משתמש:Nahum

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.26</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>1419635</id>
      <parentid>1419467</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T12:07:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה: */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12161" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנו]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 192
:'''[[איכה רבה פתיחתא כז]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;א קט12

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה מעילה ה ניקוד]]
# [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]], מבוסס על מהדורת [https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Song_of_Songs?tab=versions מצודת אברהם]. [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/א]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צה]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: גרא ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]] בס&quot;ד; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 53 סט; [[לבוש האורה]] דף 77;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 417;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד אמצע עמ' 3 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>8kj1vuzjf0hgny5rf42wkpv096sx485</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419648</id>
      <parentid>1419635</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T16:29:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12161" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנו]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 192
:'''[[איכה רבה פתיחתא כז]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;א קט12

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה מעילה ו ניקוד]]
# [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]], מבוסס על מהדורת [https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Song_of_Songs?tab=versions מצודת אברהם]. [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/א]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צה]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: גרא ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]] בס&quot;ד; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 53 סט; [[לבוש האורה]] דף 77;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 417;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד אמצע עמ' 3 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>7hfqh7iucgsupvydmarjif7emt0fuym</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419679</id>
      <parentid>1419648</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T04:46:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12161" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנו]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 192
:'''[[איכה רבה פתיחתא כז]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;א קט12

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה מעילה ו ניקוד]]
# [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]], מבוסס על מהדורת [https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Song_of_Songs?tab=versions מצודת אברהם]. [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/ב]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צה]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: גרא ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]] בס&quot;ד; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 53 סט; [[לבוש האורה]] דף 77;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 417;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד אמצע עמ' 3 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>0k07x1wa1h5mkn6sr0r505d250o80xq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תענית כ א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>167304</id>
    <revision>
      <id>1419661</id>
      <parentid>1313911</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T20:46:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6502:A56:4FB7:B8EF:5DAA:B575:2738</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10187" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|תענית|כ|א|יט ב|כ ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;ועכשיו ירדו גשמים נכנס לבית המרחץ בשמחה עד שהאדון נכנס בשמחתו לבית המרחץ נקדימון נכנס לבית המקדש כשהוא עצב נתעטף ועמד בתפלה אמר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי שיהו מים מצויין לעולי רגלים מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו שתים עשרה מעינות מים והותירו עד שיצא אדון מבית המרחץ נקדימון בן גוריון יצא מבית המקדש כשפגעו זה בזה אמר לו תן לי דמי מים יותר שיש לי בידך אמר לו יודע אני שלא הרעיש הקב&quot;ה את עולמו אלא בשבילך אלא עדיין יש לי פתחון פה עליך שאוציא ממך את מעותיי שכבר שקעה חמה וגשמים ברשותי ירדו חזר ונכנס לבית המקדש נתעטף ועמד בתפלה ואמר לפניו רבונו של עולם הודע שיש לך אהובים בעולמך מיד נתפזרו העבים וזרחה החמה באותה שעה אמר לו האדון אילו לא נקדרה החמה היה לי פתחון פה עליך שאוציא ממך מעותיי תנא לא נקדימון שמו אלא בוני שמו ולמה נקרא שמו נקדימון שנקדרה חמה בעבורו תנו רבנן שלשה נקדמה להם חמה בעבורן משה ויהושע ונקדימון בן גוריון בשלמא נקדימון בן גוריון גמרא יהושע נמי קרא דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|יהושע י|יג}})}} וידם השמש וירח עמד וגו' אלא משה מנלן אמר רבי אלעזר אתיא אחל אחל כתיב הכא {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים ב|כה}})}} אחל תת פחדך וכתיב התם {{קטן|({{הפניה לפסוק|יהושע ג|ז}})}} אחל גדלך רבי שמואל בר נחמני אמר אתיא תת תת כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב התם {{קטן|({{הפניה לפסוק|יהושע י|יב}})}} ביום תת ה' את האמרי רבי יוחנן אמר אתיא מגופיה דקרא {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים ב|כה}})}} אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שנקדמה לו חמה למשה:

וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים כו':

אמר רב יהודה אמר רב ושתיהן לקללה {{קטן|({{הפניה לפסוק|איכה א|יז}})}} היתה ירושלם לנדה ביניהם אמר רב יהודה אמר רב לברכה כנדה מה נדה יש לה היתר אף ירושלים יש לה תקנה {{קטן|({{הפניה לפסוק|איכה א|א}})}} היתה כאלמנה אמר רב יהודה לברכה כאלמנה ולא אלמנה ממש אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור עליה {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלאכי ב|ט}})}} וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים אמר רב יהודה לברכה דלא מוקמי מינן לא רישי נהרי ולא גזיריפטי {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים א יד|טו}})}} והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים אמר רב יהודה אמר רב לברכה דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|משלי כז|ו}})}} נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע אחיה השילוני קללן בקנה אמר להם לישראל והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובין ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו אלא הולך ובא עמהן דממו הרוחות עמד הקנה במקומו אבל בלעם הרשע בירכן בארז שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר כד|ו}})}} כארזים (עלי מים) מה ארז זה אינו עומד במקום מים ואין גזעו מחליף ואין שרשיו מרובין אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו כיון שנשבה בו רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה נביאים וכתובים תנו רבנן לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז מעשה שבא רבי אלעזר (בן ר') ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ועכשיו ירדו גשמים''' - בתמיה: בוני שמו:

'''נקדרה''' - זרחה לשון מקדיר שהיתה חמה קודרת ברקיע וזורחת פירטוצ&quot;ר בלע&quot;ז:

'''הכי גרסינן''' - נקדימון בן גוריון הא דאמרן:

'''אתיא אחל אחל''' - כתיב במלחמת יהושע ([[יהושע  ג]]) אחל גדלך ובמלחמת משה כתיב ([[דברים  ב]]) אחל תת פחדך מה יהושע נקדמה לו חמה במלחמתו כדכתיב בהדיא אף משה כן שכן דרך הכתובין למד סתום מן המפורש ברמז בדיבור דומה לחבירו וגזירה שוה אחת מן י&quot;ג מדות שניתנו לו למשה מסיני ובתחילת סיפרא מפורש:

'''שתיהן לקללה''' - אקרא קאי האי דכתיב על עיר אחת אמטיר ועל עיר אחת לא אמטיר שניהם לקללה אותה שימטיר עליה רוב גשמים שמקלקלין את התבואה ואת שלא ימטיר אין גשמים ואין תבואה גדילה אשר לא תמטיר עליה מוסב הדבר על העב שהעב בלשון נקיבה דכתיב ([[מלכים א  ית]]) הנה עב קטנה ככף איש עולה מים:

'''ולא אלמנה גמורה''' - דהא לא כתיב אלמנה אלא היתה כאלמנה כאשה העומדת באלמנות חיות על בעלה שהלך ועתיד לחזור:

'''דלא מוקמי מינן רישי נהרי''' - מוכסין:

'''גזיריפטי''' - סרדיוטין מרוב בזיון:

'''ונעתרות נשיקות שונא''' - נעתרות לשון הפך כדאמרינן במסכת סוכה {{הפניה-גמ|סוכה|יד|א}} ויעתר לו מה עתר זה מהפך את התבואה פורקא בלע&quot;ז אי נמי נעתרות לשון רבוי וייתור אינקרי&quot;ש בלע&quot;ז כמו העתרתם עלי דבריכם ([[יחזקאל  לה]]):

'''בירכן בארז''' - כארזים עלי מים ([[במדבר  כד]]):

'''ארז זה אינו עומד''' - במקום מים כו'. ואע&quot;ג דכתיב בקרא כארזים עלי מים ההוא לאו בלעם קאמר ליה דבלעם אמר כארזים והמלאך השיבו עלי מים וכן כולהו דבלעם אמר כנחלים דזימנין מתייבשין וקאמר ליה המלאך נטיו דאין יבישין לעולם והיינו דכתיב ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה על ידי מלאך שהושיבו על ידי מלאך:

'''ואפילו כל הרוחות''' - שאינן קשות:

'''רוח דרומית''' - היא קשה כדאמרינן (ב&quot;ב ד' כה:) אילמלא בן נץ שמעמידה אין כל בריה יכולה לעמוד מפניה שנאמר המבינתך יאבר נץ יפרש כנפיו לתימן:

'''ומטייל''' - לשמוח:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''נקדרה.''' כמו מקדר בהרים (עירובין נח.) כלומר שמנקב הרקיע:

''' גזיריפטי.''' פירוש סרדיוטין ושוטרי העם במקל:

''' ונעתרות''' נשיקות שונא. פירוש כלומר נאמנים פצעי אוהב וחילופיהן בשונא ונעתרות לשון הפוך בעתר פורק&quot;א בלע&quot;ז שמהפכין בה את התבואה והכי פשטיה דקרא פצעי אוהב נאמנים שהוא עושה לטובה אפילו כשמכה חבירו מתכוין לטובה ונשיקות שונא הם להיפך שעושה הכל לרעה וי&quot;מ פשטיה דקרא הכי נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא כלומר ונעתרות לשון ריבוי כלומר נשיקות שונא דומים הם למשא כלומר הם מרובות ולמשא לעולם וי&quot;מ הכי כשאוהבים עושים מריבה ושונאים זה את זה השנאה נאמנה והכי פירוש נאמנים פצעי אוהב הפצעים זהו השנאה שבין אוהבים הם נאמנות ונעתרות נשיקות שונא פי' דכששונאים עושים שלום זה לזה השלום והפשרה שביניהן אמנה וקיימת והיינו נעתרות נשיקות שונא כלומר נשיקות שונא נעתרות:

''' מה''' ארז זה. פירוש דאע&quot;ג דכתיב ביה בקרא עלי מים ההוא לאו בלעם קאמר ליה אלא מלאך וכן כולהו בלעם אמר כנחלים ומלאך אמר נטיו דאינן מתייבשים וכן עלי נהר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת תענית]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|תענית|ג|כ|א}}</text>
      <sha1>3tmvi1hh5ry5nlxva36a1hdqbgy7j00</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תענית כג א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>167310</id>
    <revision>
      <id>1419660</id>
      <parentid>1313929</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T20:43:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6502:A56:4FB7:B8EF:5DAA:B575:2738</ip>
      </contributor>
      <comment>/* רש&quot;י */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10879" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|תענית|כג|א|כב ב|כג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בעתם בלילי רביעיות ובלילי שבתות שכן מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות להודיע כמה החטא גורם שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו ה|כה}})}} עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם וכן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בהמ&quot;ק והיו יורדין גשמים בלילה למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת שמים בידיהם:

מעשה ששלחו לחוני המעגל וכו':

ת&quot;ר פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים שלחו לחוני המעגל התפלל וירדו גשמים התפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|חבקוק ב|א}})}} על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור וגו' אמר לפניו רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו גשמים מנטפין אמרו לו תלמידיו רבי ראינוך ולא נמות כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות ירדו בזעף עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג אמרו לו תלמידיו רבי ראינוך ולא נמות כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם אמר לפניו לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקנן עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים אמרו לו רבי כשם שהתפללת שירדו כך התפלל וילכו להם אמר להם כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה אעפ&quot;כ הביאו לי פר הודאה הביאו לו פר הודאה סמך שתי ידיו עליו ואמר לפניו רבש&quot;ע עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות כעסת עליהם אינן יכולין לעמוד השפעת עליהם טובה אינן יכולין לעמוד יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי שאילו שנים כשני אליהו שמפתחות גשמים בידו של אליהו לא נמצא שם שמים מתחלל על ידך אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו ואומר לו אבא הוליכני לרחצני בחמין שטפני בצונן תן לי אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים ונותן לו ועליך הכתוב אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|משלי כג|כה}})}} ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך תנו רבנן מה שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל {{קטן|({{הפניה לפסוק|איוב כב|כח}})}} ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור ותגזר אומר אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה ועל דרכיך נגה אור דור שהיה אפל הארת בתפלתך כי השפילו ותאמר גוה דור שהיה שפל הגבהתו בתפלתך ושח עינים יושיע דור ששח בעונו הושעתו בתפלתך ימלט אי נקי דור שלא היה נקי מלטתו בתפלתך ונמלט בבור כפיך מלטתו במעשה ידיך הברורין אמר ר' יוחנן כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים קכו|א}})}} שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים אמר מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא אמר ליה האי עד כמה שנין טעין אמר ליה עד שבעין שנין אמר ליה פשיטא לך דחיית שבעין שנין אמר ליה האי [גברא] עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי יתיב קא כריך ריפתא אתא ליה שינתא נים אהדרא ליה משוניתא איכסי מעינא ונים שבעין שנין כי קם חזייה לההוא גברא דהוה קא מלקט מינייהו אמר ליה את הוא דשתלתיה א&quot;ל בר בריה אנא אמר ליה שמע מינה דניימי שבעין שנין חזא לחמריה דאתיילידא ליה רמכי רמכי אזל לביתיה אמר להו בריה דחוני המעגל מי קיים אמרו ליה בריה ליתא בר בריה איתא אמר להו אנא חוני המעגל לא הימנוהו אזל לבית המדרש שמעינהו לרבנן דקאמרי נהירן שמעתתין כבשני חוני המעגל דכי הוי עייל לבית מדרשא כל קושיא דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו אמר להו אנא ניהו לא הימנוהו ולא עבדי ליה יקרא כדמבעי ליה חלש דעתיה בעי רחמי ומית אמר רבא היינו דאמרי אינשי או חברותא או מיתותא אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל הוה וכי מצטריך עלמא למיטרא הוו משדרי רבנן לגביה ובעי רחמי ואתי מיטרא זימנא חדא איצטריך עלמא למיטרא שדור רבנן זוגא דרבנן לגביה למבעי רחמי דניתי מיטרא אזול לביתיה ולא אשכחוהו אזול בדברא ואשכחוהו דהוה קא רפיק יהבו ליה שלמא&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:חוני המעגל]]
[[קטגוריה:סיפורי חז&quot;ל]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת תענית]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''דכתיב בעתם''' - זהו בלילי רביעיות ובלילי שבתות דאין טורח לבני אדם דאינם הולכין לדרכים בלילי רביעיות מפני אגרת בת מחלת בפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|קיב|ב}}:

'''שכן מצינו''' - כלומר ושמא תאמר אין סיפק בגשמים של ב' לילות בשבת מצינו בימי שמעון בן שטח כו':

'''וצררו''' - קשרו ואצרו:

'''הורדוס''' - סתר בנין דעזרא ובנה בנין יפה ממנו בב&quot;ב (דף ד.):

'''עוגה''' - שורה עגולה כמו עוגה שהיא עגולה:

'''כדרך שעשה חבקוק''' - כדמפרש בתרגום של תפלת חבקוק על משמרתי אעמדה כמין בית האסורים עשה וישב:

'''ראינוך ולא נמות''' - נראה אותך ולא נמות בניחותא השתדל שלא נמות ברעב מפני עצירת גשמים:

'''פר הודאה''' - להתודות עליו ועשה לו סמיכה והביאו שלמים חוני בזמן הבית היה:

'''כמהין ופטריות''' - בוליי&quot;ץ בלע&quot;ז שיצאו מלחלוח הגשמים וידעו כי של ברכה היו:

'''אלמלא חוני אתה''' - ואדם גדול:

'''לנדות''' - שמנדין על כבוד הרב שהטיח דברים ואמר לא כך שאלתי:

'''שאלמלא היו שנים כשני אליהו''' - גזירת עצירת גשמים ומפתח של גשמים בידו של אליהו גרסינן:

'''לא נמצא שם שמים מתחלל''' - בתמיה שאליהו נשבע חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי (מלכים א י') ואתה נשבע שאין אתה זז עד שירדו גשמים:

'''נמצא שם שמים מתחלל על על ידך''' - דזה או זה בא לידי שבועת שוא:

'''מתחטא''' - לשון חטא כלומר הוי הולך וחוטא:

'''לשכת הגזית''' - סנהדרין:

'''דור שהיה אפל''' - מרוב צער שלא ירדו גשמים:

'''הושעת בתפלתך''' - מן המיתה שהבאת עליהם שובע:

'''של אותו צדיק''' - חוני המעגל היה מצטער על המקרא הזה:

'''שיר המעלות''' - לשון עילוי:

'''היינו כחולמים''' - כחלום נדמה גלות בבל שהיה שבעים שנה:

'''שבעין שני בחלמא''' - בתמיה מי איתא דניים שבעין שנין בחלמיה ויש אדם ישן שבעים שנה בשינה אחת:

'''עד שבעין שנין''' - לא טעין פירא בטעינא קמייתא:

'''יתיב''' - חוני המעגל וקא כריך רפתא: הכי גרסי' אנא עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתיי אנא נמי אישתיל לבראי:

'''אהדרא ליה משוניתא''' - עלתה סביבותיו שן סלע:

'''ואיכסי מעינא דאינשי''' - ולא אשכחוהו התם:

'''רמכי רמכי''' - וולדי וולדות באלו השנים דניים מעוברת זכר היתה וחזר ובא עליה והולידו:

'''אמר להו''' - שאל להון בנו של חוני המעגל קיים הוא:

'''נהירנא לן הנך שמעתתא''' - מוגהת לנו שמועה זו כאילו למדנוה בחייו של חוני המעגל שהיה מפרקה לנו ומגיה לנו יפה יפה:

'''או חברותא או מיתותא''' - ולא גרסינן הכא כחברי דאיוב אלא בבבא בתרא {{הפניה-גמ|בבא בתרא|טז|ב}} גבי מעשה דאיוב אם אין חביריו של אדם נוהגין בו כבוד כבתחילה נוח לו שימות אי נמי משום הנך בריוני לא כתוב בספרינו:

'''רפיק בדברא''' - עודר בשדה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;
{{מפרשים לדף גמרא|תענית|ג|כג|א}}</text>
      <sha1>eezqug6qyp8mzmcf7areay083jnxoor</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה תמורה ג רמבם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>173733</id>
    <revision>
      <id>1419653</id>
      <parentid>247823</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T19:32:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4397" xml:space="preserve">==נוסח הרמב&quot;ם==


(א) &lt;קטע התחלה=הלכה א/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם א/&gt;אלו קדשים שוולדותיהן ותמורותיהן כיוצא בהן -
:ולד שלמים ותמורתן - 
::וולדן, וולד ולדן, עד סוף העולם - הרי אלו כשלמים,
::טעונין סמיכה, ונסכים, ותנופה, וחזה ושוק.
::רבי אליעזר אומר: ולד שלמים - לא יקרב שלמים.
::וחכמים אומרין: יקרב.
::אמר רבי שמעון:
:::לא נחלקו על ולד ולד שלמים, ועל ולד ולד תמורה - שלא יקרבו,
:::ועל מה נחלקו? - על הוולד,
:::שרבי אליעזר אומר: לא יקרב,
:::וחכמים אומרין: יקרב.
::העיד רבי יהושע, ורבי פפיס -
:::על ולד שלמים - שיקרב שלמים.
::אמר רבי פפיס: אני מעיד -
:::שהיתה לנו פרה זבחי שלמים - ואכלנוה בפסח,
:::ואכלנו ולדה שלמים - בחג.&lt;קטע סוף=רמבם א/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה א/&gt;


(ב) &lt;קטע התחלה=הלכה ב/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ב/&gt;ולד תודה ותמורתה -
::ולדן, וולד ולדן, עד סוף העולם - הרי אלו כתודה,
::ובלבד שאינה טעונה לחם.
:תמורת עולה, וולד תמורתה,
::וולדן, וולד ולדן, עד סוף העולם - הרי אלו כעולה,
::טעונה הפשט, וניתוח, וכליל לאישים.&lt;קטע סוף=רמבם ב/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ב/&gt;


(ג) &lt;קטע התחלה=הלכה ג/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ג/&gt;המפריש נקבה לעולה, וילדה זכר -
::ירעה עד שיסתאב, וימכר - ויביא בדמיו עולה.
::רבי אליעזר אומר: הוא עצמו - יקרב עולה.
:המפריש נקבה לאשם -
::תרעה עד שתסתאב, ותימכר - ויביא בדמיה אשם.
::ואם קרב אשמו - יפלו דמיה לנדבה.
::רבי שמעון אומר: תימכר שלא במום.
:תמורת אשם, וולד תמורה,
::ולדן, וולד ולדן, עד סוף העולם -
::ירעו עד שיסתאבו, וימכרו - ויפלו דמיהן לנדבה.
::רבי אליעזר אומר: ימותו.
::רבי אלעזר אומר: יביא בדמיהן עולות.
::אשם שמתו בעליו, ושכיפרו בעליו -
:::ירעה עד שיסתאב, וימכר - ויפלו דמיו לנדבה.
:::רבי אליעזר אומר: ימות.
:::רבי אלעזר אומר: יביא בדמיו עולה.&lt;קטע סוף=רמבם ג/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ג/&gt;


(ד) &lt;קטע התחלה=הלכה ד/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ד/&gt;והלוא אף הנדבה עולה היא,
::מה בין דברי רבי אלעזר, לדברי חכמים? -
::אלא בזמן שהיא באה חובה -
:::הוא סומך עליה, ומביא עליה נסכים - ונסכיה משלו,
:::ואם היה כוהן - עבודתה, ועורה שלו.
::ובזמן שהיא באה נדבה -
:::אינו סומך עליה, ואינו מביא עליה נסכים - ונסכיה משל ציבור,
:::ואף על פי שכוהן - עבודתה, ועורה של אנשי משמר.&lt;קטע סוף=רמבם ד/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ד/&gt;


(ה) &lt;קטע התחלה=הלכה ה/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ה/&gt;תמורת הבכור, והמעשר -
::וולדן, וולד ולדן, עד סוף העולם -
:::הרי אלו כבכור, וכמעשר - ויאכלו במומן לבעלים.
:מה בין הבכור והמעשר - לבין כל הקדשים?
::שכל הקדשים -
:::נשחטין באטליס, ונמכרין באטליס, ונשקלין בליטרה - חוץ מן הבכור ומן המעשר.
:::יש להן פדיון, ולתמורתן פדיון - חוץ מן הבכור ומן המעשר.
:::ובאים מחוצה לארץ לארץ - חוץ מן הבכור ומן המעשר.
:::ואם באו תמימים - יקרבו,
:::ואם בעלי מומין - יאכלו במומן לבעלים.
::אמר רבי שמעון: מה טעם? -
:::שהבכור והמעשר - יש להן פרנסה במקומן,
:::ושאר כל הקדשים, אף על פי שנולד להן מום - הרי אלו בקדושתן.&lt;קטע סוף=רמבם ה/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ה/&gt;


&lt;noinclude&gt;הדף הראשי של [[משנה תמורה ג]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pjt9b1e8c0yw2cw11waci2t85o8f008</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה תמורה ד רמבם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>173735</id>
    <revision>
      <id>1419686</id>
      <parentid>248261</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T07:38:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3210" xml:space="preserve">==נוסח הרמב&quot;ם==


(א) &lt;קטע התחלה=הלכה א/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם א/&gt;ולד חטאת, ותמורת חטאת, וחטאת -
::שמתו בעליה - ימותו.
::ושעברה שנתה, ושאבדה, ושנמצאת בעלת מום -
:::אם משכיפרו הבעלים - תמות, ואינה עושה תמורה, ולא נהנין, ולא מועלין.
:::אם עד שלא כיפרו הבעלים - תרעה עד שתסתאב, ותימכר,
::::ויביא בדמיה אחרת, ועושה תמורה, ומועלין בה.&lt;קטע סוף=רמבם א/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה א/&gt;


(ב) &lt;קטע התחלה=הלכה ב/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ב/&gt;המפריש חטאתו, ואבדה, והקריב אחרת תחתיה, 
::ואחר כך נמצאת הראשונה - תמות.
:המפריש מעות לחטאתו, ואבדו, והקריב חטאת תחתיהן, 
::ואחר כך נמצאו המעות - ילכו לים המלח.&lt;קטע סוף=רמבם ב/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ב/&gt;


(ג) &lt;קטע התחלה=הלכה ג/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ג/&gt;המפריש מעות לחטאתו, ואבדו, והפריש מעות אחרות תחתיהן,
::לא הספיק ליקח בהן חטאת, עד שנמצאו המעות הראשונות - 
:::יביא מאלו ומאלו חטאת - והשאר יפלו לנדבה.  
:המפריש מעות לחטאתו, ואבדו, והפריש חטאתו תחתיהן,
::לא הספיק להקריבה, עד שנמצאו המעות, והרי חטאת בעלת מום -
:::תימכר, ויביא מאלו ומאלו חטאת - והשאר יפלו לנדבה.
:המפריש חטאתו, ואבדה, והפריש מעות תחתיה,
::לא הספיק ליקח בהן חטאת, עד שנמצאת חטאתו, והרי היא בעלת מום -
:::תימכר, ויביא מאלו ומאלו חטאת - והשאר יפלו לנדבה.
:המפריש חטאתו, ואבדה, והפריש אחרת תחתיה,
::לא הספיק להקריבה, עד שנמצאת הראשונה, והרי שתיהן בעלת מום -
:::ימכרו, ויביא מאלו ומאלו חטאת - והשאר ייפלו לנדבה.&lt;קטע סוף=הלכה ג/&gt;


&lt;קטע התחלה=הלכה ד/&gt;המפריש חטאתו, ואבדה, והפריש אחרת תחתיה,
::לא הספיק להקריבה, עד שנמצאת הראשונה, והרי שתיהן תמימות -
:::אחת תקרב חטאת, והשניה תמות - דברי רבי.
:::וחכמים אומרין: אין חטאת מתה - אלא שנמצאת מאחר שכיפרו הבעלים,
::::ואין המעות הולכות לים המלח - אלא שנמצאו מאחר שכיפרו הבעלים.&lt;קטע סוף=רמבם ג/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ד/&gt;


(ד) &lt;קטע התחלה=הלכה ה/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ד/&gt;המפריש חטאתו, והרי היא בעלת מום -
::מוכרה - ויביא בדמיה אחרת.
::רבי אלעזר ברבי שמעון אומר:
:::אם קרבה השניה, עד שלא נשחטה - הראשונה תמות, שכבר כיפרו הבעלים.&lt;קטע סוף=רמבם ד/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ה/&gt;


&lt;noinclude&gt;הדף הראשי של [[משנה תמורה ד]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>d9lrw4iv2m1l3zclhbnkujmc9r92beh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה תמורה ה רמבם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>173737</id>
    <revision>
      <id>1419699</id>
      <parentid>247827</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T09:09:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3219" xml:space="preserve">==נוסח הרמב&quot;ם==


(א) &lt;קטע התחלה=הלכה א/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם א/&gt;כיצד מערימין על הבכור? -
:מבכרת שהיתה מעוברת -
::אומר: &quot;מה שבמעיה של זו, אם זכר עולה&quot; -
:::ילדה זכר - יקרב עולה.
::&quot;ואם נקבה זבחי שלמים&quot; -
:::ילדה נקבה - תקרב שלמים.
::&quot;אם זכר עולה, ואם נקבה זבחי שלמים&quot; -
:::ילדה זכר ונקבה - הזכר יקרב עולה, והנקבה תקרב שלמים.&lt;קטע סוף=רמבם א/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה א/&gt;


(ב) &lt;קטע התחלה=הלכה ב/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ב/&gt;ילדה שני זכרים 
::אחד מהן - יקרב עולה,
::והשני - ימכר לחייבי עולה, ודמיו חולין.
:ילדה שתי נקבות -
::אחת מהן - תקרב שלמים,
::והשניה - תמכר לחייבי שלמים, ודמיה חולין.
:ילדה טומטום, ואנדרוגינוס -
::רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין הקדושה חלה עליהן.&lt;קטע סוף=רמבם ב/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ב/&gt;


(ג) &lt;קטע התחלה=הלכה ג/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ג/&gt;האומר: &quot;ולדה של זו עולה, והיא שלמים&quot; - דבריו קיימין.
:&quot;היא שלמים, וולדה עולה&quot; -
::הרי זה ולד שלמים - דברי רבי מאיר.
::אמר רבי יוסי:
:::אם לכן נתכוון מתחילה, הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת - דבריו קיימין,
:::אם משאמר &quot;הרי זו שלמים&quot;, נמלך ואמר: &quot;ולדה עולה&quot; - הרי זה ולד שלמים.&lt;קטע סוף=רמבם ג/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ג/&gt;


(ד) &lt;קטע התחלה=הלכה ד/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ד/&gt;&quot;הרי זו תמורת עולה, ותמורת שלמים&quot; -
::הרי זו תמורת עולה - דברי רבי מאיר.
::אמר רבי יוסי:
:::אם לכן נתכוון מתחילה, הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת - דבריו קיימין,
:::אם משאמר &quot;תמורת עולה&quot;, נמלך ואמר: &quot;תמורת שלמים&quot; - הרי זו תמורת עולה.&lt;קטע סוף=רמבם ד/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ד/&gt;


(ה) &lt;קטע התחלה=הלכה ה/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ה/&gt;&quot;הרי זו תחת זו&quot;, &quot;חליפת זו&quot; - הרי זו תמורה.
:&quot;הרי זו מחוללת על זו&quot; - אינה תמורה.
:אם היה קודש בעל מום - יוצא לחולין, וצריך לעשות דמים.&lt;קטע סוף=רמבם ה/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ה/&gt;


(ו) &lt;קטע התחלה=הלכה ו/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ו/&gt;&quot;הרי זו תחת חטאת&quot;, &quot;תחת עולה&quot; - לא אמר כלום.
:&quot;תחת חטאת זו&quot;, &quot;תחת עולה זו&quot;,
::&quot;תחת חטאת ותחת עולה, שיש לי בתוך הבית&quot;, ויש לו - דבריו קיימין.
:אמר על בהמה טמאה, ועל בעלת מום: 
::&quot;הרי אלו עולה&quot; - לא אמר כלום.
::&quot;הרי אלו לעולה&quot; - ימכרו, ויביא בדמיהן עולות.&lt;קטע סוף=רמבם ו/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ו/&gt;


&lt;noinclude&gt;הדף הראשי של [[משנה תמורה ה]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>23pn94mf3qcsww2zoje3qrh2lz9terq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה תמורה ו רמבם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>173739</id>
    <revision>
      <id>1419706</id>
      <parentid>247829</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T10:27:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3430" xml:space="preserve">==נוסח הרמב&quot;ם==


(א) &lt;קטע התחלה=הלכה א/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם א/&gt;כל האסורין לגבי המזבח - אוסרין בכל שהן.  
::הרובע, והנרבע, והמוקצה, והנעבד,
::והאתנן, והמחיר, והכלאים, והטריפה, ויוצא דופן.
:איזה הוא המוקצה - המוקצה לעבודה זרה.
::הוא אסור - ומה שעליו מותר.
:איזה הוא הנעבד - כל שעובדין אותו.
::הוא, ומה שעליו - אסור.  
::וזה וזה - מותרין באכילה.&lt;קטע סוף=רמבם א/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה א/&gt;


(ב) &lt;קטע התחלה=הלכה ב/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ב/&gt;איזה הוא אתנן? -
::האומר לזונה: &quot;הא ליך זה בשכריך&quot;,
::אפילו הן מאה - כולם אסורין.
:וכן האומר לחברו: &quot;הא לך טלה זה, ותלין שפחתך אצל עבדי&quot; -
::רבי אומר: אינו אתנן.
::וחכמים אומרין: אתנן.&lt;קטע סוף=רמבם ב/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ב/&gt;


(ג) &lt;קטע התחלה=הלכה ג/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ג/&gt;איזה הוא מחיר כלב? -
::האומר לחברו: &quot;הא לך טלה זה, תחת כלב זה&quot;.  
:וכן שני שותפין שחלקו,
::אחד נטל עשרה, ואחד נטל תשעה וכלב -
:::שכנגד הכלב - אסורין,
:::ושעם הכלב - מותרין.
:אתנן כלב, ומחיר זונה - הרי אלו מותרין,
::שנאמר: &quot;שנים&quot; (ראה [[דברים כג יט]]) - שנים ולא ארבעה.
:ולדותיהן מותרין - 
::שנאמר: &quot;הם&quot; (ראה שם) - ולא ולדותיהן.&lt;קטע סוף=רמבם ג/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ג/&gt;


(ד) &lt;קטע התחלה=הלכה ד/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ד/&gt;נתן לה מעות ולקחה בהן בהמה מותרת לגבי המזבח יינות שמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב לגבי המזבח אסור  נתן לה מוקדשין הרי אלו מותרין עופות הרי אלו אסורין  שהיה בדין מה אם מוקדשין שהמום פוסל בהן אין אתנן ומחיר חל עליהן עופות שאין המום פוסל בהן אינו דין שלא יהו אתנן ומחיר חל עליהן  תלמוד לומר לכל נדר ([[דברים כג יט]]) לרבות את העופות ויהו מוקדשין  אתנן ומחיר חל עליהן מקל וחומר ומה עופות שאין המום פוסל בהן אתנן ומחיר חל עליהן מוקדשין שהמום פוסל בהן אינו דין שיהא אתנן ומחיר חל עליהן  תלמוד לומר לכל נדר להוציא את הנדור.&lt;קטע סוף=רמבם ד/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ד/&gt;


(ה) &lt;קטע התחלה=הלכה ה/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ה/&gt;כל האסורין לגבי המזבח ולדותיהן מותרין  ר' אליעזר אומר ולד טריפה לא יקרב על גבי המזבח [וחכמים אומרין יקרב.]  רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר כשרה שינקה מן הטריפה פסולה מעל גבי המזבח  כל הקדשים שנעשו טריפה אין פודין אותן שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים.&lt;קטע סוף=רמבם ה/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ה/&gt;


&lt;noinclude&gt;הדף הראשי של [[משנה תמורה ו]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9n0uikymhlw0mk5pzd9n0ino1v02m4b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419707</id>
      <parentid>1419706</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T10:35:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3525" xml:space="preserve">==נוסח הרמב&quot;ם==


(א) &lt;קטע התחלה=הלכה א/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם א/&gt;כל האסורין לגבי המזבח - אוסרין בכל שהן.  
::הרובע, והנרבע, והמוקצה, והנעבד,
::והאתנן, והמחיר, והכלאים, והטריפה, ויוצא דופן.
:איזה הוא המוקצה - המוקצה לעבודה זרה.
::הוא אסור - ומה שעליו מותר.
:איזה הוא הנעבד - כל שעובדין אותו.
::הוא, ומה שעליו - אסור.  
::וזה וזה - מותרין באכילה.&lt;קטע סוף=רמבם א/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה א/&gt;


(ב) &lt;קטע התחלה=הלכה ב/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ב/&gt;איזה הוא אתנן? -
::האומר לזונה: &quot;הא ליך זה בשכריך&quot;,
::אפילו הן מאה - כולם אסורין.
:וכן האומר לחברו: &quot;הא לך טלה זה, ותלין שפחתך אצל עבדי&quot; -
::רבי אומר: אינו אתנן.
::וחכמים אומרין: אתנן.&lt;קטע סוף=רמבם ב/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ב/&gt;


(ג) &lt;קטע התחלה=הלכה ג/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ג/&gt;איזה הוא מחיר כלב? -
::האומר לחברו: &quot;הא לך טלה זה, תחת כלב זה&quot;.  
:וכן שני שותפין שחלקו,
::אחד נטל עשרה, ואחד נטל תשעה וכלב -
:::שכנגד הכלב - אסורין,
:::ושעם הכלב - מותרין.
:אתנן כלב, ומחיר זונה - הרי אלו מותרין,
::שנאמר: &quot;שנים&quot; (ראה [[דברים כג יט]]) - שנים ולא ארבעה.
:ולדותיהן מותרין - 
::שנאמר: &quot;הם&quot; (ראה שם) - ולא ולדותיהן.&lt;קטע סוף=רמבם ג/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ג/&gt;


(ד) &lt;קטע התחלה=הלכה ד/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ד/&gt;נתן לה מעות -
::ולקחה בהן בהמה - מותרת לגבי המזבח.
::יינות, שמנים, וסלתות, וכל דבר שכיוצא בו קרב לגבי המזבח - אסור.
:נתן לה -
::מוקדשין - הרי אלו מותרין.
::עופות - הרי אלו אסורין.
:שהיה בדין -
::מה אם מוקדשין, שהמום פוסל בהן - אין אתנן ומחיר חל עליהן,
::עופות, שאין המום פוסל בהן - אינו דין שלא יהו אתנן ומחיר חל עליהן,
::תלמוד לומר: &quot;לכל נדר&quot; ([[דברים כג יט]]) - לרבות את העופות.
:ויהו מוקדשין, אתנן ומחיר חל עליהן מקל וחומר -
::ומה עופות, שאין המום פוסל בהן - אתנן ומחיר חל עליהן,
::מוקדשין, שהמום פוסל בהן - אינו דין שיהא אתנן ומחיר חל עליהן,
::תלמוד לומר: &quot;לכל נדר&quot; - להוציא את הנדור.&lt;קטע סוף=רמבם ד/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ד/&gt;


(ה) &lt;קטע התחלה=הלכה ה/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ה/&gt;כל האסורין לגבי המזבח - ולדותיהן מותרין.
::ר' אליעזר אומר: ולד טריפה - לא יקרב על גבי המזבח.
::[וחכמים אומרין: יקרב.]  
:רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר:
::כשרה, שינקה מן הטריפה - פסולה מעל גבי המזבח.
:כל הקדשים שנעשו טריפה - אין פודין אותן,
::שאין פודין את הקדשים, להאכילן לכלבים.&lt;קטע סוף=רמבם ה/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ה/&gt;


&lt;noinclude&gt;הדף הראשי של [[משנה תמורה ו]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fnpkhv298c0u510ateegxl5rihy7g1c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ערוך השולחן אורח חיים שטו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>183752</id>
    <revision>
      <id>1419708</id>
      <parentid>1418815</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T10:41:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אוריאל כ</username>
        <id>30622</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27277" xml:space="preserve">{{קיצור דרך|AHS:OH315}}
{{ערוך השולחן|אורח חיים|שיד|שטו|שטז|דיני אוהל קבע, ואוהל עראי, ותוספת אוהל|שמונה עשר סעיפים}}
[[#סימן שטו סעיף א|א]] | [[#סימן שטו סעיף ב|ב]] | [[#סימן שטו סעיף ג|ג]] | [[#סימן שטו סעיף ד|ד]] | [[#סימן שטו סעיף ה|ה]] | [[#סימן שטו סעיף ו|ו]] | [[#סימן שטו סעיף ז|ז]] | [[#סימן שטו סעיף ח|ח]] | [[#סימן שטו סעיף ט|ט]] | [[#סימן שטו סעיף י|י]] | [[#סימן שטו סעיף יא|יא]] | [[#סימן שטו סעיף יב|יב]] | [[#סימן שטו סעיף יג|יג]] | [[#סימן שטו סעיף יד|יד]] | [[#סימן שטו סעיף טו|טו]] | [[#סימן שטו סעיף טז|טז]] | [[#סימן שטו סעיף יז|יז]] | [[#סימן שטו סעיף יח|יח]]

&lt;/big&gt;
&lt;/center&gt;

===סימן שטו סעיף א===

כמו שבנין הוי אב מלאכה כמו כן עשיית אהל הוי תולדה דבנין, וכמ&quot;ש הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|פרק י' דין י&quot;ג]]: 
:&quot;העושה אהל קבוע - הרי זה תולדת בונה וחייב ... הסותר אהל קבוע - הרי זה תולדת סותר וחייב, והוא שיתכוין לתקן&quot; 
עכ&quot;ל, וכבר בארנו זה ב[[ערוך השולחן אורח חיים שיג#סימן שיג סעיף ג|סימן שי&quot;ג סעיף ג']] ע&quot;ש. 

והחיוב מן התורה הוי דוקא באהל קבוע, ומדרבנן אסרו אפילו אהל עראי, כמ&quot;ש הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כב|פרק כ&quot;ב דין כ&quot;ז]] וזה לשונו: 
:&quot;העושה אהל קבוע - חייב משום בונה. לפיכך אין עושין אהל עראי לכתחלה ולא סותרין אהל עראי, גזירה שמא יעשה או יסתור אהל קבוע, ואם עשה או סתר אהל עראי – פטור. ומותר להוסיף על אהל עראי בשבת, כיצד וכו'&quot; 
עכ&quot;ל, וזהו כלליות דיני אהל. 

ואין לשאול כיון דעשיית אהל הוי תולדת בונה, וחיובם שוה סקילה וחטאת, אם כן למה בבונה חייב בכל שהוא כמ&quot;ש ב[[ערוך השולחן אורח חיים שיג|סימן שי&quot;ג]], ובאהל בעינן דוקא אהל קבע, ולא תהא אהל עראי כאהל כל שהוא כמו בבנין. 

האמנם אין זה שאלה, דבנין אפילו כל שהוא מיהו שם בנין עליו, דמתקיים לזמן מרובה, מה שאין כן אהל כשאינו קבוע אינו מתקיים אלא לשעה, ואין שם אהל על זה. ואף על גב דהבאנו שם מירושלמי דגם בנין לשעה הוה בנין ע&quot;ש, מיהו על כל פנים ראוי להתקיים ימים רבים אלא שהוא עשאו לשעה, מה שאין כן אהל עראי אינו ראוי להתקיים כלל.

===סימן שטו סעיף ב===

כתב ה[[טור אורח חיים שטו|טור]]: 
:&quot;אסור לעשות אפילו אהל עראי בשבת וביום טוב. ופירש רש&quot;י שאין איסור עשיית אהל אלא בגג ולא במחיצות, ור&quot;ת פירש דבמחיצה נמי אם עשה אותה להיתר סוכה או להיתר טלטול – אסור, אבל אם אינו עושה אלא לצניעות - מותר&quot; 
עכ&quot;ל. 

ואין לשאול גם כן כיון דהוא תולדת בונה למה נשתנה אהל מבנין, דבנין פשיטא דהוי גם במחיצות ובכל ענין. דיש לומר דשם אהל מורה שהיא מאהלת על האדם, אם כן אין זה רק בגג, דמחיצות אין מאהילין על האדם, וסימן לדבר טומאת אהל שבמת כידוע, וזהו דעת רש&quot;י. אך ר&quot;ת סובר דגם במחיצות כשיש תועלת לאיזה דבר מצוה - ממילא דהוי כמאהלת על האדם, כלומר שמועלת אהל זה לדבר ענין, דהא אהל של גג הוי התועלת שמגנת על האדם, והכא נמי מגנת על האדם לאיזה ענין כשהיא גם מן הצד. אבל באין תועלת אלא לצניעות בעלמא - אין בה תועלת, ולכן אינה מאהלת, כלומר שאין שם אהל עלה, ועיין ב[[#סימן שטו סעיף יח|סעיף י&quot;ח]].

===סימן שטו סעיף ג===

ורוב הפוסקים הסכימו לר&quot;ת, וכן הוא דעת ה[[רמב&quot;ם הלכות שופר וסוכה ולולב ד|רמב&quot;ם והראב&quot;ד בפרק ד' מסוכה דין ט&quot;ז]] ע&quot;ש, ולכן רבותינו בעלי הש&quot;ע לא הביאו ב[[שולחן ערוך אורח חיים שטו|סעיף א']] רק דיעה זו. 

ויראה לי דזה שמותר במחיצה כשהיא לצניעות בעלמא - זהו כשהיא לשעה, אפילו עומדת חזקה בלי ניענוע, או אפילו לקביעות אם אינה עומדת בלי ניענוע, דאלו נכללים בתוספת אהל עראי ומותר, כמ&quot;ש ב[[ערוך השולחן אורח חיים שיג|סימן שי&quot;ג]]. אבל כשעומדת לקביעות ובלי ניענוע - הוי תוספת אהל קבע ואסור (וזהו כונת המג&quot;א בסק&quot;א ע&quot;ש ודו&quot;ק).

===סימן שטו סעיף ד===

ומבואר במרדכי פרק כירה דמותר לעשות מחיצה בין אנשים לנשים בשעת הדרשה ע&quot;ש (ט&quot;ז סק&quot;א), כלומר אפילו עומדת המחיצה בלא נענוע, מפני שהיא רק לשעה. ו[[שולחן ערוך אורח חיים שטו|רבינו הרמ&quot;א כתב]] דלכן מותר לתלות וילון לפני הפתח, אף על גב שקבוע שם עכ&quot;ל, כלומר מפני שמתנוענע תמיד וגם אינו מעכב להולכים ושבים דרך שם. אבל בכהני גווני שתעמוד כמחיצה ובלא נענוע – אסור, דזהו תוספת אהל קבע (מג&quot;א שם). 

וכן מותר לתלות פרוכת לפני ארון הקודש, אף שהוא בקביעות והוא מצוה מפני כבוד התורה, ואפשר לדמות זה למחיצות סוכה ועירוב - מכל מקום מותר, לפי שלפני הפרוכת יש דלתות, ואינה חשובה מחיצה כלל, ובלבד שיזהר שלא יעשה אהל בגג טפח. וכן מותר לעשות מחיצה בפני החמה או בפני הצינה או בשביל הרוח שלא ינשב על פי הפרטים שנתבארו, וכן בפני הנרות שלא יכבם הרוח וכיוצא באלו.

===סימן שטו סעיף ה===

ו[[שולחן ערוך אורח חיים שטו|כתב רבינו הרמ&quot;א]]: 
:&quot;אבל אסור לעשות מחיצה בפני אור הנר כדי שישמש מטתו, וכן בפני ספרים כדי לשמש או לעשות צרכיו, אם לא שהיה מבעוד יום טפח, שאז מותר להוסיף עליה בשבת&quot; 
עכ&quot;ל. 

והטעם שכיון שמחיצה זו מתרת התשמיש או לעשות צרכיו - הוי כמחיצות סוכה ועירוב. ואף על גב דביום טוב אומר הש&quot;ס מפורש בביצה ([[ביצה כב א|כ&quot;ב.]]) דמותר לעשות מחיצה, זהו מפני שביום טוב הותרו מלאכות אוכל נפש, והרי גם לכבות הנר יש ספק שם אם לא הותר ביום טוב. ואף דלמסקנא אסרו - מכל מקום מחיצה קלה לא אסרו, מה שאין כן בשבת (ומיושב קושית הד&quot;מ שהביא המג&quot;א בסק&quot;ג). 

ולכסות הספרים בשני כיסוים - פשיטא דמותר בשבת, וכן אם די במחיצה פחותה מעשרה טפחים לכסות הנר או הספרים - גם כן מותר, דפחות מעשרה הוה ככיסוי בעלמא (מג&quot;א שם), דפחות מעשרה לא חשיבא מחיצה. וכן אם היתה מחיצה בולטת מן הצד רחב טפח - מותר לתלות עליה סדין, דזהו כתוספת על אהל עראי ושרי (שם).

===סימן שטו סעיף ו===

כיון שנתבאר שתוספת אהל עראי מותר, ותוספת מקרי כשיש אהל רוחב טפח מכבר מותר להוסיף עליה, לכן בספינות הקטנות שהיה מדרכם להעמיד חשוקים שקורין רייפי&quot;ן, והם עצים דקים הנכפפים ונעשים כחצי עיגול, ותוקעין ראשן האחד בדופן הימנית של הספינה וראשן השני בדופן השמאלית, ובכמה עצים עושין כן ופורשין על כולם מחצלת שתהיה לצל. ואם רוצים לעשות כן בשבת, אם אחד מהעצים רחבו טפח, או אפילו אין רוחב טפח אלא שעומדים סמוך כל עץ לחבירו בפחות מג' טפחים, שהם כלבוד ונחשבים כאחת ונמצא שיש רוחב טפח - מותר לפרוס עליהן מחצלת בשבת, דהוה תוספת על אהל עראי. אבל כשאין ברוחב אחד מהן טפח ורחוקים זה מזה ג' טפחים - אסור לפרוס עליהן מחצלת בשבת, דעשיית אהל עראי אסור. 

וכן בעריסה של תנוק שמעמידין חשוקים ופורסין סדין - גם כן כן. וכן אם אין נוטלין לעולם המחצלת הפרוסה מלמעלה אלא שכורכים אותה בעיגול עד סופה, וכשמצטרכים לצל פורסים העיגול על פני כולה, אם הניחו טפח פרוס לבד העיגול - מותר בשבת לפורסה, דהוה תוספת, ואם לאו – אסור. והעיגול אינו נכנס בחשבון הטפח, דהעיגול אינו אהל כמובן (עיין ט&quot;ז סק&quot;ג).

===סימן שטו סעיף ז===

כללא דאהל: דכל שאין צריך לחלל שתחתיו - לא מקרי אהל, דשם אהל הוא המאהיל על מה שתחתיו. ולכן מותר ליתן ספר אחד מכאן וספר אחד מכאן וספר אחד על גביהן, אף שיש חלל טפח, וכן שלחן של ד' רגלים שאין דף על גביו - מותר ליתן בשבת דף על גביו ואין זה כאהל, לפי שאין צריך לחלל שתחתיו. וזה שיתבאר שבמטה יש דין אהל, לפי שצריך להאויר שתחתיו ליתן שם תחת המטה מנעלים וסנדלים. 

ובשלחן יש עוד היתר אחר, דקיימא לן באהל עראי דאין אהל בלא מחיצות, דעל מה מאהיל כיון שאין מחיצות. ואף על גב דמחצלת אסורה בלא מחיצות כמו שיתבאר, זהו מפני שהוא ענין חשוב וגם עיקר כונתו לצל, מה שאין כן בשלחן דהוא אהל עראי, אינו בלא מחיצות (מג&quot;א סק&quot;ז בשם הרא&quot;ש). ויש מי שאומר שבאמת דבר אחד הוא, והיינו דצריכין לתנאי אהל שישתמשו בחלל שתחתיו, וממילא דכשאין מחיצות, אין משתמשין בהחלל שתחתיו (ט&quot;ז סק&quot;ד בשם הר&quot;ן ע&quot;ש). 

והמחיצות צריכין שיגיעו לארץ (שם), וצריך ד' מחיצות, אך מכל מקום בשתי מחיצות זו כנגד זו ומשתמשין תחתיו - הוי אהל (שם), אבל בלא מחיצות כלל - לא מקרי שימוש. ורק במחצלת שכתבנו דהוה תשמיש גדול, בזה אין צריך למחיצות, וכשיש ד' מחיצות ממילא ודאי ראוי לאיזה תשמיש. ולכן בשלחן כשיש לו ד' דפנות המגיעות עד לארץ - אסור ליתן הדף עליו בשבת (שם), אם לא היה בו חלל טפח אהל פרוס מבעוד יום (ודעת הרשב&quot;א דהעיקר תלוי אם צריך לשימוש תחתיו בלבד).

===סימן שטו סעיף ח===

עשיית אהל הוא מתחלה לעשות הדפנות, ואחר כך לפרוס הגג על הדפנות. אבל כשעושים תחלה הגג ואחר כך מעמידים הדפנות תחת הגג - לא מקרי אהל. 

והטעם נראה לי דכיון דאהל הוי תולדה דבונה, וכשם שבבנין אי אפשר לעשות הגג קודם הדפנות או יסודי הדפנות, כמו כן באהל אם עושה הגג מקודם ומכניס תחתיו הדפנות - לאו שמיה אהל. 

ולפיכך מטה שמעמידין אותה מחתיכות - אסור להניח הרגלים תחלה, כשיש להם דפנות עד לארץ, ואחר כך להניח עליהם הקרשים למכסה. אלא יחזיקו הקרשים תחלה באויר, ואחר כך יכניסו הרגלים תחתיהם. ומטה שאין בה דפנות כמו מטות שלנו - מותר בכל גוני, וכן בשלחן הדין כמו שבארנו ב[[#סימן שטו סעיף ז|סעיף הקודם]].

===סימן שטו סעיף ט===

ולכן מטה של דפנות שאין בה קרשים אלא מסוגרת בחבלים ועליהם נותנין המצעות, אם יש בין חבל לחבל ג' טפחים - אסור ליתן עליה מצעות בשבת משום עשיית אהל, וכן אסור להסיר המצע התחתון ממנה בשבת מפני שסותר אהל. 

וכיצד יעשה, יניח שמה כר או כסת או סדין ברוחב טפח מבעוד יום, ואחר כך ביכולתו להציע בשבת כרצונו, דהוי תוספת אהל עראי כמ&quot;ש. רק יזהר שיציע בעוד שהכר עליה, דאם יטול הכר ממנה - הרי סתר אהל, וגם אחר כך יהיה אסור להציע כמ&quot;ש. ואם אין בין סירוג לחבירו ג' טפחים - מותר בכל גווני, דאמרינן לבוד, והרי יש כאן גג העשוי מבעוד יום.

===סימן שטו סעיף י===

כסא העשוי פרקים וכשרוצים לישב עליו פותחין אותו והעור נפתח, וכשמסירים אותו סוגרים אותו והעור נכפל - מותר לפתחו ולסגרו לכתחלה, דאין בזה חשש אהל, כיון דנעשה הכל כאחד, וזהו לישיבה בעלמא ולא למתוח אהל. 

וכן מטות של ברזל שלנו - פותחין אותן וסוגרין אותן, דאין זה כדרך עשיית אהל מקודם הדפנות ואחר כך הגג כדרך בנין, ובפרט שאין בהם דפנות כלל. וכן מותר להעמיד החופה ולסלקה, וכן הדף שאצל הכותל בבית הכנסת - מותר להעמידה ולהסירה (מג&quot;א סק&quot;ח). 

ויש שחוששים לפרוס מפה על השלחן כשקצוות המפה תלוים מן השלחן עד לארץ, משום עשיית אהל, וטעות הוא. חדא כיון שיש דף על השלחן ואין על המפה שעל השלחן שם אהל, ממילא דגם להנסרך אין שם אהל, ועוד שהרי כבר נתבאר שכשאין צריך לאויר שתחתיו לא מקרי אהל (ט&quot;ז סק&quot;ז). וכן מותר לפרוס מפה על הסטענדע&quot;ר שבבית הכנסת מטעם זה, אף שקצוות המפה תלוים מהצדדים, והמחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהין.

===סימן שטו סעיף יא===

כשמסדרים חבי(ו)ת זו על גבי זו אחת על גבי שתים, אוחז בידו העליונה ויסדר התחתונות תחתיה. אבל לא יסדר התחתונות תחלה ויניח העליונה עליהן, שלא תהא כאהל כשצריך לאויר שתחתיו, ומסתמא צריך להאויר כדי שלא יתעפשו (שם סק&quot;ה). 

ופשוט הוא דלפתוח ולסתום פי העשן בתנורים שלנו בכלי מתכת שקורין יוסק&quot;א - אין בה משום אהל, כיון דאין סביבה דפנות, ועוד דהא סביבה מכוסה הרבה ואינה אלא כתוספת אהל עראי. ורק בעת שיש אש בתנור - אסור משום מבעיר ומכבה, אבל לא משום אהל. (ומ&quot;ש המג&quot;א סק&quot;ז שאסור לסתום הכירים בכסות עבה ע&quot;ש, נראה שבימיו היה באופן אחר ממה שהוא אצלינו ודו&quot;ק)

===סימן שטו סעיף יב===

ויש בזה שאלה גדולה, דלפי מה שנתבאר בתנאי אהל שצריך דוקא מחיצות ושיהא צריך לתשמיש תחת האהל, אם כן מהו זה שנתבאר ב[[ערוך השולחן אורח חיים שא#סימן שא סעיף קט|סימן ש&quot;א סעיף ק&quot;ט]] לשיטת ר&quot;ת דכובע המתפשט טפח מהאוגניים - הוי אהל ואסור ללובשו בשבת משום עשיית אהל, וכן כתב הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כב|סוף פרק כ&quot;ב]] וזה לשונו: &quot;כובע... ואם הוציא מן הבגד... - אסור, מפני שהוא עושה אהל עראי&quot; עכ&quot;ל. והא אין כאן מחיצות תחתיו, וגם אין צריך לתשמיש שתחתיו. 

אמנם הרא&quot;ש ז&quot;ל בפרק ד' דביצה (סימן י&quot;א) ביאר לנו דדבר שכונת האדם לעשות לאהל, והיינו לצל - אין צריך לכל תנאים אלו, כיון שתחלת עשייתו לאהל - אסור ע&quot;ש. וזהו גם כוונת הרמב&quot;ם שם שכתב: &quot;כובע שעושין על הראש ויש לו שפה מקפת, שהוא עושה צל כמו אהל וכו'” ע&quot;ש. 

ונמצא לפי זה דכשעושה להאהיל מחמה או מגשמים - אין צריך לכל תנאים אלו, ותנאים אלו הם בעניינים אחרים, שממילא הוי אהל, וכבר זכרנו זה ב[[#סימן שטו סעיף ז|סעיף ז']]. וגם הפערעסא&quot;ל שקורין רעגינשירע&quot;ס - אהל גמור הוא, ואסור לישא אותו בשבת אפילו בחצר, כיון שהוא נעשה רק להגן ולהאהיל מפני החמה או הגשמים, וכמ&quot;ש [[ערוך השולחן אורח חיים קיג#סימן שא סעיף קיג|שם סעיף קי&quot;ג]] ע&quot;ש.

===סימן שטו סעיף יג===

אהל משופע - הוי אהל גמור, דשיפועי אהלים כאהלים דמי, וחייב משום עשיית אהל והוי כבונה. ודוקא כשיש בגגו רוחב טפח, או אפילו אין בראשו טפח אלא בפחות מג' טפחים סמוך לראשו הוי רוחב טפח, כמו הפערעסא&quot;ל. אבל כשאין בגגו ובפחות מג' טפחים סמוך לגגו רוחב טפח - הרי זה פטור מן התורה אבל אסור מדרבנן, לדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם. 

וזהו דוקא כשלא הכינה לכך מבעוד יום, אבל בהכינה לכך - אין בזה אפילו איסור דרבנן, ולכן אמרו חז&quot;ל ([[שבת קלח א|קל&quot;ח.]]) דכילת חתנים שאין בגגה טפח ולא בפחות משלשה סמוך לגג טפח, הואיל שהיא מתוקנת לכך - מותר לנטותה ומותר לפורקה, וזהו בתנאי שלא תהא משולשלת מעל המטה טפח. 

ואף על גב דבמטות שלנו כשהסדינין משולשלין הרבה לית לן בה, וכן מפות שעל השלחן דלא שייך עליהם שם אהל, כיון שהגג הוא שם מכבר כמ&quot;ש, מכל מקום בכילת חתנים כיון שהיא פרוסה רק לצל ולאהל - נחשבת המטה כגג, כיון שהמטה עומדת באמצע הכילה. אבל מטות שלנו לא נעשו לצל ולאהל, ודיני אהל אין כאן, כיון שהגג מכבר עשויה כמ&quot;ש. 

ויש מי שאומר דכל אהל משופע שאין בגגה ובפחות מג' טפח - מותר לכתחילה כבכילה (עיין מג&quot;א סקי&quot;א), ורבינו הב&quot;י ב[[שולחן ערוך אורח חיים שטו|סעיף ח']] לא הביא דיעה זו, ולכן קיימא לן כדיעה ראשונה. 

ודע דלתנאי שלא תהא בגגה ופחות מג' סמוך לגגה רוחב טפח צריך עוד תנאי, והיינו שלאחר שכלה השיפוע לא תרד טפח בזקיפה בלא שיפוע, דאם לא כן הוה ליה כל השיפוע כגג, והטפח היורד בזקיפה כדפנות (עיין ט&quot;ז סק&quot;ח).

===סימן שטו סעיף יד===

משמרת שתולין אותה על כלי לתת בה שמרים לסננן ומותחין פיה לכל צד - חשיב אהל, ואסור לנטותה ולמותחה אם היתה תלויה עם השמרים מבעוד יום. ואף על גב דכבר נתבאר דגג בלא מחיצות לאו אהל, ולכן מותר לתלות כד ביתד, מכל מקום במשמרת אסרו מדרבנן, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ([[שבת קלח א|גמרא קל&quot;ח.]]), כדי שלא לזלזל בשבת. 

ודוקא שמרים אסרו ליתן בה, אבל תולין אותה ליתן בה פירות או שארי דברים, וכן לסנן שם יין ומים צלולין שמותר לסננם בשבת, דאין בזה זלזול כמו בשמרים.

===סימן שטו סעיף טו===

טלית כפולה, והיינו שכופלין אותה ונותנין אותה על המוט, חציה תלויה על המוט מכאן וחציה על המוט מכאן ושני קצוותיה מגיעין לארץ, ונכנס האדם לישן שם בין שני קצותיה להגין עליו מן החמה, דהבגד פרוש עליו כאהל להיות תחת הצל - אסור לתלותה בשבת, אף על פי שאין בגגה טפח ולא בפחות משלשה סמוך לה, דכיון דעיקר כונתו לצל - הוי אהל. 

אבל אם היתה תלויה על המוט מערב שבת והיה לו הכנה לזה - מותר לנטותה ומותר לפורקה, כמו שבארנו בכילת חתנים, דזהו רק כתוספת על אהל עראי אם היתה תלויה מערב שבת. וממילא דמותר גם לפורקה, דכל שאין איסור בבנין - אין איסור בסתירה. 

ואם יש לו גג רחב טפח או בפחות מג' סמוך להגג, אפילו תלויה מערב שבת - אסור לנטותו, דזהו אהל גמור, אם לא שהיה רחב טפח אהל מלמעלה מבעוד יום, דאז גם כן אינו אלא תוספת אהל עראי. וכן בפרוכת ליכא דין אהל כלל, וכבר נתבאר דינו ב[[#סימן שטו סעיף ד|סעיף ד']], וקילא עוד מטלית כפולה.

===סימן שטו סעיף טז===

והנוטה פרוכת וכיוצא בה בשבת, צריך ליזהר שלא יעשה אהל בשעה שנוטה. כלומר שכן דרך הפרוכת שבעת שעוסקין בה בתלייתה מתקפלת מעט מרחבה, ואם תתקפל טפח הרי יש בזה אהל. ואף על גב דבגמרא ([[שבת קלח ב|קל&quot;ח:]]) פריך בכיוצא בזה בלשון בתמיה, והכי איתא שם: &quot;אלא מעתה שרביב בגלימיה טפח, הכי נמי דמחייב&quot;, כלומר כשמעטף טליתו על ראשו ויצא הטלית מראשו במשך טפח, האם נאמר גם כן דאהל הוא ע&quot;ש. אמנם לא דמי, דבגלימיה הא אינו עוסק בעשיית אהל, הלכך לאו כלום הוא. מה שאין כן בפרוכת, הא עוסק בעשיית אהל, והיינו להאהיל בפני הספר תורה, אלא דמדינא אין בזה איסורא דאהל מהטעמים שנתבארו. 

הלכך אם תתקפל טפח לרחבו - יהיה בזה דין אהל, ולפיכך אם היא פרוכת גדולה - לא יתלה אותה איש אחד, דבודאי תתקפל טפח, אלא יתלוה שנים, דבשנים כשזה אוחז בקצה האחד וזה אוחז בהקצה השני, ביכולתם לתלותה באופן שלא תתקפל. ומטעם זה יש נזהרים שלא לתלות הפרוכת בשבת (מג&quot;א סקי&quot;ט).

===סימן שטו סעיף יז===

וכתב רבינו הב&quot;י ב[[שולחן ערוך אורח חיים שטו|סעיף י&quot;ב]]: &quot;ואם היתה כילה שיש לה גג - אין מותחין אותה ואפילו עשרה, שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ ותעשה אהל עראי&quot; עכ&quot;ל, וזהו לשון הרמב&quot;ם בסוף [[רמב&quot;ם הלכות שבת כב&quot;|פרק כ&quot;ב]].

וכונתו לכילה שיש בגגו רחב טפח, דאם לא כן אין בזה אהל. ואיך ניכר הגג, כגון שתפור כשפה סביב מלמעלה ברוחב טפח, ובזה ניכר הגג (עיין מג&quot;א סק&quot;ך ונראה שזהו כונתו). 

אך הלשון 'שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ' אינו מובן כלל, ועיקר הענין אינו מובן. ולכן נראה לעניות דעתי דמ&quot;ם ד'מעל הארץ' הוא טעות, וכן צריך לומר: 'שלא תגבה מעט על הארץ'. והכי פירושו: דכבר נתבאר דכילה שאין בה טפח מותר לנטותה, אבל כשיש בה טפח אסור לנטותה. ובכאן לא מיירי לנטותה אלא אדרבא למתוח אותה כפרוכת, דבזה אין איסור כיון שעושה אותה כמו פרוכת, והוא כמו וילון. אמנם מגודל כמותה בהכרח שתתקפל מעט על הארץ ויהיה אהל, וזהו לשון 'שתגבה', כלומר שתתקפל.

===סימן שטו סעיף יח===

בגד ששוטחין על פי החבית לכסות כשיש שם משקין - לא ישטחנו על פני כולו משום אהל, אלא יניח קצת ממנו מגולה, דבכהני גווני לא מיחזי כאהל. ואי קשיא למה אסור על פני כולו, והא כבר נתבאר דגג בלא מחיצות לא הוה אהל, אמנם הא נתבאר דבמקום שכונתו לאהל -  אין צריך מחיצות, והכא ככונתו לאהל להאהיל על היין שבשם שלא יפול בה דבר. ולכן כשמניח קצת מגולה אין בזה תועלת, לכך לא הוה אהל. 

ולכן גם לא דמי לכיסוי קדירה שאין חוששין משום אהל, דהקדירה דרך בישולו בכך, והוא קטן הכמות ולא מיחזי כאהל. אבל הכובא גדול מאד ומיחזי כאהל, ומיירינן בחבית גדולה דומיא דכובא. ודוקא כשאינו מלא יין עד למעלה אלא חסירה טפח בגובה, דשייך אהל לחלל טפח, אבל כשאין חלל טפח - לא שייך אהל, דלפחות מטפח לא הוה אהל. 

