קיצור שולחן ערוך קכט

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.26</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>קיצור שולחן ערוך קכט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2919</id>
    <revision>
      <id>1419767</id>
      <parentid>787101</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T17:36:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6502:A56:4FB7:1151:3F0F:4E01:6793</ip>
      </contributor>
      <comment>/* (יג) */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17913" xml:space="preserve">&lt;center&gt;[[קיצור שולחן ערוך קכח|סימן קודם]] – [[קיצור שולחן ערוך|לתוכן העניינים]] – [[קיצור שולחן ערוך קל|סימן הבא]]&lt;/center&gt;

'''הלכות ראש השנה, ובו כ&quot;ג סעיפים'''
==(א)== 
*בכל הקדישים שאומרים מראש השנה עד יום הכיפורים, כופלין תיבת &quot;לעילא&quot;, דהיינו שאומרים &quot;לעילא לעילא&quot; (ולא בוי&quot;ו &quot;ולעילא&quot;). 
:וכיוון שבקדיש צריכין להיות עשרים ושמונה תיבות, ובכל השנה אומרים &quot;לעילא מן כל ברכתא&quot;, אומרים עתה &quot;לעילא לעילא מכל ברכתא&quot;.

==(ב)== 
*יש נוהגין להתפלל בראש השנה וביום הכיפורים כל תפילות שמונה עשרה בכריעה ובכפיפת הראש. ואמנם, כיוון שצריכים לכרוע בברכת &quot;מגן אברהם&quot; וב&quot;מודים&quot; בתחילה ובסוף, על כן קודם שמגיע למקומות אלו צריך לזקוף את עצמו, כדי שיכרע כמצות חז&quot;ל. גם אסור לכרוע בתחילת ברכה ובסוף ברכה במקום שלא תיקנו חז&quot;ל. וטוב יותר להתפלל באיברים זקופים ובלב כפוף ובדמעות. 
*ומה שנוהגין להתפלל בקול רם יש לבטל, כי יש להתפלל בלחש כמו בכל השנה. ויש מתירין להגביה קולו מעט, אבל לא הרבה. 
*יזהר לדקדק בתפילתו היטב, שלא ישנה שום נקודה. ויהדר אחר סידור או מחזור שהוא מדוייק היטב להתפלל מתוכו.

==(ג)== 
*כל השנה אומרים בתפילה &quot;האל הקדוש&quot;, &quot;מלך אוהב צדקה ומשפט&quot;, חוץ מן ראש השנה עד לאחר יום הכיפורים, שצריכים לומר &quot;המלך הקדוש&quot;, &quot;המלך המשפט&quot;, לפי שבימים אלו הקב&quot;ה מראה מלכותו לשפוט את העולם. 
*אם טעה ואמר &quot;האל הקדוש&quot;, או שהוא מסופק אם אמר &quot;האל הקדוש&quot; או &quot;המלך הקדוש&quot;, אם נזכר תוך כדי דיבור, אומר &quot;המלך הקדוש&quot; ואינו צריך לחזור לראש, וכן הדין ב&quot;המלך המשפט&quot;. 
:אבל אם לא נזכר עד לאחר כדי דיבור, אזי ב&quot;המלך הקדוש&quot; צריך לחזור לראש התפילה (אפילו מספיקא), מפני ששלוש ברכות הראשונות נחשבות כאחת (כמו שכתבנו [[קיצור שולחן ערוך יט#(ב)|בסימן י&quot;ט ס&quot;ב]]). ואפילו הש&quot;ץ בחזרת התפילה צריך לחזור לראש, וצריכין לומר קדושה שנית. 
:אבל ב&quot;המלך המשפט&quot;, אפילו יחיד אין צריך לחזור אפילו לאותה ברכה, כיוון שהזכיר תיבת &quot;מלך&quot; בברכה זאת. 
*בכל השנה אם טעה ואמר &quot;המלך הקדוש&quot;, &quot;המלך המשפט&quot;, אינו צריך לחזור.

==(ד)== 
בשבת ערבית בברכת מעין שבע, &quot;מגן אבות&quot; וכו', אומרים גם כן במקום &quot;האל הקדוש&quot;, &quot;המלך הקדוש&quot;. ואם טעה הש&quot;ץ ואמר &quot;האל הקדוש&quot;, אם נזכר מיד תוך כדי דיבור, חוזר ואומר &quot;המלך הקדוש&quot; וכו', אבל לאחר כך אינו חוזר (פר&quot;ח ופרמ&quot;ג).

==(ה)== 
*אם שכח &quot;זכרנו&quot;, או &quot;מי כמוך&quot;, &quot;וכתוב&quot;, &quot;בספר חיים&quot;, ולא נזכר עד שאמר &quot;ברוך אתה ה'&quot;, כיון שאמר את השם, גומר את הברכה ומתפלל כסדר ואין צריך לחזור. 
*וכן אם שכח לומר &quot;ובכן תן פחדך&quot; וחתם &quot;המלך הקדוש&quot;, ואפילו לא אמר עדיין רק &quot;ברוך אתה ה'&quot;, חותם &quot;המלך הקדוש&quot; ואומר &quot;אתה בחרתנו&quot; וכו'.

==(ו)== 
בסיום השמונה עשרה, יש מסיימים &quot;עושה השלום&quot;, ויש שאינם משנים, אלא אומרים &quot;המברך את עמו ישראל בשלום&quot;, ואך בקדישים אומרים: &quot;עושה השלום במרומיו&quot; וכו'.

==(ז)== 
אם חל ראש השנה בשבת, יש מקומות שאומרים &quot;לכו נרננה&quot; כמו בשאר שבת, ויש מקומות שמתחילין &quot;מזמור לדוד&quot;, ויש מקומות שמתחילין &quot;מזמור שיר ליום השבת&quot;. וכל מקום יחזיק במנהגיו.

==(ח)== 
לאחר גמר תפילת מעריב בליל ראשון, נוהגין לומר כל אחד לחברו: &quot;לשנה טובה תכתב ותחתם&quot;, ולנקבה אומרים &quot;תכתבי ותחתמי&quot;. אבל ביום אין אומרים, לפי שכבר נגמרה הכתיבה קודם חצות היום. ובליל שני יש נוהגין לאמר, כי לפעמים נידונין ביום שני.

==(ט)== 
*בסעודת הלילה נוהגין לעשות סימנים לשנה טובה. טובלין פרוסת המוציא בדבש, ואחר שאכל כזית, אומר: &quot;יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה&quot;. ואחר כך טובל קצת תפוח מתוק בדבש, ומברך עליו בורא פרי העץ ואוכלו, ואחר כך אומר גם כן &quot;יהי רצון&quot; וכו'. 
*ונוהגין לאכול ראש של בעל חי, ואומרים: &quot;יהי רצון שנהיה לראש (ולא לזנב)&quot;. ויש להדר אחר ראש כבש, שיהיה גם כן זכר לאילו של יצחק. 
*גם אוכלים אותן הירקות שיש להם במדינה ההיא שם המורה לטובה, כמו במדינתנו מעהרען, ואומרים &quot;יהי רצון&quot; וכו' &quot;שירבו זכיותינו&quot;. 
*ויש נוהגין גם כן להדר לאכול דגים, שיש רמז לפרות ולרבות כמו הדגים. ואין לבשל אותם בחומץ, כי אין אוכלים דברים חמוצים או מרירים בראש השנה. ואוכלים בשר שמן וכל מיני מתיקה. 
*גם נוהגין שלא לאכול אגוזים ולוזים, כי אגוז בגימטריא ח&quot;ט, וגם מרבים כיחה וניעה המבטלים את התפילה. 
*ויש ללמוד על השולחן תורה, ונוהגין קצת ללמוד משניות מסכת ראש השנה.

==(י)== 
נכון שלא לשמש מיטתו בשני לילות דראש השנה אפילו כשחל בשבת. אך אם הוא ליל טבילתה, לא יבטל עונתה, ויטבול את עצמו בבוקר מטומאתו.

==(יא)== 
בראש השנה, כשאומר &quot;אבינו מלכנו חטאנו לפניך&quot;, אין להכות באגרוף על החזה כמו בחול וביום הכיפורים, כי אין אומרים וידוי בראש השנה, שהוא יום טוב, אלא יכוון הפירוש: &quot;אבינו מלכנו חטאנו לפניך&quot;, כלומר, אבותינו חטאו לפניך שעבדו עבודה זרה, אבל אנחנו &quot;אין לנו מלך אלא אתה&quot;, לכן &quot;אבינו מלכנו עשה עמנו למען שמך&quot;.

==(יב)== 
בשעת הוצאת ספר תורה נוהגין לומר שלוש עשרה מידות. ויש להתחיל מן ויעבור, ויאמר: &quot;ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה'&quot; וגו'{{הערה|(&lt;small&gt;הערת המעתיק:&lt;/small&gt; ולא נהגו כן)}}. ובשבת יש מקומות שאין אומרים לא י&quot;ג מידות ולא ריבונו של עולם.

==(יג)== 
*שיעור התקיעות לכתחילה צריך להיות כך: התרועה היא תשעה כוחות קצרות. 
:והשברים יעשה שלושה שברים זה אחר זה, וכל שבר יהא ארוך כמו שלושה כוחות קצרות מן התרועה, ונמצא שגם השברים היא כמו תשעה כוחות. 
:ויזהר מאוד שלא להאריך בשברים עד שיהא כל שבר כמו תשעה כוחות, כי בזה אפילו בדיעבד אינו יוצא. 
:והתקיעות המה הברות פשוטות. 
:ובסדר תשר&quot;ת תהא כל תקיעה ארוכה כמו השברים עם התרועה, דהיינו כמו שמונה עשר כוחות. 
:ובסדר תש&quot;ת תהא כל תקיעה ארוכה כמו השברים, דהיינו כמו תשעה כוחות. וכן בסדר תר&quot;ת. 
*בתקיעות שקודם תפילת מוסף יש לעשות השברים עם התרועה בנשימה אחת, ולכן המקריא יקריא בפעם אחת &quot;שברים תרועה&quot;. ובתקיעות שבתוך החזרת התפילה יש לעשות בשתי נשימות, ומכל מקום לא יפסיק ביניהן אלא יהיו תכופות זו לזו, והמקריא יקריא גם כן שתיהן בפעם אחת (&lt;small&gt;הערת המעתיק: ויש נוהגין להקריא בהפסק נשימה בינתיים, &quot;שברים, תרועה&quot;&lt;/small&gt;).

==(יד)== 
כשהתוקע אומר את הברכות, אל יאמרו הקהל &quot;ברוך הוא וברוך שמו&quot; (עיין [[קיצור שולחן ערוך ו#(ט)|לעיל סי' ו' ס&quot;ט]]), אך ישמעו היטב את הברכות, ואחר כל ברכה יאמרו בכוונה אמן. ואסור להפסיק מכאן עד לאחר כל התקיעות שבחזרת התפילה. ועל כן אין להשמש להכריז &quot;שתיקה יפה בשעת התפלה&quot;, אף שהוא נוהג כן בפעם אחרת.

==(טו)== 
*נוהגין העולם לומר בין הסדרים &quot;יהי רצון&quot; וכו' כמו שנדפס במחזורים, וצריכין ליזהר מאוד שלא להוציא בפה שמות המלאכים הנזכרים שם. ובהרבה קהילות אין אומרים כלל את ה&quot;יהי רצון&quot;, וכן נכון יותר. 
*והעיקר הוא להתעורר אז בתשובה בלב שלם, וכמו שכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל ([[רמב&quot;ם תשובה ג#(ד)|בהלכות תשובה פ&quot;ג ה&quot;ד]]) וזה לשונו: 
::אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בה, כלומר, עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרכיכם ומעלליכם, יעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה וכו' עד כאן לשונו.

==(טז)== 
*בחזרת התפילה, כשאומר הש&quot;ץ &quot;ואנחנו כורעים&quot;, נוהגין שגם הציבור אומרים עמו, וגם כורעים ומשתחווים, אבל אין נופלים על פניהם, רק ביום הכיפורים בסדר העבודה. וגם הש&quot;ץ כורע על ברכיו, אבל אסור לעקור ממקומו בשעת התפילה. ולכן נוהגין שיעמוד קצת רחוק מן העמוד, כדי שיוכל לכרוע על ברכיו בלי עקירה ממקומו, והעומדים אצלו מסייעים אותו לעמוד, שלא יצטרך לעקור רגליו. 
*התקיעות שבתוך החזרת התפלה, אין להש&quot;ץ לתקוע, אלא אם הוא בטוח שלא תתבלבל דעתו על ידי כך.

==(יז)== 
*בתקיעות שבתוך החזרת התפילה, יש מנהגים שונים כמה תוקעין, וכל מקום יחזיק מנהגו. וכן בתקיעות שלאחר התפילה יש מנהגים שונים. 
*ולאחר שגמרו כל התקיעות כפי מנהג המקום, יש להצניע את השופר, ולא יתקעו יותר. אפילו מי שרוצה להיות תוקע ביום שני, אין לו לתקוע ביום ראשון להתלמד.

==(יח)== 
אם יש מילה, מלין לאחר ההפטרה קודם תקיעת שופר. והרמז: &quot;זכור ברית אברהם&quot; (זו מילה), &quot;ועקידת יצחק&quot; (זה שופר). ובשבת מלין אחר &quot;אשרי&quot;. ואם צריכין למול אצל היולדת, מלין אחר היציאה מבית הכנסת.

==(יט)== 
*מי שיצא בתקיעת שופר וצריך לתקוע בשביל אחרים, יכול גם כן לברך את הברכות. ומכל מקום יותר נכון שזה שהוא צריך לצאת, הוא יברך את הברכות. 
*והתוקע בשביל נשים, אם הוא כבר יצא, לא יברך את הברכות, אלא האשה תברך, כיון דמצד הדין נשים פטורות מתקיעת שופר, משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא. ויש אומרים דמי שיצא לא יתקע כלל בשביל נשים, והרוצה לתקוע בשביל נשים, יתקע קודם שישמע התקיעות בבית הכנסת, ויברך על התקיעות ויכוון שיֵצא בהן. 
:ובלבד שלא יהיה בשלוש שעות הראשונות של היום, כי אז אין לתקוע ביחידות. או שיתקע להן בשעה שתוקעין בבית הכנסת, או לאחר התקיעות שבבית הכנסת, אלא שיכוין שלא לצאת בתקיעות אלו, אלא בתקיעות שהוא יתקע לפני האשה, ויברך עליהן. 
:ואף על גב שהולך אחר כך לבית הכנסת להתפלל מוסף ולשמוע התקיעות שבתפילה, אין ההפסק מצריכו לברך שנית, דכולהו תקיעות חדא מצווה נינהו. 
*ואם האשה חלושה וצריכה לאכול קודם התקיעות, יכולה לאכול.

==(כ)== 
*כשיוצאין מבית הכנסת, יש ללכת בשובה ונחת שמח וטוב לב, בביטחון כי שמע ה' בקול תפילתנו ותקיעותינו ברחמים. ואוכלין ושותין כיד ה' הטובה. ומכל מקום יזהר שלא לאכול אכילה גסה, ותהא יראת ה' על פניו. ויש ללמוד תורה על השולחן. 
*לאחר ברכת המזון אין לישן, אלא הולכין לבית הכנסת ואומרים תהילים בציבור עד תפילת מנחה. ואך מי שראשו כבד עליו יכול לישן מעט קודם שילך לבית הכנסת.

==(כא)== 
*לאחר תפילת מנחה, הולכין אל הנהר (לזכור זכות העקדה. דאיתא במדרש: כשהלך אברהם אבינו עם יצחק בנו לעקדה, עשה השטן את עצמו כמו נהר לעכבו, ועבר אברהם אבינו עליו השלום בנהר עד צווארו, ואמר: &quot;הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש&quot; {{ממ|תהלים|סט|א}}. ועוד יש טעם, מפני שאנו ממליכין היום את הקב&quot;ה עלינו, והדרך הוא למשוח את המלכים אצל הנהר, לרמז שתמשך מלכותו). 
*וטוב שיהיה מחוץ לעיר, ויש בו דגים (לזכר, שאנו משולים כדגים חיים הללו שנאחזים במצודה, כך אנו נאחזים במצודת המוות והדין, ומתוך כך נהרהר יותר בתשובה. עוד טעם, לסימן שלא ישלוט בנו עין הרע כמו בדגים, ונפרה ונרבה כדגים. 
:ויש אומרים הטעם, כי לדגים אין גבינים, ועיניהם פקוחות תמיד, כדי לעורר עינא פקיחא דלעילא). 
:ואם אין שם נהר שיש בו דגים, הולכין לנהר אחר או לבאר. 
*ואומרים הפסוקים, &quot;מי אל כמוך&quot; וכו', ככתוב בסידורים סדר תשליך, ומנערים שולי הבגדים, והוא לרמז בעלמא, ליתן לב להשליך את החטאים, ולחפש ולחקור דרכיו מהיום והלאה, שיהיו בגדיו לבנים ונקיים מכל חטא. 
*אם חל יום ראשון בשבת, הולכין ביום שני.

==(כב)== 
לאחר שחוזרין לבית הכנסת ועדיין לא הגיע זמן ערבית, יזהר מחברת מרעים, שלא יבא חס ושלום לדברים בטלים, אך יעסוק בתורה או בתהילים או בספרי מוסר, כי קדוש היום לאדוננו.

==(כג)== 
*שני ימים טובים של ראש השנה, כיום אחד ארוך הן חשובים, וקדושה אחת הן (עיין לעיל [[קיצור שולחן ערוך צט#(ב)|סי' צ&quot;ט ס&quot;ב]]). 
:ולכן נחלקו הפוסקים אם לברך בליל שני בקידוש, וכן בהדלקת הנרות, וכן בתקיעות של יום שני, &quot;שהחיינו&quot; או לא. כי יש אומרים, כיוון דקדושה אחת הן, וכבר בירך &quot;שהחיינו&quot; בראשון, אין צריך לברך עוד בשני. 
*ועל כן נוהגים, שבקידוש ליל שני מניחים על השולחן פרי חדש, שתהא ברכת &quot;שהחיינו&quot; שבקידוש גם על הפרי, או שלובש בגד חדש. 
:ואם אין לו – אינו מעכב, ואומר &quot;שהחיינו&quot; בקידוש (כי אנו תופסין העיקר כהפוסקים שאומרים שצריך לברך &quot;שהחיינו&quot;). 
*וכן האשה בהדלקת הנרות לליל שני (אם נוהגת לברך שהחיינו), אזי על כל פנים אם אפשר, תלבש בגד חדש או תניח פרי חדש, שתהא ברכת &quot;שהחיינו&quot; גם על זה. ואם אין לה, אינו מעכב. 
*וכן התוקע ביום שני, אם אפשר, יש לו ללבוש בגד חדש. ואם חל יום ראשון בשבת, אינו צריך, דהא עדיין לא ברכו שהחיינו על השופר.

==הערות==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:קיצור שולחן ערוך]]

[[yi:קיצור שו&quot;ע עברי טייטש סימן קב]]
[[yi:קיצור שו&quot;ע עברי טייטש סימן קג]]</text>
      <sha1>hz93ewx6ufxgt7gepqctkoeizz8dzwz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עץ חיים/שער מט/פרק ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8776</id>
    <revision>
      <id>1419838</id>
      <parentid>1415492</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T10:43:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A044:5469:8759:9D22:29F8:74C0</ip>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ו */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4770" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער מט|פרק ה|פרק ו|פרק ז|}}

==פרק ו==
והנה מצות המילה הוא בסוד הלבוש קדוש דנגה להפריד משם ג' קליפין אחרנין שביסוד דקליפה הרע והם מילה ופריעה ואטופי דדמא וענין נדה בסוד נוקבא שבנוגה, לכן יש שם ה' דמים טמאים וה' דמים טהורים וכעד&quot;ז שאר המצות כולם שם הם. וז&quot;ש בתיקונים לרשיעייא אינון קשורין לכל מקטרגא דילהון אך החסידים שאין הרע דקליפת נוגה לבוש שלהם אין צריך להם המצות לצורך זה רק מתקשר ממש בגוף העולמות ולא במלבושים שבנוגה כנ&quot;ל ועד&quot;ז כל המצות נחלקים בזה הלבוש דנגה. וכן מצות הטרפה היא הרע שברפ&quot;ח ניצוצין דקליפת נגה שנטרפה מן הכלב הרע שבקליפה שהוא סוד ב&quot;ן מל' של הקלי' הרע וכשחוזרת למוטב נתקנה בב&quot;ן מ&quot;ן דקדושה וזה הטרפה הוא מלבוש העליון דחשמ&quot;ל הנקרא בשר שנטרפה מאה&quot;ר וזהו ובשר בשדה טרפה (והנה נתבאר ענין הנגה וחשמל כי זה לבוש דגופא ועלין וטרפין דיליה כי החשמ&quot;ל הוא עלין דאילנא דגנתא אך הפרי הוא בפנים מזה הלבוש).
והנה כל ההיכלות דבי&quot;ע הם סוד חשמ&quot;ל והנה נתבאר שבכ&quot;א וא' מהן יש ג' כלים פנימים בבריאה אמצעים ביצירה חיצונים בעשיה, והנה הרוחין הנזכר בהיכלות דפקודי הם רוחין וחיות דכל היכל הם הנפש, ואח&quot;כ הג' כלים הנזכר אצלינו והלבוש שלהם הוא חשמ&quot;ל ועליו הנגה ועליו ג' קליפות.
והנה הרקעים דעשיה הם קלי' נגה דעשיה והם יריעות עיזים כי כל הבהמות וחיות ועופות ודגים ואילנות ועשבים ואבנים וכו' כולם טו&quot;ר מקלי' נגה אך הטמאים שבב&quot;ח והאסורים לאכילה בעשבים ובעצים כגון ערלה וכלאי הכרם הם בג' קלי' הערלה.
ומ&quot;ש בתקונים ל&quot;ו כי הבריאה יכול לאתערבא עמיה קליפה וכו' פי' בי&quot;ע יכול לאתערבא ביה קלי' והוא קליפת נגה שבכולם ואינם שוין כי בבריאה רובו טוב וביצירה בינוני ובעשיה רובו רע, וזהו ענין אסתר שהיתה מנחת שידה במקומה ומזדווגת עם אחשורוש כמ&quot;ש פרשת תצא דף רע&quot;ו ובתקונים ד&quot;ן והוא קלי' נגה שלה מבחי' הרע הנקרא שד, והיתה יודעת היא ומרדכי להשביע השד היצה&quot;ר שלה ע&quot;י שם המפורש כנזכר שם שיתלבש בדמות גוף וילך אל אחשורוש ומשם נולד דריוש בן אסתר מצד השידה ההיא שלה, והרי הוא בן אסתר ממש לכן היה חציו טוב וחציו רע. [הגהה צמח - עם האמור באסתר כאן תבין מ&quot;ש ביוסף ותנח בגדו אצלה היינו בחינת הלבוש וינס חוצה היינו פנימית]. לכן היה גוי וגם צוה שיבנה בהמ&quot;ק כי הוא נתן רשות תחלה קודם שמלך כורש. והנה הנגע הוא דכורא דנוגה הפך ענג דקדושה היא ורעה היא נוק' לילית ויש להם יכולת להזדוג עם אנשים יען הם לבוש הנפשות שלהם. ונ&quot;ל כי אשמדאי שד יהודי הוא קלי' נוגה ונוקבא דיליה היא לילית זעירתא כנודע, אך שדים אחרנין הם משאר ג' קלי'.
והנה נגה סוד עור הנ&quot;ל משכא דחויא הוא רע וטוב הרי בעור רע וטוב, לכן כל בחי' בעלי קריין נקרא רע בסוד ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' כנודע. והנה כשהיצה&quot;ר גובר אז בלילה מוליך עמו הנפש ואת היצה&quot;ט לקליפת נוגה ורואה חלום תבן וקש שהם קליפה נגה וכשעוסק בתורה נאמר בו בשכבך תשמור עליך ומתגבר היצה&quot;ט שהוא מלאך ומוליכו אצל המלאכים טובים דעשיה וז&quot;ס כאן ע&quot;י מלאך כאן ע&quot;י שד וז&quot;ס ושבע ילין בל יפקד רע שבע ילין מד&quot;ת אינו נפקד בחלומו ע&quot;י הרע של נגה הנקרא רע בסוד בעלי קריין כנודע:

&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>s2thcxbtiewipnxqasik7fz7oao95rc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:חגי ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>56543</id>
    <revision>
      <id>1419774</id>
      <parentid>691577</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T21:01:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלעד אליעזר</username>
        <id>22795</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7074" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:כותרת עליונה תרי עשר|חגי|ב|a2202}}
{{עדיין לא בואר}}
{{כותרת1|נבואת חיזוק למבוגרים הזוכרים את כבודו הגדול של הבית הראשון לעומת השני ההולך ונבנה}}
&lt;קטע התחלה=פרק ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|א}}
בַּשְּׁבִיעִי בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְּבַר יְהוָה בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ב}}
אֱמָר נָא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְאֶל שְׁאֵרִית הָעָם לֵאמֹר.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ג}}
מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן, וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ד}}
וְעַתָּה חֲזַק זְרֻבָּבֶל נְאֻם יְהוָה וַחֲזַק יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַחֲזַק כָּל עַם הָאָרֶץ נְאֻם יְהוָה וַעֲשׂוּ, כִּי אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ה}}
אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְרוּחִי עֹמֶדֶת בְּתוֹכְכֶם, אַל תִּירָאוּ.
{{ביאור:פרשה סגורה}}
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ו}}
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עוֹד אַחַת מְעַט הִיא, וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת הֶחָרָבָה.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ז}}
וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל הַגּוֹיִם, וּמִלֵּאתִי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כָּבוֹד אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ח}}
לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ט}}
גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.

{{ביאור:פרשה פתוחה}}
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|י}}
בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ, הָיָה דְּבַר יְהוָה אֶל חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יא}}
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁאַל נָא אֶת הַכֹּהֲנִים תּוֹרָה לֵאמֹר.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יב}}
הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְנָגַע בִּכְנָפוֹ אֶל הַלֶּחֶם וְאֶל הַנָּזִיד וְאֶל הַיַּיִן וְאֶל שֶׁמֶן וְאֶל כָּל מַאֲכָל הֲיִקְדָּשׁ, וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יג}}
וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ בְּכָל אֵלֶּה הֲיִטְמָא, וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יד}}
וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר כֵּן הָעָם הַזֶּה וְכֵן הַגּוֹי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם יְהוָה וְכֵן כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|טו}}
וְעַתָּה שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה, מִטֶּרֶם שׂוּם אֶבֶן אֶל אֶבֶן בְּהֵיכַל יְהוָה.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|טז}}
מִהְיוֹתָם בָּא אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָיְתָה עֲשָׂרָה, בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה וְהָיְתָה עֶשְׂרִים.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יז}}
הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּבַבָּרָד אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְאֵין אֶתְכֶם אֵלַי נְאֻם יְהוָה.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יח}}
שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה, מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל יְהוָה שִׂימוּ לְבַבְכֶם.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יט}}
הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא, מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ.

{{ביאור:פרשה סגורה}}
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|כ}}
וַיְהִי דְבַר יְהוָה שֵׁנִית אֶל חַגַּי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|כא}}
אֱמֹר אֶל זְרֻבָּבֶל פַּחַת יְהוּדָה לֵאמֹר, אֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|כב}}
וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם, וְהָפַכְתִּי מֶרְכָּבָה וְרֹכְבֶיהָ וְיָרְדוּ סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|כג}}
בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם יְהוָה וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם, כִּי בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
&lt;קטע סוף=פרק ב/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|חגי|ב}}</text>
      <sha1>s4iy4bffeqjlsdg7wh878yfcarmoyss</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419775</id>
      <parentid>1419774</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T21:02:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלעד אליעזר</username>
        <id>22795</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7074" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:כותרת עליונה תרי עשר|חגי|ב|a2202}}
{{עדיין לא בואר}}
{{כותרת1|נבואת חיזוק למבוגרים הזוכרים את כבודו הגדול של הבית הראשון לעומת השני ההולך ונבנה}}
&lt;קטע התחלה=פרק ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|א}}
בַּשְּׁבִיעִי בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְּבַר יְהוָה בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ב}}
אֱמָר נָא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְאֶל שְׁאֵרִית הָעָם לֵאמֹר.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ג}}
מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן, וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ד}}
וְעַתָּה חֲזַק זְרֻבָּבֶל נְאֻם יְהוָה וַחֲזַק יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַחֲזַק כָּל עַם הָאָרֶץ נְאֻם יְהוָה וַעֲשׂוּ, כִּי אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ה}}
אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְרוּחִי עֹמֶדֶת בְּתוֹכְכֶם, אַל תִּירָאוּ.
{{ביאור:פרשה סגורה}}
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ו}}
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עוֹד אַחַת מְעַט הִיא, וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת הֶחָרָבָה.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ז}}
וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל הַגּוֹיִם, וּמִלֵּאתִי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כָּבוֹד אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ח}}
לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|ט}}
גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}

{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|י}}
בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ, הָיָה דְּבַר יְהוָה אֶל חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יא}}
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁאַל נָא אֶת הַכֹּהֲנִים תּוֹרָה לֵאמֹר.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יב}}
הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְנָגַע בִּכְנָפוֹ אֶל הַלֶּחֶם וְאֶל הַנָּזִיד וְאֶל הַיַּיִן וְאֶל שֶׁמֶן וְאֶל כָּל מַאֲכָל הֲיִקְדָּשׁ, וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יג}}
וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ בְּכָל אֵלֶּה הֲיִטְמָא, וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יד}}
וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר כֵּן הָעָם הַזֶּה וְכֵן הַגּוֹי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם יְהוָה וְכֵן כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|טו}}
וְעַתָּה שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה, מִטֶּרֶם שׂוּם אֶבֶן אֶל אֶבֶן בְּהֵיכַל יְהוָה.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|טז}}
מִהְיוֹתָם בָּא אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָיְתָה עֲשָׂרָה, בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה וְהָיְתָה עֶשְׂרִים.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יז}}
הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּבַבָּרָד אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְאֵין אֶתְכֶם אֵלַי נְאֻם יְהוָה.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יח}}
שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה, מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל יְהוָה שִׂימוּ לְבַבְכֶם.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|יט}}
הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא, מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ.
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|כ}}
וַיְהִי דְבַר יְהוָה שֵׁנִית אֶל חַגַּי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|כא}}
אֱמֹר אֶל זְרֻבָּבֶל פַּחַת יְהוּדָה לֵאמֹר, אֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|כב}}
וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם, וְהָפַכְתִּי מֶרְכָּבָה וְרֹכְבֶיהָ וְיָרְדוּ סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו.
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|ב|כג}}
בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם יְהוָה וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם, כִּי בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
&lt;קטע סוף=פרק ב/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|חגי|ב}}</text>
      <sha1>tw8kan2jmezt6wqz1n6sfivlmqdnk5z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קריאת שמע של שחרית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>88832</id>
    <revision>
      <id>1419802</id>
      <parentid>1402573</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T07:09:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>84.95.19.180</ip>
      </contributor>
      <comment>/* אהבה רבה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="707" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
==קריאת שמע וברכותיה==
{{הצגת נוסחי תפילה}}
&lt;/noinclude&gt;
===חצי קדיש===
{{:חצי קדיש|נוסח={{{נוסח|}}}}}
{{:ברכו|נוסח={{{נוסח|}}}}}
===יוצר אור===
{{:ברכת יוצר אור|נוסח={{{נוסח|}}}|יום={{{יום|}}}}}
===אהבה רבה===
:ברכת אהבה רבה|נוסח=אשכנז

===קריאת שמע===
{{:קריאת שמע|נוסח={{{נוסח|}}}}}
===ברכת אמת ויציב===
{{:ברכת אמת ויציב|נוסח={{{נוסח|}}}}}&lt;noinclude&gt;
__NOTOC__
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]
[[קטגוריה:קריאת שמע]]
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>p3lpakro6aq62y0xfqt8u3smef58ovg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419815</id>
      <parentid>1419802</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:12:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/84.95.19.180|84.95.19.180]] ([[User talk:84.95.19.180|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Shalomori123|Shalomori123]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="716" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
==קריאת שמע וברכותיה==
{{הצגת נוסחי תפילה}}
&lt;/noinclude&gt;
===חצי קדיש===
{{:חצי קדיש|נוסח={{{נוסח|}}}}}
{{:ברכו|נוסח={{{נוסח|}}}}}
===יוצר אור===
{{:ברכת יוצר אור|נוסח={{{נוסח|}}}|יום={{{יום|}}}}}
===אהבה רבה===
{{:ברכת אהבה רבה|נוסח={{{נוסח|}}}}}

===קריאת שמע===
{{:קריאת שמע|נוסח={{{נוסח|}}}}}
===ברכת אמת ויציב===
{{:ברכת אמת ויציב|נוסח={{{נוסח|}}}}}&lt;noinclude&gt;
__NOTOC__
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]
[[קטגוריה:קריאת שמע]]
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>prhw0avjumgl65yunnttf5toqgjymlb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח עדות המזרח/סליחות לימי התשובה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>163579</id>
    <revision>
      <id>1419794</id>
      <parentid>1178103</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T05:09:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>45.80.91.33</ip>
      </contributor>
      <comment>/* למענך אלהי */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32462" xml:space="preserve">{{טעמים סידור}}
{{טקסט מנוקד}}
{{תוכן עניינים שטוח}}

למעבר אל הסליחות עצמן [[#סליחות|לחץ כאן]]

==הלכות==
{{הוראה למתפללים|
* {{צמד|ואשר לא צדה והאלהים '''א'''נה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך|קישור=במדבר ל ג}} - הספרדים נוהגים בסדר סליחות, גם הנעשות בשוגג, החל מב' באלול, החודש בו עלה משה אל הר סיני לקבל בשנית את לוחות הברית. 
* יש הנוהגים לעשות &quot;'''סדר כיפור קטן'''&quot; בא' באלול, ואם חל הצום בשבת, מקדמים אותו ליום חמישי שקודם לאותה שבת.
* {{צמד|ל'''א''' יח'''ל''' דבר'''ו''' ככ'''ל'''|קישור=במדבר ל ג}} - בערב חודש אלול ובי&quot;ט באב, ערב ראש השנה ובערב יום כיפור נוהגים לעשות '''התרת נדרים'''.
* {{צמד|ואהבת לרעך כמוך|קישור=ויקרא יט יח}} - בחודש אלול מרבים באהבה, אחווה, שלום ורעות (ראה כה&quot;ח תקפא ס&quot;ק חי). נוהגים לבקש סליחות איש מרעהו, גם אם אין יודע האדם האם פגע ברעהו, שכן, לפעמים אדם עלול להעליב חברו בהערה, שלא היה בה כל כוונה לפגוע רע, אך הוא נפגע ונבוך לציין זאת בפני אותו חבר. כמו כן, נוהגים לברך איש רעהו ולהחל שיחתמו בספר החיים הטובים. 
* '''תשובה תפילה וצדקה -'''  {{צמד|'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י |קישור=שיר השירים ו ג}} (תפילה), {{צמד|ומל יהוה אלהיך '''א'''ת '''ל'''בבך '''ו'''את '''ל'''בב זרעך|קישור=במדבר ל ג}} (תשובה) ו{{צמד|'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים|קישור=אסתר ט כב}}(צדקה), והנותן צדקה בכל השנה לא ייתן יותר מחומש.
* במהלך מ' יום אלו ועד יום הכיפורים נוהגים '''לפשפש בדרכים ובמעשים''', לראות אם טובים או רעים, להתוודות ולחזור בתשובה. אמנם יש לעשות כן בכל לילה אך בימים אלו יש להקפיד יותר. 
* '''מזמורי תהלים -''' נוהגים לומר י מזמורים בכל יום מימי החול כדי לסיים את כל ספר תהלים לפני ראש השנה.
* '''ספר התיקונים -''' יש נוהגים לקרוא את כל [[תיקוני זהר|שבעת התיקונים]] עד יום הכיפורים החל מחודש אלול.
* '''בדיקת שופר, מזוזות ותפילין.''' 
* משבת שלאחר ט באב במשך שבע שבתות עד סוף חודש אלול קוראים בשבתות את '''&quot;ז' דנחמתא&quot; בהפטרה'''. אם חל א באלול בשבת או בראשון קוראים &quot;עניה סוערה&quot; ולאחריו פסוק ראשון ואחרון מהפטרת &quot;השמים כסאי&quot; ומ&quot;מחר חודש&quot;. 
* '''תענית -''' נהוגים להתענות י ימים, המתחילים ד ימים מראש השנה ועד יום כיפור, לא כולל שישי, שבת וראש השנה, ומומלץ להתענות בימי ב' ו-ה' ובערב ראש השנה. מי שיודע כי תהיה לו סעודת מצווה יקדים את התענית ביום וימיר יום זה ביום אחר. 
**אין כל חובה להתענות, ובמידה והתענית מונעת מהאדם ללמוד תורה עדיף שילמד תורה. 
**יש לקבל את התעניות בסוף תפילת מנחה, קודם התענית, לפני שאומר {{ציטוטון|יהי לרצון אמרי...}}, ואם שכח יכול לקבלו אח&quot;כ אפילו בין השמשות אם לא התפלל ערבית ויאמר : {{ציטוטון|רבון העולמים, הריני לפניך על תנאי בתענית נדבה, למחר מעלות השחר עד אחר תפילת ערבית לכפר על כל חטאי ועונותי ופשעי שחטאתי ועויתי ופשעתי מנעורי ועד היום הזה ובפרט על עוון פלוני. ואם לא אוכל או לא ארצה כשאומר: מזמור לדוד ה' רועי אוכל להפסיק ולא יהיה בי שום עון. אבל יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתתן בי כח ובריאות ואזכה להתענות למחר ותקבלני באהבה וברצון, ותזכני לשוב בתשובה שלמה ותענה עתירתי ותשמע תפלתי כי אתה שומע תפלת כל פה, ברוך שמוע תפלה}}
**במנחה של יום התענית יאמר: {{צא|רבון העולמים גלוי לפניך בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני|ברכות יז א}} יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך. יהוה צורי וגואלי:
* '''תיקון כרת -''' ויש הרוצים לכפר על אחד מתוך שלושים ושש כריתות יכול ללמוד כל הלילה, ללא שינה כלל, ובפרט על עניין הכרת שעליו מתענה. והנותרים ערים בליל הושענא רבה או ליל שבועות כאילו עשו תיקון כרת.
* אכילה לפני התפילה - ולא יאכל וישתה אלא רק אחרי שחרית, ואם מנע ממנו ליישוב דעתו, יכול לשתות ולאכול בכדי להחזיר דעתו לתפילה.
* טבילה - {{ציטוטון|טהרה מביא לידי קדושה}}, בין טהרת הגוף ובין טהרת הנפש על כן הכהנים היו מרבים להטבל טרם התפילה גם אם כל חשש לטומאה. ומי ששימש מיטתו או ח&quot;ו נטמא, ישתדל לטבול קודם התפילה. }}
===ערב ראש השנה===
* רבים נוהגים לצום בערב ראש השנה שכן זהו היום האחרון לעשות תשובה לפני יום הדין.
* תענית - יש הנוהגים להתענות  עד ליל החג ויאמר &quot;עננו&quot; במנחה של ערב חג. יש המתענים רק עד תפילת מנחה כדי שלא להיכנס ליום טוב בתענית, והנוהג כך לא יאמר &quot;עננו&quot;. 
** מי שצם בערב ראש השנה ולא ישן בלילה יכול לאכול עד עמוד השחר אך אם ישן וקם לפני עמוד השחר לא יאכל דבר לפני הסליחות. 
** מי שפקד להתענות מדי שנה ולא יכל בשנה זו יעשה התרת נדרים על מנהג זה.
* בערב ראש השנה יעסוק בתורה, במצוות, בתשובה, ויקדם לבקש מחילה מחבריו. 
* לובשים בכדי שבת וכן מי שצריך להסתפר יסתפר טרם החג או אחריו.
* בשחרית של ערב ראש השנה לא אומרים וידוי, תחנון, נפילת אפים, &quot;למנצח...יענך ה'&quot;, &quot;תפילה לדוד&quot;, צידוק הדין. אם אומרים סליחות טרם עלית הנץ אומרים וידוי בסליחות ואם עלה השחר יש שלא אומרים נפילת אפים או וידוי.  
* בלילה ערב ראש השנה אומרים תיקון רחל.
* במנחה של ערב ראש אומרים וידוי. 
* אם חל ראש השנה ביום שני אומרים &quot;צדקתך&quot; בשבת שלפני כן. 
* אין תוקעים בשופר כדי להבדיל בין תקיעות רשות, אלו תקיעות של חודש אלול, לתקיעות חובה, אלו הן תקיעות ראש השנה. ואם רוצה להתאמן יתקע בחדר סגור ממנו לא נשמע תקיעה לבחוץ.
* בערב ראש השנה נוהגים לעשות התרת נדרים אחרי הסליחות לפני התפילה כיוון שמי שנמצא בנידוי אין תפילתו מתקבלת למשך 40 יום. 
* טובלים לפני ערב ראש השנה. חמש טבילות עבור טהרה, תיקון הכעס, למתק הדין והגבורה בחסדים, להעביר מעליו את מלבושי החול - &quot;תכלה שנה וקללותיה&quot; ולבסוף עבור קבלת קדושת ראש השנה. ומי שאינו זוכר יטבול חמש פעמים ויכוין בטבילתו לפי הכתוב באתר זה.

==ברכות השחר והתורה==
{{הוראה למתפללים|
* הקמים לפני עמוד השחר ייטול ידיו ויברך &quot;על נטילת ידיים&quot;, ברכת השחר וברכות התורה, ואחריהם יאמר סליחות. אם קם חצי שעה קודם עלות השחר יאמר &quot;תיקון חצות&quot;, ועדיף שיקום עבור תיקון חצות על פני סליחות. ואם אמר תיקון חצות והלך לישון ינטול עם קמתו ויברך ברכות השחר, ואם אמר טרם השינה, לא יאמר עם קימה. 
* מי שנשאר ער כל הלילה יברך אחרי [[W:חצות הלילה (הלכה)|חצות הלילה]] ברכת השחר, מ&quot;אלוקי נשמה&quot; עד &quot;גומל חסדים טובים לעמו ישראל&quot;. ואם לא ברך ברכות השחר בחצות יכול לברך כל הלילה או בבוקר. עם עמוד השחר ינטול ידיו בלי ברכה ויברך את ברכות התורה ואם מסופק האם עלה עמוד השחר אל ללמוד תורה ללא ברכות התורה ובמקום יאמר פיוטים.  
* אם שכח ברכות השחר יכול לומר כל היום. גם אחרי שחרית ניתן לומר אך ללא ברכות התורה ומברכת &quot;המחזיר נשמות&quot; מהן נפטר בשעה השחרית באומרו &quot;אהבת עולם&quot; ו&quot;מחיה המתים&quot; בהתאמה.
* ידקדק לקחת שליח ציבור הגון, גדול תורה ומעשיו טובים ככל שיכול למצוא. וראוי שיהיה בן שלשים שנה ויותר  שכן אז נכנע ללבו. וכן מומלץ שיהיה נשואי עם ילדים. ומי שמעמיד ש&quot;ץ שאינו הגון הריהו כאילו גזל ציבור ומנע דבר טוב לו היו ראוי. ומכל מקום כל ישראלים כשרים. 
* היודע כי אינו בקי בתפילות לא יכנס עצמו להתפלל סליחות ואלא אם הפצירו בו, וימנע מלעלות גם אם במקומו משהו שאינו הגון יעלה. 
* המתאבל או בבית אבלים לא יצא מביתו ויאמר סליחות ללא וידוי וי&quot;ג מידות. אם אין מניין רשאי המתאבל להתפלל בבית הכנסת אך לא יאמר וידוי, יג מידות ונפילת אפים. 
* אם יש חתן בבית כנסת נהוג לומר את כל הסליחות חוץ מנפילת אפים ווידוי. 
* המתאבל או בבית אבלים לא יצא מביתו ויאמר סליחות ללא וידוי וי&quot;ג מידות. אם אין מניין רשאי המתאבל להתפלל בבית הכנסת אך לא יאמר וידוי, יג מידות ונפילת אפים. 
* אם יש חתן בבית כנסת נהוג לומר את כל הסליחות חוץ מנפילת אפים ווידוי. 
}}

==תיקון חצות==
{{הוראה למתפללים|
* בחודש אלול וימי הסליחות, הקם ויש לו זמן לומר או &quot;סליחות&quot; או &quot;תיקון חצות&quot; יאמר &quot;תיקון חצות&quot;.}}
==[[פתיחת אליהו]]==

===אמר רבי שמעון===
{{:אמר רבי שמעון}}

==בקשות==
{{הוראה למתפללים|ואם לא הגיע עדיין זמן סליחה נוהגים לומר בקשות:}}
===ישן אל תרדם===
{{:ישן אל תרדם}}
===שיר המעלות בשוב ה'===
{{הוראה למתפללים|יש נוהגים לומר:}}

{{צת|תהלים|קכו}}

===תהלים יז===
{{צת|תהלים|יז}}
===תהלים לב===
{{צת|תהלים|לב}}
===תהלים נא===
{{צת|תהלים|נא}}
===תהלים סה===
{{צת|תהלים|סה}}
===תהלים פה===
{{צת|תהלים|פה}}
===תהלים קב===
{{צת|תהלים|קב}}
===תהלים כז===
{{צת|תהלים|כז}}
===תהלים קג===
{{צת|תהלים|קג}}
===תהלים קד===
{{צת|תהלים|קד}}
==סליחות==
===מלכי עולם בורא===
{{הוראה למתפללים|יש האומרים:}}
{{:מלכי עולם בורא}}
===קמתי באשמורת===
{{:קמתי באשמורת}}
===אשרי יושבי ביתך===
{{הוראה למתפללים|בפסוק פותח את ידך וגו' שצריך לאומרו בכונה גדולה, שיכוון פירוש המלות, ויתפלל במחשבתו על מזונותיו ועל מזונות לכל ישראל, ואם לא כוון בו כלל, אפילו בדיעבד צריך לחזור ולאומרו בכוונה :}}

{{צת|תהלים|פד|ה}}

{{צת|תהלים|קמד|טו}}

{{צת|תהלים|קמה}}

{{צת|תהלים|קטו|יח}}

===קדיש===
{{:חצי קדיש|נוסח=מזרח}}

===בן אדם מה לך נרדם===
{{:בן אדם מה לך נרדם}}

===לך ה' הצדקה===
{{:לך ה' הצדקה}}
{{צת|דניאל|ט|יט}}

{{צת|איכה|ה|כא}}

===למענך אלהי===
{{:למענך אלהי}}

===ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים===
{{הוראה למתפללים|יש נוהגים לומר פיוט זה על סדר א&quot;ב:}}

{{:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים}}
===שבט יהודה בדוחק ובצער===
{{:שבט יהודה בדוחק ובצער}}
===י&quot;ג מידות===
{{הוראה למתפללים|י&quot;ג מידות יש לומר בעמידה. יחיד אינו רשאי לומר בדרך תפילה ובקשה אלא בדרך קריאת תורה בניגון ובטעמים, וכיגיע ל{{ציטוטון|אל מלך}} יאמר רק עד {{ציטוטון|וכן כתוב בתורתך}}}}. 

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרח}}

===שם אל קמתי לברך===
{{הוראה למתפללים|יש האומרים:}}
{{:שם אל קמתי לברך}}
===בדיל ויעבור===
{{:בדיל ויעבור}}
===יג מידות===
{{:שלוש עשרה מידות}}
===אנא כעב זדוני תמחהו===
{{:אנא כעב זדוני תמחהו}}
וסלחת לעוני כי רב הוא:
===אנשי אמונה אבדו===
{{:אנשי אמונה אבדו}}
=== אל מלך יושב על כיסא רחמים===
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרח}}
=== תמהנו מרעות===
{{:תמהנו מרעות}}
===אל מלך יושב על כיסא רחמים ===
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרח}}

אֲנַחְנוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ:
===אל תעש עמנו כלה ===
{{:אל תעש עמנו כלה}}
===וידוי===
====אתוודה על עבירות====
{{:אתוודה על עבירות}}
====הוידוי ====
{{הוראה למתפללים| יאמר אדם את כל החטאים שנאמרים בוידוי גם אם הוא עצמו לא חטא בהם שכן מתודה על חטאי כלל עם ישראל. ואם ידע כי חטא בחטאים מסוימים טוב שיעלה אותם יחד עם אותם חטאים בנוסח:}}

{{הוראה למתפללים|יש האומרים נוסח מקוצר:}}
{{:סדר וידוי|נוסח=מזרח}}

{{הוראה למתפללים|יש האומרים נוסח וידוי מורחב ויאמר מנוסח זה רק &quot;אשמנו בגדנו&quot;, וכל מה שיודע שחטא בו בוידוי זה:}}
{{:וידוי אשמנו מורחב}}

====אשמנו מכל עם====
{{:אשמנו מכל עם}}

===יצו האל===
{{הוראה למתפללים|סליחות לערב ראש השנה וערב יום הכפורים:}}

יצו האל, לדל שואל, ויהיו דלתיו פתוחות, המון שיחו, ומר רוחו, לאל אלהי הרוחות. אשר יירא בעת יקרא למשפטים ותוכחות. לה'אלהינו הרחמים והסליחות:

הימצא חן, בעין בוחן, כליות איש מלא מרמה, אשר חולל והתגולל, בדם עון ומי אשמה, וסוף שברו לבית קברו יצוע גוש וסות רמה. ויתגבר ללא דבר, וישמח ובל-ידע מה. וכי יכסוף, יקר לאסף, ולא ידע למי ולמה. וישכח יום, בלי פדיום, יהי קודר בלא חמה. יום מגלות נפתחות, ותזכרנה נשכחות. לה'אלהינו הרחמים והסליחות:

ואיך יגבר אשר חבר, במי טפה ודם נדה. אשר נחשב כגר תושב וילך-לו בלי חמדה. ומטעמיו, וגם מימיו, וקץ ימיו באין מדה. ואין רגע בלי נגע, ולא פגע בלא חרדה. ואין תמים בלי דמים, ואין איש משאול נפדה. אבל נרצה וחן מצא, אשר חטא והתודה. וקדם שיר ותשבחות, מקום קרבן ומזבחות. לה' אלהינו הרחמים והסליחות:

דורך עז אשר יעז, במעלתו ומרכבו, ושם כסלו, ימי הבלו, ברוב חילו ובזהבו. הלא יזכר, זמן יעכר, הדר גבהו ומצבו, ואיך ישכח אשר יוכח, במכאוב על משכבו. בעת ידאב וגם יכאב, ואין מרפא למכאובו. ועת ימש, מאור שמש, ואין הדר לכוכבו. וסבבו בשוק אנחות משפחות משפחות. לה' אלהינו הרחמים והסליחות:

הדר תבל כציץ נובל, ואחריתה באר שחת. לבד לב-תם לאל נחתם, והוא מפני שמו נחת. ועול יסבול ולא יבול, ולא יקוץ בתוכחת. וממוקשו תהי נפשי כמו שפחה בורחת. והתנשא עדי כסא ותסור משאול תחת. וגוף נעזב כמו אכזב, וכאזור אשר נשחת. תמונות תארו למחות, והם על-כס מפתחות. לה' אלהינו הרחמים והסליחות:
===קבלת עול מלכות שמים===
{{:נוסח קבלת עול מלכות שמים - מורחב (עדות מזרח)}}

===לקדושת שמך===
{{:לקדושת שמך}}
===אלהינו שבשמים===
{{:אלהינו שבשמים}} 
===עננו===
{{:עננו אבינו}}

===אלהים אתה ידעת לאולתי===
אֱ‍לֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ לֹא נִכְחָדוּ.{{ממ|תהלים|סט|ו}}  כל זדונותי: בהעלותי על לבבי גודל משובות . כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי.הַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי:{{ממ|תהלים|פו|ו}}
רַחֵם בְּרֹגֶז תִּזְכּוֹר {{ממ|חבקוק|ג|ב}} לדפוק שערי חמלתך.  העומד כדל שואל מבקש סליחתך: קדמו עיני אשמורות {{ממ|תהלים|קיט|קמח}} לספר גדלתך. זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ.{{ממ|תהלים|עא|יח}} גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ {{ממ|תהלים|קיט|יח}} ויזמרו לשמך מיחלי קץ פלאות. תשובב לנויהם פזורים בכל פאותכי יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת {{ממ|תהלים|נט|ו}}: אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ. {{ממ|תהלים|פ|כ}} נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ {{ממ|תהלים|סה|ו}}הַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ{{ממ|תהלים|פד|י}} וראה מגיננו : וישמחו כל חוסי בך. לעולם ירננו. עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ.

===עננו אלוהי אברהם===
{{:עננו אלוהי אברהם}}

=== חטאנו לפניך רחם עלינו ===
{{:אדון הסליחות}}
===אל רחום שמך===
{{הוראה למתפללים|לפי סדר הא&quot;ב:}}
{{:אל רחום שמך}}

===חוסה על ישראל עמך===
{{:חוסה על ישראל עמך}}
===עשה למען שמך===
{{:עשה למען שמך}}
===דעני לעניי===
{{:דעני לעניי}}
===יה שמע אביוניך===
{{הוראה למתפללים|בעשרת ימים תשובה יש אומרים: (סימנו יהודה)}}
{{:יה שמע אביוניך}}

===אם אפס===
{{הוראה למתפללים|סימן:אפרים בר רב יצחק חזק.}}
{{:אם אפס}}

===אל מלך יושב על כיסא רחמים===
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרח}}

===למתודה חטאתיו===
{{הוראה למתפללים|יש נוהגים לומר תחינה זו וסימנה למשה:}}

{{:למתודה חטאתיו}}

===בזכרי על משכבי===
{{הוראה למתפללים|יש נוהגים לזמר במקום &quot;למתודה&quot; תחינה זו, וסימנה בלעם חזק:}}
{{:סידור/נוסח עדות המזרח/סליחות לימי התשובה/בזכרי על משכבי}}

===אליך ה' נפשי אשא===
{{טקסט מנוקד}}
{{צת|תהלים|כה}}
וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו: 

ה' אֱלהֵי יִשרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

===תחינה של יום===
====תחינה ליום ראשון (סימן שמואל חזק)====
:ה' '''שַׁ'''וְעַת עַמְּךָ הַקְשִׁיבָה. 
:וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ אות לְטובָה. 
::וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוי אֶחָד:
:'''מִ'''בֵּין שִׁנֵּי אֲרָיות תְּחַלְּצֵם. 
:וּמֵאַרְבַּע רוּחות תְּקַבְּצֵם. 
::וְקָרֵב אותָם אֶחָד אֶל אֶחָד:
:'''וְ'''אֶת אֲבֵלֵי צִיּון תְּנַחֵם. 
:וְאֶת אָהֳלִיבָה הַנְּדוּדָה תְּרַחֵם. 
::לְחַבֵּר אֶת הָאהֶל לִהְיות אֶחָד:
:'''אֱ'''דום וּמואָב צָמְתוּ בַבּור חַיַּי. 
:בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחַיַי. 
::מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד:
:'''לְ'''רַגְלַי טָמְנוּ פַּח וָפַחַת. 
:וַיִּתְלַחֲשׁוּ עָלַי יַחַד. 
::אֵין עושֶׂה טוב אֵין גַּם אֶחָד:
:'''חַזֵּק''' עַמְּךָ שׁוכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ. 
:וְאויְבֶיךָ יִהְיוּ לְכָלָה וָחֶרֶץ. 
:וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. 
::בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

====תחינה ליום שני (סימן יהודה חזק)====
:ה' '''יָ'''חִיד לִבּות כָּל בְּנֵי אָדָם חוקֵר. 
:עושֶׂה גְּדולות עַד אֵין חֵקֶר. 
::וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר יום שֵׁנִי:
:'''הַ'''קְשֵׁב שִׂיחַת עַבְדְּךָ וְנִאֻמו. 
:סובֵל גָּלוּת עַל שִׁכְמו. 
:וְיום נָפְלו לַהֲקִימו. 
::יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי:
:'''וּ'''זְכר בְּרִית יְדִידֶיךָ. 
:לְעַם צועֲקִים נֶגְדֶּךָ. 
:בְּנֵי יַעֲקב עֲבָדֶיךָ. 
::וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי:
:'''דּ'''ודִי הַקְשֵׁב תְּחִנּות. 
:וַחֲשׁב תְּפִלּותָם כְּמָנות. 
:בִּזְכוּת מַקְרִיבִים קָרְבָּנות. 
::נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר בַּיּום הַשֵּׁנִי:
:'''הַ'''ט אָזְנְךָ לִתְפִלַּת עַמֶּךָ. 
:וּשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיח צִדְקֶךָ. 
:וְנַקְרִיב קָרְבָּנות לְפָנֶיךָ. 
::אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד בַּבּקֶר וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי:
:'''חַזֵּק''' לִבִּי מַלְכִּי. 
:וּמַהֵר לְהָאִיר חֶשְׁכִּי. 
:אִם נִסְתְּרָה דַּרְכִּי. 
::הַצְלִיחָה נָא לְעַבְדְּךָ בַּיּום הַשֵּׁנִי:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

====תחינה ליום שלישי (סימן דויד בר אלעזר)====
:ה' '''דַּ'''לּוּ עֵינַי לַמָּרום. 
::בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה':
:'''וַ'''תִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי. 
:מֵרב כַּעְסִי וְשִׂיחִי. 
::וָאֶשְׁפּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה':
:'''יָ'''הּ הַקְשֵׁב נִאֻמִי. 
:וַעֲשֵׂה אות לְטובָה עִמִּי. 
::רַבּות עָשִׂיתָ אַתָּה ה':
:'''דַּ'''לּותִי וְלִי יְהושִׁיעַ. 
:אֵל צַדִּיק וּמושִׁיעַ. 
::לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה':
:'''בְּ'''קוּם עָלַי אויְבִי. 
:לא יִירָא לִבִּי. 
::וַאֲנִי עָלֶיךָ בָּטַחְתִּי ה':
:'''רָ'''מָה בְּךָ יָדִי מִשְׂגַּבִּי. 
:וְלא בְחַרְבִּי. 
::כִּי לא בְחֶרֶב וּבַחֲנִית יושִׁיעַ ה':
:'''א'''ויְבַי גָּבָרוּ. 
:וְעָלַי הִתְאַמָּרוּ. 
::הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק ה':
:'''לָ'''מָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר. 
:וְאויֵב עָלַי יַכְתִּיר. 
::אֵל קַנּוא וְנוקֵם ה':
:'''עֵ'''צות בְּנַפְשִׁי אָשִׂימָה. 
:וְעִם לְבָבִי אָהִימָה. 
::הַלְעולָמִים יִזְנַח ה':
:'''זֵ'''דִים יְרִיבוּנִי. 
:סְעִיפַי יְשִׁיבוּנִי. 
::כִּי לא יִזְנַח לְעולָם ה':
:'''רַ'''חֲמֶיךָ שִׂבַּרְתִּי. 
:כִּי לְךָ ה' הוחַלְתִּי. 
::אַתָּה תַעֲנֶה אֲדנָי אֱלהָי:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

====תחינה ליום רביעי (סימן אני דויד קטן)====
:ה' '''אִ'''ם גָּדַל עֲונִי מִנְּשׂוא. 
:וְהִסְכַּלְתִּי עֲשׂה. 
::אַל תָּבוא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ:
:'''נִ'''גְעֵי לְבָבִי הָבֵר. 
:וְחַטּאת נְעוּרַי הַעֲבֵר. 
::גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ:
:'''יְ'''גונותַי גָּבְרוּ. 
:וְאַנְחותַי לִבִּי שָׁבְרוּ. 
::שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ:
:'''דּ'''ורְשֵׁי רָעָתִי עָלַי הִגְדִּילוּ. 
:לְהַוָּתִי יָגִילוּ. 
::אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ:
:'''וְ'''עַד אָן אֲשַׁוֵּעַ וְאֵין מִשְׁפָּט. 
:מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרודְפַי מִשְׁפָּט. 
::כַּמָּה יְמֵי עַבְדֶּךָ:
:'''יָ'''שׁוּב אַפְּךָ לְרַחֲמֵנִי. 
:יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי. 
::כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ:
:'''דְּ'''רָכַי סִפַּרְתִּי. 
:וְעָלֶיךָ מִבֶּטֶן נִסְמַכְתִּי. 
::הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ:
:'''קָ'''טנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים. 
:צוּר מושִׁיב יְחִידִים. 
::אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ:
:'''טַ'''הֲרֵנִי מֵחַטָּאתִי. 
:אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי. 
::אָנָּא ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ:
:'''נִ'''פְלָאות הַרְאֵנִי. 
:אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. 
::אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

====תחינה ליום חמישי (סימן שמואל)====
:ה' '''שְׁ'''עֵה נודֵד מִקִּנּו. 
:וְעורֵר שְׁנַת עֵינו. 
::וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה:
:'''מִ'''פְּנֵי בּשֶׁת אַשְׁמָתו. 
:הָיְתָה לּו דִמְעָתו. 
::לֶחֶם יומָם וָלַיְלָה:
:'''וַ'''יְהִי בְּשִׁבְיו נֶהְדָּף. 
:וּמֵהַר לְגִבְעָה נִרְדָּף. 
::לְחרֶב בַּיּום וּלְקֶרַח בַּלַּיְלָה:
:'''א'''ויְבִים אותִי יִלְחָצוּ. 
:וְעָלַי יִתְיָעֲצוּ. 
::וַיִּתְחָרְשׁוּ כָּל הַלַּיְלָה:
:'''לְ'''פָנֶיךָ תָּבא תְפִלָּתִי. 
:ה' אֱלהֵי יְשׁוּעָתִי. 
::יום צָעַקְתִּי בַּלַּיְלָה:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
====תחינה ליום ששי (סימן אברהם)====
:ה' '''אֱ'''להִים מושִׁיב יְחִידִים. 
:שְׁעֵה לְעומְדִים. 
::בְּבֵית ה' בַּלֵּילות:
:'''בְּ'''ךָ בָטַחְתִּי. 
:וְשִׁמְךָ זָכַרְתִּי. 
::עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילות:
:'''רַ'''חֵם עַל הולֵךְ וּבָכה. 
:אִישׁ חַרְבּו עַל יְרֵכו. 
::מִפַּחַד בַּלֵּילות:
:'''הִ'''נְנִי הולֵךְ שְׁחוחַ. 
:לא מָצָאתִי מָנוחַ. 
::יָמִים גַּם לֵילות:
:'''מַ'''לֵּט צועֵק נֶגְדֶּךָ. 
:לְהַגִּיד בַּבּקֶר חַסְדֶּךָ. 
::וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילות:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

===אל תקצוף ה' עד מאד===
{{:אל תקצוף ה' עד מאד}}

===אתאנו לחלות פניך===
{{:אתאנו לחלות פניך}}
===מרנא דבשמיא===
{{:מרנא דבשמיא}}
===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי}}
===רחמים פשוטים===
{{:רחמים פשוטים}}
===אליך ה' נשאתי עיני===
{{:אליך ה' נשאתי עיני}}
===הושיענו למען שמך===
{{:הושיענו למען שמך}}

===אבינו מלכנו אבינו אתה===
{{הוראה למתפללים|אם אין זמן מדלגים:}}

{{:אבינו מלכנו אבינו אתה}}

===שומר ישראל===
{{:שומר ישראל|נוסח=מזרח}}
===קדיש תענו ותעתרו===
{{:חצי קדיש|נוסח=מזרח}}

{{הוראה למתפללים|נוהגים לתקוע כאן בשופר תשר&quot;ת תש&quot;ת תר&quot;ת, בכל יום מימי הסליחות פרט לערב ראש השנה. עומדים כאן:}}

{{:תענו ותעתרו ברחמים מן השמים}}
{{סוף}}

===ממעמקים קראתיך ה'===
{{צת|תהלים|קל}}

===יהא שלמא===
{{:קדיש יתום|נוסח=מזרח}}

===בת אהובת אל קמה בשחר===
{{הוראה למתפללים|אם נשאר הרבה זמן עד התפילה שרים:}}
{{:בת אהובת אל קמה בשחר}}

{{הוראה למתפללים|יטול ידיו ללא ברכה ויקרא [[סידור/נוסח עדות המזרח/חול/שחרית|שחרית]]}}

==סדר התרת קללות==
{{:סדר התרת קללות}}
==סדר התרת נדרים==
{{:סדר התרת נדרים}}

[[קטגוריה:סליחות]]
[[קטגוריה:סידור כללי - מזרח]]</text>
      <sha1>4a8cllzks2nv94a3sxey8cl9sz2yitu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419797</id>
      <parentid>1419794</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T06:28:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/45.80.91.33|45.80.91.33]] ([[User talk:45.80.91.33|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:מיכאל משיכון בבלי|מיכאל משיכון בבלי]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32545" xml:space="preserve">{{טעמים סידור}}
{{טקסט מנוקד}}
{{תוכן עניינים שטוח}}

למעבר אל הסליחות עצמן [[#סליחות|לחץ כאן]]

==הלכות==
{{הוראה למתפללים|
* {{צמד|ואשר לא צדה והאלהים '''א'''נה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך|קישור=במדבר ל ג}} - הספרדים נוהגים בסדר סליחות, גם הנעשות בשוגג, החל מב' באלול, החודש בו עלה משה אל הר סיני לקבל בשנית את לוחות הברית. 
* יש הנוהגים לעשות &quot;'''סדר כיפור קטן'''&quot; בא' באלול, ואם חל הצום בשבת, מקדמים אותו ליום חמישי שקודם לאותה שבת.
* {{צמד|ל'''א''' יח'''ל''' דבר'''ו''' ככ'''ל'''|קישור=במדבר ל ג}} - בערב חודש אלול ובי&quot;ט באב, ערב ראש השנה ובערב יום כיפור נוהגים לעשות '''התרת נדרים'''.
* {{צמד|ואהבת לרעך כמוך|קישור=ויקרא יט יח}} - בחודש אלול מרבים באהבה, אחווה, שלום ורעות (ראה כה&quot;ח תקפא ס&quot;ק חי). נוהגים לבקש סליחות איש מרעהו, גם אם אין יודע האדם האם פגע ברעהו, שכן, לפעמים אדם עלול להעליב חברו בהערה, שלא היה בה כל כוונה לפגוע רע, אך הוא נפגע ונבוך לציין זאת בפני אותו חבר. כמו כן, נוהגים לברך איש רעהו ולהחל שיחתמו בספר החיים הטובים. 
* '''תשובה תפילה וצדקה -'''  {{צמד|'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י |קישור=שיר השירים ו ג}} (תפילה), {{צמד|ומל יהוה אלהיך '''א'''ת '''ל'''בבך '''ו'''את '''ל'''בב זרעך|קישור=במדבר ל ג}} (תשובה) ו{{צמד|'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים|קישור=אסתר ט כב}}(צדקה), והנותן צדקה בכל השנה לא ייתן יותר מחומש.
* במהלך מ' יום אלו ועד יום הכיפורים נוהגים '''לפשפש בדרכים ובמעשים''', לראות אם טובים או רעים, להתוודות ולחזור בתשובה. אמנם יש לעשות כן בכל לילה אך בימים אלו יש להקפיד יותר. 
* '''מזמורי תהלים -''' נוהגים לומר י מזמורים בכל יום מימי החול כדי לסיים את כל ספר תהלים לפני ראש השנה.
* '''ספר התיקונים -''' יש נוהגים לקרוא את כל [[תיקוני זהר|שבעת התיקונים]] עד יום הכיפורים החל מחודש אלול.
* '''בדיקת שופר, מזוזות ותפילין.''' 
* משבת שלאחר ט באב במשך שבע שבתות עד סוף חודש אלול קוראים בשבתות את '''&quot;ז' דנחמתא&quot; בהפטרה'''. אם חל א באלול בשבת או בראשון קוראים &quot;עניה סוערה&quot; ולאחריו פסוק ראשון ואחרון מהפטרת &quot;השמים כסאי&quot; ומ&quot;מחר חודש&quot;. 
* '''תענית -''' נהוגים להתענות י ימים, המתחילים ד ימים מראש השנה ועד יום כיפור, לא כולל שישי, שבת וראש השנה, ומומלץ להתענות בימי ב' ו-ה' ובערב ראש השנה. מי שיודע כי תהיה לו סעודת מצווה יקדים את התענית ביום וימיר יום זה ביום אחר. 
**אין כל חובה להתענות, ובמידה והתענית מונעת מהאדם ללמוד תורה עדיף שילמד תורה. 
**יש לקבל את התעניות בסוף תפילת מנחה, קודם התענית, לפני שאומר {{ציטוטון|יהי לרצון אמרי...}}, ואם שכח יכול לקבלו אח&quot;כ אפילו בין השמשות אם לא התפלל ערבית ויאמר : {{ציטוטון|רבון העולמים, הריני לפניך על תנאי בתענית נדבה, למחר מעלות השחר עד אחר תפילת ערבית לכפר על כל חטאי ועונותי ופשעי שחטאתי ועויתי ופשעתי מנעורי ועד היום הזה ובפרט על עוון פלוני. ואם לא אוכל או לא ארצה כשאומר: מזמור לדוד ה' רועי אוכל להפסיק ולא יהיה בי שום עון. אבל יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתתן בי כח ובריאות ואזכה להתענות למחר ותקבלני באהבה וברצון, ותזכני לשוב בתשובה שלמה ותענה עתירתי ותשמע תפלתי כי אתה שומע תפלת כל פה, ברוך שמוע תפלה}}
**במנחה של יום התענית יאמר: {{צא|רבון העולמים גלוי לפניך בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני|ברכות יז א}} יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך. יהוה צורי וגואלי:
* '''תיקון כרת -''' ויש הרוצים לכפר על אחד מתוך שלושים ושש כריתות יכול ללמוד כל הלילה, ללא שינה כלל, ובפרט על עניין הכרת שעליו מתענה. והנותרים ערים בליל הושענא רבה או ליל שבועות כאילו עשו תיקון כרת.
* אכילה לפני התפילה - ולא יאכל וישתה אלא רק אחרי שחרית, ואם מנע ממנו ליישוב דעתו, יכול לשתות ולאכול בכדי להחזיר דעתו לתפילה.
* טבילה - {{ציטוטון|טהרה מביא לידי קדושה}}, בין טהרת הגוף ובין טהרת הנפש על כן הכהנים היו מרבים להטבל טרם התפילה גם אם כל חשש לטומאה. ומי ששימש מיטתו או ח&quot;ו נטמא, ישתדל לטבול קודם התפילה. }}
===ערב ראש השנה===
* רבים נוהגים לצום בערב ראש השנה שכן זהו היום האחרון לעשות תשובה לפני יום הדין.
* תענית - יש הנוהגים להתענות  עד ליל החג ויאמר &quot;עננו&quot; במנחה של ערב חג. יש המתענים רק עד תפילת מנחה כדי שלא להיכנס ליום טוב בתענית, והנוהג כך לא יאמר &quot;עננו&quot;. 
** מי שצם בערב ראש השנה ולא ישן בלילה יכול לאכול עד עמוד השחר אך אם ישן וקם לפני עמוד השחר לא יאכל דבר לפני הסליחות. 
** מי שפקד להתענות מדי שנה ולא יכל בשנה זו יעשה התרת נדרים על מנהג זה.
* בערב ראש השנה יעסוק בתורה, במצוות, בתשובה, ויקדם לבקש מחילה מחבריו. 
* לובשים בכדי שבת וכן מי שצריך להסתפר יסתפר טרם החג או אחריו.
* בשחרית של ערב ראש השנה לא אומרים וידוי, תחנון, נפילת אפים, &quot;למנצח...יענך ה'&quot;, &quot;תפילה לדוד&quot;, צידוק הדין. אם אומרים סליחות טרם עלית הנץ אומרים וידוי בסליחות ואם עלה השחר יש שלא אומרים נפילת אפים או וידוי.  
* בלילה ערב ראש השנה אומרים תיקון רחל.
* במנחה של ערב ראש אומרים וידוי. 
* אם חל ראש השנה ביום שני אומרים &quot;צדקתך&quot; בשבת שלפני כן. 
* אין תוקעים בשופר כדי להבדיל בין תקיעות רשות, אלו תקיעות של חודש אלול, לתקיעות חובה, אלו הן תקיעות ראש השנה. ואם רוצה להתאמן יתקע בחדר סגור ממנו לא נשמע תקיעה לבחוץ.
* בערב ראש השנה נוהגים לעשות התרת נדרים אחרי הסליחות לפני התפילה כיוון שמי שנמצא בנידוי אין תפילתו מתקבלת למשך 40 יום. 
* טובלים לפני ערב ראש השנה. חמש טבילות עבור טהרה, תיקון הכעס, למתק הדין והגבורה בחסדים, להעביר מעליו את מלבושי החול - &quot;תכלה שנה וקללותיה&quot; ולבסוף עבור קבלת קדושת ראש השנה. ומי שאינו זוכר יטבול חמש פעמים ויכוין בטבילתו לפי הכתוב באתר זה.

==ברכות השחר והתורה==
{{הוראה למתפללים|
* הקמים לפני עמוד השחר ייטול ידיו ויברך &quot;על נטילת ידיים&quot;, ברכת השחר וברכות התורה, ואחריהם יאמר סליחות. אם קם חצי שעה קודם עלות השחר יאמר &quot;תיקון חצות&quot;, ועדיף שיקום עבור תיקון חצות על פני סליחות. ואם אמר תיקון חצות והלך לישון ינטול עם קמתו ויברך ברכות השחר, ואם אמר טרם השינה, לא יאמר עם קימה. 
* מי שנשאר ער כל הלילה יברך אחרי [[W:חצות הלילה (הלכה)|חצות הלילה]] ברכת השחר, מ&quot;אלוקי נשמה&quot; עד &quot;גומל חסדים טובים לעמו ישראל&quot;. ואם לא ברך ברכות השחר בחצות יכול לברך כל הלילה או בבוקר. עם עמוד השחר ינטול ידיו בלי ברכה ויברך את ברכות התורה ואם מסופק האם עלה עמוד השחר אל ללמוד תורה ללא ברכות התורה ובמקום יאמר פיוטים.  
* אם שכח ברכות השחר יכול לומר כל היום. גם אחרי שחרית ניתן לומר אך ללא ברכות התורה ומברכת &quot;המחזיר נשמות&quot; מהן נפטר בשעה השחרית באומרו &quot;אהבת עולם&quot; ו&quot;מחיה המתים&quot; בהתאמה.
* ידקדק לקחת שליח ציבור הגון, גדול תורה ומעשיו טובים ככל שיכול למצוא. וראוי שיהיה בן שלשים שנה ויותר  שכן אז נכנע ללבו. וכן מומלץ שיהיה נשואי עם ילדים. ומי שמעמיד ש&quot;ץ שאינו הגון הריהו כאילו גזל ציבור ומנע דבר טוב לו היו ראוי. ומכל מקום כל ישראלים כשרים. 
* היודע כי אינו בקי בתפילות לא יכנס עצמו להתפלל סליחות ואלא אם הפצירו בו, וימנע מלעלות גם אם במקומו משהו שאינו הגון יעלה. 
* המתאבל או בבית אבלים לא יצא מביתו ויאמר סליחות ללא וידוי וי&quot;ג מידות. אם אין מניין רשאי המתאבל להתפלל בבית הכנסת אך לא יאמר וידוי, יג מידות ונפילת אפים. 
* אם יש חתן בבית כנסת נהוג לומר את כל הסליחות חוץ מנפילת אפים ווידוי. 
* המתאבל או בבית אבלים לא יצא מביתו ויאמר סליחות ללא וידוי וי&quot;ג מידות. אם אין מניין רשאי המתאבל להתפלל בבית הכנסת אך לא יאמר וידוי, יג מידות ונפילת אפים. 
* אם יש חתן בבית כנסת נהוג לומר את כל הסליחות חוץ מנפילת אפים ווידוי. 
}}

==תיקון חצות==
{{הוראה למתפללים|
* בחודש אלול וימי הסליחות, הקם ויש לו זמן לומר או &quot;סליחות&quot; או &quot;תיקון חצות&quot; יאמר &quot;תיקון חצות&quot;.}}
==[[פתיחת אליהו]]==

===אמר רבי שמעון===
{{:אמר רבי שמעון}}

==בקשות==
{{הוראה למתפללים|ואם לא הגיע עדיין זמן סליחה נוהגים לומר בקשות:}}
===ישן אל תרדם===
{{:ישן אל תרדם}}
===שיר המעלות בשוב ה'===
{{הוראה למתפללים|יש נוהגים לומר:}}

{{צת|תהלים|קכו}}

===תהלים יז===
{{צת|תהלים|יז}}
===תהלים לב===
{{צת|תהלים|לב}}
===תהלים נא===
{{צת|תהלים|נא}}
===תהלים סה===
{{צת|תהלים|סה}}
===תהלים פה===
{{צת|תהלים|פה}}
===תהלים קב===
{{צת|תהלים|קב}}
===תהלים כז===
{{צת|תהלים|כז}}
===תהלים קג===
{{צת|תהלים|קג}}
===תהלים קד===
{{צת|תהלים|קד}}
==סליחות==
===מלכי עולם בורא===
{{הוראה למתפללים|יש האומרים:}}
{{:מלכי עולם בורא}}
===קמתי באשמורת===
{{:קמתי באשמורת}}
===אשרי יושבי ביתך===
{{הוראה למתפללים|בפסוק פותח את ידך וגו' שצריך לאומרו בכונה גדולה, שיכוון פירוש המלות, ויתפלל במחשבתו על מזונותיו ועל מזונות לכל ישראל, ואם לא כוון בו כלל, אפילו בדיעבד צריך לחזור ולאומרו בכוונה :}}

{{צת|תהלים|פד|ה}}

{{צת|תהלים|קמד|טו}}

{{צת|תהלים|קמה}}

{{צת|תהלים|קטו|יח}}

===קדיש===
{{:חצי קדיש|נוסח=מזרח}}

===בן אדם מה לך נרדם===
{{:בן אדם מה לך נרדם}}

===לך ה' הצדקה===
{{:לך ה' הצדקה}}
{{צת|דניאל|ט|יט}}

{{צת|איכה|ה|כא}}

===למענך אלהי===
{{הוראה למתפללים|בעשרת ימי תשובה יש מוסיפים:}}

{{:למענך אלהי}}

===ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים===
{{הוראה למתפללים|יש נוהגים לומר פיוט זה על סדר א&quot;ב:}}

{{:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים}}
===שבט יהודה בדוחק ובצער===
{{:שבט יהודה בדוחק ובצער}}
===י&quot;ג מידות===
{{הוראה למתפללים|י&quot;ג מידות יש לומר בעמידה. יחיד אינו רשאי לומר בדרך תפילה ובקשה אלא בדרך קריאת תורה בניגון ובטעמים, וכיגיע ל{{ציטוטון|אל מלך}} יאמר רק עד {{ציטוטון|וכן כתוב בתורתך}}}}. 

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרח}}

===שם אל קמתי לברך===
{{הוראה למתפללים|יש האומרים:}}
{{:שם אל קמתי לברך}}
===בדיל ויעבור===
{{:בדיל ויעבור}}
===יג מידות===
{{:שלוש עשרה מידות}}
===אנא כעב זדוני תמחהו===
{{:אנא כעב זדוני תמחהו}}
וסלחת לעוני כי רב הוא:
===אנשי אמונה אבדו===
{{:אנשי אמונה אבדו}}
=== אל מלך יושב על כיסא רחמים===
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרח}}
=== תמהנו מרעות===
{{:תמהנו מרעות}}
===אל מלך יושב על כיסא רחמים ===
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרח}}

אֲנַחְנוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ:
===אל תעש עמנו כלה ===
{{:אל תעש עמנו כלה}}
===וידוי===
====אתוודה על עבירות====
{{:אתוודה על עבירות}}
====הוידוי ====
{{הוראה למתפללים| יאמר אדם את כל החטאים שנאמרים בוידוי גם אם הוא עצמו לא חטא בהם שכן מתודה על חטאי כלל עם ישראל. ואם ידע כי חטא בחטאים מסוימים טוב שיעלה אותם יחד עם אותם חטאים בנוסח:}}

{{הוראה למתפללים|יש האומרים נוסח מקוצר:}}
{{:סדר וידוי|נוסח=מזרח}}

{{הוראה למתפללים|יש האומרים נוסח וידוי מורחב ויאמר מנוסח זה רק &quot;אשמנו בגדנו&quot;, וכל מה שיודע שחטא בו בוידוי זה:}}
{{:וידוי אשמנו מורחב}}

====אשמנו מכל עם====
{{:אשמנו מכל עם}}

===יצו האל===
{{הוראה למתפללים|סליחות לערב ראש השנה וערב יום הכפורים:}}

יצו האל, לדל שואל, ויהיו דלתיו פתוחות, המון שיחו, ומר רוחו, לאל אלהי הרוחות. אשר יירא בעת יקרא למשפטים ותוכחות. לה'אלהינו הרחמים והסליחות:

הימצא חן, בעין בוחן, כליות איש מלא מרמה, אשר חולל והתגולל, בדם עון ומי אשמה, וסוף שברו לבית קברו יצוע גוש וסות רמה. ויתגבר ללא דבר, וישמח ובל-ידע מה. וכי יכסוף, יקר לאסף, ולא ידע למי ולמה. וישכח יום, בלי פדיום, יהי קודר בלא חמה. יום מגלות נפתחות, ותזכרנה נשכחות. לה'אלהינו הרחמים והסליחות:

ואיך יגבר אשר חבר, במי טפה ודם נדה. אשר נחשב כגר תושב וילך-לו בלי חמדה. ומטעמיו, וגם מימיו, וקץ ימיו באין מדה. ואין רגע בלי נגע, ולא פגע בלא חרדה. ואין תמים בלי דמים, ואין איש משאול נפדה. אבל נרצה וחן מצא, אשר חטא והתודה. וקדם שיר ותשבחות, מקום קרבן ומזבחות. לה' אלהינו הרחמים והסליחות:

דורך עז אשר יעז, במעלתו ומרכבו, ושם כסלו, ימי הבלו, ברוב חילו ובזהבו. הלא יזכר, זמן יעכר, הדר גבהו ומצבו, ואיך ישכח אשר יוכח, במכאוב על משכבו. בעת ידאב וגם יכאב, ואין מרפא למכאובו. ועת ימש, מאור שמש, ואין הדר לכוכבו. וסבבו בשוק אנחות משפחות משפחות. לה' אלהינו הרחמים והסליחות:

הדר תבל כציץ נובל, ואחריתה באר שחת. לבד לב-תם לאל נחתם, והוא מפני שמו נחת. ועול יסבול ולא יבול, ולא יקוץ בתוכחת. וממוקשו תהי נפשי כמו שפחה בורחת. והתנשא עדי כסא ותסור משאול תחת. וגוף נעזב כמו אכזב, וכאזור אשר נשחת. תמונות תארו למחות, והם על-כס מפתחות. לה' אלהינו הרחמים והסליחות:
===קבלת עול מלכות שמים===
{{:נוסח קבלת עול מלכות שמים - מורחב (עדות מזרח)}}

===לקדושת שמך===
{{:לקדושת שמך}}
===אלהינו שבשמים===
{{:אלהינו שבשמים}} 
===עננו===
{{:עננו אבינו}}

===אלהים אתה ידעת לאולתי===
אֱ‍לֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ לֹא נִכְחָדוּ.{{ממ|תהלים|סט|ו}}  כל זדונותי: בהעלותי על לבבי גודל משובות . כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי.הַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי:{{ממ|תהלים|פו|ו}}
רַחֵם בְּרֹגֶז תִּזְכּוֹר {{ממ|חבקוק|ג|ב}} לדפוק שערי חמלתך.  העומד כדל שואל מבקש סליחתך: קדמו עיני אשמורות {{ממ|תהלים|קיט|קמח}} לספר גדלתך. זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ.{{ממ|תהלים|עא|יח}} גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ {{ממ|תהלים|קיט|יח}} ויזמרו לשמך מיחלי קץ פלאות. תשובב לנויהם פזורים בכל פאותכי יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת {{ממ|תהלים|נט|ו}}: אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ. {{ממ|תהלים|פ|כ}} נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ {{ממ|תהלים|סה|ו}}הַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ{{ממ|תהלים|פד|י}} וראה מגיננו : וישמחו כל חוסי בך. לעולם ירננו. עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ.

===עננו אלוהי אברהם===
{{:עננו אלוהי אברהם}}

=== חטאנו לפניך רחם עלינו ===
{{:אדון הסליחות}}
===אל רחום שמך===
{{הוראה למתפללים|לפי סדר הא&quot;ב:}}
{{:אל רחום שמך}}

===חוסה על ישראל עמך===
{{:חוסה על ישראל עמך}}
===עשה למען שמך===
{{:עשה למען שמך}}
===דעני לעניי===
{{:דעני לעניי}}
===יה שמע אביוניך===
{{הוראה למתפללים|בעשרת ימים תשובה יש אומרים: (סימנו יהודה)}}
{{:יה שמע אביוניך}}

===אם אפס===
{{הוראה למתפללים|סימן:אפרים בר רב יצחק חזק.}}
{{:אם אפס}}

===אל מלך יושב על כיסא רחמים===
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרח}}

===למתודה חטאתיו===
{{הוראה למתפללים|יש נוהגים לומר תחינה זו וסימנה למשה:}}

{{:למתודה חטאתיו}}

===בזכרי על משכבי===
{{הוראה למתפללים|יש נוהגים לזמר במקום &quot;למתודה&quot; תחינה זו, וסימנה בלעם חזק:}}
{{:סידור/נוסח עדות המזרח/סליחות לימי התשובה/בזכרי על משכבי}}

===אליך ה' נפשי אשא===
{{טקסט מנוקד}}
{{צת|תהלים|כה}}
וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו: 

ה' אֱלהֵי יִשרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

===תחינה של יום===
====תחינה ליום ראשון (סימן שמואל חזק)====
:ה' '''שַׁ'''וְעַת עַמְּךָ הַקְשִׁיבָה. 
:וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ אות לְטובָה. 
::וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוי אֶחָד:
:'''מִ'''בֵּין שִׁנֵּי אֲרָיות תְּחַלְּצֵם. 
:וּמֵאַרְבַּע רוּחות תְּקַבְּצֵם. 
::וְקָרֵב אותָם אֶחָד אֶל אֶחָד:
:'''וְ'''אֶת אֲבֵלֵי צִיּון תְּנַחֵם. 
:וְאֶת אָהֳלִיבָה הַנְּדוּדָה תְּרַחֵם. 
::לְחַבֵּר אֶת הָאהֶל לִהְיות אֶחָד:
:'''אֱ'''דום וּמואָב צָמְתוּ בַבּור חַיַּי. 
:בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחַיַי. 
::מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד:
:'''לְ'''רַגְלַי טָמְנוּ פַּח וָפַחַת. 
:וַיִּתְלַחֲשׁוּ עָלַי יַחַד. 
::אֵין עושֶׂה טוב אֵין גַּם אֶחָד:
:'''חַזֵּק''' עַמְּךָ שׁוכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ. 
:וְאויְבֶיךָ יִהְיוּ לְכָלָה וָחֶרֶץ. 
:וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. 
::בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

====תחינה ליום שני (סימן יהודה חזק)====
:ה' '''יָ'''חִיד לִבּות כָּל בְּנֵי אָדָם חוקֵר. 
:עושֶׂה גְּדולות עַד אֵין חֵקֶר. 
::וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר יום שֵׁנִי:
:'''הַ'''קְשֵׁב שִׂיחַת עַבְדְּךָ וְנִאֻמו. 
:סובֵל גָּלוּת עַל שִׁכְמו. 
:וְיום נָפְלו לַהֲקִימו. 
::יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי:
:'''וּ'''זְכר בְּרִית יְדִידֶיךָ. 
:לְעַם צועֲקִים נֶגְדֶּךָ. 
:בְּנֵי יַעֲקב עֲבָדֶיךָ. 
::וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי:
:'''דּ'''ודִי הַקְשֵׁב תְּחִנּות. 
:וַחֲשׁב תְּפִלּותָם כְּמָנות. 
:בִּזְכוּת מַקְרִיבִים קָרְבָּנות. 
::נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר בַּיּום הַשֵּׁנִי:
:'''הַ'''ט אָזְנְךָ לִתְפִלַּת עַמֶּךָ. 
:וּשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיח צִדְקֶךָ. 
:וְנַקְרִיב קָרְבָּנות לְפָנֶיךָ. 
::אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד בַּבּקֶר וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי:
:'''חַזֵּק''' לִבִּי מַלְכִּי. 
:וּמַהֵר לְהָאִיר חֶשְׁכִּי. 
:אִם נִסְתְּרָה דַּרְכִּי. 
::הַצְלִיחָה נָא לְעַבְדְּךָ בַּיּום הַשֵּׁנִי:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

====תחינה ליום שלישי (סימן דויד בר אלעזר)====
:ה' '''דַּ'''לּוּ עֵינַי לַמָּרום. 
::בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה':
:'''וַ'''תִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי. 
:מֵרב כַּעְסִי וְשִׂיחִי. 
::וָאֶשְׁפּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה':
:'''יָ'''הּ הַקְשֵׁב נִאֻמִי. 
:וַעֲשֵׂה אות לְטובָה עִמִּי. 
::רַבּות עָשִׂיתָ אַתָּה ה':
:'''דַּ'''לּותִי וְלִי יְהושִׁיעַ. 
:אֵל צַדִּיק וּמושִׁיעַ. 
::לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה':
:'''בְּ'''קוּם עָלַי אויְבִי. 
:לא יִירָא לִבִּי. 
::וַאֲנִי עָלֶיךָ בָּטַחְתִּי ה':
:'''רָ'''מָה בְּךָ יָדִי מִשְׂגַּבִּי. 
:וְלא בְחַרְבִּי. 
::כִּי לא בְחֶרֶב וּבַחֲנִית יושִׁיעַ ה':
:'''א'''ויְבַי גָּבָרוּ. 
:וְעָלַי הִתְאַמָּרוּ. 
::הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק ה':
:'''לָ'''מָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר. 
:וְאויֵב עָלַי יַכְתִּיר. 
::אֵל קַנּוא וְנוקֵם ה':
:'''עֵ'''צות בְּנַפְשִׁי אָשִׂימָה. 
:וְעִם לְבָבִי אָהִימָה. 
::הַלְעולָמִים יִזְנַח ה':
:'''זֵ'''דִים יְרִיבוּנִי. 
:סְעִיפַי יְשִׁיבוּנִי. 
::כִּי לא יִזְנַח לְעולָם ה':
:'''רַ'''חֲמֶיךָ שִׂבַּרְתִּי. 
:כִּי לְךָ ה' הוחַלְתִּי. 
::אַתָּה תַעֲנֶה אֲדנָי אֱלהָי:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

====תחינה ליום רביעי (סימן אני דויד קטן)====
:ה' '''אִ'''ם גָּדַל עֲונִי מִנְּשׂוא. 
:וְהִסְכַּלְתִּי עֲשׂה. 
::אַל תָּבוא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ:
:'''נִ'''גְעֵי לְבָבִי הָבֵר. 
:וְחַטּאת נְעוּרַי הַעֲבֵר. 
::גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ:
:'''יְ'''גונותַי גָּבְרוּ. 
:וְאַנְחותַי לִבִּי שָׁבְרוּ. 
::שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ:
:'''דּ'''ורְשֵׁי רָעָתִי עָלַי הִגְדִּילוּ. 
:לְהַוָּתִי יָגִילוּ. 
::אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ:
:'''וְ'''עַד אָן אֲשַׁוֵּעַ וְאֵין מִשְׁפָּט. 
:מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרודְפַי מִשְׁפָּט. 
::כַּמָּה יְמֵי עַבְדֶּךָ:
:'''יָ'''שׁוּב אַפְּךָ לְרַחֲמֵנִי. 
:יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי. 
::כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ:
:'''דְּ'''רָכַי סִפַּרְתִּי. 
:וְעָלֶיךָ מִבֶּטֶן נִסְמַכְתִּי. 
::הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ:
:'''קָ'''טנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים. 
:צוּר מושִׁיב יְחִידִים. 
::אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ:
:'''טַ'''הֲרֵנִי מֵחַטָּאתִי. 
:אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי. 
::אָנָּא ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ:
:'''נִ'''פְלָאות הַרְאֵנִי. 
:אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. 
::אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

====תחינה ליום חמישי (סימן שמואל)====
:ה' '''שְׁ'''עֵה נודֵד מִקִּנּו. 
:וְעורֵר שְׁנַת עֵינו. 
::וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה:
:'''מִ'''פְּנֵי בּשֶׁת אַשְׁמָתו. 
:הָיְתָה לּו דִמְעָתו. 
::לֶחֶם יומָם וָלַיְלָה:
:'''וַ'''יְהִי בְּשִׁבְיו נֶהְדָּף. 
:וּמֵהַר לְגִבְעָה נִרְדָּף. 
::לְחרֶב בַּיּום וּלְקֶרַח בַּלַּיְלָה:
:'''א'''ויְבִים אותִי יִלְחָצוּ. 
:וְעָלַי יִתְיָעֲצוּ. 
::וַיִּתְחָרְשׁוּ כָּל הַלַּיְלָה:
:'''לְ'''פָנֶיךָ תָּבא תְפִלָּתִי. 
:ה' אֱלהֵי יְשׁוּעָתִי. 
::יום צָעַקְתִּי בַּלַּיְלָה:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
====תחינה ליום ששי (סימן אברהם)====
:ה' '''אֱ'''להִים מושִׁיב יְחִידִים. 
:שְׁעֵה לְעומְדִים. 
::בְּבֵית ה' בַּלֵּילות:
:'''בְּ'''ךָ בָטַחְתִּי. 
:וְשִׁמְךָ זָכַרְתִּי. 
::עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילות:
:'''רַ'''חֵם עַל הולֵךְ וּבָכה. 
:אִישׁ חַרְבּו עַל יְרֵכו. 
::מִפַּחַד בַּלֵּילות:
:'''הִ'''נְנִי הולֵךְ שְׁחוחַ. 
:לא מָצָאתִי מָנוחַ. 
::יָמִים גַּם לֵילות:
:'''מַ'''לֵּט צועֵק נֶגְדֶּךָ. 
:לְהַגִּיד בַּבּקֶר חַסְדֶּךָ. 
::וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילות:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

===אל תקצוף ה' עד מאד===
{{:אל תקצוף ה' עד מאד}}

===אתאנו לחלות פניך===
{{:אתאנו לחלות פניך}}
===מרנא דבשמיא===
{{:מרנא דבשמיא}}
===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי}}
===רחמים פשוטים===
{{:רחמים פשוטים}}
===אליך ה' נשאתי עיני===
{{:אליך ה' נשאתי עיני}}
===הושיענו למען שמך===
{{:הושיענו למען שמך}}

===אבינו מלכנו אבינו אתה===
{{הוראה למתפללים|אם אין זמן מדלגים:}}

{{:אבינו מלכנו אבינו אתה}}

===שומר ישראל===
{{:שומר ישראל|נוסח=מזרח}}
===קדיש תענו ותעתרו===
{{:חצי קדיש|נוסח=מזרח}}

{{הוראה למתפללים|נוהגים לתקוע כאן בשופר תשר&quot;ת תש&quot;ת תר&quot;ת, בכל יום מימי הסליחות פרט לערב ראש השנה. עומדים כאן:}}

{{:תענו ותעתרו ברחמים מן השמים}}
{{סוף}}

===ממעמקים קראתיך ה'===
{{צת|תהלים|קל}}

===יהא שלמא===
{{:קדיש יתום|נוסח=מזרח}}

===בת אהובת אל קמה בשחר===
{{הוראה למתפללים|אם נשאר הרבה זמן עד התפילה שרים:}}
{{:בת אהובת אל קמה בשחר}}

{{הוראה למתפללים|יטול ידיו ללא ברכה ויקרא [[סידור/נוסח עדות המזרח/חול/שחרית|שחרית]]}}

==סדר התרת קללות==
{{:סדר התרת קללות}}
==סדר התרת נדרים==
{{:סדר התרת נדרים}}

[[קטגוריה:סליחות]]
[[קטגוריה:סידור כללי - מזרח]]</text>
      <sha1>f7cdltj31g84r9kgr9ttjbw4w0lxoxj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גיטין לו א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>168244</id>
    <revision>
      <id>1419770</id>
      <parentid>1178804</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T19:42:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A043:552E:5764:3758:E9FE:5402</ip>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13576" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|גיטין|לו|א|לה ב|לו ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;דמדרינן ליה ברבים הניחא למאן דאמר נדר שהודר ברבים אין לו הפרה אלא למאן דאמר {{שוליים|א}}יש לו הפרה מאי איכא למימר {{שוליים|ב}}דמדרינן ליה על דעת רבים דאמר אמימר {{שוליים|ג}}הלכתא אפילו למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת רבים אין לו הפרה {{שוליים|ד}}והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יש לו הפרה כי ההוא מקרי דרדקי דאדריה רב אחא על דעת רבים דהוה פשע בינוקי ואהדריה רבינא דלא אישתכח דדייק כוותיה:

והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם:

מפני תיקון העולם דאורייתא הוא דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו לב|מד}})}} וכתוב בספר וחתום אמר רבה לא צריכא לרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי {{שוליים|ה}}תקינו רבנן עדי חתימה מפני תיקון העולם דזמנין דמייתי סהדי אי נמי זימנין דאזלי למדינת הים רב יוסף אמר אפי' תימא לר' מאיר התקינו שיהא עדים מפרשין שמותיהן בגיטין מפני תיקון העולם כדתניא בראשונה היה כותב אני פלוני חתמתי עד אם כתב ידו יוצא ממקום אחר כשר ואם לאו פסול אמר רבן גמליאל תקנה גדולה התקינו {{שוליים|ו}}שיהיו מפרשין שמותיהן בגיטין מפני תיקון העולם ובסימנא לא והא רב צייר כורא ורבי חנינא צייר חרותא רב חסדא סמך ורב הושעיא עין רבה בר רב הונא צייר מכותא שאני רבנן דבקיאין סימנייהו מעיקרא במאי אפקעינהו בדיסקי:

הלל התקין פרוסבול וכו':

&lt;קטע התחלה=חק בלק/&gt;תנן התם פרוסבול אינו משמט {{שוליים|ז}}זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים טו|ט}})}} השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' עמד והתקין פרוסבול {{שוליים|ח}}וזה הוא גופו של פרוסבול מוסרני לכם פלוני דיינין שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי אצל פלוני שאגבנו כל זמן שארצה והדיינים חותמים למטה או העדים ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטא שביעית והתקין הלל דלא משמטא אמר אביי {{שוליים|ט}}בשביעית בזמן הזה ורבי היא דתניא רבי אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים טו|ב}})}} וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים {{שוליים|י}}בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים&lt;קטע סוף=חק בלק/&gt;&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''על דעת רבים''' -  כך יאמרו לו הרי אנו מדירין אותך על דעתינו:

'''וה&quot;מ''' -  דאין לו הפרה:

'''לדבר הרשות''' -  שאין צריכים להפרתו לצורך דבר מצוה:

'''דאדריה''' -  שלא ילמד עוד תינוקות:

'''דהוה פשע בינוקי''' -  חובטן יותר מדאי:

'''לר&quot;א דאמר''' -  בפ' בתרא (לקמן פו.) עדי מסירה כרתי דקתני ר' אלעזר אומר אפילו אין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר והאי קרא עצה טובה קמ&quot;ל:

'''מפני תיקון העולם''' -  דלמא מייתי עדי מסירה ומערער בעל לומר לא גירשתיה:

'''מפרשי שמותיהן''' -  ראובן או שמעון מעיקרא לא היו חותמים אלא אני פלוני חתמתי עד ולא היה נוקב שמו:

'''כדתניא כו' אם היה כתב ידו יוצא ממקום אחר כשר''' -  דמתוך שלא היה מפרש שמו לא היו יודעין לבקש עדים מכירים ויודעים שיעידו על כתב ידו והיו צריכין לחזר אחר שטרות אחרים שחתימתם דומה לזו ונתקיימו בב&quot;ד על ידי העדאת החתומים עצמן כדקי&quot;ל בכתובות {{הפניה-גמ|כתובות|כ|א}} אין מקיימין את השטר אלא משטר שקרא עליו ערער והוחזק בב&quot;ד:

'''מפני תיקון העולם''' -  שמאחר שיתפרשו שמותם יחזרו אחר יודעיהם ומכיריהם להעיד על כתב ידם:

'''צייר כורא''' -  ולא היה חותם שמו:

'''חרותא''' -  ענף של דקל:

'''מכותא''' -  וילון ספינה:

'''מעיקרא במאי אפקעינהו''' -  במה הודיעו לבריות שאלה חותמיהן בשטרות ליכא למימר מעיקרא דהא אמרת התקינו:

'''בדיסקי''' -  שטרי שאלות ותשובות ושלומות:

'''אינו משמט''' -  מאחר שכתב פרוסבול אינו משמט חובו בשביעית:

'''מוסרני לכם''' -  את שטרותי שאתם תהיו נוגשים ואני לא אגוש ולקמן מוקי דיש כח בידם להפקיע ממונו של זה וליתן לזה במקום שיש סייג ותקנה:

'''והתקין הלל''' -  דלא תשמט ועקר דבר מן התורה:

'''בשביעית בזמן הזה''' -  והלל כרבי סבירא ליה דאמר שביעית להשמטת מלוה בזמן הזה דרבנן הוא ואע&quot;ג דהלל בבית שני הוה סבירא ליה לאביי דבבית שני הואיל ולא היה יובל נוהג לא נהגו שמיטין מדאורייתא ודאמרינן בערכין {{הפניה-גמ|ערכין|לב|ב}} מנו יובלות לקדש שמיטין מדרבנן קאמר ומצאתי בתלמידי רבינו יצחק הלוי שכתב במסכת גיטין בירושלמי מנין שאין השמיטה נוהגת אלא בזמן שיובל נוהג שנאמר וזה דבר השמיטה שמוט אחת שמיטת יובל ואחת שמיטת שביעית אבל בת&quot;כ ראיתי דשביעית נוהג בזמן שאין יובל נוהג ואומר אני שהוא מחלוקת:

'''בזמן שאי אתה משמט קרקע''' -  כגון עכשיו שבטלה קדושת הארץ:

'''אי אתה משמט כספים''' -  ואף על פי שהשמטת כספים חובת הגוף היא ואינה תלויה בארץ ילפינן בהיקישא דלא נהגא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''אמר''' אמימר הלכתא אפי' למ&quot;ד כו'. במכות {{הפניה-גמ|מכות|טז|א}} גרסי' ברוב . ספרים אמר אמימר הילכתא נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת רבים אין לו הפרה ולפי גירסא זו משמע דכן הלכה דנדר שהודר ברבים יש לו הפרה ולמאי דגרס נמי אפי' למ&quot;ד כו' שלא בא לפסוק בהודר ברבים מ&quot;מ מדפסק בעל דעת רבים דאין לו הפרה מכלל שסובר דברבים יש לו הפרה דאי אין לו כ&quot;ש על דעת רבים ומה הוצרך לפסוק הלכתא בעל דעת רבים כיון דאפילו ברבים אין לו הפרה ושלא בלשון פסק היה לו לומר אפי' למ&quot;ד ברבים יש לו הפרה כו' אע&quot;ג דקאמר לעיל דמדרינן ליה ברבים אליבא דרב נחמן דקי&quot;ל כוותיה בדיני ולענין דינא. איתשיל לענין פרעון כתובה הא פריך בתר הכי הניחא למ&quot;ד ואיכא למימר דאדרב נחמן נמי קאי ומדאדרי' רב אחא נמי לההוא מקרי דרדקי על דעת רבים משמע דקסבר דברבים יש לו הפרה ורב יוסף דאמר בערבי פסחים (פסחים קז.) אדור ברבים דלא אישתי שיכרא משמע דקסבר דברבים אין לו הפרה לא קי&quot;ל הכי:

''' אבל''' לדבר מצוה יש לו הפרה. אומר ר&quot;ת משום דמסתמא ניחא להו לרבים משום מצוה ועוד אומר ר&quot;ת דעל דעת היינו כשאומר על דעת פלוני ופלוני אפי' שלא בפניהם אבל על דעת רבים סתם לאו כלום הוא ועל דעת יחיד אע&quot;פ שפרט על דעתו יכול חכם להתיר:

''' והעדים''' חותמין על הגט כו'. ר&quot;ת מחק מספרו וי&quot;ו מוהעדים ושמא משום דהוה משמע דר&quot;ג תיקן ובגמרא אמר ר&quot;ג תקנה גדולה התקינו משמע דמקודם נתקנה:

''' מי''' איכא מידי דמדאוריית' משמט שביעית ותיקן הלל דלא משמט. השתא לא בעי רבא לשנויי אהך קושיא דהפקר ב&quot;ד היה הפקר כדמשני בתר הכי משום דקשיא ליה דלא היה לו להלל לעקור שביעית שהיא דאורייתא ואע&quot;ג דדרשינן בספרי ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך ([[דברים  טו]]) ולא של אחיך בידך מכאן אמרו המלוה חבירו על המשכון והמוסר שטרותיו לב&quot;ד אין משמיטין מ&quot;מ לא היה לו לעשות תקנה ללמד לעשות כן שביטל בכך השמטת כספים שצותה תורה ובקונט' פירש דרבא קאי נמי לשנויי פרכא דהכא ודרשא דספרי עיקרה אמלוה על המשכון דמוסר שטרותיו הוי מטעם דהפקר ב&quot;ד היה הפקר אלא דאקרא קסמיך לה:

''' בזמן''' שאתה משמט כו'. פירש בקונט' דהשמטת קרקע לא נהגא בבית שני כדאמרי' בירושלמי בפרקין מנין שאין שמיטה נוהגת אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר וזה דבר השמיטה שמוט אחת שמיטת יובל ואחת שמיטת שביעית כו' ובבית שני הואיל ולא נהג יובל שלא היו כל יושביה עליה לא נהגא שמיטה מדאורייתא והא דאמרי' בערכין {{הפניה-גמ|ערכין|לב|ב}} מנו יובלות לקדש שמיטין היינו מדרבנן וקשה לר&quot;ת דהיה לו להביא ההיא דירושלמי ואפי' נאמר דסמיך אההיא והך דהכא מייתי משום כספים אכתי קשה בריש מועד קטן {{הפניה-גמ|מועד קטן|ב|ב}} דפריך חרישה וזריעה בשביעית מי שרי ומייתי הך דהכא והתם לא שייך כלל לאתויי אלא ההיא דירושלמי ונראה לר&quot;ת דהשמטת קרקע דהכא ודהתם לא איירי בחרישה וזריעה אלא בשדות החוזרות לבעלים ביובל והשמטת קרקע קרי ליובל ולשביעית השמטת כספים דשמיטה משמטת כספים ולא יובל כדאמרינן בהדיא בפרשת ראה אנכי ודריש לה מדבר השמיטה שמוט וה&quot;ק בזמן שאתה משמט יובל אתה משמט שביעית כי ההיא דירושלמי ואר&quot;ת דבבית שני נהג יובל דאמרינן בפרק ד' מחוסרי כפרה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כריתות|יא|א}} ואשמים איל צאן על אשמתם מלמד שכולן שפחות חרופות בעלו ושפחה חרופה היינו חציה שפחה וחציה בת חורין המאורסת לעבד עברי ועבד עברי אינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג כדאמר בס&quot;פ המקדיש שדהו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ערכין|כט|א}} ולא מסתבר לומר שהביאו על שבעלו שפחות חרופות בבית ראשון כדאשכחן בספ&quot;ק דהוריות {{הפניה-גמ|הוריות|ו|א}} שהביאו על ע&quot;ז שעבדו בימי צדקיהו דבע&quot;ז אשכחן דנחשדו אבל על שפחה חרופה לא אשכחן דנחשדו ועוד דהא נהג בתי ערי חומה בבית שני כדתנן במסכת ערכין {{הפניה-גמ|ערכין|לא|ב}} ומייתי לה לקמן במי שאחזו (דף עד:) בראשונה היה נטמן התקינו כו' ואמרינן נמי בסוף המקדיש שדהו (ערכין כט.) דבתי ערי חומה אין נוהגין אלא בזמן שיובל נוהג ולא תיקון הלל פרוסבול לדורו שהרי היה בזמן הבית ודהלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית ק' שנה (שבת טו.) אלא לאחר חורבן&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|לו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת גיטין]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|גיטין|ד|לו|א}}</text>
      <sha1>7jl2iudvo74qfw2sr8cxrzpngn9eajn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה בכורים פרק א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172004</id>
    <revision>
      <id>1419832</id>
      <parentid>1281161</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T10:06:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה II: מביאים אבל לא קוראים מקרא ביכורים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27862" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה בכורים|א}}
[[ביאור:משנה מסכת בכורים|מבוא למסכת ביכורים ומבנה המסכת]]
{{מגירה|מבוא למסכת ביכורים|מצוות הביכורים עוצבה על ידי חז&quot;ל כנמצאת על כמה גבולות בבת אחת, והיא מהווה צומת של ערכים. ערכים אלו ניכרים היטב בדיני המצוה ובעריכת המסכת:

#'''בין יחיד לציבור''': המצווה מוטלת על היחיד, ולכן אין מביאים את הביכורים אלא מקרקע פרטית [[ביאור:משנה בכורים פרק א|א, א.]] אבל הטקס של הבאת הביכורים הוא טקס קהילתי מובהק, ומאורגן כעידוד לקהילה איזורית. אמנם בסופו חוזר הטקס להיות אישי (ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ג#משנה ב|ג, ב ואילך.]])
#'''בין ציבור לעם''': זמני הביכורים הם לאומיים, ותלויים בלוח השנה, אבל בתוכם - כל קהילה מביאה את ביכוריה בזמנה שלה. לעניין זה יש לקשור גם את השאלה של הבאת הביכורים על ידי הגר.
#'''בין פרט לעמו''': הביכורים מובאים למקדש, לפי המקרא, בידי האדם הפרטי; אבל התפילה שמתלווה אליהם (המכונה &quot;מקרא ביכורים&quot;) היא הודאה על יציאת מצרים ועל הנחלת ארץ ישראל לעם כולו. ואכן, המשנה קובעת כי את הביכורים מביאים רק משבעת המינים שנשתבחה בהם א&quot;י, ורק מגידולי הארץ עצמה (ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק א#משנה י|ביכורים א, י]].) למעשה, מביאים ביכורים רק מחמישה מינים, שהרי ביכורי השעורה והחיטה מובאים במרוכז, כמצווה לאומית - העומר ושתי הלחם. יש להעיר שבהלכה הכיתתית צומצם מעמדם של הפרט והקהילה עוד יותר, כי לפיה היו גם &quot;חג ביכורי השמן&quot; ו&quot;חג ביכורי היין&quot; חגים לאומיים. 
#'''בין רכוש הפרט להקדש''': הביכורים ניתנים על ידי הפרט לכהן, אבל שלא כמו התרומה - הם אינם רכושו של הכהן לכל דבר, ונשמרת בהם זיקה למביא הביכורים. למשל, הוא חייב באחריותם [[ביאור:משנה בכורים פרק א#משנה ח|א, ח,]] וראו גם [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ב|לקמן ב, ב-ג.]]
#'''בין חול למקדש''': הביכורים כוללים גם &quot;עיטור ביכורים&quot;, המורכב מפירות חול שנקנו עבור הטקס. עם זאת, המטרה היא המקדש, והפירות כולם הופכים להקדש. הדרך של מביא הביכורים מובילה אותו מביתו הפרטי, דרך עיר המעמד עד למקדש בירושלים, ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ג#משנה ב|ג, ב ואילך.]] מצוות הביכורים, כמו מצוות השקלים, נוהגת רק בפני הבית, כי היא נועדה לחזק את הקשר בין הפרט למקדש, ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ח#משנה ח|שקלים ח, ח.]]
#'''בין חובה לזכות''': מצד אחד מדובר במצווה המחייבת את האדם, ומצד שני לא כל מביאי הביכורים זוכים גם לקרוא עליהם את תפילת התודה, ולפיכך נחשבת אמירת &quot;מקרא הביכורים&quot; זכות למי שראוי לה. כיוון שאי הפרשת הביכורים אינה אוסרת את הגורן (ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|לקמן ב, ג,]]) יכולה המשנה לעצב את הבאת הביכורים כמצווה מהודרת, ולפטור ממנה פירות ומקומות שאינם כאלה.

מיקומה של המסכת בחתימת סדר זרעים ממחיש את הקשר העמוק בין היחיד, הארץ, העם והמקדש, ומתחבר גם עם איזכור המקדש במשנה הראשונה בסדר, שעסקה בכהנים הנכנסים לאכול בתרומתם.

הפרק הראשון במסכת מדרג את הפירות ואת מביאיהם בשלוש קבוצות, לפי חובתם במצווה וזכותם בה. 

הפרק השלישי מתאר את טקס הפרשת הביכורים ואת טקס העלאתם לירושלים, בצבעים ססגוניים.

הפרק השני, הוא פרק הביניים במסכת, מבטא את הביכורים כמצויים במצב ביניים, ומוסיף לצידם גם דוגמאות נוספות, של צמחים (אתרוג) ובעלי חיים (כוי), הנמצאים גם הם במצבי ביניים שונים.

למסכת נוסף פרק שאינו חלק ממשי ממנה - הפרק &quot;אנדרוגינוס&quot;. הפרק נוסף כנראה על סמך המנהג ללמוד את המסכת בחג השבועות, שבחו&quot;ל כלל יומיים. פרק זה משוחח עם פרק ב, בכך שגם הוא עוסק במצב ביניים, הפעם בין זכר לנקבה.}}

{{הע-שמאל|בניגוד לשאר מתנות הכהונה, אי הפרשת ביכורים אינה אוסרת את היבול באכילה (ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|לקמן ב, ג.]]) לכן יכולים חכמים לעצב את הבאת הביכורים כזכות אקסקלוסיבית.}}
==התנאים להבאת הביכורים==
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) יש מביאין בכורים וקורין, מביאין ולא קורין, ויש שאינן מביאין.
===חטיבה I: אינם מביאים ביכורים===
אלו שאינן מביאין: 
{{הע-שמאל|הפירות צריכים להיות מאדמתו של המביא אותם, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/כי תבוא#פיסקה רצז|ספרי דברים רצז.]]}}
:הנוטע לתוך שלו - {{ב|והבריך לתוך של יחיד|אחר, והפירות אינם מאדמתו}} או של רבים, 

:וכן המבריך {{ב|מתוך של יחיד|הפירות אינם מהעץ שלו}} או מתוך של רבים - לתוך שלו.

:הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו, ודרך היחיד {{ב|ודרך הרבים באמצע|והעביר את הזמורה מתחתיה}} - הרי זה אינו מביא.

::רבי יהודה אומר בזה: מביא:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{הע-שמאל|ראו הרחבת הדרשה שבמשנה [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|במכילתא כספא כ]] על פס' יט.

הדרישה היא שיהיה קשר בין המביא לבין הפירות, ולכן גם השטח וגם כל הפירות חייבים להיות שייכים למביא ורק לו. דרישה זו היא ייחודית למצוות הביכורים, ואינה מופיעה במצוות דומות כגון תרומות ומעשרות. גם המילה '''אדמתך''' ייחודית למצוות הביכורים. ראו [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet/d7-2.htm הרב אלחנן סמט, הבאת הביכורים ומקרא ביכורים].

לגבי האריסים והחוכרים - ראו דעת ר' יהודה לקמן במשנה יא.

לגבי הסיקריקון ראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ה#משנה ו|גיטין ה, ו:]] השדה הוחרם ע&quot;י הרומיים ונמכר ליהודי אחר. לאחר מלחמת בר כוכבא הכירו בלית ברירה בתוקפה של החרמה זו מבחינה משפטית, אבל עדיין הסתייגו ממנה.}}
(ב) מאיזה טעם אינו מביא? משום שנאמר ([[שמות  כג יט]]) &quot;ראשית בכורי אדמתך&quot;, 

:עד שיהו כל הגדולין מאדמתך.

האריסין והחכורות והסיקריקון והגזלן, אין מביאין מאותו הטעם, 

:משום שנאמר, &quot;ראשית בכורי אדמתך&quot;:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
(ג) אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים.
{{הע-שמאל|כאן נדרש &quot;אדמתך&quot; במובן ארץ ישראל, בדומה לדברי ר' יוסי הגלילי במשנה י. המסקנה היא שיש להביא רק מפירות משובחים ומשבעת המינים שנשתבחה בהם א&quot;י; וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תבוא#פיסקה רצז|ספרי דברים רצז,]] שלומדים מהעומר ומשתי הלחם על כל הביכורים. 

וראו הגבלות נוספות על התמרים [[ביאור:תוספתא/בכורים/א#ח|בתוספתא א, ח.]]

בקומראן טענו שיש להביא ביכורים מכל הפירות, כפשט הכתוב.

מגבלת הזמן - הפרט חייב להיענות לזמן הציבורי.

[[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ו|במנחות י, ו,]] וכן [[ביאור:תוספתא/בכורים/א|בתוספתא א, א]] נאמר שניתן לקבל את הביכורים המוקדמים, בתנאי שימתינו במקדש עד העצרת. וראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק ד#משנה י|חלה ד, י.]]}}
:לא {{ב|מתמרים שבהרים,|שהם קטנים}} ולא מפירות שבעמקים, ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר.

אין מביאין בכורים קודם לעצרת.

:אנשי {{ב|הר צבועים|בבקעת הירדן, סמוך ליריחו}} הביאו בכוריהם קדם לעצרת - ולא קבלו מהם, 

::מפני הכתוב שבתורה 

::([[שמות כג טז]]) &quot;וחג הקציר '''בכורי מעשיך''' אשר תזרע בשדה&quot;:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה II: מביאים אבל לא קוראים מקרא ביכורים===
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{{הע-שמאל|יש הסוברים שלפנינו משנה קדומה בנושא גרים, ראו [[משנה בכורים- משנה המצטטת משנה קדומה|ציטוט.]]

אבל ראו באיגרת הרמב&quot;ם לעובדיה הגר, שראה בהלכות אלו עלבון לגר, [[רמב&quot;ם הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ד#הלכה ג|ובהלכות בכורים ד ג]] לא פסק כך.

[[ירושלמי בכורים א ד|בירושלמי כאן]] מובאת דעה כי &quot;גר עצמו מביא וקורא&quot;. וראו ספרי זוטא על במדבר ה ו: &quot;איש - לרבות את הגרים&quot;, וכן [[ביאור:משנה קידושין פרק ד#משנה ז|קידושין ד, ז.]]

עמדת ביניים מבחינה בין גר רגיל לבין בני יתרו, ראו [[ביאור:תוספתא/בכורים/א#ג|תוספתא א, ג.]]

את השורה האחרונה ניתן לפרש שאם אמו מישראל אינו גר אלא יהודי גמור, וניתן גם לפרש שמדובר בגר שמל, טבל והביא קרבן, ואם היתה אמו מישראל יכול לקרוא מקרא ביכורים, למרות שנאמר בו &quot;לאבותינו&quot; ולא &quot;לאמותינו&quot;.}}
(ד) אלו מביאין ולא קורין: 

:הגר מביא ואינו קורא, שאינו יכול לומר &quot;אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו&quot;.

::ואם היתה אמו מישראל - מביא וקורא.

::וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו, אומר, &quot;אלהי אבות ישראל&quot;.

::וכשהוא בבית הכנסת, אומר &quot;אלהי אבותיכם&quot;.

:::ואם היתה אמו מישראל, אומר &quot;אלהי אבותינו&quot;:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) רבי אליעזר בן יעקב אומר: אשה בת גרים לא תנשא לכהונה - עד שתהא אמה מישראל.

:אחד גרים, ואחד עבדים משוחררים, ואפילו עד עשרה דורות
{{הע-שמאל|הביכורים מגיעים למקדש, ולכן מתיחסים כאן לכהונה.

העבד וכו' אינם גברים בני חורין, שהם המרכיבים את החברה הלאומית שקיבלה את הארץ, וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תבוא#פיסקה רצט|ספרי דברים רצט.]]

אבל הבעל מביא פירות שבמטע של אשתו, ואינו כאפוטרופוס, ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תבוא#פיסקה שא|ספרי דברים שא!]]}}
::עד שתהא אמן מישראל.

:האפוטרופוס, והשליח, 

:והעבד, והאשה, וטומטום, ואנדרוגינוס - מביאין ולא קורין, 
 
::שאינן יכולין לומר &quot;אשר נתתה לי ה'&quot;:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) הקונה שני אילנות בתוך של חברו - מביא ואינו קורא.

{{הע-שמאל|הקונה '''אילן אחד''' בשדה חברו - לדעת חכמים אינו מביא ביכורים כלל, וגם לדעת ר' מאיר אינו קורא ([[ביאור:תוספתא/בכורים/א#ב|תוספתא א, ב]]). אילן אחד הוא כמו נקודה חסרת-ממדים במישור, ואינו מקנה לקונה חלק באדמה (אלא אם כן קנה בפירוש, כבמשנה יא).

הקונה '''שלושה אילנות''' בשדה חברו - לכל הדעות מביא וקורא (משנה יא); שלושה אילנות מגדירים משולש דו-ממדי במישור, ומקנים לקונה חלק באדמה. והשוו גם [[ביאור:משנה שביעית פרק א#משנה ב|שביעית א, ב.]]

הקונה '''שני אילנות''' הוא מצב ביניים: שני אילנות מגדירים קטע חד-ממדי במישור. לדעת חכמים, אין הוא מקנה לקונה חלק באדמה הדו-ממדית, אך כיוון שבכל-זאת יש כאן יותר מנקודה סינגולרית, הרי הוא מביא ואינו קורא; לדעת ר' מאיר, גם קטע חד-ממדי מקנה לקונה חלק באדמה, ולכן מביא וקורא (ראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ה#משנה ד|ב&quot;ב ה, ד.]])}}

{{הע-שמאל|
יבש המעין ונקצץ האילן - השוו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ט#משנה ב|ב&quot;מ ט, ב:]] שדה בלי מעין אינו שדה שלחין, וללא עץ אינו מטע. אפילו אם העץ חי, אבל היה מושקה ועכשיו יבש המעין, הרי שהעץ עלול לסבול ואף למות, ובעתיד לא יהיו לו פירות מובחרים (ראו לעיל משנה ג). אמנם אם העץ היה גידול בעל מתחילתו אין איסור להביא ממנו ביכורים.}}
:רבי מאיר אומר: מביא וקורא.

יבש המעין, נקצץ האילן - מביא ואינו קורא.

:רבי יהודה אומר: מביא וקורא.

מעצרת ועד החג - מביא וקורא.

:{{ב|מן החג ועד חנוכה|שהוא זמן המסיק, אבל חל אחרי חג האסיף}} - מביא ואינו קורא.