וזהו לענין איסור אהל, אבל יש חשש איסור אחר משום סחיטה, ויתבאר בס&quot;ד ב[[ערוך השולחן אורח חיים שכ|סימן ש&quot;ך]] ע&quot;ש.</text>
      <sha1>jno7k4ctxmnb84ajtkvq0m26sm6cn2q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419709</id>
      <parentid>1419708</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T10:42:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אוריאל כ</username>
        <id>30622</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27280" xml:space="preserve">{{קיצור דרך|AHS:OH315}}
{{ערוך השולחן|אורח חיים|שיד|שטו|שטז|דיני אוהל קבע, ואוהל עראי, ותוספת אוהל|שמונה עשר סעיפים}}
[[#סימן שטו סעיף א|א]] | [[#סימן שטו סעיף ב|ב]] | [[#סימן שטו סעיף ג|ג]] | [[#סימן שטו סעיף ד|ד]] | [[#סימן שטו סעיף ה|ה]] | [[#סימן שטו סעיף ו|ו]] | [[#סימן שטו סעיף ז|ז]] | [[#סימן שטו סעיף ח|ח]] | [[#סימן שטו סעיף ט|ט]] | [[#סימן שטו סעיף י|י]] | [[#סימן שטו סעיף יא|יא]] | [[#סימן שטו סעיף יב|יב]] | [[#סימן שטו סעיף יג|יג]] | [[#סימן שטו סעיף יד|יד]] | [[#סימן שטו סעיף טו|טו]] | [[#סימן שטו סעיף טז|טז]] | [[#סימן שטו סעיף יז|יז]] | [[#סימן שטו סעיף יח|יח]]

&lt;/big&gt;
&lt;/center&gt;

===סימן שטו סעיף א===

כמו שבנין הוי אב מלאכה כמו כן עשיית אהל הוי תולדה דבנין, וכמ&quot;ש הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|פרק י' דין י&quot;ג]]: 
:&quot;העושה אהל קבוע - הרי זה תולדת בונה וחייב ... הסותר אהל קבוע - הרי זה תולדת סותר וחייב, והוא שיתכוין לתקן&quot; 
עכ&quot;ל, וכבר בארנו זה ב[[ערוך השולחן אורח חיים שיג#סימן שיג סעיף ג|סימן שי&quot;ג סעיף ג']] ע&quot;ש. 

והחיוב מן התורה הוי דוקא באהל קבוע, ומדרבנן אסרו אפילו אהל עראי, כמ&quot;ש הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כב|פרק כ&quot;ב דין כ&quot;ז]] וזה לשונו: 
:&quot;העושה אהל קבוע - חייב משום בונה. לפיכך אין עושין אהל עראי לכתחלה ולא סותרין אהל עראי, גזירה שמא יעשה או יסתור אהל קבוע, ואם עשה או סתר אהל עראי – פטור. ומותר להוסיף על אהל עראי בשבת, כיצד וכו'&quot; 
עכ&quot;ל, וזהו כלליות דיני אהל. 

ואין לשאול כיון דעשיית אהל הוי תולדת בונה, וחיובם שוה סקילה וחטאת, אם כן למה בבונה חייב בכל שהוא כמ&quot;ש ב[[ערוך השולחן אורח חיים שיג|סימן שי&quot;ג]], ובאהל בעינן דוקא אהל קבע, ולא תהא אהל עראי כאהל כל שהוא כמו בבנין. 

האמנם אין זה שאלה, דבנין אפילו כל שהוא מיהו שם בנין עליו, דמתקיים לזמן מרובה, מה שאין כן אהל כשאינו קבוע אינו מתקיים אלא לשעה, ואין שם אהל על זה. ואף על גב דהבאנו שם מירושלמי דגם בנין לשעה הוה בנין ע&quot;ש, מיהו על כל פנים ראוי להתקיים ימים רבים אלא שהוא עשאו לשעה, מה שאין כן אהל עראי אינו ראוי להתקיים כלל.

===סימן שטו סעיף ב===

כתב ה[[טור אורח חיים שטו|טור]]: 
:&quot;אסור לעשות אפילו אהל עראי בשבת וביום טוב. ופירש רש&quot;י שאין איסור עשיית אהל אלא בגג ולא במחיצות, ור&quot;ת פירש דבמחיצה נמי אם עשה אותה להיתר סוכה או להיתר טלטול – אסור, אבל אם אינו עושה אלא לצניעות - מותר&quot; 
עכ&quot;ל. 

ואין לשאול גם כן כיון דהוא תולדת בונה למה נשתנה אהל מבנין, דבנין פשיטא דהוי גם במחיצות ובכל ענין. דיש לומר דשם אהל מורה שהיא מאהלת על האדם, אם כן אין זה רק בגג, דמחיצות אין מאהילין על האדם, וסימן לדבר טומאת אהל שבמת כידוע, וזהו דעת רש&quot;י. אך ר&quot;ת סובר דגם במחיצות כשיש תועלת לאיזה דבר מצוה - ממילא דהוי כמאהלת על האדם, כלומר שמועלת אהל זה לדבר ענין, דהא אהל של גג הוי התועלת שמגנת על האדם, והכא נמי מגנת על האדם לאיזה ענין כשהיא גם מן הצד. אבל באין תועלת אלא לצניעות בעלמא - אין בה תועלת, ולכן אינה מאהלת, כלומר שאין שם אהל עלה, ועיין ב[[#סימן שטו סעיף יח|סעיף י&quot;ח]].

===סימן שטו סעיף ג===

ורוב הפוסקים הסכימו לר&quot;ת, וכן הוא דעת ה[[רמב&quot;ם הלכות שופר וסוכה ולולב ד|רמב&quot;ם והראב&quot;ד בפרק ד' מסוכה דין ט&quot;ז]] ע&quot;ש, ולכן רבותינו בעלי הש&quot;ע לא הביאו ב[[שולחן ערוך אורח חיים שטו|סעיף א']] רק דיעה זו. 

ויראה לי דזה שמותר במחיצה כשהיא לצניעות בעלמא - זהו כשהיא לשעה, אפילו עומדת חזקה בלי ניענוע, או אפילו לקביעות אם אינה עומדת בלי ניענוע, דאלו נכללים בתוספת אהל עראי ומותר, כמ&quot;ש ב[[ערוך השולחן אורח חיים שיג|סימן שי&quot;ג]]. אבל כשעומדת לקביעות ובלי ניענוע - הוי תוספת אהל קבע ואסור (וזהו כונת המג&quot;א בסק&quot;א ע&quot;ש ודו&quot;ק).

===סימן שטו סעיף ד===

ומבואר במרדכי פרק כירה דמותר לעשות מחיצה בין אנשים לנשים בשעת הדרשה ע&quot;ש (ט&quot;ז סק&quot;א), כלומר אפילו עומדת המחיצה בלא נענוע, מפני שהיא רק לשעה. ו[[שולחן ערוך אורח חיים שטו|רבינו הרמ&quot;א כתב]] דלכן מותר לתלות וילון לפני הפתח, אף על גב שקבוע שם עכ&quot;ל, כלומר מפני שמתנוענע תמיד וגם אינו מעכב להולכים ושבים דרך שם. אבל בכהני גווני שתעמוד כמחיצה ובלא נענוע – אסור, דזהו תוספת אהל קבע (מג&quot;א שם). 

וכן מותר לתלות פרוכת לפני ארון הקודש, אף שהוא בקביעות והוא מצוה מפני כבוד התורה, ואפשר לדמות זה למחיצות סוכה ועירוב - מכל מקום מותר, לפי שלפני הפרוכת יש דלתות, ואינה חשובה מחיצה כלל, ובלבד שיזהר שלא יעשה אהל בגג טפח. וכן מותר לעשות מחיצה בפני החמה או בפני הצינה או בשביל הרוח שלא ינשב על פי הפרטים שנתבארו, וכן בפני הנרות שלא יכבם הרוח וכיוצא באלו.

===סימן שטו סעיף ה===

ו[[שולחן ערוך אורח חיים שטו|כתב רבינו הרמ&quot;א]]: 
:&quot;אבל אסור לעשות מחיצה בפני אור הנר כדי שישמש מטתו, וכן בפני ספרים כדי לשמש או לעשות צרכיו, אם לא שהיה מבעוד יום טפח, שאז מותר להוסיף עליה בשבת&quot; 
עכ&quot;ל. 

והטעם שכיון שמחיצה זו מתרת התשמיש או לעשות צרכיו - הוי כמחיצות סוכה ועירוב. ואף על גב דביום טוב אומר הש&quot;ס מפורש בביצה ([[ביצה כב א|כ&quot;ב.]]) דמותר לעשות מחיצה, זהו מפני שביום טוב הותרו מלאכות אוכל נפש, והרי גם לכבות הנר יש ספק שם אם לא הותר ביום טוב. ואף דלמסקנא אסרו - מכל מקום מחיצה קלה לא אסרו, מה שאין כן בשבת (ומיושב קושית הד&quot;מ שהביא המג&quot;א בסק&quot;ג). 

ולכסות הספרים בשני כיסוים - פשיטא דמותר בשבת, וכן אם די במחיצה פחותה מעשרה טפחים לכסות הנר או הספרים - גם כן מותר, דפחות מעשרה הוה ככיסוי בעלמא (מג&quot;א שם), דפחות מעשרה לא חשיבא מחיצה. וכן אם היתה מחיצה בולטת מן הצד רחב טפח - מותר לתלות עליה סדין, דזהו כתוספת על אהל עראי ושרי (שם).

===סימן שטו סעיף ו===

כיון שנתבאר שתוספת אהל עראי מותר, ותוספת מקרי כשיש אהל רוחב טפח מכבר מותר להוסיף עליה, לכן בספינות הקטנות שהיה מדרכם להעמיד חשוקים שקורין רייפי&quot;ן, והם עצים דקים הנכפפים ונעשים כחצי עיגול, ותוקעין ראשן האחד בדופן הימנית של הספינה וראשן השני בדופן השמאלית, ובכמה עצים עושין כן ופורשין על כולם מחצלת שתהיה לצל. ואם רוצים לעשות כן בשבת, אם אחד מהעצים רחבו טפח, או אפילו אין רוחב טפח אלא שעומדים סמוך כל עץ לחבירו בפחות מג' טפחים, שהם כלבוד ונחשבים כאחת ונמצא שיש רוחב טפח - מותר לפרוס עליהן מחצלת בשבת, דהוה תוספת על אהל עראי. אבל כשאין ברוחב אחד מהן טפח ורחוקים זה מזה ג' טפחים - אסור לפרוס עליהן מחצלת בשבת, דעשיית אהל עראי אסור. 

וכן בעריסה של תנוק שמעמידין חשוקים ופורסין סדין - גם כן כן. וכן אם אין נוטלין לעולם המחצלת הפרוסה מלמעלה אלא שכורכים אותה בעיגול עד סופה, וכשמצטרכים לצל פורסים העיגול על פני כולה, אם הניחו טפח פרוס לבד העיגול - מותר בשבת לפורסה, דהוה תוספת, ואם לאו – אסור. והעיגול אינו נכנס בחשבון הטפח, דהעיגול אינו אהל כמובן (עיין ט&quot;ז סק&quot;ג).

===סימן שטו סעיף ז===

כללא דאהל: דכל שאין צריך לחלל שתחתיו - לא מקרי אהל, דשם אהל הוא המאהיל על מה שתחתיו. ולכן מותר ליתן ספר אחד מכאן וספר אחד מכאן וספר אחד על גביהן, אף שיש חלל טפח, וכן שלחן של ד' רגלים שאין דף על גביו - מותר ליתן בשבת דף על גביו ואין זה כאהל, לפי שאין צריך לחלל שתחתיו. וזה שיתבאר שבמטה יש דין אהל, לפי שצריך להאויר שתחתיו ליתן שם תחת המטה מנעלים וסנדלים. 

ובשלחן יש עוד היתר אחר, דקיימא לן באהל עראי דאין אהל בלא מחיצות, דעל מה מאהיל כיון שאין מחיצות. ואף על גב דמחצלת אסורה בלא מחיצות כמו שיתבאר, זהו מפני שהוא ענין חשוב וגם עיקר כונתו לצל, מה שאין כן בשלחן דהוא אהל עראי, אינו בלא מחיצות (מג&quot;א סק&quot;ז בשם הרא&quot;ש). ויש מי שאומר שבאמת דבר אחד הוא, והיינו דצריכין לתנאי אהל שישתמשו בחלל שתחתיו, וממילא דכשאין מחיצות, אין משתמשין בהחלל שתחתיו (ט&quot;ז סק&quot;ד בשם הר&quot;ן ע&quot;ש). 

והמחיצות צריכין שיגיעו לארץ (שם), וצריך ד' מחיצות, אך מכל מקום בשתי מחיצות זו כנגד זו ומשתמשין תחתיו - הוי אהל (שם), אבל בלא מחיצות כלל - לא מקרי שימוש. ורק במחצלת שכתבנו דהוה תשמיש גדול, בזה אין צריך למחיצות, וכשיש ד' מחיצות ממילא ודאי ראוי לאיזה תשמיש. ולכן בשלחן כשיש לו ד' דפנות המגיעות עד לארץ - אסור ליתן הדף עליו בשבת (שם), אם לא היה בו חלל טפח אהל פרוס מבעוד יום (ודעת הרשב&quot;א דהעיקר תלוי אם צריך לשימוש תחתיו בלבד).

===סימן שטו סעיף ח===

עשיית אהל הוא מתחלה לעשות הדפנות, ואחר כך לפרוס הגג על הדפנות. אבל כשעושים תחלה הגג ואחר כך מעמידים הדפנות תחת הגג - לא מקרי אהל. 

והטעם נראה לי דכיון דאהל הוי תולדה דבונה, וכשם שבבנין אי אפשר לעשות הגג קודם הדפנות או יסודי הדפנות, כמו כן באהל אם עושה הגג מקודם ומכניס תחתיו הדפנות - לאו שמיה אהל. 

ולפיכך מטה שמעמידין אותה מחתיכות - אסור להניח הרגלים תחלה, כשיש להם דפנות עד לארץ, ואחר כך להניח עליהם הקרשים למכסה. אלא יחזיקו הקרשים תחלה באויר, ואחר כך יכניסו הרגלים תחתיהם. ומטה שאין בה דפנות כמו מטות שלנו - מותר בכל גוני, וכן בשלחן הדין כמו שבארנו ב[[#סימן שטו סעיף ז|סעיף הקודם]].

===סימן שטו סעיף ט===

ולכן מטה של דפנות שאין בה קרשים אלא מסוגרת בחבלים ועליהם נותנין המצעות, אם יש בין חבל לחבל ג' טפחים - אסור ליתן עליה מצעות בשבת משום עשיית אהל, וכן אסור להסיר המצע התחתון ממנה בשבת מפני שסותר אהל. 

וכיצד יעשה, יניח שמה כר או כסת או סדין ברוחב טפח מבעוד יום, ואחר כך ביכולתו להציע בשבת כרצונו, דהוי תוספת אהל עראי כמ&quot;ש. רק יזהר שיציע בעוד שהכר עליה, דאם יטול הכר ממנה - הרי סתר אהל, וגם אחר כך יהיה אסור להציע כמ&quot;ש. ואם אין בין סירוג לחבירו ג' טפחים - מותר בכל גווני, דאמרינן לבוד, והרי יש כאן גג העשוי מבעוד יום.

===סימן שטו סעיף י===

כסא העשוי פרקים וכשרוצים לישב עליו פותחין אותו והעור נפתח, וכשמסירים אותו סוגרים אותו והעור נכפל - מותר לפתחו ולסגרו לכתחלה, דאין בזה חשש אהל, כיון דנעשה הכל כאחד, וזהו לישיבה בעלמא ולא למתוח אהל. 

וכן מטות של ברזל שלנו - פותחין אותן וסוגרין אותן, דאין זה כדרך עשיית אהל מקודם הדפנות ואחר כך הגג כדרך בנין, ובפרט שאין בהם דפנות כלל. וכן מותר להעמיד החופה ולסלקה, וכן הדף שאצל הכותל בבית הכנסת - מותר להעמידה ולהסירה (מג&quot;א סק&quot;ח). 

ויש שחוששים לפרוס מפה על השלחן כשקצוות המפה תלוים מן השלחן עד לארץ, משום עשיית אהל, וטעות הוא. חדא כיון שיש דף על השלחן ואין על המפה שעל השלחן שם אהל, ממילא דגם להנסרך אין שם אהל, ועוד שהרי כבר נתבאר שכשאין צריך לאויר שתחתיו לא מקרי אהל (ט&quot;ז סק&quot;ז). וכן מותר לפרוס מפה על הסטענדע&quot;ר שבבית הכנסת מטעם זה, אף שקצוות המפה תלוים מהצדדים, והמחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהין.

===סימן שטו סעיף יא===

כשמסדרים חבי(ו)ת זו על גבי זו אחת על גבי שתים, אוחז בידו העליונה ויסדר התחתונות תחתיה. אבל לא יסדר התחתונות תחלה ויניח העליונה עליהן, שלא תהא כאהל כשצריך לאויר שתחתיו, ומסתמא צריך להאויר כדי שלא יתעפשו (שם סק&quot;ה). 

ופשוט הוא דלפתוח ולסתום פי העשן בתנורים שלנו בכלי מתכת שקורין יוסק&quot;א - אין בה משום אהל, כיון דאין סביבה דפנות, ועוד דהא סביבה מכוסה הרבה ואינה אלא כתוספת אהל עראי. ורק בעת שיש אש בתנור - אסור משום מבעיר ומכבה, אבל לא משום אהל. (ומ&quot;ש המג&quot;א סק&quot;ז שאסור לסתום הכירים בכסות עבה ע&quot;ש, נראה שבימיו היה באופן אחר ממה שהוא אצלינו ודו&quot;ק)

===סימן שטו סעיף יב===

ויש בזה שאלה גדולה, דלפי מה שנתבאר בתנאי אהל שצריך דוקא מחיצות ושיהא צריך לתשמיש תחת האהל, אם כן מהו זה שנתבאר ב[[ערוך השולחן אורח חיים שא#סימן שא סעיף קט|סימן ש&quot;א סעיף ק&quot;ט]] לשיטת ר&quot;ת דכובע המתפשט טפח מהאוגניים - הוי אהל ואסור ללובשו בשבת משום עשיית אהל, וכן כתב הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כב|סוף פרק כ&quot;ב]] וזה לשונו: &quot;כובע... ואם הוציא מן הבגד... - אסור, מפני שהוא עושה אהל עראי&quot; עכ&quot;ל. והא אין כאן מחיצות תחתיו, וגם אין צריך לתשמיש שתחתיו. 

אמנם הרא&quot;ש ז&quot;ל בפרק ד' דביצה (סימן י&quot;א) ביאר לנו דדבר שכונת האדם לעשות לאהל, והיינו לצל - אין צריך לכל תנאים אלו, כיון שתחלת עשייתו לאהל - אסור ע&quot;ש. וזהו גם כוונת הרמב&quot;ם שם שכתב: &quot;כובע שעושין על הראש ויש לו שפה מקפת, שהוא עושה צל כמו אהל וכו'” ע&quot;ש. 

ונמצא לפי זה דכשעושה להאהיל מחמה או מגשמים - אין צריך לכל תנאים אלו, ותנאים אלו הם בעניינים אחרים, שממילא הוי אהל, וכבר זכרנו זה ב[[#סימן שטו סעיף ז|סעיף ז']]. וגם הפערעסא&quot;ל שקורין רעגינשירע&quot;ס - אהל גמור הוא, ואסור לישא אותו בשבת אפילו בחצר, כיון שהוא נעשה רק להגן ולהאהיל מפני החמה או הגשמים, וכמ&quot;ש [[ערוך השולחן אורח חיים קיג#סימן שא סעיף קיג|שם סעיף קי&quot;ג]] ע&quot;ש.

===סימן שטו סעיף יג===

אהל משופע - הוי אהל גמור, דשיפועי אהלים כאהלים דמי, וחייב משום עשיית אהל והוי כבונה. ודוקא כשיש בגגו רוחב טפח, או אפילו אין בראשו טפח אלא בפחות מג' טפחים סמוך לראשו הוי רוחב טפח, כמו הפערעסא&quot;ל. אבל כשאין בגגו ובפחות מג' טפחים סמוך לגגו רוחב טפח - הרי זה פטור מן התורה אבל אסור מדרבנן, לדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם. 

וזהו דוקא כשלא הכינה לכך מבעוד יום, אבל בהכינה לכך - אין בזה אפילו איסור דרבנן, ולכן אמרו חז&quot;ל ([[שבת קלח א|קל&quot;ח.]]) דכילת חתנים שאין בגגה טפח ולא בפחות משלשה סמוך לגג טפח, הואיל שהיא מתוקנת לכך - מותר לנטותה ומותר לפורקה, וזהו בתנאי שלא תהא משולשלת מעל המטה טפח. 

ואף על גב דבמטות שלנו כשהסדינין משולשלין הרבה לית לן בה, וכן מפות שעל השלחן דלא שייך עליהם שם אהל, כיון שהגג הוא שם מכבר כמ&quot;ש, מכל מקום בכילת חתנים כיון שהיא פרוסה רק לצל ולאהל - נחשבת המטה כגג, כיון שהמטה עומדת באמצע הכילה. אבל מטות שלנו לא נעשו לצל ולאהל, ודיני אהל אין כאן, כיון שהגג מכבר עשויה כמ&quot;ש. 

ויש מי שאומר דכל אהל משופע שאין בגגה ובפחות מג' טפח - מותר לכתחילה כבכילה (עיין מג&quot;א סקי&quot;א), ורבינו הב&quot;י ב[[שולחן ערוך אורח חיים שטו|סעיף ח']] לא הביא דיעה זו, ולכן קיימא לן כדיעה ראשונה. 

ודע דלתנאי שלא תהא בגגה ופחות מג' סמוך לגגה רוחב טפח צריך עוד תנאי, והיינו שלאחר שכלה השיפוע לא תרד טפח בזקיפה בלא שיפוע, דאם לא כן הוה ליה כל השיפוע כגג, והטפח היורד בזקיפה כדפנות (עיין ט&quot;ז סק&quot;ח).

===סימן שטו סעיף יד===

משמרת שתולין אותה על כלי לתת בה שמרים לסננן ומותחין פיה לכל צד - חשיב אהל, ואסור לנטותה ולמותחה אם היתה תלויה עם השמרים מבעוד יום. ואף על גב דכבר נתבאר דגג בלא מחיצות לאו אהל, ולכן מותר לתלות כד ביתד, מכל מקום במשמרת אסרו מדרבנן, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ([[שבת קלח א|גמרא קל&quot;ח.]]), כדי שלא לזלזל בשבת. 

ודוקא שמרים אסרו ליתן בה, אבל תולין אותה ליתן בה פירות או שארי דברים, וכן לסנן שם יין ומים צלולין שמותר לסננם בשבת, דאין בזה זלזול כמו בשמרים.

===סימן שטו סעיף טו===

טלית כפולה, והיינו שכופלין אותה ונותנין אותה על המוט, חציה תלויה על המוט מכאן וחציה על המוט מכאן ושני קצוותיה מגיעין לארץ, ונכנס האדם לישן שם בין שני קצותיה להגין עליו מן החמה, דהבגד פרוש עליו כאהל להיות תחת הצל - אסור לתלותה בשבת, אף על פי שאין בגגה טפח ולא בפחות משלשה סמוך לה, דכיון דעיקר כונתו לצל - הוי אהל. 

אבל אם היתה תלויה על המוט מערב שבת והיה לו הכנה לזה - מותר לנטותה ומותר לפורקה, כמו שבארנו בכילת חתנים, דזהו רק כתוספת על אהל עראי אם היתה תלויה מערב שבת. וממילא דמותר גם לפורקה, דכל שאין איסור בבנין - אין איסור בסתירה. 

ואם יש לו גג רחב טפח או בפחות מג' סמוך להגג, אפילו תלויה מערב שבת - אסור לנטותו, דזהו אהל גמור, אם לא שהיה רחב טפח אהל מלמעלה מבעוד יום, דאז גם כן אינו אלא תוספת אהל עראי. וכן בפרוכת ליכא דין אהל כלל, וכבר נתבאר דינו ב[[#סימן שטו סעיף ד|סעיף ד']], וקילא עוד מטלית כפולה.

===סימן שטו סעיף טז===

והנוטה פרוכת וכיוצא בה בשבת, צריך ליזהר שלא יעשה אהל בשעה שנוטה. כלומר שכן דרך הפרוכת שבעת שעוסקין בה בתלייתה מתקפלת מעט מרחבה, ואם תתקפל טפח הרי יש בזה אהל. ואף על גב דבגמרא ([[שבת קלח ב|קל&quot;ח:]]) פריך בכיוצא בזה בלשון בתמיה, והכי איתא שם: &quot;אלא מעתה שרביב בגלימיה טפח, הכי נמי דמחייב&quot;, כלומר כשמעטף טליתו על ראשו ויצא הטלית מראשו במשך טפח, האם נאמר גם כן דאהל הוא ע&quot;ש. אמנם לא דמי, דבגלימיה הא אינו עוסק בעשיית אהל, הלכך לאו כלום הוא. מה שאין כן בפרוכת, הא עוסק בעשיית אהל, והיינו להאהיל בפני הספר תורה, אלא דמדינא אין בזה איסורא דאהל מהטעמים שנתבארו. 

הלכך אם תתקפל טפח לרחבו - יהיה בזה דין אהל, ולפיכך אם היא פרוכת גדולה - לא יתלה אותה איש אחד, דבודאי תתקפל טפח, אלא יתלוה שנים, דבשנים כשזה אוחז בקצה האחד וזה אוחז בהקצה השני, ביכולתם לתלותה באופן שלא תתקפל. ומטעם זה יש נזהרים שלא לתלות הפרוכת בשבת (מג&quot;א סקי&quot;ט).

===סימן שטו סעיף יז===

וכתב רבינו הב&quot;י ב[[שולחן ערוך אורח חיים שטו|סעיף י&quot;ב]]: 
:&quot;ואם היתה כילה שיש לה גג - אין מותחין אותה ואפילו עשרה, שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ ותעשה אהל עראי&quot; 
עכ&quot;ל, וזהו לשון הרמב&quot;ם בסוף [[רמב&quot;ם הלכות שבת כב&quot;|פרק כ&quot;ב]].

וכונתו לכילה שיש בגגו רחב טפח, דאם לא כן אין בזה אהל. ואיך ניכר הגג, כגון שתפור כשפה סביב מלמעלה ברוחב טפח, ובזה ניכר הגג (עיין מג&quot;א סק&quot;ך ונראה שזהו כונתו). 

אך הלשון 'שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ' אינו מובן כלל, ועיקר הענין אינו מובן. ולכן נראה לעניות דעתי דמ&quot;ם ד'מעל הארץ' הוא טעות, וכן צריך לומר: 'שלא תגבה מעט על הארץ'. והכי פירושו: דכבר נתבאר דכילה שאין בה טפח מותר לנטותה, אבל כשיש בה טפח אסור לנטותה. ובכאן לא מיירי לנטותה אלא אדרבא למתוח אותה כפרוכת, דבזה אין איסור כיון שעושה אותה כמו פרוכת, והוא כמו וילון. אמנם מגודל כמותה בהכרח שתתקפל מעט על הארץ ויהיה אהל, וזהו לשון 'שתגבה', כלומר שתתקפל.

===סימן שטו סעיף יח===

בגד ששוטחין על פי החבית לכסות כשיש שם משקין - לא ישטחנו על פני כולו משום אהל, אלא יניח קצת ממנו מגולה, דבכהני גווני לא מיחזי כאהל. ואי קשיא למה אסור על פני כולו, והא כבר נתבאר דגג בלא מחיצות לא הוה אהל, אמנם הא נתבאר דבמקום שכונתו לאהל -  אין צריך מחיצות, והכא ככונתו לאהל להאהיל על היין שבשם שלא יפול בה דבר. ולכן כשמניח קצת מגולה אין בזה תועלת, לכך לא הוה אהל. 

ולכן גם לא דמי לכיסוי קדירה שאין חוששין משום אהל, דהקדירה דרך בישולו בכך, והוא קטן הכמות ולא מיחזי כאהל. אבל הכובא גדול מאד ומיחזי כאהל, ומיירינן בחבית גדולה דומיא דכובא. ודוקא כשאינו מלא יין עד למעלה אלא חסירה טפח בגובה, דשייך אהל לחלל טפח, אבל כשאין חלל טפח - לא שייך אהל, דלפחות מטפח לא הוה אהל. 

וזהו לענין איסור אהל, אבל יש חשש איסור אחר משום סחיטה, ויתבאר בס&quot;ד ב[[ערוך השולחן אורח חיים שכ|סימן ש&quot;ך]] ע&quot;ש.</text>
      <sha1>0rtenrlioty26mxl907swfaky1pqj0g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תיקוני זהר קט א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>209787</id>
    <revision>
      <id>1419716</id>
      <parentid>872114</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T11:45:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10235" xml:space="preserve">{{דף של זהר|תיקוני זהר|קח ב|קט א|קט ב|}}

לָקֳבֵל בִּינָה דְאִתְּמַר בָּהּ אַלֵּף בִּינָה, אִלֵּין אַלּוּפֵי עִשָׂו, לָקֳבֵל חָכְמָה אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוְן, לְעִילָא כתריא&quot;ל (נ&quot;א כרתיא&quot;ל) לָקֳבֵל כֶּתֶר עִִלְיוֹן, וּמִתַּמָּן כָּרֵת לְכָל אִלֵּין דְּעָבְרִין עַל אוֹרַיְיתָא, וְאִינוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין אִינוּן קְלִיפִין לַעֲשַׂר סְפִירָן, וַעֲשַׂר סְפִירָן מוֹחָא בְּגַוַּיְיהוּ, וְאִלֵּין קְלִיפִין אִינוּן מְחִיצָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בְּאִלֵּין קְלִיפִין מִתְלַבֵּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, לְקַיְימָא בִשְׁכִינְתֵּיהּ {{ממ|תהלים קג|יט|ק=תיקוני זהר קט א}} וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וּלְקַיְימָא בֵיהּ {{קטן|שם מז ח}} כִּי מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ אלהי&quot;ם, אֲבָל לְעִילָא בְּאַתְרֵיהּ אִתְּמַר {{קטן|(שם ח ה)}} לֹא יְגוּרְךָ רָע, אֶלָּא קְלִיפִין דִּילֵיהּ לְעִילָא אִינוּן לְבוּשִׁין מִכַּמָּה גַוָּונִין שַׁפִּירִין דִּנְהוֹרָא, דְּמִנְּהוֹן אִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגָלוּתָא, וְאִתְלַבַּשׁ בְּאִלֵּין אָחֳרָנִין, בְּגִין לְנַטְרָא לְיִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן מִתְלַבְּשִׁין בְּאִלֵּין קְלִיפִין, וְדָא אִיהוּ {{ממ|ישעיה|סג|ט|ק=תיקוני זהר קט א}} בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר {{רגיל|קטן|(דף קט ע&quot;א)}} וכו', בְּקַדְמֵיתָא יְהַב לוֹן בִּידָא דְשָׁלִיחַ דְּאִיהוּ גַבְרִיאֵל, וְלָא הֲוָה מְזוֹנָא לסמאל וּלְמַשִּׁרְיָין דִּילֵיהּ אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁלִיחָא, בְּגִין חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל אִתְלַבַּשׁ הוּא בְּהוֹן, וְכַבְיָכוֹל אָתֵי לֵיהּ עַל יְדֵי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְהַאי אִם יִשְׂרָאֵל אָזְלִין בְּאֹרַח מֵישַׁר וּמְקַיְּימִין אוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדִין דִּילֵיהּ, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לָא מְקַיְּימִין אוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדִין דִּילֵיהּ, יָהֵיב עֲשַׂר כִּתְרִין בִּידוֹי דְסמא&quot;ל, וְלָא צָרִיךְ מְזוֹנָא לָא מִידָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן מִשְּׁלִיחָא דִילֵיהּ, וְדָא לְפַרְעֹה דְאָמַר {{ממ|יחזקאל כט|ג|ק=תיקוני זהר קט א}} לִי יְאוֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי, בְּגִין דְּחָזָא כִּתְרִין נוּכְרָאִין בִּידָא דְסמא&quot;ל, דִּבְקַדְמֵיתָא כַּד הֲווֹ כִּתְרִין תַּתָּאִין בִּידָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַה כְּתִיב בְּיִשְׂרָאֵל {{ממ|דברים כח|י|ק=תיקוני זהר קט א}} וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו&quot;ה נִקְרָא עָלֶיךָ, וּבְזִמְנָא דְאִינוּן כִּתְרִין נוּכְרָאִין בִּידָא דְסמא&quot;ל, לָא דָחֲלִין אוּמִין דְּעָלְמָא מִיִּשְׂרָאֵל, וְעָבְדִין בְּהוּ כִּרְעוּתַיְיהוּ, עַד שַׁעִִתָּא דְפוּרְקָנָא דְיִתְקַיַּים בְּהוּ {{ממ|זכריה יג|ב|ק=תיקוני זהר קט א}} וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר וכו', דְּאִלֵּין קְלִיפִין גָּרְמִין אַפְרָשׁוּתָא בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבֵין יִשְׂרָאֵל, וְדָא אִיהוּ רָזָא כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין אלהיכ&quot;ם {{ממ|ישעיה|נט|ב|ק=תיקוני זהר קט א}}, וְעָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲבָרָא אִלֵּין קְלִיפִין, וּלְאִתְחַזָּאָה לְיִשְׂרָאֵל בְּמוֹחָא מִלְּגָאו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב {{קטן|שם ל כ}} וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עִינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, וְלֹא יִהְיֶה מְחִיצָה בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וּבֵין יִשְׂרָאֵל. 

וּבְזִמְנָא דַעֲשַׂר סְפִירָן מִתְלַבְּשָׁן בְּאִלֵּין קְלִיפִין, אִלֵּין דְּיָדְעִין בִּקְלִיפִין עָבְדִין אוֹמָאָה בִּשְׁמָהָן וּבַהֲוַיּוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִלֵּין קְלִיפִין וּבָטְלִין גְּזֵרָה, וְעַל אִלֵּין קְלִיפִין אָמְרוּ דְצָרִיךְ הַבְדָּלָה, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְלַבַּשׁ בְּהוֹן בְּיוֹמִין דְּחוֹל, וּבְשַׁבָּת אִתְפַּשַּׁט מִנְּהוֹן וְאִתְלַבַּשׁ בִּלְבוּשִׁין דְּקֹדֶשׁ, וַעֲשָׂרָה לְבוּשִׁין אִינוּן דְּקֹדֶשׁ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן {{ממ|דברים לב|יב|ק=תיקוני זהר קט א}} יהו&quot;ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר, בָּדָ&quot;ד עִִשֶׂר, כְּחוּשְׁבַּן עֲשַׂר קְלִיפוֹת דְּחוֹל, כַּד אִתְלַבַּשׁ בְּהוֹן אִתְּמַר {{ממ|ויקרא יג|מו|ק=תיקוני זהר קט א}} בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, בְּהַהִיא קְלִיפָה דְגָרִים בַּר נַשׁ לְאִתְלַבְּשָׁא שֵׁם ה' בֵּיהּ נָטִיל נוּקְמָא, וּבְגִין דָּא לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו&quot;ה אלהי&quot;ך לַשָּׁוְא {{ממ|שמות כ|ז|ק=תיקוני זהר קט א}}, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ בְהַבְדָּלָה הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחשֶׁךְ, דְּלָא יְחַבֵּר קְלִיפִין דְּחוֹל לִקְלִיפִין דְּקֹדֶשׁ, וְלָא יַעֲבִיד לוֹן תַּעֲרוֹבֶת. 

וְדָא אִיהוּ {{ממ|ויקרא יט|יט|ק=תיקוני זהר קט א}} שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, וְכָל מָאן דְּעָרַב לוֹן אִתְּמַר בֵּיהּ {{ממ|במדבר יט|כ|ק=תיקוני זהר קט א}} אֶת מִקְדַּשׁ יהו&quot;ה טִמֵּא וְגוֹמֵר, דִּבְשַׁבָּת דְּאִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִלֵּין לְבוּשִׁין וְאִתְלַּבַּשׁ בִּלְבוּשִׁין דְּקוּדְשָׁא, לָא צָרִיךְ לְקָרְבָא קֳדָמוֹהִי (נ&quot;א קדמיהון) לְבוּשִׁין דְּחוֹל, דְּמוֹחָא לָא מְקַבֵּל טוּמְאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב {{ממ|ירמיה|כג|כט|ק=תיקוני זהר קט א}} הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו&quot;ה, דְּבֵיהּ לָא יָכִיל לְאִתְעָרְבָא שׁוּם עִירוּב, אֶלָּא בִּלְבוּשִׁין דְּאִתְלַבַּשׁ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב יָכִיל לְאִתְעָרְבָא, וּבְגִינַיְיהוּ מַנִּי לְמֶעֱבַד הַבְדָּלָה, דִּלְתַתָּא אִית אִילָנָא מְעוֹרָב טוֹב וָרָע כִּלְאַיִם, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר {{ממ|בראשית ב|יז|ק=תיקוני זהר קט א}} וּמֵעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, בְּגִין דְּהַהוּא מוֹחָא דִילֵיהּ בַּבְּרִיאָה, יָכִיל לְאִתְעָרְבָא עִמֵּיהּ קְלִיפָה, אֲבָל מוֹחָא דְאִיהוּ נְהוֹרָא בְּאֹרַח אֲצִילוּת לָא יָכִיל לְאִתְעָרְבָא עִמֵּיהּ (נ&quot;א ביה) שׁוּם תַּעֲרוֹבֶת. 

וְאִית אִילָנָא דְטוֹב וָרָע דִּקְלִיפִין, דְּאִינוּן גַּרְעִינִין אִינוּן מִלְּגָאו רָע, וּמוֹחָא דְקִיק מִלְּבָר טוֹב, וְאִית דְּמוֹחָא דְקִיקָא מִלְּבָר טַב וּמוֹחָא סַגִּי בִּישׁ מִלְּגָאו, כְּגוֹן דַּהֲבָא וְכַסְפָּא זְעִיר מְצוּפֶּה מִלְּבָר, וְעוֹפֶרֶת סִיגִים מִלְּגָאו, דָּא מוֹנִיטָא דְשִׁקְרָא, פוּמֵיהּ טַב וְלִבֵּיהּ בִּישׁ, וְאִית דְּאִיהוּ קְלִיפָה מִלְּבָר וּמוֹחָא מִלְּגָאו, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חשֶׁךְ וְחשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר. 

&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:תיקוני זהר]]</text>
      <sha1>rckreg0hz1jpqdahsxzhqz8key02r6t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלבי&quot;ם על יואל ב ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239937</id>
    <revision>
      <id>1419657</id>
      <parentid>1316644</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T20:09:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A10:800C:4A9A:0:B169:A936:749E:813B</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1752" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|מלבי&amp;#34;ם|יואל|ב|ז}}&lt;/noinclude&gt;

{{מלבים

|מילות=
{{צ|כגבורים, כאנשי מלחמה}}. הגבור בטבע והאיש מלחמה יודע תכסיסי מלחמה {{קישור מלבים|(ישעיה ג')}}:

{{צ|בדרכיו, אורחותם, במסלתו}}. דרך הוא הגדול וממנו יסתעפו ארחות אל הצד, ומסלה היא הסלולה וכבושה, וציינתי מקום באור הבדליהם {{קישור מלבים|(ישעיה נ&quot;ט ז')}}.  

{{צ|לא יעבטון}}. מענין העבט תעביטנו, לא ישאיל ארח הצדדי לאחר רק ישאר לו לעת הצורך:
|עניין=
{{צ|כגבורים}}, עתה מצייר איך יכבשו את חומת העיר שתחלה {{צ|ירוצון}} אל החומה {{צ|כגבורים}}, כי העם יערכו מלחמה מן החומה ובפתח השער וצריך לרוץ בגבורה להגיע עד החומה ולהבריח הלוחמים, ואח&quot;כ צריך לדעת תכסיסי מלחמה איך לעלות אל החומה, ועל זה אמר {{צ|כאנשי מלחמה יעלו חומה}}, ואז יסדרו לאנשי החיל דרך מיוחד לכל גדוד ועוד ישאירו לעצמם א¥רח צדדי שיוכל להטות אליו אם יצטרך ללכת אל הצד או לסבב את האויב וזה נקרא אורח ועל זה אמר {{צ|איש בדרכיו ילכון}} שהוא הדרך הגדול וגם {{צ|לא יעבטון ארחותם}} שהוא הארח הצדדי:
}}
&lt;noinclude&gt;{{פרשן על פסוק|מלבי&amp;quot;ם|יואל||ב ו|ב ז|ב ח}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;noinclude&gt;{{הוסב אוטומטית מהקלדה}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qdf8msc0vc2opty9zkespqau8u861r1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419658</id>
      <parentid>1419657</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T20:11:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A10:800C:4A9A:0:B169:A936:749E:813B</ip>
      </contributor>
      <comment>תיקון ״ו״ שהפכה ללועזית</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1752" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|מלבי&amp;#34;ם|יואל|ב|ז}}&lt;/noinclude&gt;

{{מלבים

|מילות=
{{צ|כגבורים, כאנשי מלחמה}}. הגבור בטבע והאיש מלחמה יודע תכסיסי מלחמה {{קישור מלבים|(ישעיה ג')}}:

{{צ|בדרכיו, אורחותם, במסלתו}}. דרך הוא הגדול וממנו יסתעפו ארחות אל הצד, ומסלה היא הסלולה וכבושה, וציינתי מקום באור הבדליהם {{קישור מלבים|(ישעיה נ&quot;ט ז')}}.  

{{צ|לא יעבטון}}. מענין העבט תעביטנו, לא ישאיל ארח הצדדי לאחר רק ישאר לו לעת הצורך:
|עניין=
{{צ|כגבורים}}, עתה מצייר איך יכבשו את חומת העיר שתחלה {{צ|ירוצון}} אל החומה {{צ|כגבורים}}, כי העם יערכו מלחמה מן החומה ובפתח השער וצריך לרוץ בגבורה להגיע עד החומה ולהבריח הלוחמים, ואח&quot;כ צריך לדעת תכסיסי מלחמה איך לעלות אל החומה, ועל זה אמר {{צ|כאנשי מלחמה יעלו חומה}}, ואז יסדרו לאנשי החיל דרך מיוחד לכל גדוד ועוד ישאירו לעצמם אורח צדדי שיוכל להטות אליו אם יצטרך ללכת אל הצד או לסבב את האויב וזה נקרא אורח ועל זה אמר {{צ|איש בדרכיו ילכון}} שהוא הדרך הגדול וגם {{צ|לא יעבטון ארחותם}} שהוא הארח הצדדי:
}}
&lt;noinclude&gt;{{פרשן על פסוק|מלבי&amp;quot;ם|יואל||ב ו|ב ז|ב ח}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;noinclude&gt;{{הוסב אוטומטית מהקלדה}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3am20h4160nexf1utzigjxspko8wpp1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבן עזרא על שמות ב ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>275353</id>
    <revision>
      <id>1419688</id>
      <parentid>1306903</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T07:45:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יהויכין</username>
        <id>8230</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>קצת תיקוני פיסוק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3213" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|אבן עזרא|שמות|ב|ב}}&lt;/noinclude&gt;
===הפירוש הקצר===
{{צ|ותהר}} — ידענו כי אהרן גדול ממשה בשנים. ולא הזכירו הכתוב, כי לא אירע לו כלום כאשר אירע למשה בנעוריו. וכמוהו על בת שבע, שאמר הכתוב: &quot;קרא את שמו ידידיה&quot; {{ממ|שמואל ב|יב|כה}} והוא שלמה, וכבר נולד לו קודם שלמה, שמוע ושובב ונתן.

{{צ|כי טוב הוא}} — שהיה יפה מראה. 

{{צ|שלשה ירחים}} — יש אומרים כי בחודש השביעי מתחילת ההריון נולד. גם זה דרש, כי לא יוכלו המצרים לדעת מתי הרה האשה.

===הפירוש הארוך===
{{צ|ותהר}} — לא הזכיר הכתוב לידת מרים ואהרן, כי לא התחדש דבר בלידתם. 

ומלת {{צ|טוב}} — כאשר תמצא באיש מלא דעת, יתכן היותו בנשמה, כמו &quot;טוב עם ה' וטוב עם אנשים&quot; {{ממ|שמואל א|ב|כו}}, או &quot;טוב עין&quot; {{ממ|משלי|כב|ט}}. או בגוף. או בצורה, טוב תואר או מראה. ובעבור שמצאנו בילד {{צ|כי טוב הוא}}, אין לפרשו כי אם בצורתו – &quot;טוב מכל הילודים&quot;. 

{{צ|שלשה ירחים}} — יש אומרים כי בחודש השביעי מתחילת ההריון נולד. גם זה דרש, כי לא יוכלו המצרים לדעת מתי הרתה האשה. ולפי דעתי, כי הכתוב ספר החדשים שיכלה להצפינו, כי אין כח באדם לראות באשה מתי תלד. כי רחוק הוא שהוא נולד בחודש השביעי מתחילת ההריון, כי הנולדים ככה הם קצרי קומה, ויותר חיים ונכבדים הם הנולדים באחד עשר, כי רובי הנולדים הם סמוכים לתשעה חדשים. והיודע עת ההריון יכול לדעת עת הלידה, והיודע עת הלידה יכול לדעת עת ההריון, כי דבר מנוסה הוא לקדמונים. וחמישה פעמים נסיתיו גם אני. כי מקום מזל הלבנה ומעלתה ברגע ההריון היא מעלת מזל הצומח ברגע הלידה. גם מעלה הצומחת רגע ההריון, שם תהיה הלבנה רגע המולד. והנה המעמד הקוצב הם רנ&quot;ט ימים ושליש יום, והאמצעי רע&quot;ג, והגדול שהוא הארוך רפ&quot;ז. וחכמי המולדות יודו כן. ואין טענה מהשבטים, כי להיותם על הסדר איננה ראיה, כי הרבה כאלה בתורה. על כן יתכן שרחל נתנה שפחתה ליעקב בלידת שמעון, גם נולד יששכר קודם אשר, ודינה בבטן אחת נולדה עם זבולון. על כן מלת &quot;ואחר ילדה בת&quot; {{ממ|בראשית|ל|כא}}, כמו: &quot;ואחרי כן יצא אחיו&quot; {{ממ|בראשית|ל|כה}}, שלא זכר 'ותהר' לכל אחד. גם &quot;לתקפות הימים&quot; {{ממ|שמואל א|א|כ}} – שלש היו.

[[קטגוריה:שמות ב ב]]</text>
      <sha1>ig6yjb6p634u2bl9ptzcy19om11jl1t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1419646</id>
      <parentid>1419603</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T16:00:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1532" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>r4ypo8oy2k0gu1szasvppq60vnmkul7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419675</id>
      <parentid>1419646</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T00:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1619" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>2xspvdapaf7yphcyep8zjkkpk2qrqeq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419694</id>
      <parentid>1419675</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T08:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1683" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>lhqt30pmzcbhp1fbz6pk6kyu8getkly</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דרך מצוותיך - איסור אכילת גיד הנשה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278406</id>
    <revision>
      <id>1419659</id>
      <parentid>768215</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T20:23:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>78.197.189.67</ip>
      </contributor>
      <comment>תיקנתי שגיאה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24183" xml:space="preserve">&lt;center&gt;'''[[דרך מצוותיך - מצות מילה|מצות מילה]] - [[דרך מצוותיך]] - [[דרך מצוותיך - מצות ציצית|מצות ציצית]]'''&lt;/center&gt;


{{דה מפרש|על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה}} {{ממ|בראשית|לב|לג}}.

'''להבין''' שורש עניין מצות איסור גיד הנשה, יש להקדים מאמר הזוהר {{ממ|זהר חלק א|כא|ב}} הובא ב- {{ממ|פרדס רמונים יז|א}}, הוא צולע על ירכו, דא איהו נצח ישראל, יריכו כתיב ולא ירכיו, דא דרגא רביעאה דלא אתנבי מתמן בר נש עד דאתא שמואל נביאה, ועל דא כתיב וגם נצח ישראל לא ישקר {{ממ|שמואל א|טו|כט}}, כדין אתתקן דרגא דא דהוה חלושא מכד אסתכן יעקב בממנא דעשו ונגע בכף ירכו כו' בגין דירכא איהו לבר מגופא כו' עכ&quot;ל לענינינו.

'''והקשה''' הפרדס ממה דאיתא ברעיא מהימנא להיפוך, שבהוד היה הפגם, דביה אתמר נתנני שוממה כל היום דוה {{ממ|איכה|א|יג}}. עכ&quot;ל, וכן הוא בתיקונים.

'''ותוכן תירוצו''' שם הוא, כי ענין הפגם הוא הסתלקות השפע מאותו המדה מחמת קטרוגים וצעקת הצוררים הנקראים אחרים, על עוונות ישראל ויאמרו מה נשתנו אלו מאלו הללו עע&quot;ז כו', ומתעורר כח הדין וסיגי הזהב יושפעו אל החיצונים והדין נגמר, והנה הנצח עם שעיקרו ענף החסד מכל מקום הוא כלול גם מהגבורה, וכן ההוד עם שעיקרו ענף הגבורה הוא כלול גם מהחסד, ולזאת גם שמתחלה היה הפגם בנצח ותקפה מדת הדין בו, הנה אחר כך נתקן הנצח במה שחזר להיות יונק מהימין ונתבע הדין אל ההוד כדרכו, נמצאת לפי שאמת הצליעה בהוד כו'.

'''ובטעמי המצות''' להרב חיים ויטאל פרשת וישלח תירץ בע&quot;א, כי בהיות המלכות אחור באחור עם הזעיר אנפין, השוק הימין של הזעיר אנפין שהוא סוד הנצח, היה שם שוק השמאל שלה שהוא ההוד, וכן הוא בגשמי כו', ומה שפירש בזוהר שהנצח נפגם הוא הנצח של הזכר, ומה שכתוב כי ההוד נפגם הוא בבחינת נקבה בירך שמאל שלה הדבוקים בימין של הזכר, שהוא הנצח כשהיא אחור באחור כו' ואילו היה פנים בפנים לא שלטו החיצונים, עד כאן דבריו.

==חלק ראשון==
===א===
'''והנה''' ביאור ענין הפגם כמו שנתבאר לעיל בשם הפרדס והיותו בנצח והוד דוקא, יובן בהקדים תחלה עין המדות למעלה, כי כבר נתבאר אצלינו במצות פריה ורביה, שעצמותו יתברך אינו מערך וסוג המדות כלל, כמאמר ([[פתיחת אליהו]]) לאו מכל אינון מדות איהו כלל, שאפילו החכמה ראשית ההשתלשלות היא כעשי' גשמיות ממש אצלו יתברך, אלא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין כו', וההנהגה הזאת הוא על ידי שהוא יתברך מאיר בהם בסוד איהו וחיוהי חד, וכמו שכתב הרמב&quot;ם שהוא היודע והוא הידוע והוא הדיעה עצמה כו' {{ממ|רמב&quot;ם הלכות יסודי התורה|ב|י}}.

'''ועל''' ידי זה נמשך אור והחיות לנבראים מעולם ועד עולם באמצעות הספירות והם הנקראים כלים, והנה הספירות הם עשר, '''ח'''כמה '''ב'''ינה '''ד'''עת, '''ח'''סד '''ג'''בורה '''ת'''פארת, '''נ'''צח '''ה'''וד '''י'''סוד עם המלכות כידוע, וגם כל מדה מעשר אלו כלולה מעשר, ודרך כלל נחלקו לשלש בחינות '''ר'''אש '''ת'''וך '''ס'''וף '''סתר''', שהם חב&quot;ד בחינות ראש, וחג&quot;ת בחינות תוך, ונה&quot;י בחינות סוף.

'''והוא''' על דרך משל, מדת החסד שהוא ימצא מצד האהבה שאוהב לזולתו, הרי האהבה היא פנימיותו של אותו החסד ששופע לזולתו כי היא סיבתו, ונקראת מוחין של החסד, כלומר בחינת טעם למציאת החסד היא האהבה הבאה מאיזו טענה שכליית ונקראת חב&quot;ד שבחסד, והחסד עצמו שהוא הויתור של ההשפעה הוא בחינת חסד שבחסד שהוא מהות מדת החסד, וכמו שאנו רואים שימצא שלא מצד אהבה וטענה כלל, כי גם שאינו אוהבו ואין לו היכרות עמו כלל, ישפיע לו רב טוב מצד מהות טבעיות חסדו לוותר בטבעו משלו, כמו שמצינו באברהם אבינו ע&quot;ה שנתן ממון ורב טוב גם לערביים הגם שבודאי לא היה אוהב אותם כלל, וזוהי מדרגה השנית שבמדות, והמדרגה השלישית היא הנקראת נצח ענף החסד, והענין כי הנה בב' בחינות החסד הנ&quot;ל, ימצא בהם הארת פנימיות הנפש והוא התענוג שתתענג הנפש מהשפעה זו, אין צריך לומר בבחינת הא' בחסד שימצא מצד האהבה והשכל, שעיקר גילוי התענוג הוא בשכל הסמוך וקרוב לו ועל ידו יומשך במדה ההיא, אלא גם בבחינה הב' בעצם מדת הוויתור המוטבע בלב, ימצא עונג רב בהשלימו טבע מדתו, כי תענוג יתפשט במדות שבלב, וזה שמצינו באברהם אבינו ע&quot;ה שנצטער כשלא היו לו אורחים, שאין זה מצד עצם מדת החסד בלבד, כי טבע המדה ההיא לחוס על דל כשרואה אותו, אבל למה יצטער אם אינו רואהו, אלא שזהו מצד התענוג שמתלבש במדת החסד בהיותו יוצא לפועל וכשלא תצא לפועל יחסר העונג, ומחמתו יבא הצער שהוא היפוך העונג כו', אבל יש בחינה שלישית והוא בחינת חסד הבא בדרך נצחון שמנצח עצמו ועומד על נפשו להיות מוותר הגם שאין בלבו כל כך לוותר, לא מצד אהבה לזולתו ולא וותרנות טבעית אלא דרך ניצוח ואכפיא לבד, ובזה אין התלבשות התענוג והארת פנימיות הנפש כלל, כי אם בחינת חיצוניות לנצח בלי טעם כלל, ועל דרך זה נמצא בפרט בכל מדה ג' בחינות אלו, כמו בחסד הנמצא מצד אהבה, הנה האהבה היא המוחין והחסד, והוויתור המורגש בלב בשעה זו נקראת חסד שבחסד, וגמר הנתינה בידיו בפועל ממש שאין בהם התלבשות התענוג הוא הנצח שבחסד, והכלל שבחינת הנצח הוא העשיה בפועל ממש שהוא בחינת חיצוניות ואחוריים, והנמשל מזה למעלה גם-כן במדותיו של הקב&quot;ה הנאצלות ממנו, הגם כי לא מחשבותי מחשבותכם {{ממ|ישעיה|נה|ח}}, מכל מקום ומבשרי אחזה אלוה {{ממ|איוב|יט|כו}} כתיב, להשכיל על דרך דוגמא מעט מזעיר.

'''והנה''' מדת חסדו של הקב&quot;ה להחיות עולמות ונבראים רבים לאין תכלית יש בה ג' בחינות הנ&quot;ל, והוא המוחין של החסד והוא בחינת החכמה המתלבשת בו שהוא הטעם של החסד וההשפעה הזאת ותכליתה, שהוא כדי להיות לו דירה בתחתונים וכיוצא, שיקיימו תרי&quot;ג מצות להמשיך התלבשות אורות בכלים כדי שיכירו הנבראים גדולתו יתברך לטוב להם כל הימים, הנה החכמה הזאת להיותה פנימיות החסד וההשפעה וסיבתו נקרא מוחין שלו. ועצם החסד והטוב הזה הוא בחינה שנית, והמצא תמצא לפעמים שיהיה הסתלקות בחינת המוחין מחמת איזו פגם, כשלא ישלימו ישראל תרי&quot;ג מצות על דרך משל, כפי חיוב החכמה והטעם ואף-על-פי-כן יהיה השפעת החסד והטוב מצד עצם מדת החסד להטיב לראויים ולשאינם ראויים, וכמו שאמרו רז&quot;ל דור אנוש ניזונין חסדו של הקב&quot;ה {{ממ|פסחים|קיח|א}}. והג' הוא בחינת נצח ענף החסד, והוא ענין ההשפעה הבאה בבחינת ניצוח בלבד, הגם שאין החסד זה בחפיצה חשיקה פנימיית מחמת איזה מונע וטענה המעכבת, וההפרש בזה הוא כי בבחינת החסד יש בו התלבשות תענוג העליון ממקור התענוגים הנקרא עתיק יומין, ולכך הוא נקרא עדיין מכלל גופא דמלכא, מה שאין כן בחינת הניצוח הוא כשאין גילוי תענוג כל-כך להשפיע אלא בחינת ניצוח לבד, וכענין שתוק כך עלה במחשבה כו' {{ממ|מנחות|כט|ב}}, וזהו סוד שנקראים נצח והוד ערבי נחל, שאין בהם לא טעם ולא ריח, ונקראים גם-כן ירכין דלבר מגופא, וכמו-כן בכל מדה בפרט יש ג' בחינות אלו, כמו בחינת החכמה של החסד, והחסד עצמו שבפנימיותו, וגמר השפע נקרא נצח, וזהו סוד ירכין דלבר מגופא, כי אינן אלא כלי השפע להשפיע לזולתו.

'''ועל-פי''' הקדמה זו יובן דרך הרמ&quot;ק באומרו שענין הפגם הוא הסתלקות פני הרחמים מאותו הספירה מחמת קטרוגים וצעקת האחרים והי' הפגם בספירת הנצח דוקא, להיות כי ידוע על-פי מה שכתוב אבינו אב הרחמים, שמבחינת מוחין דגדלות דוקא ימצאו הרחמים, מה-שאין-כן מוחין דקטנות הם דינים, וכמו שהגדול יש בו הסבלנות מה-שאין-כן הקטן, ולזאת בבחינת נצח שהוא עצם המדה והרצון בלי התלבשות המוחין כנ&quot;ל, יהי' הדין והקצף על העושה היפך רצונו יתברך, מה-שאין-כן בבחינת חכמה יהי' גם-כן הסבלנות לסבול גם העושה היפך רצונו יתברך ולהטיב לו, כי היא מקור הרחמים, וכמו שנתבאר במקום אחר בענין הציץ של כהן גדול, שפעולתו להמתיק הדינין הבאים ממצחא דזעיר אנפין, שהוא בחינת הסכם הרצון הנשאר אחר הסתלקות המוחין, שממנו יהי' התעוררות הדינין בתוקף מאד על עוברי רצונו, וכמו שכתוב באדרא רבה: כ&quot;ד בתי דינין אתערו ממצחא דזעיר אנפין כו' {{ממ|זהר חלק ג|רפג|א}} יעויין שם, וזהו שכתוב וירא כי לא יכול לו {{ממ|בראשית|לב|כו}}, לפגום ולפעול הדין למעלה ויגע בכף יריכו, ששם פעל פעולת הדין כנ&quot;ל.


==חלק שני==
===ב===
'''אך''' עדיין אינו מובן לפי דרך זה פשט לשון הכתוב ויגע בכף יריכו {{ממ|בראשית|לב|כו}} דיעקב, דמשמע שבבחינת נשמות ישראל הוא מדבר, שגם בהם לא יכול לנגוע כי-אם בירכין שלהם לא יותר, ולפי כל הנ&quot;ל אינו ענין אלא למעלה בספירות, הנה זה יובן בביאור דברי האריז&quot;ל, שהפגם הי' בנצח והוד בהיות זעיר אנפין ונוקבא אחור באחור, והוא על-פי הקדמת ענין המבואר במקום אחר בדרוש דעמלק שנאמר בו ויזנב בך כל הנחשלים אחריך {{ממ|דברים|כה|יח}} אחריך דייקא, למי שהוא בבחנת אחוריים והוא כמו שכתוב לכתך אחרי במדבר {{ממ|ירמיהו|ב|ב}}, ונתבאר שם דענין יציאת מצרים ברוחניות הוא היציאה מן המיצר והעוני בנפש ואין עוני אלא מן הדעת, וזהו שכתוב אעלה אתכם מעני מצרים {{ממ|שמות|ג|יז}} אל ארץ טובה ורחבה {{ממ|שמות|ג|ח}} כי במצרים כתיב ויאמן העם {{ממ|שמות|ד|לא}}, שלא הי' בהם רק בחינת אמונה בלבד, תכלית הקטנות וארץ טובה ורחבה הוא התרחבות הדעת וההשגה באור-אין-סוף ב&quot;ה, כמו שכתוב וידעתם כי אני ה' {{ממ|שמות|ו|ז}},וזהו בחינת גדלות, שנקודת הלב באה מגדלות הדעת ואז ההתפעלות בתענוג ומתיקות וזהו סוד &quot;ארץ טובה&quot;, וממצרים לארץ ישראל הלכו דרך המדבר, הוא בחינה הממוצעת בין תכלית הקטנות שהוא בחינת אמונה הנ&quot;ל לגדלות דדעת, ועל זה נאמר לכתך אחרי במדבר {{ממ|ירמיהו|ב|ב}}, וכתיב אחרי ה' וגו' תלכו {{ממ|דברים|יג|ה}}.

'''ובחינת''' פנים ואחוריים בנפש הוא, כשהלב מתפעל בפנימיותו עד שנהפך לבו בקרבו לחפוץ בה' מאד, והוא בחינת אתהפכא שבזהר, ואז הוא אהבה בתענוגים וזהו סוד פנים, אבל כשלא הגיע למדה זו עדיין ואוות לבו לתענוגי עולם הזה, אלא שמחמת שמשיג בשכלו בגדולת ה' איך דכולא קמיה כלא חשיביה וכי לו יאתה לדבוק בו ולעזוב כל אשר זולתו מנגד, והמוח שליט על הלב בטבעו ותולדתו ובעל כרחו יענה אמן לקיים ככל אשר יסכים ויגזור השכל, וזהו סוד אתכפייא שבזהר הנה זהו הנקרא אחוריים, והיציאה ממצרים בחינת האמונה בלבד בלי טעם ודעת אי אפשר להגיע לגדלות המוחין ולהפך לבו בבת אחת מן הקצה אל הקצה, אלא מתחלה הוכרח להיות בבחינת אתכפייא, כי המוח שליט כנ&quot;ל, וזה הי' הליכתם במדבר, שקבלו עליהם עול מלכות שמים ועול מצות, ובעודם בבחינה זו פגע בהם עמלק, וענינו על דרך שאמרו רז&quot;ל עליו יודע רבונו ומכוין למרוד בו, ירצו בזה כי הוא הקליפה שכנגד הדעת דקדושה, כי מודעת זאת מאמר רז&quot;ל אין אדם עובר עבירה אלא אם-כן נכנס בו רוח שטות {{ממ|סוטה|ג|א}}, דהיינו שמכסה על הדעת באמיתת גדולת הבורא יתברך על דרך שנתבאר בלקוטי אמרים {{ממ|תניא חלק א|כד}}, ואז שולטים הז' מדות רעות המנגדים לז' מדות טובות הנולדים מהדעת, והן הן ז' אומות הכנעני וכו', אבל אילו הי' מסתלק הרוח שטות [והי'] גילוי הדעת בה' אחד, היו נופלים הז' מדות רעות הנ&quot;ל, לא כן עמלק, יודע רבונו שהרי ידע הניסים דקריעת ים סוף ויציאת מצרים ומלאו לבו ללחום עם ישראל, אין זה כי-אם שמכוין למרוד, והוא בחינת החוצפא מלכותא בלא תגא, והוא בחינת המנגד לענין השליטה דמוח על להלב, שכח שליטה זו היא בעל כרחו של הלב, גם שאינו חפץ באמת, עם-כל-זה אינו יכול לזוז אפילו זיז, כל-שכן נגד ציווי השכל, והשליטה הזאת הוא ענין &quot;קשה עורף&quot;, כי העורף הוא שבאמצעותו נמשך שפע והתפשטות רוח השכלי בלב, ויש בו הקושי והחוזק הזה לשלוט על הלב, ועבור מדה טובה זו שבישראל אמר משה כי עם קשה עורף הוא וסלחת {{ממ|שמות|לד|ט}}, וכמאמר רז&quot;ל &quot;ג' עזין הן, ישראל באומות כו'&quot; {{ממ|ביצה|כה|ב}}. ולעומת בחינה זו יש ברע מדה הנקראת עקשות, שמתעקש בלא טעם ודעת נגד הדעת ואינו מניחו לקיים ציווי השכל והדעת, והרי זה חוצפא ועזות גדולה וזהו מדת עמלק, &quot;ויזנב בך כל הנחשלים אחריך&quot; {{ממ|דברים|כה|יח}}, רוצה לומר, אותן שהם עדיין בבחינה הממוצעת הנ&quot;ל, שלא נהפך לבם לגמרי כי-אם בחינת אתכפייא על-ידי שמוח שליט על הלב בעל-כרחו, ומוכרח הוא לציית להשכל כנ&quot;ל, נגד זה עומד עמלק ומונע מהלב הכרח זה, כי גם הוא מכריח הלב בחוצפא ועקשות שלו כנ&quot;ל, מה-שאין-כן למי שהוא כבר בבחינת אתהפכא, שלבו מתענג מאהבת ה', אין מקום לעמלק לשלוט עליו כנ&quot;ל.

'''וכמו''' שהוא בנפש למטה, כן הוא ממש למעלה בזעיר אנפין-ונוקבא, מודעת זאת שנצח-הוד-יסוד דאבא-ואימא נעשו מוחין לזעיר אנפין, כי חכמה-בינה-דעת דאבא-ואמא מתלבשים בנה&quot;י, ואמנם ענין ד' בתי תפילין הם ד' מוחין שבזעיר אנפין חכמה-ובינה חסד-וגבורה, משום שהדעת המלובש ביסוד אימא נחלק לחסד-וגבורה, והתחלקות זו הוא על-ידי קוצי דשערי דאריך-אנפין המכה בזעיר אנפין מאחוריו, וזהו סוד &quot;שומר ישראל&quot;.

''ופירוש''' חסד-וגבורה אלו, הגם כי כבר יש בזעיר אנפין ו' קצוות ומכללם חסד-וגבורה, אלא שהן בחינות מדות העצמיים כנ&quot;ל בענין הבחינה השנית מג' בחינות שבמדות, וחסד-וגבורה אלו הנקראים מוחין הם שכליים כנ&quot;ל בבחינה הא', ויש גם-כן בזעיר אנפין מוחין דקטנות ומוחין דגדלות, וענין מוחין דקטנות היינו על דרך הנ&quot;ל בענין מוח שליט על הלב, וזהו סוד קוצי דשערי דאריך אנפין, כי הכח הזה בדעת להיות שליט על המדות, נמשך מאריך אנפין שלמעלה מהחכמה, שממנו בא השליטה שהיא על כרחו של המקבל, ולשם עומד עמלק, מלשון &quot;ומלק את ראשו ממול ערפו&quot; {{ממ|ויקרא|ה|ח}}, יודע ומכוין למרוד נגד הדעת כנ&quot;ל, בחינת חוצפא אשר לנגד קוצי דשערי ושליטת דעת דקדושה כנ&quot;ל.