::רבי יהודה בן בתירא אומר: מביא וקורא:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

===חטיבה III: מביא וקורא===
{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
{{הע-שמאל|פירוט של ההלכה שמופיעה [[ביאור:משנה גיטין פרק ד#משנה ט|בגיטין ד, ט:]] מוסכם שקונה הקרקע מביא ביכורים, אבל חולקים האם יכול להביא מאותו המין שהביא המוכר.

אפשר גם לנתק את הקשר בין השורה הראשונה לזו שאחריה, ולהסביר ש&quot;השני&quot; הוא פרי שני מאותו המין, בלי קשר למכירת השדה. וראו גם בסוף משנה ט, המציגה גישה שונה.}}
(ז) הפריש בכוריו ומכר שדהו - מביא {{ב|ואינו קורא|כי בזמן הבאת הביכורים אינו בעל הקרקע}}.

:{{ב|והשני|הקונה}} - מאותו המין אינו מביא.

::ממין אחר - מביא וקורא.

::רבי יהודה אומר: אף מאותו המין - מביא וקורא:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
{{הע-שמאל|מקרים של שוד היו שכיחים בעיקר בעליה מיריחו לירושלים.

משחק מילים בין משניות ז-ח: השני - השניים.

לגבי החומש ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב|לקמן ב, א.]]}}
(ח) הפריש בכוריו, נבזזו, נמקו, נגנבו, אבדו, או שנטמאו - מביא אחרים תחתיהם ואינו קורא.

:{{ב|והשניים|הביכורים החליפיים}} - אין חייבים עליהם חומש.

נטמאו בעזרה - {{ב|נופץ|מפזר את הפירות שנטמאו, ואינו מביא במקומם אחרים}}, ואינו קורא:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{עוגן|משנה ט}}&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
{{הע-שמאל|משנה ח מביאה את דעת ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/בכורים/א#ז|בתוספתא א, ז,]] שהאחריות חלה עד הכניסה לעזרה. משנה ט כדעת חכמים, שהיא מסתיימת מעט קודם - בהר הבית. וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה עז|ספרי דברים עז.]]

אם מסבירים את משנה ז כעוסקת בהבאת ביכורים שניים - יש לומר שמשנתנו חולקת עליה ואינה מאפשרת לקרוא פעמיים באותה השנה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/כי תבוא#פיסקה רצט|ספרי דברים רצט,]] דורש &quot;הגדתי '''היום'''&quot;.}}
(ט) ומנין שהוא {{ב|חייב באחריותן|ולכן צריך להביא ביכורים במקומם אם נבזזו וכו'}} עד שיביא להר הבית? 

:שנאמר ([[שמות כג יט]]) &quot;ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך&quot;, 

::מלמד שחייב באחריותם עד שיביא להר הבית.

:הרי שהביא ממין אחד וקרא, וחזר והביא ממין אחר - אינו קורא:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{עוגן|משנה י}}&lt;קטע התחלה=י/&gt;
(י) ואלו מביאין וקורין:
{{הע-שמאל|התנאים של הזמן ושל המקום מתקיימים כאן במלואם, והפירות משובחים.

לעניין תמרים שבעמקים, השוו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ה#יא|תוספתא דמאי ה, יא,]] שהם פטורים מהדמאי, כי הניבו כמות גדולה ובדרך כלל הפרישו מהם תרו&quot;מ.

לעניין עבר הירדן השוו [[ביאור:ספרי דברים/כי תבוא#פיסקה רצט|ספרי דברים רצט,]] שלדעת ר' שמעון כנראה מביא ואינו קורא.}}
:מן העצרת ועד החג, 

:משבעת המינים: מפירות שבהרים, מתמרות שבעמקים, ומזיתי שמן, ומעבר הירדן.

::רבי יוסי הגלילי אומר: אין מביאין בכורים מעבר הירדן, שאינה &quot;ארץ זבת חלב ודבש&quot;:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{עוגן|משנה יא}}&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
{{הע-שמאל|במשנה ב נאמר &quot;האריסין והחכורות ... אין מביאין&quot; ואין שם מחלוקת. אולם כאן מדובר על &quot;'''בעלי''' אריסות וחכורות&quot;, כלומר אנשים שיש להם חזקה על אריסות וחכירה באותו שדה במשך כמה דורות. לדעת ר' יהודה, במצב זה הקשר שלהם לקרקע מספיק חזק כך שהם יכולים לומר &quot;האדמה אשר נתת לי&quot; (ע&quot;פ הירושלמי). אפשרות נוספת היא שיש מחלוקת בין ר' יהודה לבין ת&quot;ק.}}
(יא) הקונה {{ב|שלשה אילנות|כי בין שלושה אילנות יש כברת ארץ ואדמה}} בתוך של חברו - מביא וקורא.

:רבי מאיר אומר: {{ב|אפילו שנים|כדלעיל משנה ו}}.

קנה אילן וקרקעו - מביא וקורא.

:רבי יהודה אומר: אף בעלי {{ב|אריסות וחכורות|בניגוד למשנה ב. ר' יהודה טוען שהאריסים מרגישים כבעלי הקרקע, למרות שרשמית אינם כאלה.}} מביאין וקורין:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בכורים|א}}

{| border=&quot;1&quot; align=&quot;left&quot;
|+ בכורים פרק א כטבלה
|-
!  !! יחיד !! ציבור !! מקדש !! המביא (א) יֵשׁ מְבִיאִין בִּכּוּרִים וְקוֹרִין, מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין, וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן מְבִיאִין. !! פירות א&quot;י !! זמן
|-
! אֵלּוּ שֶׁאֵינָן מְבִיאִין, 
|| הַנּוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלוֹ וְהִבְרִיךְ לְתוֹךְ שֶׁליָּחִיד אוֹ שֶׁל רַבִּים, וְכֵן הַמַּבְרִיךְ מִתּוֹךְ שֶׁל יָּחִיד אוֹ מִתּוֹךְ שֶׁל רַבִּים לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ. || הַנּוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מֵבִיא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּזֶה מֵבִיא: || (ב) מֵאֵיזֶה טַעַם אֵינוֹ מֵבִיא, מִשּׁוּם '''שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג) &quot;רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ&quot;, עַד שֶׁ'''יְּהוּ כָל הַגִּדּוּלִין מֵאַדְמָתְךָ. || '''הָאֲרִיסִין וְהֶחָכוֹרוֹת''' וְהַסִּקְרִיקוֹן וְהַגַּזְלָן, אֵין מְבִיאִין מֵאוֹתוֹ הַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר, רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ: || (ג) אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים חוּץ '''מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים'''. לֹא מִתְּמָרִים שֶׁבֶּהָרִים, וְלֹא מִפֵּרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים, וְלֹא מִזֵּיתֵי שֶׁמֶן שֶׁאֵינָם מִן הַמֻּבְִחָר. || אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים קֹדֶם לָעֲצֶרֶת. אַנְשֵׁי הַר צְבוֹעִים הֵבִיאוּ בִכּוּרֵיהֶם קֹדֶם לָעֲצֶרֶת, וְלֹא קִבְּלוּ מֵהֶם, מִפְּנֵי הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה (שמות כג) &quot;וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה:&quot;
|-
! (ד) אֵלּוּ מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין, 
|| הַגֵּר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ. וְאִם הָיְתָה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, מֵבִיא וְקוֹרֵא. וּכְשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אוֹמֵר, אֱלֹהֵי אֲבוֹת יִשְׂרָאֵל. || וּכְשֶׁהוּא בְבֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹמֵר אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם. וְאִם הָיְתָה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, אוֹמֵר אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: || (ה) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אִשָּׁה בַת גֵּרִים לֹא תִנָּשֵׂא לַכְּהֻנָּה, '''עַד שֶׁ'''תְּהֵא אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל. אֶחָד גֵּרִים וְאֶחָד עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים וַאֲפִלּוּ עַד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת, '''עַד שֶׁ'''תְּהֵא אִמָּן מִיִּשְׂרָאֵל. || הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס וְהַשָּׁלִיחַ וְהָעֶבֶד וְהָאִשָּׁה וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִיּן, שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה': (ו) הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. '''רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר''', מֵבִיא וְקוֹרֵא. || יָבַשׁ הַמַּעְיָן, נִקְצַץ הָאִילָן, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵבִיא וְקוֹרֵא. || '''מֵעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג''', מֵבִיא וְקוֹרֵא. מִן הֶחָג וְעַד חֲנֻכָּה, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵרָא אוֹמֵר, מֵבִיא וְקוֹרֵא:
|-
! (מביא וקורא)
|| (ז) הִפְרִישׁ בִּכּוּרָיו וּמָכַר שָׂדֵהוּ, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. וְהַשֵּׁנִי, מֵאוֹתוֹ הַמִּין אֵינוֹ מֵבִיא. מִמִּין אַחֵר, מֵבִיא וְקוֹרֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מֵאוֹתוֹ הַמִּין מֵבִיא וְקוֹרֵא: || (ח) הִפְרִישׁ בִּכּוּרָיו, נִבְזְזוּ, נָמַקּוּ, נִגְנְבוּ, אָבְדוּ, אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ, מֵבִיא אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם וְאֵינוֹ קוֹרֵא. וְהַשְּׁנִיִּים אֵינָם חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חֹמֶשׁ. || נִטְמְאוּ בָעֲזָרָה, נוֹפֵץ וְאֵינוֹ קוֹרֵא: (ט) וּמִנַּיִן שֶׁהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן עַד שֶׁיָּבִיא לְהַר הַבַּיִת, '''שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ''' תָּבִיא בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָם '''עַד שֶׁ'''יָּבִיא לְהַר הַבָּיִת. הֲרֵי שֶׁהֵבִיא מִמִּין אֶחָד וְקָרָא, וְחָזַר וְהֵבִיא מִמִּין אַחֵר, אֵינוֹ קוֹרֵא: || (יא) הַקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ מֵבִיא וְקוֹרֵא. '''רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר''', אֲפִלּוּ שְׁנָיִם. קָנָה אִילָן וְקַרְקָעוֹ, מֵבִיא וְקוֹרֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף בַּעֲלֵי '''אֲרִיסוּת וְחָכוֹרוֹת''' מְבִיאִין וְקוֹרִין: || '''מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים''', מִפֵּרוֹת שֶׁבֶּהָרִים, מִתְּמָרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִיּם, וּמִזֵּיתֵי שֶׁמֶן, מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אֵין מְבִיאִיּן בִּכּוּרִים מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שֶׁאֵינָהּ &quot;אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ&quot;: || (י) וְאֵלּוּ מְבִיאִיּן וְקוֹרִין, '''מִן הָעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג''',
|}</text>
      <sha1>5b4jblot1yip4aj30tvglsp2i1h6xut</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה נידה פרק י</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172436</id>
    <revision>
      <id>1419837</id>
      <parentid>1417615</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T10:41:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה II: חזקת טהרה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13691" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה נידה|י}}
{{הע-שמאל|הפרק עוסק במחלוקות הבתים בענייני נידה, חוץ מחטיבה II, הממשיכה את חזקת הטהרה של בית הלל ממשנה א.}}
==מחלוקות בית שמאי ובית הלל== 
===חטיבה I: דם בתולין===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{הע-שמאל|אם נישאה לפני הוסת הראשונה, ודיממה מחמת קריעת הבתולין, והדימום לא פסק גם אחרי ארבעה לילות – לדעת בית שמאי הדימום הוא של נידה, ולדעת בית הלל ממתינים עד שתחלים בלי הגבלת זמן. וראו [[ביאור:תוספתא/נידה/ט#ו|תוספתא ט, ו:]] ארבעת הלילות שנותנים לה בית שמאי אינם בהכרח רצופים.

אם הביאה שתי שערות אבל עוד לא התחילה לדמם – בית שמאי ממתינים לילה אחד ובית הלל ארבעה לילות – עד מוצאי שבת, כי בתולה נישאת ביום ד, ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק א|כתובות א, א.]]

אם התחילה לדמם לפני הנישואין – בית שמאי מחשיבים את דם הבתולין כדם נידה – חוץ מהבעילה הראשונה, ולכן אינם מאפשרים לבעלה לבעול אותה שוב; ובית הלל מאפשרים לבעלה לבעול אותה כל הלילה הראשון, ואינם רואים את דם הבתולין כדם נידה, וראו [[ביאור:משנה נידה פרק א#משנה ז|לעיל א, ז,]] &quot;בתולה שדמיה טהורים&quot;, אלא מניחים לה בחזקת טהורה.

המשנה ערוכה כך שדעת בית שמאי במקרה הקל היא דעת בית הלל במקרה הבא אחריו, החמור ממנו.}}
(א) תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת, 

:בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לָהּ אַרְבָּעָה לֵילוֹת. 

:וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה.  

:הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת, 

::בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לָהּ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן. 

::וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַרְבָּעָה לֵילוֹת.  

:רָאָת וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, 

::בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לָהּ בְּעִילַת מִצְוָה. 

::וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: כָּל הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ. 
&lt;קטע סוף=א/&gt;

===חטיבה II: חזקת טהרה=== 
{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
(ב) נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁחְרִית, וּמָצְתָה טָהוֹר, 
{{הע-שמאל|אם טבלה ביום השביעי בערב בלי לבדוק – היא בחזקת טהורה, חוץ מ24 השעות לפני שמצאה את הטומאה, וראו [[ביאור:משנה נידה פרק א|לעיל א, א.]]

אבל אם ביום השביעי מצאה טומאה – היא בחזקת טמאה עד הבדיקה הבאה.

ר' יהודה דורש שתבדוק גם בערב היום  השביעי, וחכמים טוענים שאפילו אם בדקה ביום השני ומצאה טהורה – נכנסה לחזקת טהרה עד 24 שעות לפני הבדיקה שבה מצאה טומאה.}}
:וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא {{ב|הִפְרִישָׁה;|בדקה}} 

:לְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאתָה טָמֵא - הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טְהוֹרָה.  

:בָּדְקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁחֲרִית, וּמָצְאתָה טָמֵא, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה; 

:לְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְתָה טָהוֹר - זוֹ הִיא בְחֶזְקַת טֻמְאָה.  

וּמְטַמָּא מֵעֵת לְעֵת, וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה. אִם יֶשׁ לָהּ וֶסֶת - דַּיָּהּ שַׁעְתָהּ.  
 
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁה בְטַהֲרָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָן, 

:הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טֻמְאָה.  

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֲפִלּוּ שְׁנַיִם בְּנִדָּתָהּ, בָּדְקָה וּמָצְאתָה טָהוֹר, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה; 

:לְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְתָה טָמֵא - הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טְהוֹרָה. 
&lt;קטע סוף=ב/&gt; 
 
{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
(ג) הַזָּב וְהַזָּבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן - וּמָצְאוּ טָהוֹר, 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק ד#משנה ז|לעיל ד, ז,]] &quot;ימי הזב והזבה&quot;: ר' אליעזר מיקל ומטהר אותם אפילו אם לא בדקו בכל יום (בדומה לגישת שמאי בתחילת המסכת), ור' יהושע ור' עקיבא מחמירים ומחייבים אותם לבדוק בכל יום, כאמור שם. והשוו [[ביאור:ספרא/זבים#פרק ה|ספרא זבים פרק ה.]]

[[ביאור:תוספתא/נידה/ט#ח|בתוספתא ט, ח]] מכריעים כר' אליעזר.}}
:בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי - [וּמָצְאוּ טָהוֹר,] וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים לֹא בָדְקוּ, 

:רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טַהֲרָה.  

:רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין לָהֶן אֶלָּא יוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי בִלְבַד.  

:רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי בִלְבַד. 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה III: טמא שמת=== 
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְצֹרָע שֶׁמֵּתוּ, 
{{הע-שמאל|גופתם מטמאת כמו בחייהם, וטומאה זו חמורה מטומאת מת – ראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד, ו.]]

אבל ראו את דברי ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/נידה/ט#ט|בתוספתא ט, ט]] שטומאת כולם היא מדברי חכמים, כטומאת הנכרי.}}
:מְטַמִּין בַּמַּשָּׂא עַד שֶׁיִּמּוֹק הַבָּשָׂר.  

{{ב|נָכְרִי|נחשב זב}} שֶׁמֵּת – {{ב|טָהַר מִלְּטַמֵּא בַמַּשָּׂא.|כי טומאתו רק מגזירת חכמים}}  

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: כָּל הַנָּשִׁים מֵתוֹת - נִדּוֹת. 

:וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: אֵין נִדָּה אֶלָּא שֶׁמֵּתָה נִדָּה. 
&lt;קטע סוף=ד/&gt; 
 
{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) הָאִשָּׁה שֶׁמֵּתָה, וְיָצָא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם - מְטַמֵּא מִשֵּׁם כֶּתֶם וּמְטַמֵּא בְאָהֵל.  
{{הע-שמאל|מטמא ככתם בכל כמות, ובאוהל כדין המת ברביעית.

לדעת ר' יהודה ור' יוסי,  אם הדם הופרש בעודה בחיים (כגון דם יולדת) – מטמא ככתם, ואם לאחר מיתתה – באוהל, ואינו מטמא כשניהם.}}
:רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוּ מְטַמֵּא מִשֵּׁם כֶּתֶם, לְפִי שֶׁנֶּעְקַר מִשֶּׁמֵּתָה.  

::וּמוֹדֶה רְבִּי יְהוּדָה בְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וּמֵתָה, וְיָצָא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם, 

:::שֶׁהוּא מְטַמֵּא מִשֵּׁם כֶּתֶם.  

אָמַר רְבִּי יוֹסֵה: לְפִיכָךְ אֵינוּ מְטַמֵּא בְאָהֵל. 
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===חטיבה IV: דם הטוהר=== 
{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: הַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טָהוֹר, הָיְתָה מְעָרָה מַיִם לְפֶסַח.  
{{הע-שמאל|החמרה בטומאת האשה אחר לידתה, בתקופת דם הטוהר: בראשונה היה דינה כטבול יום, והיתה שופכת מים על קרבן הפסח אבל לא נוגעת במים. בית הלל החמירו בדינה כדין ראשון לטומאה בענייני קודשים, ואסרו עליה לעסוק בקרבן, ובית שמאי אסרו עליה כטמאת מת ממש.}}
:חָזְרוּ לוֹמַר: הֲרֵי הִיא כְּמַגַּע טְמֵא מֵת לַקָּדָשִׁין, כְּדִבְרֵי בֵית הֶלֵּל.  

::וּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים: כִּטְמֵא מֵת. 
&lt;קטע סוף=ו/&gt; 
 
{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) וּמוֹדִין שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בְּמַעְשֵׂר, וְקוֹצָה לַחַלָּה, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם.  
{{הע-שמאל|בענייני מעשר שני התירו  לה אף בית שמאי, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ג|נגעים יד, ג,]] וכן התירו לה להפריש חלה בלי לקרוא לה בשם ה&quot;חלה&quot;, ואחר כך לקרוא לה בשם החלה בלי לגעת בה שוב, ראו [[ביאור:משנה טבול יום פרק ד#משנה ב|טבול יום ד, ב.]]

וכן אפילו אם נפל רוקה או דמה על התרומה – אינו מטמא אותה, כדין טבול יום – ראו [[ביאור:משנה טבול יום פרק ב|טבול יום ב, א.]] אבל אסור לה לאכול תרומה, אלא לאחר שהסתיימו ימי הטוהר וטבלה – כדעת בית שמאי.}} 
:וְאִם נָפַל מֵרוֹקָהּ וּמִדַּם טְהָרָהּ עַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה - שֶׁהוּא טָהוֹר.  

::שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: צְרִיכָה טְבִילָה בָאַחֲרוֹנָה.  

:וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: אֵינָה צְרִיכָה טְבִילָה בָאַחֲרוֹנָה. 
&lt;קטע סוף=ז/&gt; 
===חטיבה V: שומרת יום כנגד יום=== 
{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
(ח) הָרוֹאָה יוֹם אֶחָד עָשָׂר, וְטָבְלָה לָעֶרֶב, וְשִׁמְּשָׁה, 
{{הע-שמאל|דינה של הרואה דם ביום 11 – שומרת יום נקי כנגד יום שבו ראתה. אם לא עשתה כך אלא טבלה ושמשה עם בעלה – ב&quot;ש מחמירים עמם כעם זבה ובועלה, ומחייבים קרבן כדין בועל זבה; ובית הלל פוטרים מהקרבן כי ביום 12 יהיה ממילא זמן נידתה, ואינה זבה מהתורה.

אם לא שימשה בערב אלא למחרת, ולא שמרה כל היום – מסכימים בית שמאי שפטורים מקרבן, וב&quot;ה אינם מחייבים אותם כלל, אבל מגנים את התאווה היתירה. וראו [[ביאור:תוספתא/נידה/ט#יב|תוספתא ט, יב,]] שר' יהודה (שהיה נוטה לדעת בית שמאי) מכנה את הבעל &quot;בועל נידה&quot;.

בית הלל מסכימים שאם ראתה דם מוקדם יותר מיום 11 - חייבים קרבן, כי דינה של שומרת יום כנגד יום כזבה לפני 11 יום, אבל אם שמרה חלק מהיום – אינם מחייבים אותה אלא אם המשיך הדימום והיא זבה.}}
:בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: מְטַמִּין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן. 

:וּבֵית הֶלֵּל פּוֹטְרִין מִן הַקָּרְבָּן.  

:טָבְלָה יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ, וְאַחַר כָּךְ רָאָת, 

::בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: מְטַמִּין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן. 

::וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: זֶה גָרְגְּרָן.  

:וּמוֹדִים בְּרוֹאָה [בתוך] (יוֹם) אֶחָד עָשָׂר, וְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה, 

::שֶׁהִיא מְטַמָּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְחַיֶּבֶת בַּקָּרְבָּן.  

:טָבְלָה בְיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה - הֲרֵי זוֹ תַרְבּוּת רָעָה, 

::{{ב|וּמַגָּעָן|טומאת משכב ומושב}} {{ב|וּבְעִילָתָן|חיוב קרבן}} - תְּלוּיִם.  

&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|נידה|י}}</text>
      <sha1>g3xxe2zlca2zfucnl8tnm6njjnl3sbg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה זבים פרק א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172443</id>
    <revision>
      <id>1419821</id>
      <parentid>1108777</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:52:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה II: ראיית שתים או שלוש זיבות ברצף */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12170" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה זבים|א}}
{{מגירה|מבוא למסכת זבים|המסכת עוסקת בטומאת הזב הזכר. טומאת הזב מפורשת בתורה, ([[ויקרא טו]] א-טו). היא נחשבת אחת הטומאות החמורות ביותר. בתוספתא ([[ביאור:תוספתא/זבים/ב|ב, א]]) וברמב&quot;ם ([[רמב&quot;ם הלכות מחוסרי כפרה ב#הלכה א|מחוסרי כפרה ב, א]]) מופיעות הבחנות שונות בין הזיבה לזרע רגיל; אבל במשנה נראה שההבחנות הללו אינן מוכרות. מסכת זבים מתארת את הזב כדגם לטמא טוטאלי וקיצוני, ומציגה את טומאתו כטומאה חמורה - אבל בה בשעה היא מנטרלת את הטומאה הזו מחיי היומיום (ראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|לקמן ב, ב,]]) בכך שהיא מאפשרת את הטענה שהזב הוציא שכבת זרע מחמת מחשבה שתקפה אותו או מחלה כלשהי, וכו'.

בימינו מוכרת מחלת הזיבה, הגורמת לתסמינים דומים, והמטופלת באנטיביוטיקה. לפיכך הסובל מזיבה בימינו יחשב, ככל הנראה, חולה - ולא יחולו עליו דיני הזב המנויים במשנה.

טומאת  הזיבה מוכרת גם לגבי האשה, אם זב דמה מחוץ לעונת הנידה, אבל הזבה אינה נדונה במסכתנו חוץ מכמה הערות [[ביאור:תוספתא/זבים/ג|בתוספתא ג, א.]] טומאת הזבה נדונה בעיקר במסכת נדה. חכמים, שהקלו בטומאת הזב, החמירו בתקופת התלמוד בטומאת הזבה וגזרו אותה על כל דימום של אשה - ההחמרה המוכרת בכינוי &quot;חומרת ר' זירא&quot;.

גם דרכי הטהרה של הזב, הכרוכות בהבאת קרבן ובטבילה במים חיים (ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א, ה]]) אינן מפורטות במסכת, אולי כי למעשה בוטלה תורת הזבים.

המסכת נראית כסיום של סדר טהרות, ובסופה יש כמה הפניות לתחילת הסדר. בתחילת המסכת עוסקים במניית הזיבות המטמאות את הזב: כיוון שהטומאה חלה רק לאחר שלוש זיבות - מובאת במשנה מחלוקת לגבי מעמדו של מי שראה זיבה אחת או שתים, וטרם ראה את השלישית. פרק ב מאורגן לפי המספרים 5/7, ובמהלכו נמנות גם הבדיקות של הזב המאפשרות, כאמור, לנטרל לחלוטין את הטומאה הזאת. פרק ג עוסק בטומאת ההיסט ופרק ד משלים את טומאות המדרס, המשכב והמושב, הנשיאה וההקשה. בפרק זה מפיע גם השוואה של חומרת הטומאה של הזב עם חומרת הטומאה של המת.

פרק ה הוא סיכום של כללי הטומאות, שנשנו במהלך הסדר, והוא היה כנראה סיום הסדר בעבר.

וראו תיאור מחלת הזיבה בויקיפדיה: [[W: זיבה]]}}
[[ביאור:משנה מסכת זבים|מבוא למסכת זבים ומבנה המסכת]]
==ראיית הזיבה==
===חטיבה I: ראיית זיבה בהפסקות===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) הָרוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת שֶׁלָּזוֹב, 
{{הע-שמאל|מאחר והגדרת ה&quot;זב&quot; היא ראיית זוב בשלושה ימים רצופים או בפחות מזמן זה (לקמן משנה ג), המשנה דנה במי שראה פעם אחת: ב&quot;ש דנים אותו כמו דין אשה שראתה נדה פעם אחת מחוץ לזמנה, ובית הלל רואים אותו כבעל קרי, למרות שראה זיבה ולא קרי.

אם ראה פעמיים עדיין פטור מהקרבן, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א, ה.]]

אם ראה פעם שניה, אבל לא ביום העוקב אלא יום לאחריו - בית הלל מבטלים לגמרי את הראיה הראשונה, ובכך הם מקבלים את העקרון של &quot;יום כנגד יום&quot;. בית שמאי מחשיבים אותה ודנים אותו כזב גמור, שהרי ראה בסך הכל שלוש פעמים. וראו המשך הדיון ביניהם [[ביאור:תוספתא/זבים/א|בתוספתא א, א-ב.]]

לדעת ר' אלעזר המחלוקת היא על זב שהפסיק לזוב ביום השלישי, ואז חזר לזובו.}}
:בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: כְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. 

:וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: כְּבַעַל קֶרִי.  

רָאָה אַחַת, וּבַשֵּׁנִי הִפְסִיק, וּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה שְׁתַּיִם, אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם. 

:בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: זָב גָּמוּר. 

:וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, 

::וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן.  
 
אָמַר רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה: 

:מוֹדִים בֵּית שַׁמַּי בָּזֶה, שֶׁאֵינוּ זָב גָּמוּר. 

::וְעַל מַה נֶּחְלָקוּ? 

:עַל הָרוֹאֶה שְׁתַּיִם, אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, וּבַשֵּׁנִי הִפְסִיק, וּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה אַחַת. 

:בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: זָב גָּמוּר. 

:בֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִים: מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, 

::וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן. 
&lt;קטע סוף=א/&gt; 
 
{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
(ב) הָרוֹאֶה קֶרִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִסְפִירַת זוֹבוֹ, 
{{הע-שמאל|קרי אינו זיבה, למרות הדמיון ביניהם; וראו הבחנה בין זיבה לשכבת זרע [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ב|בתוספתא ב, ב.]] בית שמאי רואים את הקרי כמבטל שני ימי הזיבה הקודמים, ובית הלל מבטלים רק את הזיבה של אותו היום.
וראו את הדרשה בעניין [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כג#פיסקה רנו|בספרי דברים רנו.]]}}
:בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: סָתַר שְׁנֵי יָמִים שֶׁלְּפָנָיו. 

:וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: לֹא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ. 
 
::רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הָרוֹאֶה בַשֵּׁנִי - סָתַר שֶׁלְּפָנָיו.  

::רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֶחָד הָרוֹאֶה בַשֵּׁנִי וְאֶחָד הָרוֹאֶה בַשְּׁלִישִׁי, 

:שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: סָתַר שְׁנֵי יָמִים שֶׁלְּפָנָיו, 

:וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: לֹא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ.  

:וּמוֹדֶה בָּרוֹאֶה בָרְבִיעִי, שֶׁלֹּא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ - בְּרוֹאֶה קֶרִי, 

:אֲבָל אִם רָאָה זוֹב, אֲפִלּוּ יוֹם שְׁבִיעִי - סָתַר שֶׁלְּפָנָיו. 
 &lt;קטע סוף=ב/&gt; 

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
(ג) רָאָה אַחַת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר, שְׁתַּיִם הַיּוֹם וְאַחַת לְמָחָר, 
{{הע-שמאל|כאן מובאת זיבה סטנדרטית.}}
:שָׁלוֹשׁ לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, אוֹ לִשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת, 

::הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר. 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה II: ראיית שתים או שלוש זיבות ברצף===
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) רָאָה אַחַת וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, 
{{הע-שמאל|בניגוד למשנה א - שם הפסיק ליום שלם - כאן ההפסקה היתה לזמן קצר, המספיק לטבילה במקווה ולניגוב הגוף.}}
:וְאַחַר כָּךְ רָאָה שְׁתַּיִם, אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם; 

::אוֹ שֶׁרָאָה שְׁתַּיִם, אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם, 

::וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, וְאַחַר כָּךְ רָאָה אַחַת, 

:::הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר. 
&lt;קטע סוף=ד/&gt; 
 
{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) רָאָה אַחַת מְרֻבָּה כְּשָׁלוֹשׁ, 

:שֶׁהִיא כְמִגֵּד יָוָן לְשִׁילֹחַ, שֶׁהֵן כְּדֵי שְׁתֵּי טְבִילוֹת וְכִשְׁנֵי סִפּוּגִים, 
{{הע-שמאל|ההגדרות &quot;כמגד יון לשילוח&quot; ו&quot;כדי שתי טבילות...&quot; מתיחסות שתיהן לאורך זמן הראיה ולא לכמותה; וראו הגדרות נוספות והדגמות [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|בתוספתא א, ד.]]

ראיית אחת מרובה כשתים - השוו דעת בית הלל במשנה א: ת&quot;ק כאן כת&quot;ק שם. אין הסבר לדעת ר' אלעזר שם.

ר' יוסי מקל עוד יותר, ולדעתו גם לאחר שתי ראיות רצופות אין הזב אלא כבעל קרי.}}
::הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר.  
 
רָאָה אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם - מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן.  

:אָמַר רְבִּי יוֹסֵה: לֹא אָמָרוּ &quot;אַחַת מְרֻבָּה&quot; - אֶלָּא אִם יֶשׁ בָּהּ כְּדֵי שָׁלוֹשׁ.  
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===חטיבה III: ראיית זיבה בין השמשות=== 
{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) רָאָה אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאַחַת לְמָחָר
{{הע-שמאל|גם ר' יוסי מודה, שבין השמשות נחשב כספק ראיה כפולה, בלי קשר לכמות הזיבה. 

אם ראה פעמיים - טמא, ואם ראה שלוש פעמים - חייב גם קרבן (ראו משנה א, וראו גם [[ביאור:משנה מגילה פרק א#משנה ז|מגילה א, ז.]])}}
::אִם יָדוּעַ שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר - {{ב|וַדַּאי לַטֻּמְאָה וְלַקָּרְבָּן;|שהרי ראה ביום, ובין השמשות נחשב לעוד יומיים.}} 

::וְאִם סָפֵק שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר - {{ב|וַדַּאי לַטֻּמְאָה,|כי ראה ביום ופעם שניה בין השמשות}} {{ב|וְסָפֵק לַקָּרְבָּן.|כי יתכן שבין השמשות אינו נחשב יומיים.}}  

::רָאָה שְׁנֵי יָמִים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת - {{ב|סָפֵק לַטֻּמְאָה וְלַקָּרְבָּן;|כי יתכן שראה בהפרש של יום שלם}} 

::אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת - {{ב|סָפֵק לַטֻּמְאָה.|אולי נחשב שתי ראיות, אבל ודאי לא שלוש.}} 
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|זבים|א}}</text>
      <sha1>15qjal91f4jtxo815zjrij0qj5xcez8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרדס רמונים ה א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>221327</id>
    <revision>
      <id>1419769</id>
      <parentid>1419279</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T19:06:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5448" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|פרדס רמונים|ה||א|ב}}
הכוונה בשער זה לבאר על איזה דרך נאצלו ספירות אלו. וענין אצילותם למחלקותם וסדר עמידתן יתבאר בשער בפני עצמו בס&quot;ד: 

;פרק ראשון: 

אחרי רדפנו בענין סדר אצילות הספירות כאשר ירדוף הקורא בהרים, מצאנו הר' רבינו שרירא גאון כתב סדר אצילתן והעתיק לשונו ה&quot;ר שם טוב ן' שם טוב בספר האמונות שער ד' פי&quot;א. 


וז&quot;ל: 
{{רן|
{{צ|אצילות הראשון כתר וכו'.
אצילות השני אויר, היא החכמה וכו'. 
אצילות ג' מדע, והסימן &quot;נבון וידעם&quot; {{ממ|הושע|יד|י}}, היא התבונה וכו'.
אצילות ד' הוא זרוע ימין, והסימן &quot;ארך אפים וגדל חסד&quot; {{ממ|תהלים|קמה|ח}}, והוא החסד.
אצילות ה' זרוע שמאל. והסימן &quot;לך זרוע עם גבורה&quot; {{ממ|תהלים|פט|יד}}. 
אצילות ו' עמוד האמצעי. והסימן &quot;הן אמת חפצת בטוחות וגומר״ {{ממ|תהלים|נא|ח}}. 
אצילות ז' ברית עולם. והסימן &quot;צדק יקראהו לרגלו&quot; {{ממ|ישעיה|מא|ב}}, ר&quot;ל כי המלכות נקרא צדק מקבל מ&quot;צדיק יסוד עולם&quot;. 
אצילות ח' שוק הימין. והסימן &quot;נעימות בימינך נצח&quot; {{ממ|תהלים|טז|יא}}. 
אצילות ט' שוק שמאל. והסימן &quot;הדום רגליו&quot; {{ממ|איכה|ב|א}}. 
אצילות י' בת קול. והסימן &quot;כל כבודה בת מלך פנימה&quot; {{ממ|תהלים|מה|יד}}. 

זה כלל סוד י' כתרים אשר קבלו ראשי ישיבות וכו' }}, עכ&quot;ל. }}

והאריך הרבה, ואנו קצרנו משום {{צ|לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה}}. 

אמנם הנראה בפי' מדבריו כי אחד לאחד על הסדר נאצלו, וזה דקדק באמרו {{צ|אצילות ראשון שני ושלישי}}. וכן מוכח מכמה מקומות שראינו להרשב&quot;י ע&quot;ה מונה סדר הספירות כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;מ. וכן מוכח מתוך הכתוב {{ממ|איוב|כח}} &quot;והחכמה מאין תמצא&quot;, גילה בפירוש כי החכמה נאצלת ונמצאת מ{{צ|אין}} שהוא הכתר. ואח&quot;כ אמר &quot;ו'''איזה''' מקום בינה&quot;, פירוש: '''א&quot;י''' (שהוא חכמה, שהוא '''י'''' בשתוף הכתר שהוא '''א''''), הוא מקום ומציאות הבינה. מורה על סדר ג' אלו. 

וכן אמר דוד המלך ע&quot;ה {{ממ|דה&quot;א|כט}} &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי '''כל'''&quot; הוא יסוד {{צ|דאחיד בשמיא ובארעא}}, וכן {{קיצור|ת״י|תרגם יונתן/ירושלמי}}. ואח&quot;כ אמר &quot;לך ה' הממלכה&quot; דהיינו מלכות. הנה הוכיח סדר האצילות. 

וכן מוכרח כי סדר אצילתן הן א' לאחד ולא יותר. כי אי אפשר שנאמר שנאצלו שתים - כי כל אחת עילה לחברתה! אם כן מוכרח היות העילה קודמת לעלול! ולכן אחד לאחד נאצלו. שאל&quot;כ נמצאת ספירה אחת עילה לשתים וזה אי אפשר שא&quot;כ יהיו שוות, ר&quot;ל אחר ששתיהן עלולות מעילה א', ב' העלולות הם שוות. ואחר שהן שוות א&quot;כ במה יפרדו? כי מה שאינו גוף לא יפרד לחלקים. אם כן בהכרח עלולות זו מזו ואין שתים עלולות כאחת בשוה. 

ובודאי צדקו דברי הגאון, ומוסכם עם דברי הרשב&quot;י בשטפי דלישניה בזהר במניינם כסדר זא&quot;ז, ולעולם לא משתמיט תנא להקדים חכמה לכתר ולא בינה לחכמה וכן השאר - מורה על יחודם זו עם זו. וכן שניהם - הגאון והתנא - מסכימים וצודקים עם הכתובים שפירשנו למעלה מורה על אמתת הדבר. ונוסף ע&quot;ז הסברות וההקדמות האמיתית מוסכמות אפי' לדברי החוקרים. 

וא&quot;כ הוכחנו בבירור היות סדר הספירות כך: אצילות ראשון כתר. ומכתר נאצל וכו', והמלכות היא סוף האצילות. 


ומה שיש לדקדק בלשון הגאון, הוא מה שכתב {{צ|אצילות ז' ברית עולם וכו'}} והכונה על יסוד. וידוע כי יסוד הוא ט' למטה מנצח וההוד כפי המוסכם ברוב הפסוקים בפירוש, ובפרט במה שכתבנו שאמר {{צ|והנצח וההוד כי כל}}. תחלה נצח והוד סמוך לת&quot;ת ואח&quot;כ יסוד דהיינו &quot;כי '''כל'''&quot; כדפי'. 

וכן רוב מאמרי הרשב&quot;י ע&quot;ה בתיקונים ובזהר (כמו שכבר העתקנו בשערים הקודמים קצת מאמרים) מורים על ענין זה. אבל בהיותנו מלקטים שושנים וורדים בשדה החכמה והקבלה האלהיית מהרשב&quot;י ע&quot;ה, הקרה ה' לפנינו מאמר דרך בו דרך זו ובו יתוקן הכל בע&quot;ה, ונציב לו פרק בפני עצמו לתת ריוח בין פרק לפרק: 

[[קטגוריה:פרדס רמונים]]</text>
      <sha1>265uwvl6hf5nnurfzmvn7b6sx3fychf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרדס רמונים ה ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>221328</id>
    <revision>
      <id>1419771</id>
      <parentid>1419280</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T19:48:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19223" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|פרדס רמונים|ה|א|ב|ג}}
;פרק שני: 

וז&quot;ל הרשב&quot;י ע&quot;ה בתקונים (תיקוני זהר, תקונא סט, דף קב ע״ב): 

{{צ|'''פתחי לי''' - ביומא קדמאה דאיהו ימינא, דעליה אתמר פותח את ידיך כו', &quot;ידיך&quot; - יודיך - דא יו&quot;ד דאיהו לימינא. '''אחותי''' - ביומא תניינא דתמן ה&quot;א. '''יונתי''' - ביומא תליתאה דתמן ו'. '''שראשי נמלא טל''' - ביומא רביעאה דאיהו כללא ד{{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו}} דאיהו חושבן {{גמט דגש|ט&quot;ל}}, ודא גופא וברית דחשבינן חד בחושבן, דאיהו {{גמט דגש|וא&quot;ו}} דסלקין {{גמט דגש|אח&quot;ד}}. '''ו'''' עילאה - עמודא דאמצעיתא, '''ו'''' תתאה - צדיק. '''א'''' - אחזי על תרווייהו דאינון חד. '''קווצותי''' - אילין שית קצוות דאינון {{גמט דגש|ה&quot;א}}, שית פירקין דכלילין בתרי שוקין דאינון יום חמישי ויום ששי דעלייהו אתמר '''שוקיו עמודי שש'''. '''רסיסי לילה''' - דא שכינתא תתאה, כללא ד'''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. ואמאי אתקרי לילה? דאיהי ליל שבת, '''ליל שמורים''' איהי ודאי '''ליהו&quot;ה'''}}, ע&quot;כ. 


והנה הורה במאמר הזה בפירוש היות היסוד סמוך אל תפארת למעלה מנצח והוד, וזה ודאי דוחק גדול והפך דעתו הגדול ברוב המאמרים. ונבאר לשונו ומתוכו יתוקן הכל ב&quot;ה. 

'''פתחי לי וכו'''' - למעלה מן המאמר הזה ביאר כי התפארת בעל השכינה שהוא הדוד הדופק לפתח חשוקתו. ואמר כי הוא בא כלול משש קצוות שהן ששת ימי בראשית. ועתה הוא מבאר ענין כלולתו בהן וביאורו בכתוב. ואמר כי כונת {{צ|פתחי לי}} הוא בחסד שהוא הימין, והוא יום ראשון כמפורסם. ומפני שלכאורה אין יחס הפתיחה אל החסד אלא אדרבא שם הקמיצא והסתימא, כענין קמץ שהוא בחסד. ומקרא מלא הוא {{צ|וקמץ הכהן}}. לכן הכריח הענין בפסוק {{צ|פותח את ידיך}}, ומלת {{צ|ידיך}} ר&quot;ל יודי&quot;ך, דהיינו יו&quot;ד מורה על מציאות הפתיחה היותה במקום היו&quot;ד דהיינו בחסד, בסוד החכמה הנותן משכנה עליה כדפירשו רז&quot;ל {{ממ|בבא בתרא|כה|א}} {{צ|הרוצה להחכים ידרים}}. וענין {{צ|וקמץ הכהן}} יתבאר בשער הנקודות. 

'''אחותי ביומא תניינא''' - פי' הגבורה שהוא יום שני כמפורסם. ומפני שהוקשה לו כי אין מלת '''אחותי''' מורה אל מציאות הגבורה כלל, לכן ביאר ואמר '''דתמן ה&quot;א.''' פירוש: כי בגבורה משכן הבינה, היא ה&quot;א ראשונה של שם. ומפני היות מציאות התפארת ע&quot;י הבינה כענין שנתבאר {{צ|כונן שמים בתבונה}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, ומשם המלכות נקרא '''ה&quot;א''' כאשר יתבאר ב&quot;ה, לכן אמר כי אחר שמשכן הבינה שהיא ה' בגבורה ומשם המלכות ה&quot;א, ומשם &quot;כונן שמים בתבונה&quot; שהיא הבינה -- א&quot;כ נמצאו מצד הגבורה בסוד הבינה תפארת ומלכות אחים. ולכן מצד הגבורה קראה אחותו. והנה עתה יתיחס מלת '''אחותי''' בסוד הגבורה. 

'''יונתי ביומא תליתאה דתמן וא&quot;ו'''. פי' היא נקראת יונה מצד התפארת בעצמו שהוא יום ג' כנודע. ולהבין יחס {{צ|יונתי}} אל התפארת צריכים אנו אל מה שבאר במקום אחר (תיקוני זהר תקונא ו' דף כג) וז&quot;ל: {{צ|אימא עלאה מקננא בכרסייא בתלת ספירן עלאין. עמודא דאמצעיתא כליל שית ספירן מקננן במטטרון. אימא תתאה מקננא באופן דאתמר ביה {{ממ|יחזקאל|א|טו}} &quot;והנה אופן אחד בארץ&quot;. ועוד שכינתא מסטרא דכורסייא אתקריאת נשר, ומסטרא דנער יונה, ומסטרא דאופן צפור}} עכ&quot;ל לענייננו. 

ולא נטריח עצמנו בבאור המאמר הזה כי יתבאר ביאור רחב בשער אבי&quot;ע. והיוצא לנו מדבריו אל כונתו כי שכינה נקרא {{צ|יונה}} מסטרא דנער, להיות תפארת כלול משש קצות שוכן שם. ומטעם זה אמר בנדון שלפנינו יונתי מסטרא דיומא תליתאה שהוא התפארת. 

ואמר '''דתמן וא&quot;ו''' - הכונה לבאר על היותו כולל שש קצות כי הוא הנרצה בוא&quot;ו. ואפשר לומר כי טעם אמרו בגדולה {{צ|דתמן יו&quot;ד}} ובגבורה {{צ|דתמן ה&quot;א}} ובתפארת {{צ|דתמן וא&quot;ו}} - הצעה אל כונתו למטה על פסוק, שאמר {{ממ|שה&quot;ש|ה|ב}} '''שראשי נמלא ט&quot;ל שהוא יומא רביעאה''' דהיינו יסו&quot;ד, שענין {{גמט|ט&quot;ל}} הוא כללות {{גמט|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו}} להורות שהוכרח למנות היסוד סמוך אל גג&quot;ת שהן ט&quot;ל, והוא כי היסוד מלא משפע ט&quot;ל דאיהו יה&quot;ו, גג&quot;ת. 


'''נמלא ט&quot;ל ביומא רביעאה''' הכונה על יסוד כמו שבארנו. '''כללא דיו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו''', הכונה כי שם יושפע שפע של שלשה אבות, שהן ג' אותיות '''יה&quot;ו'''. והוא נקרא '''כל''' ג&quot;כ על שם שהוא כולל הכל. ולזה אמר '''דאיהו כללא''' פי' כלל ג' אותיות שהן ג' אבות. 

'''ודא גוף וברית דחשבינן וכו''''. הוקשה לו מה שקשה לנו בדברי רב שרירא ז&quot;ל כי היה לו לומר תחלה נצח והוד ואח&quot;כ יסוד ולמה שנה הסדר? לזה תירץ שכיון שגוף וברית שהם תפארת ויסוד הן חשובין כאחד א&quot;כ ראוי לאמרו אחר התפארת. והכונה כי כאשר נאצל התפארת נעלם בתוכו היסוד, והיה היסוד מתגלה קצת במציאות נחמד. ומטעם זה יוצדק עליו אצילות שביעי. ויצדק עליו שהוא תשיעי או עשירי מפני ששם הגיע האצילות והוא היה סוף כל, ונתגלה אחר נצח והוד גלוי עצמי המגלה אותו בעצם ולא במציאות דק כמו שהוא בתפארת. והיינו כדמפרש ואזיל '''חד בחשבן כו' דסלקין אחד'''. הכונה התפארת וא&quot;ו והיסוד משך הוא&quot;ו, א&quot;כ שניהן יחד הן וא&quot;ו ועולין אחד כי הן גוף אחד. 

ואח&quot;כ פי' עוד ראיה אחת כי הן שני ווי&quot;ן, עלאה ותתאה, וא&quot;ו במילואה הן שני ווי&quot;ן וא' באמצע. הכונה ליחדם שהן אחד וכלם ענין אחד. ואמרנו אחד ליחדם, הכונה לפי שלא יתיחדו שתי מדות שלא יתחדש בין שתיהן מציאות מיוחד המייחדם, ר&quot;ל ענין בחינה אמצעית שבין שתיהן שע&quot;י אותה בחינה מתיחדות וזו הבחי' אמצעית ממנם בעצם. לא מהעליונות לפי שהיא נגלית ממנה, ולא מהתחתונה שהיא נעלמת ממנה. אבל היא בחי' המתמצעת בין שתיהם ונקרא הבחינה הזאת אל&quot;ף מפני שבה כח היחוד ליחד שתי המדות האלה. 

ויש לבחינה זו לנו ראייה מספר הזוהר פ' אחרי {{ממ זהר|עד|ב}} בענין '''או&quot;י ו&quot;י הו&quot;י''' שאמר שם בענין שנסתלק ו' וראש צדיק. יעוין במקומו ויתבאר אלינו בספר אור יקר. 


ונחזור לענין המאמר כי מפני שני הטעמים שאמר אין ראוי להפריד היסוד מן התפארת לפיכך ראוי שיהיה התפארת יום שלישי והיסוד אחריו יום רביעי. 

'''קווצותי''' וכו'. פי' שיש קצוות שהן בנצח והוד. וביארם במ&quot;א בזוהר {{ממ|ויחי|דרמא}} ואמר שם: ,נצח נצחים הוד הודות&quot;. והכונה על ג' בחינות אשר בכל א' מהם האמצעי הוא הנצח האמיתי' והשנים הקיצונות נקראו נצחים הן השתי בחינות הקצוות הבחינה אשר לנצח מצד החסד והוא בערך מה שמקבלת ממנה והבחינה הג' והיא בערך מה שמשפיע. ואלה השתי בחינות אינם בעצם הנצח אלא בחינת נטפלות אליה. ועצם הנצח היא הבחינה האמצעיות והקיצונות הן נצח במקרה לא בעצם כאמצעיות. וכן על דרך זה בהוד. וכבר בארנו ענין שלש בחינות אלה בשער אם הא&quot;ס הוא הכתר פ&quot;ז יעוין שם.

'''דעלייהו אתמר שוקיו עמודי שש'''. הוקשה לו כי כמו שיש נצח נצחים הוד הודות גם כן יש חסד חסדים גבורה גבורות כמו שבאר בזוהר פ' ויצא {{ממ|דף|קנה.}} בענין שנים עשר שבטי ישראל וכל אחוריהם ביתה, וא&quot;כ לפי&quot;ז נמצא שכבר ימצא שש קצוות בגדולה וגבורה לזה אמר כי הקצוות שהן בנצח והוד הם יותר מפורסמים בפסוק באמרו '''שוקיו עמודי שש'''. '''רסיסי לילה דא שכינתא''' וכו', כי היא כוללת כל מה שלמעלה כנודע. 

'''ואמאי אתקרי לילה''', אין הכונה לשאול למה נקרא לילה, כי ברור הוא שהיא מדת לילה, ולילה לעולם כנוי אל הדין כמבואר בערכי הכנויים. אמנם כוונת השאלה הוא לפי שמשמעות הפסוק שעתה קול דודה דופק לפתח ביתה להתחבק עם חשוקתו, כנראה שעדיין לא נזדווג עמה. ואנן קיימא לן עפ&quot;י הזוהר שלא נקראת לילה כי אם לאחר קבלתה מהזכר ויחודה עמו. וז&quot;ל בזוהר פרשת בא {{ממ|דף|לח|עב}}: &quot;תנינן כתיב '''כי יהיה נערה בתולה'''. '''נער''' כתיב. מ&quot;ט, משום דכל זמן דלא קבילת זכר אתקריאת '''נער''' מדקבילת דכר אתקרי '''נערה'''. אוף הכי '''ליל''' עד לא קבילת דכר. ואף על גב דכתיב ביה '''שמורים''', דכר הוה זמין להתחבר עמה. ובשעתא דאתחבר עמה דכר כתיב {{ממ|שמות|יב|מב}} '''הוא הלילה הזה לה' שמורים'''. '''שמורים''' דכר ונוקבא. ובג&quot;כ כתיב '''הוא הלילה הזה'''. ובתר דאשתכחו דכר ונוקבא לית לשבחא אלא לדכורא עכ&quot;ל. 

ולכאורה נראה דבר הזה הפך הסברא כי מן הראוי היה שבעוד שלא קבלה הזכר שנקרא לה לילה להורות על הנקבות וכאשר קבלה הזכר תקרא ליל המורה זכרות, וכן נער נערה. 

אבל הענין יובן במה שארז&quot;ל {{ממ|סנהדרין|דף|כב}} &quot;אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי&quot;. ועניין עשיית הנקבה כלי הוא ע&quot;י זכר והאות המורה ענין עשיית הכלי הוא הה&quot;א ולכן כאשר קבלה הזכר נקראת '''לילה''' בה&quot;א, רמז אל היותה עשויה כלי כנקבה לקבל על ידי בעלה. ואז לזכר שיתחבר עמה בעלה ועשאה כלי נקראת לילה. 

והענין הוא כי ה&quot;א שבמלכות הוא רמז לג' ווי&quot;ן שהן חסד דין רחמים. ויש חלוק גדול בין ה&quot;א עלאה לה&quot;א תתאה, כי ג' ווי&quot;ן שבה&quot;א תתאה הן נצח הוד יסוד, וג' ווי&quot;ן שבה&quot;א עלאה הן גדולה גבורה תפארת. והיחוד תפארת עם המלכות על ידי האבר הקדוש שהוא היסוד ותרין ביעין דדכורא שהן נצח והוד. והנה בעוד שלא קבלה הזכר שהוא המשלח אליה הדורון להתקשט בג' ווי&quot;ן אלה כדי שיהיה בה משכן עליה בעת הזווג נקראת ליל או נער או צדק וכיוצא בהן המורה שעדיין לא קבלה עליה אור הזכר והיא חסרת הקשוט שהיא הה&quot;א שהן שלשה ווין. אבל כאשר קבלה עליה אבר הזכר אז מאירים בה שלשה אורות אלו שהם נצח הוד יסוד ומצטיירים בה קשוטים נאים והם צורת ה&quot;א שהיא שלשה ווי&quot;ן כזה ה. ואין הכונה '''כד קבילת עלה דכורא''' שיתייחד יחוד הזווג ממש, אלא ההזמנה וההכנה אל הזווג הוא ענין '''קבלת עליה דכורא''' הנזכר הנה. דהיינו שדוכין וארוסין שקבלה עליה שם הבעל. והיינו קבלתה קודם הזווג מן הימין ומן השמאל בסוד &quot;שמאלו תחת לראשי&quot; {{ממ|שה&quot;ש|ב|ו}} כמו שנרחיב הביאור בשער מהות וההנהגה ובשער פרטי השמות. ואז בציור צורת הה&quot;א דהיינו ג' ווי&quot;ן נעשית ודאי כלי דהיינו בית קבול לקבל מציאות שלש הספירות בעצמן שהן נצח הוד יסוד שהן שוכנים בעת הזווג בה ממש במציאות הה&quot;א שהיא מציאות שלשה ווי&quot;ן שבה כדפי'. 

ועתה לפי&quot;ז הוקשה לו כי היה לו לומר '''קווצותי רסיסי ליל''' כאשר אמרנו שעדיין לא נזדווג עמה. לזה תקן ואמר '''דאיהי ליל שבת ליל שמורים''', הכונה כי הוא '''ליל שבת''' שהוא זמן עונתה, ו'''ליל שמורים''' שהכונה שמורה לבעלה לה' וא&quot;כ כיון שהיא לפתח תקוה ראוי שתקרא '''לילה''' כיון שכבר הגיע זמנה והיא מקושטת, כי אין מלת '''לילה''' רמז אל יחוד ממש ויחוד עצמי. אמנם '''לילה''' פי' '''ליל ה'''', דהיינו ליל שהיא המלכות בסוד תוקף הדין נעשה כבר לילה, שפי' שהאיר אותה הזכר וקשט אותה בסוד הה&quot;א שהם חסד דין רחמים, לבן אדום ירוק, סוד ג' ווי&quot;ן הנזכרים לעיל. ולפי האמת כי זה אינו יחוד אלא קישוט, כי על ג' גוונים אלו פי' בענין הקשת בפ' נח {{ממ|ט|טז}} &quot;וראיתיה לזכור ברית עולם&quot;, '''וראיתיה''' ככלה המתקשטת לבעלה בגוונין ואז '''לזכור ברית''' דהוא היחוד. הרי בפירוש שמציאות אור הה&quot;א שהיא ג' גוונים ואלו הג' ווי&quot;ן אינם אלא קישוט ואעפ&quot;י שאמר '''מדקבילת עלה דכורא אתקריאת נערה'''. לפי שאין גוונין אלו אליה אלא מצד הזכר כדפי' ולא מפני שיהיה אז ממש יחוד שלם כי א&quot;כ היה ראוי שתקרא בשם הזכר או מלה המורה בעצם על הזכר לא '''לילה''' ו'''נערה''' שלפי האמת עקר הה&quot;א בנקבה אלא ודאי כדפי' שאין עיקר היחוד בענין זה ועקרו הוא אחד שהוא נקרא '''לילה''' שהוא הקישוט והיותה נקרא '''לילה''' הרמז אל קשוטיה והיא יושבת ומצפה לחתנה מתי יבא החדרה להתיחד. 

וזה שאמר '''ליל שמורים''' '''הוא ודאי לה'&lt;nowiki/&gt;''' פירוש, כי היותה נקרא '''לילה''' פירוש ליל הממתנת לבעלה שאינה חסר הקישוט אלא מצפה לבעלה. וענין הכתוב '''ליל שמורים הוא לה' הוא הלילה הזה לה'&lt;nowiki/&gt;'''. פי' '''ליל שמורים''' וכו' שהוא ענין היותה יושבת ומצפה שזהו לשון '''שמורים הוא הלילה''' וכו'. ונמצא כי '''לילה''' בה&quot;א ו'''ליל שמורים הוא לה'''' הכל ענין אחד. וזה שבאר הכתוב '''ליל שמורים הוא לידוד הוא הלילה''' וכו'. ואמרו '''רסיסי לילה''' הכונה כל אלו האיברים שהם הימים מלאים שפע ורב טוב שהן טפת הזרע הראוי ללילה ואחר כך '''פתחי לי''' וכו' ע&quot;כ. 

והנה נשלמה כונתינו במאמר הזה, ונתבאר בו כי כבר יוצדק היות היסוד אחר התפארת קודם אל נצח והוד וזה במקרה לא בטבע כי היותו מורגל הוא תשיעי. וטעם שנוי המנהג במאמר הזה באר הרשב&quot;י ע&quot;ה בלשונו באמרו '''גוף וברית חשבינן חד''', וכיון שכוונת הכתוב לענין היחוד והזווג, לכן יחד התפארת והיסוד שהן גוף וברית המתיחדים יחד אל הזווג. 

וכבר נוכל לדקדק קצת מזה מדברי הגאון באמרו '''אצילות שביעי ברית עולם והסי' צדק יקראהו לרגליו'''. וכי נעלם מהגאון שהיסוד נקרא יסוד ומקרא מלא הוא '''וצדיק יסוד עולם'''. אלא הכונה לבאר יחוד המלכות עם יסוד שהיא הנקרא צדק, אחוזה ברגלו של היסוד להיותה מתחברת אל התפארת ולכן הקדימו להורות אל מציאותו הקדום אל הנצחים. 

ואל מציאותו אחר הנצחים כוון באמרו א'''צילות ששי עמוד האמצעי והסי' הן אמת חפצת בטוחות'''. וכי נתעלם מהגאון הפסוק '''תתן אמת ליעקב''' כי הוא היותר מפורסם. אלא לבאר לנו איך הוא מיוחד אל ה'''טוחות''' שהן נצח והוד, וכוונת הכתוב: '''הן אמת''' שהוא תפארת, '''חפצת''' משפיע חפץ ושובע, '''בטוחות''' שהן נצח והוד. וגדול כח הגאון שכוון לבאר לנו שני ענינים בדבור אחד, והנה נתבאר ענין הקדימה, ועוד נדבר בפרקים הבאים. וכלל הדברים הוא כי האצילות הוא נאצל אחד לאחד. כי כתר האציל חכמה, וחכמה האציל וכו' עד אצילות המלכות. והיא סברה נכונה ומוסכמת מן הכתובים ומן הסברא ומדברי התנא הקדוש הרשב&quot;י ומדברי הגאון:
[[קטגוריה:פרדס רמונים]]</text>
      <sha1>ckkqpyeo5bh970kmzhsea5pkp2waaro</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419772</id>
      <parentid>1419771</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T19:53:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19232" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|פרדס רמונים|ה|א|ב|ג}}
;פרק שני: 

וז&quot;ל הרשב&quot;י ע&quot;ה בתקונים (תיקוני זהר, תקונא סט, דף קב ע״ב): 

{{צ|'''פתחי לי''' - ביומא קדמאה דאיהו ימינא, דעליה אתמר פותח את ידיך כו', &quot;ידיך&quot; - יודיך - דא יו&quot;ד דאיהו לימינא. '''אחותי''' - ביומא תניינא דתמן ה&quot;א. '''יונתי''' - ביומא תליתאה דתמן ו'. '''שראשי נמלא טל''' - ביומא רביעאה דאיהו כללא ד{{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו}} דאיהו חושבן {{גמט דגש|ט&quot;ל}}, ודא גופא וברית דחשבינן חד בחושבן, דאיהו {{גמט דגש|וא&quot;ו}} דסלקין {{גמט דגש|אח&quot;ד}}. '''ו'''' עילאה - עמודא דאמצעיתא, '''ו'''' תתאה - צדיק. '''א'''' - אחזי על תרווייהו דאינון חד. '''קווצותי''' - אילין שית קצוות דאינון {{גמט דגש|ה&quot;א}}, שית פירקין דכלילין בתרי שוקין דאינון יום חמישי ויום ששי דעלייהו אתמר '''שוקיו עמודי שש'''. '''רסיסי לילה''' - דא שכינתא תתאה, כללא ד'''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. ואמאי אתקרי לילה? דאיהי ליל שבת, '''ליל שמורים''' איהי ודאי '''ליהו&quot;ה'''}}, ע&quot;כ. 


והנה הורה במאמר הזה בפירוש היות היסוד סמוך אל תפארת למעלה מנצח והוד, וזה ודאי דוחק גדול והפך דעתו הגדול ברוב המאמרים. ונבאר לשונו ומתוכו יתוקן הכל ב&quot;ה. 

'''פתחי לי וכו'''' - למעלה מן המאמר הזה ביאר כי התפארת בעל השכינה שהוא הדוד הדופק לפתח חשוקתו. ואמר כי הוא בא כלול משש קצוות שהן ששת ימי בראשית. ועתה הוא מבאר ענין כלולתו בהן וביאורו בכתוב. ואמר כי כונת {{צ|פתחי לי}} הוא בחסד שהוא הימין, והוא יום ראשון כמפורסם. ומפני שלכאורה אין יחס הפתיחה אל החסד אלא אדרבא שם הקמיצא והסתימא, כענין קמץ שהוא בחסד. ומקרא מלא הוא {{צ|וקמץ הכהן}}. לכן הכריח הענין בפסוק {{צ|פותח את ידיך}}, ומלת {{צ|ידיך}} ר&quot;ל יודי&quot;ך, דהיינו יו&quot;ד מורה על מציאות הפתיחה היותה במקום היו&quot;ד דהיינו בחסד, בסוד החכמה הנותן משכנה עליה כדפירשו רז&quot;ל {{ממ|בבא בתרא|כה|א}} {{צ|הרוצה להחכים ידרים}}. וענין {{צ|וקמץ הכהן}} יתבאר בשער הנקודות. 

'''אחותי ביומא תניינא''' - פי' הגבורה שהוא יום שני כמפורסם. ומפני שהוקשה לו כי אין מלת '''אחותי''' מורה אל מציאות הגבורה כלל, לכן ביאר ואמר '''דתמן ה&quot;א.''' פירוש: כי בגבורה משכן הבינה, היא ה&quot;א ראשונה של שם. ומפני היות מציאות התפארת ע&quot;י הבינה כענין שנתבאר {{צ|כונן שמים בתבונה}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, ומשם המלכות נקרא '''ה&quot;א''' כאשר יתבאר ב&quot;ה, לכן אמר כי אחר שמשכן הבינה שהיא ה' בגבורה ומשם המלכות ה&quot;א, ומשם &quot;כונן שמים בתבונה&quot; שהיא הבינה -- א&quot;כ נמצאו מצד הגבורה בסוד הבינה תפארת ומלכות אחים. ולכן מצד הגבורה קראה אחותו. והנה עתה יתיחס מלת '''אחותי''' בסוד הגבורה. 

'''יונתי ביומא תליתאה דתמן וא&quot;ו'''. פי' היא נקראת יונה מצד התפארת בעצמו שהוא יום ג' כנודע. ולהבין יחס {{צ|יונתי}} אל התפארת צריכים אנו אל מה שבאר במקום אחר (תיקוני זהר תקונא ו' דף כג) וז&quot;ל: {{צ|אימא עלאה מקננא בכרסייא בתלת ספירן עלאין. עמודא דאמצעיתא כליל שית ספירן מקננן במטטרון. אימא תתאה מקננא באופן דאתמר ביה {{ממ|יחזקאל|א|טו}} &quot;והנה אופן אחד בארץ&quot;. ועוד שכינתא מסטרא דכורסייא אתקריאת נשר, ומסטרא דנער יונה, ומסטרא דאופן צפור}} עכ&quot;ל לענייננו. 

ולא נטריח עצמנו בבאור המאמר הזה כי יתבאר ביאור רחב בשער אבי&quot;ע. והיוצא לנו מדבריו אל כונתו כי שכינה נקרא {{צ|יונה}} מסטרא דנער, להיות תפארת כלול משש קצות שוכן שם. ומטעם זה אמר בנדון שלפנינו יונתי מסטרא דיומא תליתאה שהוא התפארת. 

ואמר '''דתמן וא&quot;ו''' - הכונה לבאר על היותו כולל שש קצות כי הוא הנרצה בוא&quot;ו. ואפשר לומר כי טעם אמרו בגדולה {{צ|דתמן יו&quot;ד}} ובגבורה {{צ|דתמן ה&quot;א}} ובתפארת {{צ|דתמן וא&quot;ו}} - הצעה אל כונתו למטה על פסוק, שאמר {{ממ|שה&quot;ש|ה|ב}} '''שראשי נמלא ט&quot;ל שהוא יומא רביעאה''' דהיינו יסו&quot;ד, שענין {{גמט|ט&quot;ל}} הוא כללות {{גמט|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו}} להורות שהוכרח למנות היסוד סמוך אל גג&quot;ת שהן ט&quot;ל, והוא כי היסוד מלא משפע ט&quot;ל דאיהו יה&quot;ו, גג&quot;ת. 


'''נמלא ט&quot;ל ביומא רביעאה''' הכונה על יסוד כמו שבארנו. '''כללא דיו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו''', הכונה כי שם יושפע שפע של שלשה אבות, שהן ג' אותיות '''יה&quot;ו'''. והוא נקרא '''כל''' ג&quot;כ על שם שהוא כולל הכל. ולזה אמר '''דאיהו כללא''' פי' כלל ג' אותיות שהן ג' אבות. 

'''ודא גוף וברית דחשבינן וכו''''. הוקשה לו מה שקשה לנו בדברי רב שרירא ז&quot;ל כי היה לו לומר תחלה נצח והוד ואח&quot;כ יסוד ולמה שנה הסדר? לזה תירץ שכיון שגוף וברית שהם תפארת ויסוד הן חשובין כאחד א&quot;כ ראוי לאמרו אחר התפארת. והכונה כי כאשר נאצל התפארת נעלם בתוכו היסוד, והיה היסוד מתגלה קצת במציאות נחמד. ומטעם זה יוצדק עליו אצילות שביעי. ויצדק עליו שהוא תשיעי או עשירי מפני ששם הגיע האצילות והוא היה סוף כל, ונתגלה אחר נצח והוד גלוי עצמי המגלה אותו בעצם ולא במציאות דק כמו שהוא בתפארת. והיינו כדמפרש ואזיל '''חד בחשבן כו' דסלקין אחד'''. הכונה התפארת וא&quot;ו והיסוד משך הוא&quot;ו, א&quot;כ שניהן יחד הן וא&quot;ו ועולין אחד כי הן גוף אחד. 

ואח&quot;כ פי' עוד ראיה אחת כי הן שני ווי&quot;ן, עלאה ותתאה, '''וא&quot;ו''' במילואה הן שני ווי&quot;ן וא' באמצע. הכונה ליחדם שהן אחד וכלם ענין אחד. ואמרנו אחד ליחדם, הכונה לפי שלא יתיחדו שתי מדות שלא יתחדש בין שתיהן מציאות מיוחד המייחדם, ר&quot;ל ענין בחינה אמצעית שבין שתיהן שע&quot;י אותה בחינה מתיחדות וזו הבחי' אמצעית ממנם בעצם. לא מהעליונות לפי שהיא נגלית ממנה, ולא מהתחתונה שהיא נעלמת ממנה. אבל היא בחי' המתמצעת בין שתיהם ונקרא הבחינה הזאת אל&quot;ף מפני שבה כח היחוד ליחד שתי המדות האלה. 

ויש לבחינה זו לנו ראייה מספר הזוהר פ' אחרי {{ממ זהר|ג|עד|ב}} בענין '''או&quot;י ו&quot;י הו&quot;י''' שאמר שם בענין שנסתלק ו' וראש צדיק. יעוין במקומו ויתבאר אלינו בספר אור יקר. 


ונחזור לענין המאמר כי מפני שני הטעמים שאמר אין ראוי להפריד היסוד מן התפארת לפיכך ראוי שיהיה התפארת יום שלישי והיסוד אחריו יום רביעי. 

'''קווצותי''' וכו'. פי' שיש קצוות שהן בנצח והוד. וביארם במ&quot;א בזוהר {{ממ|ויחי|דרמא}} ואמר שם: ,נצח נצחים הוד הודות&quot;. והכונה על ג' בחינות אשר בכל א' מהם האמצעי הוא הנצח האמיתי' והשנים הקיצונות נקראו נצחים הן השתי בחינות הקצוות הבחינה אשר לנצח מצד החסד והוא בערך מה שמקבלת ממנה והבחינה הג' והיא בערך מה שמשפיע. ואלה השתי בחינות אינם בעצם הנצח אלא בחינת נטפלות אליה. ועצם הנצח היא הבחינה האמצעיות והקיצונות הן נצח במקרה לא בעצם כאמצעיות. וכן על דרך זה בהוד. וכבר בארנו ענין שלש בחינות אלה בשער אם הא&quot;ס הוא הכתר פ&quot;ז יעוין שם.

'''דעלייהו אתמר שוקיו עמודי שש'''. הוקשה לו כי כמו שיש נצח נצחים הוד הודות גם כן יש חסד חסדים גבורה גבורות כמו שבאר בזוהר פ' ויצא {{ממ|דף|קנה.}} בענין שנים עשר שבטי ישראל וכל אחוריהם ביתה, וא&quot;כ לפי&quot;ז נמצא שכבר ימצא שש קצוות בגדולה וגבורה לזה אמר כי הקצוות שהן בנצח והוד הם יותר מפורסמים בפסוק באמרו '''שוקיו עמודי שש'''. '''רסיסי לילה דא שכינתא''' וכו', כי היא כוללת כל מה שלמעלה כנודע. 

'''ואמאי אתקרי לילה''', אין הכונה לשאול למה נקרא לילה, כי ברור הוא שהיא מדת לילה, ולילה לעולם כנוי אל הדין כמבואר בערכי הכנויים. אמנם כוונת השאלה הוא לפי שמשמעות הפסוק שעתה קול דודה דופק לפתח ביתה להתחבק עם חשוקתו, כנראה שעדיין לא נזדווג עמה. ואנן קיימא לן עפ&quot;י הזוהר שלא נקראת לילה כי אם לאחר קבלתה מהזכר ויחודה עמו. וז&quot;ל בזוהר פרשת בא {{ממ|דף|לח|עב}}: &quot;תנינן כתיב '''כי יהיה נערה בתולה'''. '''נער''' כתיב. מ&quot;ט, משום דכל זמן דלא קבילת זכר אתקריאת '''נער''' מדקבילת דכר אתקרי '''נערה'''. אוף הכי '''ליל''' עד לא קבילת דכר. ואף על גב דכתיב ביה '''שמורים''', דכר הוה זמין להתחבר עמה. ובשעתא דאתחבר עמה דכר כתיב {{ממ|שמות|יב|מב}} '''הוא הלילה הזה לה' שמורים'''. '''שמורים''' דכר ונוקבא. ובג&quot;כ כתיב '''הוא הלילה הזה'''. ובתר דאשתכחו דכר ונוקבא לית לשבחא אלא לדכורא עכ&quot;ל. 

ולכאורה נראה דבר הזה הפך הסברא כי מן הראוי היה שבעוד שלא קבלה הזכר שנקרא לה לילה להורות על הנקבות וכאשר קבלה הזכר תקרא ליל המורה זכרות, וכן נער נערה. 

אבל הענין יובן במה שארז&quot;ל {{ממ|סנהדרין|דף|כב}} &quot;אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי&quot;. ועניין עשיית הנקבה כלי הוא ע&quot;י זכר והאות המורה ענין עשיית הכלי הוא הה&quot;א ולכן כאשר קבלה הזכר נקראת '''לילה''' בה&quot;א, רמז אל היותה עשויה כלי כנקבה לקבל על ידי בעלה. ואז לזכר שיתחבר עמה בעלה ועשאה כלי נקראת לילה. 

והענין הוא כי ה&quot;א שבמלכות הוא רמז לג' ווי&quot;ן שהן חסד דין רחמים. ויש חלוק גדול בין ה&quot;א עלאה לה&quot;א תתאה, כי ג' ווי&quot;ן שבה&quot;א תתאה הן נצח הוד יסוד, וג' ווי&quot;ן שבה&quot;א עלאה הן גדולה גבורה תפארת. והיחוד תפארת עם המלכות על ידי האבר הקדוש שהוא היסוד ותרין ביעין דדכורא שהן נצח והוד. והנה בעוד שלא קבלה הזכר שהוא המשלח אליה הדורון להתקשט בג' ווי&quot;ן אלה כדי שיהיה בה משכן עליה בעת הזווג נקראת ליל או נער או צדק וכיוצא בהן המורה שעדיין לא קבלה עליה אור הזכר והיא חסרת הקשוט שהיא הה&quot;א שהן שלשה ווין. אבל כאשר קבלה עליה אבר הזכר אז מאירים בה שלשה אורות אלו שהם נצח הוד יסוד ומצטיירים בה קשוטים נאים והם צורת ה&quot;א שהיא שלשה ווי&quot;ן כזה ה. ואין הכונה '''כד קבילת עלה דכורא''' שיתייחד יחוד הזווג ממש, אלא ההזמנה וההכנה אל הזווג הוא ענין '''קבלת עליה דכורא''' הנזכר הנה. דהיינו שדוכין וארוסין שקבלה עליה שם הבעל. והיינו קבלתה קודם הזווג מן הימין ומן השמאל בסוד &quot;שמאלו תחת לראשי&quot; {{ממ|שה&quot;ש|ב|ו}} כמו שנרחיב הביאור בשער מהות וההנהגה ובשער פרטי השמות. ואז בציור צורת הה&quot;א דהיינו ג' ווי&quot;ן נעשית ודאי כלי דהיינו בית קבול לקבל מציאות שלש הספירות בעצמן שהן נצח הוד יסוד שהן שוכנים בעת הזווג בה ממש במציאות הה&quot;א שהיא מציאות שלשה ווי&quot;ן שבה כדפי'. 

ועתה לפי&quot;ז הוקשה לו כי היה לו לומר '''קווצותי רסיסי ליל''' כאשר אמרנו שעדיין לא נזדווג עמה. לזה תקן ואמר '''דאיהי ליל שבת ליל שמורים''', הכונה כי הוא '''ליל שבת''' שהוא זמן עונתה, ו'''ליל שמורים''' שהכונה שמורה לבעלה לה' וא&quot;כ כיון שהיא לפתח תקוה ראוי שתקרא '''לילה''' כיון שכבר הגיע זמנה והיא מקושטת, כי אין מלת '''לילה''' רמז אל יחוד ממש ויחוד עצמי. אמנם '''לילה''' פי' '''ליל ה'''', דהיינו ליל שהיא המלכות בסוד תוקף הדין נעשה כבר לילה, שפי' שהאיר אותה הזכר וקשט אותה בסוד הה&quot;א שהם חסד דין רחמים, לבן אדום ירוק, סוד ג' ווי&quot;ן הנזכרים לעיל. ולפי האמת כי זה אינו יחוד אלא קישוט, כי על ג' גוונים אלו פי' בענין הקשת בפ' נח {{ממ|ט|טז}} &quot;וראיתיה לזכור ברית עולם&quot;, '''וראיתיה''' ככלה המתקשטת לבעלה בגוונין ואז '''לזכור ברית''' דהוא היחוד. הרי בפירוש שמציאות אור הה&quot;א שהיא ג' גוונים ואלו הג' ווי&quot;ן אינם אלא קישוט ואעפ&quot;י שאמר '''מדקבילת עלה דכורא אתקריאת נערה'''. לפי שאין גוונין אלו אליה אלא מצד הזכר כדפי' ולא מפני שיהיה אז ממש יחוד שלם כי א&quot;כ היה ראוי שתקרא בשם הזכר או מלה המורה בעצם על הזכר לא '''לילה''' ו'''נערה''' שלפי האמת עקר הה&quot;א בנקבה אלא ודאי כדפי' שאין עיקר היחוד בענין זה ועקרו הוא אחד שהוא נקרא '''לילה''' שהוא הקישוט והיותה נקרא '''לילה''' הרמז אל קשוטיה והיא יושבת ומצפה לחתנה מתי יבא החדרה להתיחד. 

וזה שאמר '''ליל שמורים''' '''הוא ודאי לה'&lt;nowiki/&gt;''' פירוש, כי היותה נקרא '''לילה''' פירוש ליל הממתנת לבעלה שאינה חסר הקישוט אלא מצפה לבעלה. וענין הכתוב '''ליל שמורים הוא לה' הוא הלילה הזה לה'&lt;nowiki/&gt;'''. פי' '''ליל שמורים''' וכו' שהוא ענין היותה יושבת ומצפה שזהו לשון '''שמורים הוא הלילה''' וכו'. ונמצא כי '''לילה''' בה&quot;א ו'''ליל שמורים הוא לה'''' הכל ענין אחד. וזה שבאר הכתוב '''ליל שמורים הוא לידוד הוא הלילה''' וכו'. ואמרו '''רסיסי לילה''' הכונה כל אלו האיברים שהם הימים מלאים שפע ורב טוב שהן טפת הזרע הראוי ללילה ואחר כך '''פתחי לי''' וכו' ע&quot;כ. 

והנה נשלמה כונתינו במאמר הזה, ונתבאר בו כי כבר יוצדק היות היסוד אחר התפארת קודם אל נצח והוד וזה במקרה לא בטבע כי היותו מורגל הוא תשיעי. וטעם שנוי המנהג במאמר הזה באר הרשב&quot;י ע&quot;ה בלשונו באמרו '''גוף וברית חשבינן חד''', וכיון שכוונת הכתוב לענין היחוד והזווג, לכן יחד התפארת והיסוד שהן גוף וברית המתיחדים יחד אל הזווג. 

וכבר נוכל לדקדק קצת מזה מדברי הגאון באמרו '''אצילות שביעי ברית עולם והסי' צדק יקראהו לרגליו'''. וכי נעלם מהגאון שהיסוד נקרא יסוד ומקרא מלא הוא '''וצדיק יסוד עולם'''. אלא הכונה לבאר יחוד המלכות עם יסוד שהיא הנקרא צדק, אחוזה ברגלו של היסוד להיותה מתחברת אל התפארת ולכן הקדימו להורות אל מציאותו הקדום אל הנצחים. 

ואל מציאותו אחר הנצחים כוון באמרו א'''צילות ששי עמוד האמצעי והסי' הן אמת חפצת בטוחות'''. וכי נתעלם מהגאון הפסוק '''תתן אמת ליעקב''' כי הוא היותר מפורסם. אלא לבאר לנו איך הוא מיוחד אל ה'''טוחות''' שהן נצח והוד, וכוונת הכתוב: '''הן אמת''' שהוא תפארת, '''חפצת''' משפיע חפץ ושובע, '''בטוחות''' שהן נצח והוד. וגדול כח הגאון שכוון לבאר לנו שני ענינים בדבור אחד, והנה נתבאר ענין הקדימה, ועוד נדבר בפרקים הבאים. וכלל הדברים הוא כי האצילות הוא נאצל אחד לאחד. כי כתר האציל חכמה, וחכמה האציל וכו' עד אצילות המלכות. והיא סברה נכונה ומוסכמת מן הכתובים ומן הסברא ומדברי התנא הקדוש הרשב&quot;י ומדברי הגאון:
[[קטגוריה:פרדס רמונים]]</text>
      <sha1>nxv2s54w94ygxrz4phiad3uqokkjyk9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספרא (מלבי&quot;ם)/פרשת מצורע זבים/פרק ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>250307</id>
    <revision>
      <id>1419813</id>
      <parentid>570165</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:01:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6455" xml:space="preserve">{{פרק ספרא|מלבי&quot;ם|מצורע|זבים|פרק ה|קודם=מצורע זבים/פרשה ג|הבא=מצורע זבים/פרק ו}}

&lt;קטע התחלה=ויקרא טו יג/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן קמו/&gt;[א] &quot;וכי יטהר הזב מזובו&quot;-- כשיפסק מזובו. &lt;קטע סוף=סימן קמו/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קמז/&gt;&quot;מזובו&quot;-- ולא מזובו ונגעו. &lt;קטע סוף=סימן קמז/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קמח/&gt;&quot;מזובו וספר&quot;-- אף מקצת זובו טעון ספירת שבעה, [ב] להביא את שראה שתי ראיות שיטעון ספירת שבעה. והלא דין הוא: ומה אם מטמא משכב ומושב בשתי ראיות, לא יטעון ספירת ז' לשתי ראיות?!{{ססס}} זבה תוכיח! שהיא מטמאה משכב בשתי ראיות ואינה סופרת לשתי ראיות [ג] אף אתה אל תתמה על הזב שאף על פי שהוא מטמא משכב בשתי ראיות, לא יטעון ספירת שבעה לשתי ראיות... ת&quot;ל &quot;מזובו וספר&quot;-- אף מקצת זובו טעון ספירת שבעה, להביא את שראה שתי ראיות שטעון ספירת שבעה. &lt;קטע סוף=סימן קמח/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קמט/&gt;[ד] &quot;וספר לו&quot;-- לעצמו. מכאן אמרו: הזב והזבה שבדקו את עצמם ביום הראשון ומצאו טהורים, וביום השביעי ומצאו טהורים, ושאר כל הימים לא בדקו-- ר' אליעזר אומר הרי אלו בחזקת טהרה, ור' יהושע אומר אין להם אלא יום ראשון ויום השביעי בלבד, ר' עקיבא אומר אין להם אלא יום הז' בלבד.{{ססס}} [ה] ר' יוסי ור' שמעון אומרים נראים דברי ר' אליעזר מדברי ר' יהושע, ודברי ר' עקיבא משניהם אבל הלכה כדברי ר' אליעזר. &lt;קטע סוף=סימן קמט/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קנ/&gt;[ו] &quot;שבעת ימים&quot;-- יכול בין סמוכים בין מפוזרים? ת&quot;ל &quot;לטהרתו&quot;-- שתהיה טהרתו אחת. &lt;קטע סוף=סימן קנ/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קנא/&gt;[ז] &quot;וכבס בגדיו ורחץ בשרו&quot;-- הקיש כיבוס בגדיו לרחיצת בשרו. מה רחיצת גופו בנקיות אף כיבוס בגדיו בנקיות, הא למדנו חוצצים בכלים.

[ח] &quot;ורחץ בשרו במים חיים&quot;-- הזב טעון ביאת מים חיים, ואין מצורע טעון ביאת מים חיים.{{ססס}}[ט] הלא דין הוא! מה אם הזב שאין טעון הזיית מים חיים טעון ביאת מים חיים, מצורע שהוא טעון הזיית מים חיים אינו דין שיטעון ביאת מים חיים?! ת&quot;ל &quot;ורחץ בשרו במים חיים&quot;-- הזב טעון ביאת מים חיים ואין מצורע טעון ביאת מים חיים.

יכול אף כליו יטענו ביאת מים חיים? ת&quot;ל &quot;בשרו&quot;-- בשרו טעון ביאת מים חיים וכליו עולים בכל מימות. &lt;קטע סוף=סימן קנא/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קנב/&gt;&quot;וטהר&quot;-- מלטמא כלי חרש במשא. בן עזאי אומר, ומה אם במקום שלא עשה ולד הטומאה קל כולד הטומאה הקל לטמא באב הטומאה הקל-- עשה ולד הטומאה הקל כולד הטומאה הקל לטמא באב הטומאה הקל, מקום שעשה ולד הטומאה חמור כולד הטומאה חמור לטמא באב הטומאה החמור אינו דין שנעשה ולד הטומאה החמור כולד הטומאה החמור ליטמא באב הטומאה החמור?! {{ססס}} אמר לו ר' יוסי הגלילי &quot;פרשה!&quot;. אמר לו &quot;אין מפרשים לחכם&quot;. אמר לו &quot;שנהו!&quot;. אמר לו &quot;אין שונים לחכם&quot;. חזר ר' יוסי הגלילי ופירש: ומה אם במקום שלא עשה בגדי המטמאים בשרץ כבגדים בשרץ-- עשה כלי חרש בשרץ כאדם בשרץ, כאן שעשה בגדי המטמאים בזב כבגדים בזב אינו דין שנעשה כלי חרש בזב כאדם בזב?! ת&quot;ל &quot;וטהר&quot;-- מלטמא כלי חרש במשא. &lt;קטע סוף=סימן קנב/&gt; &lt;קטע סוף=ויקרא טו יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויקרא טו יד/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן קנג/&gt;[יב] &quot;בשמיני&quot;-- יכול בין ביום ובין בלילה? ת&quot;ל &quot;ביום&quot;-- ביום ולא בלילה.

&quot;יקח לו&quot;-- לעצמו, שאם הפרישו לזיבתו הראשונה לא יביאם לזיבתו שנייה. &lt;קטע סוף=סימן קנג/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קנד/&gt;&quot;שתי תורים או שני בני יונה&quot;-- חילופי תורים בני יונה, וחילופי בני יונה תורים, ואין חלופיהם עשירית האיפה. &lt;קטע סוף=סימן קנד/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קנה/&gt;[יד] מנין שהוא טובל מבעוד יום? ת&quot;ל &quot;ובא לפני ה' אל פתח אהל מועד&quot;- כיצד הוא בא אל פתח אהל מועד אלא אם כן היה מעורב שמש, מלמד שהוא טובל מבעוד יום. &lt;קטע סוף=סימן קנה/&gt; &lt;קטע סוף=ויקרא טו יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויקרא טו טו/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן קנו/&gt;[טו] &quot;ועשה אותם הכהן אחד חטאת והאחד עולה&quot;-- שיפרישם הכהן אחד לחטאת ואחד לעולה. מנין שאם הפרישם הוא שיהיה הפרשו הפרש? ת&quot;ל &quot;אחד לחטאת ואחד לעולה והביא אותם אל הכהן&quot; '''&lt;small&gt;(עי' מלבי&quot;ם)&lt;/small&gt;''' &lt;קטע סוף=סימן קנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קנז/&gt;[טז] &quot;וכפר עליו הכהן לפני ה' מזובו&quot;-- מקצת זבים מביאים ומקצת זבים אין מביאים. הא כיצד? ראה שלש-- יביא. ראה שתים-- לא יביא.{{ססס}} או אינו אלא ראה שתים--יביא, שלש-- לא יביא... והלא מי שראה שלש ראה שתים! מה אני מקיים &quot;וכפר עליו הכהן לפני ה' מזובו&quot;-- מקצת זבים מביאים קרבן ומקצת זבים אין מביאים קרבן, הא כיצד ראה שלש-- יביא, ראה שתים-- לא יביא. &lt;קטע סוף=סימן קנז/&gt; &lt;קטע סוף=ויקרא טו טו/&gt;</text>
      <sha1>d1dkstzjj5vffscb0gp4hshduxzdepg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1419765</id>
      <parentid>1419756</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T16:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1522" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>jv9g9rxosx5cruwp3pbiujhizi4824r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419787</id>
      <parentid>1419765</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T00:00:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1476" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[תקנות המתווכים במקרקעין]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>nu6kwejexo0qve8pg9m6ysgm5xbgaw0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419811</id>
      <parentid>1419787</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:00:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1481" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות המתווכים במקרקעין]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>mgwgpkii3ui7r3qf3rmkfkb71lbt9bt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>277870</id>
    <revision>
      <id>1419773</id>
      <parentid>1419462</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T20:29:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>עמד</username>
        <id>23444</id>
      </contributor>
      <comment>/* לשבוע של תחילת הלימודים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31471" xml:space="preserve">{{ציטוט השבוע}}
__יצירת_הערה__
__תוכן_עניינים__
=נהלים=
* על הציטוט המוצע לעמוד ב[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/קריטריונים לקביעת ציטוט השבוע|קריטריונים הנדרשים]].
* ההחלטה מתקבלת ברוב רגיל או בקונצנזוס. 
* רק אחראי המיזם יקבעו את תוצאות ההחלטה ויארכבו את הדיון. ההחלטה תתקבל בקונצנזוס בקרב אחראי המיזם.
* כל משתמש רשום רשאי להצביע. קולותיהם של טרולים ובובות קש לא נספרים.

=דיונים=

[[קטגוריה:ויקיטקסט - ציטוט השבוע]]
[[קטגוריה:ויקיטקסט - דיונים]]
------------


==יעקב אבינו לא מת==
{{ציטוט|תוכן=ואפשר זה טעם &quot;יעקב אבינו לא מת&quot; {{ממ|תענית|ה|ב}}, שכיון דנתקן אדם הראשון ע״י האבות, נתקיים בו מיהא שלא ימות, כאשר היה אדה״ר קודם החטא, שלא ימות.|מקור=[[יוסף תהלות/מב#פסוק ט|יוסף תהילות למרן החיד&quot;א, על תהילים פרק מב, פסוק ט]]}}
: {{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:50, 15 בפברואר 2016 (IST)

==ר' בצלאל אשכנזי על חידושיו==
{{ציטוט|תוכן=ואני כותב לשון הקונטריסין לחדד התלמידים, הגם כי המעמיק בדבריהם רוב דבריהם אין בהן ממש, והמקום ידינני לכף זכות, כי לאהבתך אני טורח לכתוב באורך.|מקור=[[שיטה מקובצת על הש&quot;ס/כתובות/פרק ב/דף יח#לחדד]]}}
{{ציטוט|תוכן=קיצרתי בשמעתא זו, ויש בה להאריך, לפי שהובאה בכמה מקומות בתלמוד. וכעת לא היה לי פנאי להאריך, ובבבא מציעא הארכתי בשמעתא זו בחידושי אשר חיברתי מהראשונים ז&quot;ל. וה' יגמור בעדי ויזכני לכתוב חידושים על כל התלמוד, להשאיר אחרי ברכה, ונהיה אנחנו וצאצאינו יודעי שמו ולומדי תורתו לשמה וכן צאצאי צאצאינו, אמן.|מקור=[[שיטה מקובצת על הש&quot;ס/כתובות/פרק ב/דף יח#חידושיו]]}}

הערה: לענ&quot;ד יש מקום כאן לשלב שני ציטוטים קצרים אלו, שהם מעניין קרוב--דבריו של ר' בצלאל אשכנזי לגבי חידושיו ושיטתו בהם, ושניהם בדף אחד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:13, 19 ביוני 2016 (IDT)
{{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:22, 26 ביוני 2016 (IDT)

==רבינו בצלאל אשכנזי על לימוד התורה==
{{ציטוט|תוכן=ויש לי עוד להאריך בשמעתא זו, ולטרדות הזמן וחילוף הזמנים בהמיר ארץ וצוק העתים, לא יתנוני השב רוחי, האל ברחמיו יסלק חרון אפו מעל עמו ישראל ויניח ה' לנו ואשוב לעיין עוד בשמעתא זו ואאריך בה כראוי, כי היא אורך ימינו וחיי נפשנו ובתורתו נהגה יומם ולילה אמן:|מקור=[[שיטה מקובצת על הש&quot;ס/כתובות/פרק ב/דף כ#להאריך|שיטה מקובצת כתובות דף כ ע&quot;ב]]}}
:--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:49, 17 בדצמבר 2016 (IST)
::{{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:02, 17 בדצמבר 2016 (IST)

== האוגר הזהוב ==
{{ציטוט|תוכן=הַיּוֹם נְפוֹצִים עַשְֹרוֹת אַלְפֵי פְּרָטִים שֶׁל הָאוֹגֵר הַזָּהֹב בַּאֲמֵרִיקׇה וּבׇאֲרׇצוֹת הַכְּפוּפוֹת לִבְּרִיטַנְיׇה הַגְּדוֹלָה. וּמֵאַיִן הִתְפַּשֵּׁט הׇאוֹגֵר הַיָּפֶה הַזֶּה, שֶׁמְּדוֹרוֹ הַיׇּחִיד בְּכׇל כַּדּוּר הָאָרֶץ הִיא סְבִיבַת אֲרַם־צוֹבׇא? מִירוּשָׁלָיִם!|מקור=[[זיכרונות זואולוג עברי/האוגר הזהוב|זיכרונות זואולוג עברי – האוגר הזהוב]]}}
--[[משתמש:Itsused|Itsused]] ([[שיחת משתמש:Itsused|שיחה]]) 14:34, 31 ביולי 2017 (IDT)
:{{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:45, 31 ביולי 2017 (IDT)

== בחורף ==

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואף על פי כן, אף על פי שאיני גיבור, רוצה אני לרשום את עברי זה, העבר של אי־גבורתי. העבר של הגיבורים נכתב בעד העולם ועליו מרעישים את העולם; עברי אני, עבר של אי־גיבור, אני כותב בעד עצמי ובחשאי.|מקור=[[מחבר:יוסף חיים ברנר|יוסף חיים ברנר]], [[בחורף]], [[בחורף/הקדמה|הקדמה]]}}
--[[משתמש:Itsused|Itsused]] ([[שיחת משתמש:Itsused|שיחה]]) 14:49, 13 באוגוסט 2017 (IDT)
:{{בוצע}}. תודה רבה!--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:09, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

== מהו הדבר שממנו יפחדו בני האדם ביותר? ==

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מהו הדבר, שממנו יפחדו בני־האדם ביותר? מפני צעד חדש, מפני מלה חדשה שלהם הם מפחדים ביותר...|מקור=[[מחבר:פיודור דוסטויבסקי|פיודור דוסטויבסקי]], [[החטא ועונשו (ברנר)|החטא ועונשו]], [[החטא ועונשו (ברנר)/חלק ראשון|חלק ראשון]], [[החטא ועונשו (ברנר)/חלק ראשון/פרק I|פרק I]]. מתרגם: [[מחבר:יוסף חיים ברנר|יוסף חיים ברנר]]}}
--[[משתמש:Itsused|Itsused]] ([[שיחת משתמש:Itsused|שיחה]]) 18:37, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

:בעד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:26, 15 באוגוסט 2017 (IDT)
::{{בוצע}} אבל יבוא בעוד 3 שבועות כי לא רציתי להציף את המדור בציטוטים מאותו מחבר בשבועות עוקבות אחד אחרי השני.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:29, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

== בריאת העולם במיתולוגיה הפינית ==

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מִן הַבֵּיצָה מִתַּחְתִּיתָהּ נִבְרְאוּ פְּנֵי הַיַּבֶּשֶׁת; מִן הַבֵּיצָה מֵרֹאשׁ־חֻדָּהּ יָצְאָה כִּפַּת הַשָּׁמַיִם; וְהַחֶלְמוֹן שֶׁמִּמַּעַל הָפַךְ הָיָה שֶׁמֶשׁ בָּהִיר; קְצֵה הַחֶלְבּוֹן שֶׁמִּמַּעַל הָפַךְ הָיָה לְיָרֵחַ; קְצֵה הַבֵּיצָה – זֶה הַבָּרֹד – הָפַךְ הָיָה כּוֹכְבֵי־לֶכֶת; קְצֵה הַבֵּיצָה – זֶה הֶעָכוֹר – הָפַךְ הָיָה לַעֲנָנִים.|מקור=[[קאלוואלה (טשרניחובסקי)|קאלוואלה]], בריאת העולם, תרגום: [[מחבר:שאול טשרניחובסקי|שאול טשרניחובסקי]]}}
--[[משתמש:Itsused|Itsused]] ([[שיחת משתמש:Itsused|שיחה]]) 18:44, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

:בעד, אבל לצמצם בציטוט לשורה אחת במקום צורת השיר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:25, 15 באוגוסט 2017 (IDT)
::שיניתי. [[משתמש:Itsused|Itsused]] ([[שיחת משתמש:Itsused|שיחה]]) 20:42, 15 באוגוסט 2017 (IDT)
:::{{בוצע}}. תודה רבה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:27, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

== לאחד משבועות חודש אלול ==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן={{שיר מנוקד|'''בְּ'''מִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים 
וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים 
חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים 
עַל אַחַד הֶהָרִים}}|מקור=[[אם אפס]], פיוט מן הסליחות, לרבי אפרים מרגנשבורג}}
:-[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:15, 16 באוגוסט 2017 (IDT)
:: {{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 17 באוגוסט 2017 (IDT)
== זכרונות לבית דוד ==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עברתי ארצות ערב, פרס והודו; ראיתי היכלי חמדה ואהלי עוני, ראיתי שרי מלוכה אצילי עולם וגם פראי אדם אשר כחיתו יער נדמו – ואמצא כי נפלאו אלה מאלה רק בפניהם ומראיהם, בעוד אשר בתשוקותיהם ומזמותיהם לכל פעליהם יחדו נשתוו, גם שמחתם גם תוגתם אחת היא לכולם. פה יאבקו בעד אגוז אחד ושם ילחמו בעד כדור הארץ. המחשבות והמעשים דומים הם, ונבדלים המה רק בערך המטרה אשר אליה ישאו נפשם.|מקור=[[זכרונות לבית דוד/זר הדפנים|זכרונות לבית דוד, זר הדפנים]], [[מחבר:צבי חיים רקנדורף|רקנדורף]]}}
:--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:43, 17 באוגוסט 2017 (IDT)
:: {{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 17 באוגוסט 2017 (IDT)
== דג ==

{{ציטוט|תוכן={{רן|הִנֵּנִי, הִנֵּנִי
קָחֵנִי, תָּפְשֵׂנִי,
לַסִּיר הוֹרִידֵנִי,
וּבְאָבִי בַּשְּׁלֵנִי,
וּבְאָחִי מְלָחֵנִי,
וְאַחַר תֹּאכְלֵנִי.}}|מקור=[[דג]], [[מחבר:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
--[[משתמש:Itsused|Itsused]] ([[שיחת משתמש:Itsused|שיחה]]) 17:17, 17 באוגוסט 2017 (IDT)
:: {{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 17 באוגוסט 2017 (IDT)
== בדיחה מאת ביאליק ==

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן={{רן|פעם אחת נתן לו רבו את שפופרתו, היא, טַבַּקתוֹ, ואמר:
– מהר רוץ, הֶשע, והבא לי מלֹא השפופרת אבקת טבק להריח בה.
– ואיה הכסף? – שאל השע.
– גבורה לקנות בכסף! – אמר הרב בדרך שחוק – הראני את כֹחך וקנה בלי כסף.
השע יצא ומקץ רגעים מספר שב ונתן את השפופרת על יד רבו.
הכניס הרב את האגודל והאצבע אל השפופרת להעלות משם קמצוץ – ולא מצא כלום. שאל את השע:
– ואיה הטבק?
– גבורה להריח בטבק – ענה השע כדרך שאמר לו רבו – הראני אתה את כֹחך, הריחה באין טבק!}}|מקור=[[בדיחות (ביאליק)|בדיחות]], [[מחבר:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
--[[משתמש:Itsused|Itsused]] ([[שיחת משתמש:Itsused|שיחה]]) 17:19, 17 באוגוסט 2017 (IDT)
:{{בוצע}}

== תפילת עזריה בתוך הכבשן ==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן={{קטן|{{סעיף|טו}}{{רווח קשיח}}}}כי אין לנו לא נשיא ולא נביא ומורה לא אשֶה ולא תמיד לא מנחה ולא קטורת: {{קטן|{{סעיף|טז}}{{רווח קשיח}}}}אף חסרנו מקום להקריב קורבן ראשית להטות חסדך אלינו: {{קטן|{{סעיף|יז}}{{רווח קשיח}}}}לכן בלב נשבר ונדכה נקדמה פניך במקום עולות אילים ובקרים וכבשים מריאים לאלפים: {{קטן|{{סעיף|יח}}{{רווח קשיח}}}}אחלי יכונו קורבנותינו אלה לפניך כי לא יבושו כל קוויך יי:|מקור=[[תפילת עזריה בתוך הכבשן/א|תפילת עזריה בתוך הכבשן]]}}
{{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:30, 8 בנובמבר 2017 (IST)

== ציטוט לשיבוץ בשבוע של יום העצמאות ==

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המוני האידיאות, שהן עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת, שאושר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול.|מקור=[[אורות ישראל פרק ו#ז|אורות ישראל פרק ו, פסקה ז]]}}
אם זה ארוך מדי אפשר להתחיל לצטט רק מהמילים &quot;מדינה שהיא ביסודה אידיאלית&quot;. בברכה, [[משתמש:עמד|עמד]] - [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] 12:10, 28 בינואר 2021 (IST)
:@{{א|Roxette5}}. [[משתמש:עמד|עמד]] - [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] 13:53, 28 בינואר 2021 (IST)


::אני בעד קיצור הציטוט כך: 
::{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין המדינה האושר העליון של האדם... מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון... מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון.|מקור=[[אורות ישראל פרק ו#ז|אורות ישראל פרק ו, פסקה ז]]}}
::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:07, 28 בינואר 2021 (IST)
:::את ההשמטה של המשפט הראשון אני מבין, ואת האחרון הייתי מעדיף להשאיר אבל גם את ההשמטה שלו אני מבין, אבל למה השמטת את המילים &quot;שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד&quot;? [[משתמש:עמד|עמד]] - [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] 14:17, 28 בינואר 2021 (IST)
::::כדי לקצר את הציטוט. הוא פשוט ארוך מדי. לדעתי זה לא הכרחי להבנת שאר הציטוט. אם לדעתך זה חשוב, אפשר גם להשאיר, לא קריטי. נשמע מה יש גם ל[[משתמש:Roxette5]] לומר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:23, 28 בינואר 2021 (IST)
:::::הוא לא יותר ארוך מהציטוטים האלו: [[תבנית:ציטוט השבוע 2018 35]], [[תבנית:ציטוט השבוע 2021 14]], [[תבנית:ציטוט השבוע 2021 1]]. [[משתמש:עמד|עמד]] - [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] 14:28, 28 בינואר 2021 (IST)
::::::גם הם ארוכים מדי, לדעתי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:36, 28 בינואר 2021 (IST)
::::::שים לב ש-35 (הראשון שהבאת) מקוצר ע&quot;י תגי noinclude.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:38, 28 בינואר 2021 (IST)

:בסופו של דבר הכל טוב. אישית הייתי עושה ככה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה... מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון.|מקור=[[אורות ישראל פרק ו#ז|אורות ישראל פרק ו, פסקה ז]]}}
:אבל לדעתי, גם אם {{א|עמד}} מתעקש להשאיר את הפסקה המקורית אינני מתנגד. מקסימום נראה לא אסתטי בדף הראשי... דעתי האישית...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:22, 28 בינואר 2021 (IST)
::לא אתעקש. ההצעה השניה (של Roxette5) מקובלת עלי. [[משתמש:עמד|עמד]] - [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] 17:30, 28 בינואר 2021 (IST)
:::{{א|Roxette5}} מה עם זה? [[משתמש:עמד|עמד]] - [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] 14:19, 10 בפברואר 2021 (IST)
::{{א|עמד}}, לא הבנתי... אתה רוצה שאני אשבץ אותו לאחד מן השבועות? או שאתה רוצה לבחור?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:32, 10 בפברואר 2021 (IST)
:::אה חשבתי שרק לך מותר לשבץ. שיבצתי את זה בשבוע 15, השבוע של יום העצמאות. [[משתמש:עמד|עמד]] - [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] 19:33, 10 בפברואר 2021 (IST)
== מהות מציאות ה' ע&quot;פ הרמב&quot;ם ==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מי שאין סיבה למציאותו, והוא האלוה יתברך... תהיה מציאותו - עצמו, ואמתתו ועצמו - מציאותו. ואינו עצם קרה לו שנמצא ותהיה מציאותו ענין נוסף עליו, שהוא מחויב המציאה תמיד אין מתחדש עליו, ולא מקרה קרה לו. ואם כן הוא נמצא לא במציאות... חי לא בחיים, ויכול לא ביכולת, וחכם לא בחכמה...&quot;|מקור=רבי משה בן מימון ([[מחבר:רמב&quot;ם|רמב&quot;ם]]), [[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק נז|מורה נבוכים לרמב&quot;ם, חלק א', פרק נ&quot;ח]]. תרגום: [[מחבר:שמואל אבן תיבון|רבי שמואל אבן תיבון]]}}
אפשר לשנות את צורת ההפניה למקור אם כתבתי מסורבל מדי, אבל בבקשה לא לשנות את הטקסט עצמו. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • כ&quot;ב בתמוז ה'תשפ&quot;א • 15:31, 2 ביולי 2021 (IDT)

:אולי הייתי מקצר ומוחק החל מהמילים &quot;ואם כן הוא נמצא לא במציאות...&quot;, אבל אם בכל זאת אתה מעדיף להשאיר אותו אני לא מתנגד. אחכה לחוות דעת נוספות ואז אשבץ תודה רבה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:00, 2 ביולי 2021 (IDT)

::{{בוצע}}, ובבקשה ממך, במקרים שבהם אני שוכח דברים כאלה - '''אנא''' תזכיר לי!--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:58, 6 ביולי 2021 (IDT)

== מעשה בראשית והאדמתנות ==

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=טרם התהוות האדם... שיש לו כבר מושגי הזמן והמקום בציוריהם המכוונים לציורינו היום, אין מה לדבר על חשבון הקיצים, וכל המחשב חשבון העיתים עד לא היו, הרי זה מקים פסל... וכל המאמין בו הרי זה מאמין באליל שווא תחת אלוקי אמת.|מקור=[[מחבר:שם טוב גפן|רבי שם־טוב גפן]], [[מעשה בראשית והאדמתנות/פרק ה|מעשה בראשית והאדמתנות, פרק ה']].}}
[[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ט&quot;ז באב ה'תשפ&quot;א • 12:52, 25 ביולי 2021 (IDT)
:{{בוצע}} - תודה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:03, 25 ביולי 2021 (IDT)

== התורה היא חיי היהודי ונשמתו ==

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הגיעה השעה להתעורר ולדעת, כי התורה הקדושה היא חיי היהודי ונשמתו נפשו ודמו, כי על ידה רק על ידה לא גווע לשחת, ובעוצם כוחה הוא חי וקיים זה אלפי שנים. וכמו הדם שהוא נבלע באברי האדם, ונוזל בעורקיו והוא יסוד חיי האדם, כן התורה נבלעת באברי היהודי, ונוזלת בעורקיו, והיא היא יסוד ושורש חייו.|מקור=הרב [[מחבר:יצחק יעקב ריינס|יצחק יעקב ריינס]], [[נאד של דמעות/פתח דבר|נאד של דמעות, פתח דבר]]}}
[[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ה' בחשוון ה'תשפ&quot;ב • 14:14, 11 באוקטובר 2021 (IDT)

: {{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:38, 21 בנובמבר 2021 (IST)
== בשבחו של הרמב&quot;ם ==

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כל הגה שיצא מפי קדשו ומעטו של רבינו הרמב&quot;ם, העומק שבו הרבה יותר מהפשטות, כי הרמב&quot;ם כולו שכלי והשכל מקיף יותר מהמלים. ואף אם תמצא דבורים מאתו הנראים כפשוטים, דע כי גם בהם עומק גדול ונורא וכיוון ביחוד אל העומק, כן הוא בספריו בהלכה וכן הוא בספריו באגדה הרוחניים והמחשבתיים.|מקור=הרב [[מחבר:יעקב משה חרל&quot;פ|יעקב משה חרל&quot;פ]], [[מי מרום/חלק א/פתיחה ג|מי מרום, חלק א', פתיחה ג']]}}
{{א|Roxette5}}, אנא טפל בזה ובקודם.
[[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;ב • 08:48, 21 בנובמבר 2021 (IST)
:: אני אשים אותו לשנת 2022, כך גם ישמש כתזכורת לשחזור הדפים בגין זכויות יוצרים. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:20, 21 בנובמבר 2021 (IST)

: {{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:38, 21 בנובמבר 2021 (IST)


== על חוקי המלחמה ==
{{ציטוט|תוכן=נגד מה שאמר ש'''נורא הוא''', אומר ש'''ממנו משפטו יצא''', רוצה לומר, שהוא אינו נוהג לפי חקת המשפט הקבועים. שיש משפטים קבועים בין העמים והמלכים, שאין למלך או לעם להתגר מלחמה על עם אשר לא חטא כנגדו, וכל-שכן אם הוא נכנע תחתיו, והם נימוסים קבועים לכל העמים.  אבל הוא לא יביט על משפטי המדינות וחוקיהם, רק יקבע לו משפטים כפי רצונו, להסיר גבולות עמים, ולהרעיש ארצות; ועל-כן מתיראים מפניו.|
מקור=[[מלבי&quot;ם על חבקוק א ז]]}}

{{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:23, 19 במרץ 2022 (IST)

== אורות המלחמה ==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו... מלחמת עולם של עכשיו צפיה נוראה גדולה ועמוקה יש בה, מצורף לכל גלגולי הזמנים והוראת קץ המגולה של התישבות ארץ ישראל. בדעה גדולה, בגבורה עצומה, ובהגיון עמוק וחודר, בתשוקת אמת וברעיון בהיר, צריכים לקבל את התוכן הנשא של אור ד' המתגלה בפעולה נפלאה בעלילות המלחמות הללו ביחוד.
|מקור=[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], [[אורות המלחמה פרק א|אורות, אורות המלחמה, פרק א']]}}

:{{בוצע}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:24, 9 במאי 2022 (IDT)

== ספירת העומר ==

{{ציטוט|תוכן=וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה|מקור=מתוך היהי רצון שלאחר [[ספירת העומר]] ע&quot;פ נוסח האשכנזים}}
[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע&quot;ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשפ&quot;ב • 00:55, 28 באפריל 2022 (IDT)

{{בוצע}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:24, 9 במאי 2022 (IDT)

== לשבוע של תחילת הלימודים ==

{{ציטוט|מרכאות=1|מקור=[[חוק חינוך ממלכתי]]|תוכן={{ח:סעיף|2|מטרות החינוך הממלכתי|תיקון: תש״ס, תשס״ד, תשס״ו, ק״ת תשס״ז, ק״ת תשע״ג, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} מטרות החינוך הממלכתי הן:
{{ח:תתת|(1)}} לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו;
{{ח:תתת|(2)}} להנחיל את העקרונות {{ח:חיצוני|הכרזה על הקמת מדינת ישראל|שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל}} ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים;
{{ח:תתת|(3)}} ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל;
{{ח:תתת|(4)}} ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם;
{{ח:תתת|(5)}} לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כשרונותיהם השונים, להרחיב את אופקיהם התרבותיים ולחשפם לחוויות אמנותיות, והכל למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות;
{{ח:תתת|(6)}} לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית, ולעודד פעילות גופנית ותרבות פנאי;
{{ח:תתת|(7)}} לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים;
{{ח:תתת|(8)}} להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו;
{{ח:תתת|(9)}} לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל;
{{ח:תתת|(10)}} לפתח יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית וזיקה לארץ, לנופיה, לחי ולצומח;
{{ח:תתת|(11)}} להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסיה הערבית ושל קבוצות אוכלוסיה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל;
{{ח:תתת|(12)}} לחנך להכרה בקדושת החיים ולהנחיל תודעת בטיחות וזהירות, לרבות בטיחות בדרכים;
{{ח:תתת|(13)}} לחנך לשירות משמעותי בצבא הגנה לישראל או לשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}.
}}

קצת מהסס לגבי זה, כי זה טיפה ארוך ואולי לא כזה שייך... יכול להיות שעדיף לוותר.. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע&quot;ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ&quot;ז באב ה'תשפ&quot;ב • 18:01, 23 באוגוסט 2022 (IDT)

:היה לנו נוסח מקוצר של זה באחד מציטוטי השבוע של שבוע פתיחת הלימודים לפני כמה שנים, לא זוכר כבר כמה. שווה לחפש ולמחזר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:38, 23 באוגוסט 2022 (IDT)
:[[תבנית:ציטוט השבוע 2018 35]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:50, 23 באוגוסט 2022 (IDT)
::בעד הנוסח המקוצר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • א' באלול ה'תשפ&quot;ב • 23:29, 27 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>45ty7f0cih48ki4o4wl3mwn0vq321h6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1419766</id>
      <parentid>1419757</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T16:00:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3242" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)|צו לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בטוחות לעניין עורך דין זר)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(נוהל התקנת כללים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(חברי גופים נבחרים או ממונים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)}}]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)|תקנות לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(ייצוג בעסקאות בדירות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(דירקטורים בחברה ציבורית)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(העסקת טוען)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירת חברי בתי דין מחוזיים)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>4rjcuycxb5kkf64711xt1yhqfliz4uj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419788</id>
      <parentid>1419766</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T00:00:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3146" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)|צו לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בטוחות לעניין עורך דין זר)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(נוהל התקנת כללים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(חברי גופים נבחרים או ממונים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)}}]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)|תקנות לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(ייצוג בעסקאות בדירות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(דירקטורים בחברה ציבורית)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(העסקת טוען)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירת חברי בתי דין מחוזיים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>9slr69f0pkojl2rhdyku9a7y78xv5ai</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419812</id>
      <parentid>1419788</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:00:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3120" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)|תקנות המתווכים במקרקעין {{מוקטן|(פרטי הזמנה בכתב)}}]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)|צו לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בטוחות לעניין עורך דין זר)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(נוהל התקנת כללים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(חברי גופים נבחרים או ממונים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)}}]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)|תקנות לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(ייצוג בעסקאות בדירות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(דירקטורים בחברה ציבורית)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(העסקת טוען)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>krjzdvywjs6627oygdc2r635is3id4u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419835</id>
      <parentid>1419812</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T10:30:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3120" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)|תקנות המתווכים במקרקעין {{מוקטן|(פרטי הזמנה בכתב)}}]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)|צו לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בטוחות לעניין עורך דין זר)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(נוהל התקנת כללים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(חברי גופים נבחרים או ממונים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)}}]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)|תקנות לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(ייצוג בעסקאות בדירות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(דירקטורים בחברה ציבורית)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(העסקת טוען)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>7ll3073wfu9lzdmxo3tzd1041xyl9yx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1419764</id>
      <parentid>1419755</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T16:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36884" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* {{v}} נוצר [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>q6celg26j6t3fvq0l22mdxhu88upegv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419786</id>
      <parentid>1419764</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T00:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36899" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* {{v}} נוצר [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>6bpz5chqc5p24xb0uexuba41mm565tp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419810</id>
      <parentid>1419786</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36914" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* {{v}} נוצר [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>j1b6v0wfluljla7hsmgps4b63hl5ggt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתוודה על עבירות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328083</id>
    <revision>
      <id>1419819</id>
      <parentid>1177897</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:40:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1963" xml:space="preserve">{{הוראה למתפללים|נוהגים שהחזן קורא את החלק הראשון של הפסוק והקהל משיבים את החלק השני:}}
{{טקסט מנוקד}}
:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת. 
::בַּלַּיְלָה לְסוֹף ({{ק|בחצות:}} לְרֹאשׁ) אַשְׁמוּרוֹת:{{ש}}
:יִצְרִי עֲלִילוֹת בְּרֶשַׁע לְהִתְעוֹלֵל. 
::שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל:{{ש}}
:לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטֹא יֵאוֹתוּ. 
::וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ:{{ש}}
:וּשְׁאָר אֵבָרַי לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶיךָ יִתְלַחֲשׁוּ. 
::כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ:{{ש}}
:וְיַעַן אֲשֶׁר עָבַרְתִּי עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. 
::מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְּכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה:{{ש}}
:אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל בִּכְיִי נוֹרָא עֲלִילָה. 
::יוֹם צָעַקְתִּי בַּלָּיְלָה:{{ש}}
:אֶקְרָא יוֹמָם וְאָרִים קוֹלִי עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי. 
::וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי:{{ש}}
:אֶת מִקְצַת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר לִפְנֵי צוֹפֶה עֲתִידוֹת. 
::לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת:{{ש}}
:וְאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי וּזְדוֹנַי. 
::הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוה:
{{סוף}}
&lt;noinclude&gt;
{{תורת אמת|קרדיט=הרב דוד נקי}}
[[קטגוריה:סליחות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gsu9mbgsakt7sfdqbrq2klbjshqt1vq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חפץ חיים על ספרא/מצורע זבים/פרק ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>330069</id>
    <revision>
      <id>1419839</id>
      <parentid>975836</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T10:50:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* ביאור - פרק ה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12503" xml:space="preserve">{{מפרשים על ספרא|חפץ חיים|מצורע זבים|פרק ה|}}

==ביאור - פרק ה==
{{דה מפרש|( א ) כשיפסוק מזובו}} פי' דאין טהרה מהטומאה כמו שאר טהרה דהא כתיב אחר כך &quot;וספר וגו' ורחץ במים וגו'&quot;, אלא להפסקת הזוב קרי טהרה והוא מלשון נקיות וזיכוך מהעפוש היורד ממנו והוא מלשון &quot;ורוח עברה ותטהרם&quot;.{{ש}}
{{דה מפרש|ולא מזובו ומנגעו}} דמלת &quot;מזובו&quot; יתירא היא וע&quot;כ דרשו להורות דאם היה גם כן מנוגע אין צריך להמתין עד שיתרפא גם כן מנגעו אלא מונה והולך מיד הז' ימים ואף שעדיין לא נטהר בזה לאכול בקדשים עד שיספור ז' אחרים לצרעת כשיתרפא ממנו ויטבול עוד טבילה אחרת כדכתיב שם {{צ|ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וגו' והיה ביום השביעי יגלח וגו' ורחץ את בשרו}}, עם כל זה אהני ליה לזב טבילתו שעולה לו לטבילת זובו שבה נטהר מלטמא משכב ומושב ומלטמא כלי חרס בהיסט שזו טומאה שבאה לו מן הזיבות לחוד.{{ש}}
{{דה מפרש|מזובו וספר אף מקצת זובו וכו'}} דרשו זה מדסמך ספירה אצל זובו ללמדך שאפילו אם לא היה עליו אלא מקצת טומאת זוב וכדלקמיה גם כן טעון ספירת שבעה ימים.


{{דה מפרש|( ב ) להביא את שראה שתי ראיות}} דבעל ראיה אחת לא יקרא אב לשום דבר וקרא אמר שיטהר מי שנקרא זוב ממקצת זובו.{{ש}}
{{דה מפרש|והלא דין הוא}} ואין צריך קרא לזה.{{ש}}
{{דה מפרש|אם מטמא וכו'}} בתמיה.{{ש}}
{{דה מפרש|משכב ומושב בשתי ראיות וכו'}} ר&quot;ל דכיון שמטמא משכב ומושב בשתי ראיות לכל חומר טומאת זב מהיכן יתמעט מספירה.{{ש}}
{{דה מפרש|זבה תוכיח}} דאין טומאת משכב ומושב סיבה לספירת שבעה.{{ש}}
{{דה מפרש|שהיא מטמא וכו'}} הרואה יום אחד או שתים בתוך י&quot;א יום שבין נדה לנדה דאף שהיא מטמאה משכב ומושב באותו העת כדלקמן בפ&quot;ח הלכה וי&quot;ו -- אפילו הכי אינה סופרת שבעה אלא שהיא מונה יום אחד ובאותו יום תטבול.


{{דה מפרש|( ד ) וספר לו לעצמו}} היינו הגם דאיתחזק איסורא דטומאה אף על פי כן הוא נאמן על עצמו לספור הימים ולומר שלא הרגיש כלל בזיבה באלו הימים ( ראב&quot;ד ). והנה אופן הספירה מבואר לקמיה בהלכה וי&quot;ו דבעינן דוקא שבעת ימים רצופים ולא בסירוגין ומוסיף עוד לומר דאם אמר שבדק עצמו ביום ראשון ומצא עצמו טהור היינו שלא הרגיש כלל זיבה, וכן ביום השביעי, ובימים שבינתיים לא נתן דעתו לזה, ר&quot;א אומר דאף בזה הוא בחזקת טהרה הואיל ותחלתן וסופן בטהרה וטובל לערב של שביעי.{{ש}}
{{דה מפרש|אלא יום ראשון ויום השביעי}} וצריך למנות עוד חמשה ימיה בבדיקה דחוששין שמא ראו בינתיים ואילו הוי ידע ודאי דראה בינתיים לא היה עולה לו מה שספר כלל דסותר הימים שראה וכדלקמיה, אכן משום דמספקא לן ואינו אלא חששא בעלמא, לזה מונה ראשון ושביעי אף על גב דמני להו בסירוגין.{{ש}}
{{דה מפרש|אין להם אלא יום הז' בלבד}} דחוששין שמא ראה וסתר אפילו יום ראשון.


{{דה מפרש|( ה ) נראין דברי ר&quot;א}} שהוא השוה מידותיו וסבר דכיון דתחלתן וסופן הוי בטהרה מחזקינן ליה לאמצעיים שהיו גם כן בטהרה.{{ש}}
{{דה מפרש|מדברי ר' יהושע}} דכיון דחייש ליה לטומאה באמצעיים היה לו לסתור גם טהרת יום ראשון.{{ש}}
{{דה מפרש|ודברי ר&quot;ע מדברי שניהם}} דמן הסברא נראה שיש לחוש לזה אבל בעצם הדין הלכה כדברי ר&quot;א דמחזקינן לאלו האמצעיים שהיו בטהרה.


{{דה מפרש|( ו ) תלמוד לומר לטהרתו}} דמשמע שיהיו אלו השבעת ימים כולם לטהרה אחת וזה כשלא יהיה טומאה מפסקת ביניהם.


{{דה מפרש|( ז ) הקיש כבוס בגדים וכו'}} מדכתיב חד במים לכיבוס הבגדים ולרחיצת בשרו.{{ש}}
{{דה מפרש|מה רחיצת גופו בנקיות}} שלא יהיה דבר חוצץ בין בשרו למים.{{ש}}
{{דה מפרש|אף}} בגדיו כשיטבלם צריכים שיהיו נקיים ולא יהיה דבר חוצץ בינם למים.{{ש}}
{{דה מפרש|הא למדנו וכו'}} ר&quot;ל מכאן למדנו בעלמא דיש חציצה בכלים.


{{דה מפרש|( ח ) ורחץ בשרו וגו'}} דמלת &quot;בשרו&quot; מיותר, דהוה ליה למימר &quot;ורחץ במים חיים&quot;, ולזה אמרו דבא למעט דוקא בשרו של זב.


{{דה מפרש|( ט ) מצורע שהוא טעון הזיית מים חיים}} דכתיב &quot;וטבל אותם ואת הצפור וגו' על המים החיים והזה על המיטהר&quot;, דנראה דמים חיים הם המטהרין אותו ואם כן אינו דין שגם טבילתו תהיה במים חיים.


{{דה מפרש|( י ) יכול אף כליו}} כבוס בגדיו דכיון דאמר במים חד אכולהו הוי אמרינן דשניהם טעונין מים חיים.{{ש}}
{{דה מפרש|תלמוד לומר בשרו}} דאי למעט מצורע לחוד הול&quot;ל &quot;ורחץ הזב&quot;, ואמר &quot;בשרו&quot; לומר בשרו טעון מים חיים ולא בגדיו.


{{דה מפרש|( יא ) מלטמא כ&quot;ח במשא}} ובפרק קמא דמגילה {{הפניה-גמ|מגילה|ח|ב}} איתא בהיסט והיא היא ופי' שהזב נשא אותם או הסיט אותם דהיינו שמונחים על איזה דף ארוך והזב הכריע את קצה השני. ואיתא התם בגמרא דהרבותא הוא דאף על גב דהדר חזי לא מטמא למפרע ופירש&quot;י דאף על גב שטבילתו ביום ואם ראה אחר טבילה בו ביום סתר את הכל ומטמא למפרע משכב ומושב וכל שכן אדם -- אפילו הכי מהניא ליה טבילה מלטמא כלי חרס אשר הסיט אותם בין טבילה לראיה. ומה דתלו דוקא הטהרה לענין היסט כלי חרס משום דקראי דלעיל מניה איירי לענין היסט כלי חרס עי&quot;ש ברש&quot;י.{{ש}}
{{דה מפרש|בן עזאי אומר ומה וכו'}} פי' ולקרא אנו צריכין לזה משום דמדינא הוא דמטמא למפרע כלי חרס בהיסט כמו שהוא מטמא משכב ומושב ואדם.{{ש}}
הכי גרסינן '''ומה אם במקום שלא עשה ולד הטומאה קל בולד הטומאה קל ליטמא באב הטומאה הקל, עשה ולד הטומאה הקל כולד הטומאה הקל ליטמא באב הטומאה, מקום שעשה ולד הטומאה חמור בולד הטומאה ליטמא באב הטומאה חמור, אינו דין וכו'''' [גירסת הקרבן אהרן וכעין זה גירסת הגר&quot;א וש&quot;א]. ואקדים לזה הקדמה קצרה, והוא: שרץ, אף שהוא אב הטומאה, נקרא 'טומאה קלה' לגבי זב שהוא חמור ממנו שצריך ספירה ז' ימים ליטהר. ואדם שנגע בשרץ נקרא 'ולד הטומאה קלה' וכל שכן הבגדים שלבוש בהן בודאי אין נקראים רק 'ולד הטומאה קלה'. והנה אם אדם נגע בשרץ והוא לבוש בגדים אף שהבגדים נוגעין בגופו, לא עשה אותם כאילו נגעו בשרץ והם טהורין. עוד צריך שתדע דולד הטומאה של הזב והוא האדם שנוגע בו מיטמאין בגדיו גם כן כדכתיב בקרא &quot;והנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו&quot;.{{ש}}
ועתה נבאר הברייתא. ומה אם במקום שלא עשה ולד הטומאה קל בולד הטומאה קל בולד הטומאה קל ליטמא באב הטומאה, ]פי' אדם שנגע בשרץ שהוא ולד הטומאה קלה ובגדיו שהוא לבוש בהן ונוגעין בו לא עשה אותם הכתוב כאילו נוגעין בשרץ שהוא אב הטומאה (והאי {{צ|ליטמא}} פירושו ''כאילו נטמא''), עשה ולד הטומאה הקל כולד הטומאה הקל ליטמא באב הטומאה, פי' שכלי חרס שהוא ולד הטומאה מקבל טומאה מן השרץ כדרך שאדם מקבל טומאה מן השרץ שהוא אב, מקום שעשה כו' פי' שאדם הנוגע בזב מטמא בגדים כמו שמטמא אותן הזב עצמו, על אחת כמה וכמה שהזב יטמא כלי חרס בהיסט כדרך שמטמא אדם אף על פי שטבל.{{ש}}
והתוכן בקיצור הוא כך, אם במקום שלא החמירה התורה לעשות הבגדים שנגעו באדם שנגע באב הטומאה להיותם טמאין כהאדם אף על פי כן החמירה התורה שם לענין כלי חרס שנגעו בשרץ שנטמאו כאדם שנגע בשרץ, מקום שהחמירה התורה דהיינו בזב לעשות בגדים של הנוגעין בזב כאילו נגעו הן עצמן בזב על אחת כמה וכמה שהוא יטמא כלי חרס בהיסט אף על פי שטבל כדרך שמטאמ אדם. וזהו בעצמו הקל וחומר דר' יוסי הגלילי.{{ש}}
{{דה מפרש|א&quot;ל ר' יוסי הגלילי פרשהו}} פרש לי דבריך.{{ש}}
{{דה מפרש|א&quot;ל שנהו}} אמור לי עוד הפעם ואבין מעצמי.


{{דה מפרש|( יג ) לו לעצמו}} כלומר לעצמה של ראיה זו דהיינו שההפרשה תהיה לזיבה שהוא עכשיו בה שאם הפרישו וכו'.{{ש}}
{{דה מפרש|חלופי תורים ובני יונה}} שאם הפריש מעות לקנות תורים ולא מצאן יכול לקנות בני יונה או להיפך כנ&quot;ל.{{ש}}
{{דה מפרש|ואין חלופיהן עשירית האיפה}} כמו בסוטה והמצורע.


{{דה מפרש|( יד ) שהוא טובל מבעוד יום}} פי' ביום השביעי ולא משחשיכה.{{ש}}
{{דה מפרש|אלא אם כן היה מעורב שמש}} מאתמול ואי יטבול היום צריך להמתין על ביאת שמשו דטבול יום אסור לכנוס לעזרה.


{{דה מפרש|( טו ) שיפרישם הכהן וכו'}} ר&quot;ל שיברר דבריו בשעת הקרבה איזו לחטאת ואיזו לעולה והיינו אם הבעה&quot;ב לא בירר דבריו בשעת לקיחה.{{ש}}
{{דה מפרש|שאם הפרישם הוא}} היינו הבעלים בשעת לקיחה אמרו איזו לחטאת ואיזה לעולה.{{ש}}
{{דה מפרש|הכי גרסינן תלמוד לומר אחד לחטאת ואחד לעולה והביא אותם אל הכהן (ראב&quot;ד והגר&quot;א)}} והוא בויקרא ה' פסוק ח' {{הפניה לפסוקים|ויקרא|ה|ז|ח}} ולמדנו מזה שבשעת הבאה להכהן היו כבר אחד חטאת ואחד עולה והיינו שבשעת לקיחה הפרישו הבעלים לזה וכן מצינו לעיל בויקרא פ' י&quot;ח הלכה ד' שדרש שם כן מהאי קרא ומשם למדנו גם לעניננו שהפרשת בעלים הויא הפרשה ואין הכהן יכול לשנותם.

{{דה מפרש|( טז ) והלא מי שראה שלש ראה שתים}} וכבר נתחייב בקרבן ואיך יפטר על ידי שיוסיף לראות.

[[קטגוריה:חפץ חיים על ספרא]]</text>
      <sha1>gjadl0fayciwfzrrvii0p7irz18p1lp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:ציטוט השבוע 2018 35</title>
    <ns>10</ns>
    <id>351838</id>
    <revision>
      <id>1419820</id>
      <parentid>941679</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:42:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת קישור לנוסח המלא</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3661" xml:space="preserve">{{ציטוט|רווח-אופקי=0|תוכן={{ח:התחלה:ציטוט}}{{ח:ת}} '''מטרות החינוך הממלכתי הן:'''
{{ח:תת|(1)}} לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו;
{{ח:תת|(2)}} להנחיל את העקרונות {{ח:חיצוני|הכרזה על הקמת מדינת ישראל|שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל}} ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים;
{{ח:תת|(3)}} ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל;
{{ח:תת|(4)}} ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם;
{{ח:תת|(5)}} לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כשרונותיהם השונים, להרחיב את אופקיהם התרבותיים ולחשפם לחוויות אמנותיות, והכל למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות; 
&lt;includeonly&gt;{{ח:תת}} [[תבנית:ציטוט השבוע 2018 35|...]] &lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
{{ח:תת|(6)}} לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית, ולעודד פעילות גופנית ותרבות פנאי;
{{ח:תת|(7)}} לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים;
{{ח:תת|(8)}} להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו;
{{ח:תת|(9)}} לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל;
{{ח:תת|(10)}} לפתח יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית וזיקה לארץ, לנופיה, לחי ולצומח;
{{ח:תת|(11)}} להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסיה הערבית ושל קבוצות אוכלוסיה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל;
{{ח:תת|(12)}} לחנך להכרה בקדושת החיים ולהנחיל תודעת בטיחות וזהירות, לרבות בטיחות בדרכים.&lt;/noinclude&gt;{{ח:סוף:ציטוט}}
|מקור=[[חוק חינוך ממלכתי#סעיף 2|חוק חינוך ממלכתי, תשי&quot;ג-1953]]|מרכאות=כן}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תבניות ציטוט השבוע]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>l38ym6c8te8ug4sqjnsghn7fzpc6kop</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>355912</id>
    <revision>
      <id>1419833</id>
      <parentid>1415596</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T10:16:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29041" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), תש&quot;ל-1970
=== תקנות סדרי דין וביצוע ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ל, 2080|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|2596)); ((תשל&quot;ב, 424|תיקון|2788)); ((תשמ&quot;ט, 36|תיקון|5136)); ((תשנ&quot;ב, 1306|תיקון|5458)); ((תשע&quot;ז, 1210|תיקון|7825)); ((תשפ&quot;א, 1267|תיקון|9039)); ((תשפ&quot;ב, 3300|תיקון|10272)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 53]] [[+|ו-83]] [[לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ&quot;ב-1962]], ולפי [[+#108|סעיף 46]] [[לחוק בתי המשפט, תשי&quot;ז-1957]], ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:
----
((חוק בתי המשפט, תשי״ז–1957 הוחלף [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].))

@ 1. פרשנות (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בית המשפט&quot; - בית משפט המוסמך לפי [[תקנה 3]];
:- &quot;הנחיות מקדימות לאפוטרופוס&quot; - הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, כמשמעותן [[בסעיף 35א לחוק]];
:- &quot;החוק&quot; - [[=החוק|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ&quot;ב-1962]];
:- &quot;חשבון&quot; - חשבון המנוהל בתאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], או חשבון המנוהל באגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כמשמעותה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], לרבות כספת;
:- &quot;חשבון אפוטרופסות&quot; - חשבון בבעלות אדם שמונה לו אפוטרופוס;
:- &quot;חשבון משותף&quot; - חשבון בבעלות כמה אנשים;
:- &quot;ממנה&quot; - מי שממנה מיופה כוח לפי הוראות [[סימן ב' בפרק שני 1 לחוק]];
:- &quot;מרשם&quot; - מרשם ייפויי כוח מתמשכים, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמכי הבעת רצון, שמנהל האפוטרופוס הכללי לפי [[החוק]];
:- &quot;נכס&quot; - לרבות זכויות בנכס;
:- &quot;נכס משותף&quot;  נכס בבעלות כמה אנשים, אשר לפחות אחד מהם הוא אדם שמונה לו אפוטרופוס;
:- &quot;סל מחיה&quot; - תקציב חודשי ממוצע לאדם שמונה לו אפוטרופוס בהתאם לפירוט ההכנסות וההוצאות השוטפות הממוצעות שלו;
:- &quot;פרטי התקשרות&quot; - מען, כהגדרתו [[בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]], מספר טלפון נייד וכתובת דואר אלקטרוני, אם ישנה.

@ 2. תחולת סדר הדין האזרחי (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;א)
: בעניני כשרות משפטית ואפוטרופסות יחולו [[תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ&quot;א-2020]], במידה שאין בהן סתירה לתקנות אלה.

@ 3. בית המשפט המוסמך (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: בקשה המוגשת לפי [[החוק]] תוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום סמכותו נמצא מקום מגוריו של הקטין, פסול הדין או האדם שמוגשת בקשה למנות לו אפוטרופוס או האדם שמונה לו אפוטרופוס או הממנה, ואם אין לו מקום מגורים בישראל, מקום הימצאם של נכסיו; לא היה לקטין, לפסול הדין או לאדם שמוגשת בקשה למנות לו אפוטרופוס או לאדם שמונה לו אפוטרופוס או לממנה מקום מגורים או נכסים בישראל, יהא מוסמך לדון בבקשה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

@ 4. המצאת בקשה (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: בקשה כאמור [[בתקנה 3]] תוגש לבית המשפט בעותק אחד ומספר עתקים נוספים לפי הצורך, והיא תומצא -
: (1) לפסול הדין או לאדם שמוגשת בקשה למנות לו אפוטרופוס או לאדם שמונה לו אפוטרופוס זולת אם בית המשפט הורה שאין להמציאה להם; מונה לאדם אפוטרופוס לדין או עורך דין בהליכים לפי [[החוק]] - תומצא הבקשה גם לאפוטרופוס לדין או לעורך הדין שמונה לו;
: (1א) לקטין - בהמצאה להורהו או לאפוטרופוס שלו ובאין לו הורים או אפוטרופוס - למי שהקטין נמצא באחריותו; מונה לקטין אפוטרופוס לדין או עורך דין בהליכים לפי [[החוק]] - תומצא הבקשה לאפוטרופוס לדין או לעורך הדין שמונה לו; בית המשפט יורה על העברת מסמכי הבקשה כולם או חלקם גם לקטין עצמו אם מצא כי יש בכך כדי לקדם את טובת הקטין בשים לב לגילו ולמידת בגרותו;
: (2) ליועץ המשפטי לממשלה;
: (3) למי שבית המשפט הורה על כך.

@ 5. בקשה להכרזת פסול דין
: (א) בקשה להכרזת פסול דין תהא בכתב; המבקש יפרט בבקשתו את שמו, מענו ומספר זהותו של מי שמבקשים להכריזו פסול דין, את הטעמים שעל יסודם מוגשת הבקשה ואת הענין שיש בה למבקש.
: (ב) המבקש יצרף לבקשתו תצהיר לאימות העובדות הכלולות בבקשה ותעודת רופא על מצב בריאותו של מי שמבקשים להכריזו פסול דין.

@ 6. בקשה למינוי אפוטרופוס (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) בקשה למינוי אפוטרופוס תהיה בכתב; המבקש יפרט בבקשתו את כל אלה:
:: (1) שמו ומספר זהותו של האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס, ופרטי ההתקשרות עימו, וכן שמותיהם של בני משפחה מדרגה ראשונה הידועים למבקש, ופרטי ההתקשרות עימם;
:: (2) הטעמים שעל יסודם יש למנות אפוטרופוס, תוך התייחסות לעניינים שיש למסור לאפוטרופוס ולתקופת המינוי הנדרשת;
:: (3) עמדתו של האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס, ואם לא ניתן לבררה תצוין הסיבה לכך;
:: (4) פירוט פרטיהם של בני משפחתו מדרגה ראשונה של האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס, הידועים למבקש, תוך ציון קרבתם לאותו אדם ועמדתם לבקשה המוגשת בעניינו, אם ניתן לבררה במאמץ סביר;
:: (5) בבקשה למינוי אפוטרופוס לענייני רכוש יפרט המבקש, אם ידוע לו במועד הגשת הבקשה, על אודות חובות ועל אודות זכויות ברכוש של האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס, לרבות זכויות בנכס משותף או בחשבון משותף, זכויות שעתידות לקום לו בנכסים וזכויות בנכסים אף אם אינן רשומות על שמו, וכן על אודות הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס שניתנו ונערכו לפי [[סעיף 35א לחוק]].
: (ב) המבקש יצרף לבקשה תצהיר לאימות העובדות הכלולות בה וכן יציין אם למיטב ידיעתו, נערכו או הופקדו במרשם ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון, הנוגעים למינוי אפוטרופוס לאותו אדם, ויצרפם אם הם מצויים בידיו.
: (ג) הציע המבקש אפוטרופוס שהוא מבקש למנות, יפרט בבקשה את שמו, מספר זהותו ופרטי ההתקשרות עימו, ויציין את הזיקה שלו לאדם שלגביו מתבקש המינוי, ובכלל זה אם הוא קרוב משפחתו או אם יש קשר עסקי או כלכלי ביניהם או אם יש להם נכסים משותפים או חובות ביניהם או כל זיקה אחרת, ויצרף לבקשה את הסכמתו בכתב של האפוטרופוס, כולל ציון מספר האנשים שהוא משמש להם אפוטרופוס במועד הגשת הבקשה ושאינם קרובי משפחתו, אם קיימים.

@ 6א. בדיקת המרשם (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם, יפנה בית המשפט למרשם באופן מקוון לצורך בדיקה אם הופקדו ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון המתייחסים לאותו אדם; אם הופקד אחד המסמכים האמורים, הוא יועבר לבית המשפט.
: (ב) מצא בית המשפט כי הופקד ייפוי כוח מתמשך בעניינים שלגביהם מתבקש המינוי, יצורף מיופה הכוח כצד להליך; בית המשפט ישלח הודעה על קיומו של ייפוי כוח מתמשך לצדדים כדי לאפשר להם לבקש למחוק את הבקשה או לטעון כי התקיימו התנאים כאמור [[בסעיף 33א(ג)(1) לחוק]] למינוי אפוטרופוס על אף קיומו של ייפוי הכוח.
: (ג) מצא בית המשפט כי הופקדו הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון, יצורף האפוטרופוס שמינויו מתבקש בהם כצד להליך וישלח הודעה על כך לצדדים.

@ 7. בקשת הורה
: בקשה של הורה לבית המשפט על פי [[+|סעיפים 19]] [[או 25 לחוק]] תהא בכתב; העתק של הבקשה יומצא להורה השני.

@ 8. החלטה בדבר הגבלת זכויותיו של הורה
: לא יורה בית המשפט על פי [[+|סעיפים 26]], [[+|27]] [[או 28 לחוק]], אלא לאחר שנתן הזדמנות לכל אחד מהורי הקטין, וכן לאפוטרופסו אם נתמנה, להשמיע דברו.

@ 9. החלטה על מינוי אפוטרופוס (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ז)
: (א) צו למינוי אפוטרופוס ייערך לפי [[טופס 1 שבתוספת]].
: (ב) החלטה על מינוי אפוטרופוס תהיה מנומקת והיא תכלול את השיקולים ששקל בית המשפט במינוי האפוטרופוס לרבות בכל הנוגע להיקף העניינים שנמסרו לאפוטרופוס ולתקופת המינוי; במינוי אפוטרופוס לבגיר תכלול ההחלטה גם את השיקולים המנויים [[בסעיף 33א לחוק]] וכן יצוין אם האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס נשמע בדיון.
: (ג) עם מתן ההחלטה ימציא בית המשפט העתק של צו המינוי וההחלטה לאפוטרופוס הכללי ויצרף אליו העתק מהבקשה למינוי, על כל נספחיה לרבות כל מסמך שהוגש בעניין הבקשה, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
: (ד) בית המשפט ימציא העתק של צו המינוי גם לאפוטרופוס שמונה, למגיש הבקשה, לאדם שמונה לו אפוטרופוס, לבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה ולכל מי שיורה, והוא רשאי להורות על המצאת נימוקי המינוי ומסמכים אחרים אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.

@ 9א. פרטה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) פרטה שמגיש אפוטרופוס לפי [[סעיף 51 לחוק]] תכלול פרטים בדבר כלל נכסיו והתחייבויותיו של האדם שמונה לו אפוטרופוס, ופרטים לגבי הליכים הנוגעים לאותו אדם, ובכלל זה כל הפרטים האלה:
:: (1) שמם ומספרי זהותם של האדם והאפוטרופוס, פרטי ההתקשרות עימם וציון סוג הקרבה ביניהם;
:: (2) שנת הלידה של האדם ושל האפוטרופוס;
:: (3) פרטי תיק מינוי האפוטרופוס בבית המשפט;
:: (4) נסיבות המינוי;
:: (5) נכסיו של האדם, לרבות נכסי מקרקעין ומיטלטלין, בעלות בעסק, נכסים פיננסיים, ובכלל זה ניירות ערך וכסף מזומן, וכן ביטוחים קיימים על שם האדם;
:: (6) חובות שחב בהם האדם וכספים המגיעים לו או צפויים להגיע לו בתקופה הקרובה;
:: (7) פרטי הליכים משפטיים שהאדם צד להם, ובכלל זה מספרי ההליכים;
:: (8) הליכי מיצוי זכויות שנערכים בעבור האדם;
:: (9) מקום מגורי האדם בפועל;
:: (10) קרובי האדם ואנשים נוספים שהאדם בקשר קבוע או רציף איתם, ותדירות ביקוריהם אצל האדם;
:: (11) מצבו של האדם בעניינים רפואיים ואישיים;
:: (12) קשר עם גורמים טיפוליים;
:: (13) פעילויות שבהן האדם משתתף;
:: (14) יכולתו של האדם להתנהל באופן עצמאי.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), פרטה תכלול אסמכתאות על אודות נכסי האדם והתחייבויותיו וכן הצהרה של האפוטרופוס על אודות נכונות הפרטים שמסר, ואם לאדם מונו כמה אפוטרופסים לענייני רכוש - גם על אודות ידיעתם ואישורם את הדוח.

@ 9ב. סל מחיה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) האפוטרופוס יגיש לאפוטרופוס הכללי טופס לקביעת סל מחיה (להלן - טופס סל מחיה) עם הגשת הפרטה ונוסף על כך יגיש טופס כאמור בכל פעם שחל שינוי משמעותי בהכנסותיו או בהוצאותיו של האדם שמונה לו אפוטרופוס.
: (ב) האפוטרופוס יגיש את טופס סל המחיה על גבי טופס ייעודי לכך שיפרסם האפוטרופוס הכללי באתר האינטרנט שלו ויפרט בו את הוצאות האדם שמונה לו אפוטרופוס.&quot;

@ 10. דין וחשבון (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) דין וחשבון שמגיש אפוטרופוס לפי [[סעיף 53 לחוק]], יכלול את הפרטים האלה לגבי תקופת אותו דין וחשבון:
:: (1) שמם ומספרי זהותם של האדם שמונה לו אפוטרופוס והאפוטרופוס, ופרטי ההתקשרות עימם;
:: (2) מקום המגורים בפועל של האדם שמונה לו אפוטרופוס;
:: (3) שינויים משמעותיים הנוגעים לאדם שמונה לו אפוטרופוס;
:: (4) פירוט ההוצאות וההכנסות של האדם שמונה לו אפוטרופוס;
:: (5) פירוט הנכסים והחובות של האדם שמונה לו אפוטרופוס;
:: (6) פירוט על אודות הליכים משפטיים שהאדם שמונה לו אפוטרופוס צד להם, לרבות מספרי ההליכים;
:: (7) פרטים על הפעולות שביצע, כולל ביקוריו אצל האדם שמונה לו אפוטרופוס, קיום קשר עם קרוביו ועם גורמים טיפוליים, טיפולו בניהול נכסי האדם ובשמירה על זכויותיו וכן בדבר ביטוחו של האדם בביטוח רפואי וסוציאלי;
:: (8) עניינים משמעותיים הנוגעים לאדם שמונה לו אפוטרופוס הנמצאים בטיפול האפוטרופוס.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), דין וחשבון כאמור באותה תקנת משנה יכלול אסמכתאות על אודות נכסי האדם והתחייבויותיו לגבי התקופה שאליה מתייחס הדין וחשבון וכן הצהרה של האפוטרופוס אודות נכונות הפרטים שמסר, ואם לאדם מונו כמה אפוטרופסים לענייני רכוש - גם על אודות ידיעתם ואישורם את הדוח.

@ 10א. רישום (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) משנודע לאפוטרופוס שיש בנכסי האדם שמונה לו אפוטרופוס מקרקעין או נכסים אחרים שמתנהלים לגביהם לפי כל דין פנקסים המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג שתירשם בהם הערה על מינוי אפוטרופוס.
: (ב) הממונה על הרישום ירשום הערה כאמור משהוגש לו צו המינוי.

@ 11. ציון התפקיד (תיקון: תשע&quot;ז)
: בכל מסמך, הליך משפטי או פעולה של האפוטרופוס מכוח תפקידו יצויין שהוא פועל מטעם האדם שמונה לו אפוטרופוס.

@ 12. הודעה ליועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תשמ&quot;ט)
: העתק של כל בקשה או מסמך אחר המוגשים לפי [[החוק]] לבית המשפט יועבר לבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי שבתחום סמכותו של בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה. הוראה זו לא תחול על בקשה שהאפוטרופוס הכללי הינו משיב בה.

@ 13. שחרור מתצהיר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בענייני כשרות משפטית ואפוטרופסות המתנהלים לפי [[החוק]] בפני בית המשפט או הרשם רשאי הוא לפטור כל צד מהגשת תצהיר והוא יכול לדרוש תצהירים נוספים.

@ 14. פנקסים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) אפוטרופוס ינהל פנקסים לפי הכללים המקובלים כפי שפרסם האפוטרופוס הכללי, באופן שיאפשרו עריכת דין וחשבון כספי ופירוט הנכסים והחובות.
: (ב) הפנקסים האמורים יכללו, בין השאר, רישום שוטף של ההכנסות וההוצאות, ויפורטו לגבי כל הכנסה - מקורה, ולגבי כל הוצאה - יעודה.
: (ג) אפוטרופוס יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות.
: (ד) כלל תפקידו של האפוטרופוס ניהול עסק של האדם שמונה לו אפוטרופוס, ינהל לגביו פנקסי חשבונות נפרדים.

@ 15. חשבונות אפוטרופסות (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) אפוטרופוס ינהל את כספי האדם שמונה לו אפוטרופוס (בתקנה זו - אדם) בחשבון נפרד על שם האדם, ובכלל זה חשבון קיים של האדם שהוא על שמו בלבד; היה האדם שותף בחשבון משותף טרם מינוי האפוטרופוס, ינהל האפוטרופוס עם המינוי את כספי האדם בחשבון נפרד.
: (ב) היה בחשבון אפוטרופסות מורשה חתימה, יפעל האפוטרופוס לביטול הרשאותיו לפעול בחשבון בתכוף ככל האפשר לאחר מינויו או ינהל את כספי האדם בחשבון נפרד כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), היה האדם שותף בחשבון משותף טרם המינוי ושותפו של האדם בחשבון הוא בן זוגו שעימו הוא מנהל משק בית משותף, רשאי האפוטרופוס, בהסכמת בן הזוג האמור, להמשיך ולנהל את כספי האדם בחשבון המשותף; חובות הדיווח לאפוטרופוס הכללי החלות על האפוטרופוס לפי כל דין, יחולו על כלל הפעילות בחשבון המשותף.
: (ד) האפוטרופוס הכללי רשאי להורות, מיוזמתו או לבקשת אפוטרופוס שמונה לאדם, על כל אחד מאלה:
:: (1) כי הוראות תקנת משנה (א) או (ב) לא יחולו בנוגע לחשבונות האפוטרופסות של האדם, כולם או חלקם;
:: (2) על הפרדת חשבון משותף עם בן הזוג, וזאת על אף האמור בתקנת משנה (ג).
: (ה) הורה האפוטרופוס הכללי כאמור בתקנת משנה (ד) או דחה בקשה של אפוטרופוס כאמור באותה תקנת משנה, יהיה רשאי האפוטרופוס לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות לפי [[סעיף 44 לחוק]].
: (ו) הוראות האפוטרופוס הכללי לפי תקנה (ד) יימסרו לאפוטרופוס של האדם לבקשתו, לשם הצגתן לפני כל גורם.

@ 15א. ביטוח (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ז)
: האפוטרופוס יעשה ביטוחים אלה:
: (1) מפני אבדן רכוש ומפני אש - של נכסי האדם שמונה לו אפוטרופוס;
: (2) מפני אחריות מעבידים - לגבי העובדים שהוא מעסיק בקשר עם נכסי האדם שמונה לו אפוטרופוס.

@ 15ב. דין וחשבון (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: אפוטרופוס יפרט בדין וחשבון שיגיש לאפוטרופוס הכללי לתקופת אותו דין וחשבון -
: (1) את ההוצאות וההכנסות;
: (2) פירוט הנכסים והחובות;
: (3) פרטים והסברים על הפעולות שביצע, כולל ביקוריו אצל האדם שמונה לו אפוטרופוס וקיום קשר עם קרוביו, טיפולו בניהול נכסי האדם שמונה לו אפוטרופוס ובשמירה על זכויותיו וכן בדבר ביטוחו של האדם שמונה לו אפוטרופוס בביטוח רפואי וסוציאלי.

@ 15ג. חשבונות ומסמכים אחרים (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: אפוטרופוס יגיש לאפוטרופוס הכללי במצורף לדין-וחשבון -
: (1) העתק מחשבון הבנק של האדם שמונה לו אפוטרופוס ליום עריכת הדין-וחשבון;
: (2) חשבונות, קבלות או כל מסמך אחר, כפי שיידרש;
: (3) מאזן וחשבון ריווח והפסד - לגבי ניהול עסק;
: (4) רשימת הדיירים - לגבי ניהול בנין להשכרה.

@ 15ד. בדיקת הפרטה והדו&quot;חות (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) האפוטרופוס הכללי רשאי להחליט בכל מקרה על אופן בדיקת הפרטה וכן על אופן הביקורת עליה לשם אימות תוכנה.
: (ב) האפוטרופוס הכללי רשאי להורות לאפוטרופוס להגיש לו דו&quot;ח כשהוא מבוקר ומאושר בידי רואה חשבון או בידי מבקר שיקבע; דו&quot;ח לגבי ניהול עסק של האדם שמונה לו אפוטרופוס יוגש בכל מקרה כשהוא מבוקר ומאושר בידי רואה חשבון, אלא אם כן הורה האפוטרופוס הכללי אחרת.
: (ג) עם סיום הבדיקה, ירשום האפוטרופוס הכללי את ממצאיו על גבי הפרטה או הדו&quot;ח שבדק, או בגליון נפרד לרישום הערות שיקבע לענין זה.

@ 15ה. פטור מבדיקה (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) האפוטרופוס הכללי פטור מבדיקת דו&quot;ח בכל אחד מאלה:
:: (1) האפוטרופוס לא הוסמך ולא נדרש לטפל ברכושו של האדם שמונה לו אפוטרופוס;
:: (2) לדעת האפוטרופוס הכללי אין שווים הכולל של נכסי האדם שמונה לו אפוטרופוס מצדיק את ההוצאה הנדרשת לבדיקת הדו&quot;ח;
:: (3) מעיון ראשון בדו&quot;ח נראה לאפוטרופוס הכללי כי הוא נערך כשורה ובוקר כדבעי, וכן אין בו כדי להצביע על פעולות הטעונות בדיקה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי האפוטרופוס הכללי לבדוק גם דו&quot;ח כאמור בה אם ראה סיבה מיוחדת לעשות כן.

@ 16. רישום מרכזי של פסולי דין (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) ליד בית המשפט המחוזי בירושלים יתקיים משרד לרישום מרכזי של פסולי דין, וכל דורש יהא רשאי לעיין בו.
: (ב) הכריז בית משפט על אדם כפסול דין, ישלח הודעה על כך אל המשרד לרישום מרכזי של פסולי דין; ההודעה תציין את שמו, מספר זהותו ומענו של מי שהוכרז כפסול דין, את תאריך ההכרזה, את מספר התיק ואת בית המשפט שהחליט בדבר ההכרזה האמורה.

@ 16. מרשם פסולי דין (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 27.1.2024):))
: (א) האפוטרופוס הכללי ינהל רשימה ממוחשבת של פסולי דין שהוכרזו לפי [[סעיף 8 לחוק]], והמידע שהועבר אליו בהתאם להוראות תקנה זו (להלן - הרשימה).
: (ב) הכריז בית משפט על אדם כפסול דין, ישלח הודעה על כך, באופן מקוון, לאפוטרופוס הכללי, לצורך רישום ברשימת פסולי הדין; בהודעה יציין את שמו, מספר זהותו ומענו של מי שהוכרז כפסול דין, את תאריך ההכרזה ומשך ההכרזה או מועד סיומה, אם נקבעו בהחלטה, את מספר התיק ואת בית המשפט שהכריז כאמור.
: (ג) ביטל בית משפט את הכרזתו של אדם כפסול דין, ישלח הודעה על כך, באופן מקוון, לאפוטרופוס הכללי, לצורך עדכון רשימת פסולי הדין; בהודעה יציין את שמו, מספר זהותו ומענו של מי שבוטלה הכרזתו כפסול דין, את תאריך ההחלטה לביטול ההכרזה, את מועד תחילת ביטול ההכרזה כפסול דין, את מספר התיק ואת בית המשפט שביטל את ההכרזה.
: (ד) עיון ברשימת פסולי הדין יתאפשר בהתאם להוראות אלה:
:: (1) המבקש לעיין ברשימת פסולי הדין יגיש לאפוטרופוס הכללי בקשה באופן מקוון; במסגרת הבקשה, המבקש ימסור את שמו ומספר זהותו, את שמו של האדם שלגביו מתבקש העיון ומספר הזהות שלו, וכן יצהיר כי העיון נדרש לו לגבי ביצוע פעולה משפטית מול אותו אדם, שתפורט בהצהרה, או מילוי הוראה שבדין, שתפורט בהצהרה, וכי הוא מתחייב שלא לעשות כל שימוש אחר במידע שנמסר לו, לרבות העברתו לאחר, אלא למטרה זו;
:: (2) מנהל המרשם ימסור למבקש תשובה לבקשת עיון ברשימת פסולי הדין באופן מקוון, והמידע שיימסר במסגרת התשובה הוא אם האדם שלגביו מתבקש העיון מופיע ברשימה כמי שהוכרז כפסול דין נכון למועד בדיקת הבקשה האמורה, ומהו מועד ההכרזה.

@ 17. השם
: לתקנות אלה יקרא &quot;תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר((י)) הדין וביצוע), תש&quot;ל-1970&quot;.

== תוספת (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ט) ==
@ (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב) &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' צו מינוי אפוטרופוס לפי [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]] (להלן - החוק) ((([[תקנה 9(א)]])))
@ (תיקון: תשנ&quot;ב, תשפ&quot;ב) &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' (((נמחק)))

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בתמוז תש&quot;ל (28 ביולי 1970)
&lt;חתימות&gt; יעקב ש' שפירא, שר המשפטים</text>
      <sha1>2ea2on6svrd06oow66aujnxdh2b8p5d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>355913</id>
    <revision>
      <id>1419834</id>
      <parentid>1415599</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T10:30:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419833] כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33960" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), תש״ל–1970}}
{{ח:קטע3||תקנות סדרי דין וביצוע}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ל, 2080|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 424|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 36|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1306|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1210|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1267|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3300|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 53|סעיפים 53}} {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 83|ו־83}} {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 108|סעיף 46}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957}}, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|חוק בתי המשפט, תשי״ז–1957 הוחלף {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|פרשנות|תיקון: תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“ – בית משפט המוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות מקדימות לאפוטרופוס“ – הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 35א|בסעיף 35א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוק“ – {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון“ – חשבון המנוהל בתאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, או חשבון המנוהל באגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, לרבות כספת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון אפוטרופסות“ – חשבון בבעלות אדם שמונה לו אפוטרופוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון משותף“ – חשבון בבעלות כמה אנשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממנה“ – מי שממנה מיופה כוח לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#פרק 2-1 סימן ב|סימן ב׳ בפרק שני 1 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם“ – מרשם ייפויי כוח מתמשכים, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמכי הבעת רצון, שמנהל האפוטרופוס הכללי לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|החוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – לרבות זכויות בנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס משותף“ נכס בבעלות כמה אנשים, אשר לפחות אחד מהם הוא אדם שמונה לו אפוטרופוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מחיה“ – תקציב חודשי ממוצע לאדם שמונה לו אפוטרופוס בהתאם לפירוט ההכנסות וההוצאות השוטפות הממוצעות שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי התקשרות“ – מען, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}, מספר טלפון נייד וכתובת דואר אלקטרוני, אם ישנה.

{{ח:סעיף|2|תחולת סדר הדין האזרחי|תיקון: תשע״ז, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בעניני כשרות משפטית ואפוטרופסות יחולו {{ח:חיצוני|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020}}, במידה שאין בהן סתירה לתקנות אלה.

{{ח:סעיף|3|בית המשפט המוסמך|תיקון: תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בקשה המוגשת לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|החוק}} תוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום סמכותו נמצא מקום מגוריו של הקטין, פסול הדין או האדם שמוגשת בקשה למנות לו אפוטרופוס או האדם שמונה לו אפוטרופוס או הממנה, ואם אין לו מקום מגורים בישראל, מקום הימצאם של נכסיו; לא היה לקטין, לפסול הדין או לאדם שמוגשת בקשה למנות לו אפוטרופוס או לאדם שמונה לו אפוטרופוס או לממנה מקום מגורים או נכסים בישראל, יהא מוסמך לדון בבקשה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

{{ח:סעיף|4|המצאת בקשה|תיקון: תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} תוגש לבית המשפט בעותק אחד ומספר עתקים נוספים לפי הצורך, והיא תומצא –
{{ח:תת|(1)}} לפסול הדין או לאדם שמוגשת בקשה למנות לו אפוטרופוס או לאדם שמונה לו אפוטרופוס זולת אם בית המשפט הורה שאין להמציאה להם; מונה לאדם אפוטרופוס לדין או עורך דין בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|החוק}} – תומצא הבקשה גם לאפוטרופוס לדין או לעורך הדין שמונה לו;
{{ח:תת|(1א)}} לקטין – בהמצאה להורהו או לאפוטרופוס שלו ובאין לו הורים או אפוטרופוס – למי שהקטין נמצא באחריותו; מונה לקטין אפוטרופוס לדין או עורך דין בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|החוק}} – תומצא הבקשה לאפוטרופוס לדין או לעורך הדין שמונה לו; בית המשפט יורה על העברת מסמכי הבקשה כולם או חלקם גם לקטין עצמו אם מצא כי יש בכך כדי לקדם את טובת הקטין בשים לב לגילו ולמידת בגרותו;
{{ח:תת|(2)}} ליועץ המשפטי לממשלה;
{{ח:תת|(3)}} למי שבית המשפט הורה על כך.

{{ח:סעיף|5|בקשה להכרזת פסול דין}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להכרזת פסול דין תהא בכתב; המבקש יפרט בבקשתו את שמו, מענו ומספר זהותו של מי שמבקשים להכריזו פסול דין, את הטעמים שעל יסודם מוגשת הבקשה ואת הענין שיש בה למבקש.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יצרף לבקשתו תצהיר לאימות העובדות הכלולות בבקשה ותעודת רופא על מצב בריאותו של מי שמבקשים להכריזו פסול דין.

{{ח:סעיף|6|בקשה למינוי אפוטרופוס|תיקון: תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למינוי אפוטרופוס תהיה בכתב; המבקש יפרט בבקשתו את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו ומספר זהותו של האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס, ופרטי ההתקשרות עימו, וכן שמותיהם של בני משפחה מדרגה ראשונה הידועים למבקש, ופרטי ההתקשרות עימם;
{{ח:תתת|(2)}} הטעמים שעל יסודם יש למנות אפוטרופוס, תוך התייחסות לעניינים שיש למסור לאפוטרופוס ולתקופת המינוי הנדרשת;
{{ח:תתת|(3)}} עמדתו של האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס, ואם לא ניתן לבררה תצוין הסיבה לכך;
{{ח:תתת|(4)}} פירוט פרטיהם של בני משפחתו מדרגה ראשונה של האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס, הידועים למבקש, תוך ציון קרבתם לאותו אדם ועמדתם לבקשה המוגשת בעניינו, אם ניתן לבררה במאמץ סביר;
{{ח:תתת|(5)}} בבקשה למינוי אפוטרופוס לענייני רכוש יפרט המבקש, אם ידוע לו במועד הגשת הבקשה, על אודות חובות ועל אודות זכויות ברכוש של האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס, לרבות זכויות בנכס משותף או בחשבון משותף, זכויות שעתידות לקום לו בנכסים וזכויות בנכסים אף אם אינן רשומות על שמו, וכן על אודות הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס שניתנו ונערכו לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יצרף לבקשה תצהיר לאימות העובדות הכלולות בה וכן יציין אם למיטב ידיעתו, נערכו או הופקדו במרשם ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון, הנוגעים למינוי אפוטרופוס לאותו אדם, ויצרפם אם הם מצויים בידיו.
{{ח:תת|(ג)}} הציע המבקש אפוטרופוס שהוא מבקש למנות, יפרט בבקשה את שמו, מספר זהותו ופרטי ההתקשרות עימו, ויציין את הזיקה שלו לאדם שלגביו מתבקש המינוי, ובכלל זה אם הוא קרוב משפחתו או אם יש קשר עסקי או כלכלי ביניהם או אם יש להם נכסים משותפים או חובות ביניהם או כל זיקה אחרת, ויצרף לבקשה את הסכמתו בכתב של האפוטרופוס, כולל ציון מספר האנשים שהוא משמש להם אפוטרופוס במועד הגשת הבקשה ושאינם קרובי משפחתו, אם קיימים.

{{ח:סעיף|6א|בדיקת המרשם|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם, יפנה בית המשפט למרשם באופן מקוון לצורך בדיקה אם הופקדו ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון המתייחסים לאותו אדם; אם הופקד אחד המסמכים האמורים, הוא יועבר לבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} מצא בית המשפט כי הופקד ייפוי כוח מתמשך בעניינים שלגביהם מתבקש המינוי, יצורף מיופה הכוח כצד להליך; בית המשפט ישלח הודעה על קיומו של ייפוי כוח מתמשך לצדדים כדי לאפשר להם לבקש למחוק את הבקשה או לטעון כי התקיימו התנאים כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 33א|בסעיף 33א(ג)(1) לחוק}} למינוי אפוטרופוס על אף קיומו של ייפוי הכוח.
{{ח:תת|(ג)}} מצא בית המשפט כי הופקדו הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון, יצורף האפוטרופוס שמינויו מתבקש בהם כצד להליך וישלח הודעה על כך לצדדים.

{{ח:סעיף|7|בקשת הורה}}
{{ח:ת}} בקשה של הורה לבית המשפט על פי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 19|סעיפים 19}} {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 25|או 25 לחוק}} תהא בכתב; העתק של הבקשה יומצא להורה השני.

{{ח:סעיף|8|החלטה בדבר הגבלת זכויותיו של הורה}}
{{ח:ת}} לא יורה בית המשפט על פי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 26|סעיפים 26}}, {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 27|27}} {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 28|או 28 לחוק}}, אלא לאחר שנתן הזדמנות לכל אחד מהורי הקטין, וכן לאפוטרופסו אם נתמנה, להשמיע דברו.

{{ח:סעיף|9|החלטה על מינוי אפוטרופוס|תיקון: תשמ״ט, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} צו למינוי אפוטרופוס ייערך לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה על מינוי אפוטרופוס תהיה מנומקת והיא תכלול את השיקולים ששקל בית המשפט במינוי האפוטרופוס לרבות בכל הנוגע להיקף העניינים שנמסרו לאפוטרופוס ולתקופת המינוי; במינוי אפוטרופוס לבגיר תכלול ההחלטה גם את השיקולים המנויים {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 33א|בסעיף 33א לחוק}} וכן יצוין אם האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס נשמע בדיון.
{{ח:תת|(ג)}} עם מתן ההחלטה ימציא בית המשפט העתק של צו המינוי וההחלטה לאפוטרופוס הכללי ויצרף אליו העתק מהבקשה למינוי, על כל נספחיה לרבות כל מסמך שהוגש בעניין הבקשה, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט ימציא העתק של צו המינוי גם לאפוטרופוס שמונה, למגיש הבקשה, לאדם שמונה לו אפוטרופוס, לבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה ולכל מי שיורה, והוא רשאי להורות על המצאת נימוקי המינוי ומסמכים אחרים אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|9א|פרטה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} פרטה שמגיש אפוטרופוס לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 51|סעיף 51 לחוק}} תכלול פרטים בדבר כלל נכסיו והתחייבויותיו של האדם שמונה לו אפוטרופוס, ופרטים לגבי הליכים הנוגעים לאותו אדם, ובכלל זה כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמם ומספרי זהותם של האדם והאפוטרופוס, פרטי ההתקשרות עימם וציון סוג הקרבה ביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} שנת הלידה של האדם ושל האפוטרופוס;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי תיק מינוי האפוטרופוס בבית המשפט;
{{ח:תתת|(4)}} נסיבות המינוי;
{{ח:תתת|(5)}} נכסיו של האדם, לרבות נכסי מקרקעין ומיטלטלין, בעלות בעסק, נכסים פיננסיים, ובכלל זה ניירות ערך וכסף מזומן, וכן ביטוחים קיימים על שם האדם;
{{ח:תתת|(6)}} חובות שחב בהם האדם וכספים המגיעים לו או צפויים להגיע לו בתקופה הקרובה;
{{ח:תתת|(7)}} פרטי הליכים משפטיים שהאדם צד להם, ובכלל זה מספרי ההליכים;
{{ח:תתת|(8)}} הליכי מיצוי זכויות שנערכים בעבור האדם;
{{ח:תתת|(9)}} מקום מגורי האדם בפועל;
{{ח:תתת|(10)}} קרובי האדם ואנשים נוספים שהאדם בקשר קבוע או רציף איתם, ותדירות ביקוריהם אצל האדם;
{{ח:תתת|(11)}} מצבו של האדם בעניינים רפואיים ואישיים;
{{ח:תתת|(12)}} קשר עם גורמים טיפוליים;
{{ח:תתת|(13)}} פעילויות שבהן האדם משתתף;
{{ח:תתת|(14)}} יכולתו של האדם להתנהל באופן עצמאי.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), פרטה תכלול אסמכתאות על אודות נכסי האדם והתחייבויותיו וכן הצהרה של האפוטרופוס על אודות נכונות הפרטים שמסר, ואם לאדם מונו כמה אפוטרופסים לענייני רכוש – גם על אודות ידיעתם ואישורם את הדוח.

{{ח:סעיף|9ב|סל מחיה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} האפוטרופוס יגיש לאפוטרופוס הכללי טופס לקביעת סל מחיה (להלן – טופס סל מחיה) עם הגשת הפרטה ונוסף על כך יגיש טופס כאמור בכל פעם שחל שינוי משמעותי בהכנסותיו או בהוצאותיו של האדם שמונה לו אפוטרופוס.
{{ח:תת|(ב)}} האפוטרופוס יגיש את טופס סל המחיה על גבי טופס ייעודי לכך שיפרסם האפוטרופוס הכללי באתר האינטרנט שלו ויפרט בו את הוצאות האדם שמונה לו אפוטרופוס.&quot;

{{ח:סעיף|10|דין וחשבון|תיקון: תשל״ב, תשמ״ט, תשנ״ב, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} דין וחשבון שמגיש אפוטרופוס לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 53|סעיף 53 לחוק}}, יכלול את הפרטים האלה לגבי תקופת אותו דין וחשבון:
{{ח:תתת|(1)}} שמם ומספרי זהותם של האדם שמונה לו אפוטרופוס והאפוטרופוס, ופרטי ההתקשרות עימם;
{{ח:תתת|(2)}} מקום המגורים בפועל של האדם שמונה לו אפוטרופוס;
{{ח:תתת|(3)}} שינויים משמעותיים הנוגעים לאדם שמונה לו אפוטרופוס;
{{ח:תתת|(4)}} פירוט ההוצאות וההכנסות של האדם שמונה לו אפוטרופוס;
{{ח:תתת|(5)}} פירוט הנכסים והחובות של האדם שמונה לו אפוטרופוס;
{{ח:תתת|(6)}} פירוט על אודות הליכים משפטיים שהאדם שמונה לו אפוטרופוס צד להם, לרבות מספרי ההליכים;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים על הפעולות שביצע, כולל ביקוריו אצל האדם שמונה לו אפוטרופוס, קיום קשר עם קרוביו ועם גורמים טיפוליים, טיפולו בניהול נכסי האדם ובשמירה על זכויותיו וכן בדבר ביטוחו של האדם בביטוח רפואי וסוציאלי;
{{ח:תתת|(8)}} עניינים משמעותיים הנוגעים לאדם שמונה לו אפוטרופוס הנמצאים בטיפול האפוטרופוס.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), דין וחשבון כאמור באותה תקנת משנה יכלול אסמכתאות על אודות נכסי האדם והתחייבויותיו לגבי התקופה שאליה מתייחס הדין וחשבון וכן הצהרה של האפוטרופוס אודות נכונות הפרטים שמסר, ואם לאדם מונו כמה אפוטרופסים לענייני רכוש – גם על אודות ידיעתם ואישורם את הדוח.

{{ח:סעיף|10א|רישום|תיקון: תשל״ב, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} משנודע לאפוטרופוס שיש בנכסי האדם שמונה לו אפוטרופוס מקרקעין או נכסים אחרים שמתנהלים לגביהם לפי כל דין פנקסים המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג שתירשם בהם הערה על מינוי אפוטרופוס.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על הרישום ירשום הערה כאמור משהוגש לו צו המינוי.

{{ח:סעיף|11|ציון התפקיד|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} בכל מסמך, הליך משפטי או פעולה של האפוטרופוס מכוח תפקידו יצויין שהוא פועל מטעם האדם שמונה לו אפוטרופוס.

{{ח:סעיף|12|הודעה ליועץ המשפטי לממשלה|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:ת}} העתק של כל בקשה או מסמך אחר המוגשים לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|החוק}} לבית המשפט יועבר לבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי שבתחום סמכותו של בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה. הוראה זו לא תחול על בקשה שהאפוטרופוס הכללי הינו משיב בה.

{{ח:סעיף|13|שחרור מתצהיר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בענייני כשרות משפטית ואפוטרופסות המתנהלים לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|החוק}} בפני בית המשפט או הרשם רשאי הוא לפטור כל צד מהגשת תצהיר והוא יכול לדרוש תצהירים נוספים.

{{ח:סעיף|14|פנקסים|תיקון: תשל״ב, תשנ״ב, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} אפוטרופוס ינהל פנקסים לפי הכללים המקובלים כפי שפרסם האפוטרופוס הכללי, באופן שיאפשרו עריכת דין וחשבון כספי ופירוט הנכסים והחובות.
{{ח:תת|(ב)}} הפנקסים האמורים יכללו, בין השאר, רישום שוטף של ההכנסות וההוצאות, ויפורטו לגבי כל הכנסה – מקורה, ולגבי כל הוצאה – יעודה.
{{ח:תת|(ג)}} אפוטרופוס יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות.
{{ח:תת|(ד)}} כלל תפקידו של האפוטרופוס ניהול עסק של האדם שמונה לו אפוטרופוס, ינהל לגביו פנקסי חשבונות נפרדים.

{{ח:סעיף|15|חשבונות אפוטרופסות|תיקון: תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} אפוטרופוס ינהל את כספי האדם שמונה לו אפוטרופוס (בתקנה זו – אדם) בחשבון נפרד על שם האדם, ובכלל זה חשבון קיים של האדם שהוא על שמו בלבד; היה האדם שותף בחשבון משותף טרם מינוי האפוטרופוס, ינהל האפוטרופוס עם המינוי את כספי האדם בחשבון נפרד.
{{ח:תת|(ב)}} היה בחשבון אפוטרופסות מורשה חתימה, יפעל האפוטרופוס לביטול הרשאותיו לפעול בחשבון בתכוף ככל האפשר לאחר מינויו או ינהל את כספי האדם בחשבון נפרד כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), היה האדם שותף בחשבון משותף טרם המינוי ושותפו של האדם בחשבון הוא בן זוגו שעימו הוא מנהל משק בית משותף, רשאי האפוטרופוס, בהסכמת בן הזוג האמור, להמשיך ולנהל את כספי האדם בחשבון המשותף; חובות הדיווח לאפוטרופוס הכללי החלות על האפוטרופוס לפי כל דין, יחולו על כלל הפעילות בחשבון המשותף.
{{ח:תת|(ד)}} האפוטרופוס הכללי רשאי להורות, מיוזמתו או לבקשת אפוטרופוס שמונה לאדם, על כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי הוראות תקנת משנה (א) או (ב) לא יחולו בנוגע לחשבונות האפוטרופסות של האדם, כולם או חלקם;
{{ח:תתת|(2)}} על הפרדת חשבון משותף עם בן הזוג, וזאת על אף האמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ה)}} הורה האפוטרופוס הכללי כאמור בתקנת משנה (ד) או דחה בקשה של אפוטרופוס כאמור באותה תקנת משנה, יהיה רשאי האפוטרופוס לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 44|סעיף 44 לחוק}}.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות האפוטרופוס הכללי לפי תקנה (ד) יימסרו לאפוטרופוס של האדם לבקשתו, לשם הצגתן לפני כל גורם.

{{ח:סעיף|15א|ביטוח|תיקון: תשל״ב, תשע״ז}}
{{ח:ת}} האפוטרופוס יעשה ביטוחים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מפני אבדן רכוש ומפני אש – של נכסי האדם שמונה לו אפוטרופוס;
{{ח:תת|(2)}} מפני אחריות מעבידים – לגבי העובדים שהוא מעסיק בקשר עם נכסי האדם שמונה לו אפוטרופוס.

{{ח:סעיף|15ב|דין וחשבון|תיקון: תשל״ב, תשמ״ט, תשנ״ב, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} אפוטרופוס יפרט בדין וחשבון שיגיש לאפוטרופוס הכללי לתקופת אותו דין וחשבון –
{{ח:תת|(1)}} את ההוצאות וההכנסות;
{{ח:תת|(2)}} פירוט הנכסים והחובות;
{{ח:תת|(3)}} פרטים והסברים על הפעולות שביצע, כולל ביקוריו אצל האדם שמונה לו אפוטרופוס וקיום קשר עם קרוביו, טיפולו בניהול נכסי האדם שמונה לו אפוטרופוס ובשמירה על זכויותיו וכן בדבר ביטוחו של האדם שמונה לו אפוטרופוס בביטוח רפואי וסוציאלי.

{{ח:סעיף|15ג|חשבונות ומסמכים אחרים|תיקון: תשל״ב, תשמ״ט, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} אפוטרופוס יגיש לאפוטרופוס הכללי במצורף לדין־וחשבון –
{{ח:תת|(1)}} העתק מחשבון הבנק של האדם שמונה לו אפוטרופוס ליום עריכת הדין־וחשבון;
{{ח:תת|(2)}} חשבונות, קבלות או כל מסמך אחר, כפי שיידרש;
{{ח:תת|(3)}} מאזן וחשבון ריווח והפסד – לגבי ניהול עסק;
{{ח:תת|(4)}} רשימת הדיירים – לגבי ניהול בנין להשכרה.

{{ח:סעיף|15ד|בדיקת הפרטה והדו״חות|תיקון: תשל״ב, תשמ״ט, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} האפוטרופוס הכללי רשאי להחליט בכל מקרה על אופן בדיקת הפרטה וכן על אופן הביקורת עליה לשם אימות תוכנה.
{{ח:תת|(ב)}} האפוטרופוס הכללי רשאי להורות לאפוטרופוס להגיש לו דו״ח כשהוא מבוקר ומאושר בידי רואה חשבון או בידי מבקר שיקבע; דו״ח לגבי ניהול עסק של האדם שמונה לו אפוטרופוס יוגש בכל מקרה כשהוא מבוקר ומאושר בידי רואה חשבון, אלא אם כן הורה האפוטרופוס הכללי אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} עם סיום הבדיקה, ירשום האפוטרופוס הכללי את ממצאיו על גבי הפרטה או הדו״ח שבדק, או בגליון נפרד לרישום הערות שיקבע לענין זה.

{{ח:סעיף|15ה|פטור מבדיקה|תיקון: תשל״ב, תשמ״ט, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} האפוטרופוס הכללי פטור מבדיקת דו״ח בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האפוטרופוס לא הוסמך ולא נדרש לטפל ברכושו של האדם שמונה לו אפוטרופוס;
{{ח:תתת|(2)}} לדעת האפוטרופוס הכללי אין שווים הכולל של נכסי האדם שמונה לו אפוטרופוס מצדיק את ההוצאה הנדרשת לבדיקת הדו״ח;
{{ח:תתת|(3)}} מעיון ראשון בדו״ח נראה לאפוטרופוס הכללי כי הוא נערך כשורה ובוקר כדבעי, וכן אין בו כדי להצביע על פעולות הטעונות בדיקה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי האפוטרופוס הכללי לבדוק גם דו״ח כאמור בה אם ראה סיבה מיוחדת לעשות כן.

{{ח:סעיף|16|רישום מרכזי של פסולי דין|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ליד בית המשפט המחוזי בירושלים יתקיים משרד לרישום מרכזי של פסולי דין, וכל דורש יהא רשאי לעיין בו.
{{ח:תת|(ב)}} הכריז בית משפט על אדם כפסול דין, ישלח הודעה על כך אל המשרד לרישום מרכזי של פסולי דין; ההודעה תציין את שמו, מספר זהותו ומענו של מי שהוכרז כפסול דין, את תאריך ההכרזה, את מספר התיק ואת בית המשפט שהחליט בדבר ההכרזה האמורה.

{{ח:סעיף|16|מרשם פסולי דין|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2024):}}
{{ח:תת|(א)}} האפוטרופוס הכללי ינהל רשימה ממוחשבת של פסולי דין שהוכרזו לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק}}, והמידע שהועבר אליו בהתאם להוראות תקנה זו (להלן – הרשימה).
{{ח:תת|(ב)}} הכריז בית משפט על אדם כפסול דין, ישלח הודעה על כך, באופן מקוון, לאפוטרופוס הכללי, לצורך רישום ברשימת פסולי הדין; בהודעה יציין את שמו, מספר זהותו ומענו של מי שהוכרז כפסול דין, את תאריך ההכרזה ומשך ההכרזה או מועד סיומה, אם נקבעו בהחלטה, את מספר התיק ואת בית המשפט שהכריז כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ביטל בית משפט את הכרזתו של אדם כפסול דין, ישלח הודעה על כך, באופן מקוון, לאפוטרופוס הכללי, לצורך עדכון רשימת פסולי הדין; בהודעה יציין את שמו, מספר זהותו ומענו של מי שבוטלה הכרזתו כפסול דין, את תאריך ההחלטה לביטול ההכרזה, את מועד תחילת ביטול ההכרזה כפסול דין, את מספר התיק ואת בית המשפט שביטל את ההכרזה.
{{ח:תת|(ד)}} עיון ברשימת פסולי הדין יתאפשר בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש לעיין ברשימת פסולי הדין יגיש לאפוטרופוס הכללי בקשה באופן מקוון; במסגרת הבקשה, המבקש ימסור את שמו ומספר זהותו, את שמו של האדם שלגביו מתבקש העיון ומספר הזהות שלו, וכן יצהיר כי העיון נדרש לו לגבי ביצוע פעולה משפטית מול אותו אדם, שתפורט בהצהרה, או מילוי הוראה שבדין, שתפורט בהצהרה, וכי הוא מתחייב שלא לעשות כל שימוש אחר במידע שנמסר לו, לרבות העברתו לאחר, אלא למטרה זו;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המרשם ימסור למבקש תשובה לבקשת עיון ברשימת פסולי הדין באופן מקוון, והמידע שיימסר במסגרת התשובה הוא אם האדם שלגביו מתבקש העיון מופיע ברשימה כמי שהוכרז כפסול דין נכון למועד בדיקת הבקשה האמורה, ומהו מועד ההכרזה.

{{ח:סעיף|17|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה יקרא ”תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר{{ח:הערה|י}} הדין וביצוע), תש״ל–1970“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשל״ב, תשמ״ט}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז, תשפ״ב|עוגן=תוספת טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' צו מינוי אפוטרופוס לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}} (להלן – החוק) {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב, תשפ״ב|עוגן=תוספת טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:חתימות|כ״ד בתמוז תש״ל (28 ביולי 1970)}}
* '''יעקב ש׳ שפירא'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>hn154xek7flmhhsmwaq8l0hff8jnv2q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לשחרית בחול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458655</id>
    <revision>
      <id>1419795</id>
      <parentid>1405223</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T05:40:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>העיצוב החדש התחלה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17264" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 81-97--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת לתפילת העמידה}}}}

&lt;קטע התחלה=עמוד 81/&gt;{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה ב}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ה' שפתי תפתח}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}}&lt;קטע סוף=עמוד 81/&gt;
&lt;קטע התחלה=עמוד 83/&gt;{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הוראה}}}}
:({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים 1}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים 2}})
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת אבות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גיבור}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|משיב הרוח ומוריד הטל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מכלכל חיים}}

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הוראה}}}}
{{מרכז|({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הכל}})}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת גבורות}}

-----

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לקדושה בחזרת הש&quot;ץ}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|נקדש את שמך}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק קדוש קדוש}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לעומתם עם הוראה}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ברוך כבוד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ובדברי קדשך עם הוראה}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ימלוך}}}}&lt;קטע סוף=עמוד 83/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 85/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לדור ודור עם הוראה}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}
{{מרכז|({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})}}

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה ליחיד}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}
{{מרכז|({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})}}

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת התשובה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הסליחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הגאולה}}

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לעננו בברכת הגאולה}}}}
{{ק|({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|חתימת העונה בעת צרה}})}}&lt;קטע סוף=עמוד 85/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 87/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הרפואה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת השנים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קיבוץ גלויות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|השיבה שופטינו}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך אוהב צדקה ומשפט חתימה}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט הוראה}}}}
{{מרכז|({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט חתימה}})}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת המינים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 87/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 89/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ולירושלים עירך}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת ירושלים חתימה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת בית דוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שמע קולנו}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כי אתה שומע}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה בעמך ישראל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא הוראה לימי חול ושבת}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 5 לימי חול ושבת}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 6}}&lt;קטע סוף=עמוד 89/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 91/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 7}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותחזינה עינינו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים אנחנו לך}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הכל}})

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 91/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 93/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 5}})

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 2}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ועל כולם}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים הוראה}}}}
{{מרכז|({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך}})}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכל החיים}}

-----
-----

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת כהנים לש&quot;ץ}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 93/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 95/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ}}

-----
-----

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים בארץ ישראל הוראה}}}}

{{מרכז|{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|קריאה לכהנים}}'''}}}}

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת המצווה של הכהנים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לברך את עמו ישראל באהבה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אמן}}

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראת הקראה לכהנים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים בכל יום}}

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום הוראה}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום מילים}}

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים הוראה}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים מילים}}

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לש&quot;ץ להמשיך בשים שלום}}}}

-----
-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שים שלום}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת שלום חתימה}}

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|עושה השלום עם הוראה}})

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הוראה}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 95/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 97/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 2}}

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה על הלל אחרי תפילת העמידה של שחרית בחול ושבת}}}}


{{מרכז|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת למעין שמונה עשרה}}'''}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה למעין שמונה עשרה}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|תפילת הביננו}}&lt;קטע סוף=עמוד 97/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>lowyvzfe22jpbhv0qybhv0d0flylstk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419796</id>
      <parentid>1419795</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T06:00:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16784" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 81-97--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת לתפילת העמידה}}}}

&lt;קטע התחלה=עמוד 81/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה ב}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ה' שפתי תפתח}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}}&lt;קטע סוף=עמוד 81/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 83/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת אבות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גיבור}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|משיב הרוח ומוריד הטל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מכלכל חיים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת גבורות}}

-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לקדושה בחזרת הש&quot;ץ}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|נקדש את שמך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק קדוש קדוש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לעומתם עם הוראה}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ברוך כבוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ובדברי קדשך עם הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ימלוך}}}}&lt;קטע סוף=עמוד 83/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 85/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לדור ודור עם הוראה}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה ליחיד}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת התשובה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הסליחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הגאולה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לעננו בברכת הגאולה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו גוף הברכה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|חתימת העונה בעת צרה}})&lt;קטע סוף=עמוד 85/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 87/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הרפואה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת השנים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קיבוץ גלויות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|השיבה שופטינו}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך אוהב צדקה ומשפט חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט חתימה}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת המינים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 87/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 89/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ולירושלים עירך}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת ירושלים חתימה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת בית דוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שמע קולנו}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כי אתה שומע}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה בעמך ישראל}}
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא הוראה לימי חול ושבת}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 5 לימי חול ושבת}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 6}}&lt;קטע סוף=עמוד 89/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 91/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 7}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותחזינה עינינו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים אנחנו לך}}
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הכל}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 91/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 93/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 5}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 2}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ועל כולם}}
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים הוראה}}}}
{{מרכז|({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך}})}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכל החיים}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת כהנים לש&quot;ץ}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 93/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 95/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים בארץ ישראל הוראה}}}}

{{מרכז|{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|קריאה לכהנים}}'''}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת המצווה של הכהנים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לברך את עמו ישראל באהבה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אמן}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראת הקראה לכהנים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים בכל יום}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום הוראה}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים הוראה}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לש&quot;ץ להמשיך בשים שלום}}}}

-----
-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שים שלום}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת שלום חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|עושה השלום עם הוראה}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הוראה}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 95/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 97/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 2}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה על הלל אחרי תפילת העמידה של שחרית בחול ושבת}}}}


{{מרכז|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת למעין שמונה עשרה}}'''}}
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה למעין שמונה עשרה}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|תפילת הביננו}}&lt;קטע סוף=עמוד 97/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>lluqsf9oc3gnvs3m7yais2uo0d7puht</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419822</id>
      <parentid>1419796</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:52:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16782" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 81-97--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת לתפילת העמידה}}}}

&lt;קטע התחלה=עמוד 81/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה ב}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ה' שפתי תפתח}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}}&lt;קטע סוף=עמוד 81/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 83/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת אבות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גיבור}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|משיב הרוח ומוריד הטל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מכלכל חיים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת גבורות}}

-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לקדושה בחזרת הש&quot;ץ}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|נקדש את שמך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק קדוש קדוש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לעומתם עם הוראה}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ברוך כבוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ובדברי קדשך עם הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ימלוך}}}}&lt;קטע סוף=עמוד 83/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 85/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לדור ודור עם הוראה}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה ליחיד}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת התשובה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הסליחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הגאולה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לעננו בברכת הגאולה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו גוף הברכה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|חתימת העונה בעת צרה}})&lt;קטע סוף=עמוד 85/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 87/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הרפואה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת השנים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קיבוץ גלויות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|השיבה שופטינו}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך אוהב צדקה ומשפט חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט חתימה}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת המינים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 87/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 89/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ולירושלים עירך}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת ירושלים חתימה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת בית דוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שמע קולנו}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כי אתה שומע}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה בעמך ישראל}}
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא הוראה לימי חול ושבת}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 5 לימי חול ושבת}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 6}}&lt;קטע סוף=עמוד 89/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 91/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 7}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותחזינה עינינו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים אנחנו לך}}
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הכל}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 91/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 93/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 5}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 2}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ועל כולם}}
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים הוראה}}}}
{{מרכז|({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך}})}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכל החיים}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת כהנים לש&quot;ץ}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 93/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 95/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים בארץ ישראל הוראה}}}}

{{מרכז|{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|קריאה לכהנים}}'''}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת המצווה של הכהנים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לברך את עמו ישראל באהבה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אמן}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראת הקראה לכהנים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים בכל יום}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום הוראה}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים הוראה}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לש&quot;ץ להמשיך בשים שלום}}}}

-----
-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שים שלום}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת שלום חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|עושה השלום עם הוראה}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הוראה}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 95/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 97/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 2}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה על הלל אחרי תפילת העמידה של שחרית בחול ושבת}}}}


{{מרכז|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת למעין שמונה עשרה}}'''}}
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה למעין שמונה עשרה}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|תפילת הביננו}}&lt;קטע סוף=עמוד 97/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>gxflk4cp8azv32ayo3wc0ibpfslfvgd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419823</id>
      <parentid>1419822</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:54:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16780" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 81-97--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת לתפילת העמידה}}}}

&lt;קטע התחלה=עמוד 81/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה ב}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ה' שפתי תפתח}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}}&lt;קטע סוף=עמוד 81/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 83/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת אבות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גיבור}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|משיב הרוח ומוריד הטל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מכלכל חיים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת גבורות}}

-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לקדושה בחזרת הש&quot;ץ}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|נקדש את שמך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק קדוש קדוש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לעומתם עם הוראה}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ברוך כבוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ובדברי קדשך עם הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 83/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 85/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לדור ודור עם הוראה}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה ליחיד}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת התשובה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הסליחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הגאולה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לעננו בברכת הגאולה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו גוף הברכה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|חתימת העונה בעת צרה}})&lt;קטע סוף=עמוד 85/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 87/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הרפואה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת השנים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קיבוץ גלויות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|השיבה שופטינו}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך אוהב צדקה ומשפט חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט חתימה}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת המינים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 87/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 89/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ולירושלים עירך}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת ירושלים חתימה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת בית דוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שמע קולנו}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כי אתה שומע}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה בעמך ישראל}}
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא הוראה לימי חול ושבת}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 5 לימי חול ושבת}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 6}}&lt;קטע סוף=עמוד 89/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 91/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 7}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותחזינה עינינו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים אנחנו לך}}
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הכל}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 91/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 93/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 5}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 2}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ועל כולם}}
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים הוראה}}}}
{{מרכז|({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך}})}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכל החיים}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת כהנים לש&quot;ץ}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 93/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 95/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים בארץ ישראל הוראה}}}}

{{מרכז|{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|קריאה לכהנים}}'''}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת המצווה של הכהנים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לברך את עמו ישראל באהבה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אמן}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראת הקראה לכהנים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים בכל יום}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום הוראה}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים הוראה}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לש&quot;ץ להמשיך בשים שלום}}}}

-----
-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שים שלום}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת שלום חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הוראה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|עושה השלום עם הוראה}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הוראה}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 95/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 97/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 2}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה על הלל אחרי תפילת העמידה של שחרית בחול ושבת}}}}


{{מרכז|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת למעין שמונה עשרה}}'''}}
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה למעין שמונה עשרה}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|תפילת הביננו}}&lt;קטע סוף=עמוד 97/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>siljt8qgrzprkzd3742ma29wqchh72n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419824</id>
      <parentid>1419823</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:58:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16734" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 81-97--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת לתפילת העמידה}}}}

&lt;קטע התחלה=עמוד 81/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה ב}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ה' שפתי תפתח}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}}&lt;קטע סוף=עמוד 81/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 83/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת אבות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גיבור}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|משיב הרוח ומוריד הטל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מכלכל חיים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת גבורות}}

-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לקדושה בחזרת הש&quot;ץ}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|נקדש את שמך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק קדוש קדוש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לעומתם עם הוראה}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ברוך כבוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ובדברי קדשך עם הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 83/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 85/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לדור ודור עם הוראה}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה ליחיד}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת התשובה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הסליחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הגאולה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לעננו בברכת הגאולה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו גוף הברכה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|חתימת העונה בעת צרה}})&lt;קטע סוף=עמוד 85/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 87/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הרפואה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת השנים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קיבוץ גלויות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|השיבה שופטינו}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך אוהב צדקה ומשפט חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט חתימה}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת המינים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 87/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 89/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ולירושלים עירך}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת ירושלים חתימה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת בית דוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שמע קולנו}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כי אתה שומע}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה בעמך ישראל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא הוראה לימי חול ושבת}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 5 לימי חול ושבת}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 6}}&lt;קטע סוף=עמוד 89/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 91/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 7}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותחזינה עינינו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים אנחנו לך}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הכל}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 91/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 93/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 5}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 2}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ועל כולם}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכל החיים}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת כהנים לש&quot;ץ}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 93/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 95/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים בארץ ישראל הוראה}}}}{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|קריאה לכהנים}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת המצווה של הכהנים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לברך את עמו ישראל באהבה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אמן}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראת הקראה לכהנים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים בכל יום}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום הוראה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים הוראה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לש&quot;ץ להמשיך בשים שלום}}}}

-----
-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שים שלום}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת שלום חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|עושה השלום עם הוראה}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הוראה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 95/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 97/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 2}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה על הלל אחרי תפילת העמידה של שחרית בחול ושבת}}}}


{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת למעין שמונה עשרה}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה למעין שמונה עשרה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|תפילת הביננו}}&lt;קטע סוף=עמוד 97/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>kbukd6ale38x37l147ead26yn2kx9gk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419825</id>
      <parentid>1419824</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T09:03:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16742" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 81-97--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת לתפילת העמידה}}}}

&lt;קטע התחלה=עמוד 81/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה ב}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ה' שפתי תפתח}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}}&lt;קטע סוף=עמוד 81/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 83/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת אבות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גיבור}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|משיב הרוח ומוריד הטל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מכלכל חיים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת גבורות}}

-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לקדושה בחזרת הש&quot;ץ}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|נקדש את שמך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק קדוש קדוש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לעומתם עם הוראה}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ברוך כבוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ובדברי קדשך עם הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 83/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 85/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לדור ודור עם הוראה}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה ליחיד}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת התשובה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הסליחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הגאולה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לעננו בברכת הגאולה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו גוף הברכה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|חתימת העונה בעת צרה}})&lt;קטע סוף=עמוד 85/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 87/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הרפואה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת השנים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קיבוץ גלויות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|השיבה שופטינו}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך אוהב צדקה ומשפט חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט חתימה}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת המינים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 87/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 89/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ולירושלים עירך}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת ירושלים חתימה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת בית דוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שמע קולנו}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כי אתה שומע}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה בעמך ישראל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא הוראה לימי חול ושבת}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 5 לימי חול ושבת}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 6}}&lt;קטע סוף=עמוד 89/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 91/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 7}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותחזינה עינינו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים אנחנו לך}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הכל}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 91/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 93/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 5}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 2}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ועל כולם}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכל החיים}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת כהנים לש&quot;ץ}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 93/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 95/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים בארץ ישראל הוראה}}}}{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|קריאה לכהנים}}'''}}{{ש}}{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת המצווה של הכהנים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לברך את עמו ישראל באהבה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אמן}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראת הקראה לכהנים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים בכל יום}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום הוראה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים הוראה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לש&quot;ץ להמשיך בשים שלום}}}}

-----
-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שים שלום}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת שלום חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|עושה השלום עם הוראה}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הוראה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 95/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 97/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 2}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה על הלל אחרי תפילת העמידה של שחרית בחול ושבת}}}}


{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת למעין שמונה עשרה}}'''}}{{ש}}{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה למעין שמונה עשרה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|תפילת הביננו}}&lt;קטע סוף=עמוד 97/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>pa691954uzivmnifx315xgay625ucj8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419826</id>
      <parentid>1419825</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T09:04:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16741" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 81-97--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת לתפילת העמידה}}}}

&lt;קטע התחלה=עמוד 81/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה ב}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ה' שפתי תפתח}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}}&lt;קטע סוף=עמוד 81/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 83/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת אבות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גיבור}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|משיב הרוח ומוריד הטל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מכלכל חיים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת גבורות}}

-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לקדושה בחזרת הש&quot;ץ}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|נקדש את שמך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק קדוש קדוש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לעומתם עם הוראה}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ברוך כבוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ובדברי קדשך עם הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 83/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 85/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לדור ודור עם הוראה}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה ליחיד}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת התשובה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הסליחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הגאולה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לעננו בברכת הגאולה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו גוף הברכה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|חתימת העונה בעת צרה}})&lt;קטע סוף=עמוד 85/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 87/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הרפואה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת השנים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קיבוץ גלויות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|השיבה שופטינו}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך אוהב צדקה ומשפט חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט חתימה}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת המינים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 87/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 89/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ולירושלים עירך}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת ירושלים חתימה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת בית דוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שמע קולנו}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כי אתה שומע}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה בעמך ישראל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא הוראה לימי חול ושבת}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 5 לימי חול ושבת}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 6}}&lt;קטע סוף=עמוד 89/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 91/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 7}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותחזינה עינינו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים אנחנו לך}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הכל}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 91/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 93/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 5}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 2}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ועל כולם}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכל החיים}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת כהנים לש&quot;ץ}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 93/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 95/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים בארץ ישראל הוראה}}}}{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|קריאה לכהנים}}'''}}{{ש}}{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת המצווה של הכהנים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לברך את עמו ישראל באהבה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אמן}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראת הקראה לכהנים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים בכל יום}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום הוראה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים הוראה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לש&quot;ץ להמשיך בשים שלום}}}}

-----
-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שים שלום}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת שלום חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|עושה השלום עם הוראה}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הוראה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 95/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 97/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 2}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה על הלל אחרי תפילת העמידה של שחרית בחול ושבת}}}}

{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת למעין שמונה עשרה}}'''}}{{ש}}{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה למעין שמונה עשרה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|תפילת הביננו}}&lt;קטע סוף=עמוד 97/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>7nvgllvwjm2viml3br7e44cbp2uqtu6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419828</id>
      <parentid>1419826</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T09:10:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16891" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 81-97--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת לתפילת העמידה}}}}

&lt;קטע התחלה=עמוד 81/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראות לתפילת העמידה ב}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ה' שפתי תפתח}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}}&lt;קטע סוף=עמוד 81/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 83/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת אבות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גיבור}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|משיב הרוח ומוריד הטל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מכלכל חיים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הכל}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף ברכת גבורות}}

-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לקדושה בחזרת הש&quot;ץ}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|נקדש את שמך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק קדוש קדוש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לעומתם עם הוראה}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ברוך כבוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ובדברי קדשך עם הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 83/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 85/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לדור ודור עם הוראה}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה ליחיד}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}})

-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הדעת 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת התשובה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הסליחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הגאולה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לעננו בברכת הגאולה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו גוף הברכה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|חתימת העונה בעת צרה}})&lt;קטע סוף=עמוד 85/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 87/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הרפואה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת השנים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קיבוץ גלויות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|השיבה שופטינו}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך אוהב צדקה ומשפט חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך המשפט חתימה}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת המינים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 87/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 89/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת הצדיקים 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ולירושלים עירך}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת ירושלים חתימה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת בית דוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שמע קולנו}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כי אתה שומע}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה בעמך ישראל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא הוראה לימי חול ושבת}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 5 לימי חול ושבת}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 6}}&lt;קטע סוף=עמוד 89/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 91/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 7}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותחזינה עינינו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים אנחנו לך}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מודים דרבנן הכל}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 91/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 93/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לחנוכה 5}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים לפורים 2}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ועל כולם}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וכל החיים}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת כהנים לש&quot;ץ}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 93/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 95/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים לש&quot;ץ 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ}}

-----
-----

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים בארץ ישראל הוראה}}}}{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|קריאה לכהנים}}'''}}{{ש}}{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לברכת המצווה של הכהנים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לברך את עמו ישראל באהבה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אמן}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראת הקראה לכהנים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים בכל יום}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום הוראה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים הוראה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה לש&quot;ץ להמשיך בשים שלום}}}}

-----
-----

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|שים שלום}} * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת שלום חתימה}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הוראה}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בספר חיים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|עושה השלום עם הוראה}})

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הוראה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי נצור הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 95/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 97/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון 2}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה על הלל אחרי תפילת העמידה של שחרית בחול ושבת}}{{ש}}'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המשך בתחנון לשחרית}}'''}}

{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|כותרת למעין שמונה עשרה}}'''}}{{ש}}{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה למעין שמונה עשרה}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|תפילת הביננו}}&lt;קטע סוף=עמוד 97/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>gt0o37fvqlo8o5qnu7j16lgoyckbpdn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:אורי פרקש/הצעה לחוקת מדינת ישראל</title>
    <ns>2</ns>
    <id>458688</id>
    <revision>
      <id>1419758</id>
      <parentid>1419650</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T14:16:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אורי פרקש</username>
        <id>11512</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף 66 - יושב-ראש הכנסת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="108926" xml:space="preserve">{{כותרת|שם-הספר=הצעה לחוקת מדינת ישראל
|כותרת-משנה= מאת אורי פרקש
|מחבר=
|הערות-נוספות=
}}
__NOTOC__
= &lt;center&gt;מבוא&lt;/center&gt; =
'''אנחנו, אזרחי ישראל,'''&lt;br&gt;
'''בשובנו''' למולדתנו ההיסטורית, ארץ יהודה וישראל, אשר בה כונן לו העם היהודי ממלכה ריבונית בימי שאול, דויד ושלמה; ממנה גלה בימי יהויכין וצדקיהו, ואליה שב בימי זרובבל, עזרא ונחמיה. בה ייסד בשנית בדם ואש, את מדינתו בימי יהודה ושמעון בני מתתיהו החשמונאי, וממנה גלה שוב בימי אגריפס השני ורבן יוחנן בן זכאי. אליה, ואל בירתו הנצחית ירושלים עיר המקדש, כסף וערג כל ימי גלותו הארוכה, עליה כתבו בניו בשירתם ובקינתם, ובה שאף, מאז ומעולם, לכונן מחדש את מדינתו העצמאית, הריבונית והחופשית;&lt;br&gt;
'''ובזכרנו''' את דברי ימי גלות עמנו, רצופת הרדיפות, הגירושים, האלימות והקטל שנעשו נגדו בכל ארצות פזוריו, ואשר הגיעו לשיא בשואה שנתחוללה אך לפני דורות אחדים, והוכיחו מעל לכל ספק כי מדינה עצמאית, חופשית וריבונית ללאום היהודי במולדתו ההיסטורית היא הפתרון היחיד לרדיפת היהודים ברחבי העולם;&lt;br&gt;
'''ובהכרתנו''' בחובתנו המוסרית וההיסטורית לכונן במדינתנו זו משטר דמוקרטי המגן על חירות האדם וזכויותיו; ולקיים בה שלטון תקין, יעיל ונקי המבוסס על ריבונות האזרחים, בחירות חופשיות ואחריות בפני העם;&lt;br&gt;
'''ובשאיפה''' לקיים בארצנו ארץ-ישראל חיים של שיתוף וכבוד בין העמים והדתות אשר שוכנים בה, לטובתנו שלנו ולטובתם של צאצאינו;&lt;br&gt;
'''קובעים ומכוננים למדינת ישראל חוקה זו:'''

= &lt;center&gt;חלק א' - אופי המדינה&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק א' - עקרונות היסוד&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - משטר המדינה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 1 - מדינת לאום ====
מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, והיא ביטוי זכותו הטבעית, אשר נתונה היא לכל הלאומים, לקיים במולדתו ההיסטורית מדינה עצמאית וריבונית לאנשיו.
==== סעיף 2 - המשטר הדמוקרטי ====
(א)	מדינת ישראל היא רפובליקה דמוקרטית המחויבת לחירות האדם ולזכויותיו.&lt;br&gt;
(ב)	הריבונות במדינה נתונה היא בידי אזרחיה, מוסדות השלטון ייעודם לקיים את טובת האזרחים ולמלא אחר צרכיהם.&lt;br&gt;
(ג)	כל פעילות של מוסדות השלטון תהא מכוח חוקה זו או מכוח חוק אשר ייחקק מכוחה, ותהיה על פיו בלבד.

==== סעיף 3 - עיר הבירה ====
העיר ירושלים היא בירת המדינה, ומוסדות השלטון מחויבים לשבת בה ישיבת קבע.
=== &lt;center&gt;סימן ב' - לאומיות המדינה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 4 - הסמלים הלאומיים ====
(א)	דגל המדינה הוא נס מלבני לבן, בעל שני פסי תכלת סמוכים ומקבילים לשוליו המאוזנים והארוכים, ומגן-דוד תכול במרכזו.&lt;br&gt;
(ב)	סמל המדינה הוא מגן תכול בעל מסגרת לבנה, אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדיה ענף עץ זית, תחתיה המילה &quot;ישראל&quot; - כולם בצבע לבן.&lt;br&gt;
(ג)	המנון המדינה הוא שירת &quot;התקווה&quot;.&lt;br&gt;
(ד)	פירוט נוסף של סמלי המדינה, וכן הוראות בדבר הכבוד שיש לנהוג בהם, ייקבעו בחוק.

==== סעיף 5 - הלשון הרשמית ====
הלשון העברית היא הלשון הרשמית במדינה, ומוסדות השלטון של המדינה יעשו בה שימוש בלעדי. החוק יבטיח אפשרות לדוברי שפות מסוימות אחרות לקבל מאת המדינה שירות בשפתם.
==== סעיף 6 - לוח השנה הרשמי ====
לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי במדינה. כל תקופות הזמן המנויות בחוקה זו ובכל הוראה חוקית או שיפוטית שתינתן מכוחה - תחושבנה בו.

==== סעיף 7 - זכות העלייה החופשית ====
כל יהודי, בלי שים לב לארץ הולדתו ולאזרחותו, יש לו זכות מולדת לעלות לארץ-ישראל, לקבל את אזרחות המדינה ולהשתקע בה.
==== סעיף 8 - נוקשות ====
אין מתקנים פרק זה.
== &lt;center&gt;פרק ב' - זכויות האדם&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - עקרונות היסוד&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 9 - ערך האדם ====
זכויותיו של כל אדם במדינת ישראל זכויות יסוד הן, והן מושתתות על ההכרה הנצחית בערך האדם, בייחודיות חייו, ובהיותו בן-חורין.
==== סעיף 10 - החירות ====
כל אדם בישראל בן-חורין הוא מלידה ועד מיתה. אין להשית חובות על אדם או להחיל מגבלות על חירותו, אלא בחוק.
==== סעיף 11 - השוויון ====
כל האנשים בישראל שווים הם בפני החוק, לא תהא אפליה בין אדם לאדם על אף רקע, לרבות גזע, דת, אמונה, דעה, מין ונטייה. אבחנה בין אנשים תהא אך ורק על רקע כישוריהם ויכולותיהם, ותיעשה אך ורק לפי הצורך.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - הזכות לחיים ולביטחון&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 12 - זכות החיים והביטחון ====
כל אדם זכות לו לחיים, לביטחונו האישי ולשלמות גופו.
==== סעיף 13 - ביטול עונש המוות והענישה הגופנית ====
(א)	לא יהא בישראל עונש מיתה.&lt;br&gt;
(ב)	לא תהא בישראל ענישה גופנית, ובכלל זה עינוי שתכליתו ענישה.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - הזכות לחירות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 14 - חירות אישית ====
(א)	כל אדם זכאי לעשות כרצונו ובלבד שלא יפגע בזכויות זולתו. אדם לא יישפט ולא ייענש על עשיית פעולה אשר אינה פוגעת פגיעה ממשית בזולתו.&lt;br&gt;
(ב)	נטילת חירותו האישית של אדם - במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל בדרך אחרת - תיעשה אך ורק מכוח החוק ובמידה המזערית הנדרשת להגנה על ביטחון המדינה ועל שלום הציבור.&lt;br&gt;
(ג)	לא יהא אדם רכושו ועבדו של אדם אחר; אף אדם לא יהא נתון תחת משטר עבדות.

==== סעיף 15 - חופש התנועה ====
(א)	כל אדם זכות לו לנוע בכל מקום שהוא רשות הרבים.&lt;br&gt;
(ב)	כל אזרח המדינה זכות לו לקבוע את דירתו בכל יישוב שירצה בו.&lt;br&gt;
(ג)	כל אדם אשר נמצא בשטח המדינה זכאי לצאת ממנה.&lt;br&gt;
(ד)	כל אזרח המדינה אשר נמצא מחוץ לשטח המדינה זכאי להיכנס אליה.

==== סעיף 16 - חופש הדת והנישואים ====
(א)	כל אדם זכות לו להשתייך לכל דת, ולעבוד את אלוהיו בפומבי, בבתי תפילה ובמקומות קדושים, בלי שיאונה לו כל רע ובלא הפרעה, חילול וביזוי.&lt;br&gt;
(ב)	לא ייכפה על אדם להשתייך לדת או לקהילה דתית, וכן לא ייכפה על אדם לקיים מצוותיה של דת, אף אם הוא משתייך לאותה דת.&lt;br&gt;
(ג)	לכל שני אנשים שמלאו להם שש-עשרה שנים הזכות להינשא, הן בטקס דתי והן ברישום אזרחי.

==== סעיף 17 - חופש המחשבה ====
לכל אדם חופש גמור למצפון, דעה ואמונה.

==== סעיף 18 - חופש הביטוי והעיתונות ====
(א)	כל אדם זכות לו להביע את דעותיו והשקפותיו, וכן להפיצן בכתב, בעל-פה ובכל אמצעי אחר העומד לרשותו.&lt;br&gt;
(ב)	לכל אדם או חבר אנשים הזכות להפגין ולמחות בדרכי שלום בעד כל דעה, מטרה או שאיפה.&lt;br&gt;
(ג)	לכל אדם הזכות לאסוף ידיעות ונתונים, לבדוק, לקבל ולמסור אותם, ולהשמיע דעות והשקפות בעזרת כל אמצעי העומד לרשותו.
==== סעיף 19 - חופש ההתאגדות וההתאספות ====
(א)	כל חבר אזרחים רשאי להתאגד יחדיו לשם קידום מטרות ומעשים אשר החוק הפלילי אינו אוסר אותם על היחיד.&lt;br&gt;
(ב)	אף אגודה לא תהיה חשאית, ולא תחייב את חבריה בשמירת סודות מפני השלטונות, במשמעת מוחלטת או בנאמנות בלתי מוגבלת. &lt;br&gt;
(ג)	כל חבר אזרחים רשאי להתאסף לשם קיום מחאה, תהלוכה או אספה ובלבד שתהיה בדרכי שלום.&lt;br&gt;
(ד) לא ייכפה על אף אדם להשתייך לאגודה כלשהי, להשתתף בכינוסיה של אגודה, או לשלם מסים לאגודה אשר אינו חבר בה.

==== סעיף 20 - חופש המדע, המחקר והיצירה ====
(א)	המדע והאמנות יסוד החברה הם, וכל אדם זכאי לעסוק בהם ולפרסם את תוצריו.&lt;br&gt;
(ב)	לא תחול כל הגבלה על המחקר המדעי ועל פרסום תוצאותיו.
==== סעיף 21 - חופש העיסוק ====
כל אדם זכות לו לעסוק בכל מקצוע או משלח-יד באין מפריע. החוק מוסמך לקבוע תנאי קבלה למקצועות שהעיסוק בהם דורש הכשרה מיוחדת.
==== סעיף 22 - חופש המידע ====
(א)	כל אזרח המדינה זכות לו לדרוש מאת מוסדות השלטון ומאת מוסדות שהוקמו לפי חוק, מידע בדבר פעילותם.&lt;br&gt;
(ב)	מידע אשר פרסומו עלול לפגוע בביטחון המדינה, בענייניה החיוניים או בשלום הציבור - ניתן למנוע את פרסומו על סמך צו של בית המשפט החוקתי.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - הזכות לקניין&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 23 - הזכות לקניין ====
כל אדם זכות לו להחזיק בבעלותו קניין גשמי או רוחני, וליהנות מתוצריו באם נעשו באופן חוקי.
==== סעיף 24 - הזכות למסחר ====
כל אדם זכות לו למכור קניין אשר בבעלותו וכן לקנות קניין אשר ברשות זולתו, בין תמורת תשלום ובין תמורת קניין אחר; והכל תוך הסכמה מלאה ומודעת של כל הצדדים הנוגעים בדבר. 
==== סעיף 25 - חופש החוזה ====
כל אדם זכות לו לכרות חוזה עם כל אדם אחר.

=== &lt;center&gt;סימן ה' - הזכות לכבוד&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 26 - כבוד האדם ====
כל אדם זכות לו לכבודו כבן-אנוש; אדם לא יבוזה ולא יושפל בידי זולתו.
==== סעיף 27 - הגנה על השם הטוב ====
כל אדם זכות לו להגנה על שמו הטוב מפני לשון הרע, אך אין אדם חסין בפני האמת.
==== סעיף 28 - צנעת הפרט ====
כל אדם זכות לו לחיות את חייו בפרטיות ובצנעה.
==== סעיף 29 - הגנה על רשות היחיד ====
(א)	דירתו של אדם קודש היא; לא יכנס אדם לתחומו האישי של זולתו אלא בהסכמתו המודעת.&lt;br&gt;
(ב)	אין לערוך חיפוש על גופו או בגופו של אדם.&lt;br&gt;
(ג)	אין לערוך חיפוש או לפשפש בחפציו הפרטיים של אדם, וכן להחרימם החרמה זמנית או קבועה.&lt;br&gt;
(ד)	לא יחוללו החופש והסודיות של מכתבים וחליפת-דברים בכל צורה שהיא.&lt;br&gt;
(ה)	ניתן להגביל זכויות המנויות בסעיף זה על סמך צו של שופט, במקרים ובתנאים אשר ייקבעו בחוק.

=== &lt;center&gt;סימן ו' - הזכות להליך משפטי הוגן&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 30 - חזקת החפות ====
כל אדם הוא בחזקת חף מפשע, כל עוד לא נקבעה אשמתו בבית משפט, על יסוד הוכחה שהיא מעבר לספק סביר.
==== סעיף 31 - הזכות לגשת לבית המשפט ====
כל אדם זכות לו לפנות לבית משפט לשם מימוש זכויותיו הנתונות לו בחוקה זו ומכוח כל דין.
==== סעיף 32 - הזכות לייעוץ ולייצוג משפטי ====
לכל אדם הזכות להיות מיוצג על-ידי אדם אחר לפי בחירתו, בכל הליך שיפוטי שהוא צד לו, ולקבל ייעוץ משפטי בכל עניין הנוגע לו. אדם אשר אינו מסוגל לממן לעצמו ייעוץ וייצוג משפטי, יקבל מאת המדינה ייעוץ וייצוג כאמור, אם מצא עצמו צד להליך שיפוטי.
==== סעיף 33 - הגינות המשפט ====
(א)	הנאשם זכות לו לעריכת משפטו בהקדם האפשרי.&lt;br&gt;
(ב)	הנאשם זכות לו כי העדים המעידים נגדו יעידו בפניו, ולהביא למשפטו עדים אשר יעידו לטובתו.&lt;br&gt;
(ג)	הנאשם זכות לו כי הליך שיפוטי אשר מתנהל נגדו יתנהל בהגינות ובלא משוא פנים, יהיה מובן ויסתיים בהחלטה מנומקת בתוך פרק זמן סביר.&lt;br&gt;
(ד)	אף אדם לא ייכפה להעיד נגד עצמו. הודאה אשר תושג בכפייה, בעינויים או תחת איום, לא תתקבל כעדות. אדם לא יורשע ולא ייענש, אם העדות היחידה נגדו היא הודאתו שלו.

==== סעיף 34 - זכות הערעור ====
לבעל דין הזכות לערער על פסק-דין של בית משפט, זולת על פסק-דין של בית המשפט העליון ובית המשפט החוקתי.
==== סעיף 35 - איסור על ענישה למפרע ====
(א)	אדם לא יישא באחריות פלילית על מעשה או מחדל אשר בשעת התרחשותם לא היו אסורים לפי החוק.&lt;br&gt;
(ב)	על אדם שהורשע בביצוע עבירה לא יוטל עונש חמור מזה שהיה קבוע בחוק באותה שעה על ביצוע אותה עבירה.
==== סעיף 36 - זכויותיו של מי שנשללה ממנו חירותו ====
לכל אדם אשר נשללה ממנו חירותו במעצר, במאסר או בכל דרך אחרת, הזכות לכל אלה:&lt;br&gt;
(1)	שיודיעוהו, מיד עם שלילת חירותו, את העילה לכך ואת זכויותיו אשר נתונות לו לפי חוקה זו;&lt;br&gt;
(2)	שתימסר על כך ללא דיחוי הודעה לאדם הקרוב לו לפי בחירתו;&lt;br&gt;
(3)	להיפגש ללא דיחוי עם עורך-דין לפי בחירתו ולהתייעץ עמו;&lt;br&gt;
(4)	להיות מובא בהקדם בפני בית משפט ולטעון בפניו בעניין שלילת חירותו;&lt;br&gt;
(5)	שינהגו בו כל העת בדרך שתבטיח שמירה מרבית על גופו, כבודו וזכויותיו.

=== &lt;center&gt;סימן ז' - זכויות וחובות האזרח&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 37 - זכויות האזרח ====
(א)	כל אזרח המדינה שהוא תושב ישראל ומלאו לו שש-עשרה שנים זכאי להצביע בבחירות ובמשאל-עם. זכות זו לא תישלל מאף אזרח, אפילו אם נשללה ממנו חירותו.&lt;br&gt;
(ב) כל אזרח המדינה שהוא תושב ישראל במשך עשר שנים רצופות ומלאו לו עשרים ואחת שנים, זכאי להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות המדינה, וכן לכהן ולשמש בכל תפקיד אחר במוסדות השלטון, לרבות כשר, כשופט וכמבקר המדינה.&lt;br&gt;
(ג)	אדם לא יהא זכאי להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות המדינה, או לכהן כשר, כשופט או כמבקר המדינה, אם יש בדבריו או במעשיו, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:&lt;br&gt;
:(1) שלילת אופייה של המדינה כמדינת לאום יהודית וכדמוקרטיה;
:(2) הסתה לגזענות ולאלימות;
:(3) תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה או מוסדותיה;
:(4) מסווה לפעילות פלילית.
(ד)	אדם אשר מגיש מועמדותו לכנסת או לנשיאות יצהיר באותו מעמד הצהרה תחת שבועה בעניין סעיף זה, אשר תיקבע בחוק.&lt;br&gt;
(ה)	החלטה בדבר שלילת הזכות להיבחר תהא נתונה בידי בית המשפט החוקתי.&lt;br&gt;
(ו)	מי שמכהן כשופט, כמבקר המדינה או כחבר קבע בכוחות מזוינים שלא במסגרת שירות חובה מכוח החוק, לא יוכל להתמודד בבחירות לכנסת או בבחירות לנשיאות המדינה, או לשמש כשר, אלא בחלוף שנתיים מיום שסיים את תפקידו.

==== סעיף 38 - מפלגות ====
(א)	כל אזרח המדינה רשאי לכונן מפלגה ולהיות חבר במפלגה, ולקדם בעזרתה כל מטרה פוליטית.&lt;br&gt;
(ב)	אף על פי כן, לא יותר קיומה של מפלגה אשר יש ברעיונותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, בכדי למנוע מאדם להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות.&lt;br&gt;
(ג)	בשום מקרה לא יוכרז על מפלגה אחת כחוקית באופן בלעדי.

==== סעיף 39 - החובה האזרחית ====
כל האנשים הנמצאים בתחומי המדינה מחויבים הם להישמע ולציית לחוקה זו ולחוקים אשר יחוקקו מכוחה.

=== &lt;center&gt;סימן ח' - הגבלה על זכויות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 40 - הגבלת זכויות ====
(א)	ניתן לקבוע תנאים והגבלות על זכויות האדם, וזאת אך ורק לשם הגנה ישירה על ביטחון המדינה, ענייניה החיוניים ושלום הציבור.&lt;br&gt;
(ב)	השמת תנאים ומגבלות על זכויות תיעשה מכוחו של חוק או מכוח תקנות חירום, ותהיה במידה המזערית הנדרשת.&lt;br&gt;
(ג)	הוראה אשר קובעת תנאים או הגבלות על זכויות, אפילו אם מותרת היא לפי חוקה זו, תהא נתונה לביקורת של בית המשפט החוקתי עם התקנתה, ולאחר מכן אחת לכל חמש שנים.&lt;br&gt;
(ד)	מצא בית המשפט החוקתי כי הוראה אשר מגבילה זכויות אינה עומדת בתנאים המחייבים האמורים בסעיף קטן (א) - רשאי הוא להכריז כי מחוסרת-תוקף היא, ויעשה זאת לפי ההליך המפורט בסעיף 143 בחוקה זו.

==== סעיף 41 - נוקשות ====
תיקון לחוקה אשר נוגע לפרק זה יתקבל בקולותיהם של שלושה רבעים מחברי הכנסת, ובכל מקרה לא יבוטל סעיף מפרק זה.
= &lt;center&gt;חלק ב' - מוסדות השלטון&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק ג' - נשיא המדינה&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 42 - המעמד ====
נשיא המדינה הוא ראש המדינה והמגן העליון על חוקת המדינה.
==== סעיף 43 - תקופת הכהונה ====
נשיא המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
==== סעיף 44 - תפקידים וסמכויות ====
(א)	נשיא המדינה יאשרר בחתימתו ובטביעת חותם המדינה כל תיקון לחוקה, כל חוק שנתקבל בכנסת, וכל אמנה שנתקבלה כדין, לא יאוחר משבעה ימים מיום הקבלה.&lt;br&gt;
(ב)	נשיא המדינה רשאי לסרב לאשרר חוק שנתקבל בכנסת ולהחזירו לדיון נוסף, אם מצא שהוא עומד בסתירה לאופייה של המדינה כמדינת לאום וכדמוקרטיה. קיימה הכנסת דיון נוסף בחוק שהחוזר לה וקיבלה אותו ברוב של שני שלישים מחבריה - יאושרר החוק מייד.&lt;br&gt;
(ג)	נשיא המדינה הוא שומר חותם המדינה, וכל שימוש בו ייעשה בהסכמתו.&lt;br&gt;
(ד)	נשיא המדינה יפקח על קיומה התקין של חוקה זו, והוא מוסמך לפנות אל בית המשפט החוקתי לשם קיום חובתו זו.&lt;br&gt;
(ה)	נשיא המדינה ימנה את ראש הממשלה, השרים, השופטים, מבקר המדינה ובעלי תפקידים אחרים, לאחר שמינויים אושר לפי ההליך הקבוע בחוקה זו או בחוקים אחרים מכוחה.&lt;br&gt;
(ו)	נשיא המדינה מוסמך להורות בצו נשיאותי על פיזור הכנסת ועריכת בחירות, או על קיום משאל עם; הכול בהתאם להליכים הקבועים בחוקה זו.&lt;br&gt;
(ז)	נשיא המדינה מוסמך לחנון חייבים בדין, נאשמים, עצירים וחשודים, וכן להקל בכל עונש אשר הוטל על אדם ואף לבטלו כליל; וכל זאת לפי הישר בעיניו.&lt;br&gt;
(ח)	נשיא המדינה הוא המפקד העליון של כל הכוחות המזוינים במדינה.&lt;br&gt;
(ט)	נשיא המדינה יסמיך את נציגי המדינה בחוץ לארץ, ויקבל מאת נציגים זרים את כתבי הסמכתם.&lt;br&gt;
(י)	צו אשר יוציא נשיא המדינה בכל עניין שהוא יפורסם בדפוס רשמי של המדינה.&lt;br&gt;
(יא)	כל תפקיד או סמכות המוענקים לנשיא המדינה בחוקה זו ובחוק - רואים אותם כאילו הוענקו לו לפי סעיף זה.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - בחירת הנשיא&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 45 - שיטת הבחירות ====
נשיא המדינה ייבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות וחשאיות.

==== סעיף 46 - מועד הבחירות ====
(א)	הבחירות לנשיאות ייערכו ביום שני השלישי שלפני תום תקופת כהונת הנשיא המכהן.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונת הנשיא המכהן בטרם עת - ייערכו הבחירות לנשיאות ביום שני הרביעי שלאחר מכן.

==== סעיף 47 - הליך הבחירות ====
(א)	לנשיא המדינה ייבחר המועמד שיקבל יותר ממחצית ממספר הקולות הכשרים.&lt;br&gt;
(ב)	לא קיבל שום מועמד את מספר הקולות הדרוש - ייערכו בחירות שניות ביום שני בשבוע שלאחר מכן, ויעמדו בהן לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שיקבל בבחירות השניות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.&lt;br&gt;
(ג)	היה מועמד יחיד, אם בבחירות הראשונות ואם בבחירות השניות - תהא ההצבעה בבחירות בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים בעדו יעלה על מספר הקולות הכשרים נגדו.&lt;br&gt;
(ד)	היה מספר הקולות הכשרים נגד מועמד יחיד גדול ממספר הקולות הכשרים בעדו - ייערכו בחירות נוספות ביום שני בשבוע שלאחר מכן, וכל אזרח שמתקיימים בו תנאי הכשירות יהא רשאי להתמודד בהן. המועמד שיקבל בהן את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים - הוא הנבחר.&lt;br&gt;
(ה) חוק יקבע פרטים נוספים בעניין הבחירות.

==== סעיף 48 - פרסום תוצאות הבחירות ====
תוצאותיהן של בחירות לנשיאות יתפרסמו בתוך שלושה ימים מיום הבחירות.
==== סעיף 49 - תחילת כהונת הנשיא ====
(א)	נשיא המדינה הנבחר ייכנס לתפקידו ביום בו ימלאו שבע שנים לכהונת הנשיא היוצא.&lt;br&gt;
(ב)	הסתיימה כהונת הנשיא הקודם בטרם עת - ייכנס לתפקידו הנשיא שייבחר תחתיו בתוך שלושה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות.

==== סעיף 50 - שבועת האמונים ====
ביום תחילת כהונתו, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לנשיא המדינה מכוח כל דין - יישבע הנשיא הנבחר אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כנשיאה, ולהגן ולשמור על חוקתה&quot;.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - כהונת הנשיא&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 51 - ייחוד הכהונה ====
נשיא המדינה לא ישמש בשום משרה, תפקיד או משלח-יד אחר מעת היבחרו ועד לסיום כהונתו.
==== סעיף 52 - שכר ====
שכרו של נשיא המדינה ינקב בחוק וישולם לו מאוצר המדינה.
==== סעיף 53 - חסינות ====
(א)	נשיא המדינה לא ייתן את הדין בפני אף בית משפט ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר הקשור במילוי תפקידו, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ב)	נשיא המדינה אינו חייב למסור ראיה לשום גורם על דבר שנודע לו או שנמסר לו במסגרת מילוי תפקידו כנשיא המדינה, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ג)	לא יתנהל הליך פלילי נגד נשיא המדינה, אלא במקרים פליליים חמורים אשר ייקבעו בחוק.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת הנשיא&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 54 - סיום כהונת הנשיא ====
כהונת נשיא המדינה תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:&lt;br&gt;
(1)	בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות ליושב-ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.&lt;br&gt;
(2)	נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.&lt;br&gt;
(3)	הודיע נשיא המדינה כי באופן זמני נבצר ממנו למלא את תפקידו - ביום השישים ואחד שבו מכהן ברציפות ממלא מקום במקומו.&lt;br&gt;
(4) בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות.&lt;br&gt;
(5)	במותו.
==== סעיף 55 - מילוי מקום הנשיא ====
(א)	נסתיימה כהונתו של נשיא המדינה בטרם עת, וכל עוד לא החל לכהן הנשיא שייבחר תחתיו - יכהן יושב-ראש הכנסת כנשיא המדינה בפועל.&lt;br&gt;
(ב)	הודיע נשיא המדינה כי נבצר ממנו באופן זמני למלא את תפקידו - יכהן יושב-ראש הכנסת כממלא מקומו.&lt;br&gt;
(ג)	בעת שממלא יושב-ראש הכנסת את מקומו של נשיא המדינה, בין כממלא מקום ובין כנשיא בפועל - לא יוכל להפעיל את סמכות נשיא המדינה לפזר את הכנסת, למנות את ראש הממשלה ולחנון בעלי דין.

== &lt;center&gt;פרק ד' - הכנסת&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 56 - המעמד ====
הרשות המחוקקת תהא מגולמת בכנסת, שהיא בית הנבחרים של אזרחי המדינה.
==== סעיף 57 - ההרכב ====
הכנסת תהא מורכבת ממאה ועשרים חברים נבחרים.
==== סעיף 58 - תקופת הכהונה ====
כנסת נבחרת תכהן ארבע שנים.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - בחירת הכנסת&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 59 - שיטת הבחירות ====
(א)	הכנסת תיבחר בבחירות שוות וחשאיות.&lt;br&gt;
(ב)	מחצית חברי הכנסת ייבחרו בבחירות ארציות רשימתיות יחסיות; מחצית חברי הכנסת ייבחרו בבחירות אזוריות רוביות.&lt;br&gt;
(ג)	הבחירות לכנסת ייערכו ביום שני השלישי שלפני תום תקופת כהונת הכנסת המכהנת.
==== סעיף 60 - הבחירות הארציות ====
(א)	הבחירות הארציות יהיו בין רשימות מועמדים שיוגשו על-ידי מפלגות.&lt;br&gt;
(ב)	לכל רשימה שקיבלה יותר מחמישה אחוזים מסך הקולות הכשרים יוקצו מושבים בהתאם ליחס הקולות שקיבלה מתוך סך הקולות הכשרים.&lt;br&gt;
(ג)	חוק יקבע פרטים נוספים בעניין הבחירות הארציות.
==== סעיף 61 - הבחירות האזוריות ====
(א)	הבחירות האזוריות יהיו בין מועמדים, אשר מביניהם ייבחר חבר כנסת אחד מטעם כל אזור בחירה.&lt;br&gt;
(ב)	בכל אזור בחירה ייבחר לחבר הכנסת המועמד אשר יקבל את המספר הגבוה ביותר של קולות כשרים.&lt;br&gt;
(ג)	היה באזור בחירה מועמד יחיד – תהא ההצבעה בבחירות בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שיינתנו בעדו יעלה על מספר הקולות הכשרים שיינתנו נגדו. היה מספר הקולות הכשרים נגד מועמד יחיד גדול ממספר הקולות בעדו – ייערכו בחירות שניות ביום שני בשבוע שלאחר הבחירות הראשונות, ויוכל להתמודד בהן כל אזרח שמתקיימים בו תנאי הכשירות. המועמד שיקבל בבחירות השניות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.&lt;br&gt;
(ד)	בבחירות אזוריות יהיה אדם רשאי להיבחר אך ורק מטעם אזור הבחירה שהוא תושב בו.&lt;br&gt;
(ה)	אזורי הבחירה לכנסת ייקבעו אחת לעשר שנים, על-ידי ועדה שיכנס וינהל נשיא המדינה והרכבה ייקבע בחוק. האזורים יהיו רציפים בשטחם, והם יחולקו באופן שיכלול בכל אחד מהם מספר שווה ככל הניתן של אזרחים בעלי זכות הצבעה. מספר אזורי הבחירה יהא שווה למספר חברי הכנסת שבחירתם תהא בבחירות אזוריות.&lt;br&gt;
(ו)	חוק יקבע פרטים נוספים בעניין הבחירות האזוריות.

==== סעיף 62 - פרסום תוצאות הבחירות ====
תוצאות הבחירות לכנסת יתפרסמו בתוך שלושה ימים מיום הבחירות.
==== סעיף 63 - תחילת כהונת הכנסת ====
(א)	הכנסת הנבחרת תחל לכהן ביום בו ימלאו ארבע שנים לכהונת הכנסת היוצאת.&lt;br&gt;
(ב)	הסתיימה כהונת הכנסת הקודמת בטרם עת, או אם החליטה הכנסת להאריך את כהונתה בנסיבות מיוחדות - תחל לכהן הכנסת הנבחרת בתוך אחד-עשר ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות.&lt;br&gt;
(ג) מי שנבחר לכהונת חבר הכנסת, יתפטר עד מועד השבעתו מכל משרה או תפקיד בו כיהן ומכל משלח-יד בו עסק. חבר הכנסת לא ישמש באף משרה או תפקיד אחר, ולא יעסוק באף משלח-יד, בשכר או בהתנדבות, עד לסיום כהונתו.

==== סעיף 64 - שבועת האמונים ====
ביום תחילת כהונתו, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לחבר הכנסת מכוח כל דין - יישבע חבר הכנסת אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כחבר הכנסת ולהגן באדיקות על חוקת מדינת ישראל&quot;.
==== סעיף 65 - כינוס הכנסת ====
(א)	הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום תחילת כהונתה.&lt;br&gt;
(ב)	הכנסת תקיים שני כנסים בשנה: האחד - בין א' בחשוון לבין א' בניסן, השני - בין א' באייר לבין א' באלול.&lt;br&gt;
(ג)	נשיא המדינה, יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה, או שליש מחברי הכנסת רשאים לכנס את הכנסת לישיבה שלא מן המניין, ובלבד שלא תהיה ביום שבתון.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - עבודת הכנסת&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 66 - יושב-ראש הכנסת ====
(א)	בראש הכנסת יעמוד יושב-ראש שיהא מבין חבריה, וינהל את עבודתה ודיוניה לפי הדין הנהוג בה ובהתאם להוראות החוק.&lt;br&gt;
(ב)	הכנסת תבחר את יושב-הראש בקולות רוב חבריה, בישיבת הפתיחה שלה או בישיבה הראשונה שלאחר סיום כהונת יושב-הראש הקודם.&lt;br&gt;
(ג) הכנסת תבחר סגנים ליושב-הראש שימלאו את מקומו בניהול הישיבות, ומבינהם תמנה סגן ראשון אשר ימלא את מקום יושב-הראש בעת שהוא משמש כנשיא בפועל או כממלא מקום נשיא המדינה.&lt;br&gt;
(ד)	כהונת יושב-ראש הכנסת וסגן ליושב-הראש תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) בהשבעת כנסת חדשה - ביום הראשון לכהונתה של כנסת נבחרת.
:(2) חדל הוא מלכהן כחבר הכנסת - ביום בו נסתיימה כהונתו לפי האמור בסעיף 95 בחוקה זו.
:(3) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהניח כתב התפטרות על שולחן הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.&lt;br&gt;
(ה)	 נסתיימה כהונתו של יושב-ראש הכנסת וכל אימת שלא נבחר יושב-ראש חדש - יכהן הסגן הראשון כיושב-ראש הכנסת בפועל.&lt;br&gt;
(ו) התכנסה לראשונה כנסת נבחרת, וכל אימת שלא בחרה יושב-ראש, יכהן כיושב-ראש הכנסת בפועל ותיק חברי הכנסת אשר איננו מכהן כחבר הממשלה.&lt;br&gt;
(ז) הכנסת רשאית לבחור בכל עת יושב-ראש חדש במקום יושב-הראש המכהן.

==== סעיף 67 - ועדות הכנסת ====
(א)	הכנסת תקים ועדות לתחומים מסוימים, ותבחר את חברי הכנסת אשר יכהנו בכל ועדה.&lt;br&gt;
(ב)	הוועדות תעסוקנה, לפי התחום המיועד להן, בפיקוח על הממשלה, ביוזמה של חקיקה חדשה, וכן בעריכתן והכנתן של הצעות חוק לדיון במליאה הכללית של חברי הכנסת.
==== סעיף 68 - סדרי עבודת הכנסת ====
הכנסת תקבע בתקנון את סדרי עבודתה, את נהלי ההצבעה בה, ואת סמכויותיהם ותפקידיהם של בעלי התפקיד בה. התקנון יערוב לחופש ולתרבות הביטוי של חבריה, וניתן לקבוע בו אמצעים משמעתיים לאכיפתו.
==== סעיף 69 - פומביות הדיון ====
(א)	ישיבות הכנסת וועדותיה יהיו פתוחות לצפיית הציבור; הפרטיכל והתיעודים של הישיבות יפורסמו באמצעים נגישים לעיון הכול.&lt;br&gt;
(ב)	הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה, לדון בישיבה סגורה או להתיר לוועדה לדון בישיבה סגורה, לשם דיון בעניינים ששמירתם בסוד הינה חיונית לשמירה על ביטחון המדינה.
==== סעיף 70 - מניין ורוב לקבלת החלטות ====
הכנסת תדון בכל מספר חברים ותחליט בקולותיהם של רוב המשתתפים בהצבעה, אלא אם ניתנה הוראה אחרת בחוקה זו או בחוק. ניתן לקבוע בחוק מניין או רוב לדיון או להחלטה, ובלבד שמניין לדיון כאמור לא יעלה על רוב חברי הכנסת, והכל אם אין הוראה אחרת בחוקה זו.
==== סעיף 71 - מסירת מידע ====
נשיא המדינה, הממשלה וכל גוף אחר אשר ממלא תפקיד ציבורי ימסרו מידע לכנסת ולוועדותיה, ויסייעו להן במילוי תפקידן. ניתן לקבוע בחוק כי מסירת מידע אשר פרסומו עלול לפגוע בביטחון המדינה, בענייניה החיוניים או בשלום הציבור תהא בפני ועדה מסוימת בלבד ובישיבה סגורה.

==== סעיף 72 - צו התייצבות ====
יושב-ראש הכנסת מוסמך להוציא צו המחייב אזרח להתייצב בפני הכנסת או בפני ועדה מוועדותיה. צו התייצבות לא יחול על נשיא המדינה, על שופט ועל מבקר המדינה.

==== סעיף 73 - חסינות ====
(א)	חבר הכנסת לא ייתן את הדין בפני אף בית משפט ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר הקשור במילוי תפקידו, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ב)	חבר הכנסת אינו חייב למסור ראיה לשום גורם על דבר שנודע לו או שנמסר לו במסגרת מילוי תפקידו, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ג)	לא יתנהל הליך פלילי נגד חבר הכנסת, אלא במקרים פליליים חמורים אשר ייקבעו בחוק.

==== סעיף 74 - שכר ====
שכרם של חברי הכנסת ינקב בחוק וישולם להם מאוצר המדינה. כל החלטה שיש בה שינוי בשכרם של חברי הכנסת בלבד תחול על חברי הכנסת שייבחרו לכנסת הבאה ואילך.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - חקיקה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 75 - סמכות החקיקה ====
החוקים יחוקקו על-ידי הכנסת מתוקף סמכותה כרשות המחוקקת. סמכות זו אינה ניתנת להעברה בשום מקרה.
==== סעיף 76 - עליונות החוקה ====
(א)	חוק לא יעמוד בסתירה להוראה הניתנת בחוקה זו.&lt;br&gt;
(ב)	חוק אשר עומד בסתירה להוראה הניתנת בחוקה זו יעמוד בתוקפו אם קבעה כן הכנסת במפורש באותו החוק ולאחר שיבחן אותו בית המשפט החוקתי לפי הוראות סעיף 143 בחוקה זו. לאחר חקיקתו יעמוד החוק האמור לבחינות נוספות של בית המשפט החוקתי, אחת לכל חמש שנים.

==== סעיף 77 - הצעת חוק ====
(א)	הצעת חוק תוגש לכנסת על-ידי חבר הכנסת, ועדה של הכנסת, הממשלה או חבר אזרחים אשר מספרם עולה על מיליון.&lt;br&gt;
(ב)	הצעת חוק מטעם חבר הכנסת אשר נתקבלה בקריאה טרומית, או הצעת חוק מטעם ועדה של הכנסת, מטעם הממשלה או מטעם חבר אזרחים - תונח על שולחן הכנסת ותפורסם בדפוס רשמי.

==== סעיף 78 - הליך החקיקה ====
(א)	הצעת חוק אשר הונחה על שולחן הכנסת תובא לדיון ולהצבעה בקריאה ראשונה. נתקבלה ההצעה ברוב קולות המצביעים - תונח היא על שולחנה של ועדה אשר תחום עיסוקה נוגע בנושא הצעת החוק.&lt;br&gt;
(ב)	הוועדה תדון בהצעת החוק שהונחה על שולחנה, ולאחר מכן תצביע עליה. הוועדה רשאית לתקן את הצעת החוק בטרם תאשר אותה. אושרה הצעת החוק בוועדה כנדרש - תונח היא בנוסח בו אושרה על שולחן הכנסת.&lt;br&gt;
(ג)	הצעת חוק אשר אושרה בוועדה תובא לדיון ולהצבעה בקריאה שנייה במליאת הכנסת. חברי הכנסת רשאים להגיש הסתייגויות להצעת החוק. ההצבעה בקריאה השנייה תהא על כל סעיף ועל כל הסתייגות לו בנפרד. נתקבלה הסתייגות - תועבר הצעת החוק לדיון נוסף בוועדה בצירוף ההסתייגויות שנתקבלה, ורשאית היא לתקן את הסעיף הנדון בהתאם להסתייגות שנתקבלה. לאחר שתקיים הוועדה דיון נוסף, תחזיר את הצעת החוק להמשך הקריאה השנייה. נתקבלו כל סעיפי הצעת החוק בקריאה השנייה ברוב קולות המצביעים - תועבר מייד הצעת החוק לקריאה שלישית.&lt;br&gt;
(ד)	ההצבעה בקריאה השלישית תהא על הצעת החוק בשלמותה בנוסח שנתקבל בקריאה השנייה. נתקבלה הצעת החוק כנדרש - תיחשב היא מאותו הרגע לחוק.

==== סעיף 79 - אשרור חוקים ====
(א)	יושב-ראש הכנסת יגיש לנשיא המדינה כל חוק שנתקבל כנדרש, לשם אשרורו הסופי בחתימת ידו ובטביעת חותם המדינה.&lt;br&gt;
(ב)	החליט נשיא המדינה שלא לאשרר את החוק - יחזיר את החוק לכנסת בצירוף נימוקיו לכך.&lt;br&gt;
(ג)	הוועדה אשר דנה בחוק שהוחזר לכנסת על-ידי נשיא המדינה תדון בו בשנית ותכניס בו שינויים אם היא רואה בכך צורך, ולאחר מכן תניח אותו על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית כאמור בסעיף 78.&lt;br&gt;
(ד) אושרה הצעת החוק האמורה כנדרש - תוגש היא לאשרור בידי נשיא המדינה כאמור בסעיף זה; קיבלה הכנסת את הצעת החוק האמורה בקריאה השלישית בקולותיהם של שני שלישים מחבריה - תאושרר היא בלא דיחוי.

==== סעיף 80 - פרסום חוקים ====
(א)	חוק אשר אושרר בהליך הנדרש יפורסם בדפוס רשמי, ועל כך יהא אחראי יושב-ראש הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	נוסחו של חוק אשר פורסם בדפוס הרשמי הוא הנוסח המחייב.&lt;br&gt;
(ג)	הוראות בדבר פרסום חוקים ותיקון טעויות ייקבעו בחוק.

==== סעיף 81 - תחולת חוק ====
חוק יחול החל ביום בו פורסם בדפוס רשמי, זולת אם ייקבע בו אחרת.

=== &lt;center&gt;סימן ה' - ענייני כספים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 82 - חוקי כספים ====
(א)	מסים לא יוטלו או יבוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק אשר נועד לעניין זה בלבד.&lt;br&gt;
(ב)	אגרות, מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים יכול שיוטלו, ישונו או יבוטלו גם בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.&lt;br&gt;
(ג)	עסקאות בנכסי המדינה יעשו רק על-ידי מי שהחוק הסמיכו לכך.
==== סעיף 83 - תקציב המדינה ====
(א)	תקציב המדינה, שהוא ההוראות להוצאת כספי המדינה לשנת כספים מסוימת, ייקבע בחוק שנועד לעניין זה בלבד.&lt;br&gt;
(ב)	הצעת חוק התקציב תוגש לכנסת על-ידי הממשלה ותפורסם בדפוס רשמי, לא יאוחר מתשעים ימים לפני תחילת שנת הכספים שהיא עוסקת בה.&lt;br&gt;
(ג)	הצעת חוק התקציב תפרט בתוכה את הסכומים המוקצבים עבור כל עניין בה.&lt;br&gt;
(ד)	סעיפים בהצעת חוק התקציב אשר פרסומם עלול לפגוע בביטחון המדינה או בענייניה החיוניים יונחו על שולחנה של ועדה שהכנסת תסמיך לעניין זה, וזו תאשר אותם בנפרד ותניח אותם על שולחן הכנסת לקריאה השנייה והשלישית. סעיפים אלו לא יפורסמו בפירוט, אלא רק ההצעה לסכומים המוקצבים להם.&lt;br&gt;
(ה)	להצעת חוק התקציב יצורף אומדן המקורות למימונו.&lt;br&gt;
(ו)	הכנסת תאשר את חוק תקציב המדינה לשנת הכספים הקרובה לא יאוחר מן היום האחרון בשנה היוצאת, או עד שישים ימים מיום מינויו של ראש ממשלה חדש, לפי המאוחר.
==== סעיף 84 - אי-קבלת תקציב ====
לא נתקבל תקציב לשנת הכספים לפני תחילתה - רשאית הממשלה להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מסך כל ההוצאות שהיו מותרות להוצאה בשנת הכספים הקודמת. כספים כאמור ייעודו קודם כל לקיום התחייבויות מכוח החוק, וביתרה ייעשה שימוש להפעלת שירותים חיוניים.