'''וכמו-כן''' מזעיר אנפין לנוקבא, נצח-הוד-יסוד דזעיר אנפין מוחין לנוקבא, ובכל לילה יורדת בבריאה-יצירה-עשיה ועולה בבוקר באצילות ומתייחדת עמו אחור באחור ואחר-כך פנים בפנים, והענין כי אין מלך בלא עם, עוממות בחינות נפרדים, והרי באמת אין לך דבר שחוץ ממנו יתברך, אלא שהפרידן לעינינו על-ידי גבורות וצמצומים להעלים ולהסתיר הארת אין-סוף שבאצילות, ויהי' על-ידי-זה התהוות הנפרדים, ובחינה זו נקראת אחוריים, נצח-הוד-יסוד דזעיר אנפין מוחין לנוקבא שהיא מקור הנבראים, דהיינו שההשפעה לנוקבא היא רק מבחינת נצח בלבד, שהוא בחינה היותר נמוכה על-דרך שנתבאר-לעיל.

'''והנה''' כתיב מלחמה לה' בעמלק '''מדר דר''' {{ממ|שמות|יז|טז}}, פירוש לשון '''דרי דרי - שורות שורות''', דהיינו בכל בחינות השלתלשלות מפרצוף לפרצוף, שנה&quot;י שבעליון נעשו מוחין לתחתון, יש בחינת עמלק המנגד, הוא בחינת החוצפא המנגד לניצוח דקדושה, שהוא ענין השליטה דמוח שליט על הלב, שזהו סוד המוחין שנעשו בתחתון מנה&quot;י שבעליון כנ&quot;ל, וזהו סוד המלחמה עמו, וכבר ידעת ענין עבודת האדם, שבאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, דהיינו באותה בחינה שהאדם עובד ה' הוא מעורר כך למעלה, וכשעובד בבחינת אחוריים דמוח שליט על הלב ועובד ה' להיות שונה פרקו ביותר מרגילותו, כדאיתא בדברי רז&quot;ל {{ממ|חגיגה|ט|ב}}, הרי זה מעורר גם-כן למעלה להיות יחוד זעיר אנפין-ונוקבא אחור-באחור ולא יפרידם עמלק, וזהו סוד &quot;ואזניך תשמענה דבר מאחריך&quot; {{ממ|ישעיהו|ל|כא}}, ואחר-כך כשהגיע למעלת אהבה בתענוגים דפנים הנ&quot;ל, מעורר גם-כן למעלה יחוד פנים-בפנים. ולזה גם בהיפוך ח&quot;ו כשיש פגם למטה בעבודתו, נפעל כך למעלה, וזהו סוד &quot;ויגע בכף יריכו&quot; {{ממ|בראשית|לב|כו}} דיעקב, בבחינת נצח שבו, כשהעבודה בבחינת אחוריים בבחינת ניצוח לבד, שם יש מקום לעמלק לפעול ולעכב עבודה זו, על-דרך הנ&quot;ל (אלא שעמלק ממש הוא נגד הדעת ולכן נלחם עם משה, וכאן עם בחינת נצח הי' ענף ממנו על-דרך הנ&quot;ל בפירוש מדר דר כו') ועל-ידי-זה גם-כן פגם למעלה בנצח דזעיר-אנפין, ולכן נמנע שפע הנבואה שבאה מנצח-והוד לטעם הנ&quot;ל שהם כלי השפע, וזהו סוד &quot;ודבר הי' יקר בימים ההם&quot; {{ממ|שמואל א| ג|א}}, עד ששמואל תיקן מדת הנצח, ולכן נאמר לו &quot;פקדתי את אשר עשה עמלק&quot; {{ממ|שמואל א|טו|ב}}, כי אז יש יכולת להלחם בעמלק העומד לנגד בחינה זו דניצוח ושליטה כנ&quot;ל.

'''והנה'' ידוע דעלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה, ולכן גם בנצח-והוד של הבעלי חיים שהם ירכין נעשה פגם הנ&quot;ל, וזהו סוד גיד הנשה, ולכן אמרו רז&quot;ל &quot;אין בגידין בנותן טעם&quot; {{ממ|חולין|פט|ב}}, &quot;אלא עץ הוא והתורה אסרתו&quot; {{ממ|חולין|צב|ב}}, וכמו שנתבאר לעיל בענין ערבי נחל, שאין להם לא טעם וכו'.

'''ובזה''' יובן מה-שכתוב בזהר א&quot;ת גיד הנשה ראשי-תיבות '''ת'''שעה '''א'''ב, שגיד זה א' משס&quot;ה שולט בתשעה באב, והענין כי כבר ידעת ענין &quot;והנצח זו בנין ירושלים&quot;, ולפי שגיד זה נגד הנצח דקדושה, על-כן הי' בו חורבן בית המקדש, וכמו שביעקב כתיב &quot;ויזרח לו השמש&quot; {{ממ|בראשית|לב|לב}}, כך עתיד הקב&quot;ה לרפאינו ולגאלינו במהרה-בימינו-אמן.

[[קטגוריה:גיד הנשה]]
[[קטגוריה:דרך מצוותיך]]</text>
      <sha1>ojj41ixifbictrc0tci5gk2bqxtvb7m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור אורח חיים צד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>282165</id>
    <revision>
      <id>1419634</id>
      <parentid>1338390</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T12:05:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נשלמה עריכת והגהת טור, ב&quot;י וד&quot;מ לסימן זה בס&quot;ד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25177" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|צג|צד|צה|}}
==טור==
ובקומו להתפלל יחזיר פניו למזרח, דתניא: סומא ומי שאינו יכול לכוין הרוחות, יכוין לבו לאביו שבשמים, שנאמר: &quot;והתפללו אל ה'&quot;. היה עומד בחוץ לארץ, יכוין פניו כנגד ארץ ישראל, שנאמר: &quot;והתפללו אליך דרך ארצם&quot;. היה עומד בארץ ישראל, יכוין פניו כנגד ירושלים, שנאמר: &quot;והתפללו אל העיר הזאת&quot;. היה עומד בירושלים, יכוין פניו כנגד בית המקדש, שנאמר: &quot;והתפללו אל הבית הזה&quot;. היה עומד בבית המקדש, יכוין פניו כנגד קדשי הקדשים, שנאמר: &quot;והתפללו אל המקום הזה&quot;. היה עומד אחורי הכפורת, מחזיר פניו כנגד הכפורת. 

נמצא, עומד במזרח, מחזיר פניו למערב. במערב, מחזיר פניו למזרח. בצפון, מחזיר פניו לדרום. בדרום, מחזיר פניו לצפון. נמצא כל ישראל מכוונין לבם לאביהם שבשמים. אמר ר' אבין ואיתימא רבי אבינא: מאי קרא? &quot;כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות&quot;, תל שהכל פונין בו. וכהך שמעתתא קיימא לן, ולא כההיא דב&quot;ב דפליגי אמוראי בפרק לא יחפור, איכא מאן דאמר שכינה במזרח, וצריך להחזיר פניו למזרח, ואיכא מאן דאמר שכינה במערב, וצריך להחזיר פניו למערב. ואנן שמחזירין פנינו למזרח, מפני שאנו יושבים במערבה של ארץ ישראל, וכשנחזיר פנינו למזרח נמצינו מתפללין כנגד ירושלים. 

היה רוכב על החמור, אין צריך לירד ולהתפלל אפילו אם יש לו מי שתופס חמורו, אלא מתפלל דרך הילוכו. וכן אם היה בספינה או על גבי קרון, יושב ומתפלל. או אם היה הולך ברגליו, מתפלל דרך הילוכו אף אם אין פניו כנגד ירושלים, אפילו שלא במקום סכנה; כי אם יעמוד ויתפלל, יקשה בעיניו איחור דרכו ויטרד לבו ולא יכול לכוין. ויש מחמירין לעמוד באבות.

==בית יוסף==
ו'''בקומו להתפלל יחזיר פניו למזרח, דתניא: סומא ומי שאינו יכול לכוין הרוחות''' וכו', עד '''תל שהכל פונים בו''' — הכל בפרק תפילת השחר {{הפניה-גמ|ברכות|ל|א}}. ובפרק לא יחפור {{הפניה-גמ|בבא בתרא|כה|ב|מסכת=כן}}, אמר ליה ר' חנינא לר' אשי: כגון אתון דיתביתו בצפונה של ארץ ישראל, אדרימו אדרומי:

ומה שכתב: '''וכהך שמעתתא קיימא לן ולא כההיא דבבא בתרא''' וכו', עד '''שאנו יושבים במערבה של ארץ ישראל''' — כן כתבו התוס' והרא&quot;ש בפרק תפילת השחר. וכתב רבינו הגדול מהר&quot;י אבוהב ז&quot;ל: ותימה על המנהג שאנו נוהגים להתפלל לצפון ולדרום, ולא היה לנו להתפלל אלא למזרח כדברי המחבר. ונראה שיש לנו להחזיר הפנים בצד המזרח כשאנו מתפללין לצפון ולדרום, כדאמרינן בפרק לא יחפור, &quot;דמצדד אצדודי&quot;; פירוש, שהמתפלל לצפון ולדרום יש לו להטות פניו לצד ארץ ישראל, עכ&quot;ל. ומיהו רש&quot;י פירש, '''דמצדד אצדודי''' מעט לצד הדרום, משמע שפניו כלפי מזרח והוא מצדד כלפי דרום כדי שיחכים, או כלפי צפון כדי שיעשיר. ועם כל זה, כיון דאשכחן דמצדד אצדודי מהני, יש ללמוד משם למתפלל כלפי צפון או דרום דסגי בשיצדד פניו כלפי ארץ ישראל. וכן כתב סמ&quot;ג, גרסינן בפרק ב דבבא בתרא: אתון דיתביתו לצפונה דארץ ישראל אדרימו, ואנו יושבים במערב ארץ ישראל ומכוונים למזרח כנגדה. ואף על פי דאמר מר: הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין, מכל מקום צריך לצדד פניו למזרח כדמסיק התם, עכ&quot;ל{{שוליים|(א)}}: 

כתב ה&quot;ר יונה בפרק תפילת השחר: היה עומד בחוץ לארץ, יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל; לא תימא כנגד ארץ ישראל בלבד, אלא כנגד ארץ ישראל וכנגד ירושלים וכנגד המקדש וכנגד בית קדשי הקדשים. וכשעומד בירושלים אינו צריך לכוין כנגד ירושלים, שהרי כבר עומד בתוכה, אבל יש לו לכוין כנגד בית המקדש וכנגד בית קדשי הקדשים:

'''היה רוכב על החמור אין צריך לירד ולהתפלל''' וכו' — בפרק תפילת השחר {{הפניה-גמ|ברכות|ל|א}}, תנו רבנן: היה רוכב על החמור והגיע זמן התפילה, אם יש לו מי שיאחז את חמורו, ירד למטה ויתפלל; ואם לאו, ישב במקומו ויתפלל. רבי אומר: בין כך ובין כך ישב במקומו ויתפלל, לפי שאין דעתו מיושבת עליו. אמר רבא ואיתימא ר' יהושע בן לוי, הלכה כרבי. וכתבו התוס': '''הלכה כרבי,''' שלא ירד למטה, ואפילו שלא במקום סכנה, ואפילו במהלך מתפלל ואינו צריך להחזיר פניו כנגד ירושלים. וכן כתבו המרדכי והרא&quot;ש, ודלא כה&quot;ר יוסף שפירש דאיירי במקום סכנה. וגם הרשב&quot;א כתב דמשמע דלא נחלוק בין מהלך במקום גדודי חיה ולסטים ובין מהלך שלא במקום גדודי חיה. וכן משמע דלא שנא ראשונות ואחרונות לא שנא אמצעיות, דהא לא מפליג בהו כלל. וכן נמי לא שנא בין בעי למיזל באורחא רחיקתא ובין בעי למיזל אפילו קליל ואפילו בתוך התחום, כדמשמע מההיא דתניא בסמוך: השכים לצאת לדרך מביאין לו שופר ותוקע וכו', ומדקתני שופר ותוקע, אלמא ביום טוב עסקינן, ואם כן היכי משכים לצאת לדרך? אלא דעל כרחך במשכים לצאת בתוך התחום. ואוקימנא פלוגתא בתפילה מעומד אף מהלך, דאלמא לעולם אינו צריך לעמוד כלל. אלא דההיא איכא לדחויי במהלך חוץ לתחום ועל ידי בורגנין, עכ&quot;ל: 

וכתב הרוקח: היה רוכב על החמור, יושב ומתפלל. יכול יחזיר פניו? אין יכול לכוין לבו כנגד בית קדשי הקדשים. וטעמא דרבי פירש רש&quot;י, מפני שקשה עיכוב הדרך, וכן כתב הרא&quot;ש. ולפי זה, אם קדם הוא את השיירא ועבר אותה וצריך להמתין להם, אם יש לו מי שיאחז בהמתו, ירד, שהרי אינו קשה בעיניו עיכוב הדרך, דבין כך ובין כך צריך הוא להמתין. אבל ה&quot;ר יונה כתב דטעמא דרבי מפני שבירידה ובעליה תתבלבל מחשבתו ולא יוכל לכוין; ולפי טעם זה, אף על פי שהוא צריך להתעכב ולהמתין השיירא, לא ירד: 

וזה לשון ר&quot;י: ההולך בדרך ומתפלל י&quot;ח, אין לו לעמוד מדרכו, שאם יאחר דרכו לא יהא דעתו מיושבת עליו, כן כתבו המפרשים וכן כתב הרא&quot;ש. ונראה לי כי הכל לפי הדרך ולפי המקום ולפי יראתו ויישוב דעתו, עכ&quot;ל. ודברים נכונים הם: 

ומשמע מדברי התוספות והרא&quot;ש והמרדכי, שיתפלל בעודו רוכב ומהלך, ואינו צריך להתעכב כלל. וכבר כתבתי בסמוך בשם הרשב&quot;א, דמדפסקינן הלכה כרבי, משמע דלא שנא ראשונות ואחרונות לא שנא אמצעיות, דהא לא מפליג בהו כלל. אבל ה&quot;ר יונה כתב שצריך לעכב הבהמה, דאמרינן בפרק קמא דקידושין {{הפניה-גמ|קידושין|לג|ב|מסכת=כן}} רכוב כמהלך דמי, וכי היכי דמהלך על רגליו אינו יכול להתפלל כשהוא מהלך אלא יש לו לעמוד, הוא הדין נמי ברוכב. תדע, דהא אמרינן לעיל: הביננו מעומד. מיהו אפשר שאם השיירא הולכת, יתפלל בלא עיכוב הבהמה, שהתפילה כיון שתלויה בכוונה ובישיבת האברים בנחת, אין לדמות הליכה ברגליו שיש לו עמל בהליכתו ולא יוכל לכוין כלל להליכת בהמה, שעומד עליה בנחת. ובדיעבד אם השיירא הולכת מותר, ובלבד שיעכב אותה באבות, מפני שבאבות אפילו בדיעבד אמרו שצריך כוונה, ואם לא כיון צריך לחזור ולהתפלל, עכ&quot;ל. ולשון בדיעבד שכתב גבי שיירא הולכת קשה בעיני, ונראה דהיכא שאי אפשר לו להתעכב מפני שהשיירא הולכת קרוי דיעבד. '''ולעניין הלכה''' נראה, שאם אפשר לעכב הבהמה באבות, יעכב; ואם הוא במקום סכנה, אפילו באבות לא יעכב: והיכא שהתפלל והוא מהלך, יתבאר בסמוך שכשיגיע למקום תחנותו, צריך לחזור ולהתפלל מעומד: 

כתוב באהל מועד: הרוכב אינו צריך לירד למטה, אלא מתפלל כשהוא רוכב, ואפילו במהלך ברגליו מותר להתפלל בדרך, אלא שיש מחמירין לעמוד באבות. וכתבו התוס' דמשום כך אמרו דהביננו מעומד, משום דהואיל ואין בה אלא כעין שבעה ברכות לא דמיא למתפלל י&quot;ח. ומתוך דבריהם נראה לעניות דעתי, שהיוצא לדרך ביום טוב שני ללוות המת, או שיצא באונס, אין מתפלל ז' ברכות של יום טוב אלא מעומד, דלא גמרינן ז' ברכות מי&quot;ח, עכ&quot;ל{{שוליים|(ב)}}: 


ומה שכתב רבינו: '''וכן אם היה בספינה או על גבי קרון, יושב ומתפלל''' — נראה שלמד כן מדתניא בפרק תפילת השחר {{הפניה-גמ|ברכות|ל|א}}: השכים לילך בקרון או בספינה, מתפלל, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. רבי שמעון בן אלעזר אומר: בין כך ובין כך קורא קריאת שמע ואחר כך מתפלל. ואמרינן: במאי קא מיפלגי? מר סבר: תפילה מעומד עדיף, ומר סבר: מיסמך גאולה לתפילה עדיף; אלמא דכשיושב בקרון או בספינה, מתפלל מיושב. וטעמא דקרון, מפני שאי אפשר לעמוד, מפני שמתנועע לכאן ולכאן, והאי טעמא שייך נמי בספינה. ורש&quot;י כתב, דטעמא דספינה משום ביעתותא דמיא. 

וזה לשון ארחות חיים: היה יושב בספינה או בעגלה, כתב {{קיצור|הריא&quot;ג|הרב יצחק אבן גיאת}}: אם יכול לעמוד בהגיעו למקום הכריעות – עומד, כדי שיהא כורע מעומד ומפסיע ג' פסיעות; ואף על פי שיושב בכל התפילה, שפיר דמי. ואם אי אפשר, מתפלל כל תפילתו בשבתו, עכ&quot;ל: 

כתב הרמב&quot;ם בפרק  ה: היה יושב בספינה או בעגלה, אם יכול לעמוד יעמוד, ואם לאו ישב במקומו ויתפלל. חולה מתפלל אפילו שוכב על צדו, והוא שיוכל לכוין את דעתו. ובהגהות מיימוני החדשות כתוב: רש&quot;י היה נוהג שלא התפלל בשעת חליו, אלא קריאת שמע בלבד קרא, וכן כתב בכלבו. וכתוב בכתבי מה&quot;ר ישראל סימן נ&quot;ז, דרש&quot;י לא היה מתפלל בחליו, רק קריאת שמע, והרמב&quot;ם כתב דהחולה מתפלל בשכיבה על צדו. ודאי דליכא מאן דפליג דאנוס מצי להתפלל מיושב, כדמוכח בפרק תפילת השחר; אלא רש&quot;י היה חולה כל כך שלא היה יכול לכוין בתפלתו, ובקריאת שמע, שאין צריך לכוין {{ק|[אלא]}} רק בפסוק א', קרא. והרמב&quot;ם איירי שאינו חולה כל כך, עכ&quot;ל. ובסימן ק&quot;ח יתבאר אם אחר כך משלים תפילתו: 

כתוב בארחות חיים בשם פסיקתא: אם אין אתה יכול, התפלל על מיטתך. אם אין אתה יכול ואתה אנוס מחולי או מדבר אחר, אמור בלבבך, שנאמר: &quot;אמרו בלבבכם&quot;: 

כתוב בארחות חיים בשם רש&quot;י, שמי שהיו לו גוים מכאן ומכאן, ומתיירא שמא יפסיקו תפילתו או יפסידו מקחו, שישב במקומו ויתפלל, לפי שאין דעתו מיושבת עליו. ואף על פי שצריך לעשות ג' פסיעות בסוף התפילה, יושב ומתפלל וכורע, עכ&quot;ל. וכן כתב בשבלי הלקט בשם רבינו האי, שכיון שמתיירא לעזוב מקחו אין דעתו מיושבת עליו, מתפלל יושב ופטור מג' פסיעות, וכריעות כורע, עכ&quot;ל{{שוליים|(ג)}}: 

ונראה שיש ליזהר שלא לסמוך עצמו לעמוד או לחבירו בשעת תפילה, דהוי לה עמידה מן הצד ולאו עמידה היא, כמו שיתבאר [[טור אורח חיים קמא|בסימן קמ&quot;א]] בס&quot;ד. וכן כתב הגהות מיימוניות בפרק ה{{שוליים|(ד)}}: 


גרסינן בפרק תפילת השחר {{ק|([[ברכות ל א|שם]])}}: רב אשי מצלי בהדי ציבורא ביחיד מיושב; כי הוה אתי לביתיה הדר ומצלי מעומד. ופירש רש&quot;י: בשבת הרגל היו העם הולכים לבית המדרש, וכשמגיע זמן קריאת שמע קורין, והדרשן דורש, והעם נשמטין ומתפללין איש איש לבדו. ורב אשי היה ראש ישיבה במתא מחסיא ודרש, והוא לא היה מתפלל קודם בית המדרש, אלא כשמגיע זמן קריאת שמע לוחש הרבה יחד למתורגמן העומד לפניו, ובעוד שהמתורגמן משמיע לרבים – הוא קורא את שמע, וסומך גאולה לתפילה ומתפלל מיושב, שלא היה רוצה לצאת, שלא להטריח את הציבור לעמוד מפניו, ע&quot;כ. למדנו מכאן שמי שהיה מוכרח להתפלל מיושב, כשיוכל יחזור להתפלל מעומד. מיהו אפשר היה לומר דהיינו דווקא כגון רב אשי, שהיה מכוין בתפילתו; אבל כגון אנו שאין אנו מכוונים בתפילתנו, לא יחזור להתפלל, דקרינן ביה &quot;למה לי רוב זבחיכם&quot; וכמו שכתב רבינו [[טור אורח חיים קנ|בסימן ק&quot;ן]] בשם הרא&quot;ש. אלא שהתוספות כתבו שם גבי אבוה דשמואל ולוי, כי הוו בעו למיפק לאורחא וכו': משמע די&quot;ח ברכות מותר להתפלל בדרך כשמהלך, ואינו צריך לעמוד. ואם תאמר, ומאי שנא מ&quot;הביננו&quot; דמסקינן לעיל דמעומד דווקא? ויש לומר דשאני &quot;הביננו&quot; שהיא קצרה ואין כאן ביטול דרך כל כך כמו בי&quot;ח ברכות. ועוד פירש הר&quot;מ, דהכא כי הדר לביתיה מצלי מעומד כדאמרינן בסמוך, רב אשי מצלי בהדי ציבורא ביחיד מיושב כדי לקרות קריאת שמע בעונתה, וכי הדר לביתיה מצלי מעומד, עכ&quot;ל. ונראה מדבריהם שמי שמתפלל מיושב, מדינא חייב לחזור ולהתפלל מעומד. ומשמע מהא דרב אשי שמי שהתפלל מיושב, כשחוזר להתפלל מעומד אינו צריך לחדש דבר בתפילתו, דהא סתמא קאמר: &quot;הדר ומצלי מעומד&quot;, משמע דמצלי תפילה הנהוגה בלי תוספת ומגרעת:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
ובקומו להתפלל יחזיר פניו למזרח דתניא וכו' ס&quot;פ ת&quot;ה (דף ל') וכתבו התוס' וז&quot;ל היה עומד בח&quot;ל יכוין כנגד א&quot;י ול&quot;ג לבו דאפניו קאי כדקתני סיפא היה עומד במזרח מחזיר פניו למערב עכ&quot;ל וכך היא גירסת הרא&quot;ש דבכולהו אמר בסתם יכוין כנגד וכו' ולא הזכיר לא פניו ולא לבו אבל בגירסת גמרתינו ובאלפסי אמר יכוין את לבו בכולהו ונראה ליישב גירסא זו דאע&quot;פ דודאי דאפניו קאי כדקתני סיפא מ&quot;מ לא קאמר יכוין את פניו דהוה משמע דצריך שיהא פניו מכוון ממש וזה אי אפשר לכל אדם אלא צריך שיכוין לבו לאותו רוח שמחזיר לו פניו אע&quot;פ שאינו מכוון ממש ובזה אפשר ליישב מקצת נוסחאות דספרי רבינו דבעומד בח&quot;ל ובעומד בבה&quot;מ ובעומד אחורי הכפורת אמר יכוין פניו יחזיר פניו ובעומד בא&quot;י ובעומד בירושלים אמר יכוין לבו דאיכא למימר דאתא לאורויי דתרתי בעינן דיחזיר פניו אלא כיון דאי אפשר דיחזיר פניו ממש למה שהוא מכוין מכל מקום יכוין את לבו לאותו רוח שמחזיר לו פניו כדפי' אבל העיקר דט&quot;ס הוא וצ&quot;ל בכולהו יכוין פניו או בכולהו יכוין לבו וכך הוא ברוב נוסחאות בספרי רבינו שכתוב בכולהו יכוין את פניו:

ומ&quot;ש היה עומד אחורי הכפורת מחזיר פניו כנגד הכפורת וכו' כך היא גירסת הרא&quot;ש ולגירסא זו ל&quot;ק מידי אבל בגירסתינו בגמרא וכן באלפסי כתוב היה עומד אחורי הכפורת יראה את עצמו כאילו הוא לפני הכפורת וקשה דלמה שינה בבבא זו ולא אמר יכוין פניו כנגד הכפורת כמ&quot;ש ברישא ונראה דאתא לאשמועינן דצריך שיכוין פניו ממש כנגד הכפורת ואע&quot;פ דבכל הני דברישא אי אפשר לכל אדם לכוין פניו ממש כנגד המקום אבל כאן שעומד בעזרה אחורי הכפורת צריך שיראה את עצמו כאילו הוא ממש לפני הכפורת שהרי אפשר לכל אדם לכוין כנגד הכפורת:

ומ&quot;ש וכהך שמעתתא קי&quot;ל וכו' עד וכשנחזיר פנינו למזרח נמצינו מתפללין כנגד ירושלים כ&quot;כ התוס' והרא&quot;ש בס&quot;פ ת&quot;ה וז&quot;ל הגהות ש&quot;ע שהביא דברי ר' ישעיה אחרון בשלטי הגבורים ואין עושין מקום הארון וצד התפלה נגד זריחת השמש ממש כי זהו דרך האפיקורסים רק מכוונים נגד אמצע היום עכ&quot;ל וז&quot;ל בעל הלבוש כיון דארצות האלו הם כנגד מערבית צפונית של א&quot;י על כן צריך ליזהר כשבונין בה&quot;כ שיעמידו כותל המזרחי שבו הארון ומתפללין כנגדו שתהא הכותל נוטה לצד מזרחית דרומית דהשתא מחזיר פניו כנגד א&quot;י ובה&quot;מ וקדשי קדשים אבל אם מעמידין כותל המזרחי כנגד זריחת השמש ממש איתא בה תרתי לריעותא חדא דאינו מחזיר פניו לא&quot;י כלל אידך דאיכא משום דרכי אפיקורסות שמחזירים פניהם למזרח ומשתחוין לשמש ואם יעמיד כותל המזרחי לצד מזרחית צפונית אע&quot;פ שאין בזה חששא דרך אפיקורסות כיון שאינו מחזיר פניו בשעת תפלה כנגד זריחת השמש מכל מקום אינו מחזיר פניו כלל לצד א&quot;י אבל כשמעמידין כותל המזרחי כנגד מזרחית דרומית אית ביה תרתי לטיבותא דאינו מחזיר פניו בשעת תפלה כנגד זריחת השמש ממש וגם מחזיר פניו לא&quot;י וב&quot;ה וקדשי קדשים וכל דבריו נכללין במ&quot;ש ר&quot;י אחרון דמכוונים כנגד אמצע היום וכמ&quot;ש בהגהת ש&quot;ע:

היה רוכב על החמור וכולי שם פליגי ת&quot;ק ורבי בברייתא ואמר רבא ואיתימא ריב&quot;ל הלכה כרבי דאפילו יש לו מי שיאחז את חמורו ישב במקומו ויתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו ופירש&quot;י שקשה עליו עיכוב הדרך עכ&quot;ל:

ומ&quot;ש וכן אם היה בספינה או ע&quot;ג קרון יושב ומתפלל שם בפלוגתא דת&quot;ק ורשב&quot;א בברייתא מפורש דבקרון או בספינה יושב ומתפלל ופירש&quot;י דבספינה איכא ביעתותא דמיא עכ&quot;ל משמע דבקרון פשיטא דאיכא ביעתותא שמא יפול מן הקרון ולא צריך לפרש אבל בספינה שהיא רחבה ליכא ביעתותא דנפילה והיה צריך לפרש דאעפ&quot;כ אין דעתו מיושבת משום דאיכא ביעתותא דמיא דיורדי הים באניות המה ראו מעשי ה' וגו':

ומ&quot;ש או אם היה הולך ברגליו וכו' כל זה כתבו התוספות לשם בד&quot;ה הלכה כרבי וכ&quot;כ הרא&quot;ש ודלא כמו שפירש ה&quot;ר יוסף דאיירי במקום סכנה:

ומ&quot;ש ויש מחמירין לעמוד באבות אכולהו קאי דבין ברוכב על החמור ובין היה בספינה או ע&quot;ג קרון ובין היה הולך ברגליו צריך שיעמוד מפני שבאבות צריך כוונה ואם לא כיון צריך לחזור ולהתפלל וכ&quot;כ ה&quot;ר יונה ומיהו ודאי דוקא כשאין סכנה אבל במקום סכנה אפילו באבות א&quot;צ לעמוד וכן פסק ב&quot;י וכ&quot;כ בש&quot;ע: וכתב עוד ב&quot;י מי שהוא אנוס דמתפלל מיושב דכשיוכל אח&quot;כ צריך לחזור ולהתפלל מעומד וא&quot;צ לחדש בה דבר ע&quot;כ ופשוט הוא דלא גרע מספק התפלל דמתפלל בלא חידוש דאין לך חידוש גדול מזה כדלקמן [[טור אורח חיים קז|בסימן ק&quot;ז]] לדעת ה&quot;ר יונה וכן פסק לשם בש&quot;ע והכי נמי אין לך חידוש גדול מזה שמתפלל מעומד והכי איתא להדיא בפ' ת&quot;ה דף ל' דהכי עביד רב אשי וכ&quot;כ התוס' לשם בד&quot;ה מסמך גאולה:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} כתב בהגהת אלפסי החדשים סוף תפילת השחר, וזה לשון ר&quot;י א&quot;ז: יש מגדולי החכמים שהיו מתפללים לכל רוח לכוין נגד ארץ ישראל, חוץ מרוח מזרחית שהיה נזהר מלהתפלל כנגדו, לפי שהאפיקורסים עובדים ומתפללים באותו רוח, כמבואר בפרק לא יחפור. ונראה שלזה נתכוונו קדמונינו שאין מתפללים בכנסיות נגד זריחת השמש ממש. ובכנסיות שלנו מקום תפלה מכוון נגד אמצע היום, ואף הוא כנגד ארץ ישראל, עכ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ב)}} ועדיף היה לומר דין זה בז' ברכות של מוסף ראש חודש וחול המועד. ומכל מקום נראה, דבמקום שהשיירא הולכת ויש סכנה בדבר, יכול להתפלל כך בהליכה, דלא עדיף מברכת אבות, ואפילו הכי אמרינן דבכהאי גוונא אפילו באבות לא יעכב: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} ובהג&quot;ה אלפסי החדשים סוף פרק תפילת השחר: הרוכב על הבהמה, נראה בעיני שיש לו לחזור בהמתו או מחזיר עצמו לאחוריו על גבי בהמתו, כדרך שהיה נוהג כשנפטר מלפני המלך, עכ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ד)}} וכן הוא במרדכי פרק קמא דברכות, ע&quot;כ:</text>
      <sha1>dycb1udcpgpx8ylfn6h02wdfx3biwez</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1419647</id>
      <parentid>1419627</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T16:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2850" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(ייצוג בעסקאות בדירות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(דירקטורים בחברה ציבורית)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(העסקת טוען)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירת חברי בתי דין מחוזיים)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירות למוסדות הלשכה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)}}]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)|תקנות המיילדות {{מוקטן|(החזקת פטידין והשימוש בו)}}]]
* [[תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי)|תקנות הרופאים הווטרינרים {{מוקטן|(בחינת רישוי)}}]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)|כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים {{מוקטן|(סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)}}]]
* [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>d145v248x3fndwher7ebod9u54jjzu7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419676</id>
      <parentid>1419647</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T00:00:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3114" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(ייצוג בעסקאות בדירות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(דירקטורים בחברה ציבורית)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(העסקת טוען)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירת חברי בתי דין מחוזיים)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירות למוסדות הלשכה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)}}]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)|תקנות המיילדות {{מוקטן|(החזקת פטידין והשימוש בו)}}]]
* [[תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי)|תקנות הרופאים הווטרינרים {{מוקטן|(בחינת רישוי)}}]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)|כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים {{מוקטן|(סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>dwtubs82broqxbg3x447lu6bb1ylrfm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419695</id>
      <parentid>1419676</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T08:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3154" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)|תקנות לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(ייצוג בעסקאות בדירות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(דירקטורים בחברה ציבורית)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(העסקת טוען)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירת חברי בתי דין מחוזיים)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירות למוסדות הלשכה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)}}]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)|תקנות המיילדות {{מוקטן|(החזקת פטידין והשימוש בו)}}]]
* [[תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי)|תקנות הרופאים הווטרינרים {{מוקטן|(בחינת רישוי)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>jw3bwh7zg62px2cu2bqg7oqux8301v5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1419645</id>
      <parentid>1419597</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T16:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36794" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* {{v}} נוצר [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>b4j59221otyqro2z4hp97shc47qskvt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419674</id>
      <parentid>1419645</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T00:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36809" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* {{v}} נוצר [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>oq3zxh1bmme1grzc3x3wuwkil51og9x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419693</id>
      <parentid>1419674</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T08:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36824" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* {{v}} נוצר [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>mioeemhmhe38ee86f07udoxdy6xqq4i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם על תמורה ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317647</id>
    <revision>
      <id>1419656</id>
      <parentid>666064</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T19:50:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7425" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על תמורה|ב|ג|ד|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה תמורה ג רמבם]]

==תמורה פרק ג==

===[[משנה תמורה ג א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;מה שאמר '''ולדן''' - רוצה לומר ולדי שלמים ולדי תמורת שלמים.

וסיבת מחלוקת רבי אלעזר וחכמים, שרבי אלעזר אומר שאם אנו מתירים לקרב ולד שלמים הרי זה מניח בהמת שלמים כשהיא אצלו ואינו שוחטה ותלד להרבות לו שלמים ועובר על מה שאמר רחמנא לא תאחר לשלמו. ורבנן אין חוששין לגזירה זו.

ואמר רבי שמעון, שחכמים מודים שלא יקרב *ולד לפי שגילה דעתו שלא יעשה מהם עדרים ועל הולד עצמו נחלקו.

ועדות רבי פפייס סותר דברי רבי אלעזר.

ומה שאמר '''בחג''' - רוצה לומר בחג השבועות. לפי שכל החכמים מסכימים על שאין ראוי לאחר הקדשים שהם אצלו לאחר הרגל לפי שהוא עובר על עשה והוא מה שנאמר ובאת שמה והבאתם שמה רוצה לומר בבאך לחג הבא כל מה שעליך ואם איחר עובר על עשה אבל לא תעשה אינו מתחייב עד לאחר שלש רגלים ואז עובר על לא תאחר לשלמו כמו שבארנו בתחילת ראש השנה.

ואין הלכה לא כרבי שמעון, ולא כרבי אלעזר.

ועדות רבי פפייס אמת, ועושין על פיו.

וכתוב בספרי רק קדשיך אלו התמורות אשר יהיו לך אלו הוולדות ונדריך זה נדר תשא ובאת יכול שומע אני יכנסו לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון בשביל שימותו תלמוד לומר ועשית עולותיך הבשר והדם כדרך שאתה נוהג בעולה אתה נוהג בתמורתה וכדרך שאתה נוהג בשלמים כך אתה נוהג בולד שלמים יכול אף ולד הקדשים כן תלמוד לומר רק וכבר ידעת שאחד מעיקרי הקשות המשא ומתן דאכין ורקין למעוטין נתנו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה תמורה ג ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כבר בארנו בתחילת הסדר הזה שהעולה והאשם אינם באים אלא מן הזכרים בלבד. וכן נתבאר בתחילת מסכתא זו שהנקבות ובעלי מומין מתקדשים בתמורה. 

ואיני צריך לבאר שעניין '''יסתאב''', הוא שיארע בו מום. 

ורבי שמעון אומר, כל מילי דלא חזי להקרבה לאלתר אינו קדוש קדושת הגוף אלא קדושת דמים בלבד, ולפיכך אומר '''תמכר שלא במום'''. 

אחר כך השמיענו שרבי אליעזר אומר '''ימותו''', ואפילו בתמורת אשם שהיא במעלת הקדושה פחותה מן האשם. וחכמים אומרים לא ימות אלא יפלו דמיו לנדבה ואפילו האשם עצמו לפי שהמקובל בידם (רצה לומר) [כל] שבחטאת מתה באשם תרעה עד שיסתאב. 

וכבר זכרנו שחטאת שכפרו בעליה ושמתו בעליה תמות ולפיכך אשם שמתו בעליו ושכפרו בעליו ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה. ובכל מקום שהוא אומר '''יפלו לנדבה''' - רוצה לומר שיקריבו באותן דמים עולת נדבה. 

ומה שאמר רבי אלעזר '''יביא בדמיהן עולה''' - עניינו שיביא באותן דמים עולת חובה.

ואין הלכה כרבי שמעון, ולא כרבי אליעזר:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה תמורה ג ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כבר בארנו בתחילת הסדר הזה שהעולה והאשם אינם באים אלא מן הזכרים בלבד. וכן נתבאר בתחילת מסכתא זו שהנקבות ובעלי מומין מתקדשים בתמורה. ואיני צריך לבאר שענין יסתאב הוא שיארע בו מום ור' שמעון אומר כל מילי דלא חזי להקרבה לאלתר אינו קדוש קדושת הגוף אלא קדושת דמים בלבד ולפיכך אומר תמכר שלא במום אחר כך השמיענו שרבי אליעזר אומר ימותו ואפילו בתמורת אשם שהיא במעלת הקדושה פחותה מן האשם וחכ&quot;א לא ימות אלא יפלו דמיו לנדבה ואפילו האשם עצמו לפי שהמקובל בידם (רצה לומר) [כל] שבחטאת מתה באשם תירעה עד שיסתאב וכבר זכרנו שחטאת שכפרו בעליה ושמתו בעליה תמות ולפיכך אשם שמתו בעליו ושכפרו בעליו ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה ובכל מקום שהוא אומר יפלו לנדבה רוצה לומר שיקריבו באותן דמים עולת נדבה. ומה שאמר ר' אלעזר יביא בדמיהן עולה ענינו שיביא באותן דמים עולת חובה ואין הלכה כרבי שמעון ולא כרבי אליעזר:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה תמורה ג ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כל זה מבואר, ואין צריך פירוש לכשתבין כל מה שהקדמנו:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה תמורה ג ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כבר בארנו בשני מבכורות מאיזה טעם ייחד הבכור והמעשר בדינין הללו. ואמרה רחמנא ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך ממקום שאתה מעלה מעשר דגן אתה מעלה בכור וכבר בארנו שמעשר בהמה אתקש למעשר דגן ועלה בידינו מזה שמעשר ובכור באין מן הארץ ואם הביא אותן מחוצה לארץ אם היו תמימין הרי הן קרבין ואם היו בעלי מומין הרי הם יאכלו במומן כאילו היו מארץ ישראל הואיל והביא אותם זהו דעת רבי ישמעאל והוא נדחה לפי שאין בכור בא מחוצה לארץ.

וביאור הוא (כי) מה שאמר '''מה בין בכור ומעשר לכל הקדשים''' - רוצה לומר מה בין בכור ומעשר שנפלו בהם מום לבין פסולי המוקדשים.

אחר כך בא רבי שמעון לברר מאיזה טעם לכשיפול בהם מום בבכור ומעשר אין להם פדיון ובשאר כל הקדשים יפדו ואמר שהטעם בזה שהבכור ומעשר שנפסל אפשר ליהנות בהן כמות שהן לפי שנאכלין במומן לבעלים רוצה לומר הבכור לכהן והמעשר לישראל ולפיכך אין צריכין פדיון ושאר כל הקדשים אם לא נפדו יהו בטלים שלא יהיו ראוין לקרבן ולא יהא מותר לאוכלן שאין הקדש יוצא אלא בפדיון.

וטעם רבי שמעון בזה אמת:&lt;קטע סוף=ה/&gt;</text>
      <sha1>axu88gjkdo28nf6srmse5bkzexgvldr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419683</id>
      <parentid>1419656</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T05:44:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6813" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על תמורה|ב|ג|ד|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה תמורה ג רמבם]]

==תמורה פרק ג==

===[[משנה תמורה ג א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;מה שאמר '''ולדן''' - רוצה לומר ולדי שלמים וולד תמורת שלמים.

וסיבת מחלוקת רבי אלעזר וחכמים, שרבי אלעזר אומר שאם אנו מתירים לקרב ולד שלמים, הרי זה מניח בהמת שלמים כשהיא אצלו ואינו שוחטה ותלד להרבות לו שלמים, ועובר על מה שאמר רחמנא &quot;לא תאחר לשלמו&quot;{{ממ|דברים|כג|כב}}. ורבנן אין חוששין לגזירה זו.

ואמר רבי שמעון, שחכמים מודים שלא יקרב ולד [ולד], לפי שגילה דעתו שלא יעשה מהם עדרים עדרים, ועל הולד עצמו נחלקו.

ועדות רבי פפייס סותר דברי רבי אלעזר.

ומה שאמר '''בחג''' - רוצה לומר בחג השבועות. לפי שכל החכמים מסכימים על שאין ראוי לאחר הקדשים שהם אצלו לאחר הרגל, לפי שהוא עובר על עשה, והוא מה שנאמר &quot;ובאת שמה&quot;{{ממ|דברים|יב|ה}} &quot;והבאתם שמה&quot;{{ממ|דברים|יב|ו}}, רוצה לומר בבאך לחג הבא כל מה שעליך, ואם איחר עובר על עשה. אבל לא תעשה אינו מתחייב עד לאחר שלש רגלים ואז עובר על &quot;לא תאחר לשלמו&quot;{{ממ|דברים|כג|כב}}, כמו שבארנו בתחילת ראש השנה.

ואין הלכה לא כרבי שמעון, ולא כרבי אלעזר.

ועדות רבי פפייס אמת, ועושין על פיו.

וכתוב בספרי: &quot;רק קדשיך&quot; אלו התמורות, &quot;אשר יהיו לך&quot; אלו הוולדות, &quot;ונדריך&quot; זה נדר, &quot;תשא ובאת&quot; יכול שומע אני יכנסו לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון בשביל שימותו, תלמוד לומר &quot;ועשית עולותיך הבשר והדם&quot; כדרך שאתה נוהג בעולה אתה נוהג בתמורתה, וכדרך שאתה נוהג בשלמים כך אתה נוהג בולד שלמים, יכול אף ולד הקדשים כן, תלמוד לומר &quot;רק&quot;. וכבר ידעת שאחד מעיקרי היקשות המשא ומתן, דאכין ורקין למעוטין ניתנו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה תמורה ג ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אמר רחמנא &quot;לחם התודה&quot;{{ממ|ויקרא|ז|יב}}, תודה עצמה טעונה לחם, ולדה ותמורתה אינם טעונים לחם שנאמר &quot;התודה&quot; בה״א הידיעה.

וכבר זכרנו מה שאמרו &quot;כדרך שאתה נוהג בעולה, כך אתה נוהג בתמורתה&quot;:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה תמורה ג ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כבר בארנו בתחילת הסדר הזה שהעולה והאשם אינם באים אלא מן הזכרים בלבד. וכן נתבאר בתחילת מסכתא זו שהנקבות ובעלי מומין מתקדשים בתמורה. 

ואיני צריך לבאר שעניין '''יסתאב''', הוא שיארע בו מום. 

ורבי שמעון אומר, כל מילי דלא חזי להקרבה לאלתר אינו קדוש קדושת הגוף אלא קדושת דמים בלבד, ולפיכך אומר '''תמכר שלא במום'''. 

אחר כך השמיענו שרבי אליעזר אומר '''ימותו''', ואפילו בתמורת אשם שהיא במעלת הקדושה פחותה מן האשם. 

וחכמים אומרים, לא ימות אלא יפלו דמיו לנדבה ואפילו האשם עצמו, לפי שהמקובל בידם, רוצה לומר &quot;[כל] שבחטאת מתה, באשם תרעה עד שיסתאב&quot;. וכבר זכרנו שחטאת שכיפרו בעליה ושמתו בעליה תמות, ולפיכך אשם שמתו בעליו ושכפרו בעליו ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה. 

ובכל מקום שהוא אומר '''יפלו לנדבה''' - רוצה לומר שיקריבו באותן דמים עולת נדבה. 

ומה שאמר רבי אלעזר '''יביא בדמיו עולה''' - עניינו שיביא באותן דמים עולת חובה.

ואין הלכה כרבי שמעון, ולא כרבי אליעזר:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה תמורה ג ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;[עניין אמרו '''בזמן שהיא באה חובה''' - אם נתחייב להביא אותה הוא עצמו, כדרך שמביא כל קרבנותיו הבאים בנדר או בנדבה או בשאר חובות שהוא חייב להקריבן.]

כל זה מבואר, ואין צריך פירוש לכשתבין כל מה שהקדמנו:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה תמורה ג ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כבר בארנו בשני מבכורות מאיזה טעם ייחד הבכור והמעשר בדינין הללו. ואמר רחמנא &quot;ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך&quot;{{ממ|דברים|יד|כג}}, ממקום שאתה מעלה מעשר דגן אתה מעלה בכור. וכבר בארנו שמעשר בהמה איתקש למעשר דגן. ועלה בידינו מזה שמעשר ובכור באין מן הארץ. ואם הביא אותו מחוצה לארץ, אם היו תמימין הרי הן קרבין, ואם היו בעלי מומין הרי הם יאכלו במומן כאילו היו מארץ ישראל הואיל והביא אותם. זהו דעת רבי ישמעאל, והוא נדחה לפי שאין בכור בא מחוצה לארץ.

וברור הוא כי מה שאמר '''מה בין בכור ומעשר לכל הקדשים''' - רוצה לומר מה בין בכור ומעשר שנפלו בהם מום לבין פסולי המוקדשים.

אחר כך בא רבי שמעון לברר, מאיזה טעם לכשיפול בהם מום, בבכור ומעשר אין להם פדיון, ובשאר כל הקדשים יפדו. ואמר שהטעם בזה, שהבכור ומעשר שנפסל אפשר ליהנות בהן כמות שהן לפי שנאכלין במומן לבעלים, רוצה לומר הבכור לכהן והמעשר לישראל, ולפיכך אין צריכין פדיון. ושאר כל הקדשים אם לא נפדו יהיו בטלים, שלא יהיו ראוין לקרבן ולא יהא מותר לאוכלן, שאין הקדש יוצא אלא בפדיון. וטעם רבי שמעון בזה אמת:&lt;קטע סוף=ה/&gt;</text>
      <sha1>qsxgeljjmlp6y1hesn0i94lk5s9rs3g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם על תמורה ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317648</id>
    <revision>
      <id>1419687</id>
      <parentid>666063</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T07:43:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4159" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על תמורה|ג|ד|ה|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה תמורה ד רמבם]]

==תמורה פרק ד==

===[[משנה תמורה ד א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;מה שאמר '''עד שתסתאב''' - הוא שב על שעברה שנתה או שאבדה.

ומה שאמר '''שאבדה''' - משותף. והגמרא סדרו כן שעברה שנתה ושאבדה ושנמצאת בעלת מום.

וכבר בארנו פעמים שעניין '''לא נהנין ולא מועלין''' שאין מותר ליהנות באותו דבר ואם נהנה אינו חייב קרבן מעילה וראוי שתדע שהאבידה הזאת שאמרו חכמים עליה תמות מן התנאים שלה שתאבד בשעת כפרה לא בשעת הפרשה ושתאבד ביום ולא בלילה ושתתעלם ממנו ומן הרועה ומכל שאר בני אדם עד שלא יהא שום אדם מכירה ואפילו בסוף העולם ושתהא במקום נסתר כגון תוך מערה או אחר הגדר והדומה לו וכל זמן שיחסר שום תנאי מאלו התנאים אינה מתה אלא דינה תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה אחרת ועושה תמורה ומועלין בה וכן אם נגנבה או נגזלה תרעה עד שתסתאב אמרו נקטינן אבודה ולא גנובה אבודה ולא גזולה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה תמורה ד ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;זה הולך אחר העיקר והוא חטאת שנתכפרו בעליה תמות. 

וכן אותם מעות אין נהנין בהם ולפיכך צוה להוליכן עד ים המלח כדי שלא יוכל ליגע בהם לעולם:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה תמורה ד ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כל הדינים האלה לפי שלא נתכפרו הבעלים אפשר בנותרים שיפלו לנדבה רוצה לומר שמקריבין בהם עולת נדבה. 

ומפני מה היה ראוי תנאי בכולם שיביא חטאתו '''מאלו ומאלו''', לפי שאם הביא חטאת מדמי אחד מהן היה חייב להוליך המעות השניות לים המלח לפי שהבעלים כבר נתכפרו ונשארו אלו אחרי הכפרה ויש בזה חלוק ויתבאר בהלכה שאחרי זו ולפיכך יביא מאלו ומאלו ואז יפול השאר לנדבה.

אין מחלוקת בין חכמים ורבי שאם הקריב שניה שלא אבדה שאבודה מתה אבל חולקין חכמים אם הקריב האבודה רבי אומר שהשניה תמות לפי שהמפריש על האבודה כאבוד דמי כאילו אבדה ונמצאת אחר שנתכפרו הבעלים וחכמים אינם אומרים כן לפי שהמפריש על האבוד לאו כאבוד דמי והלכה כחכמים:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה תמורה ד ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;רבי אלעזר בן רבי שמעון אומר, אין הפרש בין שתהא הבהמה הזאת תחת ידו או תחת יד אחר כל זמן שתמצא אחר שנתכפרו הבעלים תמות וחכמים אומרים אינו כן אבל כל זמן שהיא מצויה תחת יד בעלה דנין בה דין זה אבל אם מכרה הרי היא כאילו אינה מצויה.

והלכה כחכמים.

וכבר זכרנו בסדרים שלפני זה שזו שדינה תמות מביאין אותה בבית ונועלים דלת בפניה עד שתמות ברעב וראוי שתדע בכאן שהמפריש שני צבורי מעות לאחריות מתכפר באחד מהם והשני יביא בו עולת נדבה וכן המפריש שתי חטאות באחריות מתכפר באיזו שירצה והשניה תרעה עד שתסתאב ויביא בדמיה עולת נדבה והמקדיש חטאת מעוברת הרי היא וולדה כמפריש שתי חטאות לאחריות:&lt;קטע סוף=ד/&gt;</text>
      <sha1>7x197yo9ualzw6vo1twu6vn8jnf44yi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419698</id>
      <parentid>1419687</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T08:51:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4301" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על תמורה|ג|ד|ה|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה תמורה ד רמבם]]

==תמורה פרק ד==

===[[משנה תמורה ד א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;מה שאמר '''עד שתסתאב''' - הוא שב על שעברה שנתה (או) שאבדה.

ומה שאמר '''שאבדה''' - משותף. והתלמוד סדרו כן, שעברה שנתה ושאבדה ושנמצאת בעלת מום.

וכבר בארנו פעמים שעניין '''לא נהנין ולא מועלין''' - שאין מותר ליהנות באותו דבר, ואם נהנה אינו חייב קרבן מעילה.

וראוי שתדע שהאבידה הזאת שאמרו חכמים עליה תמות, מן התנאים שלה:
::*שתאבד בשעת כפרה לא בשעת הפרשה, 
::*ושתאבד ביום ולא בלילה, 
::*ושתתעלם ממנו ומן הרועה, ומכל שאר בני אדם, עד שלא יהא שום אדם מכירה, ואפילו בסוף העולם, 
::*ושתהא במקום נסתר, כגון תוך מערה או אחר הגדר והדומה לו.

::וכל זמן שיחסר שום תנאי מאלו התנאים אינה מתה, אלא דינה '''תרעה עד שתסתאב, ותמכר, ויביא בדמיה אחרת, ועושה תמורה, ומועלין בה'''. 

וכן אם נגנבה או נגזלה תרעה עד שתסתאב. אמרו &quot;נקטינן אבודה ולא גנובה, אבודה ולא גזולה&quot;:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה תמורה ד ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;זה הולך אחר העיקר והוא &quot;חטאת שנתכפרו בעליה תמות&quot;. 

וכן אותם מעות אין נהנין בהם, ולפיכך צווה להוליכן עד ים המלח, כדי שלא יוכל ליגע בהם לעולם:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה תמורה ד ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כל הדינים האלה לפי שלא נתכפרו הבעלים אפשר בנותרים שיפלו לנדבה, רוצה לומר ומקריבין בהם עולת נדבה. 

ומפני מה היה ראוי תנאי בכולם שיביא חטאתו '''מאלו ומאלו''', לפי שאם הביא חטאת מדמי אחד מהן היה חייב להוליך המעות השניות לים המלח, לפי שהבעלים כבר נתכפרו ונשארו אלו אחרי הכפרה, ויש בזה חילוק ויתבאר בהלכה שאחרי זו, ולפיכך יביא מאלו ומאלו ואז יפול השאר לנדבה.

===תחילת משנה בנוסח הרמבם===

אין מחלוקת בין חכמים ורבי, שאם הקריב שניה שלא אבדה שאבודה מתה, אבל חולקין חכמים אם הקריב האבודה. 

רבי אומר, שהשניה תמות לפי שהמפריש על האבוד כאבוד דמי, וכאילו אבדה ונמצאת אחר שנתכפרו הבעלים. וחכמים אינם אומרים כן, לפי שהמפריש על האבוד לאו כאבוד דמי.

והלכה כחכמים:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה תמורה ד ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;רבי אלעזר בן רבי שמעון אומר, אין הפרש בין שתהא הבהמה הזאת תחת ידו או תחת יד אחר, כל זמן שתמצא אחר שנתכפרו הבעלים תמות.

וחכמים אומרים אינו כן, אבל כל זמן שהיא מצויה תחת יד בעלה דנין בה דין זה, אבל אם מכרה הרי היא כאילו אינה מצויה.

והלכה כחכמים.

וכבר זכרנו בסדרים שלפני זה, שזו שדינה תמות, מביאין אותה בבית ונועלים דלת בפניה עד שתמות ברעב.

וראוי שתדע בכאן שהמפריש שני צבורי מעות לאחריות, מתכפר באחד מהם והשני יביא בו עולת נדבה. וכן המפריש שתי חטאות באחריות, מתכפר באיזו שירצה, והשניה תרעה עד שתסתאב ויביא בדמיה עולת נדבה. והמקדיש חטאת מעוברת הרי היא וולדה כמפריש שתי חטאות לאחריות:&lt;קטע סוף=ד/&gt;</text>
      <sha1>7eu5oekz3bfbj6z9xgj9ql9zczea5ff</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם על תמורה ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317649</id>
    <revision>
      <id>1419689</id>
      <parentid>666062</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T07:52:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6722" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על תמורה|ד|ה|ו|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה תמורה ה רמבם]]

==תמורה פרק ה==

===[[משנה תמורה ה א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;כבר נתבאר בתורה שאין מותר הקדש בכור למזבח כמו שבארנו בשמיני מערכין ואמרו חכמים ז&quot;ל שמותר הקדש בכור בבטן וכן אמרו בספרא אשר יבוכר לה' בבהמה מי שיבוכר אי אתה מקדישו אבל אתה מקדישו בבטן.

ומה שאמר אם נקבה זבחים וכו' אינו מדבר על המבוכרת שהנקבה לא תתקדש בבכורה אבל כוונתו בהמה שהקדישה לאחד מן הקרבנות לפי שהוא מערים על ולדה בין זכר בין נקבה כמו שמערים על הזכר במבכרת.

ותחבולת ההיתר תקרא &quot;הערמה&quot;, ושאינו להיתר תקרא &quot;מרמה&quot;.

ודע שמותר להטיל מום בבכור קודם שתצא לאויר העולם אבל בזמן הזה שאין בית המקדש ואין שם הקרבה סופו שיאכל במומו אפילו עמד כמה זמן כמו שבארנו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה תמורה ה ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;מה שאמר על בהמת חולין כשאמר עליהן מה שבמעיה של זו אם זכר עולה וכו' ולפיכך דמיו חולין לפי שדבר תחילה על המבכרת אחר כן על בהמת קדשים אחר כן על בהמת חולין.

ומה שאמר טומטום ואנדרוגינוס על בהמת קדשים חוזרת המחלוקת שרבן שמעון בן גמליאל אומר ולד קדשים משעה שיולד תקדש לפיכך אם היה טומטום ואנדרוגינוס שאין ראוי להקרבה אין קדושה חלה עליו.

וחכמים אומרים, ולד קדשים בקדושתה דאמיה קאי ולפיכך יהיה ולדה קדוש.

ולעניין זה, הלכה כחכמים:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה תמורה ה ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;פירוש '''נמלך''' - שנתייעץ. 

ואמר רבי יוסי, שהואיל ואמר הרי זו שלמים ולא היה כוונתו יותר מזה שאמר אחר כך חזר אמר ולדה עולה ואף על פי שהוא תוך כדי דבור אין סומכין אלא על דיבור ראשון לפי שהעיקר בידינו תוך כדי דיבור כדיבור דמי זולתי במקדיש ומימר ומגדף ועובד עבודת כוכבים ומקדש ומגרש. ואלו הששה דברים הוציא אותן בגוף הגמרא אבל מקדיש ומימר הרי הוא כמו שנתבאר במקום הזה ובסוף נדרים הוציאו מגדף ועובד עבודת כוכבים ומגרש ומקדש וזה העניין הוא שהדברים האלה לא תועיל בהם חזרה ותוספת תנאי ואפילו תוך כדי דבור אבל מקדיש ומימר הרי הוא כמו שבאר בכאן וכן אם אמר לאשה הרי את מקודשת או הרי זה גיטך ונתן לה גיטה או קדושיה וחזר ואמר בתוך כדי דיבור לגמר העניין לא יהיו הקדושין או הגט אלא על מנת כן אין מועיל ואין שומעין לו וכן אם אמר בעבודת כוכבים אלי אתה נתחייב במיתה כמו שבארנו בשביעי מסנהדרין כשאמרו ז&quot;ל והמקבלו עליו באלוה ואחר כך חזר תוך כדי דבור ואמר אינו אלוה אין זה מועיל לו וכן המגדף ומי שעלה בדעתו שהמתפיס לעבודת כוכבים חייב בדבור בלבד ושהוא עניין מה שאמר ועבודת כוכבים הרי זה טעות גדול לפי שעיקר בידינו אין הקדש לעבודת כוכבים כמו שיתבאר בפרק שאחרי זה.

והלכה כרבי יוסי:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה תמורה ה ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אילו אמר תמורת עולה או תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה לדברי רבי מאיר דבריו קיימים אבל לפי שכפל לשון תמורה אמר רבי מאיר תפוס לשון ראשון.

ורבי יוסי אומר צריך לשנות לשון תמורה לפי שבשעה שאמר תמורת עולה ושלמים יהיה המובן ממאמר זה שמקצתה עולה ומקצתה שלמים ויהיה דין אותה בהמה כדין מי שאמר בהמה זו חציה עולה וחציה שלמים שהיא קדושה ואינה קריבה וכדי לצאת מידי ספק שיאמר הרי זו תמורת עולה ותמורת שלמים יהיה המובן מן המאמר הזה שחציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים ולפיכך דבריו קיימין ודינה כמו שאמרו שתמכר ויביא בחצי דמיה (תמורת) עולה וחצי דמיה (תמורת) שלמים וצריך אתה לדעת שכל זמן שאמר בהמה זו חציה חטאת וחציה קרבן שלא כדרך החטאות רוצה לומר עולה או שלמים או הפך ואמר חציה שלמים וחציה חטאת שאותה בהמה תמות ואמר רבי יוסי גם כן נמלך ואפילו היה בתוך כדי דבור.

והלכה כרבי יוסי:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה תמורה ה ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אמר שאם היה אצלו הקדש בעל מום שווה דרך משל עשרה דינרים וייחד בהמה שווה חמשה ואמר זו מחוללת על זו נפדה אותו בעל מום ויצא לחולין אבל חייב לתת תשלום העשרה דינרים שהיה שווה ההקדש והטעם שמחמתו יצאת לחולין בפחות מדמיה לפי שהקדש שווה מנה שחללו על שווה פרוטה הרי זה מחולל אם עבר ועשה אבל נתחלל מן התורה וחייב להשלים הדמים מדרבנן וכתוב בגמרא יצא לחולין דבר תורה וצריך לעשות דמים מדרבנן:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===[[משנה תמורה ה ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;מה שאמר '''תחת חטאת ותחת עולה''' - רוצה לומר או תחת עולה והטעם בזה מה שאמר רחמנא לא יחליפנו ולא ימיר אותו עד שיהא הקדש ידוע ומיוחד ואז עושה תמורתו:&lt;קטע סוף=ו/&gt;</text>
      <sha1>qyn0i6wygradoq69liqjhspabp6hydc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419701</id>
      <parentid>1419689</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T09:47:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6887" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על תמורה|ד|ה|ו|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה תמורה ה רמבם]]

==תמורה פרק ה==

===[[משנה תמורה ה א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;כבר נתבאר בתורה שאין מותר הקדש בכור למזבח, כמו שבארנו בשמיני מערכין. ואמרו חכמים ז&quot;ל שמותר הקדש בכור בבטן. וכן אמרו בספרא &quot;אשר יבוכר לה'&quot;{{ממ|ויקרא|כז|כו}}, בבהמה מי שיבוכר אי אתה מקדישו, אבל אתה מקדישו בבטן.

ומה שאמר '''אם נקבה זבחי שלמים''' - אינו מדבר על המבוכרת שהנקבה לא תתקדש בבכורה, אבל כוונתו בהמה שהקדישה לאחד מן הקרבנות, לפי שהוא מערים על ולדה בין זכר בין נקבה, כמו שמערים על הזכר במבכרת.

ותחבולת ההיתר תקרא &quot;הערמה&quot;, ושאינו להיתר תקרא &quot;מרמה&quot;.

ודע שמותר להטיל מום בבכור קודם שתצא לאויר העולם. אבל בזמן הזה שאין בית המקדש ואין שם הקרבה, סופו שיאכל במומו אפילו עמד כמה זמן, כמו שבארנו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה תמורה ה ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;מה שאמר על בהמת חולין, כשאמר עליהן '''מה שבמעיה של זו אם זכר עולה''' וכו', ולפיכך דמיו חולין, לפי שדיבר תחילה על המבכרת, אחר כן על בהמת קדשים, אחר כן על בהמת חולין.

ומה שאמר '''טומטום ואנדרוגינוס''' - על בהמת קדשים.

חוזרת המחלוקת, שרבן שמעון בן גמליאל אומר ולד קדשים משעה שיולד תקדש לפיכך אם היה טומטום ואנדרוגינוס שאין ראוי להקרבה אין קדושה חלה עליו.

וחכמים אומרים, ולד קדשים בקדושתה דאמיה קאי, ולפיכך יהיה ולדה קדוש.

ולעניין זה, הלכה כחכמים:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה תמורה ה ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;פירוש '''נמלך''' - שנתייעץ. 

ואמר רבי יוסי, שהואיל ואמר &quot;הרי זו שלמים&quot; ולא היה כוונתו יותר מזה, שאמר אחר כך חזר אמר &quot;ולדה עולה&quot;, ואף על פי שהוא תוך כדי דבור אין סומכין אלא על דיבור ראשון, לפי שהעיקר בידינו &quot;תוך כדי דיבור כדיבור דמי&quot;, זולתי במקדיש ומימר ומגדף ועובד עבודה זרה ומקדש ומגרש. 

ואלו הששה דברים הוציא אותן בגוף הגמרא, אבל מקדיש ומימר הרי הוא כמו שנתבאר במקום הזה, ובסוף נדרים הוציאו מגדף ועובד עבודה זרה ומגרש ומקדש. וזה העניין הוא שהדברים האלה לא תועיל בהם חזרה ותוספת תנאי ואפילו תוך כדי דבור, אבל מקדיש ומימר הרי הוא כמו שבאר בכאן. וכן אם אמר לאשה &quot;הרי את מקודשת&quot; או &quot;הרי זה גיטך&quot;, ונתן לה גיטה או קדושיה, וחזר ואמר בתוך כדי דיבור לגמר העניין&quot;לא יהיו הקדושין או הגט אלא על מנת כן&quot;, אין מועיל ואין שומעין לו. וכן אם אמר בעבודה זרה &quot;אלי אתה&quot; נתחייב במיתה כמו שבארנו בשביעי מסנהדרין, כשאמרו ז&quot;ל &quot;והמקבלו עליו באלוה, ואחר כך חזר תוך כדי דבור ואמר אינו אלוה, אין זה מועיל לו&quot;, וכן המגדף. ומי שעלה בדעתו שהמתפיס לעבודה זרה חייב בדיבור בלבד ושהוא עניין מה שאמרו &quot;ועבודה זרה&quot;, הרי זה טעות גדול, לפי שעיקר בידינו &quot;אין הקדש לעבודה זרה&quot;, כמו שיתבאר בפרק שאחרי זה.

והלכה כרבי יוסי:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה תמורה ה ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אילו אמר &quot;תמורת עולה או תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה&quot;, לדברי רבי מאיר דבריו קיימים, אבל לפי שכפל לשון תמורה אמר רבי מאיר תפוס לשון ראשון.

ורבי יוסי אומר, צריך לשנות לשון תמורה, לפי שבשעה שאמר תמורת עולה ושלמים יהיה המובן ממאמר זה שמקצתה עולה ומקצתה שלמים, ויהיה דין אותה בהמה כדין מי שאמר &quot;בהמה זו חציה עולה וחציה שלמים&quot; שהיא קדושה ואינה קריבה. וכדי לצאת מידי ספק שיאמר '''הרי זו תמורת עולה ותמורת שלמים''', יהיה המובן מן המאמר הזה שחציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים ולפיכך דבריו קיימין, ודינה כמו שאמרו שתמכר ויביא בחצי דמיה תמורת עולה וחצי דמיה תמורת שלמים. וצריך אתה לדעת שכל זמן שאמר בהמה זו חציה חטאת וחציה קרבן שלא כדרך החטאות רוצה לומר עולה או שלמים, או הפך ואמר חציה שלמים וחציה חטאת, שאותה בהמה תמות.

ואמר רבי יוסי גם כן '''נמלך''', ואפילו היה בתוך כדי דבור.

והלכה כרבי יוסי:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה תמורה ה ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אמר שאם היה אצלו הקדש בעל מום שווה דרך משל עשרה דינרים, וייחד בהמה שווה חמשה ואמר '''זו מחוללת על זו''', נפדה אותו בעל מום ויצא לחולין, אבל חייב לתת תשלום העשרה דינרים שהיה שווה ההקדש. 