=== &lt;center&gt;סימן ו' - סמכויות אחרות של הכנסת&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 85 - הקמה של כוחות מזוינים ====
הסמכות להקים כוחות מזוינים, להגדיר את סמכויותיהם ולקבוע את כללי הגיוס אליהם נתונה בידי הכנסת, ותבוצע בחוק.

==== סעיף 86 - הכרזת מלחמה ====
לא תינתן הכרזה על מצב מלחמה או על מלחמה, אלא בהחלטת הכנסת בקולות רוב חבריה.
==== סעיף 87 - ועדת חקירה ====
הכנסת מוסמכת להחליט על עריכת חקירה בכל עניין שהיא רואה בבירורו עניין ציבורי; ולתכלית זו תקים ועדת חקירה, אשר הרכבה ייקבע בידי נשיא בית המשפט החוקתי.

==== סעיף 88 - שלטון מקומי ====
(א)	הכנסת תקבע בחוק את החלוקה המנהלית של המדינה למחוזות ולנפות ותגדיר בו את מידת עצמאותם המנהלית.&lt;br&gt;
(ב) הכנסת מוסמכת לכונן במחוזות המדינה שלטון מחוזי אחיד ונבחר, וכן לשנות את גבולות המחוזות והנפות בכל עת; וכל זאת בחוק שיתקבל בקולות רוב חבריה.&lt;br&gt;
(ג)	הכנסת תכונן בחוק שלטון מקומי נבחר ביישובי המדינה, והיא מוסמכת לשנות תחומי שיפוטם של יישובים, לאחד ביניהם ולפצל אותם.

==== סעיף 89 - שאילתות ושאלות לחברי הממשלה ====
(א)	חבר הכנסת רשאי להגיש שאילתה לממשלה או לשר משריה בתחומי סמכותו.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה וכל שר בתחומי סמכותו חייבים להשיב בתוך שלושה ימים על שאילתה המופנית אליהם, בעל-פה או בכתב.&lt;br&gt;
(ג)	ראש הממשלה יתייצב אחת לשבוע בפני הכנסת לשעה בה יענה לשאלות המופנות אליו על-ידי חבריה, ולא יימסרו לו מבעוד מועד.&lt;br&gt;
(ד)	נשאל ראש הממשלה שאלה ואין הוא מסוגל להשיב עליה - ימסור לכנסת בתוך יומיים את תשובתו לשאלה האמורה.

==== סעיף 90 - פיקוח על חקיקת משנה ====
(א)	הכנסת תפקח על חקיקת משנה בדרכים שיקבע החוק.&lt;br&gt;
(ב)	חקיקת משנה אשר קבועה בה עבירה או נוגעת בענייני כספים לא תיכנס לתוקף, אלא אם אישרה אותה הכנסת טרם פרסומה בדפוס רשמי.
==== סעיף 91 - מינוי נושאי משרה ====
(א)	מינויים של מבקר המדינה, שופטים, שגרירים, מפקדיהם של הכוחות המזויינים במדינה, וכל בעל תפקיד אחר שייקבע כן לגביו בחוק, טעון הוא את אישור הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	מועמד למילוי משרה בשירות המדינה שמינויו מחייב אישור הכנסת יוצע לה על-ידי הממשלה, לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לפני סיום כהונת נושא המשרה היוצא, או בתוך ארבעה-עשר ימים מיום שנתפנה מקומו לפני גמר כהונתו.&lt;br&gt;
(ג)	ועדה של הכנסת תקיים בהקדם האפשרי, שימוע פומבי למועמד המוצע; ניתן מטעמי ביטחון המדינה לקיים שימוע שאינו פומבי, בהליך ובתנאים שייקבע החוק.&lt;br&gt;
(ד)	הצבעת הכנסת על אישור מינוי המועמד כאמור תהא מקץ שבוע מיום השימוע.&lt;br&gt;
(ה)	מינוי נושאי המשרות שנמנו בסעיף קטן (א) טעון הוא אישור הכנסת בקולותיהם של רוב חבריה.&lt;br&gt;
(ו)	בעלי תפקידים אחרים יתמנו על-ידי הממשלה או על-ידי שר משריה שהכנסת הסמיכה לכך. אף חוק לא יגביל את סמכותה של הכנסת לקבוע בהחלטה כי מינוי של בעל תפקיד מסוים טעון את אישורה.

==== סעיף 92 - הדחה ====
(א)	הכנסת מוסמכת להדיח כל נושא משרה במוסדות השלטון, כל פקיד וכל עובד של המדינה, ובכלל אלו נשיא המדינה, מבקר המדינה, שופט, שר וחבר הכנסת, באשמת אחד מאלה:
:(1) בגידה במדינה או השתתפות במאבק נגדה;
:(2) שוחד, מעילה בכסף או שימוש אחר לרעה בשררה;
:(3) ביצוע פשעים ועוונות חמורים אחרים.&lt;br&gt;
(ב)	חברי הכנסת אשר מספרם עולה על רבע מסך חבריה רשאים להגיש ליושב-ראש הכנסת בקשה לפתיחת הליך הדחה, אשר תהיה מנומקת ומגובה בראיות תומכות.&lt;br&gt;
(ג)	יושב-ראש הכנסת ימנה ועדה מיוחדת לדיון בהליך ההדחה, וזו תדון בפתיחתו לא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת הבקשה; הדיון יתקיים בנוכחותו של הנאשם או בנוכחות נציג מטעמו, ותינתן לו הזכות לענות בפניה על האשמות אשר מיוחסות לו.&lt;br&gt;
(ד)	מצאה הוועדה המיוחדת כי קיימת עילה לקיים הליך הדחה - תנסח היא סעיפי הדחה ותניח אותם על שולחן הכנסת.&lt;br&gt;
(ה)	הכנסת תקיים דיון בסעיפי ההדחה מקץ עשרים ואחד ימים מיום שהונחו על שולחנה, ובסיומו תצביע על כל אחד מהם בנפרד. התקבל לפחות אחד מן הסעיפים ברוב של שני שלישים מחברי הכנסת - יראו את הנאשם כמודח החל מאותה עת.&lt;br&gt;
(ו) מי שהודח ממשרתו לא יהא רשאי לכהן באף משרה ציבורית, להיות חבר בכוחות מזוינים או לשמש כעובד המדינה, זולת אם זוכה על-ידי בית המשפט העליון מאשמתו. &lt;br&gt;
(ז)	סדרי הדיונים בוועדה ובמליאה ייקבעו בחוק.

=== &lt;center&gt;סימן ז' - סיום כהונת הכנסת וחבריה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 93 - פיזור הכנסת לפני גמר כהונתה ====
(א)	הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להתפזר לפני גמר כהונתה.&lt;br&gt;
(ב)	נשיא המדינה רשאי לפזר בצו את הכנסת לפני גמר כהונתה.&lt;br&gt;
(ג)	התפזרה הכנסת לפי החלטתה, או שפוזרה בצו של נשיא המדינה - ייערכו הבחירות לכנסת הבאה ביום שני הראשון שלאחר עשרים ושמונה ימים מיום פיזור הכנסת.

==== סעיף 94 - הארכת כהונת הכנסת ====
הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להאריך את כהונתה בנסיבות מיוחדות, וזאת לתקופה שלא תעלה על שנה; החלטת הכנסת כאמור טעונה אישור בית המשפט החוקתי.
==== סעיף 95 - סיום כהונת חבר הכנסת ====
כהונת חבר הכנסת תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:&lt;br&gt;
(1)	סירב הוא להישבע את שבועת האמונים - בישיבה השנייה שבה נקרא לעשות זאת ושלא נבצר ממנו לעשות כן;&lt;br&gt;
(2)	בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות ליושב-ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.&lt;br&gt;
(3)	נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.&lt;br&gt;
(4)	בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות;&lt;br&gt;
(5)	בהיבחרותו או בהתמנותו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלכהן בכנסת - ביום שבו נבחר או נתמנה;&lt;br&gt;
(6)	בהרשעתו בפסק דין סופי בעבירה חמורה - ביום בו נעשה פסק הדין סופי;&lt;br&gt;
(7)	במותו.
==== סעיף 96 - תוצאות סיום כהונת חבר הכנסת ====
(א)	נסתיימה בטרם עת כהונתו של חבר הכנסת שנבחר בבחירות ארציות - יבוא במקומו, מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו, המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה בטרם עת כהונתו של חבר הכנסת שנבחר בבחירות אזוריות - ייערכו בחירות מיוחדות באזור מטעמו נבחר, ביום שני הראשון שלאחר עשרים ושמונה ימים מיום שנתפנה מקומו.
==== סעיף 97 - רציפות הכנסת ====
(א)	כנסת תמשיך לכהן עד להשבעתה של הכנסת שתיבחר אחריה.&lt;br&gt;
(ב)	בית המשפט החוקתי מוסמך להאריך תוקפו של חוק אשר תוקפו עתיד לפוג בחודש האחרון לכהונת הכנסת היוצאת או בחודשיים הראשונים לכהונת הכנסת החדשה.

== &lt;center&gt;פרק ה' - הממשלה&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 98 - המעמד ====
הרשות המבצעת תהא מגולמת בממשלה.
==== סעיף 99 - אמון ואחריות ====
(א)	הממשלה מכהנת מכוח אמונה של הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה אחראית בפני הכנסת, השרים אחראים בפני ראש הממשלה.
==== סעיף 100 - הרכב הממשלה ====
(א)	הממשלה תהא מורכבת מראש הממשלה ומשרים.&lt;br&gt;
(ב)	שר יהא ממונה על משרד ממשלתי.&lt;br&gt;
(ג)	אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכהן כסגן ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ד)	ראש הממשלה וסגנו יהיו מבין חברי הכנסת. שאר השרים יכולים להיות שלא מבין חברי הכנסת, ובלבד שמתקיימים בהם תנאי הכשירות להתמודדות בבחירות לכנסת, כפי שהם מנויים בסעיף 37 בחוקה זו.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - כינון הממשלה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 101 - מינוי ראש הממשלה ====
(א)	ראש הממשלה יתמנה על-ידי נשיא המדינה לפי בחירת הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	משנסתיימה כהונת הממשלה, או משהושבעה כנסת חדשה - יציע נשיא המדינה לכנסת בתוך שבעה ימים את אחד מחבריה כמועמד לראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ג)	מקץ עשרים ואחד ימים מיום שהציע נשיא המדינה את מועמדו לראש הממשלה, תתכנס הכנסת לישיבה בה יציג ראש הממשלה המיועד את ההרכב המיועד של ממשלתו. לאחר מכן תצביע הכנסת על הצעת הנשיא, והמועמד המוצע ייבחר לראש הממשלה אם יצביעו בעדו רוב חברי הכנסת. נבחר המועמד לראש הממשלה - ימנה אותו הנשיא בלא דיחוי.&lt;br&gt;
(ד)	לא הצביעו רוב חברי הכנסת בעד המועמד שהציע הנשיא - תהא הכנסת רשאית, בתוך תקופה של ארבעה עשר ימים החל מאותו היום, לבחור בקולות רוב חבריה את ראש הממשלה. בחרה הכנסת ראש ממשלה בהליך האמור - ימנה אותו הנשיא בתוך יומיים לכל היותר.&lt;br&gt;
(ה)	לא נבחר ראש ממשלה בתקופה האמורה - תתכנס הכנסת לישיבה מיוחדת לבחירת ראש הממשלה. חבר הכנסת שיקבל את מספר הקולות הכשרים הגבוה ביותר ייבחר לראש הממשלה, אף אם לא יצביעו בעדו רוב חברי הכנסת.&lt;br&gt;
(ו)	נבחר ראש ממשלה בקולות רוב חברי הכנסת - ימנה אותו הנשיא בתוך יומיים לכל היותר; נבחר שלא בקולות רוב חברי הכנסת - ימנה אותו נשיא המדינה בתוך יומיים, או שיוציא צו לפיזור הכנסת.

==== סעיף 102 - מינוי שר ====
שר יתמנה על-ידי נשיא המדינה לפי בקשת ראש הממשלה, ובאישור הכנסת.
==== סעיף 103 - שבועת האמונים ====
משנתמנה ראש הממשלה או שר על-ידי נשיא המדינה, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כראש הממשלה / כשר בממשלה]; לקיים את החלטות הכנסת ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.
==== סעיף 104 - סגן שר ====
(א)	שר רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הכנסת, למנות לו סגן שר אחד שהוא חבר הכנסת, וכן לקבוע את סמכויותיו ותחומי עיסוקו במשרד שנתמנה לו.&lt;br&gt;
(ב)	משאישרה הכנסת את מינויו של סגן שר, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כסגן שר; לקיים את החלטות הכנסת ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.

==== סעיף 105 - סגן ראש הממשלה ====
(א)	ראש הממשלה ימנה, באישור הכנסת בקולות רוב חבריה, את אחד השרים שהוא חבר הכנסת, לסגן ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ב)	יצא ראש הממשלה מן הארץ או הודיע כי נבצר ממנו באופן זמני למלא את תפקידו - יכהן סגן ראש הממשלה כממלא מקום ראש הממשלה.

=== &lt;center&gt;סימן ג' - עבודת הממשלה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 106 - תפקידים וסמכויות ====
(א)	הממשלה מתוקף תפקידה, אחראית:
:(1) להוציא לפועל את חוקי הכנסת והחלטותיה.
:(2) לשמור על ביטחון המדינה ועל שלום הציבור באמצעותם של כוחות מזוינים אשר יוקמו בחוק ושל סוכנויות אחרות אשר רשאית היא להקים בפקודותיה, והם כולם יהיו נתונים למרותה.
:(3) לנהל את יחסי החוץ של המדינה באמצעות שגרירים ונציגים אחרים שיתמנו לפי ההליך הקבוע בסעיף 91 בחוקה זו.
:(4) לנהל את אוצר המדינה ולהתוות את המדיניות הכלכלית במדינה, במשותף עם הכנסת.
:(5) לנהל את ענייני הפנים של המדינה בעזרת סוכנויות, רשויות ותאגידים שיוקמו בחוק ויהיו נתונים למרותה.
:(6) לאכוף את החוק הפלילי ואת פסקי הדין של בתי המשפט, באמצעות ניהול מערכת תביעה, בתי מעצר ובתי סוהר.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה מתוקף תפקידה, מוסמכת:
:(1) לכונן אמנות עם מדינות אחרות ועם ארגונים בין-לאומיים, בכפוף להוראות פרק ט' בחוקה זו.
:(2) להנפיק שטרות, מטבעות ובולי דואר, הכול לפי הוראות החוק.
:(3) לנהל רישום של אזרחי המדינה, לקיים מפקדי אוכלוסין ולהנפיק תעודות מזהות, בהליכים ובתנאים שייקבעו בחוק.
:(4) להקים ולנהל תשתיות ושירותי תחבורה, בריאות, חינוך ורווחה, הכול לפי החוק.&lt;br&gt;
(ג)	כל תפקיד או סמכות המוענקים לממשלה בחוקה זו ובחוק - רואים אותם כאילו הוענקו לה לפי סעיף זה.&lt;br&gt;
(ד)	הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת.

==== סעיף 107 - ראש הממשלה ====
(א)	ראש הממשלה יתווה את המדיניות הכללית של הממשלה, יבטיח את אחדותה, יפקח על פעולת השרים ויתאם אותה.&lt;br&gt;
(ב)	ראש הממשלה ימסור לנשיא המדינה דין וחשבון שבועי אודות ישיבותיה ופעילותה של הממשלה.

==== סעיף 108 - השרים ומשרדי הממשלה ====
(א)	משרד ממשלתי יהא אמון על תחום שיוקצה לו בחוק, ויבצע בשם הממשלה ובהתאם להחלטותיה ולהחלטות הכנסת את החוקים הנוגעים בתחומי אחריותו.&lt;br&gt;
(ב) שר יהיה אמון על משרד ממשלתי, וייקבע את המדיניות והפעילות בו, בכפוף להחלטות הממשלה. פקידים של משרד ממשלתי יסורו למרותו של השר הממונה עליהם.&lt;br&gt;
(ג)	הקמתם של משרדי ממשלה, הגדרת תחומי אחריותם וחלוקת המשימות ביניהם יהיו בחוק.&lt;br&gt;
(ד)	כל מחלוקת אשר תתעורר בין שרים בעניין תחומי אחריותם תיפתר על-ידי הממשלה כולה.

==== סעיף 109 - ועדות שרים ====
הממשלה רשאית להקים ועדות שרים לעיסוק בעניינים מסוימים, לבחור את השרים אשר יהיו חברים בהן ולקבוע את סמכויותיהן. מינתה הממשלה ועדת שרים - רשאית היא לפעול באמצעותה.

==== סעיף 110 - נטילת סמכויות ====
שר אשר ממונה על ביצועו של חוק רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה לפי אותו החוק לעובד המדינה, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, וזאת כל עוד החוק אינו אוסר זאת במפורש.

==== סעיף 111 - חקיקת משנה ====
(א)	חקיקת משנה היא הוראה מטעם הממשלה או מטעם שר משריה, אשר ניתנת מכוח חוק והיא בת פועל תחיקתי.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה או שר משריה מוסמכים לחוקק חקיקת משנה בדרך של תקנות, צווים או הוראות, לשם ביצוע החוק. חקיקת משנה שהותקנה על-ידי שר טעונה אישור הממשלה.&lt;br&gt;
(ג)	חקיקת משנה יכולה לקבוע ענישה בדרך של קנס או מאסר כנגד מי שמפר הוראה מהוראותיה. עונש מאסר ייקבע בחקיקת משנה אך ורק מכוח הסמכה מפורשת בחוק, ולא יעלה על שישה חודשים.&lt;br&gt;
(ד)	הכנסת מוסמכת לבטל חקיקת משנה בכל עת.&lt;br&gt;
(ה)	חקיקת משנה אשר נתקבלה כנדרש תתפרסם בדרך בה יתפרסמו חוקי הכנסת.

==== סעיף 112 - סדרי עבודת הממשלה ====
הממשלה תקבע את סדרי עבודתה בתקנון.
==== סעיף 113 - שכר ====
שכרם של ראש הממשלה והשרים ינקב בחוק וישולם להם מאוצר המדינה.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת הממשלה וחבריה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 114 - סיום כהונת הממשלה וחבריה ====
(א)	כהונת ראש הממשלה, שר וסגן שר, תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות לנשיא המדינה, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.
:(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.
:(3) הודיע כי באופן זמני נבצר ממנו למלא את תפקידו - ביום בו מלאו שישים ואחד ימים מיום שמסר הודעתו זו, זולת אם הודיע קודם לכן על סיום נבצרותו.
:(4) בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות;
:(5) בהיבחרותו או בהתמנותו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלכהן בכנסת - ביום שבו נבחר או נתמנה;
:(6) בהרשעתו בפסק דין סופי בעבירה חמורה - ביום בו נעשה פסק הדין סופי;
:(7) במותו.&lt;br&gt;
(ב)	חדל ראש הממשלה או סגנו מלכהן כחבר הכנסת - רואים אותו כאילו התפטר מתפקידו ביום שנפסקה כהונתו בכנסת.&lt;br&gt;
(ג)	ראש הממשלה רשאי להפסיק כהונת שר וסגן שר, וכן להדיח שר מתפקידו כסגן ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ד) הממשלה רשאית להתפטר בהגשת כתב התפטרות משותף לנשיא המדינה.

==== סעיף 115 - תוצאות סיום כהונתו של ראש הממשלה ====
(א)	נסתיימה כהונתו של ראש הממשלה - רואים את הממשלה כולה כאילו התפטרה ביום סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונתו של ראש הממשלה - יכהן סגן ראש הממשלה כראש הממשלה בפועל; ראש הממשלה בפועל ימנה לו סגן באישור הכנסת לפי האמור בסעיף 105 בחוקה זו.

==== סעיף 116 - הבעת אי-אמון בממשלה ====
(א)	הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להביע אי-אמון בממשלה.&lt;br&gt;
(ב)	קיבלה הכנסת החלטה המביעה אי-אמון בממשלה - יודיע על כך יושב-ראש הכנסת לנשיא המדינה, ורואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום הבעת אי-האמון.

==== סעיף 117 - רציפות הממשלה ====
ממשלה שכהונתה נפסקה תמשיך לכהן עד אשר ימנה הנשיא ראש ממשלה חדש לפי ההליך האמור בסעיף 101 בחוקה זו, ובכל אותה העת נתונות לה כל הסמכויות הנתונות לממשלה מכוח כל דין.

== &lt;center&gt;פרק ו' - בתי המשפט&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 118 - המעמד ====
הרשות השופטת תהא מגולמת בבתי המשפט.
==== סעיף 119 - בתי המשפט ====
(א)	אלו יהיו בתי המשפט במדינה:
:(1) בתי משפט השלום - לתביעות פליליות ואזרחיות קטנות;
:(2) בתי משפט מחוזיים - לתביעות פליליות ואזרחיות גדולות;
:(3) בית המשפט העליון - כבית משפט עליון לערעורים וכבית דין גבוה לצדק.&lt;br&gt;
(ב)	החוק יכול לכונן בתי דין בנושאים מסוימים, ולהעניק להם סמכות שפיטה בנושאים מסוימים ומוגדרים, ולמעט בענייני החוק הפלילי.&lt;br&gt;
(ג) לא יוקם בית משפט או בית דין למקרה מיוחד.

==== סעיף 120 - אי-תלות ====
בענייני שפיטה לא תהא מרות על שופטים, זולת מרותו של הדין.
==== סעיף 121 - פומביות ====
בתי משפט ידונו בדלתיים פתוחות ויפרסמו את הפרטיכל של דיוניהם באמצעים נגישים לעיון הכול.
=== &lt;center&gt;סימן ב' - מינוי שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 122 - מינוי ====
שופט יתמנה בידי נשיא המדינה, לפי בחירת הכנסת בהליך הקבוע בסעיף 91 בחוקה זו.
==== סעיף 123 - שבועת האמונים ====
משנתמנה אדם לשופט, בין אם בראשונה, בין אם לכהונה בערכאה גבוהה יותר ובין אם לכהונת נשיא בית משפט ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני נשיא המדינה בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כשופט / כנשיא בית המשפט]; לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים; לשפוט לפי החוק ובהתאם לערכי החירות והשלום ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - כהונת שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 124 - ייחוד הכהונה ====
שופט לא ישמש בשום משרה, תפקיד או משלח-יד אחר, אלא מכוח החוק ובהסכמת בית המשפט החוקתי.
==== סעיף 125 - שיפוט משמעתי ====
(א)	ניתן, בעילות שייקבעו בחוק, להעמיד שופט לדין בבית דין משמעתי לשופטים.&lt;br&gt;
(ב)	שופטי בית הדין המשמעתי לשופטים יתמנו בידי נשיא בית המשפט העליון באישור הכנסת.
==== סעיף 126 - מעמד השופטים ====
בעניינים אלו ייקבעו בחוק הוראות באופן שיבטיח את מעמדם הבלתי תלוי של שופטים, ובתנאים המנויים להלן:&lt;br&gt;
(1)	השעיה זמנית של שופט, בהתאם להחלטת בית הדין המשמעתי;&lt;br&gt;
(2)	העברת שופט מכהונה בבית משפט אחד לאחר, לפי החלטת הממשלה ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון;&lt;br&gt;
(3)	פעולות חקירה, מעצר והעמדה לדין של שופט;&lt;br&gt;
(4)	חסינות שופטים והגנה עליהם.
==== סעיף 127 - שכר ====
שכרם של שופטים ינקב בחוק וישולם להם מאוצר המדינה.
=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 128 - סיום כהונת שופטים ====
כהונת שופט תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) במלאות לו שמונים שנים;
:(2) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות לנשיא המדינה, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן;
:(3) בהדחתו בידי הכנסת, בהליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל ברוב של שני שלישים מחבריה לפחות;
:(4) במותו.

==== סעיף 129 - שופט שפרש ====
חוק יכול שיקבע הוראות בדבר מינויו של שופט שפרש לתפקיד שיפוטי לתקופה קצובה, בדרך ובתנאים שייקבעו בחוק.
=== &lt;center&gt;סימן ה' - בתי המשפט&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 130 - נשיא בית משפט ====
בראש כל בית משפט ובית דין יעמוד נשיא שייבחר מבין שופטיו על-ידי הממשלה.
==== סעיף 131 - בית המשפט העליון ====
(א)	בבית המשפט העליון יכהנו שלושה עשר שופטים, והוא ידון בהרכב שלא יפחת ממחצית מספר חבריו.&lt;br&gt;
(ב) בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסיקותיהם והחלטותיהם של בתי המשפט המחוזיים.&lt;br&gt;
(ג)	בית המשפט העליון ישב גם כבית המשפט הגבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר רואה הוא צורך לתת בהם סעד למען הצדק. בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק ידון בית המשפט העליון בהרכב של כל שופטיו.&lt;br&gt;
(ד)	עניין שפסק בו בית המשפט העליון בהרכב שאינו מלא, ניתן לקיים בו דיון נוסף בבית המשפט העליון בהרכב מלא, בעילות ובדרך שייקבעו בחוק.

==== סעיף 132 - בתי משפט אחרים ====
(א)	בית משפט מחוזי אחד יקום בכל אחד ממחוזות המדינה.&lt;br&gt;
(ב)	בתי משפט השלום יקומו בכל אחד ממחוזות המדינה. ניתן להקים בתי משפט השלום נוספים, בעילות ובדרך אשר ייקבעו בחוק.

==== סעיף 133 - חבר מושבעים ====
במשפטים פליליים אשר ידונו בבית משפט השלום ובבית משפט מחוזי, תהא סמכות הכרעת הדין בידי מניין מושבעים אשר ייבחרו בדרך ובתנאים אשר ייקבעו בחוק, ותוך הטלת גורל בקרב האזרחים.

==== סעיף 134 - משפט חוזר ====
בעניין פלילי שנפסק בו סופית ניתן לקיים משפט חוזר, בעילות ובדרך שייקבעו בחוק.
==== סעיף 135 - הלכה פסוקה ====
(א)	הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט בערכאה נמוכה ממנו.&lt;br&gt;
(ב)	הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון ובית המשפט החוקתי.

==== סעיף 136 - רשמים ====
ניתן בהתאם להוראות החוק למנות רשם לבית משפט, בין אם הוא שופט ובין אם לאו. סמכויותיו של רשם וחובותיו ייקבעו בחוק.

= &lt;center&gt;חלק ג' - מוסדות ביקורת&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק ז' - בית המשפט החוקתי&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 137 - המעמד ====
בית המשפט החוקתי מוסמך לפרש את חוקת המדינה, לקבוע ערובות לקיומה ולפסוק במחלוקות בין מוסדות השלטון לבין עצמם ולבין הפרט.

==== סעיף 138 - אי-תלות ====
בענייני שפיטה לא תהא מרות על שופטי בית המשפט החוקתי, זולת מרותו של הדין.

==== סעיף 139 - פומביות ====
(א)	בית המשפט החוקתי ידון בדלתיים פתוחות ויפרסם את הפרטיכל של דיוניו באמצעים נגישים לעיון הכול.&lt;br&gt;
(ב)	בית המשפט רשאי לקיים דיון בדלתיים סגורות בעניינים ששמירתם בסוד הינה חיונית לשמירה על ביטחון המדינה.
==== סעיף 140 - מעמד השופטים ====
(א)	כל הוראת חוק אשר חלה על שופטים תחול על שופטי בית המשפט החוקתי, זולת אם יצוין בה אחרת במפורש.&lt;br&gt;
(ב)	הוראות סעיפים 124, 125, 126, 127, 128, 129 בחוקה זו יחולו גם על שופטי בית המשפט החוקתי.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - מינוי שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 141 - הרכב בית המשפט החוקתי ====
(א)	בבית המשפט החוקתי יהיו אחד עשר שופטים, אשר יתמנו בידי נשיא המדינה באישור הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 91 בחוקה זו.&lt;br&gt;
(ב)	מועמדים לשיפוט בבית המשפט החוקתי יוצעו לכנסת, בשם רשויות השלטון, על-ידי נציגיהם המנויים בזאת ובהרכב שלהלן:
:(1) חמישה שופטים על-ידי יושב-ראש הכנסת בשם הכנסת;
:(2) שלושה שופטים על-ידי ראש הממשלה בשם הממשלה;
:(3) שלושה שופטים על-ידי נשיא בית המשפט העליון בשם בתי המשפט.&lt;br&gt;
(ג)	נסתיימה כהונת שופט בבית המשפט החוקתי - יציע את המועמד למילוי מקומו נציג הרשות אשר הציעה את מועמדותו של השופט הפורש.&lt;br&gt;
(ד)	נשיא בית המשפט החוקתי ייבחר על-ידי נשיא המדינה מבין השופטים שהוצעו בשם הכנסת.&lt;br&gt;
(ה)	בית המשפט החוקתי יישב תמיד בהרכב מלא.

==== סעיף 142 - שבועת האמונים ====
משנתמנה אדם לשופט או לנשיא בית המשפט החוקתי, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני נשיא המדינה בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כשופט ב / כנשיא] בית המשפט החוקתי; להגן ולשמור בכל מאודי על זכויות האדם והאזרח, על המשטר הדמוקרטי ועל מדינת הלאום; לשפוט לפי החוק ובהתאם לערכי החירות והשלום ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.

=== &lt;center&gt;סימן ג' - תפקידים וסמכויות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 143 - הכרזת בטלות ====
(א)	בית המשפט החוקתי יבחן את חוקי הכנסת, חקיקת המשנה, הצעות לתיקון החוקה ותקנות חירום; וכן מוסמך הוא לבחון גם פסקי-דין, לפי בקשה של מוסד ממוסדות השלטון או אזרח שהוא צד בו.&lt;br&gt;
(ב)	מצא בית המשפט החוקתי כי חוק, חקיקת משנה, הצעה לתיקון החוקה, תקנת חירום או פסק-דין עומד בסתירה להוראה מהוראות חוקה זו - מוסמך הוא להכריז עליו כי מחוסר-תוקף הוא ולבטלו.&lt;br&gt;
(ג)	על אף האמור בסעיף קטן (ב) מוסמך בית המשפט החוקתי להתיר לפי סעיף 76 בחוקה זו את קיומו של חוק אשר עומד בסתירה להוראה מהוראות חוקת המדינה או לאשר לפי סעיף 178 בה הצעה לתיקון לחוקת המדינה אשר עומד בסתירה לאחד מסעיפיה הקיימים - אם מצא שיש בכך צורך חיוני לשמירה על ביטחון המדינה, ענייניה החיוניים, שלום הציבור או זכויות האדם בתחומה.

==== סעיף 144 - חוקיותן של פעולות שלטוניות ====
בית המשפט החוקתי מוסמך - לפי עתירה של מוסד ממוסדות השלטון או אזרח המדינה - לקבוע כי מעשה שנעשה על-ידי מוסד שלטוני, רשות מקומית או תאגיד שהוקם בחוק, עומד בסתירה להוראות החוקה והחוק.

==== סעיף 145 - הכרזה על ארגון בלתי-חוקי ====
(א)	בית המשפט החוקתי מוסמך - אם התבקש על-ידי הממשלה לעשות כן - להכריז על התאגדות או מפלגה כעל ארגון בלתי-חוקי אם יש במטרותיו או במעשיו, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
:(1) שלילת אופייה של המדינה כמדינת לאום יהודית וכדמוקרטיה;
:(2) הסתה לגזענות ולאלימות;
:(3) תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה או מוסדותיה;
:(4) מסווה לפעילות פלילית.&lt;br&gt;
(ב)	הסמכות למנוע מאדם או מרשימת אנשים להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות המדינה בהתאם לסעיף 37 בחוקה זו, נתונה היא בידי בית המשפט החוקתי.

==== סעיף 146 - סמכויות אחרות ====
כל תפקיד או סמכות המוענקים לבית המשפט החוקתי בחוקה זו ובחוק - רואים אותם כאילו הוענקו לו לפי חוקה זו.

==== סעיף 147 - הגבלות ====
בית המשפט החוקתי -&lt;br&gt;
(1) יפסוק אך ורק על יסוד מעשה אשר נעשה בניגוד להוראות חוקה זו או חקיקה אחרת, או אשר החורג מסמכות, שנעשה תוך משוא פנים, שיש בו מטרות זרות או שנעשה תוך הפרת זכות הטיעון;&lt;br&gt;
(2) לא יוציא צווים על יסוד בחינת סבירות, מידתיות או הוגנות המעשה;&lt;br&gt;
(3) לא יוציא צווים לגבי תוקפם של מינויים, בחירתם או הדחתם של נושאי משרות בשירות המדינה; למעט על יסוד מינוי, בחירה או הדחה שנעשו בניגוד לסעיפים 91 ו-92 בחוקה זו או בניגוד להוראות החוק;&lt;br&gt;
(4) לא ידון בעתירה או יוציא צווים עבור אזרח חוץ או יורשיו, למעט במקרה של אזרח חוץ המבקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח זכות שבות;&lt;br&gt;
(5) לא יוציא צווים בעניין שבו רשות מוסמכת, למעט בית משפט, החליטה על שחרורו של אדם ממעצר או ממאסר.

== &lt;center&gt;פרק ח' - מבקר המדינה&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 148 - המעמד ====
ביקורת המדינה תהא נתונה בידיו של מבקר המדינה.
==== סעיף 149 - תקופת הכהונה ====
מבקר המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
==== סעיף 150 - אי-תלות ====
במילוי תפקידו יהא מבקר המדינה אחראי בפני נשיא המדינה בלבד.
==== סעיף 151 - ביקורת המדינה ====
(א)	מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמנהל של המדינה, של הממשלה, של כל מפעל, מוסד, או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות בה ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על-פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה.&lt;br&gt;
(ב)	מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך.
==== סעיף 152 - נציב תלונות הציבור ====
מבקר המדינה ישמש כנציב תלונות הציבור ויברר תלונות מאת הציבור על מוסדות השלטון ועל כל גוף אשר יוקם בחוק ועל כל החברים בהם.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - מינוי המבקר&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 153 - מינוי המבקר ====
מבקר המדינה יתמנה על-ידי נשיא המדינה, לפי בחירת הכנסת ובהליך המפורט בסעיף 91 בחוקה זו.

==== סעיף 154 - תחילת כהונת המבקר ====
(א)	מבקר המדינה הנכנס ייכנס לתפקידו ביום בו ימלאו שבע שנים לכהונת המבקר היוצא.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונת המבקר הקודם בטרם עת - ייכנס המבקר שיתמנה תחתיו בתוך שלושה ימים מיום אישור מינויו.
==== סעיף 155 - שבועת האמונים ====
ביום תחילת כהונתו, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים למבקר המדינה מכוח כל דין - יישבע המבקר הנבחר אמונים בפני נשיא המדינה בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כמבקר המדינה; לשמר את טוהר המידות, המנהל התקין והאחריות בפני האזרחים ולהגן ולשמור על חוקת מדינת ישראל&quot;.

=== &lt;center&gt;סימן ג' - עבודת המבקר&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 156 - ייחוד הכהונה ====
מבקר המדינה לא ישמש בשום משרה, תפקיד או משלח-יד אחר מעת היבחרו ועד לסיום כהונתו.
==== סעיף 157 - שכר ====
שכרו של מבקר המדינה ינקב בחוק וישולם לו מאוצר המדינה.
==== סעיף 158 - מסירת מידע ====
גוף אשר עומד לביקורתו של מבקר המדינה ימסור לו ללא דיחוי, לפי דרישתו, כל מידע וחומר אחר שלדעת המבקר דרוש לו לצרכי הביקורת.
==== סעיף 159 - פרסום ====
מבקר המדינה יפרסם ברבים חוות דעת ודינים וחשבונות בתחום תפקידיו, בדרך ובסייגים שייקבעו בחוק.
==== סעיף 160 - ביקורת ====
מבקר המדינה, פקידיו, משרדו, פעילותו ורשומותיו יהיו נתונים תחת ביקורת הכנסת.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת המבקר&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 161 - סיום כהונת המבקר ====
(א)	כהונת מבקר המדינה תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות לנשיא המדינה, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.
:(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.
:(3) הודיע מבקר המדינה כי באופן זמני נבצר ממנו למלא את תפקידו - ביום השישים ואחד שבו מכהן ברציפות ממלא מקום במקומו.
:(4) בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות.
:(5) במותו.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונתו של מבקר המדינה בטרם עת - ימנה נשיא המדינה מבקר חדש תחתיו בתוך עשרים ושמונה ימים.
==== סעיף 162 - מילוי מקום המבקר ====
הודיע מבקר המדינה כי נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו - ימונה לו על-ידי נשיא המדינה ממלא מקום.

= &lt;center&gt;חלק ד' - הליכים מיוחדים&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק ט' - אמנות&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - חתימה על אמנה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 163 - אמנה מהי ====
אמנה היא כל הסכם או התחייבות בין-לאומיים, אשר נערך בכתב בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת או ארגון בין-מדינתי, או בין מדינת ישראל לגורם זר.
==== סעיף 164 - הסמכות לכרות אמנה ====
(א)	הסמכות לשאת ולתת על אמנות ולחתום עליהן תהא נתונה בידי הממשלה באמצעות שר משריה לפי קביעת ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ב)	אמנה אשר אישרה אותה הממשלה תונח על שולחנו של בית המשפט החוקתי לתקופה של ארבעה עשר ימים לשם בדיקת עמידתה בתנאים המנויים בסעיפים 165, 166 בחוקה זו.

==== סעיף 165 - עליונות החוקה ====
לא תיחתם ולא תאושר אמנה אשר יש בהוראותיה סתירה להוראה מהוראות חוקה זו.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - אישור אמנה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 166 - אישור הכנסת ====
(א)	אמנה שהיא אחת מאלה לא תיחתם בידי הממשלה ולא תחייב את מדינת ישראל, אלא לאחר שאושרה על-ידי הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה:
:(1) היא קובעת או משנה את גבולותיה של המדינה - ואזי תהיה טעונה אישור נוסף במשאל עם;
:(2) היא אמנה רב-צדדית שעיקרה זכויות האדם;
:(3) יש בה עניין ביטחוני מיוחד או שהיא מאפשרת הכנסת כוח צבאי זר לתוך תחומי המדינה;
:(4) יש בה עניין כלכלי מיוחד;
:(5) יישומה מחייב חקיקה של הכנסת;
:(6) יש בה הצטרפות של המדינה לארגון בין-מדינתי או בין-לאומי, או הכפפה של המדינה לסמכות שיפוט זרה או בין-לאומית.&lt;br&gt;
(ב)	חוק יקבע הוראות בעניין אישורה של אמנה בידי ועדה של הכנסת לשם שמירה על ביטחון המדינה או כדי למנוע פגיעה ביחסי החוץ או קשרי המסחר של המדינה.&lt;br&gt;
(ג)	ניתן לקבוע בחוק סוגים נוספים של אמנות שלא יחייבו את המדינה אם לא אושרו בידי הכנסת לפני חתימה עליהן, אשרורן או קבלתן בדרך אחרת בידי הממשלה.&lt;br&gt;
(ד)	פרישה מאמנה אשר אושרה בידי הכנסת מחייבת אף היא את אישור הכנסת.&lt;br&gt;
(ה)	אמנות שנחתמו ואושררו לפני תחילת תוקפה של חוקה זו, ינהגו בהן כאילו נחתמו לפיה.
==== סעיף 167 - אשרור ופרסום אמנות ====
(א) אמנה שקובלה כנדרש בידי המדינה תאושרר על-ידי נשיא המדינה. &lt;br&gt;
(ב) אמנה שאושררה תפורסם בדפוס רשמי, למעט אמנה שיש לשמרה בסוד לשם שמירה על ביטחון המדינה או כדי למנוע פגיעה ביחסי החוץ או בקשרי המסחר של המדינה.

== &lt;center&gt;פרק י' - משאל עם&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - העילות לקיום משאל עם&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 168 - משאל עם מחייב ====
(א)	אמנה או החלטה שאיננה בדרך של הסכם, אשר קובעת או משנה את גבולות המדינה ואושרה כנדרש בכנסת לפי ההליך האמור בפרק ט' בחוקה זו, תובא בטרם תיכנס לתוקף, לאישור במשאל עם.&lt;br&gt;
(ב)	תיקון לחוקת המדינה אשר נתקבל בכנסת לפי ההליך האמור בפרק י&quot;ב בחוקה זו יובא לאישור במשאל עם.

==== סעיף 169 - משאל עם לפי בקשה====
(א)	הממשלה, רבע מחברי הכנסת או חבר אזרחי המדינה אשר מספרם עולה על מיליון, רשאים להגיש לנשיא המדינה בקשה לעריכת משאל עם בשאלת אישורו של חוק, חקיקת משנה או אמנה.&lt;br&gt;
(ב)	משאל עם אודות אישור חוק, חקיקת משנה או אמנה יתקיים לא יאוחר מעשרים ושמונה ימים לאחר שאושר כנדרש לפי ההליך הקבוע בחוקה זו. תוקף החוק, חקיקת המשנה או האמנה לא יחול אלא אם יתקבל כנדרש במשאל עם. &lt;br&gt;
(ג)	חבר אזרחים אשר מספרם עולה על מיליון רשאי להגיש בקשה לעריכת משאל עם אודות הצעת חוק מטעמו, והיא תצורף לבקשה המוגשת לנשיא המדינה.&lt;br&gt;
(ד)	משאל עם לא ייערך, אם נוגע הוא באחד מן הנושאים הבאים:
:(1) מיסים, מלוות ואגרות;
:(2) גיוס חיילים והחזקת כוחות מזויינים;
:(3) הכרזה על מלחמה או ביטול מצב מלחמה;
:(4) קביעת השכר ותנאי העבודה של עובדי מדינה, חיילים ושאר אנשים אשר מקבלים שכר מן המדינה.
:(5) חנינה לאסיר, לעציר או לכל מי שנשללה ממנו חירותו מכוח החוק.&lt;br&gt;
(ה)	נשיא המדינה ישיב על בקשה לקיום משאל עם שהוגשה לו בתוך שבעה ימים לכל היותר.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - ביצוע משאל עם&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 170 - צו לעריכת משאל עם ====
נוצרה עילה לפי סעיף 168 לעריכת משאל עם, או אם החליט נשיא המדינה לאשר בקשה אשר הוגשה לו לפי סעיף 169 - יוציא נשיא המדינה צו לעריכת משאל עם, יקבע בו את השאלה אשר תישאל בו ואת תאריך עריכתו, שיהיה ביום שני הראשון שלאחר ארבעים ושניים ימים מיום הוצאת הצו.
==== סעיף 171 - אישור במשאל עם ====
(א) עניין אשר עומד לאישור במשאל עם יתקבל אם מספר הקולות הכשרים אשר יינתנו בעדו יעלה על מספר הקולות הכשרים אשר יינתנו נגדו.&lt;br&gt;
(ב) תוצאות משאל עם יפורסמו בתוך שלושה ימים מיום עריכתו.
==== סעיף 172 - ביטול מה שנתקבל במשאל עם ====
(א)	חוק, חקיקת משנה או אמנה אשר נתקבלו במשאל עם, ניתן לבטלם במשאל עם נוסף או בהחלטת הכנסת, ולא לפני שימלאו חמש שנים לקבלתם.&lt;br&gt;
(ב)	בית המשפט החוקתי מוסמך להתיר ביטול של חוק, חקיקת משנה או אמנה אשר נתקבלו במשאל עם לפני תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) אם מצא שיש בכך צורך חיוני לשמירה על ביטחון המדינה, ענייניה החיוניים, שלום הציבור או זכויות האדם בה.

== &lt;center&gt;פרק י&quot;א - שעת חירום&lt;/center&gt; ==
==== סעיף 173 - הכרזה על מצב חירום ====
(א)	ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום - רשאית היא, ביוזמתה או לפי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום.&lt;br&gt;
(ב)	תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום תיקבע בהכרזה עצמה ולא תעלה על שנה; הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.&lt;br&gt;
(ג)	ראתה הממשלה שקיים במדינה מצב של חירום ושעקב דחיפות העניין יש להכריז על מצב חירום עוד בטרם ניתן לכנס את הכנסת - רשאית היא להכריז על מצב חירום; תוקפה של ההכרזה יפקע כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה או בוטלה קודם לכן על-ידי הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולות רוב חבריה; לא התכנסה הכנסת - רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור בסעיף קטן זה.&lt;br&gt;
(ד)	הכרזה של הממשלה או של הכנסת על מצב חירום תפורסם בדפוס רשמי; לא ניתן לפרסם הכרזה על מצב חירום כנדרש - תפורסם ההכרזה בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שתפורסם בדפוס רשמי מיד כשניתן יהיה לעשות כן.&lt;br&gt;
(ה)	הכנסת רשאית בכל עת לבטל הכרזה על מצב חירום; הודעה על ביטול מצב חירום תפורסם בדפוס רשמי.

==== סעיף 174 - תקנות חירום ====
(א)	במצב חירום מוסמכת הממשלה להתקין תקנות חירום על-מנת לשמור על בטחון המדינה, על בריאות ושלום הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים במדינה. תקנות חירום יימסרו לנשיא המדינה ויונחו על שולחן הכנסת סמוך ככל הניתן לאחר התקנתן.&lt;br&gt;
(ב)	ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות חירום - מוסמך הוא להתקינן בעצמו או להסמיך שר להתקינן.&lt;br&gt;
(ג)	תקנות חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מיסים ותשלומי חובה אחרים, והכל אם לא ניתנה הוראה אחרת בחוקה זו ובחוק.&lt;br&gt;
(ד)	אין בכוחן של תקנות חירום למנוע פנייה לבית המשפט, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בזכות להליך משפטי הוגן, בזכות להצביע או בזכות להיבחר.&lt;br&gt;
(ה)	תקנות חירום לא יותקנו, ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום מחייב זאת.&lt;br&gt;
(ו)	תקנות חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן בדפוס רשמי. לא ניתן לעשות כן - יפורסמו הן בדרך מתאימה אחרת וייכנסו לתוקף באותה העת, ובלבד שיפורסמו בדפוס רשמי מיד כשניתן יהיה לעשות כן.&lt;br&gt;
(ז)	תוקפן של תקנות חירום יפקע מקץ שלושה חודשים מיום התקנתן, אלא אם יבוטלו קודם לכן על-ידי הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולות רוב חבריה.&lt;br&gt;
(ח)	חדל מצב החירום מלהתקיים - יוסיפו תקנות החירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר מחודשיים מיום סיום מצב החירום.
==== סעיף 175 - הגבלות על תקנות חירום ====
אין בכוחן של תקנות חירום:&lt;br&gt;
(1)	לשנות חוקה זו, להפקיע זמנית את תוקפה או לקבוע בה תנאים.&lt;br&gt;
(2)	להתיר חקיקה אשר פוגעת באופייה של המדינה כמדינת לאום יהודית וכדמוקרטיה;&lt;br&gt;
(3)	להתיר הדחתם של נשיא המדינה, חבר הכנסת, שר, שופט, מבקר המדינה, וכל בעל תפקיד אחר המוגדר בחוקה ובחוק אשר אין בכוחן של תקנות חירום לשנות, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.&lt;br&gt;
(4)	להתיר השבתת פעילותם של מוסדות אשר הוקמו לפי חוקה זו.

== &lt;center&gt;פרק י&quot;ב - תיקון החוקה&lt;/center&gt; ==
==== סעיף 176 - סמכות ====
הסמכות לתקן חוקה זו נתונה במשותף בידי הכנסת ובידי האזרחים.

==== סעיף 177 - הצעות תיקון ====
(א)	אלו רשאים להגיש הצעה לתיקון חוקת המדינה:
:(1) נשיא המדינה;
:(2) שליש מחברי הכנסת;
:(3) הממשלה;
:(4) חבר אזרחי המדינה אשר מספרם עולה על מיליון.&lt;br&gt;
(ב)	הצעה לתיקון חוקת המדינה שהוגשה על-ידי נשיא המדינה או על-ידי הממשלה תונח על שולחן הכנסת, תפורסם בדפוס רשמי ותועבר לוועדה מיוחדת של הכנסת.&lt;br&gt;
(ג)	הצעה לתיקון חוקת המדינה שהוגשה על-ידי שליש מחברי הכנסת או על-ידי מיליון אזרחי המדינה תובא לדיון מוקדם בכנסת; החליטה הכנסת לאשר את ההצעה - תועבר ההצעה לוועדה מיוחדת של הכנסת.&lt;br&gt;
(ד)	אושרה הצעה בוועדה המיוחדת או שדחתה הכנסת את הצעת הוועדה שלא לאשר את ההצעה - תפורסם ההצעה בדפוס רשמי בנוסח שתקבע הוועדה, ותונח על שולחן הכנסת.
==== סעיף 178 - שלבי תיקון החוקה ====
(א)	תיקון לחוקת המדינה יתקבל בכנסת בארבע קריאות.&lt;br&gt;
(ב)	הצעה לתיקון החוקה אשר הונחה על שולחן הכנסת תובא לדיון ולהצבעה בקריאה ראשונה. נתקבלה ההצעה ברוב קולות המצביעים - תועבר לוועדה המיוחדת להמשך דיון.&lt;br&gt;
(ג)	הוועדה המיוחדת תדון בהצעת התיקון, ולאחר מכן תצביע עליה. הוועדה רשאית לתקן את ההצעה בטרם תצביע עליה. אושרה ההצעה בוועדה כנדרש - תונח היא בנוסח בו אושרה על שולחן הכנסת.&lt;br&gt;
(ד)	הצעה לתיקון החוקה אשר אושרה בוועדה המיוחדת תובא לדיון ולהצבעה בקריאה שנייה במליאת הכנסת. חברי הכנסת רשאים להגיש הסתייגויות להצעת התיקון. ההצבעה בקריאה השנייה תהא על כל סעיף ועל כל הסתייגות לו בנפרד. נתקבלה הסתייגות - תועבר הצעת התיקון לדיון נוסף בוועדה המיוחדת בצירוף ההסתייגויות שנתקבלה, ורשאית היא לתקן את הסעיף הנדון בהתאם להסתייגות שנתקבלה. לאחר שתקיים הוועדה דיון נוסף, תחזיר את הצעת התיקון להמשך הקריאה השנייה. נתקבלו כל סעיפי הצעת התיקון בקריאה השנייה בקולות רוב המצביעים - תועבר מייד ההצעה לקריאה שלישית.&lt;br&gt;
(ה)	ההצבעה בקריאה השלישית תהא על הצעת התיקון בשלמותה בנוסח שנתקבל בקריאה השנייה. נתקבלה הצעת התיקון בקולותיהם של רוב חברי הכנסת - תפורסם ההצעה בדפוס רשמי ותונח על שולחן הכנסת לקריאה רביעית.&lt;br&gt;
(ו)	ההצבעה בקריאה הרביעית תהא על ההצעה בנוסח שנתקבל בקריאה השלישית, בישיבה מיוחדת של הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד ותתקיים מקץ עשרים ושמונה ימים מיום ההצבעה בקריאה השלישית. הצעת התיקון תתקבל בקריאה הרביעית בקולותיהם של שני שלישים מחברי הכנסת.&lt;br&gt;
(ז)	לא יתקבל תיקון לחוקה אשר סותר את אחד מסעיפיה הקיימים; ואולם יכול תיקון, אם נכתב בו במפורש, לסתור או לבטל סעיף אשר קיים בחוקה ובלבד שבית המשפט החוקתי אישר את הצעת התיקון לפני שיובא לקריאה הרביעית, בהתאם לתנאים המנויים בסעיף 143 בחוקה זו.

==== סעיף 179 - משאל עם ואישרור בידי נשיא המדינה ====
(א)	תיקון לחוקת המדינה שנתקבל בכנסת בארבע קריאות יועמד לאישור במשאל עם, כאמור בפרק י' בחוקה זו, ביום שני הראשון שלאחר עשרים ואחד ימים מיום אישורו בקריאה רביעית. התיקון יתקבל אם מספר הקולות הכשרים שיינתנו בעדו יעלה על מחצית ממספר בעלי זכות ההצבעה.&lt;br&gt;
(ב)	נתקבל התיקון במשאל עם - יאשרר אותו נשיא המדינה בלא דיחוי.

==== סעיף 180 - פרסום ותחולה ====
תיקון לחוקת המדינה אשר נתקבל כנדרש לפי הוראות פרק זה ייכנס לתוקף מקץ שבעה ימים מיום שאישרר אותו נשיא המדינה, ויפורסם בדפוס רשמי עד אותו היום.

= &lt;center&gt;סיום&lt;/center&gt; =
'''נחתם ונשלם''' בירושלים, נתקבל בכנסת, ואושר במשאל עם ביום השלושה עשר בחודש כסלו, שנת חמשת אלפים ושבע-מאות ושמונים ושתיים למניין עם ישראל, שנת שבעים ושלוש לחירות ישראל.&lt;br&gt;&lt;center&gt;ועל כך באנו על החתום, נציגי אזרחי ישראל המכונסים במשכן הכנסת, לעדות עולם על חוקה זו:&lt;/center&gt;
----
&lt;center&gt;'''אורי פרקש'''&lt;br&gt;
המחבר&lt;/center&gt;</text>
      <sha1>qr9q702uzd8caivgba1iy5y6lh9l9vk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419759</id>
      <parentid>1419758</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T14:23:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אורי פרקש</username>
        <id>11512</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף 121 - פומביות */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="109377" xml:space="preserve">{{כותרת|שם-הספר=הצעה לחוקת מדינת ישראל
|כותרת-משנה= מאת אורי פרקש
|מחבר=
|הערות-נוספות=
}}
__NOTOC__
= &lt;center&gt;מבוא&lt;/center&gt; =
'''אנחנו, אזרחי ישראל,'''&lt;br&gt;
'''בשובנו''' למולדתנו ההיסטורית, ארץ יהודה וישראל, אשר בה כונן לו העם היהודי ממלכה ריבונית בימי שאול, דויד ושלמה; ממנה גלה בימי יהויכין וצדקיהו, ואליה שב בימי זרובבל, עזרא ונחמיה. בה ייסד בשנית בדם ואש, את מדינתו בימי יהודה ושמעון בני מתתיהו החשמונאי, וממנה גלה שוב בימי אגריפס השני ורבן יוחנן בן זכאי. אליה, ואל בירתו הנצחית ירושלים עיר המקדש, כסף וערג כל ימי גלותו הארוכה, עליה כתבו בניו בשירתם ובקינתם, ובה שאף, מאז ומעולם, לכונן מחדש את מדינתו העצמאית, הריבונית והחופשית;&lt;br&gt;
'''ובזכרנו''' את דברי ימי גלות עמנו, רצופת הרדיפות, הגירושים, האלימות והקטל שנעשו נגדו בכל ארצות פזוריו, ואשר הגיעו לשיא בשואה שנתחוללה אך לפני דורות אחדים, והוכיחו מעל לכל ספק כי מדינה עצמאית, חופשית וריבונית ללאום היהודי במולדתו ההיסטורית היא הפתרון היחיד לרדיפת היהודים ברחבי העולם;&lt;br&gt;
'''ובהכרתנו''' בחובתנו המוסרית וההיסטורית לכונן במדינתנו זו משטר דמוקרטי המגן על חירות האדם וזכויותיו; ולקיים בה שלטון תקין, יעיל ונקי המבוסס על ריבונות האזרחים, בחירות חופשיות ואחריות בפני העם;&lt;br&gt;
'''ובשאיפה''' לקיים בארצנו ארץ-ישראל חיים של שיתוף וכבוד בין העמים והדתות אשר שוכנים בה, לטובתנו שלנו ולטובתם של צאצאינו;&lt;br&gt;
'''קובעים ומכוננים למדינת ישראל חוקה זו:'''

= &lt;center&gt;חלק א' - אופי המדינה&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק א' - עקרונות היסוד&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - משטר המדינה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 1 - מדינת לאום ====
מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, והיא ביטוי זכותו הטבעית, אשר נתונה היא לכל הלאומים, לקיים במולדתו ההיסטורית מדינה עצמאית וריבונית לאנשיו.
==== סעיף 2 - המשטר הדמוקרטי ====
(א)	מדינת ישראל היא רפובליקה דמוקרטית המחויבת לחירות האדם ולזכויותיו.&lt;br&gt;
(ב)	הריבונות במדינה נתונה היא בידי אזרחיה, מוסדות השלטון ייעודם לקיים את טובת האזרחים ולמלא אחר צרכיהם.&lt;br&gt;
(ג)	כל פעילות של מוסדות השלטון תהא מכוח חוקה זו או מכוח חוק אשר ייחקק מכוחה, ותהיה על פיו בלבד.

==== סעיף 3 - עיר הבירה ====
העיר ירושלים היא בירת המדינה, ומוסדות השלטון מחויבים לשבת בה ישיבת קבע.
=== &lt;center&gt;סימן ב' - לאומיות המדינה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 4 - הסמלים הלאומיים ====
(א)	דגל המדינה הוא נס מלבני לבן, בעל שני פסי תכלת סמוכים ומקבילים לשוליו המאוזנים והארוכים, ומגן-דוד תכול במרכזו.&lt;br&gt;
(ב)	סמל המדינה הוא מגן תכול בעל מסגרת לבנה, אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדיה ענף עץ זית, תחתיה המילה &quot;ישראל&quot; - כולם בצבע לבן.&lt;br&gt;
(ג)	המנון המדינה הוא שירת &quot;התקווה&quot;.&lt;br&gt;
(ד)	פירוט נוסף של סמלי המדינה, וכן הוראות בדבר הכבוד שיש לנהוג בהם, ייקבעו בחוק.

==== סעיף 5 - הלשון הרשמית ====
הלשון העברית היא הלשון הרשמית במדינה, ומוסדות השלטון של המדינה יעשו בה שימוש בלעדי. החוק יבטיח אפשרות לדוברי שפות מסוימות אחרות לקבל מאת המדינה שירות בשפתם.
==== סעיף 6 - לוח השנה הרשמי ====
לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי במדינה. כל תקופות הזמן המנויות בחוקה זו ובכל הוראה חוקית או שיפוטית שתינתן מכוחה - תחושבנה בו.

==== סעיף 7 - זכות העלייה החופשית ====
כל יהודי, בלי שים לב לארץ הולדתו ולאזרחותו, יש לו זכות מולדת לעלות לארץ-ישראל, לקבל את אזרחות המדינה ולהשתקע בה.
==== סעיף 8 - נוקשות ====
אין מתקנים פרק זה.
== &lt;center&gt;פרק ב' - זכויות האדם&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - עקרונות היסוד&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 9 - ערך האדם ====
זכויותיו של כל אדם במדינת ישראל זכויות יסוד הן, והן מושתתות על ההכרה הנצחית בערך האדם, בייחודיות חייו, ובהיותו בן-חורין.
==== סעיף 10 - החירות ====
כל אדם בישראל בן-חורין הוא מלידה ועד מיתה. אין להשית חובות על אדם או להחיל מגבלות על חירותו, אלא בחוק.
==== סעיף 11 - השוויון ====
כל האנשים בישראל שווים הם בפני החוק, לא תהא אפליה בין אדם לאדם על אף רקע, לרבות גזע, דת, אמונה, דעה, מין ונטייה. אבחנה בין אנשים תהא אך ורק על רקע כישוריהם ויכולותיהם, ותיעשה אך ורק לפי הצורך.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - הזכות לחיים ולביטחון&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 12 - זכות החיים והביטחון ====
כל אדם זכות לו לחיים, לביטחונו האישי ולשלמות גופו.
==== סעיף 13 - ביטול עונש המוות והענישה הגופנית ====
(א)	לא יהא בישראל עונש מיתה.&lt;br&gt;
(ב)	לא תהא בישראל ענישה גופנית, ובכלל זה עינוי שתכליתו ענישה.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - הזכות לחירות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 14 - חירות אישית ====
(א)	כל אדם זכאי לעשות כרצונו ובלבד שלא יפגע בזכויות זולתו. אדם לא יישפט ולא ייענש על עשיית פעולה אשר אינה פוגעת פגיעה ממשית בזולתו.&lt;br&gt;
(ב)	נטילת חירותו האישית של אדם - במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל בדרך אחרת - תיעשה אך ורק מכוח החוק ובמידה המזערית הנדרשת להגנה על ביטחון המדינה ועל שלום הציבור.&lt;br&gt;
(ג)	לא יהא אדם רכושו ועבדו של אדם אחר; אף אדם לא יהא נתון תחת משטר עבדות.

==== סעיף 15 - חופש התנועה ====
(א)	כל אדם זכות לו לנוע בכל מקום שהוא רשות הרבים.&lt;br&gt;
(ב)	כל אזרח המדינה זכות לו לקבוע את דירתו בכל יישוב שירצה בו.&lt;br&gt;
(ג)	כל אדם אשר נמצא בשטח המדינה זכאי לצאת ממנה.&lt;br&gt;
(ד)	כל אזרח המדינה אשר נמצא מחוץ לשטח המדינה זכאי להיכנס אליה.

==== סעיף 16 - חופש הדת והנישואים ====
(א)	כל אדם זכות לו להשתייך לכל דת, ולעבוד את אלוהיו בפומבי, בבתי תפילה ובמקומות קדושים, בלי שיאונה לו כל רע ובלא הפרעה, חילול וביזוי.&lt;br&gt;
(ב)	לא ייכפה על אדם להשתייך לדת או לקהילה דתית, וכן לא ייכפה על אדם לקיים מצוותיה של דת, אף אם הוא משתייך לאותה דת.&lt;br&gt;
(ג)	לכל שני אנשים שמלאו להם שש-עשרה שנים הזכות להינשא, הן בטקס דתי והן ברישום אזרחי.

==== סעיף 17 - חופש המחשבה ====
לכל אדם חופש גמור למצפון, דעה ואמונה.

==== סעיף 18 - חופש הביטוי והעיתונות ====
(א)	כל אדם זכות לו להביע את דעותיו והשקפותיו, וכן להפיצן בכתב, בעל-פה ובכל אמצעי אחר העומד לרשותו.&lt;br&gt;
(ב)	לכל אדם או חבר אנשים הזכות להפגין ולמחות בדרכי שלום בעד כל דעה, מטרה או שאיפה.&lt;br&gt;
(ג)	לכל אדם הזכות לאסוף ידיעות ונתונים, לבדוק, לקבל ולמסור אותם, ולהשמיע דעות והשקפות בעזרת כל אמצעי העומד לרשותו.
==== סעיף 19 - חופש ההתאגדות וההתאספות ====
(א)	כל חבר אזרחים רשאי להתאגד יחדיו לשם קידום מטרות ומעשים אשר החוק הפלילי אינו אוסר אותם על היחיד.&lt;br&gt;
(ב)	אף אגודה לא תהיה חשאית, ולא תחייב את חבריה בשמירת סודות מפני השלטונות, במשמעת מוחלטת או בנאמנות בלתי מוגבלת. &lt;br&gt;
(ג)	כל חבר אזרחים רשאי להתאסף לשם קיום מחאה, תהלוכה או אספה ובלבד שתהיה בדרכי שלום.&lt;br&gt;
(ד) לא ייכפה על אף אדם להשתייך לאגודה כלשהי, להשתתף בכינוסיה של אגודה, או לשלם מסים לאגודה אשר אינו חבר בה.

==== סעיף 20 - חופש המדע, המחקר והיצירה ====
(א)	המדע והאמנות יסוד החברה הם, וכל אדם זכאי לעסוק בהם ולפרסם את תוצריו.&lt;br&gt;
(ב)	לא תחול כל הגבלה על המחקר המדעי ועל פרסום תוצאותיו.
==== סעיף 21 - חופש העיסוק ====
כל אדם זכות לו לעסוק בכל מקצוע או משלח-יד באין מפריע. החוק מוסמך לקבוע תנאי קבלה למקצועות שהעיסוק בהם דורש הכשרה מיוחדת.
==== סעיף 22 - חופש המידע ====
(א)	כל אזרח המדינה זכות לו לדרוש מאת מוסדות השלטון ומאת מוסדות שהוקמו לפי חוק, מידע בדבר פעילותם.&lt;br&gt;
(ב)	מידע אשר פרסומו עלול לפגוע בביטחון המדינה, בענייניה החיוניים או בשלום הציבור - ניתן למנוע את פרסומו על סמך צו של בית המשפט החוקתי.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - הזכות לקניין&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 23 - הזכות לקניין ====
כל אדם זכות לו להחזיק בבעלותו קניין גשמי או רוחני, וליהנות מתוצריו באם נעשו באופן חוקי.
==== סעיף 24 - הזכות למסחר ====
כל אדם זכות לו למכור קניין אשר בבעלותו וכן לקנות קניין אשר ברשות זולתו, בין תמורת תשלום ובין תמורת קניין אחר; והכל תוך הסכמה מלאה ומודעת של כל הצדדים הנוגעים בדבר. 
==== סעיף 25 - חופש החוזה ====
כל אדם זכות לו לכרות חוזה עם כל אדם אחר.

=== &lt;center&gt;סימן ה' - הזכות לכבוד&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 26 - כבוד האדם ====
כל אדם זכות לו לכבודו כבן-אנוש; אדם לא יבוזה ולא יושפל בידי זולתו.
==== סעיף 27 - הגנה על השם הטוב ====
כל אדם זכות לו להגנה על שמו הטוב מפני לשון הרע, אך אין אדם חסין בפני האמת.
==== סעיף 28 - צנעת הפרט ====
כל אדם זכות לו לחיות את חייו בפרטיות ובצנעה.
==== סעיף 29 - הגנה על רשות היחיד ====
(א)	דירתו של אדם קודש היא; לא יכנס אדם לתחומו האישי של זולתו אלא בהסכמתו המודעת.&lt;br&gt;
(ב)	אין לערוך חיפוש על גופו או בגופו של אדם.&lt;br&gt;
(ג)	אין לערוך חיפוש או לפשפש בחפציו הפרטיים של אדם, וכן להחרימם החרמה זמנית או קבועה.&lt;br&gt;
(ד)	לא יחוללו החופש והסודיות של מכתבים וחליפת-דברים בכל צורה שהיא.&lt;br&gt;
(ה)	ניתן להגביל זכויות המנויות בסעיף זה על סמך צו של שופט, במקרים ובתנאים אשר ייקבעו בחוק.

=== &lt;center&gt;סימן ו' - הזכות להליך משפטי הוגן&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 30 - חזקת החפות ====
כל אדם הוא בחזקת חף מפשע, כל עוד לא נקבעה אשמתו בבית משפט, על יסוד הוכחה שהיא מעבר לספק סביר.
==== סעיף 31 - הזכות לגשת לבית המשפט ====
כל אדם זכות לו לפנות לבית משפט לשם מימוש זכויותיו הנתונות לו בחוקה זו ומכוח כל דין.
==== סעיף 32 - הזכות לייעוץ ולייצוג משפטי ====
לכל אדם הזכות להיות מיוצג על-ידי אדם אחר לפי בחירתו, בכל הליך שיפוטי שהוא צד לו, ולקבל ייעוץ משפטי בכל עניין הנוגע לו. אדם אשר אינו מסוגל לממן לעצמו ייעוץ וייצוג משפטי, יקבל מאת המדינה ייעוץ וייצוג כאמור, אם מצא עצמו צד להליך שיפוטי.
==== סעיף 33 - הגינות המשפט ====
(א)	הנאשם זכות לו לעריכת משפטו בהקדם האפשרי.&lt;br&gt;
(ב)	הנאשם זכות לו כי העדים המעידים נגדו יעידו בפניו, ולהביא למשפטו עדים אשר יעידו לטובתו.&lt;br&gt;
(ג)	הנאשם זכות לו כי הליך שיפוטי אשר מתנהל נגדו יתנהל בהגינות ובלא משוא פנים, יהיה מובן ויסתיים בהחלטה מנומקת בתוך פרק זמן סביר.&lt;br&gt;
(ד)	אף אדם לא ייכפה להעיד נגד עצמו. הודאה אשר תושג בכפייה, בעינויים או תחת איום, לא תתקבל כעדות. אדם לא יורשע ולא ייענש, אם העדות היחידה נגדו היא הודאתו שלו.

==== סעיף 34 - זכות הערעור ====
לבעל דין הזכות לערער על פסק-דין של בית משפט, זולת על פסק-דין של בית המשפט העליון ובית המשפט החוקתי.
==== סעיף 35 - איסור על ענישה למפרע ====
(א)	אדם לא יישא באחריות פלילית על מעשה או מחדל אשר בשעת התרחשותם לא היו אסורים לפי החוק.&lt;br&gt;
(ב)	על אדם שהורשע בביצוע עבירה לא יוטל עונש חמור מזה שהיה קבוע בחוק באותה שעה על ביצוע אותה עבירה.
==== סעיף 36 - זכויותיו של מי שנשללה ממנו חירותו ====
לכל אדם אשר נשללה ממנו חירותו במעצר, במאסר או בכל דרך אחרת, הזכות לכל אלה:&lt;br&gt;
(1)	שיודיעוהו, מיד עם שלילת חירותו, את העילה לכך ואת זכויותיו אשר נתונות לו לפי חוקה זו;&lt;br&gt;
(2)	שתימסר על כך ללא דיחוי הודעה לאדם הקרוב לו לפי בחירתו;&lt;br&gt;
(3)	להיפגש ללא דיחוי עם עורך-דין לפי בחירתו ולהתייעץ עמו;&lt;br&gt;
(4)	להיות מובא בהקדם בפני בית משפט ולטעון בפניו בעניין שלילת חירותו;&lt;br&gt;
(5)	שינהגו בו כל העת בדרך שתבטיח שמירה מרבית על גופו, כבודו וזכויותיו.

=== &lt;center&gt;סימן ז' - זכויות וחובות האזרח&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 37 - זכויות האזרח ====
(א)	כל אזרח המדינה שהוא תושב ישראל ומלאו לו שש-עשרה שנים זכאי להצביע בבחירות ובמשאל-עם. זכות זו לא תישלל מאף אזרח, אפילו אם נשללה ממנו חירותו.&lt;br&gt;
(ב) כל אזרח המדינה שהוא תושב ישראל במשך עשר שנים רצופות ומלאו לו עשרים ואחת שנים, זכאי להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות המדינה, וכן לכהן ולשמש בכל תפקיד אחר במוסדות השלטון, לרבות כשר, כשופט וכמבקר המדינה.&lt;br&gt;
(ג)	אדם לא יהא זכאי להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות המדינה, או לכהן כשר, כשופט או כמבקר המדינה, אם יש בדבריו או במעשיו, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:&lt;br&gt;
:(1) שלילת אופייה של המדינה כמדינת לאום יהודית וכדמוקרטיה;
:(2) הסתה לגזענות ולאלימות;
:(3) תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה או מוסדותיה;
:(4) מסווה לפעילות פלילית.
(ד)	אדם אשר מגיש מועמדותו לכנסת או לנשיאות יצהיר באותו מעמד הצהרה תחת שבועה בעניין סעיף זה, אשר תיקבע בחוק.&lt;br&gt;
(ה)	החלטה בדבר שלילת הזכות להיבחר תהא נתונה בידי בית המשפט החוקתי.&lt;br&gt;
(ו)	מי שמכהן כשופט, כמבקר המדינה או כחבר קבע בכוחות מזוינים שלא במסגרת שירות חובה מכוח החוק, לא יוכל להתמודד בבחירות לכנסת או בבחירות לנשיאות המדינה, או לשמש כשר, אלא בחלוף שנתיים מיום שסיים את תפקידו.

==== סעיף 38 - מפלגות ====
(א)	כל אזרח המדינה רשאי לכונן מפלגה ולהיות חבר במפלגה, ולקדם בעזרתה כל מטרה פוליטית.&lt;br&gt;
(ב)	אף על פי כן, לא יותר קיומה של מפלגה אשר יש ברעיונותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, בכדי למנוע מאדם להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות.&lt;br&gt;
(ג)	בשום מקרה לא יוכרז על מפלגה אחת כחוקית באופן בלעדי.

==== סעיף 39 - החובה האזרחית ====
כל האנשים הנמצאים בתחומי המדינה מחויבים הם להישמע ולציית לחוקה זו ולחוקים אשר יחוקקו מכוחה.

=== &lt;center&gt;סימן ח' - הגבלה על זכויות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 40 - הגבלת זכויות ====
(א)	ניתן לקבוע תנאים והגבלות על זכויות האדם, וזאת אך ורק לשם הגנה ישירה על ביטחון המדינה, ענייניה החיוניים ושלום הציבור.&lt;br&gt;
(ב)	השמת תנאים ומגבלות על זכויות תיעשה מכוחו של חוק או מכוח תקנות חירום, ותהיה במידה המזערית הנדרשת.&lt;br&gt;
(ג)	הוראה אשר קובעת תנאים או הגבלות על זכויות, אפילו אם מותרת היא לפי חוקה זו, תהא נתונה לביקורת של בית המשפט החוקתי עם התקנתה, ולאחר מכן אחת לכל חמש שנים.&lt;br&gt;
(ד)	מצא בית המשפט החוקתי כי הוראה אשר מגבילה זכויות אינה עומדת בתנאים המחייבים האמורים בסעיף קטן (א) - רשאי הוא להכריז כי מחוסרת-תוקף היא, ויעשה זאת לפי ההליך המפורט בסעיף 143 בחוקה זו.

==== סעיף 41 - נוקשות ====
תיקון לחוקה אשר נוגע לפרק זה יתקבל בקולותיהם של שלושה רבעים מחברי הכנסת, ובכל מקרה לא יבוטל סעיף מפרק זה.
= &lt;center&gt;חלק ב' - מוסדות השלטון&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק ג' - נשיא המדינה&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 42 - המעמד ====
נשיא המדינה הוא ראש המדינה והמגן העליון על חוקת המדינה.
==== סעיף 43 - תקופת הכהונה ====
נשיא המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
==== סעיף 44 - תפקידים וסמכויות ====
(א)	נשיא המדינה יאשרר בחתימתו ובטביעת חותם המדינה כל תיקון לחוקה, כל חוק שנתקבל בכנסת, וכל אמנה שנתקבלה כדין, לא יאוחר משבעה ימים מיום הקבלה.&lt;br&gt;
(ב)	נשיא המדינה רשאי לסרב לאשרר חוק שנתקבל בכנסת ולהחזירו לדיון נוסף, אם מצא שהוא עומד בסתירה לאופייה של המדינה כמדינת לאום וכדמוקרטיה. קיימה הכנסת דיון נוסף בחוק שהחוזר לה וקיבלה אותו ברוב של שני שלישים מחבריה - יאושרר החוק מייד.&lt;br&gt;
(ג)	נשיא המדינה הוא שומר חותם המדינה, וכל שימוש בו ייעשה בהסכמתו.&lt;br&gt;
(ד)	נשיא המדינה יפקח על קיומה התקין של חוקה זו, והוא מוסמך לפנות אל בית המשפט החוקתי לשם קיום חובתו זו.&lt;br&gt;
(ה)	נשיא המדינה ימנה את ראש הממשלה, השרים, השופטים, מבקר המדינה ובעלי תפקידים אחרים, לאחר שמינויים אושר לפי ההליך הקבוע בחוקה זו או בחוקים אחרים מכוחה.&lt;br&gt;
(ו)	נשיא המדינה מוסמך להורות בצו נשיאותי על פיזור הכנסת ועריכת בחירות, או על קיום משאל עם; הכול בהתאם להליכים הקבועים בחוקה זו.&lt;br&gt;
(ז)	נשיא המדינה מוסמך לחנון חייבים בדין, נאשמים, עצירים וחשודים, וכן להקל בכל עונש אשר הוטל על אדם ואף לבטלו כליל; וכל זאת לפי הישר בעיניו.&lt;br&gt;
(ח)	נשיא המדינה הוא המפקד העליון של כל הכוחות המזוינים במדינה.&lt;br&gt;
(ט)	נשיא המדינה יסמיך את נציגי המדינה בחוץ לארץ, ויקבל מאת נציגים זרים את כתבי הסמכתם.&lt;br&gt;
(י)	צו אשר יוציא נשיא המדינה בכל עניין שהוא יפורסם בדפוס רשמי של המדינה.&lt;br&gt;
(יא)	כל תפקיד או סמכות המוענקים לנשיא המדינה בחוקה זו ובחוק - רואים אותם כאילו הוענקו לו לפי סעיף זה.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - בחירת הנשיא&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 45 - שיטת הבחירות ====
נשיא המדינה ייבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות וחשאיות.

==== סעיף 46 - מועד הבחירות ====
(א)	הבחירות לנשיאות ייערכו ביום שני השלישי שלפני תום תקופת כהונת הנשיא המכהן.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונת הנשיא המכהן בטרם עת - ייערכו הבחירות לנשיאות ביום שני הרביעי שלאחר מכן.

==== סעיף 47 - הליך הבחירות ====
(א)	לנשיא המדינה ייבחר המועמד שיקבל יותר ממחצית ממספר הקולות הכשרים.&lt;br&gt;
(ב)	לא קיבל שום מועמד את מספר הקולות הדרוש - ייערכו בחירות שניות ביום שני בשבוע שלאחר מכן, ויעמדו בהן לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שיקבל בבחירות השניות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.&lt;br&gt;
(ג)	היה מועמד יחיד, אם בבחירות הראשונות ואם בבחירות השניות - תהא ההצבעה בבחירות בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים בעדו יעלה על מספר הקולות הכשרים נגדו.&lt;br&gt;
(ד)	היה מספר הקולות הכשרים נגד מועמד יחיד גדול ממספר הקולות הכשרים בעדו - ייערכו בחירות נוספות ביום שני בשבוע שלאחר מכן, וכל אזרח שמתקיימים בו תנאי הכשירות יהא רשאי להתמודד בהן. המועמד שיקבל בהן את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים - הוא הנבחר.&lt;br&gt;
(ה) חוק יקבע פרטים נוספים בעניין הבחירות.

==== סעיף 48 - פרסום תוצאות הבחירות ====
תוצאותיהן של בחירות לנשיאות יתפרסמו בתוך שלושה ימים מיום הבחירות.
==== סעיף 49 - תחילת כהונת הנשיא ====
(א)	נשיא המדינה הנבחר ייכנס לתפקידו ביום בו ימלאו שבע שנים לכהונת הנשיא היוצא.&lt;br&gt;
(ב)	הסתיימה כהונת הנשיא הקודם בטרם עת - ייכנס לתפקידו הנשיא שייבחר תחתיו בתוך שלושה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות.

==== סעיף 50 - שבועת האמונים ====
ביום תחילת כהונתו, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לנשיא המדינה מכוח כל דין - יישבע הנשיא הנבחר אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כנשיאה, ולהגן ולשמור על חוקתה&quot;.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - כהונת הנשיא&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 51 - ייחוד הכהונה ====
נשיא המדינה לא ישמש בשום משרה, תפקיד או משלח-יד אחר מעת היבחרו ועד לסיום כהונתו.
==== סעיף 52 - שכר ====
שכרו של נשיא המדינה ינקב בחוק וישולם לו מאוצר המדינה.
==== סעיף 53 - חסינות ====
(א)	נשיא המדינה לא ייתן את הדין בפני אף בית משפט ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר הקשור במילוי תפקידו, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ב)	נשיא המדינה אינו חייב למסור ראיה לשום גורם על דבר שנודע לו או שנמסר לו במסגרת מילוי תפקידו כנשיא המדינה, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ג)	לא יתנהל הליך פלילי נגד נשיא המדינה, אלא במקרים פליליים חמורים אשר ייקבעו בחוק.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת הנשיא&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 54 - סיום כהונת הנשיא ====
כהונת נשיא המדינה תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:&lt;br&gt;
(1)	בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות ליושב-ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.&lt;br&gt;
(2)	נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.&lt;br&gt;
(3)	הודיע נשיא המדינה כי באופן זמני נבצר ממנו למלא את תפקידו - ביום השישים ואחד שבו מכהן ברציפות ממלא מקום במקומו.&lt;br&gt;
(4) בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות.&lt;br&gt;
(5)	במותו.
==== סעיף 55 - מילוי מקום הנשיא ====
(א)	נסתיימה כהונתו של נשיא המדינה בטרם עת, וכל עוד לא החל לכהן הנשיא שייבחר תחתיו - יכהן יושב-ראש הכנסת כנשיא המדינה בפועל.&lt;br&gt;
(ב)	הודיע נשיא המדינה כי נבצר ממנו באופן זמני למלא את תפקידו - יכהן יושב-ראש הכנסת כממלא מקומו.&lt;br&gt;
(ג)	בעת שממלא יושב-ראש הכנסת את מקומו של נשיא המדינה, בין כממלא מקום ובין כנשיא בפועל - לא יוכל להפעיל את סמכות נשיא המדינה לפזר את הכנסת, למנות את ראש הממשלה ולחנון בעלי דין.

== &lt;center&gt;פרק ד' - הכנסת&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 56 - המעמד ====
הרשות המחוקקת תהא מגולמת בכנסת, שהיא בית הנבחרים של אזרחי המדינה.
==== סעיף 57 - ההרכב ====
הכנסת תהא מורכבת ממאה ועשרים חברים נבחרים.
==== סעיף 58 - תקופת הכהונה ====
כנסת נבחרת תכהן ארבע שנים.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - בחירת הכנסת&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 59 - שיטת הבחירות ====
(א)	הכנסת תיבחר בבחירות שוות וחשאיות.&lt;br&gt;
(ב)	מחצית חברי הכנסת ייבחרו בבחירות ארציות רשימתיות יחסיות; מחצית חברי הכנסת ייבחרו בבחירות אזוריות רוביות.&lt;br&gt;
(ג)	הבחירות לכנסת ייערכו ביום שני השלישי שלפני תום תקופת כהונת הכנסת המכהנת.
==== סעיף 60 - הבחירות הארציות ====
(א)	הבחירות הארציות יהיו בין רשימות מועמדים שיוגשו על-ידי מפלגות.&lt;br&gt;
(ב)	לכל רשימה שקיבלה יותר מחמישה אחוזים מסך הקולות הכשרים יוקצו מושבים בהתאם ליחס הקולות שקיבלה מתוך סך הקולות הכשרים.&lt;br&gt;
(ג)	חוק יקבע פרטים נוספים בעניין הבחירות הארציות.
==== סעיף 61 - הבחירות האזוריות ====
(א)	הבחירות האזוריות יהיו בין מועמדים, אשר מביניהם ייבחר חבר כנסת אחד מטעם כל אזור בחירה.&lt;br&gt;
(ב)	בכל אזור בחירה ייבחר לחבר הכנסת המועמד אשר יקבל את המספר הגבוה ביותר של קולות כשרים.&lt;br&gt;
(ג)	היה באזור בחירה מועמד יחיד – תהא ההצבעה בבחירות בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שיינתנו בעדו יעלה על מספר הקולות הכשרים שיינתנו נגדו. היה מספר הקולות הכשרים נגד מועמד יחיד גדול ממספר הקולות בעדו – ייערכו בחירות שניות ביום שני בשבוע שלאחר הבחירות הראשונות, ויוכל להתמודד בהן כל אזרח שמתקיימים בו תנאי הכשירות. המועמד שיקבל בבחירות השניות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.&lt;br&gt;
(ד)	בבחירות אזוריות יהיה אדם רשאי להיבחר אך ורק מטעם אזור הבחירה שהוא תושב בו.&lt;br&gt;
(ה)	אזורי הבחירה לכנסת ייקבעו אחת לעשר שנים, על-ידי ועדה שיכנס וינהל נשיא המדינה והרכבה ייקבע בחוק. האזורים יהיו רציפים בשטחם, והם יחולקו באופן שיכלול בכל אחד מהם מספר שווה ככל הניתן של אזרחים בעלי זכות הצבעה. מספר אזורי הבחירה יהא שווה למספר חברי הכנסת שבחירתם תהא בבחירות אזוריות.&lt;br&gt;
(ו)	חוק יקבע פרטים נוספים בעניין הבחירות האזוריות.

==== סעיף 62 - פרסום תוצאות הבחירות ====
תוצאות הבחירות לכנסת יתפרסמו בתוך שלושה ימים מיום הבחירות.
==== סעיף 63 - תחילת כהונת הכנסת ====
(א)	הכנסת הנבחרת תחל לכהן ביום בו ימלאו ארבע שנים לכהונת הכנסת היוצאת.&lt;br&gt;
(ב)	הסתיימה כהונת הכנסת הקודמת בטרם עת, או אם החליטה הכנסת להאריך את כהונתה בנסיבות מיוחדות - תחל לכהן הכנסת הנבחרת בתוך אחד-עשר ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות.&lt;br&gt;
(ג) מי שנבחר לכהונת חבר הכנסת, יתפטר עד מועד השבעתו מכל משרה או תפקיד בו כיהן ומכל משלח-יד בו עסק. חבר הכנסת לא ישמש באף משרה או תפקיד אחר, ולא יעסוק באף משלח-יד, בשכר או בהתנדבות, עד לסיום כהונתו.

==== סעיף 64 - שבועת האמונים ====
ביום תחילת כהונתו, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לחבר הכנסת מכוח כל דין - יישבע חבר הכנסת אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כחבר הכנסת ולהגן באדיקות על חוקת מדינת ישראל&quot;.
==== סעיף 65 - כינוס הכנסת ====
(א)	הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום תחילת כהונתה.&lt;br&gt;
(ב)	הכנסת תקיים שני כנסים בשנה: האחד - בין א' בחשוון לבין א' בניסן, השני - בין א' באייר לבין א' באלול.&lt;br&gt;
(ג)	נשיא המדינה, יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה, או שליש מחברי הכנסת רשאים לכנס את הכנסת לישיבה שלא מן המניין, ובלבד שלא תהיה ביום שבתון.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - עבודת הכנסת&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 66 - יושב-ראש הכנסת ====
(א)	בראש הכנסת יעמוד יושב-ראש שיהא מבין חבריה, וינהל את עבודתה ודיוניה לפי הדין הנהוג בה ובהתאם להוראות החוק.&lt;br&gt;
(ב)	הכנסת תבחר את יושב-הראש בקולות רוב חבריה, בישיבת הפתיחה שלה או בישיבה הראשונה שלאחר סיום כהונת יושב-הראש הקודם.&lt;br&gt;
(ג) הכנסת תבחר סגנים ליושב-הראש שימלאו את מקומו בניהול הישיבות, ומבינהם תמנה סגן ראשון אשר ימלא את מקום יושב-הראש בעת שהוא משמש כנשיא בפועל או כממלא מקום נשיא המדינה.&lt;br&gt;
(ד)	כהונת יושב-ראש הכנסת וסגן ליושב-הראש תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) בהשבעת כנסת חדשה - ביום הראשון לכהונתה של כנסת נבחרת.
:(2) חדל הוא מלכהן כחבר הכנסת - ביום בו נסתיימה כהונתו לפי האמור בסעיף 95 בחוקה זו.
:(3) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהניח כתב התפטרות על שולחן הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.&lt;br&gt;
(ה)	 נסתיימה כהונתו של יושב-ראש הכנסת וכל אימת שלא נבחר יושב-ראש חדש - יכהן הסגן הראשון כיושב-ראש הכנסת בפועל.&lt;br&gt;
(ו) התכנסה לראשונה כנסת נבחרת, וכל אימת שלא בחרה יושב-ראש, יכהן כיושב-ראש הכנסת בפועל ותיק חברי הכנסת אשר איננו מכהן כחבר הממשלה.&lt;br&gt;
(ז) הכנסת רשאית לבחור בכל עת יושב-ראש חדש במקום יושב-הראש המכהן.

==== סעיף 67 - ועדות הכנסת ====
(א)	הכנסת תקים ועדות לתחומים מסוימים, ותבחר את חברי הכנסת אשר יכהנו בכל ועדה.&lt;br&gt;
(ב)	הוועדות תעסוקנה, לפי התחום המיועד להן, בפיקוח על הממשלה, ביוזמה של חקיקה חדשה, וכן בעריכתן והכנתן של הצעות חוק לדיון במליאה הכללית של חברי הכנסת.
==== סעיף 68 - סדרי עבודת הכנסת ====
הכנסת תקבע בתקנון את סדרי עבודתה, את נהלי ההצבעה בה, ואת סמכויותיהם ותפקידיהם של בעלי התפקיד בה. התקנון יערוב לחופש ולתרבות הביטוי של חבריה, וניתן לקבוע בו אמצעים משמעתיים לאכיפתו.
==== סעיף 69 - פומביות הדיון ====
(א)	ישיבות הכנסת וועדותיה יהיו פתוחות לצפיית הציבור; הפרטיכל והתיעודים של הישיבות יפורסמו באמצעים נגישים לעיון הכול.&lt;br&gt;
(ב)	הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה, לדון בישיבה סגורה או להתיר לוועדה לדון בישיבה סגורה, לשם דיון בעניינים ששמירתם בסוד הינה חיונית לשמירה על ביטחון המדינה.
==== סעיף 70 - מניין ורוב לקבלת החלטות ====
הכנסת תדון בכל מספר חברים ותחליט בקולותיהם של רוב המשתתפים בהצבעה, אלא אם ניתנה הוראה אחרת בחוקה זו או בחוק. ניתן לקבוע בחוק מניין או רוב לדיון או להחלטה, ובלבד שמניין לדיון כאמור לא יעלה על רוב חברי הכנסת, והכל אם אין הוראה אחרת בחוקה זו.
==== סעיף 71 - מסירת מידע ====
נשיא המדינה, הממשלה וכל גוף אחר אשר ממלא תפקיד ציבורי ימסרו מידע לכנסת ולוועדותיה, ויסייעו להן במילוי תפקידן. ניתן לקבוע בחוק כי מסירת מידע אשר פרסומו עלול לפגוע בביטחון המדינה, בענייניה החיוניים או בשלום הציבור תהא בפני ועדה מסוימת בלבד ובישיבה סגורה.

==== סעיף 72 - צו התייצבות ====
יושב-ראש הכנסת מוסמך להוציא צו המחייב אזרח להתייצב בפני הכנסת או בפני ועדה מוועדותיה. צו התייצבות לא יחול על נשיא המדינה, על שופט ועל מבקר המדינה.

==== סעיף 73 - חסינות ====
(א)	חבר הכנסת לא ייתן את הדין בפני אף בית משפט ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר הקשור במילוי תפקידו, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ב)	חבר הכנסת אינו חייב למסור ראיה לשום גורם על דבר שנודע לו או שנמסר לו במסגרת מילוי תפקידו, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ג)	לא יתנהל הליך פלילי נגד חבר הכנסת, אלא במקרים פליליים חמורים אשר ייקבעו בחוק.

==== סעיף 74 - שכר ====
שכרם של חברי הכנסת ינקב בחוק וישולם להם מאוצר המדינה. כל החלטה שיש בה שינוי בשכרם של חברי הכנסת בלבד תחול על חברי הכנסת שייבחרו לכנסת הבאה ואילך.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - חקיקה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 75 - סמכות החקיקה ====
החוקים יחוקקו על-ידי הכנסת מתוקף סמכותה כרשות המחוקקת. סמכות זו אינה ניתנת להעברה בשום מקרה.
==== סעיף 76 - עליונות החוקה ====
(א)	חוק לא יעמוד בסתירה להוראה הניתנת בחוקה זו.&lt;br&gt;
(ב)	חוק אשר עומד בסתירה להוראה הניתנת בחוקה זו יעמוד בתוקפו אם קבעה כן הכנסת במפורש באותו החוק ולאחר שיבחן אותו בית המשפט החוקתי לפי הוראות סעיף 143 בחוקה זו. לאחר חקיקתו יעמוד החוק האמור לבחינות נוספות של בית המשפט החוקתי, אחת לכל חמש שנים.

==== סעיף 77 - הצעת חוק ====
(א)	הצעת חוק תוגש לכנסת על-ידי חבר הכנסת, ועדה של הכנסת, הממשלה או חבר אזרחים אשר מספרם עולה על מיליון.&lt;br&gt;
(ב)	הצעת חוק מטעם חבר הכנסת אשר נתקבלה בקריאה טרומית, או הצעת חוק מטעם ועדה של הכנסת, מטעם הממשלה או מטעם חבר אזרחים - תונח על שולחן הכנסת ותפורסם בדפוס רשמי.

==== סעיף 78 - הליך החקיקה ====
(א)	הצעת חוק אשר הונחה על שולחן הכנסת תובא לדיון ולהצבעה בקריאה ראשונה. נתקבלה ההצעה ברוב קולות המצביעים - תונח היא על שולחנה של ועדה אשר תחום עיסוקה נוגע בנושא הצעת החוק.&lt;br&gt;
(ב)	הוועדה תדון בהצעת החוק שהונחה על שולחנה, ולאחר מכן תצביע עליה. הוועדה רשאית לתקן את הצעת החוק בטרם תאשר אותה. אושרה הצעת החוק בוועדה כנדרש - תונח היא בנוסח בו אושרה על שולחן הכנסת.&lt;br&gt;
(ג)	הצעת חוק אשר אושרה בוועדה תובא לדיון ולהצבעה בקריאה שנייה במליאת הכנסת. חברי הכנסת רשאים להגיש הסתייגויות להצעת החוק. ההצבעה בקריאה השנייה תהא על כל סעיף ועל כל הסתייגות לו בנפרד. נתקבלה הסתייגות - תועבר הצעת החוק לדיון נוסף בוועדה בצירוף ההסתייגויות שנתקבלה, ורשאית היא לתקן את הסעיף הנדון בהתאם להסתייגות שנתקבלה. לאחר שתקיים הוועדה דיון נוסף, תחזיר את הצעת החוק להמשך הקריאה השנייה. נתקבלו כל סעיפי הצעת החוק בקריאה השנייה ברוב קולות המצביעים - תועבר מייד הצעת החוק לקריאה שלישית.&lt;br&gt;
(ד)	ההצבעה בקריאה השלישית תהא על הצעת החוק בשלמותה בנוסח שנתקבל בקריאה השנייה. נתקבלה הצעת החוק כנדרש - תיחשב היא מאותו הרגע לחוק.

==== סעיף 79 - אשרור חוקים ====
(א)	יושב-ראש הכנסת יגיש לנשיא המדינה כל חוק שנתקבל כנדרש, לשם אשרורו הסופי בחתימת ידו ובטביעת חותם המדינה.&lt;br&gt;
(ב)	החליט נשיא המדינה שלא לאשרר את החוק - יחזיר את החוק לכנסת בצירוף נימוקיו לכך.&lt;br&gt;
(ג)	הוועדה אשר דנה בחוק שהוחזר לכנסת על-ידי נשיא המדינה תדון בו בשנית ותכניס בו שינויים אם היא רואה בכך צורך, ולאחר מכן תניח אותו על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית כאמור בסעיף 78.&lt;br&gt;
(ד) אושרה הצעת החוק האמורה כנדרש - תוגש היא לאשרור בידי נשיא המדינה כאמור בסעיף זה; קיבלה הכנסת את הצעת החוק האמורה בקריאה השלישית בקולותיהם של שני שלישים מחבריה - תאושרר היא בלא דיחוי.

==== סעיף 80 - פרסום חוקים ====
(א)	חוק אשר אושרר בהליך הנדרש יפורסם בדפוס רשמי, ועל כך יהא אחראי יושב-ראש הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	נוסחו של חוק אשר פורסם בדפוס הרשמי הוא הנוסח המחייב.&lt;br&gt;
(ג)	הוראות בדבר פרסום חוקים ותיקון טעויות ייקבעו בחוק.

==== סעיף 81 - תחולת חוק ====
חוק יחול החל ביום בו פורסם בדפוס רשמי, זולת אם ייקבע בו אחרת.

=== &lt;center&gt;סימן ה' - ענייני כספים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 82 - חוקי כספים ====
(א)	מסים לא יוטלו או יבוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק אשר נועד לעניין זה בלבד.&lt;br&gt;
(ב)	אגרות, מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים יכול שיוטלו, ישונו או יבוטלו גם בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.&lt;br&gt;
(ג)	עסקאות בנכסי המדינה יעשו רק על-ידי מי שהחוק הסמיכו לכך.
==== סעיף 83 - תקציב המדינה ====
(א)	תקציב המדינה, שהוא ההוראות להוצאת כספי המדינה לשנת כספים מסוימת, ייקבע בחוק שנועד לעניין זה בלבד.&lt;br&gt;
(ב)	הצעת חוק התקציב תוגש לכנסת על-ידי הממשלה ותפורסם בדפוס רשמי, לא יאוחר מתשעים ימים לפני תחילת שנת הכספים שהיא עוסקת בה.&lt;br&gt;
(ג)	הצעת חוק התקציב תפרט בתוכה את הסכומים המוקצבים עבור כל עניין בה.&lt;br&gt;
(ד)	סעיפים בהצעת חוק התקציב אשר פרסומם עלול לפגוע בביטחון המדינה או בענייניה החיוניים יונחו על שולחנה של ועדה שהכנסת תסמיך לעניין זה, וזו תאשר אותם בנפרד ותניח אותם על שולחן הכנסת לקריאה השנייה והשלישית. סעיפים אלו לא יפורסמו בפירוט, אלא רק ההצעה לסכומים המוקצבים להם.&lt;br&gt;
(ה)	להצעת חוק התקציב יצורף אומדן המקורות למימונו.&lt;br&gt;
(ו)	הכנסת תאשר את חוק תקציב המדינה לשנת הכספים הקרובה לא יאוחר מן היום האחרון בשנה היוצאת, או עד שישים ימים מיום מינויו של ראש ממשלה חדש, לפי המאוחר.
==== סעיף 84 - אי-קבלת תקציב ====
לא נתקבל תקציב לשנת הכספים לפני תחילתה - רשאית הממשלה להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מסך כל ההוצאות שהיו מותרות להוצאה בשנת הכספים הקודמת. כספים כאמור ייעודו קודם כל לקיום התחייבויות מכוח החוק, וביתרה ייעשה שימוש להפעלת שירותים חיוניים.

=== &lt;center&gt;סימן ו' - סמכויות אחרות של הכנסת&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 85 - הקמה של כוחות מזוינים ====
הסמכות להקים כוחות מזוינים, להגדיר את סמכויותיהם ולקבוע את כללי הגיוס אליהם נתונה בידי הכנסת, ותבוצע בחוק.

==== סעיף 86 - הכרזת מלחמה ====
לא תינתן הכרזה על מצב מלחמה או על מלחמה, אלא בהחלטת הכנסת בקולות רוב חבריה.
==== סעיף 87 - ועדת חקירה ====
הכנסת מוסמכת להחליט על עריכת חקירה בכל עניין שהיא רואה בבירורו עניין ציבורי; ולתכלית זו תקים ועדת חקירה, אשר הרכבה ייקבע בידי נשיא בית המשפט החוקתי.

==== סעיף 88 - שלטון מקומי ====
(א)	הכנסת תקבע בחוק את החלוקה המנהלית של המדינה למחוזות ולנפות ותגדיר בו את מידת עצמאותם המנהלית.&lt;br&gt;
(ב) הכנסת מוסמכת לכונן במחוזות המדינה שלטון מחוזי אחיד ונבחר, וכן לשנות את גבולות המחוזות והנפות בכל עת; וכל זאת בחוק שיתקבל בקולות רוב חבריה.&lt;br&gt;
(ג)	הכנסת תכונן בחוק שלטון מקומי נבחר ביישובי המדינה, והיא מוסמכת לשנות תחומי שיפוטם של יישובים, לאחד ביניהם ולפצל אותם.

==== סעיף 89 - שאילתות ושאלות לחברי הממשלה ====
(א)	חבר הכנסת רשאי להגיש שאילתה לממשלה או לשר משריה בתחומי סמכותו.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה וכל שר בתחומי סמכותו חייבים להשיב בתוך שלושה ימים על שאילתה המופנית אליהם, בעל-פה או בכתב.&lt;br&gt;
(ג)	ראש הממשלה יתייצב אחת לשבוע בפני הכנסת לשעה בה יענה לשאלות המופנות אליו על-ידי חבריה, ולא יימסרו לו מבעוד מועד.&lt;br&gt;
(ד)	נשאל ראש הממשלה שאלה ואין הוא מסוגל להשיב עליה - ימסור לכנסת בתוך יומיים את תשובתו לשאלה האמורה.

==== סעיף 90 - פיקוח על חקיקת משנה ====
(א)	הכנסת תפקח על חקיקת משנה בדרכים שיקבע החוק.&lt;br&gt;
(ב)	חקיקת משנה אשר קבועה בה עבירה או נוגעת בענייני כספים לא תיכנס לתוקף, אלא אם אישרה אותה הכנסת טרם פרסומה בדפוס רשמי.
==== סעיף 91 - מינוי נושאי משרה ====
(א)	מינויים של מבקר המדינה, שופטים, שגרירים, מפקדיהם של הכוחות המזויינים במדינה, וכל בעל תפקיד אחר שייקבע כן לגביו בחוק, טעון הוא את אישור הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	מועמד למילוי משרה בשירות המדינה שמינויו מחייב אישור הכנסת יוצע לה על-ידי הממשלה, לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לפני סיום כהונת נושא המשרה היוצא, או בתוך ארבעה-עשר ימים מיום שנתפנה מקומו לפני גמר כהונתו.&lt;br&gt;
(ג)	ועדה של הכנסת תקיים בהקדם האפשרי, שימוע פומבי למועמד המוצע; ניתן מטעמי ביטחון המדינה לקיים שימוע שאינו פומבי, בהליך ובתנאים שייקבע החוק.&lt;br&gt;
(ד)	הצבעת הכנסת על אישור מינוי המועמד כאמור תהא מקץ שבוע מיום השימוע.&lt;br&gt;
(ה)	מינוי נושאי המשרות שנמנו בסעיף קטן (א) טעון הוא אישור הכנסת בקולותיהם של רוב חבריה.&lt;br&gt;
(ו)	בעלי תפקידים אחרים יתמנו על-ידי הממשלה או על-ידי שר משריה שהכנסת הסמיכה לכך. אף חוק לא יגביל את סמכותה של הכנסת לקבוע בהחלטה כי מינוי של בעל תפקיד מסוים טעון את אישורה.

==== סעיף 92 - הדחה ====
(א)	הכנסת מוסמכת להדיח כל נושא משרה במוסדות השלטון, כל פקיד וכל עובד של המדינה, ובכלל אלו נשיא המדינה, מבקר המדינה, שופט, שר וחבר הכנסת, באשמת אחד מאלה:
:(1) בגידה במדינה או השתתפות במאבק נגדה;
:(2) שוחד, מעילה בכסף או שימוש אחר לרעה בשררה;
:(3) ביצוע פשעים ועוונות חמורים אחרים.&lt;br&gt;
(ב)	חברי הכנסת אשר מספרם עולה על רבע מסך חבריה רשאים להגיש ליושב-ראש הכנסת בקשה לפתיחת הליך הדחה, אשר תהיה מנומקת ומגובה בראיות תומכות.&lt;br&gt;
(ג)	יושב-ראש הכנסת ימנה ועדה מיוחדת לדיון בהליך ההדחה, וזו תדון בפתיחתו לא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת הבקשה; הדיון יתקיים בנוכחותו של הנאשם או בנוכחות נציג מטעמו, ותינתן לו הזכות לענות בפניה על האשמות אשר מיוחסות לו.&lt;br&gt;
(ד)	מצאה הוועדה המיוחדת כי קיימת עילה לקיים הליך הדחה - תנסח היא סעיפי הדחה ותניח אותם על שולחן הכנסת.&lt;br&gt;
(ה)	הכנסת תקיים דיון בסעיפי ההדחה מקץ עשרים ואחד ימים מיום שהונחו על שולחנה, ובסיומו תצביע על כל אחד מהם בנפרד. התקבל לפחות אחד מן הסעיפים ברוב של שני שלישים מחברי הכנסת - יראו את הנאשם כמודח החל מאותה עת.&lt;br&gt;
(ו) מי שהודח ממשרתו לא יהא רשאי לכהן באף משרה ציבורית, להיות חבר בכוחות מזוינים או לשמש כעובד המדינה, זולת אם זוכה על-ידי בית המשפט העליון מאשמתו. &lt;br&gt;
(ז)	סדרי הדיונים בוועדה ובמליאה ייקבעו בחוק.

=== &lt;center&gt;סימן ז' - סיום כהונת הכנסת וחבריה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 93 - פיזור הכנסת לפני גמר כהונתה ====
(א)	הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להתפזר לפני גמר כהונתה.&lt;br&gt;
(ב)	נשיא המדינה רשאי לפזר בצו את הכנסת לפני גמר כהונתה.&lt;br&gt;
(ג)	התפזרה הכנסת לפי החלטתה, או שפוזרה בצו של נשיא המדינה - ייערכו הבחירות לכנסת הבאה ביום שני הראשון שלאחר עשרים ושמונה ימים מיום פיזור הכנסת.

==== סעיף 94 - הארכת כהונת הכנסת ====
הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להאריך את כהונתה בנסיבות מיוחדות, וזאת לתקופה שלא תעלה על שנה; החלטת הכנסת כאמור טעונה אישור בית המשפט החוקתי.
==== סעיף 95 - סיום כהונת חבר הכנסת ====
כהונת חבר הכנסת תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:&lt;br&gt;
(1)	סירב הוא להישבע את שבועת האמונים - בישיבה השנייה שבה נקרא לעשות זאת ושלא נבצר ממנו לעשות כן;&lt;br&gt;
(2)	בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות ליושב-ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.&lt;br&gt;
(3)	נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.&lt;br&gt;
(4)	בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות;&lt;br&gt;
(5)	בהיבחרותו או בהתמנותו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלכהן בכנסת - ביום שבו נבחר או נתמנה;&lt;br&gt;
(6)	בהרשעתו בפסק דין סופי בעבירה חמורה - ביום בו נעשה פסק הדין סופי;&lt;br&gt;
(7)	במותו.
==== סעיף 96 - תוצאות סיום כהונת חבר הכנסת ====
(א)	נסתיימה בטרם עת כהונתו של חבר הכנסת שנבחר בבחירות ארציות - יבוא במקומו, מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו, המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה בטרם עת כהונתו של חבר הכנסת שנבחר בבחירות אזוריות - ייערכו בחירות מיוחדות באזור מטעמו נבחר, ביום שני הראשון שלאחר עשרים ושמונה ימים מיום שנתפנה מקומו.
==== סעיף 97 - רציפות הכנסת ====
(א)	כנסת תמשיך לכהן עד להשבעתה של הכנסת שתיבחר אחריה.&lt;br&gt;
(ב)	בית המשפט החוקתי מוסמך להאריך תוקפו של חוק אשר תוקפו עתיד לפוג בחודש האחרון לכהונת הכנסת היוצאת או בחודשיים הראשונים לכהונת הכנסת החדשה.

== &lt;center&gt;פרק ה' - הממשלה&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 98 - המעמד ====
הרשות המבצעת תהא מגולמת בממשלה.
==== סעיף 99 - אמון ואחריות ====
(א)	הממשלה מכהנת מכוח אמונה של הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה אחראית בפני הכנסת, השרים אחראים בפני ראש הממשלה.
==== סעיף 100 - הרכב הממשלה ====
(א)	הממשלה תהא מורכבת מראש הממשלה ומשרים.&lt;br&gt;
(ב)	שר יהא ממונה על משרד ממשלתי.&lt;br&gt;
(ג)	אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכהן כסגן ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ד)	ראש הממשלה וסגנו יהיו מבין חברי הכנסת. שאר השרים יכולים להיות שלא מבין חברי הכנסת, ובלבד שמתקיימים בהם תנאי הכשירות להתמודדות בבחירות לכנסת, כפי שהם מנויים בסעיף 37 בחוקה זו.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - כינון הממשלה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 101 - מינוי ראש הממשלה ====
(א)	ראש הממשלה יתמנה על-ידי נשיא המדינה לפי בחירת הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	משנסתיימה כהונת הממשלה, או משהושבעה כנסת חדשה - יציע נשיא המדינה לכנסת בתוך שבעה ימים את אחד מחבריה כמועמד לראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ג)	מקץ עשרים ואחד ימים מיום שהציע נשיא המדינה את מועמדו לראש הממשלה, תתכנס הכנסת לישיבה בה יציג ראש הממשלה המיועד את ההרכב המיועד של ממשלתו. לאחר מכן תצביע הכנסת על הצעת הנשיא, והמועמד המוצע ייבחר לראש הממשלה אם יצביעו בעדו רוב חברי הכנסת. נבחר המועמד לראש הממשלה - ימנה אותו הנשיא בלא דיחוי.&lt;br&gt;
(ד)	לא הצביעו רוב חברי הכנסת בעד המועמד שהציע הנשיא - תהא הכנסת רשאית, בתוך תקופה של ארבעה עשר ימים החל מאותו היום, לבחור בקולות רוב חבריה את ראש הממשלה. בחרה הכנסת ראש ממשלה בהליך האמור - ימנה אותו הנשיא בתוך יומיים לכל היותר.&lt;br&gt;
(ה)	לא נבחר ראש ממשלה בתקופה האמורה - תתכנס הכנסת לישיבה מיוחדת לבחירת ראש הממשלה. חבר הכנסת שיקבל את מספר הקולות הכשרים הגבוה ביותר ייבחר לראש הממשלה, אף אם לא יצביעו בעדו רוב חברי הכנסת.&lt;br&gt;
(ו)	נבחר ראש ממשלה בקולות רוב חברי הכנסת - ימנה אותו הנשיא בתוך יומיים לכל היותר; נבחר שלא בקולות רוב חברי הכנסת - ימנה אותו נשיא המדינה בתוך יומיים, או שיוציא צו לפיזור הכנסת.

==== סעיף 102 - מינוי שר ====
שר יתמנה על-ידי נשיא המדינה לפי בקשת ראש הממשלה, ובאישור הכנסת.
==== סעיף 103 - שבועת האמונים ====
משנתמנה ראש הממשלה או שר על-ידי נשיא המדינה, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כראש הממשלה / כשר בממשלה]; לקיים את החלטות הכנסת ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.
==== סעיף 104 - סגן שר ====
(א)	שר רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הכנסת, למנות לו סגן שר אחד שהוא חבר הכנסת, וכן לקבוע את סמכויותיו ותחומי עיסוקו במשרד שנתמנה לו.&lt;br&gt;
(ב)	משאישרה הכנסת את מינויו של סגן שר, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כסגן שר; לקיים את החלטות הכנסת ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.

==== סעיף 105 - סגן ראש הממשלה ====
(א)	ראש הממשלה ימנה, באישור הכנסת בקולות רוב חבריה, את אחד השרים שהוא חבר הכנסת, לסגן ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ב)	יצא ראש הממשלה מן הארץ או הודיע כי נבצר ממנו באופן זמני למלא את תפקידו - יכהן סגן ראש הממשלה כממלא מקום ראש הממשלה.

=== &lt;center&gt;סימן ג' - עבודת הממשלה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 106 - תפקידים וסמכויות ====
(א)	הממשלה מתוקף תפקידה, אחראית:
:(1) להוציא לפועל את חוקי הכנסת והחלטותיה.
:(2) לשמור על ביטחון המדינה ועל שלום הציבור באמצעותם של כוחות מזוינים אשר יוקמו בחוק ושל סוכנויות אחרות אשר רשאית היא להקים בפקודותיה, והם כולם יהיו נתונים למרותה.
:(3) לנהל את יחסי החוץ של המדינה באמצעות שגרירים ונציגים אחרים שיתמנו לפי ההליך הקבוע בסעיף 91 בחוקה זו.
:(4) לנהל את אוצר המדינה ולהתוות את המדיניות הכלכלית במדינה, במשותף עם הכנסת.
:(5) לנהל את ענייני הפנים של המדינה בעזרת סוכנויות, רשויות ותאגידים שיוקמו בחוק ויהיו נתונים למרותה.
:(6) לאכוף את החוק הפלילי ואת פסקי הדין של בתי המשפט, באמצעות ניהול מערכת תביעה, בתי מעצר ובתי סוהר.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה מתוקף תפקידה, מוסמכת:
:(1) לכונן אמנות עם מדינות אחרות ועם ארגונים בין-לאומיים, בכפוף להוראות פרק ט' בחוקה זו.
:(2) להנפיק שטרות, מטבעות ובולי דואר, הכול לפי הוראות החוק.
:(3) לנהל רישום של אזרחי המדינה, לקיים מפקדי אוכלוסין ולהנפיק תעודות מזהות, בהליכים ובתנאים שייקבעו בחוק.
:(4) להקים ולנהל תשתיות ושירותי תחבורה, בריאות, חינוך ורווחה, הכול לפי החוק.&lt;br&gt;
(ג)	כל תפקיד או סמכות המוענקים לממשלה בחוקה זו ובחוק - רואים אותם כאילו הוענקו לה לפי סעיף זה.&lt;br&gt;
(ד)	הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת.

==== סעיף 107 - ראש הממשלה ====
(א)	ראש הממשלה יתווה את המדיניות הכללית של הממשלה, יבטיח את אחדותה, יפקח על פעולת השרים ויתאם אותה.&lt;br&gt;
(ב)	ראש הממשלה ימסור לנשיא המדינה דין וחשבון שבועי אודות ישיבותיה ופעילותה של הממשלה.

==== סעיף 108 - השרים ומשרדי הממשלה ====
(א)	משרד ממשלתי יהא אמון על תחום שיוקצה לו בחוק, ויבצע בשם הממשלה ובהתאם להחלטותיה ולהחלטות הכנסת את החוקים הנוגעים בתחומי אחריותו.&lt;br&gt;
(ב) שר יהיה אמון על משרד ממשלתי, וייקבע את המדיניות והפעילות בו, בכפוף להחלטות הממשלה. פקידים של משרד ממשלתי יסורו למרותו של השר הממונה עליהם.&lt;br&gt;
(ג)	הקמתם של משרדי ממשלה, הגדרת תחומי אחריותם וחלוקת המשימות ביניהם יהיו בחוק.&lt;br&gt;
(ד)	כל מחלוקת אשר תתעורר בין שרים בעניין תחומי אחריותם תיפתר על-ידי הממשלה כולה.

==== סעיף 109 - ועדות שרים ====
הממשלה רשאית להקים ועדות שרים לעיסוק בעניינים מסוימים, לבחור את השרים אשר יהיו חברים בהן ולקבוע את סמכויותיהן. מינתה הממשלה ועדת שרים - רשאית היא לפעול באמצעותה.

==== סעיף 110 - נטילת סמכויות ====
שר אשר ממונה על ביצועו של חוק רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה לפי אותו החוק לעובד המדינה, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, וזאת כל עוד החוק אינו אוסר זאת במפורש.

==== סעיף 111 - חקיקת משנה ====
(א)	חקיקת משנה היא הוראה מטעם הממשלה או מטעם שר משריה, אשר ניתנת מכוח חוק והיא בת פועל תחיקתי.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה או שר משריה מוסמכים לחוקק חקיקת משנה בדרך של תקנות, צווים או הוראות, לשם ביצוע החוק. חקיקת משנה שהותקנה על-ידי שר טעונה אישור הממשלה.&lt;br&gt;
(ג)	חקיקת משנה יכולה לקבוע ענישה בדרך של קנס או מאסר כנגד מי שמפר הוראה מהוראותיה. עונש מאסר ייקבע בחקיקת משנה אך ורק מכוח הסמכה מפורשת בחוק, ולא יעלה על שישה חודשים.&lt;br&gt;
(ד)	הכנסת מוסמכת לבטל חקיקת משנה בכל עת.&lt;br&gt;
(ה)	חקיקת משנה אשר נתקבלה כנדרש תתפרסם בדרך בה יתפרסמו חוקי הכנסת.

==== סעיף 112 - סדרי עבודת הממשלה ====
הממשלה תקבע את סדרי עבודתה בתקנון.
==== סעיף 113 - שכר ====
שכרם של ראש הממשלה והשרים ינקב בחוק וישולם להם מאוצר המדינה.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת הממשלה וחבריה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 114 - סיום כהונת הממשלה וחבריה ====
(א)	כהונת ראש הממשלה, שר וסגן שר, תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות לנשיא המדינה, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.
:(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.
:(3) הודיע כי באופן זמני נבצר ממנו למלא את תפקידו - ביום בו מלאו שישים ואחד ימים מיום שמסר הודעתו זו, זולת אם הודיע קודם לכן על סיום נבצרותו.
:(4) בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות;
:(5) בהיבחרותו או בהתמנותו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלכהן בכנסת - ביום שבו נבחר או נתמנה;
:(6) בהרשעתו בפסק דין סופי בעבירה חמורה - ביום בו נעשה פסק הדין סופי;
:(7) במותו.&lt;br&gt;
(ב)	חדל ראש הממשלה או סגנו מלכהן כחבר הכנסת - רואים אותו כאילו התפטר מתפקידו ביום שנפסקה כהונתו בכנסת.&lt;br&gt;
(ג)	ראש הממשלה רשאי להפסיק כהונת שר וסגן שר, וכן להדיח שר מתפקידו כסגן ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ד) הממשלה רשאית להתפטר בהגשת כתב התפטרות משותף לנשיא המדינה.

==== סעיף 115 - תוצאות סיום כהונתו של ראש הממשלה ====
(א)	נסתיימה כהונתו של ראש הממשלה - רואים את הממשלה כולה כאילו התפטרה ביום סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונתו של ראש הממשלה - יכהן סגן ראש הממשלה כראש הממשלה בפועל; ראש הממשלה בפועל ימנה לו סגן באישור הכנסת לפי האמור בסעיף 105 בחוקה זו.

==== סעיף 116 - הבעת אי-אמון בממשלה ====
(א)	הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להביע אי-אמון בממשלה.&lt;br&gt;
(ב)	קיבלה הכנסת החלטה המביעה אי-אמון בממשלה - יודיע על כך יושב-ראש הכנסת לנשיא המדינה, ורואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום הבעת אי-האמון.

==== סעיף 117 - רציפות הממשלה ====
ממשלה שכהונתה נפסקה תמשיך לכהן עד אשר ימנה הנשיא ראש ממשלה חדש לפי ההליך האמור בסעיף 101 בחוקה זו, ובכל אותה העת נתונות לה כל הסמכויות הנתונות לממשלה מכוח כל דין.

== &lt;center&gt;פרק ו' - בתי המשפט&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 118 - המעמד ====
הרשות השופטת תהא מגולמת בבתי המשפט.
==== סעיף 119 - בתי המשפט ====
(א)	אלו יהיו בתי המשפט במדינה:
:(1) בתי משפט השלום - לתביעות פליליות ואזרחיות קטנות;
:(2) בתי משפט מחוזיים - לתביעות פליליות ואזרחיות גדולות;
:(3) בית המשפט העליון - כבית משפט עליון לערעורים וכבית דין גבוה לצדק.&lt;br&gt;
(ב)	החוק יכול לכונן בתי דין בנושאים מסוימים, ולהעניק להם סמכות שפיטה בנושאים מסוימים ומוגדרים, ולמעט בענייני החוק הפלילי.&lt;br&gt;
(ג) לא יוקם בית משפט או בית דין למקרה מיוחד.

==== סעיף 120 - אי-תלות ====
בענייני שפיטה לא תהא מרות על שופטים, זולת מרותו של הדין.
==== סעיף 121 - פומביות ====
(א) בתי משפט ידונו בדלתיים פתוחות ויפרסמו את הפרטיכל של דיוניהם באמצעים נגישים לעיון הכול.&lt;br&gt;
(ב) ניתן, בעילות ובדרכים אשר תיקבענה בחוק, לקיים משפט בדלתיים סגורות; ואולם, הפרטיכל של משפט אשר נתקיים בדלתיים סגורות יפורסם מקץ עשר שנים מיום סיום המשפט, זולת אם יקבע אחרת בית המשפט החוקתי, בהחלטה אשר תקבע את המועד החדש והאחרון לפרסום הפרטיכל.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - מינוי שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 122 - מינוי ====
שופט יתמנה בידי נשיא המדינה, לפי בחירת הכנסת בהליך הקבוע בסעיף 91 בחוקה זו.
==== סעיף 123 - שבועת האמונים ====
משנתמנה אדם לשופט, בין אם בראשונה, בין אם לכהונה בערכאה גבוהה יותר ובין אם לכהונת נשיא בית משפט ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני נשיא המדינה בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כשופט / כנשיא בית המשפט]; לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים; לשפוט לפי החוק ובהתאם לערכי החירות והשלום ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - כהונת שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 124 - ייחוד הכהונה ====
שופט לא ישמש בשום משרה, תפקיד או משלח-יד אחר, אלא מכוח החוק ובהסכמת בית המשפט החוקתי.
==== סעיף 125 - שיפוט משמעתי ====
(א)	ניתן, בעילות שייקבעו בחוק, להעמיד שופט לדין בבית דין משמעתי לשופטים.&lt;br&gt;
(ב)	שופטי בית הדין המשמעתי לשופטים יתמנו בידי נשיא בית המשפט העליון באישור הכנסת.
==== סעיף 126 - מעמד השופטים ====
בעניינים אלו ייקבעו בחוק הוראות באופן שיבטיח את מעמדם הבלתי תלוי של שופטים, ובתנאים המנויים להלן:&lt;br&gt;
(1)	השעיה זמנית של שופט, בהתאם להחלטת בית הדין המשמעתי;&lt;br&gt;
(2)	העברת שופט מכהונה בבית משפט אחד לאחר, לפי החלטת הממשלה ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון;&lt;br&gt;
(3)	פעולות חקירה, מעצר והעמדה לדין של שופט;&lt;br&gt;
(4)	חסינות שופטים והגנה עליהם.
==== סעיף 127 - שכר ====
שכרם של שופטים ינקב בחוק וישולם להם מאוצר המדינה.
=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 128 - סיום כהונת שופטים ====
כהונת שופט תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) במלאות לו שמונים שנים;
:(2) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות לנשיא המדינה, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן;
:(3) בהדחתו בידי הכנסת, בהליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל ברוב של שני שלישים מחבריה לפחות;
:(4) במותו.

==== סעיף 129 - שופט שפרש ====
חוק יכול שיקבע הוראות בדבר מינויו של שופט שפרש לתפקיד שיפוטי לתקופה קצובה, בדרך ובתנאים שייקבעו בחוק.
=== &lt;center&gt;סימן ה' - בתי המשפט&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 130 - נשיא בית משפט ====
בראש כל בית משפט ובית דין יעמוד נשיא שייבחר מבין שופטיו על-ידי הממשלה.
==== סעיף 131 - בית המשפט העליון ====
(א)	בבית המשפט העליון יכהנו שלושה עשר שופטים, והוא ידון בהרכב שלא יפחת ממחצית מספר חבריו.&lt;br&gt;
(ב) בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסיקותיהם והחלטותיהם של בתי המשפט המחוזיים.&lt;br&gt;
(ג)	בית המשפט העליון ישב גם כבית המשפט הגבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר רואה הוא צורך לתת בהם סעד למען הצדק. בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק ידון בית המשפט העליון בהרכב של כל שופטיו.&lt;br&gt;
(ד)	עניין שפסק בו בית המשפט העליון בהרכב שאינו מלא, ניתן לקיים בו דיון נוסף בבית המשפט העליון בהרכב מלא, בעילות ובדרך שייקבעו בחוק.

==== סעיף 132 - בתי משפט אחרים ====
(א)	בית משפט מחוזי אחד יקום בכל אחד ממחוזות המדינה.&lt;br&gt;
(ב)	בתי משפט השלום יקומו בכל אחד ממחוזות המדינה. ניתן להקים בתי משפט השלום נוספים, בעילות ובדרך אשר ייקבעו בחוק.

==== סעיף 133 - חבר מושבעים ====
במשפטים פליליים אשר ידונו בבית משפט השלום ובבית משפט מחוזי, תהא סמכות הכרעת הדין בידי מניין מושבעים אשר ייבחרו בדרך ובתנאים אשר ייקבעו בחוק, ותוך הטלת גורל בקרב האזרחים.

==== סעיף 134 - משפט חוזר ====
בעניין פלילי שנפסק בו סופית ניתן לקיים משפט חוזר, בעילות ובדרך שייקבעו בחוק.
==== סעיף 135 - הלכה פסוקה ====
(א)	הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט בערכאה נמוכה ממנו.&lt;br&gt;
(ב)	הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון ובית המשפט החוקתי.

==== סעיף 136 - רשמים ====
ניתן בהתאם להוראות החוק למנות רשם לבית משפט, בין אם הוא שופט ובין אם לאו. סמכויותיו של רשם וחובותיו ייקבעו בחוק.

= &lt;center&gt;חלק ג' - מוסדות ביקורת&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק ז' - בית המשפט החוקתי&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 137 - המעמד ====
בית המשפט החוקתי מוסמך לפרש את חוקת המדינה, לקבוע ערובות לקיומה ולפסוק במחלוקות בין מוסדות השלטון לבין עצמם ולבין הפרט.

==== סעיף 138 - אי-תלות ====
בענייני שפיטה לא תהא מרות על שופטי בית המשפט החוקתי, זולת מרותו של הדין.

==== סעיף 139 - פומביות ====
(א)	בית המשפט החוקתי ידון בדלתיים פתוחות ויפרסם את הפרטיכל של דיוניו באמצעים נגישים לעיון הכול.&lt;br&gt;
(ב)	בית המשפט רשאי לקיים דיון בדלתיים סגורות בעניינים ששמירתם בסוד הינה חיונית לשמירה על ביטחון המדינה.
==== סעיף 140 - מעמד השופטים ====
(א)	כל הוראת חוק אשר חלה על שופטים תחול על שופטי בית המשפט החוקתי, זולת אם יצוין בה אחרת במפורש.&lt;br&gt;
(ב)	הוראות סעיפים 124, 125, 126, 127, 128, 129 בחוקה זו יחולו גם על שופטי בית המשפט החוקתי.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - מינוי שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 141 - הרכב בית המשפט החוקתי ====
(א)	בבית המשפט החוקתי יהיו אחד עשר שופטים, אשר יתמנו בידי נשיא המדינה באישור הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 91 בחוקה זו.&lt;br&gt;
(ב)	מועמדים לשיפוט בבית המשפט החוקתי יוצעו לכנסת, בשם רשויות השלטון, על-ידי נציגיהם המנויים בזאת ובהרכב שלהלן:
:(1) חמישה שופטים על-ידי יושב-ראש הכנסת בשם הכנסת;
:(2) שלושה שופטים על-ידי ראש הממשלה בשם הממשלה;
:(3) שלושה שופטים על-ידי נשיא בית המשפט העליון בשם בתי המשפט.&lt;br&gt;
(ג)	נסתיימה כהונת שופט בבית המשפט החוקתי - יציע את המועמד למילוי מקומו נציג הרשות אשר הציעה את מועמדותו של השופט הפורש.&lt;br&gt;
(ד)	נשיא בית המשפט החוקתי ייבחר על-ידי נשיא המדינה מבין השופטים שהוצעו בשם הכנסת.&lt;br&gt;
(ה)	בית המשפט החוקתי יישב תמיד בהרכב מלא.

==== סעיף 142 - שבועת האמונים ====
משנתמנה אדם לשופט או לנשיא בית המשפט החוקתי, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני נשיא המדינה בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כשופט ב / כנשיא] בית המשפט החוקתי; להגן ולשמור בכל מאודי על זכויות האדם והאזרח, על המשטר הדמוקרטי ועל מדינת הלאום; לשפוט לפי החוק ובהתאם לערכי החירות והשלום ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.

=== &lt;center&gt;סימן ג' - תפקידים וסמכויות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 143 - הכרזת בטלות ====
(א)	בית המשפט החוקתי יבחן את חוקי הכנסת, חקיקת המשנה, הצעות לתיקון החוקה ותקנות חירום; וכן מוסמך הוא לבחון גם פסקי-דין, לפי בקשה של מוסד ממוסדות השלטון או אזרח שהוא צד בו.&lt;br&gt;
(ב)	מצא בית המשפט החוקתי כי חוק, חקיקת משנה, הצעה לתיקון החוקה, תקנת חירום או פסק-דין עומד בסתירה להוראה מהוראות חוקה זו - מוסמך הוא להכריז עליו כי מחוסר-תוקף הוא ולבטלו.&lt;br&gt;
(ג)	על אף האמור בסעיף קטן (ב) מוסמך בית המשפט החוקתי להתיר לפי סעיף 76 בחוקה זו את קיומו של חוק אשר עומד בסתירה להוראה מהוראות חוקת המדינה או לאשר לפי סעיף 178 בה הצעה לתיקון לחוקת המדינה אשר עומד בסתירה לאחד מסעיפיה הקיימים - אם מצא שיש בכך צורך חיוני לשמירה על ביטחון המדינה, ענייניה החיוניים, שלום הציבור או זכויות האדם בתחומה.

==== סעיף 144 - חוקיותן של פעולות שלטוניות ====
בית המשפט החוקתי מוסמך - לפי עתירה של מוסד ממוסדות השלטון או אזרח המדינה - לקבוע כי מעשה שנעשה על-ידי מוסד שלטוני, רשות מקומית או תאגיד שהוקם בחוק, עומד בסתירה להוראות החוקה והחוק.

==== סעיף 145 - הכרזה על ארגון בלתי-חוקי ====
(א)	בית המשפט החוקתי מוסמך - אם התבקש על-ידי הממשלה לעשות כן - להכריז על התאגדות או מפלגה כעל ארגון בלתי-חוקי אם יש במטרותיו או במעשיו, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
:(1) שלילת אופייה של המדינה כמדינת לאום יהודית וכדמוקרטיה;
:(2) הסתה לגזענות ולאלימות;
:(3) תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה או מוסדותיה;
:(4) מסווה לפעילות פלילית.&lt;br&gt;
(ב)	הסמכות למנוע מאדם או מרשימת אנשים להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות המדינה בהתאם לסעיף 37 בחוקה זו, נתונה היא בידי בית המשפט החוקתי.

==== סעיף 146 - סמכויות אחרות ====
כל תפקיד או סמכות המוענקים לבית המשפט החוקתי בחוקה זו ובחוק - רואים אותם כאילו הוענקו לו לפי חוקה זו.

==== סעיף 147 - הגבלות ====
בית המשפט החוקתי -&lt;br&gt;
(1) יפסוק אך ורק על יסוד מעשה אשר נעשה בניגוד להוראות חוקה זו או חקיקה אחרת, או אשר החורג מסמכות, שנעשה תוך משוא פנים, שיש בו מטרות זרות או שנעשה תוך הפרת זכות הטיעון;&lt;br&gt;
(2) לא יוציא צווים על יסוד בחינת סבירות, מידתיות או הוגנות המעשה;&lt;br&gt;
(3) לא יוציא צווים לגבי תוקפם של מינויים, בחירתם או הדחתם של נושאי משרות בשירות המדינה; למעט על יסוד מינוי, בחירה או הדחה שנעשו בניגוד לסעיפים 91 ו-92 בחוקה זו או בניגוד להוראות החוק;&lt;br&gt;
(4) לא ידון בעתירה או יוציא צווים עבור אזרח חוץ או יורשיו, למעט במקרה של אזרח חוץ המבקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח זכות שבות;&lt;br&gt;
(5) לא יוציא צווים בעניין שבו רשות מוסמכת, למעט בית משפט, החליטה על שחרורו של אדם ממעצר או ממאסר.

== &lt;center&gt;פרק ח' - מבקר המדינה&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 148 - המעמד ====
ביקורת המדינה תהא נתונה בידיו של מבקר המדינה.
==== סעיף 149 - תקופת הכהונה ====
מבקר המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
==== סעיף 150 - אי-תלות ====
במילוי תפקידו יהא מבקר המדינה אחראי בפני נשיא המדינה בלבד.
==== סעיף 151 - ביקורת המדינה ====
(א)	מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמנהל של המדינה, של הממשלה, של כל מפעל, מוסד, או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות בה ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על-פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה.&lt;br&gt;
(ב)	מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך.
==== סעיף 152 - נציב תלונות הציבור ====
מבקר המדינה ישמש כנציב תלונות הציבור ויברר תלונות מאת הציבור על מוסדות השלטון ועל כל גוף אשר יוקם בחוק ועל כל החברים בהם.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - מינוי המבקר&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 153 - מינוי המבקר ====
מבקר המדינה יתמנה על-ידי נשיא המדינה, לפי בחירת הכנסת ובהליך המפורט בסעיף 91 בחוקה זו.

==== סעיף 154 - תחילת כהונת המבקר ====
(א)	מבקר המדינה הנכנס ייכנס לתפקידו ביום בו ימלאו שבע שנים לכהונת המבקר היוצא.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונת המבקר הקודם בטרם עת - ייכנס המבקר שיתמנה תחתיו בתוך שלושה ימים מיום אישור מינויו.
==== סעיף 155 - שבועת האמונים ====
ביום תחילת כהונתו, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים למבקר המדינה מכוח כל דין - יישבע המבקר הנבחר אמונים בפני נשיא המדינה בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כמבקר המדינה; לשמר את טוהר המידות, המנהל התקין והאחריות בפני האזרחים ולהגן ולשמור על חוקת מדינת ישראל&quot;.

=== &lt;center&gt;סימן ג' - עבודת המבקר&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 156 - ייחוד הכהונה ====
מבקר המדינה לא ישמש בשום משרה, תפקיד או משלח-יד אחר מעת היבחרו ועד לסיום כהונתו.
==== סעיף 157 - שכר ====
שכרו של מבקר המדינה ינקב בחוק וישולם לו מאוצר המדינה.
==== סעיף 158 - מסירת מידע ====
גוף אשר עומד לביקורתו של מבקר המדינה ימסור לו ללא דיחוי, לפי דרישתו, כל מידע וחומר אחר שלדעת המבקר דרוש לו לצרכי הביקורת.
==== סעיף 159 - פרסום ====
מבקר המדינה יפרסם ברבים חוות דעת ודינים וחשבונות בתחום תפקידיו, בדרך ובסייגים שייקבעו בחוק.
==== סעיף 160 - ביקורת ====
מבקר המדינה, פקידיו, משרדו, פעילותו ורשומותיו יהיו נתונים תחת ביקורת הכנסת.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת המבקר&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 161 - סיום כהונת המבקר ====
(א)	כהונת מבקר המדינה תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות לנשיא המדינה, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.
:(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.
:(3) הודיע מבקר המדינה כי באופן זמני נבצר ממנו למלא את תפקידו - ביום השישים ואחד שבו מכהן ברציפות ממלא מקום במקומו.
:(4) בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות.
:(5) במותו.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונתו של מבקר המדינה בטרם עת - ימנה נשיא המדינה מבקר חדש תחתיו בתוך עשרים ושמונה ימים.
==== סעיף 162 - מילוי מקום המבקר ====
הודיע מבקר המדינה כי נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו - ימונה לו על-ידי נשיא המדינה ממלא מקום.

= &lt;center&gt;חלק ד' - הליכים מיוחדים&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק ט' - אמנות&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - חתימה על אמנה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 163 - אמנה מהי ====
אמנה היא כל הסכם או התחייבות בין-לאומיים, אשר נערך בכתב בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת או ארגון בין-מדינתי, או בין מדינת ישראל לגורם זר.
==== סעיף 164 - הסמכות לכרות אמנה ====
(א)	הסמכות לשאת ולתת על אמנות ולחתום עליהן תהא נתונה בידי הממשלה באמצעות שר משריה לפי קביעת ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ב)	אמנה אשר אישרה אותה הממשלה תונח על שולחנו של בית המשפט החוקתי לתקופה של ארבעה עשר ימים לשם בדיקת עמידתה בתנאים המנויים בסעיפים 165, 166 בחוקה זו.

==== סעיף 165 - עליונות החוקה ====
לא תיחתם ולא תאושר אמנה אשר יש בהוראותיה סתירה להוראה מהוראות חוקה זו.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - אישור אמנה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 166 - אישור הכנסת ====
(א)	אמנה שהיא אחת מאלה לא תיחתם בידי הממשלה ולא תחייב את מדינת ישראל, אלא לאחר שאושרה על-ידי הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה:
:(1) היא קובעת או משנה את גבולותיה של המדינה - ואזי תהיה טעונה אישור נוסף במשאל עם;
:(2) היא אמנה רב-צדדית שעיקרה זכויות האדם;
:(3) יש בה עניין ביטחוני מיוחד או שהיא מאפשרת הכנסת כוח צבאי זר לתוך תחומי המדינה;
:(4) יש בה עניין כלכלי מיוחד;
:(5) יישומה מחייב חקיקה של הכנסת;
:(6) יש בה הצטרפות של המדינה לארגון בין-מדינתי או בין-לאומי, או הכפפה של המדינה לסמכות שיפוט זרה או בין-לאומית.&lt;br&gt;
(ב)	חוק יקבע הוראות בעניין אישורה של אמנה בידי ועדה של הכנסת לשם שמירה על ביטחון המדינה או כדי למנוע פגיעה ביחסי החוץ או קשרי המסחר של המדינה.&lt;br&gt;
(ג)	ניתן לקבוע בחוק סוגים נוספים של אמנות שלא יחייבו את המדינה אם לא אושרו בידי הכנסת לפני חתימה עליהן, אשרורן או קבלתן בדרך אחרת בידי הממשלה.&lt;br&gt;
(ד)	פרישה מאמנה אשר אושרה בידי הכנסת מחייבת אף היא את אישור הכנסת.&lt;br&gt;
(ה)	אמנות שנחתמו ואושררו לפני תחילת תוקפה של חוקה זו, ינהגו בהן כאילו נחתמו לפיה.
==== סעיף 167 - אשרור ופרסום אמנות ====
(א) אמנה שקובלה כנדרש בידי המדינה תאושרר על-ידי נשיא המדינה. &lt;br&gt;
(ב) אמנה שאושררה תפורסם בדפוס רשמי, למעט אמנה שיש לשמרה בסוד לשם שמירה על ביטחון המדינה או כדי למנוע פגיעה ביחסי החוץ או בקשרי המסחר של המדינה.

== &lt;center&gt;פרק י' - משאל עם&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - העילות לקיום משאל עם&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 168 - משאל עם מחייב ====
(א)	אמנה או החלטה שאיננה בדרך של הסכם, אשר קובעת או משנה את גבולות המדינה ואושרה כנדרש בכנסת לפי ההליך האמור בפרק ט' בחוקה זו, תובא בטרם תיכנס לתוקף, לאישור במשאל עם.&lt;br&gt;
(ב)	תיקון לחוקת המדינה אשר נתקבל בכנסת לפי ההליך האמור בפרק י&quot;ב בחוקה זו יובא לאישור במשאל עם.

==== סעיף 169 - משאל עם לפי בקשה====
(א)	הממשלה, רבע מחברי הכנסת או חבר אזרחי המדינה אשר מספרם עולה על מיליון, רשאים להגיש לנשיא המדינה בקשה לעריכת משאל עם בשאלת אישורו של חוק, חקיקת משנה או אמנה.&lt;br&gt;
(ב)	משאל עם אודות אישור חוק, חקיקת משנה או אמנה יתקיים לא יאוחר מעשרים ושמונה ימים לאחר שאושר כנדרש לפי ההליך הקבוע בחוקה זו. תוקף החוק, חקיקת המשנה או האמנה לא יחול אלא אם יתקבל כנדרש במשאל עם. &lt;br&gt;
(ג)	חבר אזרחים אשר מספרם עולה על מיליון רשאי להגיש בקשה לעריכת משאל עם אודות הצעת חוק מטעמו, והיא תצורף לבקשה המוגשת לנשיא המדינה.&lt;br&gt;
(ד)	משאל עם לא ייערך, אם נוגע הוא באחד מן הנושאים הבאים:
:(1) מיסים, מלוות ואגרות;
:(2) גיוס חיילים והחזקת כוחות מזויינים;
:(3) הכרזה על מלחמה או ביטול מצב מלחמה;
:(4) קביעת השכר ותנאי העבודה של עובדי מדינה, חיילים ושאר אנשים אשר מקבלים שכר מן המדינה.
:(5) חנינה לאסיר, לעציר או לכל מי שנשללה ממנו חירותו מכוח החוק.&lt;br&gt;
(ה)	נשיא המדינה ישיב על בקשה לקיום משאל עם שהוגשה לו בתוך שבעה ימים לכל היותר.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - ביצוע משאל עם&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 170 - צו לעריכת משאל עם ====
נוצרה עילה לפי סעיף 168 לעריכת משאל עם, או אם החליט נשיא המדינה לאשר בקשה אשר הוגשה לו לפי סעיף 169 - יוציא נשיא המדינה צו לעריכת משאל עם, יקבע בו את השאלה אשר תישאל בו ואת תאריך עריכתו, שיהיה ביום שני הראשון שלאחר ארבעים ושניים ימים מיום הוצאת הצו.
==== סעיף 171 - אישור במשאל עם ====
(א) עניין אשר עומד לאישור במשאל עם יתקבל אם מספר הקולות הכשרים אשר יינתנו בעדו יעלה על מספר הקולות הכשרים אשר יינתנו נגדו.&lt;br&gt;
(ב) תוצאות משאל עם יפורסמו בתוך שלושה ימים מיום עריכתו.
==== סעיף 172 - ביטול מה שנתקבל במשאל עם ====
(א)	חוק, חקיקת משנה או אמנה אשר נתקבלו במשאל עם, ניתן לבטלם במשאל עם נוסף או בהחלטת הכנסת, ולא לפני שימלאו חמש שנים לקבלתם.&lt;br&gt;
(ב)	בית המשפט החוקתי מוסמך להתיר ביטול של חוק, חקיקת משנה או אמנה אשר נתקבלו במשאל עם לפני תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) אם מצא שיש בכך צורך חיוני לשמירה על ביטחון המדינה, ענייניה החיוניים, שלום הציבור או זכויות האדם בה.

== &lt;center&gt;פרק י&quot;א - שעת חירום&lt;/center&gt; ==
==== סעיף 173 - הכרזה על מצב חירום ====
(א)	ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום - רשאית היא, ביוזמתה או לפי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום.&lt;br&gt;
(ב)	תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום תיקבע בהכרזה עצמה ולא תעלה על שנה; הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.&lt;br&gt;
(ג)	ראתה הממשלה שקיים במדינה מצב של חירום ושעקב דחיפות העניין יש להכריז על מצב חירום עוד בטרם ניתן לכנס את הכנסת - רשאית היא להכריז על מצב חירום; תוקפה של ההכרזה יפקע כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה או בוטלה קודם לכן על-ידי הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולות רוב חבריה; לא התכנסה הכנסת - רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור בסעיף קטן זה.&lt;br&gt;
(ד)	הכרזה של הממשלה או של הכנסת על מצב חירום תפורסם בדפוס רשמי; לא ניתן לפרסם הכרזה על מצב חירום כנדרש - תפורסם ההכרזה בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שתפורסם בדפוס רשמי מיד כשניתן יהיה לעשות כן.&lt;br&gt;
(ה)	הכנסת רשאית בכל עת לבטל הכרזה על מצב חירום; הודעה על ביטול מצב חירום תפורסם בדפוס רשמי.

==== סעיף 174 - תקנות חירום ====
(א)	במצב חירום מוסמכת הממשלה להתקין תקנות חירום על-מנת לשמור על בטחון המדינה, על בריאות ושלום הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים במדינה. תקנות חירום יימסרו לנשיא המדינה ויונחו על שולחן הכנסת סמוך ככל הניתן לאחר התקנתן.&lt;br&gt;
(ב)	ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות חירום - מוסמך הוא להתקינן בעצמו או להסמיך שר להתקינן.&lt;br&gt;
(ג)	תקנות חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מיסים ותשלומי חובה אחרים, והכל אם לא ניתנה הוראה אחרת בחוקה זו ובחוק.&lt;br&gt;
(ד)	אין בכוחן של תקנות חירום למנוע פנייה לבית המשפט, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בזכות להליך משפטי הוגן, בזכות להצביע או בזכות להיבחר.&lt;br&gt;
(ה)	תקנות חירום לא יותקנו, ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום מחייב זאת.&lt;br&gt;
(ו)	תקנות חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן בדפוס רשמי. לא ניתן לעשות כן - יפורסמו הן בדרך מתאימה אחרת וייכנסו לתוקף באותה העת, ובלבד שיפורסמו בדפוס רשמי מיד כשניתן יהיה לעשות כן.&lt;br&gt;
(ז)	תוקפן של תקנות חירום יפקע מקץ שלושה חודשים מיום התקנתן, אלא אם יבוטלו קודם לכן על-ידי הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולות רוב חבריה.&lt;br&gt;
(ח)	חדל מצב החירום מלהתקיים - יוסיפו תקנות החירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר מחודשיים מיום סיום מצב החירום.
==== סעיף 175 - הגבלות על תקנות חירום ====
אין בכוחן של תקנות חירום:&lt;br&gt;
(1)	לשנות חוקה זו, להפקיע זמנית את תוקפה או לקבוע בה תנאים.&lt;br&gt;
(2)	להתיר חקיקה אשר פוגעת באופייה של המדינה כמדינת לאום יהודית וכדמוקרטיה;&lt;br&gt;
(3)	להתיר הדחתם של נשיא המדינה, חבר הכנסת, שר, שופט, מבקר המדינה, וכל בעל תפקיד אחר המוגדר בחוקה ובחוק אשר אין בכוחן של תקנות חירום לשנות, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.&lt;br&gt;
(4)	להתיר השבתת פעילותם של מוסדות אשר הוקמו לפי חוקה זו.

== &lt;center&gt;פרק י&quot;ב - תיקון החוקה&lt;/center&gt; ==
==== סעיף 176 - סמכות ====
הסמכות לתקן חוקה זו נתונה במשותף בידי הכנסת ובידי האזרחים.

==== סעיף 177 - הצעות תיקון ====
(א)	אלו רשאים להגיש הצעה לתיקון חוקת המדינה:
:(1) נשיא המדינה;
:(2) שליש מחברי הכנסת;
:(3) הממשלה;
:(4) חבר אזרחי המדינה אשר מספרם עולה על מיליון.&lt;br&gt;
(ב)	הצעה לתיקון חוקת המדינה שהוגשה על-ידי נשיא המדינה או על-ידי הממשלה תונח על שולחן הכנסת, תפורסם בדפוס רשמי ותועבר לוועדה מיוחדת של הכנסת.&lt;br&gt;
(ג)	הצעה לתיקון חוקת המדינה שהוגשה על-ידי שליש מחברי הכנסת או על-ידי מיליון אזרחי המדינה תובא לדיון מוקדם בכנסת; החליטה הכנסת לאשר את ההצעה - תועבר ההצעה לוועדה מיוחדת של הכנסת.&lt;br&gt;
(ד)	אושרה הצעה בוועדה המיוחדת או שדחתה הכנסת את הצעת הוועדה שלא לאשר את ההצעה - תפורסם ההצעה בדפוס רשמי בנוסח שתקבע הוועדה, ותונח על שולחן הכנסת.
==== סעיף 178 - שלבי תיקון החוקה ====
(א)	תיקון לחוקת המדינה יתקבל בכנסת בארבע קריאות.&lt;br&gt;
(ב)	הצעה לתיקון החוקה אשר הונחה על שולחן הכנסת תובא לדיון ולהצבעה בקריאה ראשונה. נתקבלה ההצעה ברוב קולות המצביעים - תועבר לוועדה המיוחדת להמשך דיון.&lt;br&gt;
(ג)	הוועדה המיוחדת תדון בהצעת התיקון, ולאחר מכן תצביע עליה. הוועדה רשאית לתקן את ההצעה בטרם תצביע עליה. אושרה ההצעה בוועדה כנדרש - תונח היא בנוסח בו אושרה על שולחן הכנסת.&lt;br&gt;
(ד)	הצעה לתיקון החוקה אשר אושרה בוועדה המיוחדת תובא לדיון ולהצבעה בקריאה שנייה במליאת הכנסת. חברי הכנסת רשאים להגיש הסתייגויות להצעת התיקון. ההצבעה בקריאה השנייה תהא על כל סעיף ועל כל הסתייגות לו בנפרד. נתקבלה הסתייגות - תועבר הצעת התיקון לדיון נוסף בוועדה המיוחדת בצירוף ההסתייגויות שנתקבלה, ורשאית היא לתקן את הסעיף הנדון בהתאם להסתייגות שנתקבלה. לאחר שתקיים הוועדה דיון נוסף, תחזיר את הצעת התיקון להמשך הקריאה השנייה. נתקבלו כל סעיפי הצעת התיקון בקריאה השנייה בקולות רוב המצביעים - תועבר מייד ההצעה לקריאה שלישית.&lt;br&gt;
(ה)	ההצבעה בקריאה השלישית תהא על הצעת התיקון בשלמותה בנוסח שנתקבל בקריאה השנייה. נתקבלה הצעת התיקון בקולותיהם של רוב חברי הכנסת - תפורסם ההצעה בדפוס רשמי ותונח על שולחן הכנסת לקריאה רביעית.&lt;br&gt;
(ו)	ההצבעה בקריאה הרביעית תהא על ההצעה בנוסח שנתקבל בקריאה השלישית, בישיבה מיוחדת של הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד ותתקיים מקץ עשרים ושמונה ימים מיום ההצבעה בקריאה השלישית. הצעת התיקון תתקבל בקריאה הרביעית בקולותיהם של שני שלישים מחברי הכנסת.&lt;br&gt;
(ז)	לא יתקבל תיקון לחוקה אשר סותר את אחד מסעיפיה הקיימים; ואולם יכול תיקון, אם נכתב בו במפורש, לסתור או לבטל סעיף אשר קיים בחוקה ובלבד שבית המשפט החוקתי אישר את הצעת התיקון לפני שיובא לקריאה הרביעית, בהתאם לתנאים המנויים בסעיף 143 בחוקה זו.

==== סעיף 179 - משאל עם ואישרור בידי נשיא המדינה ====
(א)	תיקון לחוקת המדינה שנתקבל בכנסת בארבע קריאות יועמד לאישור במשאל עם, כאמור בפרק י' בחוקה זו, ביום שני הראשון שלאחר עשרים ואחד ימים מיום אישורו בקריאה רביעית. התיקון יתקבל אם מספר הקולות הכשרים שיינתנו בעדו יעלה על מחצית ממספר בעלי זכות ההצבעה.&lt;br&gt;
(ב)	נתקבל התיקון במשאל עם - יאשרר אותו נשיא המדינה בלא דיחוי.

==== סעיף 180 - פרסום ותחולה ====
תיקון לחוקת המדינה אשר נתקבל כנדרש לפי הוראות פרק זה ייכנס לתוקף מקץ שבעה ימים מיום שאישרר אותו נשיא המדינה, ויפורסם בדפוס רשמי עד אותו היום.

= &lt;center&gt;סיום&lt;/center&gt; =
'''נחתם ונשלם''' בירושלים, נתקבל בכנסת, ואושר במשאל עם ביום השלושה עשר בחודש כסלו, שנת חמשת אלפים ושבע-מאות ושמונים ושתיים למניין עם ישראל, שנת שבעים ושלוש לחירות ישראל.&lt;br&gt;&lt;center&gt;ועל כך באנו על החתום, נציגי אזרחי ישראל המכונסים במשכן הכנסת, לעדות עולם על חוקה זו:&lt;/center&gt;
----
&lt;center&gt;'''אורי פרקש'''&lt;br&gt;
המחבר&lt;/center&gt;</text>
      <sha1>k3fvc5cy7vqmz4rxljxtw7njzoks67r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458938</id>
    <revision>
      <id>1419827</id>
      <parentid>1412419</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T09:09:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הוראות אחרי תפילת העמידה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="147849" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִתְפִלַּת הָעֲמִידָה בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==דברי פתיחה לתפילת העמידה==
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת העמידה/&gt;תְּפִלַּת הָעֲמִידָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת העמידה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שמונה עשרה/&gt;תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שמונה עשרה/&gt;
הוראות:
*א. &lt;קטע התחלה=הוראות לתפילת העמידה א/&gt;תפילת העמידה נאמרת בלחש ובכוונת הלב,{{ש}}ובפנייה לכיוון ירושלים ומקום המקדש.&lt;קטע סוף=הוראות לתפילת העמידה א/&gt;
*ב. &lt;קטע התחלה=הוראות לתפילת העמידה ב/&gt;הש&quot;ץ חוזר על תפילת העמידה בקול רם אם יש מניין.&lt;קטע סוף=הוראות לתפילת העמידה ב/&gt;
*ג. &lt;קטע התחלה=הוראות לתפילת העמידה ג/&gt;הש&quot;ץ חוזר על תפילת העמידה בקול רם בשחרית ובמנחה אם יש מניין.&lt;קטע סוף=הוראות לתפילת העמידה ג/&gt;
*ד. &lt;קטע התחלה=הוראות לתפילת העמידה ד/&gt;הש&quot;ץ חוזר על תפילת העמידה בקול רם במנחה אם יש מניין.&lt;קטע סוף=הוראות לתפילת העמידה ד/&gt;
פסוקים:
*&lt;קטע התחלה=כי שם ה' אקרא/&gt;כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=כי שם ה' אקרא/&gt;
*&lt;קטע התחלה=ה' שפתי תפתח/&gt;אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ה' שפתי תפתח/&gt;
}}

==תפילת העמידה (שמונה עשרה)==

===ברכת אבות===

====גוף הברכה (אבות)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת אבות כל גוף הברכה/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת אבות 1/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=ברכת אבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ברכת אבות 2/&gt;אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה.&lt;קטע סוף=ברכת אבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת אבות כל גוף הברכה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;זכרנו לחיים&quot; (בעשרת ימי תשובה)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=זכרנו לחיים הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה מוסיפים:&lt;קטע סוף=זכרנו לחיים הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=זכרנו לחיים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרנו לחיים 1/&gt;זׇכְרֵֽנוּ לְחַיִּים, מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים,&lt;קטע סוף=זכרנו לחיים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=זכרנו לחיים 2/&gt;וְכׇתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים.&lt;קטע סוף=זכרנו לחיים 2/&gt;&lt;קטע סוף=זכרנו לחיים הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

קוד:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים 2}}&lt;/nowiki&gt;

או:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הכל}}&lt;/nowiki&gt;

====סוף הברכה (&quot;מלך עוזר&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=סוף ברכת אבות/&gt;&lt;קטע התחלה=מלך עוזר/&gt;מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן.&lt;קטע סוף=מלך עוזר/&gt; &lt;קטע התחלה=מגן אברהם/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם.&lt;קטע סוף=מגן אברהם/&gt;&lt;קטע סוף=סוף ברכת אבות/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת גבורות===

====&quot;אתה גיבור&quot;====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה גיבור/&gt;אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי; מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִֽׁיעַ.&lt;קטע סוף=אתה גיבור/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====גשם וטל====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גיבור}}
&lt;קטע התחלה=משיב הרוח ומוריד הטל/&gt;*{{ק|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=מילים משיב הרוח ומוריד הגשם/&gt;מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם&lt;קטע סוף=מילים משיב הרוח ומוריד הגשם/&gt;,&lt;קטע התחלה=הערה על משיב הרוח ומוריד הגשם/&gt;{{ק|{{הערה|לפי נוסח אשכנז הוותיק מנקדים &quot;וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם&quot; בסגול באות גימ&quot;ל; וכן הוא בסידורי החסידים (נוסח &quot;ספרד&quot;) ועדות המזרח. לפי ניקוד זה הפיסוק הראוי לאחריו הוא &quot;פסיק&quot; כמו בביטויים הבאים בהמשך הברכה (ולא נקודה לסוף משפט). ואילו בסידורי אשכנז הנפוצים הנהיגו בעקבות המתקנים (&quot;ויעתר יצחק&quot; ליצחק סאטאנוב, ובעקבותיו בסידורי היידנהיים ובער) לנקד &quot;הַגָּֽשֶׁם&quot; בקמץ (וכך אצל בירנבוים). בחלק מסידורי &quot;אשכנז&quot; הנהיגו שוב לנקד &quot;הַגֶּֽשֶׁם&quot; ע&quot;פ הגר&quot;א (בעיקר בארץ ישראל).}}}}&lt;קטע סוף=הערה על משיב הרוח ומוריד הגשם/&gt;
*{{ק|בקיץ בארץ ישראל:}} &lt;קטע התחלה=מילים מוריד הטל/&gt;מוֹרִיד הַטַּל&lt;קטע סוף=מילים מוריד הטל/&gt;,&lt;קטע התחלה=הערה על מוריד הטל/&gt;{{ק|{{הערה|ראו [http://beta.hebrewbooks.org/9419 ספר ארץ ישראל] לרי&quot;מ טוקצ'ינסקי, עמ' יז. אין אמירת &quot;מוֹרִיד הַטַּל&quot; במנהג אשכנז הוותיק, והיא לא נאמרת בחו&quot;ל; הוספתה לנוסח אשכנז בארץ ישראל הייתה בהשפעתם של סידורי החסידים (נוסח &quot;ספרד&quot;) ועדות המזרח. ואף העתיקו אותה מסידורים שבהם ניקדו &quot;מוֹרִיד הַטָּל&quot; בקמץ, שאינו מתאים לניקוד &quot;וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם&quot; בצדו; הניקוד המתאים הוא &quot;מוֹרִיד הַטַּל&quot; בפתח, וכך ניקדו בסידורים ספרדים ישנים (כגון [https://archive.org/details/temunot-tehinot-tefilot-sefarad-adelkind-1544/page/n204/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/orden-de-oraciones-isaac-cavallero-1622/page/n212/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/Seder_Tefillah_mi-Kol_ha-Shanah_1838/page/n137/mode/1up כאן]). ראו עוד ב'''סידור אזור אליהו כמנהג אשכנז על פי דעת הגר&quot;א''', בעריכתם של יהושע כהן ואליהו וינוגרד (ירושלים תשס&quot;ו), עמ' מג. במהדורה החדשה של סידור רינת ישראל (ירושלים: מורשת, תשע&quot;ז) הדפיסו מוֹרִיד הַטַּל&quot; בפתח, אך ללא שום הסבר.}}}}&lt;קטע סוף=הערה על מוריד הטל/&gt;&lt;קטע סוף=משיב הרוח ומוריד הטל/&gt;
*(הוראה לגשם בשלוש רגלים, בעמידה לערבית ושחרית ומנחה:) &lt;קטע התחלה=הוראה למשיב הרוח בשלוש רגלים/&gt;מתפילת מוסף בשמיני עצרת ועד תפילת שחרית ביום הראשון של פסח:&lt;קטע סוף=הוראה למשיב הרוח בשלוש רגלים/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מילים משיב הרוח ומוריד הגשם}},{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הערה על משיב הרוח ומוריד הגשם}}
*(הוראה לטל בשלוש רגלים, בעמידה לערבית ושחרית ומנחה:) &lt;קטע התחלה=הוראה למוריד הטל בשלוש רגלים/&gt;בארץ ישראל מתפילת מוסף ביום הראשון של פסח ועד תפילת שחרית בשמיני עצרת:&lt;קטע סוף=הוראה למוריד הטל בשלוש רגלים/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מילים מוריד הטל}},{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הערה על מוריד הטל}}
*(הוראה לגשם במוסף לשלוש רגלים:) &lt;קטע התחלה=הוראה למשיב הרוח במוסף לשלוש רגלים/&gt;בתפילת מוסף בשמיני עצרת:&lt;קטע סוף=הוראה למשיב הרוח במוסף לשלוש רגלים/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מילים משיב הרוח ומוריד הגשם}},{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הערה על משיב הרוח ומוריד הגשם}}
*(הוראה לטל במוסף לשלוש רגלים:) &lt;קטע התחלה=הוראה למוריד הטל במוסף לשלוש רגלים/&gt;בתפילת מוסף בשאר המועדים:&lt;קטע סוף=הוראה למוריד הטל במוסף לשלוש רגלים/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מילים מוריד הטל}},{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הערה על מוריד הטל}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;מכלכל חיים&quot;====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=מכלכל חיים/&gt;מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמֽוֹךָ, בַּֽעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה.&lt;קטע סוף=מכלכל חיים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;מי כמוך&quot; (בעשרת ימי תשובה)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=מי כמוך הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה מוסיפים:&lt;קטע סוף=מי כמוך הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מי כמוך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מי כמוך 1/&gt;מִי כָמֽוֹךָ, אָב הָרַחֲמִים,&lt;קטע סוף=מי כמוך 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מי כמוך 2/&gt;{{נוסח|זוֹכֵר|בחלק מהמקומות חילק כאן בירנבוים את &quot;מי כמוך&quot; לשתי שורות: בעמידה למנחה (עמ' 161) ובעמידה לערבית (עמ' 201) בעמידה לליל שבת (עמ' 265) ובמנחה לשבת (עמ' 451); בשאר המקומות לא חילק.}} יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים.&lt;קטע סוף=מי כמוך 2/&gt;&lt;קטע סוף=מי כמוך הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

קוד:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך 2}}&lt;/nowiki&gt;

או:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הכל}}&lt;/nowiki&gt;

====סוף הברכה (&quot;ונאמן אתה&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=סוף ברכת גבורות/&gt;וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.&lt;קטע סוף=סוף ברכת גבורות/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת קדושה===

====כותרות====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת קדושה לשחרית/&gt;קְדֻשָּׁה לְשַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת קדושה לשחרית/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת קדושה למנחה/&gt;קְדֻשָּׁה לְמִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת קדושה למנחה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת קדושה למוסף ביום טוב/&gt;קְדֻשָּׁה לְמוּסָף בְּיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת קדושה למוסף ביום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לקדושה בחול המועד/&gt;קְדֻשָּׁה לְחוֹל הַמּוֹעֵד&lt;קטע סוף=כותרת לקדושה בחול המועד/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====קדושה לשחרית ומנחה ביום חול, במנחה בשבת ובחול המועד====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

הוראה כללית: &lt;קטע התחלה=הוראה לקדושה בחזרת הש&quot;ץ/&gt;בחזרת הש&quot;ץ אומרים קדושה:&lt;קטע סוף=הוראה לקדושה בחזרת הש&quot;ץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=נקדש את שמך/&gt;נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:&lt;קטע סוף=נקדש את שמך/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוק קדוש קדוש/&gt;&lt;קטע התחלה=תחילת פסוק קדוש קדוש/&gt;קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת;&lt;קטע סוף=תחילת פסוק קדוש קדוש/&gt; &lt;קטע התחלה=סוף פסוק קדוש קדוש/&gt;מְלֹא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ.&lt;קטע סוף=סוף פסוק קדוש קדוש/&gt;&lt;קטע סוף=פסוק קדוש קדוש/&gt;

&lt;קטע התחלה=לעומתם עם הוראה/&gt;{{סידור בירנבוים חזן}} &lt;קטע התחלה=לעומתם מילים/&gt;לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵֽרוּ–&lt;קטע סוף=לעומתם מילים/&gt;&lt;קטע סוף=לעומתם עם הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוק ברוך כבוד/&gt;בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ.&lt;קטע סוף=פסוק ברוך כבוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובדברי קדשך עם הוראה/&gt;{{סידור בירנבוים חזן}} &lt;קטע התחלה=ובדברי קדשך מילים/&gt;וּבְדִבְרֵי קׇדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=ובדברי קדשך מילים/&gt;&lt;קטע סוף=ובדברי קדשך עם הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוק ימלוך/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; הַלְלוּיָהּ.&lt;קטע סוף=פסוק ימלוך/&gt;

&lt;קטע התחלה=לדור ודור עם הוראה/&gt;{{סידור בירנבוים חזן}} &lt;קטע התחלה=לדור ודור מילים/&gt;לְדוֹר וָדוֹר נָגִיד גׇּדְלֶֽךָ, וּלְנֵֽצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵֽינוּ מִפִּֽינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=לדור ודור מילים/&gt;&lt;קטע סוף=לדור ודור עם הוראה/&gt; * 
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

קוד:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}}&lt;/nowiki&gt;

תוצאה:

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====קדושה לשחרית בשבת ויום טוב====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=אז בקול/&gt;אָז בְּקוֹל רַֽעַשׁ גָּדוֹל, אַדִּיר וְחָזָק, מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת {{נוסח|שְׂרָפִים;|לפי הפיסוק בקדושת מוסף (עמוד 393)|בירנבוים=שְׂרָפִים,}} לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵֽרוּ–&lt;קטע סוף=אז בקול/&gt;

&lt;קטע התחלה=ממקומך מלכנו/&gt;מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּֽנוּ תוֹפִֽיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ, כִּי מְחַכִּים אֲנַֽחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַֽיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵֽצַח נְצָחִים. וְעֵינֵֽינוּ תִרְאֶֽינָה מַלְכוּתֶֽךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּֽךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִֽׁיחַ צִדְקֶֽךָ:&lt;קטע סוף=ממקומך מלכנו/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====קדושה למוסף בשבת====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=נעריצך/&gt;נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִֽׂיחַ שַׂרְפֵי קֹֽדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּֽדֶשׁ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:&lt;קטע סוף=נעריצך/&gt;

&lt;קטע התחלה=כבודו מלא עולם/&gt;כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם; מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ; לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵֽרוּ–&lt;קטע סוף=כבודו מלא עולם/&gt;

&lt;קטע התחלה=ממקומו/&gt;מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִֽפֶן בְּרַחֲמִים, וְיָחֹן עַם הַמְּיַחֲדִים שְׁמוֹ; עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר, בְּכׇל יוֹם תָּמִיד, פַּעֲמַֽיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים–&lt;קטע סוף=ממקומו/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוק שמע/&gt;{{נוסח|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל|בירנבוים=שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל בפסיק, אך השוו עמ' 75, 611.}}, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, יְיָ אֶחָד.&lt;קטע סוף=פסוק שמע/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוא אלהינו/&gt;הוּא אֱלֹהֵֽינוּ, הוּא אָבִֽינוּ, הוּא מַלְכֵּֽנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵֽנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵֽנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כׇּל חַי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים–&lt;קטע סוף=הוא אלהינו/&gt;

&lt;קטע התחלה=אני ה' אלהיכם/&gt;אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם.&lt;קטע סוף=אני ה' אלהיכם/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====קדושה למוסף בשלוש רגלים====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר אדירנו הוראה לש&quot;ץ/&gt;ש&quot;ץ:&lt;קטע סוף=אדיר אדירנו הוראה לש&quot;ץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר אדירנו מילים/&gt;אַדִּיר אַדִּירֵֽנוּ, יְיָ אֲדֹנֵֽינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָֽרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=אדיר אדירנו מילים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת קדושה ליחיד====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת קדושה ליחיד/&gt;אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכׇל יוֹם יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=ברכת קדושה ליחיד/&gt; * &lt;קטע התחלה=ברכת קדושה חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.&lt;קטע סוף=ברכת קדושה חתימה/&gt;

&lt;קטע התחלה=המלך הקדוש הוראה/&gt;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;בעשרת ימי תשובה חותמים:&lt;קטע סוף=המלך הקדוש הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=המלך הקדוש חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.&lt;קטע סוף=המלך הקדוש חתימה/&gt;

שילובים נוספים:
*&lt;קטע התחלה=המלך הקדוש משולב בלי כוכבית/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָאֵל (הַמֶּֽלֶךְ) הַקָּדוֹשׁ.&lt;קטע סוף=המלך הקדוש משולב בלי כוכבית/&gt;
*&lt;קטע התחלה=המלך הקדוש משולב עם כוכבית מילים/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָאֵל * (הַמֶּֽלֶךְ) הַקָּדוֹשׁ.&lt;קטע סוף=המלך הקדוש משולב עם כוכבית מילים/&gt;
*&lt;קטע התחלה=המלך הקדוש משולב עם כוכבית הוראה/&gt;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;בעשרת ימי תשובה חותמים: הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.&lt;קטע סוף=המלך הקדוש משולב עם כוכבית הוראה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת קדושה ארוכה לימים הנוראים====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה ליחיד}}

&lt;קטע התחלה=ברכת קדושה לימים הנוראים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובכן תן פחדך/&gt;וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, עַל כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כׇּל מַה שֶּׁבָּרָֽאתָ, וְיִירָאֽוּךָ כׇּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ כׇּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁיָּדַֽעְנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, שֶׁהַשׇּׁלְטָן לְפָנֶֽיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶֽךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָֽאתָ.&lt;קטע סוף=ובכן תן פחדך/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובכן תן כבוד/&gt;וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד, יְיָ, לְעַמֶּֽךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶֽיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶֽׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶֽךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶֽךָ, וּצְמִיחַת קֶֽרֶן לְדָוִד עַבְדֶּֽךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן־יִשַׁי מְשִׁיחֶֽךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ובכן תן כבוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובכן צדיקים/&gt;וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָֽחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹֽזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִֽילוּ, וְעוֹלָֽתָה תִּקְפׇּץ־פִּֽיהָ, וְכׇל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶֽׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=ובכן צדיקים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותמלוך אתה לבדך/&gt;וְתִמְלֹךְ, אַתָּה יְיָ לְבַדֶּֽךָ עַל כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וּבִירוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; הַלְלוּיָהּ.&lt;קטע סוף=ותמלוך אתה לבדך/&gt;

&lt;קטע התחלה=קדוש אתה ונורא שמך/&gt;קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶֽךָ, וְאֵין אֱלֽוֹהַּ מִבַּלְעָדֶֽיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה.&lt;קטע סוף=קדוש אתה ונורא שמך/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת קדושה לימים הנוראים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הדעת===

====תחילת הברכה (&quot;אתה חונן&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת הדעת 1/&gt;אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּֽעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה.&lt;קטע סוף=ברכת הדעת 1/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====הבדלה למוצאי שבת (&quot;אתה חוננתנו&quot;)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה חוננתנו הוראה/&gt;במוצאי שבת ויום טוב אומרים כאן הבדלה:&lt;קטע סוף=אתה חוננתנו הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה חוננתנו מילים/&gt;אַתָּה חוֹנַנְתָּֽנוּ מַדַּע תּוֹרָתֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ; וַתַּבְדֵּל, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֽשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ, הָחֵל עָלֵֽינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכׇל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכׇל עָוֺן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶֽךָ.&lt;קטע סוף=אתה חוננתנו מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=וי&quot;ו החיבור/&gt;וְ&lt;קטע סוף=וי&quot;ו החיבור/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====סוף הברכה (&quot;חננו מאתך&quot;)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת הדעת 2/&gt;חׇנֵּֽנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה, בִּינָה וְהַשְׁכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, חוֹנֵן הַדָּֽעַת.&lt;קטע סוף=ברכת הדעת 2/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת התשובה===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת התשובה/&gt;הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, וְקָרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְהַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה.&lt;קטע סוף=ברכת התשובה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הסליחה===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת הסליחה/&gt;סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ, כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹֽחַ.&lt;קטע סוף=ברכת הסליחה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הגאולה===

====גוף הברכה (&quot;ראה נא בענינו&quot;)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת הגאולה/&gt;רְאֵה נָא בְעׇנְיֵֽנוּ וְרִיבָה רִיבֵֽנוּ, וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, כִּי גּוֹאֵל חָזָק אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ברכת הגאולה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת &quot;עננו&quot; לש&quot;ץ בשחרית ומנחה====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה לעננו בברכת הגאולה/&gt;בתעניות (חוץ מתשעה באב) הש&quot;ץ מברך:&lt;קטע סוף=הוראה לעננו בברכת הגאולה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת עננו גוף הברכה/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת עננו 1/&gt;עֲנֵֽנוּ, יְיָ, עֲנֵֽנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵֽנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָֽחְנוּ. אַל תֵּֽפֶן אֶל רִשְׁעֵֽנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם&lt;קטע סוף=ברכת עננו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ברכת עננו 2/&gt;מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ, יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵֽנוּ; טֶֽרֶם נִקְרָא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶֽרֶם יִקְרָֽאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה; עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וַאֲנִי אֶשְׁמָע. כִּי אַתָּה, יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה.&lt;קטע סוף=ברכת עננו 2/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת עננו גוף הברכה/&gt; &lt;קטע התחלה=חתימת העונה בעת צרה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.&lt;קטע סוף=חתימת העונה בעת צרה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הרפואה===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת הרפואה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת הרפואה 1/&gt;רְפָאֵֽנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה; וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכׇל מַכּוֹתֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ רוֹפֵא&lt;קטע סוף=ברכת הרפואה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ברכת הרפואה 2/&gt;נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ברכת הרפואה 2/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת הרפואה הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת השנים===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת השנים/&gt;בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה,
*{{ק|בקיץ:{{הערה|בארץ ישראל מבקשים &quot;וְתֵן בְּרָכָה&quot; מחול המועד פסח עד ו' מרחשון. ואילו בחו&quot;ל ממשיכים לבקש &quot;וְתֵן בְּרָכָה&quot; עד תפילת מנחה בתאריך ה-4 בדצמבר לפי הלוח הלועזי ברוב השנים, וה-5 בדצמבר בשנה שלפני שנה מעוברת בלוח הלועזי.}}}} וְתֵן בְּרָכָה
*{{ק|בחורף:{{הערה|בארץ ישראל מבקשים &quot;וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה&quot; מז' מרחשון עד פסח. ואילו בחו&quot;ל מתחילים לבקש &quot;וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה&quot; החל מתפילת ערבית בתאריך ה-4 בדצמבר לפי הלוח הלועזי ברוב השנים, וה-5 בדצמבר בשנה שלפני שנה מעוברת בלוח הלועזי.}}}} וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבָהּ,{{ק|{{הערה|בארץ ישראל נוהגים על פי הגר&quot;א לומר &quot;מִטּוּבָהּ&quot; (דיוקים בנוסח התפילה בספר [http://hebrewbooks.org/33900 מעשה רב] סימן מ&quot;ח), ונימוקו שלשון הברכה לפי פשוטה עוסקת בארץ ישראל; וכן הוא בסידורים נוסח &quot;ספרד&quot; של החסידים. ואילו בחו&quot;ל רובם אומרים &quot;מִטּוּבֶֽךָ&quot; לפי מנהג אשכנז הוותיק (וכך אצל בירנבוים).}}}} וּבָרֵךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.&lt;קטע סוף=ברכת השנים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת קיבוץ גלויות===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת קיבוץ גלויות/&gt;תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵֽנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ יַֽחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ברכת קיבוץ גלויות/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת המשפט===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=השיבה שופטינו/&gt;הָשִֽׁיבָה שׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּחִלָּה; וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה; וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ, אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵֽנוּ בַּמִּשְׁפָּט.&lt;קטע סוף=השיבה שופטינו/&gt; * &lt;קטע התחלה=מלך אוהב צדקה ומשפט חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.&lt;קטע סוף=מלך אוהב צדקה ומשפט חתימה/&gt;

&lt;קטע התחלה=המלך המשפט הוראה/&gt;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;בעשרת ימי תשובה חותמים:&lt;קטע סוף=המלך המשפט הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=המלך המשפט חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.&lt;קטע סוף=המלך המשפט חתימה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת המינים===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת המינים/&gt;וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכׇל הָרִשְׁעָה כְּרֶֽגַע תֺּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶֽיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ; וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר{{נוסח||בשחרית יש כאן פסיק אצל בירנבוים, אולם לא במנחה ומעריב, והוא ככל הנראה טעות.}} וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ{{נוסח|.|בירנבוים=, (תקלדה)}} בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שׁוֹבֵר אֹיְבִים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִים.&lt;קטע סוף=ברכת המינים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הצדיקים===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת הצדיקים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת הצדיקים 1/&gt;עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים, וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם, וְעַל גֵּרֵי הַצֶּֽדֶק וְעָלֵֽינוּ, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכׇל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ&lt;קטע סוף=ברכת הצדיקים 1/&gt;&lt;קטע סוף=עמוד 87/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 89/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת הצדיקים 2/&gt;בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶם, וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ, כִּי בְךָ בָּטָֽחְנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים.&lt;קטע סוף=ברכת הצדיקים 2/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת הצדיקים הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת ירושלים===

====גוף הברכה (&quot;ולירושלים עירך&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ולירושלים עירך/&gt;וְלִירוּשָׁלַֽיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ; וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַן עוֹלָם; וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין.&lt;קטע סוף=ולירושלים עירך/&gt; * 
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====חתימת הברכה====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת ירושלים חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם.&lt;קטע סוף=ברכת ירושלים חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת ירושלים חתימה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת &quot;נחם&quot; (למנחה בתשעה באב)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה לברכת נחם/&gt;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;בתשעה באב אומרים וחותמים:&lt;קטע סוף=הוראה לברכת נחם/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת נחם/&gt;נַחֵם, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלָֽיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה, וְהַבְּזוּיָה וְהַשּוֹמֵמָה: הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶֽיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶֽיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶֽׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָֽדָה; וַיְבַלְּעֽוּהָ לִיגְיוֹנוֹת, וְיִירָשֽׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָטִּֽילוֹ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָֽרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִבְכֶּה, וִירוּשָׁלַֽיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה, יְיָ, בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ, נְאֻם יְיָ, חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם.&lt;קטע סוף=ברכת נחם/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת בית דוד===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת בית דוד/&gt;אֶת צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ, כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽינוּ כׇּל הַיּוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָה.&lt;קטע סוף=ברכת בית דוד/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת שומע תפילה===

====גוף הברכה (&quot;שמע קולנו&quot;)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=שמע קולנו/&gt;שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָֽתָּה; וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ,&lt;קטע סוף=שמע קולנו/&gt; * 
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת &quot;עננו&quot; (מנחה בתענית ציבור ליחיד)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה לעננו בברכת שומע תפילה/&gt;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;בתעניות הקהל מוסיף כאן בתפילת מנחה:&lt;קטע סוף=הוראה לעננו בברכת שומע תפילה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

קוד:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו 2}}&lt;/nowiki&gt;

או:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו גוף הברכה}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;תוצאה:&lt;/nowiki&gt;

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו גוף הברכה}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====חתימת הברכה====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=כי אתה שומע/&gt;כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.&lt;קטע סוף=כי אתה שומע/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת העבודה===

====הוראות לפני ברכת העבודה====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=המשך ב&quot;רצה&quot; במוסף של שבת רגילה/&gt;המשך בשבת שאינה ראש חודש (מעמוד 395).&lt;קטע סוף=המשך ב&quot;רצה&quot; במוסף של שבת רגילה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====גוף הברכה (&quot;רצה&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=רצה בעמך ישראל/&gt;רְצֵה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם; וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=רצה בעמך ישראל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;יעלה ויבוא&quot; לימי חול ושבת (בראש חודש וחול המועד)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא הוראה לימי חול ושבת/&gt;בראש חודש וחול המועד מוסיפים:&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא הוראה לימי חול ושבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא התחלה/&gt;&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה, וְיֵרָצֶה&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 2/&gt;וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 2/&gt; &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 3/&gt;וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ,&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 3/&gt; &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 4/&gt;וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה וּלְטוֹבָה, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם,&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 4/&gt;&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא התחלה/&gt; &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא ימים/&gt;&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 5 לימי חול ושבת/&gt;בְּיוֹם
*{{ק|בראש חודש:}} רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ
*{{ק|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת
*{{ק|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת
הַזֶּה.&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 5 לימי חול ושבת/&gt;&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא ימים/&gt; &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא סוף/&gt;&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 6/&gt;זׇכְרֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה,&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 6/&gt;&lt;קטע סוף=עמוד 455/&gt; &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 7/&gt;וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים; וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 7/&gt;&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא סוף/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;יעלה ויבוא&quot; לשלוש רגלים====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 5 לשלוש רגלים/&gt;&lt;קטע התחלה=ביום/&gt;בְּיוֹם&lt;קטע סוף=ביום/&gt;
*{{ק|בפסח:}} &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא חג המצות/&gt;חַג הַמַּצּוֹת&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא חג המצות/&gt;
*{{ק|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבֻעוֹת
*{{ק|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת
*{{ק|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי, חַג הָעֲצֶֽרֶת
&lt;קטע התחלה=הזה/&gt;הַזֶּה.&lt;קטע סוף=הזה/&gt;&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 5 לשלוש רגלים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;יעלה ויבוא&quot; לראש השנה====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 5 לראש השנה/&gt;בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה.&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 5 לראש השנה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====סוף ברכת העבודה (&quot;ותחזינה עינינו&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה ל&quot;ותערב עליך&quot;/&gt;בחזרת הש&quot;ץ במוסף של המועדים אומרים כאן &quot;וְתֵעָרֵב עָלֶֽיךָ&quot; (עמ' 625) וממשיכים שם עד ברכת כהנים.&lt;קטע סוף=הוראה ל&quot;ותערב עליך&quot;/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותחזינה עינינו/&gt;וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.&lt;קטע סוף=ותחזינה עינינו/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====סוף ברכת העבודה לש&quot;ץ במוסף של המועדים (&quot;ותערב עליך&quot;)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותערב הוראה בחו&quot;ל/&gt;קהל וש&quot;ץ (בחוץ לארץ):&lt;קטע סוף=ותערב הוראה בחו&quot;ל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותערב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ותערב מילים 1/&gt;וְתֵעָרֵב {{נוסח|עָלֶֽיךָ|=היידנהיים, בער, בירנבוים|אחרים=לְפָנֶֽיךָ}} עֲתִירָתֵֽנוּ כְּעוֹלָה וּכְקׇרְבָּן; אָנָּא, רַחוּם, בְרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֶֽךָ, וְסֵֽדֶר הָעֲבוֹדָה&lt;קטע סוף=ותערב מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ותערב מילים 2/&gt;לִירוּשָׁלָֽיִם. וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים, וְשָׁם נַעֲבׇדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.&lt;קטע סוף=ותערב מילים 2/&gt;&lt;קטע סוף=ותערב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שאותך לבדך הוראה/&gt;והש&quot;ץ חותם:&lt;קטע סוף=שאותך לבדך הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=שאותך לבדך מילים/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד.&lt;קטע סוף=שאותך לבדך מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותערב הוראה בארץ ישראל/&gt;קהל וש&quot;ץ (בארץ ישראל):&lt;קטע סוף=ותערב הוראה בארץ ישראל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותערב עליך בארץ ישראל/&gt;וְתֵעָרֵב {{נוסח|עָלֶֽיךָ|ראו הערה למעלה בגרסה של חו&quot;ל.}} עֲתִירָתֵֽנוּ כְּעוֹלָה וּכְקׇרְבָּן. אָנָּא, רַחוּם, בְרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֶֽךָ, וְסֵֽדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָֽיִם; וְשָׁם נַעֲבׇדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.&lt;קטע סוף=ותערב עליך בארץ ישראל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ במוסף של מועדים &quot;ותחזינה עינינו&quot;/&gt;והש&quot;ץ חותם:{{ק|{{הערה|1=בחוץ לארץ חותמים &quot;שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד&quot; במוסף של המועדים כשהכהנים נושאים את כפיהם; הוא מנהג אשכנז הוותיק, וכנראה שנשתמר בנוסח זה מנהג ארץ ישראל העתיק מימי בית שני (ראו בער, [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n123/mode/1up עבודת ישראל עמ' 98]). ואילו בנוסח אשכנז בארץ ישראל בימינו קיבלו את דעת הגר&quot;א שחותמים כרגיל תמיד ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37666&amp;st=&amp;pgnum=18 פאת השולחן סימן י&quot;ז] ושם בבית ישראל סוף ס&quot;ק כ&quot;ד), ולכן גם העבירו את המשפט &quot;וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים&quot; למקומו הרגיל מיד לפני חתימת הברכה (על כל הנושא ראו '''סידור אזור אליהו''' עמ' שלה-שלו בהערה). החסידים בארץ ישראל שמרו על מנהג אשכנז הוותיק בסידוריהם (&quot;נוסח ספרד&quot;), ובנוסח זה עדיין חותמים &quot;שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד&quot;.}}}}&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ במוסף של מועדים &quot;ותחזינה עינינו&quot;/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותחזינה עינינו}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשך אחרי שאותך לבדך/&gt;הש&quot;ץ ממשיך בברכת מודים עד &quot;להודות&quot;, והקהל ב&quot;מודים דרבנן&quot; (עמ' 623).&lt;קטע סוף=הוראה להמשך אחרי שאותך לבדך/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת מודים===

====גוף הברכה (&quot;מודים&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=מודים אנחנו לך/&gt;&lt;קטע התחלה=מודים 1/&gt;מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. צוּר חַיֵּֽינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא. לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לְךָ, וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ, עַל חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶֽךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכׇל יוֹם עִמָּֽנוּ, וְעַל&lt;קטע סוף=מודים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מודים 2/&gt;נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכׇל עֵת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצׇהֳרָֽיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּֽינוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מודים 2/&gt;&lt;קטע סוף=מודים אנחנו לך/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====מודים דרבנן====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן הוראה/&gt;בחזרת הש&quot;ץ, הציבור עונה כאן ואומר:&lt;קטע סוף=מודים דרבנן הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן 1/&gt;מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. אֱלֹהֵי כׇל בָּשָׂר, יוֹצְרֵֽנוּ, יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּֽנוּ. כֵּן תְּחַיֵּֽנוּ וּתְקַיְּמֵֽנוּ,&lt;קטע סוף=מודים דרבנן 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מודים דרבנן 2/&gt;וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרוֹת קׇדְשֶֽׁךָ לִשְׁמֹר חֻקֶּֽיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ, וּלְעׇׇבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.&lt;קטע סוף=מודים דרבנן 2/&gt;&lt;קטע סוף=מודים דרבנן הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====על הניסים לחנוכה====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה הוראה/&gt;בחנוכה מוסיפים:&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=על הניסים פתיחה/&gt;עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן, וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה–&lt;קטע סוף=על הניסים פתיחה/&gt;

&lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה 1/&gt;בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, חַשְׁמוֹנַי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ, וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה 2/&gt;בְּעֵת צָרָתָם, רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם; מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה 2/&gt; &lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה 3/&gt;טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶֽךָ.&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה 3/&gt; &lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה 4/&gt;וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כֵּן בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶֽךָ, וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶֽׁךָ, וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה 4/&gt; &lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה 5/&gt;בְּחַצְרוֹת קׇדְשֶֽׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה 5/&gt;&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====על הניסים לפורים====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=על הניסים לפורים הוראה/&gt;בפורים מוסיפים:&lt;קטע סוף=על הניסים לפורים הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=על הניסים לשושן פורים הוראה/&gt;בפורים בירושלים (ט&quot;ו אדר) מוסיפים:&lt;קטע סוף=על הניסים לשושן פורים הוראה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;תוצאה (&quot;על הניסים... בזמן הזה&quot;):&lt;/nowiki&gt;

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

&lt;קטע התחלה=על הניסים לפורים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=על הניסים לפורים 1/&gt;בִּימֵי מׇרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע. בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כׇּל הַיְּהוּדִים, מִנַּֽעַר&lt;קטע סוף=על הניסים לפורים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=על הניסים לפורים 2/&gt;וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר, הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֽוֹתָ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.&lt;קטע סוף=על הניסים לפורים 2/&gt;&lt;קטע סוף=על הניסים לפורים הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;ועל כולם&quot;====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ועל כולם/&gt;וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=ועל כולם/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;וכתוב לחיים טובים&quot; (בעשרת ימי תשובה)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=וכתוב לחיים טובים הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה מוסיפים:&lt;קטע סוף=וכתוב לחיים טובים הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך/&gt;וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כׇל בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ.&lt;קטע סוף=וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====סוף הברכה (&quot;וכל החיים&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=וכל החיים/&gt;וְכֹל הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל, יְשׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ, וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.&lt;קטע סוף=וכל החיים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת השלום===

====ברכת כהנים לש&quot;ץ====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

הוראות:
*הוראה לכל השנה: &lt;קטע התחלה=הוראה לברכת כהנים לש&quot;ץ/&gt;ברכת כהנים לחזרת הש&quot;ץ בחוץ לארץ (וגם בארץ ישראל כשאין כהנים העולים לדוכן):&lt;קטע סוף=הוראה לברכת כהנים לש&quot;ץ/&gt;
*הוראה למוסף של מועדים: &lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ במועדים עם אין כהנים העולים לדוכן/&gt;אם אין כהנים העולים לדוכן הש&quot;ץ אומר:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ במועדים עם אין כהנים העולים לדוכן/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת כהנים לש&quot;ץ הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת כהנים לש&quot;ץ 1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, בָּרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה&lt;קטע סוף=ברכת כהנים לש&quot;ץ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ברכת כהנים לש&quot;ץ 2/&gt;הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו, כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶֽׁךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ברכת כהנים לש&quot;ץ 2/&gt; &lt;קטע התחלה=ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.&lt;קטע סוף=ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת כהנים לש&quot;ץ הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת כהנים בכל יום בארץ ישראל====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת כהנים בארץ ישראל הוראה/&gt;בארץ ישראל הכהנים עולים לדוכן ונושאים את כפיהם בכל יום בשחרית (בחזרת הש&quot;ץ).{{ק|{{הערה|וכן דעת הגר&quot;א אפילו בחו&quot;ל (פאר השולחן סימן ב' ס&quot;ק כ&quot;ג). אמנם בארץ ישראל נהגו שאין הכהנים עולים לדוכן בתשעה באב בבוקר אלא במנחה.}}}}{{ש}}הרב או הגבאי קורא להם:&lt;קטע סוף=ברכת כהנים בארץ ישראל הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|קריאה לכהנים}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לברכת המצווה של הכהנים/&gt;הכהנים מברכים על המצווה:&lt;קטע סוף=הוראה לברכת המצווה של הכהנים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לברך את עמו ישראל באהבה}} &lt;קטע התחלה=אמן/&gt;{{ק|הקהל עונה:}} אָמֵן.&lt;קטע סוף=אמן/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראת הקראה לכהנים/&gt;הש&quot;ץ מקריא לכהנים את המילים אחת לאחת:&lt;קטע סוף=הוראת הקראה לכהנים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת כהנים פסוקים בכל יום/&gt;  יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. {{ק|הקהל עונה:}} אָמֵן.{{ש}}  יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ. {{ק|הקהל עונה:}} אָמֵן.{{ש}}  יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. {{ק|הקהל עונה:}} אָמֵן.&lt;קטע סוף=ברכת כהנים פסוקים בכל יום/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים מילים}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ להמשיך בשים שלום/&gt;הש&quot;ץ ממשיך בברכת &quot;שִׂים שָׁלוֹם&quot;.&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ להמשיך בשים שלום/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת כהנים בתפילת מוסף של המועדים====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת כהנים כותרת/&gt;בִּרְכַּת כֹּהֲנִים&lt;קטע סוף=ברכת כהנים כותרת/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה ל&quot;יהי רצון&quot; של הקהל/&gt;קהל:&lt;קטע סוף=הוראה ל&quot;יהי רצון&quot; של הקהל/&gt;

&lt;קטע התחלה=&quot;יהי רצון&quot; של הקהל מילים/&gt;יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא הַבְּרָכָה הַזֹּאת שֶׁצִּוִּֽיתָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִכְשׁוֹל וְעָוֺן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=&quot;יהי רצון&quot; של הקהל מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ לפני ברכת כהנים/&gt;ש&quot;ץ:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ לפני ברכת כהנים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אמירה לש&quot;ץ לפני ברכת כהנים/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, בָּרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו&lt;קטע סוף=אמירה לש&quot;ץ לפני ברכת כהנים/&gt;

&lt;קטע התחלה=קריאה לכהנים/&gt;כֹּהֲנִים&lt;קטע סוף=קריאה לכהנים/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה למענה של הקהל לקריאה/&gt;קהל:&lt;קטע סוף=הוראה למענה של הקהל לקריאה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מענה של הקהל לקריאה/&gt;עַם קְדוֹשֶֽׁךָ, כָּאָמוּר.&lt;קטע סוף=מענה של הקהל לקריאה/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לכהנים לברך על המצווה/&gt;כהנים:&lt;קטע סוף=הוראה לכהנים לברך על המצווה/&gt;

&lt;קטע התחלה=לברך את עמו ישראל באהבה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּֽנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.&lt;קטע סוף=לברך את עמו ישראל באהבה/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוק ראשון/&gt;{{ק|כהנים:}} יְבָרֶכְךָ
:{{ק|קהל:}} יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.
{{ק|כהנים:}} {{נוסח|יְיָ|בירנבוים=יְהֹוָה}}
:{{ק|קהל:}} יְיָ אֲדֹנֵֽינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָֽרֶץ.
{{ק|כהנים:}} וְיִשְׁמְרֶֽךָ.
:{{ק|קהל:}} שׇׁמְרֵֽנִי, אֵל, כִּי חָסִֽיתִי בָךְ.&lt;קטע סוף=פסוק ראשון/&gt;

&lt;קטע התחלה=ריבונו של עולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ריבונו של עולם 1/&gt;רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלְּךָ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ; חֲלוֹם חָלַֽמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵֽעַ מַה הוּא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיוּ כׇּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, בֵּין שֶׁחָלַֽמְתִּי עַל עַצְמִי וּבֵין שֶׁחָלַֽמְתִּי עַל אֲחֵרִים וּבֵין שֶׁחָלְמוּ אֲחֵרִים עָלָי;&lt;קטע סוף=ריבונו של עולם 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ריבונו של עולם 2/&gt;אִם טוֹבִים הֵם, חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם, וְיִתְקַיְּמוּ בִי וּבָהֶם כַּחֲלוֹמוֹת שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק; וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה, רְפָאֵם כְּחִזְקִיָּֽהוּ מֶֽלֶךְ יְהוּדָה מֵחׇלְיוֹ, וּכְמִרְיָם הַנְּבִיאָה מִצָּרַעְתָּהּ, וּכְנַעֲמָן מִצָּרַעְתּוֹ, וּכְמֵי מָרָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּֽנוּ, וּכְמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַֽכְתָּ אֶת קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע מִקְּלָלָה לִבְרָכָה, כֵּן תַּהֲפֹךְ כׇּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, וְתִשְׁמְרֵֽנִי וּתְחׇנֵּֽנִי וְתִרְצֵֽנִי. אָמֵן.&lt;קטע סוף=ריבונו של עולם 2/&gt;&lt;קטע סוף=ריבונו של עולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוק שני/&gt;{{ק|כהנים:}} יָאֵר
:　　{{ק|קהל:}} אֱלֹהִים יְחׇנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ; יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ סֶֽלָה.
{{ק|כהנים:}} {{נוסח|יְיָ|בירנבוים=יְהֹוָה}}
:　　{{ק|קהל:}} יְיָ יְיָ, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת.
{{ק|כהנים:}} פָּנָיו
:　　{{ק|קהל:}} פְּנֵה אֵלַי וְחׇנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָֽנִי.
{{ק|כהנים:}} אֵלֶֽיךָ
:　　{{ק|קהל:}} אֵלֶֽיךָ, יְיָ, נַפְשִׁי אֶשָּׂא.
{{ק|כהנים:}} וִיחֻנֶּֽךָ.
:　　{{ק|קהל:}} הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵֽינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עַד שֶׁיְּחׇנֵּֽנוּ.&lt;קטע סוף=פסוק שני/&gt;


&lt;קטע התחלה=פסוק שלישי/&gt;{{ק|כהנים:}} יִשָּׂא
:　　{{ק|קהל:}} יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. וּמְצָא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
{{ק|כהנים:}} {{נוסח|יְיָ|בירנבוים=יְהֹוָה}}
:　　{{ק|קהל:}} יְיָ, חׇנֵּֽנוּ, לְךָ קִוִּֽינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים, אַף יְשׁוּעָתֵֽנוּ בְּעֵת צָרָה.
{{ק|כהנים:}} פָּנָיו
:　　{{ק|קהל:}} אַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי בְּיוֹם צַר לִי; הַטֵּה אֵלַי אׇזְנֶֽךָ, בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵֽנִי.
{{ק|כהנים:}} אֵלֶֽיךָ
:　　{{ק|קהל:}} אֵלֶֽיךָ נָשָֽׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָֽיִם.
{{ק|כהנים:}} וְיָשֵׂם
:　　{{ק|קהל:}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵֽם.
{{ק|כהנים:}} לְךָ
:　　{{ק|קהל:}} לְךָ, יְיָ, הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ, יְיָ, הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.
{{ק|כהנים:}} שָׁלוֹם.
:　　{{ק|קהל:}} שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר יְיָ, וּרְפָאתִיו.&lt;קטע סוף=פסוק שלישי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר במרום הוראה/&gt;קהל:&lt;קטע סוף=אדיר במרום הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר במרום מילים/&gt;אַדִּיר בַּמָּרוֹם, שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם; יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם.&lt;קטע סוף=אדיר במרום מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ריבונו של עולם לכהנים הוראה/&gt;כהנים:&lt;קטע סוף=ריבונו של עולם לכהנים הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ריבונו של עולם לכהנים מילים/&gt;רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִֽׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַֽרְתָּ עָלֵֽינוּ; וְאַף אַתָּה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ. הַשְׁקִֽיפָה מִמְּעוֹן קׇדְשְׁךָ, מִן הַשָּׁמַֽיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַֽתָּה לָּֽנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, אֶֽרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.&lt;קטע סוף=ריבונו של עולם לכהנים מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בשים שלום בעמוד 625/&gt;הש&quot;ץ ממשיך בברכת &quot;שים שלום&quot; (עמ' 625).&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בשים שלום בעמוד 625/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====גוף הברכה (&quot;שים שלום&quot; בשחרית)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

הוראה: &lt;קטע התחלה=הוראה לשים שלום בשחרית/&gt;בשחרית:&lt;קטע סוף=הוראה לשים שלום בשחרית/&gt;

&lt;קטע התחלה=שים שלום/&gt;שִׂים שָׁלוֹם, טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִים חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ. בָּרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ, כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָד, בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ; כִּי בְאוֹר פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶֽסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים, וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ.&lt;קטע סוף=שים שלום/&gt; * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לשחרית בחול|ברכת שלום חתימה}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====גוף הברכה (&quot;שלום רב&quot; במנחה וערבית)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

הוראות:
*&lt;קטע התחלה=הוראה לשלום רב במנחה וערבית/&gt;במנחה וערבית:&lt;קטע סוף=הוראה לשלום רב במנחה וערבית/&gt;
*&lt;קטע התחלה=הוראה לשלום רב במנחה של חול/&gt;בתעניות במנחה אומרים כאן ברכת כהנים (עמ' 93), ובמקום הברכה הבאה (&quot;שלום רב&quot;) אומרים את ברכת &quot;שים שלום&quot; (עמ' 95).&lt;קטע סוף=הוראה לשלום רב במנחה של חול/&gt;

&lt;קטע התחלה=שלום רב/&gt;שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶֽלֶךְ אָדוֹן לְכׇל הַשָּׁלוֹם, וְטוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ.&lt;קטע סוף=שלום רב/&gt; * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לשחרית בחול|ברכת שלום חתימה}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;בספר חיים&quot; (לעשרת ימי תשובה)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=בספר חיים הוראה/&gt;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;בעשרת ימי תשובה אומרים:&lt;קטע סוף=בספר חיים הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=בספר חיים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=בספר חיים 1/&gt;בְּסֵֽפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב&lt;קטע סוף=בספר חיים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=בספר חיים 2/&gt;לְפָנֶֽיךָ, אֲנַֽחְנוּ וְכׇל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.&lt;קטע סוף=בספר חיים 2/&gt;&lt;קטע סוף=בספר חיים הכל/&gt; 
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====חתימה לברכת השלום====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
*במשך השנה: &lt;קטע התחלה=ברכת שלום חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.&lt;קטע סוף=ברכת שלום חתימה/&gt;
*בעשרת ימי תשובה (לשימוש בסידור לכל השנה): &lt;קטע התחלה=עושה השלום עם הוראה/&gt;{{ק|בחו&quot;ל חותמים:}}&lt;קטע התחלה=הערה על &quot;עושה השלום&quot;/&gt;{{ק|{{הערה|1=בחוץ לארץ חותמים &quot;עושה השלום&quot; בעשרת ימי תשובה, והוא מנהג אשכנז הוותיק. ואילו בנוסח אשכנז בארץ ישראל קיבלו את דעת הגר&quot;א שחותמים כרגיל תמיד, ואין לשנות בעשרת ימי תשובה ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37666&amp;st=&amp;pgnum=18 פאת השולחן סימן י&quot;ז] ושם בבית ישראל סוף ס&quot;ק כ&quot;ד); וכן מנהגם של החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;) והספרדים.}}}}&lt;קטע סוף=הערה על &quot;עושה השלום&quot;/&gt; &lt;קטע התחלה=עושה השלום מילים/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.&lt;קטע סוף=עושה השלום מילים/&gt;&lt;קטע סוף=עושה השלום עם הוראה/&gt;
*שילוב (לשימוש בתפילות הימים הנוראים): &lt;קטע התחלה=חתימה משולבת לברכת השלום/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, [{{ק|בארץ:}} הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם / {{ק|בחו&quot;ל:}} עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם].&lt;קטע סוף=חתימה משולבת לברכת השלום/&gt;&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לשחרית בחול|הערה על &quot;עושה השלום&quot;}}&lt;/nowiki&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===&quot;אלוהי נצור&quot;===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אלוהי נצור הוראה/&gt;יש להוסיף את התחינה הזאת אחרי תפילת העמידה:&lt;קטע סוף=אלוהי נצור הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=אלוהי נצור הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אלוהי נצור 1/&gt;&lt;קטע התחלה=אלוהי עד מדבר מרמה/&gt;אֱלֹהַי, נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה&lt;קטע סוף=אלוהי עד מדבר מרמה/&gt;, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. &lt;קטע התחלה=פתח ליבי עד נפשי/&gt;פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ, וּבְמִצְוֺתֶֽיךָ תִּרְדּוֹף נַפְשִׁי&lt;קטע סוף=פתח ליבי עד נפשי/&gt;; וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּוֹרָתֶֽךָ. לְמַֽעַן יֵחָלְצוּן&lt;קטע סוף=אלוהי נצור 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אלוהי נצור 2/&gt;יְדִידֶֽיךָ, הוֹשִֽׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵֽנִי. &lt;קטע התחלה=יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי {{נוסח|וְגֹאֲלִי|=מסורה|בירנבוים=וְגוֹאֲלִי}}.&lt;קטע סוף=יהיו לרצון/&gt; עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.&lt;קטע סוף=אלוהי נצור 2/&gt;&lt;קטע סוף=אלוהי נצור הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי רצון הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי רצון עד קדמוניות/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי רצון 1/&gt;יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ. וְשָׁם נַעֲבׇדְךָ&lt;קטע סוף=יהי רצון 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי רצון 2/&gt;בְּיִרְאָה, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.&lt;קטע סוף=יהי רצון עד קדמוניות/&gt; &lt;קטע התחלה=פסוק וערבה לה'/&gt;וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָֽיִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.&lt;קטע סוף=פסוק וערבה לה'/&gt;&lt;קטע סוף=יהי רצון 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי רצון הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==מעין שמונה עשרה (ברכת &quot;הביננו&quot;)==
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=כותרת למעין שמונה עשרה/&gt;מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה&lt;קטע סוף=כותרת למעין שמונה עשרה/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה למעין שמונה עשרה/&gt;כשאי אפשר לומר את תפילת העמידה במלואה:&lt;קטע סוף=הוראה למעין שמונה עשרה/&gt;

&lt;קטע התחלה=תפילת הביננו/&gt;הֲבִינֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָדַֽעַת דְּרָכֶיךָ; וּמוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְיִרְאָתֶֽךָ; וְתִסְלַח לָֽנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים; וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב; וְדַשְּׁנֵֽנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶֽךָ; וּנְפוּצוֹתֵֽינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ תְּקַבֵּץ. וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָׁפֵֽטוּ; וְעַל הַרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶֽךָ; וְיִשְׂמְחוּ צַדִיקִים בְּבִנְיַן עִירֶֽךָ, וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶֽךָ, וּבִצְמִֽיחַת קֶֽרֶן לְדָוִד עַבְדֶּֽךָ, וּבְעֲרִֽיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶֽךָ; טֶֽרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.&lt;קטע סוף=תפילת הביננו/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכת הזמן לתפילות של יום השבת==

===ברכת הזמן לערבית של שבת===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה קידשת/&gt;אַתָּה קִדַּֽשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶֽךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, וּבֵרַכְתּוֹ מִכׇּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכׇּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:&lt;קטע סוף=אתה קידשת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויכולו מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=ויכולו 1/&gt;וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָֽרֶץ וְכׇל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל&lt;קטע סוף=ויכולו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ויכולו 2/&gt;מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָֽרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.&lt;קטע סוף=ויכולו 2/&gt;&lt;קטע סוף=ויכולו מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה במנוחתנו מילים/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ; שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ, וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ; וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת; וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ {{נוסח|בָהּ|=בירנבוים|אחרים=בוֹ (בשחרית ומוסף), בָם (במנחה)}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.&lt;קטע סוף=רצה במנוחתנו מילים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת מעין שבע לערבית של שבת===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ויכולו הוראה/&gt;ש&quot;ץ וקהל:&lt;קטע סוף=ויכולו הוראה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

קוד:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ויכולו מילים}}&lt;/nowiki&gt;

תוצאה:

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ויכולו מילים}}

&lt;קטע התחלה=ברכת פתיחה למעין שבע הוראה לש&quot;ץ/&gt;ש&quot;ץ:&lt;קטע סוף=ברכת פתיחה למעין שבע הוראה לש&quot;ץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת פתיחה למעין שבע מילים/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=ברכת פתיחה למעין שבע מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מגן אבות הוראה/&gt;קהל:&lt;קטע סוף=מגן אבות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מגן אבות מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מגן אבות מילים 1/&gt;מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ, הָאֵל ({{ק|בעשרת ימי תשובה:}} הַמֶּֽלֶךְ) הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמֽוֹהוּ, הַמֵּנִֽיחַ לְעַמּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קׇדְשׁוֹ, כִּי בָם רָצָה לְהָנִֽיחַ לָהֶם; לְפָנָיו נַעֲבֹד בְּיִרְאָה וָפַֽחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ&lt;קטע סוף=מגן אבות מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מגן אבות מילים 2/&gt;בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכוֹת. {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִֽיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹֽנֶג, זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.&lt;קטע סוף=מגן אבות מילים 2/&gt;&lt;קטע סוף=מגן אבות מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה במנוחתנו הוראה לש&quot;ץ/&gt;ש&quot;ץ:&lt;קטע סוף=רצה במנוחתנו הוראה לש&quot;ץ/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

קוד:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה במנוחתנו מילים}}&lt;/nowiki&gt;

תוצאה:

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה במנוחתנו מילים}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הזמן לשחרית של שבת===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ישמח משה/&gt;יִשְׂמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶֽבֶד נֶאֱמָן קָרָֽאתָ לּוֹ; כְּלִיל תִּפְאֶֽרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַֽתָּ, בְּעׇמְדוֹ לְפָנֶֽיךָ עַל הַר סִינָי. וּשְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:&lt;קטע סוף=ישמח משה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ושמרו/&gt;וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵֽׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם וְאֶת הָאָֽרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.&lt;קטע סוף=ושמרו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ולא נתתו/&gt;וְלֹא נְתַתּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת; וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ, מַלְכֵּֽנוּ, לְעוֹבְדֵי פְסִילִים; וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים; כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶֽרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָֽרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶֽךָ, וְהַשְּׁבִיעִי רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ, זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.&lt;קטע סוף=ולא נתתו/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה במנוחתנו מילים}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הזמן למוסף בשבת רגילה===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=תיקנת שבת הוראה/&gt;בשבת רגילה (שאינה ראש חודש):&lt;קטע סוף=תיקנת שבת הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=תיקנת שבת מילים/&gt;תִּכַּֽנְתָּ שַׁבָּת, רָצִֽיתָ קׇרְבְּנוֹתֶֽיהָ. צִוִּֽיתָ פֵּרוּשֶֽׁיהָ עִם סִדּוּרֵי נְסָכֶֽיהָ. מְעַנְּגֶֽיהָ לְעוֹלָם כָּבוֹד יִנְחָֽלוּ; טוֹעֲמֶֽיהָ חַיִּים זָכוּ; וְגַם הָאוֹהֲבִים דְּבָרֶֽיהָ גְּדֻלָּה בָּחָֽרוּ. אָז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עליה. וַתְּצַוֵּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לְהַקְרִיב בָּהּ קׇרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּעֲלֵֽנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵֽנוּ, וְתִטָּעֵֽנוּ בִּגְבוּלֵֽנוּ; וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה, כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=תיקנת שבת מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=וביום השבת/&gt;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם; וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת, מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן, וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.&lt;קטע סוף=וביום השבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישמחו במלכותך מילים/&gt;יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקֽוֹרְאֵי עֹֽנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶֽךָ; וְהַשְּׁבִיעִי רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ, זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.&lt;קטע סוף=ישמחו במלכותך מילים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה במנוחתנו מילים}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשך מוסף של שבת רגילה/&gt;ממשיכים &quot;רְצֵה&quot; בעמוד 399.&lt;קטע סוף=הוראה להמשך מוסף של שבת רגילה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הזמן למוסף בשבת ראש חודש===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה לשבת ראש חודש/&gt;בשבת ראש חודש:&lt;קטע סוף=הוראה לשבת ראש חודש/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה יצרת/&gt;אַתָּה יָצַֽרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּֽדֶם; כִּלִּֽיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַֽבְתָּ אוֹתָֽנוּ וְרָצִֽיתָ בָּֽנוּ, וְרוֹמַמְתָּֽנוּ מִכׇּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְקֵרַבְתָּֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵֽינוּ קָרָֽאתָ; וַתִּתֶּן־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ, חָרְבָה עִירֵֽנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵֽׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵֽנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּֽינוּ, וְאֵין אֲנַֽחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶֽךָ, בַּבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶֽׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּעֲלֵֽנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵֽנוּ, וְתִטָּעֵֽנוּ בִּגְבוּלֵֽנוּ; וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה, כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=אתה יצרת/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וביום השבת}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ובראשי חודשיכם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ומנחתם ונסכיהם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ישמחו במלכותך מילים}}

&lt;קטע התחלה=רצה במנוחתנו לשבת ראש חודש 1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה&lt;קטע סוף=רצה במנוחתנו לשבת ראש חודש 1/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|את החודש הזה עד ולכפרת פשע}} &lt;קטע התחלה=רצה במנוחתנו לשבת ראש חודש 2/&gt;כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַֽרְתָּ מִכׇּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קׇדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָֽעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָֽעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.&lt;קטע סוף=רצה במנוחתנו לשבת ראש חודש 2/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הזמן למנחה של שבת===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה אחד/&gt;אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָֽרֶץ. תִּפְאֶֽרֶת גְּדֻלָּה, וַעֲטֶֽרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָֽתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנֽוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶֽטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה {{נוסח|שָׁאַתָּה|=בירנבוים|שֶׁאַתָּה}} רֽוֹצֶה בָהּ; יַכִּֽירוּ בָנֶֽיךָ וְיֵדְעוּ, כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּֽישׁוּ אֶת שְׁמֶֽךָ.&lt;קטע סוף=אתה אחד/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה במנוחתנו מילים}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכת הזמן למוסף של ראש חודש==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ראשי חודשים לעמך נתת/&gt;רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָֽתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכׇל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶֽיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם, זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּֽחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּֽנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִשְׁמָעִים בְּעִירֶֽךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶֽךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכּוֹר. וַהֲבִיאֵֽנוּ לְצִיוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַֽיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם; וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ראשי חודשים לעמך נתת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובראשי חודשיכם/&gt;וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַֽיִם, וְאַֽיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=ובראשי חודשיכם/&gt;

&lt;קטע התחלה=ומנחתם ונסכיהם/&gt;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָֽיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּֽבֶשׂ, וְיַֽיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.&lt;קטע סוף=ומנחתם ונסכיהם/&gt;

&lt;קטע התחלה=חדש עלינו את החודש הזה הכל/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ &lt;קטע התחלה=את החודש הזה עד ולכפרת פשע/&gt;אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֺן ({{ק|בשנה מעוברת:{{הערה|תוספת זו נמצאת בסידורו החשוב של ר' שבתי סופר (שנת שע&quot;ח), כדי להשלים י&quot;ג בקשות במקביל לי&quot;ג החודשים בשנה מעוברת. המנהג נפוץ בסידורי אשכנז לאחריו. אך יש נוהגים להזכיר &quot;ולכפרת פשע&quot; רק עד חודש העיבור, דהיינו עד חודש אדר השני.}}}} {{נוסח|וּלְכַפָּֽרַת|בירנבוים=וּלְכַפָּרַת}} {{נוסח|פָּֽשַׁע|=בירנבוים (המקור ברז&quot;ה)|פֶּֽשַׁע)}}).&lt;קטע סוף=את החודש הזה עד ולכפרת פשע/&gt; כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכׇּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָֽעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.&lt;קטע סוף=חדש עלינו את החודש הזה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראת המשך למוסף של ראש חודש/&gt;ממשיכים ב&quot;עָלֵינוּ&quot;, עמ' 135; &quot;בָּרְכִי נַפְשִׁי&quot;, עמ' 465.&lt;קטע סוף=הוראת המשך למוסף של ראש חודש/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכת הזמן לשלוש רגלים (ערבית, שחרית ומנחה)==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה בחרתנו/&gt;אַתָּה בְחַרְתָּֽנוּ מִכׇּל הָעַמִּים, אָהַֽבְתָּ אוֹתָֽנוּ וְרָצִֽיתָ בָּֽנוּ, וְרוֹמַמְתָּֽנוּ מִכׇּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְקֵרַבְתָּֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵֽינוּ קָרָֽאתָ.&lt;קטע סוף=אתה בחרתנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותודיענו במוצ&quot;ש הוראה/&gt;במוצאי שבת:&lt;קטע סוף=ותודיענו במוצ&quot;ש הוראה/&gt;

(&lt;קטע התחלה=ותודיענו במוצ&quot;ש מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ותודיענו במוצ&quot;ש מילים 1/&gt;וַתּוֹדִיעֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי {{נוסח|רְצוֹנֶֽךָ.|=בירנבוים בעמוד 589 (בעמידה לשלוש רגלים), בנקודה לסוף משפט. ואילו בעמוד 659 (בעמידה לראש השנה) פיסק &quot;רְצוֹנֶֽךָ;&quot;.}} וַתִּתֶּן־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֺת טוֹבִים; וַתַּנְחִילֵֽנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמֽוֹעֲדֵי קֹֽדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵֽׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶֽגֶל; וַתַּבְדֵּל, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר {{נוסח|לְחֹֽשֶׁךְ|בירנבוים=לְחֽשֶׁךְ}}, בֵּין&lt;קטע סוף=ותודיענו במוצ&quot;ש מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ותודיענו במוצ&quot;ש מילים 2/&gt;יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּֽלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּֽשְׁתָּ; הִבְדַּֽלְתָּ וְקִדַּֽשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ותודיענו במוצ&quot;ש מילים 2/&gt;&lt;קטע סוף=ותודיענו במוצ&quot;ש מילים הכל/&gt;)

&lt;קטע התחלה=ותתן לנו לשלוש רגלים/&gt;{{נוסח|וַתִּתֶּן־לָֽנוּ|=ברינבוים|וַתִּֽתֶּן לָֽנוּ}}, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה (שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם)
*{{ק|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵֽנוּ,
*{{ק|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבֻעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵֽנוּ,
*{{ק|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵֽנוּ,
*{{ק|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי, חַג הָעֲצֶֽרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵֽנוּ,
(בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ, זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם.&lt;קטע סוף=ותתן לנו לשלוש רגלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 5 לשלוש רגלים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 6}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 7}}

&lt;קטע התחלה=והשיאנו לשלוש רגלים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והשיאנו לשלוש רגלים 1/&gt;וְהַשִּׂיאֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶֽיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִֽיתָ וְאָמַֽרְתָּ לְבָרְכֵֽנוּ. אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, (רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ) קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ&lt;קטע סוף=והשיאנו לשלוש רגלים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והשיאנו לשלוש רגלים 2/&gt;בְּתוֹרָתֶֽךָ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ, וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת; וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן (שַׁבָּת וּ)מוֹעֲדֵי קׇדְשֶֽׁךָ, וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.&lt;קטע סוף=והשיאנו לשלוש רגלים 2/&gt;&lt;קטע סוף=והשיאנו לשלוש רגלים הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==תפילת טל ותפילת גשם (במוסף לשלוש רגלים)==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=תפילת טל כותרת/&gt;תְּפִלַּת טַל&lt;קטע סוף=תפילת טל כותרת/&gt;
*&lt;קטע התחלה=תפילת גשם כותרת/&gt;תְּפִלַּת גֶּֽשֶׁם&lt;קטע סוף=תפילת גשם כותרת/&gt;
הוראות:
*הוראה לתפילת טל: &lt;קטע התחלה=תפילת טל הוראה/&gt;אומרים תפילת טל ביום הראשון של פסח בתפילת מוסף.{{ש}}בחוץ לארץ אומרים אותה בחזרת הש&quot;ץ, אבל בארץ ישראל הנהיגו ברוב הקהילות לומר את הפיוט &quot;טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ&quot; בלבד, קודם לתפילת הלחש.&lt;קטע סוף=תפילת טל הוראה/&gt;
*הוראה לתפילת גשם: &lt;קטע התחלה=תפילת גשם הוראה/&gt;אומרים תפילת גשם בשמיני עצרת בתפילת מוסף.{{ש}}בחוץ לארץ אומרים אותה בחזרת הש&quot;ץ, אבל בארץ ישראל הנהיגו ברוב הקהילות לומר את הפיוט &quot;זְכוֹר אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶֽיךָ כְּמַֽיִם&quot; בלבד, קודם לתפילת הלחש.&lt;קטע סוף=תפילת גשם הוראה/&gt;
*הערה לתפילת טל ולתפילת גשם: &lt;קטע התחלה=הערה לתפילות טל וגשם/&gt;{{הערה|התפילות לטל וגשם היו משולבות בתוך חזרת הש&quot;ץ בנוסח אשכנז הוותיק, וכך נוהגים עד היום בחו&quot;ל. אמנם בנוסח אשכנז של ארץ ישראל הפסיקו לשלב את הפיוטים בתוך חזרת הש&quot;ץ, ורק את הפיוט העיקרי שהיה נהוג לפני &quot;מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד&quot; אומרים לפני תפילת הלחש (אחרי הכנסת ספר תורה ולפני חצי קדיש). השינוי הזה בא בהשפעת מנהג הספרדים ובניגוד לדעת הגר&quot;א ([[מעשה רב הלכות יום טוב#קסג|מעשה רב קסג]]); ראו [http://hebrewbooks.org/8789 '''ספר ארץ ישראל'''] לרי&quot;מ טוקצינסקי, סימן א' חלק ב' סעיף ו' (עמ' יט). אמנם הנוהגים נוסח החסידים בארץ (&quot;נוסח ספרד&quot;) המשיכו לשלב את תפילת טל בחזרת הש&quot;ץ, וכך נהג גם ה&quot;חזון איש&quot;.}}&lt;קטע סוף=הערה לתפילות טל וגשם/&gt;
*הוראה לש&quot;ץ: &lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ לפני תפילות טל וגשם/&gt;ש&quot;ץ:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ לפני תפילות טל וגשם/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===תפילת טל (ביום הראשון של פסח)===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך עוזר}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;קטע התחלה=בדעתו אביעה חידות/&gt;בְּדַעְתּוֹ אַבִּֽיעָה חִידוֹת, בְּעַם זוּ בְּזוּ בְּטַל לְהַחֲדוֹת, טַל גֵּיא וּדְשָׁאֶֽיהָ לַחֲדוֹת, דָּצִים בְּצִלּוֹ לְהֵחָדוֹת, אוֹת יַלְדוּת טַל לְהָגֵן לְתוֹלָדוֹת.&lt;קטע סוף=בדעתו אביעה חידות/&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מגן אברהם}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גבור}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;קטע התחלה=תהומות הדום/&gt;תְּהוֹמוֹת הֲדוֹם לִרְסִיסוֹ כְּסוּפִים, וְכׇל נְאוֹת דֶּֽשֶׁא לוֹ נִכְסָפִים, טַל זִכְרוֹ גְבוּרוֹת מוֹסִיפִים, חָקוּק בְּגִישַׁת מוּסָפִים, טַל לְהַחֲיוֹת בּוֹ {{נוסח|נְקוּקֵי|נְקִיקֵי}} סְעִיפִים.&lt;קטע סוף=תהומות הדום/&gt;

&lt;קטע התחלה=טל תן לרצות ארצך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=טל תן לרצות ארצך 1/&gt;    אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,{{ש}}טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ,{{ש}} שִׁיתֵֽנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ,{{ש}} רוֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ,{{ש}} קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ, בְּטָל.&lt;קטע סוף=טל תן לרצות ארצך 1/&gt;

&lt;קטע התחלה=טל תן לרצות ארצך 2/&gt;טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶּֽרֶת,{{ש}} פְּרִי הָאָֽרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶֽרֶת,{{ש}} עִיר כְּסֻכָּה נוֹתֶֽרֶת,{{ש}} שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶֽרֶת, בְּטָל.

טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶֽרֶץ בְּרוּכָה,{{ש}} מִמֶּֽגֶד שָׁמַֽיִם שַׂבְּעֵֽנוּ בְרָכָה,{{ש}} לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה,{{ש}} כַּנָּה אַחֲרֶֽיךָ מְשׁוּכָה, בְּטָל.

טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים,{{ש}} טְעֵם בִּמְאוֹדֶֽךָ מֻבְחָרִים,{{ש}} חֲנוּנֶֽיךָ חַלֵּץ {{נוסח|מִמַּסְגֵּרִים|=בירנבוים=מִמַּסְגְּרִים}},{{ש}} זִמְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים, בְּטָל.

טַל וְשָׂבָע מַלֵּא אֲסָמֵֽינוּ,{{ש}} הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ,{{ש}} דּוֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵֽנוּ,{{ש}} גַּן רָוֶה שִׂימֵֽנוּ, בְּטָל.

טַל בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן,{{ש}} בְּמִשְׁמַנֵּֽינוּ אַל יְהִי רָזוֹן,{{ש}} אֲיֻמָּה אֲשֶׁר הִסַּֽעְתָּ כַצֹּאן,{{ש}} אָֽנָא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן, בְּטָל.&lt;קטע סוף=טל תן לרצות ארצך 2/&gt;&lt;קטע סוף=טל תן לרצות ארצך הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שאתה הוא מוריד הטל/&gt;שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל.&lt;קטע סוף=שאתה הוא מוריד הטל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכה בסוף תפילות טל וגשם/&gt;{{ק|קהל וש&quot;ץ:}} לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה　　{{ק|קהל:}} אָמֵן.{{ש}}{{ק|קהל וש&quot;ץ:}}  לְחַיִּים וְלֹא לְמָֽוֶת　　{{ק|קהל:}} אָמֵן.{{ש}}{{ק|קהל וש&quot;ץ:}}  לְשֹֽׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן　　{{ק|קהל:}} אָמֵן.&lt;קטע סוף=ברכה בסוף תפילות טל וגשם/&gt;

הוראה להמשך: &lt;קטע התחלה=הוראה להמשך אחרי תפילות טל וגשם/&gt;בארץ ישראל הש&quot;ץ ממשיך בחצי קדיש ומתפללים מוסף; בחו&quot;ל הש&quot;ץ ממשיך בברכת &quot;מְכַלְכֵּל חַיִּים&quot; (עמ' 609).&lt;קטע סוף=הוראה להמשך אחרי תפילות טל וגשם/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===תפילת גשם (בשמיני עצרת)===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך עוזר}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;קטע התחלה=אף ברי/&gt;אַף־בְּרִי אֻתַּת שֵׁם שַׂר מָטָר, לְהַעֲבִיב וּלְהַעֲנִין לְהָרִיק לְהַמְטַר, מַֽיִם אִבִּים בָּם גֵּיא לַעֲטַר, לְבַל יֻעֲצָֽרוּ בְּנִשְׁיוֹן שְׁטַר, אֱמוּנִים גְּנוֹן בָּם שׁוֹאֲלֵי מָטָר.&lt;קטע סוף=אף ברי/&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מגן אברהם}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גבור}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;קטע התחלה=יטריח לפלג/&gt;יַטְרִֽיחַ לְפַלֵּג מִפֶּֽלֶג גֶּֽשֶׁם, לְמוֹגֵג פְּנֵי נֶֽשִׁי בְּצַחוֹת לֶֽשֶׁם, מַֽיִם לְאַדְּרָךְ כִּנִֽיתָ בְּרֶֽשֶׁם, לְהַרְגִּֽיעַ בְּרַעֲפָם לִנְפוּחֵי נֶֽשֶׁם, לְהַחֲיוֹת מַזְכִּירִים גְבוּרוֹת הַגֶּֽשֶׁם.&lt;קטע סוף=יטריח לפלג/&gt;

&lt;קטע התחלה=זכור אב נמשך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור אב נמשך 1/&gt;    אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,{{ש}}זְכוֹר אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶֽיךָ כְּמַֽיִם,{{ש}} בֵּרַכְתּוֹ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַֽיִם,&lt;קטע סוף=זכור אב נמשך 1/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור אב נמשך 2/&gt;{{ש}} גְּנַנְתּוֹ, הִצַּלְתּוֹ מֵאֵשׁ וּמִמַּֽיִם,{{ש}} דְּרַשְׁתּוֹ בְּזׇרְעוֹ עַל כׇּל מָֽיִם.&lt;קטע סוף=זכור אב נמשך 2/&gt;&lt;קטע סוף=זכור אב נמשך הכל/&gt;

קהל:
&lt;קטע התחלה=בעבורו/&gt;בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָֽיִם.&lt;קטע סוף=בעבורו/&gt;

&lt;קטע התחלה=זכור הנולד/&gt;זְכוֹר הַנּוֹלָד בִּבְשׂוֹרַת יֻקַּח נָא מְעַט מַֽיִם,{{ש}} וְשַֽׂחְתָּ לְהוֹרוֹ לְשָׁחֲטוֹ, לִשְׁפּוֹךְ דָּמוֹ כַּמַּֽיִם,{{ש}} זִהֵר גַם הוּא לִשְׁפּוֹךְ דָּמוֹ כַּמַּֽיִם,{{ש}} חָפַר וּמָצָא בְּאֵרוֹת מָֽיִם.&lt;קטע סוף=זכור הנולד/&gt;

קהל:
&lt;קטע התחלה=בצדקו/&gt;בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָֽיִם.&lt;קטע סוף=בצדקו/&gt;

&lt;קטע התחלה=זכור טען/&gt;זְכוֹר טָעַן מַקְלוֹ וְעָבַר יַרְדֵּן מַֽיִם,{{ש}} יִֽחַד לֵב וְגָל אֶֽבֶן מִפִּי בְּאֵר מַֽיִם,{{ש}} כְּנֶאֱבַק לוֹ שַׂר בָּלוּל מֵאֵשׁ וּמִמַּֽיִם,{{ש}} לָכֵן הִבְטַחְתּוֹ הֱיוֹת עִמּוֹ בָּאֵשׁ וּבַמָּֽיִם.&lt;קטע סוף=זכור טען/&gt;

קהל:
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בעבורו}}

&lt;קטע התחלה=זכור משוי/&gt;זְכוֹר מָשׁוּי בְּתֵבַת גֹּֽמֶא מִן הַמַּֽיִם,{{ש}} נָֽמוּ דָלֹה דָלָה וְהִשְׁקָה צֹאן מַֽיִם,{{ש}} סְגוּלֶֽיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַֽיִם,{{ש}} עַל הַסֶּֽלַע הָךְ וַיֵצְאוּ מַֽיִם.&lt;קטע סוף=זכור משוי/&gt;

קהל:
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בצדקו}}

&lt;קטע התחלה=זכור פקיד/&gt;זְכוֹר פְּקִיד שָׁתוֹת טוֹבֵל חָמֵשׁ טְבִילוֹת בַּמַּֽיִם,{{ש}} צוֹעֶה וּמַרְחִיץ כַּפָּיו בְּקִדּוּשׁ מַֽיִם,{{ש}} קוֹרֵא וּמַזֶּה טׇהֳרַת מַֽיִם,{{ש}} רֻחַק מֵעַם פַּֽחַז כַּמָּֽיִם.&lt;קטע סוף=זכור פקיד/&gt;

קהל:
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בעבורו}}

&lt;קטע התחלה=זכור שנים עשר/&gt;זְכוֹר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֶעֱבַֽרְתָּ בְּגִזְרַת מַֽיִם,{{ש}} שֶׁהִמְתַּֽקְתָּ לָֽמוֹ מְרִירוּת מַֽיִם,{{ש}} תּוֹלְדוֹתָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶֽיךָ כַּמַּֽיִם,{{ש}} תֵּֽפֶן כִּי נַפְשֵֽׁנוּ אָפְפוּ מָֽיִם.&lt;קטע סוף=זכור שנים עשר/&gt;

קהל:
&lt;קטע התחלה=בצדקם/&gt;בְּצִדְקָם חֹן חַשְׁרַת מָֽיִם.&lt;קטע סוף=בצדקם/&gt;

&lt;קטע התחלה=שאתה הוא מוריד הגשם/&gt;שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּֽשֶׁם.&lt;קטע סוף=שאתה הוא מוריד הגשם/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכה בסוף תפילות טל וגשם}}

הוראה להמשך: {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה להמשך אחרי תפילות טל וגשם}}&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכת הזמן לשלוש רגלים (תפילת מוסף)==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרת: &lt;קטע התחלה=כותרת לעמידה לשלוש רגלים/&gt;עֲמִידָה לְשָׁלֹשׁ רַגְלַיִם&lt;קטע סוף=כותרת לעמידה לשלוש רגלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה בחרתנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותתן לנו לשלוש רגלים}}

&lt;קטע התחלה=ומפני חטאינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ומפני חטאינו 1/&gt;וּמִפְּנֵי חֲטָאֵֽינוּ גָּלִֽינוּ מֵאַרְצֵֽנוּ וְנִתְרַחַֽקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵֽנוּ, וְאֵין אֲנַֽחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶֽךָ, בַּבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶֽׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵֽינוּ&lt;קטע סוף=ומפני חטאינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ומפני חטאינו 2/&gt;וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵֽהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵֽינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵֽינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵֽינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵֽינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָֽרֶץ; וַהֲבִיאֵֽנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַֽיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. (וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה) וְאֶת מוּסַף יוֹם
*{{ק|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה,
*{{ק|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבֻעוֹת הַזֶּה,
*{{ק|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה,
*{{ק|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי, חַג הָעֲצֶֽרֶת הַזֶּה,
נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ומפני חטאינו 2/&gt;&lt;קטע סוף=ומפני חטאינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=קרבן לשבת הוראה/&gt;בשבת:&lt;קטע סוף=קרבן לשבת הוראה/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וביום השבת}})

&lt;קטע התחלה=המשך ומנחתם הוראה/&gt;לאחר הפסוקים לכל מועד ממשיכים: &quot;ומנחתם...&quot; (עמ' 619).&lt;קטע סוף=המשך ומנחתם הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ראשון של פסח הוראה/&gt;ביום הראשון של פסח (בשני הימים הראשונים בחו&quot;ל):&lt;קטע סוף=ראשון של פסח הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ראשון של פסח פסוקים/&gt;וּבַחֹֽדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹֽדֶשׁ, פֶּֽסַח לַייָ. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה חָג; שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹֽדֶשׁ, כׇּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.&lt;קטע סוף=ראשון של פסח פסוקים/&gt;

&lt;קטע התחלה=בכל ימי הפסח הוראה/&gt;בכל ימי הפסח:&lt;קטע סוף=בכל ימי הפסח הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=בכל ימי הפסח פסוק/&gt;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, עֹלָה לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַֽיִם, וְאַֽיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם.&lt;קטע סוף=בכל ימי הפסח פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=בשבועות הוראה/&gt;בחג השבועות:&lt;קטע סוף=בשבועות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=שבועות פסוקים/&gt;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹֽדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כׇּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַֽיִם, אַֽיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה.&lt;קטע סוף=שבועות פסוקים/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום ראשון של סוכות הוראה/&gt;ביום הראשון של סוכות (בשני הימים הראשונים בחו&quot;ל):&lt;קטע סוף=יום ראשון של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום ראשון של סוכות פסוקים/&gt;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹֽדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, מִקְרָא קֹֽדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כׇּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ; וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה, אִשֵּׁה רֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם יִהְיוּ.&lt;קטע סוף=יום ראשון של סוכות פסוקים/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שני של סוכות הוראה/&gt;ביום השני של סוכות (ביום טוב שני של גלויות אומרים &quot;ובחמישה עשר&quot; לעיל):&lt;קטע סוף=יום שני של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שני של סוכות פסוק/&gt;וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=יום שני של סוכות פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שלישי של סוכות הוראה/&gt;ביום השלישי של סוכות (בחו&quot;ל מקדימים &quot;וביום השני&quot; לעיל):&lt;קטע סוף=יום שלישי של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שלישי של סוכות פסוק/&gt;וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=יום שלישי של סוכות פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום רביעי של סוכות הוראה/&gt;ביום הרביעי של סוכות (בחו&quot;ל מקדימים &quot;וביום השלישי&quot; לעיל):&lt;קטע סוף=יום רביעי של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום רביעי של סוכות פסוק/&gt;וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=יום רביעי של סוכות פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום חמישי של סוכות הוראה/&gt;ביום החמישי של סוכות (בחו&quot;ל מקדימים &quot;וביום הרביעי&quot; לעיל):&lt;קטע סוף=יום חמישי של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום חמישי של סוכות פסוק/&gt;וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=יום חמישי של סוכות פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שישי של סוכות הוראה/&gt;ביום הששי של סוכות (בחו&quot;ל מקדימים &quot;וביום החמישי&quot; לעיל):&lt;קטע סוף=יום שישי של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שישי של סוכות פסוק/&gt;וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=יום שישי של סוכות פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שביעי של סוכות הוראה/&gt;ביום השביעי של סוכות, &quot;הושענא רבה&quot; (בחו&quot;ל מקדימים &quot;וביום הששי&quot; לעיל):&lt;קטע סוף=יום שביעי של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שביעי של סוכות פסוק/&gt;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=יום שביעי של סוכות פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=שמיני עצרת ושמחת תורה הוראה/&gt;בשמיני עצרת ושמחת תורה:&lt;קטע סוף=שמיני עצרת ושמחת תורה הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=שמיני עצרת ושמחת תורה פסוקים/&gt;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, עֲצֶֽרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כׇּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה, אִשֵּׁה רֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַייָ: פַּר אֶחָד, אַֽיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=שמיני עצרת ושמחת תורה פסוקים/&gt;

&lt;קטע התחלה=המשך בכל המועדים הוראה/&gt;המשך בכל המועדים:&lt;קטע סוף=המשך בכל המועדים הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ומנחתם ונסכיהם}}

&lt;קטע התחלה=ישמחו במלכותך הוראה/&gt;בשבת:&lt;קטע סוף=ישמחו במלכותך הוראה/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ישמחו במלכותך מילים}})

-----

&lt;קטע התחלה=מלך רחמן/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ רַחֲמָן, רַחֵם עָלֵֽינוּ; טוֹב וּמֵטִיב, הִדָּֽרֶשׁ־לָֽנוּ; שׁוּבָה אֵלֵֽינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶֽיךָ בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶֽךָ; בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵֽנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם; וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶֽיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כׇל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם. אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֲשֶׁר נָֽתַן לָךְ.&lt;קטע סוף=מלך רחמן/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|והשיאנו לשלוש רגלים הכל}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכת הזמן לראש השנה (ערבית, שחרית ומנחה)==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרת: &lt;קטע התחלה=כותרת לעמידה לראש השנה בערבית ומנחה/&gt;מִנְחָה וְעַרְבִית לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה&lt;קטע סוף=כותרת לעמידה לראש השנה בערבית ומנחה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה בחרתנו}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לראש השנה במוצאי שבת/&gt;במוצאי שבת:&lt;קטע סוף=הוראה לראש השנה במוצאי שבת/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותודיענו במוצ&quot;ש מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=ותתן לנו לראש השנה/&gt;וַתִּתֶּן לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, יוֹם (זִכְרוֹן) תְּרוּעָה (בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ, זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם.&lt;קטע סוף=ותתן לנו לראש השנה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 5 לראש השנה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 6}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 7}}

&lt;קטע התחלה=מלוך על כל העולם/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מְלוֹךְ עַל כׇּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶֽךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כׇּל הָאָֽרֶץ בִּיקָרֶֽךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּֽךָ, עַל כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶֽךָ, וְיֵדַע כׇּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כׇּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶֽלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה.&lt;קטע סוף=מלוך על כל העולם/&gt;

&lt;קטע התחלה=סוף ברכת הזמן לראש השנה/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ (רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ) קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ (וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ) וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת, כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.&lt;קטע סוף=סוף ברכת הזמן לראש השנה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הוראות אחרי תפילת העמידה==
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
'''שחרית של חול ושבת:''' &lt;קטע התחלה=הוראה על הלל אחרי תפילת העמידה של שחרית בחול ושבת/&gt;בראש חודש, חול המועד וחנוכה אומרים כאן '''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הלל|הַלֵּל]]'''.&lt;קטע סוף=הוראה על הלל אחרי תפילת העמידה של שחרית בחול ושבת/&gt;

'''ערבית של חול:''' &lt;קטע התחלה=הוראה אחרי תפילת העמידה בערבית במוצאי שבת/&gt;במוצאי שבת אומרים כאן חצי קדיש ואז ממשיכים תפילת ערבית בעמ' 537.&lt;קטע סוף=הוראה אחרי תפילת העמידה בערבית במוצאי שבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=המשך בתחנון לשחרית/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תחנון לשחרית|תַּחֲנוּן לְשַׁחֲרִית]]&lt;קטע סוף=המשך בתחנון לשחרית/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==קדיש אחרי תפילת העמידה==

קדיש שלם (&quot;תתקבל&quot;) או חצי קדיש; ברוב הימים הקדיש נאמר רק אחרי '''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תחנון|תחנון]]''', הנחשב להמשך של תפילת העמידה:

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש תתקבל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}} 
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>s0w8owws9ozumxe6pfnts8qcwg3s1n7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419829</id>
      <parentid>1419827</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T09:11:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הוראות אחרי תפילת העמידה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="147879" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִתְפִלַּת הָעֲמִידָה בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==דברי פתיחה לתפילת העמידה==
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת העמידה/&gt;תְּפִלַּת הָעֲמִידָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת העמידה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שמונה עשרה/&gt;תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שמונה עשרה/&gt;
הוראות:
*א. &lt;קטע התחלה=הוראות לתפילת העמידה א/&gt;תפילת העמידה נאמרת בלחש ובכוונת הלב,{{ש}}ובפנייה לכיוון ירושלים ומקום המקדש.&lt;קטע סוף=הוראות לתפילת העמידה א/&gt;
*ב. &lt;קטע התחלה=הוראות לתפילת העמידה ב/&gt;הש&quot;ץ חוזר על תפילת העמידה בקול רם אם יש מניין.&lt;קטע סוף=הוראות לתפילת העמידה ב/&gt;
*ג. &lt;קטע התחלה=הוראות לתפילת העמידה ג/&gt;הש&quot;ץ חוזר על תפילת העמידה בקול רם בשחרית ובמנחה אם יש מניין.&lt;קטע סוף=הוראות לתפילת העמידה ג/&gt;
*ד. &lt;קטע התחלה=הוראות לתפילת העמידה ד/&gt;הש&quot;ץ חוזר על תפילת העמידה בקול רם במנחה אם יש מניין.&lt;קטע סוף=הוראות לתפילת העמידה ד/&gt;
פסוקים:
*&lt;קטע התחלה=כי שם ה' אקרא/&gt;כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=כי שם ה' אקרא/&gt;
*&lt;קטע התחלה=ה' שפתי תפתח/&gt;אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ה' שפתי תפתח/&gt;
}}

==תפילת העמידה (שמונה עשרה)==

===ברכת אבות===

====גוף הברכה (אבות)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת אבות כל גוף הברכה/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת אבות 1/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=ברכת אבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ברכת אבות 2/&gt;אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה.&lt;קטע סוף=ברכת אבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת אבות כל גוף הברכה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;זכרנו לחיים&quot; (בעשרת ימי תשובה)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=זכרנו לחיים הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה מוסיפים:&lt;קטע סוף=זכרנו לחיים הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=זכרנו לחיים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרנו לחיים 1/&gt;זׇכְרֵֽנוּ לְחַיִּים, מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים,&lt;קטע סוף=זכרנו לחיים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=זכרנו לחיים 2/&gt;וְכׇתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים.&lt;קטע סוף=זכרנו לחיים 2/&gt;&lt;קטע סוף=זכרנו לחיים הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

קוד:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים 2}}&lt;/nowiki&gt;

או:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הכל}}&lt;/nowiki&gt;

====סוף הברכה (&quot;מלך עוזר&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=סוף ברכת אבות/&gt;&lt;קטע התחלה=מלך עוזר/&gt;מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן.&lt;קטע סוף=מלך עוזר/&gt; &lt;קטע התחלה=מגן אברהם/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם.&lt;קטע סוף=מגן אברהם/&gt;&lt;קטע סוף=סוף ברכת אבות/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת גבורות===