והטעם שמחמתו יצאת לחולין בפחות מדמיה, לפי שהקדש שווה מנה שחיללו על שווה פרוטה הרי זה מחולל אם עבר ועשה, אבל נתחלל מן התורה וחייב להשלים הדמים מדרבנן. וכתוב בתלמוד &quot;יצא לחולין דבר תורה, וצריך לעשות דמים מדרבנן&quot;:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===[[משנה תמורה ה ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;מה שאמר '''תחת חטאת ותחת עולה''' - רוצה לומר או תחת עולה. והטעם בזה מה שאמר רחמנא &quot;לא יחליפנו ולא ימיר אותו&quot;{{ממ|ויקרא|כז|י}}, עד שיהא הקדש ידוע ומיוחד ואז עושה תמורתו:&lt;קטע סוף=ו/&gt;</text>
      <sha1>a6mfcsmkzl20eq8pawn0sbcoioiv0kz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם על תמורה ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317650</id>
    <revision>
      <id>1419696</id>
      <parentid>666061</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T08:16:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7635" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על תמורה|ה|ו|ז|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה תמורה ו רמבם]]

==תמורה פרק ו==

===[[משנה תמורה ו א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;עניין '''אוסרין בכל שהוא''' - שאם נתערבו אחד מאלו ואפילו באלף מן הקדשים כולם פסולים לגבי המזבח ואין מקריבים מהם ואפילו אחד ואלו המנויים שהם פסולים לגבי המזבח יש מהם מצד פסוק מלא ויש מהם מצד אסמכתא אל המקרא אך אתנן ומחיר דיברה תורה מהם בפירוש ונאמר בקדשים גם כן שור או כשב או עז כי יולד פרט ליוצא דופן ונאמר במעשר וכל מעשר בהמה הוא קדש כמו שנתבאר כל אשר יעבור תחת השבט פרט לשאינה עוברת כמו שבארנו כבר בבכורות ונאמר על אותן שאינן קרבין לגבי המזבח משחתם בהם מום בם ואמרו חכמים ז&quot;ל כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודת כוכבים ערוה דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ עבודת כוכבים דכתיב פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל וכבר נתבאר בשלישי מסכת עבודה זרה שהדברים הנעבדים אינם אסורים בהנאה אלא [אם כן] יש בהם תפיסת יד אדם ולפיכך מי שעבד הר או ים או בעלי חיים אין אותו דבר אסור בהנאה ולפיכך אמרו זה וזה מותרין באכילה רוצה לומר המוקצה והנעבד אבל הדבר שהוא על הנעבד כגון חלי זהב וכסף הרי זה אסור בהנאה לפי שאותו דבר כבר נעבד ויש בו תפיסת ידי אדם כמו שנתבאר בשלישי ממסכת עבודה זרה אבל המוקצה הרי הוא אסור לגבי המזבח כמו שזכרנו ומה שעליו מותר בהנאה לפי שלא נעבד וכשאמר זה לעבודת כוכבים לא נאסר לפי שעיקר בידינו אין הקדש לעבודת כוכבים והמוקצה הוא מה שזכרו ואמרו אין מוקצה לעבודת כוכבים אסור עד שיעשה בה מעשה עד שיגזז בו או שיעבדו בו וכשמשתמשין בו עובדיהם אם היה שור או גזזו אם היה כבש אז יפסל לגבי מזבח משום מוקצה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה תמורה ו ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אין הפרש בין שתהא זונה או שפחה או כותית או ישראלית ובלבד שתהא מחייבי לאוין או ערוה אבל פנויה כבר בארנו פעמים שאם נבעלה לא נאסרה לכהן משום זונה לפי שאינה בעילת זנות לפיכך אתננה מותר ודע שאתנן זכר לגבי מזבח אסור ואם האשה היא שנתנה האתנן לאיש הרי אינו אסור האתנן ההוא.

ומה שאמר '''אפילו הן מאה''' - עניינו שאם הסכים עמה על שכירותה בכבש אחד על דרך משל ונתן לה מאה הרי כולן אסורין משום אתנן ולא נאמר שאותו התוספת שהוסיף לה אינו אתנן אלא מתנה הואיל ונתרצה עצמה בפחות הימנו לפיכך הודיענו שכל מה שיתן לה מחמת אותה ביאה הרי הוא אתנן בין שהסכימו עליו שניהם או לאו.

ומה שאמר '''תלין שפחתך עם עבדי''' - אינו מדבר בעבד כנעני לפי שזה מותר לעשות, אבל הוא עבד עברי שאין לו אשה ובנים, ומן העיקרים שבידינו שכשאין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית ולפי שהוא באיסור היה שכרה אתנן. ורבי מאיר אומר הותרו מכללו בשפחה כנענית.

והלכה כחכמים:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה תמורה ו ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מה שאמר '''שכנגד הכלב אסורים''' - על מנת שהוא מחיר הכלב בפני עצמו יתר מכל אחד ואחד מהעשרה טלאים שכנגדו לפי שהחלק שהוא תמורת אותו התוספת מצוי בכל אחד מהעשרה טלאים ולפיכך אסורים כולם, אבל אם היה מחיר הכלב כנגד מחיר אחד מהעשרה או פחות ממנו מפריש אותו הכבש כנגד הכלב ויהיה מחיריו ויהיו מותרין התשעה שיש עמו.

ומה שאמר '''שנים''' - רוצה לומר עניין המשנה שהוא פי שנים וכאילו חלק הדבור כשחלק הנסתר ודרש אותו לפיכך אסר שניהם. וסמך עניין שנים ועניין הם:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה תמורה ו ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כבר בארנו משביעי מזבחים שרוב המומין הפוסלין בבהמה אינן פוסלין בעוף אמרו תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעוף והביא ראיה לכל נדר להביא את העוף לפי שהעוף יבא בנדר ונדבה כמו שנתבאר פעמים הרבה.

ודע שאם נתן לה חיטים ועשאן סולת, זיתים ועשאן שמן, ענבים ועשאן יין, הרי כולם מותרים לגבי מזבח לפי שהם אמרו שניהם ולא שנוייהן ולא ולדותיהן:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה תמורה ו ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כשנרבעה בהמה והיא חולין ואחר כך ילדה והיא חולין או הקדישה אחר שנרבעה וילדה ולדה מותר לגבי מזבח אבל אם נרבעה והיא מעוברת ולדה אסור לגבי המזבח אף על פי שהיא חולין והוא שאמר ולד נרבעת אסור וזהו שאמרו אם הבהמה הזאת טרפה ואחר שנטרפה נתעברה. רבי אליעזר אומר סיבת תולדת הולד הזה היא האם שהיא טרפה ואב שהוא כשר לגבי המזבח וזה וזה גורם (מותר) [אסור].

ואם היתה הבהמה הזאת מעוברת והיא טריפה רבי (יהודה) [אליעזר] אומר עובר ירך אמו. וחכמים אינם אומרים כן עליו אחר שיצא ונפרד ממנו ולפיכך הוא אצלם מותר לגבי המזבח. וזה שאוסר רבי חנינא בן אנטיגנוס כשירה שינקה מן הטריפה הוא באותו היום בלבד שינקה לפי שהיא יכולה לעמוד עליו מעת לעת והוא מתעכל ועד כאן לא נגמר עכולו אבל אם נתעכל ואפילו היה זן אותה דרך משל בכרשינים של עבודת כוכבים עד שהשמינה בתכלית השומן הרי היא מותרת לגבי המזבח לדברי הכל.

ואין הלכה כרבי אליעזר, וכרבי חנינא בן אנטיגנוס.

וכתוב בספרי תזבח ולא גיזה ואכלת ולא לכלביך בשר ולא חלב מכאן שאין פודין הקדשים להאכילן לכלבים וידוע שהטריפה אינה ראויה אלא לכלבים:&lt;קטע סוף=ה/&gt;</text>
      <sha1>j9wrvqfzxs25y8xzv50spmnh7f4x5sp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419711</id>
      <parentid>1419696</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T10:59:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7992" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על תמורה|ה|ו|ז|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה תמורה ו רמבם]]

==תמורה פרק ו==

===[[משנה תמורה ו א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;עניין '''אוסרין בכל שהוא''' - שאם נתערבו אחד מאלו ואפילו באלף מן הקדשים, כולם פסולים לגבי המזבח, ואין מקריבים מהם ואפילו אחד. 

ואלו המנויים שהם פסולים לגבי המזבח, יש מהם מצד פסוק מלא, ויש מהם מצד אסמכתא אל המקרא:
::*אך '''אתנן ומחיר''', דיברה תורה מהם בפירוש.
::*ונאמר בקדשים גם כן &quot;שור או כשב או עז&quot;{{ממ|ויקרא|כב|כז}}, [פרט ל'''כלאים''', כאילו אמר שיהא כל מין מאלה בלתי מעורב במין אחר].  
::*&quot;כי יולד&quot;{{ממ|ויקרא|כב|כז}}, פרט ל'''יוצא דופן'''. 
::*ונאמר במעשר (וכל מעשר) בהמה הוא קדש, כמו שנתבאר &quot;כל אשר יעבור תחת השבט&quot;{{ממ|ויקרא|כז|לב}}, פרט ל'''טריפה''' שאינה עוברת, כמו שבארנו כבר בבכורות. 

ונאמר על אותן שאינן קרבין לגבי המזבח &quot;משחתם בהם, מום בם&quot;{{ממ|ויקרא|כב|כה}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל, כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה, ערוה דכתיב &quot;כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ&quot;{{ממ|בראשית|ו|יב}}, עבודה זרה דכתיב &quot;פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל&quot;{{ממ|דברים|ד|טז}}. וכבר נתבאר בשלישי מסכת עבודה זרה שהדברים הנעבדים אינם אסורים בהנאה אלא [אם כן] יש בהם תפיסת יד אדם ולפיכך מי שעבד הר או ים או בעלי חיים אין אותו דבר אסור בהנאה ולפיכך אמרו זה וזה מותרין באכילה רוצה לומר המוקצה והנעבד אבל הדבר שהוא על הנעבד כגון חלי זהב וכסף הרי זה אסור בהנאה לפי שאותו דבר כבר נעבד ויש בו תפיסת ידי אדם כמו שנתבאר בשלישי ממסכת עבודה זרה אבל המוקצה הרי הוא אסור לגבי המזבח כמו שזכרנו ומה שעליו מותר בהנאה לפי שלא נעבד וכשאמר זה לעבודת כוכבים לא נאסר לפי שעיקר בידינו אין הקדש לעבודת כוכבים והמוקצה הוא מה שזכרו ואמרו אין מוקצה לעבודת כוכבים אסור עד שיעשה בה מעשה עד שיגזז בו או שיעבדו בו וכשמשתמשין בו עובדיהם אם היה שור או גזזו אם היה כבש אז יפסל לגבי מזבח משום מוקצה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה תמורה ו ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אין הפרש בין שתהא זונה או שפחה או כותית או ישראלית ובלבד שתהא מחייבי לאוין או ערוה אבל פנויה כבר בארנו פעמים שאם נבעלה לא נאסרה לכהן משום זונה לפי שאינה בעילת זנות לפיכך אתננה מותר ודע שאתנן זכר לגבי מזבח אסור ואם האשה היא שנתנה האתנן לאיש הרי אינו אסור האתנן ההוא.

ומה שאמר '''אפילו הן מאה''' - עניינו שאם הסכים עמה על שכירותה בכבש אחד על דרך משל ונתן לה מאה הרי כולן אסורין משום אתנן ולא נאמר שאותו התוספת שהוסיף לה אינו אתנן אלא מתנה הואיל ונתרצה עצמה בפחות הימנו לפיכך הודיענו שכל מה שיתן לה מחמת אותה ביאה הרי הוא אתנן בין שהסכימו עליו שניהם או לאו.

ומה שאמר '''תלין שפחתך עם עבדי''' - אינו מדבר בעבד כנעני לפי שזה מותר לעשות, אבל הוא עבד עברי שאין לו אשה ובנים, ומן העיקרים שבידינו שכשאין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית ולפי שהוא באיסור היה שכרה אתנן. ורבי מאיר אומר הותרו מכללו בשפחה כנענית.

והלכה כחכמים:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה תמורה ו ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מה שאמר '''שכנגד הכלב אסורים''' - על מנת שהוא מחיר הכלב בפני עצמו יתר מכל אחד ואחד מהעשרה טלאים שכנגדו לפי שהחלק שהוא תמורת אותו התוספת מצוי בכל אחד מהעשרה טלאים ולפיכך אסורים כולם, אבל אם היה מחיר הכלב כנגד מחיר אחד מהעשרה או פחות ממנו מפריש אותו הכבש כנגד הכלב ויהיה מחיריו ויהיו מותרין התשעה שיש עמו.

ומה שאמר '''שנים''' - רוצה לומר עניין המשנה שהוא פי שנים וכאילו חלק הדבור כשחלק הנסתר ודרש אותו לפיכך אסר שניהם. וסמך עניין שנים ועניין הם:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה תמורה ו ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כבר בארנו משביעי מזבחים שרוב המומין הפוסלין בבהמה אינן פוסלין בעוף אמרו תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעוף והביא ראיה לכל נדר להביא את העוף לפי שהעוף יבא בנדר ונדבה כמו שנתבאר פעמים הרבה.

ודע שאם נתן לה חיטים ועשאן סולת, זיתים ועשאן שמן, ענבים ועשאן יין, הרי כולם מותרים לגבי מזבח לפי שהם אמרו שניהם ולא שנוייהן ולא ולדותיהן:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה תמורה ו ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כשנרבעה בהמה והיא חולין ואחר כך ילדה והיא חולין או הקדישה אחר שנרבעה וילדה ולדה מותר לגבי מזבח אבל אם נרבעה והיא מעוברת ולדה אסור לגבי המזבח אף על פי שהיא חולין והוא שאמר ולד נרבעת אסור וזהו שאמרו אם הבהמה הזאת טרפה ואחר שנטרפה נתעברה. רבי אליעזר אומר סיבת תולדת הולד הזה היא האם שהיא טרפה ואב שהוא כשר לגבי המזבח וזה וזה גורם (מותר) [אסור].

ואם היתה הבהמה הזאת מעוברת והיא טריפה רבי (יהודה) [אליעזר] אומר עובר ירך אמו. וחכמים אינם אומרים כן עליו אחר שיצא ונפרד ממנו ולפיכך הוא אצלם מותר לגבי המזבח. וזה שאוסר רבי חנינא בן אנטיגנוס כשירה שינקה מן הטריפה הוא באותו היום בלבד שינקה לפי שהיא יכולה לעמוד עליו מעת לעת והוא מתעכל ועד כאן לא נגמר עכולו אבל אם נתעכל ואפילו היה זן אותה דרך משל בכרשינים של עבודת כוכבים עד שהשמינה בתכלית השומן הרי היא מותרת לגבי המזבח לדברי הכל.

ואין הלכה כרבי אליעזר, וכרבי חנינא בן אנטיגנוס.

וכתוב בספרי תזבח ולא גיזה ואכלת ולא לכלביך בשר ולא חלב מכאן שאין פודין הקדשים להאכילן לכלבים וידוע שהטריפה אינה ראויה אלא לכלבים:&lt;קטע סוף=ה/&gt;</text>
      <sha1>kbu6r7fk5qg6yvwp4qalvjk6ou4yf2m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם על תמורה ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317651</id>
    <revision>
      <id>1419697</id>
      <parentid>666060</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T08:27:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8076" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על תמורה|ו|ז||הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה תמורה ז רמבם]]

==תמורה פרק ז==

===[[משנה תמורה ז א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;'''קדשי מזבח''' - רוצה לומר קדשי בהמה בלבד לפי שידעת כבר שהעופות ומנחות אין בהם תמורה. אבל דין ההבדלות מהנותר והטמא כבר בארנו אותם במקומות ממסכת זבחים, ואם תעיין ברביעי מזבחים שם תמצא אותו. 

ושם בארנו בסוף המסכת דין שוחט בחוץ ודין ולד קדשי מזבח וחלביהן בשני מבכורות ואיני צריך לשנות ולהאריך.

ומה שאמר '''ואין נותנים מהם לאומנים בשכרן''' - רוצה לומר האומנים שבונים במקדש לפי שהם נוטלין שכרן מקדשי בדק הבית לא מקדשי מזבח אמר רחמנא ועשו לי מקדש ואמרו חכמים ועשו לי רוצה לומר משלי מקדשי בדק הבית:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה תמורה ז ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;מה שאמר '''חל על הכל''' - לפי שהוא חל על מומין ובהמה טמאה מה שאין כן בקדשי מזבח ומועלין בגדוליהן לפי שהמקדיש בהמה לבדק הבית מועלין בחלבה והמקדיש תרנגולת מועלין בביצתה ואין כן קדשי המזבח לפי שהחלב מוקדשין וביצת תורים לא נהנין ולא מועלין כמו שיתבאר בשלישי ממעילה ואין בהם הנייה לכהנים ואינו כן בקדשי מזבח לפי שקדשי מזבח יש מהם נאכלים לכהנים בשרם ויש מהם שנהנים בעורם כמו שהקדמנו ביאורו:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה תמורה ז ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;'''אין משנים אותו מקדושה לקדושה''' - רוצה לומר אין עושין השלמים עולה ולא העולה שלמים וכן הדומה לזה ואם הקדיש שום דבר לבדק ההיכל אין משנין אותו לבדק המזבח.

ומה שאמר '''ומקדישין אותו הקדש עילוי''' - שב על קדשי מזבח. וכבר בארנו בשמיני מערכין שהקדש בדק הבית נקרא &quot;הקדש עילוי&quot;.

'''ומחרימין אותם''' - רוצה לומר חרמי כהנים וכל שכן חרמי בדק הבית וכתוב בברייתא הקדש עילוי קדשי בדק הבית מחרימים אותן חרמי כהנים והם נפדין מאת הכהנים כמו שפודין מחרמי בדק הבית כמו שזכרנו בשמיני מערכין ומקריבין אותם כמו שהיו בתחילה ואז יהיו ראוין אותן הדמים שנפדו בהם לכהנים או לבדק הבית באיזה עניין שיהיה החרם וכל זה הוא בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית כבר אמרו עליהם קדשי בדק הבית שהתפיסן בין לקדשי מזבח בין לחרמי כהנים לא עשה כלום והטעם בזה נראה לעין לפי שהוא דבר שאינו שלו.

ואל תעלה על דעתך שיש הפרש בין שאמרנו קדשי בדק הבית ובין שאנו אומרים חרמי בדק הבית לפי שהשמות משונין והעניין אחד. ואמרו לא שנא דאפיק להו בשמה וכו' ואמר רחמנא בפדיון ההקדשות והעמיד והעריך לפיכך אין פודין אלא כל שהוא עומד כמו שהיה עליו לא מי שמת.

וחכמים אומרים הכל בכלל העמדה והערכה ולפיכך כל שמת אינו נפדה לאחר מיתה.

ורבי שמעון אומר קדשי בדק הבית אינם בכלל העמדה והערכה ולפיכך תפדה ואפילו לאחר מיתה.

ואין הלכה כרבי שמעון:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה תמורה ז ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כל אלו אסורים בהנאה וכבר בארנו הראיה על איסור כל אחד מהם בשני מקדושין והקבלה בידינו לקבור אותה.

ושער נזיר הנזכר כאן הוא שער נזיר טמא אבל שער נזיר טהור רוצה לומר כשיתגלח תגלחת טהרה דינו שישרף כמו שבארנו בששי מנזירות.

ואין הלכה כרבי שמעון:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה תמורה ז ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;סתם זה לרבי יהודה שאומר אין ביעור חמץ אלא שריפה וכבר בארנו בשני מפסחים שדברו נדחה.

ומה שאמר '''את שדרכו לישרף''' - שב על ערלה וכלאי הכרם ומה שיש מהם אוכלין שאפשר לשורפן שורפין אותם ומה שיש מהם שאי אפשר לשורפן קוברן ולפי שזכר תרומה טמאה בכלל מה ששורפין ואלו שזכר שהן אסורים בהנאה רוצה לומר חמץ וערלה וכלאי הכרם כמו שבארנו בקדושין מספק שלא יעלה על הדעת שהתרומה טמאה אסורה בהנאה הרי חזר ובאר שמותר ליהנות בהם הכהנים ואינו אסור אלא אכילתה בלבד כמו שבארנו פעמים.

ואמר ומדליקין בפת ובשמן של תרומה רוצה לומר אם נטמאת השמן של תרומה הרי הכהן מדליק בו וכן אם נטמא הפת הרי זו שורפו להסקת תנור דרך משל ומבשל בו תבשיל אבל בתנאי והוא שצריך לתת אותו הפת בין העצים והשמן לשום אותו בכלי מטונף כדי שלא יאכל פן יכשל האוכל והוא אינו יודע. וכבר בארנו עניין זה סוף תרומות:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===[[משנה תמורה ז ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כבר בארנו בהוריות שכל מה שחייבים בזדונו כרת ובשגגתו חטאת קבוע חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי ואף על פי שהוא ספק ואינו ודאי שעשה העוון הזה אינו מותר לאכול מבשרו לכהנים כשהודע לו שלא חטא אחר שחיטת האשם כמו שיתבאר בסוף כריתות. וכן כתוב באשם תלוי אשם הוא אשם אשם לה' וכתוב בספרי אשם יכול לכהנים תלמוד לומר לה' רוצה לומר שאין לכהנים בו שום דבר לאכול אותו.

ו'''אמה''' - הוא המעבר היוצא מן המזבח לנחל קדרון.

רבי יהודה אומר מנתחה אבר אבר וזורקה לאמה ומתגלגלת לנחל קדרון וזו היא חטאת העוף הבאה על ספק כגון שתהא ספק זבה כמו שבארנו בשני מערכין כל הזבות הטועות מביאות קרבן ואין נאכל לפי שאין מותר לאכול חטאת ואשם אלא אחר שיהא חיובו ודאי רוצה לומר חיוב אותו הקרבן ומפני מה אמרו חכמים אינו רשאי לשנות לפי שעיקר כל (הנשרפין) [הנקברין] אפרן אסור ונשרפים דהקדש אפרן מותר זולתי תרומת הדשן בלבד והוא האפר שמסירין מעל המזבח שהוא אסור ואף על פי כן אין מותר לאבדו.

ואמרו ושמו בנחת ושמו כולו ושמו שלא יתפזר רוצה לומר שלא יתן אותו בפני הרוח או בפני השטף או כל כיוצא בהם רק מצניעין אותו במקומו המוכן לו. 

ואין הלכה כרבי יהודה בכולם:&lt;קטע סוף=ו/&gt; 


;סליק פירוש המשניות להרמב&quot;ם מסכת תמורה בס&quot;ד</text>
      <sha1>530m618lvlety5t2850kqjwun9d7v9h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:כל כתבי יל קאצענעלסאן.pdf/4</title>
    <ns>104</ns>
    <id>337869</id>
    <revision>
      <id>1419639</id>
      <parentid>789366</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T15:19:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;0&quot; user=&quot;Geagea&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;references/&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bq9hs92rcivyrrttm7s6tiobx1nthn8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>349053</id>
    <revision>
      <id>1419710</id>
      <parentid>1382359</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T10:56:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="95835" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ&quot;ג-1993

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 419|תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)|5503)), ((540|ת&quot;ט)), ((982|תיקון)); ((תשנ&quot;ד, 225|תיקון)), ((916|תיקון מס' 2)); ((תשנ&quot;ה, 272|תיקון)), ((371|תיקון מס' 2)); ((תשנ&quot;ו, 227|תיקון)), ((707|תיקון מס' 2)), ((1509|תיקון מס' 3)); ((תשנ&quot;ז, 110|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: תיקון])), ((279|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])); ((תשנ&quot;ח, 94|תיקון)), ((404|תיקון מס' 2)), ((1315|תיקון מס' 3)); ((תשנ&quot;ט, 334|תיקון)); ((תש&quot;ס, 273|תיקון)), ((768|תיקון מס' 2)); ((תשס&quot;א, 303|תיקון)), ((422|תיקון מס' 2)); ((תשס&quot;ב, 258|תיקון)), ((274|תיקון מס' 2)), ((683|תיקון מס' 3)), ((931|תיקון מס' 4)); ((תשס&quot;ג, 245|תיקון)), ((364|תיקון מס' 2)), ((489|תיקון מס' 3)); ((תשס&quot;ד, 92|תיקון)), ((199|תיקון (תיקון))); ((תשס&quot;ה, 288|תיקון)), ((569|תיקון מס' 2)), ((880|תיקון מס' 3)); ((תשס&quot;ו, 995|תיקון)); ((תשס&quot;ז, 202|תיקון)), ((700|תיקון מס' 2)), ((855|תיקון מס' 3)); ((תשס&quot;ח, 178|תיקון)), ((178|תיקון מס' 2)), ((598|תיקון מס' 3)), ((852|תיקון מס' 4)); ((תשס&quot;ט, 287|תיקון)), ((478|תיקון מס' 2)), ((1332|תיקון מס' 3)); ((תש&quot;ע, 138|תיקון)), ((365|תיקון מס' 2)); ((תשע&quot;א, 433|תיקון)), ((710|תיקון מס' 2)), ((954|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 3])), ((1203|תיקון מס' 4)); ((תשע&quot;ב, 504|תיקון)), ((1086|תיקון מס' 2)), ((1180|ת&quot;ט)), ((1266|תיקון מס' 3)); ((תשע&quot;ג, 362|תיקון)), ((665|תיקון מס' 2)); ((תשע&quot;ד, 315|תיקון)), ((355|תיקון מס' 2)), ((404|ת&quot;ט)); ((תשע&quot;ה, 43|תיקון)), ((47|תיקון מס' 2)), ((78|תיקון מס' 3)), ((440|תיקון מס' 4)); ((תשע&quot;ו, 682|תיקון)); ((תשע&quot;ז, 107|תיקון)), ((592|תיקון מס' 2)), ((992|תיקון מס' 3)); ((תשע&quot;ח, 210|תיקון)), ((908|תיקון מס' 2)), ((1719|תיקון מס' 3)), ((1924|תיקון מס' 3 (תיקון))); ((תשע&quot;ט, 1455|תיקון)), ((1772|תיקון מס' 2)), ((1902|תיקון מס' 3)), ((3142|תיקון מס' 4)); ((תש&quot;ף, 380|תיקון)), ((1194|תיקון מס' 2)), ((1342|תיקון מס' 3)), ((2740|תיקון מס' 4|8761)); ((תשפ&quot;א, 244|תיקון|8843)), ((1330|תיקון מס' 2|9048)), ((1522|תיקון מס' 3|9088)), ((2990|תיקון מס' 4|9333)), ((3528|תיקון מס׳ 5|9472)), ((3630|תיקון מס' 6|9497)), ((4032|תיקון מס' 7|9588)); ((תשפ&quot;ב, 1758|תיקון|9932)), ((2243|תיקון מס' 2|10039)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 12(ב)]] [[=החוק|לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזרח ותיק&quot; - כמשמעותו [[בחוק האזרחים הותיקים, התש&quot;ן-1989]];
:- &quot;ארנונה כללית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 8(א) לחוק]];
:- &quot;בן ממשיך&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 3א(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל&quot;ג-1973]];
:- &quot;בעל&quot; - כהגדרתו [[בפקודת העיריות]], למעט המילים &quot;וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים&quot;;
:- &quot;גזבר&quot; ו&quot;מנהל מחלקת רווחה&quot; - גזבר או מנהל מחלקת רווחה של הרשות המקומית או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין תקנות אלה;
:- &quot;גימלת הבטחת הכנסה&quot; - גימלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]];
:- &quot;הוראת קבע&quot; - הוראה בלתי חוזרת לבנק שנתן מי שהוטלה עליו ארנונה כללית, לניכויה מחשבונו בבנק, בתשלומים חודשיים או דו חודשיים, באותה שנה, לזכות הרשות המקומית;
:- &quot;הנחה&quot; - הפחתה מסכום הארנונה הכללית שהיתה מוטלת על הנכס באותה שנת כספים, אלמלא ההפחתה;
:- &quot;חוק הביטוח&quot; - [[=חוק הביטוח|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;מועצה&quot; - מועצת הרשות המקומית;
:- &quot;מועצה אזורית&quot; - מועצה מקומית שהוקמה על פי [[צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;מרשם אוכלוסין&quot; - כמשמעותו [[בחוק מרשם אוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;משפחת אומנה&quot; - משפחה שאישר משרד העבודה והרווחה, כמשפחת אומנה לצורך תקנות אלה;
:- &quot;מחזיק&quot;, &quot;בנין&quot; - כמשמעותם [[+|בסעיפים 1]] [[ו-269 לפקודת העיריות]];
:- &quot;נכס&quot; - דירה המשמשת למגורים בלבד;
:- &quot;נכס נוסף&quot; - למעט נכס נוסף המוחזק בידי בן ממשיך;
:- &quot;פדוי שבי&quot; - כמשמעותו [[בחוק תשלומים לפדויי שבי, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;שירות התעסוקה&quot; - כמשמעותו [[בחוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עיריה או מועצה מקומית.

== פרק ב': הנחות כלליות ==

@ 2. זכאים להנחה (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב)
: (א) מועצה רשאית לקבוע הנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת הכספים על מחזיק בנכס שנתקיימו לגביו אחד התנאים כמפורט להלן, בשיעורים שפורטו להלן:
:: (1) אזרח ותיק -
::: (א) המקבל על-פי [[חוק הביטוח]] אחת מקיצבאות אלה: קיצבת זיקנה, קיצבת שאירים, קיצבת תלויים או נכות בשל פגיעה בעבודה - הנחה שאינה עולה על 25 אחוזים לגבי 100 מ&quot;ר בלבד משטח הנכס;
::: (ב) אם בנוסף לקיצבה שבפסקת משנה (א) הוא מקבל גימלת הבטחת הכנסה - הנחה בשיעור עד 100 אחוזים לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטח הנכס.
:: (2)(א) נכה הזכאי לקיצבה חודשית מלאה כמשמעותה [[#200|בסעיף 127לו לחוק הביטוח]], אשר דרגת אי כושר השתכרותו היא בשיעור 75 אחוזים ומעלה - הנחה שאינה עולה על 80 אחוזים;
::: (ב) נכה אשר טרם קבלת קיצבת הזיקנה נקבעה לו לצמיתות דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור של 75% ומעלה על-פי [[#200|סעיף 127לו לחוק הביטוח]] - הנחה שאינה עולה על 80 אחוזים.
:: (3) נכה אשר דרגת נכותו הרפואית המוכחת על פי כל דין היא בשיעור 90 אחוזים ומעלה, או מי שטרם קבלת קצבת הזקנה נקבעה לו נכות כאמור - הנחה שאינה עולה על 40 אחוזים.
:: (4) הזכאי לאחת הגמלאות המפורטות להלן - הנחה שלא תעלה על 66 אחוזים לגבי 70 מטרים רבועים משטח הנכס;
::: עלה מספר בני המשפחה הגרים עם הזכאי על ארבעה - הנחה, כאמור, לגבי 90 מטרים רבועים משטח הנכס:
::: (א) גמלה כאסיר ציון או כבן משפחה של הרוג מלכות לפי [[חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]];
::: (ב) גמלת נכות לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]];
::: (ג) גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת גרמניה בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק הפדרלי לפיצויים (BEG) מהשנים 1953-65, למי שהוכחה זכאותו כאמור, להנחת דעתה של הרשות המקומית;
::: (ד) גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת הולנד בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק הגמלאות ההולנדי לנפגעי רדיפות 1940–1945 (WUV), למי שהוכחה זכאותו כאמור, להנחת דעתה של הרשות המקומית;
::: (ה) גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת אוסטריה בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק האוסטרי לתמיכה בקרבנות (OFG) שנחקק בהקשר לחוק התגמולים עבור קרבנות המלחמה (סעיף 4 KOVG‏ 57);
::: (ו) גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת בלגיה לפי החוק הבלגי משנת 1954 בהקשר לקצבאות פצועים של הקרבנות האזרחיים של המלחמה 1940–1945.
:: (5) בעל תעודת עיוור לפי [[חוק שירותי הסעד, התשי&quot;ח-1958]] - הנחה שאינה עולה על 90 אחוזים.
:: (6)(א) עולה - הנחה שאינה עולה על 90 אחוזים לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטח הנכס למשך 12 חודשים מתוך 24 החודשים המתחילים ביום שנרשם במרשם האוכלוסין כעולה על פי [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]];
::: (ב) מי שניתנה לו תעודה של אזרח עולה מהמשרד לקליטת העלייה - הנחה שאינה עולה על 90 אחוזים לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטח הנכס וזאת למשך 12 חודשים מתוך 24 חודשים המתחילים ביום קבלת המעמד כקבוע בתעודה האמורה.
:: (6א) עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי, על פי אישור המוסד לביטוח לאומי, לגמלה מיוחדת לעולה או לגמלת סיעוד לעולה, לפי הסכם למתן גמלאות מיוחדות שנערך בין המוסד לביטוח לאומי לבין ממשלת ישראל, לפי [[סעיף 9 לחוק הביטוח]] - הנחה שאינה עולה על 80 אחוזים; המוסד לביטוח לאומי ימציא למחזיק, על פי בקשתו, תעודה המעידה על זכאות לפי פסקה זו.
:: (6ב) איש צד&quot;ל - הנחה שאינה עולה על 90 אחוז לגבי 100 מטרים רבועים למשך 12 חודשים מתוך 36 חודשים המתחילים ביום שבו הגיע לישראל אחרי חודש מאי 2000; בפסקה זו, &quot;איש צד&quot;ל&quot; - איש צבא דרום לבנון, מנגנון הביטחון, גורמי הסיוע האזרחי וגורמים אחרים, שעמד בקשר עם זרועות הביטחון, ואשר הוכר כ&quot;זכאי שיקום&quot; על ידי המינהלה הביטחונית לסיוע (המנב&quot;ס), ובן זוגו.
:: (7) הזכאי לאחת הגמלאות המפורטות להלן - הנחה שלא תעלה על 70 אחוזים:
::: (א) (((נמחקה);))
::: (ב) (((נמחקה);))
::: (ג) גימלת סיעוד, לפי [[#פרק י|פרק ו' לחוק הביטוח]].
:: (8)(א) בעל הכנסה חודשית ממוצעת שפורטה [[בתוספת הראשונה]], לפי מספר הנפשות המתגוררות איתו בנכס - הנחה בשיעור שנקבע לפי טורי ההכנסה [[שבתוספת האמורה]];
::: (ב) בתקנה זו -
::::- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה ברוטו של המחזיק בנכס ושל אלה המתגוררים אתו, לרבות ילד במשפחת אומנה, מכל מקור הכנסה שהוא, לרבות תשלומים שהמוסד לביטוח לאומי משלם להם, למעט -
::::: (1) (((נמחקה);))
::::: (1א) קצבה המשולמת לפי [[+|פרקים ד']] [[ו-י&quot;א לחוק הביטוח]] וגמלה לפי [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]];
::::: (2) מחצית מהכנסתם החודשית של בן או בת המתגוררים עם המחזיק בנכס; לעניין זה לא תובא בחשבון, לגבי בן אחד או בת אחת בלבד, הכנסה חודשית עד גובה שכר המינימום, ואם אותה הכנסה חודשית עולה על גובה שכר המינימום, לא יובא בחשבון החלק מההכנסה החודשית השווה לגובה שכר המינימום; בפסקת משנה זאת, &quot;שכר מינימום&quot; - שכר המינימום כהגדרתו [[בחוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]], בשיעורו המעודכן ל-1 בינואר של שנת הכספים שבעדה מבוקשת ההנחה;
::::: (3) דמי שכירות שמקבל אדם בעד השכרת דירתו - בסכום שאינו עולה על דמי שכירות שהוא משלם בעד דירה אחרת ששכר למגוריו;
::::: (4) תגמול מיוחד ותגמול נוסף כמשמעותם [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
::::- &quot;הכנסה חודשית ממוצעת&quot; -
::::: (1) בשכיר -  ממוצע ההכנסה החודשית בשנים עשר החודשים שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה, ממקורות הכנסה כמפורט [[תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(א) לטופס 1 שבתוספת השניה]], וממקורות נוספים כמפורט [[תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(ב) לטופס האמור]];
:::::: (((הוראת שעה בשנת 2022):)) בשכיר - ממוצע ההכנסה החודשית בשלושת החודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה או, לבקשת המחזיק בנכס, ממוצע ההכנסה החודשית בשנים עשר החודשים שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה, ממקורות הכנסה כמפורט [[תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(א) לטופס 1 שבתוספת השניה]], וממקורות נוספים כמפורט [[תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(ב) לטופס האמור]];
::::: (2) בעצמאי - ממוצע, כאמור בפסקת משנה (1) שחושב על פי הכנסתו החייבת במס כפי שנקבעה בשומת מס ההכנסה השנתית האחרונה שבידו, כשהיא מחולקת ב-12 ומתואמת למדד הממוצע של החודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה, בתוספת הכנסה ממוצעת לחודשים האמורים ממקורות כמפורט [[תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(ב) לטופס 1 האמור]] שאינם כלולים בהודעת השומה.
:: (9) חסיד אומות העולם לרבות בן זוגו או מי שהיה בן זוגו, היושב בישראל - הנחה שאינה עולה על 66 אחוזים; בפסקה זו, &quot;חסיד אומות העולם&quot; - מי שהוכר כחסיד אומות העולם בידי רשות הזכרון &quot;יד ושם&quot;;
:: (10) הוא הורה יחיד כהגדרתו [[בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ&quot;ב-1992]], או שהוא הורה יחיד לילד המתגורר איתו המשרת שירות סדיר כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], או מתנדבת בשירות הלאומי כהגדרתה [[בתקנה 14ד לתקנות אלה]], כל עוד הם משרתים כאמור, ובתנאי שגילם אינו עולה על 21 שנה - הנחה עד 20%;
:: (11) בן או בת, לרבות ילד במשפחת אומנה, של המחזיק בנכס זכאי לגמלה לפי [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]], או שהוא מעל גיל 18 ומשתלמת בעדו ובשל נכותו גמלה על ידי המוסד לביטוח לאומי ובלבד שהשתלמה בעדו גמלת ילד נכה - הנחה עד 33% לגבי 100 מטרים רבועים משטח הנכס;
:: (12) פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי [[חוק תשלומים לפדויי שבי, התשס&quot;ה-2005]] - עד 20%.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) (((בוטלה).))

@ 2א. מבחני משנה לזכאים להנחה (תיקון: תשנ&quot;ד)
: בקביעת שיעור ההנחה על פי המבחנים [[שבתקנה 2(1) עד (10)]], רשאית המועצה להתחשב במצבו החומרי של המחזיק ולצורך זה אף לקבוע תנאים ומבחני משנה לזכאות להנחה לפי כל אחת [[התקנה האמורה|מהפסקאות האמורות]].

@ 3. תשלום בהוראת קבע (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה)
: (((במקור תקנה 3א, סומנה כתקנה 3).))
: המועצה רשאית לקבוע הנחה עד 2 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת כספים על מחזיק שנתן הוראת קבע לתשלום הארנונה הכללית שהוטלה עליו כאמור, בדרך שקבעה הרשות המקומית.

@ 3ב. הנחות לקרית שמונה ושלומי (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-2)
: (א) מועצת עיריית קרית שמונה תקבע למחזיק בתחומה, הנחה בשיעור של 50% לנכסים מסוג מגורים, תעשיה, משרדים, שירותים ומסחר ומלאכה לכל אחת משנות הכספים 2000 עד 2002.
: (ב) המועצה המקומית שלומי תקבע למחזיק בתחומה הנחה בשיעור של 20% לנכס מסוג תעשיה לשנים 2000 עד 2002.
: (ג) בתקנה זו, &quot;נכס&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 269 לפקודת העיריות]].

@ 3ג. הנחה מארנונה לאזור שדרות ועוטף עזה (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-4, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט-4, תשפ&quot;א-6)
: (א) עיריית שדרות, המועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב והוועדים המקומיים של היישובים סובבי עזה, לפי העניין, יקבעו למחזיק בנכס בתחומם הנחה בשיעור של 45% לנכסים מסוג מגורים והנחה בשיעור של 39% לנכס אחר, לשנות הכספים 2015 עד 2022.
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;יישובים סובבי עזה&quot; - עיריית שדרות ויישובים כפי שנקבעו בהחלטות הממשלה, המפורטים [[בתוספת השלישית]];
::- &quot;נכס&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 269 לפקודת העיריות]], למעט נכס המוחזק על ידי המדינה, שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) מצוי בתחום היישובים סובבי עזה;
::: (2) מצוי במרחק של עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, הכול בהתאם למרחק האווירי הקצר ביותר שבין גדר המערכת לבין הנכס.

@ 3ד. הנחה מארנונה לאדמה חקלאית בשנת שמיטה (תיקון: תש&quot;ע)
: בשנת כספים שתחילתה במהלך שנת שמיטה (להלן - שנת הכספים), תקבע מועצה הנחה למחזיק של אדמה חקלאית שלא נעשה בה שימוש חקלאי מטעמים של שמירת שמיטה במשך שמונה חודשים לפחות של אותה שנת כספים, ושהוכח לגביה כי נעשה בה שימוש חקלאי בשנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו לשנת הכספים - בשיעור של 90 עד 100 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהיתה מוטלת על אדמה זו באותה שנת כספים, אלמלא ההנחה; בתקנה זו -
:- &quot;אדמה חקלאית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 269 לפקודת העיריות]];
:- &quot;שימוש חקלאי&quot; - שימוש כאמור [[בהגדרה &quot;אדמה חקלאית&quot; שבסעיף 269 לפקודה האמורה]].

@ 3ה. (תיקון: תשע&quot;א-4, תשע&quot;ט) : (((בוטלה).))

@ 3ו. הנחה לחייל מילואים פעיל (תיקון: תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-4)
: מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור של עד 5% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת הכספים על מחזיק בנכס שהוא חייל מילואים פעיל; לעניין זה, &quot;חייל מילואים פעיל&quot; - חייל מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], המחזיק בתעודת משרת מילואים פעיל תקפה שנתן לו צבא הגנה לישראל או באישור תקף שנתן לו צבא הגנה לישראל על כך שהוא משרת מילואים פעיל.

@ 4. בקשה למתן הנחה (תיקון: תשנ&quot;ד)
: (א) הנחות שקבעה המועצה לפי [[תקנה 2(3) עד (6) ו-(8) עד (10)]], וכן לפי [[תקנה 3]] או הנחות שקבעה בהסתמך על תנאים או מבחני משנה שנקבעו כאמור [[בתקנה 2א]], יינתנו על פי בקשה חתומה שהמציא המבקש לרשות המקומית לפי [[טופס 1 שבתוספת השניה]] לרבות פרטים שנכללו בו לפי [[תקנה 19]].
: (ב) לא ניתנה הנחה או חלה טעות בקביעת שיעור ההנחה לזכאי לפי [[תקנה 2(1)(2) או (7)]], רשאי גם הוא להגיש בקשה כאמור.

== פרק ג': ועדת הנחות ==

@ 5. מינוי ועדה
: מועצה תמנה לענין [[פרקים ד']] [[ו-ה']] ועדת הנחות (להלן - הועדה).

@ 6. הרכב הועדה (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) הרכב ועדת ההנחות יהיה -
:: (1) בעיריה - כמפורט [[בסעיף 149ד לפקודת העיריות]];
:: (2) במועצה מקומית או במועצה אזורית -
::: (1) שני חברי המועצה אשר אחד מהם לפחות חבר בסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה; היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה - יהיה חבר ועדה אחד לפחות, מי שאינו חבר בועדת ההנהלה;
::: (2) הגזבר, מנהל מחלקת הרווחה, או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין תקנה זו מבין עובדי המועצה המקומית;
::: (3) היועץ המשפטי שמינתה המועצה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (יעוץ משפטי), התשל&quot;ו-1975]], או עורך דין ממשרדו או מלשכתו, ובמועצה שלא מינתה יועץ משפטי כאמור - עורך דין שמינתה המועצה לענין זה.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) המועצה תמנה מבין חבריה שמונו לועדה, את יושב ראש הועדה וממלא מקומו.
: (ד) מנין חוקי בישיבות הועדה יהיה נוכחות של יושב ראש הועדה או ממלא מקומו, היועץ המשפטי והגזבר.
: (ה) החלטות הועדה אינן טעונות אישור המועצה אך תונחנה על שולחנה.

== פרק ד': מבקש נזקק ==

@ 7. הנחה לנזקק (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע&quot;א)
: הועדה תהא מוסמכת לתת הנחה בשיעור עד 70 אחוזים למחזיק בנכס שהוא נזקק; לענין זה, &quot;נזקק&quot; - מחזיק:
: (1) שנגרמו לו הוצאות חריגות גבוהות במיוחד בשל טיפול רפואי חד-פעמי או מתמשך, שלו או של בן משפחתו;
: (2) שקרה לו אירוע אשר הביא להרעה משמעותית בלתי צפויה במצבו החומרי.

@ 8. טופס הבקשה
: המבקש הנחה לפי [[פרק זה]] ימציא לרשות המקומית בקשה חתומה לפי [[טופס 2 שבתוספת השניה]].

@ 9. חוות דעת מנהל מחלקת הרווחה
: טופס הבקשה יועבר לגזבר, ולמנהל מחלקת הרווחה שיעבירו להחלטת הועדה, בצירוף חוות דעת בכתב.

@ 10. החלטת הועדה
: (א) הועדה תקבע את זכאותו של מבקש הנחה, ואת שיעורי ההנחה בכפוף לאמור [[בתקנה 7]], בהסתמך על טופס הבקשה וחוות הדעת כאמור [[בתקנה 9]].
: (ב) הועדה תיתן החלטתה, בכתב, בצירוף נימוקים.

@ 11. פרטים נוספים
: מבקש ימציא פרטים או מסמכים נוספים לצורך דיון בבקשתו, לפי דרישת הגזבר או מנהל מחלקת הרווחה או הועדה, לפי הענין.

== פרק ה': הנחות לבנין ריק ולתעשיה ==

@ 12. הנחה לבנין חדש (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה)
: (א) בכפוף לאמור [[בתקנה 13(3) (([צ&quot;ל: תקנה 13(ג)]))]], המועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור כמפורט להלן, למחזיק שהוא הבעל הראשון של בנין חדש ריק, שמיום שהסתיימה בנייתו והוא ראוי לשימוש, אין משתמשים בו במשך תקופה רצופה, כמפורט להלן:
:: (1) עד שנים עשר חודשים - הנחה עד 100 אחוזים;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) (((בוטלה).))

@ 13. הנחה לבנין ריק (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א) מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור כמפורט להלן, למחזיק של בנין ריק שאין משתמשים בו במשך תקופה מצטברת, כמפורט להלן:
:: (1) עד 6 חודשים - עד 100%;
:: (2) מהחודש ה-7 עד החודש ה-12 - עד 66.66%;
:: (3) מהחודש ה-13 עד החודש ה-36 - עד 50%.
: (ב) תחילת חישוב התקופה המצטברת הנזכרת בתקנת משנה (א) תהא ביום תחילתה של תקנה זו (((1.3.2005))).
: (ג) הנחה כאמור בתקנת משנה (א) תינתן לתקופה המצטברת הנזכרת בפסקאות שבה (להלן - התקופה המצטברת), משך תקופת בעלותו של אדם בבנין, וכל עוד לא שונתה הבעלות בו; להוכחת היותו של הבנין בנין ריק שאין משתמשים בו, כאמור [[בתקנה 12]] ובתקנת משנה (א), ימציא המחזיק בבנין ראיות על פי הוראות המועצה.
: (ד) במנין התקופה המצטברת לא תובא בחשבון תקופה הפחותה משלושים ימים שבה עמד הבנין ריק ברציפות.
: (ה) נעשה שימוש מחדש בנכס שמחזיק בו היה זכאי להנחה על פי תקנות משנה (א) עד (ד), יודיע על כך המחזיק או בעל הנכס לרשות המקומית, בדרך שתורה הרשות המקומית, 7 ימים בטרם נעשה שימוש מחדש בנכס; לא ניתנה הודעה כאמור, רשאית הרשות המקומית לבטל הנחה שניתנה על פי תקנה זו לתקופה הרצופה האחרונה שבה עמד הבנין ריק, אם ההנחה ניתנה לאותו מחזיק אשר עשה שימוש מחדש בנכס, או לבעל הנכס.

@ 14. הנחות לתעשיה (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ה)
: (א) רשאית המועצה לקבוע הנחה בשיעור המרבי המפורט להלן, למחזיק בבנין המשמש לתעשיה חדשה, בהתייחס לשנת האחזקה שלו בבנין, ולשיעור האבטלה באותה רשות מקומית:
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | שנת אחזקה !! colspan=&quot;2&quot; | שיעור האבטלה באחוזים ושיעור ההנחה
|-
! מעל 10.5% ועד 12% !! מעל 12%
|-
| ראשונה או חלק ממנה || הנחה עד 50% || הנחה עד 75%
|-
| שניה או חלק ממנה || הנחה עד 25% || הנחה עד 50%
|-
| שלישית או חלק ממנה || הנחה עד 10% || הנחה עד 25%
|}
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;תעשיה חדשה&quot; - מפעל תעשייתי חדש שהוקם בתחום הרשות המקומית או שהעותק (([צ&quot;ל: שהועתק])) מתחום רשות מקומית אחרת;
::- &quot;שיעור האבטלה&quot; - ממוצע של שיעור האבטלה בשלושת החודשים האחרונים שקדמו להגשת הבקשה להנחה, לפי שיעור האבטלה החודשי בהם, כפי שפרסם שירות התעסוקה.

== פרק ה'1: הנחות לעסקים (תיקון: תשנ&quot;ו) ==

@ 14א. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;עסק&quot; - בנין או קרקע שאינו משמש למגורים;
:- &quot;בעל עסק&quot; - בעל השליטה בעסק, למעט עסק שמנהל חבר-בני-אדם כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]].

@ 14ב. ועדת הנחות לעסקים (תיקון: תשנ&quot;ו)
: ועדת הנחות שמינתה המועצה לפי [[תקנה 5]], תדון גם במתן הנחה לפי [[פרק זה]].

@ 14ג. זכאים להנחה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-2)
: (א) הועדה רשאית לתת הנחה למחזיק בעסק שנתקיימו לגביו כל האלה:
:: (1) הוא בעל העסק ואין הוא בעל עסק נוסף;
:: (2) שטחו של העסק אינו עולה על 75 מטרים רבועים;
:: (3) מלאו לו 65 שנים ובאשה - 60 שנה;
:: (4) הוא עוסק שמחזור העסקאות שלו בכל עסקיו אינו עולה על 240,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2003; בשנת 2021, 293,676.8 ש&quot;ח))); הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידוע בתחילת כל שנת כספים; בפסקה זו, &quot;עוסק&quot; ו&quot;מחזור עסקאות של עוסק&quot; - כמשמעותם [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]];
:: (5) הוא זכאי להנחה מארנונה, לפי [[תקנה 2(8)]], בעד דירת המגורים שבה הוא מחזיק.
: (ב) ההנחה שתינתן למי שזכאי לכך לפי תקנת משנה (א) תהיה עד השיעור שניתן לו באותה שנת כספים על דירת המגורים שבחזקתו, ותינתן לגבי 40 המטרים הרבועים הראשונים של שטח העסק.

== פרק ה'2: הנחות לחיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים ומשפחותיהם (תיקון: תשנ&quot;ח) ==

@ 14ד. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ה-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חייל&quot; - מי שמשרת שירות סדיר בצבא הגנה לישראל לפי [[=חוק שירות ביטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]] (להלן - חוק שירות ביטחון);
:- &quot;מחזיק&quot; - לרבות דייר משנה;
:- &quot;משרת בשירות אזרחי–ביטחוני&quot; - מי שמשרת בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]] (להלן - חוק שירות לאומי–אזרחי), ושהמנהל כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי]] (להלן - המנהל) או מי מטעמו אישר כי הוא משרת במסלול זה;
:- &quot;משרת בשירות אזרחי–חברתי&quot; - מי שמשרת בשירות אזרחי–חברתי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי]], ושהמנהל או מי מטעמו אישר כי הוא משרת במסלול זה;
:- &quot;משרת בשירות האזרחי&quot; - מופנה לשירות כהגדרתו [[=תקנות שירות אזרחי|בתקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי), התשס&quot;ז-2007]] (להלן - תקנות שירות אזרחי), המשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], ושהמפקח כהגדרתו [[בתקנות שירות אזרחי]] אישר כי הוא עומד בתנאים המפורטים [[+|בתקנות 2]] [[ו-3 לתקנות האמורות]];
:- &quot;משרת בשירות האזרחי המשמר&quot; - מי שמשרת בשירות אזרחי משמר כמשמעותו [[https://www.gov.il/he/Departments/policies/2012_des5275|בהחלטת הממשלה 5275 מיום כ&quot;ה בכסלו התשע&quot;ג (9 בדצמבר 2012)]] ושמפקח מטעם ראש מינהלת השירות האזרחי–לאומי אישר כי הוא עומד בתנאים הנדרשים לפי [[https://www.gov.il/he/Departments/policies/2012_des5275|החלטת הממשלה האמורה]];
:- &quot;מתנדבת בשירות לאומי&quot; - יוצאת צבא שלא נקראה לשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] או שקיבלה דחייה או פטור מחובת שירות ביטחון לפי [[החוק האמור]], המשרתת בשירות לאומי כהגדרתו [[בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס&quot;ב-2002]], ומתקיימים בה התנאים [[שבתקנה 2(א)(1) עד (6) לתקנות האמורות]] וניתן אישור על שירותה האמור על ידי גוף מוכר, כמשמעותו [[באותן תקנות]].

@ 14ה. זכאים להנחה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ה-3)
: מחזיק בנכס שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים להלן, יהיה זכאי להנחה מארנונה כללית שהוטלה על הנכס באותה שנת כספים, בשיעורים כמפורט להלן:
: (1) הנחה של 100 אחוזים למחזיק שהוא -
:: (א) חייל - כל עוד הוא חייל, עד תום ארבעה חודשים מיום שחרורו;
:: (ב) הורה של חייל המוכיח, להנחת דעתה של הרשות המקומית שבמקום מגוריו, כי פרנסתו היתה על החייל סמוך לפני תחילת שירותו, וכי אין לו פרנסה למחייתו ואין הוא מסוגל להשיגה כל עוד הוא מצוי במצב האמור, ובתנאי שהחייל פטור מתשלום מארנונה (([צ&quot;ל: פטור מתשלום ארנונה])) לפי פסקת משנה (א);
:: (ג) מתנדבת בשירות לאומי - כל עוד היא משרתת;
:: (ד) משרת בשירות האזרחי במסלול מלא כמשמעותו [[בתקנה 3 לתקנות שירות אזרחי]] - כל עוד הוא משרת;
:: (ה) משרת בשירות האזרחי המשמר במסלול מלא הכולל שירות של 40 שעות שבועיות בממוצע בתקופה של 12 חודשים - כל עוד הוא משרת;
:: (ו) משרת בשירות אזרחי–ביטחוני - כל עוד הוא משרת.
: (1א) הנחה של שלושה רבעים למחזיק שהוא משרת בשירות אזרחי–חברתי המשרת 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים - כל עוד הוא משרת.
: (2) הנחה של שני שלישים למחזיק שהוא -
:: (א) נכה הזכאי לתגמולים או למענק לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:: (ב) נכה הזכאי לתגמולים לפי [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]];
:: (ג) זכאי לתגמולים לפי [[חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:: (ד) בן משפחה של חייל שנספה במערכה הזכאי לתגמולים לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]];
:: (ה) זכאי לתגמולים לפי [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:: (ו) זכאי לתגמולים לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]];
:: (ז) ביום תחילתן של תקנות אלה, היה זכאי להנחה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה)=חוק הפטור|סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשנ&quot;ג-1993 (([צ&quot;ל: התשי&quot;ג-1953]))]] (להלן - חוק הפטור), כל עוד הוא זכאי לפי [[-#3|סעיף זה בחוק הפטור]] - גם אם יבוטל.
: (3) הנחה של 50 אחוזים למחזיק שהוא -
:: (א) משרת בשירות האזרחי במסלול מפוצל כמשמעותו [[בתקנה 3 לתקנות שירות אזרחי]] - כל עוד הוא משרת;
:: (ב) משרת בשירות האזרחי המשמר במסלול מפוצל הכולל שירות של 20 שעות שבועיות בממוצע בתקופה של 24 חודשים - כל עוד הוא משרת;
:: (ג) משרת בשירות אזרחי–חברתי המשרת 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שלוש שנים - כל עוד הוא משרת.

@ 14ו. סייג לדירות גדולות (תיקון: תשנ&quot;ח)
: המחזיק בנכס ששטחו עולה על 70 מטרים רבועים לא יהיה זכאי להנחה לפי [[תקנה 14ה]], אלא לגבי 70 מטרים רבועים בלבד; עלה מספר בני משפחתו של המחזיק והגרים עמו על ארבעה - תינתן הנחה, כאמור, לגבי 90 מטרים רבועים בלבד.

@ 14ז. פטור על בתי עסק (תיקון: תשנ&quot;ח)
: מחזיק בבנין או בחלק ממנו שאינם משמשים למגורים בלבד, שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים [[בתקנה 14ה(1) או (2)]], יהיה זכאי להנחה מארנונה בשיעורים שנקבעו [[התקנה האמורה|בפסקאות האמורות]] בהתאמה, אם באותה שנת כספים לא היה חייב בתשלום מקדמה למס הכנסה לפי [[סעיפים 174 עד 181 לפקודת מס הכנסה]], ופקיד השומה נתן לו, על פי בקשתו, תעודה על כך; היה חייב בתשלום המקדמה, אך נקבע בשומה כי אין הוא חייב במס הכנסה לשנת הכספים הנדונה, תחזיר לו הרשות המקומית את סכום הארנונה ששילם על אותו נכס לאותה שנה.

@ 14ח. סייג לתחולת התקנות (תיקון: תשנ&quot;ח)
: הוראות [[תקנות 16]], [[17(ב)]], [[18]], [[20]] [[ו-21]] לא יחולו על מתן הנחה לפי [[פרק זה]].

== פרק ו': הוראות כלליות ==

@ 15. הממונה
: גזבר הרשות המקומית יהיה ממונה על ביצוע מתן הנחות לפי תקנות אלה, למעט הנחות שבסמכות הועדה.

@ 16. ביטול ההנחה
: זכאי להנחה שלא פרע במלואה את יתרת הארנונה שהוטלה על הנכס בשנת הכספים, עד יום 31 בדצמבר של אותה שנה, תהיה ההנחה שנקבעה לו בטלה מאותו יום ותיווסף ליתרת הארנונה.

@ 17. מניעת כפל ההנחות והנחה חלקית (תיקון: תשנ&quot;ד)
: (א) קיימת זכאות להנחות שונות על פי תקנות אלה, תינתן לזכאי להנחה, הנחה אחת בלבד, הגבוהה מביניהן, ולא תינתן כל הנחה למחזיק נוסף בנכס שלגביו ניתנה הנחה.
: (א1) קיימת זכאות להנחה לפי תקנות אלה ולפי תקנות שהותקנו לפי [[סעיף 12(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]], רשאית המועצה לתתן במצטבר.
: (ב) זכאי להנחה המחזיק בשני נכסים או יותר - תינתן הנחה לנכס אחד בלבד, לפי הגבוהה מביניהן.
: (ג) זכאי להנחה אשר החזיק בנכס בחלק משנת הכספים שעליה הוטלה הארנונה - תינתן ההנחה בשיעור יחסי למספר החודשים שבהם החזיק בנכס.

@ 18. פרסום ההחלטה (תיקון: תשנ&quot;ד)
: (א) החליטה המועצה על מתן הנחות מארנונה ושיעורן, לפי תקנות אלה, תפרסם הודעה על כך בתחום הרשות המקומית, ביחד עם הודעתה בדבר הטלת שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה.
: (ב) פרסום ההנחות מארנונה ושיעורן שלא כאמור בתקנת משנה (א) לא יגרע מתקפן של אלה, ובלבד שמיד לאחר שהחליטה עליהן המועצה, תפרסמן באותה דרך בה פרסמה את שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה.

@ 19. פרטים נוספים לטופס
: המועצה רשאית לכלול פרטים נוספים בטופס הבקשה שתכין לפי דוגמת [[טופס 1 לתוספת השניה|טפסים 1]] [[טופס 2 לתוספת השניה|ו-2 שבתוספת השניה]].

@ 20. תנאי לקבלת הנחה (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ף-2)
: לא תינתן הנחה לפי תקנות אלה אלא אם כן שולמה יתרת הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס באותה שנת כספים בתשלום אחד מראש, בהוראת קבע או לפי הסדר תשלומים אחר להנחת דעתה של הרשות המקומית.

@ 21. מועדים
: המועצה תקבע מועד להגשת בקשה להנחה וכן תקבע מועד למתן החלטה בידי מי שהוסמך לכך לפי תקנות אלה.

@ 22. סייג לביטול הנחה קודמת
: לא תבוטל הנחה שניתנה על פי דין למי שערב תחילתן של תקנות אלה כבר שילם את הארנונה הכללית לשנת 1993 בתשלום מראש או בהוראת קבע.

== פרק ז': הוראות שעה (תיקון: תשס&quot;ב-4) ==

@ 23. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))

@ 24. הנחה לאדמה חקלאית ב-2001 (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תש&quot;ס-2)
: (א) בשנת הכספים 2001 תקבע המועצה הנחה למחזיק של אדמה חקלאית, כהגדרתה [[בסעיף 269 לפקודת העיריות]], שלא נעשה בה שימוש חקלאי, כאמור באותה הגדרה, מטעמים של שמירת שמיטה במשך שמונה חודשים לפחות של אותה שנה - בשיעור של 90 עד 100 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהיתה מוטלת על אדמה זו באותה שנה, אלמלא ההנחה.
: (ב) הנחה כאמור בתקנת משנה (א) תינתן לאדמה חקלאית שהוכח לגביה כי נעשה בה שימוש חקלאי בשנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו לשנת הכספים 2001.

@ 25. הנחה מיוחדת לשנת 2003 (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ג-3)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;במזומן&quot; - לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי;
::- &quot;חוב לשנת 2002&quot; - סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע לשנת 2002, בתוספת תשלומי פיגורים, שטרם שולמו בידי החייב בתשלומם או שטרם נעשה הסדר לתשלומם;
::- &quot;סכום החוב הקודם&quot; - סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע עד יום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם [[בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש&quot;ם-1980]], ושטרם שולמו בידי החייב בתשלומם או שטרם נעשה הסדר לתשלומם;
::- &quot;תשלומים חודשיים&quot; - תשלומים חודשיים שווים ורצופים באמצעות שיקים דחויים או הוראת חיוב בכרטיס אשראי.
: (ב) מועצה רשאית עד יום כ&quot;ו באדר א' התשס&quot;ג (28 בפברואר 2003) להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם של חייב שמילא אחר התנאים, כמפורט להלן, בשיעור המרבי המפורט לצדם (להלן - שיעור ההפחתה) -
:: (1) פרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה -
::: (א) עד יום י&quot;ב באייר התשס&quot;ג (14 במאי 2003) - עד 25 אחוזים מסכום החוב הקודם;
::: (ב) עד יום ט&quot;ו בסיון התשס&quot;ג (15 ביוני 2003) - עד 20 אחוזים מסכום החוב הקודם.
:: (2) פרע בתשלום אחד במזומן את מחצית החוב הקודם ומחצית ממנו בתשלומים חודשיים, שאינם נושאים ריבית והפרשי הצמדה, ושזמן פירעונם לא יאוחר מ-ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003), בניכוי שיעור ההפחתה -
::: (א) עד יום י&quot;ב באייר התשס&quot;ג (14 במאי 2003) - עד 20 אחוזים מסכום החוב הקודם;
::: (ב) עד יום ט&quot;ו בסיון התשס&quot;ג (15 ביוני 2003) - עד 15 אחוזים מסכום החוב הקודם.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חוב ארנונה לרשות המקומית הכולל, נוסף על סכום החוב הקודם, חוב לשנת 2002 או שהוא חוב לשנת 2002 בלבד - תהיה ההפחתה המרבית של החוב לשנת 2002, שתקבע מועצת הרשות המקומית כאמור בתקנת משנה (ב) - 12 אחוזים מסכום החוב לשנת 2002, והיא תבוא במקום שיעורי ההפחתה הנקובים בתקנת משנה (ב) לגבי חוב קודם.
: (ד) לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זו את יתרת הארנונה שהתחייב בתשלומה על פי תקנה זו במלואה עד יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003), יתבטל באותו יום שיעור ההפחתה שנקבע לו, וייווסף ליתרת הארנונה.
: (ה) הוראות תקנה זו לא יחולו בתחום רשות מקומית, שמועצתה קבעה בשנים 2001 ו-2002 הוראות הפחתה בתשלומי ארנונה הדומות להוראות תקנה זו.

@ 25א. הנחות לבתי מלון (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג)
: (א) בשנת הכספים 2001 רשאית מועצה, באישור שר הפנים או מי שהסמיך, ועל פי תנאים וכללים שיקבע השר, לקבוע למחזיק בנכס מסוג בתי מלון הנחה בשיעור של עד 66 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בשנת 2001.
: (ב) בשנת הכספים 2002 רשאית מועצה, באישור ובתנאים וכללים כאמור בתקנת משנה (א), לקבוע למחזיק בנכס מסוג בתי מלון הנחה בשיעור של עד 50 אחוזים מסכום הארנונה כללית שהוטלה על הנכס בשנת 2002 ובלבד שמחצית מהנחה כאמור תמומן מקופת הרשות המקומית.

@ 26. הנחה מיוחדת בשנים 2006 ו-2007 (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2)
: (א) בתקנה זאת -
::- &quot;במזומן&quot; - לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי;
::- &quot;דוח מבוקר&quot; - לענין עיריה - כהגדרתו [[בסעיף 140ג לפקודת העיריות]];
::: לענין מועצה מקומית - כהגדרתו [[בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות]];
::- &quot;חייב&quot; - מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו;
::- &quot;מדרג כלכלי–חברתי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות]];
::- &quot;נכס נושא החוב&quot; - בנין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה על פי תקנה זאת;
::- &quot;נפרע&quot; - לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהוראת קבע מכל סוג;
::- &quot;סכום החוב הקודם&quot; - סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע עד יום ו' בטבת התשס&quot;ה (31 בדצמבר 2004) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם נפרעו בידי החייב בתשלומם;
::- &quot;שיעור הגביה&quot; - היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת כספים מסוימת, בשל חיובי הארנונה לאותה שנה, לבין סך כל הסכומים המגיעים לעיריה בשל חיובים אלה לאותה שנה, בניכוי סכומי ההנחות שניתנו;
::- &quot;תכנית הבראה&quot; - לענין עיריה - כהגדרתה [[בסעיף 140ג לפקודת העיריות]], ולענין מועצה מקומית - כהגדרתה [[בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות]];
::- &quot;תשלומי פיגורים&quot; - כהגדרתם [[=חוק ההצמדה|בסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש&quot;ם-1980]] (להלן - חוק ההצמדה);
::- &quot;תשלומים&quot; - תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בלא תוספת ריבית והצמדה.
: (ב) מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום י&quot;ג בניסן התשס&quot;ז (1 באפריל 2007) עד יום י&quot;ד בתמוז התשס&quot;ז (30 ביוני 2007), נתקיימו בו התנאים המפורטים לצדם:
:: (1) הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם - לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה (להלן - יתרת החוב) עד יום י&quot;ד בתמוז התשס&quot;ז (30 ביוני 2007);
:: (2) הפחתה בשיעור 45% מסכום החוב הקודם - לחייב שפרע עד יום י&quot;ד בתמוז התשס&quot;ז (30 ביוני 2007) את יתרת החוב, באחת מאלה:
::: (א) עד 12 תשלומים ששולמו בשקים דחויים, למעט הראשון שבהם, לטובת הרשות המקומית;
::: (ב) עד 24 תשלומים, ובלבד שניתנה הוראה בלתי חוזרת בידי החייב לניכוי התשלומים מחשבון הבנק שלו לטובת הרשות המקומית או שניתנה הוראה לביצוע התשלומים כאמור, באמצעות כרטיס אשראי של החייב;
::: (ג) עד 36 תשלומים, בתנאים שנקבעו בפסקת משנה (2), אם התשלומים ניתנים לטובת רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 3 למדרג החברתי–כלכלי.
: (ג) מועצה רשאית לקבוע את מספר התשלומים לפי תקנת משנה (ב) או (ד) בהתייחס לגובה יתרת החוב.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב) -
:: (1) הפחתה כאמור בה תיקבע בידי מועצת רשות מקומית הנמצאת בתכנית הבראה, או ששיעור הגביה של הארנונה הכללית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר הוא 75% או פחות;
:: (2) כלל סכום החוב הקודם סכומי ארנונה שהטילה המועצה על בנין או קרקע בעבור תקופה שמיום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003) עד יום י&quot;ט בטבת התשס&quot;ה (31 בדצמבר 2004) בלבד - תהיה ההפחתה בשיעור 30%, ואם נפרע בתשלום אחד במזומן - הפחתה בשיעור 35%;
: (ה) הפחתה לפי תקנת משנה (ב) או (ד) תתבטל אם לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זאת לפחות אחד מאלה:
:: (1) שני תשלומים מצטברים או יותר מהתשלומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב) או (ד);
:: (2) יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה על פי תקנת משנה (ב) או (ד).
: (ו) לא תינתן הפחתה, לפי תקנות משנה (ב) או (ד) אלא אם כן -
:: (1) נפרע או הוסדר כדין, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2005 ו-2006, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו;
:: (2) החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי [[תוספת רביעית|הטופס שבתוספת הרביעית]] שבו הוא מתחייב לפרוע במועד תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב) או (ד).
: (ז) תקנות משנה (ב) ו-(ד) לא יחולו לגבי בנין או קרקע שהמחזיק בהם הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל הנחה מארנונה לפי [[+|סעיפים 4]] [[ו-5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938]].

@ 26א. הנחה מיוחדת לשנת 2017 (תיקון: תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;במזומן&quot; - לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי;
::- &quot;חייב&quot; - מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו;
::- &quot;מדרג חברתי–כלכלי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות]];
::- &quot;נכס נושא החוב&quot; - בניין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה לפי תקנה זו, מכח החלטת המועצה לפי תקנת משנה (ד);
::- &quot;סכום החוב הקודם&quot; - סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על נכס נושא החוב, עד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם שולמו בידי החייב בתשלומים או שטרם נעשה הסדר לתשלומם;
::- &quot;תשלומי פיגורים&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש&quot;ם-1980]];
::- &quot;תשלומים&quot; - תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בלא תוספת ריבית והצמדה.
: (ב) מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום ז' בסיון התשע&quot;ז (1 ביוני 2017) עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017), התקיימו בו התנאים המפורטים לצדם:
:: (1) הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם - לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה (להלן - יתרת החוב) עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017);
:: (2) הפחתה בשיעור 45% מסכום החוב הקודם - לחייב שפרע עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) את יתרת החוב, באחד מאלה:
::: (א) עד 12 תשלומים ששולמו בשיקים דחויים, למעט הראשון שבהם, לטובת הרשות המקומית;
::: (ב) עד 24 תשלומים, ובלבד שניתנה הוראה בלתי חוזרת בידי החייב לניכוי התשלומים מחשבון הבנק שלו לטובת הרשות המקומית או שניתנה הוראה לביצוע התשלומים כאמור, באמצעות כרטיס אשראי של החייב;
::: (ג) עד 36 תשלומים, בתנאים שנקבעו בפסקת משנה (ב), אם התשלומים ניתנים לטובת רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 3 למדרג החברתי–כלכלי.
: (ג) מועצה רשאית לקבוע את מספר התשלומים לפי תקנת משנה (ב) בהתייחס לגובה יתרת החוב.
: (ד) מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם כאמור בתקנה משנה (ב) לגבי כלל הנכסים או לגבי נכסים למגורים בלבד.
: (ה) הפחתה לפי תקנת משנה (ב) תתבטל אם לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זו אחד לפחות מאלה:
:: (1) שני תשלומים מצטברים או יותר מהתשלומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב);
:: (2) יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה לפי תקנת משנה (ב).
: (ו) לא תינתן הפחתה לפי תקנת משנה (ב) אלא אם כן התקיימו בה כל אלה:
:: (1) נפרע או הוסדר כדין, לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהוראת קבע מכל סוג, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2015 ו-2016, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו;
:: (2) החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי [[תוספת חמישית|הטופס שבתוספת החמישית]] שבה הוא מתחייב לפרוע במועד את תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב).
: (ז) תקנת משנה (ב) לא תחול לגבי נכס נושא החוב שהמחזיק בו הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל פטור חלקי מארנונה לפי [[+|סעיפים 4]] [[ו-5 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]].

== פרק ח': הנחות לבתי עסק בירושלים בשנת 2002 (תיקון: תשס&quot;ב-4) ==

@ 27. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ב-4)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת עיריית ירושלים;
:- &quot;נכס הזכאי להנחה&quot; - בית מלאכה, בית מסחר לרבות חנות, מסעדה, בית קפה, בית קולנוע, מרכול, בית מרקחת, מספרה, מכבסה, חניון, אולם שמחות וכדומה, הנכלל באזור ההנחה, למעט משרד, בנק, תחנת דלק, חברת ביטוח או סוכנות ביטוח, תעשיה, מערכת עיתון, מרפאה, שירות רפואי וכדומה, הנכלל באזור האמור;
:- &quot;חניון&quot; - בין מקורה ובין שאינו מקורה שהחניה בו נעשית בתשלום;
:- &quot;אזור ההנחה&quot; - השטח שגבולותיו מסומנים בקו כחול במפה הערוכה בקנה מידה 1:15,000 שאישר שר הפנים, ושהעתקים ממנה מופקדים לעיון הציבור במשרד הפנים בירושלים ובמשרדי עיריית ירושלים.

@ 28. שיעור ההנחה (תיקון: תשס&quot;ב-4)
: המועצה תעניק הנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על מחזיק בנכס הזכאי להנחה, בעד התקופה מ-1 בינואר 2002 עד 30 ביוני 2002, בשיעורים אלה:
: (1) נכס הזכאי להנחה, למעט חניון - 50% לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטחו;
: (2) חניון - 50% לגבי מחצית משטח החניון עד לשטח של 3,000 מטרים רבועים בלבד.

@ 29. טופס הבקשה (תיקון: תשס&quot;ב-4)
: בקשה להנחה לפי [[פרק זה]] תוגש לפי הטופס שתורה עליו המועצה, ורשאית היא להורות על צירוף מסמכים לבקשה.

@ 30. החלת הוראות כלליות (תיקון: תשס&quot;ב-4)
: [[תקנות 16]], [[17(א) ו-(א1) ו-(ג)]] [[ו-20]] יחולו על [[פרק זה]], ולענין זה יראו כאילו במקום &quot;נכס&quot; נאמר שם &quot;נכס הזכאי להנחה&quot;.

== פרק ט': הנחות בשנים 2020 ו-2021 בשל משבר הקורונה (תיקון: תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4) ==

@ 31. הגדרות (תיקון: תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-4)
: [[בתקנות 32]] [[ו-33]] -
:- &quot;חנות אופטיקה&quot;, &quot;מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים&quot; - למעט חנות או מעבדה כאמור המצויות בקניון כאמור [[בתקנה 5(א)(1) לתקנות הגבלת פעילות]], כנוסחה ביום כ&quot;ז בניסן התש&quot;ף (21 באפריל 2020);
:- &quot;נכס&quot; - [[כהגדרת &quot;נכסים&quot; בסעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש]]], למעט הנכסים האלה:
:: (1) נכסים שסיווגם מבנה מגורים, אדמה חקלאית ומבנה חקלאי כהגדרתם [[בתקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות]];
:: (2) נכסים שסיווגם בנק וחברת ביטוח, מערכת סולארית הממוקמת על גג נכס, מערכת סולארית שאינה ממוקמת על גג נכס וקרקע תפוסה המשמשת למערכת סולארית, כמשמעותם [[בתקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות]];
:: (3) מקום למכירת מזון, בית מרקחת, חנות אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה וכן מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים, כאמור [[בתקנה 5(ב)(2) לתקנות הגבלת פעילות]], כנוסחה ביום כ&quot;ז בניסן התש&quot;ף (21 באפריל 2020);
:: (4) נכס שהמחזיק בו הוא המדינה, גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], תאגיד מים וביוב כמשמעותו [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], וכן תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
:: (5) נכס שהמחזיק בו קיבל פטור מארנונה לפי [[סעיף 5(ז) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938]], או מוסד להשכלה גבוהה שהמחזיק בו קיבל פטור מארנונה לפי [[סעיף 5(י) לפקודה האמורה]];
:: (6) בניין שנהרס או שניזוק במידה שאינו ראוי לשימוש ואין משתמשים בו;
:: (7) בניין ריק שאין משתמשים בו;
:: (8) נכס אחר שגזבר הרשות המקומית לא קבע לגביו כי הוא זכאי לקבלת הנחה לפי [[תקנה 33]];
:- &quot;נכס אחר&quot; - [[כהגדרת &quot;נכסים אחרים&quot; בתקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות]];
:- &quot;תקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות&quot; - [[=תקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;תקנות הגבלת פעילות&quot; - [[=תקנות הגבלת פעילות|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות), התש&quot;ף-2020]].

@ 32. זכאות להנחה (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) מחזיק בנכס, למעט מחזיק שחדל מלהחזיק בנכס עד יום ד' באדר התש&quot;ף (29 בפברואר 2020), זכאי להנחה בשיעור של 100% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בעד התקופה שמיום ה' באדר התש&quot;ף (1 במרס 2020) עד יום ח' בסיון התש&quot;ף (31 במאי 2020).
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית המועצה להחליט לגבי כלל הנכסים הזכאים להנחה, כי במקום הנחה לפי תקנת משנה (א), תינתן הנחה למחזיק בנכס כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור של 25% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בשנת 2020.
: (ג) החלטה כאמור בתקנת משנה (ב) ניתן לקבל לא יאוחר מ-10 ימים מיום פרסומן של תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס' 2), התש&quot;ף-2020 (((התקנות פורסמו ביום 22.4.2020))), והמועצה תפרסם אותה מיד לאחר קבלתה באותה דרך שבה פרסמה את שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה.

@ 33. הנחה לנכס אחר (תיקון: תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-3)
: מחזיק בנכס אחר זכאי להנחה לפי [[תקנה 32]] וזאת אם גזבר הרשות המקומית, לאחר שהונחה לפניו חוות דעתו של היועץ המשפטי של הרשות המקומית, קבע, לבקשת המחזיק, כי הפעילות שבשלה הנכס מסווג כנכס אחר, מנויה בשימושים המפורטים [[בתקנה 5(א) לתקנות הגבלת פעילות]], אשר לא היה ניתן להפעיל אותם בהתאם [[לתקנה האמורה]], וזאת לתקופה העולה על 21 ימים.

@ 33א. הנחה למקבל מענק סיוע ולעסקים חדשים (תיקון: תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-4, תשפ״א–5)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;חוק התכנית לסיוע כלכלי&quot; - [[=חוק התכנית לסיוע כלכלי|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]];
::- &quot;מחזור עסקאות בשנת 2019&quot;, &quot;מחזור עסקאות בשנת 2020&quot;, &quot;המנהל&quot;, &quot;עוסק&quot;, &quot;תקופת הבסיס&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי]];
::- &quot;מענק סיוע&quot; - מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש, כמשמעותו [[בפרק ו' לחוק התכנית לסיוע כלכלי]];
::- &quot;נכס&quot; - [[כהגדרת &quot;נכסים&quot; בסעיף 269 לפקודת העיריות]], למעט נכס למגורים;
::- &quot;הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים&quot; - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שהוקמה במשרד הכלכלה והתעשייה לפי [[https://www.gov.il/he/departments/policies/2007_des2190 | החלטת הממשלה מס' 2190 מיום כ&quot;ח באב התשס&quot;ז (12 באוגוסט 2007)]];
::- &quot;עסקה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 8(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי]];
::- &quot;תקופת הזכאות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי]], למעט התקופה כמפורט [[-#7|בפסקה (7) לאותה הגדרה]];
::- &quot;תקופה עוקבת&quot; - שני החודשים העוקבים לחודשי תקופת הזכאות שלגביה ניתן מענק הסיוע, ולגבי תקופת הזכאות שמיום ז' באייר התש&quot;ף (1 במאי 2020) עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020) - החודשים יוני עד אוגוסט 2020.
: (ב) מחזיק בנכס שהוא עוסק שהמנהל קבע לגביו, לפי הוראות [[סעיף 12 לחוק התכנית לסיוע כלכלי]], כי הוא זכאי למענק סיוע, לגבי תקופה מתקופות הזכאות, זכאי להנחה בשיעור של 95% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת, אם התקיים לגביו אחד התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהרשות המקומית קיבלה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בהתאם לנתוני רשות המסים, כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו:
:: (1) מחזור עסקאותיו בשנת 2019 אינו עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ומחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בסכום העולה על 60% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
:: (2) מחזור עסקאותיו בשנת 2019 עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים, ומחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בסכום העולה על 80% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
:: (3) הוא החל את פעילותו בתקופה הקבועה [[בסעיף 10 לחוק התכנית לסיוע כלכלי]] ונמצא זכאי למענק סיוע לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) לעניין תקנת משנה (ב)(1) ו-(2), לגבי עוסק שפעילותו החלה לאחר תחילת תקופת הבסיס, יראו את מחזור העסקאות בתקופת הבסיס כמחזור עסקאותיו בתקופה שמיום 1 בחודש שאחרי תחילת פעילותו עד יום ד' באדר התש&quot;ף (29 בפברואר 2020), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב-2.
: (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), מחזיק בנכס שהוא עוסק שהמנהל קבע לגביו, לפי הוראות [[סעיף 12 לחוק התכנית לסיוע כלכלי]], כי הוא זכאי למענק סיוע לגבי התקופה המפורטת [[#7|בפסקה (3) להגדרה &quot;תקופת הזכאות&quot; בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי]], זכאי להנחה בשיעור של 100% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת, ובלבד שהרשות המקומית קיבלה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בהתאם לנתוני רשות המסים, כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו.
: (ג2) על אף האמור בתקנת משנה (ב), מחזיק בנכס שהוא עוסק שהמנהל קבע לגביו, לפי הוראות [[סעיף 12 לחוק התכנית לסיוע כלכלי]], כי הוא זכאי למענק סיוע לגבי אחת מהתקופות המפורטות [[#7|בפסקאות (4), (5) ו-(6) להגדרה &quot;תקופת הזכאות&quot; בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי]], זכאי להנחה בשיעור של 95% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת, ובלבד שהרשות המקומית קיבלה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בהתאם לנתוני רשות המסים, כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו; היה המחזיק עוסק שמתקיים לגביו האמור [[בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 8(2)(ב)(1) לחוק התכנית לסיוע כלכלי]] ונקבע לגביו כי הוא זכאי למענק סיוע לגבי התקופה המפורטת [[-#7|בפסקה (4) להגדרה ”תקופת הזכאות” כאמור]] – תינתן ההנחה בתקופה העוקבת בשיעור 100%, ובלבד שלא היה זכאי להנחה לגבי התקופה המפורטת [[-#7|בפסקה (3) להגדרה ”תקופת זכאות”]].
: (ג3) מחזיק בנכס שהוא עוסק שהחל את פעילותו בין החודשים מרס וספטמבר 2020 בהתאם להודעה שמסר לפי [[סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975]], זכאי להנחה בשיעור של 95% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת לתקופת הזכאות ולא יותר מ־15 אלף שקלים חדשים, אם התקיים לגביו אחד התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן לתקופה של 20 ימים לפחות בתקופת הזכאות, ובלבד שהרשות המקומית קילבה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו:
:: (1) הפעלתו של העסק נאסרה בהתאם להגבלות לפי [[=חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020]] (להלן – חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה); ואם היה העסק בית אוכל – גם אם הותרה הפעלתו בדרך של מכירה לצריכה מחוץ לבית האוכל, ובכלל זה איסוף עצמי, כאמור [[בתקנה 7(17) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש״ף–2020]], כנוסחה בתקופת הזכאות;
:: (2) רוב פעילותו של העוסק מתבצעת בעסק שהפעלתו נאסרה בהתאם להגבלות לפי [[חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה]];
:: (3) ההגבלות לפי [[חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה]] אסרו על רוב לקוחותיו של העוסק לקיים פעילות;
:: בתקנת משנה זו, ”תקופת זכאות” – התקופות האמורות [[#7|בפסקאות (3), (4), (5) ו־(6) להגדרה ”תקופת הזכאות” בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי]].
: (ד) לצורך קבלת הנחה בארנונה לפי תקנה זו, יגיש המחזיק בנכס בקשה בהתאם להוראות אלה:
:: (1) הבקשה תוגש באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בטופס מקוון המצוי באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, ותכלול פרטי זיהוי של המחזיק בנכס, פרטי הנכס שבעדו מבוקשת ההנחה, פרטי הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס ופרטים נוספים הנדרשים לשם בחינת עמידתו של המבקש בתנאי הזכאות למתן הנחה לפי תקנה זו; לצורך קבלת הנחה בארנונה לפי תקנת משנה (ג3), יגיש המחזיק אישור מאת אדם המורשה לייצג נישומים לפי [[סעיף 236 לפקודת מס הכנסה]] לעניין מועד תחילת פעילותו וכן תצהיר מאומת כדין לעניין עמידתו באחד התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) בתקנת המשנה האמורה לתקופה של 20 ימים לפחות בתקופת הזכאות;
:: (2) הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים רשאית להורות למחזיק בנכס על צירוף מסמכים לבקשה, לתכלית האמורה בפסקה (1);
:: (3) המחזיק בנכס יציין בבקשה כי הוא מסכים להעברת מידע מרשות המסים, מהרשות המקומית שבתחומה הנכס שבו הוא מחזיק, וכן מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, הנדרש לשם בחינת עמידתו בתנאי הזכאות למתן הנחה לפי תקנה זו, ככל שיידרש;
:: (4) בכפוף לאמור בפסקה (5), יכול המחזיק בנכס להגיש בקשה נפרדת לגבי כל תקופה עוקבת, ויכול שהבקשה תוגש לגבי כמה תקופות עוקבות;
:: (5) לא יתקבלו בקשות לקבלת הנחה בארנונה לפי תקנה זו לאחר יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022).

@ 33ב. הנחה לעסקים נוספים שאינם זכאים למענק סיוע (תיקון: תשפ״א–5, תשפ&quot;א-7)
: (א) בתקנה זו –
::- ”חוק מס ערך מוסף” – [[חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975]];
::- ”מחזור עסקאות” – כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי]], ובלבד שלעניין עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] – יהיה מחזור העסקאות המאוחד של העוסקים הרשומים יחד;
::- ”עוסק” – כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי]], ולעניין עוסק כאמור הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - יראו אותם יחד כעוסק לעניין תקנה זו;
::- ”תקופת הזכאות” – התקופה האמורה [[#7|בפסקה (3) או בפסקה (4) להגדרה ”תקופת הזכאות” בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי]], על פי בחירת המחזיק בנכס, וכן התקופות האמורות [[-#7|בפסקאות (5) ו־(6) להגדרה האמורה]];
:: ”התקופה העוקבת” – שני החודשים העוקבים לחודשי תקופת הזכאות.
:: למונחים שלא הוגדרו בתקנה זו תהיה המשמעות שניתנה להם [[בתקנה 33א]].
: (ב) מחזיק בנכס שהוא עוסק שהמנהל קבע בהתאם לכללים החלים על קבלת מענק סיוע לפי [[חוק התכנית לסיוע כלכלי]], בשינויים המחויבים, שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים [[בסעיף 8(3), (5) ו־(6) לחוק התכנית לסיוע כלכלי]], בשינויים המחויבים, לגבי תקופת מתקופות הזכאות, זכאי להנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת שתחושב בהתאם להוראות תקנת משנה (ד), ובלבד שהרשות המקומית קיבלה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוייים, בהתאם לנתוני רשות המסים, כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו:
:: (1) מחזור עסקאותיו בשנת 2019 עלה על 400 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בשיעור שנקבע לגבי אותה תקופה לעניין קבלת הנחה למקבל מענק סיוע לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2019 עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים או בשיעור של 60%, לפי הגבוה מביניהם.
: (ג) לצורך קבלת הנחה מארנונה לפי תקנה זו, יגיש המחזיק בנכס בקשה בהתאם להוראות [[תקנה 33א(ד)]] ויחולו על הבקשה הוראות [[בתקנה האמורה]].
: (ד) הנחה מסכום הארנונה הכללית לפי תקנה זו בכל תקופת עוקבת תחושב בהתאם להוראות אלה:
:: (1) עם קבלת בקשה לקבלת הנחה לפי תקנה זו, תפנה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לרשויות המקומיות אשר העוסק ציין בבקשתו כי הוא מחזיק בתחומן נכנסים; בתוך 14 ימים מיום הפנייה, יעבירו הרשויות לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מידע בדבר גובה תשלום הארנונה אשר בו מחויב המחזיק בתקופה העוקבת לתקופת הזכאות, בעד הנכסים שצויינו על ידו כאמור בבקשה (להלן – הנכסים המדווחים במועד);
:: (2) הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תחשב את הסכום המצרפי של כלל תשלומי הארנונה של הנכסים המדווחים במועד, לכל תקופה עוקבת (להלן – סכום החיוב המצרפי);
:: (3) שיעור ההנחה לגבי כל נכס מדווח במועד יהיה 95% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת;
:: (4) על אף האמור בפסקה (3), עלה סכום החיוב המצרפי על 5 מיליון שקלים חדשים, שיעור ההנחה מארנונה לגבי כל נכס מדווח במועד, יהיה המנה המתקבלת מחלוקת 5 מיליון שקלים חדשים (להלן – סכום ההנחה המקסימלית) בסכום החיוב המצרפי, ובכל מקרה לא יעלה על 95%;
:: (5) לא תינתן הנחה בעד נכס אשר רשות מקומית לא העבירה לגביו מידע בדבר גובה תשלום הארנונה כאמור בפסקה (1) עד למועד האמור באותה פסקה;
:: (6) על אף האמור בפסקה (5), אם הסכום הכולל של ההנחה שניתנה לעוסק לפי הוראות פסקאות (1) עד (4) בעד הנכסים המדווחים במועד לא עלה על סכום ההנחה המקסימלית, יהיה זכאי העוסק להנחה מארנונה גם בעד נכס שלגביו העבירה רשות מקומית מידע בדבר גובה תשלום הארנונה לאחר המועד האמור בפסקה (1); חישוב שיעור ההנחה מארנונה לכל נכס נוסף כאמור, ייעשה בהתאם למועד העברת המידע על ידי הרשות; שיעור ההנחה יהיה המנה המתקבלת מחלוקת החלק מסכום ההנחה המקסימלית שטרם נוצל בגובה תשלום הארנונה של הנכס, ובכל מקרה לא יעלה על 95%.

@ 34. הוראות כלליות (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-3, תשפ&quot;ב-2)
: (א) [[תקנות 17(א) ו-(ב)]], [[18]] [[ו-19]] לא יחולו על [[פרק זה]].
: (ב) [[תקנה 21]] לא תחול על [[פרק זה]] למעט על [[תקנה 33]].
: (ג) לעניין [[תקנות 33א]] [[ו-33ב]] - יקראו את [[תקנה 16]] כך שבמקום &quot;עד יום 31 בדצמבר של אותה שנה&quot; יבוא &quot;עד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022)&quot;.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט-2, תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[תקנה 2(א)(8)]]))) ====
@
{|
! מס' נפשות !! colspan=&quot;4&quot; | הכנסה חודשית ממוצעת בשקלים חדשים בשנת הכספים 2021
|-
| 1 || עד 2,889 || מעל 2,889 עד 3,322 || מעל 3,322 עד 3,755 || מעל 3,755 עד 5,300
|-
| 2 || עד 4,334 || מעל 4,334 עד 4,984 || מעל 4,984 עד 5,634 || מעל 5,634 עד 7,951
|-
| 3 || עד 5,027 || מעל 5,027 עד 5,781 || מעל 5,781 עד 6,535 || מעל 6,535 עד 9,223
|-
| 4 || עד 5,720 || מעל 5,720 עד 6,578 || מעל 6,578 עד 7,436 || מעל 7,436 עד 10,494
|-
| 5 || עד 7,268 || מעל 7,268 עד 8,359 || מעל 8,359 עד 9,449 || מעל 9,449 עד 13,335
|-
| 6 || עד 8,817 || מעל 8,817 עד 10,140 || מעל 10,140 עד 11,462 || מעל 11,462 עד 16,175
|-
| שיעור ההנחה || עד 80% || עד 60% || עד 40% || עד 20%
|-
| 7 || עד 10,366 || מעל 10,366 עד 11,921 || מעל 11,921 עד 13,475 || מעל 13,475 עד 19,018
|-
| 8 || עד 11,914 || מעל 11,914 עד 13,702 || מעל 13,702 עד 15,489 || מעל 15,489 עד 21,859
|-
| 9 || עד 13,463 || מעל 13,463 עד 15,482 || מעל 15,482 עד 17,502 || מעל 17,502 עד 24,700
|-
| 10 ומעלה || עד 1,496 לנפש || עד 1,720 לנפש || עד 1,945 לנפש || עד 2,744 לנפש
|-
| שיעור ההנחה || עד 90% || עד 70% || עד 50% || עד 30%
|}

== תוספת שניה ==
@ (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב) &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1''': בקשה לקבלת הנחה מתשלום ארנונה כללית לדירת מגורים ((([[תקנות 2(א)(8)(ב)]], [[4]] [[ו-19]])))
@ (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב) &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2''': בקשה לקבלת הנחה מתשלום ארנונה כללית לדירת מגורים - למחזיק שהוא &quot;נזקק&quot; ((([[תקנות 8]] [[ו-19]])))

== תוספת שלישית (תיקון: תשס&quot;ה-3) ==
==== ((([[תקנה 3ג]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-4) : '''יישובים סובב עזה:'''
: {{עמודות|4|(1) אבשלום {{ש}} (2) אור הנר {{ש}} (3) איבים {{ש}} (4) ארז {{ש}} (5) בארי {{ש}} (6) גבים {{ש}} (7) גברעם {{ש}} (8) דקל {{ש}} (9) זיקים {{ש}} (10) זמרת {{ש}} (11) חולית {{ש}} (12) יבול {{ש}} (13) יד מרדכי {{ש}} (14) יכיני {{ש}} (15) ישע {{ש}} (16) יתד {{ש}} (27) ניר עוז {{ש}} (17) כיסופים {{ש}} (18) כפר מימון {{ש}} (19) כפר עזה {{ש}} (20) כרם שלום {{ש}} (21) כרמיה {{ש}} (22) מבטחים {{ש}} (23) מגן {{ש}} (24) מפלסים {{ש}} (25) נחל עוז {{ש}} (26) ניר יצחק {{ש}} (28) ניר עם {{ש}} (29) נירים {{ש}} (30) נתיב העשרה {{ש}} (31) סופה {{ש}} (32) סעד {{ש}} (33) עין הבשור {{ש}} (34) עין השלושה {{ש}} (35) עלומים {{ש}} (36) עמי עוז {{ש}} (37) פרי גן {{ש}} (38) רעים {{ש}} (39) שדה אברהם {{ש}} (40) שובה {{ש}} (41) שוקדה {{ש}} (42) תושיה {{ש}} (43) תלמי יוסף {{ש}} (44) תקומה {{ש}} (45) חוות השקמים {{ש}} (46) שלומית}}

== תוספת רביעית (תיקון: תשס&quot;ז) ==
==== ((([[תקנה 26(ו)(2)]]))) ====
=== התחייבות לתשלום ארנונה כללית ===

: בגין נכס ברח' ............................ גוש ....................... חלקה ........................ מס' הדירה ................. זיהוי אחר ...................... (להלן - הנכס) מס' חשבון בפנקסי הרשות המקומית ......................... המצוי בתחום (שם הרשות המקומית) ......................... (להלן - הרשות המקומית)
: אנו הח&quot;מ ............................ ת&quot;ז ...........................
:: ............................ ת&quot;ז ...........................
:: יחד ולחוד
: חברה/עמותה/תאגיד אחר ........................ (שם התאגיד) מס' ......................, באמצעות נציגה ...................... (שם הנציג ומס' זהות), המוסמך לחתום בשם התאגיד
: החייבים ארנונה כללית בגין הנכס, מסכימים להשתתף במבצע הפחתת חובות הארנונה, בהתאם להחלטת מועצת הרשות המקומית, ועל פי הכללים שנקבעו [[תקנות אלו|בתקנה 26 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ&quot;ג-1993]] (להלן - התקנות).
: הובהר לנו כי חוב הארנונה החל על הנכס עד יום י&quot;ט בטבת התשס&quot;ה (31 בדצמבר 2004) בתוספת תשלומי פיגורים, נכון להיום (להלן - חוב הארנונה המלא) הוא בסך ..............., וכי סכום החוב, לאחר ההפחתה על פי התקנות (להלן - יתרת החוב) הוא בסך ................... ידוע לנו כי תשלום יתרת החוב הבא לסלק את החוב המלא, מותנה במילוי התנאים המפורטים להלן.
: '''אי לכך אנו מתחייבים ומסכימים כדלקמן:'''
@ 1. 
: (א) לשלם את יתרת החוב במלואה עד יום ...................... ב-..................... (מספר התשלומים) תשלומים כמפורט בסעיף קטן (ב), כסדרם ובמועדם.
: (ב) לצורך מילוי ההתחייבות שלפי סעיף קטן (א), אנו נוקטים בזה אחד מאלה:
:: (1) הפקדת .................... שקים חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית, כל אחד על סך .............. שקלים חדשים.
:: (2) נתינת הוראה בלתי חוזרת לניכוי מחשבון הבנק שעל שמנו ב................ (מס' התשלומים) חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית כל אחד על סך ........... שקלים חדשים.
:: (3) נתינת הוראה לתשלום יתרת החוב באמצעות כרטיס אשראי הרשום על שמנו ב................ (מספר התשלומים) תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כל אחד על סך ...................... שקלים חדשים.
@ 2. 
: (א) אנו מסכימים לכך, כי אם לא נפרע שני תשלומים מצטברים שהתחייבנו בתשלומם לפי [[פרט 1|סעיף 1(ב)]], או אם לא נפרע את יתרת החוב בתום המועד לפירעון התשלומים כאמור - תבוטל ההפחתה שניתנה לנו על פי התקנות (להלן - ההפחתה) ותיווסף ליתרת החוב.
:: בוטלה ההפחתה בידי הרשות המקומית לפי סעיף זה, ייזקפו הסכומים ששילמנו על פי כתב התחייבות זה עד מועד הביטול, על חשבון חוב הארנונה המלא שנהיה חייבים בתשלומו.
: ולראיה באנו על החתום היום ...................... ...................... .....................
: נחתם בפני שם ותפקיד ברשות המקומית: ......................, היום ......................

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ז-3) ==
==== ((([[תקנה 26א(ו)(2)]]))) ====
: בעד נכס נושא החוב ברח' ....................... גוש ................... חלקה ......................... מס' הדירה .......................... זיהוי אחר ............................ (להלן - הנכס) מס' חשבון בפנקסי הרשות המקומית ........................ המצוי בתחום (שם הרשות המקומית) (להלן - הרשות המקומית)
: אנו הח&quot;מ ........................ ת&quot;ז ........................
: ........................ ת&quot;ז ........................
: יחד ולחוד
: חברה (שם התאגיד) מס' ........................, באמצעות נציגה (שם הנציג ומס' זהות), המוסמך לחתום בשם התאגיד החייבים ארנונה כללית בעד הנכס, מסכימים להשתתף במבצע הפחתת חובות הארנונה, לפי החלטת מועצת הרשות המקומית, ועל פי הכללים שנקבעו [[תקנות אלו|בתקנה 26א לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ&quot;ג-1993]] (להלן - התקנות).
: הובהר לנו כי חוב הארנונה החל על הנכס עד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014) בתוספת תשלומי פיגורים, נכון להיום (להלן - חוב הארנונה המלא) הוא בסכום של ................, שקלים חדשים. וכי סכום החוב, לאחר ההפחתה על פי התקנות (להלן - יתרת החוב) הוא ................ שקלים חדשים.
: ידוע לנו כי תשלום יתרת החוב הבא לסלק את החוב המלא, מותנה במילוי התנאים המפורטים להלן.
: אי לכך אנו מתחייבים ומסכימים כדלקמן:

@ 1. 
: (א) לשלם את יתרת החוב במלואה עד יום ................ ב................ (מספר התשלומים) תשלומים כמפורט בסעיף קטן (ב), כסדרם ובמועדם.
: (ב) לצורך מילוי ההתחייבות שלפי סעיף קטן (א), אנו נוקטים בזה אחד מאלה:
:: (1) הפקדת ................ שיקים חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית, כל אחד על סך ................ שקלים חדשים.
:: (2) נתינת הוראה בלתי חוזרת לניכוי מחשבון הבנק שעל שמנו ב(מס' התשלומים) חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית כל אחד על סכום של ................ שקלים חדשים.
:: (3) נתינת הוראה לתשלום יתרת החוב באמצעות כרטיס אשראי הרשום על שמנו ב................ (מספר התשלומים) תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כל אחד על סכום של ................ שקלים חדשים.
@ 2. 
: (א) אנו מסכימים לכך, כי אם לא נפרע שני תשלומים מצטברים שהתחייבנו בתשלומם לפי [[פרט 1|סעיף 1(ב)]], או אם לא נפרע את יתרת החוב בתום המועד לפירעון התשלומים ................ כאמור - תבוטל ההפחתה שניתנה לנו על פי התקנות (להלן - ההפחתה) ותיווסף ליתרת החוב.
:: בוטלה ההפחתה בידי הרשות המקומית לפי סעיף זה, ייזקפו הסכומים ששילמנו על פי כתב התחייבות זה עד מועד הביטול, על חשבון חוב הארנונה המלא שנהיה חייבים בתשלומו.
: ולראיה באנו על החתום היום ....................... ...........................
: נחתם בפני ....................... (שם ותפקיד ברשות המקומית), היום ................

&lt;פרסום&gt; י&quot;ז בשבט התשנ&quot;ג (8 בפברואר 1993)
&lt;חתימות&gt; אריה דרעי שר הפנים</text>
      <sha1>a9d6yklvolmko73ud44rkcsglvetud0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>349058</id>
    <revision>
      <id>1419712</id>
      <parentid>1417447</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T11:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419710]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="123740" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ג, 419|תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)}}, {{ח:תיבה|540|ת״ט}}, {{ח:תיבה|982|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 225|תיקון}}, {{ח:תיבה|916|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 272|תיקון}}, {{ח:תיבה|371|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 227|תיקון}}, {{ח:תיבה|707|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1509|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 110|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|279|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 94|תיקון}}, {{ח:תיבה|404|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1315|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 334|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 273|תיקון}}, {{ח:תיבה|768|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 303|תיקון}}, {{ח:תיבה|422|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 258|תיקון}}, {{ח:תיבה|274|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|683|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|931|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 245|תיקון}}, {{ח:תיבה|364|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|489|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 92|תיקון}}, {{ח:תיבה|199|תיקון (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 288|תיקון}}, {{ח:תיבה|569|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|880|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 995|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 202|תיקון}}, {{ח:תיבה|700|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|855|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 178|תיקון}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|852|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 287|תיקון}}, {{ח:תיבה|478|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1332|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 138|תיקון}}, {{ח:תיבה|365|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 433|תיקון}}, {{ח:תיבה|710|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|954|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|1203|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 504|תיקון}}, {{ח:תיבה|1086|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1180|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1266|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 362|תיקון}}, {{ח:תיבה|665|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 315|תיקון}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|404|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 43|תיקון}}, {{ח:תיבה|47|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|78|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 682|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 107|תיקון}}, {{ח:תיבה|592|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|992|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 210|תיקון}}, {{ח:תיבה|908|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1719|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1924|תיקון מס׳ 3 (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1455|תיקון}}, {{ח:תיבה|1772|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1902|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|3142|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 380|תיקון}}, {{ח:תיבה|1194|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1342|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|2740|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 244|תיקון}}, {{ח:תיבה|1330|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1522|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|2990|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|3528|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|3630|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|4032|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1758|תיקון}}, {{ח:תיבה|2243|תיקון מס׳ 2}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 12|סעיף 12(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הנחות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ועדת הנחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מבקש נזקק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הנחות לבנין ריק ולתעשיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: הנחות לעסקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: הנחות לחיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים ומשפחותיהם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הנחות לבתי עסק בירושלים בשנת 2002}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הנחות בשנים 2020 ו־2021 בשל משבר הקורונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|התחייבות לתשלום ארנונה כללית}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ותיק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הותיקים|בחוק האזרחים הותיקים, התש״ן–1989}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארנונה כללית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 8|בסעיף 8(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן ממשיך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (חברות)#סעיף 3א|בתקנה 3א(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל״ג–1973}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}, למעט המילים ”וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזבר“ ו”מנהל מחלקת רווחה“ – גזבר או מנהל מחלקת רווחה של הרשות המקומית או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גימלת הבטחת הכנסה“ – גימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת קבע“ – הוראה בלתי חוזרת לבנק שנתן מי שהוטלה עליו ארנונה כללית, לניכויה מחשבונו בבנק, בתשלומים חודשיים או דו חודשיים, באותה שנה, לזכות הרשות המקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחה“ – הפחתה מסכום הארנונה הכללית שהיתה מוטלת על הנכס באותה שנת כספים, אלמלא ההפחתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצת הרשות המקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה אזורית“ – מועצה מקומית שהוקמה על פי {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם אוכלוסין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם אוכלוסין|בחוק מרשם אוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפחת אומנה“ – משפחה שאישר משרד העבודה והרווחה, כמשפחת אומנה לצורך תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“, ”בנין“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 1|בסעיפים 1}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|ו־269 לפקודת העיריות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – דירה המשמשת למגורים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס נוסף“ – למעט נכס נוסף המוחזק בידי בן ממשיך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פדוי שבי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק תשלומים לפדויי שבי|בחוק תשלומים לפדויי שבי, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות התעסוקה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הנחות כלליות}}

{{ח:סעיף|2|זכאים להנחה|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ח־2, תשנ״ח־3, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ה, תשע״ז־2, תשע״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית לקבוע הנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת הכספים על מחזיק בנכס שנתקיימו לגביו אחד התנאים כמפורט להלן, בשיעורים שפורטו להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אזרח ותיק –
{{ח:תתתת|(א)}} המקבל על־פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}} אחת מקיצבאות אלה: קיצבת זיקנה, קיצבת שאירים, קיצבת תלויים או נכות בשל פגיעה בעבודה – הנחה שאינה עולה על 25 אחוזים לגבי 100 מ״ר בלבד משטח הנכס;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם בנוסף לקיצבה שבפסקת משנה (א) הוא מקבל גימלת הבטחת הכנסה – הנחה בשיעור עד 100 אחוזים לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטח הנכס.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} נכה הזכאי לקיצבה חודשית מלאה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 200|בסעיף 127לו לחוק הביטוח}}, אשר דרגת אי כושר השתכרותו היא בשיעור 75 אחוזים ומעלה – הנחה שאינה עולה על 80 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ב)}} נכה אשר טרם קבלת קיצבת הזיקנה נקבעה לו לצמיתות דרגת אי־כושר השתכרות בשיעור של 75% ומעלה על־פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 200|סעיף 127לו לחוק הביטוח}} – הנחה שאינה עולה על 80 אחוזים.
{{ח:תתת|(3)}} נכה אשר דרגת נכותו הרפואית המוכחת על פי כל דין היא בשיעור 90 אחוזים ומעלה, או מי שטרם קבלת קצבת הזקנה נקבעה לו נכות כאמור – הנחה שאינה עולה על 40 אחוזים.
{{ח:תתת|(4)}} הזכאי לאחת הגמלאות המפורטות להלן – הנחה שלא תעלה על 66 אחוזים לגבי 70 מטרים רבועים משטח הנכס;
{{ח:תתת}} עלה מספר בני המשפחה הגרים עם הזכאי על ארבעה – הנחה, כאמור, לגבי 90 מטרים רבועים משטח הנכס:
{{ח:תתתת|(א)}} גמלה כאסיר ציון או כבן משפחה של הרוג מלכות לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתת|(ב)}} גמלת נכות לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}};
{{ח:תתתת|(ג)}} גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת גרמניה בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק הפדרלי לפיצויים (BEG) מהשנים 1953-65, למי שהוכחה זכאותו כאמור, להנחת דעתה של הרשות המקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת הולנד בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק הגמלאות ההולנדי לנפגעי רדיפות 1940–1945 (WUV), למי שהוכחה זכאותו כאמור, להנחת דעתה של הרשות המקומית;
{{ח:תתתת|(ה)}} גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת אוסטריה בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק האוסטרי לתמיכה בקרבנות (OFG) שנחקק בהקשר לחוק התגמולים עבור קרבנות המלחמה (סעיף 4 KOVG‏ 57);
{{ח:תתתת|(ו)}} גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת בלגיה לפי החוק הבלגי משנת 1954 בהקשר לקצבאות פצועים של הקרבנות האזרחיים של המלחמה 1940–1945.
{{ח:תתת|(5)}} בעל תעודת עיוור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}} – הנחה שאינה עולה על 90 אחוזים.
{{ח:תתת|(6)|(א)}} עולה – הנחה שאינה עולה על 90 אחוזים לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטח הנכס למשך 12 חודשים מתוך 24 החודשים המתחילים ביום שנרשם במרשם האוכלוסין כעולה על פי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שניתנה לו תעודה של אזרח עולה מהמשרד לקליטת העלייה – הנחה שאינה עולה על 90 אחוזים לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטח הנכס וזאת למשך 12 חודשים מתוך 24 חודשים המתחילים ביום קבלת המעמד כקבוע בתעודה האמורה.
{{ח:תתת|(6א)}} עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי, על פי אישור המוסד לביטוח לאומי, לגמלה מיוחדת לעולה או לגמלת סיעוד לעולה, לפי הסכם למתן גמלאות מיוחדות שנערך בין המוסד לביטוח לאומי לבין ממשלת ישראל, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח}} – הנחה שאינה עולה על 80 אחוזים; המוסד לביטוח לאומי ימציא למחזיק, על פי בקשתו, תעודה המעידה על זכאות לפי פסקה זו.
{{ח:תתת|(6ב)}} איש צד״ל – הנחה שאינה עולה על 90 אחוז לגבי 100 מטרים רבועים למשך 12 חודשים מתוך 36 חודשים המתחילים ביום שבו הגיע לישראל אחרי חודש מאי 2000; בפסקה זו, ”איש צד״ל“ – איש צבא דרום לבנון, מנגנון הביטחון, גורמי הסיוע האזרחי וגורמים אחרים, שעמד בקשר עם זרועות הביטחון, ואשר הוכר כ”זכאי שיקום“ על ידי המינהלה הביטחונית לסיוע (המנב״ס), ובן זוגו.
{{ח:תתת|(7)}} הזכאי לאחת הגמלאות המפורטות להלן – הנחה שלא תעלה על 70 אחוזים:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ג)}} גימלת סיעוד, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק י|פרק ו׳ לחוק הביטוח}}.
{{ח:תתת|(8)|(א)}} בעל הכנסה חודשית ממוצעת שפורטה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי מספר הנפשות המתגוררות איתו בנכס – הנחה בשיעור שנקבע לפי טורי ההכנסה {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת האמורה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה ברוטו של המחזיק בנכס ושל אלה המתגוררים אתו, לרבות ילד במשפחת אומנה, מכל מקור הכנסה שהוא, לרבות תשלומים שהמוסד לביטוח לאומי משלם להם, למעט –
{{ח:תתתתתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתתת|(1א)}} קצבה המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ד|פרקים ד׳}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|ו־י״א לחוק הביטוח}} וגמלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}};
{{ח:תתתתתת|(2)}} מחצית מהכנסתם החודשית של בן או בת המתגוררים עם המחזיק בנכס; לעניין זה לא תובא בחשבון, לגבי בן אחד או בת אחת בלבד, הכנסה חודשית עד גובה שכר המינימום, ואם אותה הכנסה חודשית עולה על גובה שכר המינימום, לא יובא בחשבון החלק מההכנסה החודשית השווה לגובה שכר המינימום; בפסקת משנה זאת, ”שכר מינימום“ – שכר המינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}}, בשיעורו המעודכן ל־1 בינואר של שנת הכספים שבעדה מבוקשת ההנחה;
{{ח:תתתתתת|(3)}} דמי שכירות שמקבל אדם בעד השכרת דירתו – בסכום שאינו עולה על דמי שכירות שהוא משלם בעד דירה אחרת ששכר למגוריו;
{{ח:תתתתתת|(4)}} תגמול מיוחד ותגמול נוסף כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית ממוצעת“ –
{{ח:תתתתתת|(1)}} בשכיר – ממוצע ההכנסה החודשית בשנים עשר החודשים שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה, ממקורות הכנסה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(א) לטופס 1 שבתוספת השניה}}, וממקורות נוספים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(ב) לטופס האמור}};
{{ח:תתתתתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2022):}} בשכיר – ממוצע ההכנסה החודשית בשלושת החודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה או, לבקשת המחזיק בנכס, ממוצע ההכנסה החודשית בשנים עשר החודשים שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה, ממקורות הכנסה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(א) לטופס 1 שבתוספת השניה}}, וממקורות נוספים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(ב) לטופס האמור}};
{{ח:תתתתתת|(2)}} בעצמאי – ממוצע, כאמור בפסקת משנה (1) שחושב על פי הכנסתו החייבת במס כפי שנקבעה בשומת מס ההכנסה השנתית האחרונה שבידו, כשהיא מחולקת ב־12 ומתואמת למדד הממוצע של החודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה, בתוספת הכנסה ממוצעת לחודשים האמורים ממקורות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(ב) לטופס 1 האמור}} שאינם כלולים בהודעת השומה.
{{ח:תתת|(9)}} חסיד אומות העולם לרבות בן זוגו או מי שהיה בן זוגו, היושב בישראל – הנחה שאינה עולה על 66 אחוזים; בפסקה זו, ”חסיד אומות העולם“ – מי שהוכר כחסיד אומות העולם בידי רשות הזכרון ”יד ושם“;
{{ח:תתת|(10)}} הוא הורה יחיד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חד-הוריות|בחוק משפחות חד־הוריות, התשנ״ב–1992}}, או שהוא הורה יחיד לילד המתגורר איתו המשרת שירות סדיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, או מתנדבת בשירות הלאומי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בתקנה 14ד לתקנות אלה}}, כל עוד הם משרתים כאמור, ובתנאי שגילם אינו עולה על 21 שנה – הנחה עד 20%;
{{ח:תתת|(11)}} בן או בת, לרבות ילד במשפחת אומנה, של המחזיק בנכס זכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}, או שהוא מעל גיל 18 ומשתלמת בעדו ובשל נכותו גמלה על ידי המוסד לביטוח לאומי ובלבד שהשתלמה בעדו גמלת ילד נכה – הנחה עד 33% לגבי 100 מטרים רבועים משטח הנכס;
{{ח:תתת|(12)}} פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק תשלומים לפדויי שבי|חוק תשלומים לפדויי שבי, התשס״ה–2005}} – עד 20%.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2א|מבחני משנה לזכאים להנחה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} בקביעת שיעור ההנחה על פי המבחנים {{ח:פנימי|סעיף 2|שבתקנה 2(1) עד (10)}}, רשאית המועצה להתחשב במצבו החומרי של המחזיק ולצורך זה אף לקבוע תנאים ומבחני משנה לזכאות להנחה לפי כל אחת {{ח:פנימי|סעיף 2|מהפסקאות האמורות}}.

{{ח:סעיף|3|תשלום בהוראת קבע|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(במקור תקנה 3א, סומנה כתקנה 3).}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע הנחה עד 2 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת כספים על מחזיק שנתן הוראת קבע לתשלום הארנונה הכללית שהוטלה עליו כאמור, בדרך שקבעה הרשות המקומית.

{{ח:סעיף|3ב|הנחות לקרית שמונה ושלומי|תיקון: תשנ״ו־3, תש״ס־2, תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת עיריית קרית שמונה תקבע למחזיק בתחומה, הנחה בשיעור של 50% לנכסים מסוג מגורים, תעשיה, משרדים, שירותים ומסחר ומלאכה לכל אחת משנות הכספים 2000 עד 2002.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה המקומית שלומי תקבע למחזיק בתחומה הנחה בשיעור של 20% לנכס מסוג תעשיה לשנים 2000 עד 2002.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”נכס“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בסעיף 269 לפקודת העיריות}}.

{{ח:סעיף|3ג|הנחה מארנונה לאזור שדרות ועוטף עזה|תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח, תשס״ח־4, תשס״ט, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ט־4, תשפ״א־6}}
{{ח:תת|(א)}} עיריית שדרות, המועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב והוועדים המקומיים של היישובים סובבי עזה, לפי העניין, יקבעו למחזיק בנכס בתחומם הנחה בשיעור של 45% לנכסים מסוג מגורים והנחה בשיעור של 39% לנכס אחר, לשנות הכספים 2015 עד 2022.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישובים סובבי עזה“ – עיריית שדרות ויישובים כפי שנקבעו בהחלטות הממשלה, המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בסעיף 269 לפקודת העיריות}}, למעט נכס המוחזק על ידי המדינה, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מצוי בתחום היישובים סובבי עזה;
{{ח:תתתת|(2)}} מצוי במרחק של עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, הכול בהתאם למרחק האווירי הקצר ביותר שבין גדר המערכת לבין הנכס.

{{ח:סעיף|3ד|הנחה מארנונה לאדמה חקלאית בשנת שמיטה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} בשנת כספים שתחילתה במהלך שנת שמיטה (להלן – שנת הכספים), תקבע מועצה הנחה למחזיק של אדמה חקלאית שלא נעשה בה שימוש חקלאי מטעמים של שמירת שמיטה במשך שמונה חודשים לפחות של אותה שנת כספים, ושהוכח לגביה כי נעשה בה שימוש חקלאי בשנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו לשנת הכספים – בשיעור של 90 עד 100 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהיתה מוטלת על אדמה זו באותה שנת כספים, אלמלא ההנחה; בתקנה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמה חקלאית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בסעיף 269 לפקודת העיריות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש חקלאי“ – שימוש כאמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בהגדרה ”אדמה חקלאית“ שבסעיף 269 לפקודה האמורה}}.

{{ח:סעיף|3ה||תיקון: תשע״א־4, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|3ו|הנחה לחייל מילואים פעיל|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור של עד 5% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת הכספים על מחזיק בנכס שהוא חייל מילואים פעיל; לעניין זה, ”חייל מילואים פעיל“ – חייל מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, המחזיק בתעודת משרת מילואים פעיל תקפה שנתן לו צבא הגנה לישראל או באישור תקף שנתן לו צבא הגנה לישראל על כך שהוא משרת מילואים פעיל.

{{ח:סעיף|4|בקשה למתן הנחה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הנחות שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(3) עד (6) ו־(8) עד (10)}}, וכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} או הנחות שקבעה בהסתמך על תנאים או מבחני משנה שנקבעו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2א|בתקנה 2א}}, יינתנו על פי בקשה חתומה שהמציא המבקש לרשות המקומית לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|טופס 1 שבתוספת השניה}} לרבות פרטים שנכללו בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתנה הנחה או חלה טעות בקביעת שיעור ההנחה לזכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(1)(2) או (7)}}, רשאי גם הוא להגיש בקשה כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ועדת הנחות}}

{{ח:סעיף|5|מינוי ועדה}}
{{ח:ת}} מועצה תמנה לענין {{ח:פנימי|פרק ד|פרקים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} ועדת הנחות (להלן – הועדה).

{{ח:סעיף|6|הרכב הועדה|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרכב ועדת ההנחות יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} בעיריה – כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149ד|בסעיף 149ד לפקודת העיריות}};
{{ח:תתת|(2)}} במועצה מקומית או במועצה אזורית –
{{ח:תתתת|(1)}} שני חברי המועצה אשר אחד מהם לפחות חבר בסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה; היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה – יהיה חבר ועדה אחד לפחות, מי שאינו חבר בועדת ההנהלה;
{{ח:תתתת|(2)}} הגזבר, מנהל מחלקת הרווחה, או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין תקנה זו מבין עובדי המועצה המקומית;
{{ח:תתתת|(3)}} היועץ המשפטי שמינתה המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (יעוץ משפטי)|חוק הרשויות המקומיות (יעוץ משפטי), התשל״ו–1975}}, או עורך דין ממשרדו או מלשכתו, ובמועצה שלא מינתה יועץ משפטי כאמור – עורך דין שמינתה המועצה לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תמנה מבין חבריה שמונו לועדה, את יושב ראש הועדה וממלא מקומו.
{{ח:תת|(ד)}} מנין חוקי בישיבות הועדה יהיה נוכחות של יושב ראש הועדה או ממלא מקומו, היועץ המשפטי והגזבר.
{{ח:תת|(ה)}} החלטות הועדה אינן טעונות אישור המועצה אך תונחנה על שולחנה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מבקש נזקק}}

{{ח:סעיף|7|הנחה לנזקק|תיקון: תשנ״ד, תשע״א}}
{{ח:ת}} הועדה תהא מוסמכת לתת הנחה בשיעור עד 70 אחוזים למחזיק בנכס שהוא נזקק; לענין זה, ”נזקק“ – מחזיק:
{{ח:תת|(1)}} שנגרמו לו הוצאות חריגות גבוהות במיוחד בשל טיפול רפואי חד־פעמי או מתמשך, שלו או של בן משפחתו;
{{ח:תת|(2)}} שקרה לו אירוע אשר הביא להרעה משמעותית בלתי צפויה במצבו החומרי.

{{ח:סעיף|8|טופס הבקשה}}
{{ח:ת}} המבקש הנחה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} ימציא לרשות המקומית בקשה חתומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|טופס 2 שבתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|9|חוות דעת מנהל מחלקת הרווחה}}
{{ח:ת}} טופס הבקשה יועבר לגזבר, ולמנהל מחלקת הרווחה שיעבירו להחלטת הועדה, בצירוף חוות דעת בכתב.

{{ח:סעיף|10|החלטת הועדה}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה תקבע את זכאותו של מבקש הנחה, ואת שיעורי ההנחה בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}}, בהסתמך על טופס הבקשה וחוות הדעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תיתן החלטתה, בכתב, בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|11|פרטים נוספים}}
{{ח:ת}} מבקש ימציא פרטים או מסמכים נוספים לצורך דיון בבקשתו, לפי דרישת הגזבר או מנהל מחלקת הרווחה או הועדה, לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הנחות לבנין ריק ולתעשיה}}

{{ח:סעיף|12|הנחה לבנין חדש|תיקון: תשנ״ד, תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(3) {{ח:הערה|[צ״ל: תקנה 13(ג)]}}}}, המועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור כמפורט להלן, למחזיק שהוא הבעל הראשון של בנין חדש ריק, שמיום שהסתיימה בנייתו והוא ראוי לשימוש, אין משתמשים בו במשך תקופה רצופה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עד שנים עשר חודשים – הנחה עד 100 אחוזים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|13|הנחה לבנין ריק|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ד, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור כמפורט להלן, למחזיק של בנין ריק שאין משתמשים בו במשך תקופה מצטברת, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עד 6 חודשים – עד 100%;
{{ח:תתת|(2)}} מהחודש ה־7 עד החודש ה־12 – עד 66.66%;
{{ח:תתת|(3)}} מהחודש ה־13 עד החודש ה־36 – עד 50%.
{{ח:תת|(ב)}} תחילת חישוב התקופה המצטברת הנזכרת בתקנת משנה (א) תהא ביום תחילתה של תקנה זו {{ח:הערה|(1.3.2005)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הנחה כאמור בתקנת משנה (א) תינתן לתקופה המצטברת הנזכרת בפסקאות שבה (להלן – התקופה המצטברת), משך תקופת בעלותו של אדם בבנין, וכל עוד לא שונתה הבעלות בו; להוכחת היותו של הבנין בנין ריק שאין משתמשים בו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}} ובתקנת משנה (א), ימציא המחזיק בבנין ראיות על פי הוראות המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} במנין התקופה המצטברת לא תובא בחשבון תקופה הפחותה משלושים ימים שבה עמד הבנין ריק ברציפות.
{{ח:תת|(ה)}} נעשה שימוש מחדש בנכס שמחזיק בו היה זכאי להנחה על פי תקנות משנה (א) עד (ד), יודיע על כך המחזיק או בעל הנכס לרשות המקומית, בדרך שתורה הרשות המקומית, 7 ימים בטרם נעשה שימוש מחדש בנכס; לא ניתנה הודעה כאמור, רשאית הרשות המקומית לבטל הנחה שניתנה על פי תקנה זו לתקופה הרצופה האחרונה שבה עמד הבנין ריק, אם ההנחה ניתנה לאותו מחזיק אשר עשה שימוש מחדש בנכס, או לבעל הנכס.

{{ח:סעיף|14|הנחות לתעשיה|תיקון: תשנ״ג, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} רשאית המועצה לקבוע הנחה בשיעור המרבי המפורט להלן, למחזיק בבנין המשמש לתעשיה חדשה, בהתייחס לשנת האחזקה שלו בבנין, ולשיעור האבטלה באותה רשות מקומית:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;שנת אחזקה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שיעור האבטלה באחוזים ושיעור ההנחה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מעל 10.5% ועד 12%&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 12%&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ראשונה או חלק ממנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנחה עד 50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנחה עד 75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שניה או חלק ממנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנחה עד 25%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנחה עד 50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלישית או חלק ממנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנחה עד 10%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנחה עד 25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעשיה חדשה“ – מפעל תעשייתי חדש שהוקם בתחום הרשות המקומית או שהעותק {{ח:הערה|[צ״ל: שהועתק]}} מתחום רשות מקומית אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור האבטלה“ – ממוצע של שיעור האבטלה בשלושת החודשים האחרונים שקדמו להגשת הבקשה להנחה, לפי שיעור האבטלה החודשי בהם, כפי שפרסם שירות התעסוקה.

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: הנחות לעסקים|תיקון: תשנ״ו}}

{{ח:סעיף|14א|הגדרות|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק“ – בנין או קרקע שאינו משמש למגורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עסק“ – בעל השליטה בעסק, למעט עסק שמנהל חבר־בני־אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|14ב|ועדת הנחות לעסקים|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} ועדת הנחות שמינתה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, תדון גם במתן הנחה לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|14ג|זכאים להנחה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה רשאית לתת הנחה למחזיק בעסק שנתקיימו לגביו כל האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל העסק ואין הוא בעל עסק נוסף;
{{ח:תתת|(2)}} שטחו של העסק אינו עולה על 75 מטרים רבועים;
{{ח:תתת|(3)}} מלאו לו 65 שנים ובאשה – 60 שנה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא עוסק שמחזור העסקאות שלו בכל עסקיו אינו עולה על 240,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2003; בשנת 2021, 293,676.8 ש״ח)}}; הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידוע בתחילת כל שנת כספים; בפסקה זו, ”עוסק“ ו”מחזור עסקאות של עוסק“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא זכאי להנחה מארנונה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(8)}}, בעד דירת המגורים שבה הוא מחזיק.
{{ח:תת|(ב)}} ההנחה שתינתן למי שזכאי לכך לפי תקנת משנה (א) תהיה עד השיעור שניתן לו באותה שנת כספים על דירת המגורים שבחזקתו, ותינתן לגבי 40 המטרים הרבועים הראשונים של שטח העסק.

{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: הנחות לחיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים ומשפחותיהם|תיקון: תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|14ד|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־2, תשס״ט־3, תשע״ג־2, תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – מי שמשרת שירות סדיר בצבא הגנה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}} (להלן – חוק שירות ביטחון);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – לרבות דייר משנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“ – מי שמשרת בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}} (להלן – חוק שירות לאומי–אזרחי), ושהמנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי}} (להלן – המנהל) או מי מטעמו אישר כי הוא משרת במסלול זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות אזרחי–חברתי“ – מי שמשרת בשירות אזרחי–חברתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי}}, ושהמנהל או מי מטעמו אישר כי הוא משרת במסלול זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות האזרחי“ – מופנה לשירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי)|בתקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי), התשס״ז–2007}} (להלן – תקנות שירות אזרחי), המשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, ושהמפקח כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי)|בתקנות שירות אזרחי}} אישר כי הוא עומד בתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי)#סעיף 2|בתקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי)#סעיף 3|ו־3 לתקנות האמורות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות האזרחי המשמר“ – מי שמשרת בשירות אזרחי משמר כמשמעותו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/policies/2012_des5275|בהחלטת הממשלה 5275 מיום כ״ה בכסלו התשע״ג (9 בדצמבר 2012)}} ושמפקח מטעם ראש מינהלת השירות האזרחי–לאומי אישר כי הוא עומד בתנאים הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/policies/2012_des5275|החלטת הממשלה האמורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדבת בשירות לאומי“ – יוצאת צבא שלא נקראה לשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות ביטחון}} או שקיבלה דחייה או פטור מחובת שירות ביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|החוק האמור}}, המשרתת בשירות לאומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)|בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס״ב–2002}}, ומתקיימים בה התנאים {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)#סעיף 2|שבתקנה 2(א)(1) עד (6) לתקנות האמורות}} וניתן אישור על שירותה האמור על ידי גוף מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)|באותן תקנות}}.

{{ח:סעיף|14ה|זכאים להנחה|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ג־2, תשס״ט־3, תשע״ג־2, תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} מחזיק בנכס שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים להלן, יהיה זכאי להנחה מארנונה כללית שהוטלה על הנכס באותה שנת כספים, בשיעורים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הנחה של 100 אחוזים למחזיק שהוא –
{{ח:תתת|(א)}} חייל – כל עוד הוא חייל, עד תום ארבעה חודשים מיום שחרורו;
{{ח:תתת|(ב)}} הורה של חייל המוכיח, להנחת דעתה של הרשות המקומית שבמקום מגוריו, כי פרנסתו היתה על החייל סמוך לפני תחילת שירותו, וכי אין לו פרנסה למחייתו ואין הוא מסוגל להשיגה כל עוד הוא מצוי במצב האמור, ובתנאי שהחייל פטור מתשלום מארנונה {{ח:הערה|[צ״ל: פטור מתשלום ארנונה]}} לפי פסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(ג)}} מתנדבת בשירות לאומי – כל עוד היא משרתת;
{{ח:תתת|(ד)}} משרת בשירות האזרחי במסלול מלא כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי)#סעיף 3|בתקנה 3 לתקנות שירות אזרחי}} – כל עוד הוא משרת;
{{ח:תתת|(ה)}} משרת בשירות האזרחי המשמר במסלול מלא הכולל שירות של 40 שעות שבועיות בממוצע בתקופה של 12 חודשים – כל עוד הוא משרת;
{{ח:תתת|(ו)}} משרת בשירות אזרחי–ביטחוני – כל עוד הוא משרת.
{{ח:תת|(1א)}} הנחה של שלושה רבעים למחזיק שהוא משרת בשירות אזרחי–חברתי המשרת 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים – כל עוד הוא משרת.
{{ח:תת|(2)}} הנחה של שני שלישים למחזיק שהוא –
{{ח:תתת|(א)}} נכה הזכאי לתגמולים או למענק לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:תתת|(ב)}} נכה הזכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(ג)}} זכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(ד)}} בן משפחה של חייל שנספה במערכה הזכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(ה)}} זכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(ו)}} זכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(ז)}} ביום תחילתן של תקנות אלה, היה זכאי להנחה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשנ״ג–1993 {{ח:הערה|[צ״ל: התשי״ג–1953]}}}} (להלן – חוק הפטור), כל עוד הוא זכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה)#סעיף 3|סעיף זה בחוק הפטור}} – גם אם יבוטל.
{{ח:תת|(3)}} הנחה של 50 אחוזים למחזיק שהוא –
{{ח:תתת|(א)}} משרת בשירות האזרחי במסלול מפוצל כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי)#סעיף 3|בתקנה 3 לתקנות שירות אזרחי}} – כל עוד הוא משרת;
{{ח:תתת|(ב)}} משרת בשירות האזרחי המשמר במסלול מפוצל הכולל שירות של 20 שעות שבועיות בממוצע בתקופה של 24 חודשים – כל עוד הוא משרת;
{{ח:תתת|(ג)}} משרת בשירות אזרחי–חברתי המשרת 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שלוש שנים – כל עוד הוא משרת.

{{ח:סעיף|14ו|סייג לדירות גדולות|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} המחזיק בנכס ששטחו עולה על 70 מטרים רבועים לא יהיה זכאי להנחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|תקנה 14ה}}, אלא לגבי 70 מטרים רבועים בלבד; עלה מספר בני משפחתו של המחזיק והגרים עמו על ארבעה – תינתן הנחה, כאמור, לגבי 90 מטרים רבועים בלבד.