====&quot;אתה גיבור&quot;====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה גיבור/&gt;אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי; מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִֽׁיעַ.&lt;קטע סוף=אתה גיבור/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====גשם וטל====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גיבור}}
&lt;קטע התחלה=משיב הרוח ומוריד הטל/&gt;*{{ק|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=מילים משיב הרוח ומוריד הגשם/&gt;מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם&lt;קטע סוף=מילים משיב הרוח ומוריד הגשם/&gt;,&lt;קטע התחלה=הערה על משיב הרוח ומוריד הגשם/&gt;{{ק|{{הערה|לפי נוסח אשכנז הוותיק מנקדים &quot;וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם&quot; בסגול באות גימ&quot;ל; וכן הוא בסידורי החסידים (נוסח &quot;ספרד&quot;) ועדות המזרח. לפי ניקוד זה הפיסוק הראוי לאחריו הוא &quot;פסיק&quot; כמו בביטויים הבאים בהמשך הברכה (ולא נקודה לסוף משפט). ואילו בסידורי אשכנז הנפוצים הנהיגו בעקבות המתקנים (&quot;ויעתר יצחק&quot; ליצחק סאטאנוב, ובעקבותיו בסידורי היידנהיים ובער) לנקד &quot;הַגָּֽשֶׁם&quot; בקמץ (וכך אצל בירנבוים). בחלק מסידורי &quot;אשכנז&quot; הנהיגו שוב לנקד &quot;הַגֶּֽשֶׁם&quot; ע&quot;פ הגר&quot;א (בעיקר בארץ ישראל).}}}}&lt;קטע סוף=הערה על משיב הרוח ומוריד הגשם/&gt;
*{{ק|בקיץ בארץ ישראל:}} &lt;קטע התחלה=מילים מוריד הטל/&gt;מוֹרִיד הַטַּל&lt;קטע סוף=מילים מוריד הטל/&gt;,&lt;קטע התחלה=הערה על מוריד הטל/&gt;{{ק|{{הערה|ראו [http://beta.hebrewbooks.org/9419 ספר ארץ ישראל] לרי&quot;מ טוקצ'ינסקי, עמ' יז. אין אמירת &quot;מוֹרִיד הַטַּל&quot; במנהג אשכנז הוותיק, והיא לא נאמרת בחו&quot;ל; הוספתה לנוסח אשכנז בארץ ישראל הייתה בהשפעתם של סידורי החסידים (נוסח &quot;ספרד&quot;) ועדות המזרח. ואף העתיקו אותה מסידורים שבהם ניקדו &quot;מוֹרִיד הַטָּל&quot; בקמץ, שאינו מתאים לניקוד &quot;וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם&quot; בצדו; הניקוד המתאים הוא &quot;מוֹרִיד הַטַּל&quot; בפתח, וכך ניקדו בסידורים ספרדים ישנים (כגון [https://archive.org/details/temunot-tehinot-tefilot-sefarad-adelkind-1544/page/n204/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/orden-de-oraciones-isaac-cavallero-1622/page/n212/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/Seder_Tefillah_mi-Kol_ha-Shanah_1838/page/n137/mode/1up כאן]). ראו עוד ב'''סידור אזור אליהו כמנהג אשכנז על פי דעת הגר&quot;א''', בעריכתם של יהושע כהן ואליהו וינוגרד (ירושלים תשס&quot;ו), עמ' מג. במהדורה החדשה של סידור רינת ישראל (ירושלים: מורשת, תשע&quot;ז) הדפיסו מוֹרִיד הַטַּל&quot; בפתח, אך ללא שום הסבר.}}}}&lt;קטע סוף=הערה על מוריד הטל/&gt;&lt;קטע סוף=משיב הרוח ומוריד הטל/&gt;
*(הוראה לגשם בשלוש רגלים, בעמידה לערבית ושחרית ומנחה:) &lt;קטע התחלה=הוראה למשיב הרוח בשלוש רגלים/&gt;מתפילת מוסף בשמיני עצרת ועד תפילת שחרית ביום הראשון של פסח:&lt;קטע סוף=הוראה למשיב הרוח בשלוש רגלים/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מילים משיב הרוח ומוריד הגשם}},{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הערה על משיב הרוח ומוריד הגשם}}
*(הוראה לטל בשלוש רגלים, בעמידה לערבית ושחרית ומנחה:) &lt;קטע התחלה=הוראה למוריד הטל בשלוש רגלים/&gt;בארץ ישראל מתפילת מוסף ביום הראשון של פסח ועד תפילת שחרית בשמיני עצרת:&lt;קטע סוף=הוראה למוריד הטל בשלוש רגלים/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מילים מוריד הטל}},{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הערה על מוריד הטל}}
*(הוראה לגשם במוסף לשלוש רגלים:) &lt;קטע התחלה=הוראה למשיב הרוח במוסף לשלוש רגלים/&gt;בתפילת מוסף בשמיני עצרת:&lt;קטע סוף=הוראה למשיב הרוח במוסף לשלוש רגלים/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מילים משיב הרוח ומוריד הגשם}},{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הערה על משיב הרוח ומוריד הגשם}}
*(הוראה לטל במוסף לשלוש רגלים:) &lt;קטע התחלה=הוראה למוריד הטל במוסף לשלוש רגלים/&gt;בתפילת מוסף בשאר המועדים:&lt;קטע סוף=הוראה למוריד הטל במוסף לשלוש רגלים/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מילים מוריד הטל}},{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הערה על מוריד הטל}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;מכלכל חיים&quot;====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=מכלכל חיים/&gt;מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמֽוֹךָ, בַּֽעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה.&lt;קטע סוף=מכלכל חיים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;מי כמוך&quot; (בעשרת ימי תשובה)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=מי כמוך הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה מוסיפים:&lt;קטע סוף=מי כמוך הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מי כמוך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מי כמוך 1/&gt;מִי כָמֽוֹךָ, אָב הָרַחֲמִים,&lt;קטע סוף=מי כמוך 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מי כמוך 2/&gt;{{נוסח|זוֹכֵר|בחלק מהמקומות חילק כאן בירנבוים את &quot;מי כמוך&quot; לשתי שורות: בעמידה למנחה (עמ' 161) ובעמידה לערבית (עמ' 201) בעמידה לליל שבת (עמ' 265) ובמנחה לשבת (עמ' 451); בשאר המקומות לא חילק.}} יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים.&lt;קטע סוף=מי כמוך 2/&gt;&lt;קטע סוף=מי כמוך הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

קוד:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך 2}}&lt;/nowiki&gt;

או:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הכל}}&lt;/nowiki&gt;

====סוף הברכה (&quot;ונאמן אתה&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=סוף ברכת גבורות/&gt;וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.&lt;קטע סוף=סוף ברכת גבורות/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת קדושה===

====כותרות====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת קדושה לשחרית/&gt;קְדֻשָּׁה לְשַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת קדושה לשחרית/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת קדושה למנחה/&gt;קְדֻשָּׁה לְמִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת קדושה למנחה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת קדושה למוסף ביום טוב/&gt;קְדֻשָּׁה לְמוּסָף בְּיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת קדושה למוסף ביום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לקדושה בחול המועד/&gt;קְדֻשָּׁה לְחוֹל הַמּוֹעֵד&lt;קטע סוף=כותרת לקדושה בחול המועד/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====קדושה לשחרית ומנחה ביום חול, במנחה בשבת ובחול המועד====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

הוראה כללית: &lt;קטע התחלה=הוראה לקדושה בחזרת הש&quot;ץ/&gt;בחזרת הש&quot;ץ אומרים קדושה:&lt;קטע סוף=הוראה לקדושה בחזרת הש&quot;ץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=נקדש את שמך/&gt;נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:&lt;קטע סוף=נקדש את שמך/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוק קדוש קדוש/&gt;&lt;קטע התחלה=תחילת פסוק קדוש קדוש/&gt;קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת;&lt;קטע סוף=תחילת פסוק קדוש קדוש/&gt; &lt;קטע התחלה=סוף פסוק קדוש קדוש/&gt;מְלֹא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ.&lt;קטע סוף=סוף פסוק קדוש קדוש/&gt;&lt;קטע סוף=פסוק קדוש קדוש/&gt;

&lt;קטע התחלה=לעומתם עם הוראה/&gt;{{סידור בירנבוים חזן}} &lt;קטע התחלה=לעומתם מילים/&gt;לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵֽרוּ–&lt;קטע סוף=לעומתם מילים/&gt;&lt;קטע סוף=לעומתם עם הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוק ברוך כבוד/&gt;בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ.&lt;קטע סוף=פסוק ברוך כבוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובדברי קדשך עם הוראה/&gt;{{סידור בירנבוים חזן}} &lt;קטע התחלה=ובדברי קדשך מילים/&gt;וּבְדִבְרֵי קׇדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=ובדברי קדשך מילים/&gt;&lt;קטע סוף=ובדברי קדשך עם הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוק ימלוך/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; הַלְלוּיָהּ.&lt;קטע סוף=פסוק ימלוך/&gt;

&lt;קטע התחלה=לדור ודור עם הוראה/&gt;{{סידור בירנבוים חזן}} &lt;קטע התחלה=לדור ודור מילים/&gt;לְדוֹר וָדוֹר נָגִיד גׇּדְלֶֽךָ, וּלְנֵֽצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵֽינוּ מִפִּֽינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=לדור ודור מילים/&gt;&lt;קטע סוף=לדור ודור עם הוראה/&gt; * 
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

קוד:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}}&lt;/nowiki&gt;

תוצאה:

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====קדושה לשחרית בשבת ויום טוב====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=אז בקול/&gt;אָז בְּקוֹל רַֽעַשׁ גָּדוֹל, אַדִּיר וְחָזָק, מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת {{נוסח|שְׂרָפִים;|לפי הפיסוק בקדושת מוסף (עמוד 393)|בירנבוים=שְׂרָפִים,}} לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵֽרוּ–&lt;קטע סוף=אז בקול/&gt;

&lt;קטע התחלה=ממקומך מלכנו/&gt;מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּֽנוּ תוֹפִֽיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ, כִּי מְחַכִּים אֲנַֽחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַֽיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵֽצַח נְצָחִים. וְעֵינֵֽינוּ תִרְאֶֽינָה מַלְכוּתֶֽךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּֽךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִֽׁיחַ צִדְקֶֽךָ:&lt;קטע סוף=ממקומך מלכנו/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====קדושה למוסף בשבת====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=נעריצך/&gt;נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִֽׂיחַ שַׂרְפֵי קֹֽדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּֽדֶשׁ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:&lt;קטע סוף=נעריצך/&gt;

&lt;קטע התחלה=כבודו מלא עולם/&gt;כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם; מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ; לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵֽרוּ–&lt;קטע סוף=כבודו מלא עולם/&gt;

&lt;קטע התחלה=ממקומו/&gt;מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִֽפֶן בְּרַחֲמִים, וְיָחֹן עַם הַמְּיַחֲדִים שְׁמוֹ; עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר, בְּכׇל יוֹם תָּמִיד, פַּעֲמַֽיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים–&lt;קטע סוף=ממקומו/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוק שמע/&gt;{{נוסח|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל|בירנבוים=שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל בפסיק, אך השוו עמ' 75, 611.}}, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, יְיָ אֶחָד.&lt;קטע סוף=פסוק שמע/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוא אלהינו/&gt;הוּא אֱלֹהֵֽינוּ, הוּא אָבִֽינוּ, הוּא מַלְכֵּֽנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵֽנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵֽנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כׇּל חַי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים–&lt;קטע סוף=הוא אלהינו/&gt;

&lt;קטע התחלה=אני ה' אלהיכם/&gt;אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם.&lt;קטע סוף=אני ה' אלהיכם/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====קדושה למוסף בשלוש רגלים====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר אדירנו הוראה לש&quot;ץ/&gt;ש&quot;ץ:&lt;קטע סוף=אדיר אדירנו הוראה לש&quot;ץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר אדירנו מילים/&gt;אַדִּיר אַדִּירֵֽנוּ, יְיָ אֲדֹנֵֽינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָֽרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=אדיר אדירנו מילים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת קדושה ליחיד====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת קדושה ליחיד/&gt;אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכׇל יוֹם יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=ברכת קדושה ליחיד/&gt; * &lt;קטע התחלה=ברכת קדושה חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.&lt;קטע סוף=ברכת קדושה חתימה/&gt;

&lt;קטע התחלה=המלך הקדוש הוראה/&gt;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;בעשרת ימי תשובה חותמים:&lt;קטע סוף=המלך הקדוש הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=המלך הקדוש חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.&lt;קטע סוף=המלך הקדוש חתימה/&gt;

שילובים נוספים:
*&lt;קטע התחלה=המלך הקדוש משולב בלי כוכבית/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָאֵל (הַמֶּֽלֶךְ) הַקָּדוֹשׁ.&lt;קטע סוף=המלך הקדוש משולב בלי כוכבית/&gt;
*&lt;קטע התחלה=המלך הקדוש משולב עם כוכבית מילים/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָאֵל * (הַמֶּֽלֶךְ) הַקָּדוֹשׁ.&lt;קטע סוף=המלך הקדוש משולב עם כוכבית מילים/&gt;
*&lt;קטע התחלה=המלך הקדוש משולב עם כוכבית הוראה/&gt;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;בעשרת ימי תשובה חותמים: הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.&lt;קטע סוף=המלך הקדוש משולב עם כוכבית הוראה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת קדושה ארוכה לימים הנוראים====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה ליחיד}}

&lt;קטע התחלה=ברכת קדושה לימים הנוראים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובכן תן פחדך/&gt;וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, עַל כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כׇּל מַה שֶּׁבָּרָֽאתָ, וְיִירָאֽוּךָ כׇּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ כׇּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁיָּדַֽעְנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, שֶׁהַשׇּׁלְטָן לְפָנֶֽיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶֽךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָֽאתָ.&lt;קטע סוף=ובכן תן פחדך/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובכן תן כבוד/&gt;וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד, יְיָ, לְעַמֶּֽךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶֽיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶֽׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶֽךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶֽךָ, וּצְמִיחַת קֶֽרֶן לְדָוִד עַבְדֶּֽךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן־יִשַׁי מְשִׁיחֶֽךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ובכן תן כבוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובכן צדיקים/&gt;וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָֽחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹֽזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִֽילוּ, וְעוֹלָֽתָה תִּקְפׇּץ־פִּֽיהָ, וְכׇל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶֽׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=ובכן צדיקים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותמלוך אתה לבדך/&gt;וְתִמְלֹךְ, אַתָּה יְיָ לְבַדֶּֽךָ עַל כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וּבִירוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; הַלְלוּיָהּ.&lt;קטע סוף=ותמלוך אתה לבדך/&gt;

&lt;קטע התחלה=קדוש אתה ונורא שמך/&gt;קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶֽךָ, וְאֵין אֱלֽוֹהַּ מִבַּלְעָדֶֽיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה.&lt;קטע סוף=קדוש אתה ונורא שמך/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת קדושה לימים הנוראים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הדעת===

====תחילת הברכה (&quot;אתה חונן&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת הדעת 1/&gt;אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּֽעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה.&lt;קטע סוף=ברכת הדעת 1/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====הבדלה למוצאי שבת (&quot;אתה חוננתנו&quot;)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה חוננתנו הוראה/&gt;במוצאי שבת ויום טוב אומרים כאן הבדלה:&lt;קטע סוף=אתה חוננתנו הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה חוננתנו מילים/&gt;אַתָּה חוֹנַנְתָּֽנוּ מַדַּע תּוֹרָתֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ; וַתַּבְדֵּל, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֽשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ, הָחֵל עָלֵֽינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכׇל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכׇל עָוֺן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶֽךָ.&lt;קטע סוף=אתה חוננתנו מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=וי&quot;ו החיבור/&gt;וְ&lt;קטע סוף=וי&quot;ו החיבור/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====סוף הברכה (&quot;חננו מאתך&quot;)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת הדעת 2/&gt;חׇנֵּֽנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה, בִּינָה וְהַשְׁכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, חוֹנֵן הַדָּֽעַת.&lt;קטע סוף=ברכת הדעת 2/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת התשובה===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת התשובה/&gt;הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, וְקָרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְהַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה.&lt;קטע סוף=ברכת התשובה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הסליחה===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת הסליחה/&gt;סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ, כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹֽחַ.&lt;קטע סוף=ברכת הסליחה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הגאולה===

====גוף הברכה (&quot;ראה נא בענינו&quot;)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת הגאולה/&gt;רְאֵה נָא בְעׇנְיֵֽנוּ וְרִיבָה רִיבֵֽנוּ, וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, כִּי גּוֹאֵל חָזָק אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ברכת הגאולה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת &quot;עננו&quot; לש&quot;ץ בשחרית ומנחה====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה לעננו בברכת הגאולה/&gt;בתעניות (חוץ מתשעה באב) הש&quot;ץ מברך:&lt;קטע סוף=הוראה לעננו בברכת הגאולה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת עננו גוף הברכה/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת עננו 1/&gt;עֲנֵֽנוּ, יְיָ, עֲנֵֽנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵֽנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָֽחְנוּ. אַל תֵּֽפֶן אֶל רִשְׁעֵֽנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם&lt;קטע סוף=ברכת עננו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ברכת עננו 2/&gt;מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ, יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵֽנוּ; טֶֽרֶם נִקְרָא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶֽרֶם יִקְרָֽאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה; עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וַאֲנִי אֶשְׁמָע. כִּי אַתָּה, יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה.&lt;קטע סוף=ברכת עננו 2/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת עננו גוף הברכה/&gt; &lt;קטע התחלה=חתימת העונה בעת צרה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.&lt;קטע סוף=חתימת העונה בעת צרה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הרפואה===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת הרפואה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת הרפואה 1/&gt;רְפָאֵֽנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה; וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכׇל מַכּוֹתֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ רוֹפֵא&lt;קטע סוף=ברכת הרפואה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ברכת הרפואה 2/&gt;נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ברכת הרפואה 2/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת הרפואה הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת השנים===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת השנים/&gt;בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה,
*{{ק|בקיץ:{{הערה|בארץ ישראל מבקשים &quot;וְתֵן בְּרָכָה&quot; מחול המועד פסח עד ו' מרחשון. ואילו בחו&quot;ל ממשיכים לבקש &quot;וְתֵן בְּרָכָה&quot; עד תפילת מנחה בתאריך ה-4 בדצמבר לפי הלוח הלועזי ברוב השנים, וה-5 בדצמבר בשנה שלפני שנה מעוברת בלוח הלועזי.}}}} וְתֵן בְּרָכָה
*{{ק|בחורף:{{הערה|בארץ ישראל מבקשים &quot;וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה&quot; מז' מרחשון עד פסח. ואילו בחו&quot;ל מתחילים לבקש &quot;וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה&quot; החל מתפילת ערבית בתאריך ה-4 בדצמבר לפי הלוח הלועזי ברוב השנים, וה-5 בדצמבר בשנה שלפני שנה מעוברת בלוח הלועזי.}}}} וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבָהּ,{{ק|{{הערה|בארץ ישראל נוהגים על פי הגר&quot;א לומר &quot;מִטּוּבָהּ&quot; (דיוקים בנוסח התפילה בספר [http://hebrewbooks.org/33900 מעשה רב] סימן מ&quot;ח), ונימוקו שלשון הברכה לפי פשוטה עוסקת בארץ ישראל; וכן הוא בסידורים נוסח &quot;ספרד&quot; של החסידים. ואילו בחו&quot;ל רובם אומרים &quot;מִטּוּבֶֽךָ&quot; לפי מנהג אשכנז הוותיק (וכך אצל בירנבוים).}}}} וּבָרֵךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.&lt;קטע סוף=ברכת השנים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת קיבוץ גלויות===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת קיבוץ גלויות/&gt;תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵֽנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ יַֽחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ברכת קיבוץ גלויות/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת המשפט===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=השיבה שופטינו/&gt;הָשִֽׁיבָה שׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּחִלָּה; וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה; וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ, אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵֽנוּ בַּמִּשְׁפָּט.&lt;קטע סוף=השיבה שופטינו/&gt; * &lt;קטע התחלה=מלך אוהב צדקה ומשפט חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.&lt;קטע סוף=מלך אוהב צדקה ומשפט חתימה/&gt;

&lt;קטע התחלה=המלך המשפט הוראה/&gt;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;בעשרת ימי תשובה חותמים:&lt;קטע סוף=המלך המשפט הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=המלך המשפט חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.&lt;קטע סוף=המלך המשפט חתימה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת המינים===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת המינים/&gt;וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכׇל הָרִשְׁעָה כְּרֶֽגַע תֺּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶֽיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ; וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר{{נוסח||בשחרית יש כאן פסיק אצל בירנבוים, אולם לא במנחה ומעריב, והוא ככל הנראה טעות.}} וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ{{נוסח|.|בירנבוים=, (תקלדה)}} בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שׁוֹבֵר אֹיְבִים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִים.&lt;קטע סוף=ברכת המינים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הצדיקים===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת הצדיקים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת הצדיקים 1/&gt;עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים, וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם, וְעַל גֵּרֵי הַצֶּֽדֶק וְעָלֵֽינוּ, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכׇל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ&lt;קטע סוף=ברכת הצדיקים 1/&gt;&lt;קטע סוף=עמוד 87/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 89/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת הצדיקים 2/&gt;בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶם, וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ, כִּי בְךָ בָּטָֽחְנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים.&lt;קטע סוף=ברכת הצדיקים 2/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת הצדיקים הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת ירושלים===

====גוף הברכה (&quot;ולירושלים עירך&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ולירושלים עירך/&gt;וְלִירוּשָׁלַֽיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ; וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַן עוֹלָם; וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין.&lt;קטע סוף=ולירושלים עירך/&gt; * 
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====חתימת הברכה====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת ירושלים חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם.&lt;קטע סוף=ברכת ירושלים חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת ירושלים חתימה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת &quot;נחם&quot; (למנחה בתשעה באב)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה לברכת נחם/&gt;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;בתשעה באב אומרים וחותמים:&lt;קטע סוף=הוראה לברכת נחם/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת נחם/&gt;נַחֵם, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלָֽיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה, וְהַבְּזוּיָה וְהַשּוֹמֵמָה: הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶֽיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶֽיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶֽׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָֽדָה; וַיְבַלְּעֽוּהָ לִיגְיוֹנוֹת, וְיִירָשֽׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָטִּֽילוֹ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָֽרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִבְכֶּה, וִירוּשָׁלַֽיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה, יְיָ, בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ, נְאֻם יְיָ, חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם.&lt;קטע סוף=ברכת נחם/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת בית דוד===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת בית דוד/&gt;אֶת צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ, כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽינוּ כׇּל הַיּוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָה.&lt;קטע סוף=ברכת בית דוד/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת שומע תפילה===

====גוף הברכה (&quot;שמע קולנו&quot;)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=שמע קולנו/&gt;שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָֽתָּה; וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ,&lt;קטע סוף=שמע קולנו/&gt; * 
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת &quot;עננו&quot; (מנחה בתענית ציבור ליחיד)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה לעננו בברכת שומע תפילה/&gt;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;בתעניות הקהל מוסיף כאן בתפילת מנחה:&lt;קטע סוף=הוראה לעננו בברכת שומע תפילה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

קוד:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו 2}}&lt;/nowiki&gt;

או:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו גוף הברכה}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;תוצאה:&lt;/nowiki&gt;

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו גוף הברכה}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====חתימת הברכה====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=כי אתה שומע/&gt;כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.&lt;קטע סוף=כי אתה שומע/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת העבודה===

====הוראות לפני ברכת העבודה====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=המשך ב&quot;רצה&quot; במוסף של שבת רגילה/&gt;המשך בשבת שאינה ראש חודש (מעמוד 395).&lt;קטע סוף=המשך ב&quot;רצה&quot; במוסף של שבת רגילה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====גוף הברכה (&quot;רצה&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=רצה בעמך ישראל/&gt;רְצֵה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם; וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=רצה בעמך ישראל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;יעלה ויבוא&quot; לימי חול ושבת (בראש חודש וחול המועד)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא הוראה לימי חול ושבת/&gt;בראש חודש וחול המועד מוסיפים:&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא הוראה לימי חול ושבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא התחלה/&gt;&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה, וְיֵרָצֶה&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 2/&gt;וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 2/&gt; &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 3/&gt;וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ,&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 3/&gt; &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 4/&gt;וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה וּלְטוֹבָה, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם,&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 4/&gt;&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא התחלה/&gt; &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא ימים/&gt;&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 5 לימי חול ושבת/&gt;בְּיוֹם
*{{ק|בראש חודש:}} רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ
*{{ק|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת
*{{ק|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת
הַזֶּה.&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 5 לימי חול ושבת/&gt;&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא ימים/&gt; &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא סוף/&gt;&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 6/&gt;זׇכְרֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה,&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 6/&gt;&lt;קטע סוף=עמוד 455/&gt; &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 7/&gt;וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים; וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 7/&gt;&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא סוף/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;יעלה ויבוא&quot; לשלוש רגלים====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 5 לשלוש רגלים/&gt;&lt;קטע התחלה=ביום/&gt;בְּיוֹם&lt;קטע סוף=ביום/&gt;
*{{ק|בפסח:}} &lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא חג המצות/&gt;חַג הַמַּצּוֹת&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא חג המצות/&gt;
*{{ק|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבֻעוֹת
*{{ק|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת
*{{ק|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי, חַג הָעֲצֶֽרֶת
&lt;קטע התחלה=הזה/&gt;הַזֶּה.&lt;קטע סוף=הזה/&gt;&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 5 לשלוש רגלים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;יעלה ויבוא&quot; לראש השנה====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=יעלה ויבוא 5 לראש השנה/&gt;בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה.&lt;קטע סוף=יעלה ויבוא 5 לראש השנה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====סוף ברכת העבודה (&quot;ותחזינה עינינו&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה ל&quot;ותערב עליך&quot;/&gt;בחזרת הש&quot;ץ במוסף של המועדים אומרים כאן &quot;וְתֵעָרֵב עָלֶֽיךָ&quot; (עמ' 625) וממשיכים שם עד ברכת כהנים.&lt;קטע סוף=הוראה ל&quot;ותערב עליך&quot;/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותחזינה עינינו/&gt;וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.&lt;קטע סוף=ותחזינה עינינו/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====סוף ברכת העבודה לש&quot;ץ במוסף של המועדים (&quot;ותערב עליך&quot;)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותערב הוראה בחו&quot;ל/&gt;קהל וש&quot;ץ (בחוץ לארץ):&lt;קטע סוף=ותערב הוראה בחו&quot;ל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותערב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ותערב מילים 1/&gt;וְתֵעָרֵב {{נוסח|עָלֶֽיךָ|=היידנהיים, בער, בירנבוים|אחרים=לְפָנֶֽיךָ}} עֲתִירָתֵֽנוּ כְּעוֹלָה וּכְקׇרְבָּן; אָנָּא, רַחוּם, בְרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֶֽךָ, וְסֵֽדֶר הָעֲבוֹדָה&lt;קטע סוף=ותערב מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ותערב מילים 2/&gt;לִירוּשָׁלָֽיִם. וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים, וְשָׁם נַעֲבׇדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.&lt;קטע סוף=ותערב מילים 2/&gt;&lt;קטע סוף=ותערב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שאותך לבדך הוראה/&gt;והש&quot;ץ חותם:&lt;קטע סוף=שאותך לבדך הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=שאותך לבדך מילים/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד.&lt;קטע סוף=שאותך לבדך מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותערב הוראה בארץ ישראל/&gt;קהל וש&quot;ץ (בארץ ישראל):&lt;קטע סוף=ותערב הוראה בארץ ישראל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותערב עליך בארץ ישראל/&gt;וְתֵעָרֵב {{נוסח|עָלֶֽיךָ|ראו הערה למעלה בגרסה של חו&quot;ל.}} עֲתִירָתֵֽנוּ כְּעוֹלָה וּכְקׇרְבָּן. אָנָּא, רַחוּם, בְרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֶֽךָ, וְסֵֽדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָֽיִם; וְשָׁם נַעֲבׇדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.&lt;קטע סוף=ותערב עליך בארץ ישראל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ במוסף של מועדים &quot;ותחזינה עינינו&quot;/&gt;והש&quot;ץ חותם:{{ק|{{הערה|1=בחוץ לארץ חותמים &quot;שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד&quot; במוסף של המועדים כשהכהנים נושאים את כפיהם; הוא מנהג אשכנז הוותיק, וכנראה שנשתמר בנוסח זה מנהג ארץ ישראל העתיק מימי בית שני (ראו בער, [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n123/mode/1up עבודת ישראל עמ' 98]). ואילו בנוסח אשכנז בארץ ישראל בימינו קיבלו את דעת הגר&quot;א שחותמים כרגיל תמיד ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37666&amp;st=&amp;pgnum=18 פאת השולחן סימן י&quot;ז] ושם בבית ישראל סוף ס&quot;ק כ&quot;ד), ולכן גם העבירו את המשפט &quot;וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים&quot; למקומו הרגיל מיד לפני חתימת הברכה (על כל הנושא ראו '''סידור אזור אליהו''' עמ' שלה-שלו בהערה). החסידים בארץ ישראל שמרו על מנהג אשכנז הוותיק בסידוריהם (&quot;נוסח ספרד&quot;), ובנוסח זה עדיין חותמים &quot;שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד&quot;.}}}}&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ במוסף של מועדים &quot;ותחזינה עינינו&quot;/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותחזינה עינינו}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשך אחרי שאותך לבדך/&gt;הש&quot;ץ ממשיך בברכת מודים עד &quot;להודות&quot;, והקהל ב&quot;מודים דרבנן&quot; (עמ' 623).&lt;קטע סוף=הוראה להמשך אחרי שאותך לבדך/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת מודים===

====גוף הברכה (&quot;מודים&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=מודים אנחנו לך/&gt;&lt;קטע התחלה=מודים 1/&gt;מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. צוּר חַיֵּֽינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא. לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לְךָ, וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ, עַל חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶֽךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכׇל יוֹם עִמָּֽנוּ, וְעַל&lt;קטע סוף=מודים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מודים 2/&gt;נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכׇל עֵת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצׇהֳרָֽיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּֽינוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מודים 2/&gt;&lt;קטע סוף=מודים אנחנו לך/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====מודים דרבנן====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן הוראה/&gt;בחזרת הש&quot;ץ, הציבור עונה כאן ואומר:&lt;קטע סוף=מודים דרבנן הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן 1/&gt;מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. אֱלֹהֵי כׇל בָּשָׂר, יוֹצְרֵֽנוּ, יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּֽנוּ. כֵּן תְּחַיֵּֽנוּ וּתְקַיְּמֵֽנוּ,&lt;קטע סוף=מודים דרבנן 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מודים דרבנן 2/&gt;וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרוֹת קׇדְשֶֽׁךָ לִשְׁמֹר חֻקֶּֽיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ, וּלְעׇׇבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.&lt;קטע סוף=מודים דרבנן 2/&gt;&lt;קטע סוף=מודים דרבנן הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====על הניסים לחנוכה====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה הוראה/&gt;בחנוכה מוסיפים:&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=על הניסים פתיחה/&gt;עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן, וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה–&lt;קטע סוף=על הניסים פתיחה/&gt;

&lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה 1/&gt;בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, חַשְׁמוֹנַי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ, וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה 2/&gt;בְּעֵת צָרָתָם, רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם; מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה 2/&gt; &lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה 3/&gt;טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶֽךָ.&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה 3/&gt; &lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה 4/&gt;וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כֵּן בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶֽךָ, וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶֽׁךָ, וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה 4/&gt; &lt;קטע התחלה=על הניסים לחנוכה 5/&gt;בְּחַצְרוֹת קׇדְשֶֽׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה 5/&gt;&lt;קטע סוף=על הניסים לחנוכה הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====על הניסים לפורים====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=על הניסים לפורים הוראה/&gt;בפורים מוסיפים:&lt;קטע סוף=על הניסים לפורים הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=על הניסים לשושן פורים הוראה/&gt;בפורים בירושלים (ט&quot;ו אדר) מוסיפים:&lt;קטע סוף=על הניסים לשושן פורים הוראה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;תוצאה (&quot;על הניסים... בזמן הזה&quot;):&lt;/nowiki&gt;

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

&lt;קטע התחלה=על הניסים לפורים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=על הניסים לפורים 1/&gt;בִּימֵי מׇרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע. בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כׇּל הַיְּהוּדִים, מִנַּֽעַר&lt;קטע סוף=על הניסים לפורים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=על הניסים לפורים 2/&gt;וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר, הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֽוֹתָ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.&lt;קטע סוף=על הניסים לפורים 2/&gt;&lt;קטע סוף=על הניסים לפורים הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;ועל כולם&quot;====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ועל כולם/&gt;וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=ועל כולם/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;וכתוב לחיים טובים&quot; (בעשרת ימי תשובה)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=וכתוב לחיים טובים הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה מוסיפים:&lt;קטע סוף=וכתוב לחיים טובים הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך/&gt;וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כׇל בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ.&lt;קטע סוף=וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====סוף הברכה (&quot;וכל החיים&quot;)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=וכל החיים/&gt;וְכֹל הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל, יְשׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ, וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.&lt;קטע סוף=וכל החיים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת השלום===

====ברכת כהנים לש&quot;ץ====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

הוראות:
*הוראה לכל השנה: &lt;קטע התחלה=הוראה לברכת כהנים לש&quot;ץ/&gt;ברכת כהנים לחזרת הש&quot;ץ בחוץ לארץ (וגם בארץ ישראל כשאין כהנים העולים לדוכן):&lt;קטע סוף=הוראה לברכת כהנים לש&quot;ץ/&gt;
*הוראה למוסף של מועדים: &lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ במועדים עם אין כהנים העולים לדוכן/&gt;אם אין כהנים העולים לדוכן הש&quot;ץ אומר:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ במועדים עם אין כהנים העולים לדוכן/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת כהנים לש&quot;ץ הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת כהנים לש&quot;ץ 1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, בָּרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה&lt;קטע סוף=ברכת כהנים לש&quot;ץ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ברכת כהנים לש&quot;ץ 2/&gt;הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו, כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶֽׁךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ברכת כהנים לש&quot;ץ 2/&gt; &lt;קטע התחלה=ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.&lt;קטע סוף=ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת כהנים לש&quot;ץ הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת כהנים בכל יום בארץ ישראל====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת כהנים בארץ ישראל הוראה/&gt;בארץ ישראל הכהנים עולים לדוכן ונושאים את כפיהם בכל יום בשחרית (בחזרת הש&quot;ץ).{{ק|{{הערה|וכן דעת הגר&quot;א אפילו בחו&quot;ל (פאר השולחן סימן ב' ס&quot;ק כ&quot;ג). אמנם בארץ ישראל נהגו שאין הכהנים עולים לדוכן בתשעה באב בבוקר אלא במנחה.}}}}{{ש}}הרב או הגבאי קורא להם:&lt;קטע סוף=ברכת כהנים בארץ ישראל הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|קריאה לכהנים}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לברכת המצווה של הכהנים/&gt;הכהנים מברכים על המצווה:&lt;קטע סוף=הוראה לברכת המצווה של הכהנים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|לברך את עמו ישראל באהבה}} &lt;קטע התחלה=אמן/&gt;{{ק|הקהל עונה:}} אָמֵן.&lt;קטע סוף=אמן/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראת הקראה לכהנים/&gt;הש&quot;ץ מקריא לכהנים את המילים אחת לאחת:&lt;קטע סוף=הוראת הקראה לכהנים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת כהנים פסוקים בכל יום/&gt;  יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. {{ק|הקהל עונה:}} אָמֵן.{{ש}}  יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ. {{ק|הקהל עונה:}} אָמֵן.{{ש}}  יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. {{ק|הקהל עונה:}} אָמֵן.&lt;קטע סוף=ברכת כהנים פסוקים בכל יום/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אדיר במרום מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ריבונו של עולם לכהנים מילים}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ להמשיך בשים שלום/&gt;הש&quot;ץ ממשיך בברכת &quot;שִׂים שָׁלוֹם&quot;.&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ להמשיך בשים שלום/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת כהנים בתפילת מוסף של המועדים====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת כהנים כותרת/&gt;בִּרְכַּת כֹּהֲנִים&lt;קטע סוף=ברכת כהנים כותרת/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה ל&quot;יהי רצון&quot; של הקהל/&gt;קהל:&lt;קטע סוף=הוראה ל&quot;יהי רצון&quot; של הקהל/&gt;

&lt;קטע התחלה=&quot;יהי רצון&quot; של הקהל מילים/&gt;יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא הַבְּרָכָה הַזֹּאת שֶׁצִּוִּֽיתָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִכְשׁוֹל וְעָוֺן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=&quot;יהי רצון&quot; של הקהל מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ לפני ברכת כהנים/&gt;ש&quot;ץ:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ לפני ברכת כהנים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אמירה לש&quot;ץ לפני ברכת כהנים/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, בָּרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו&lt;קטע סוף=אמירה לש&quot;ץ לפני ברכת כהנים/&gt;

&lt;קטע התחלה=קריאה לכהנים/&gt;כֹּהֲנִים&lt;קטע סוף=קריאה לכהנים/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה למענה של הקהל לקריאה/&gt;קהל:&lt;קטע סוף=הוראה למענה של הקהל לקריאה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מענה של הקהל לקריאה/&gt;עַם קְדוֹשֶֽׁךָ, כָּאָמוּר.&lt;קטע סוף=מענה של הקהל לקריאה/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לכהנים לברך על המצווה/&gt;כהנים:&lt;קטע סוף=הוראה לכהנים לברך על המצווה/&gt;

&lt;קטע התחלה=לברך את עמו ישראל באהבה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּֽנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.&lt;קטע סוף=לברך את עמו ישראל באהבה/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוק ראשון/&gt;{{ק|כהנים:}} יְבָרֶכְךָ
:{{ק|קהל:}} יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.
{{ק|כהנים:}} {{נוסח|יְיָ|בירנבוים=יְהֹוָה}}
:{{ק|קהל:}} יְיָ אֲדֹנֵֽינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָֽרֶץ.
{{ק|כהנים:}} וְיִשְׁמְרֶֽךָ.
:{{ק|קהל:}} שׇׁמְרֵֽנִי, אֵל, כִּי חָסִֽיתִי בָךְ.&lt;קטע סוף=פסוק ראשון/&gt;

&lt;קטע התחלה=ריבונו של עולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ריבונו של עולם 1/&gt;רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלְּךָ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ; חֲלוֹם חָלַֽמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵֽעַ מַה הוּא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיוּ כׇּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, בֵּין שֶׁחָלַֽמְתִּי עַל עַצְמִי וּבֵין שֶׁחָלַֽמְתִּי עַל אֲחֵרִים וּבֵין שֶׁחָלְמוּ אֲחֵרִים עָלָי;&lt;קטע סוף=ריבונו של עולם 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ריבונו של עולם 2/&gt;אִם טוֹבִים הֵם, חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם, וְיִתְקַיְּמוּ בִי וּבָהֶם כַּחֲלוֹמוֹת שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק; וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה, רְפָאֵם כְּחִזְקִיָּֽהוּ מֶֽלֶךְ יְהוּדָה מֵחׇלְיוֹ, וּכְמִרְיָם הַנְּבִיאָה מִצָּרַעְתָּהּ, וּכְנַעֲמָן מִצָּרַעְתּוֹ, וּכְמֵי מָרָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּֽנוּ, וּכְמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַֽכְתָּ אֶת קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע מִקְּלָלָה לִבְרָכָה, כֵּן תַּהֲפֹךְ כׇּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, וְתִשְׁמְרֵֽנִי וּתְחׇנֵּֽנִי וְתִרְצֵֽנִי. אָמֵן.&lt;קטע סוף=ריבונו של עולם 2/&gt;&lt;קטע סוף=ריבונו של עולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוק שני/&gt;{{ק|כהנים:}} יָאֵר
:　　{{ק|קהל:}} אֱלֹהִים יְחׇנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ; יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ סֶֽלָה.
{{ק|כהנים:}} {{נוסח|יְיָ|בירנבוים=יְהֹוָה}}
:　　{{ק|קהל:}} יְיָ יְיָ, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת.
{{ק|כהנים:}} פָּנָיו
:　　{{ק|קהל:}} פְּנֵה אֵלַי וְחׇנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָֽנִי.
{{ק|כהנים:}} אֵלֶֽיךָ
:　　{{ק|קהל:}} אֵלֶֽיךָ, יְיָ, נַפְשִׁי אֶשָּׂא.
{{ק|כהנים:}} וִיחֻנֶּֽךָ.
:　　{{ק|קהל:}} הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵֽינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עַד שֶׁיְּחׇנֵּֽנוּ.&lt;קטע סוף=פסוק שני/&gt;


&lt;קטע התחלה=פסוק שלישי/&gt;{{ק|כהנים:}} יִשָּׂא
:　　{{ק|קהל:}} יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. וּמְצָא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
{{ק|כהנים:}} {{נוסח|יְיָ|בירנבוים=יְהֹוָה}}
:　　{{ק|קהל:}} יְיָ, חׇנֵּֽנוּ, לְךָ קִוִּֽינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים, אַף יְשׁוּעָתֵֽנוּ בְּעֵת צָרָה.
{{ק|כהנים:}} פָּנָיו
:　　{{ק|קהל:}} אַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי בְּיוֹם צַר לִי; הַטֵּה אֵלַי אׇזְנֶֽךָ, בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵֽנִי.
{{ק|כהנים:}} אֵלֶֽיךָ
:　　{{ק|קהל:}} אֵלֶֽיךָ נָשָֽׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָֽיִם.
{{ק|כהנים:}} וְיָשֵׂם
:　　{{ק|קהל:}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵֽם.
{{ק|כהנים:}} לְךָ
:　　{{ק|קהל:}} לְךָ, יְיָ, הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ, יְיָ, הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.
{{ק|כהנים:}} שָׁלוֹם.
:　　{{ק|קהל:}} שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר יְיָ, וּרְפָאתִיו.&lt;קטע סוף=פסוק שלישי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר במרום הוראה/&gt;קהל:&lt;קטע סוף=אדיר במרום הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר במרום מילים/&gt;אַדִּיר בַּמָּרוֹם, שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם; יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם.&lt;קטע סוף=אדיר במרום מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ריבונו של עולם לכהנים הוראה/&gt;כהנים:&lt;קטע סוף=ריבונו של עולם לכהנים הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ריבונו של עולם לכהנים מילים/&gt;רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִֽׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַֽרְתָּ עָלֵֽינוּ; וְאַף אַתָּה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ. הַשְׁקִֽיפָה מִמְּעוֹן קׇדְשְׁךָ, מִן הַשָּׁמַֽיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַֽתָּה לָּֽנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, אֶֽרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.&lt;קטע סוף=ריבונו של עולם לכהנים מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בשים שלום בעמוד 625/&gt;הש&quot;ץ ממשיך בברכת &quot;שים שלום&quot; (עמ' 625).&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בשים שלום בעמוד 625/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====גוף הברכה (&quot;שים שלום&quot; בשחרית)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

הוראה: &lt;קטע התחלה=הוראה לשים שלום בשחרית/&gt;בשחרית:&lt;קטע סוף=הוראה לשים שלום בשחרית/&gt;

&lt;קטע התחלה=שים שלום/&gt;שִׂים שָׁלוֹם, טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִים חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ. בָּרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ, כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָד, בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ; כִּי בְאוֹר פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶֽסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים, וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ.&lt;קטע סוף=שים שלום/&gt; * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לשחרית בחול|ברכת שלום חתימה}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====גוף הברכה (&quot;שלום רב&quot; במנחה וערבית)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;

הוראות:
*&lt;קטע התחלה=הוראה לשלום רב במנחה וערבית/&gt;במנחה וערבית:&lt;קטע סוף=הוראה לשלום רב במנחה וערבית/&gt;
*&lt;קטע התחלה=הוראה לשלום רב במנחה של חול/&gt;בתעניות במנחה אומרים כאן ברכת כהנים (עמ' 93), ובמקום הברכה הבאה (&quot;שלום רב&quot;) אומרים את ברכת &quot;שים שלום&quot; (עמ' 95).&lt;קטע סוף=הוראה לשלום רב במנחה של חול/&gt;

&lt;קטע התחלה=שלום רב/&gt;שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶֽלֶךְ אָדוֹן לְכׇל הַשָּׁלוֹם, וְטוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ.&lt;קטע סוף=שלום רב/&gt; * {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לשחרית בחול|ברכת שלום חתימה}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====&quot;בספר חיים&quot; (לעשרת ימי תשובה)====
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=בספר חיים הוראה/&gt;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;בעשרת ימי תשובה אומרים:&lt;קטע סוף=בספר חיים הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=בספר חיים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=בספר חיים 1/&gt;בְּסֵֽפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב&lt;קטע סוף=בספר חיים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=בספר חיים 2/&gt;לְפָנֶֽיךָ, אֲנַֽחְנוּ וְכׇל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.&lt;קטע סוף=בספר חיים 2/&gt;&lt;קטע סוף=בספר חיים הכל/&gt; 
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====חתימה לברכת השלום====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
*במשך השנה: &lt;קטע התחלה=ברכת שלום חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.&lt;קטע סוף=ברכת שלום חתימה/&gt;
*בעשרת ימי תשובה (לשימוש בסידור לכל השנה): &lt;קטע התחלה=עושה השלום עם הוראה/&gt;{{ק|בחו&quot;ל חותמים:}}&lt;קטע התחלה=הערה על &quot;עושה השלום&quot;/&gt;{{ק|{{הערה|1=בחוץ לארץ חותמים &quot;עושה השלום&quot; בעשרת ימי תשובה, והוא מנהג אשכנז הוותיק. ואילו בנוסח אשכנז בארץ ישראל קיבלו את דעת הגר&quot;א שחותמים כרגיל תמיד, ואין לשנות בעשרת ימי תשובה ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37666&amp;st=&amp;pgnum=18 פאת השולחן סימן י&quot;ז] ושם בבית ישראל סוף ס&quot;ק כ&quot;ד); וכן מנהגם של החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;) והספרדים.}}}}&lt;קטע סוף=הערה על &quot;עושה השלום&quot;/&gt; &lt;קטע התחלה=עושה השלום מילים/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.&lt;קטע סוף=עושה השלום מילים/&gt;&lt;קטע סוף=עושה השלום עם הוראה/&gt;
*שילוב (לשימוש בתפילות הימים הנוראים): &lt;קטע התחלה=חתימה משולבת לברכת השלום/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, [{{ק|בארץ:}} הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם / {{ק|בחו&quot;ל:}} עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם].&lt;קטע סוף=חתימה משולבת לברכת השלום/&gt;&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לשחרית בחול|הערה על &quot;עושה השלום&quot;}}&lt;/nowiki&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===&quot;אלוהי נצור&quot;===
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אלוהי נצור הוראה/&gt;יש להוסיף את התחינה הזאת אחרי תפילת העמידה:&lt;קטע סוף=אלוהי נצור הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=אלוהי נצור הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אלוהי נצור 1/&gt;&lt;קטע התחלה=אלוהי עד מדבר מרמה/&gt;אֱלֹהַי, נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה&lt;קטע סוף=אלוהי עד מדבר מרמה/&gt;, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. &lt;קטע התחלה=פתח ליבי עד נפשי/&gt;פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ, וּבְמִצְוֺתֶֽיךָ תִּרְדּוֹף נַפְשִׁי&lt;קטע סוף=פתח ליבי עד נפשי/&gt;; וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּוֹרָתֶֽךָ. לְמַֽעַן יֵחָלְצוּן&lt;קטע סוף=אלוהי נצור 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אלוהי נצור 2/&gt;יְדִידֶֽיךָ, הוֹשִֽׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵֽנִי. &lt;קטע התחלה=יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי {{נוסח|וְגֹאֲלִי|=מסורה|בירנבוים=וְגוֹאֲלִי}}.&lt;קטע סוף=יהיו לרצון/&gt; עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.&lt;קטע סוף=אלוהי נצור 2/&gt;&lt;קטע סוף=אלוהי נצור הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי רצון הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי רצון עד קדמוניות/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי רצון 1/&gt;יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ. וְשָׁם נַעֲבׇדְךָ&lt;קטע סוף=יהי רצון 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי רצון 2/&gt;בְּיִרְאָה, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.&lt;קטע סוף=יהי רצון עד קדמוניות/&gt; &lt;קטע התחלה=פסוק וערבה לה'/&gt;וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָֽיִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.&lt;קטע סוף=פסוק וערבה לה'/&gt;&lt;קטע סוף=יהי רצון 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי רצון הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==מעין שמונה עשרה (ברכת &quot;הביננו&quot;)==
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=כותרת למעין שמונה עשרה/&gt;מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה&lt;קטע סוף=כותרת למעין שמונה עשרה/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה למעין שמונה עשרה/&gt;כשאי אפשר לומר את תפילת העמידה במלואה:&lt;קטע סוף=הוראה למעין שמונה עשרה/&gt;

&lt;קטע התחלה=תפילת הביננו/&gt;הֲבִינֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָדַֽעַת דְּרָכֶיךָ; וּמוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְיִרְאָתֶֽךָ; וְתִסְלַח לָֽנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים; וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב; וְדַשְּׁנֵֽנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶֽךָ; וּנְפוּצוֹתֵֽינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ תְּקַבֵּץ. וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָׁפֵֽטוּ; וְעַל הַרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶֽךָ; וְיִשְׂמְחוּ צַדִיקִים בְּבִנְיַן עִירֶֽךָ, וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶֽךָ, וּבִצְמִֽיחַת קֶֽרֶן לְדָוִד עַבְדֶּֽךָ, וּבְעֲרִֽיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶֽךָ; טֶֽרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.&lt;קטע סוף=תפילת הביננו/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכת הזמן לתפילות של יום השבת==

===ברכת הזמן לערבית של שבת===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה קידשת/&gt;אַתָּה קִדַּֽשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶֽךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, וּבֵרַכְתּוֹ מִכׇּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכׇּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:&lt;קטע סוף=אתה קידשת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויכולו מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=ויכולו 1/&gt;וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָֽרֶץ וְכׇל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל&lt;קטע סוף=ויכולו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ויכולו 2/&gt;מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָֽרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.&lt;קטע סוף=ויכולו 2/&gt;&lt;קטע סוף=ויכולו מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה במנוחתנו מילים/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ; שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ, וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ; וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת; וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ {{נוסח|בָהּ|=בירנבוים|אחרים=בוֹ (בשחרית ומוסף), בָם (במנחה)}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.&lt;קטע סוף=רצה במנוחתנו מילים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת מעין שבע לערבית של שבת===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ויכולו הוראה/&gt;ש&quot;ץ וקהל:&lt;קטע סוף=ויכולו הוראה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

קוד:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ויכולו מילים}}&lt;/nowiki&gt;

תוצאה:

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ויכולו מילים}}

&lt;קטע התחלה=ברכת פתיחה למעין שבע הוראה לש&quot;ץ/&gt;ש&quot;ץ:&lt;קטע סוף=ברכת פתיחה למעין שבע הוראה לש&quot;ץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת פתיחה למעין שבע מילים/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=ברכת פתיחה למעין שבע מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מגן אבות הוראה/&gt;קהל:&lt;קטע סוף=מגן אבות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מגן אבות מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מגן אבות מילים 1/&gt;מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ, הָאֵל ({{ק|בעשרת ימי תשובה:}} הַמֶּֽלֶךְ) הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמֽוֹהוּ, הַמֵּנִֽיחַ לְעַמּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קׇדְשׁוֹ, כִּי בָם רָצָה לְהָנִֽיחַ לָהֶם; לְפָנָיו נַעֲבֹד בְּיִרְאָה וָפַֽחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ&lt;קטע סוף=מגן אבות מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מגן אבות מילים 2/&gt;בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכוֹת. {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִֽיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹֽנֶג, זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.&lt;קטע סוף=מגן אבות מילים 2/&gt;&lt;קטע סוף=מגן אבות מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה במנוחתנו הוראה לש&quot;ץ/&gt;ש&quot;ץ:&lt;קטע סוף=רצה במנוחתנו הוראה לש&quot;ץ/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

קוד:

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה במנוחתנו מילים}}&lt;/nowiki&gt;

תוצאה:

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה במנוחתנו מילים}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הזמן לשחרית של שבת===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ישמח משה/&gt;יִשְׂמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶֽבֶד נֶאֱמָן קָרָֽאתָ לּוֹ; כְּלִיל תִּפְאֶֽרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַֽתָּ, בְּעׇמְדוֹ לְפָנֶֽיךָ עַל הַר סִינָי. וּשְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:&lt;קטע סוף=ישמח משה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ושמרו/&gt;וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵֽׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם וְאֶת הָאָֽרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.&lt;קטע סוף=ושמרו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ולא נתתו/&gt;וְלֹא נְתַתּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת; וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ, מַלְכֵּֽנוּ, לְעוֹבְדֵי פְסִילִים; וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים; כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶֽרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָֽרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶֽךָ, וְהַשְּׁבִיעִי רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ, זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.&lt;קטע סוף=ולא נתתו/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה במנוחתנו מילים}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הזמן למוסף בשבת רגילה===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=תיקנת שבת הוראה/&gt;בשבת רגילה (שאינה ראש חודש):&lt;קטע סוף=תיקנת שבת הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=תיקנת שבת מילים/&gt;תִּכַּֽנְתָּ שַׁבָּת, רָצִֽיתָ קׇרְבְּנוֹתֶֽיהָ. צִוִּֽיתָ פֵּרוּשֶֽׁיהָ עִם סִדּוּרֵי נְסָכֶֽיהָ. מְעַנְּגֶֽיהָ לְעוֹלָם כָּבוֹד יִנְחָֽלוּ; טוֹעֲמֶֽיהָ חַיִּים זָכוּ; וְגַם הָאוֹהֲבִים דְּבָרֶֽיהָ גְּדֻלָּה בָּחָֽרוּ. אָז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עליה. וַתְּצַוֵּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לְהַקְרִיב בָּהּ קׇרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּעֲלֵֽנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵֽנוּ, וְתִטָּעֵֽנוּ בִּגְבוּלֵֽנוּ; וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה, כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=תיקנת שבת מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=וביום השבת/&gt;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם; וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת, מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן, וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.&lt;קטע סוף=וביום השבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישמחו במלכותך מילים/&gt;יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקֽוֹרְאֵי עֹֽנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶֽךָ; וְהַשְּׁבִיעִי רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ, זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.&lt;קטע סוף=ישמחו במלכותך מילים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה במנוחתנו מילים}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשך מוסף של שבת רגילה/&gt;ממשיכים &quot;רְצֵה&quot; בעמוד 399.&lt;קטע סוף=הוראה להמשך מוסף של שבת רגילה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הזמן למוסף בשבת ראש חודש===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה לשבת ראש חודש/&gt;בשבת ראש חודש:&lt;קטע סוף=הוראה לשבת ראש חודש/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה יצרת/&gt;אַתָּה יָצַֽרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּֽדֶם; כִּלִּֽיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַֽבְתָּ אוֹתָֽנוּ וְרָצִֽיתָ בָּֽנוּ, וְרוֹמַמְתָּֽנוּ מִכׇּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְקֵרַבְתָּֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵֽינוּ קָרָֽאתָ; וַתִּתֶּן־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ, חָרְבָה עִירֵֽנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵֽׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵֽנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּֽינוּ, וְאֵין אֲנַֽחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶֽךָ, בַּבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶֽׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּעֲלֵֽנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵֽנוּ, וְתִטָּעֵֽנוּ בִּגְבוּלֵֽנוּ; וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה, כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=אתה יצרת/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וביום השבת}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ובראשי חודשיכם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ומנחתם ונסכיהם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ישמחו במלכותך מילים}}

&lt;קטע התחלה=רצה במנוחתנו לשבת ראש חודש 1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה&lt;קטע סוף=רצה במנוחתנו לשבת ראש חודש 1/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|את החודש הזה עד ולכפרת פשע}} &lt;קטע התחלה=רצה במנוחתנו לשבת ראש חודש 2/&gt;כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַֽרְתָּ מִכׇּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קׇדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָֽעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָֽעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.&lt;קטע סוף=רצה במנוחתנו לשבת ראש חודש 2/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת הזמן למנחה של שבת===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה אחד/&gt;אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָֽרֶץ. תִּפְאֶֽרֶת גְּדֻלָּה, וַעֲטֶֽרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָֽתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנֽוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶֽטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה {{נוסח|שָׁאַתָּה|=בירנבוים|שֶׁאַתָּה}} רֽוֹצֶה בָהּ; יַכִּֽירוּ בָנֶֽיךָ וְיֵדְעוּ, כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּֽישׁוּ אֶת שְׁמֶֽךָ.&lt;קטע סוף=אתה אחד/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה במנוחתנו מילים}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכת הזמן למוסף של ראש חודש==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ראשי חודשים לעמך נתת/&gt;רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָֽתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכׇל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶֽיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם, זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּֽחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּֽנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִשְׁמָעִים בְּעִירֶֽךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶֽךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכּוֹר. וַהֲבִיאֵֽנוּ לְצִיוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַֽיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם; וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ראשי חודשים לעמך נתת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובראשי חודשיכם/&gt;וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַֽיִם, וְאַֽיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=ובראשי חודשיכם/&gt;

&lt;קטע התחלה=ומנחתם ונסכיהם/&gt;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָֽיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּֽבֶשׂ, וְיַֽיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.&lt;קטע סוף=ומנחתם ונסכיהם/&gt;

&lt;קטע התחלה=חדש עלינו את החודש הזה הכל/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ &lt;קטע התחלה=את החודש הזה עד ולכפרת פשע/&gt;אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֺן ({{ק|בשנה מעוברת:{{הערה|תוספת זו נמצאת בסידורו החשוב של ר' שבתי סופר (שנת שע&quot;ח), כדי להשלים י&quot;ג בקשות במקביל לי&quot;ג החודשים בשנה מעוברת. המנהג נפוץ בסידורי אשכנז לאחריו. אך יש נוהגים להזכיר &quot;ולכפרת פשע&quot; רק עד חודש העיבור, דהיינו עד חודש אדר השני.}}}} {{נוסח|וּלְכַפָּֽרַת|בירנבוים=וּלְכַפָּרַת}} {{נוסח|פָּֽשַׁע|=בירנבוים (המקור ברז&quot;ה)|פֶּֽשַׁע)}}).&lt;קטע סוף=את החודש הזה עד ולכפרת פשע/&gt; כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכׇּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָֽעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.&lt;קטע סוף=חדש עלינו את החודש הזה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראת המשך למוסף של ראש חודש/&gt;ממשיכים ב&quot;עָלֵינוּ&quot;, עמ' 135; &quot;בָּרְכִי נַפְשִׁי&quot;, עמ' 465.&lt;קטע סוף=הוראת המשך למוסף של ראש חודש/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכת הזמן לשלוש רגלים (ערבית, שחרית ומנחה)==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה בחרתנו/&gt;אַתָּה בְחַרְתָּֽנוּ מִכׇּל הָעַמִּים, אָהַֽבְתָּ אוֹתָֽנוּ וְרָצִֽיתָ בָּֽנוּ, וְרוֹמַמְתָּֽנוּ מִכׇּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְקֵרַבְתָּֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵֽינוּ קָרָֽאתָ.&lt;קטע סוף=אתה בחרתנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותודיענו במוצ&quot;ש הוראה/&gt;במוצאי שבת:&lt;קטע סוף=ותודיענו במוצ&quot;ש הוראה/&gt;

(&lt;קטע התחלה=ותודיענו במוצ&quot;ש מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ותודיענו במוצ&quot;ש מילים 1/&gt;וַתּוֹדִיעֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי {{נוסח|רְצוֹנֶֽךָ.|=בירנבוים בעמוד 589 (בעמידה לשלוש רגלים), בנקודה לסוף משפט. ואילו בעמוד 659 (בעמידה לראש השנה) פיסק &quot;רְצוֹנֶֽךָ;&quot;.}} וַתִּתֶּן־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֺת טוֹבִים; וַתַּנְחִילֵֽנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמֽוֹעֲדֵי קֹֽדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵֽׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶֽגֶל; וַתַּבְדֵּל, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר {{נוסח|לְחֹֽשֶׁךְ|בירנבוים=לְחֽשֶׁךְ}}, בֵּין&lt;קטע סוף=ותודיענו במוצ&quot;ש מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ותודיענו במוצ&quot;ש מילים 2/&gt;יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּֽלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּֽשְׁתָּ; הִבְדַּֽלְתָּ וְקִדַּֽשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ותודיענו במוצ&quot;ש מילים 2/&gt;&lt;קטע סוף=ותודיענו במוצ&quot;ש מילים הכל/&gt;)

&lt;קטע התחלה=ותתן לנו לשלוש רגלים/&gt;{{נוסח|וַתִּתֶּן־לָֽנוּ|=ברינבוים|וַתִּֽתֶּן לָֽנוּ}}, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה (שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם)
*{{ק|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵֽנוּ,
*{{ק|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבֻעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵֽנוּ,
*{{ק|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵֽנוּ,
*{{ק|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי, חַג הָעֲצֶֽרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵֽנוּ,
(בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ, זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם.&lt;קטע סוף=ותתן לנו לשלוש רגלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 5 לשלוש רגלים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 6}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 7}}

&lt;קטע התחלה=והשיאנו לשלוש רגלים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והשיאנו לשלוש רגלים 1/&gt;וְהַשִּׂיאֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶֽיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִֽיתָ וְאָמַֽרְתָּ לְבָרְכֵֽנוּ. אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, (רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ) קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ&lt;קטע סוף=והשיאנו לשלוש רגלים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והשיאנו לשלוש רגלים 2/&gt;בְּתוֹרָתֶֽךָ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ, וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת; וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן (שַׁבָּת וּ)מוֹעֲדֵי קׇדְשֶֽׁךָ, וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.&lt;קטע סוף=והשיאנו לשלוש רגלים 2/&gt;&lt;קטע סוף=והשיאנו לשלוש רגלים הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==תפילת טל ותפילת גשם (במוסף לשלוש רגלים)==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=תפילת טל כותרת/&gt;תְּפִלַּת טַל&lt;קטע סוף=תפילת טל כותרת/&gt;
*&lt;קטע התחלה=תפילת גשם כותרת/&gt;תְּפִלַּת גֶּֽשֶׁם&lt;קטע סוף=תפילת גשם כותרת/&gt;
הוראות:
*הוראה לתפילת טל: &lt;קטע התחלה=תפילת טל הוראה/&gt;אומרים תפילת טל ביום הראשון של פסח בתפילת מוסף.{{ש}}בחוץ לארץ אומרים אותה בחזרת הש&quot;ץ, אבל בארץ ישראל הנהיגו ברוב הקהילות לומר את הפיוט &quot;טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ&quot; בלבד, קודם לתפילת הלחש.&lt;קטע סוף=תפילת טל הוראה/&gt;
*הוראה לתפילת גשם: &lt;קטע התחלה=תפילת גשם הוראה/&gt;אומרים תפילת גשם בשמיני עצרת בתפילת מוסף.{{ש}}בחוץ לארץ אומרים אותה בחזרת הש&quot;ץ, אבל בארץ ישראל הנהיגו ברוב הקהילות לומר את הפיוט &quot;זְכוֹר אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶֽיךָ כְּמַֽיִם&quot; בלבד, קודם לתפילת הלחש.&lt;קטע סוף=תפילת גשם הוראה/&gt;
*הערה לתפילת טל ולתפילת גשם: &lt;קטע התחלה=הערה לתפילות טל וגשם/&gt;{{הערה|התפילות לטל וגשם היו משולבות בתוך חזרת הש&quot;ץ בנוסח אשכנז הוותיק, וכך נוהגים עד היום בחו&quot;ל. אמנם בנוסח אשכנז של ארץ ישראל הפסיקו לשלב את הפיוטים בתוך חזרת הש&quot;ץ, ורק את הפיוט העיקרי שהיה נהוג לפני &quot;מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד&quot; אומרים לפני תפילת הלחש (אחרי הכנסת ספר תורה ולפני חצי קדיש). השינוי הזה בא בהשפעת מנהג הספרדים ובניגוד לדעת הגר&quot;א ([[מעשה רב הלכות יום טוב#קסג|מעשה רב קסג]]); ראו [http://hebrewbooks.org/8789 '''ספר ארץ ישראל'''] לרי&quot;מ טוקצינסקי, סימן א' חלק ב' סעיף ו' (עמ' יט). אמנם הנוהגים נוסח החסידים בארץ (&quot;נוסח ספרד&quot;) המשיכו לשלב את תפילת טל בחזרת הש&quot;ץ, וכך נהג גם ה&quot;חזון איש&quot;.}}&lt;קטע סוף=הערה לתפילות טל וגשם/&gt;
*הוראה לש&quot;ץ: &lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ לפני תפילות טל וגשם/&gt;ש&quot;ץ:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ לפני תפילות טל וגשם/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===תפילת טל (ביום הראשון של פסח)===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך עוזר}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;קטע התחלה=בדעתו אביעה חידות/&gt;בְּדַעְתּוֹ אַבִּֽיעָה חִידוֹת, בְּעַם זוּ בְּזוּ בְּטַל לְהַחֲדוֹת, טַל גֵּיא וּדְשָׁאֶֽיהָ לַחֲדוֹת, דָּצִים בְּצִלּוֹ לְהֵחָדוֹת, אוֹת יַלְדוּת טַל לְהָגֵן לְתוֹלָדוֹת.&lt;קטע סוף=בדעתו אביעה חידות/&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מגן אברהם}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גבור}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;קטע התחלה=תהומות הדום/&gt;תְּהוֹמוֹת הֲדוֹם לִרְסִיסוֹ כְּסוּפִים, וְכׇל נְאוֹת דֶּֽשֶׁא לוֹ נִכְסָפִים, טַל זִכְרוֹ גְבוּרוֹת מוֹסִיפִים, חָקוּק בְּגִישַׁת מוּסָפִים, טַל לְהַחֲיוֹת בּוֹ {{נוסח|נְקוּקֵי|נְקִיקֵי}} סְעִיפִים.&lt;קטע סוף=תהומות הדום/&gt;

&lt;קטע התחלה=טל תן לרצות ארצך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=טל תן לרצות ארצך 1/&gt;    אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,{{ש}}טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ,{{ש}} שִׁיתֵֽנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ,{{ש}} רוֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ,{{ש}} קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ, בְּטָל.&lt;קטע סוף=טל תן לרצות ארצך 1/&gt;

&lt;קטע התחלה=טל תן לרצות ארצך 2/&gt;טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶּֽרֶת,{{ש}} פְּרִי הָאָֽרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶֽרֶת,{{ש}} עִיר כְּסֻכָּה נוֹתֶֽרֶת,{{ש}} שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶֽרֶת, בְּטָל.

טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶֽרֶץ בְּרוּכָה,{{ש}} מִמֶּֽגֶד שָׁמַֽיִם שַׂבְּעֵֽנוּ בְרָכָה,{{ש}} לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה,{{ש}} כַּנָּה אַחֲרֶֽיךָ מְשׁוּכָה, בְּטָל.

טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים,{{ש}} טְעֵם בִּמְאוֹדֶֽךָ מֻבְחָרִים,{{ש}} חֲנוּנֶֽיךָ חַלֵּץ {{נוסח|מִמַּסְגֵּרִים|=בירנבוים=מִמַּסְגְּרִים}},{{ש}} זִמְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים, בְּטָל.

טַל וְשָׂבָע מַלֵּא אֲסָמֵֽינוּ,{{ש}} הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ,{{ש}} דּוֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵֽנוּ,{{ש}} גַּן רָוֶה שִׂימֵֽנוּ, בְּטָל.

טַל בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן,{{ש}} בְּמִשְׁמַנֵּֽינוּ אַל יְהִי רָזוֹן,{{ש}} אֲיֻמָּה אֲשֶׁר הִסַּֽעְתָּ כַצֹּאן,{{ש}} אָֽנָא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן, בְּטָל.&lt;קטע סוף=טל תן לרצות ארצך 2/&gt;&lt;קטע סוף=טל תן לרצות ארצך הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שאתה הוא מוריד הטל/&gt;שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל.&lt;קטע סוף=שאתה הוא מוריד הטל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכה בסוף תפילות טל וגשם/&gt;{{ק|קהל וש&quot;ץ:}} לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה　　{{ק|קהל:}} אָמֵן.{{ש}}{{ק|קהל וש&quot;ץ:}}  לְחַיִּים וְלֹא לְמָֽוֶת　　{{ק|קהל:}} אָמֵן.{{ש}}{{ק|קהל וש&quot;ץ:}}  לְשֹֽׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן　　{{ק|קהל:}} אָמֵן.&lt;קטע סוף=ברכה בסוף תפילות טל וגשם/&gt;

הוראה להמשך: &lt;קטע התחלה=הוראה להמשך אחרי תפילות טל וגשם/&gt;בארץ ישראל הש&quot;ץ ממשיך בחצי קדיש ומתפללים מוסף; בחו&quot;ל הש&quot;ץ ממשיך בברכת &quot;מְכַלְכֵּל חַיִּים&quot; (עמ' 609).&lt;קטע סוף=הוראה להמשך אחרי תפילות טל וגשם/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===תפילת גשם (בשמיני עצרת)===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך עוזר}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;קטע התחלה=אף ברי/&gt;אַף־בְּרִי אֻתַּת שֵׁם שַׂר מָטָר, לְהַעֲבִיב וּלְהַעֲנִין לְהָרִיק לְהַמְטַר, מַֽיִם אִבִּים בָּם גֵּיא לַעֲטַר, לְבַל יֻעֲצָֽרוּ בְּנִשְׁיוֹן שְׁטַר, אֱמוּנִים גְּנוֹן בָּם שׁוֹאֲלֵי מָטָר.&lt;קטע סוף=אף ברי/&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מגן אברהם}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גבור}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;קטע התחלה=יטריח לפלג/&gt;יַטְרִֽיחַ לְפַלֵּג מִפֶּֽלֶג גֶּֽשֶׁם, לְמוֹגֵג פְּנֵי נֶֽשִׁי בְּצַחוֹת לֶֽשֶׁם, מַֽיִם לְאַדְּרָךְ כִּנִֽיתָ בְּרֶֽשֶׁם, לְהַרְגִּֽיעַ בְּרַעֲפָם לִנְפוּחֵי נֶֽשֶׁם, לְהַחֲיוֹת מַזְכִּירִים גְבוּרוֹת הַגֶּֽשֶׁם.&lt;קטע סוף=יטריח לפלג/&gt;

&lt;קטע התחלה=זכור אב נמשך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור אב נמשך 1/&gt;    אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,{{ש}}זְכוֹר אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶֽיךָ כְּמַֽיִם,{{ש}} בֵּרַכְתּוֹ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַֽיִם,&lt;קטע סוף=זכור אב נמשך 1/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור אב נמשך 2/&gt;{{ש}} גְּנַנְתּוֹ, הִצַּלְתּוֹ מֵאֵשׁ וּמִמַּֽיִם,{{ש}} דְּרַשְׁתּוֹ בְּזׇרְעוֹ עַל כׇּל מָֽיִם.&lt;קטע סוף=זכור אב נמשך 2/&gt;&lt;קטע סוף=זכור אב נמשך הכל/&gt;

קהל:
&lt;קטע התחלה=בעבורו/&gt;בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָֽיִם.&lt;קטע סוף=בעבורו/&gt;

&lt;קטע התחלה=זכור הנולד/&gt;זְכוֹר הַנּוֹלָד בִּבְשׂוֹרַת יֻקַּח נָא מְעַט מַֽיִם,{{ש}} וְשַֽׂחְתָּ לְהוֹרוֹ לְשָׁחֲטוֹ, לִשְׁפּוֹךְ דָּמוֹ כַּמַּֽיִם,{{ש}} זִהֵר גַם הוּא לִשְׁפּוֹךְ דָּמוֹ כַּמַּֽיִם,{{ש}} חָפַר וּמָצָא בְּאֵרוֹת מָֽיִם.&lt;קטע סוף=זכור הנולד/&gt;

קהל:
&lt;קטע התחלה=בצדקו/&gt;בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָֽיִם.&lt;קטע סוף=בצדקו/&gt;

&lt;קטע התחלה=זכור טען/&gt;זְכוֹר טָעַן מַקְלוֹ וְעָבַר יַרְדֵּן מַֽיִם,{{ש}} יִֽחַד לֵב וְגָל אֶֽבֶן מִפִּי בְּאֵר מַֽיִם,{{ש}} כְּנֶאֱבַק לוֹ שַׂר בָּלוּל מֵאֵשׁ וּמִמַּֽיִם,{{ש}} לָכֵן הִבְטַחְתּוֹ הֱיוֹת עִמּוֹ בָּאֵשׁ וּבַמָּֽיִם.&lt;קטע סוף=זכור טען/&gt;

קהל:
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בעבורו}}

&lt;קטע התחלה=זכור משוי/&gt;זְכוֹר מָשׁוּי בְּתֵבַת גֹּֽמֶא מִן הַמַּֽיִם,{{ש}} נָֽמוּ דָלֹה דָלָה וְהִשְׁקָה צֹאן מַֽיִם,{{ש}} סְגוּלֶֽיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַֽיִם,{{ש}} עַל הַסֶּֽלַע הָךְ וַיֵצְאוּ מַֽיִם.&lt;קטע סוף=זכור משוי/&gt;

קהל:
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בצדקו}}

&lt;קטע התחלה=זכור פקיד/&gt;זְכוֹר פְּקִיד שָׁתוֹת טוֹבֵל חָמֵשׁ טְבִילוֹת בַּמַּֽיִם,{{ש}} צוֹעֶה וּמַרְחִיץ כַּפָּיו בְּקִדּוּשׁ מַֽיִם,{{ש}} קוֹרֵא וּמַזֶּה טׇהֳרַת מַֽיִם,{{ש}} רֻחַק מֵעַם פַּֽחַז כַּמָּֽיִם.&lt;קטע סוף=זכור פקיד/&gt;

קהל:
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|בעבורו}}

&lt;קטע התחלה=זכור שנים עשר/&gt;זְכוֹר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֶעֱבַֽרְתָּ בְּגִזְרַת מַֽיִם,{{ש}} שֶׁהִמְתַּֽקְתָּ לָֽמוֹ מְרִירוּת מַֽיִם,{{ש}} תּוֹלְדוֹתָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶֽיךָ כַּמַּֽיִם,{{ש}} תֵּֽפֶן כִּי נַפְשֵֽׁנוּ אָפְפוּ מָֽיִם.&lt;קטע סוף=זכור שנים עשר/&gt;

קהל:
&lt;קטע התחלה=בצדקם/&gt;בְּצִדְקָם חֹן חַשְׁרַת מָֽיִם.&lt;קטע סוף=בצדקם/&gt;

&lt;קטע התחלה=שאתה הוא מוריד הגשם/&gt;שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּֽשֶׁם.&lt;קטע סוף=שאתה הוא מוריד הגשם/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכה בסוף תפילות טל וגשם}}

הוראה להמשך: {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|הוראה להמשך אחרי תפילות טל וגשם}}&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכת הזמן לשלוש רגלים (תפילת מוסף)==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרת: &lt;קטע התחלה=כותרת לעמידה לשלוש רגלים/&gt;עֲמִידָה לְשָׁלֹשׁ רַגְלַיִם&lt;קטע סוף=כותרת לעמידה לשלוש רגלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה בחרתנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותתן לנו לשלוש רגלים}}

&lt;קטע התחלה=ומפני חטאינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ומפני חטאינו 1/&gt;וּמִפְּנֵי חֲטָאֵֽינוּ גָּלִֽינוּ מֵאַרְצֵֽנוּ וְנִתְרַחַֽקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵֽנוּ, וְאֵין אֲנַֽחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶֽךָ, בַּבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶֽׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵֽינוּ&lt;קטע סוף=ומפני חטאינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ומפני חטאינו 2/&gt;וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵֽהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵֽינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵֽינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵֽינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵֽינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָֽרֶץ; וַהֲבִיאֵֽנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַֽיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. (וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה) וְאֶת מוּסַף יוֹם
*{{ק|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה,
*{{ק|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבֻעוֹת הַזֶּה,
*{{ק|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה,
*{{ק|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי, חַג הָעֲצֶֽרֶת הַזֶּה,
נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ומפני חטאינו 2/&gt;&lt;קטע סוף=ומפני חטאינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=קרבן לשבת הוראה/&gt;בשבת:&lt;קטע סוף=קרבן לשבת הוראה/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|וביום השבת}})

&lt;קטע התחלה=המשך ומנחתם הוראה/&gt;לאחר הפסוקים לכל מועד ממשיכים: &quot;ומנחתם...&quot; (עמ' 619).&lt;קטע סוף=המשך ומנחתם הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ראשון של פסח הוראה/&gt;ביום הראשון של פסח (בשני הימים הראשונים בחו&quot;ל):&lt;קטע סוף=ראשון של פסח הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ראשון של פסח פסוקים/&gt;וּבַחֹֽדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹֽדֶשׁ, פֶּֽסַח לַייָ. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה חָג; שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹֽדֶשׁ, כׇּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.&lt;קטע סוף=ראשון של פסח פסוקים/&gt;

&lt;קטע התחלה=בכל ימי הפסח הוראה/&gt;בכל ימי הפסח:&lt;קטע סוף=בכל ימי הפסח הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=בכל ימי הפסח פסוק/&gt;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, עֹלָה לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַֽיִם, וְאַֽיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם.&lt;קטע סוף=בכל ימי הפסח פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=בשבועות הוראה/&gt;בחג השבועות:&lt;קטע סוף=בשבועות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=שבועות פסוקים/&gt;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹֽדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כׇּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַֽיִם, אַֽיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה.&lt;קטע סוף=שבועות פסוקים/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום ראשון של סוכות הוראה/&gt;ביום הראשון של סוכות (בשני הימים הראשונים בחו&quot;ל):&lt;קטע סוף=יום ראשון של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום ראשון של סוכות פסוקים/&gt;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹֽדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, מִקְרָא קֹֽדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כׇּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ; וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה, אִשֵּׁה רֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם יִהְיוּ.&lt;קטע סוף=יום ראשון של סוכות פסוקים/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שני של סוכות הוראה/&gt;ביום השני של סוכות (ביום טוב שני של גלויות אומרים &quot;ובחמישה עשר&quot; לעיל):&lt;קטע סוף=יום שני של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שני של סוכות פסוק/&gt;וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=יום שני של סוכות פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שלישי של סוכות הוראה/&gt;ביום השלישי של סוכות (בחו&quot;ל מקדימים &quot;וביום השני&quot; לעיל):&lt;קטע סוף=יום שלישי של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שלישי של סוכות פסוק/&gt;וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=יום שלישי של סוכות פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום רביעי של סוכות הוראה/&gt;ביום הרביעי של סוכות (בחו&quot;ל מקדימים &quot;וביום השלישי&quot; לעיל):&lt;קטע סוף=יום רביעי של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום רביעי של סוכות פסוק/&gt;וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=יום רביעי של סוכות פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום חמישי של סוכות הוראה/&gt;ביום החמישי של סוכות (בחו&quot;ל מקדימים &quot;וביום הרביעי&quot; לעיל):&lt;קטע סוף=יום חמישי של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום חמישי של סוכות פסוק/&gt;וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=יום חמישי של סוכות פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שישי של סוכות הוראה/&gt;ביום הששי של סוכות (בחו&quot;ל מקדימים &quot;וביום החמישי&quot; לעיל):&lt;קטע סוף=יום שישי של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שישי של סוכות פסוק/&gt;וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=יום שישי של סוכות פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שביעי של סוכות הוראה/&gt;ביום השביעי של סוכות, &quot;הושענא רבה&quot; (בחו&quot;ל מקדימים &quot;וביום הששי&quot; לעיל):&lt;קטע סוף=יום שביעי של סוכות הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יום שביעי של סוכות פסוק/&gt;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=יום שביעי של סוכות פסוק/&gt;

&lt;קטע התחלה=שמיני עצרת ושמחת תורה הוראה/&gt;בשמיני עצרת ושמחת תורה:&lt;קטע סוף=שמיני עצרת ושמחת תורה הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=שמיני עצרת ושמחת תורה פסוקים/&gt;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, עֲצֶֽרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כׇּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה, אִשֵּׁה רֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַייָ: פַּר אֶחָד, אַֽיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם.&lt;קטע סוף=שמיני עצרת ושמחת תורה פסוקים/&gt;

&lt;קטע התחלה=המשך בכל המועדים הוראה/&gt;המשך בכל המועדים:&lt;קטע סוף=המשך בכל המועדים הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ומנחתם ונסכיהם}}

&lt;קטע התחלה=ישמחו במלכותך הוראה/&gt;בשבת:&lt;קטע סוף=ישמחו במלכותך הוראה/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ישמחו במלכותך מילים}})

-----

&lt;קטע התחלה=מלך רחמן/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ רַחֲמָן, רַחֵם עָלֵֽינוּ; טוֹב וּמֵטִיב, הִדָּֽרֶשׁ־לָֽנוּ; שׁוּבָה אֵלֵֽינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶֽיךָ בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶֽךָ; בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵֽנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם; וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶֽיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כׇל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם. אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֲשֶׁר נָֽתַן לָךְ.&lt;קטע סוף=מלך רחמן/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|והשיאנו לשלוש רגלים הכל}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכת הזמן לראש השנה (ערבית, שחרית ומנחה)==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרת: &lt;קטע התחלה=כותרת לעמידה לראש השנה בערבית ומנחה/&gt;מִנְחָה וְעַרְבִית לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה&lt;קטע סוף=כותרת לעמידה לראש השנה בערבית ומנחה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה בחרתנו}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לראש השנה במוצאי שבת/&gt;במוצאי שבת:&lt;קטע סוף=הוראה לראש השנה במוצאי שבת/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ותודיענו במוצ&quot;ש מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=ותתן לנו לראש השנה/&gt;וַתִּתֶּן לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, יוֹם (זִכְרוֹן) תְּרוּעָה (בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ, זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם.&lt;קטע סוף=ותתן לנו לראש השנה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 5 לראש השנה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 6}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יעלה ויבוא 7}}

&lt;קטע התחלה=מלוך על כל העולם/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מְלוֹךְ עַל כׇּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶֽךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כׇּל הָאָֽרֶץ בִּיקָרֶֽךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּֽךָ, עַל כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶֽךָ, וְיֵדַע כׇּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כׇּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶֽלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה.&lt;קטע סוף=מלוך על כל העולם/&gt;

&lt;קטע התחלה=סוף ברכת הזמן לראש השנה/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ (רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ) קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ (וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ) וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת, כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.&lt;קטע סוף=סוף ברכת הזמן לראש השנה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הוראות אחרי תפילת העמידה==
&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
'''שחרית של חול ושבת:''' &lt;קטע התחלה=הוראה על הלל אחרי תפילת העמידה של שחרית בחול ושבת/&gt;בראש חודש, חול המועד וחנוכה אומרים כאן '''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הלל|הַלֵּל]]'''.&lt;קטע סוף=הוראה על הלל אחרי תפילת העמידה של שחרית בחול ושבת/&gt;

'''שחרית של חול:''' &lt;קטע התחלה=המשך בתחנון לשחרית/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תחנון לשחרית|תַּחֲנוּן לְשַׁחֲרִית]]&lt;קטע סוף=המשך בתחנון לשחרית/&gt;

'''ערבית של חול:''' &lt;קטע התחלה=הוראה אחרי תפילת העמידה בערבית במוצאי שבת/&gt;במוצאי שבת אומרים כאן חצי קדיש ואז ממשיכים תפילת ערבית בעמ' 537.&lt;קטע סוף=הוראה אחרי תפילת העמידה בערבית במוצאי שבת/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==קדיש אחרי תפילת העמידה==

קדיש שלם (&quot;תתקבל&quot;) או חצי קדיש; ברוב הימים הקדיש נאמר רק אחרי '''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תחנון|תחנון]]''', הנחשב להמשך של תפילת העמידה:

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש תתקבל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}} 
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>4q3och8s6xoyr11tjuffb1e3ku5x4cy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469801</id>
    <revision>
      <id>1419763</id>
      <parentid>1416463</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T16:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16211" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר), התשע&quot;ב-2012

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1364|צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)|7137)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 98ו(א)(4)(ב)]] [[=החוק|לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]] (להלן - החוק), בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;נפגע&quot; - מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של עורך דין זר בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל;
:- &quot;פיקדון&quot; - פיקדון כספי שמופקד בתאגיד בנקאי;
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].

@ 2. ערבות
: (א) ערבות אוטונומית שעורך דין זר נותן כבטוחה לפי [[סעיף 98ו(א)(4)(א)(1) לחוק]] תהיה לפי הנוסח [[שבתוספת הראשונה]] ויתקיימו בה כל אלה:
:: (1) היא תינתן בידי תאגיד בנקאי או מבטח;
:: (2) היא תהיה בסכום שלא יפחת משני מיליון שקלים חדשים;
:: (3) היא תהיה בלתי מותנית ובלתי ניתנת להעברה או שעבוד; היא תהיה ניתנת לביטול רק לפי דרישה בכתב של לשכת עורכי הדין;
:: (4) היא תהיה לטובת הלשכה ותוחזק על ידי הלשכה בנאמנות בעבור נפגעים.
: (ב) המבקש להירשם במרשם כעורך דין זר, יציג לפני הלשכה העתק מערבות אוטונומית חתום בידי תאגיד בנקאי או מבטח, לפי הטופס [[שבתוספת הראשונה]].
: (ג) עד תום כל שנה מיום הוצאת הערבות, יציג עורך הדין הזר אישור מעודכן על תוקף הערבות לפי [[סעיף 5]].

@ 3. ביטוח
: (א) בביטוח שעורך דין זר עורך כבטוחה לפי [[סעיף 98ו(א)(4)(א)(2) לחוק]], יתקיימו כל אלה:
:: (1) הביטוח ייעשה אצל מבטח באופן שיכסה תביעות שהוגשו לראשונה במהלך תקופת הביטוח על פי הפוליסה;
:: (2) הפוליסה תכלול תקופת גילוי שלא תפחת משבע שנים, כך שיינתן כיסוי לתביעות שהוגשו לראשונה במהלך תקופת הגילוי בשל עיסוקו כעורך דין בישראל;
:: (3) סכום הביטוח בפוליסת הביטוח לא יפחת משני מיליון שקלים חדשים;
:: (4) סכום ההשתתפות העצמית למקרה ביטוח על פי תנאי פוליסת הביטוח לא יעלה על עשרת אלפים שקלים חדשים;
:: (5) הפוליסה תהיה משועבדת לטובת הלשכה בנאמנות בעבור נפגעים;
: (ב) המבקש להירשם במרשם כעורך דין זר יציג לפני הלשכה אישור ביטוח חתום בידי מבטח, לפי הטופס [[שבתוספת השנייה]].
: (ג) עד תום כל שנה מיום הוצאת פוליסת הביטוח, יציג עורך הדין הזר אישור מעודכן על תוקף הפוליסה, לפי סעיף קטן (א)(2).

@ 4. פיקדון
: (א) בפיקדון שעורך דין זר מפקיד כבטוחה לפי [[סעיף 98ו(א)(4)(א)(3) לחוק]], יתקיימו כל אלה:
:: (1) הוא יהיה בסכום שלא יפחת משני מיליון שקלים חדשים;
:: (2) הוא יהיה חופשי מכל שעבוד או עיקול בכל עת;
:: (3) הוא אינו ניתן למשיכה אלא כאמור [[בסעיף 9]];
:: (4) הוא יופקד בתאגיד בנקאי בחשבון נאמנות נפרד לכל עורך דין זר על שם הלשכה לטובת נפגעים.
: (ב) המבקש להירשם במרשם כעורך דין זר יציג לפני הלשכה אישור קיום פיקדון חתום בידו ובידי תאגיד בנקאי, לפי הטופס [[שבתוספת השלישית]].

@ 5. תוקף ערבות או פיקדון
: ערבות לפי [[סעיף 2]] או פיקדון לפי [[סעיף 4]], לפי העניין, יעמדו בתוקפם עד תום שבע שנים מהמועד שבו חדל עורך דין זר להיות רשום במרשם; לאחר מועד זה, תשיב הלשכה את הערבות או כספי הפיקדון, לפי העניין, לעורך הדין הזר.

@ 6. תנאי מימוש הערבות או הפיקדון
: הלשכה תפעל למימוש הערבות או למשיכת הפיקדון, לפי העניין, לטובת הנפגע מוקדם ככל האפשר, ובכל מקרה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו -
: (1) הוצג לפניה פסק דין חלוט של בית משפט בישראל המורה על תשלום כספים לנפגע, ובהתאם לתנאים ולסכומים המפורטים בו, והוא אחד מאלה:
:: (א) פסק דין של בית משפט בתובענה של הנפגע נגד עורך הדין הזר;
:: (ב) פסק דין המכריז על פסק חוץ כפסק אכיף לפי [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי&quot;ח-1958]]; לעניין זה, &quot;פסק חוץ&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק האמור]];
:: (ג) פסק דין הנותן תוקף להסכם פשרה בין עורך דין זר לבין הנפגע;
:: (ד) פסק דין המאשר פסק בורר, לפי [[חוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]].
: (2) חלפה שנה מיום הוצאת הערבות, ועורך הדין לא האריך אותה לתקופה הקבועה [[בסעיף 5]], אלא אם כן חדל עורך הדין הזר להיות רשום במרשם; מימשה הלשכה את הערבות כאמור, תפקיד הלשכה את הכסף בתאגיד בנקאי בחשבון נאמנות נפרד לכל עורך דין זר על שם הלשכה לטובת נפגעים, ויחולו על הפיקדון [[סעיפים 4]], [[5]] [[ו-7]], בשינויים המחויבים.

@ 7. כינון בטוחה שמומשה
: מומשה ערבות, נמשך פיקדון או ששולמו תגמולי ביטוח, חלקם או כולם, יציג עורך דין זר לפני הלשכה, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושים ימים ממועד המימוש, המשיכה או התשלום, לפי העניין, אישור כי כונן את הבטוחה כמפורט [[בסעיפים 2]], [[3]] [[או 4]], על פי התנאים הקבועים בהם, לפי העניין.

@ 8. מבקש או עורך דין זר שהוא תושב ישראל
: (א) לעניינו של מבקש שהוא תושב ישראל או לעניינו של עורך דין זר שהוא תושב ישראל יחולו [[סעיפים 2 עד 5]] בשינויים אלה:
:: (1) הערבות או הפיקדון יהיו בסכום שלא יפחת ממאה אלף שקלים חדשים, והם יעמדו בתוקפם עד תום שנה מהמועד שבו חדל עורך הדין הזר להיות רשום במרשם;
:: (2) סכום הביטוח בפוליסת הביטוח לא יפחת ממיליון וחצי שקלים חדשים, והפוליסה תכלול תקופת גילוי (RUNOFF) שלא תפחת משנה;
:: (3) נוסח הערבות [[שבתוספת הראשונה]], נוסח אישור קיום ביטוח [[שבתוספת השנייה]] ונוסח אישור קיום פיקדון [[שבתוספת השלישית]], יותאמו לשינויים המנויים בפסקאות (1) ו-(2).
: (ב) עורך דין זר שהוא תושב ישראל, המבקש שיחול עליו סעיף קטן (א), יציג לפני הלשכה, מדי שלוש שנים מיום רישומו, פרטים ואישורים, להנחת דעתה של הלשכה, כי מתקיימים בו תנאי ההגדרה &quot;תושב ישראל&quot; כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) לעניין זה, &quot;תושב ישראל&quot; - אזרח ישראלי, או מי שניתנו לו אשרת עולה, תעודת עולה או רישיון לישיבת קבע, המתגורר בישראל דרך קבע בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה.

@ 9. תחילה
: תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיפים 2(א) ו-(ב)]] [[ו-8(א)(3)]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''ערבות אוטונומית מס' ..... {{מוקטן|(מס' הערבות)}}'''}}
@ : לכבוד לשכת עורכי הדין
@ : אנו החתומים מטה ..............................
{{מוקטן|(שם התאגיד הבנקאי או המבטח)}} אשר כתובתנו .............................. {{מוקטן|(כתובת התאגיד הבנקאי או המבטח)}}, ערבים בזה כלפיכם לתשלום כל סכום עד לסכום כולל של שני מיליון שקלים חדשים (2,000,000 שקלים חדשים) (להלן - סכום הערבות) שיגיע לכם מאת .............................. (להלן - הנערב).
: לפי דרישתכם הראשונה בכתב, לא יאוחר משבעה ימים מהיום שבו קיבלנו דרישה כאמור, אנו נשלם לכם כל סכום הנקוב בדרישה ובלבד שלא יעלה על סכום הערבות, בלי להטיל עליכם חובה להוכיח את דרישתכם ובלי שתהיו חייבים לדרוש את התשלום תחילה מאת הנערב. כל סכום שנשלם לכם על פי ערבות זו ישולם לפי הוראת לשכת עורכי הדין בישראל.
: ערבות זו תישאר בתוקפה עד יום .......... בחודש .......... שנת .......... (ועד בכלל) בלבד ולאחר תאריך זה תהיה בטלה ומבוטלת. כל דרישה על פי ערבות זו צריכה להתקבל על ידינו בכתב לא יאוחר מהתאריך האמור לכתובתנו המפורטת בערבות זו בשעות שבהן הסניף פתוח לקבלת קהל. דרישה בכתב שתגיע בפקסימילה או בכל אמצעי אלקטרוני אחר לא תיחשב דרישה בהתאם לכתב ערבות זה.
: ערבות זו, שמספרה .................... {{מוקטן|(מס' הערבות)}}, אינה ניתנת להעברה, או לשעבוד; היא תהיה ניתנת לביטול רק לפי דרישה בכתב מכם.
: תאריך .................... {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}} ....................
: התאגיד הבנקאי/המבטח ..............................
: חתימת התאגיד הבנקאי/המבטח ..............................
: חותמת התאגיד הבנקאי/המבטח ..............................

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיפים 3(ב)]] [[ו-8(א)(3)]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''אישור קיום ביטוח'''}}
@ : לכבוד לשכת עורכי הדין
@ : אנו החתומים מטה .............................. {{מוקטן|(שם המבטח)}} אשר כתובתנו .............................. {{מוקטן|(כתובת המבטח)}} מאשרים בזה כי המבוטח .............................. {{מוקטן|(שם המבוטח)}} אשר כתובתו .............................. {{מוקטן|(כתובת המבוטח)}} מבוטח על ידינו בפוליסה לביטוח אחריות מקצועית שמספרה .................... {{מוקטן|(מספר הפוליסה)}}, שתחילתה מיום .................... {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}} עד יום .................... {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}} (להלן - תקופת הביטוח). פוליסה זו מכסה תביעות שהוגשו לראשונה בתקופת הביטוח, בשל פעילות עורך הדין הזר בישראל וכן תביעות שהוגשו לראשונה במשך שבע שנות גילוי לפחות מתום תקופת הביטוח, בשל פעילות עורך הדין הזר בישראל.
: הפוליסה תכסה רק את חבותו, על פי כל דין, של המבוטח לפיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של המבוטח בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שנתן כולו או חלקו בישראל.
: סכום הביטוח הוא שני מיליון שקלים חדשים לפחות (2,000,000 קלים חדשים) (וכן כיסוי בעד הוצאות משפט סבירות שעל המבוטח לשאת בשל חבותו, אף מעל לסכום הביטוח).
: סכום ההשתתפות העצמית אינו עולה על עשרת אלפים שקלים חדשים (10,000 שקלים חדשים) למקרה ביטוח.
: על פוליסה זו על כל תנאיה, יחול הדין הישראלי, ובתי המשפט המוסמכים לדון בכל עניין הנוגע לפוליסה זו יהיו בתי המשפט שבישראל בלבד.
: תאריך .................... {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}} ....................
: המבטח ..............................
: חתימת המבטח ..............................
: חותמת המבטח ..............................

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיפים 4(ב)]] [[ו-8(א)(3)]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''אישור קיום פיקדון'''}}
@ : לכבוד לשכת עורכי הדין
: 1. אנו החתומים מטה .............................. {{מוקטן|(שם התאגיד הבנקאי)}} אשר כתובתנו .............................. {{מוקטן|(כתובת התאגיד הבנקאי)}} מאשרים בזה כי .............................. {{מוקטן|(שם מפקיד הפיקדון)}} אשר כתובתו .............................. {{מוקטן|(כתובת מפקיד הפיקדון)}} הפקיד פיקדון בסכום של שני מיליון שקלים חדשים (2,000,000 שקלים חדשים), בחשבון נאמנות נפרד שמספרו .................... {{מוקטן|(מספר הפיקדון)}}, על שם לשכת עורכי הדין בישראל.
:: תאריך .................... {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}} ....................
:: התאגיד הבנקאי ..............................
:: חתימת התאגיד הבנקאי ..............................
:: חותמת התאגיד הבנקאי ..............................
: 2. אני החתום מטה .............................. {{מוקטן|(שם עורך הדין הזר)}}, מספר דרכון .................... {{מוקטן|(מספר הדרכון של עורך הדין הזר)}} מאשר בזה כי בתאריך .................... {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}}, הפקדתי פיקדון בסכום של שני מיליון שקלים חדשים (2,000,000 שקלים חדשים) לפחות, בחשבון נאמנות נפרד על שם לשכת עורכי הדין בישראל לטובת מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של החתום מטה בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל.
:: הפיקדון האמור הוא חופשי ויהיה חופשי מכל שעבוד, משכון או עיקול בכל עת, ולא יהיה ניתן למשיכה בלא אישור לשכת עורכי הדין בישראל.
:: תאריך .................... {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}} ....................
:: שם עורך הדין הזר ..............................
:: מס' רישיון/דרכון ..............................
:: חתימה וחותמת עורך הדין הזר ..............................

&lt;פרסום&gt; ז' בסיוון התשע&quot;ב (28 במאי 2012)
&lt;חתימה&gt; יובל שטייניץ שר האוצר</text>
      <sha1>j6zsu2pqn0h69yklk1kaqxi6bnxqamm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרא/זבים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470015</id>
    <revision>
      <id>1419803</id>
      <parentid>1419704</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T07:20:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ד */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43424" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י, וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א-ב.]]) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא טו ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק חפץ שהיה מיועד לשכיבה עוד לפני ששכב עליו הזב נטמא בטומאת משכב, שנאמר &quot;המשכב&quot;.}}
[א] &quot;אשר ישכב עליו הזב&quot; - יכול אפילו שכב על {{ב|עדיינה|כיסוי לבור}} ועל הדלת? 
תלמוד לומר משכב - ולא עדיינה ולא הדלת.
[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? תלמוד לומר &quot;המשכב&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|לעניין הכלים המשמשים לשכיבה וטמאים מדרס ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ|כלים כ א-ג:]] כלים שנהוג לשכב בהם, והם רכים ונוחים – גם אם אינם מיועדים לשכיבה מקבלים טומאה. הקלוסטר וכו' הם כלים שיושבים עליהם כשהם בגדלים הנתונים. ניתן לשבת בעריבה של הבצק, אבל אם הנשים רוצות ללוש בה את הבצק הן מקימות את השוכב בה, ולכן הישיבה אינה רציפה ואינה מטמאת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כב#משנה ד|כלים כב ד.]]}}
[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין {{ב|הסגוס|מעיל}}, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה 
או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; - המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
{{הע-שמאל|ההחלטה מה לרבות ומה למעט היא לפי שיקול הדעת של חכמים, שהחליטו לטמא כלים שמקובל לשכב בהם ברציפות דווקא, שהרי בפסוק יש ריבוי ומיעוט אבל אין הבהרה מה מרבים ומה ממעטים.}} 
[ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה. 
מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם 
ומוציא אני את אלו, שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.
{{הע-שמאל|המטמאים הם רק כלים ולא אבנים וכו', וכן לא כלים העשויים מחומר שאינו מקבל טומאה כגון כלי גללים, אבן ואדמה.}}
&quot;... אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - ולא אבן ולא קורה. 
אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים? 
תלמוד לומר &quot;הכלי&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כד#משנה ג|כלים כד ג-ד.]] שוב מדגימים שמדובר בכלי שהישיבה עליו היא ברציפות, ולא כזו שנעשית בדרך עראי - עד שיצטרכו להשתמש בכלי. העריבה נסדקה ולכן אין לה שימוש אחר חוץ מישיבה עליה.}}
[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים; מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, 
ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, שאינו יכול להרחיץ בה רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. 
יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישב עליו&quot; - המיוחד לישיבה, לא שאומר לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
[ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, {{ב|ותיבה שפתחה מצידיה,|ולכן ניתן להשתמש בה גם כשהזב יושב עליה}} 
ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה, או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב ומיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם - ומוציא אני את אלו, שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם. 
{{הע-שמאל|טומאת משכב ומושב חלה בכל מקרה שהזב נתמך בחפץ הנטמא; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? 
עומד, ונתלה, ונשען מנין? &quot;יטמא&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|כאן מבחינים בין זיבה לזרע היוצא בקרי, והשוו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב,]] הדנה באונס ונראה שאינה מבחינה בין ההפרשות הללו, אבל יש להן רמז [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|בזבים א ב.]] ההבחנה מפורשת [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ב|בתוספתא זבים ב ב,]] כדרשתנו. 
טומאת משכב ומושב מיוחדת לזיבה (ולפי הדרשה [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|דלעיל נגעים פרק ב* י]] - גם למצורע מוסגר או מוחלט,) ואינה חלה על בעל קרי, אבן מבית מנוגע, טמא מת ואף לא על המת עצמו! וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] 
ר' שמעון דורש לעניין זה את &quot;אשר ישכב עליו&quot;, ולא את &quot;הזב&quot;, וטוען שאמנם הטומאות של האבן ושל המת חמורות, אבל טומאת הזב היא משום שהוא חי, ולכן אפילו אם המת היה זב לפני מותו אין גופתו מטמאת משכב ומושב; אבל דרשתו אינה מסבירה את החומרה בזב לעומת טמא מת.}} 
[ח] &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי. והלא דין הוא: הזב טומאתו ממקור, ובעל קרי טומאתו ממקור. 
מה הזב מטמא משכב ומושב - אף בעל קרי יטמא משכב ומושב! תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי.
[ט] &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא בביאה - מטמא משכב ומושב 
אבן המנוגעת, שהיא מטמאה בביאה - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת.
[י] &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי - מטמא משכב ומושב 
טמא מת, שטעון הזיה בשלישי ושביעי - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת.
[יא] &quot;הזב&quot; - ולא המת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא טומאת ז' - מטמא משכב ומושב, 
מת, שהוא מטמא טומאת ז' - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא המת.
[יב] ר&quot;ש אומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב 
ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק י#משנה ד|נידה י ד.]] לכאורה סתירה לדרשות הנ&quot;ל ר' שמעון מבחין בין דין תורה לדברי סופרים.}}
[יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר - מדברי סופרים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ז וכן [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
&quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - עד שינשא רובו עליו.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא טו ה'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזב מטמא את משכבו, ואם נגע אדם אחר במשכב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם הזב שכב על אדם אחר – האדם אינו נטמא, וכן אם משכב של אדם אחר נגע במשכב הזב – המשכב אינו נטמא.
היחסים בין המשכב, משכב אחר ואדם אחר אינם היררכיים, ולכן אי אפשר לדרוש אותם בקל וחומר.}} 
[א] &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' נוגע במשכב מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים. 
הלא דין הוא: ומה אם במקום שלא נטמא אדם, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
נטמא משכב, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
מקום שנטמא אדם, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא משכב, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' הנוגע במשכבו מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים.
[ב] קל וחמר שיטמא אדם מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים: 
ומה אם במקום שלא נטמא '''משכב''', במגע משכב, לטמא בגדים - מיטמא '''אדם''', במגע משכב לטמא בגדים 
מקום שנטמא משכב, מתחת זב לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב מטמא מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים 
ואין אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים. 
{{הע-שמאל|אם נשברה המיטה של הזב – השברים טהורים, למרות שחומרת הטומאה של המשכב גדולה מזו של כלי חרס.}}
[ג] משכב &quot;במשכבו&quot;; ואם נשבר, טהור. 
הלא דין הוא: מה אם כלי חרס, שאין לו טהרה מטומאתו - אם נשבר טהור 
משכב, שיש לו טהרה מטומאתו - אם נשבר לא יהיה טהור? 
לא! אם אמרת בכלי חרס, שאין נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים, 
תאמר במשכב, שהוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים? 
הואיל והוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים - אם נשבר לא יהיה טהור! 
תלמוד לומר משכב &quot;במשכבו&quot;; אם נשבר - טהור.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט|כלים יט א-ב:]] חבל באורך 5-10 טפחים היה שימושי כחלק מהמיטה, אבל חבל קצר יותר או ארוך יותר לא נחשב כחלק ממנה כי לא היה בו שימוש. בקצהו השני הושארו 3 אצבעות כדי שהקשר לא יתפרק, וגם כאן חבל ארוך מדי אינו נחשב חלק מהמיטה.}}
[ד] &quot;במשכבו&quot; - ולא בחבל היוצא מן המטה פחות מחמשה או יתר מעשרה! 
או יכול שאני מוציא מחמשה עד עשרה? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ה] &quot;במשכבו&quot; - ולא בנימין היוצאים מן הקשר חוץ משלש אצבעות! 
או יכול שאני מוציא משלש ולמטן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;.  
{{הע-שמאל|ת&quot;ק ור' שמעון חולקים בשאלה מי מתייאש יותר מהר: האם הנגזל או הנגנב. לדעת ת&quot;ק הנגנב מתיאש ומפקיר את המיטה הגנובה כי אינו יודע מי הגנב, ולדעת ר' שמעון הנגזל מתייאש מהר יותר, כי הגזלן אלים ממנו. 
נראה שהיתה מסורת שאחד מהשנים מתייאש, אבל לא זכרו מי מהם.}}
[ו] &quot;במשכבו&quot; - ולא הגזול. או יכול שאני מוציא את הגנוב? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ז] ר' שמעון אומר: &quot;במשכבו&quot; - ולא הגנוב. או יכול שאני מוציא את הגזול? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ח] אמרו לו: מה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את זה, שנתיאשו הבעלים ממנו - ומוציא אני את זה, שלא נתיאשו הבעלים ממנו.
{{הע-שמאל|אם הנוגע במשכב הזב לבש אחר כך בגד טהור – הבגד נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה#משנה ו|זבים ה ו.]]}}
[ט] &quot;ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; - בשעת מגעו מטמא בגדים, פירש - אינו מטמא בגדים.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה י|לעיל שמיני פרשה י ח.]] בניגוד לבגד מנוגע, שאינו מטמא אם הוא צבוע או קטן מדי, כאן הטומאה חלה גם בבגדים אחרים.}} 
[י] &quot;יכבס בגדיו&quot; - יכול הציפה? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;. 
אי &quot;בגד&quot; יכול בגד גדול לבן, המטמא בזוב ומטמא בנגעים? 
מנין גדול צבוע, קטן לבן, קטן צבוע, עד שתהא מרבה להביא שביס של סבכה וגלגילין, מנין? 
תלמוד לומר בגד &quot;בגדיו&quot;, ריבה.
{{הע-שמאל|הנוגע במשכב הזב אינו מטמא אדם אחר או כלי חרס, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה|זבים ה א.]]}}
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
יכול יטמא אדם וכלי חרש? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;; בגד הוא מטמא, ולא אדם וכלי חרש.
{{הע-שמאל|ראו שם: בזמן שאדם נוגע במשכב הזב ובידו השניה נגע באוכל או משקה – טימא אותם, אבל אחר כך מטמא רק משקה נוזל ולא אוכל, בגדים אדם אחר או כלי חרס. בשני המקרים ידיו טמאות מגזירת חכמים כשניות לטומאה.}}
[יא] מכאן אמרו: כל המטמא בגדים, בשעת מגעו - מטמא אוכלים ומשקים להיות תחלה, והידים להיות שניות, 
ומטמא שאר כלים כבגדים, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש. 
לאחר פרישתן - מטמאין משקים להיות תחלה, והאוכלים והידים להיות שניות, 
ואינו מטמא בגדים, ואין צריך לומר אדם וכלי חרש.
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא טו ו-ט'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אפילו אם הזב לא ישב ישירות על המושב, אלא על כלי שהונח מעליו ואפילו על אבן שהונחה על המושב (שאינה מקבלת טומאה) – המושב מטמא אדם טהור שישב עליו. דורש &quot;עליו הזב&quot;, שהזב מעל הכלי ולא יושב עליו ישירות בהכרח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ג|כלים א ג.]]
דרשה נוספת לומדת מההשוואה בין הזב ליושב הטהור שגם הטהור שישב מעל מושב שישב עליו הזב – נטמא אפילו אם לא נגע בו ישירות.}}
[א] &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - אין לי אלא בזמן שיושב עליו ונוגע בו. 
מנין לעשרה מושבות זה על גבי זה, ואפילו על גבי אבן מסמא? 
תלמוד לומר &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; 
מקום שהזב יושב ומטמא - ישב הטהור ויטמא.
{{הע-שמאל|הטומאה נשארת במושב גם כאשר הזב קם ממנו. דורש &quot;כלי&quot;, ולא 'היושב על הזב'.}}
[ב] אין לי אלא בזמן שהוא יושב עליו והזב שם. מנין לעשות ריקם כמלא? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לעשותו ריקם כמלא.
{{הע-שמאל|דין אבן מסמא חל הן על משכב ומושב, הן על מרכב, וראו כלים שם. וראו [[ויקרא טו י]], שהנוגע במרכב ואינו יושב עליו אינו מטמא את בגדיו אלא רק את גופו, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ג|כלים כג ג;]] למרות זאת גם במרכב יש דין אבן מסמא: אם ישבו הזב ואחריו הטהור על מרכב, אפילו בלי לגעת בו ישירות - הטהור נטמא.
היה ניתן ללמוד את דין אבן מסמא במשכב ומושב גם מהכפילות לכאורה בין פס' ה-ו, ובמרכב מפס' י &quot;בכל אשר יהיה תחתיו&quot;; אבל הדרשן לומד זאת מהמילה &quot;כלי&quot;.}}
[ג] אין לי אלא משכב. מרכב מנין? 
ודין הוא: אם מצינו שלא חלק הכתוב בין נישא לנושא במשכב, כך לא נחלק בין נישא לנושא למרכב! 
מה לי לא חלק בין נישא לנושא למשכב, שלא חלק מגעו ממשאו 
לא נחלק בין נישא לנושא למרכב, שחלק מגעו ממשאו? תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב.
{{הע-שמאל|זב שרכב על מרכב, ואחר כך נשא הטהור את המרכב – נטמאים הטהור ובגדיו; ר' חנינא מנסה להוכיח מכך שבמרכב יש דין אבן מסמא; אבל ההוכחה נדחית כקודמתה מאותה הסיבה: דין המרכב קל יחסית, שאינו מטמא בגדים בנגיעה אלא רק בנשיאה או בישיבה עליו; ולכן לומדים את הדין של אבן מסמא מהמילה &quot;כלי&quot; גם במרכב.}}
[ד] ר' חנינא בן חנינא אומר, אם בדרך שלא ירדה עליו הטומאה, יצאה ממנו 
בדרך שירדה עליו הטומאה - אינו דין שתצא ממנו? 
לאו! מה לי החמיר במרכב הנישא, שהרי החמיר בזב הנישא; נחמיר במרכב הנושא? שהרי היקל בזב הנושא! 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב. 
{{הע-שמאל|אם הטהור נגע בזב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם נגע בצואה שעל הזב או בשערות תלושות שנדבקו לבשרו או בתכשיטים שעליו – אינו מטמא. אכן אם נגע בשערו של הזב או בציפורניו המחוברים לגופו – טמא כנוגע בבשרו. לדיני החציצה ראו גם [[ביאור:תוספתא/מקואות/ח#ה|תוספתא מקואות ח ה.]]}}
[ה] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקולקלוס שעליו 
ולא בשירים ולא בנזמים ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מרבה את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;
{{הע-שמאל|אם נחתכה חתיכת בשר או עצם מהזב ונגע בה הטהור – אינו נטמא, קל וחומר אם נחתכה מאדם טהור; אבל אם נחתך איבר שלם, כלומר עצם שלמה ובשר שעליה – טמא אפילו אם נחתך מאדם טהור שאינו זב; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]}}
[ו] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בעצם הפורש ממנו, ולא בבשר הפורש ממנו. 
קל וחמר לפורש מן הטהור, שיהיה טהור. 
הא מה אני מקיים &quot;או בעצם אדם או בקבר&quot; {{ממ|במדבר|יט|טז}}? זה אבר הפורש מן החי בין פרק לפרק.

[ז] אם נאמרו בזב, למה נאמרו במשכב? ואם נאמרו במשכב, למה נאמרו בזב? {{הע-שמאל|נגיעה בבשר הזב מטמאת את בגדי הנוגע, וכן נגיעה במשכבו או במושבו, אבל אין בין בשר הזב ומשכבו היררכיה, כי הזב מטמא גם משכב תחתון, שלא נגע בו, ואילו המשכב (שאין עליו זב) שהונח מעל משכב אחר אינו מטמא (לעיל פרשה ב א). חיבורי המשכב, כגון חבלי המיטה – מטמאים (לעיל פרשה ב ד), ואילו חיבורי הזב, כגון טבעותיו או נזמיו אינם מטמאים (לעיל פיסקה ה).}}
לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב: 
הזב עושה משכב ואין המשכב עושה משכב; חיבורי הזב טהורים וחיבורי המשכב טמאים. 
הא לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב - צריך לומר במשכב וצריך לומר בזב. 
{{הע-שמאל|רק יריקה הפוגעת בגוף הטהור מטמאת אותו. והשוו ליריקה של החולצת, שנעשית '''בפני''' החולץ, ואינה מגיעה לגופו, ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] בניגוד לדעת הצדוקים (ראו [[מגילת תענית ד|מגילת תענית לי&quot;ד תמוז]]) שחייבו גם שם יריקה בפני הגבר ממש.
בהמשך הדרשה מרחיבים את המונח &quot;רוק&quot;.}}
[ח] &quot;וכי ירק הזב בטהור&quot; - יכול אפילו רקק ולא נגע בו יהא טמא? תלמוד לומר &quot;בטהור&quot;; עד שיגע בו. 
אין לי אלא רוקו. כיחו, וניעו, ורירו, ומימי האף שלו מנין? תלמוד לומר &quot;וכי ירוק&quot;. 
{{הע-שמאל|אם הניח על הבהמה משכב או מושב וישב עליהם – הם טמאים משום מרכב או מושב, ולא משום מרכב. אם ישב על האוכף – אין מדובר באוכף המיועד לרכיבה, אלא באוכף מעין בגד, המיועד לחמם את הבהמה והזב ישב עליו – אין האוכף טמא כלל.
הזרז, המדוכה וכו' שרכב באמצעותם הזב על בהמה טמאים משום מרכב. ר' יוסי טוען שטפיטו של הסוס טמא גם משום מושב, כי עומדים עליו בתחרויות הקומפון, ולכן גם הנוגע בו מטמא בגדים אפילו אם לא רכב עליו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ב|כלים כג ב-ג.]]}}
[ט] &quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot;; יכול אפילו רכב על המשכב ועל המושב? 
תלמוד לומר מרכב - ולא משכב ולא מושב. 
[י] אוציא את אלו ולא אוציא את האוכף? תלמוד לומר &quot;המרכב&quot; - מרכב המיוחד.
[יא] איזהו המרכב המיוחד? זרז האשקלוני, ומדוכה המדית, ועביט של גמל, וטפיטו של סוס. 
ר' יוסי אומר: טפיטו של סוס טמא מושב, מפני שעומדים עליו בקומפון, 
אבל אוכף של נאקה טהור.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות ג-ד. כאן לומדים ישירות מהפסוק הדן במרכב.
לעניין &quot;שינשא רובו&quot; השוו לעיל פרק ב יג: מדובר דווקא במקרה שרוב משקלו של הזב מונח על המרכב.}}
[יב] אין לי אלא בזמן שהוא רוכב עליו ונוגע בו 
מנין לעשרה מרכבות זה על גבי זה, אפילו על גבי אבן מסמא? תלמוד לומר &quot;וכל המרכב&quot;
&quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot; - עד שינשא רובו עליו. 
}}

===פרק ד===
'''על ויקרא טו י-יא'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|קורא &quot;יכבס בגדיו&quot; כטימוא הכלים שבהם נגע הזב והנוגע בו.
לפנינו דוגמא נדירה לקל וחומר שאינו נסתר: הפרשנות המקילה, שמדובר בכלים הנוגעים בזב עצמו, כוללת גם את הפרשנות המחמירה, שמדובר בכלים הנוגעים במרכב שנטמא מהזב. שתי הפרשנויות מקילות, שהרי אינן מציגות אפשרויות אחרות אלא שמדובר בנגיעה ממשית. לכן הדרשן מעדיף את האפשרות מרחיקת הלכת שביניהן – היא הפרשנות הראשונה.}}
 [א] &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot; - של זב. 
יכול &quot;תחתיו&quot; של מרכב? ודין הוא: אם הזב, החמור, לא טימא {{ב|כלי שטף|כלים מעור, עץ או עצם}} אלא במגע 
מרכב, הקל, אינו דין שלא יטמא כלי שטף אלא במגע? 
הא מה אני מקיים &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot;? תחתיו של זב. 
{{הע-שמאל|אותם בלשון רבים כולל את המשכב והמושב בנוסף למרכב: הנושא אותם מטמא את  בגדיו. לא ניתן ללמוד על הטומאה הזאת מכך שנגיעה בהם מטמאת בגדים בגלל הדוגמא של הגולל והדופק (חלקיי מצבות בבית עלמין), שנגיעה בהן מטמאת בגדים אבל נשיאתם ממקום למקום (בלי נגיעה ישירה) אינה מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ב] &quot;והנושא אותם&quot; מה תלמוד לומר? שיכול אין לי מטמא במשא אלא המרכב בלבד. משכב ומושב מנין? 
ודין הוא: ומה אם מרכב, שאין מגעו מטמא בגדים - משאו מטמא בגדים 
משכב ומושב, שמגעם מטמא בגדים - אינו דין שמשאם מטמא בגדים? 
גולל ודופק יוכיחו, שמגעם מטמא בגדים ואין משאם מטמא בגדים. 
[ג] אף אתה אל תתמה על המשכב ועל המושב, שאף על פי שמגעם מטמא בגדים לא יהיה משאם מטמא! 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות את המשכב ואת המושב.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מרבה מלשון הרבים &quot;אותם&quot; הפרשות נוספות של הזב והזבה, שגם נשיאתן מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ד] ר' אליעזר אומר: &quot;והנושא אותם&quot;, מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי מטמא במשא אלא אלו בלבד. מנין זובו של זב, ורוקו, ומימי רגליו, ושכבת זרעו, ודם הנדה? 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות כל האמור בענין. 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ג ה: שם היה מדובר על הטהור שנגע בזב, וכאן – על הזב שנגע בחפצים כלשהם. בשני המקרים רק מגע של הזב עצמו מטמא (גם באיברים שאינו חש אותם כגון ציפרניים ושיער) ולא מגע של טבעות, צואה וכו'.}}
[ה] &quot;בו&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקילקיס שעליו, 
ולא בשירים, ולא בנזמים, ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מוציא את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
{{הע-שמאל|שטיפת הידים נדרשת כשטיפת כל חלקי הגוף הגלויים, פרט לאיזור הערווה, שאינו גלוי לעין. והשוו לסדר ראיית המצורע, שגם בו אין בודקים בבית הסתרים – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ד|נגעים ב ד.]] למרות שהזיבה היא מבית הסתרים – אין צורך לרחוץ אותו כדי להיטהר!}}
&quot;וידיו לא שטף במים&quot; מה תלמוד לומר? לפי שנאמר &quot;ורחץ את בשרו במים&quot; יכול אף בית הסתרים? 
תלמוד לומר &quot;וידיו&quot; - מה ידיו בנראה, פרט לבית הסתרים - אף כל בנראה, פרט לבית הסתרים.
{{הע-שמאל|רחיצת הזב היא חובה שאינה פוקעת ממנו גם אם חלף הרבה זמן מאז שהפסיק לזוב. ר' אלעזר לומד מכאן אסמכתא לנטילת ידים.}}
[ז] מנין לעשות אחר ספרו של זב כימי גמרו? תלמוד לומר &quot;וידיו לא שטף במים&quot; אפילו לאחר מאה שנים. 
אמר ר' אלעזר בן ערך: מכאן סמכו חכמים לטהרת ידים מן התורה. 
}}</text>
      <sha1>qi2yyty7ujh0w9tlescgn41i4ka7tiw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419804</id>
      <parentid>1419803</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T07:29:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ד */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47907" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י, וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א-ב.]]) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא טו ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק חפץ שהיה מיועד לשכיבה עוד לפני ששכב עליו הזב נטמא בטומאת משכב, שנאמר &quot;המשכב&quot;.}}
[א] &quot;אשר ישכב עליו הזב&quot; - יכול אפילו שכב על {{ב|עדיינה|כיסוי לבור}} ועל הדלת? 
תלמוד לומר משכב - ולא עדיינה ולא הדלת.
[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? תלמוד לומר &quot;המשכב&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|לעניין הכלים המשמשים לשכיבה וטמאים מדרס ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ|כלים כ א-ג:]] כלים שנהוג לשכב בהם, והם רכים ונוחים – גם אם אינם מיועדים לשכיבה מקבלים טומאה. הקלוסטר וכו' הם כלים שיושבים עליהם כשהם בגדלים הנתונים. ניתן לשבת בעריבה של הבצק, אבל אם הנשים רוצות ללוש בה את הבצק הן מקימות את השוכב בה, ולכן הישיבה אינה רציפה ואינה מטמאת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כב#משנה ד|כלים כב ד.]]}}
[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין {{ב|הסגוס|מעיל}}, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה 
או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; - המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
{{הע-שמאל|ההחלטה מה לרבות ומה למעט היא לפי שיקול הדעת של חכמים, שהחליטו לטמא כלים שמקובל לשכב בהם ברציפות דווקא, שהרי בפסוק יש ריבוי ומיעוט אבל אין הבהרה מה מרבים ומה ממעטים.}} 
[ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה. 
מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם 
ומוציא אני את אלו, שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.
{{הע-שמאל|המטמאים הם רק כלים ולא אבנים וכו', וכן לא כלים העשויים מחומר שאינו מקבל טומאה כגון כלי גללים, אבן ואדמה.}}
&quot;... אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - ולא אבן ולא קורה. 
אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים? 
תלמוד לומר &quot;הכלי&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כד#משנה ג|כלים כד ג-ד.]] שוב מדגימים שמדובר בכלי שהישיבה עליו היא ברציפות, ולא כזו שנעשית בדרך עראי - עד שיצטרכו להשתמש בכלי. העריבה נסדקה ולכן אין לה שימוש אחר חוץ מישיבה עליה.}}
[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים; מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, 
ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, שאינו יכול להרחיץ בה רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. 
יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישב עליו&quot; - המיוחד לישיבה, לא שאומר לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
[ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, {{ב|ותיבה שפתחה מצידיה,|ולכן ניתן להשתמש בה גם כשהזב יושב עליה}} 
ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה, או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב ומיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם - ומוציא אני את אלו, שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם. 
{{הע-שמאל|טומאת משכב ומושב חלה בכל מקרה שהזב נתמך בחפץ הנטמא; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? 
עומד, ונתלה, ונשען מנין? &quot;יטמא&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|כאן מבחינים בין זיבה לזרע היוצא בקרי, והשוו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב,]] הדנה באונס ונראה שאינה מבחינה בין ההפרשות הללו, אבל יש להן רמז [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|בזבים א ב.]] ההבחנה מפורשת [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ב|בתוספתא זבים ב ב,]] כדרשתנו. 
טומאת משכב ומושב מיוחדת לזיבה (ולפי הדרשה [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|דלעיל נגעים פרק ב* י]] - גם למצורע מוסגר או מוחלט,) ואינה חלה על בעל קרי, אבן מבית מנוגע, טמא מת ואף לא על המת עצמו! וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] 
ר' שמעון דורש לעניין זה את &quot;אשר ישכב עליו&quot;, ולא את &quot;הזב&quot;, וטוען שאמנם הטומאות של האבן ושל המת חמורות, אבל טומאת הזב היא משום שהוא חי, ולכן אפילו אם המת היה זב לפני מותו אין גופתו מטמאת משכב ומושב; אבל דרשתו אינה מסבירה את החומרה בזב לעומת טמא מת.}} 
[ח] &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי. והלא דין הוא: הזב טומאתו ממקור, ובעל קרי טומאתו ממקור. 
מה הזב מטמא משכב ומושב - אף בעל קרי יטמא משכב ומושב! תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי.
[ט] &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא בביאה - מטמא משכב ומושב 
אבן המנוגעת, שהיא מטמאה בביאה - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת.
[י] &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי - מטמא משכב ומושב 
טמא מת, שטעון הזיה בשלישי ושביעי - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת.
[יא] &quot;הזב&quot; - ולא המת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא טומאת ז' - מטמא משכב ומושב, 
מת, שהוא מטמא טומאת ז' - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא המת.
[יב] ר&quot;ש אומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב 
ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק י#משנה ד|נידה י ד.]] לכאורה סתירה לדרשות הנ&quot;ל ר' שמעון מבחין בין דין תורה לדברי סופרים.}}
[יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר - מדברי סופרים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ז וכן [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
&quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - עד שינשא רובו עליו.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא טו ה'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזב מטמא את משכבו, ואם נגע אדם אחר במשכב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם הזב שכב על אדם אחר – האדם אינו נטמא, וכן אם משכב של אדם אחר נגע במשכב הזב – המשכב אינו נטמא.
היחסים בין המשכב, משכב אחר ואדם אחר אינם היררכיים, ולכן אי אפשר לדרוש אותם בקל וחומר.}} 
[א] &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' נוגע במשכב מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים. 
הלא דין הוא: ומה אם במקום שלא נטמא אדם, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
נטמא משכב, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
מקום שנטמא אדם, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא משכב, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' הנוגע במשכבו מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים.
[ב] קל וחמר שיטמא אדם מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים: 
ומה אם במקום שלא נטמא '''משכב''', במגע משכב, לטמא בגדים - מיטמא '''אדם''', במגע משכב לטמא בגדים 
מקום שנטמא משכב, מתחת זב לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב מטמא מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים 
ואין אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים. 
{{הע-שמאל|אם נשברה המיטה של הזב – השברים טהורים, למרות שחומרת הטומאה של המשכב גדולה מזו של כלי חרס.}}
[ג] משכב &quot;במשכבו&quot;; ואם נשבר, טהור. 
הלא דין הוא: מה אם כלי חרס, שאין לו טהרה מטומאתו - אם נשבר טהור 
משכב, שיש לו טהרה מטומאתו - אם נשבר לא יהיה טהור? 
לא! אם אמרת בכלי חרס, שאין נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים, 
תאמר במשכב, שהוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים? 
הואיל והוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים - אם נשבר לא יהיה טהור! 
תלמוד לומר משכב &quot;במשכבו&quot;; אם נשבר - טהור.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט|כלים יט א-ב:]] חבל באורך 5-10 טפחים היה שימושי כחלק מהמיטה, אבל חבל קצר יותר או ארוך יותר לא נחשב כחלק ממנה כי לא היה בו שימוש. בקצהו השני הושארו 3 אצבעות כדי שהקשר לא יתפרק, וגם כאן חבל ארוך מדי אינו נחשב חלק מהמיטה.}}
[ד] &quot;במשכבו&quot; - ולא בחבל היוצא מן המטה פחות מחמשה או יתר מעשרה! 
או יכול שאני מוציא מחמשה עד עשרה? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ה] &quot;במשכבו&quot; - ולא בנימין היוצאים מן הקשר חוץ משלש אצבעות! 
או יכול שאני מוציא משלש ולמטן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;.  
{{הע-שמאל|ת&quot;ק ור' שמעון חולקים בשאלה מי מתייאש יותר מהר: האם הנגזל או הנגנב. לדעת ת&quot;ק הנגנב מתיאש ומפקיר את המיטה הגנובה כי אינו יודע מי הגנב, ולדעת ר' שמעון הנגזל מתייאש מהר יותר, כי הגזלן אלים ממנו. 
נראה שהיתה מסורת שאחד מהשנים מתייאש, אבל לא זכרו מי מהם.}}
[ו] &quot;במשכבו&quot; - ולא הגזול. או יכול שאני מוציא את הגנוב? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ז] ר' שמעון אומר: &quot;במשכבו&quot; - ולא הגנוב. או יכול שאני מוציא את הגזול? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ח] אמרו לו: מה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את זה, שנתיאשו הבעלים ממנו - ומוציא אני את זה, שלא נתיאשו הבעלים ממנו.
{{הע-שמאל|אם הנוגע במשכב הזב לבש אחר כך בגד טהור – הבגד נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה#משנה ו|זבים ה ו.]]}}
[ט] &quot;ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; - בשעת מגעו מטמא בגדים, פירש - אינו מטמא בגדים.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה י|לעיל שמיני פרשה י ח.]] בניגוד לבגד מנוגע, שאינו מטמא אם הוא צבוע או קטן מדי, כאן הטומאה חלה גם בבגדים אחרים.}} 
[י] &quot;יכבס בגדיו&quot; - יכול הציפה? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;. 
אי &quot;בגד&quot; יכול בגד גדול לבן, המטמא בזוב ומטמא בנגעים? 
מנין גדול צבוע, קטן לבן, קטן צבוע, עד שתהא מרבה להביא שביס של סבכה וגלגילין, מנין? 
תלמוד לומר בגד &quot;בגדיו&quot;, ריבה.
{{הע-שמאל|הנוגע במשכב הזב אינו מטמא אדם אחר או כלי חרס, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה|זבים ה א.]]}}
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
יכול יטמא אדם וכלי חרש? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;; בגד הוא מטמא, ולא אדם וכלי חרש.
{{הע-שמאל|ראו שם: בזמן שאדם נוגע במשכב הזב ובידו השניה נגע באוכל או משקה – טימא אותם, אבל אחר כך מטמא רק משקה נוזל ולא אוכל, בגדים אדם אחר או כלי חרס. בשני המקרים ידיו טמאות מגזירת חכמים כשניות לטומאה.}}
[יא] מכאן אמרו: כל המטמא בגדים, בשעת מגעו - מטמא אוכלים ומשקים להיות תחלה, והידים להיות שניות, 
ומטמא שאר כלים כבגדים, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש. 
לאחר פרישתן - מטמאין משקים להיות תחלה, והאוכלים והידים להיות שניות, 
ואינו מטמא בגדים, ואין צריך לומר אדם וכלי חרש.
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא טו ו-ט'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אפילו אם הזב לא ישב ישירות על המושב, אלא על כלי שהונח מעליו ואפילו על אבן שהונחה על המושב (שאינה מקבלת טומאה) – המושב מטמא אדם טהור שישב עליו. דורש &quot;עליו הזב&quot;, שהזב מעל הכלי ולא יושב עליו ישירות בהכרח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ג|כלים א ג.]]
דרשה נוספת לומדת מההשוואה בין הזב ליושב הטהור שגם הטהור שישב מעל מושב שישב עליו הזב – נטמא אפילו אם לא נגע בו ישירות.}}
[א] &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - אין לי אלא בזמן שיושב עליו ונוגע בו. 
מנין לעשרה מושבות זה על גבי זה, ואפילו על גבי אבן מסמא? 
תלמוד לומר &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; 
מקום שהזב יושב ומטמא - ישב הטהור ויטמא.
{{הע-שמאל|הטומאה נשארת במושב גם כאשר הזב קם ממנו. דורש &quot;כלי&quot;, ולא 'היושב על הזב'.}}
[ב] אין לי אלא בזמן שהוא יושב עליו והזב שם. מנין לעשות ריקם כמלא? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לעשותו ריקם כמלא.
{{הע-שמאל|דין אבן מסמא חל הן על משכב ומושב, הן על מרכב, וראו כלים שם. וראו [[ויקרא טו י]], שהנוגע במרכב ואינו יושב עליו אינו מטמא את בגדיו אלא רק את גופו, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ג|כלים כג ג;]] למרות זאת גם במרכב יש דין אבן מסמא: אם ישבו הזב ואחריו הטהור על מרכב, אפילו בלי לגעת בו ישירות - הטהור נטמא.
היה ניתן ללמוד את דין אבן מסמא במשכב ומושב גם מהכפילות לכאורה בין פס' ה-ו, ובמרכב מפס' י &quot;בכל אשר יהיה תחתיו&quot;; אבל הדרשן לומד זאת מהמילה &quot;כלי&quot;.}}
[ג] אין לי אלא משכב. מרכב מנין? 
ודין הוא: אם מצינו שלא חלק הכתוב בין נישא לנושא במשכב, כך לא נחלק בין נישא לנושא למרכב! 
מה לי לא חלק בין נישא לנושא למשכב, שלא חלק מגעו ממשאו 
לא נחלק בין נישא לנושא למרכב, שחלק מגעו ממשאו? תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב.
{{הע-שמאל|זב שרכב על מרכב, ואחר כך נשא הטהור את המרכב – נטמאים הטהור ובגדיו; ר' חנינא מנסה להוכיח מכך שבמרכב יש דין אבן מסמא; אבל ההוכחה נדחית כקודמתה מאותה הסיבה: דין המרכב קל יחסית, שאינו מטמא בגדים בנגיעה אלא רק בנשיאה או בישיבה עליו; ולכן לומדים את הדין של אבן מסמא מהמילה &quot;כלי&quot; גם במרכב.}}
[ד] ר' חנינא בן חנינא אומר, אם בדרך שלא ירדה עליו הטומאה, יצאה ממנו 
בדרך שירדה עליו הטומאה - אינו דין שתצא ממנו? 
לאו! מה לי החמיר במרכב הנישא, שהרי החמיר בזב הנישא; נחמיר במרכב הנושא? שהרי היקל בזב הנושא! 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב. 
{{הע-שמאל|אם הטהור נגע בזב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם נגע בצואה שעל הזב או בשערות תלושות שנדבקו לבשרו או בתכשיטים שעליו – אינו מטמא. אכן אם נגע בשערו של הזב או בציפורניו המחוברים לגופו – טמא כנוגע בבשרו. לדיני החציצה ראו גם [[ביאור:תוספתא/מקואות/ח#ה|תוספתא מקואות ח ה.]]}}
[ה] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקולקלוס שעליו 
ולא בשירים ולא בנזמים ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מרבה את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;
{{הע-שמאל|אם נחתכה חתיכת בשר או עצם מהזב ונגע בה הטהור – אינו נטמא, קל וחומר אם נחתכה מאדם טהור; אבל אם נחתך איבר שלם, כלומר עצם שלמה ובשר שעליה – טמא אפילו אם נחתך מאדם טהור שאינו זב; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]}}
[ו] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בעצם הפורש ממנו, ולא בבשר הפורש ממנו. 
קל וחמר לפורש מן הטהור, שיהיה טהור. 
הא מה אני מקיים &quot;או בעצם אדם או בקבר&quot; {{ממ|במדבר|יט|טז}}? זה אבר הפורש מן החי בין פרק לפרק.