{{ח:סעיף|14ז|פטור על בתי עסק|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} מחזיק בבנין או בחלק ממנו שאינם משמשים למגורים בלבד, שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בתקנה 14ה(1) או (2)}}, יהיה זכאי להנחה מארנונה בשיעורים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בפסקאות האמורות}} בהתאמה, אם באותה שנת כספים לא היה חייב בתשלום מקדמה למס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 174|סעיפים 174 עד 181 לפקודת מס הכנסה}}, ופקיד השומה נתן לו, על פי בקשתו, תעודה על כך; היה חייב בתשלום המקדמה, אך נקבע בשומה כי אין הוא חייב במס הכנסה לשנת הכספים הנדונה, תחזיר לו הרשות המקומית את סכום הארנונה ששילם על אותו נכס לאותה שנה.

{{ח:סעיף|14ח|סייג לתחולת התקנות|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנות 16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} לא יחולו על מתן הנחה לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|15|הממונה}}
{{ח:ת}} גזבר הרשות המקומית יהיה ממונה על ביצוע מתן הנחות לפי תקנות אלה, למעט הנחות שבסמכות הועדה.

{{ח:סעיף|16|ביטול ההנחה}}
{{ח:ת}} זכאי להנחה שלא פרע במלואה את יתרת הארנונה שהוטלה על הנכס בשנת הכספים, עד יום 31 בדצמבר של אותה שנה, תהיה ההנחה שנקבעה לו בטלה מאותו יום ותיווסף ליתרת הארנונה.

{{ח:סעיף|17|מניעת כפל ההנחות והנחה חלקית|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} קיימת זכאות להנחות שונות על פי תקנות אלה, תינתן לזכאי להנחה, הנחה אחת בלבד, הגבוהה מביניהן, ולא תינתן כל הנחה למחזיק נוסף בנכס שלגביו ניתנה הנחה.
{{ח:תת|(א1)}} קיימת זכאות להנחה לפי תקנות אלה ולפי תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 12|סעיף 12(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}, רשאית המועצה לתתן במצטבר.
{{ח:תת|(ב)}} זכאי להנחה המחזיק בשני נכסים או יותר – תינתן הנחה לנכס אחד בלבד, לפי הגבוהה מביניהן.
{{ח:תת|(ג)}} זכאי להנחה אשר החזיק בנכס בחלק משנת הכספים שעליה הוטלה הארנונה – תינתן ההנחה בשיעור יחסי למספר החודשים שבהם החזיק בנכס.

{{ח:סעיף|18|פרסום ההחלטה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה המועצה על מתן הנחות מארנונה ושיעורן, לפי תקנות אלה, תפרסם הודעה על כך בתחום הרשות המקומית, ביחד עם הודעתה בדבר הטלת שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה.
{{ח:תת|(ב)}} פרסום ההנחות מארנונה ושיעורן שלא כאמור בתקנת משנה (א) לא יגרע מתקפן של אלה, ובלבד שמיד לאחר שהחליטה עליהן המועצה, תפרסמן באותה דרך בה פרסמה את שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה.

{{ח:סעיף|19|פרטים נוספים לטופס}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לכלול פרטים נוספים בטופס הבקשה שתכין לפי דוגמת {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|טפסים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|ו־2 שבתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|20|תנאי לקבלת הנחה|תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2, תש״ף־2}}
{{ח:ת}} לא תינתן הנחה לפי תקנות אלה אלא אם כן שולמה יתרת הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס באותה שנת כספים בתשלום אחד מראש, בהוראת קבע או לפי הסדר תשלומים אחר להנחת דעתה של הרשות המקומית.

{{ח:סעיף|21|מועדים}}
{{ח:ת}} המועצה תקבע מועד להגשת בקשה להנחה וכן תקבע מועד למתן החלטה בידי מי שהוסמך לכך לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|22|סייג לביטול הנחה קודמת}}
{{ח:ת}} לא תבוטל הנחה שניתנה על פי דין למי שערב תחילתן של תקנות אלה כבר שילם את הארנונה הכללית לשנת 1993 בתשלום מראש או בהוראת קבע.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שעה|תיקון: תשס״ב־4}}

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|24|הנחה לאדמה חקלאית ב־&lt;wbr&gt;2001|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} בשנת הכספים 2001 תקבע המועצה הנחה למחזיק של אדמה חקלאית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בסעיף 269 לפקודת העיריות}}, שלא נעשה בה שימוש חקלאי, כאמור באותה הגדרה, מטעמים של שמירת שמיטה במשך שמונה חודשים לפחות של אותה שנה – בשיעור של 90 עד 100 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהיתה מוטלת על אדמה זו באותה שנה, אלמלא ההנחה.
{{ח:תת|(ב)}} הנחה כאמור בתקנת משנה (א) תינתן לאדמה חקלאית שהוכח לגביה כי נעשה בה שימוש חקלאי בשנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו לשנת הכספים 2001.

{{ח:סעיף|25|הנחה מיוחדת לשנת 2003|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”במזומן“ – לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב לשנת 2002“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע לשנת 2002, בתוספת תשלומי פיגורים, שטרם שולמו בידי החייב בתשלומם או שטרם נעשה הסדר לתשלומם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום החוב הקודם“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע עד יום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}}, ושטרם שולמו בידי החייב בתשלומם או שטרם נעשה הסדר לתשלומם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים חודשיים“ – תשלומים חודשיים שווים ורצופים באמצעות שיקים דחויים או הוראת חיוב בכרטיס אשראי.
{{ח:תת|(ב)}} מועצה רשאית עד יום כ״ו באדר א׳ התשס״ג (28 בפברואר 2003) להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם של חייב שמילא אחר התנאים, כמפורט להלן, בשיעור המרבי המפורט לצדם (להלן – שיעור ההפחתה) –
{{ח:תתת|(1)}} פרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה –
{{ח:תתתת|(א)}} עד יום י״ב באייר התשס״ג (14 במאי 2003) – עד 25 אחוזים מסכום החוב הקודם;
{{ח:תתתת|(ב)}} עד יום ט״ו בסיון התשס״ג (15 ביוני 2003) – עד 20 אחוזים מסכום החוב הקודם.
{{ח:תתת|(2)}} פרע בתשלום אחד במזומן את מחצית החוב הקודם ומחצית ממנו בתשלומים חודשיים, שאינם נושאים ריבית והפרשי הצמדה, ושזמן פירעונם לא יאוחר מ־ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), בניכוי שיעור ההפחתה –
{{ח:תתתת|(א)}} עד יום י״ב באייר התשס״ג (14 במאי 2003) – עד 20 אחוזים מסכום החוב הקודם;
{{ח:תתתת|(ב)}} עד יום ט״ו בסיון התשס״ג (15 ביוני 2003) – עד 15 אחוזים מסכום החוב הקודם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), חוב ארנונה לרשות המקומית הכולל, נוסף על סכום החוב הקודם, חוב לשנת 2002 או שהוא חוב לשנת 2002 בלבד – תהיה ההפחתה המרבית של החוב לשנת 2002, שתקבע מועצת הרשות המקומית כאמור בתקנת משנה (ב) – 12 אחוזים מסכום החוב לשנת 2002, והיא תבוא במקום שיעורי ההפחתה הנקובים בתקנת משנה (ב) לגבי חוב קודם.
{{ח:תת|(ד)}} לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זו את יתרת הארנונה שהתחייב בתשלומה על פי תקנה זו במלואה עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), יתבטל באותו יום שיעור ההפחתה שנקבע לו, וייווסף ליתרת הארנונה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות תקנה זו לא יחולו בתחום רשות מקומית, שמועצתה קבעה בשנים 2001 ו־2002 הוראות הפחתה בתשלומי ארנונה הדומות להוראות תקנה זו.

{{ח:סעיף|25א|הנחות לבתי מלון|תיקון: תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בשנת הכספים 2001 רשאית מועצה, באישור שר הפנים או מי שהסמיך, ועל פי תנאים וכללים שיקבע השר, לקבוע למחזיק בנכס מסוג בתי מלון הנחה בשיעור של עד 66 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בשנת 2001.
{{ח:תת|(ב)}} בשנת הכספים 2002 רשאית מועצה, באישור ובתנאים וכללים כאמור בתקנת משנה (א), לקבוע למחזיק בנכס מסוג בתי מלון הנחה בשיעור של עד 50 אחוזים מסכום הארנונה כללית שהוטלה על הנכס בשנת 2002 ובלבד שמחצית מהנחה כאמור תמומן מקופת הרשות המקומית.

{{ח:סעיף|26|הנחה מיוחדת בשנים 2006 ו־&lt;wbr&gt;2007|תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ה, תשס״ז, תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זאת –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”במזומן“ – לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דוח מבוקר“ – לענין עיריה – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 140ג|בסעיף 140ג לפקודת העיריות}};
{{ח:תתת}} לענין מועצה מקומית – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 35ג|בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדרג כלכלי–חברתי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 142א|בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס נושא החוב“ – בנין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה על פי תקנה זאת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נפרע“ – לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהוראת קבע מכל סוג;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום החוב הקודם“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע עד יום ו׳ בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם נפרעו בידי החייב בתשלומם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הגביה“ – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת כספים מסוימת, בשל חיובי הארנונה לאותה שנה, לבין סך כל הסכומים המגיעים לעיריה בשל חיובים אלה לאותה שנה, בניכוי סכומי ההנחות שניתנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הבראה“ – לענין עיריה – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 140ג|בסעיף 140ג לפקודת העיריות}}, ולענין מועצה מקומית – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 35ג|בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי פיגורים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}} (להלן – חוק ההצמדה);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים“ – תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בלא תוספת ריבית והצמדה.
{{ח:תת|(ב)}} מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום י״ג בניסן התשס״ז (1 באפריל 2007) עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007), נתקיימו בו התנאים המפורטים לצדם:
{{ח:תתת|(1)}} הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה (להלן – יתרת החוב) עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007);
{{ח:תתת|(2)}} הפחתה בשיעור 45% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007) את יתרת החוב, באחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 12 תשלומים ששולמו בשקים דחויים, למעט הראשון שבהם, לטובת הרשות המקומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} עד 24 תשלומים, ובלבד שניתנה הוראה בלתי חוזרת בידי החייב לניכוי התשלומים מחשבון הבנק שלו לטובת הרשות המקומית או שניתנה הוראה לביצוע התשלומים כאמור, באמצעות כרטיס אשראי של החייב;
{{ח:תתתת|(ג)}} עד 36 תשלומים, בתנאים שנקבעו בפסקת משנה (2), אם התשלומים ניתנים לטובת רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 3 למדרג החברתי–כלכלי.
{{ח:תת|(ג)}} מועצה רשאית לקבוע את מספר התשלומים לפי תקנת משנה (ב) או (ד) בהתייחס לגובה יתרת החוב.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} הפחתה כאמור בה תיקבע בידי מועצת רשות מקומית הנמצאת בתכנית הבראה, או ששיעור הגביה של הארנונה הכללית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר הוא 75% או פחות;
{{ח:תתת|(2)}} כלל סכום החוב הקודם סכומי ארנונה שהטילה המועצה על בנין או קרקע בעבור תקופה שמיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) בלבד – תהיה ההפחתה בשיעור 30%, ואם נפרע בתשלום אחד במזומן – הפחתה בשיעור 35%;
{{ח:תת|(ה)}} הפחתה לפי תקנת משנה (ב) או (ד) תתבטל אם לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זאת לפחות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שני תשלומים מצטברים או יותר מהתשלומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב) או (ד);
{{ח:תתת|(2)}} יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה על פי תקנת משנה (ב) או (ד).
{{ח:תת|(ו)}} לא תינתן הפחתה, לפי תקנות משנה (ב) או (ד) אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} נפרע או הוסדר כדין, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2005 ו־2006, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו;
{{ח:תתת|(2)}} החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|הטופס שבתוספת הרביעית}} שבו הוא מתחייב לפרוע במועד תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב) או (ד).
{{ח:תת|(ז)}} תקנות משנה (ב) ו־(ד) לא יחולו לגבי בנין או קרקע שהמחזיק בהם הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל הנחה מארנונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)#סעיף 5|ו־5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938}}.

{{ח:סעיף|26א|הנחה מיוחדת לשנת 2017|תיקון: תשע״ז־3, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”במזומן“ – לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדרג חברתי–כלכלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 142א|בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס נושא החוב“ – בניין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה לפי תקנה זו, מכח החלטת המועצה לפי תקנת משנה (ד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום החוב הקודם“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על נכס נושא החוב, עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם שולמו בידי החייב בתשלומים או שטרם נעשה הסדר לתשלומם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי פיגורים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים“ – תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בלא תוספת ריבית והצמדה.
{{ח:תת|(ב)}} מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום ז׳ בסיון התשע״ז (1 ביוני 2017) עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017), התקיימו בו התנאים המפורטים לצדם:
{{ח:תתת|(1)}} הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה (להלן – יתרת החוב) עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017);
{{ח:תתת|(2)}} הפחתה בשיעור 45% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) את יתרת החוב, באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 12 תשלומים ששולמו בשיקים דחויים, למעט הראשון שבהם, לטובת הרשות המקומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} עד 24 תשלומים, ובלבד שניתנה הוראה בלתי חוזרת בידי החייב לניכוי התשלומים מחשבון הבנק שלו לטובת הרשות המקומית או שניתנה הוראה לביצוע התשלומים כאמור, באמצעות כרטיס אשראי של החייב;
{{ח:תתתת|(ג)}} עד 36 תשלומים, בתנאים שנקבעו בפסקת משנה (ב), אם התשלומים ניתנים לטובת רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 3 למדרג החברתי–כלכלי.
{{ח:תת|(ג)}} מועצה רשאית לקבוע את מספר התשלומים לפי תקנת משנה (ב) בהתייחס לגובה יתרת החוב.
{{ח:תת|(ד)}} מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם כאמור בתקנה משנה (ב) לגבי כלל הנכסים או לגבי נכסים למגורים בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} הפחתה לפי תקנת משנה (ב) תתבטל אם לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זו אחד לפחות מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שני תשלומים מצטברים או יותר מהתשלומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב);
{{ח:תתת|(2)}} יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה לפי תקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ו)}} לא תינתן הפחתה לפי תקנת משנה (ב) אלא אם כן התקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נפרע או הוסדר כדין, לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהוראת קבע מכל סוג, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2015 ו־2016, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו;
{{ח:תתת|(2)}} החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי {{ח:פנימי|תוספת 5|הטופס שבתוספת החמישית}} שבה הוא מתחייב לפרוע במועד את תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ז)}} תקנת משנה (ב) לא תחול לגבי נכס נושא החוב שהמחזיק בו הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל פטור חלקי מארנונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5|ו־5 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}}.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הנחות לבתי עסק בירושלים בשנת 2002|תיקון: תשס״ב־4}}

{{ח:סעיף|27|הגדרות|תיקון: תשס״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת עיריית ירושלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס הזכאי להנחה“ – בית מלאכה, בית מסחר לרבות חנות, מסעדה, בית קפה, בית קולנוע, מרכול, בית מרקחת, מספרה, מכבסה, חניון, אולם שמחות וכדומה, הנכלל באזור ההנחה, למעט משרד, בנק, תחנת דלק, חברת ביטוח או סוכנות ביטוח, תעשיה, מערכת עיתון, מרפאה, שירות רפואי וכדומה, הנכלל באזור האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חניון“ – בין מקורה ובין שאינו מקורה שהחניה בו נעשית בתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור ההנחה“ – השטח שגבולותיו מסומנים בקו כחול במפה הערוכה בקנה מידה 1:15,000 שאישר שר הפנים, ושהעתקים ממנה מופקדים לעיון הציבור במשרד הפנים בירושלים ובמשרדי עיריית ירושלים.

{{ח:סעיף|28|שיעור ההנחה|תיקון: תשס״ב־4}}
{{ח:ת}} המועצה תעניק הנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על מחזיק בנכס הזכאי להנחה, בעד התקופה מ־1 בינואר 2002 עד 30 ביוני 2002, בשיעורים אלה:
{{ח:תת|(1)}} נכס הזכאי להנחה, למעט חניון – 50% לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטחו;
{{ח:תת|(2)}} חניון – 50% לגבי מחצית משטח החניון עד לשטח של 3,000 מטרים רבועים בלבד.

{{ח:סעיף|29|טופס הבקשה|תיקון: תשס״ב־4}}
{{ח:ת}} בקשה להנחה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תוגש לפי הטופס שתורה עליו המועצה, ורשאית היא להורות על צירוף מסמכים לבקשה.

{{ח:סעיף|30|החלת הוראות כלליות|תיקון: תשס״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנות 16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17(א) ו־(א1) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20}} יחולו על {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, ולענין זה יראו כאילו במקום ”נכס“ נאמר שם ”נכס הזכאי להנחה“.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הנחות בשנים 2020 ו־2021 בשל משבר הקורונה|תיקון: תש״ף־2, תש״ף־4}}

{{ח:סעיף|31|הגדרות|תיקון: תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנות 32}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חנות אופטיקה“, ”מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים“ – למעט חנות או מעבדה כאמור המצויות בקניון כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)#סעיף 5|בתקנה 5(א)(1) לתקנות הגבלת פעילות}}, כנוסחה ביום כ״ז בניסן התש״ף (21 באפריל 2020);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|כהגדרת ”נכסים“ בסעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש]}}, למעט הנכסים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} נכסים שסיווגם מבנה מגורים, אדמה חקלאית ומבנה חקלאי כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)|בתקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות}};
{{ח:תתת|(2)}} נכסים שסיווגם בנק וחברת ביטוח, מערכת סולארית הממוקמת על גג נכס, מערכת סולארית שאינה ממוקמת על גג נכס וקרקע תפוסה המשמשת למערכת סולארית, כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)|בתקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות}};
{{ח:תתת|(3)}} מקום למכירת מזון, בית מרקחת, חנות אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה וכן מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)#סעיף 5|בתקנה 5(ב)(2) לתקנות הגבלת פעילות}}, כנוסחה ביום כ״ז בניסן התש״ף (21 באפריל 2020);
{{ח:תתת|(4)}} נכס שהמחזיק בו הוא המדינה, גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, תאגיד מים וביוב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, וכן תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
{{ח:תתת|(5)}} נכס שהמחזיק בו קיבל פטור מארנונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)#סעיף 5|סעיף 5(ז) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938}}, או מוסד להשכלה גבוהה שהמחזיק בו קיבל פטור מארנונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)#סעיף 5|סעיף 5(י) לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(6)}} בניין שנהרס או שניזוק במידה שאינו ראוי לשימוש ואין משתמשים בו;
{{ח:תתת|(7)}} בניין ריק שאין משתמשים בו;
{{ח:תתת|(8)}} נכס אחר שגזבר הרשות המקומית לא קבע לגביו כי הוא זכאי לקבלת הנחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס אחר“ – {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)|כהגדרת ”נכסים אחרים“ בתקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות“ – {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הגבלת פעילות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש״ף–2020}}.

{{ח:סעיף|32|זכאות להנחה|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק בנכס, למעט מחזיק שחדל מלהחזיק בנכס עד יום ד׳ באדר התש״ף (29 בפברואר 2020), זכאי להנחה בשיעור של 100% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בעד התקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד יום ח׳ בסיון התש״ף (31 במאי 2020).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית המועצה להחליט לגבי כלל הנכסים הזכאים להנחה, כי במקום הנחה לפי תקנת משנה (א), תינתן הנחה למחזיק בנכס כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור של 25% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בשנת 2020.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה כאמור בתקנת משנה (ב) ניתן לקבל לא יאוחר מ־10 ימים מיום פרסומן של תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס׳ 2), התש״ף–2020 {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 22.4.2020)}}, והמועצה תפרסם אותה מיד לאחר קבלתה באותה דרך שבה פרסמה את שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה.

{{ח:סעיף|33|הנחה לנכס אחר|תיקון: תש״ף־2, תש״ף־3}}
{{ח:ת}} מחזיק בנכס אחר זכאי להנחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32}} וזאת אם גזבר הרשות המקומית, לאחר שהונחה לפניו חוות דעתו של היועץ המשפטי של הרשות המקומית, קבע, לבקשת המחזיק, כי הפעילות שבשלה הנכס מסווג כנכס אחר, מנויה בשימושים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)#סעיף 5|בתקנה 5(א) לתקנות הגבלת פעילות}}, אשר לא היה ניתן להפעיל אותם בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)#סעיף 5|לתקנה האמורה}}, וזאת לתקופה העולה על 21 ימים.

{{ח:סעיף|33א|הנחה למקבל מענק סיוע ולעסקים חדשים|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א, תשפ״א־4, תשפ״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנית לסיוע כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות בשנת 2019“, ”מחזור עסקאות בשנת 2020“, ”המנהל“, ”עוסק“, ”תקופת הבסיס“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענק סיוע“ – מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#פרק ו|בפרק ו׳ לחוק התכנית לסיוע כלכלי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|כהגדרת ”נכסים“ בסעיף 269 לפקודת העיריות}}, למעט נכס למגורים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים“ – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שהוקמה במשרד הכלכלה והתעשייה לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/departments/policies/2007_des2190|החלטת הממשלה מס׳ 2190 מיום כ״ח באב התשס״ז (12 באוגוסט 2007)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 8|בסעיף 8(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, למעט התקופה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקה (7) לאותה הגדרה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה עוקבת“ – שני החודשים העוקבים לחודשי תקופת הזכאות שלגביה ניתן מענק הסיוע, ולגבי תקופת הזכאות שמיום ז׳ באייר התש״ף (1 במאי 2020) עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020) – החודשים יוני עד אוגוסט 2020.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק בנכס שהוא עוסק שהמנהל קבע לגביו, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, כי הוא זכאי למענק סיוע, לגבי תקופה מתקופות הזכאות, זכאי להנחה בשיעור של 95% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת, אם התקיים לגביו אחד התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהרשות המקומית קיבלה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בהתאם לנתוני רשות המסים, כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו:
{{ח:תתת|(1)}} מחזור עסקאותיו בשנת 2019 אינו עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ומחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בסכום העולה על 60% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
{{ח:תתת|(2)}} מחזור עסקאותיו בשנת 2019 עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים, ומחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בסכום העולה על 80% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
{{ח:תתת|(3)}} הוא החל את פעילותו בתקופה הקבועה {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}} ונמצא זכאי למענק סיוע לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 10|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין תקנת משנה (ב)(1) ו־(2), לגבי עוסק שפעילותו החלה לאחר תחילת תקופת הבסיס, יראו את מחזור העסקאות בתקופת הבסיס כמחזור עסקאותיו בתקופה שמיום 1 בחודש שאחרי תחילת פעילותו עד יום ד׳ באדר התש״ף (29 בפברואר 2020), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב־2.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), מחזיק בנכס שהוא עוסק שהמנהל קבע לגביו, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, כי הוא זכאי למענק סיוע לגבי התקופה המפורטת {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקה (3) להגדרה ”תקופת הזכאות“ בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, זכאי להנחה בשיעור של 100% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת, ובלבד שהרשות המקומית קיבלה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בהתאם לנתוני רשות המסים, כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ג2)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), מחזיק בנכס שהוא עוסק שהמנהל קבע לגביו, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, כי הוא זכאי למענק סיוע לגבי אחת מהתקופות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקאות (4), (5) ו־(6) להגדרה ”תקופת הזכאות“ בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, זכאי להנחה בשיעור של 95% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת, ובלבד שהרשות המקומית קיבלה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בהתאם לנתוני רשות המסים, כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו; היה המחזיק עוסק שמתקיים לגביו האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 8|בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 8(2)(ב)(1) לחוק התכנית לסיוע כלכלי}} ונקבע לגביו כי הוא זכאי למענק סיוע לגבי התקופה המפורטת {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקה (4) להגדרה ”תקופת הזכאות“ כאמור}} – תינתן ההנחה בתקופה העוקבת בשיעור 100%, ובלבד שלא היה זכאי להנחה לגבי התקופה המפורטת {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקה (3) להגדרה ”תקופת זכאות“}}.
{{ח:תת|(ג3)}} מחזיק בנכס שהוא עוסק שהחל את פעילותו בין החודשים מרס וספטמבר 2020 בהתאם להודעה שמסר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 52|סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, זכאי להנחה בשיעור של 95% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת לתקופת הזכאות ולא יותר מ־15 אלף שקלים חדשים, אם התקיים לגביו אחד התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן לתקופה של 20 ימים לפחות בתקופת הזכאות, ובלבד שהרשות המקומית קילבה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו:
{{ח:תתת|(1)}} הפעלתו של העסק נאסרה בהתאם להגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}} (להלן – חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה); ואם היה העסק בית אוכל – גם אם הותרה הפעלתו בדרך של מכירה לצריכה מחוץ לבית האוכל, ובכלל זה איסוף עצמי, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)#סעיף 7|בתקנה 7(17) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש״ף–2020}}, כנוסחה בתקופת הזכאות;
{{ח:תתת|(2)}} רוב פעילותו של העוסק מתבצעת בעסק שהפעלתו נאסרה בהתאם להגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה}};
{{ח:תתת|(3)}} ההגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה}} אסרו על רוב לקוחותיו של העוסק לקיים פעילות;
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”תקופת זכאות“ – התקופות האמורות {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקאות (3), (4), (5) ו־(6) להגדרה ”תקופת הזכאות“ בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}.
{{ח:תת|(ד)}} לצורך קבלת הנחה בארנונה לפי תקנה זו, יגיש המחזיק בנכס בקשה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה תוגש באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בטופס מקוון המצוי באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, ותכלול פרטי זיהוי של המחזיק בנכס, פרטי הנכס שבעדו מבוקשת ההנחה, פרטי הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס ופרטים נוספים הנדרשים לשם בחינת עמידתו של המבקש בתנאי הזכאות למתן הנחה לפי תקנה זו; לצורך קבלת הנחה בארנונה לפי תקנת משנה (ג3), יגיש המחזיק אישור מאת אדם המורשה לייצג נישומים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 236|סעיף 236 לפקודת מס הכנסה}} לעניין מועד תחילת פעילותו וכן תצהיר מאומת כדין לעניין עמידתו באחד התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) בתקנת המשנה האמורה לתקופה של 20 ימים לפחות בתקופת הזכאות;
{{ח:תתת|(2)}} הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים רשאית להורות למחזיק בנכס על צירוף מסמכים לבקשה, לתכלית האמורה בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} המחזיק בנכס יציין בבקשה כי הוא מסכים להעברת מידע מרשות המסים, מהרשות המקומית שבתחומה הנכס שבו הוא מחזיק, וכן מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, הנדרש לשם בחינת עמידתו בתנאי הזכאות למתן הנחה לפי תקנה זו, ככל שיידרש;
{{ח:תתת|(4)}} בכפוף לאמור בפסקה (5), יכול המחזיק בנכס להגיש בקשה נפרדת לגבי כל תקופה עוקבת, ויכול שהבקשה תוגש לגבי כמה תקופות עוקבות;
{{ח:תתת|(5)}} לא יתקבלו בקשות לקבלת הנחה בארנונה לפי תקנה זו לאחר יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022).

{{ח:סעיף|33ב|הנחה לעסקים נוספים שאינם זכאים למענק סיוע|תיקון: תשפ״א־5, תשפ״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, ובלבד שלעניין עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף}} – יהיה מחזור העסקאות המאוחד של העוסקים הרשומים יחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, ולעניין עוסק כאמור הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף}} – יראו אותם יחד כעוסק לעניין תקנה זו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – התקופה האמורה {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקה (3) או בפסקה (4) להגדרה ”תקופת הזכאות“ בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, על פי בחירת המחזיק בנכס, וכן התקופות האמורות {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקאות (5) ו־(6) להגדרה האמורה}};
{{ח:תת}} ”התקופה העוקבת“ – שני החודשים העוקבים לחודשי תקופת הזכאות.
{{ח:תת}} למונחים שלא הוגדרו בתקנה זו תהיה המשמעות שניתנה להם {{ח:פנימי|סעיף 33א|בתקנה 33א}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק בנכס שהוא עוסק שהמנהל קבע בהתאם לכללים החלים על קבלת מענק סיוע לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|חוק התכנית לסיוע כלכלי}}, בשינויים המחויבים, שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 8|בסעיף 8(3), (5) ו־(6) לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, בשינויים המחויבים, לגבי תקופת מתקופות הזכאות, זכאי להנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת שתחושב בהתאם להוראות תקנת משנה (ד), ובלבד שהרשות המקומית קיבלה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוייים, בהתאם לנתוני רשות המסים, כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו:
{{ח:תתת|(1)}} מחזור עסקאותיו בשנת 2019 עלה על 400 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בשיעור שנקבע לגבי אותה תקופה לעניין קבלת הנחה למקבל מענק סיוע לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2019 עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים או בשיעור של 60%, לפי הגבוה מביניהם.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך קבלת הנחה מארנונה לפי תקנה זו, יגיש המחזיק בנכס בקשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|תקנה 33א(ד)}} ויחולו על הבקשה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|בתקנה האמורה}}.
{{ח:תת|(ד)}} הנחה מסכום הארנונה הכללית לפי תקנה זו בכל תקופת עוקבת תחושב בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עם קבלת בקשה לקבלת הנחה לפי תקנה זו, תפנה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לרשויות המקומיות אשר העוסק ציין בבקשתו כי הוא מחזיק בתחומן נכנסים; בתוך 14 ימים מיום הפנייה, יעבירו הרשויות לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מידע בדבר גובה תשלום הארנונה אשר בו מחויב המחזיק בתקופה העוקבת לתקופת הזכאות, בעד הנכסים שצויינו על ידו כאמור בבקשה (להלן – הנכסים המדווחים במועד);
{{ח:תתת|(2)}} הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תחשב את הסכום המצרפי של כלל תשלומי הארנונה של הנכסים המדווחים במועד, לכל תקופה עוקבת (להלן – סכום החיוב המצרפי);
{{ח:תתת|(3)}} שיעור ההנחה לגבי כל נכס מדווח במועד יהיה 95% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), עלה סכום החיוב המצרפי על 5 מיליון שקלים חדשים, שיעור ההנחה מארנונה לגבי כל נכס מדווח במועד, יהיה המנה המתקבלת מחלוקת 5 מיליון שקלים חדשים (להלן – סכום ההנחה המקסימלית) בסכום החיוב המצרפי, ובכל מקרה לא יעלה על 95%;
{{ח:תתת|(5)}} לא תינתן הנחה בעד נכס אשר רשות מקומית לא העבירה לגביו מידע בדבר גובה תשלום הארנונה כאמור בפסקה (1) עד למועד האמור באותה פסקה;
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5), אם הסכום הכולל של ההנחה שניתנה לעוסק לפי הוראות פסקאות (1) עד (4) בעד הנכסים המדווחים במועד לא עלה על סכום ההנחה המקסימלית, יהיה זכאי העוסק להנחה מארנונה גם בעד נכס שלגביו העבירה רשות מקומית מידע בדבר גובה תשלום הארנונה לאחר המועד האמור בפסקה (1); חישוב שיעור ההנחה מארנונה לכל נכס נוסף כאמור, ייעשה בהתאם למועד העברת המידע על ידי הרשות; שיעור ההנחה יהיה המנה המתקבלת מחלוקת החלק מסכום ההנחה המקסימלית שטרם נוצל בגובה תשלום הארנונה של הנכס, ובכל מקרה לא יעלה על 95%.

{{ח:סעיף|34|הוראות כלליות|תיקון: תש״ף־2, תשפ״א־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנות 17(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} לא יחולו על {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21}} לא תחול על {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} למעט על {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}}.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 33א|תקנות 33א}} {{ח:פנימי|סעיף 33ב|ו־33ב}} – יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} כך שבמקום ”עד יום 31 בדצמבר של אותה שנה“ יבוא ”עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022)“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ה־4, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ח־2, תשע״ט־2, תשע״ט־3, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)(8)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס׳ נפשות&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הכנסה חודשית ממוצעת בשקלים חדשים בשנת הכספים 2021&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2,889&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 2,889 עד 3,322&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 3,322 עד 3,755&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 3,755 עד 5,300&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 4,334&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 4,334 עד 4,984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 4,984 עד 5,634&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 5,634 עד 7,951&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 5,027&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 5,027 עד 5,781&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 5,781 עד 6,535&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 6,535 עד 9,223&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 5,720&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 5,720 עד 6,578&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 6,578 עד 7,436&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 7,436 עד 10,494&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 7,268&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 7,268 עד 8,359&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 8,359 עד 9,449&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 9,449 עד 13,335&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 8,817&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 8,817 עד 10,140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 10,140 עד 11,462&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 11,462 עד 16,175&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיעור ההנחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 80%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 60%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 40%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 20%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 10,366&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 10,366 עד 11,921&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 11,921 עד 13,475&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 13,475 עד 19,018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 11,914&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 11,914 עד 13,702&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 13,702 עד 15,489&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 15,489 עד 21,859&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 13,463&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 13,463 עד 15,482&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 15,482 עד 17,502&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 17,502 עד 24,700&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 1,496 לנפש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 1,720 לנפש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 1,945 לנפש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2,744 לנפש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיעור ההנחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 90%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 70%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה־4, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 2 טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1''': בקשה לקבלת הנחה מתשלום ארנונה כללית לדירת מגורים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(א)(8)(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה־4, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 2 טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2''': בקשה לקבלת הנחה מתשלום ארנונה כללית לדירת מגורים – למחזיק שהוא ”נזקק“ {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}})}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ה־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3ג|תקנה 3ג}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ב־2, תשע״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ב־2, תשע״ב־4|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''יישובים סובב עזה:'''
{{ח:ת}} {{עמודות|4|(1) אבשלום {{ש}} (2) אור הנר {{ש}} (3) איבים {{ש}} (4) ארז {{ש}} (5) בארי {{ש}} (6) גבים {{ש}} (7) גברעם {{ש}} (8) דקל {{ש}} (9) זיקים {{ש}} (10) זמרת {{ש}} (11) חולית {{ש}} (12) יבול {{ש}} (13) יד מרדכי {{ש}} (14) יכיני {{ש}} (15) ישע {{ש}} (16) יתד {{ש}} (27) ניר עוז {{ש}} (17) כיסופים {{ש}} (18) כפר מימון {{ש}} (19) כפר עזה {{ש}} (20) כרם שלום {{ש}} (21) כרמיה {{ש}} (22) מבטחים {{ש}} (23) מגן {{ש}} (24) מפלסים {{ש}} (25) נחל עוז {{ש}} (26) ניר יצחק {{ש}} (28) ניר עם {{ש}} (29) נירים {{ש}} (30) נתיב העשרה {{ש}} (31) סופה {{ש}} (32) סעד {{ש}} (33) עין הבשור {{ש}} (34) עין השלושה {{ש}} (35) עלומים {{ש}} (36) עמי עוז {{ש}} (37) פרי גן {{ש}} (38) רעים {{ש}} (39) שדה אברהם {{ש}} (40) שובה {{ש}} (41) שוקדה {{ש}} (42) תושיה {{ש}} (43) תלמי יוסף {{ש}} (44) תקומה {{ש}} (45) חוות השקמים {{ש}} (46) שלומית}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ז}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26(ו)(2)}})}}}}

{{ח:קטע3||התחייבות לתשלום ארנונה כללית}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בגין נכס ברח׳ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . גוש . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . חלקה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ הדירה . . . . . . . . . . . . . . . . . זיהוי אחר . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (להלן – הנכס) מס׳ חשבון בפנקסי הרשות המקומית . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . המצוי בתחום (שם הרשות המקומית) . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (להלן – הרשות המקומית)
{{ח:ת}} אנו הח״מ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} יחד ולחוד
{{ח:ת}} חברה/עמותה/תאגיד אחר . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (שם התאגיד) מס׳ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., באמצעות נציגה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (שם הנציג ומס׳ זהות), המוסמך לחתום בשם התאגיד
{{ח:ת}} החייבים ארנונה כללית בגין הנכס, מסכימים להשתתף במבצע הפחתת חובות הארנונה, בהתאם להחלטת מועצת הרשות המקומית, ועל פי הכללים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 26|בתקנה 26 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993}} (להלן – התקנות).
{{ח:ת}} הובהר לנו כי חוב הארנונה החל על הנכס עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) בתוספת תשלומי פיגורים, נכון להיום (להלן – חוב הארנונה המלא) הוא בסך . . . . . . . . . . . . . . ., וכי סכום החוב, לאחר ההפחתה על פי התקנות (להלן – יתרת החוב) הוא בסך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ידוע לנו כי תשלום יתרת החוב הבא לסלק את החוב המלא, מותנה במילוי התנאים המפורטים להלן.
{{ח:ת}} '''אי לכך אנו מתחייבים ומסכימים כדלקמן:'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} לשלם את יתרת החוב במלואה עד יום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ב-. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (מספר התשלומים) תשלומים כמפורט בסעיף קטן (ב), כסדרם ובמועדם.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך מילוי ההתחייבות שלפי סעיף קטן (א), אנו נוקטים בזה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפקדת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקים חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית, כל אחד על סך . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(2)}} נתינת הוראה בלתי חוזרת לניכוי מחשבון הבנק שעל שמנו ב. . . . . . . . . . . . . . . . (מס׳ התשלומים) חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית כל אחד על סך . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(3)}} נתינת הוראה לתשלום יתרת החוב באמצעות כרטיס אשראי הרשום על שמנו ב. . . . . . . . . . . . . . . . (מספר התשלומים) תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כל אחד על סך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} אנו מסכימים לכך, כי אם לא נפרע שני תשלומים מצטברים שהתחייבנו בתשלומם לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|סעיף 1(ב)}}, או אם לא נפרע את יתרת החוב בתום המועד לפירעון התשלומים כאמור – תבוטל ההפחתה שניתנה לנו על פי התקנות (להלן – ההפחתה) ותיווסף ליתרת החוב.
{{ח:תת}} בוטלה ההפחתה בידי הרשות המקומית לפי סעיף זה, ייזקפו הסכומים ששילמנו על פי כתב התחייבות זה עד מועד הביטול, על חשבון חוב הארנונה המלא שנהיה חייבים בתשלומו.
{{ח:ת}} ולראיה באנו על החתום היום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} נחתם בפני שם ותפקיד ברשות המקומית: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., היום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ז־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26א|תקנה 26א(ו)(2)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בעד נכס נושא החוב ברח׳ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . גוש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חלקה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ הדירה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . זיהוי אחר . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (להלן – הנכס) מס׳ חשבון בפנקסי הרשות המקומית . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . המצוי בתחום (שם הרשות המקומית) (להלן – הרשות המקומית)
{{ח:ת}} אנו הח״מ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} יחד ולחוד
{{ח:ת}} חברה (שם התאגיד) מס׳ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., באמצעות נציגה (שם הנציג ומס׳ זהות), המוסמך לחתום בשם התאגיד החייבים ארנונה כללית בעד הנכס, מסכימים להשתתף במבצע הפחתת חובות הארנונה, לפי החלטת מועצת הרשות המקומית, ועל פי הכללים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 26א|בתקנה 26א לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993}} (להלן – התקנות).
{{ח:ת}} הובהר לנו כי חוב הארנונה החל על הנכס עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) בתוספת תשלומי פיגורים, נכון להיום (להלן – חוב הארנונה המלא) הוא בסכום של . . . . . . . . . . . . . . . ., שקלים חדשים. וכי סכום החוב, לאחר ההפחתה על פי התקנות (להלן – יתרת החוב) הוא . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
{{ח:ת}} ידוע לנו כי תשלום יתרת החוב הבא לסלק את החוב המלא, מותנה במילוי התנאים המפורטים להלן.
{{ח:ת}} אי לכך אנו מתחייבים ומסכימים כדלקמן:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} לשלם את יתרת החוב במלואה עד יום . . . . . . . . . . . . . . . . ב. . . . . . . . . . . . . . . . (מספר התשלומים) תשלומים כמפורט בסעיף קטן (ב), כסדרם ובמועדם.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך מילוי ההתחייבות שלפי סעיף קטן (א), אנו נוקטים בזה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפקדת . . . . . . . . . . . . . . . . שיקים חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית, כל אחד על סך . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(2)}} נתינת הוראה בלתי חוזרת לניכוי מחשבון הבנק שעל שמנו ב(מס׳ התשלומים) חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית כל אחד על סכום של . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(3)}} נתינת הוראה לתשלום יתרת החוב באמצעות כרטיס אשראי הרשום על שמנו ב. . . . . . . . . . . . . . . . (מספר התשלומים) תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כל אחד על סכום של . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} אנו מסכימים לכך, כי אם לא נפרע שני תשלומים מצטברים שהתחייבנו בתשלומם לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|סעיף 1(ב)}}, או אם לא נפרע את יתרת החוב בתום המועד לפירעון התשלומים . . . . . . . . . . . . . . . . כאמור – תבוטל ההפחתה שניתנה לנו על פי התקנות (להלן – ההפחתה) ותיווסף ליתרת החוב.
{{ח:תת}} בוטלה ההפחתה בידי הרשות המקומית לפי סעיף זה, ייזקפו הסכומים ששילמנו על פי כתב התחייבות זה עד מועד הביטול, על חשבון חוב הארנונה המלא שנהיה חייבים בתשלומו.
{{ח:ת}} ולראיה באנו על החתום היום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} נחתם בפני . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (שם ותפקיד ברשות המקומית), היום . . . . . . . . . . . . . . . .

{{ח:חתימות|י״ז בשבט התשנ״ג (8 בפברואר 1993)}}
* '''אריה דרעי'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ep2vgtrtxf70ln52p4p5j25tlard6mf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מעשה צדיקים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>349809</id>
    <revision>
      <id>1419651</id>
      <parentid>837137</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T18:47:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>רחביה</username>
        <id>4846</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43727" xml:space="preserve">'''מעשה צדיקים''' [[מנחם מנדל בודק]] (35 עמודים), נפטר 1874

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43340 הספר באתר היברו-בוקס] (ויש שם מהדורה מעט מאוחרת יותר)

{{להשלים}}

== איש אלקים אבדק&quot;ק אפטא זצ&quot;ל ==
{{רן|
'''מעשה נפלא מהרב הצדיק הגאון המפורסם'''
בזמן שהיה הרב הקדוש מאפטא במעזיביז, 
היה סמוך אל העיר מעזיביז רינדאר אחד שהיה פועל ישועות
וכל איש אשר בא לגבולו זכה בישועה אם לרפואה או לדברים אחרים. 

והאנשים אשר הסתופפו בצל הקדוש הנ&quot;ל היו מספרים לרבם הקדוש אשר שמעו ממנו נפלאות 
אך לא ידעו במה כחו - אם בקדושה והוא מהצדיקים הנסתרים? או ח&quot;ו ר&quot;ל מסט&quot;א?

אמר הצדיק: אסע לכפר ההוא לראות מעשיו אם צדקתו גדולה עד למאוד
ואם בלא צדקה ומעשים טובים אז ודאי מסט״א ר״ל 
ואכרית שמו מתחת השמים. 

ויסע הרב הקדוש אל כפרי ההוא ויבוא אל הרינדאר 
ויתחפש הרב הצדיק מאפטא לבל יכירו אותו כי הוא הרב מאפטא 
ויהי שם בבית הרינדאר כשלשה ימים ולא ראה ממנו שום דבר שיראה שהוא צדיק גדול 
אולם לא היה נחשד בעיניו שהוא מסט״א - בראותו כי הוא מתנהג בדת יהודית
היה מניח תפילין ומתפלל וכו׳ . 

וכל היום היה עומד אצל השאנק למכור היי״ש לא זז משם כל היום כולו. 
ויחשוב הרה״ק אולי הוא עובד ה׳ בלילה, וביום הוא עושה {{ב|צדקה|במקור: דצקה}} בכל עת - 
זה המפרנס בניו ובני ביתו, וכל זה יעשה רק לשם שמים בלי שום פניה...? 

ויתחבא הרה״ק בחדר אשר הרינאר שכב - לראות שורש דבר אשר נמצא בו 
וירא כי הוא שוכב כל הלילה על משכבו, ויישן עד בוקר, ואז יטול ידיו במים 
ויפנה ויכין א״ע להתפלל ואז יתפלל כמו שאר המון העם בלי התלהבות והשתוקקות. 

ויוסף להפליא הרה״ק על דברים אלה בידעו ברור כשמש כי לא מסט״א ח״ו בא לו הכח 
כי היה מתנהג בדת יהודית בתמימות ובפשטות בלי שום תערובות ערמה ופניה ר״ל 
ובכל היה מתפלא מאין לו הכח לפעול גדולות אם איננו עובד גדול כדרך הצדיקים בעלי המדרגות זי&quot;ע.

ויאמר הרה&quot;ק אל לבו: יהיה איך שיהיה, אשאל את פי הרינדאר תעלומות דרכיו, 
ואם לא יגלה לי אודעהו כי אנכי הרב מאפטא, ואגזור עליו לגלות לי מצפוני וסתרי לבבו. 
וישאל הרה&quot;ק את הרינאדר על מעשהו מאין לו כח הזה לפעול ישועות. 
ויכחד הרינדאר ויאמר: לא ידעתי דבר וכו'
אז הודיעו הרה&quot;ק כי הרב מאפטא וכי הוא גוזר עליו לגלות {{ב|א&quot;ע|את עצמו}}.
ויען הרינדאר ויאמר: מצוה לשמוע דברי חכמים והנני לגלות אזניך ולספר לך, 
כי אך מגודל בטחוני בד' אשר עלתה למעלה למעלה, בא לי כל הכח הזה מן השמים.
ואם אספר כל המאורעות והמוצאות אותי, אשר אך מבטחוני בד' בא עלי ישועות משמים
יאריך הזמן, ודברים אלה יכלו. לכן לא אוכל להרבות בדברים לפני הדרת קדשו. 

ויהי כשמוע הרה&quot;ק דברים כאלה, וידע כי אמת בפי הצדיק הזה אשר דרכו נסתרה
אזי ביקש מאתו לספר לו מאורעותיו. וכה היו דבריו: 

אנכי בטחתי בד' בכל עת, ועל כל גל וגל אשר עבר עלי נענעתי ראשי כי חזק היה בטחוני בד'. 
ומדתי היה כי רק בעת אשר היתה השעה דחוקה לי 
- אז פזרתי ממה שהיה לי לאביונים ונתתי להם בעין יפה ובפנים שוחקות. 

פעם אחת היה לי אורחים פה בבית האוראנדא, ושמחתי מאד עמם, 
ואז פתאום בא ציר ושליח משר העיר, כי אבא כרגע, ואם לא אזי יצוה להשימני בכור ברזל.
וחשבתי בדעתי: מצות הכנסת אורחים עומד לנגדי, איך אעזוב אותה?
ואם השר יכעוס, בטחוני בד' כי רגע בואי לפניו לבדי - יהפך לאיש אחר ויראני פנים שוחקות. 
וכן היה בעזר השי&quot;ת.

ויתר, פעם אחת אפס מכיסי כל כספי לא היה לי לשלם הראטע מן האוראנדא
אך לא נהפך לבי ועצב לא היתה בקרבי - כי בטחוני חזק בד' היתה כי יושיעני,
וברגע האחרונה עת אצטרך. 

וכך היה, כי בעל הסבות ברוב רחמיו וחסדיו 
סבב ושלח לי כל הכסף על יד איש עתי אשר עשה מסחר אתי ברגע 
טרם בואי לבית השר. וכהנה דברים רבים אין מספר. 

והאחרון הגדיל כי זה איזה שנים אפס כל הוני ורכושי ולא היה לי אפי' פרוטה אחת, 
ואני הייתי בשמחה מבטחוני הגדול בד' ית' וית' 
וילחצו בני ביתי אותי כי אסע להעיר הסמוך פה לדרוש אחר שותף אחד לעשות שותפות
כדי שאמצא פרנסה לבני ביתי. 
אמנם אנכי לא רציתי לשמוע בקולה, כי בטחוני חזק בד' כי יושיענו 
ואין מעצור להשם להושיע ברב או במעט, בשותף או בלא שותף, 
אולם לא יכולתי לשמע דברי בני ביתי אשר לחצו אותי בכל רגע ורגע, 
ואז היטיתי את אזני לדבריהם ונסעתי אל העיר. 
ובתוך כך, בעברי דרך שדה אחת נמלאתי שמחה ובטחון גדול. 
ועלה על לבי להתפלל אל ד' מעומקא דלבא כדברים האלה:
::אדון כל הבריות המשגיח על כל, ואתה מפרנס ומזין ומכלכל נפש כל חי.
::יהי נא אזניך קשובות לקול דברי.
::הנה אנכי עתה במצור ומצוק והשעה דחוקה לי מאוד
::ואשתי ובני ביתי לחצוני כי אלך לעיר, 
::להשתתף עם בן אדם קרוץ מחומר, אשר בין היום ומחר איננו.
::אנא אלקי, היה נא לי אתה לשותף עמי
::שלח נא לי ברכותיך, ומכל אשר ארויח אחלק לשנים. 
::חלק - לי ולבני ביתי, להחיות בזה נפשינו העטופים ברעב, 
::וחלק אחד לד' - לתת לעניים ולהחזיק ידי תלמידי חכמים ולומדי התורה: 
::כל החלק הזה קודש לד'. 

ואחרי ככלות תפלתי, שמתי ידי בכיסי ומצאתי אצלי מטבע מכסף 
ובזה נשאתי רגלי ושבתי לביתי, ואמרתי לבני ביתי: 
לקחתי לי שותף אחד עשיר גדול, מופלג בעשירות, 
והא לכם מטבע כסף אשר נתן לי להתחלה לברכה ולהצלחה. 

ביום הזה תיכף, מעת קניתי סחורה בעד המטבע הנ&quot;ל, פתח ה' ברכותיו, 
ושלח לי שפע גדולה, ואנכי עשיתי לי שתי תיבות 
וכל כסף הפדיון ברגע אשר בא לידי - הנני מחלק: חציו לתיבה זו לד', 
וחציו לתיבה האחרת - למעני. 
ואנכי לא אתן את הִתְמָנוּת הזה להיות על הפדיון - אדם אחד מבני ביתי, 
כי אם אנכי לבדי, כי אירא שלא ישלחו יד בהשותפות ח&quot;ו, 
לכן אישן כל הלילה, שתהיה לי כח לעמוד כל היום לבדי אצל השאנק
ואתפלל בבוקר השכם, 
ואז אחרי התפלה אפתח את השאנק ועומד שם ולא אזוז רגע מן השאנק 
שלא אמעול חלילה בהשותפות חלילה, 
וגם הכסף הקודש אשר לד' - אחלק לעניים מהוגנים, 
לת&quot;ח לומדי התורה ולאנשי מעשה. 

וזהו עבודתי להשם ב&quot;ה וב&quot;ש. 
וזאת אשר ישמעו קול ברכתי בשמים - הוא ימים מועטים. 

ויהי כשמוע הרה&quot;ק הנז' מאפטא דבריו, ויאמר לאנשיו:
למה תתפלאו על כחו?  
הלא ידעתם הדין בש&quot;ע כי שותף: מה שעשה? עשה. 
לכן, בעבור שותפו של הקב&quot;ה באמת ואמונה, יוכל לפעול ישועות בארץ. 

השם ב&quot;ה ברחמיו יושיע אותנו, שתהי' בטחונינו בו עד עד
והבוטח בד' חסד יסובבנו אמן. 
}}

== רבי משה ליב מסאסוב זללה&quot;ה ==
{{רן|
'''סיפורים מהרב הקדוש הגאון המפורסם איש אלקים'''
'''מו' משה ליב מסאסוב  זללה&quot;ה'''
}}
=== מבחן הקדמת השלום בבוקר והשכמת חצות ליל ===
{{רן|
תהלוכות ודרכי עבודת הרב הקדוש הזה נודעו ומפורסמים לכל 
שהיה עבודתו להשי&quot;ת להדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה וכו' 
בגמילות חסדים שבגופו וכדומה להשוות מדותיו להבורא ב&quot;ה כביכול. 

ולכן לא הקדימו שום אדם לדרוש בשלומו בשוק 
{{ב|ע&quot;ד|על דרך}} {{ב|שאז&quot;ל|שאמרו (חכמינו) זכרם לברכה}} על {{ב|ר&quot;ל|ריש לקיש, ולמעשה הסיפור הוא על רבי יוחנן}} שלא הקדימו כו'. 

פעם אחת היה בעיר בראד והיה שם הגביר המפורסם ר' יודל נאטנזאהן. 
ושמע הגביר כי החסידים מתנשאים בקדושת רבם כי לא הקדימו שום אדם שלום בשוק. 
וכן בחצות הלילה אז גבר כארי לקום כל לילה, 
ואפילו היה עיף ויגע עד למאוד בכל זאת ברגע חצות הלילה נתעורר וקם. 
{{ב|ע&quot;ד|על דרך}} שזכרו רז&quot;ל על פסוק קול דודי דופק וגומר, 
כי קול השכינה הי' דופק בו והעירה אותו משינתו. 

וישחק הגביר בקרבו על דבר הזה, ויאמר בלבו: את כחשם אגלה לעין כל מחר בבוקר אי&quot;ה. 
ואז היה בליל שבת קודש. 
ויהי בבוקר, הלך הרב הקדוש מן המקוה, 
והיה דרכו בקודש לנוע בראשו לכל איש, לישראלים ולערלים, לאמר &quot;צפרא טבא צפרא טבא&quot;
ויהי כראות הגביר ר' יודל דבר הזה, 
וישכור שני אנשים ויצו עליהם לילך אחורי הרב בלאט ובחשאי - שלא ירגיש, 
ולקרוא באזנו בקול: צפרא טבא - להקדימו בשלום טרם יראה אותם. 
וימהרו האנשים לעשות כדברים, וילכו בלאט, וכמעט רגע בגשתם לכתפי הרב הצדיק, 
ויטה ראשו ויאמר: &quot;צפרא טבא, צפרא טבא!&quot; - ויהי לפלא בעיניהם. 

וגם בדבר החצות לילה התחכם הגביר ועשה סעודה על הרב הקדוש, וכבד אותו ביין ישן. 
והצדיק הרגיש בזה, ולא מנע עצמו מלשתות. ובשעה אחד עשר הלך לישן, ויישן. 
וירא הגביר כי איזה מוניטין הוא קודם שעה שנים עשר, והוא ישן ותרדמה גדולה עליו, 
אז אמר להם: &quot;במעט רגעים, כחשכם בפניכם אענה, ותראו כי שקר בפיכם!&quot;

אמנם, ברגע כי נשלם השעה השנים עשר הקיץ בחרדה גדולה, וינער ממשכבו, ויאנח בשברון לב, 
ואמר תיקון חצות בבכי' ויללה. 
ותהי לפלא. 
}}

=== הריצה מבית הכנסת בערב שבת ===
{{רן|
פעם אחת בערב שבת קודש, כאשר בא הרה&quot;ק להתפלל תפלת מנחה, 
מעיטוף&lt;ref&gt;&quot;מעוטף&quot;.&lt;/ref&gt; בטליתו, מלובש לבנים, ועמד להתפלל ואמר לפני התיבה הודו לד' כו'
אז פתאום היה מסיר טליתו ופשט בגדי השבת ולבש בגדי חול
והיה רץ במרוצה גדולה החוצה, 
והיה לפלא בעיני כל החסידים: מה הדבר החדש הזה?

וילכו אחריו מאנשיו, ויראו כי היה הולך חוץ לעיר, 
ושם ראה שר מכפר אחד שהיה מעניש אחד מאנשי ישראל ביסורים גדולים 
על אשר לא שילם כסף הראטע מהאורנדע, 
והיה מענישו כי אסרוהו אל המרכבה אשר ישבו בה הוא ואשתו ובניו 
ואת הסוסים הכו שימהרו ללכת. 
והישראל הזה היה רץ אחרי המרכבה כי אסרוהו, עד אשר נתייגע ולא נותר בו נשמה. 

והנה הרב הקדוש הנ&quot;ל היה בעל קומה נאה, יפה תואר ויפה מראה, 
ומצא חן בעיני שרים רבים כנודע. 

ואז כאשר ראה זה המעשה, התחיל לדבר אל השר והשררית, דברי חן 
ושבח את השר וילדיו וכדומה, דברים זרים אשר מצא חן בעיני השר וזוגתו
ובתוך הדברים אמר: &quot;מה זה כי ירוץ איש ישראל אחרי המרכבה? 
לא נאוה לשר גדול ונכבד כמוך כי איש ישראל ירוץ אחריו...&quot;

ויאמר השר: דבריו נכונים, הרחיקו מהרה את הישראל הזה ממרכבתינו! ויעשו כן. 
וישב הישראל לביתו והרב הקדוש שב לבית תפלתו, ויתעטף בטליתו ויתפלל כדרכו הטובה והקדושה. 
}}
=== השקיית העגלים ביריד ===
{{רן|
דרכו בקודש היה ליסע לירידם&lt;ref&gt;לירידים.&lt;/ref&gt; ושם כאשר ראה דבר מה לגמול חסד, מיהר ועשה בלי עיכוב. 

פעם אחד ראה כי העגלים אשר הובאו לירוד&lt;ref&gt;ליריד.&lt;/ref&gt; נאסרו ולא יתן להם איש מים לשתות. ושוכבים בצמא, 
וצער בעלי חיים לחד מ&quot;ד בגמרא דאורייתא ולחד מ&quot;ד דרבנן. 
לכן מיהר ולקח כלי ונטל מים מן המעיין והשקה העגלי'. 
ויהי כראות סוחר אחד כי אדם אחד משקה העגלים, 
ויאמר להרב - כי לא הכיר אותו - השק' נא גם העגלים שלי ואתן לך שכרך. 
וימהר הקדוש לעשות מלאכתו, וכמעט רגע בא אדם אחד והכיר אותו, 
ואמר: הרב הקדוש מסאסוב, מה זה עושה פה? 
וימהר וילך משם וישב לביתו, לבל יוודע לאיש. 
}}
=== לא הגיע לכל נדרי ===
{{רן|
פעם אחת בערב יום הקדוש ערב יום הכיפורים, 
בעת שהלכו כל העם הקודש לבית התפלה, 
וגם בבית התפלה של הקדוש ז&quot;ל 
כבר נקהלו כל החסידים המסתופפים בצלו והם ממתינים על הצדיק הקדוש ז&quot;ל, 
והוא לא בא. 

אולם דרכו בקודש היה שלא ימתינו המתפללים עליו. ואם יאחר לבא, היו מתפללים בלא הרב הקדוש.
לכן התחילו לומר כל נדרי, ואחרי כן בא אל בית התפלה. 
וידרשו החסידים אחרי שרש דבר מה היה. 
ויוודע להם כי בעת הלכו לבית התפלה שמע קול ילד אחד בוכה וצועק עד למאוד
וירץ למקום הזה וירא כי אין איש, כי אם הילד הלכה לבית התפלה 
ועשה עמו שחוק עד כי שינה נפל על הילד, 
ואז הלך להתפלל כל נדרי. 
}}

=== למד מכפרי ===
{{רן|
אמר הרב הקדוש ז&quot;ל: למדתי אהבת ישראל מכפרי אחד שהיה במסובה&lt;ref&gt;במסיבה.&lt;/ref&gt; עם כפריים אחרים, 
וכתוב לבו ביין אמר לרעהו: אהבת אותי או לא?  ויענהו: אהבתיך למאוד. 
ויאמר הכפרי: אתה תאמר אהבתיך, ולא ידעת מה זה יחסר לי.
אם אהבתני באמת - הידעת מחסורי? 
ויחרש, ולא דיבר מאומה. 

מזה למד כי אהבת ישראל הוא להרגיש כל מחסורם ולסבול כל מכאובם ובצרתם - לו צר. 
}}
=== עד היכן מעשה צדקה ===
{{רן|
אמר הרב הקדוש ז&quot;ל: 
עד היכן מעשה צדקה וגמילות חסדים צריך להיות? 
כי הלא נודע מספרי היראים כי אין לך מדה וכח באדם שנברא למעלה, 
אפי' המדות הגרועות, הם כלם לעבודת השם ית' ויתעלה.

הגאוה - {{ב|ע&quot;ד|על דרך}} שנאמר: ויגבה לבו בדרכי השם וכו'
והאכזריות - נגד שונאי ה' וכו'. 
ולמה נברא כח הכפירה והאפקורסים בעולם? - למעשה הצדקה וגמילות חסדים:
למשל, כאשר יבא אדם אחד אצלך לשאול ממך צדקה וחסד - 
בל תתחסד ולומר לו: השלך יהבך על ה' וכדומה מדברי בטחון... 
כי אם תהיה לו אז כאלו ח&quot;ו אין מי שיושיע את העני הזה, כי אם אתה לבדך, 
ובזה תְּקַיֵם ותשתדל לעשות חסד עם העני ההוא, 
ודברים אלה עמוקים בחכמה לעבודת השם ב&quot;ה וב&quot;ש. 
}}

=== השליח באישון ליל ===
{{רן|
מעשה שהיה בכפר א' באשה אחת מקשה לילד. 
שלחו שליח מיוחד להרב הצדיק לסאסיב, לבקש רחמים בעדה. 
והאיש ההוא לא הכיר את הצדיק ולא ידעו. 

ויסע ויבא בלילה בשעה אחת אחר חצות, ולא ידע איה איפוא ילך, כי חשיכה גדולה היה. 
וירא מרחוק בית אחת ונר דולק שם, וילך עד בית הזה 
והוא היתה בית הרב הקדוש, כי כבר היה ער מחצות הלילה. 

ויקרא האורח לאשר בבית הזה לפתוח לו, ויפתח לו הרב הצדיק וקדוש.
וישאלהו האיש: פה אכסניא מקום ללון? 
ויענהו: כן. ויאספהו אל הבית ונתן לו מעט יין שרף להחיות נפשו, וישאלהו מה מעשהו.

וישב לו כי הנהו מכפר אחר מאשה מקשה לילד, וצרכו לילך להרב הצדיק מסאסיב. 
וישיבהו הרה&quot;ק - עתה היא לילה בשעה שנים אחר חצות! 
לא תוכל לילך עתה, כי בכל מקום החושך יכסה ארץ. 
בבוקר השכם אנכי אוליכך שמה, ואני אדבר בעדך, כי חשוב אני בעיניו. 
ספר נא לי משאלותך: שמה ושם אמה... 
ויגד לו הכל. 
וימהר הרב אל מקום אש יש שם תבשילין ולחם, והביא לפניו לחם ותבשיל לאכול. 
אחרי כן הראה לו מטה להנפש מעט, ושכב וירדם מעמל הדרך והתלאה. 

הבוקר אור, וייקץ משנתו, ויצר לו מאוד, 
ויאמר: שולחתי הנה לילך להרב הצדיק דפה, ואני מעלתי בשליחותי, 
כי אכלתי ושתיתי, גם שינה לא מנעתי מעיני. 

ויאמר לו הרב הקדוש: הרב דפה אמר לי כי כבר ילדה זכר למזל. 
לך בשלום ובשר לקרובותיה כי המליטה בן זכר בשלום. 
ויקם האורח וילך מבית הרב בלא דעת מה היה אתו. 

וכאשר בא בחוץ נודע לו כי היה בבית הרב הקדוש, 
וכי הרב ז&quot;ל בעצמו נטפל אליו לשרתו לקיים הכנסת אורחים כהוגן. 
}}
=== שמשו של רבי אלימלך  ===
{{רן|
סיפור נפלא מהרב הקדוש איש האלהים הנ&quot;ל 
סיפרהּ הרב הצדיק מוהר&quot;ר פייוויש מבאלשוועץ ז&quot;ל וכה היו דבריו:

אנכי שמשתי כל צרכי את מורי ורבי הקדוש מוהר&quot;ר אלימלך ז&quot;ל
בעהמ&quot;ח ס' נועם אלימלך, עד כי הגעתי לעת זקנתי. 
ויהי כי שַׂבְתִּי וזקנתי ומורי ורבי הקדוש עלה לג&quot;ע העליון, ונשארתי באין מורה ומנהל, 
עלה על מחשבתי, אסא לסאסיב אל משכן קודש להרב הצדיק, לסאסיב. 

ויהי כי בא זאת על רעיוני, ויבא גם השטן בתוכם, ויאמר אלי: 
לא נאוה לצדיק כמוך לכתת רגליך לפני איש אחר, אחרי מות רבך הקדוש. 
והבנתי כי דברי השטן המסית המה, לכן לא הטיתי אוזן לדברים אלה. 

אחרי כן אמר לי המסית: זקן אתה, ורפה כח, והקור גדול, וכל הדרכים בחזקת סכנה! 
אל תמהר לעבור דרך...  וגם בזאת לא שמעתי לקולו. 

ונסעתי בחורף, בעת הקור הגדול. ובדרך נכנס ספק בלבי: 
אולי אין הרה&quot;ק רבי משה ליב בביתו?
- כי היה דרכו ליסע למקומות אחרות מטעמים שונים. 

והספק הזה העציב את רוחי, כי לא יכלתי לסבול הקרירה הגדולה אשר היה אז, 
וחשבתי: אולי כל התלאה הזאת בחנם, כי אין הצדיק בביתו. 

בזמן הזה היה הרב הצדיק עמודא דנהורא מוה' צבי מזידיטשוב ז&quot;ל במחנה הרה&quot;ק בסאסיב. 
פתאום קרא אותו רבו הצדיק ויאמר לו: תסע לביתך ברגע ההוא! 
ויבקש הרה&quot;ק מהר&quot;ץ מלפניו כי יעקב&lt;ref&gt;יתעכב.&lt;/ref&gt; שמה עד אחרי עבור הקרירות הגדולות, אבל לא נתנוהו. 

והלך בעצמו ושכר לו עגלה ונסע משם עד בואו באם הדרך. 
וירא מרחוק עגלה אחת מתגוללת בשלג, כי נהפכה מחמת כי הדרך היה רע עד למאוד. 
והנה העגלה ההוא היתה העגלה עם הרב הצדיק מוהר&quot;ר פייוויש מבאלשווץ, כי נהפכה. 
ואז נעצב מאוד הזקן ההוא מתלאותיו העצומים אשר מצאתהו, ויאנח מאוד, 
בחשבו כי כל התלאה בחנם, כי בוודאי לא יהיה הרה&quot;ק מו' משה ליב בביתו. 

ויהי כראות הרב מהר&quot;ץ את העגלה מתגוללת בשלג, וידלג כאיל לעזור אנשים מבני ישראל
ויהי כאשר בא קרוב אל העגלה וירא כי הרב הקדוש מוה' פייויש מונח בשלג 
ויקימהו ויתן לו שלום. 
וישאל הרב מהר&quot;פ את הרב מהר&quot;ץ: היש הצדיק מהרמ&quot;ל בביתו? 
ויאמר: כן. 

ויספר הרב מהרמ&quot;פ להרב מהר&quot;צ המוצאת ודאגותיו. 
והרב מהר&quot;צ סיפר להרב מהר&quot;פ איך רבו הקדוש לחץ לפניו ליסע מהר. 
ויבינו שניהם את מחשבתו הקדושה, כי נגלה להרב הנעשה עמו בדרך, 
לכן שלח לקראתו תלמידו. 
ואז הסכים הוא מהר&quot;ץ לחזור ולנסוע לסאסוב עם הרב מהר&quot;פ. 
ויסעו שניהם יחדו בשלום בחזרה לסאסיב. 

ויהי, כאשר בא הצדיק לסאסיב, וישמע כי בא אגרת מבארדיטשוב כי הרה&quot;ק מבארדיטשוב חלה מאוד
וכי הרה&quot;ק מסאסיב ישא תפלה בעדו. 
ויזכירהו תמיד, בפרט בשעת הריקודין בשבת קודש בלילה יזכרהו. 

ויכין הרב מהר&quot;פ עצמו, שיוכל לראות ענין הריקודין מה המה. 
ויהי בש&quot;ק בלילה, ויקח הרה&quot;ק רמ&quot;ל מנעלים חדשים יקרים {{ב|מסאפייאן|אספמיא - ספרד}} ונעל אותם והתחיל לרקד. 

וספר הרב מהר&quot;פ כי הריקודין היו דברים של מעלה מעוד&lt;ref&gt;מאד.&lt;/ref&gt; -
בכל תנועה ותנועה הי' יחודים נוראים ונפלאים
עד שנתמלא כל הבית כלו אורה 
שכמעט כל הפמליא שלמעלה רקדו עמו 
דבר שאין השכל משיג כלל. 
}}

=== המעקב אחר תיקון חצות ===
{{רן|
סיפר הרה&quot;ק המקובל האלהי מוהר&quot;ר צבי מזידיטשוב ז&quot;ל 
שהיה נוסע לסאסיב והי' מסתופף בצלו לקבל ממנו תורה. 

פעם אחד אמר הרה&quot;ק מהר&quot;צ: אשים עיני לראות התנהגותו בענין תיקון חצות לילה, 
כאשר היה נשמע ומפורסם גודל ענינו בענין החצות, 
עד שהיה אומרים עליו כי ממש בחצות לילה קול דודי דופק בקרבו - כמו שזכרתי לעיל. 
לכן היה הרה&quot;ק מהר&quot;צ מתחבא שמה לראות עליו האיך מתנהג. 

פעם אחת בחצות לילה לקח הקדוש מהרמ&quot;ל ז&quot;ל בגדי נכרים והלביש אותם 
גם לקח חתיכת עץ גדולה עם מנורה והלך לחוץ.
והרה&quot;ק מהר&quot;ץ הלך אחריו לדעת סוף דבר. 

והלך עד מקום אחד. שמה ילדה בת ישראל בשעה ההוא בן. 
והיתה ענייה גדולה ובביתה הי' קרירה גדולה, 
כי היה אז בלילי החורף שהיה הקור גדול למאוד
והיולדת הזו רחפו כל עצמותי' מפני הקור והצינה. 
וילך שמה הרה&quot;ק וידבר בלשון נכרית: 
יש לי חתיכי עץ למכור, קנה נא עתה אמכרנה בזול. 

ותען היולדת: אבל אפילו פרוטה א' אין לי. 
ויענה: הכסף אקח למחר אצלך. קחה נא את העץ. 

ותאמר עוד: ומה יועיל לי החתיכה העבה הזו? 
אני צריך לבקעים וחתיכות קטנות להסיק התנור, וקרדום אין פה. 
ויען ויאמר: הכל בידי והכל אעשה בעבורך. 

ויקח הרה&quot;ק הקרדום ויבקע העץ לבקעים. 
ויהי כי נבקע העץ ויאמר הרה&quot;ק תיקון לאה. 

ואח&quot;כ הסיק התנור. 
וכאשר נתן העצים בתנור אמר תיקון רחל. 
ותיכף מיהר לביתו ויחלוף שמלותיו. 

ויהי כראות הרה&quot;ק מזידיטשוב דבר זה, ויהי לפלא בעיניו. 
וקרא עליו המקרא הזה: שבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו. 
}}

=== אהבת ישראל ונגע השחין ===
{{רן|
דרכי הרב בקודש היה לרפאות ילדים חולים 
וכמה ילדי ישראל אשר הכו בשחין 
הוא, בידיו הקדושים, חפף אותם ועשה עליהם הרטיה. 

וכל זה מאהבתו לאחינו בני ישראל אהבה עזה. 
אין לספר ואין לשער גודל מדרגתו באהבת ישראל, 
עד שהי' אומר: האיש אשר לא יוכל למצוץ דמי המכות והשחין מילדי ישראל, 
הוא לא הגיע עוד לחצי אהבת ישראל. 
}}

=== שפלותו בענווה ===
{{רן|
שפלותו הי' עד למאוד 
והיה שפל ברך נגד כל איש ואיש
עד שהיה חותם עצמו תמיד: ''השפל והנבזה'', 
כנודע לכל, כמו שנזכר בכמה מקומות בליקוטיו הנדפסים. 
בכל מקום שיאמר חידוש תורה, נאמר: {{ב|ונ&quot;ל|ונראה לי}} השפל והנבזה... וכדומה מהלשונות. 

והנני להעתיק פה מכתבו מה שכתב בנידון המחלוקת הגדול 
על הרב הצדיק מוהר&quot;ר שלמה בעהמ&quot;ח ספר דברת שלמה, אע&quot;פ שכבר נדפס, 
כדי שיראה כל אדם ויקח מוסר איך להשפיל את עצמו שלא יהיה נחשב בעיניו לכלום
ותדקדק על המכתב על כל מלה ומלה, ותמצא מוסר גדול. {{ב|וז&quot;ל|וזה לשונו}}:

'''לכהנים ולוים וישראלים הרבנים המופלגים היראים ושלמים
כל חד לפום מעלתו נרם יאיר ויופיע'''

אנכי השפל והנבזה בא כמשיב מפני הכבוד ומפני היראה - 
מפני הכבוד: אשר מי אנכי הקטן שבקטנים - מעולם לא יראתי מפני אדוני האדונים 
ואם לא חטאתי - רק זאת, שאני אומר מאה ברכות בכל יום בלא יראה ופחד. 
אשר בעונותינו הרבים אני מכעיס להשי&quot;ת ב&quot;ה וב&quot;ש מאה פעמים בכל יום! 
אוי לי, ואוי לנפשי מה שאני פוגם בכל יום בלא זה. 

ובלא זאת אשר אם אין יראה אין כלום - 
אזי אני מחוייב לקיים בעצמי: ''מאוד מאוד הוי שפל רוח בפני כל אדם''. 
אדם - יראה לעינים, ואלהים - יראה ללבב!
צדיק הראשון בריבו וכו'...
ואין העולם מתקיים אלא על מי שבולם עצמו בשעת מריבה.
לזאת שפל כמוני - טוב לי לסתום גרוני.

רק מבקש {{ב|מאחב&quot;י|מאת אחינו בני ישראל}} להיות שלום בעולם. 
אם אין שלום - אין כלום. 
אפילו ליוצא ולבא אין שלום - מפני הצר זה {{ב|היצה&quot;ר|היצר הרע}}, כפירוש רש&quot;י, 
וזהו החבלי משיח ממאן נפיק ועייל? - והמה {{ב|הת&quot;ח|תלמידי חכמים}} וגדולי הדור 
{{ב|דהס&quot;ם|ששר המות (סמאל - מטטרון)}} זרק חיצים ובלסטראות לעשות קטיגורים בין ת&quot;ח ואנשי מעשה יראים ושלמים
אוי לאזנים שככה שומעי' - שמשיח צדקינו סובל צירי חבלי לידה מהמקבלי לה&quot;ר והולכי רכיל. 

וברית כרותה ללה&quot;ר שתתקבל על הלב, כמ&quot;ש בס' הקדוש עמק המלך: 
פירושו: מי שניצוצי נשמתו מלב אדם הראשון - דהיינו כתרי ראשי הדורות הנקראים גדולי הדור, 
שהם סוד מרכז קוטב נשמת אדם הראשון השרוי במוחו ולבו, מסוד חטא אדם הראשון, 
שהוא הטומאה הגדולה המסבבת נשמתו מכל צד ואינה מנחת להאיר נרם בנר מצוה ואור תורה. 

אנכי ידעתי נאמנה שעמך כולם צדיקים כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים 
אנשי השם אנשי מעשה, במעשים טובים וישרים, 
מי אנכי השפל והנבזה להעיד על קדושת ישראל. 

מפני היראה אני מחויב להשיב כי ירא אנכי השפל והנבזה, 
מפני הגדולים גדולי הדור אשר מפיהם אנו חיים והמה עמודי עולם, 
ואיככה אפצה פה לדבר נגדם? 
ולא באתי אלא כעני בפתח לבקש לחון ממעלת כבוד תורתכם להיות נכנעים בעולם
לקיים: מענה רך משיב חמה, מן ידידי הרב המגיד החסיד המפורסם מוה' שלמה נ&quot;י
אשר היה משמש לפני ולפנים בקדש קדשים אצל הרב המגיד דק&quot;ק מעזריטש. 

ומה שאתם דואגים עבור ש&quot;ב הרבני המופלג {{ב|בתו&quot;י|בתורת ישראל}} 
החסיד המפורסים מוה' יצחק בהרב {{ב|המאה&quot;ג|המאור הגדול (ומשחק מלים עם מאור הגולה)}} 
החסיד המפורסם המושלם במעלות ומדות אלהים ואנשים מוה' פייוויל אבד&quot;ק לעכוויץ
בודאי {{ב|הש&quot;י|השם יתברך}} יהיה בעזרו - כי אלהים יבקש את הנרדף, 
אפילו אם הרודף הוא צדיק יסוד עולם. 
ולב נשבר ונדכא אלהים לא תבזה. 

דברי השפל והנבזה, המדבר בלב נשבר. 
הקטן, 
משה יהודה ליב מסאסיב
}}

== אהבת ישראל ==
=== הנואף ורבי אורי מסטרליסק בחצר נשחיז ===
{{רן|
'''סיפור מקדוש עליון איש אלהים עמוד אש
מוהר&quot;ר אורי זללה&quot;ה מסטרעליסק''':

נודע לכל שלומי חסידי ישראל קדושת האלהי ז&quot;ל מסטרעליסק, 
כי באמת היה כמלאך אלהים כאחד השרפים וממש לא היה בן אדם רק שרף 
כי תמיד היה בוער כאש לשמו ית' ויתעלה. והאמת היה לו כמגן וצנה. 
והוא היה תלמידו של הרה&quot;ק מוהר&quot;ר שלמה מקארלין ז&quot;ל, 
וכאשר מת רבו הקדוש בקארלין, אמר קודם מותו כי תלמידיו ילכו להרב הקדוש מנישחיז ז&quot;ל. 

ויהי כאשר בא הרה&quot;ק מסטרעליסק לקארלין וישמע כי מת רבו הקדוש ואחרי קבלו תנחומין 
שאל החברים הקדושים מה צוה רבינו קודם פטירתו. 
ויאמרו לו כי צוה ללכת לנישחיז. 

ויקם הרה&quot;ק מוה' אורי ז&quot;ל וילך ויכתת רגליו עד בואו לנישחיז וילך עד חדר הרב הצדיק דשם. 
בחדר הזה קיבל פני כל האורחים ויברך שם כל הבאים לקבל ברכתו. 

ויהי שם גביר אחד אדמוני וטוב רואי אשר בא לייעץ עם הרב מנישחיז במסחר אחד ולקבל ברכתו 
והרב קיבל אותו בפנים יפות ופנים מסבירות כאשר היה דרך הרב לקבל כל אדם בסבר פנים יפות. 
כי עבודתו הגדולה היתה בזה באהבת ישראל. 

ויבא הרב מוה' אורי בפני הגביר וירא בו אותו&lt;ref&gt;אותות.&lt;/ref&gt; ניאוף 
כי זה זמן מעט שעבר על אשת איש ר&quot;ל 
אז בערה לבו בקרבו למה הרה&quot;ק מקרב אדם כזה בהתקרבות גדולה ובפנים מסבירות. 

וירגיש בזה הרב מנישחיז כי רוחו של הרב מסטרעליסק בוער על הגביר הזה אשר הכיר בו אותות עבירה. 
ויאמר אליו לך נא מהר מזה מה אתה רוצה פה בחדרי? 
וילך הרב מוה' אורי בפחי נפש עמל ויגע מעמל הדרך והתלאה הגדולה אשר מצאתהו אל הביהמ&quot;ד דשם. 

ויהי כאשר הלך הגביר מהרב דנישחיז וילך הרב לבקש את האורח היקר הצדיק מסטרעליסק לדבר אתו. 
וימצא אותו בביהמ&quot;ד ונתן לו שלום ואמר לו גם אנכי ידעתי אחי את אשר ידעת. 
אולם ידעת בעבור מה שלחך רבך הקדוש לכאן? 
{{ב|למען|במקור: למאן}} תלמד כי האיש אשר אין אהבת ישראל תקועה בלבו כ&quot;כ 
עד שאפילו רואה בו שעבר עבירה גדולה יהיה אוהב אותו ומנשק אותו האיש ההוא 
לא הגיע לחצי העבודה בעבדות השם ית' ויתעלה. 
כי כאשר תקרב אותו - יעשה בלי ספק תשובה שלימה ויהיה גדול מצדיק גמור. 
חוץ מרשע שאתה מכיר אותו שעובר להכעיס - רחמנא ליצלן. 

ויחרש הרב הצדיק מוה' אורי, בשמעו דברים האלה והבין גדולת הרב הקדוש ומדרגתו, 
ויואל שם לשבת עמו ימים רבים. 
}}
=== תשובת הפרוצה לרב מאפטא ===
{{רן|
ספרו חסידים רבים מעשה כיוצא בזו שאירע להרב הקדוש איש אלהים הרב הגאון מאפטא
כי בא אצלו פעם אחת אשה חשובה שהיתה צריכה לייעץ בענין א'. 

ויהי ברגע בואה קרא הרב הקדוש: זונה זונה! זה זמן לא כביר עשית עברה גדולה! 
ועתה באת להיכלי?  הרחק מחדרי מהרה!! 

ותען האשה ותאמר מקרב לבה כדברים האלה: 
הבורא עולם הוא ארך אפים לרשעים, ואינו פורט חובו {{ב|ממנם|הכוונה: מהם}} מהרה, 
ואינו מגלה אותם לשום בריה, שלא יתביישו מלשוב אליו, 
ולא יסתיר פניו מהם חלילה עד כי ימרדו להכעיס. 

והרב מאפטא יושב על כסאו ולא יכול להתאפק רגע שלא לגלות אשר כסהו הבורא עולם. 
ויאמר הרב מאפטא {{ב|ע&quot;ז|על זה}}:
מעולם לא נצחני אלא אשה אחת. 

מדברים כאלה די והותר, יכול האדם ליקח מוסר עד היכן מגיע אהבת ישראל, 
לדון לכל אדם לכף זכות 
ואפילו לא יוכל למצוא שום זכות, יאמר בלי ספק יעשה תשובה שלימה 
ותהי' מדרגתו יותר גדולה ממדרגת צדיקים
כמאמרם ז&quot;ל: במקום שבעלי תשובה עומדין וכו'. 

}}

=== מזמור לחוטא - הרבי מפרמישלן ===
{{רן|
להרב הצדיק מפרעמשילאן בא אדם אחד 
ויהי כאשר הבאו&lt;ref&gt;הובא&lt;/ref&gt; בפניו, וירא {{ב|בֵּי|בו בארמית}} אותות עבירה - שהיה משתדל עם אשת רעהו ר&quot;ל. 
והנה לקרב אותו לתשובה שיכל הרב הצדיק מאוד את פיהו, ובחכמה פתח שפתיו לאמר לו:
כתיב: מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע.
והפליאה גדולה! מזמור לדוד?  קינה מיבעי לי'!!

אמנם הנה כאשר תהיה&lt;ref&gt;יהיה.&lt;/ref&gt; בעיר אדם גדול וחשוב, ועשה עבירה בסתר 
ופתאום יבא אליו עני אחד בטלן מבית המדרש ויאמר לו: אתה, האדם הגדול, למה עשית עברה פלונית, 
אז בלי ספק דבריו לא יכנסו באזניו, ואדרבא יהיה לו שונא גדול, וירחיקהו מבית, ויהיה רודף אחריו להדפו, 
והוא ישאר ברשעו, לא יעשה תשוב', לא ישיב&lt;ref&gt;ישוב.&lt;/ref&gt; אל ה'. 

אך כאשר יחכים האדם ההוא ויחתור חתירה בסתר, 
שלא להרגיש החשוב והנכבד ההוא, אם הוא יודע כלל מה שעשה, 
רק בסתר הוא מורה זיקים ובליסטראות לעוררו בתשובה, 
אז בלי ספק דבריו יועילו - כי יכנסו בלבבו ויעשה תשובה שלימה. 

וזהו המזמור לדוד - ג&quot;כ. כי נתן הנביא לא בא אליו באתגלייא להוכיחו ולגלות חטאו, 
שאז אולי היה נהפך ח&quot;ו לבו לשנוא אותו ולא לקבל דבריו. 
רק באופן זה היה הדבר, כי נתן הנביא בא אליו בצנעא, וחתר חתירה בסתר ממש, 
כאשר בא דוד אל בת שבע בצנעא בסתר. 

ולכך דבריו נכנסו בלבו, ועשה תשובה שלימה, והיו לאות לכל בעלי תשובה. 

השם ב&quot;ה יושענו לעשות ג&quot;כ תשובה שלימה ולתקן כל הפגמים שהיו ע&quot;י העונות הרבים 
ומן השמים יסייענו אמן סלה. 
}}

== רבי שלום מבעלז וקבלת עול רבי אורי מסטרליסק ==
{{רן|
סיפר הרב הקדוש רשכב&quot;ה מוה' שלום מבעלז ז&quot;ל.

הנה נודע {{ב|שהיא|הכוונה: שהוא}} שימש כל צרכו את הרה&quot;ק מוהר&quot;ר שלמה לוצקר ז&quot;ל 
בעהמ&quot;ח ס' דברת שלמה, וגם שימש את הרב הקדוש מלובלין ז&quot;ל
ואחרי מותם לא היה חפץ לנסוע עוד לצדיקים אשר היו אז בחיים חיותם. 

פעם אחת בא לק&quot;ק בילקאמן והתאכסן אצל בעל אכסניה אחד שהי' נוסע להרה&quot;ק מסטרעליסק ז&quot;ל. 
והנה לבעל אכסניא היה דבר נחוץ מאוד לשאול עצת חכם עצה מצדיקי הדור בדבר מה. 
ואז בא לפני הה&quot;ק מו' שלום ז&quot;ל וביקש מאתו שיסע עמו לסטרעליסק אל הרב ז&quot;ל בדבר העצה ההוא
והנה הרב מהר&quot;ש אמר בלבו: מה זאת אנה אלקים לידי, אין זאת כי כך רצון הבורא ב&quot;ה שאסע להרב מסטרעליסק
והשיב הה&quot;ק מהר&quot;ש ז&quot;ל אסע עמך לסטרעליסק. 
ואחר זמן בא בעל האכסניא אליו ואמר לו: 
אבקש מכבוד הרב דבר, שיסע לסטרעליסק בעצמו לשאול עצה מאתו עבורי, עבור העסק הזה, 
כי אין לי זמן ליסע, כי השעה דחיק&lt;ref&gt;דחוקה.&lt;/ref&gt; לי עתה, 
ולכן ימחול הדר&quot;ר&lt;ref&gt;[אם זו לא טעות} = הדרת רבנותו.&lt;/ref&gt; ליסע בעצמו, ועלי ליתן לכבודו כל ההוצאות. 

וישתומם הרה&quot;ק מהר&quot;ש על זה, כי הרהיב בעל האכסניא בנפשו לעשותו שליח לסטרעליסק, 
כי כבר אז נתגדל הרב מהר&quot;ש ז&quot;ל והיה מתנהג ברבנות, 
לכן הי' הדבר לפלא בעיניו. 

אך הרב הצדיק הקדוש מהר&quot;ש ז&quot;ל - מגודל שפלות רוחו אמר בלבו: 
אין זאת כי רצון הבורא ית' היא שיסע לסטרעליסק ויענה את בעל האכסניא כי הוא מוכן ליסע. 
ויהי כן. 

ויסע הרה&quot;ק לסטרעליסק, ויבא בבוקר בזמן התפלה שמה, 
וילך להתפלל בבית המדרש אשר הי' הרב הקדוש מתפלל שם. 
ויעמוד א&quot;ע שמה קרוב אצל מקום הרב מסטרעליסק ז&quot;ל, 
וכהגיע תפילת שמונה עשרה, חקר הרב מהר&quot;ש במחשבתו ובדעתו 
אם הוא מותר לעמוד שם להתפלל שמונה עשרה 
מפני הדין המבואר בש&quot;ע או&quot;ח לא יעמוד אחורי רבו ויתפלל.
וישקול בדעתו אם הוי דינו כרבו, 
או לא הוי כרבו - כיון שזה הוא הפעם הראשון שבא אצלם, 
או אפשר הוי כרבו? 

עד שהסכים בדעתו לנטות לצדדים, כמבואר הדין בש&quot;ע שם, שֶׁיַּטֵּה א&quot;ע לצדדים. 

ויהי אחרי התפלה בא הרב מהר&quot;ש ז&quot;ל לפני הרב מסטרעליסק לקבל שלום ממנו. 
ויהי כאשר בא לפניו, אמר לו: מה זאת היה השקלא וטריא בשעת תפלת שמונה עשרה, 
אם הוי כרבו או לא הוי כרבו, ואעפ&quot;כ היה הפסק שהוא כרבו?

ויתפלא מאוד הרב מהר&quot;ש ז&quot;ל על גודל קדושת הרב איך רוח הקודש הופיע עליו לדעת מחשבתו
ואז קיבל אותו עליו לרב. 

}}

{{להשלים}}</text>
      <sha1>3e537qg44kjag45bzquq23toglpqpk2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קונטרס הספיקות כלל א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>367691</id>
    <revision>
      <id>1419700</id>
      <parentid>1328383</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T09:47:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A045:ED45:5CC5:5929:DF:2C81</ip>
      </contributor>
      <comment>/* ז */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33342" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|קונטרס הספיקות|||כלל א|כלל ב}}
{{המרת או.סי.אר2}}
== כלל א ==
{{יישור טקסט|מרכז|'''בו יבואר דכל ספק ממון קולא לנתבע ואפילו הוא טוען שמא ותובע ברי ואפי' קיימא באגם אלא דאית לנתבע חזקת מרא קמא.''' {{ש}}
'''ובו יבואר דין המקדש אשה בספק ממון מהו דין הקידושין הללו. ודין ספק ממון עניים אימת דינו לחומרא ואימת דינו לקולא'''}}
=== א ===

נקטינן ספק ממון לקולא לנתבע דקי&quot;ל כחכמים דסומכוס דאמרי זה כלל בדין המוציא מחבירו עליו הריאה, והלכך כל תיקו דממונא או בעיא דלא איפשטא קולא לנתבע עבדינן. כן הסכימו רוב גדולי הראשוני' ז&quot;ל וכל האחרונים ז&quot;ל. ובהגהת אשר&quot;י פ&quot;ב דב&quot;מ כתב בשם ר&quot;מ ורי&quot;ף דכל תיקו דממונא חולקין ע&quot;כ ואינהו סברי הלכתא כסומכוס דממון המוטל בספק חולקי' וכ&quot;כ הרשב&quot;ם בב&quot;ב דהלכתא כסומכוס אבל אנן לא קי&quot;ל כך אלא כרבנן וכ&quot;כ הרי&quot;ף בפרק הפרה וגם בכל תיקו ובעיא דלא איפשטא פסק דהמע&quot;ה עד שבקצת מקומות סתם לפעור כאילו איפשט' לקולא כמו שיתבאר להלן.

ומ&quot;ש הג&quot;א בשם הרי&quot;ף דחולקים על הרי&quot;ף דשערים נתכוין כמ&quot;ש הרב ז&quot;ל בסי' י' ובסמ&quot;ג עשין ע' כתב ז&quot;ל &quot;ושוין ר&quot;ת (כצ&quot;ל וכן הגיה הרב ז&quot;ל) ורבי משה ורש&quot;י שכמו בתיקו דאיסורא לחומרא מכל וכל כך תיקו דממונא לקולא מכל וכל ולא כדברי רב האי גאון שפירש יחלוקו שאין הלכה כסומכוס ועוד כי אף סומכוס אינו אומר דבריו כי אם בספק שראוי להסתפק כהאי דשור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואינו ידוע אם קודם שנגחה או אחר שנגחה שאף לבעלי דינין הדבר בספק ע&quot;כ: 

ומדבריו למדין דבספיקא דדינא סומכוס נמי מודה דהמע&quot;ה. וכ&quot;כ התוס' בבכורות (מח) דאפי' לסומכוס לא מיסתבר לומר שחולקין בספק זה שחכמים מסופקין בהוראה. וכ&quot;כ הרשב&quot;ם בפ' ג&quot;פ (קס&quot;ו) ז&quot;ל תיקו והמע&quot;ה דכיון דמסתפק דינא לב&quot;ד האיך יוציאו מיד המוחזק ולא דמי לממון המוטל בספק דחולקין דהתם עיקר המעשה אינו ידוע לו איך הי' הלכך פוסקין להן ב&quot;ד את הדין שיחלוקו אבל כל מקום שעלת' ההלכה בתיקו הואיל ואין הדיינין יודעין לפסוק הדין יהיו שיתקין והמחזיק יחזיק במה שבידו עכ&quot;ל. 

וכ&quot;כ בתשובת הגהות מיימון לס' נזיקין סי' ו' ע&quot;ש: וברור שגם הסמ&quot;ג נתכוין להאי טעמא דהרשב&quot;ם ור&quot;ל דלא אמר סומכוס חולקין אלא בספק שראוי להסתפק גם לבעלי דינין והיינו ספק בגוף המעשה אבל ס' דדינא לאו שמי' ספק שיפסוק הדיין ט&quot;פ שיחלוקו והרב ז&quot;ל בסי' ו' פירש בדעת הסמ&quot;ג ע&quot;פ שיטתו שהעלה דס&quot;ד מיקרי טענת ברי ומש&quot;ה בספיקא דדינא גם סומכוס מודה דהמע&quot;ה שהמוחזק יכול לומר אין הדבר ספק אצלי אלא הסברא נוטה לי בבירור שהדין עמי ע&quot;כ. ולא נהירא וצפי' לשיטתו לא הועיל שהרי לרבה בר רב הונא אפי' בברי ממש סובר סומכוס חולקין כדאיתא בריש מציע' והרשב&quot;ם דפוסק כסומכוס אפי' בברי ממש סובר הכי כנרא' מדבריו בב&quot;ב:

=== ב ===

ולדידי קשיא עלוהי דהרשב&quot;ם וסיעתו דסברי דבס&quot;ד גם סומכוס מודה דהמע&quot;ה מהא דשלהי השואל בב&quot;מ דסבר רב נחמן דאפי' בא בסוף החדש כולו למשכיר ובודאי אינו חולק על מתניתין דתני התם להדיא דמעשה בא לפני רשב&quot;ג ור&quot;י ואמרו יחלוקו את חודש העיבור. אלא דר&quot;נ סובר דאינהו כסומכוס ואיהו כרבנן דהמע&quot;ה וקרקע בחזקת בעלים עומדת וכ&quot;כ שם הר&quot;ן והריטב&quot;א וכ&quot;כ התו' בח&quot;ה (לה) והאי דהמשכיר ס&quot;ד הוא דמספקא אי תפס ל' ראשון או לשון אחרון ואפילו הכי סברי רשב&quot;ג ור&quot;י דקאי כסומכוס.

הן אמת שלפי מ&quot;ש המשנה למלך ז&quot;ל בפ&quot;ו משכירות דהאי דשלהי השואל לא דמיא לסד&quot;ד משום דכי אמרי' תפס ל&quot;ר אמרינן דלא מיהדר קא הדר בי' וכי אמרינן תפס ל&quot;א אמרינן מיהדר קהדר בי' וא&quot;כ הספק הוא דלא ידעינן המציאות היכי הוי ומש&quot;ה לא מדמינן אלא לספק דתרי ותרי עכ&quot;ד: 

ולפי דבריו אתי שפיר וגם נוכל להשוות דברי התו' דח&quot;ה הנ&quot;ל לדבריהם דבכורו' שהבאתי בסעיף העבר משום דהאי דשלהי השואל לאו ס&quot;ד הוא. אלא שדברי המש&quot;ל אין נוחין לי בזה דמה בכך שהס' יש לו ענין במציאות מ&quot;מ עיקרו בדינא תליא וס&quot;ד מיקרי ובפרט לפי טעמם דבס&quot;ד כל שאין הדיין יודע הדין על בוריו ישתוק וימשוך ידו הימנו ויחזיק המחזיק וזה שייך גם בהאי ס' דתפס ל&quot;ר אול&quot;א. וגם אני רואה שהרב המש&quot;ל בעצמו מיהדר קהדר בי' בפ' ט&quot;ו מטוען ודן להאי דשלהי השואל בס&quot;ד ע&quot;ש. 

והנראה בעיני בזה ע&quot;פ מ&quot;ש התו' בב&quot;ב (ק&quot;ה) דר&quot;י מספקא לי' התם אי תפס ל&quot;ר או ל&quot;א. ובתמורה ובמרובה אמר ר&quot;י תמורת עולה ותמורת שלמים דבריו קיימין. ובזבחים ובמנחות קאמר ר&quot;י בגמר דבריו אדם נתפס. ותירצו בכולהו הוי לר&quot;י כאלו הוציא שניהן ביחד ולהכי הוי ס' שהרי סותר זא&quot;ז וא&quot;א לומר כאן שדעתו על שניהם. ובמרובה להכי קאמר ר&quot;י תפס לשון שניהם שאין סותר זא&quot;ז והאי דבזבחים ומנחות דמפרש דבריו קאמר בגמר דבריו נתפס עכ&quot;ל. ולפ&quot;ז אפי' אי נאמר דהוי ס&quot;ד מ&quot;מ ספקא מעליא הוא לדון ע&quot;פ יחלוקו לפי שאין חסרון בחוק הדיין. כיון דהוי כאלו הוציא שניהן בבת אחת ואין שום דיין בעולם שיכול להכריע משא&quot;כ שאר ס&quot;ד שאין החסרון בחוק הנדון אלא בחיק הדיין שאינו יודע הדין על בוריו ימשוך ידו וידין מי שלבו שלם בדבר. 

ועפ&quot;ז יכולין אנו ג&quot;כ להשוות שני דיבורי תוס' הנז' אהדדי אלא שמדבריהם בב&quot;ב (ס&quot;ב) משמע ג&quot;כ דלסומכוס אפי' בס&quot;ד חולקין ע&quot;ש ד&quot;ה איתמר וכן דעת הר&quot;ח והרי&quot;ף שבהג&quot;א שהבאתי בסעיף א' ואין להאריך בפלוגת' זו דלדידן דלא קי&quot;ל כסומכוס אין נ&quot;מ בדבר:

=== ג ===
כשם דבספק ממון שהאחד מוחזק בו עבדינן קולא לנתבע והמע&quot;ה ה&quot;נ בדבר שאין שניהם מוחזקין בו וכגון דקיימא באגס או בר'&quot;ה ויש לא' בו חזקת מרא קמא ר&quot;ל שמתחילה הי' שלו ההוא ג&quot;כ נקרא נתבע וקולא לדידי' עבדינן דכמו דאזלינן בפר חזקת המוחזק ממש והיא הנקראת חזקת ממון ממש ה'נ אזלינן בתר חזקה קמייתא בממונא והיא הנקראת חזקת מ&quot;ק ובב&quot;מ (ק) גהמחליף פרה בחמור דמקשה ולחזי ברשותא דמאן קיימא ומשני דקיימא באגס מקשה תו ולוקמה אחזקת נדק ומשני הא מני סומכוס היא אלמא דלרבנן דקי&quot;ל כוותייהו אפי' קיימא באגס מוקמינן לה בחזקת לדק ועל אידך לאתויי ראי'. והרמב&quot;ס בפכ&quot;ב ממכירה פסק גבי מחליף פרה בחמור ושניהם טועגין שמא דיחלוקו. ועיין ב&quot;ח ח&quot;מ סי' רכ&quot;ז שהאריך לבאר טעמו ומכריח שגס דעת הרי&quot;ף כן ועיקר דבריו דאינהו סברי דלא מוקמינן בחזקת מ&quot;ק אלא בברי וברי ואפי' בשמא ושמא ומוחזק ממש אבל שמא ושמא בחזקת מ&quot;ק לחוד לא וט&quot;ש וכבר רמז הה&quot;מ לאותה שיטה. 

וטפ&quot;ז יש ליישב דברי הרי&quot;ף בפ' המפקיד גבי בעיא דאמר הריני משלס וחזר ואמר איני משלם ואינך הבעיות דקבעו התם אי מקני לי' כפילא או לא וסיים הרי&quot;ף דכל אלו עלו בתיקו וחולקין והרא&quot;ש ז&quot;ל תמה שס עליו דבפ' הפרה פסק כרבנן דהמע&quot;ה ואפשר דגבי כפל ליכא חזקה הלכך לכ&quot;ע חולקין אבל אין לשונו משמע כן מדקאמר דקי&quot;ל משמע דאיטא פלוגתא: ועוד דודאי איכא חזקה כיון ומספקא לן אי אקני בהמה לכפילא אוקי צהמה בחזקת בעלים ולא אקני לי, וכן פסקו התוס' דהלכתא כרבנן אלו דבריו ז&quot;ל: 

והנה הקושיא הראשונה לאו קושיא כ&quot;כ דר&quot;ל דהלכה רווחת כך היא וכ&quot;כ הב&quot;ח בסי, רצ&quot;א אבל הקושיא שני' של הרא&quot;ש לא הביא הב&quot;ח כלל ומש&quot;ה כתב שם דגם התו, לא פסקו כרבנן אלא כשאחד מוחזק בו ובכפל זה אין שוס א' מוחזק בו. ותמהני מדוע לא זכר הב&quot;ח מ&quot;ש הרא&quot;ש דה&quot;נ איכא חזקה ור&quot;ל חזקת מ&quot;ק ולדעת התו' דפסקו דהלכתא כרבנן ואפי' בחזקת מ&quot;ק ושניהן עוענין שמא כנראה מדבריהם בסוגי, דהמחליך ובשאר מקומות מהש&quot;ס ומ&quot;מ דברי הריץ מיהו מתיישבין לפי דעת הב&quot;ח דהר&quot;ן לשיטתו דס'ל דלא אזלינן בתר חזקת מ&quot;ק בשמא וס&quot;ד שמא ושמא הוא וגס באורו&quot;ת תירץ דברי הרי&quot;ך דהמפקיד נדד הגז, 

ועיין בט&quot;ז רכ&quot;ג שהאריך ג&quot;כ בביאור דעת הרמב&quot;ם הגז, ויש נפקותא בין פירושא לידי' לפירושו דהב&quot;ח ולא הארכתי בזה לפי שאין נ&quot;מ לדידן גקמיגן כדעת התו, והרא&quot;ש דלעולס מוקמינן אחזקת מ&quot;ק וכמ'ש בעור יש&quot;ע בסי, הנז, ומ&quot;ח דברי הרי&quot;ך י מתיישבין היטב מקושי' הרא'ש ועיין בכלל תיקו כתבנו יישוב אחר לקושי, הנז'.

אמנם דברי הרי&quot;ך קשין בעיני מצד אחר במ&quot;ש דחולקין הכפל, ולמה לא יוכל הגנב לדחות לכל א' ולומר לא שלך נגנב אלא של חבירך. דומיא דפ' יש בכור שני אנשים שלא ביכרו נשותיהם וילדו שני זכרים ונתנו לכהן א' ומת א' מהן בתוך שלשים דכל שלא באו בהרשאה זה מזה מצי הכהן לדחותו ולומר לא שלך מת אלא של חברך כדאמרי' התם. והכא ל&quot;ל דאיירי בבא בהרשאה משוס דאין הרשאה מוטלת לקנסות. ובפרט לפי דעת הרי&quot;ך דפוסק במרובה דלא כתבינן אורכתא אמטלטלי דכפרי' ע&quot;ש. וכעת לא מצאתי ישוב לזה:

=== ד ===

ודע שהרב ז&quot;ל דעתו בש&quot;ך סי' צ&quot;א דלא מוקמינן אחזקת מ&quot;ק אלא בדבר שאין שניהן מוחזקין בו אבל אס שניהן אדוקין בו או דקיימא ברשות של שניהם לא. ורב אחי ומורי ש&quot;ן האריך ביה והעלה דלעולם מוקמינן אחזקת מ&quot;ק. ולדעתי נראה להכריע דבשניהן אדוקין בו לא אזלינן בתר חזקת מ&quot;ק משום דלא עדיפא חזקת כדק לאפוקי מחזקת ממון דאידך. וכבר כתבנו דזהו טעמא דסומכוס דלא ס&quot;ל ח, מ&quot;ק משום דסובר דממון המוטל בספק חשיב כאלו שניהן מוחזקין בו וכמ&quot;ש התו' בפ, השואל. אבל בחצר של שניהן נראה דלא כש&quot;ך ואזלינן בו בתר ח, מ&quot;ק. וכדמוכח בסוגיא דהמחליך דאחר דאוקמה דקיימא באגס וסימטא מקשה תו ולוקמה אחזקת מ&quot;ק ואגס וסימטא חצר של שניהן הוא. וההפרש בין חצר של שניהן או שניהן אדוקין בו הוא משוס דחצר של שניהן כל א, מהן שבא להשתמש בו בתחילה המקום ההוא שלו ומדש תום, בפ' הספינה ובקידושין בשם ר, חיים דמש&quot;ה מסירה אינו קונה בסימטא ובחצר של שניהן ע&quot;ש והלכך כשהספק נופל על דבר הנידון שפיר מוקמינן בח' מ'ק לומר ששלו הוא ולא מיקרי מוציא מח, ממון דאידך דגם המקום נגרר אחרי מי שהחפץ שלו:

ודע דכמו דאזליני בתר חזקת מרא קמא לבד הכי נמי אזלינן בתר חזקת ממון לבד כלומר שאין עמה חזקת מרא קמא וכמ&quot;ש הרמב&quot;ן בדיני תפיסה. דבס' ממון שאין שום א, מוחזק בו וגס אין לאחד בו חזקת מ&quot;ק ותפס א' מהן מהני תפיסתו. וזהו לדעתי טעמא דמילתא רהפקיד טלה אצל בעה&quot;ב והניחה עם שלו ומת אחד מהן ואינו ידוע איזהו המע&quot;ה. כדאיתא בבכורות (יח) ונתבאר בטור וש'ע ירד סי, שי'ז. והתם ליכא ח, מ&quot;ק לבעה'ב שהרי אנו מסופקין בטלה הנשאר דלמא מעולם של המפקיד הוא. מ&quot;מ ח&quot;מ לחודא מיהו איכא לבעה&quot;ב ואיהו נמי מהני היכי דליכא לאידך ח, מ&quot;ק המנגדתה. ובתו, דהמחליך בד&quot;ה ולח!י אחר שכתבו דאס היה הלוקח טוען שמא לא היפה מועלת תפיסתו מספק כתבו ז&quot;לולא דמי לאחד שהפקיד טלה אצל בעה&quot;ב וכו, דהמפקיד הוי המנדה ומועלת ח, בעה&quot;ב אך שטוען ס, דהתס ודאי הי' מוחזק בטלה חי מעיקרא אבל כאן לא הוחזק הלוקח מעולם בולד זה ע&quot;כ ולא ידעתי מי הכניסם לדוחק הזה דנשלמא ח&quot;מ הלוקח בהאי דהמחליך דין הוא שלא ההני נגד ח, מ&quot;ק של המוכר כמו ת&quot;כ דמוציאין מידו. אבל גבי המפקיד מלה אצל צעה&quot;ב דליכא ח' מ&quot;ק כלל לא לזה ולא* לזה ובכה&quot;ג הדבר פשוט וח&quot;מ לחודא נמי ממי: 

=== ה ===

וראוי להתבונן חזקת מ&quot;ק בממונא מנלן דאזלינן בתרה בשלמא חזקת ממון מהסברא שמיע להו כדאמרי' בריש הפרה סברא הוא וכו'. אבל חזקת מ&quot;ק שאין שום אחד מוחזק בו שיד שניהן שוה בו מנלן דלוקמה בחזקת מ&quot;ק ועל אידך שדינן לאתויי ראי', ואפשר לומר דחזקת מ&quot;ק בממון מכח חזקה קמייתא דאיסורא הוא דאתיא. וכמו דבכל ס' איסורא מעמידן הדבר בחזקת מה שהי' מתחילה קודם שנולד הספק בין להתירא בין לאיסורא כדיליף בפ&quot;ק דחולין. ה&quot;נ בממון כשנולד בו ס' אם הוא של ראובן או שלשמעון מעמידן אותו בחזקת מי שהי, מתחילה. אבל קשה דא&quot;כ מ&quot;ט דסומכוס דפליג על חזקת מ&quot;ק בממון וכי ס&quot;ד לומר דאיהו יפלוג נמי על ח&quot;ק באיסורא. ואפשר לומר דטעמא דסומכוס משום דסובר דכל ממון המוטל בס' חשיב כאלו שניהן מוחזקין כמ&quot;ש התו' בפ' השואל דחשיב אליבי' כאלו כ&quot;א מוחזק במחצה ומש&quot;ה לא אזלינן בי, בתר מ&quot;ק נגד חזקת ממון. אבל לרבנן לא מיחשיב כאלו כ&quot;א מוחזק במחצה וכיון דאין כאן חזקת ממון אזלינן בתר חזקת מ&quot;ק כמו באיסורי בתר מ&quot;ק. ואפשר עוד לומר לחזקת מ&quot;ק בממון לא מחזק דבאיסורי אתיא דממונא מאיסורא לא ילפינן בכה&quot;ג. וחזקת מ&quot;ק מעין חזקת ממון ממש הוא דכמו דבחזקת ממון הסברא נותנת שאין להוציא הימנו בלי ראי'. ה&quot;נ אין להוציא מחזקת מ&quot;ק בלי ראי, דכל שידוע שהיתה שלו מתחילה אך שהוא עומד ברה&quot;ר או באגם בי גזא דבעלים איתא. וחשבינן לי' כאלו עדיין הוא מוחזק דדל ספקא מהכא תשאר ביד הבעלים הראשונים:

והנה הרמב&quot;ן ז&quot;ל בכללי תפיסה אשר לו העתיקו מוהרב&quot;א בשיטתו לב&quot;מ בסוגיא דת&quot;כ עמד שם על מה שהקשו הראשונים ז&quot;ל בהאי דפ&quot;ב דכתובות דקאמרי התם לא מגבי גבינן לי' ולא מקרע קרעינן ליה ופירש&quot;י דאי תפס לא מפקינן מיני'. ואלמא דמהני תפיסה לספקא ובתקפו כהן מסקינן דמפקינן מיני', ופיר' ז&quot;ל אבל יש לומר דכל תרי ותרי לא אמרינן אוקי ממונא בחזקת מרי' אלא מאן דתפס תפס ובמטלטלי דספקא דאוריית' הוא וכל ספק דאורייתא אפילו באיסורא נמי לא אמרינן אוקמה אחזקה כדפרישית בקידושין בפ' האומר עכ&quot;ל. ומדבריו נראה לחזקת מר&quot;ק בממונא מכח ח&quot;ק דבאיסורי אתיא, ומש&quot;ה דן לבתרי ותרי לבאיסורי לא מוקמינן אחמ&quot;ק גם בממון לא מוקמינן אחזקת מ&quot;ק. ויש לדחות ולומר דזהו טעמא דהרמב&quot;ן משום דהא דלא מהני תפיסה בספקא הוא משום דדיינינן להתופס בגזלן לאלו הזו אתי לבי די נא בעוד שלא תפס הי' הדין עם הנתבע להמע&quot;ה השתא לתפס אילך מפקינן מיניה ודינינן לי' בגזלנזתא. זהו טעם הדבר דלא מהני תפיסה וכמו שיתבאר בכללים הבאים. ולפי&quot;ז הק' הרמב&quot;ן כמו לבס' איסורא היכי דיש חזקה לאיסורא דיינינן לעובר עליו כעובר על ודאי איסור וסוקלין ושורפין על החזקות. זאפ&quot;ה בס' דתרי ותרי לא דייגינן לי' כעובר על ודאי איסור. ה&quot;נ בס' ממון אך דבכל ס' דיינינן להתופס בגזלנותא ומפקינן מיני' בספק דתרי ותרי לא דיינינן לי' בגזלנותא ולא מפקינן מיני'. והכי משמע לי לישנא דהרמב&quot;ן שכתב ואפי' באיסורי וכו, אלמא דחזקת מרא קמא לאו ח&quot;ק דאיסורא הוא:

וראיתי להרב פ&quot;י ז&quot;ל בפ&quot;ק דב&quot;מ שדעתו דחזקת מ&quot;ק בממון חזקה מעליא היא ומכח חזקה דאיסורא אתיא והיא חשיבא אפי' לאכרועי בענין איסורא. וראייתו מהמקדיש בהמתו לא הקדיש את הכוי והיינו משום חזקת ממון. וגם זה לדעתי אינה ראיה דהתם טעמא אוחרא משום דלא מעייל אינש ממונא לספקא וכדאיתא בפ&quot;ב דנדרים:
(והוי יודע שהרב כנה&quot;ג בכללי קים לי הביא בשם הרב מוהר&quot;ר יחיאל באסן ז&quot;ל שהי, שואל מ&quot;ט אומרים קי&quot;ל בממונא ולא באיסורי. והרי בממון אס אין הלכה כן הוי לי' גזל ביד המיחזק וגזל נמי איסורא הוא. והשיב דבשלמא גבי איסורא אי אזלינן לחומרא יצאנו מידי איסור . אבל כששני, חולקין על ממון אפי' אי לאאמרינן קולא לנתבע אין אנו יוצאין מידי איסור גזל שהרי אם הדין הוא כדברי האומרים להחזיק הוי לי' גזל ביד המוציא ולכן היכי דקיימא ממונא תיקום ע&quot;כ. ושמעתי מחכמי דורנו שיחיו שתמהו על דבריו באמרם שהקושיא מעיקרא ליתא משום דבספק איסורא נמי אזלינן בתר חזקה הן לאסור הן להתיר. *וה'נ איכא חזקה להתירא והיא חזקת ממון או ח&quot;ק. ובמניותי לא נכנסו דבריהם באזני דאפי' אי גימא דחזקת מ&quot;ק היא חזקה המכרעת כדרך שמכרעת חזקה קמייתא בס, איסור. חזקת ממון לחוד בלי חזקת מ&quot;ק ודאי חזקה שאינה מכרעת היא דלאו מקרא ילפינן לה ואין לה ענין לחזקה קמייתא דבאיסורי. וטענת קי&quot;ל מהני אפי' בתפיסת השני שאין לו חזקת מ&quot;ק ועיקר דכל קי&quot;ל הוקם בשביל תפיסת השני כמו שיתבאר להלן. ושפיר הקשה מוהרי&quot;ב ז&quot;ל דאיך מהני תפיסת השני בטענת קיס לי והרי ספק איסורא דגזל הוא ובאיסורי לא מהני קים לי אך גם בדברי מוהרי&quot;ב ז&quot;ל לא נתקררה דעתי העני' שהרי לדידן דקי&quot;ל כשמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב ואפי' רובא מסייע להמוציא לא מפקינן מהמוחזק. ומה יענה התס נהי דמתורח ממונא לא מצינו לאתויי עלי' ניתי עלי' מתורת איסורא שהרי כשהב&quot;ד רואין בא' שעובר על ס' איסור כופין אוהו ומפרישין הימנו וגזל נמי איסורא והתם יצאנו ידי איסור מכל וכל שביד המוציא לא יהיה א סור כיון דרובא מסייע ליה ורובא ממי באיסורא. 

ויראה לי דפירוק' דהאי מילתא כך הוא שלא אסרה התורה את הגזל אלא מה שהוא של חברו מצד הדין אבל מה שהוא שלא מצד הדין לא אסרפה עליו התורה והלכך ס' ממון שהדין בו המע&quot;ה גס דרשא דאיסורא לית בה כשאינו מחזירה. וגם הרב האורו&quot;ת כתב מעין זה דהתורה לא אסרה אלא ודאי גזל והוי כעשירי ודאי ולא עשירי ס'. ואחי אלופי מוהר&quot;ר חייס הכהן נר&quot;ו הקשה אותי לשיטתי דגם חזקת מ&quot;ק לאו חזקה המכרעת היא אלאידהתורה התירה ספקו א&quot;כ ספקות אמאי נכנסין לדיר להתעשר נהי דת&quot;כ מוציאין מידו מ&quot;מ מידי ספיקו לא נפיק אלא שהתורה זכתה לו בספק ולא עדיך מלקוח דפטור מן המעשר ואך דס' הוא דלמא אינו בכור ושלו הוא ס' לא בעי עישורי לעשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק אלא ע&quot;כ דחזקת מ&quot;ק בממון חזקה המכרעת היא ודיינינן ליה כודאי שלו ומש&quot;ה חייב במעשר ושפיר נכנס לדיר להתעשר. ועפ&quot;ז פירש הא דמי־תי התס סיוע דת&quot;כ מוציאין מידו דאי ס&quot;ד אין מוציאין ספקות אמאי נכנסין לדיר נמצא זה פטר ממונו בממונו של כהן.ומאי ראיה דלמא לעולם אין מוציאין ואפ&quot;ה מצי פטר בי' משוס דכל זמן שלא הפס הכהן הרי הוא של הבעלים. 

וכבר כתב הכ&quot;מ בהלכות בכורות דבשביל זה לא חש הרמב&quot;ם להאי סייעתא ע&quot;ש. וע&quot;פ הנז' אתי שפיר דה&quot;ק דבשלמא אי ת&quot;כמוציאין מ&quot;מ שפיר אמרינן דבשביל חזקת מ&quot;ק של הבעלים חשיב כאלו הוא ודאי שלו והויא עשירי ודאי אלא א&quot;א דת&quot;כ א&quot;מ אלמא דחזקת מ&quot;ק אינה מהני להחשיבו כודאי שלי מדמזני תפיסת הכהן נהי דצל זמן שהוא ביד הבעלים זכתה התורה להן לא עדיך מלקוח ואיך פטר נפשי' בי, ע&quot;כ דפח&quot;ח:

ודעתי יותר מסכמת דחזקת מ&quot;ק אינה חזקה המכרעת כמו ח&quot;ק באיסורי אלא מעין חזקת ממון דמסברא ידעינן לה וכמ&quot;ש למעלה. ועיין בטיר ח&quot;מ סי' ר&quot;מ מ&quot;ש בשם הרמ&quot;ה בענין שני שטרות היוצאין ביום אחד מה שנתנו זה לזה והשתמש שם ג&quot;כ בחזקת מ&quot;ק ואס נאמר דחזקת מ&quot;ק חזקה המכרעת מעין ח&quot;ק דאיסורא לא נוכל לכלכל דבריו במשפט ודוק:

=== ז  ===
ובריש פ' הפרה אמר ר&quot;י אמר שמואל זו דברי סומכוס אבל חכמים אומרי' זה כלל גדול בדין המע&quot;ה ל&quot;ל למימר זכג&quot;ב דאפי' ניזק אומר ברי ומזיק שמא א&quot;נ לכי הא דאיתמר המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן כו' ושמואל אמר יכול לומר לשחיטה מכרתיו לך כי אזלינן בתר רובא באיסורא בממונא לא ושמעינן דחזקת ממון אלימא כ&quot;כ דאפי' ברי ושמא א&quot;נ רובא לא מהכי לאפיקי מיני' אבל יש לעיין לפי מ&quot;ש בסמוך לחלק בין החזקות אי הני כללי שייכי נמי בחזקת מ&quot;ק לחוד ואיהו נמי אלימא טפי ואפי' בברי ושמא או רובא לא מפקינן מינה או דלמה חזקת מ&quot;ק לחודא לא אלימא כ&quot;כ וברי ושמא או רובא מפקי מינה . ואין להוכיח ממימרא דשמואל דקאמר זי דברי סומכוס וכו' ולפי דעת התוס' סומכוס לא פליג אלא על חזקת מ&quot;ק לחוד אבל בחזקת ממון איהו נמי מודה דהמע&quot;ה וכמ&quot;ש התו' שם וגפ' השואל ואפ&quot;ה קאמרי רבנן דאפי' ניזק אומר ברי ומזיק שמא דהמע&quot;ה דיש לדחות דלעולם איירי שהמזיק מוחזק ממש ואפ&quot;ה סובר סומכוס דחולקין כיון דאיהו טוען שמא דבטוען שמא אפי' ח&quot;מ ממש לא מהני אליבא דסומכוס כמ'ש התוס' שם ובטור ח&quot;ח סי' רכ&quot;ג בהמחליך פרה בחמור כתוב בפשיטות דאפי' עומדת באנס והמוכר טוען שמא והלוקח ברי לא מהני ומוקמינן לה בחזקת מ&quot;ק וכ&quot;כ תו' בסי' שצ&quot;ט אבל לא ידעתי מנין הוציא כן הטור. 

ומצאתי להראב&quot;ד ז&quot;ל בחידושיו להיפוך העתיקו מוהרב&quot;א בשיטתו בסוגיא דהמחליך וז&quot;ל &quot;ואם ישאל השואל למה לא הקשו לר&quot;נ מהא מהניתין דהיו לו שני עבדים ושתי שדות וכמו שהקשו למעלה וכשהלוקח אומר גדול והמוכר א&quot;י אמאי זכה בגדול נימא אע&quot;ג דברי ושמא הוא אוקי ממונא בחזקת מרי' ומאי ניהו מוכר אי בעית אימא הא אוקימנא בעומדת באגס ובסימטא ואע&quot;ג דאיכא למימר איקמינהו בחזקת מרא קמא כיון דברי ושמא נינהו לא אמרינן ובין לרבנן ובין לסומטס לברי יהבינן לי' ולא לשמא ואבע&quot;א וכו'&quot; ע&quot;ש. הרי דהראב&quot;ד סובר דברי ושמא עדיך מן חזקת מ&quot;ק לחודא. 

שוב מצאתי ברמב&quot;ן בחידושיו לב&quot;ב בפ' ח&quot;ה דך ל&quot;ד שכתב כדברים האלה ובכל הנך דיני בין בדינא שיחלוקו בשבועה או שלא בשבועה בין בד&quot;ג אי נמי ביהא מונח הני מי לי בברי וברי אבל בברי ושמא בכולהו ברי עדיך דהא ליכא לחד מינייהו חזקה דממונא בין דאיתי' השתא ברשותי' בין דמוקמינן לה אחזקה דרדק כגון המחליך פרה בחמור לרבנן אפי' בברי ושמא דלא קי&quot;ל כסומכוס כלל אלא כרבנן דאמרי' כג&quot;ב המע&quot;ה ואפי' ניזק אומר ברי ומזיק שמא עכ&quot;ל וזה כדעת הטור ונראה דסברי דלרבנן חזקת רדק אלים כחה כמו ח&quot;מ. ועדיין איכא למידק בחזקת ממון לחוד בלא חזקת מ&quot;ק והמזיק טוען שמא ואידך ברי אס בכה&quot;ג אמרינן ג&quot;כ ח&quot;מ עדיך או לא ודבר זה לא מצאתי לו ראי' אך דעתי נוטה דבכה&quot;ג ג&quot;כ ח&quot;מ עדיפא ולענין רובא בהא דקי&quot;ל אין הולכין בממון אחר הרוב או נגד ח&quot;מ לחוד או מ&quot;ק לחוד אזלינן יתבאר לקמן בס&quot;ד בכלל רובא:

=== ח ===

וראיתי לחקור בכל ספק ממונא דקי&quot;ל קולא לנתבע והמע&quot;ה אם קידש הנתבע אשה בהאי ספק ממונא או כשתפס התובע וקידש בו מהו דין הקידושין הללו. ולא מצאתי דין זה מפורש אבל כך דעתי נוטה דלהסוברים דלא מהני תפיסה מספיקא קידושין של הבעלים המה קידושי ודאי כיון דהתורה לא חייבתו להחזירו כשלו הוא ממש והשני שתפס אין בקידושיו חשש קידושין כלל. דאך שהספק במקומו עומד ודלמא שלו הוא מה בכך כיון דמפקינן מיני' נמצא דלא יהיב לה מדעם ולהסוברים דמהני תפיסה בספיקא או בגוונא דמהני וכמו שיתבאר בס&quot;ד קידושי שניהן קידושי ספק נינהו. אלא דאיכא למידק מהא דכתב הרא&quot;ש בפ' מרובה דיאוש אי קונה מדרבנן או לא נידון בספיקא דדינא וקונה ביאוש לחומרא ואם קדש אשה בגזילה דלאחר יאוש צריכה הימנו גט ע&quot;ש משמע דאינה קונה אלא לחומרא לענין אי קידש בו אשה אבל לענין החזרה לבעלים מחויב הוא להחזיר וכ&quot;כ להדיא בטור ח&quot;מ סי' שס&quot;א ואע&quot;ג דסברי דספיקא דדינא הוא ודלמא קונה מדרבנן ואינו חייב להחזיר אינהו לשיטתייהו אזלי דסברי דלא מהני תפיסה לספיקא דדינא וכמו שיתבאר להלן. וכן פירש הרב מגיני שלמה ז&quot;ל ויפה פירש. 

ושמעינן מיני' דאע&quot;פ דמפקינן מיני' אפ&quot;ה אם קדש בו את האשה הרי זו מקודשת מספק וזה נגד דברינו ויש לומר דהתם שאני שהאשה ודאי קונה הדבר הגזול ההוא דע&quot;כ איירי דקדשה בגזל דאחרים וכמ&quot;ש הט&quot;ז באבן העזר סי' כ&quot;ח וכיון דקדשה בגזל דאחרים איהי ודאי קונה אותו דיאוש ושנוי רשות הוא אלא דספיקא דהרא&quot;ש ז&quot;ל הוא דאת&quot;ל יאוש לחודא אינו קונה אף היא אינה מקודש' דבעינן שהבעל יקדש אותה משלו דוקא והכא לאו משלו קיהיב לה. דיאוש לחודא אינה קונה ומש&quot;ה שפיר דן הרא&quot;ש שתהא מקודשת מספק שהרי הספק שקול דלמא יאוש לחודא נמי קונה ושפיר קיהיב לה משלו. אבל בשאר ספיקא דממונא דלא מהני תפיסת השני אין חוששין לקידושין שאפי' אם תאמר שבאמת הוא של התופס השני מה בכך למחר יבאו הבעלים ויוציאו מידה ואין האשה מתקדשת בלא כלום. ועיין בתוס' רי&quot;ד בקידושין דף מ&quot;ח שכתב ראיתי למפרש אחד שפירש בשטר חוב שיש לו על אחרים וכו' ומשמע מדבריו ג&quot;כ דאם תפס השני בספיקא דדינא וקדש בו האשה הרי זה קידושי ספק אבל י&quot;ל דהמפרש ההוא סובר דמהני תפיסה בספיקא דדינא או בפלוגתא דרבוותא אבל שמעינן מיהת מיני' דבגוונא דמהני תפיסה קידושי ספק הם וכמ&quot;ש:

=== ט ===
ובענין ספק ממון עניים מצינו מבוכה בין הראשונים והפוסקים ז&quot;ל</text>
      <sha1>mw11u0e70rmtqcgpm4wnhtvvqwfih0z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419702</id>
      <parentid>1419700</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T09:48:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A045:ED45:5CC5:5929:DF:2C81</ip>
      </contributor>
      <comment>/* ז */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33344" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|קונטרס הספיקות|||כלל א|כלל ב}}
{{המרת או.סי.אר2}}
== כלל א ==
{{יישור טקסט|מרכז|'''בו יבואר דכל ספק ממון קולא לנתבע ואפילו הוא טוען שמא ותובע ברי ואפי' קיימא באגם אלא דאית לנתבע חזקת מרא קמא.''' {{ש}}
'''ובו יבואר דין המקדש אשה בספק ממון מהו דין הקידושין הללו. ודין ספק ממון עניים אימת דינו לחומרא ואימת דינו לקולא'''}}
=== א ===

נקטינן ספק ממון לקולא לנתבע דקי&quot;ל כחכמים דסומכוס דאמרי זה כלל בדין המוציא מחבירו עליו הריאה, והלכך כל תיקו דממונא או בעיא דלא איפשטא קולא לנתבע עבדינן. כן הסכימו רוב גדולי הראשוני' ז&quot;ל וכל האחרונים ז&quot;ל. ובהגהת אשר&quot;י פ&quot;ב דב&quot;מ כתב בשם ר&quot;מ ורי&quot;ף דכל תיקו דממונא חולקין ע&quot;כ ואינהו סברי הלכתא כסומכוס דממון המוטל בספק חולקי' וכ&quot;כ הרשב&quot;ם בב&quot;ב דהלכתא כסומכוס אבל אנן לא קי&quot;ל כך אלא כרבנן וכ&quot;כ הרי&quot;ף בפרק הפרה וגם בכל תיקו ובעיא דלא איפשטא פסק דהמע&quot;ה עד שבקצת מקומות סתם לפעור כאילו איפשט' לקולא כמו שיתבאר להלן.

ומ&quot;ש הג&quot;א בשם הרי&quot;ף דחולקים על הרי&quot;ף דשערים נתכוין כמ&quot;ש הרב ז&quot;ל בסי' י' ובסמ&quot;ג עשין ע' כתב ז&quot;ל &quot;ושוין ר&quot;ת (כצ&quot;ל וכן הגיה הרב ז&quot;ל) ורבי משה ורש&quot;י שכמו בתיקו דאיסורא לחומרא מכל וכל כך תיקו דממונא לקולא מכל וכל ולא כדברי רב האי גאון שפירש יחלוקו שאין הלכה כסומכוס ועוד כי אף סומכוס אינו אומר דבריו כי אם בספק שראוי להסתפק כהאי דשור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואינו ידוע אם קודם שנגחה או אחר שנגחה שאף לבעלי דינין הדבר בספק ע&quot;כ: 

ומדבריו למדין דבספיקא דדינא סומכוס נמי מודה דהמע&quot;ה. וכ&quot;כ התוס' בבכורות (מח) דאפי' לסומכוס לא מיסתבר לומר שחולקין בספק זה שחכמים מסופקין בהוראה. וכ&quot;כ הרשב&quot;ם בפ' ג&quot;פ (קס&quot;ו) ז&quot;ל תיקו והמע&quot;ה דכיון דמסתפק דינא לב&quot;ד האיך יוציאו מיד המוחזק ולא דמי לממון המוטל בספק דחולקין דהתם עיקר המעשה אינו ידוע לו איך הי' הלכך פוסקין להן ב&quot;ד את הדין שיחלוקו אבל כל מקום שעלת' ההלכה בתיקו הואיל ואין הדיינין יודעין לפסוק הדין יהיו שיתקין והמחזיק יחזיק במה שבידו עכ&quot;ל. 

וכ&quot;כ בתשובת הגהות מיימון לס' נזיקין סי' ו' ע&quot;ש: וברור שגם הסמ&quot;ג נתכוין להאי טעמא דהרשב&quot;ם ור&quot;ל דלא אמר סומכוס חולקין אלא בספק שראוי להסתפק גם לבעלי דינין והיינו ספק בגוף המעשה אבל ס' דדינא לאו שמי' ספק שיפסוק הדיין ט&quot;פ שיחלוקו והרב ז&quot;ל בסי' ו' פירש בדעת הסמ&quot;ג ע&quot;פ שיטתו שהעלה דס&quot;ד מיקרי טענת ברי ומש&quot;ה בספיקא דדינא גם סומכוס מודה דהמע&quot;ה שהמוחזק יכול לומר אין הדבר ספק אצלי אלא הסברא נוטה לי בבירור שהדין עמי ע&quot;כ. ולא נהירא וצפי' לשיטתו לא הועיל שהרי לרבה בר רב הונא אפי' בברי ממש סובר סומכוס חולקין כדאיתא בריש מציע' והרשב&quot;ם דפוסק כסומכוס אפי' בברי ממש סובר הכי כנרא' מדבריו בב&quot;ב:

=== ב ===

ולדידי קשיא עלוהי דהרשב&quot;ם וסיעתו דסברי דבס&quot;ד גם סומכוס מודה דהמע&quot;ה מהא דשלהי השואל בב&quot;מ דסבר רב נחמן דאפי' בא בסוף החדש כולו למשכיר ובודאי אינו חולק על מתניתין דתני התם להדיא דמעשה בא לפני רשב&quot;ג ור&quot;י ואמרו יחלוקו את חודש העיבור. אלא דר&quot;נ סובר דאינהו כסומכוס ואיהו כרבנן דהמע&quot;ה וקרקע בחזקת בעלים עומדת וכ&quot;כ שם הר&quot;ן והריטב&quot;א וכ&quot;כ התו' בח&quot;ה (לה) והאי דהמשכיר ס&quot;ד הוא דמספקא אי תפס ל' ראשון או לשון אחרון ואפילו הכי סברי רשב&quot;ג ור&quot;י דקאי כסומכוס.

הן אמת שלפי מ&quot;ש המשנה למלך ז&quot;ל בפ&quot;ו משכירות דהאי דשלהי השואל לא דמיא לסד&quot;ד משום דכי אמרי' תפס ל&quot;ר אמרינן דלא מיהדר קא הדר בי' וכי אמרינן תפס ל&quot;א אמרינן מיהדר קהדר בי' וא&quot;כ הספק הוא דלא ידעינן המציאות היכי הוי ומש&quot;ה לא מדמינן אלא לספק דתרי ותרי עכ&quot;ד: 

ולפי דבריו אתי שפיר וגם נוכל להשוות דברי התו' דח&quot;ה הנ&quot;ל לדבריהם דבכורו' שהבאתי בסעיף העבר משום דהאי דשלהי השואל לאו ס&quot;ד הוא. אלא שדברי המש&quot;ל אין נוחין לי בזה דמה בכך שהס' יש לו ענין במציאות מ&quot;מ עיקרו בדינא תליא וס&quot;ד מיקרי ובפרט לפי טעמם דבס&quot;ד כל שאין הדיין יודע הדין על בוריו ישתוק וימשוך ידו הימנו ויחזיק המחזיק וזה שייך גם בהאי ס' דתפס ל&quot;ר אול&quot;א. וגם אני רואה שהרב המש&quot;ל בעצמו מיהדר קהדר בי' בפ' ט&quot;ו מטוען ודן להאי דשלהי השואל בס&quot;ד ע&quot;ש. 