[ז] אם נאמרו בזב, למה נאמרו במשכב? ואם נאמרו במשכב, למה נאמרו בזב? {{הע-שמאל|נגיעה בבשר הזב מטמאת את בגדי הנוגע, וכן נגיעה במשכבו או במושבו, אבל אין בין בשר הזב ומשכבו היררכיה, כי הזב מטמא גם משכב תחתון, שלא נגע בו, ואילו המשכב (שאין עליו זב) שהונח מעל משכב אחר אינו מטמא (לעיל פרשה ב א). חיבורי המשכב, כגון חבלי המיטה – מטמאים (לעיל פרשה ב ד), ואילו חיבורי הזב, כגון טבעותיו או נזמיו אינם מטמאים (לעיל פיסקה ה).}}
לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב: 
הזב עושה משכב ואין המשכב עושה משכב; חיבורי הזב טהורים וחיבורי המשכב טמאים. 
הא לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב - צריך לומר במשכב וצריך לומר בזב. 
{{הע-שמאל|רק יריקה הפוגעת בגוף הטהור מטמאת אותו. והשוו ליריקה של החולצת, שנעשית '''בפני''' החולץ, ואינה מגיעה לגופו, ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] בניגוד לדעת הצדוקים (ראו [[מגילת תענית ד|מגילת תענית לי&quot;ד תמוז]]) שחייבו גם שם יריקה בפני הגבר ממש.
בהמשך הדרשה מרחיבים את המונח &quot;רוק&quot;.}}
[ח] &quot;וכי ירק הזב בטהור&quot; - יכול אפילו רקק ולא נגע בו יהא טמא? תלמוד לומר &quot;בטהור&quot;; עד שיגע בו. 
אין לי אלא רוקו. כיחו, וניעו, ורירו, ומימי האף שלו מנין? תלמוד לומר &quot;וכי ירוק&quot;. 
{{הע-שמאל|אם הניח על הבהמה משכב או מושב וישב עליהם – הם טמאים משום מרכב או מושב, ולא משום מרכב. אם ישב על האוכף – אין מדובר באוכף המיועד לרכיבה, אלא באוכף מעין בגד, המיועד לחמם את הבהמה והזב ישב עליו – אין האוכף טמא כלל.
הזרז, המדוכה וכו' שרכב באמצעותם הזב על בהמה טמאים משום מרכב. ר' יוסי טוען שטפיטו של הסוס טמא גם משום מושב, כי עומדים עליו בתחרויות הקומפון, ולכן גם הנוגע בו מטמא בגדים אפילו אם לא רכב עליו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ב|כלים כג ב-ג.]]}}
[ט] &quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot;; יכול אפילו רכב על המשכב ועל המושב? 
תלמוד לומר מרכב - ולא משכב ולא מושב. 
[י] אוציא את אלו ולא אוציא את האוכף? תלמוד לומר &quot;המרכב&quot; - מרכב המיוחד.
[יא] איזהו המרכב המיוחד? זרז האשקלוני, ומדוכה המדית, ועביט של גמל, וטפיטו של סוס. 
ר' יוסי אומר: טפיטו של סוס טמא מושב, מפני שעומדים עליו בקומפון, 
אבל אוכף של נאקה טהור.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות ג-ד. כאן לומדים ישירות מהפסוק הדן במרכב.
לעניין &quot;שינשא רובו&quot; השוו לעיל פרק ב יג: מדובר דווקא במקרה שרוב משקלו של הזב מונח על המרכב.}}
[יב] אין לי אלא בזמן שהוא רוכב עליו ונוגע בו 
מנין לעשרה מרכבות זה על גבי זה, אפילו על גבי אבן מסמא? תלמוד לומר &quot;וכל המרכב&quot;
&quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot; - עד שינשא רובו עליו. 
}}

===פרק ד===
'''על ויקרא טו י-יא'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|קורא &quot;יכבס בגדיו&quot; כטימוא הכלים שבהם נגע הזב והנוגע בו.
לפנינו דוגמא נדירה לקל וחומר שאינו נסתר: הפרשנות המקילה, שמדובר בכלים הנוגעים בזב עצמו, כוללת גם את הפרשנות המחמירה, שמדובר בכלים הנוגעים במרכב שנטמא מהזב. שתי הפרשנויות מקילות, שהרי אינן מציגות אפשרויות אחרות אלא שמדובר בנגיעה ממשית. לכן הדרשן מעדיף את האפשרות מרחיקת הלכת שביניהן – היא הפרשנות הראשונה.}}
 [א] &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot; - של זב. 
יכול &quot;תחתיו&quot; של מרכב? ודין הוא: אם הזב, החמור, לא טימא {{ב|כלי שטף|כלים מעור, עץ או עצם}} אלא במגע 
מרכב, הקל, אינו דין שלא יטמא כלי שטף אלא במגע? 
הא מה אני מקיים &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot;? תחתיו של זב. 
{{הע-שמאל|אותם בלשון רבים כולל את המשכב והמושב בנוסף למרכב: הנושא אותם מטמא את  בגדיו. לא ניתן ללמוד על הטומאה הזאת מכך שנגיעה בהם מטמאת בגדים בגלל הדוגמא של הגולל והדופק (חלקיי מצבות בבית עלמין), שנגיעה בהן מטמאת בגדים אבל נשיאתם ממקום למקום (בלי נגיעה ישירה) אינה מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ב] &quot;והנושא אותם&quot; מה תלמוד לומר? שיכול אין לי מטמא במשא אלא המרכב בלבד. משכב ומושב מנין? 
ודין הוא: ומה אם מרכב, שאין מגעו מטמא בגדים - משאו מטמא בגדים 
משכב ומושב, שמגעם מטמא בגדים - אינו דין שמשאם מטמא בגדים? 
גולל ודופק יוכיחו, שמגעם מטמא בגדים ואין משאם מטמא בגדים. 
[ג] אף אתה אל תתמה על המשכב ועל המושב, שאף על פי שמגעם מטמא בגדים לא יהיה משאם מטמא! 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות את המשכב ואת המושב.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מרבה מלשון הרבים &quot;אותם&quot; הפרשות נוספות של הזב והזבה, שגם נשיאתן מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ד] ר' אליעזר אומר: &quot;והנושא אותם&quot;, מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי מטמא במשא אלא אלו בלבד. מנין זובו של זב, ורוקו, ומימי רגליו, ושכבת זרעו, ודם הנדה? 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות כל האמור בענין. 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ג ה: שם היה מדובר על הטהור שנגע בזב, וכאן – על הזב שנגע בחפצים כלשהם. בשני המקרים רק מגע של הזב עצמו מטמא (גם באיברים שאינו חש אותם כגון ציפרניים ושיער) ולא מגע של טבעות, צואה וכו'.}}
[ה] &quot;בו&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקילקיס שעליו, 
ולא בשירים, ולא בנזמים, ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מוציא את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
{{הע-שמאל|שטיפת הידים נדרשת כשטיפת כל חלקי הגוף הגלויים, פרט לאיזור הערווה, שאינו גלוי לעין. והשוו לסדר ראיית המצורע, שגם בו אין בודקים בבית הסתרים – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ד|נגעים ב ד.]] למרות שהזיבה היא מבית הסתרים – אין צורך לרחוץ אותו כדי להיטהר!}}
&quot;וידיו לא שטף במים&quot; מה תלמוד לומר? לפי שנאמר &quot;ורחץ את בשרו במים&quot; יכול אף בית הסתרים? 
תלמוד לומר &quot;וידיו&quot; - מה ידיו בנראה, פרט לבית הסתרים - אף כל בנראה, פרט לבית הסתרים.
{{הע-שמאל|רחיצת הזב היא חובה שאינה פוקעת ממנו גם אם חלף הרבה זמן מאז שהפסיק לזוב. ר' אלעזר לומד מכאן אסמכתא לנטילת ידים.}}
[ז] מנין לעשות אחר ספרו של זב כימי גמרו? תלמוד לומר &quot;וידיו לא שטף במים&quot; אפילו לאחר מאה שנים. 
אמר ר' אלעזר בן ערך: מכאן סמכו חכמים לטהרת ידים מן התורה. 
}}

===פרשה ג===
'''על ויקרא טו יב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כלי נתר (ממלח) – דינם ככלי חרס; ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ב|כלים ב א.]] דורש את ו החיבור.}}
[א] &quot;כלי חרש&quot; - אין לי אלא כלי חרש. מנין לרבות כלי נתר? תלמוד לומר &quot;וכלי חרש&quot;. 
{{הע-שמאל|למרות שהזב נראה כחמור בכך שהוא מטמא משכב ומושב, גם הוא אינו מטמא כלי חרס או נתר אלא מתוכם, ואם נגע בצידם החיצוני (&quot;אחוריהם&quot;) הם אינם נטמאים.}}
&quot;אשר יגע בו הזב&quot; - יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהיה טמא? 
ודין הוא: ומה אם מת, החמור, לא טימא כלי חרש מאחוריו; הזב, הקל - אינו דין שלא יטמא כלי חרש מאחוריו? 
לא! אם אמרת במת, שאינו עושה משכב ומושב - תאמר בזב, שמטמא משכב ומושב? 
הואיל ועושה משכב ומושב יטמא כלי חרש מאחוריו! 
תלמוד לומר &quot;אשר יגע בו הזב&quot;, ולהלן הוא אומר &quot;אשר תבושל בו&quot; מה &quot;בו&quot; האמור להלן, מאוירו - אף כאן, מאוירו. 
{{הע-שמאל|אם הזב הסיט כלי חרס – הכלי טמא, למרות שלא נגע בו ישירות.}}
[ב] מאחר שלמדנו שאין מטמא אותו אלא מאוירו, מה תלמוד לומר &quot;אשר יגע בו&quot;? 
מגע שהוא בכולו, הוי אומר: זה הסיטו! 
הע-שמאל|לשאלה של ר' שמעון ראו לעיל פרק ד א. הוא מנצל את הדרשה המובאת שם, הקוראת 'בגדיו' ככינוי לכלי שטף, ועל סמך הייתור דורש את הפסוק שכאן לעניין טומאת אוכלין שבכלים המונחים מעל הזב – טומאה המכונה &quot;טומאת מדף&quot;; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] טומאת מדף מתפשטת בכיוון ההפוך מטומאת משכב ומושב – מלמטה למעלה.}} 
[ג] &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot;. אמר ר' שמעון, מה בא זה ללמדנו? 
אם ללמד שמטמא כלי שטף במגע - והלא כבר נאמר &quot;והנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו&quot;! 
אם הנוגע בו מטמא כלי שטף במגע, הוא עצמו לא יטמא כלי שטף במגע? 
אם כן למה נאמר &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot;? אלא אלו אוכלים ומשקים וכלים שעל גבי הזב. 
והלא דין הוא! ומה אם במקום שעשה משכב, תחתיו, לא עשה תחתיו מדף 
מקום שלא עשה, על גביו משכב, אינו דין שלא נעשה על גביו מדף? 
תלמוד לומר &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot; - מלמד שעושה על גביו מדף.
{{הע-שמאל|הכיוונים השונים של התפשטות הטומאה במשכב ובמדף יוצרים קל וחומר בכמה כיוונים. כל הקלים והחמורים נדחים בגלל גזירת הכתוב &quot;אשר ישכב עליו&quot;, המלמד שטומאת משכב בלבד מתפשטת מלמעלה למטה, ולא ההפך.}}
[ה] קל וחמר שנעשה על גביו משכב: ומה אם במקום שלא עשה תחתיו מדף - עשה תחתיו משכב, 
מקום שעשה על גביו מדף - אינו דין שנעשה על גביו משכב? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב הוא עושה תחתיו, ואין עושה על גביו משכב.
[ו] קל וחמר שיעשה תחתיו מדף: מה אם במקום שלא עשה על גביו משכב - עשה על גביו מדף, 
מקום שעשה תחתיו משכב - אינו דין שיעשה תחתיו מדף? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב הוא עושה תחתיו, ואינו עושה תחתיו מדף.
[ז] קל וחמר שלא יעשה תחתיו משכב: ומה אם במקום שעשה על גביו מדף לא עשה על גביו משכב, 
מקום שלא עשה תחתיו מדף - אינו דין שלא יעשה משכב? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - מלמד שהוא עושה תחתיו משכב.
}}</text>
      <sha1>nf666zrawipapp3mq8y5nd6lzre0trc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419805</id>
      <parentid>1419804</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T07:30:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה ג */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47909" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י, וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א-ב.]]) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא טו ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק חפץ שהיה מיועד לשכיבה עוד לפני ששכב עליו הזב נטמא בטומאת משכב, שנאמר &quot;המשכב&quot;.}}
[א] &quot;אשר ישכב עליו הזב&quot; - יכול אפילו שכב על {{ב|עדיינה|כיסוי לבור}} ועל הדלת? 
תלמוד לומר משכב - ולא עדיינה ולא הדלת.
[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? תלמוד לומר &quot;המשכב&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|לעניין הכלים המשמשים לשכיבה וטמאים מדרס ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ|כלים כ א-ג:]] כלים שנהוג לשכב בהם, והם רכים ונוחים – גם אם אינם מיועדים לשכיבה מקבלים טומאה. הקלוסטר וכו' הם כלים שיושבים עליהם כשהם בגדלים הנתונים. ניתן לשבת בעריבה של הבצק, אבל אם הנשים רוצות ללוש בה את הבצק הן מקימות את השוכב בה, ולכן הישיבה אינה רציפה ואינה מטמאת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כב#משנה ד|כלים כב ד.]]}}
[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין {{ב|הסגוס|מעיל}}, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה 
או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; - המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
{{הע-שמאל|ההחלטה מה לרבות ומה למעט היא לפי שיקול הדעת של חכמים, שהחליטו לטמא כלים שמקובל לשכב בהם ברציפות דווקא, שהרי בפסוק יש ריבוי ומיעוט אבל אין הבהרה מה מרבים ומה ממעטים.}} 
[ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה. 
מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם 
ומוציא אני את אלו, שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.
{{הע-שמאל|המטמאים הם רק כלים ולא אבנים וכו', וכן לא כלים העשויים מחומר שאינו מקבל טומאה כגון כלי גללים, אבן ואדמה.}}
&quot;... אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - ולא אבן ולא קורה. 
אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים? 
תלמוד לומר &quot;הכלי&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כד#משנה ג|כלים כד ג-ד.]] שוב מדגימים שמדובר בכלי שהישיבה עליו היא ברציפות, ולא כזו שנעשית בדרך עראי - עד שיצטרכו להשתמש בכלי. העריבה נסדקה ולכן אין לה שימוש אחר חוץ מישיבה עליה.}}
[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים; מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, 
ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, שאינו יכול להרחיץ בה רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. 
יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישב עליו&quot; - המיוחד לישיבה, לא שאומר לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
[ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, {{ב|ותיבה שפתחה מצידיה,|ולכן ניתן להשתמש בה גם כשהזב יושב עליה}} 
ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה, או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב ומיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם - ומוציא אני את אלו, שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם. 
{{הע-שמאל|טומאת משכב ומושב חלה בכל מקרה שהזב נתמך בחפץ הנטמא; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? 
עומד, ונתלה, ונשען מנין? &quot;יטמא&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|כאן מבחינים בין זיבה לזרע היוצא בקרי, והשוו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב,]] הדנה באונס ונראה שאינה מבחינה בין ההפרשות הללו, אבל יש להן רמז [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|בזבים א ב.]] ההבחנה מפורשת [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ב|בתוספתא זבים ב ב,]] כדרשתנו. 
טומאת משכב ומושב מיוחדת לזיבה (ולפי הדרשה [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|דלעיל נגעים פרק ב* י]] - גם למצורע מוסגר או מוחלט,) ואינה חלה על בעל קרי, אבן מבית מנוגע, טמא מת ואף לא על המת עצמו! וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] 
ר' שמעון דורש לעניין זה את &quot;אשר ישכב עליו&quot;, ולא את &quot;הזב&quot;, וטוען שאמנם הטומאות של האבן ושל המת חמורות, אבל טומאת הזב היא משום שהוא חי, ולכן אפילו אם המת היה זב לפני מותו אין גופתו מטמאת משכב ומושב; אבל דרשתו אינה מסבירה את החומרה בזב לעומת טמא מת.}} 
[ח] &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי. והלא דין הוא: הזב טומאתו ממקור, ובעל קרי טומאתו ממקור. 
מה הזב מטמא משכב ומושב - אף בעל קרי יטמא משכב ומושב! תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי.
[ט] &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא בביאה - מטמא משכב ומושב 
אבן המנוגעת, שהיא מטמאה בביאה - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת.
[י] &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי - מטמא משכב ומושב 
טמא מת, שטעון הזיה בשלישי ושביעי - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת.
[יא] &quot;הזב&quot; - ולא המת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא טומאת ז' - מטמא משכב ומושב, 
מת, שהוא מטמא טומאת ז' - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא המת.
[יב] ר&quot;ש אומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב 
ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק י#משנה ד|נידה י ד.]] לכאורה סתירה לדרשות הנ&quot;ל ר' שמעון מבחין בין דין תורה לדברי סופרים.}}
[יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר - מדברי סופרים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ז וכן [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
&quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - עד שינשא רובו עליו.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא טו ה'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזב מטמא את משכבו, ואם נגע אדם אחר במשכב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם הזב שכב על אדם אחר – האדם אינו נטמא, וכן אם משכב של אדם אחר נגע במשכב הזב – המשכב אינו נטמא.
היחסים בין המשכב, משכב אחר ואדם אחר אינם היררכיים, ולכן אי אפשר לדרוש אותם בקל וחומר.}} 
[א] &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' נוגע במשכב מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים. 
הלא דין הוא: ומה אם במקום שלא נטמא אדם, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
נטמא משכב, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
מקום שנטמא אדם, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא משכב, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' הנוגע במשכבו מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים.
[ב] קל וחמר שיטמא אדם מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים: 
ומה אם במקום שלא נטמא '''משכב''', במגע משכב, לטמא בגדים - מיטמא '''אדם''', במגע משכב לטמא בגדים 
מקום שנטמא משכב, מתחת זב לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב מטמא מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים 
ואין אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים. 
{{הע-שמאל|אם נשברה המיטה של הזב – השברים טהורים, למרות שחומרת הטומאה של המשכב גדולה מזו של כלי חרס.}}
[ג] משכב &quot;במשכבו&quot;; ואם נשבר, טהור. 
הלא דין הוא: מה אם כלי חרס, שאין לו טהרה מטומאתו - אם נשבר טהור 
משכב, שיש לו טהרה מטומאתו - אם נשבר לא יהיה טהור? 
לא! אם אמרת בכלי חרס, שאין נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים, 
תאמר במשכב, שהוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים? 
הואיל והוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים - אם נשבר לא יהיה טהור! 
תלמוד לומר משכב &quot;במשכבו&quot;; אם נשבר - טהור.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט|כלים יט א-ב:]] חבל באורך 5-10 טפחים היה שימושי כחלק מהמיטה, אבל חבל קצר יותר או ארוך יותר לא נחשב כחלק ממנה כי לא היה בו שימוש. בקצהו השני הושארו 3 אצבעות כדי שהקשר לא יתפרק, וגם כאן חבל ארוך מדי אינו נחשב חלק מהמיטה.}}
[ד] &quot;במשכבו&quot; - ולא בחבל היוצא מן המטה פחות מחמשה או יתר מעשרה! 
או יכול שאני מוציא מחמשה עד עשרה? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ה] &quot;במשכבו&quot; - ולא בנימין היוצאים מן הקשר חוץ משלש אצבעות! 
או יכול שאני מוציא משלש ולמטן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;.  
{{הע-שמאל|ת&quot;ק ור' שמעון חולקים בשאלה מי מתייאש יותר מהר: האם הנגזל או הנגנב. לדעת ת&quot;ק הנגנב מתיאש ומפקיר את המיטה הגנובה כי אינו יודע מי הגנב, ולדעת ר' שמעון הנגזל מתייאש מהר יותר, כי הגזלן אלים ממנו. 
נראה שהיתה מסורת שאחד מהשנים מתייאש, אבל לא זכרו מי מהם.}}
[ו] &quot;במשכבו&quot; - ולא הגזול. או יכול שאני מוציא את הגנוב? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ז] ר' שמעון אומר: &quot;במשכבו&quot; - ולא הגנוב. או יכול שאני מוציא את הגזול? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ח] אמרו לו: מה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את זה, שנתיאשו הבעלים ממנו - ומוציא אני את זה, שלא נתיאשו הבעלים ממנו.
{{הע-שמאל|אם הנוגע במשכב הזב לבש אחר כך בגד טהור – הבגד נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה#משנה ו|זבים ה ו.]]}}
[ט] &quot;ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; - בשעת מגעו מטמא בגדים, פירש - אינו מטמא בגדים.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה י|לעיל שמיני פרשה י ח.]] בניגוד לבגד מנוגע, שאינו מטמא אם הוא צבוע או קטן מדי, כאן הטומאה חלה גם בבגדים אחרים.}} 
[י] &quot;יכבס בגדיו&quot; - יכול הציפה? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;. 
אי &quot;בגד&quot; יכול בגד גדול לבן, המטמא בזוב ומטמא בנגעים? 
מנין גדול צבוע, קטן לבן, קטן צבוע, עד שתהא מרבה להביא שביס של סבכה וגלגילין, מנין? 
תלמוד לומר בגד &quot;בגדיו&quot;, ריבה.
{{הע-שמאל|הנוגע במשכב הזב אינו מטמא אדם אחר או כלי חרס, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה|זבים ה א.]]}}
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
יכול יטמא אדם וכלי חרש? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;; בגד הוא מטמא, ולא אדם וכלי חרש.
{{הע-שמאל|ראו שם: בזמן שאדם נוגע במשכב הזב ובידו השניה נגע באוכל או משקה – טימא אותם, אבל אחר כך מטמא רק משקה נוזל ולא אוכל, בגדים אדם אחר או כלי חרס. בשני המקרים ידיו טמאות מגזירת חכמים כשניות לטומאה.}}
[יא] מכאן אמרו: כל המטמא בגדים, בשעת מגעו - מטמא אוכלים ומשקים להיות תחלה, והידים להיות שניות, 
ומטמא שאר כלים כבגדים, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש. 
לאחר פרישתן - מטמאין משקים להיות תחלה, והאוכלים והידים להיות שניות, 
ואינו מטמא בגדים, ואין צריך לומר אדם וכלי חרש.
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא טו ו-ט'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אפילו אם הזב לא ישב ישירות על המושב, אלא על כלי שהונח מעליו ואפילו על אבן שהונחה על המושב (שאינה מקבלת טומאה) – המושב מטמא אדם טהור שישב עליו. דורש &quot;עליו הזב&quot;, שהזב מעל הכלי ולא יושב עליו ישירות בהכרח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ג|כלים א ג.]]
דרשה נוספת לומדת מההשוואה בין הזב ליושב הטהור שגם הטהור שישב מעל מושב שישב עליו הזב – נטמא אפילו אם לא נגע בו ישירות.}}
[א] &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - אין לי אלא בזמן שיושב עליו ונוגע בו. 
מנין לעשרה מושבות זה על גבי זה, ואפילו על גבי אבן מסמא? 
תלמוד לומר &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; 
מקום שהזב יושב ומטמא - ישב הטהור ויטמא.
{{הע-שמאל|הטומאה נשארת במושב גם כאשר הזב קם ממנו. דורש &quot;כלי&quot;, ולא 'היושב על הזב'.}}
[ב] אין לי אלא בזמן שהוא יושב עליו והזב שם. מנין לעשות ריקם כמלא? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לעשותו ריקם כמלא.
{{הע-שמאל|דין אבן מסמא חל הן על משכב ומושב, הן על מרכב, וראו כלים שם. וראו [[ויקרא טו י]], שהנוגע במרכב ואינו יושב עליו אינו מטמא את בגדיו אלא רק את גופו, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ג|כלים כג ג;]] למרות זאת גם במרכב יש דין אבן מסמא: אם ישבו הזב ואחריו הטהור על מרכב, אפילו בלי לגעת בו ישירות - הטהור נטמא.
היה ניתן ללמוד את דין אבן מסמא במשכב ומושב גם מהכפילות לכאורה בין פס' ה-ו, ובמרכב מפס' י &quot;בכל אשר יהיה תחתיו&quot;; אבל הדרשן לומד זאת מהמילה &quot;כלי&quot;.}}
[ג] אין לי אלא משכב. מרכב מנין? 
ודין הוא: אם מצינו שלא חלק הכתוב בין נישא לנושא במשכב, כך לא נחלק בין נישא לנושא למרכב! 
מה לי לא חלק בין נישא לנושא למשכב, שלא חלק מגעו ממשאו 
לא נחלק בין נישא לנושא למרכב, שחלק מגעו ממשאו? תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב.
{{הע-שמאל|זב שרכב על מרכב, ואחר כך נשא הטהור את המרכב – נטמאים הטהור ובגדיו; ר' חנינא מנסה להוכיח מכך שבמרכב יש דין אבן מסמא; אבל ההוכחה נדחית כקודמתה מאותה הסיבה: דין המרכב קל יחסית, שאינו מטמא בגדים בנגיעה אלא רק בנשיאה או בישיבה עליו; ולכן לומדים את הדין של אבן מסמא מהמילה &quot;כלי&quot; גם במרכב.}}
[ד] ר' חנינא בן חנינא אומר, אם בדרך שלא ירדה עליו הטומאה, יצאה ממנו 
בדרך שירדה עליו הטומאה - אינו דין שתצא ממנו? 
לאו! מה לי החמיר במרכב הנישא, שהרי החמיר בזב הנישא; נחמיר במרכב הנושא? שהרי היקל בזב הנושא! 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב. 
{{הע-שמאל|אם הטהור נגע בזב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם נגע בצואה שעל הזב או בשערות תלושות שנדבקו לבשרו או בתכשיטים שעליו – אינו מטמא. אכן אם נגע בשערו של הזב או בציפורניו המחוברים לגופו – טמא כנוגע בבשרו. לדיני החציצה ראו גם [[ביאור:תוספתא/מקואות/ח#ה|תוספתא מקואות ח ה.]]}}
[ה] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקולקלוס שעליו 
ולא בשירים ולא בנזמים ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מרבה את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;
{{הע-שמאל|אם נחתכה חתיכת בשר או עצם מהזב ונגע בה הטהור – אינו נטמא, קל וחומר אם נחתכה מאדם טהור; אבל אם נחתך איבר שלם, כלומר עצם שלמה ובשר שעליה – טמא אפילו אם נחתך מאדם טהור שאינו זב; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]}}
[ו] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בעצם הפורש ממנו, ולא בבשר הפורש ממנו. 
קל וחמר לפורש מן הטהור, שיהיה טהור. 
הא מה אני מקיים &quot;או בעצם אדם או בקבר&quot; {{ממ|במדבר|יט|טז}}? זה אבר הפורש מן החי בין פרק לפרק.

[ז] אם נאמרו בזב, למה נאמרו במשכב? ואם נאמרו במשכב, למה נאמרו בזב? {{הע-שמאל|נגיעה בבשר הזב מטמאת את בגדי הנוגע, וכן נגיעה במשכבו או במושבו, אבל אין בין בשר הזב ומשכבו היררכיה, כי הזב מטמא גם משכב תחתון, שלא נגע בו, ואילו המשכב (שאין עליו זב) שהונח מעל משכב אחר אינו מטמא (לעיל פרשה ב א). חיבורי המשכב, כגון חבלי המיטה – מטמאים (לעיל פרשה ב ד), ואילו חיבורי הזב, כגון טבעותיו או נזמיו אינם מטמאים (לעיל פיסקה ה).}}
לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב: 
הזב עושה משכב ואין המשכב עושה משכב; חיבורי הזב טהורים וחיבורי המשכב טמאים. 
הא לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב - צריך לומר במשכב וצריך לומר בזב. 
{{הע-שמאל|רק יריקה הפוגעת בגוף הטהור מטמאת אותו. והשוו ליריקה של החולצת, שנעשית '''בפני''' החולץ, ואינה מגיעה לגופו, ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] בניגוד לדעת הצדוקים (ראו [[מגילת תענית ד|מגילת תענית לי&quot;ד תמוז]]) שחייבו גם שם יריקה בפני הגבר ממש.
בהמשך הדרשה מרחיבים את המונח &quot;רוק&quot;.}}
[ח] &quot;וכי ירק הזב בטהור&quot; - יכול אפילו רקק ולא נגע בו יהא טמא? תלמוד לומר &quot;בטהור&quot;; עד שיגע בו. 
אין לי אלא רוקו. כיחו, וניעו, ורירו, ומימי האף שלו מנין? תלמוד לומר &quot;וכי ירוק&quot;. 
{{הע-שמאל|אם הניח על הבהמה משכב או מושב וישב עליהם – הם טמאים משום מרכב או מושב, ולא משום מרכב. אם ישב על האוכף – אין מדובר באוכף המיועד לרכיבה, אלא באוכף מעין בגד, המיועד לחמם את הבהמה והזב ישב עליו – אין האוכף טמא כלל.
הזרז, המדוכה וכו' שרכב באמצעותם הזב על בהמה טמאים משום מרכב. ר' יוסי טוען שטפיטו של הסוס טמא גם משום מושב, כי עומדים עליו בתחרויות הקומפון, ולכן גם הנוגע בו מטמא בגדים אפילו אם לא רכב עליו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ב|כלים כג ב-ג.]]}}
[ט] &quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot;; יכול אפילו רכב על המשכב ועל המושב? 
תלמוד לומר מרכב - ולא משכב ולא מושב. 
[י] אוציא את אלו ולא אוציא את האוכף? תלמוד לומר &quot;המרכב&quot; - מרכב המיוחד.
[יא] איזהו המרכב המיוחד? זרז האשקלוני, ומדוכה המדית, ועביט של גמל, וטפיטו של סוס. 
ר' יוסי אומר: טפיטו של סוס טמא מושב, מפני שעומדים עליו בקומפון, 
אבל אוכף של נאקה טהור.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות ג-ד. כאן לומדים ישירות מהפסוק הדן במרכב.
לעניין &quot;שינשא רובו&quot; השוו לעיל פרק ב יג: מדובר דווקא במקרה שרוב משקלו של הזב מונח על המרכב.}}
[יב] אין לי אלא בזמן שהוא רוכב עליו ונוגע בו 
מנין לעשרה מרכבות זה על גבי זה, אפילו על גבי אבן מסמא? תלמוד לומר &quot;וכל המרכב&quot;
&quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot; - עד שינשא רובו עליו. 
}}

===פרק ד===
'''על ויקרא טו י-יא'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|קורא &quot;יכבס בגדיו&quot; כטימוא הכלים שבהם נגע הזב והנוגע בו.
לפנינו דוגמא נדירה לקל וחומר שאינו נסתר: הפרשנות המקילה, שמדובר בכלים הנוגעים בזב עצמו, כוללת גם את הפרשנות המחמירה, שמדובר בכלים הנוגעים במרכב שנטמא מהזב. שתי הפרשנויות מקילות, שהרי אינן מציגות אפשרויות אחרות אלא שמדובר בנגיעה ממשית. לכן הדרשן מעדיף את האפשרות מרחיקת הלכת שביניהן – היא הפרשנות הראשונה.}}
 [א] &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot; - של זב. 
יכול &quot;תחתיו&quot; של מרכב? ודין הוא: אם הזב, החמור, לא טימא {{ב|כלי שטף|כלים מעור, עץ או עצם}} אלא במגע 
מרכב, הקל, אינו דין שלא יטמא כלי שטף אלא במגע? 
הא מה אני מקיים &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot;? תחתיו של זב. 
{{הע-שמאל|אותם בלשון רבים כולל את המשכב והמושב בנוסף למרכב: הנושא אותם מטמא את  בגדיו. לא ניתן ללמוד על הטומאה הזאת מכך שנגיעה בהם מטמאת בגדים בגלל הדוגמא של הגולל והדופק (חלקיי מצבות בבית עלמין), שנגיעה בהן מטמאת בגדים אבל נשיאתם ממקום למקום (בלי נגיעה ישירה) אינה מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ב] &quot;והנושא אותם&quot; מה תלמוד לומר? שיכול אין לי מטמא במשא אלא המרכב בלבד. משכב ומושב מנין? 
ודין הוא: ומה אם מרכב, שאין מגעו מטמא בגדים - משאו מטמא בגדים 
משכב ומושב, שמגעם מטמא בגדים - אינו דין שמשאם מטמא בגדים? 
גולל ודופק יוכיחו, שמגעם מטמא בגדים ואין משאם מטמא בגדים. 
[ג] אף אתה אל תתמה על המשכב ועל המושב, שאף על פי שמגעם מטמא בגדים לא יהיה משאם מטמא! 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות את המשכב ואת המושב.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מרבה מלשון הרבים &quot;אותם&quot; הפרשות נוספות של הזב והזבה, שגם נשיאתן מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ד] ר' אליעזר אומר: &quot;והנושא אותם&quot;, מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי מטמא במשא אלא אלו בלבד. מנין זובו של זב, ורוקו, ומימי רגליו, ושכבת זרעו, ודם הנדה? 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות כל האמור בענין. 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ג ה: שם היה מדובר על הטהור שנגע בזב, וכאן – על הזב שנגע בחפצים כלשהם. בשני המקרים רק מגע של הזב עצמו מטמא (גם באיברים שאינו חש אותם כגון ציפרניים ושיער) ולא מגע של טבעות, צואה וכו'.}}
[ה] &quot;בו&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקילקיס שעליו, 
ולא בשירים, ולא בנזמים, ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מוציא את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
{{הע-שמאל|שטיפת הידים נדרשת כשטיפת כל חלקי הגוף הגלויים, פרט לאיזור הערווה, שאינו גלוי לעין. והשוו לסדר ראיית המצורע, שגם בו אין בודקים בבית הסתרים – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ד|נגעים ב ד.]] למרות שהזיבה היא מבית הסתרים – אין צורך לרחוץ אותו כדי להיטהר!}}
&quot;וידיו לא שטף במים&quot; מה תלמוד לומר? לפי שנאמר &quot;ורחץ את בשרו במים&quot; יכול אף בית הסתרים? 
תלמוד לומר &quot;וידיו&quot; - מה ידיו בנראה, פרט לבית הסתרים - אף כל בנראה, פרט לבית הסתרים.
{{הע-שמאל|רחיצת הזב היא חובה שאינה פוקעת ממנו גם אם חלף הרבה זמן מאז שהפסיק לזוב. ר' אלעזר לומד מכאן אסמכתא לנטילת ידים.}}
[ז] מנין לעשות אחר ספרו של זב כימי גמרו? תלמוד לומר &quot;וידיו לא שטף במים&quot; אפילו לאחר מאה שנים. 
אמר ר' אלעזר בן ערך: מכאן סמכו חכמים לטהרת ידים מן התורה. 
}}

===פרשה ג===
'''על ויקרא טו יב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כלי נתר (ממלח) – דינם ככלי חרס; ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ב|כלים ב א.]] דורש את ו החיבור.}}
[א] &quot;כלי חרש&quot; - אין לי אלא כלי חרש. מנין לרבות כלי נתר? תלמוד לומר &quot;וכלי חרש&quot;. 
{{הע-שמאל|למרות שהזב נראה כחמור בכך שהוא מטמא משכב ומושב, גם הוא אינו מטמא כלי חרס או נתר אלא מתוכם, ואם נגע בצידם החיצוני (&quot;אחוריהם&quot;) הם אינם נטמאים.}}
&quot;אשר יגע בו הזב&quot; - יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהיה טמא? 
ודין הוא: ומה אם מת, החמור, לא טימא כלי חרש מאחוריו; הזב, הקל - אינו דין שלא יטמא כלי חרש מאחוריו? 
לא! אם אמרת במת, שאינו עושה משכב ומושב - תאמר בזב, שמטמא משכב ומושב? 
הואיל ועושה משכב ומושב יטמא כלי חרש מאחוריו! 
תלמוד לומר &quot;אשר יגע בו הזב&quot;, ולהלן הוא אומר &quot;אשר תבושל בו&quot; מה &quot;בו&quot; האמור להלן, מאוירו - אף כאן, מאוירו. 
{{הע-שמאל|אם הזב הסיט כלי חרס – הכלי טמא, למרות שלא נגע בו ישירות.}}
[ב] מאחר שלמדנו שאין מטמא אותו אלא מאוירו, מה תלמוד לומר &quot;אשר יגע בו&quot;? 
מגע שהוא בכולו, הוי אומר: זה הסיטו! 
{{הע-שמאל|לשאלה של ר' שמעון ראו לעיל פרק ד א. הוא מנצל את הדרשה המובאת שם, הקוראת 'בגדיו' ככינוי לכלי שטף, ועל סמך הייתור דורש את הפסוק שכאן לעניין טומאת אוכלין שבכלים המונחים מעל הזב – טומאה המכונה &quot;טומאת מדף&quot;; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] טומאת מדף מתפשטת בכיוון ההפוך מטומאת משכב ומושב – מלמטה למעלה.}} 
[ג] &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot;. אמר ר' שמעון, מה בא זה ללמדנו? 
אם ללמד שמטמא כלי שטף במגע - והלא כבר נאמר &quot;והנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו&quot;! 
אם הנוגע בו מטמא כלי שטף במגע, הוא עצמו לא יטמא כלי שטף במגע? 
אם כן למה נאמר &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot;? אלא אלו אוכלים ומשקים וכלים שעל גבי הזב. 
והלא דין הוא! ומה אם במקום שעשה משכב, תחתיו, לא עשה תחתיו מדף 
מקום שלא עשה, על גביו משכב, אינו דין שלא נעשה על גביו מדף? 
תלמוד לומר &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot; - מלמד שעושה על גביו מדף.
{{הע-שמאל|הכיוונים השונים של התפשטות הטומאה במשכב ובמדף יוצרים קל וחומר בכמה כיוונים. כל הקלים והחמורים נדחים בגלל גזירת הכתוב &quot;אשר ישכב עליו&quot;, המלמד שטומאת משכב בלבד מתפשטת מלמעלה למטה, ולא ההפך.}}
[ה] קל וחמר שנעשה על גביו משכב: ומה אם במקום שלא עשה תחתיו מדף - עשה תחתיו משכב, 
מקום שעשה על גביו מדף - אינו דין שנעשה על גביו משכב? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב הוא עושה תחתיו, ואין עושה על גביו משכב.
[ו] קל וחמר שיעשה תחתיו מדף: מה אם במקום שלא עשה על גביו משכב - עשה על גביו מדף, 
מקום שעשה תחתיו משכב - אינו דין שיעשה תחתיו מדף? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב הוא עושה תחתיו, ואינו עושה תחתיו מדף.
[ז] קל וחמר שלא יעשה תחתיו משכב: ומה אם במקום שעשה על גביו מדף לא עשה על גביו משכב, 
מקום שלא עשה תחתיו מדף - אינו דין שלא יעשה משכב? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - מלמד שהוא עושה תחתיו משכב.
}}</text>
      <sha1>5h2g7iq4lueiiuz6uq0sx06fblf8g6v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419806</id>
      <parentid>1419805</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T07:31:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה ג */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47909" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י, וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א-ב.]]) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא טו ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק חפץ שהיה מיועד לשכיבה עוד לפני ששכב עליו הזב נטמא בטומאת משכב, שנאמר &quot;המשכב&quot;.}}
[א] &quot;אשר ישכב עליו הזב&quot; - יכול אפילו שכב על {{ב|עדיינה|כיסוי לבור}} ועל הדלת? 
תלמוד לומר משכב - ולא עדיינה ולא הדלת.
[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? תלמוד לומר &quot;המשכב&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|לעניין הכלים המשמשים לשכיבה וטמאים מדרס ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ|כלים כ א-ג:]] כלים שנהוג לשכב בהם, והם רכים ונוחים – גם אם אינם מיועדים לשכיבה מקבלים טומאה. הקלוסטר וכו' הם כלים שיושבים עליהם כשהם בגדלים הנתונים. ניתן לשבת בעריבה של הבצק, אבל אם הנשים רוצות ללוש בה את הבצק הן מקימות את השוכב בה, ולכן הישיבה אינה רציפה ואינה מטמאת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כב#משנה ד|כלים כב ד.]]}}
[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין {{ב|הסגוס|מעיל}}, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה 
או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; - המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
{{הע-שמאל|ההחלטה מה לרבות ומה למעט היא לפי שיקול הדעת של חכמים, שהחליטו לטמא כלים שמקובל לשכב בהם ברציפות דווקא, שהרי בפסוק יש ריבוי ומיעוט אבל אין הבהרה מה מרבים ומה ממעטים.}} 
[ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה. 
מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם 
ומוציא אני את אלו, שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.
{{הע-שמאל|המטמאים הם רק כלים ולא אבנים וכו', וכן לא כלים העשויים מחומר שאינו מקבל טומאה כגון כלי גללים, אבן ואדמה.}}
&quot;... אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - ולא אבן ולא קורה. 
אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים? 
תלמוד לומר &quot;הכלי&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כד#משנה ג|כלים כד ג-ד.]] שוב מדגימים שמדובר בכלי שהישיבה עליו היא ברציפות, ולא כזו שנעשית בדרך עראי - עד שיצטרכו להשתמש בכלי. העריבה נסדקה ולכן אין לה שימוש אחר חוץ מישיבה עליה.}}
[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים; מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, 
ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, שאינו יכול להרחיץ בה רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. 
יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישב עליו&quot; - המיוחד לישיבה, לא שאומר לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
[ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, {{ב|ותיבה שפתחה מצידיה,|ולכן ניתן להשתמש בה גם כשהזב יושב עליה}} 
ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה, או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב ומיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם - ומוציא אני את אלו, שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם. 
{{הע-שמאל|טומאת משכב ומושב חלה בכל מקרה שהזב נתמך בחפץ הנטמא; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? 
עומד, ונתלה, ונשען מנין? &quot;יטמא&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|כאן מבחינים בין זיבה לזרע היוצא בקרי, והשוו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב,]] הדנה באונס ונראה שאינה מבחינה בין ההפרשות הללו, אבל יש להן רמז [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|בזבים א ב.]] ההבחנה מפורשת [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ב|בתוספתא זבים ב ב,]] כדרשתנו. 
טומאת משכב ומושב מיוחדת לזיבה (ולפי הדרשה [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|דלעיל נגעים פרק ב* י]] - גם למצורע מוסגר או מוחלט,) ואינה חלה על בעל קרי, אבן מבית מנוגע, טמא מת ואף לא על המת עצמו! וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] 
ר' שמעון דורש לעניין זה את &quot;אשר ישכב עליו&quot;, ולא את &quot;הזב&quot;, וטוען שאמנם הטומאות של האבן ושל המת חמורות, אבל טומאת הזב היא משום שהוא חי, ולכן אפילו אם המת היה זב לפני מותו אין גופתו מטמאת משכב ומושב; אבל דרשתו אינה מסבירה את החומרה בזב לעומת טמא מת.}} 
[ח] &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי. והלא דין הוא: הזב טומאתו ממקור, ובעל קרי טומאתו ממקור. 
מה הזב מטמא משכב ומושב - אף בעל קרי יטמא משכב ומושב! תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי.
[ט] &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא בביאה - מטמא משכב ומושב 
אבן המנוגעת, שהיא מטמאה בביאה - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת.
[י] &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי - מטמא משכב ומושב 
טמא מת, שטעון הזיה בשלישי ושביעי - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת.
[יא] &quot;הזב&quot; - ולא המת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא טומאת ז' - מטמא משכב ומושב, 
מת, שהוא מטמא טומאת ז' - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא המת.
[יב] ר&quot;ש אומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב 
ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק י#משנה ד|נידה י ד.]] לכאורה סתירה לדרשות הנ&quot;ל ר' שמעון מבחין בין דין תורה לדברי סופרים.}}
[יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר - מדברי סופרים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ז וכן [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
&quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - עד שינשא רובו עליו.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא טו ה'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזב מטמא את משכבו, ואם נגע אדם אחר במשכב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם הזב שכב על אדם אחר – האדם אינו נטמא, וכן אם משכב של אדם אחר נגע במשכב הזב – המשכב אינו נטמא.
היחסים בין המשכב, משכב אחר ואדם אחר אינם היררכיים, ולכן אי אפשר לדרוש אותם בקל וחומר.}} 
[א] &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' נוגע במשכב מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים. 
הלא דין הוא: ומה אם במקום שלא נטמא אדם, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
נטמא משכב, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
מקום שנטמא אדם, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא משכב, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' הנוגע במשכבו מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים.
[ב] קל וחמר שיטמא אדם מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים: 
ומה אם במקום שלא נטמא '''משכב''', במגע משכב, לטמא בגדים - מיטמא '''אדם''', במגע משכב לטמא בגדים 
מקום שנטמא משכב, מתחת זב לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב מטמא מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים 
ואין אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים. 
{{הע-שמאל|אם נשברה המיטה של הזב – השברים טהורים, למרות שחומרת הטומאה של המשכב גדולה מזו של כלי חרס.}}
[ג] משכב &quot;במשכבו&quot;; ואם נשבר, טהור. 
הלא דין הוא: מה אם כלי חרס, שאין לו טהרה מטומאתו - אם נשבר טהור 
משכב, שיש לו טהרה מטומאתו - אם נשבר לא יהיה טהור? 
לא! אם אמרת בכלי חרס, שאין נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים, 
תאמר במשכב, שהוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים? 
הואיל והוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים - אם נשבר לא יהיה טהור! 
תלמוד לומר משכב &quot;במשכבו&quot;; אם נשבר - טהור.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט|כלים יט א-ב:]] חבל באורך 5-10 טפחים היה שימושי כחלק מהמיטה, אבל חבל קצר יותר או ארוך יותר לא נחשב כחלק ממנה כי לא היה בו שימוש. בקצהו השני הושארו 3 אצבעות כדי שהקשר לא יתפרק, וגם כאן חבל ארוך מדי אינו נחשב חלק מהמיטה.}}
[ד] &quot;במשכבו&quot; - ולא בחבל היוצא מן המטה פחות מחמשה או יתר מעשרה! 
או יכול שאני מוציא מחמשה עד עשרה? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ה] &quot;במשכבו&quot; - ולא בנימין היוצאים מן הקשר חוץ משלש אצבעות! 
או יכול שאני מוציא משלש ולמטן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;.  
{{הע-שמאל|ת&quot;ק ור' שמעון חולקים בשאלה מי מתייאש יותר מהר: האם הנגזל או הנגנב. לדעת ת&quot;ק הנגנב מתיאש ומפקיר את המיטה הגנובה כי אינו יודע מי הגנב, ולדעת ר' שמעון הנגזל מתייאש מהר יותר, כי הגזלן אלים ממנו. 
נראה שהיתה מסורת שאחד מהשנים מתייאש, אבל לא זכרו מי מהם.}}
[ו] &quot;במשכבו&quot; - ולא הגזול. או יכול שאני מוציא את הגנוב? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ז] ר' שמעון אומר: &quot;במשכבו&quot; - ולא הגנוב. או יכול שאני מוציא את הגזול? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ח] אמרו לו: מה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את זה, שנתיאשו הבעלים ממנו - ומוציא אני את זה, שלא נתיאשו הבעלים ממנו.
{{הע-שמאל|אם הנוגע במשכב הזב לבש אחר כך בגד טהור – הבגד נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה#משנה ו|זבים ה ו.]]}}
[ט] &quot;ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; - בשעת מגעו מטמא בגדים, פירש - אינו מטמא בגדים.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה י|לעיל שמיני פרשה י ח.]] בניגוד לבגד מנוגע, שאינו מטמא אם הוא צבוע או קטן מדי, כאן הטומאה חלה גם בבגדים אחרים.}} 
[י] &quot;יכבס בגדיו&quot; - יכול הציפה? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;. 
אי &quot;בגד&quot; יכול בגד גדול לבן, המטמא בזוב ומטמא בנגעים? 
מנין גדול צבוע, קטן לבן, קטן צבוע, עד שתהא מרבה להביא שביס של סבכה וגלגילין, מנין? 
תלמוד לומר בגד &quot;בגדיו&quot;, ריבה.
{{הע-שמאל|הנוגע במשכב הזב אינו מטמא אדם אחר או כלי חרס, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה|זבים ה א.]]}}
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
יכול יטמא אדם וכלי חרש? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;; בגד הוא מטמא, ולא אדם וכלי חרש.
{{הע-שמאל|ראו שם: בזמן שאדם נוגע במשכב הזב ובידו השניה נגע באוכל או משקה – טימא אותם, אבל אחר כך מטמא רק משקה נוזל ולא אוכל, בגדים אדם אחר או כלי חרס. בשני המקרים ידיו טמאות מגזירת חכמים כשניות לטומאה.}}
[יא] מכאן אמרו: כל המטמא בגדים, בשעת מגעו - מטמא אוכלים ומשקים להיות תחלה, והידים להיות שניות, 
ומטמא שאר כלים כבגדים, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש. 
לאחר פרישתן - מטמאין משקים להיות תחלה, והאוכלים והידים להיות שניות, 
ואינו מטמא בגדים, ואין צריך לומר אדם וכלי חרש.
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא טו ו-ט'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אפילו אם הזב לא ישב ישירות על המושב, אלא על כלי שהונח מעליו ואפילו על אבן שהונחה על המושב (שאינה מקבלת טומאה) – המושב מטמא אדם טהור שישב עליו. דורש &quot;עליו הזב&quot;, שהזב מעל הכלי ולא יושב עליו ישירות בהכרח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ג|כלים א ג.]]
דרשה נוספת לומדת מההשוואה בין הזב ליושב הטהור שגם הטהור שישב מעל מושב שישב עליו הזב – נטמא אפילו אם לא נגע בו ישירות.}}
[א] &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - אין לי אלא בזמן שיושב עליו ונוגע בו. 
מנין לעשרה מושבות זה על גבי זה, ואפילו על גבי אבן מסמא? 
תלמוד לומר &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; 
מקום שהזב יושב ומטמא - ישב הטהור ויטמא.
{{הע-שמאל|הטומאה נשארת במושב גם כאשר הזב קם ממנו. דורש &quot;כלי&quot;, ולא 'היושב על הזב'.}}
[ב] אין לי אלא בזמן שהוא יושב עליו והזב שם. מנין לעשות ריקם כמלא? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לעשותו ריקם כמלא.
{{הע-שמאל|דין אבן מסמא חל הן על משכב ומושב, הן על מרכב, וראו כלים שם. וראו [[ויקרא טו י]], שהנוגע במרכב ואינו יושב עליו אינו מטמא את בגדיו אלא רק את גופו, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ג|כלים כג ג;]] למרות זאת גם במרכב יש דין אבן מסמא: אם ישבו הזב ואחריו הטהור על מרכב, אפילו בלי לגעת בו ישירות - הטהור נטמא.
היה ניתן ללמוד את דין אבן מסמא במשכב ומושב גם מהכפילות לכאורה בין פס' ה-ו, ובמרכב מפס' י &quot;בכל אשר יהיה תחתיו&quot;; אבל הדרשן לומד זאת מהמילה &quot;כלי&quot;.}}
[ג] אין לי אלא משכב. מרכב מנין? 
ודין הוא: אם מצינו שלא חלק הכתוב בין נישא לנושא במשכב, כך לא נחלק בין נישא לנושא למרכב! 
מה לי לא חלק בין נישא לנושא למשכב, שלא חלק מגעו ממשאו 
לא נחלק בין נישא לנושא למרכב, שחלק מגעו ממשאו? תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב.
{{הע-שמאל|זב שרכב על מרכב, ואחר כך נשא הטהור את המרכב – נטמאים הטהור ובגדיו; ר' חנינא מנסה להוכיח מכך שבמרכב יש דין אבן מסמא; אבל ההוכחה נדחית כקודמתה מאותה הסיבה: דין המרכב קל יחסית, שאינו מטמא בגדים בנגיעה אלא רק בנשיאה או בישיבה עליו; ולכן לומדים את הדין של אבן מסמא מהמילה &quot;כלי&quot; גם במרכב.}}
[ד] ר' חנינא בן חנינא אומר, אם בדרך שלא ירדה עליו הטומאה, יצאה ממנו 
בדרך שירדה עליו הטומאה - אינו דין שתצא ממנו? 
לאו! מה לי החמיר במרכב הנישא, שהרי החמיר בזב הנישא; נחמיר במרכב הנושא? שהרי היקל בזב הנושא! 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב. 
{{הע-שמאל|אם הטהור נגע בזב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם נגע בצואה שעל הזב או בשערות תלושות שנדבקו לבשרו או בתכשיטים שעליו – אינו מטמא. אכן אם נגע בשערו של הזב או בציפורניו המחוברים לגופו – טמא כנוגע בבשרו. לדיני החציצה ראו גם [[ביאור:תוספתא/מקואות/ח#ה|תוספתא מקואות ח ה.]]}}
[ה] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקולקלוס שעליו 
ולא בשירים ולא בנזמים ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מרבה את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;
{{הע-שמאל|אם נחתכה חתיכת בשר או עצם מהזב ונגע בה הטהור – אינו נטמא, קל וחומר אם נחתכה מאדם טהור; אבל אם נחתך איבר שלם, כלומר עצם שלמה ובשר שעליה – טמא אפילו אם נחתך מאדם טהור שאינו זב; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]}}
[ו] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בעצם הפורש ממנו, ולא בבשר הפורש ממנו. 
קל וחמר לפורש מן הטהור, שיהיה טהור. 
הא מה אני מקיים &quot;או בעצם אדם או בקבר&quot; {{ממ|במדבר|יט|טז}}? זה אבר הפורש מן החי בין פרק לפרק.

[ז] אם נאמרו בזב, למה נאמרו במשכב? ואם נאמרו במשכב, למה נאמרו בזב? {{הע-שמאל|נגיעה בבשר הזב מטמאת את בגדי הנוגע, וכן נגיעה במשכבו או במושבו, אבל אין בין בשר הזב ומשכבו היררכיה, כי הזב מטמא גם משכב תחתון, שלא נגע בו, ואילו המשכב (שאין עליו זב) שהונח מעל משכב אחר אינו מטמא (לעיל פרשה ב א). חיבורי המשכב, כגון חבלי המיטה – מטמאים (לעיל פרשה ב ד), ואילו חיבורי הזב, כגון טבעותיו או נזמיו אינם מטמאים (לעיל פיסקה ה).}}
לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב: 
הזב עושה משכב ואין המשכב עושה משכב; חיבורי הזב טהורים וחיבורי המשכב טמאים. 
הא לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב - צריך לומר במשכב וצריך לומר בזב. 
{{הע-שמאל|רק יריקה הפוגעת בגוף הטהור מטמאת אותו. והשוו ליריקה של החולצת, שנעשית '''בפני''' החולץ, ואינה מגיעה לגופו, ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] בניגוד לדעת הצדוקים (ראו [[מגילת תענית ד|מגילת תענית לי&quot;ד תמוז]]) שחייבו גם שם יריקה בפני הגבר ממש.
בהמשך הדרשה מרחיבים את המונח &quot;רוק&quot;.}}
[ח] &quot;וכי ירק הזב בטהור&quot; - יכול אפילו רקק ולא נגע בו יהא טמא? תלמוד לומר &quot;בטהור&quot;; עד שיגע בו. 
אין לי אלא רוקו. כיחו, וניעו, ורירו, ומימי האף שלו מנין? תלמוד לומר &quot;וכי ירוק&quot;. 
{{הע-שמאל|אם הניח על הבהמה משכב או מושב וישב עליהם – הם טמאים משום מרכב או מושב, ולא משום מרכב. אם ישב על האוכף – אין מדובר באוכף המיועד לרכיבה, אלא באוכף מעין בגד, המיועד לחמם את הבהמה והזב ישב עליו – אין האוכף טמא כלל.
הזרז, המדוכה וכו' שרכב באמצעותם הזב על בהמה טמאים משום מרכב. ר' יוסי טוען שטפיטו של הסוס טמא גם משום מושב, כי עומדים עליו בתחרויות הקומפון, ולכן גם הנוגע בו מטמא בגדים אפילו אם לא רכב עליו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ב|כלים כג ב-ג.]]}}
[ט] &quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot;; יכול אפילו רכב על המשכב ועל המושב? 
תלמוד לומר מרכב - ולא משכב ולא מושב. 
[י] אוציא את אלו ולא אוציא את האוכף? תלמוד לומר &quot;המרכב&quot; - מרכב המיוחד.
[יא] איזהו המרכב המיוחד? זרז האשקלוני, ומדוכה המדית, ועביט של גמל, וטפיטו של סוס. 
ר' יוסי אומר: טפיטו של סוס טמא מושב, מפני שעומדים עליו בקומפון, 
אבל אוכף של נאקה טהור.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות ג-ד. כאן לומדים ישירות מהפסוק הדן במרכב.
לעניין &quot;שינשא רובו&quot; השוו לעיל פרק ב יג: מדובר דווקא במקרה שרוב משקלו של הזב מונח על המרכב.}}
[יב] אין לי אלא בזמן שהוא רוכב עליו ונוגע בו 
מנין לעשרה מרכבות זה על גבי זה, אפילו על גבי אבן מסמא? תלמוד לומר &quot;וכל המרכב&quot;
&quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot; - עד שינשא רובו עליו. 
}}

===פרק ד===
'''על ויקרא טו י-יא'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|קורא &quot;יכבס בגדיו&quot; כטימוא הכלים שבהם נגע הזב והנוגע בו.
לפנינו דוגמא נדירה לקל וחומר שאינו נסתר: הפרשנות המקילה, שמדובר בכלים הנוגעים בזב עצמו, כוללת גם את הפרשנות המחמירה, שמדובר בכלים הנוגעים במרכב שנטמא מהזב. שתי הפרשנויות מקילות, שהרי אינן מציגות אפשרויות אחרות אלא שמדובר בנגיעה ממשית. לכן הדרשן מעדיף את האפשרות מרחיקת הלכת שביניהן – היא הפרשנות הראשונה.}}
 [א] &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot; - של זב. 
יכול &quot;תחתיו&quot; של מרכב? ודין הוא: אם הזב, החמור, לא טימא {{ב|כלי שטף|כלים מעור, עץ או עצם}} אלא במגע 
מרכב, הקל, אינו דין שלא יטמא כלי שטף אלא במגע? 
הא מה אני מקיים &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot;? תחתיו של זב. 
{{הע-שמאל|אותם בלשון רבים כולל את המשכב והמושב בנוסף למרכב: הנושא אותם מטמא את  בגדיו. לא ניתן ללמוד על הטומאה הזאת מכך שנגיעה בהם מטמאת בגדים בגלל הדוגמא של הגולל והדופק (חלקיי מצבות בבית עלמין), שנגיעה בהן מטמאת בגדים אבל נשיאתם ממקום למקום (בלי נגיעה ישירה) אינה מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ב] &quot;והנושא אותם&quot; מה תלמוד לומר? שיכול אין לי מטמא במשא אלא המרכב בלבד. משכב ומושב מנין? 
ודין הוא: ומה אם מרכב, שאין מגעו מטמא בגדים - משאו מטמא בגדים 
משכב ומושב, שמגעם מטמא בגדים - אינו דין שמשאם מטמא בגדים? 
גולל ודופק יוכיחו, שמגעם מטמא בגדים ואין משאם מטמא בגדים. 
[ג] אף אתה אל תתמה על המשכב ועל המושב, שאף על פי שמגעם מטמא בגדים לא יהיה משאם מטמא! 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות את המשכב ואת המושב.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מרבה מלשון הרבים &quot;אותם&quot; הפרשות נוספות של הזב והזבה, שגם נשיאתן מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ד] ר' אליעזר אומר: &quot;והנושא אותם&quot;, מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי מטמא במשא אלא אלו בלבד. מנין זובו של זב, ורוקו, ומימי רגליו, ושכבת זרעו, ודם הנדה? 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות כל האמור בענין. 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ג ה: שם היה מדובר על הטהור שנגע בזב, וכאן – על הזב שנגע בחפצים כלשהם. בשני המקרים רק מגע של הזב עצמו מטמא (גם באיברים שאינו חש אותם כגון ציפרניים ושיער) ולא מגע של טבעות, צואה וכו'.}}
[ה] &quot;בו&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקילקיס שעליו, 
ולא בשירים, ולא בנזמים, ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מוציא את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
{{הע-שמאל|שטיפת הידים נדרשת כשטיפת כל חלקי הגוף הגלויים, פרט לאיזור הערווה, שאינו גלוי לעין. והשוו לסדר ראיית המצורע, שגם בו אין בודקים בבית הסתרים – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ד|נגעים ב ד.]] למרות שהזיבה היא מבית הסתרים – אין צורך לרחוץ אותו כדי להיטהר!}}
&quot;וידיו לא שטף במים&quot; מה תלמוד לומר? לפי שנאמר &quot;ורחץ את בשרו במים&quot; יכול אף בית הסתרים? 
תלמוד לומר &quot;וידיו&quot; - מה ידיו בנראה, פרט לבית הסתרים - אף כל בנראה, פרט לבית הסתרים.
{{הע-שמאל|רחיצת הזב היא חובה שאינה פוקעת ממנו גם אם חלף הרבה זמן מאז שהפסיק לזוב. ר' אלעזר לומד מכאן אסמכתא לנטילת ידים.}}
[ז] מנין לעשות אחר ספרו של זב כימי גמרו? תלמוד לומר &quot;וידיו לא שטף במים&quot; אפילו לאחר מאה שנים. 
אמר ר' אלעזר בן ערך: מכאן סמכו חכמים לטהרת ידים מן התורה. 
}}

===פרשה ג===
'''על ויקרא טו יב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כלי נתר (ממלח) – דינם ככלי חרס; ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ב|כלים ב א.]] דורש את ו החיבור.}}
[א] &quot;כלי חרש&quot; - אין לי אלא כלי חרש. מנין לרבות כלי נתר? תלמוד לומר &quot;וכלי חרש&quot;. 
{{הע-שמאל|למרות שהזב נראה כחמור בכך שהוא מטמא משכב ומושב, גם הוא אינו מטמא כלי חרס או נתר אלא מתוכם, ואם נגע בצידם החיצוני (&quot;אחוריהם&quot;) הם אינם נטמאים.}}
&quot;אשר יגע בו הזב&quot; - יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהיה טמא? 
ודין הוא: ומה אם מת, החמור, לא טימא כלי חרש מאחוריו; הזב, הקל - אינו דין שלא יטמא כלי חרש מאחוריו? 
לא! אם אמרת במת, שאינו עושה משכב ומושב - תאמר בזב, שמטמא משכב ומושב? 
הואיל ועושה משכב ומושב יטמא כלי חרש מאחוריו! 
תלמוד לומר &quot;אשר יגע בו הזב&quot;, ולהלן הוא אומר &quot;אשר תבושל בו&quot; מה &quot;בו&quot; האמור להלן, מאוירו - אף כאן, מאוירו. 
{{הע-שמאל|אם הזב הסיט כלי חרס – הכלי טמא, למרות שלא נגע בו ישירות.}}
[ב] מאחר שלמדנו שאין מטמא אותו אלא מאוירו, מה תלמוד לומר &quot;אשר יגע בו&quot;? 
מגע שהוא בכולו, הוי אומר: זה הסיטו! 
{{הע-שמאל|לשאלה של ר' שמעון ראו לעיל פרק ד א. הוא מנצל את הדרשה המובאת שם, הקוראת 'בגדיו' ככינוי לכלי שטף, ועל סמך הייתור דורש את הפסוק שכאן לעניין טומאת אוכלין שבכלים המונחים מעל הזב – טומאה המכונה &quot;טומאת מדף&quot;; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] טומאת מדף מתפשטת בכיוון ההפוך מטומאת משכב ומושב – מלמטה למעלה.}} 
[ג] &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot;. אמר ר' שמעון: מה בא זה ללמדנו? 
אם ללמד שמטמא כלי שטף במגע - והלא כבר נאמר &quot;והנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו&quot;! 
אם הנוגע בו מטמא כלי שטף במגע, הוא עצמו לא יטמא כלי שטף במגע? 
אם כן למה נאמר &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot;? אלא אלו אוכלים ומשקים וכלים שעל גבי הזב. 
והלא דין הוא! ומה אם במקום שעשה משכב, תחתיו, לא עשה תחתיו מדף 
מקום שלא עשה, על גביו משכב, אינו דין שלא נעשה על גביו מדף? 
תלמוד לומר &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot; - מלמד שעושה על גביו מדף.
{{הע-שמאל|הכיוונים השונים של התפשטות הטומאה במשכב ובמדף יוצרים קל וחומר בכמה כיוונים. כל הקלים והחמורים נדחים בגלל גזירת הכתוב &quot;אשר ישכב עליו&quot;, המלמד שטומאת משכב בלבד מתפשטת מלמעלה למטה, ולא ההפך.}}
[ה] קל וחמר שנעשה על גביו משכב: ומה אם במקום שלא עשה תחתיו מדף - עשה תחתיו משכב, 
מקום שעשה על גביו מדף - אינו דין שנעשה על גביו משכב? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב הוא עושה תחתיו, ואין עושה על גביו משכב.
[ו] קל וחמר שיעשה תחתיו מדף: מה אם במקום שלא עשה על גביו משכב - עשה על גביו מדף, 
מקום שעשה תחתיו משכב - אינו דין שיעשה תחתיו מדף? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב הוא עושה תחתיו, ואינו עושה תחתיו מדף.
[ז] קל וחמר שלא יעשה תחתיו משכב: ומה אם במקום שעשה על גביו מדף לא עשה על גביו משכב, 
מקום שלא עשה תחתיו מדף - אינו דין שלא יעשה משכב? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - מלמד שהוא עושה תחתיו משכב.
}}</text>
      <sha1>4meo9inig9f37amj7xku8c1u2le5dz2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419830</id>
      <parentid>1419806</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T09:53:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ג */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47988" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י, וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א-ב.]]) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא טו ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק חפץ שהיה מיועד לשכיבה עוד לפני ששכב עליו הזב נטמא בטומאת משכב, שנאמר &quot;המשכב&quot;.}}
[א] &quot;אשר ישכב עליו הזב&quot; - יכול אפילו שכב על {{ב|עדיינה|כיסוי לבור}} ועל הדלת? 
תלמוד לומר משכב - ולא עדיינה ולא הדלת.
[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? תלמוד לומר &quot;המשכב&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|לעניין הכלים המשמשים לשכיבה וטמאים מדרס ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ|כלים כ א-ג:]] כלים שנהוג לשכב בהם, והם רכים ונוחים – גם אם אינם מיועדים לשכיבה מקבלים טומאה. הקלוסטר וכו' הם כלים שיושבים עליהם כשהם בגדלים הנתונים. ניתן לשבת בעריבה של הבצק, אבל אם הנשים רוצות ללוש בה את הבצק הן מקימות את השוכב בה, ולכן הישיבה אינה רציפה ואינה מטמאת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כב#משנה ד|כלים כב ד.]]}}
[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין {{ב|הסגוס|מעיל}}, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה 
או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; - המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
{{הע-שמאל|ההחלטה מה לרבות ומה למעט היא לפי שיקול הדעת של חכמים, שהחליטו לטמא כלים שמקובל לשכב בהם ברציפות דווקא, שהרי בפסוק יש ריבוי ומיעוט אבל אין הבהרה מה מרבים ומה ממעטים.}} 
[ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה. 
מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם 
ומוציא אני את אלו, שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.
{{הע-שמאל|המטמאים הם רק כלים ולא אבנים וכו', וכן לא כלים העשויים מחומר שאינו מקבל טומאה כגון כלי גללים, אבן ואדמה.}}
&quot;... אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - ולא אבן ולא קורה. 
אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים? 
תלמוד לומר &quot;הכלי&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כד#משנה ג|כלים כד ג-ד.]] שוב מדגימים שמדובר בכלי שהישיבה עליו היא ברציפות, ולא כזו שנעשית בדרך עראי - עד שיצטרכו להשתמש בכלי. העריבה נסדקה ולכן אין לה שימוש אחר חוץ מישיבה עליה.}}
[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים; מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, 
ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, שאינו יכול להרחיץ בה רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. 
יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישב עליו&quot; - המיוחד לישיבה, לא שאומר לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
[ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, {{ב|ותיבה שפתחה מצידיה,|ולכן ניתן להשתמש בה גם כשהזב יושב עליה}} 
ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה, או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב ומיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם - ומוציא אני את אלו, שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם. 
{{הע-שמאל|טומאת משכב ומושב חלה בכל מקרה שהזב נתמך בחפץ הנטמא; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? 
עומד, ונתלה, ונשען מנין? &quot;יטמא&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|כאן מבחינים בין זיבה לזרע היוצא בקרי, והשוו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב,]] הדנה באונס ונראה שאינה מבחינה בין ההפרשות הללו, אבל יש להן רמז [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|בזבים א ב.]] ההבחנה מפורשת [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ב|בתוספתא זבים ב ב,]] כדרשתנו. 
טומאת משכב ומושב מיוחדת לזיבה (ולפי הדרשה [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|דלעיל נגעים פרק ב* י]] - גם למצורע מוסגר או מוחלט,) ואינה חלה על בעל קרי, אבן מבית מנוגע, טמא מת ואף לא על המת עצמו! וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] 
ר' שמעון דורש לעניין זה את &quot;אשר ישכב עליו&quot;, ולא את &quot;הזב&quot;, וטוען שאמנם הטומאות של האבן ושל המת חמורות, אבל טומאת הזב היא משום שהוא חי, ולכן אפילו אם המת היה זב לפני מותו אין גופתו מטמאת משכב ומושב; אבל דרשתו אינה מסבירה את החומרה בזב לעומת טמא מת.}} 
[ח] &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי. והלא דין הוא: הזב טומאתו ממקור, ובעל קרי טומאתו ממקור. 
מה הזב מטמא משכב ומושב - אף בעל קרי יטמא משכב ומושב! תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי.
[ט] &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא בביאה - מטמא משכב ומושב 
אבן המנוגעת, שהיא מטמאה בביאה - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת.
[י] &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי - מטמא משכב ומושב 
טמא מת, שטעון הזיה בשלישי ושביעי - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת.
[יא] &quot;הזב&quot; - ולא המת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא טומאת ז' - מטמא משכב ומושב, 
מת, שהוא מטמא טומאת ז' - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא המת.
[יב] ר&quot;ש אומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב 
ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק י#משנה ד|נידה י ד.]] לכאורה סתירה לדרשות הנ&quot;ל ר' שמעון מבחין בין דין תורה לדברי סופרים.}}
[יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר - מדברי סופרים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ז וכן [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
&quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - עד שינשא רובו עליו.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא טו ה'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזב מטמא את משכבו, ואם נגע אדם אחר במשכב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם הזב שכב על אדם אחר – האדם אינו נטמא, וכן אם משכב של אדם אחר נגע במשכב הזב – המשכב אינו נטמא.
היחסים בין המשכב, משכב אחר ואדם אחר אינם היררכיים, ולכן אי אפשר לדרוש אותם בקל וחומר.}} 
[א] &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' נוגע במשכב מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים. 
הלא דין הוא: ומה אם במקום שלא נטמא אדם, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
נטמא משכב, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
מקום שנטמא אדם, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא משכב, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' הנוגע במשכבו מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים.
[ב] קל וחמר שיטמא אדם מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים: 
ומה אם במקום שלא נטמא '''משכב''', במגע משכב, לטמא בגדים - מיטמא '''אדם''', במגע משכב לטמא בגדים 
מקום שנטמא משכב, מתחת זב לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב מטמא מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים 
ואין אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים. 
{{הע-שמאל|אם נשברה המיטה של הזב – השברים טהורים, למרות שחומרת הטומאה של המשכב גדולה מזו של כלי חרס.}}
[ג] משכב &quot;במשכבו&quot;; ואם נשבר, טהור. 
הלא דין הוא: מה אם כלי חרס, שאין לו טהרה מטומאתו - אם נשבר טהור 
משכב, שיש לו טהרה מטומאתו - אם נשבר לא יהיה טהור? 
לא! אם אמרת בכלי חרס, שאין נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים, 
תאמר במשכב, שהוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים? 
הואיל והוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים - אם נשבר לא יהיה טהור! 
תלמוד לומר משכב &quot;במשכבו&quot;; אם נשבר - טהור.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט|כלים יט א-ב:]] חבל באורך 5-10 טפחים היה שימושי כחלק מהמיטה, אבל חבל קצר יותר או ארוך יותר לא נחשב כחלק ממנה כי לא היה בו שימוש. בקצהו השני הושארו 3 אצבעות כדי שהקשר לא יתפרק, וגם כאן חבל ארוך מדי אינו נחשב חלק מהמיטה.}}
[ד] &quot;במשכבו&quot; - ולא בחבל היוצא מן המטה פחות מחמשה או יתר מעשרה! 
או יכול שאני מוציא מחמשה עד עשרה? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ה] &quot;במשכבו&quot; - ולא בנימין היוצאים מן הקשר חוץ משלש אצבעות! 
או יכול שאני מוציא משלש ולמטן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;.  
{{הע-שמאל|ת&quot;ק ור' שמעון חולקים בשאלה מי מתייאש יותר מהר: האם הנגזל או הנגנב. לדעת ת&quot;ק הנגנב מתיאש ומפקיר את המיטה הגנובה כי אינו יודע מי הגנב, ולדעת ר' שמעון הנגזל מתייאש מהר יותר, כי הגזלן אלים ממנו. 
נראה שהיתה מסורת שאחד מהשנים מתייאש, אבל לא זכרו מי מהם.}}
[ו] &quot;במשכבו&quot; - ולא הגזול. או יכול שאני מוציא את הגנוב? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ז] ר' שמעון אומר: &quot;במשכבו&quot; - ולא הגנוב. או יכול שאני מוציא את הגזול? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ח] אמרו לו: מה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את זה, שנתיאשו הבעלים ממנו - ומוציא אני את זה, שלא נתיאשו הבעלים ממנו.
{{הע-שמאל|אם הנוגע במשכב הזב לבש אחר כך בגד טהור – הבגד נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה#משנה ו|זבים ה ו.]]}}
[ט] &quot;ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; - בשעת מגעו מטמא בגדים, פירש - אינו מטמא בגדים.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה י|לעיל שמיני פרשה י ח.]] בניגוד לבגד מנוגע, שאינו מטמא אם הוא צבוע או קטן מדי, כאן הטומאה חלה גם בבגדים אחרים.}} 
[י] &quot;יכבס בגדיו&quot; - יכול הציפה? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;. 
אי &quot;בגד&quot; יכול בגד גדול לבן, המטמא בזוב ומטמא בנגעים? 
מנין גדול צבוע, קטן לבן, קטן צבוע, עד שתהא מרבה להביא שביס של סבכה וגלגילין, מנין? 
תלמוד לומר בגד &quot;בגדיו&quot;, ריבה.
{{הע-שמאל|הנוגע במשכב הזב אינו מטמא אדם אחר או כלי חרס, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה|זבים ה א.]]}}
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
יכול יטמא אדם וכלי חרש? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;; בגד הוא מטמא, ולא אדם וכלי חרש.
{{הע-שמאל|ראו שם: בזמן שאדם נוגע במשכב הזב ובידו השניה נגע באוכל או משקה – טימא אותם, אבל אחר כך מטמא רק משקה נוזל ולא אוכל, בגדים אדם אחר או כלי חרס. בשני המקרים ידיו טמאות מגזירת חכמים כשניות לטומאה.}}
[יא] מכאן אמרו: כל המטמא בגדים, בשעת מגעו - מטמא אוכלים ומשקים להיות תחלה, והידים להיות שניות, 
ומטמא שאר כלים כבגדים, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש. 
לאחר פרישתן - מטמאין משקים להיות תחלה, והאוכלים והידים להיות שניות, 
ואינו מטמא בגדים, ואין צריך לומר אדם וכלי חרש.
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא טו ו-ט'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אפילו אם הזב לא ישב ישירות על המושב, אלא על כלי שהונח מעליו ואפילו על אבן שהונחה על המושב (שאינה מקבלת טומאה) – המושב מטמא אדם טהור שישב עליו. דורש &quot;עליו הזב&quot;, שהזב מעל הכלי ולא יושב עליו ישירות בהכרח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ג|כלים א ג.]]
דרשה נוספת לומדת מההשוואה בין הזב ליושב הטהור שגם הטהור שישב מעל מושב שישב עליו הזב – נטמא אפילו אם לא נגע בו ישירות.}}
[א] &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - אין לי אלא בזמן שיושב עליו ונוגע בו. 
מנין לעשרה מושבות זה על גבי זה, ואפילו על גבי אבן מסמא? 
תלמוד לומר &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; 
מקום שהזב יושב ומטמא - ישב הטהור ויטמא.
{{הע-שמאל|הטומאה נשארת במושב גם כאשר הזב קם ממנו. דורש &quot;כלי&quot;, ולא 'היושב על הזב'.}}
[ב] אין לי אלא בזמן שהוא יושב עליו והזב שם. מנין לעשות ריקם כמלא? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לעשותו ריקם כמלא.
{{הע-שמאל|דין אבן מסמא חל הן על משכב ומושב, הן על מרכב, וראו כלים שם. וראו [[ויקרא טו י]], שהנוגע במרכב ואינו יושב עליו אינו מטמא את בגדיו אלא רק את גופו, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ג|כלים כג ג;]] למרות זאת גם במרכב יש דין אבן מסמא: אם ישבו הזב ואחריו הטהור על מרכב, אפילו בלי לגעת בו ישירות - הטהור נטמא.
היה ניתן ללמוד את דין אבן מסמא במשכב ומושב גם מהכפילות לכאורה בין פס' ה-ו, ובמרכב מפס' י &quot;בכל אשר יהיה תחתיו&quot;; אבל הדרשן לומד זאת מהמילה &quot;כלי&quot;.}}
[ג] אין לי אלא משכב. מרכב מנין? 
ודין הוא: אם מצינו שלא חלק הכתוב בין נישא לנושא במשכב, כך לא נחלק בין נישא לנושא למרכב! 
מה לי לא חלק בין נישא לנושא למשכב, שלא חלק מגעו ממשאו 
לא נחלק בין נישא לנושא למרכב, שחלק מגעו ממשאו? תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב.
{{הע-שמאל|זב שרכב על מרכב, ואחר כך נשא הטהור את המרכב – נטמאים הטהור ובגדיו; ר' חנינא מנסה להוכיח מכך שבמרכב יש דין אבן מסמא; אבל ההוכחה נדחית כקודמתה מאותה הסיבה: דין המרכב קל יחסית, שאינו מטמא בגדים בנגיעה אלא רק בנשיאה או בישיבה עליו; ולכן לומדים את הדין של אבן מסמא מהמילה &quot;כלי&quot; גם במרכב.}}
[ד] ר' חנינא בן חנינא אומר, אם בדרך שלא ירדה עליו הטומאה, יצאה ממנו 
בדרך שירדה עליו הטומאה - אינו דין שתצא ממנו? 
לאו! מה לי החמיר במרכב הנישא, שהרי החמיר בזב הנישא; נחמיר במרכב הנושא? שהרי היקל בזב הנושא! 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב. 
{{הע-שמאל|אם הטהור נגע בזב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם נגע בצואה שעל הזב או בשערות תלושות שנדבקו לבשרו או בתכשיטים שעליו – אינו מטמא. אכן אם נגע בשערו של הזב או בציפורניו המחוברים לגופו – טמא כנוגע בבשרו. לדיני החציצה ראו גם [[ביאור:תוספתא/מקואות/ח#ה|תוספתא מקואות ח ה.]]}}
[ה] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקולקלוס שעליו 
ולא בשירים ולא בנזמים ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מרבה את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;
{{הע-שמאל|אם נחתכה חתיכת בשר או עצם מהזב ונגע בה הטהור – אינו נטמא, קל וחומר אם נחתכה מאדם טהור; אבל אם נחתך איבר שלם, כלומר עצם שלמה ובשר שעליה – טמא אפילו אם נחתך מאדם טהור שאינו זב; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]}}
[ו] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בעצם הפורש ממנו, ולא בבשר הפורש ממנו. 
קל וחמר לפורש מן הטהור, שיהיה טהור. 
הא מה אני מקיים &quot;או בעצם אדם או בקבר&quot; {{ממ|במדבר|יט|טז}}? זה אבר הפורש מן החי בין פרק לפרק.

[ז] אם נאמרו בזב, למה נאמרו במשכב? ואם נאמרו במשכב, למה נאמרו בזב? {{הע-שמאל|נגיעה בבשר הזב מטמאת את בגדי הנוגע, וכן נגיעה במשכבו או במושבו, אבל אין בין בשר הזב ומשכבו היררכיה, כי הזב מטמא גם משכב תחתון, שלא נגע בו, ואילו המשכב (שאין עליו זב) שהונח מעל משכב אחר אינו מטמא (לעיל פרשה ב א וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ג|כלים א ג]]). חיבורי המשכב, כגון חבלי המיטה – מטמאים (לעיל פרשה ב ד), ואילו חיבורי הזב, כגון טבעותיו או נזמיו אינם מטמאים (לעיל פיסקה ה).}}
לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב: 
הזב עושה משכב ואין המשכב עושה משכב; חיבורי הזב טהורים וחיבורי המשכב טמאים. 
הא לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב - צריך לומר במשכב וצריך לומר בזב. 
{{הע-שמאל|רק יריקה הפוגעת בגוף הטהור מטמאת אותו. והשוו ליריקה של החולצת, שנעשית '''בפני''' החולץ, ואינה מגיעה לגופו, ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] בניגוד לדעת הצדוקים (ראו [[מגילת תענית ד|מגילת תענית לי&quot;ד תמוז]]) שחייבו גם שם יריקה בפני הגבר ממש.
בהמשך הדרשה מרחיבים את המונח &quot;רוק&quot;.}}
[ח] &quot;וכי ירק הזב בטהור&quot; - יכול אפילו רקק ולא נגע בו יהא טמא? תלמוד לומר &quot;בטהור&quot;; עד שיגע בו. 
אין לי אלא רוקו. כיחו, וניעו, ורירו, ומימי האף שלו מנין? תלמוד לומר &quot;וכי ירוק&quot;. 
{{הע-שמאל|אם הניח על הבהמה משכב או מושב וישב עליהם – הם טמאים משום מרכב או מושב, ולא משום מרכב. אם ישב על האוכף – אין מדובר באוכף המיועד לרכיבה, אלא באוכף מעין בגד, המיועד לחמם את הבהמה והזב ישב עליו – אין האוכף טמא כלל.
הזרז, המדוכה וכו' שרכב באמצעותם הזב על בהמה טמאים משום מרכב. ר' יוסי טוען שטפיטו של הסוס טמא גם משום מושב, כי עומדים עליו בתחרויות הקומפון, ולכן גם הנוגע בו מטמא בגדים אפילו אם לא רכב עליו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ב|כלים כג ב-ג.]]}}
[ט] &quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot;; יכול אפילו רכב על המשכב ועל המושב? 
תלמוד לומר מרכב - ולא משכב ולא מושב. 
[י] אוציא את אלו ולא אוציא את האוכף? תלמוד לומר &quot;המרכב&quot; - מרכב המיוחד.
[יא] איזהו המרכב המיוחד? זרז האשקלוני, ומדוכה המדית, ועביט של גמל, וטפיטו של סוס. 
ר' יוסי אומר: טפיטו של סוס טמא מושב, מפני שעומדים עליו בקומפון, 
אבל אוכף של נאקה טהור.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות ג-ד. כאן לומדים ישירות מהפסוק הדן במרכב.
לעניין &quot;שינשא רובו&quot; השוו לעיל פרק ב יג: מדובר דווקא במקרה שרוב משקלו של הזב מונח על המרכב.}}
[יב] אין לי אלא בזמן שהוא רוכב עליו ונוגע בו 
מנין לעשרה מרכבות זה על גבי זה, אפילו על גבי אבן מסמא? תלמוד לומר &quot;וכל המרכב&quot;
&quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot; - עד שינשא רובו עליו. 
}}

===פרק ד===
'''על ויקרא טו י-יא'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|קורא &quot;יכבס בגדיו&quot; כטימוא הכלים שבהם נגע הזב והנוגע בו.
לפנינו דוגמא נדירה לקל וחומר שאינו נסתר: הפרשנות המקילה, שמדובר בכלים הנוגעים בזב עצמו, כוללת גם את הפרשנות המחמירה, שמדובר בכלים הנוגעים במרכב שנטמא מהזב. שתי הפרשנויות מקילות, שהרי אינן מציגות אפשרויות אחרות אלא שמדובר בנגיעה ממשית. לכן הדרשן מעדיף את האפשרות מרחיקת הלכת שביניהן – היא הפרשנות הראשונה.}}
 [א] &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot; - של זב. 
יכול &quot;תחתיו&quot; של מרכב? ודין הוא: אם הזב, החמור, לא טימא {{ב|כלי שטף|כלים מעור, עץ או עצם}} אלא במגע 
מרכב, הקל, אינו דין שלא יטמא כלי שטף אלא במגע? 
הא מה אני מקיים &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot;? תחתיו של זב. 
{{הע-שמאל|אותם בלשון רבים כולל את המשכב והמושב בנוסף למרכב: הנושא אותם מטמא את  בגדיו. לא ניתן ללמוד על הטומאה הזאת מכך שנגיעה בהם מטמאת בגדים בגלל הדוגמא של הגולל והדופק (חלקיי מצבות בבית עלמין), שנגיעה בהן מטמאת בגדים אבל נשיאתם ממקום למקום (בלי נגיעה ישירה) אינה מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ב] &quot;והנושא אותם&quot; מה תלמוד לומר? שיכול אין לי מטמא במשא אלא המרכב בלבד. משכב ומושב מנין? 
ודין הוא: ומה אם מרכב, שאין מגעו מטמא בגדים - משאו מטמא בגדים 
משכב ומושב, שמגעם מטמא בגדים - אינו דין שמשאם מטמא בגדים? 
גולל ודופק יוכיחו, שמגעם מטמא בגדים ואין משאם מטמא בגדים. 
[ג] אף אתה אל תתמה על המשכב ועל המושב, שאף על פי שמגעם מטמא בגדים לא יהיה משאם מטמא! 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות את המשכב ואת המושב.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מרבה מלשון הרבים &quot;אותם&quot; הפרשות נוספות של הזב והזבה, שגם נשיאתן מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ד] ר' אליעזר אומר: &quot;והנושא אותם&quot;, מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי מטמא במשא אלא אלו בלבד. מנין זובו של זב, ורוקו, ומימי רגליו, ושכבת זרעו, ודם הנדה? 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות כל האמור בענין. 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ג ה: שם היה מדובר על הטהור שנגע בזב, וכאן – על הזב שנגע בחפצים כלשהם. בשני המקרים רק מגע של הזב עצמו מטמא (גם באיברים שאינו חש אותם כגון ציפרניים ושיער) ולא מגע של טבעות, צואה וכו'.}}
[ה] &quot;בו&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקילקיס שעליו, 
ולא בשירים, ולא בנזמים, ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מוציא את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
{{הע-שמאל|שטיפת הידים נדרשת כשטיפת כל חלקי הגוף הגלויים, פרט לאיזור הערווה, שאינו גלוי לעין. והשוו לסדר ראיית המצורע, שגם בו אין בודקים בבית הסתרים – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ד|נגעים ב ד.]] למרות שהזיבה היא מבית הסתרים – אין צורך לרחוץ אותו כדי להיטהר!}}
&quot;וידיו לא שטף במים&quot; מה תלמוד לומר? לפי שנאמר &quot;ורחץ את בשרו במים&quot; יכול אף בית הסתרים? 
תלמוד לומר &quot;וידיו&quot; - מה ידיו בנראה, פרט לבית הסתרים - אף כל בנראה, פרט לבית הסתרים.
{{הע-שמאל|רחיצת הזב היא חובה שאינה פוקעת ממנו גם אם חלף הרבה זמן מאז שהפסיק לזוב. ר' אלעזר לומד מכאן אסמכתא לנטילת ידים.}}
[ז] מנין לעשות אחר ספרו של זב כימי גמרו? תלמוד לומר &quot;וידיו לא שטף במים&quot; אפילו לאחר מאה שנים. 
אמר ר' אלעזר בן ערך: מכאן סמכו חכמים לטהרת ידים מן התורה. 
}}

===פרשה ג===
'''על ויקרא טו יב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כלי נתר (ממלח) – דינם ככלי חרס; ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ב|כלים ב א.]] דורש את ו החיבור.}}
[א] &quot;כלי חרש&quot; - אין לי אלא כלי חרש. מנין לרבות כלי נתר? תלמוד לומר &quot;וכלי חרש&quot;. 
{{הע-שמאל|למרות שהזב נראה כחמור בכך שהוא מטמא משכב ומושב, גם הוא אינו מטמא כלי חרס או נתר אלא מתוכם, ואם נגע בצידם החיצוני (&quot;אחוריהם&quot;) הם אינם נטמאים.}}
&quot;אשר יגע בו הזב&quot; - יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהיה טמא? 
ודין הוא: ומה אם מת, החמור, לא טימא כלי חרש מאחוריו; הזב, הקל - אינו דין שלא יטמא כלי חרש מאחוריו? 
לא! אם אמרת במת, שאינו עושה משכב ומושב - תאמר בזב, שמטמא משכב ומושב? 
הואיל ועושה משכב ומושב יטמא כלי חרש מאחוריו! 
תלמוד לומר &quot;אשר יגע בו הזב&quot;, ולהלן הוא אומר &quot;אשר תבושל בו&quot; מה &quot;בו&quot; האמור להלן, מאוירו - אף כאן, מאוירו. 
{{הע-שמאל|אם הזב הסיט כלי חרס – הכלי טמא, למרות שלא נגע בו ישירות.}}
[ב] מאחר שלמדנו שאין מטמא אותו אלא מאוירו, מה תלמוד לומר &quot;אשר יגע בו&quot;? 
מגע שהוא בכולו, הוי אומר: זה הסיטו! 
{{הע-שמאל|לשאלה של ר' שמעון ראו לעיל פרק ד א. הוא מנצל את הדרשה המובאת שם, הקוראת 'בגדיו' ככינוי לכלי שטף, ועל סמך הייתור דורש את הפסוק שכאן לעניין טומאת אוכלין שבכלים המונחים מעל הזב – טומאה המכונה &quot;טומאת מדף&quot;; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] טומאת מדף מתפשטת בכיוון ההפוך מטומאת משכב ומושב – מלמטה למעלה.}} 
[ג] &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot;. אמר ר' שמעון: מה בא זה ללמדנו? 
אם ללמד שמטמא כלי שטף במגע - והלא כבר נאמר &quot;והנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו&quot;! 
אם הנוגע בו מטמא כלי שטף במגע, הוא עצמו לא יטמא כלי שטף במגע? 
אם כן למה נאמר &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot;? אלא אלו אוכלים ומשקים וכלים שעל גבי הזב. 
והלא דין הוא! ומה אם במקום שעשה משכב, תחתיו, לא עשה תחתיו מדף 
מקום שלא עשה, על גביו משכב, אינו דין שלא נעשה על גביו מדף? 
תלמוד לומר &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot; - מלמד שעושה על גביו מדף.
{{הע-שמאל|הכיוונים השונים של התפשטות הטומאה במשכב ובמדף יוצרים קל וחומר בכמה כיוונים. כל הקלים והחמורים נדחים בגלל גזירת הכתוב &quot;אשר ישכב עליו&quot;, המלמד שטומאת משכב בלבד מתפשטת מלמעלה למטה, ולא ההפך.}}
[ה] קל וחמר שנעשה על גביו משכב: ומה אם במקום שלא עשה תחתיו מדף - עשה תחתיו משכב, 
מקום שעשה על גביו מדף - אינו דין שנעשה על גביו משכב? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב הוא עושה תחתיו, ואין עושה על גביו משכב.
[ו] קל וחמר שיעשה תחתיו מדף: מה אם במקום שלא עשה על גביו משכב - עשה על גביו מדף, 
מקום שעשה תחתיו משכב - אינו דין שיעשה תחתיו מדף? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב הוא עושה תחתיו, ואינו עושה תחתיו מדף.
[ז] קל וחמר שלא יעשה תחתיו משכב: ומה אם במקום שעשה על גביו מדף לא עשה על גביו משכב, 
מקום שלא עשה תחתיו מדף - אינו דין שלא יעשה משכב? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - מלמד שהוא עושה תחתיו משכב.
}}</text>
      <sha1>5wgai0nj6pmgjo1zy9lcvxfx4yqseow</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419836</id>
      <parentid>1419830</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T10:33:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48074" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י, וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א-ב.]]) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא טו ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק חפץ שהיה מיועד לשכיבה עוד לפני ששכב עליו הזב נטמא בטומאת משכב, שנאמר &quot;המשכב&quot;.}}
[א] &quot;אשר ישכב עליו הזב&quot; - יכול אפילו שכב על {{ב|עדיינה|כיסוי לבור}} ועל הדלת? 
תלמוד לומר משכב - ולא עדיינה ולא הדלת.
[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? תלמוד לומר &quot;המשכב&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|לעניין הכלים המשמשים לשכיבה וטמאים מדרס ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ|כלים כ א-ג:]] כלים שנהוג לשכב בהם, והם רכים ונוחים – גם אם אינם מיועדים לשכיבה מקבלים טומאה. הקלוסטר וכו' הם כלים שיושבים עליהם כשהם בגדלים הנתונים. ניתן לשבת בעריבה של הבצק, אבל אם הנשים רוצות ללוש בה את הבצק הן מקימות את השוכב בה, ולכן הישיבה אינה רציפה ואינה מטמאת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כב#משנה ד|כלים כב ד.]]}}
[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין {{ב|הסגוס|מעיל}}, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה 
או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; - המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
{{הע-שמאל|ההחלטה מה לרבות ומה למעט היא לפי שיקול הדעת של חכמים, שהחליטו לטמא כלים שמקובל לשכב בהם ברציפות דווקא, שהרי בפסוק יש ריבוי ומיעוט אבל אין הבהרה מה מרבים ומה ממעטים.}} 
[ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה. 
מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם 
ומוציא אני את אלו, שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.
{{הע-שמאל|המטמאים הם רק כלים ולא אבנים וכו', וכן לא כלים העשויים מחומר שאינו מקבל טומאה כגון כלי גללים, אבן ואדמה.}}
&quot;... אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - ולא אבן ולא קורה. 
אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים? 
תלמוד לומר &quot;הכלי&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כד#משנה ג|כלים כד ג-ד.]] שוב מדגימים שמדובר בכלי שהישיבה עליו היא ברציפות, ולא כזו שנעשית בדרך עראי - עד שיצטרכו להשתמש בכלי. העריבה נסדקה ולכן אין לה שימוש אחר חוץ מישיבה עליה.}}
[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים; מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, 
ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, שאינו יכול להרחיץ בה רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. 
יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישב עליו&quot; - המיוחד לישיבה, לא שאומר לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
[ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, {{ב|ותיבה שפתחה מצידיה,|ולכן ניתן להשתמש בה גם כשהזב יושב עליה}} 
ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה, או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב ומיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם - ומוציא אני את אלו, שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם. 
{{הע-שמאל|טומאת משכב ומושב חלה בכל מקרה שהזב נתמך בחפץ הנטמא; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? 
עומד, ונתלה, ונשען מנין? &quot;יטמא&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|כאן מבחינים בין זיבה לזרע היוצא בקרי, והשוו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב,]] הדנה באונס ונראה שאינה מבחינה בין ההפרשות הללו, אבל יש להן רמז [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|בזבים א ב.]] ההבחנה מפורשת [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ב|בתוספתא זבים ב ב,]] כדרשתנו. 
טומאת משכב ומושב מיוחדת לזיבה (ולפי הדרשה [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|דלעיל נגעים פרק ב* י]] - גם למצורע מוסגר או מוחלט,) ואינה חלה על בעל קרי, אבן מבית מנוגע, טמא מת ואף לא על המת עצמו! וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] 
ר' שמעון דורש לעניין זה את &quot;אשר ישכב עליו&quot;, ולא את &quot;הזב&quot;, וטוען שאמנם הטומאות של האבן ושל המת חמורות, אבל טומאת הזב היא משום שהוא חי, ולכן אפילו אם המת היה זב לפני מותו אין גופתו מטמאת משכב ומושב; אבל דרשתו אינה מסבירה את החומרה בזב לעומת טמא מת.}} 
[ח] &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי. והלא דין הוא: הזב טומאתו ממקור, ובעל קרי טומאתו ממקור. 
מה הזב מטמא משכב ומושב - אף בעל קרי יטמא משכב ומושב! תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי.
[ט] &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא בביאה - מטמא משכב ומושב 
אבן המנוגעת, שהיא מטמאה בביאה - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת.
[י] &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי - מטמא משכב ומושב 
טמא מת, שטעון הזיה בשלישי ושביעי - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת.
[יא] &quot;הזב&quot; - ולא המת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא טומאת ז' - מטמא משכב ומושב, 
מת, שהוא מטמא טומאת ז' - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא המת.
[יב] ר&quot;ש אומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב 
ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק י#משנה ד|נידה י ד.]] לכאורה סתירה לדרשות הנ&quot;ל ר' שמעון מבחין בין דין תורה לדברי סופרים; וראו גם [[ביאור:תוספתא/נידה/ט#ט|תוספתא נידה ט ט.]]}}
[יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר - מדברי סופרים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ז וכן [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
&quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - עד שינשא רובו עליו.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא טו ה'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזב מטמא את משכבו, ואם נגע אדם אחר במשכב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם הזב שכב על אדם אחר – האדם אינו נטמא, וכן אם משכב של אדם אחר נגע במשכב הזב – המשכב אינו נטמא.
היחסים בין המשכב, משכב אחר ואדם אחר אינם היררכיים, ולכן אי אפשר לדרוש אותם בקל וחומר.}} 
[א] &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' נוגע במשכב מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים. 
הלא דין הוא: ומה אם במקום שלא נטמא אדם, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
נטמא משכב, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
מקום שנטמא אדם, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא משכב, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' הנוגע במשכבו מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים.
[ב] קל וחמר שיטמא אדם מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים: 
ומה אם במקום שלא נטמא '''משכב''', במגע משכב, לטמא בגדים - מיטמא '''אדם''', במגע משכב לטמא בגדים 
מקום שנטמא משכב, מתחת זב לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב מטמא מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים 
ואין אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים. 
{{הע-שמאל|אם נשברה המיטה של הזב – השברים טהורים, למרות שחומרת הטומאה של המשכב גדולה מזו של כלי חרס.}}
[ג] משכב &quot;במשכבו&quot;; ואם נשבר, טהור. 
הלא דין הוא: מה אם כלי חרס, שאין לו טהרה מטומאתו - אם נשבר טהור 
משכב, שיש לו טהרה מטומאתו - אם נשבר לא יהיה טהור? 
לא! אם אמרת בכלי חרס, שאין נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים, 
תאמר במשכב, שהוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים? 
הואיל והוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים - אם נשבר לא יהיה טהור! 
תלמוד לומר משכב &quot;במשכבו&quot;; אם נשבר - טהור.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט|כלים יט א-ב:]] חבל באורך 5-10 טפחים היה שימושי כחלק מהמיטה, אבל חבל קצר יותר או ארוך יותר לא נחשב כחלק ממנה כי לא היה בו שימוש. בקצהו השני הושארו 3 אצבעות כדי שהקשר לא יתפרק, וגם כאן חבל ארוך מדי אינו נחשב חלק מהמיטה.}}
[ד] &quot;במשכבו&quot; - ולא בחבל היוצא מן המטה פחות מחמשה או יתר מעשרה! 
או יכול שאני מוציא מחמשה עד עשרה? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ה] &quot;במשכבו&quot; - ולא בנימין היוצאים מן הקשר חוץ משלש אצבעות! 
או יכול שאני מוציא משלש ולמטן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;.  
{{הע-שמאל|ת&quot;ק ור' שמעון חולקים בשאלה מי מתייאש יותר מהר: האם הנגזל או הנגנב. לדעת ת&quot;ק הנגנב מתיאש ומפקיר את המיטה הגנובה כי אינו יודע מי הגנב, ולדעת ר' שמעון הנגזל מתייאש מהר יותר, כי הגזלן אלים ממנו. 
נראה שהיתה מסורת שאחד מהשנים מתייאש, אבל לא זכרו מי מהם.}}
[ו] &quot;במשכבו&quot; - ולא הגזול. או יכול שאני מוציא את הגנוב? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ז] ר' שמעון אומר: &quot;במשכבו&quot; - ולא הגנוב. או יכול שאני מוציא את הגזול? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ח] אמרו לו: מה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את זה, שנתיאשו הבעלים ממנו - ומוציא אני את זה, שלא נתיאשו הבעלים ממנו.
{{הע-שמאל|אם הנוגע במשכב הזב לבש אחר כך בגד טהור – הבגד נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה#משנה ו|זבים ה ו.]]}}
[ט] &quot;ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; - בשעת מגעו מטמא בגדים, פירש - אינו מטמא בגדים.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה י|לעיל שמיני פרשה י ח.]] בניגוד לבגד מנוגע, שאינו מטמא אם הוא צבוע או קטן מדי, כאן הטומאה חלה גם בבגדים אחרים.}} 
[י] &quot;יכבס בגדיו&quot; - יכול הציפה? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;. 
אי &quot;בגד&quot; יכול בגד גדול לבן, המטמא בזוב ומטמא בנגעים? 
מנין גדול צבוע, קטן לבן, קטן צבוע, עד שתהא מרבה להביא שביס של סבכה וגלגילין, מנין? 
תלמוד לומר בגד &quot;בגדיו&quot;, ריבה.
{{הע-שמאל|הנוגע במשכב הזב אינו מטמא אדם אחר או כלי חרס, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה|זבים ה א.]]}}
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
יכול יטמא אדם וכלי חרש? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;; בגד הוא מטמא, ולא אדם וכלי חרש.
{{הע-שמאל|ראו שם: בזמן שאדם נוגע במשכב הזב ובידו השניה נגע באוכל או משקה – טימא אותם, אבל אחר כך מטמא רק משקה נוזל ולא אוכל, בגדים אדם אחר או כלי חרס. בשני המקרים ידיו טמאות מגזירת חכמים כשניות לטומאה.}}
[יא] מכאן אמרו: כל המטמא בגדים, בשעת מגעו - מטמא אוכלים ומשקים להיות תחלה, והידים להיות שניות, 
ומטמא שאר כלים כבגדים, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש. 
לאחר פרישתן - מטמאין משקים להיות תחלה, והאוכלים והידים להיות שניות, 
ואינו מטמא בגדים, ואין צריך לומר אדם וכלי חרש.
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא טו ו-ט'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אפילו אם הזב לא ישב ישירות על המושב, אלא על כלי שהונח מעליו ואפילו על אבן שהונחה על המושב (שאינה מקבלת טומאה) – המושב מטמא אדם טהור שישב עליו. דורש &quot;עליו הזב&quot;, שהזב מעל הכלי ולא יושב עליו ישירות בהכרח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ג|כלים א ג.]]
דרשה נוספת לומדת מההשוואה בין הזב ליושב הטהור שגם הטהור שישב מעל מושב שישב עליו הזב – נטמא אפילו אם לא נגע בו ישירות.}}
[א] &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - אין לי אלא בזמן שיושב עליו ונוגע בו. 
מנין לעשרה מושבות זה על גבי זה, ואפילו על גבי אבן מסמא? 
תלמוד לומר &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; 
מקום שהזב יושב ומטמא - ישב הטהור ויטמא.
{{הע-שמאל|הטומאה נשארת במושב גם כאשר הזב קם ממנו. דורש &quot;כלי&quot;, ולא 'היושב על הזב'.}}
[ב] אין לי אלא בזמן שהוא יושב עליו והזב שם. מנין לעשות ריקם כמלא? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לעשותו ריקם כמלא.
{{הע-שמאל|דין אבן מסמא חל הן על משכב ומושב, הן על מרכב, וראו כלים שם. וראו [[ויקרא טו י]], שהנוגע במרכב ואינו יושב עליו אינו מטמא את בגדיו אלא רק את גופו, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ג|כלים כג ג;]] למרות זאת גם במרכב יש דין אבן מסמא: אם ישבו הזב ואחריו הטהור על מרכב, אפילו בלי לגעת בו ישירות - הטהור נטמא.
היה ניתן ללמוד את דין אבן מסמא במשכב ומושב גם מהכפילות לכאורה בין פס' ה-ו, ובמרכב מפס' י &quot;בכל אשר יהיה תחתיו&quot;; אבל הדרשן לומד זאת מהמילה &quot;כלי&quot;.}}
[ג] אין לי אלא משכב. מרכב מנין? 
ודין הוא: אם מצינו שלא חלק הכתוב בין נישא לנושא במשכב, כך לא נחלק בין נישא לנושא למרכב! 
מה לי לא חלק בין נישא לנושא למשכב, שלא חלק מגעו ממשאו 
לא נחלק בין נישא לנושא למרכב, שחלק מגעו ממשאו? תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב.
{{הע-שמאל|זב שרכב על מרכב, ואחר כך נשא הטהור את המרכב – נטמאים הטהור ובגדיו; ר' חנינא מנסה להוכיח מכך שבמרכב יש דין אבן מסמא; אבל ההוכחה נדחית כקודמתה מאותה הסיבה: דין המרכב קל יחסית, שאינו מטמא בגדים בנגיעה אלא רק בנשיאה או בישיבה עליו; ולכן לומדים את הדין של אבן מסמא מהמילה &quot;כלי&quot; גם במרכב.}}
[ד] ר' חנינא בן חנינא אומר, אם בדרך שלא ירדה עליו הטומאה, יצאה ממנו 
בדרך שירדה עליו הטומאה - אינו דין שתצא ממנו? 
לאו! מה לי החמיר במרכב הנישא, שהרי החמיר בזב הנישא; נחמיר במרכב הנושא? שהרי היקל בזב הנושא! 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב. 
{{הע-שמאל|אם הטהור נגע בזב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם נגע בצואה שעל הזב או בשערות תלושות שנדבקו לבשרו או בתכשיטים שעליו – אינו מטמא. אכן אם נגע בשערו של הזב או בציפורניו המחוברים לגופו – טמא כנוגע בבשרו. לדיני החציצה ראו גם [[ביאור:תוספתא/מקואות/ח#ה|תוספתא מקואות ח ה.]]}}
[ה] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקולקלוס שעליו 
ולא בשירים ולא בנזמים ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מרבה את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;
{{הע-שמאל|אם נחתכה חתיכת בשר או עצם מהזב ונגע בה הטהור – אינו נטמא, קל וחומר אם נחתכה מאדם טהור; אבל אם נחתך איבר שלם, כלומר עצם שלמה ובשר שעליה – טמא אפילו אם נחתך מאדם טהור שאינו זב; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]}}
[ו] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בעצם הפורש ממנו, ולא בבשר הפורש ממנו. 
קל וחמר לפורש מן הטהור, שיהיה טהור. 
הא מה אני מקיים &quot;או בעצם אדם או בקבר&quot; {{ממ|במדבר|יט|טז}}? זה אבר הפורש מן החי בין פרק לפרק.

[ז] אם נאמרו בזב, למה נאמרו במשכב? ואם נאמרו במשכב, למה נאמרו בזב? {{הע-שמאל|נגיעה בבשר הזב מטמאת את בגדי הנוגע, וכן נגיעה במשכבו או במושבו, אבל אין בין בשר הזב ומשכבו היררכיה, כי הזב מטמא גם משכב תחתון, שלא נגע בו, ואילו המשכב (שאין עליו זב) שהונח מעל משכב אחר אינו מטמא (לעיל פרשה ב א וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ג|כלים א ג]]). חיבורי המשכב, כגון חבלי המיטה – מטמאים (לעיל פרשה ב ד), ואילו חיבורי הזב, כגון טבעותיו או נזמיו אינם מטמאים (לעיל פיסקה ה).}}
לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב: 
הזב עושה משכב ואין המשכב עושה משכב; חיבורי הזב טהורים וחיבורי המשכב טמאים. 
הא לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב - צריך לומר במשכב וצריך לומר בזב. 
{{הע-שמאל|רק יריקה הפוגעת בגוף הטהור מטמאת אותו. והשוו ליריקה של החולצת, שנעשית '''בפני''' החולץ, ואינה מגיעה לגופו, ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] בניגוד לדעת הצדוקים (ראו [[מגילת תענית ד|מגילת תענית לי&quot;ד תמוז]]) שחייבו גם שם יריקה בפני הגבר ממש.
בהמשך הדרשה מרחיבים את המונח &quot;רוק&quot;.}}
[ח] &quot;וכי ירק הזב בטהור&quot; - יכול אפילו רקק ולא נגע בו יהא טמא? תלמוד לומר &quot;בטהור&quot;; עד שיגע בו. 
אין לי אלא רוקו. כיחו, וניעו, ורירו, ומימי האף שלו מנין? תלמוד לומר &quot;וכי ירוק&quot;. 
{{הע-שמאל|אם הניח על הבהמה משכב או מושב וישב עליהם – הם טמאים משום מרכב או מושב, ולא משום מרכב. אם ישב על האוכף – אין מדובר באוכף המיועד לרכיבה, אלא באוכף מעין בגד, המיועד לחמם את הבהמה והזב ישב עליו – אין האוכף טמא כלל.
הזרז, המדוכה וכו' שרכב באמצעותם הזב על בהמה טמאים משום מרכב. ר' יוסי טוען שטפיטו של הסוס טמא גם משום מושב, כי עומדים עליו בתחרויות הקומפון, ולכן גם הנוגע בו מטמא בגדים אפילו אם לא רכב עליו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ב|כלים כג ב-ג.]]}}
[ט] &quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot;; יכול אפילו רכב על המשכב ועל המושב? 
תלמוד לומר מרכב - ולא משכב ולא מושב. 
[י] אוציא את אלו ולא אוציא את האוכף? תלמוד לומר &quot;המרכב&quot; - מרכב המיוחד.
[יא] איזהו המרכב המיוחד? זרז האשקלוני, ומדוכה המדית, ועביט של גמל, וטפיטו של סוס. 
ר' יוסי אומר: טפיטו של סוס טמא מושב, מפני שעומדים עליו בקומפון, 
אבל אוכף של נאקה טהור.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות ג-ד. כאן לומדים ישירות מהפסוק הדן במרכב.
לעניין &quot;שינשא רובו&quot; השוו לעיל פרק ב יג: מדובר דווקא במקרה שרוב משקלו של הזב מונח על המרכב.}}
[יב] אין לי אלא בזמן שהוא רוכב עליו ונוגע בו 
מנין לעשרה מרכבות זה על גבי זה, אפילו על גבי אבן מסמא? תלמוד לומר &quot;וכל המרכב&quot;
&quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot; - עד שינשא רובו עליו. 
}}

===פרק ד===
'''על ויקרא טו י-יא'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|קורא &quot;יכבס בגדיו&quot; כטימוא הכלים שבהם נגע הזב והנוגע בו.
לפנינו דוגמא נדירה לקל וחומר שאינו נסתר: הפרשנות המקילה, שמדובר בכלים הנוגעים בזב עצמו, כוללת גם את הפרשנות המחמירה, שמדובר בכלים הנוגעים במרכב שנטמא מהזב. שתי הפרשנויות מקילות, שהרי אינן מציגות אפשרויות אחרות אלא שמדובר בנגיעה ממשית. לכן הדרשן מעדיף את האפשרות מרחיקת הלכת שביניהן – היא הפרשנות הראשונה.}}
 [א] &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot; - של זב. 
יכול &quot;תחתיו&quot; של מרכב? ודין הוא: אם הזב, החמור, לא טימא {{ב|כלי שטף|כלים מעור, עץ או עצם}} אלא במגע 
מרכב, הקל, אינו דין שלא יטמא כלי שטף אלא במגע? 
הא מה אני מקיים &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot;? תחתיו של זב. 
{{הע-שמאל|אותם בלשון רבים כולל את המשכב והמושב בנוסף למרכב: הנושא אותם מטמא את  בגדיו. לא ניתן ללמוד על הטומאה הזאת מכך שנגיעה בהם מטמאת בגדים בגלל הדוגמא של הגולל והדופק (חלקיי מצבות בבית עלמין), שנגיעה בהן מטמאת בגדים אבל נשיאתם ממקום למקום (בלי נגיעה ישירה) אינה מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ב] &quot;והנושא אותם&quot; מה תלמוד לומר? שיכול אין לי מטמא במשא אלא המרכב בלבד. משכב ומושב מנין? 
ודין הוא: ומה אם מרכב, שאין מגעו מטמא בגדים - משאו מטמא בגדים 
משכב ומושב, שמגעם מטמא בגדים - אינו דין שמשאם מטמא בגדים? 
גולל ודופק יוכיחו, שמגעם מטמא בגדים ואין משאם מטמא בגדים. 
[ג] אף אתה אל תתמה על המשכב ועל המושב, שאף על פי שמגעם מטמא בגדים לא יהיה משאם מטמא! 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות את המשכב ואת המושב.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מרבה מלשון הרבים &quot;אותם&quot; הפרשות נוספות של הזב והזבה, שגם נשיאתן מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ד] ר' אליעזר אומר: &quot;והנושא אותם&quot;, מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי מטמא במשא אלא אלו בלבד. מנין זובו של זב, ורוקו, ומימי רגליו, ושכבת זרעו, ודם הנדה? 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות כל האמור בענין. 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ג ה: שם היה מדובר על הטהור שנגע בזב, וכאן – על הזב שנגע בחפצים כלשהם. בשני המקרים רק מגע של הזב עצמו מטמא (גם באיברים שאינו חש אותם כגון ציפרניים ושיער) ולא מגע של טבעות, צואה וכו'.}}
[ה] &quot;בו&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקילקיס שעליו, 
ולא בשירים, ולא בנזמים, ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מוציא את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
{{הע-שמאל|שטיפת הידים נדרשת כשטיפת כל חלקי הגוף הגלויים, פרט לאיזור הערווה, שאינו גלוי לעין. והשוו לסדר ראיית המצורע, שגם בו אין בודקים בבית הסתרים – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ד|נגעים ב ד.]] למרות שהזיבה היא מבית הסתרים – אין צורך לרחוץ אותו כדי להיטהר!}}
&quot;וידיו לא שטף במים&quot; מה תלמוד לומר? לפי שנאמר &quot;ורחץ את בשרו במים&quot; יכול אף בית הסתרים? 
תלמוד לומר &quot;וידיו&quot; - מה ידיו בנראה, פרט לבית הסתרים - אף כל בנראה, פרט לבית הסתרים.
{{הע-שמאל|רחיצת הזב היא חובה שאינה פוקעת ממנו גם אם חלף הרבה זמן מאז שהפסיק לזוב. ר' אלעזר לומד מכאן אסמכתא לנטילת ידים.}}
[ז] מנין לעשות אחר ספרו של זב כימי גמרו? תלמוד לומר &quot;וידיו לא שטף במים&quot; אפילו לאחר מאה שנים. 
אמר ר' אלעזר בן ערך: מכאן סמכו חכמים לטהרת ידים מן התורה. 
}}

===פרשה ג===
'''על ויקרא טו יב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כלי נתר (ממלח) – דינם ככלי חרס; ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ב|כלים ב א.]] דורש את ו החיבור.}}
[א] &quot;כלי חרש&quot; - אין לי אלא כלי חרש. מנין לרבות כלי נתר? תלמוד לומר &quot;וכלי חרש&quot;. 
{{הע-שמאל|למרות שהזב נראה כחמור בכך שהוא מטמא משכב ומושב, גם הוא אינו מטמא כלי חרס או נתר אלא מתוכם, ואם נגע בצידם החיצוני (&quot;אחוריהם&quot;) הם אינם נטמאים.}}
&quot;אשר יגע בו הזב&quot; - יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהיה טמא? 
ודין הוא: ומה אם מת, החמור, לא טימא כלי חרש מאחוריו; הזב, הקל - אינו דין שלא יטמא כלי חרש מאחוריו? 
לא! אם אמרת במת, שאינו עושה משכב ומושב - תאמר בזב, שמטמא משכב ומושב? 
הואיל ועושה משכב ומושב יטמא כלי חרש מאחוריו! 
תלמוד לומר &quot;אשר יגע בו הזב&quot;, ולהלן הוא אומר &quot;אשר תבושל בו&quot; מה &quot;בו&quot; האמור להלן, מאוירו - אף כאן, מאוירו. 
{{הע-שמאל|אם הזב הסיט כלי חרס – הכלי טמא, למרות שלא נגע בו ישירות.}}
[ב] מאחר שלמדנו שאין מטמא אותו אלא מאוירו, מה תלמוד לומר &quot;אשר יגע בו&quot;? 
מגע שהוא בכולו, הוי אומר: זה הסיטו! 
{{הע-שמאל|לשאלה של ר' שמעון ראו לעיל פרק ד א. הוא מנצל את הדרשה המובאת שם, הקוראת 'בגדיו' ככינוי לכלי שטף, ועל סמך הייתור דורש את הפסוק שכאן לעניין טומאת אוכלין שבכלים המונחים מעל הזב – טומאה המכונה &quot;טומאת מדף&quot;; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] טומאת מדף מתפשטת בכיוון ההפוך מטומאת משכב ומושב – מלמטה למעלה.}} 
[ג] &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot;. אמר ר' שמעון: מה בא זה ללמדנו? 
אם ללמד שמטמא כלי שטף במגע - והלא כבר נאמר &quot;והנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו&quot;! 
אם הנוגע בו מטמא כלי שטף במגע, הוא עצמו לא יטמא כלי שטף במגע? 
אם כן למה נאמר &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot;? אלא אלו אוכלים ומשקים וכלים שעל גבי הזב. 
והלא דין הוא! ומה אם במקום שעשה משכב, תחתיו, לא עשה תחתיו מדף 
מקום שלא עשה, על גביו משכב, אינו דין שלא נעשה על גביו מדף? 
תלמוד לומר &quot;וכל כלי עץ ישטף במים&quot; - מלמד שעושה על גביו מדף.
{{הע-שמאל|הכיוונים השונים של התפשטות הטומאה במשכב ובמדף יוצרים קל וחומר בכמה כיוונים. כל הקלים והחמורים נדחים בגלל גזירת הכתוב &quot;אשר ישכב עליו&quot;, המלמד שטומאת משכב בלבד מתפשטת מלמעלה למטה, ולא ההפך.}}
[ה] קל וחמר שנעשה על גביו משכב: ומה אם במקום שלא עשה תחתיו מדף - עשה תחתיו משכב, 
מקום שעשה על גביו מדף - אינו דין שנעשה על גביו משכב? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב הוא עושה תחתיו, ואין עושה על גביו משכב.
[ו] קל וחמר שיעשה תחתיו מדף: מה אם במקום שלא עשה על גביו משכב - עשה על גביו מדף, 
מקום שעשה תחתיו משכב - אינו דין שיעשה תחתיו מדף? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב הוא עושה תחתיו, ואינו עושה תחתיו מדף.
[ז] קל וחמר שלא יעשה תחתיו משכב: ומה אם במקום שעשה על גביו מדף לא עשה על גביו משכב, 
מקום שלא עשה תחתיו מדף - אינו דין שלא יעשה משכב? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - מלמד שהוא עושה תחתיו משכב.
}}</text>
      <sha1>e0tuxicbjd2t4wrnqzfoy9zd71juvtn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות המתווכים במקרקעין</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470042</id>
    <revision>
      <id>1419785</id>
      <parentid>1417900</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T00:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14376" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ז-1997

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 1078|תקנות המתווכים במקרקעין|5847)); ((תש&quot;ס, 293|תיקון|6017)); ((תשס&quot;ג, 122|תיקון|6205)); ((תשע&quot;ה, 371|תיקון|7455)); ((תשע&quot;ו, 199|תיקון|7575)); ((תשע&quot;ז, 716|תיקון|7778)); ((תשע&quot;ח, 308|תיקון|7894)), ((772|תיקון מס' 2|7922)); ((תשע&quot;ט, 1765|תיקון|8143)), ((3286|תיקון מס' 2|8229)).
''עדכון סכומים:'' ((תשנ&quot;ח, 125|הודעה|5865)), ((962|הודעה (מס' 2)|5907)); ((תשנ&quot;ט, 223|הודעה|5944)); ((תש&quot;ס, 130|הודעה|6008)); ((תשס&quot;א, 1048|הודעה|6124)); ((תשס&quot;ו, 335|הודעה|6452)); ((תשס&quot;ח, 227|הודעה|6630)), ((900|ת&quot;ט|6672)); ((תשס&quot;ט, 325|הודעה|6739)); ((תש&quot;ע, 397|הודעה|6845)); ((תשע&quot;א, 430|הודעה|6959)); ((תשע&quot;ב, 411|הודעה|7063)); ((תשע&quot;ג, 406|הודעה|7199)); ((תשע&quot;ד, 344|הודעה|7317)); ((תשע&quot;ה, 646|הודעה|7476)); ((תשע&quot;ו, 481|הודעה|7594)); ((תשע&quot;ז, 563|הודעה|7763)); ((תשע&quot;ח, 839|הודעה|7930)); ((תשע&quot;ט, 1805|הודעה|8147)); ((תש&quot;ף, 218|הודעה|8309)); ((תשפ&quot;א, 988|הודעה|9005)); ((תשפ&quot;ב, 1342|הודעה|9835)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 6]] [[=החוק|לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי [[סעיף 4 לחוק]] (להלן - הועדה), ולענין [[פרק ג']] - באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ולפי [[+|סעיפים 18]] [[ו-19 לחוק]], באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': כללי ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - [[ http://index.justice.gov.il/Units/RashamHamtavchim/Pages/default.aspx | אתר האינטרנט של הרשם שכתובתו http://index.justice.gov.il/Units/RashamHamtavchim/Pages/default.aspx]];
:- &quot;בחינה&quot; - בחינה לקראת קבלת רשיון;
:- &quot;מפקח&quot; - מי שמשגיח, מטעם הרשם, על הסדר במהלך הבחינה;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון תיווך במקרקעין לפי [[החוק]].

== פרק ב': סדרי הבחינה ==

@ 2. נוהל הבחינה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הבחינה תהיה בכתב, בשפה העברית או בשפה אחרת שאישר הרשם, לנבחן מסוים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הרשם, לאחר התייעצות עם הועדה, לאפשר לנבחן מסוים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להיבחן בעל-פה בידי צוות בוחנים שתקבע הועדה.
: (ג) שאלון הבחינה ייערך בשיטת רב-ברירה.
: (ד) משך הבחינה יהיה שעתיים, זולת אם אישר הרשם לנבחן מסוים, מטעמים שיירשמו, זמן ארוך יותר.

@ 3. קביעת מועד הבחינה וארגונה (תיקון: תשע&quot;ו)
: הרשם -
: (1) יקבע את מועד כל בחינה ומקום עריכתה ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשם;
: (2) ידאג לסידורים הארגוניים הכרוכים בעריכת הבחינה, ויהיה נוכח, הוא או נציגו במהלכה;
: (3) ישלח לנבחנים את תוצאות הבחינה.

@ 3א. מועד בחינה למשרתים במילואים בקריאת פתע (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים בקריאת פתע במועד שבו נקבעה בחינה, וכן בן זוג של חייל מילואים כאמור, יהיה זכאי למועד מיוחד של אותה הבחינה, בין אם ניגש אליה ובין אם לאו, בכפוף להוראות תקנה זו, ובלבד שלא התקיים מועד בחינה נוסף בתוך ארבעה חודשים מהמועד שבו נקבעה אותה בחינה.
: (ב) מועד מיוחד לפי תקנת משנה (א) ייקבע אם זכאים לכך 80 נבחנים לפחות שנקראו לשירות מילואים בקריאת פתע.
: (ג) לעניין תקנה זו -
::- &quot;בן זוג&quot; - בן זוג של חייל המילואים ולהם ילד משותף אחד או יותר שגילו לא עולה על 18 שנים;
::- &quot;שירות מילואים בקריאת פתע&quot; - אחד או יותר מאלה:
::: (1) שירות מילואים לפי [[+|סעיף 8]] [[=חוק שירות מילואים|או 9 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] (להלן - חוק שירות מילואים) שמשכו 7 ימים או יותר בחודשיים שקדמו למועד בחינה;
::: (2) שירות מילואים לפי [[חוק שירות מילואים]] שמשכו 7 ימים או יותר בהתראה קצרה מ-72 שעות, בחודשיים שקדמו למועד בחינה;
::: (3) שירות מילואים לפי [[+|סעיף 8]] [[או 9 לחוק שירות המילואים]] או שירות מילואים בהתראה קצרה מ-72 שעות, שחל כולו או חלקו במועד הבחינה עצמו או בעשרת הימים שקדמו לו.
: (ד) הזכאות למועד מיוחד כמפורט בתקנה זו תובא לידיעת הנבחנים באתר האינטרנט של הרשם.

@ 4. סדרי בחינה
: הרשם, לאחר התייעצות עם הועדה -
: (1) יקבע בוחנים לכתיבת שאלון הבחינה;
: (2) יקבע בודק לבחינה;
: (3) יכין את שאלון הבחינה;
: (4) יקבע אם ובאילו ספרים רשאי נבחן להשתמש בשעת הבחינה;
: (5) יעריך את תוצאות הבחינה לרבות בעקבות ערר לפי [[תקנה 9]].

@ 5. הגשת בקשה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) המבקש לגשת לבחינה ולקבל רישיון של מתווך במקרקעין, ככל שעבר אותה, יגיש על כך לרשם בקשה להיבחן ובקשה מותנית לקבלת רישיון, לפי [[טופס 1 שבתוספת]]; מבקש שאין ברשותו תעודת זהות יצרף את תצלום הדף הראשון בדרכון שלו; הבקשה תוגש 30 ימים לפחות לפני מועד הבחינה שפורסם לפי [[תקנה 3(1)]].
: (ב) לשם מתן הרישיון יבדוק הרשם כי התקיימו במבקש התנאים לקבלת רישיון, לפי [[סעיף 5(א) לחוק]].

@ 6. משמעת
: (א) נבחן רשאי, בשעת הבחינה, להשתמש במילון או במילונית אלקטרונית או בחומר אחר שאישר הרשם.
: (ב) נבחן שיש ברשותו בזמן הבחינה רשומה, ספר או כתב אחר שלא הותר השימוש בהם לפי תקנת משנה (א), או שנמצא עוזר או מפריע לנבחן אחר, רשאי הרשם או נציגו, לאחר שהמפקח הסב תשומת לבו לדבר, להפסיק בחינתו, להוציאו מחדר הבחינה, ולא ייקבע ציון לנבחן זה.

@ 7. תוצאות הבחינה
: (א) תוצאות הבחינה יצוינו בנקודות שמ-0 עד 100.
: (ב) נבחן שקיבל בבחינה 60 נקודות לפחות, עבר את הבחינה.

@ 8. הודעה על תוצאות הבחינה
: (א) הרשם יודיע לנבחן, תוך 30 ימים מיום הבחינה, את תוצאות בחינתו כפי שקבעה ועדת הבחינה; הודעה כאמור תישלח בדואר רשום לפי המען שמסר הנבחן בעת הגשת הבקשה.
: (ב) תוקפן של תוצאות הבחינה יפה ל-5 שנים בלבד; לא קיבל נבחן רשיון תוך התקופה האמורה, יצטרך לשוב ולהיבחן.

@ 9. ערר
: (א) נבחן שנכשל בבחינה רשאי לערור, בכתב מנומק, על ציון הבחינה שקיבל, תוך 30 ימים מיום שנשלחה לו הודעת הרשם לפי [[תקנה 8]].
: (ב) לבדיקה חוזרת של הבחינה נושא הערר יקבע הרשם צוות בוחנים שאת תוצאות בדיקתו ימסור לרשם.
: (ג) הרשם ימסור לעורר את תוצאות הערר בדרך האמורה [[בתקנה 8]].

@ 10. פטור מבחינה
: (א) בקשה לפטור מבחינה לפי הוראות [[סעיף 20(ב) לחוק]] תוגש לרשם לפי [[טופס 2 שבתוספת]], בלווית מסמכים להוכחת גיל המבקש או השכלתו האקדמית, לפי הענין, וכן להוכחת עיסוקו בתיווך במקרקעין בשלוש השנים שהסתיימו ביום כ&quot;ב באדר ב' התשנ&quot;ז (31 במרס 1997).
: (ב) להוכחת העיסוק במקרקעין כאמור בתקנת משנה (א) יצרף מגיש הבקשה לפטור גם אישורים מאת רשויות המס על עיסוקו כמתווך במקרקעין, להנחת דעתו של הרשם.

== פרק ג': רשיון ואגרות ==

@ 11. מתן רשיון ופרסום (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ט-2)
: (א) המבקש רשיון יגיש לרשם בקשה לפי [[טופס 3 שבתוספת]]; מבקש שאין ברשותו תעודת זהות יצרף את תצלום הדף הראשון בדרכון שלו.
: (ב) לשם מתן הרשיון יבדוק הרשם כי נתקיימו במבקש התנאים לקבלת רשיון לפי [[סעיף 5(א) לחוק]].
: (ג) הרשם יפרסם באתר האינטרנט את רשימת שמות בעלי הרישיונות שבתוקף ואת מספרי הרישיונות שלהם.
: (ד) הרשם יאפשר איתור פרטי ביטול באתר האינטרנט באמצעות שאילתה בודדת לפי שם בעל הרישיון שרישיונו בוטל או מספר רישיונו.
: (ה) בפרסום פרטי ביטול יישם הרשם אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי -
:: (1) למנוע העתקה אוטומטית של פרטי הביטול;
:: (2) להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב וכן רמה סבירה של זמינות למבקש לעיין בפרטי הביטול.
: (ו) בתום תקופה של שנה מיום הפרסום של פרטי הביטול, ימחק הרשם מאתר האינטרנט את פרטי הביטול שפורסמו לפי תקנה זאת.
: (ז) בתקנה זו -
::- &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;מחשב&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
::- &quot;פרטי ביטול&quot; - שם בעל הרישיון שרישיונו בוטל לפי [[סעיף 5(ב) לחוק]] ומספר רישיונו.

@ 12. אגרות (תיקון: [הודעות], תש&quot;ס, תשס&quot;ג, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט)
: (א) אלה האגרות שישולמו: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
:: בעד -
:: (1) בחינה ראשונה או חוזרת [---] 410 (((מתואם לשנת 2003; החל משנת 2022, 510)))
:: (2) אגרה חד-פעמית בעד רישיון ורישום בפנקס [---] 800 (((מתואם לשנת 2003; החל משנת 2022, 995)))
:: (3) אגרה שנתית לחידוש רישיון [---] 217 (((מתואם לשנת 2019; החל משנת 2022, 221))
: (א1) חייל מילואים פעיל ישלם מחצית מסכומי האגרות הקבועות בתקנת משנה (א); סכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מטה; בתקנת משנה זו, &quot;חייל מילואים פעיל&quot; - חייל מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], המחזיק בתעודת משרת מילואים פעיל תקפה שניתנה לו בידי צבא הגנה לישראל ושפרטיו הועברו למשרד המשפטים באופן ממוחשב על ידי משרד הביטחון.
: (ב) הסכומים הנקובים בתקנת משנה (א) יהיו צמודים למדד וישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ג) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (ב), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש שלפני החודש שקדם ליום השינוי;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שהיה המדד החדש לענין יום השינוי הקודם.
::- : (ה) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנת משנה (א) כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג).

@ 13. אגרה שנתית (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג)
: (א) האגרה השנתית כאמור [[בתקנה 12(א)(3)]], תשולם לא יאוחר מ-31 במרס של השנה.
: (ב) לא שולמה האגרה השנתית במועד כאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות [[סעיף 18(ב) לחוק]].
: (ג) מקבל רישיון לראשונה פטור מתשלום אגרה שנתית בשנה שבה ניתן הרישיון.

== תוספת ==
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; (תיקון: תשע&quot;ט-2) : '''טופס 1:''' בקשה להיבחן ובקשה מותנת לקבלת רישיון של מתווך במקרקעין ((([[תקנה 5(א)]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' בקשה לפטור מבחינה ([[סעיף 26(ב) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]]) ((([[תקנה 10]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; (תיקון: תשע&quot;ט-3) : '''טופס 3:''' בקשה לקבלת רישיון של מתווך במקרקעין לפי [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]] (((([[תקנה 11(א)]]))))

&lt;פרסום&gt; ג' באב התשנ&quot;ז (6 באוגוסט 1997)
&lt;חתימה&gt; צחי הנגבי שר המשפטים</text>
      <sha1>m5qlz7hfhfbn878ir69072gtaa1pzbv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470415</id>
    <revision>
      <id>1419801</id>
      <parentid>1419733</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T06:58:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>עד פס' יא</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9745" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=א|דיבור=חֲבַצֶּלֶת}}הִיא שׁוֹשַׁנָּה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים}}נָאָה מִשּׁוֹשַׁנַּת הֶהָרִים, לְפִי שֶׁמַּרְטֶבֶת תָּמִיד, שֶׁאֵין כֹּחַ הַחַמָּה שׁוֹלֵט שָׁם.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ב|דיבור=כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים}}שֶׁמְּנַקְּבִין אוֹתָהּ, וְתָמִיד הִיא עוֹמֶדֶת בְּנוֹיָהּ וְאַדְמִימוּתָהּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת}}מְפַתּוֹת אוֹתָהּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, לִזְנוֹת כְּמוֹתָם אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְהִיא עוֹמֶדֶת בֶּאֱמוּנָתָהּ.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ג|דיבור=כְּתַפּוּחַ}}אִילָן שֶׁל תַּפּוּחִים, כְּשֶׁהוּא בֵּין אִילָנֵי סְרָק – הוּא חָבִיב מִן כֻּלָּן, שֶׁפִּרְיוֹ טוֹב בְּטַעַם וּבְרֵיחַ. {{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים}}בֵּין הַבַּחוּרִים.{{ש}}הַדֻּגְמָא: כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל הָאֱלֹהִים נִבְחָר; לְפִיכָךְ, '''בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי.''' וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הַתַּפּוּחַ הַזֶּה, הַכֹּל בּוֹרְחִים הֵימֶנּוּ, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ צֵל; כָּךְ בָּרְחוּ כָּל הָאֻמּוֹת מֵעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל אֲנִי – '''בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי'''.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ד|דיבור=אֶל בֵּית הַיָּיִן}}אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁשָּׁם נִתְּנוּ פְּרָטֶיהָ וּבֵאוּרֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה}}וּקְבוּצָתוֹ שֶׁדְּגָלַנִי אֵלָיו, אַהֲבָה הִיא עָלַי, עוֹדֶנִּי זוֹכֶרֶת אַהֲבָתוֹ. '''וְדִגְלוֹ''' – {{לעז|אטריי&quot;ט|attreit|תרגום=משיכה, קסם|מספר=4269}} בְּלַעַז.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ה|דיבור=סַמְּכוּנִי}}עַתָּה, כְּמִדַּת הַחוֹלִים, בַּאֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים, אוֹ בַּאֲשִׁישׁוֹת סֹלֶת נְקִיָּה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=רַפְּדוּנִי}}רַפְּדוּ רְפִידָתִי סְבִיבוֹתַי בַּתַּפּוּחִים, לְרֵיחַ טוֹב, כְּדֶרֶךְ הַחוֹלִים; כִּי חוֹלָה אֲנִי לְאַהֲבָתוֹ, כִּי צָמֵאתִי לוֹ פֹּה בְּגָלוּתִי. 'רְפִידָה' – לְשׁוֹן מַצָּע הִיא, כְּמוֹ: &quot;יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט&quot; ([[איוב מא כב|איוב מא,כב]]).&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ו|דיבור=שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי}}בַּמִּדְבָּר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי}}דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נוֹסֵעַ לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה, וּבִמְקוֹם הַמְּנוּחָה מוֹרִיד לָהֶם מָן וּשְׂלָו. כָּל זֶה אֲנִי זוֹכֶרֶת עַתָּה בְּגָלוּתִי, וְחוֹלָה לְאַהֲבָתוֹ.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ז|דיבור=הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם}}אַתֶּם הָאֻמּוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת}}שֶׁתִּהְיוּ הֶפְקֵר וּמַאֲכָל כִּצְבָיִים וְאַיָּלִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה}}שֶׁבֵּינִי לְדוֹדִי, לְשַׁנּוֹתָהּ וּלְהַחֲלִיפָהּ, וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהִתְפַּתּוֹת אַחֲרֵיכֶם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד שֶׁתֶּחְפָּץ}}בְּכָל עוֹד שֶׁהִיא תְּקוּעָה בְּלִבִּי, וְהוּא חָפֵץ בִּי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד שֶׁתֶּחְפָּץ}}כְּמוֹ: &quot;עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ&quot; ([[שיר השירים א יב|לעיל א,יב]]), בְּעוֹד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אִם תָּעִירוּ}}אִם תַּשְׂנִיאוּ, כְּמוֹ: &quot;וַיְהִי עָרֶךָ&quot; ([[שמואל א כח טז|שמ&quot;א כח,טז]]); &quot;וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָיךְ&quot; ([[דניאל ד טז|דניאל ד,טז]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאִם תְּעוֹרְרוּ}}כְּמוֹ &quot;הָעוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה&quot; ([[משנה כתובות יג ו|כתובות פי&quot;ג מ&quot;ו]]), {{לעז|קֿלוניי&quot;ר|chalongier|תרגום=למחות, להתנגד|מספר=4270}}{{הערה|To challenge באנגלית. ויקיעורך.}} בְּלַעַז. יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה רַבִּים, וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל סֵדֶר הַדְּבָרִים; כִּי רוֹאֶה אֲנִי שֶׁנִּתְנַבֵּא שְׁלֹמֹה וְדִבֵּר עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְעַל מַתַּן תּוֹרָה וְהַמִּשְׁכָּן, וּבִיאַת הָאָרֶץ וּבֵית הַבְּחִירָה, וְגָלוּת בָּבֶל, וּבִיאַת בַּיִת שֵׁנִי וְחֻרְבָּנוֹ.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ח|דיבור=קוֹל דּוֹדִי}}חוֹזֵר הַמְּשׁוֹרֵר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, כְּאָדָם שֶׁקִּצֵּר דְּבָרָיו, וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: לֹא אָמַרְתִּי לִפְנֵיכֶם רֵאשִׁית הַדְּבָרִים. הוּא הִתְחִיל וְאָמַר: &quot;הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו&quot; ([[שיר השירים א ד|לעיל א,ד]]), וְלֹא סִפֵּר הֵיאַךְ פְּקָדָם בְּמִצְרַיִם בִּלְשׁוֹן חִבָּה. וְעַכְשָׁיו חוֹזֵר וְאוֹמֵר: מְשִׁיכָה זוֹ, שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁמְּשָׁכַנִי דּוֹדִי וְרַצְתִּי אַחֲרָיו, כֵּן הָיְתָה: נוֹאָשׁ הָיִיתִי אוֹמֶרֶת לַגְּאֻלָּה, עַד תּם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמְרוּ בֵּין הַבְּתָרִים, וְ'''קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא''' לִפְנֵי הַקֵּץ, כִּמְדַלֵּג עַל הֶהָרִים וּמְקַפֵּץ בַּגְּבָעוֹת.&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ט|דיבור=דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי}}בְּקַלּוּת מְרוּצָתוֹ, שֶׁמִּהֵר לָבֹא כִצְבִי וּכְעֹפֶר הָאַיָּלִים. '''עֹפֶר''' – אַיָּל בָּחוּר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הִנֵּה זֶה עוֹמֵד וְגוֹמֵר}}סְבוּרָה הָיִיתִי לֵישֵׁב עֲגוּנָה עוֹד יָמִים רַבִּים, וְהִנֵּה הוּא הוֹדִיעַ, שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמֵצִיץ מִן חַלּוֹנוֹת הַשָּׁמַיִם, אֵת הֶעָשׂוּי לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי&quot; וְגוֹמֵר.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=י|דיבור=עָנָה}}לְשׁוֹן עֲנִיָּה וּלְשׁוֹן צַעֲקַת קוֹל רָם. וְזֶה בִּנְיַן אָב לְכֻלָּם: &quot;וְעָנוּ הַלְוִיִּם&quot; ([[דברים כז יד|דברים כז,יד עיין שם]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאָמַר לִי}}עַל יְדֵי מֹשֶׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=קוּמִי לָךְ}}&quot;אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם&quot; ([[שמות ג יז|שמות ג,יז]]).&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=יא|דיבור=הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר}}אֵין עַכְשָׁיו טֹרַח בַּדֶּרֶךְ. '''סְתָו''' – חֹרֶף, תַּרְגּוּם &quot;חֹרֶף&quot; ([[בראשית ח כב|בראשית ח,כב]]) &quot;סִתְוָא&quot;.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע סוף=שיר השירים ב/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>ct1ftrgvrzj7564misou4z1ocd32c60</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470447</id>
    <revision>
      <id>1419760</id>
      <timestamp>2022-08-27T16:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1416463] צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר), התשע&quot;ב-2012</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22140" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר), התשע״ב–2012}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 1364|צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 98ו|סעיף 98ו(א)(4)(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (להלן – החוק), בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע“ – מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של עורך דין זר בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיקדון“ – פיקדון כספי שמופקד בתאגיד בנקאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|2|ערבות}}
{{ח:תת|(א)}} ערבות אוטונומית שעורך דין זר נותן כבטוחה לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 98ו|סעיף 98ו(א)(4)(א)(1) לחוק}} תהיה לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}} ויתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא תינתן בידי תאגיד בנקאי או מבטח;
{{ח:תתת|(2)}} היא תהיה בסכום שלא יפחת משני מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} היא תהיה בלתי מותנית ובלתי ניתנת להעברה או שעבוד; היא תהיה ניתנת לביטול רק לפי דרישה בכתב של לשכת עורכי הדין;
{{ח:תתת|(4)}} היא תהיה לטובת הלשכה ותוחזק על ידי הלשכה בנאמנות בעבור נפגעים.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש להירשם במרשם כעורך דין זר, יציג לפני הלשכה העתק מערבות אוטונומית חתום בידי תאגיד בנקאי או מבטח, לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)}} עד תום כל שנה מיום הוצאת הערבות, יציג עורך הדין הזר אישור מעודכן על תוקף הערבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|3|ביטוח}}
{{ח:תת|(א)}} בביטוח שעורך דין זר עורך כבטוחה לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 98ו|סעיף 98ו(א)(4)(א)(2) לחוק}}, יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הביטוח ייעשה אצל מבטח באופן שיכסה תביעות שהוגשו לראשונה במהלך תקופת הביטוח על פי הפוליסה;
{{ח:תתת|(2)}} הפוליסה תכלול תקופת גילוי שלא תפחת משבע שנים, כך שיינתן כיסוי לתביעות שהוגשו לראשונה במהלך תקופת הגילוי בשל עיסוקו כעורך דין בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} סכום הביטוח בפוליסת הביטוח לא יפחת משני מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(4)}} סכום ההשתתפות העצמית למקרה ביטוח על פי תנאי פוליסת הביטוח לא יעלה על עשרת אלפים שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(5)}} הפוליסה תהיה משועבדת לטובת הלשכה בנאמנות בעבור נפגעים;
{{ח:תת|(ב)}} המבקש להירשם במרשם כעורך דין זר יציג לפני הלשכה אישור ביטוח חתום בידי מבטח, לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} עד תום כל שנה מיום הוצאת פוליסת הביטוח, יציג עורך הדין הזר אישור מעודכן על תוקף הפוליסה, לפי סעיף קטן (א)(2).

{{ח:סעיף|4|פיקדון}}
{{ח:תת|(א)}} בפיקדון שעורך דין זר מפקיד כבטוחה לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 98ו|סעיף 98ו(א)(4)(א)(3) לחוק}}, יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יהיה בסכום שלא יפחת משני מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יהיה חופשי מכל שעבוד או עיקול בכל עת;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו ניתן למשיכה אלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא יופקד בתאגיד בנקאי בחשבון נאמנות נפרד לכל עורך דין זר על שם הלשכה לטובת נפגעים.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש להירשם במרשם כעורך דין זר יציג לפני הלשכה אישור קיום פיקדון חתום בידו ובידי תאגיד בנקאי, לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|5|תוקף ערבות או פיקדון}}
{{ח:ת}} ערבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או פיקדון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, לפי העניין, יעמדו בתוקפם עד תום שבע שנים מהמועד שבו חדל עורך דין זר להיות רשום במרשם; לאחר מועד זה, תשיב הלשכה את הערבות או כספי הפיקדון, לפי העניין, לעורך הדין הזר.

{{ח:סעיף|6|תנאי מימוש הערבות או הפיקדון}}
{{ח:ת}} הלשכה תפעל למימוש הערבות או למשיכת הפיקדון, לפי העניין, לטובת הנפגע מוקדם ככל האפשר, ובכל מקרה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו –
{{ח:תת|(1)}} הוצג לפניה פסק דין חלוט של בית משפט בישראל המורה על תשלום כספים לנפגע, ובהתאם לתנאים ולסכומים המפורטים בו, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} פסק דין של בית משפט בתובענה של הנפגע נגד עורך הדין הזר;
{{ח:תתת|(ב)}} פסק דין המכריז על פסק חוץ כפסק אכיף לפי {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי״ח–1958}}; לעניין זה, ”פסק חוץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(ג)}} פסק דין הנותן תוקף להסכם פשרה בין עורך דין זר לבין הנפגע;
{{ח:תתת|(ד)}} פסק דין המאשר פסק בורר, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(2)}} חלפה שנה מיום הוצאת הערבות, ועורך הדין לא האריך אותה לתקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, אלא אם כן חדל עורך הדין הזר להיות רשום במרשם; מימשה הלשכה את הערבות כאמור, תפקיד הלשכה את הכסף בתאגיד בנקאי בחשבון נאמנות נפרד לכל עורך דין זר על שם הלשכה לטובת נפגעים, ויחולו על הפיקדון {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7|כינון בטוחה שמומשה}}
{{ח:ת}} מומשה ערבות, נמשך פיקדון או ששולמו תגמולי ביטוח, חלקם או כולם, יציג עורך דין זר לפני הלשכה, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושים ימים ממועד המימוש, המשיכה או התשלום, לפי העניין, אישור כי כונן את הבטוחה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}}, על פי התנאים הקבועים בהם, לפי העניין.

{{ח:סעיף|8|מבקש או עורך דין זר שהוא תושב ישראל}}
{{ח:תת|(א)}} לעניינו של מבקש שהוא תושב ישראל או לעניינו של עורך דין זר שהוא תושב ישראל יחולו {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 5}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הערבות או הפיקדון יהיו בסכום שלא יפחת ממאה אלף שקלים חדשים, והם יעמדו בתוקפם עד תום שנה מהמועד שבו חדל עורך הדין הזר להיות רשום במרשם;
{{ח:תתת|(2)}} סכום הביטוח בפוליסת הביטוח לא יפחת ממיליון וחצי שקלים חדשים, והפוליסה תכלול תקופת גילוי (RUNOFF) שלא תפחת משנה;
{{ח:תתת|(3)}} נוסח הערבות {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, נוסח אישור קיום ביטוח {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}} ונוסח אישור קיום פיקדון {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}, יותאמו לשינויים המנויים בפסקאות (1) ו־(2).
{{ח:תת|(ב)}} עורך דין זר שהוא תושב ישראל, המבקש שיחול עליו סעיף קטן (א), יציג לפני הלשכה, מדי שלוש שנים מיום רישומו, פרטים ואישורים, להנחת דעתה של הלשכה, כי מתקיימים בו תנאי ההגדרה ”תושב ישראל“ כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} לעניין זה, ”תושב ישראל“ – אזרח ישראלי, או מי שניתנו לו אשרת עולה, תעודת עולה או רישיון לישיבת קבע, המתגורר בישראל דרך קבע בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|9|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8(א)(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''ערבות אוטונומית מס׳ . . . . . {{מוקטן|(מס׳ הערבות)}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד לשכת עורכי הדין

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אנו החתומים מטה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{מוקטן|(שם התאגיד הבנקאי או המבטח)}} אשר כתובתנו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{מוקטן|(כתובת התאגיד הבנקאי או המבטח)}}, ערבים בזה כלפיכם לתשלום כל סכום עד לסכום כולל של שני מיליון שקלים חדשים (2,000,000 שקלים חדשים) (להלן – סכום הערבות) שיגיע לכם מאת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (להלן – הנערב).
{{ח:ת}} לפי דרישתכם הראשונה בכתב, לא יאוחר משבעה ימים מהיום שבו קיבלנו דרישה כאמור, אנו נשלם לכם כל סכום הנקוב בדרישה ובלבד שלא יעלה על סכום הערבות, בלי להטיל עליכם חובה להוכיח את דרישתכם ובלי שתהיו חייבים לדרוש את התשלום תחילה מאת הנערב. כל סכום שנשלם לכם על פי ערבות זו ישולם לפי הוראת לשכת עורכי הדין בישראל.
{{ח:ת}} ערבות זו תישאר בתוקפה עד יום . . . . . . . . . . בחודש . . . . . . . . . . שנת . . . . . . . . . . (ועד בכלל) בלבד ולאחר תאריך זה תהיה בטלה ומבוטלת. כל דרישה על פי ערבות זו צריכה להתקבל על ידינו בכתב לא יאוחר מהתאריך האמור לכתובתנו המפורטת בערבות זו בשעות שבהן הסניף פתוח לקבלת קהל. דרישה בכתב שתגיע בפקסימילה או בכל אמצעי אלקטרוני אחר לא תיחשב דרישה בהתאם לכתב ערבות זה.
{{ח:ת}} ערבות זו, שמספרה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{מוקטן|(מס׳ הערבות)}}, אינה ניתנת להעברה, או לשעבוד; היא תהיה ניתנת לביטול רק לפי דרישה בכתב מכם.
{{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}} . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:ת}} התאגיד הבנקאי/המבטח . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} חתימת התאגיד הבנקאי/המבטח . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} חותמת התאגיד הבנקאי/המבטח . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8(א)(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''אישור קיום ביטוח'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד לשכת עורכי הדין

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אנו החתומים מטה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{מוקטן|(שם המבטח)}} אשר כתובתנו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{מוקטן|(כתובת המבטח)}} מאשרים בזה כי המבוטח . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{מוקטן|(שם המבוטח)}} אשר כתובתו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{מוקטן|(כתובת המבוטח)}} מבוטח על ידינו בפוליסה לביטוח אחריות מקצועית שמספרה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{מוקטן|(מספר הפוליסה)}}, שתחילתה מיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}} עד יום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}} (להלן – תקופת הביטוח). פוליסה זו מכסה תביעות שהוגשו לראשונה בתקופת הביטוח, בשל פעילות עורך הדין הזר בישראל וכן תביעות שהוגשו לראשונה במשך שבע שנות גילוי לפחות מתום תקופת הביטוח, בשל פעילות עורך הדין הזר בישראל.
{{ח:ת}} הפוליסה תכסה רק את חבותו, על פי כל דין, של המבוטח לפיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של המבוטח בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שנתן כולו או חלקו בישראל.
{{ח:ת}} סכום הביטוח הוא שני מיליון שקלים חדשים לפחות (2,000,000 קלים חדשים) (וכן כיסוי בעד הוצאות משפט סבירות שעל המבוטח לשאת בשל חבותו, אף מעל לסכום הביטוח).
{{ח:ת}} סכום ההשתתפות העצמית אינו עולה על עשרת אלפים שקלים חדשים (10,000 שקלים חדשים) למקרה ביטוח.
{{ח:ת}} על פוליסה זו על כל תנאיה, יחול הדין הישראלי, ובתי המשפט המוסמכים לדון בכל עניין הנוגע לפוליסה זו יהיו בתי המשפט שבישראל בלבד.
{{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}} . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:ת}} המבטח . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} חתימת המבטח . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} חותמת המבטח . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8(א)(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''אישור קיום פיקדון'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד לשכת עורכי הדין
{{ח:תת|1.}} אנו החתומים מטה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{מוקטן|(שם התאגיד הבנקאי)}} אשר כתובתנו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{מוקטן|(כתובת התאגיד הבנקאי)}} מאשרים בזה כי . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{מוקטן|(שם מפקיד הפיקדון)}} אשר כתובתו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{מוקטן|(כתובת מפקיד הפיקדון)}} הפקיד פיקדון בסכום של שני מיליון שקלים חדשים (2,000,000 שקלים חדשים), בחשבון נאמנות נפרד שמספרו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{מוקטן|(מספר הפיקדון)}}, על שם לשכת עורכי הדין בישראל.
{{ח:תת}} תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}} . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת}} התאגיד הבנקאי . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} חתימת התאגיד הבנקאי . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} חותמת התאגיד הבנקאי . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|2.}} אני החתום מטה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{מוקטן|(שם עורך הדין הזר)}}, מספר דרכון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{מוקטן|(מספר הדרכון של עורך הדין הזר)}} מאשר בזה כי בתאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}}, הפקדתי פיקדון בסכום של שני מיליון שקלים חדשים (2,000,000 שקלים חדשים) לפחות, בחשבון נאמנות נפרד על שם לשכת עורכי הדין בישראל לטובת מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של החתום מטה בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל.
{{ח:תת}} הפיקדון האמור הוא חופשי ויהיה חופשי מכל שעבוד, משכון או עיקול בכל עת, ולא יהיה ניתן למשיכה בלא אישור לשכת עורכי הדין בישראל.
{{ח:תת}} תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{מוקטן|(שנה/חודש/יום)}} . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת}} שם עורך הדין הזר . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מס׳ רישיון/דרכון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} חתימה וחותמת עורך הדין הזר . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:חתימות|ז׳ בסיוון התשע״ב (28 במאי 2012)}}
* '''יובל שטייניץ'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>lgctwgqly63ednho4uyu4q3a278z9u6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470448</id>
    <redirect title="שיחה:צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)" />
    <revision>
      <id>1419761</id>
      <timestamp>2022-08-27T16:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]</text>
      <sha1>0xlh7my9ahr4lfzj3lktedgce50ijs6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470449</id>
    <revision>
      <id>1419762</id>
      <timestamp>2022-08-27T16:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א יג</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470450</id>
    <revision>
      <id>1419768</id>
      <timestamp>2022-08-27T18:45:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - זָכוֹר אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4771" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יב|יג|א יד|הבהרה=כן|ציטוט=
זָכוֹר אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, לֵאמֹר: יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם, וְנָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.}}

== זָכוֹר אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה ==
=== זָכוֹר === 
יהושע הזמין והזכיר &quot;לָראוּבֵנִי, וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי, שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה&quot; ([[ביאור:יהושע א יב]]) שהם נשבעו למשה בנוכחות &quot;אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן; וְאֶת-רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר לב כח]]), שהם &quot;יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה&quot; ([[במדבר לב כז]]).

=== יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם ===
&quot;מֵנִיחַ&quot; - נתן מנוחה רגיעה, עזב, הרפה, נכנע, הסכים, וויתר.&lt;br&gt;

בזמנו, ראובן, גד וחצי מנשה בקשו להשאר בעבר הירדן המזרחי כי האזור התאים למקנה, ולהם היה הרבה מקנה ([[במדבר לב א]]). משה נדהם מבקשתם להמנע מלבוא לארץ המובטחת, וראה בזה פחד וחוסר אמון באלוהים ובהבטחתו. הוא הזכיר להם שאלוהים העניש את בני ישראל בארבעים שנות נדודים במדבר עד שכל היוצאים ממצרים ימותו, כי הם חששו להכנס לארץ, אחרי שהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ רעה ([[במדבר יג לב]]). משה חשש שעכשו אלוהים יעניש את ראובן, גד וחצי מנשה, או יעניש את כל עם ישראל בגללם, ככתוב: &quot;וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם, תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים: לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְהוָה אֶל יִשְׂרָאֵל ... וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם הַזֶּה&quot; ([[במדבר לב טו]]).

אולם ראובן, גד וחצי מנשה הבטיחו שהם לא מפחדים, ולכן הם ישלחו אנשי צבא חלוצים לפני המחנה ויעזרו בכיבוש הארץ מעל ומעבר לנדרש מכל שבט אחר, ומשה חשב שיש מעלות לכיבוש הארץ כאשר הם יהיו החלוצים ולא ידאגו לרכושם ומשפחתם, והוא הסכים לבקשתם. אלוהים לא התערב ולא הזהיר את משה, וכך משה הסיק שאלוהים מסכים להצעה הזאת, ואז משה וויתר, הסכים, 'הניח' להם לעשות כדבריהם.

שימוש במילה &quot;'''מֵנִיחַ'''&quot;, במשפט &quot;יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם '''מֵנִיחַ''' לָכֶם&quot;, מרכז את כל הסיפור ההוא, ומזהיר אותם שהם נשבעו בשם אלוהים, ורק בתנאים ההם, אלוהים הניח והרשה להם להשאר בעבר הירדן המזרחית.  

סביר שאלוהים ידע שהרעיון הזה לא יהיה לטובת שבט ראובן וגד, והם יכחדו במהרה ושמם יעלם משבטי ישראל, אולם ההצעה שהם יעברו כחלוצים לפני העם, ויתנו אנשי חיל אמיצים היתה חשובה להצלחת המאמץ המלחמתי. בנוסף, בזכות זה יהיו פחות סכסוכים בין רועי הצאן ואנשי האדמה שיתנחלו בארץ המובטחת. כל זה ביחד שכנע את אלוהים ל'הניח' להם לעשות כדבריהם.

ניתן לראות שאלוהים הרשה לשבטי ישראל חופש פעולה לעשות כטוב בעיניהם, וזה עזר להצלחת המבצע הראשי של אלוהים, אבל גרם להכחדתם. כך גם אפרים ומנשה לקחו את החלק הצפוני של הארץ, שהיה טוב יותר למחיה, וזה גרם שהם יכבשו ויוגלו ראשונים על ידי אשור, ויאבדו. אבדנם לימד את ממלכת יהודה (וכל השבטים שהצטרפו אליהם) את הצפוי להם אם הם לא יקשיבו לנביאים. וכאשר הבבלים הגלו אותם, הידע שהם רכשו אודות ממלכת ישראל, עזר להם ללמוד לקח, וזה שימר אותם והציל אותם מכליה.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יב|יג|א יד}}</text>
      <sha1>k30lhf1tyz0ulsyzin3dslk7elleq5x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א יד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470451</id>
    <revision>
      <id>1419776</id>
      <timestamp>2022-08-27T22:28:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- -  וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7775" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו|הבהרה=כן|ציטוט=
נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם.}}

== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ==
=== נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ===
יהושע מדגיש שמשה נתן להם את אדמתם בעבר הירדן. &lt;br&gt;
אם משה נתן, הוא יכול לקחת מהם. הכל היה על תנאי, תעשו מה שהבטחתם, ולא - אז לא תקבלו, כפי שהם סיכמו עם משה ([[במדבר לב כב]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים ===
&quot;'''חֲמֻשִׁים'''&quot; - מצוידים בנשק, עמוסים בצידה, (בלי קשר למספר חמש), כפי שנאמר: &quot;וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; ([[שמות יג יח]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ===
בזמנו בני ראובן, גד וחצי מנשה עשו משא-ומתן עם משה:
* הם אמרו: &quot;וַאֲנַחְנוּ '''נֵחָלֵץ''' חֻ&lt;small&gt;&lt;small&gt;[מ]&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;שִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם&quot; ([[במדבר יג יח]]).
* משה ווידא: &quot;וְעָבַר לָכֶם כָּל '''חָלוּץ''' אֶת הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו&quot; ([[במדבר יג כא]]).
* הם אישרו: &quot;וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל '''חֲלוּץ''' צָבָא, לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה&quot; ([[במדבר יג כז]]).
* בנוחכות עדים משה דרש שהם יאשרו: &quot;אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, כָּל '''חָלוּץ''' לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם - וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה&quot; ([[במדבר יג כט]]).
* הם אישרו ואמרו: &quot;נַחְנוּ נַעֲבֹר '''חֲלוּצִים''' לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר יג לב]]).
ניתן לראות שמילת המפתח להתחיבות שלהם היתה בשיחה עם משה היתה: &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;.

&quot;'''חָלוּץ'''&quot;, 
* זה שמתחיל ראשון, מוביל, נַחְשׁוֹן, פורץ דֶּרֶךְ (מילוג), ככתוב: &quot;וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה&quot; ([[יהושע ו ז]]).
* הוֹצִיא, הֵסִיר, פָּלָה, פָּשַׁט, שָׁלַף (מילוג), ככתוב: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: '''הֵחָלְצוּ''' מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא&quot; ([[במדבר לא ג]], &quot;וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים '''וְחָלְצָה''' נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ&quot; ([[דברים כה ט]]).
לא בטוח שראובן וגד התכוונו לאות פרוש שמשה התכוון. ייתכן שראובן גד  התכוונו שהלוחמים שלהם '''יצאו משבטם''' ויצטרפו ללוחמים שיכבשו את הארץ, ומשה התכוון '''שהם ילכו לפני כל הצבא''' ויסתכנו באבדות כבדות, כפי שקרה לאוריה החתי, ככתוב: &quot;הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה&quot; ([[שמואל ב יד טו]]).

=== לִפְנֵי === 
כיוון שהמילה '''חֲלוּצִים''' אינה ברורה, יהושע לא השתמש בה בהקשר לחילים משבטי ראובן, גד ומנשה, אלא אמר: &quot;וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' אֲחֵיכֶם&quot;. בצורה זאת ברור שהוא דרש מהם לקחת סיכון ולנוע בראש הצבא, '''לפני''' כל שאר הכוחות. 

ראובן, גד וחצי מנשה הבינו שיהושע דורש מהם לעבור '''לִפְנֵי''' אחיהם, ולהסתכן באבדות כבדות במשך כל הכיבוש. היתה להם ברירה לסרב, לשוב לבתיהם לקחת את משפחותיהם ורכושם ולהצטרף חזרה לבני ישראל. אולם הם החליטו לא לוותר על אחוזתם בעבר הירדן המזרחית, והסכימו לדבריו וללכת בראש הצבא לפני כל השאר.

אולם גם המילה &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; אינה ברורה:
* &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; - במקום קדמי יותר בתור או ברשימה, מבחינת מקום או זמן (מילוג), ככתוב: &quot;לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[שמות יג כב]]).
* &quot;'''תַּעַבְרוּ ... לִפְנֵי'''&quot; - לעבור לפני הפנים, לצעוד במסדר כבוד, ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[יהושע ד יא]]).

לא נאמר שיהושע שם אותם בראש הצבא, ולהפך, יהושע שם אותם בסוף, אחרי ארון ה', ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם. וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה&quot; ([[יהושע ד יב|יהושע ד יא-יב]]).

=== כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל ===
יהושע מזכיר את המילים &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;.

לא ברור מה כוונתו:
* האם ראובן וגד צריכים לשלוח רק את כל &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שלהם, וכך צעירים, מבוגרים, חולים, חלשים, פחדנים אינם חייבים להצטרף?
* האם כל הצבא הוא &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;, ובני ראובן, גד וחצי מנשה יעברו לפניהם במצעד, או יתיצבו בראש המחנה?
כיוון שבהמשך אין לזה משמעות, ולא נאמר שלראובן וגד היו אבדות כבדות, ניתן להבין שזה רק מילות כבוד למי שרוצה לחשוב שמדובר בו. כל החיילים היו &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שמוכנים למות או להפצע למען העם.

=== וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם ===
יהושע לא דורש שראובן וגד ילחמו עבור כל העם. חובתם היא רק לעזור, להשתתף במאמץ כמו כולם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו}}</text>
      <sha1>6iermsa0u49w97dd4f7yde13snrhvhx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419777</id>
      <parentid>1419776</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T22:29:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7775" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו|הבהרה=כן|ציטוט=
נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם.}}

== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ==
=== נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ===
יהושע מדגיש שמשה נתן להם את אדמתם בעבר הירדן. &lt;br&gt;
אם משה נתן, הוא יכול לקחת מהם. הכל היה על תנאי, תעשו מה שהבטחתם, ולא - אז לא תקבלו, כפי שהם סיכמו עם משה ([[במדבר לב כב]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים ===
&quot;'''חֲמֻשִׁים'''&quot; - מצוידים בנשק, עמוסים בצידה, (בלי קשר למספר חמש), כפי שנאמר: &quot;וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; ([[שמות יג יח]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ===
בזמנו בני ראובן, גד וחצי מנשה עשו משא-ומתן עם משה:
* הם אמרו: &quot;וַאֲנַחְנוּ '''נֵחָלֵץ''' חֻ&lt;small&gt;&lt;small&gt;[מ]&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;שִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם&quot; ([[במדבר יג יח]]).
* משה ווידא: &quot;וְעָבַר לָכֶם כָּל '''חָלוּץ''' אֶת הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו&quot; ([[במדבר יג כא]]).
* הם אישרו: &quot;וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל '''חֲלוּץ''' צָבָא, לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה&quot; ([[במדבר יג כז]]).
* בנוכחות עדים משה דרש שהם יאשרו: &quot;אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, כָּל '''חָלוּץ''' לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם - וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה&quot; ([[במדבר יג כט]]).
* הם אישרו ואמרו: &quot;נַחְנוּ נַעֲבֹר '''חֲלוּצִים''' לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר יג לב]]).
ניתן לראות שמילת המפתח להתחיבות שלהם היתה בשיחה עם משה היתה: &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;.

&quot;'''חָלוּץ'''&quot;, 
* זה שמתחיל ראשון, מוביל, נַחְשׁוֹן, פורץ דֶּרֶךְ (מילוג), ככתוב: &quot;וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה&quot; ([[יהושע ו ז]]).
* הוֹצִיא, הֵסִיר, פָּלָה, פָּשַׁט, שָׁלַף (מילוג), ככתוב: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: '''הֵחָלְצוּ''' מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא&quot; ([[במדבר לא ג]], &quot;וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים '''וְחָלְצָה''' נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ&quot; ([[דברים כה ט]]).
לא בטוח שראובן וגד התכוונו לאות פרוש שמשה התכוון. ייתכן שראובן גד  התכוונו שהלוחמים שלהם '''יצאו משבטם''' ויצטרפו ללוחמים שיכבשו את הארץ, ומשה התכוון '''שהם ילכו לפני כל הצבא''' ויסתכנו באבדות כבדות, כפי שקרה לאוריה החתי, ככתוב: &quot;הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה&quot; ([[שמואל ב יד טו]]).

=== לִפְנֵי === 
כיוון שהמילה '''חֲלוּצִים''' אינה ברורה, יהושע לא השתמש בה בהקשר לחילים משבטי ראובן, גד ומנשה, אלא אמר: &quot;וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' אֲחֵיכֶם&quot;. בצורה זאת ברור שהוא דרש מהם לקחת סיכון ולנוע בראש הצבא, '''לפני''' כל שאר הכוחות. 

ראובן, גד וחצי מנשה הבינו שיהושע דורש מהם לעבור '''לִפְנֵי''' אחיהם, ולהסתכן באבדות כבדות במשך כל הכיבוש. היתה להם ברירה לסרב, לשוב לבתיהם לקחת את משפחותיהם ורכושם ולהצטרף חזרה לבני ישראל. אולם הם החליטו לא לוותר על אחוזתם בעבר הירדן המזרחית, והסכימו לדבריו וללכת בראש הצבא לפני כל השאר.

אולם גם המילה &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; אינה ברורה:
* &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; - במקום קדמי יותר בתור או ברשימה, מבחינת מקום או זמן (מילוג), ככתוב: &quot;לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[שמות יג כב]]).
* &quot;'''תַּעַבְרוּ ... לִפְנֵי'''&quot; - לעבור לפני הפנים, לצעוד במסדר כבוד, ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[יהושע ד יא]]).

לא נאמר שיהושע שם אותם בראש הצבא, ולהפך, יהושע שם אותם בסוף, אחרי ארון ה', ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם. וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה&quot; ([[יהושע ד יב|יהושע ד יא-יב]]).

=== כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל ===
יהושע מזכיר את המילים &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;.

לא ברור מה כוונתו:
* האם ראובן וגד צריכים לשלוח רק את כל &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שלהם, וכך צעירים, מבוגרים, חולים, חלשים, פחדנים אינם חייבים להצטרף?
* האם כל הצבא הוא &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;, ובני ראובן, גד וחצי מנשה יעברו לפניהם במצעד, או יתיצבו בראש המחנה?
כיוון שבהמשך אין לזה משמעות, ולא נאמר שלראובן וגד היו אבדות כבדות, ניתן להבין שזה רק מילות כבוד למי שרוצה לחשוב שמדובר בו. כל החיילים היו &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שמוכנים למות או להפצע למען העם.

=== וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם ===
יהושע לא דורש שראובן וגד ילחמו עבור כל העם. חובתם היא רק לעזור, להשתתף במאמץ כמו כולם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו}}</text>
      <sha1>pen2u37uqi9p2sltb5g5h82vwfao11i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419778</id>
      <parentid>1419777</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T22:31:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7777" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו|הבהרה=כן|ציטוט=
נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם.}}

== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ==
=== נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ===
יהושע מדגיש שמשה נתן להם את אדמתם בעבר הירדן. &lt;br&gt;
אם משה נתן, הוא יכול לקחת מהם. הכל היה על תנאי, תעשו מה שהבטחתם, ולא - אז לא תקבלו, כפי שהם סיכמו עם משה ([[במדבר לב כב]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים ===
&quot;'''חֲמֻשִׁים'''&quot; - מצוידים בנשק, עמוסים בצידה, (בלי קשר למספר חמש), כפי שנאמר: &quot;וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; ([[שמות יג יח]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ===
בזמנו בני ראובן, גד וחצי מנשה עשו משא-ומתן עם משה:
* הם אמרו: &quot;וַאֲנַחְנוּ '''נֵחָלֵץ''' חֻ&lt;small&gt;&lt;small&gt;[מ]&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;שִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם&quot; ([[במדבר יג יח]]).
* משה ווידא: &quot;וְעָבַר לָכֶם כָּל '''חָלוּץ''' אֶת הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו&quot; ([[במדבר יג כא]]).
* הם אישרו: &quot;וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל '''חֲלוּץ''' צָבָא, לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה&quot; ([[במדבר יג כז]]).
* בנוכחות עדים משה דרש שהם יאשרו: &quot;אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, כָּל '''חָלוּץ''' לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם - וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה&quot; ([[במדבר יג כט]]).
* הם אישרו ואמרו: &quot;נַחְנוּ נַעֲבֹר '''חֲלוּצִים''' לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר יג לב]]).
ניתן לראות שמילת המפתח להתחיבות שלהם היתה בשיחה עם משה היתה: &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;.

&quot;'''חָלוּץ'''&quot;, 
* זה שמתחיל ראשון, מוביל, נַחְשׁוֹן, פורץ דֶּרֶךְ (מילוג), ככתוב: &quot;וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה&quot; ([[יהושע ו ז]]).
* הוֹצִיא, הֵסִיר, פָּלָה, פָּשַׁט, שָׁלַף (מילוג), ככתוב: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: '''הֵחָלְצוּ''' מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא&quot; ([[במדבר לא ג]], &quot;וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים '''וְחָלְצָה''' נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ&quot; ([[דברים כה ט]]).
לא בטוח שראובן וגד התכוונו לאותו פרוש שמשה התכוון. ייתכן שראובן גד  התכוונו שהלוחמים שלהם '''יצאו משבטם''' ויצטרפו ללוחמים שיכבשו את הארץ, ומשה התכוון '''שהם ילכו לפני כל הצבא''' ויסתכנו באבדות כבדות, כפי שקרה לאוריה החתי, ככתוב: &quot;הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה&quot; ([[שמואל ב יד טו]]).

=== לִפְנֵי === 
כיוון שהמילה '''חֲלוּצִים''' אינה ברורה, יהושע לא השתמש בה בהקשר לחילים משבטי ראובן, גד ומנשה, אלא אמר: &quot;וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' אֲחֵיכֶם&quot;. בצורה זאת ברור שהוא דרש מהם לקחת סיכון ולנוע בראש הצבא, '''לפני''' כל שאר הכוחות. 

ראובן, גד וחצי מנשה הבינו שיהושע דורש מהם לעבור '''לִפְנֵי''' אחיהם, ולהסתכן באבדות כבדות במשך כל הכיבוש. היתה להם ברירה לסרב, לשוב לבתיהם לקחת את משפחותיהם ורכושם ולהצטרף חזרה לבני ישראל. אולם הם החליטו לא לוותר על אחוזתם בעבר הירדן המזרחית, והסכימו לדבריו וללכת בראש הצבא לפני כל השאר.

אולם גם המילה &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; אינה ברורה:
* &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; - במקום קדמי יותר בתור או ברשימה, מבחינת מקום או זמן (מילוג), ככתוב: &quot;לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[שמות יג כב]]).
* &quot;'''תַּעַבְרוּ ... לִפְנֵי'''&quot; - לעבור לפני הפנים, לצעוד במסדר כבוד, ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[יהושע ד יא]]).

לא נאמר שיהושע שם אותם בראש הצבא, ולהפך, יהושע שם אותם בסוף, אחרי ארון ה', ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם. וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה&quot; ([[יהושע ד יב|יהושע ד יא-יב]]).

=== כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל ===
יהושע מזכיר את המילים &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;.

לא ברור מה כוונתו:
* האם ראובן וגד צריכים לשלוח רק את כל &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שלהם, וכך צעירים, מבוגרים, חולים, חלשים, פחדנים אינם חייבים להצטרף?
* האם כל הצבא הוא &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;, ובני ראובן, גד וחצי מנשה יעברו לפניהם במצעד, או יתיצבו בראש המחנה?
כיוון שבהמשך אין לזה משמעות, ולא נאמר שלראובן וגד היו אבדות כבדות, ניתן להבין שזה רק מילות כבוד למי שרוצה לחשוב שמדובר בו. כל החיילים היו &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שמוכנים למות או להפצע למען העם.

=== וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם ===
יהושע לא דורש שראובן וגד ילחמו עבור כל העם. חובתם היא רק לעזור, להשתתף במאמץ כמו כולם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו}}</text>
      <sha1>ia9c4w4vj5gphf3yqlmfovxwkolme15</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419779</id>
      <parentid>1419778</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T22:31:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* לִפְנֵי */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7775" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו|הבהרה=כן|ציטוט=
נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם.}}

== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ==
=== נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ===
יהושע מדגיש שמשה נתן להם את אדמתם בעבר הירדן. &lt;br&gt;
אם משה נתן, הוא יכול לקחת מהם. הכל היה על תנאי, תעשו מה שהבטחתם, ולא - אז לא תקבלו, כפי שהם סיכמו עם משה ([[במדבר לב כב]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים ===
&quot;'''חֲמֻשִׁים'''&quot; - מצוידים בנשק, עמוסים בצידה, (בלי קשר למספר חמש), כפי שנאמר: &quot;וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; ([[שמות יג יח]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ===
בזמנו בני ראובן, גד וחצי מנשה עשו משא-ומתן עם משה:
* הם אמרו: &quot;וַאֲנַחְנוּ '''נֵחָלֵץ''' חֻ&lt;small&gt;&lt;small&gt;[מ]&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;שִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם&quot; ([[במדבר יג יח]]).
* משה ווידא: &quot;וְעָבַר לָכֶם כָּל '''חָלוּץ''' אֶת הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו&quot; ([[במדבר יג כא]]).
* הם אישרו: &quot;וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל '''חֲלוּץ''' צָבָא, לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה&quot; ([[במדבר יג כז]]).
* בנוכחות עדים משה דרש שהם יאשרו: &quot;אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, כָּל '''חָלוּץ''' לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם - וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה&quot; ([[במדבר יג כט]]).
* הם אישרו ואמרו: &quot;נַחְנוּ נַעֲבֹר '''חֲלוּצִים''' לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר יג לב]]).
ניתן לראות שמילת המפתח להתחיבות שלהם היתה בשיחה עם משה היתה: &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;.

&quot;'''חָלוּץ'''&quot;, 
* זה שמתחיל ראשון, מוביל, נַחְשׁוֹן, פורץ דֶּרֶךְ (מילוג), ככתוב: &quot;וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה&quot; ([[יהושע ו ז]]).
* הוֹצִיא, הֵסִיר, פָּלָה, פָּשַׁט, שָׁלַף (מילוג), ככתוב: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: '''הֵחָלְצוּ''' מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא&quot; ([[במדבר לא ג]], &quot;וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים '''וְחָלְצָה''' נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ&quot; ([[דברים כה ט]]).
לא בטוח שראובן וגד התכוונו לאותו פרוש שמשה התכוון. ייתכן שראובן גד  התכוונו שהלוחמים שלהם '''יצאו משבטם''' ויצטרפו ללוחמים שיכבשו את הארץ, ומשה התכוון '''שהם ילכו לפני כל הצבא''' ויסתכנו באבדות כבדות, כפי שקרה לאוריה החתי, ככתוב: &quot;הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה&quot; ([[שמואל ב יד טו]]).

=== לִפְנֵי === 
כיוון שהמילה '''חֲלוּצִים''' אינה ברורה, יהושע לא השתמש בה בהקשר לחילים משבטי ראובן, גד ומנשה, אלא אמר: &quot;וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' אֲחֵיכֶם&quot;. בצורה זאת ברור שהוא דרש מהם לקחת סיכון ולנוע בראש הצבא, '''לפני''' כל שאר הכוחות. 

ראובן, גד וחצי מנשה הבינו שיהושע דורש מהם לעבור '''לִפְנֵי''' אחיהם, ולהסתכן באבדות כבדות במשך כל הכיבוש. היתה להם ברירה לסרב, לשוב לבתיהם לקחת את משפחותיהם ורכושם ולהצטרף חזרה לבני ישראל. אולם הם החליטו לא לוותר על אחוזתם בעבר הירדן המזרחית, והסכימו לדבריו ללכת בראש הצבא לפני כל השאר.

אולם גם המילה &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; אינה ברורה:
* &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; - במקום קדמי יותר בתור או ברשימה, מבחינת מקום או זמן (מילוג), ככתוב: &quot;לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[שמות יג כב]]).
* &quot;'''תַּעַבְרוּ ... לִפְנֵי'''&quot; - לעבור לפני הפנים, לצעוד במסדר כבוד, ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[יהושע ד יא]]).

לא נאמר שיהושע שם אותם בראש הצבא, ולהפך, יהושע שם אותם בסוף, אחרי ארון ה', ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם. וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה&quot; ([[יהושע ד יב|יהושע ד יא-יב]]).

=== כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל ===
יהושע מזכיר את המילים &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;.

לא ברור מה כוונתו:
* האם ראובן וגד צריכים לשלוח רק את כל &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שלהם, וכך צעירים, מבוגרים, חולים, חלשים, פחדנים אינם חייבים להצטרף?
* האם כל הצבא הוא &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;, ובני ראובן, גד וחצי מנשה יעברו לפניהם במצעד, או יתיצבו בראש המחנה?
כיוון שבהמשך אין לזה משמעות, ולא נאמר שלראובן וגד היו אבדות כבדות, ניתן להבין שזה רק מילות כבוד למי שרוצה לחשוב שמדובר בו. כל החיילים היו &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שמוכנים למות או להפצע למען העם.

=== וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם ===
יהושע לא דורש שראובן וגד ילחמו עבור כל העם. חובתם היא רק לעזור, להשתתף במאמץ כמו כולם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו}}</text>
      <sha1>hwxjph34ole22v2cpzb598ej2t3xank</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419780</id>
      <parentid>1419779</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T22:47:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>לגיס</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7792" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו|הבהרה=כן|ציטוט=
נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם.}}

== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ==
=== נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ===
יהושע מדגיש שמשה נתן להם את אדמתם בעבר הירדן. &lt;br&gt;
אם משה נתן, הוא יכול לקחת מהם. הכל היה על תנאי, תעשו מה שהבטחתם, ולא - אז לא תקבלו, כפי שהם סיכמו עם משה ([[במדבר לב כב]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים ===
&quot;'''חֲמֻשִׁים'''&quot; - מצוידים בנשק, עמוסים בצידה, (בלי קשר למספר חמש), כפי שנאמר: &quot;וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; ([[שמות יג יח]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ===
בזמנו בני ראובן, גד וחצי מנשה עשו משא-ומתן עם משה:
* הם אמרו: &quot;וַאֲנַחְנוּ '''נֵחָלֵץ''' חֻ&lt;small&gt;&lt;small&gt;[מ]&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;שִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם&quot; ([[במדבר יג יח]]).
* משה ווידא: &quot;וְעָבַר לָכֶם כָּל '''חָלוּץ''' אֶת הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו&quot; ([[במדבר יג כא]]).
* הם אישרו: &quot;וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל '''חֲלוּץ''' צָבָא, לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה&quot; ([[במדבר יג כז]]).
* בנוכחות עדים משה דרש שהם יאשרו: &quot;אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, כָּל '''חָלוּץ''' לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם - וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה&quot; ([[במדבר יג כט]]).
* הם אישרו ואמרו: &quot;נַחְנוּ נַעֲבֹר '''חֲלוּצִים''' לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר יג לב]]).
ניתן לראות שמילת המפתח להתחיבות שלהם היתה בשיחה עם משה היתה: &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;.

&quot;'''חָלוּץ'''&quot;, 
* זה שמתחיל ראשון, מוביל, נַחְשׁוֹן, פורץ דֶּרֶךְ (מילוג), ככתוב: &quot;וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה&quot; ([[יהושע ו ז]]).
* הוֹצִיא, הֵסִיר, פָּלָה, פָּשַׁט, שָׁלַף (מילוג) לְגַיֵּס, ככתוב: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: '''הֵחָלְצוּ''' מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא&quot; ([[במדבר לא ג]], &quot;וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים '''וְחָלְצָה''' נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ&quot; ([[דברים כה ט]]).
לא בטוח שראובן וגד התכוונו לאותו פרוש שמשה התכוון. ייתכן שראובן גד  התכוונו שהלוחמים שלהם '''יצאו משבטם''' ויצטרפו ללוחמים שיכבשו את הארץ, ומשה התכוון '''שהם ילכו לפני כל הצבא''' ויסתכנו באבדות כבדות, כפי שקרה לאוריה החתי, ככתוב: &quot;הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה&quot; ([[שמואל ב יד טו]]).

=== לִפְנֵי === 
כיוון שהמילה '''חֲלוּצִים''' אינה ברורה, יהושע לא השתמש בה בהקשר לחילים משבטי ראובן, גד ומנשה, אלא אמר: &quot;וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' אֲחֵיכֶם&quot;. בצורה זאת ברור שהוא דרש מהם לקחת סיכון ולנוע בראש הצבא, '''לפני''' כל שאר הכוחות. 

ראובן, גד וחצי מנשה הבינו שיהושע דורש מהם לעבור '''לִפְנֵי''' אחיהם, ולהסתכן באבדות כבדות במשך כל הכיבוש. היתה להם ברירה לסרב, לשוב לבתיהם לקחת את משפחותיהם ורכושם ולהצטרף חזרה לבני ישראל. אולם הם החליטו לא לוותר על אחוזתם בעבר הירדן המזרחית, והסכימו לדבריו ללכת בראש הצבא לפני כל השאר.

אולם גם המילה &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; אינה ברורה:
* &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; - במקום קדמי יותר בתור או ברשימה, מבחינת מקום או זמן (מילוג), ככתוב: &quot;לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[שמות יג כב]]).
* &quot;'''תַּעַבְרוּ ... לִפְנֵי'''&quot; - לעבור לפני הפנים, לצעוד במסדר כבוד, ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[יהושע ד יא]]).

לא נאמר שיהושע שם אותם בראש הצבא, ולהפך, יהושע שם אותם בסוף, אחרי ארון ה', ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם. וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה&quot; ([[יהושע ד יב|יהושע ד יא-יב]]).

=== כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל ===
יהושע מזכיר את המילים &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;.

לא ברור מה כוונתו:
* האם ראובן וגד צריכים לשלוח רק את כל &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שלהם, וכך צעירים, מבוגרים, חולים, חלשים, פחדנים אינם חייבים להצטרף?
* האם כל הצבא הוא &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;, ובני ראובן, גד וחצי מנשה יעברו לפניהם במצעד, או יתיצבו בראש המחנה?
כיוון שבהמשך אין לזה משמעות, ולא נאמר שלראובן וגד היו אבדות כבדות, ניתן להבין שזה רק מילות כבוד למי שרוצה לחשוב שמדובר בו. כל החיילים היו &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שמוכנים למות או להפצע למען העם.

=== וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם ===
יהושע לא דורש שראובן וגד ילחמו עבור כל העם. חובתם היא רק לעזור, להשתתף במאמץ כמו כולם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו}}</text>
      <sha1>fnxyxca7gbfoj897xb2hgrl5gnm9vtx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419781</id>
      <parentid>1419780</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T22:47:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7793" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו|הבהרה=כן|ציטוט=
נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם.}}

== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ==
=== נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ===
יהושע מדגיש שמשה נתן להם את אדמתם בעבר הירדן. &lt;br&gt;
אם משה נתן, הוא יכול לקחת מהם. הכל היה על תנאי, תעשו מה שהבטחתם, ולא - אז לא תקבלו, כפי שהם סיכמו עם משה ([[במדבר לב כב]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים ===
&quot;'''חֲמֻשִׁים'''&quot; - מצוידים בנשק, עמוסים בצידה, (בלי קשר למספר חמש), כפי שנאמר: &quot;וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; ([[שמות יג יח]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ===
בזמנו בני ראובן, גד וחצי מנשה עשו משא-ומתן עם משה:
* הם אמרו: &quot;וַאֲנַחְנוּ '''נֵחָלֵץ''' חֻ&lt;small&gt;&lt;small&gt;[מ]&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;שִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם&quot; ([[במדבר יג יח]]).
* משה ווידא: &quot;וְעָבַר לָכֶם כָּל '''חָלוּץ''' אֶת הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו&quot; ([[במדבר יג כא]]).
* הם אישרו: &quot;וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל '''חֲלוּץ''' צָבָא, לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה&quot; ([[במדבר יג כז]]).
* בנוכחות עדים משה דרש שהם יאשרו: &quot;אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, כָּל '''חָלוּץ''' לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם - וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה&quot; ([[במדבר יג כט]]).
* הם אישרו ואמרו: &quot;נַחְנוּ נַעֲבֹר '''חֲלוּצִים''' לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר יג לב]]).
ניתן לראות שמילת המפתח להתחיבות שלהם היתה בשיחה עם משה היתה: &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;.

&quot;'''חָלוּץ'''&quot;, 
* זה שמתחיל ראשון, מוביל, נַחְשׁוֹן, פורץ דֶּרֶךְ (מילוג), ככתוב: &quot;וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה&quot; ([[יהושע ו ז]]).
* הוֹצִיא, הֵסִיר, פָּלָה, פָּשַׁט, שָׁלַף (מילוג) לְגַיֵּס, ככתוב: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: '''הֵחָלְצוּ''' מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא&quot; ([[במדבר לא ג]]), &quot;וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים '''וְחָלְצָה''' נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ&quot; ([[דברים כה ט]]).
לא בטוח שראובן וגד התכוונו לאותו פרוש שמשה התכוון. ייתכן שראובן גד  התכוונו שהלוחמים שלהם '''יצאו משבטם''' ויצטרפו ללוחמים שיכבשו את הארץ, ומשה התכוון '''שהם ילכו לפני כל הצבא''' ויסתכנו באבדות כבדות, כפי שקרה לאוריה החתי, ככתוב: &quot;הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה&quot; ([[שמואל ב יד טו]]).

=== לִפְנֵי === 
כיוון שהמילה '''חֲלוּצִים''' אינה ברורה, יהושע לא השתמש בה בהקשר לחילים משבטי ראובן, גד ומנשה, אלא אמר: &quot;וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' אֲחֵיכֶם&quot;. בצורה זאת ברור שהוא דרש מהם לקחת סיכון ולנוע בראש הצבא, '''לפני''' כל שאר הכוחות. 

ראובן, גד וחצי מנשה הבינו שיהושע דורש מהם לעבור '''לִפְנֵי''' אחיהם, ולהסתכן באבדות כבדות במשך כל הכיבוש. היתה להם ברירה לסרב, לשוב לבתיהם לקחת את משפחותיהם ורכושם ולהצטרף חזרה לבני ישראל. אולם הם החליטו לא לוותר על אחוזתם בעבר הירדן המזרחית, והסכימו לדבריו ללכת בראש הצבא לפני כל השאר.

אולם גם המילה &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; אינה ברורה:
* &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; - במקום קדמי יותר בתור או ברשימה, מבחינת מקום או זמן (מילוג), ככתוב: &quot;לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[שמות יג כב]]).
* &quot;'''תַּעַבְרוּ ... לִפְנֵי'''&quot; - לעבור לפני הפנים, לצעוד במסדר כבוד, ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[יהושע ד יא]]).

לא נאמר שיהושע שם אותם בראש הצבא, ולהפך, יהושע שם אותם בסוף, אחרי ארון ה', ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם. וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה&quot; ([[יהושע ד יב|יהושע ד יא-יב]]).

=== כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל ===
יהושע מזכיר את המילים &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;.

לא ברור מה כוונתו:
* האם ראובן וגד צריכים לשלוח רק את כל &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שלהם, וכך צעירים, מבוגרים, חולים, חלשים, פחדנים אינם חייבים להצטרף?
* האם כל הצבא הוא &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;, ובני ראובן, גד וחצי מנשה יעברו לפניהם במצעד, או יתיצבו בראש המחנה?
כיוון שבהמשך אין לזה משמעות, ולא נאמר שלראובן וגד היו אבדות כבדות, ניתן להבין שזה רק מילות כבוד למי שרוצה לחשוב שמדובר בו. כל החיילים היו &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שמוכנים למות או להפצע למען העם.

=== וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם ===
יהושע לא דורש שראובן וגד ילחמו עבור כל העם. חובתם היא רק לעזור, להשתתף במאמץ כמו כולם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו}}</text>
      <sha1>d2lkhf7j9dkoqkq60q5xig9cow1tog5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419789</id>
      <parentid>1419781</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T01:16:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7784" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו|הבהרה=כן|ציטוט=
נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם.}}

== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ==
=== נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ===
יהושע מדגיש שמשה נתן להם את אדמתם בעבר הירדן. &lt;br&gt;
אם משה נתן, הוא יכול לקחת מהם. הכל היה על תנאי, תעשו מה שהבטחתם, ולא - אז לא תקבלו, כפי שהם סיכמו עם משה ([[במדבר לב כב]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים ===
&quot;'''חֲמֻשִׁים'''&quot; - מצוידים בנשק, עמוסים בצידה, (בלי קשר למספר חמש), כפי שנאמר: &quot;וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; ([[שמות יג יח]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ===
בזמנו בני ראובן, גד וחצי מנשה עשו משא-ומתן עם משה:
* הם אמרו: &quot;וַאֲנַחְנוּ '''נֵחָלֵץ''' חֻ&lt;small&gt;&lt;small&gt;[מ]&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;שִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם&quot; ([[במדבר יג יח]]).
* משה ווידא: &quot;וְעָבַר לָכֶם כָּל '''חָלוּץ''' אֶת הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו&quot; ([[במדבר יג כא]]).
* הם אישרו: &quot;וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל '''חֲלוּץ''' צָבָא, לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה&quot; ([[במדבר יג כז]]).
* בנוכחות עדים משה דרש שהם יאשרו: &quot;אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, כָּל '''חָלוּץ''' לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם - וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה&quot; ([[במדבר יג כט]]).
* הם אישרו ואמרו: &quot;נַחְנוּ נַעֲבֹר '''חֲלוּצִים''' לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר יג לב]]).
ניתן לראות שמילת המפתח להתחיבות שלהם בשיחה עם משה היתה: &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;.

&quot;'''חָלוּץ'''&quot;, 
* זה שמתחיל ראשון, מוביל, נַחְשׁוֹן, פורץ דֶּרֶךְ (מילוג), ככתוב: &quot;וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה&quot; ([[יהושע ו ז]]).
* הוֹצִיא, הֵסִיר, פָּלָה, פָּשַׁט, שָׁלַף (מילוג) לְגַיֵּס, ככתוב: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: '''הֵחָלְצוּ''' מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא&quot; ([[במדבר לא ג]]), &quot;וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים '''וְחָלְצָה''' נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ&quot; ([[דברים כה ט]]).
לא בטוח שראובן וגד התכוונו לאותו פרוש שמשה התכוון. ייתכן שראובן גד  התכוונו שהלוחמים שלהם '''יצאו משבטם''' ויצטרפו ללוחמים שיכבשו את הארץ, ומשה התכוון '''שהם ילכו לפני כל הצבא''' ויסתכנו באבדות כבדות, כפי שקרה לאוריה החתי, ככתוב: &quot;הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה&quot; ([[שמואל ב יד טו]]).

=== לִפְנֵי === 
כיוון שהמילה '''חֲלוּצִים''' אינה ברורה, יהושע לא השתמש בה בהקשר לחילים משבטי ראובן, גד ומנשה, אלא אמר: &quot;וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' אֲחֵיכֶם&quot;. בצורה זאת ברור שהוא דרש מהם לקחת סיכון ולנוע בראש הצבא, '''לפני''' כל שאר הכוחות. 

ראובן, גד וחצי מנשה הבינו שיהושע דורש מהם לעבור '''לִפְנֵי''' אחיהם, ולהסתכן באבדות כבדות במשך כל הכיבוש. היתה להם ברירה לסרב, לשוב לבתיהם לקחת את משפחותיהם ורכושם ולהצטרף חזרה לבני ישראל. אולם הם החליטו לא לוותר על אחוזתם בעבר הירדן המזרחית, והסכימו לדבריו ללכת בראש הצבא לפני כל השאר.

אולם גם המילה &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; אינה ברורה:
* &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; - במקום קדמי יותר בתור או ברשימה, מבחינת מקום או זמן (מילוג), ככתוב: &quot;לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[שמות יג כב]]).
* &quot;'''תַּעַבְרוּ ... לִפְנֵי'''&quot; - לעבור לפני הפנים, לצעוד במסדר כבוד, ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם&quot; ([[יהושע ד יא]]).

לא נאמר שיהושע שם אותם בראש הצבא, ולהפך, יהושע שם אותם בסוף, אחרי ארון ה', ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם. וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה&quot; ([[יהושע ד יב|יהושע ד יא-יב]]).

=== כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל ===
יהושע מזכיר את המילים &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;.

לא ברור מה כוונתו:
* האם ראובן וגד צריכים לשלוח רק את כל &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שלהם, וכך צעירים, מבוגרים, חולים, חלשים, פחדנים אינם חייבים להצטרף?
* האם כל הצבא הוא &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;, ובני ראובן, גד וחצי מנשה יעברו לפניהם במצעד, או יתיצבו בראש המחנה?
כיוון שבהמשך אין לזה משמעות, ולא נאמר שלראובן וגד היו אבדות כבדות, ניתן להבין שזה רק מילות כבוד למי שרוצה לחשוב שמדובר בו. כל החיילים היו &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שמוכנים למות או להפצע למען העם.

=== וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם ===
יהושע לא דורש שראובן וגד ילחמו עבור כל העם. חובתם היא רק לעזור, להשתתף במאמץ כמו כולם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו}}</text>
      <sha1>8yuppzngjkdauopboz9hggmhga9ms3c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419790</id>
      <parentid>1419789</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T01:19:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* לִפְנֵי */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7796" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו|הבהרה=כן|ציטוט=
נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם.}}

== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ==
=== נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ===
יהושע מדגיש שמשה נתן להם את אדמתם בעבר הירדן. &lt;br&gt;
אם משה נתן, הוא יכול לקחת מהם. הכל היה על תנאי, תעשו מה שהבטחתם, ולא - אז לא תקבלו, כפי שהם סיכמו עם משה ([[במדבר לב כב]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים ===
&quot;'''חֲמֻשִׁים'''&quot; - מצוידים בנשק, עמוסים בצידה, (בלי קשר למספר חמש), כפי שנאמר: &quot;וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; ([[שמות יג יח]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ===
בזמנו בני ראובן, גד וחצי מנשה עשו משא-ומתן עם משה:
* הם אמרו: &quot;וַאֲנַחְנוּ '''נֵחָלֵץ''' חֻ&lt;small&gt;&lt;small&gt;[מ]&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;שִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם&quot; ([[במדבר יג יח]]).
* משה ווידא: &quot;וְעָבַר לָכֶם כָּל '''חָלוּץ''' אֶת הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו&quot; ([[במדבר יג כא]]).
* הם אישרו: &quot;וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל '''חֲלוּץ''' צָבָא, לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה&quot; ([[במדבר יג כז]]).
* בנוכחות עדים משה דרש שהם יאשרו: &quot;אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, כָּל '''חָלוּץ''' לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם - וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה&quot; ([[במדבר יג כט]]).
* הם אישרו ואמרו: &quot;נַחְנוּ נַעֲבֹר '''חֲלוּצִים''' לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר יג לב]]).
ניתן לראות שמילת המפתח להתחיבות שלהם בשיחה עם משה היתה: &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;.

&quot;'''חָלוּץ'''&quot;, 
* זה שמתחיל ראשון, מוביל, נַחְשׁוֹן, פורץ דֶּרֶךְ (מילוג), ככתוב: &quot;וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה&quot; ([[יהושע ו ז]]).
* הוֹצִיא, הֵסִיר, פָּלָה, פָּשַׁט, שָׁלַף (מילוג) לְגַיֵּס, ככתוב: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: '''הֵחָלְצוּ''' מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא&quot; ([[במדבר לא ג]]), &quot;וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים '''וְחָלְצָה''' נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ&quot; ([[דברים כה ט]]).
לא בטוח שראובן וגד התכוונו לאותו פרוש שמשה התכוון. ייתכן שראובן גד  התכוונו שהלוחמים שלהם '''יצאו משבטם''' ויצטרפו ללוחמים שיכבשו את הארץ, ומשה התכוון '''שהם ילכו לפני כל הצבא''' ויסתכנו באבדות כבדות, כפי שקרה לאוריה החתי, ככתוב: &quot;הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה&quot; ([[שמואל ב יד טו]]).

=== לִפְנֵי === 
כיוון שהמילה '''חֲלוּצִים''' אינה ברורה, יהושע לא השתמש בה בהקשר לחילים משבטי ראובן, גד ומנשה, אלא אמר: &quot;וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' אֲחֵיכֶם&quot;. בצורה זאת ברור שהוא דרש מהם לקחת סיכון ולנוע בראש הצבא, '''לפני''' כל שאר הכוחות. 

ראובן, גד וחצי מנשה הבינו שיהושע דורש מהם לעבור '''לִפְנֵי''' אחיהם, ולהסתכן באבדות כבדות במשך כל הכיבוש. היתה להם ברירה לסרב, לשוב לבתיהם לקחת את משפחותיהם ורכושם ולהצטרף חזרה לבני ישראל. אולם הם החליטו לא לוותר על אחוזתם בעבר הירדן המזרחית, והסכימו לדבריו ללכת בראש הצבא לפני כל השאר.

אולם גם המילה &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; אינה ברורה:
* &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; - במקום קדמי יותר בתור או ברשימה, מבחינת מקום או זמן (מילוג), ככתוב: &quot;לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה '''לִפְנֵי הָעָם'''&quot; ([[שמות יג כב]]).
* &quot;'''תַּעַבְרוּ ... לִפְנֵי'''&quot; - לעבור לפני הפנים, לצעוד במסדר כבוד, ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים '''לִפְנֵי הָעָם'''&quot; ([[יהושע ד יא]]).

לא נאמר שיהושע שם אותם בראש הצבא, ולהפך, יהושע שם אותם בסוף, אחרי ארון ה', ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם. וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה&quot; ([[יהושע ד יב|יהושע ד יא-יב]]).

=== כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל ===
יהושע מזכיר את המילים &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;.

לא ברור מה כוונתו:
* האם ראובן וגד צריכים לשלוח רק את כל &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שלהם, וכך צעירים, מבוגרים, חולים, חלשים, פחדנים אינם חייבים להצטרף?
* האם כל הצבא הוא &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;, ובני ראובן, גד וחצי מנשה יעברו לפניהם במצעד, או יתיצבו בראש המחנה?
כיוון שבהמשך אין לזה משמעות, ולא נאמר שלראובן וגד היו אבדות כבדות, ניתן להבין שזה רק מילות כבוד למי שרוצה לחשוב שמדובר בו. כל החיילים היו &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שמוכנים למות או להפצע למען העם.

=== וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם ===
יהושע לא דורש שראובן וגד ילחמו עבור כל העם. חובתם היא רק לעזור, להשתתף במאמץ כמו כולם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו}}</text>
      <sha1>4hm32v9kze4bblu6whi0ps4k0drvqwt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419791</id>
      <parentid>1419790</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T02:13:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7944" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו|הבהרה=כן|ציטוט=
נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם.}}

== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ==
=== נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ===
יהושע מדגיש שמשה נתן להם את אדמתם בעבר הירדן. &lt;br&gt;
אם משה נתן, הוא יכול לקחת מהם. הכל היה על תנאי, תעשו מה שהבטחתם, ולא - אז לא תקבלו, כפי שהם סיכמו עם משה ([[במדבר לב כב]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים ===
&quot;'''חֲמֻשִׁים'''&quot; - מצוידים בנשק, עמוסים בצידה, (בלי קשר למספר חמש), כפי שנאמר: &quot;וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; ([[שמות יג יח]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ===
בזמנו בני ראובן, גד וחצי מנשה עשו משא-ומתן עם משה:
* הם אמרו: &quot;וַאֲנַחְנוּ '''נֵחָלֵץ''' חֻ&lt;small&gt;&lt;small&gt;[מ]&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;שִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם&quot; ([[במדבר יג יח]]).
* משה ווידא: &quot;וְעָבַר לָכֶם כָּל '''חָלוּץ''' אֶת הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו&quot; ([[במדבר יג כא]]).
* הם אישרו: &quot;וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל '''חֲלוּץ''' צָבָא, לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה&quot; ([[במדבר יג כז]]).
* בנוכחות עדים משה דרש שהם יאשרו: &quot;אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, כָּל '''חָלוּץ''' לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם - וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה&quot; ([[במדבר יג כט]]).
* הם אישרו ואמרו: &quot;נַחְנוּ נַעֲבֹר '''חֲלוּצִים''' לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר יג לב]]).
ניתן לראות שמילת המפתח להתחיבות שלהם בשיחה עם משה היתה: &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;.

אז מה פרוש המילה &quot;'''חָלוּץ'''&quot;, &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;?
* זה שמתחיל ראשון, מוביל, נַחְשׁוֹן, פורץ דֶּרֶךְ (מילוג), ככתוב: &quot;וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה&quot; ([[יהושע ו ז]]).
* הוֹצִיא, הֵסִיר, פָּלָה, פָּשַׁט, שָׁלַף (מילוג) לְגַיֵּס, ככתוב: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: '''הֵחָלְצוּ''' מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא&quot; ([[במדבר לא ג]]), &quot;וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים '''וְחָלְצָה''' נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ&quot; ([[דברים כה ט]]). &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;: מגויסים, ממונים לצבא, מְנוּדָּבים.
לא בטוח שראובן וגד התכוונו לאותו פרוש שמשה התכוון. ייתכן שראובן גד  התכוונו שהלוחמים שלהם '''יצאו משבטם''' ויצטרפו ללוחמים שיכבשו את הארץ, ומשה התכוון '''שהם ילכו לפני כל הצבא''' ויסתכנו באבדות כבדות, כפי שקרה לאוריה החתי, ככתוב: &quot;הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה&quot; ([[שמואל ב יד טו]]).

=== לִפְנֵי === 
כיוון שהמילה '''חֲלוּצִים''' אינה ברורה, יהושע לא השתמש בה בהקשר לחילים משבטי ראובן, גד ומנשה, אלא אמר: &quot;וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' אֲחֵיכֶם&quot;. בצורה זאת ברור שהוא דרש מהם לקחת סיכון ולנוע בראש הצבא, '''לפני''' כל שאר הכוחות. 

ראובן, גד וחצי מנשה הבינו שיהושע דורש מהם לעבור '''לִפְנֵי''' אחיהם, ולהסתכן באבדות כבדות במשך כל הכיבוש. היתה להם ברירה לסרב, לשוב לבתיהם לקחת את משפחותיהם ורכושם ולהצטרף חזרה לבני ישראל. אולם הם החליטו לא לוותר על אחוזתם בעבר הירדן המזרחית, והסכימו לדבריו ללכת בראש הצבא לפני כל השאר.

אולם גם המילה &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; אינה ברורה:
* &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; - במקום קדמי יותר בתור או ברשימה, מבחינת מקום או זמן (מילוג), ככתוב: &quot;לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה '''לִפְנֵי הָעָם'''&quot; ([[שמות יג כב]]).
* &quot;'''תַּעַבְרוּ ... לִפְנֵי'''&quot; - לעבור לפני הפנים, לצעוד במסדר כבוד, ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים '''לִפְנֵי הָעָם'''&quot; ([[יהושע ד יא]]).

לא נאמר שיהושע שם אותם בראש הצבא, ולהפך, יהושע שם אותם בסוף, אחרי ארון ה', ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם. וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה&quot; ([[יהושע ד יב|יהושע ד יא-יב]]).

=== כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל ===
יהושע מזכיר את המילים &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;.

לא ברור מה כוונתו:
* האם ראובן וגד צריכים לשלוח רק את כל &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שלהם, וכך צעירים, מבוגרים, חולים, חלשים, פחדנים אינם חייבים להצטרף?
* האם כל הצבא הוא &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;, ובני ראובן, גד וחצי מנשה יעברו לפניהם במצעד, או יתיצבו בראש המחנה?
כיוון שבהמשך אין לזה משמעות, ולא נאמר שלראובן וגד היו אבדות כבדות, ניתן להבין שזה רק מילות כבוד למי שרוצה לחשוב שמדובר בו. כל החיילים היו &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שמוכנים למות או להפצע למען העם.

=== וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם ===
יהושע לא דורש שראובן וגד ילחמו עבור כל העם. חובתם היא רק לעזור, להשתתף במאמץ כמו כולם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו}}</text>
      <sha1>1m2a6f2ho5ydl9aah0kfdqy34tzk08s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419792</id>
      <parentid>1419791</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T02:15:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7944" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו|הבהרה=כן|ציטוט=
נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם.}}

== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ==
=== נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ===
יהושע מדגיש שמשה נתן להם את אדמתם בעבר הירדן. &lt;br&gt;
אם משה נתן, הוא יכול לקחת מהם. הכל היה על תנאי, תעשו מה שהבטחתם, ולא - אז לא תקבלו, כפי שהם סיכמו עם משה ([[במדבר לב כב]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים ===
&quot;'''חֲמֻשִׁים'''&quot; - מצוידים בנשק, עמוסים בצידה, (בלי קשר למספר חמש), כפי שנאמר: &quot;וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; ([[שמות יג יח]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ===
בזמנו בני ראובן, גד וחצי מנשה עשו משא-ומתן עם משה:
* הם אמרו: &quot;וַאֲנַחְנוּ '''נֵחָלֵץ''' חֻ&lt;small&gt;&lt;small&gt;[מ]&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;שִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם&quot; ([[במדבר יג יח]]).
* משה ווידא: &quot;וְעָבַר לָכֶם כָּל '''חָלוּץ''' אֶת הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו&quot; ([[במדבר יג כא]]).
* הם אישרו: &quot;וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל '''חֲלוּץ''' צָבָא, לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה&quot; ([[במדבר יג כז]]).
* בנוכחות עדים משה דרש שהם יאשרו: &quot;אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, כָּל '''חָלוּץ''' לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם - וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה&quot; ([[במדבר יג כט]]).
* הם אישרו ואמרו: &quot;נַחְנוּ נַעֲבֹר '''חֲלוּצִים''' לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר יג לב]]).
ניתן לראות שמילת המפתח להתחיבות שלהם בשיחה עם משה היתה: &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;.

אז מה פרוש המילה &quot;'''חָלוּץ'''&quot;, &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;?
* זה שמתחיל ראשון, מוביל, נַחְשׁוֹן, פורץ דֶּרֶךְ (מילוג), ככתוב: &quot;וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה&quot; ([[יהושע ו ז]]).
* הוֹצִיא, הֵסִיר, פָּלָה, פָּשַׁט, שָׁלַף (מילוג) לְגַיֵּס, ככתוב: &quot;וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים '''וְחָלְצָה''' נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ&quot; ([[דברים כה ט]]), &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: '''הֵחָלְצוּ''' מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא&quot; ([[במדבר לא ג]]), &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;: מגויסים, ממונים לצבא, מְנוּדָּבים.
לא בטוח שראובן וגד התכוונו לאותו פרוש שמשה התכוון. ייתכן שראובן גד  התכוונו שהלוחמים שלהם '''יצאו משבטם''' ויצטרפו ללוחמים שיכבשו את הארץ, ומשה התכוון '''שהם ילכו לפני כל הצבא''' ויסתכנו באבדות כבדות, כפי שקרה לאוריה החתי, ככתוב: &quot;הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה&quot; ([[שמואל ב יד טו]]).

=== לִפְנֵי === 
כיוון שהמילה '''חֲלוּצִים''' אינה ברורה, יהושע לא השתמש בה בהקשר לחילים משבטי ראובן, גד ומנשה, אלא אמר: &quot;וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' אֲחֵיכֶם&quot;. בצורה זאת ברור שהוא דרש מהם לקחת סיכון ולנוע בראש הצבא, '''לפני''' כל שאר הכוחות. 

ראובן, גד וחצי מנשה הבינו שיהושע דורש מהם לעבור '''לִפְנֵי''' אחיהם, ולהסתכן באבדות כבדות במשך כל הכיבוש. היתה להם ברירה לסרב, לשוב לבתיהם לקחת את משפחותיהם ורכושם ולהצטרף חזרה לבני ישראל. אולם הם החליטו לא לוותר על אחוזתם בעבר הירדן המזרחית, והסכימו לדבריו ללכת בראש הצבא לפני כל השאר.

אולם גם המילה &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; אינה ברורה:
* &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; - במקום קדמי יותר בתור או ברשימה, מבחינת מקום או זמן (מילוג), ככתוב: &quot;לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה '''לִפְנֵי הָעָם'''&quot; ([[שמות יג כב]]).
* &quot;'''תַּעַבְרוּ ... לִפְנֵי'''&quot; - לעבור לפני הפנים, לצעוד במסדר כבוד, ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים '''לִפְנֵי הָעָם'''&quot; ([[יהושע ד יא]]).

לא נאמר שיהושע שם אותם בראש הצבא, ולהפך, יהושע שם אותם בסוף, אחרי ארון ה', ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם. וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה&quot; ([[יהושע ד יב|יהושע ד יא-יב]]).

=== כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל ===
יהושע מזכיר את המילים &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;.

לא ברור מה כוונתו:
* האם ראובן וגד צריכים לשלוח רק את כל &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שלהם, וכך צעירים, מבוגרים, חולים, חלשים, פחדנים אינם חייבים להצטרף?
* האם כל הצבא הוא &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;, ובני ראובן, גד וחצי מנשה יעברו לפניהם במצעד, או יתיצבו בראש המחנה?
כיוון שבהמשך אין לזה משמעות, ולא נאמר שלראובן וגד היו אבדות כבדות, ניתן להבין שזה רק מילות כבוד למי שרוצה לחשוב שמדובר בו. כל החיילים היו &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שמוכנים למות או להפצע למען העם.

=== וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם ===
יהושע לא דורש שראובן וגד ילחמו עבור כל העם. חובתם היא רק לעזור, להשתתף במאמץ כמו כולם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו}}</text>
      <sha1>gwrgdsdadn0isfktg8sxob7fu50ea65</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419793</id>
      <parentid>1419792</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T02:27:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7969" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו|הבהרה=כן|ציטוט=
נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם.}}

== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ==
=== נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ===
יהושע מדגיש שמשה נתן להם את אדמתם בעבר הירדן. &lt;br&gt;
אם משה נתן, הוא יכול לקחת מהם. הכל היה על תנאי, תעשו מה שהבטחתם, ולא - אז לא תקבלו, כפי שהם סיכמו עם משה ([[במדבר לב כב]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים ===
&quot;'''חֲמֻשִׁים'''&quot; - מצוידים בנשק, עמוסים בצידה, (בלי קשר למספר חמש), כפי שנאמר: &quot;וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; ([[שמות יג יח]]).

=== וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם ===
בזמנו בני ראובן, גד וחצי מנשה עשו משא-ומתן עם משה:
* הם אמרו: &quot;וַאֲנַחְנוּ '''נֵחָלֵץ''' חֻ&lt;small&gt;&lt;small&gt;[מ]&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;שִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם&quot; ([[במדבר יג יח]]).
* משה ווידא: &quot;וְעָבַר לָכֶם כָּל '''חָלוּץ''' אֶת הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו&quot; ([[במדבר יג כא]]).
* הם אישרו: &quot;וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל '''חֲלוּץ''' צָבָא, לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה&quot; ([[במדבר יג כז]]).
* בנוכחות עדים משה דרש שהם יאשרו: &quot;אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, כָּל '''חָלוּץ''' לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם - וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה&quot; ([[במדבר יג כט]]).
* הם אישרו ואמרו: &quot;נַחְנוּ נַעֲבֹר '''חֲלוּצִים''' לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר יג לב]]).
ניתן לראות שמילת המפתח להתחיבות שלהם בשיחה עם משה היתה: &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;.

אז מה פרוש המילה &quot;'''חָלוּץ'''&quot;, &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;?
* זה שמתחיל ראשון, מוביל, נַחְשׁוֹן, פורץ דֶּרֶךְ (מילוג), ככתוב: &quot;וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה&quot; ([[יהושע ו ז]]).
* הוֹצִיא, הֵסִיר, פָּלָה, פָּשַׁט, שָׁלַף (מילוג) לְגַיֵּס, ככתוב: &quot;וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים '''וְחָלְצָה''' נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ&quot; ([[דברים כה ט]]), &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: '''הֵחָלְצוּ''' מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא&quot; ([[במדבר לא ג]]), &quot;'''חֲלוּצִים'''&quot;: מוצאים לשרות, מגויסים, ממונים לצבא, מְנוּדָּבים.
לא בטוח שראובן וגד התכוונו לאותו פרוש שמשה התכוון. ייתכן שראובן גד  התכוונו שהלוחמים שלהם '''יצאו משבטם''' ויצטרפו ללוחמים שיכבשו את הארץ, ומשה התכוון '''שהם ילכו לפני כל הצבא''' ויסתכנו באבדות כבדות, כפי שקרה לאוריה החתי, ככתוב: &quot;הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה&quot; ([[שמואל ב יד טו]]).

=== לִפְנֵי === 
כיוון שהמילה '''חֲלוּצִים''' אינה ברורה, יהושע לא השתמש בה בהקשר לחילים משבטי ראובן, גד ומנשה, אלא אמר: &quot;וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' אֲחֵיכֶם&quot;. בצורה זאת ברור שהוא דרש מהם לקחת סיכון ולנוע בראש הצבא, '''לפני''' כל שאר הכוחות. 

ראובן, גד וחצי מנשה הבינו שיהושע דורש מהם לעבור '''לִפְנֵי''' אחיהם, ולהסתכן באבדות כבדות במשך כל הכיבוש. היתה להם ברירה לסרב, לשוב לבתיהם לקחת את משפחותיהם ורכושם ולהצטרף חזרה לבני ישראל. אולם הם החליטו לא לוותר על אחוזתם בעבר הירדן המזרחית, והסכימו לדבריו ללכת בראש הצבא לפני כל השאר.

אולם גם המילה &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; אינה ברורה:
* &quot;'''לִפְנֵי'''&quot; - במקום קדמי יותר בתור או ברשימה, מבחינת מקום או זמן (מילוג), ככתוב: &quot;לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה '''לִפְנֵי הָעָם'''&quot; ([[שמות יג כב]]).
* &quot;'''תַּעַבְרוּ ... לִפְנֵי'''&quot; - לעבור לפני הפנים, לצעוד במסדר כבוד, ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים '''לִפְנֵי הָעָם'''&quot; ([[יהושע ד יא]]).

לא נאמר שיהושע שם אותם בראש הצבא, ולהפך, יהושע שם אותם בסוף, אחרי ארון ה', ככתוב: &quot;וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם. וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים '''לִפְנֵי''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה&quot; ([[יהושע ד יב|יהושע ד יא-יב]]).

=== כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל ===
יהושע מזכיר את המילים &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;.

לא ברור מה כוונתו:
* האם ראובן וגד צריכים לשלוח רק את כל &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שלהם, וכך צעירים, מבוגרים, חולים, חלשים, פחדנים אינם חייבים להצטרף?
* האם כל הצבא הוא &quot;כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot;, ובני ראובן, גד וחצי מנשה יעברו לפניהם במצעד, או יתיצבו בראש המחנה?
כיוון שבהמשך אין לזה משמעות, ולא נאמר שלראובן וגד היו אבדות כבדות, ניתן להבין שזה רק מילות כבוד למי שרוצה לחשוב שמדובר בו. כל החיילים היו &quot;גִּבּוֹרֵי הַחַיִל&quot; שמוכנים למות או להפצע למען העם.

=== וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם ===
יהושע לא דורש שראובן וגד ילחמו עבור כל העם. חובתם היא רק לעזור, להשתתף במאמץ כמו כולם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א יג|יד|א טו}}</text>
      <sha1>skvid2nhdvcwzy7i8blx056uov80nru</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות המתווכים במקרקעין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470452</id>
    <revision>
      <id>1419782</id>
      <timestamp>2022-08-28T00:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1417900] תקנות המתווכים במקרקעין</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18564" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ״ז–1997}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ז, 1078|תקנות המתווכים במקרקעין}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 293|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 122|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 371|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 199|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 716|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 308|תיקון}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1765|תיקון}}, {{ח:תיבה|3286|תיקון מס׳ 2}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|תשנ״ח, 125|הודעה}}, {{ח:תיבה|962|הודעה (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 223|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 130|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 1048|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 335|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 227|הודעה}}, {{ח:תיבה|900|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 325|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 397|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 430|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 411|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 406|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 344|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 646|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 481|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 563|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 839|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1805|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 218|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 988|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1342|הודעה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין|לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 4|סעיף 4 לחוק}} (להלן – הועדה), ולענין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} – באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 19|ו־19 לחוק}}, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: סדרי הבחינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: רשיון ואגרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – {{ח:חיצוני|http://index.justice.gov.il/Units/RashamHamtavchim/Pages/default.aspx|אתר האינטרנט של הרשם שכתובתו http://index.justice.gov.il/&lt;wbr&gt;Units/&lt;wbr&gt;RashamHamtavchim/&lt;wbr&gt;Pages/&lt;wbr&gt;default.aspx}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחינה“ – בחינה לקראת קבלת רשיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמשגיח, מטעם הרשם, על הסדר במהלך הבחינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון תיווך במקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין|החוק}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: סדרי הבחינה}}

{{ח:סעיף|2|נוהל הבחינה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינה תהיה בכתב, בשפה העברית או בשפה אחרת שאישר הרשם, לנבחן מסוים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הרשם, לאחר התייעצות עם הועדה, לאפשר לנבחן מסוים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להיבחן בעל־פה בידי צוות בוחנים שתקבע הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} שאלון הבחינה ייערך בשיטת רב־ברירה.
{{ח:תת|(ד)}} משך הבחינה יהיה שעתיים, זולת אם אישר הרשם לנבחן מסוים, מטעמים שיירשמו, זמן ארוך יותר.

{{ח:סעיף|3|קביעת מועד הבחינה וארגונה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הרשם –
{{ח:תת|(1)}} יקבע את מועד כל בחינה ומקום עריכתה ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשם;
{{ח:תת|(2)}} ידאג לסידורים הארגוניים הכרוכים בעריכת הבחינה, ויהיה נוכח, הוא או נציגו במהלכה;
{{ח:תת|(3)}} ישלח לנבחנים את תוצאות הבחינה.

{{ח:סעיף|3א|מועד בחינה למשרתים במילואים בקריאת פתע|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים בקריאת פתע במועד שבו נקבעה בחינה, וכן בן זוג של חייל מילואים כאמור, יהיה זכאי למועד מיוחד של אותה הבחינה, בין אם ניגש אליה ובין אם לאו, בכפוף להוראות תקנה זו, ובלבד שלא התקיים מועד בחינה נוסף בתוך ארבעה חודשים מהמועד שבו נקבעה אותה בחינה.
{{ח:תת|(ב)}} מועד מיוחד לפי תקנת משנה (א) ייקבע אם זכאים לכך 80 נבחנים לפחות שנקראו לשירות מילואים בקריאת פתע.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין תקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – בן זוג של חייל המילואים ולהם ילד משותף אחד או יותר שגילו לא עולה על 18 שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות מילואים בקריאת פתע“ – אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 9|או 9 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} (להלן – חוק שירות מילואים) שמשכו 7 ימים או יותר בחודשיים שקדמו למועד בחינה;
{{ח:תתתת|(2)}} שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות מילואים}} שמשכו 7 ימים או יותר בהתראה קצרה מ־72 שעות, בחודשיים שקדמו למועד בחינה;
{{ח:תתתת|(3)}} שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 9|או 9 לחוק שירות המילואים}} או שירות מילואים בהתראה קצרה מ־72 שעות, שחל כולו או חלקו במועד הבחינה עצמו או בעשרת הימים שקדמו לו.
{{ח:תת|(ד)}} הזכאות למועד מיוחד כמפורט בתקנה זו תובא לידיעת הנבחנים באתר האינטרנט של הרשם.

{{ח:סעיף|4|סדרי בחינה}}
{{ח:ת}} הרשם, לאחר התייעצות עם הועדה –
{{ח:תת|(1)}} יקבע בוחנים לכתיבת שאלון הבחינה;
{{ח:תת|(2)}} יקבע בודק לבחינה;
{{ח:תת|(3)}} יכין את שאלון הבחינה;
{{ח:תת|(4)}} יקבע אם ובאילו ספרים רשאי נבחן להשתמש בשעת הבחינה;
{{ח:תת|(5)}} יעריך את תוצאות הבחינה לרבות בעקבות ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}}.

{{ח:סעיף|5|הגשת בקשה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לגשת לבחינה ולקבל רישיון של מתווך במקרקעין, ככל שעבר אותה, יגיש על כך לרשם בקשה להיבחן ובקשה מותנית לקבלת רישיון, לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}}; מבקש שאין ברשותו תעודת זהות יצרף את תצלום הדף הראשון בדרכון שלו; הבקשה תוגש 30 ימים לפחות לפני מועד הבחינה שפורסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מתן הרישיון יבדוק הרשם כי התקיימו במבקש התנאים לקבלת רישיון, לפי {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק}}.

{{ח:סעיף|6|משמעת}}
{{ח:תת|(א)}} נבחן רשאי, בשעת הבחינה, להשתמש במילון או במילונית אלקטרונית או בחומר אחר שאישר הרשם.
{{ח:תת|(ב)}} נבחן שיש ברשותו בזמן הבחינה רשומה, ספר או כתב אחר שלא הותר השימוש בהם לפי תקנת משנה (א), או שנמצא עוזר או מפריע לנבחן אחר, רשאי הרשם או נציגו, לאחר שהמפקח הסב תשומת לבו לדבר, להפסיק בחינתו, להוציאו מחדר הבחינה, ולא ייקבע ציון לנבחן זה.

{{ח:סעיף|7|תוצאות הבחינה}}
{{ח:תת|(א)}} תוצאות הבחינה יצוינו בנקודות שמ־0 עד 100.
{{ח:תת|(ב)}} נבחן שקיבל בבחינה 60 נקודות לפחות, עבר את הבחינה.

{{ח:סעיף|8|הודעה על תוצאות הבחינה}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם יודיע לנבחן, תוך 30 ימים מיום הבחינה, את תוצאות בחינתו כפי שקבעה ועדת הבחינה; הודעה כאמור תישלח בדואר רשום לפי המען שמסר הנבחן בעת הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} תוקפן של תוצאות הבחינה יפה ל־5 שנים בלבד; לא קיבל נבחן רשיון תוך התקופה האמורה, יצטרך לשוב ולהיבחן.

{{ח:סעיף|9|ערר}}
{{ח:תת|(א)}} נבחן שנכשל בבחינה רשאי לערור, בכתב מנומק, על ציון הבחינה שקיבל, תוך 30 ימים מיום שנשלחה לו הודעת הרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}.
{{ח:תת|(ב)}} לבדיקה חוזרת של הבחינה נושא הערר יקבע הרשם צוות בוחנים שאת תוצאות בדיקתו ימסור לרשם.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם ימסור לעורר את תוצאות הערר בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}.

{{ח:סעיף|10|פטור מבחינה}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לפטור מבחינה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 20|סעיף 20(ב) לחוק}} תוגש לרשם לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 שבתוספת}}, בלווית מסמכים להוכחת גיל המבקש או השכלתו האקדמית, לפי הענין, וכן להוכחת עיסוקו בתיווך במקרקעין בשלוש השנים שהסתיימו ביום כ״ב באדר ב׳ התשנ״ז (31 במרס 1997).
{{ח:תת|(ב)}} להוכחת העיסוק במקרקעין כאמור בתקנת משנה (א) יצרף מגיש הבקשה לפטור גם אישורים מאת רשויות המס על עיסוקו כמתווך במקרקעין, להנחת דעתו של הרשם.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: רשיון ואגרות}}

{{ח:סעיף|11|מתן רשיון ופרסום|תיקון: תשע״ה, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רשיון יגיש לרשם בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3 שבתוספת}}; מבקש שאין ברשותו תעודת זהות יצרף את תצלום הדף הראשון בדרכון שלו.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מתן הרשיון יבדוק הרשם כי נתקיימו במבקש התנאים לקבלת רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם יפרסם באתר האינטרנט את רשימת שמות בעלי הרישיונות שבתוקף ואת מספרי הרישיונות שלהם.
{{ח:תת|(ד)}} הרשם יאפשר איתור פרטי ביטול באתר האינטרנט באמצעות שאילתה בודדת לפי שם בעל הרישיון שרישיונו בוטל או מספר רישיונו.
{{ח:תת|(ה)}} בפרסום פרטי ביטול יישם הרשם אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי –
{{ח:תתת|(1)}} למנוע העתקה אוטומטית של פרטי הביטול;
{{ח:תתת|(2)}} להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב וכן רמה סבירה של זמינות למבקש לעיין בפרטי הביטול.
{{ח:תת|(ו)}} בתום תקופה של שנה מיום הפרסום של פרטי הביטול, ימחק הרשם מאתר האינטרנט את פרטי הביטול שפורסמו לפי תקנה זאת.
{{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חומר מחשב“ ו”מחשב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרטי ביטול“ – שם בעל הרישיון שרישיונו בוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 5|סעיף 5(ב) לחוק}} ומספר רישיונו.

{{ח:סעיף|12|אגרות|תיקון: [הודעות], תש״ס, תשס״ג, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} אלה האגרות שישולמו: &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} בעד –
{{ח:תתת|(1)}} בחינה ראשונה או חוזרת &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;410 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2003; החל משנת 2022, 510)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה חד־פעמית בעד רישיון ורישום בפנקס &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;800 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2003; החל משנת 2022, 995)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} אגרה שנתית לחידוש רישיון &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;217 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; החל משנת 2022, 221}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(א1)}} חייל מילואים פעיל ישלם מחצית מסכומי האגרות הקבועות בתקנת משנה (א); סכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מטה; בתקנת משנה זו, ”חייל מילואים פעיל“ – חייל מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, המחזיק בתעודת משרת מילואים פעיל תקפה שניתנה לו בידי צבא הגנה לישראל ושפרטיו הועברו למשרד המשפטים באופן ממוחשב על ידי משרד הביטחון.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים בתקנת משנה (א) יהיו צמודים למדד וישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ג)}} סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (ב), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש שלפני החודש שקדם ליום השינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שהיה המדד החדש לענין יום השינוי הקודם.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} : (ה) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנת משנה (א) כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|13|אגרה שנתית|תיקון: תש״ס, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} האגרה השנתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12(א)(3)}}, תשולם לא יאוחר מ־31 במרס של השנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא שולמה האגרה השנתית במועד כאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 18|סעיף 18(ב) לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} מקבל רישיון לראשונה פטור מתשלום אגרה שנתית בשנה שבה ניתן הרישיון.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט־2|עוגן=תוספת טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' בקשה להיבחן ובקשה מותנת לקבלת רישיון של מתווך במקרקעין {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' בקשה לפטור מבחינה ({{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 26|סעיף 26(ב) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}}) {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט־3|עוגן=תוספת טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3:''' בקשה לקבלת רישיון של מתווך במקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין|חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}} {{ח:הערה|{{מוקטן|{{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(א)}}}}}}

{{ח:חתימות|ג׳ באב התשנ״ז (6 באוגוסט 1997)}}
* '''צחי הנגבי'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pcs45yyagnauwag7ypzfrayfkr7ed1j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות המתווכים במקרקעין</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470453</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות המתווכים במקרקעין" />
    <revision>
      <id>1419783</id>
      <timestamp>2022-08-28T00:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות המתווכים במקרקעין]]</text>
      <sha1>g6gokbncleaxsulos9afhg2rfdj8p6g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות המתווכים במקרקעין</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470454</id>
    <revision>
      <id>1419784</id>
      <timestamp>2022-08-28T00:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2A01:6500:A043:552E:5764:3758:E9FE:5402</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470455</id>
    <revision>
      <id>1419798</id>
      <timestamp>2022-08-28T06:29:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|גיטין לו א}}__~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="145" xml:space="preserve">{{תודה|גיטין לו א}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:29, 28 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>r0dt3h76f193t3f6nuj8s87armljjm3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Idan Adut</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470456</id>
    <revision>
      <id>1419799</id>
      <timestamp>2022-08-28T06:29:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:29, 28 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>87pbfpyfvhc1h07e1trgkb8hn4kd72a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Idan Adut</title>
    <ns>2</ns>
    <id>470457</id>
    <revision>
      <id>1419800</id>
      <timestamp>2022-08-28T06:30:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470458</id>
    <revision>
      <id>1419807</id>
      <timestamp>2022-08-28T08:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1417803] תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ&quot;ז-1997</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2456" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ״ז–1997}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ז, 520|תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)}}, {{ח:תיבה|586|ת״ט}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 19|ו־19}} {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין|לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|פרטי חובה בהזמנה לביצוע פעולת תיווך במקרקעין}}
{{ח:ת}} בהזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק}}, ייכללו לפחות הפרטים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח;
{{ח:תת|(2)}} סוג העיסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון: ”שכירות“, ”מכירה“;
{{ח:תת|(3)}} תיאור הנכס נושא פעולת התיווך;
{{ח:תת|(4)}} מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב;
{{ח:תת|(5)}} הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר – לפי אחד מאלה – כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף|2|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ג באדר ב׳ התשנ״ז (1 באפריל 1997).

{{ח:סעיף|3|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} תקנות אלה לא יחולו על ההתקשרות בין מתווך ולקוח שביום תחילתן של תקנות אלה טרם הסתיימה.

{{ח:חתימות|י״ח באדר ב׳ התשנ״ז (27 במרס 1997)}}
* '''צחי הנגבי'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>tj1bz9jy057v8p7yopf78anxzrv8eq0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470459</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)" />
    <revision>
      <id>1419808</id>
      <timestamp>2022-08-28T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="100" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]</text>
      <sha1>isaz0iq7t3t7gxkdz8p2112whi1hyd6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470460</id>
    <revision>
      <id>1419809</id>
      <timestamp>2022-08-28T08:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:45.80.91.33</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470461</id>
    <revision>
      <id>1419814</id>
      <timestamp>2022-08-28T08:11:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* סידור/נוסח עדות המזרח/סליחות לימי התשובה */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="585" xml:space="preserve">== סידור/נוסח עדות המזרח/סליחות לימי התשובה ==

משתמש אלמוני שלום,

לא הבנו את הסיבה שמחקת את ההוראה למתפללים בדף [[סידור/נוסח עדות המזרח/סליחות לימי התשובה]] ולכן עריכתך שוחזרה. להבא, אנא נמק עריכותיך בתקציר העריכה או בדף השיחה. ולא, עריכותיך תשוחזרנה. כמו כן,

{{הזמנה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:11, 28 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>qev2wyfzphib5m3p18ssojmd729zk3y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:84.95.19.180</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470462</id>
    <revision>
      <id>1419816</id>
      <timestamp>2022-08-28T08:14:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* קריאת שמע של שחרית */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="503" xml:space="preserve">== קריאת שמע של שחרית ==

משתמש אלמוני שלום,

לא הבנו את הסיבה שמחקת את ההוראה למתפללים בדף [[קריאת שמע של שחרית]] ולכן עריכתך שוחזרה. להבא, אנא נמק עריכותיך בתקציר העריכה או בדף השיחה. ולא, עריכותיך תשוחזרנה. כמו כן,

{{הזמנה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:11, 28 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>i7ogkeqbrhvb3z2jkf80rteccd68wx6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419817</id>
      <parentid>1419816</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:14:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="472" xml:space="preserve">== קריאת שמע של שחרית ==

משתמש אלמוני שלום,

לא הבנו את הסיבה לעריכתך בדף [[קריאת שמע של שחרית]] ולכן עריכתך שוחזרה. להבא, אנא נמק עריכותיך בתקציר העריכה או בדף השיחה. ולא, עריכותיך תשוחזרנה. כמו כן,

{{הזמנה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:11, 28 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>sarhglyj5806xcyiurrkc71tr77usmf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419818</id>
      <parentid>1419817</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:15:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="472" xml:space="preserve">== קריאת שמע של שחרית ==

משתמש אלמוני שלום,

לא הבנו את הסיבה לעריכתך בדף [[קריאת שמע של שחרית]] ולכן עריכתך שוחזרה. להבא, אנא נמק עריכותיך בתקציר העריכה או בדף השיחה. ולא, עריכותיך תשוחזרנה. כמו כן,

{{הזמנה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:15, 28 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>jhd7rsl695dqk5z89r4lmcv3ga68i46</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:רזיאל אוחנה</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470463</id>
    <revision>
      <id>1419831</id>
      <timestamp>2022-08-28T10:04:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברוך הבא */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="141" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==

{{בה}}

--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:04, 28 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>twhltodd2ix2mjr1p02a4nkk10uarg2</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>