והנראה בעיני בזה ע&quot;פ מ&quot;ש התו' בב&quot;ב (ק&quot;ה) דר&quot;י מספקא לי' התם אי תפס ל&quot;ר או ל&quot;א. ובתמורה ובמרובה אמר ר&quot;י תמורת עולה ותמורת שלמים דבריו קיימין. ובזבחים ובמנחות קאמר ר&quot;י בגמר דבריו אדם נתפס. ותירצו בכולהו הוי לר&quot;י כאלו הוציא שניהן ביחד ולהכי הוי ס' שהרי סותר זא&quot;ז וא&quot;א לומר כאן שדעתו על שניהם. ובמרובה להכי קאמר ר&quot;י תפס לשון שניהם שאין סותר זא&quot;ז והאי דבזבחים ומנחות דמפרש דבריו קאמר בגמר דבריו נתפס עכ&quot;ל. ולפ&quot;ז אפי' אי נאמר דהוי ס&quot;ד מ&quot;מ ספקא מעליא הוא לדון ע&quot;פ יחלוקו לפי שאין חסרון בחוק הדיין. כיון דהוי כאלו הוציא שניהן בבת אחת ואין שום דיין בעולם שיכול להכריע משא&quot;כ שאר ס&quot;ד שאין החסרון בחוק הנדון אלא בחיק הדיין שאינו יודע הדין על בוריו ימשוך ידו וידין מי שלבו שלם בדבר. 

ועפ&quot;ז יכולין אנו ג&quot;כ להשוות שני דיבורי תוס' הנז' אהדדי אלא שמדבריהם בב&quot;ב (ס&quot;ב) משמע ג&quot;כ דלסומכוס אפי' בס&quot;ד חולקין ע&quot;ש ד&quot;ה איתמר וכן דעת הר&quot;ח והרי&quot;ף שבהג&quot;א שהבאתי בסעיף א' ואין להאריך בפלוגת' זו דלדידן דלא קי&quot;ל כסומכוס אין נ&quot;מ בדבר:

=== ג ===
כשם דבספק ממון שהאחד מוחזק בו עבדינן קולא לנתבע והמע&quot;ה ה&quot;נ בדבר שאין שניהם מוחזקין בו וכגון דקיימא באגס או בר'&quot;ה ויש לא' בו חזקת מרא קמא ר&quot;ל שמתחילה הי' שלו ההוא ג&quot;כ נקרא נתבע וקולא לדידי' עבדינן דכמו דאזלינן בפר חזקת המוחזק ממש והיא הנקראת חזקת ממון ממש ה'נ אזלינן בתר חזקה קמייתא בממונא והיא הנקראת חזקת מ&quot;ק ובב&quot;מ (ק) גהמחליף פרה בחמור דמקשה ולחזי ברשותא דמאן קיימא ומשני דקיימא באגס מקשה תו ולוקמה אחזקת נדק ומשני הא מני סומכוס היא אלמא דלרבנן דקי&quot;ל כוותייהו אפי' קיימא באגס מוקמינן לה בחזקת לדק ועל אידך לאתויי ראי'. והרמב&quot;ס בפכ&quot;ב ממכירה פסק גבי מחליף פרה בחמור ושניהם טועגין שמא דיחלוקו. ועיין ב&quot;ח ח&quot;מ סי' רכ&quot;ז שהאריך לבאר טעמו ומכריח שגס דעת הרי&quot;ף כן ועיקר דבריו דאינהו סברי דלא מוקמינן בחזקת מ&quot;ק אלא בברי וברי ואפי' בשמא ושמא ומוחזק ממש אבל שמא ושמא בחזקת מ&quot;ק לחוד לא וט&quot;ש וכבר רמז הה&quot;מ לאותה שיטה. 

וטפ&quot;ז יש ליישב דברי הרי&quot;ף בפ' המפקיד גבי בעיא דאמר הריני משלס וחזר ואמר איני משלם ואינך הבעיות דקבעו התם אי מקני לי' כפילא או לא וסיים הרי&quot;ף דכל אלו עלו בתיקו וחולקין והרא&quot;ש ז&quot;ל תמה שס עליו דבפ' הפרה פסק כרבנן דהמע&quot;ה ואפשר דגבי כפל ליכא חזקה הלכך לכ&quot;ע חולקין אבל אין לשונו משמע כן מדקאמר דקי&quot;ל משמע דאיטא פלוגתא: ועוד דודאי איכא חזקה כיון ומספקא לן אי אקני בהמה לכפילא אוקי צהמה בחזקת בעלים ולא אקני לי, וכן פסקו התוס' דהלכתא כרבנן אלו דבריו ז&quot;ל: 

והנה הקושיא הראשונה לאו קושיא כ&quot;כ דר&quot;ל דהלכה רווחת כך היא וכ&quot;כ הב&quot;ח בסי, רצ&quot;א אבל הקושיא שני' של הרא&quot;ש לא הביא הב&quot;ח כלל ומש&quot;ה כתב שם דגם התו, לא פסקו כרבנן אלא כשאחד מוחזק בו ובכפל זה אין שוס א' מוחזק בו. ותמהני מדוע לא זכר הב&quot;ח מ&quot;ש הרא&quot;ש דה&quot;נ איכא חזקה ור&quot;ל חזקת מ&quot;ק ולדעת התו' דפסקו דהלכתא כרבנן ואפי' בחזקת מ&quot;ק ושניהן עוענין שמא כנראה מדבריהם בסוגי, דהמחליך ובשאר מקומות מהש&quot;ס ומ&quot;מ דברי הריץ מיהו מתיישבין לפי דעת הב&quot;ח דהר&quot;ן לשיטתו דס'ל דלא אזלינן בתר חזקת מ&quot;ק בשמא וס&quot;ד שמא ושמא הוא וגס באורו&quot;ת תירץ דברי הרי&quot;ך דהמפקיד נדד הגז, 

ועיין בט&quot;ז רכ&quot;ג שהאריך ג&quot;כ בביאור דעת הרמב&quot;ם הגז, ויש נפקותא בין פירושא לידי' לפירושו דהב&quot;ח ולא הארכתי בזה לפי שאין נ&quot;מ לדידן גקמיגן כדעת התו, והרא&quot;ש דלעולס מוקמינן אחזקת מ&quot;ק וכמ'ש בעור יש&quot;ע בסי, הנז, ומ&quot;ח דברי הרי&quot;ך י מתיישבין היטב מקושי' הרא'ש ועיין בכלל תיקו כתבנו יישוב אחר לקושי, הנז'.

אמנם דברי הרי&quot;ך קשין בעיני מצד אחר במ&quot;ש דחולקין הכפל, ולמה לא יוכל הגנב לדחות לכל א' ולומר לא שלך נגנב אלא של חבירך. דומיא דפ' יש בכור שני אנשים שלא ביכרו נשותיהם וילדו שני זכרים ונתנו לכהן א' ומת א' מהן בתוך שלשים דכל שלא באו בהרשאה זה מזה מצי הכהן לדחותו ולומר לא שלך מת אלא של חברך כדאמרי' התם. והכא ל&quot;ל דאיירי בבא בהרשאה משוס דאין הרשאה מוטלת לקנסות. ובפרט לפי דעת הרי&quot;ך דפוסק במרובה דלא כתבינן אורכתא אמטלטלי דכפרי' ע&quot;ש. וכעת לא מצאתי ישוב לזה:

=== ד ===

ודע שהרב ז&quot;ל דעתו בש&quot;ך סי' צ&quot;א דלא מוקמינן אחזקת מ&quot;ק אלא בדבר שאין שניהן מוחזקין בו אבל אס שניהן אדוקין בו או דקיימא ברשות של שניהם לא. ורב אחי ומורי ש&quot;ן האריך ביה והעלה דלעולם מוקמינן אחזקת מ&quot;ק. ולדעתי נראה להכריע דבשניהן אדוקין בו לא אזלינן בתר חזקת מ&quot;ק משום דלא עדיפא חזקת כדק לאפוקי מחזקת ממון דאידך. וכבר כתבנו דזהו טעמא דסומכוס דלא ס&quot;ל ח, מ&quot;ק משום דסובר דממון המוטל בספק חשיב כאלו שניהן מוחזקין בו וכמ&quot;ש התו' בפ, השואל. אבל בחצר של שניהן נראה דלא כש&quot;ך ואזלינן בו בתר ח, מ&quot;ק. וכדמוכח בסוגיא דהמחליך דאחר דאוקמה דקיימא באגס וסימטא מקשה תו ולוקמה אחזקת מ&quot;ק ואגס וסימטא חצר של שניהן הוא. וההפרש בין חצר של שניהן או שניהן אדוקין בו הוא משוס דחצר של שניהן כל א, מהן שבא להשתמש בו בתחילה המקום ההוא שלו ומדש תום, בפ' הספינה ובקידושין בשם ר, חיים דמש&quot;ה מסירה אינו קונה בסימטא ובחצר של שניהן ע&quot;ש והלכך כשהספק נופל על דבר הנידון שפיר מוקמינן בח' מ'ק לומר ששלו הוא ולא מיקרי מוציא מח, ממון דאידך דגם המקום נגרר אחרי מי שהחפץ שלו:

ודע דכמו דאזליני בתר חזקת מרא קמא לבד הכי נמי אזלינן בתר חזקת ממון לבד כלומר שאין עמה חזקת מרא קמא וכמ&quot;ש הרמב&quot;ן בדיני תפיסה. דבס' ממון שאין שום א, מוחזק בו וגס אין לאחד בו חזקת מ&quot;ק ותפס א' מהן מהני תפיסתו. וזהו לדעתי טעמא דמילתא רהפקיד טלה אצל בעה&quot;ב והניחה עם שלו ומת אחד מהן ואינו ידוע איזהו המע&quot;ה. כדאיתא בבכורות (יח) ונתבאר בטור וש'ע ירד סי, שי'ז. והתם ליכא ח, מ&quot;ק לבעה'ב שהרי אנו מסופקין בטלה הנשאר דלמא מעולם של המפקיד הוא. מ&quot;מ ח&quot;מ לחודא מיהו איכא לבעה&quot;ב ואיהו נמי מהני היכי דליכא לאידך ח, מ&quot;ק המנגדתה. ובתו, דהמחליך בד&quot;ה ולח!י אחר שכתבו דאס היה הלוקח טוען שמא לא היפה מועלת תפיסתו מספק כתבו ז&quot;לולא דמי לאחד שהפקיד טלה אצל בעה&quot;ב וכו, דהמפקיד הוי המנדה ומועלת ח, בעה&quot;ב אך שטוען ס, דהתס ודאי הי' מוחזק בטלה חי מעיקרא אבל כאן לא הוחזק הלוקח מעולם בולד זה ע&quot;כ ולא ידעתי מי הכניסם לדוחק הזה דנשלמא ח&quot;מ הלוקח בהאי דהמחליך דין הוא שלא ההני נגד ח, מ&quot;ק של המוכר כמו ת&quot;כ דמוציאין מידו. אבל גבי המפקיד מלה אצל צעה&quot;ב דליכא ח' מ&quot;ק כלל לא לזה ולא* לזה ובכה&quot;ג הדבר פשוט וח&quot;מ לחודא נמי ממי: 

=== ה ===

וראוי להתבונן חזקת מ&quot;ק בממונא מנלן דאזלינן בתרה בשלמא חזקת ממון מהסברא שמיע להו כדאמרי' בריש הפרה סברא הוא וכו'. אבל חזקת מ&quot;ק שאין שום אחד מוחזק בו שיד שניהן שוה בו מנלן דלוקמה בחזקת מ&quot;ק ועל אידך שדינן לאתויי ראי', ואפשר לומר דחזקת מ&quot;ק בממון מכח חזקה קמייתא דאיסורא הוא דאתיא. וכמו דבכל ס' איסורא מעמידן הדבר בחזקת מה שהי' מתחילה קודם שנולד הספק בין להתירא בין לאיסורא כדיליף בפ&quot;ק דחולין. ה&quot;נ בממון כשנולד בו ס' אם הוא של ראובן או שלשמעון מעמידן אותו בחזקת מי שהי, מתחילה. אבל קשה דא&quot;כ מ&quot;ט דסומכוס דפליג על חזקת מ&quot;ק בממון וכי ס&quot;ד לומר דאיהו יפלוג נמי על ח&quot;ק באיסורא. ואפשר לומר דטעמא דסומכוס משום דסובר דכל ממון המוטל בס' חשיב כאלו שניהן מוחזקין כמ&quot;ש התו' בפ' השואל דחשיב אליבי' כאלו כ&quot;א מוחזק במחצה ומש&quot;ה לא אזלינן בי, בתר מ&quot;ק נגד חזקת ממון. אבל לרבנן לא מיחשיב כאלו כ&quot;א מוחזק במחצה וכיון דאין כאן חזקת ממון אזלינן בתר חזקת מ&quot;ק כמו באיסורי בתר מ&quot;ק. ואפשר עוד לומר לחזקת מ&quot;ק בממון לא מחזק דבאיסורי אתיא דממונא מאיסורא לא ילפינן בכה&quot;ג. וחזקת מ&quot;ק מעין חזקת ממון ממש הוא דכמו דבחזקת ממון הסברא נותנת שאין להוציא הימנו בלי ראי'. ה&quot;נ אין להוציא מחזקת מ&quot;ק בלי ראי, דכל שידוע שהיתה שלו מתחילה אך שהוא עומד ברה&quot;ר או באגם בי גזא דבעלים איתא. וחשבינן לי' כאלו עדיין הוא מוחזק דדל ספקא מהכא תשאר ביד הבעלים הראשונים:

והנה הרמב&quot;ן ז&quot;ל בכללי תפיסה אשר לו העתיקו מוהרב&quot;א בשיטתו לב&quot;מ בסוגיא דת&quot;כ עמד שם על מה שהקשו הראשונים ז&quot;ל בהאי דפ&quot;ב דכתובות דקאמרי התם לא מגבי גבינן לי' ולא מקרע קרעינן ליה ופירש&quot;י דאי תפס לא מפקינן מיני'. ואלמא דמהני תפיסה לספקא ובתקפו כהן מסקינן דמפקינן מיני', ופיר' ז&quot;ל אבל יש לומר דכל תרי ותרי לא אמרינן אוקי ממונא בחזקת מרי' אלא מאן דתפס תפס ובמטלטלי דספקא דאוריית' הוא וכל ספק דאורייתא אפילו באיסורא נמי לא אמרינן אוקמה אחזקה כדפרישית בקידושין בפ' האומר עכ&quot;ל. ומדבריו נראה לחזקת מר&quot;ק בממונא מכח ח&quot;ק דבאיסורי אתיא, ומש&quot;ה דן לבתרי ותרי לבאיסורי לא מוקמינן אחמ&quot;ק גם בממון לא מוקמינן אחזקת מ&quot;ק. ויש לדחות ולומר דזהו טעמא דהרמב&quot;ן משום דהא דלא מהני תפיסה בספקא הוא משום דדיינינן להתופס בגזלן לאלו הזו אתי לבי די נא בעוד שלא תפס הי' הדין עם הנתבע להמע&quot;ה השתא לתפס אילך מפקינן מיניה ודינינן לי' בגזלנזתא. זהו טעם הדבר דלא מהני תפיסה וכמו שיתבאר בכללים הבאים. ולפי&quot;ז הק' הרמב&quot;ן כמו לבס' איסורא היכי דיש חזקה לאיסורא דיינינן לעובר עליו כעובר על ודאי איסור וסוקלין ושורפין על החזקות. זאפ&quot;ה בס' דתרי ותרי לא דייגינן לי' כעובר על ודאי איסור. ה&quot;נ בס' ממון אך דבכל ס' דיינינן להתופס בגזלנותא ומפקינן מיני' בספק דתרי ותרי לא דיינינן לי' בגזלנותא ולא מפקינן מיני'. והכי משמע לי לישנא דהרמב&quot;ן שכתב ואפי' באיסורי וכו, אלמא דחזקת מרא קמא לאו ח&quot;ק דאיסורא הוא:

וראיתי להרב פ&quot;י ז&quot;ל בפ&quot;ק דב&quot;מ שדעתו דחזקת מ&quot;ק בממון חזקה מעליא היא ומכח חזקה דאיסורא אתיא והיא חשיבא אפי' לאכרועי בענין איסורא. וראייתו מהמקדיש בהמתו לא הקדיש את הכוי והיינו משום חזקת ממון. וגם זה לדעתי אינה ראיה דהתם טעמא אוחרא משום דלא מעייל אינש ממונא לספקא וכדאיתא בפ&quot;ב דנדרים:
(והוי יודע שהרב כנה&quot;ג בכללי קים לי הביא בשם הרב מוהר&quot;ר יחיאל באסן ז&quot;ל שהי, שואל מ&quot;ט אומרים קי&quot;ל בממונא ולא באיסורי. והרי בממון אס אין הלכה כן הוי לי' גזל ביד המיחזק וגזל נמי איסורא הוא. והשיב דבשלמא גבי איסורא אי אזלינן לחומרא יצאנו מידי איסור . אבל כששני, חולקין על ממון אפי' אי לאאמרינן קולא לנתבע אין אנו יוצאין מידי איסור גזל שהרי אם הדין הוא כדברי האומרים להחזיק הוי לי' גזל ביד המוציא ולכן היכי דקיימא ממונא תיקום ע&quot;כ. ושמעתי מחכמי דורנו שיחיו שתמהו על דבריו באמרם שהקושיא מעיקרא ליתא משום דבספק איסורא נמי אזלינן בתר חזקה הן לאסור הן להתיר. *וה'נ איכא חזקה להתירא והיא חזקת ממון או ח&quot;ק. ובמניותי לא נכנסו דבריהם באזני דאפי' אי גימא דחזקת מ&quot;ק היא חזקה המכרעת כדרך שמכרעת חזקה קמייתא בס, איסור. חזקת ממון לחוד בלי חזקת מ&quot;ק ודאי חזקה שאינה מכרעת היא דלאו מקרא ילפינן לה ואין לה ענין לחזקה קמייתא דבאיסורי. וטענת קי&quot;ל מהני אפי' בתפיסת השני שאין לו חזקת מ&quot;ק ועיקר דכל קי&quot;ל הוקם בשביל תפיסת השני כמו שיתבאר להלן. ושפיר הקשה מוהרי&quot;ב ז&quot;ל דאיך מהני תפיסת השני בטענת קיס לי והרי ספק איסורא דגזל הוא ובאיסורי לא מהני קים לי אך גם בדברי מוהרי&quot;ב ז&quot;ל לא נתקררה דעתי העני' שהרי לדידן דקי&quot;ל כשמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב ואפי' רובא מסייע להמוציא לא מפקינן מהמוחזק. ומה יענה התס נהי דמתורח ממונא לא מצינו לאתויי עלי' ניתי עלי' מתורת איסורא שהרי כשהב&quot;ד רואין בא' שעובר על ס' איסור כופין אוהו ומפרישין הימנו וגזל נמי איסורא והתם יצאנו ידי איסור מכל וכל שביד המוציא לא יהיה א סור כיון דרובא מסייע ליה ורובא ממי באיסורא. 

ויראה לי דפירוק' דהאי מילתא כך הוא שלא אסרה התורה את הגזל אלא מה שהוא של חברו מצד הדין אבל מה שהוא שלא מצד הדין לא אסרפה עליו התורה והלכך ס' ממון שהדין בו המע&quot;ה גס דרשא דאיסורא לית בה כשאינו מחזירה. וגם הרב האורו&quot;ת כתב מעין זה דהתורה לא אסרה אלא ודאי גזל והוי כעשירי ודאי ולא עשירי ס'. ואחי אלופי מוהר&quot;ר חייס הכהן נר&quot;ו הקשה אותי לשיטתי דגם חזקת מ&quot;ק לאו חזקה המכרעת היא אלאידהתורה התירה ספקו א&quot;כ ספקות אמאי נכנסין לדיר להתעשר נהי דת&quot;כ מוציאין מידו מ&quot;מ מידי ספיקו לא נפיק אלא שהתורה זכתה לו בספק ולא עדיך מלקוח דפטור מן המעשר ואך דס' הוא דלמא אינו בכור ושלו הוא ס' לא בעי עישורי לעשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק אלא ע&quot;כ דחזקת מ&quot;ק בממון חזקה המכרעת היא ודיינינן ליה כודאי שלו ומש&quot;ה חייב במעשר ושפיר נכנס לדיר להתעשר. ועפ&quot;ז פירש הא דמי־תי התס סיוע דת&quot;כ מוציאין מידו דאי ס&quot;ד אין מוציאין ספקות אמאי נכנסין לדיר נמצא זה פטר ממונו בממונו של כהן.ומאי ראיה דלמא לעולם אין מוציאין ואפ&quot;ה מצי פטר בי' משוס דכל זמן שלא הפס הכהן הרי הוא של הבעלים. 

וכבר כתב הכ&quot;מ בהלכות בכורות דבשביל זה לא חש הרמב&quot;ם להאי סייעתא ע&quot;ש. וע&quot;פ הנז' אתי שפיר דה&quot;ק דבשלמא אי ת&quot;כמוציאין מ&quot;מ שפיר אמרינן דבשביל חזקת מ&quot;ק של הבעלים חשיב כאלו הוא ודאי שלו והויא עשירי ודאי אלא א&quot;א דת&quot;כ א&quot;מ אלמא דחזקת מ&quot;ק אינה מהני להחשיבו כודאי שלי מדמזני תפיסת הכהן נהי דצל זמן שהוא ביד הבעלים זכתה התורה להן לא עדיך מלקוח ואיך פטר נפשי' בי, ע&quot;כ דפח&quot;ח:

ודעתי יותר מסכמת דחזקת מ&quot;ק אינה חזקה המכרעת כמו ח&quot;ק באיסורי אלא מעין חזקת ממון דמסברא ידעינן לה וכמ&quot;ש למעלה. ועיין בטיר ח&quot;מ סי' ר&quot;מ מ&quot;ש בשם הרמ&quot;ה בענין שני שטרות היוצאין ביום אחד מה שנתנו זה לזה והשתמש שם ג&quot;כ בחזקת מ&quot;ק ואס נאמר דחזקת מ&quot;ק חזקה המכרעת מעין ח&quot;ק דאיסורא לא נוכל לכלכל דבריו במשפט ודוק:

=== ז  ===
ובריש פ' הפרה אמר ר&quot;י אמר שמואל זו דברי סומכוס אבל חכמים אומרי' זה כלל גדול בדין הממע&quot;ה ל&quot;ל למימר זכג&quot;ב דאפי' ניזק אומר ברי ומזיק שמא א&quot;נ לכי הא דאיתמר המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן כו' ושמואל אמר יכול לומר לשחיטה מכרתיו לך כי אזלינן בתר רובא באיסורא בממונא לא ושמעינן דחזקת ממון אלימא כ&quot;כ דאפי' ברי ושמא א&quot;נ רובא לא מהכי לאפיקי מיני' אבל יש לעיין לפי מ&quot;ש בסמוך לחלק בין החזקות אי הני כללי שייכי נמי בחזקת מ&quot;ק לחוד ואיהו נמי אלימא טפי ואפי' בברי ושמא או רובא לא מפקינן מינה או דלמה חזקת מ&quot;ק לחודא לא אלימא כ&quot;כ וברי ושמא או רובא מפקי מינה . ואין להוכיח ממימרא דשמואל דקאמר זי דברי סומכוס וכו' ולפי דעת התוס' סומכוס לא פליג אלא על חזקת מ&quot;ק לחוד אבל בחזקת ממון איהו נמי מודה דהמע&quot;ה וכמ&quot;ש התו' שם וגפ' השואל ואפ&quot;ה קאמרי רבנן דאפי' ניזק אומר ברי ומזיק שמא דהמע&quot;ה דיש לדחות דלעולם איירי שהמזיק מוחזק ממש ואפ&quot;ה סובר סומכוס דחולקין כיון דאיהו טוען שמא דבטוען שמא אפי' ח&quot;מ ממש לא מהני אליבא דסומכוס כמ'ש התוס' שם ובטור ח&quot;ח סי' רכ&quot;ג בהמחליך פרה בחמור כתוב בפשיטות דאפי' עומדת באנס והמוכר טוען שמא והלוקח ברי לא מהני ומוקמינן לה בחזקת מ&quot;ק וכ&quot;כ תו' בסי' שצ&quot;ט אבל לא ידעתי מנין הוציא כן הטור. 

ומצאתי להראב&quot;ד ז&quot;ל בחידושיו להיפוך העתיקו מוהרב&quot;א בשיטתו בסוגיא דהמחליך וז&quot;ל &quot;ואם ישאל השואל למה לא הקשו לר&quot;נ מהא מהניתין דהיו לו שני עבדים ושתי שדות וכמו שהקשו למעלה וכשהלוקח אומר גדול והמוכר א&quot;י אמאי זכה בגדול נימא אע&quot;ג דברי ושמא הוא אוקי ממונא בחזקת מרי' ומאי ניהו מוכר אי בעית אימא הא אוקימנא בעומדת באגס ובסימטא ואע&quot;ג דאיכא למימר איקמינהו בחזקת מרא קמא כיון דברי ושמא נינהו לא אמרינן ובין לרבנן ובין לסומטס לברי יהבינן לי' ולא לשמא ואבע&quot;א וכו'&quot; ע&quot;ש. הרי דהראב&quot;ד סובר דברי ושמא עדיך מן חזקת מ&quot;ק לחודא. 

שוב מצאתי ברמב&quot;ן בחידושיו לב&quot;ב בפ' ח&quot;ה דך ל&quot;ד שכתב כדברים האלה ובכל הנך דיני בין בדינא שיחלוקו בשבועה או שלא בשבועה בין בד&quot;ג אי נמי ביהא מונח הני מי לי בברי וברי אבל בברי ושמא בכולהו ברי עדיך דהא ליכא לחד מינייהו חזקה דממונא בין דאיתי' השתא ברשותי' בין דמוקמינן לה אחזקה דרדק כגון המחליך פרה בחמור לרבנן אפי' בברי ושמא דלא קי&quot;ל כסומכוס כלל אלא כרבנן דאמרי' כג&quot;ב המע&quot;ה ואפי' ניזק אומר ברי ומזיק שמא עכ&quot;ל וזה כדעת הטור ונראה דסברי דלרבנן חזקת רדק אלים כחה כמו ח&quot;מ. ועדיין איכא למידק בחזקת ממון לחוד בלא חזקת מ&quot;ק והמזיק טוען שמא ואידך ברי אס בכה&quot;ג אמרינן ג&quot;כ ח&quot;מ עדיך או לא ודבר זה לא מצאתי לו ראי' אך דעתי נוטה דבכה&quot;ג ג&quot;כ ח&quot;מ עדיפא ולענין רובא בהא דקי&quot;ל אין הולכין בממון אחר הרוב או נגד ח&quot;מ לחוד או מ&quot;ק לחוד אזלינן יתבאר לקמן בס&quot;ד בכלל רובא:

=== ח ===

וראיתי לחקור בכל ספק ממונא דקי&quot;ל קולא לנתבע והמע&quot;ה אם קידש הנתבע אשה בהאי ספק ממונא או כשתפס התובע וקידש בו מהו דין הקידושין הללו. ולא מצאתי דין זה מפורש אבל כך דעתי נוטה דלהסוברים דלא מהני תפיסה מספיקא קידושין של הבעלים המה קידושי ודאי כיון דהתורה לא חייבתו להחזירו כשלו הוא ממש והשני שתפס אין בקידושיו חשש קידושין כלל. דאך שהספק במקומו עומד ודלמא שלו הוא מה בכך כיון דמפקינן מיני' נמצא דלא יהיב לה מדעם ולהסוברים דמהני תפיסה בספיקא או בגוונא דמהני וכמו שיתבאר בס&quot;ד קידושי שניהן קידושי ספק נינהו. אלא דאיכא למידק מהא דכתב הרא&quot;ש בפ' מרובה דיאוש אי קונה מדרבנן או לא נידון בספיקא דדינא וקונה ביאוש לחומרא ואם קדש אשה בגזילה דלאחר יאוש צריכה הימנו גט ע&quot;ש משמע דאינה קונה אלא לחומרא לענין אי קידש בו אשה אבל לענין החזרה לבעלים מחויב הוא להחזיר וכ&quot;כ להדיא בטור ח&quot;מ סי' שס&quot;א ואע&quot;ג דסברי דספיקא דדינא הוא ודלמא קונה מדרבנן ואינו חייב להחזיר אינהו לשיטתייהו אזלי דסברי דלא מהני תפיסה לספיקא דדינא וכמו שיתבאר להלן. וכן פירש הרב מגיני שלמה ז&quot;ל ויפה פירש. 

ושמעינן מיני' דאע&quot;פ דמפקינן מיני' אפ&quot;ה אם קדש בו את האשה הרי זו מקודשת מספק וזה נגד דברינו ויש לומר דהתם שאני שהאשה ודאי קונה הדבר הגזול ההוא דע&quot;כ איירי דקדשה בגזל דאחרים וכמ&quot;ש הט&quot;ז באבן העזר סי' כ&quot;ח וכיון דקדשה בגזל דאחרים איהי ודאי קונה אותו דיאוש ושנוי רשות הוא אלא דספיקא דהרא&quot;ש ז&quot;ל הוא דאת&quot;ל יאוש לחודא אינו קונה אף היא אינה מקודש' דבעינן שהבעל יקדש אותה משלו דוקא והכא לאו משלו קיהיב לה. דיאוש לחודא אינה קונה ומש&quot;ה שפיר דן הרא&quot;ש שתהא מקודשת מספק שהרי הספק שקול דלמא יאוש לחודא נמי קונה ושפיר קיהיב לה משלו. אבל בשאר ספיקא דממונא דלא מהני תפיסת השני אין חוששין לקידושין שאפי' אם תאמר שבאמת הוא של התופס השני מה בכך למחר יבאו הבעלים ויוציאו מידה ואין האשה מתקדשת בלא כלום. ועיין בתוס' רי&quot;ד בקידושין דף מ&quot;ח שכתב ראיתי למפרש אחד שפירש בשטר חוב שיש לו על אחרים וכו' ומשמע מדבריו ג&quot;כ דאם תפס השני בספיקא דדינא וקדש בו האשה הרי זה קידושי ספק אבל י&quot;ל דהמפרש ההוא סובר דמהני תפיסה בספיקא דדינא או בפלוגתא דרבוותא אבל שמעינן מיהת מיני' דבגוונא דמהני תפיסה קידושי ספק הם וכמ&quot;ש:

=== ט ===
ובענין ספק ממון עניים מצינו מבוכה בין הראשונים והפוסקים ז&quot;ל</text>
      <sha1>c6qgb7sh332nsz8pynyshm9ksyd96zp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419703</id>
      <parentid>1419702</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T10:04:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A045:ED45:5CC5:5929:C0:6F6D</ip>
      </contributor>
      <comment>/* ז */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33344" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|קונטרס הספיקות|||כלל א|כלל ב}}
{{המרת או.סי.אר2}}
== כלל א ==
{{יישור טקסט|מרכז|'''בו יבואר דכל ספק ממון קולא לנתבע ואפילו הוא טוען שמא ותובע ברי ואפי' קיימא באגם אלא דאית לנתבע חזקת מרא קמא.''' {{ש}}
'''ובו יבואר דין המקדש אשה בספק ממון מהו דין הקידושין הללו. ודין ספק ממון עניים אימת דינו לחומרא ואימת דינו לקולא'''}}
=== א ===

נקטינן ספק ממון לקולא לנתבע דקי&quot;ל כחכמים דסומכוס דאמרי זה כלל בדין המוציא מחבירו עליו הריאה, והלכך כל תיקו דממונא או בעיא דלא איפשטא קולא לנתבע עבדינן. כן הסכימו רוב גדולי הראשוני' ז&quot;ל וכל האחרונים ז&quot;ל. ובהגהת אשר&quot;י פ&quot;ב דב&quot;מ כתב בשם ר&quot;מ ורי&quot;ף דכל תיקו דממונא חולקין ע&quot;כ ואינהו סברי הלכתא כסומכוס דממון המוטל בספק חולקי' וכ&quot;כ הרשב&quot;ם בב&quot;ב דהלכתא כסומכוס אבל אנן לא קי&quot;ל כך אלא כרבנן וכ&quot;כ הרי&quot;ף בפרק הפרה וגם בכל תיקו ובעיא דלא איפשטא פסק דהמע&quot;ה עד שבקצת מקומות סתם לפעור כאילו איפשט' לקולא כמו שיתבאר להלן.

ומ&quot;ש הג&quot;א בשם הרי&quot;ף דחולקים על הרי&quot;ף דשערים נתכוין כמ&quot;ש הרב ז&quot;ל בסי' י' ובסמ&quot;ג עשין ע' כתב ז&quot;ל &quot;ושוין ר&quot;ת (כצ&quot;ל וכן הגיה הרב ז&quot;ל) ורבי משה ורש&quot;י שכמו בתיקו דאיסורא לחומרא מכל וכל כך תיקו דממונא לקולא מכל וכל ולא כדברי רב האי גאון שפירש יחלוקו שאין הלכה כסומכוס ועוד כי אף סומכוס אינו אומר דבריו כי אם בספק שראוי להסתפק כהאי דשור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואינו ידוע אם קודם שנגחה או אחר שנגחה שאף לבעלי דינין הדבר בספק ע&quot;כ: 

ומדבריו למדין דבספיקא דדינא סומכוס נמי מודה דהמע&quot;ה. וכ&quot;כ התוס' בבכורות (מח) דאפי' לסומכוס לא מיסתבר לומר שחולקין בספק זה שחכמים מסופקין בהוראה. וכ&quot;כ הרשב&quot;ם בפ' ג&quot;פ (קס&quot;ו) ז&quot;ל תיקו והמע&quot;ה דכיון דמסתפק דינא לב&quot;ד האיך יוציאו מיד המוחזק ולא דמי לממון המוטל בספק דחולקין דהתם עיקר המעשה אינו ידוע לו איך הי' הלכך פוסקין להן ב&quot;ד את הדין שיחלוקו אבל כל מקום שעלת' ההלכה בתיקו הואיל ואין הדיינין יודעין לפסוק הדין יהיו שיתקין והמחזיק יחזיק במה שבידו עכ&quot;ל. 

וכ&quot;כ בתשובת הגהות מיימון לס' נזיקין סי' ו' ע&quot;ש: וברור שגם הסמ&quot;ג נתכוין להאי טעמא דהרשב&quot;ם ור&quot;ל דלא אמר סומכוס חולקין אלא בספק שראוי להסתפק גם לבעלי דינין והיינו ספק בגוף המעשה אבל ס' דדינא לאו שמי' ספק שיפסוק הדיין ט&quot;פ שיחלוקו והרב ז&quot;ל בסי' ו' פירש בדעת הסמ&quot;ג ע&quot;פ שיטתו שהעלה דס&quot;ד מיקרי טענת ברי ומש&quot;ה בספיקא דדינא גם סומכוס מודה דהמע&quot;ה שהמוחזק יכול לומר אין הדבר ספק אצלי אלא הסברא נוטה לי בבירור שהדין עמי ע&quot;כ. ולא נהירא וצפי' לשיטתו לא הועיל שהרי לרבה בר רב הונא אפי' בברי ממש סובר סומכוס חולקין כדאיתא בריש מציע' והרשב&quot;ם דפוסק כסומכוס אפי' בברי ממש סובר הכי כנרא' מדבריו בב&quot;ב:

=== ב ===

ולדידי קשיא עלוהי דהרשב&quot;ם וסיעתו דסברי דבס&quot;ד גם סומכוס מודה דהמע&quot;ה מהא דשלהי השואל בב&quot;מ דסבר רב נחמן דאפי' בא בסוף החדש כולו למשכיר ובודאי אינו חולק על מתניתין דתני התם להדיא דמעשה בא לפני רשב&quot;ג ור&quot;י ואמרו יחלוקו את חודש העיבור. אלא דר&quot;נ סובר דאינהו כסומכוס ואיהו כרבנן דהמע&quot;ה וקרקע בחזקת בעלים עומדת וכ&quot;כ שם הר&quot;ן והריטב&quot;א וכ&quot;כ התו' בח&quot;ה (לה) והאי דהמשכיר ס&quot;ד הוא דמספקא אי תפס ל' ראשון או לשון אחרון ואפילו הכי סברי רשב&quot;ג ור&quot;י דקאי כסומכוס.

הן אמת שלפי מ&quot;ש המשנה למלך ז&quot;ל בפ&quot;ו משכירות דהאי דשלהי השואל לא דמיא לסד&quot;ד משום דכי אמרי' תפס ל&quot;ר אמרינן דלא מיהדר קא הדר בי' וכי אמרינן תפס ל&quot;א אמרינן מיהדר קהדר בי' וא&quot;כ הספק הוא דלא ידעינן המציאות היכי הוי ומש&quot;ה לא מדמינן אלא לספק דתרי ותרי עכ&quot;ד: 

ולפי דבריו אתי שפיר וגם נוכל להשוות דברי התו' דח&quot;ה הנ&quot;ל לדבריהם דבכורו' שהבאתי בסעיף העבר משום דהאי דשלהי השואל לאו ס&quot;ד הוא. אלא שדברי המש&quot;ל אין נוחין לי בזה דמה בכך שהס' יש לו ענין במציאות מ&quot;מ עיקרו בדינא תליא וס&quot;ד מיקרי ובפרט לפי טעמם דבס&quot;ד כל שאין הדיין יודע הדין על בוריו ישתוק וימשוך ידו הימנו ויחזיק המחזיק וזה שייך גם בהאי ס' דתפס ל&quot;ר אול&quot;א. וגם אני רואה שהרב המש&quot;ל בעצמו מיהדר קהדר בי' בפ' ט&quot;ו מטוען ודן להאי דשלהי השואל בס&quot;ד ע&quot;ש. 

והנראה בעיני בזה ע&quot;פ מ&quot;ש התו' בב&quot;ב (ק&quot;ה) דר&quot;י מספקא לי' התם אי תפס ל&quot;ר או ל&quot;א. ובתמורה ובמרובה אמר ר&quot;י תמורת עולה ותמורת שלמים דבריו קיימין. ובזבחים ובמנחות קאמר ר&quot;י בגמר דבריו אדם נתפס. ותירצו בכולהו הוי לר&quot;י כאלו הוציא שניהן ביחד ולהכי הוי ס' שהרי סותר זא&quot;ז וא&quot;א לומר כאן שדעתו על שניהם. ובמרובה להכי קאמר ר&quot;י תפס לשון שניהם שאין סותר זא&quot;ז והאי דבזבחים ומנחות דמפרש דבריו קאמר בגמר דבריו נתפס עכ&quot;ל. ולפ&quot;ז אפי' אי נאמר דהוי ס&quot;ד מ&quot;מ ספקא מעליא הוא לדון ע&quot;פ יחלוקו לפי שאין חסרון בחוק הדיין. כיון דהוי כאלו הוציא שניהן בבת אחת ואין שום דיין בעולם שיכול להכריע משא&quot;כ שאר ס&quot;ד שאין החסרון בחוק הנדון אלא בחיק הדיין שאינו יודע הדין על בוריו ימשוך ידו וידין מי שלבו שלם בדבר. 

ועפ&quot;ז יכולין אנו ג&quot;כ להשוות שני דיבורי תוס' הנז' אהדדי אלא שמדבריהם בב&quot;ב (ס&quot;ב) משמע ג&quot;כ דלסומכוס אפי' בס&quot;ד חולקין ע&quot;ש ד&quot;ה איתמר וכן דעת הר&quot;ח והרי&quot;ף שבהג&quot;א שהבאתי בסעיף א' ואין להאריך בפלוגת' זו דלדידן דלא קי&quot;ל כסומכוס אין נ&quot;מ בדבר:

=== ג ===
כשם דבספק ממון שהאחד מוחזק בו עבדינן קולא לנתבע והמע&quot;ה ה&quot;נ בדבר שאין שניהם מוחזקין בו וכגון דקיימא באגס או בר'&quot;ה ויש לא' בו חזקת מרא קמא ר&quot;ל שמתחילה הי' שלו ההוא ג&quot;כ נקרא נתבע וקולא לדידי' עבדינן דכמו דאזלינן בפר חזקת המוחזק ממש והיא הנקראת חזקת ממון ממש ה'נ אזלינן בתר חזקה קמייתא בממונא והיא הנקראת חזקת מ&quot;ק ובב&quot;מ (ק) גהמחליף פרה בחמור דמקשה ולחזי ברשותא דמאן קיימא ומשני דקיימא באגס מקשה תו ולוקמה אחזקת נדק ומשני הא מני סומכוס היא אלמא דלרבנן דקי&quot;ל כוותייהו אפי' קיימא באגס מוקמינן לה בחזקת לדק ועל אידך לאתויי ראי'. והרמב&quot;ס בפכ&quot;ב ממכירה פסק גבי מחליף פרה בחמור ושניהם טועגין שמא דיחלוקו. ועיין ב&quot;ח ח&quot;מ סי' רכ&quot;ז שהאריך לבאר טעמו ומכריח שגס דעת הרי&quot;ף כן ועיקר דבריו דאינהו סברי דלא מוקמינן בחזקת מ&quot;ק אלא בברי וברי ואפי' בשמא ושמא ומוחזק ממש אבל שמא ושמא בחזקת מ&quot;ק לחוד לא וט&quot;ש וכבר רמז הה&quot;מ לאותה שיטה. 

וטפ&quot;ז יש ליישב דברי הרי&quot;ף בפ' המפקיד גבי בעיא דאמר הריני משלס וחזר ואמר איני משלם ואינך הבעיות דקבעו התם אי מקני לי' כפילא או לא וסיים הרי&quot;ף דכל אלו עלו בתיקו וחולקין והרא&quot;ש ז&quot;ל תמה שס עליו דבפ' הפרה פסק כרבנן דהמע&quot;ה ואפשר דגבי כפל ליכא חזקה הלכך לכ&quot;ע חולקין אבל אין לשונו משמע כן מדקאמר דקי&quot;ל משמע דאיטא פלוגתא: ועוד דודאי איכא חזקה כיון ומספקא לן אי אקני בהמה לכפילא אוקי צהמה בחזקת בעלים ולא אקני לי, וכן פסקו התוס' דהלכתא כרבנן אלו דבריו ז&quot;ל: 

והנה הקושיא הראשונה לאו קושיא כ&quot;כ דר&quot;ל דהלכה רווחת כך היא וכ&quot;כ הב&quot;ח בסי, רצ&quot;א אבל הקושיא שני' של הרא&quot;ש לא הביא הב&quot;ח כלל ומש&quot;ה כתב שם דגם התו, לא פסקו כרבנן אלא כשאחד מוחזק בו ובכפל זה אין שוס א' מוחזק בו. ותמהני מדוע לא זכר הב&quot;ח מ&quot;ש הרא&quot;ש דה&quot;נ איכא חזקה ור&quot;ל חזקת מ&quot;ק ולדעת התו' דפסקו דהלכתא כרבנן ואפי' בחזקת מ&quot;ק ושניהן עוענין שמא כנראה מדבריהם בסוגי, דהמחליך ובשאר מקומות מהש&quot;ס ומ&quot;מ דברי הריץ מיהו מתיישבין לפי דעת הב&quot;ח דהר&quot;ן לשיטתו דס'ל דלא אזלינן בתר חזקת מ&quot;ק בשמא וס&quot;ד שמא ושמא הוא וגס באורו&quot;ת תירץ דברי הרי&quot;ך דהמפקיד נדד הגז, 

ועיין בט&quot;ז רכ&quot;ג שהאריך ג&quot;כ בביאור דעת הרמב&quot;ם הגז, ויש נפקותא בין פירושא לידי' לפירושו דהב&quot;ח ולא הארכתי בזה לפי שאין נ&quot;מ לדידן גקמיגן כדעת התו, והרא&quot;ש דלעולס מוקמינן אחזקת מ&quot;ק וכמ'ש בעור יש&quot;ע בסי, הנז, ומ&quot;ח דברי הרי&quot;ך י מתיישבין היטב מקושי' הרא'ש ועיין בכלל תיקו כתבנו יישוב אחר לקושי, הנז'.

אמנם דברי הרי&quot;ך קשין בעיני מצד אחר במ&quot;ש דחולקין הכפל, ולמה לא יוכל הגנב לדחות לכל א' ולומר לא שלך נגנב אלא של חבירך. דומיא דפ' יש בכור שני אנשים שלא ביכרו נשותיהם וילדו שני זכרים ונתנו לכהן א' ומת א' מהן בתוך שלשים דכל שלא באו בהרשאה זה מזה מצי הכהן לדחותו ולומר לא שלך מת אלא של חברך כדאמרי' התם. והכא ל&quot;ל דאיירי בבא בהרשאה משוס דאין הרשאה מוטלת לקנסות. ובפרט לפי דעת הרי&quot;ך דפוסק במרובה דלא כתבינן אורכתא אמטלטלי דכפרי' ע&quot;ש. וכעת לא מצאתי ישוב לזה:

=== ד ===

ודע שהרב ז&quot;ל דעתו בש&quot;ך סי' צ&quot;א דלא מוקמינן אחזקת מ&quot;ק אלא בדבר שאין שניהן מוחזקין בו אבל אס שניהן אדוקין בו או דקיימא ברשות של שניהם לא. ורב אחי ומורי ש&quot;ן האריך ביה והעלה דלעולם מוקמינן אחזקת מ&quot;ק. ולדעתי נראה להכריע דבשניהן אדוקין בו לא אזלינן בתר חזקת מ&quot;ק משום דלא עדיפא חזקת כדק לאפוקי מחזקת ממון דאידך. וכבר כתבנו דזהו טעמא דסומכוס דלא ס&quot;ל ח, מ&quot;ק משום דסובר דממון המוטל בספק חשיב כאלו שניהן מוחזקין בו וכמ&quot;ש התו' בפ, השואל. אבל בחצר של שניהן נראה דלא כש&quot;ך ואזלינן בו בתר ח, מ&quot;ק. וכדמוכח בסוגיא דהמחליך דאחר דאוקמה דקיימא באגס וסימטא מקשה תו ולוקמה אחזקת מ&quot;ק ואגס וסימטא חצר של שניהן הוא. וההפרש בין חצר של שניהן או שניהן אדוקין בו הוא משוס דחצר של שניהן כל א, מהן שבא להשתמש בו בתחילה המקום ההוא שלו ומדש תום, בפ' הספינה ובקידושין בשם ר, חיים דמש&quot;ה מסירה אינו קונה בסימטא ובחצר של שניהן ע&quot;ש והלכך כשהספק נופל על דבר הנידון שפיר מוקמינן בח' מ'ק לומר ששלו הוא ולא מיקרי מוציא מח, ממון דאידך דגם המקום נגרר אחרי מי שהחפץ שלו:

ודע דכמו דאזליני בתר חזקת מרא קמא לבד הכי נמי אזלינן בתר חזקת ממון לבד כלומר שאין עמה חזקת מרא קמא וכמ&quot;ש הרמב&quot;ן בדיני תפיסה. דבס' ממון שאין שום א, מוחזק בו וגס אין לאחד בו חזקת מ&quot;ק ותפס א' מהן מהני תפיסתו. וזהו לדעתי טעמא דמילתא רהפקיד טלה אצל בעה&quot;ב והניחה עם שלו ומת אחד מהן ואינו ידוע איזהו המע&quot;ה. כדאיתא בבכורות (יח) ונתבאר בטור וש'ע ירד סי, שי'ז. והתם ליכא ח, מ&quot;ק לבעה'ב שהרי אנו מסופקין בטלה הנשאר דלמא מעולם של המפקיד הוא. מ&quot;מ ח&quot;מ לחודא מיהו איכא לבעה&quot;ב ואיהו נמי מהני היכי דליכא לאידך ח, מ&quot;ק המנגדתה. ובתו, דהמחליך בד&quot;ה ולח!י אחר שכתבו דאס היה הלוקח טוען שמא לא היפה מועלת תפיסתו מספק כתבו ז&quot;לולא דמי לאחד שהפקיד טלה אצל בעה&quot;ב וכו, דהמפקיד הוי המנדה ומועלת ח, בעה&quot;ב אך שטוען ס, דהתס ודאי הי' מוחזק בטלה חי מעיקרא אבל כאן לא הוחזק הלוקח מעולם בולד זה ע&quot;כ ולא ידעתי מי הכניסם לדוחק הזה דנשלמא ח&quot;מ הלוקח בהאי דהמחליך דין הוא שלא ההני נגד ח, מ&quot;ק של המוכר כמו ת&quot;כ דמוציאין מידו. אבל גבי המפקיד מלה אצל צעה&quot;ב דליכא ח' מ&quot;ק כלל לא לזה ולא* לזה ובכה&quot;ג הדבר פשוט וח&quot;מ לחודא נמי ממי: 

=== ה ===

וראוי להתבונן חזקת מ&quot;ק בממונא מנלן דאזלינן בתרה בשלמא חזקת ממון מהסברא שמיע להו כדאמרי' בריש הפרה סברא הוא וכו'. אבל חזקת מ&quot;ק שאין שום אחד מוחזק בו שיד שניהן שוה בו מנלן דלוקמה בחזקת מ&quot;ק ועל אידך שדינן לאתויי ראי', ואפשר לומר דחזקת מ&quot;ק בממון מכח חזקה קמייתא דאיסורא הוא דאתיא. וכמו דבכל ס' איסורא מעמידן הדבר בחזקת מה שהי' מתחילה קודם שנולד הספק בין להתירא בין לאיסורא כדיליף בפ&quot;ק דחולין. ה&quot;נ בממון כשנולד בו ס' אם הוא של ראובן או שלשמעון מעמידן אותו בחזקת מי שהי, מתחילה. אבל קשה דא&quot;כ מ&quot;ט דסומכוס דפליג על חזקת מ&quot;ק בממון וכי ס&quot;ד לומר דאיהו יפלוג נמי על ח&quot;ק באיסורא. ואפשר לומר דטעמא דסומכוס משום דסובר דכל ממון המוטל בס' חשיב כאלו שניהן מוחזקין כמ&quot;ש התו' בפ' השואל דחשיב אליבי' כאלו כ&quot;א מוחזק במחצה ומש&quot;ה לא אזלינן בי, בתר מ&quot;ק נגד חזקת ממון. אבל לרבנן לא מיחשיב כאלו כ&quot;א מוחזק במחצה וכיון דאין כאן חזקת ממון אזלינן בתר חזקת מ&quot;ק כמו באיסורי בתר מ&quot;ק. ואפשר עוד לומר לחזקת מ&quot;ק בממון לא מחזק דבאיסורי אתיא דממונא מאיסורא לא ילפינן בכה&quot;ג. וחזקת מ&quot;ק מעין חזקת ממון ממש הוא דכמו דבחזקת ממון הסברא נותנת שאין להוציא הימנו בלי ראי'. ה&quot;נ אין להוציא מחזקת מ&quot;ק בלי ראי, דכל שידוע שהיתה שלו מתחילה אך שהוא עומד ברה&quot;ר או באגם בי גזא דבעלים איתא. וחשבינן לי' כאלו עדיין הוא מוחזק דדל ספקא מהכא תשאר ביד הבעלים הראשונים:

והנה הרמב&quot;ן ז&quot;ל בכללי תפיסה אשר לו העתיקו מוהרב&quot;א בשיטתו לב&quot;מ בסוגיא דת&quot;כ עמד שם על מה שהקשו הראשונים ז&quot;ל בהאי דפ&quot;ב דכתובות דקאמרי התם לא מגבי גבינן לי' ולא מקרע קרעינן ליה ופירש&quot;י דאי תפס לא מפקינן מיני'. ואלמא דמהני תפיסה לספקא ובתקפו כהן מסקינן דמפקינן מיני', ופיר' ז&quot;ל אבל יש לומר דכל תרי ותרי לא אמרינן אוקי ממונא בחזקת מרי' אלא מאן דתפס תפס ובמטלטלי דספקא דאוריית' הוא וכל ספק דאורייתא אפילו באיסורא נמי לא אמרינן אוקמה אחזקה כדפרישית בקידושין בפ' האומר עכ&quot;ל. ומדבריו נראה לחזקת מר&quot;ק בממונא מכח ח&quot;ק דבאיסורי אתיא, ומש&quot;ה דן לבתרי ותרי לבאיסורי לא מוקמינן אחמ&quot;ק גם בממון לא מוקמינן אחזקת מ&quot;ק. ויש לדחות ולומר דזהו טעמא דהרמב&quot;ן משום דהא דלא מהני תפיסה בספקא הוא משום דדיינינן להתופס בגזלן לאלו הזו אתי לבי די נא בעוד שלא תפס הי' הדין עם הנתבע להמע&quot;ה השתא לתפס אילך מפקינן מיניה ודינינן לי' בגזלנזתא. זהו טעם הדבר דלא מהני תפיסה וכמו שיתבאר בכללים הבאים. ולפי&quot;ז הק' הרמב&quot;ן כמו לבס' איסורא היכי דיש חזקה לאיסורא דיינינן לעובר עליו כעובר על ודאי איסור וסוקלין ושורפין על החזקות. זאפ&quot;ה בס' דתרי ותרי לא דייגינן לי' כעובר על ודאי איסור. ה&quot;נ בס' ממון אך דבכל ס' דיינינן להתופס בגזלנותא ומפקינן מיני' בספק דתרי ותרי לא דיינינן לי' בגזלנותא ולא מפקינן מיני'. והכי משמע לי לישנא דהרמב&quot;ן שכתב ואפי' באיסורי וכו, אלמא דחזקת מרא קמא לאו ח&quot;ק דאיסורא הוא:

וראיתי להרב פ&quot;י ז&quot;ל בפ&quot;ק דב&quot;מ שדעתו דחזקת מ&quot;ק בממון חזקה מעליא היא ומכח חזקה דאיסורא אתיא והיא חשיבא אפי' לאכרועי בענין איסורא. וראייתו מהמקדיש בהמתו לא הקדיש את הכוי והיינו משום חזקת ממון. וגם זה לדעתי אינה ראיה דהתם טעמא אוחרא משום דלא מעייל אינש ממונא לספקא וכדאיתא בפ&quot;ב דנדרים:
(והוי יודע שהרב כנה&quot;ג בכללי קים לי הביא בשם הרב מוהר&quot;ר יחיאל באסן ז&quot;ל שהי, שואל מ&quot;ט אומרים קי&quot;ל בממונא ולא באיסורי. והרי בממון אס אין הלכה כן הוי לי' גזל ביד המיחזק וגזל נמי איסורא הוא. והשיב דבשלמא גבי איסורא אי אזלינן לחומרא יצאנו מידי איסור . אבל כששני, חולקין על ממון אפי' אי לאאמרינן קולא לנתבע אין אנו יוצאין מידי איסור גזל שהרי אם הדין הוא כדברי האומרים להחזיק הוי לי' גזל ביד המוציא ולכן היכי דקיימא ממונא תיקום ע&quot;כ. ושמעתי מחכמי דורנו שיחיו שתמהו על דבריו באמרם שהקושיא מעיקרא ליתא משום דבספק איסורא נמי אזלינן בתר חזקה הן לאסור הן להתיר. *וה'נ איכא חזקה להתירא והיא חזקת ממון או ח&quot;ק. ובמניותי לא נכנסו דבריהם באזני דאפי' אי גימא דחזקת מ&quot;ק היא חזקה המכרעת כדרך שמכרעת חזקה קמייתא בס, איסור. חזקת ממון לחוד בלי חזקת מ&quot;ק ודאי חזקה שאינה מכרעת היא דלאו מקרא ילפינן לה ואין לה ענין לחזקה קמייתא דבאיסורי. וטענת קי&quot;ל מהני אפי' בתפיסת השני שאין לו חזקת מ&quot;ק ועיקר דכל קי&quot;ל הוקם בשביל תפיסת השני כמו שיתבאר להלן. ושפיר הקשה מוהרי&quot;ב ז&quot;ל דאיך מהני תפיסת השני בטענת קיס לי והרי ספק איסורא דגזל הוא ובאיסורי לא מהני קים לי אך גם בדברי מוהרי&quot;ב ז&quot;ל לא נתקררה דעתי העני' שהרי לדידן דקי&quot;ל כשמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב ואפי' רובא מסייע להמוציא לא מפקינן מהמוחזק. ומה יענה התס נהי דמתורח ממונא לא מצינו לאתויי עלי' ניתי עלי' מתורת איסורא שהרי כשהב&quot;ד רואין בא' שעובר על ס' איסור כופין אוהו ומפרישין הימנו וגזל נמי איסורא והתם יצאנו ידי איסור מכל וכל שביד המוציא לא יהיה א סור כיון דרובא מסייע ליה ורובא ממי באיסורא. 

ויראה לי דפירוק' דהאי מילתא כך הוא שלא אסרה התורה את הגזל אלא מה שהוא של חברו מצד הדין אבל מה שהוא שלא מצד הדין לא אסרפה עליו התורה והלכך ס' ממון שהדין בו המע&quot;ה גס דרשא דאיסורא לית בה כשאינו מחזירה. וגם הרב האורו&quot;ת כתב מעין זה דהתורה לא אסרה אלא ודאי גזל והוי כעשירי ודאי ולא עשירי ס'. ואחי אלופי מוהר&quot;ר חייס הכהן נר&quot;ו הקשה אותי לשיטתי דגם חזקת מ&quot;ק לאו חזקה המכרעת היא אלאידהתורה התירה ספקו א&quot;כ ספקות אמאי נכנסין לדיר להתעשר נהי דת&quot;כ מוציאין מידו מ&quot;מ מידי ספיקו לא נפיק אלא שהתורה זכתה לו בספק ולא עדיך מלקוח דפטור מן המעשר ואך דס' הוא דלמא אינו בכור ושלו הוא ס' לא בעי עישורי לעשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק אלא ע&quot;כ דחזקת מ&quot;ק בממון חזקה המכרעת היא ודיינינן ליה כודאי שלו ומש&quot;ה חייב במעשר ושפיר נכנס לדיר להתעשר. ועפ&quot;ז פירש הא דמי־תי התס סיוע דת&quot;כ מוציאין מידו דאי ס&quot;ד אין מוציאין ספקות אמאי נכנסין לדיר נמצא זה פטר ממונו בממונו של כהן.ומאי ראיה דלמא לעולם אין מוציאין ואפ&quot;ה מצי פטר בי' משוס דכל זמן שלא הפס הכהן הרי הוא של הבעלים. 

וכבר כתב הכ&quot;מ בהלכות בכורות דבשביל זה לא חש הרמב&quot;ם להאי סייעתא ע&quot;ש. וע&quot;פ הנז' אתי שפיר דה&quot;ק דבשלמא אי ת&quot;כמוציאין מ&quot;מ שפיר אמרינן דבשביל חזקת מ&quot;ק של הבעלים חשיב כאלו הוא ודאי שלו והויא עשירי ודאי אלא א&quot;א דת&quot;כ א&quot;מ אלמא דחזקת מ&quot;ק אינה מהני להחשיבו כודאי שלי מדמזני תפיסת הכהן נהי דצל זמן שהוא ביד הבעלים זכתה התורה להן לא עדיך מלקוח ואיך פטר נפשי' בי, ע&quot;כ דפח&quot;ח:

ודעתי יותר מסכמת דחזקת מ&quot;ק אינה חזקה המכרעת כמו ח&quot;ק באיסורי אלא מעין חזקת ממון דמסברא ידעינן לה וכמ&quot;ש למעלה. ועיין בטיר ח&quot;מ סי' ר&quot;מ מ&quot;ש בשם הרמ&quot;ה בענין שני שטרות היוצאין ביום אחד מה שנתנו זה לזה והשתמש שם ג&quot;כ בחזקת מ&quot;ק ואס נאמר דחזקת מ&quot;ק חזקה המכרעת מעין ח&quot;ק דאיסורא לא נוכל לכלכל דבריו במשפט ודוק:

=== ז  ===
ובריש פ' הפרה אמר ר&quot;י אמר שמואל זו דברי סומכוס אבל חכמים אומרי' זה כלל גדול בדין הממע&quot;ה ל&quot;ל למימר זכג&quot;ב דאפי' ניזק אומר ברי ומזיק שמא א&quot;נ לכי הא דאיתמר המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן כו' ושמואל אמר יכול לומר לשחיטה מכרתיו לך כי אזלינן בתר רובא באיסורא בממונא לא ושמעינן דחזקת ממון אלימא כ&quot;כ דאפי' ברי ושמא א&quot;נ רובא לא מהכי לאפיקי מיני' אבל יש לעיין לפי מ&quot;ש בסמוך לחלק בין החזקות אי הני כללי שייכי נמי בחזקת מ&quot;ק לחוד ואיהו נמי אלימא טפי ואפי' בברי ושמא או רובא לא מפקינן מינה או דלמה חזקת מ&quot;ק לחודא לא אלימא כ&quot;כ וברי ושמא או רובא מפקי מינה . ואין להוכיח ממימרא דשמואל דקאמר זי דברי סומכוס וכו' ולפי דעת התוס' סומכוס לא פליג אלא על חזקת מ&quot;ק לחוד אבל בחזקת ממון איהו נמי מודה דהמע&quot;ה וכמ&quot;ש התו' שם וגפ' השואל ואפ&quot;ה קאמרי רבנן דאפי' ניזק אומר ברי ומזיק שמא דהמע&quot;ה דיש לדחות דלעולם איירי שהמזיק מוחזק ממש ואפ&quot;ה סובר סומכוס דחולקין כיון דאיהו טוען שמא דבטוען שמא אפי' ח&quot;מ ממש לא מהני אליבא דסומכוס כמ'ש התוס' שם ובטור ח&quot;ח סי' רכ&quot;ג בהמחליך פרה בחמור כתוב בפשיטות דאפי' עומדת באנס והמוכר טוען שמא והלוקח ברי לא מהני ומוקמינן לה בחזקת מ&quot;ק וכ&quot;כ תו' בסי' שצ&quot;ט אבל לא ידעתי מנין הוציא כן הטור. 

ומצאתי להראב&quot;ד ז&quot;ל בחידושיו להיפוך העתיקו מוהרב&quot;א בשיטתו בסוגיא דהמחליך וז&quot;ל &quot;ואם ישאל השואל למה לא הקשו לר&quot;נ מהא מהניתין דהיו לו שני עבדים ושתי שדות וכמו שהקשו למעלה וכשהלוקח אומר גדול והמוכר א&quot;י אמאי זכה בגדול נימא אע&quot;ג דברי ושמא הוא אוקי ממונא בחזקת מרי' ומאי ניהו מוכר אי בעית אימא הא אוקימנא בעומדת באגם ובסימטא ואע&quot;ג דאיכא למימר איקמינהו בחזקת מרא קמא כיון דברי ושמא נינהו לא אמרינן ובין לרבנן ובין לסומטס לברי יהבינן לי' ולא לשמא ואבע&quot;א וכו'&quot; ע&quot;ש. הרי דהראב&quot;ד סובר דברי ושמא עדיך מן חזקת מ&quot;ק לחודא. 

שוב מצאתי ברמב&quot;ן בחידושיו לב&quot;ב בפ' ח&quot;ה דך ל&quot;ד שכתב כדברים האלה ובכל הנך דיני בין בדינא שיחלוקו בשבועה או שלא בשבועה בין בד&quot;ג אי נמי ביהא מונח הני מי לי בברי וברי אבל בברי ושמא בכולהו ברי עדיך דהא ליכא לחד מינייהו חזקה דממונא בין דאיתי' השתא ברשותי' בין דמוקמינן לה אחזקה דרדק כגון המחליך פרה בחמור לרבנן אפי' בברי ושמא דלא קי&quot;ל כסומכוס כלל אלא כרבנן דאמרי' כג&quot;ב המע&quot;ה ואפי' ניזק אומר ברי ומזיק שמא עכ&quot;ל וזה כדעת הטור ונראה דסברי דלרבנן חזקת רדק אלים כחה כמו ח&quot;מ. ועדיין איכא למידק בחזקת ממון לחוד בלא חזקת מ&quot;ק והמזיק טוען שמא ואידך ברי אס בכה&quot;ג אמרינן ג&quot;כ ח&quot;מ עדיך או לא ודבר זה לא מצאתי לו ראי' אך דעתי נוטה דבכה&quot;ג ג&quot;כ ח&quot;מ עדיפא ולענין רובא בהא דקי&quot;ל אין הולכין בממון אחר הרוב או נגד ח&quot;מ לחוד או מ&quot;ק לחוד אזלינן יתבאר לקמן בס&quot;ד בכלל רובא:

=== ח ===

וראיתי לחקור בכל ספק ממונא דקי&quot;ל קולא לנתבע והמע&quot;ה אם קידש הנתבע אשה בהאי ספק ממונא או כשתפס התובע וקידש בו מהו דין הקידושין הללו. ולא מצאתי דין זה מפורש אבל כך דעתי נוטה דלהסוברים דלא מהני תפיסה מספיקא קידושין של הבעלים המה קידושי ודאי כיון דהתורה לא חייבתו להחזירו כשלו הוא ממש והשני שתפס אין בקידושיו חשש קידושין כלל. דאך שהספק במקומו עומד ודלמא שלו הוא מה בכך כיון דמפקינן מיני' נמצא דלא יהיב לה מדעם ולהסוברים דמהני תפיסה בספיקא או בגוונא דמהני וכמו שיתבאר בס&quot;ד קידושי שניהן קידושי ספק נינהו. אלא דאיכא למידק מהא דכתב הרא&quot;ש בפ' מרובה דיאוש אי קונה מדרבנן או לא נידון בספיקא דדינא וקונה ביאוש לחומרא ואם קדש אשה בגזילה דלאחר יאוש צריכה הימנו גט ע&quot;ש משמע דאינה קונה אלא לחומרא לענין אי קידש בו אשה אבל לענין החזרה לבעלים מחויב הוא להחזיר וכ&quot;כ להדיא בטור ח&quot;מ סי' שס&quot;א ואע&quot;ג דסברי דספיקא דדינא הוא ודלמא קונה מדרבנן ואינו חייב להחזיר אינהו לשיטתייהו אזלי דסברי דלא מהני תפיסה לספיקא דדינא וכמו שיתבאר להלן. וכן פירש הרב מגיני שלמה ז&quot;ל ויפה פירש. 

ושמעינן מיני' דאע&quot;פ דמפקינן מיני' אפ&quot;ה אם קדש בו את האשה הרי זו מקודשת מספק וזה נגד דברינו ויש לומר דהתם שאני שהאשה ודאי קונה הדבר הגזול ההוא דע&quot;כ איירי דקדשה בגזל דאחרים וכמ&quot;ש הט&quot;ז באבן העזר סי' כ&quot;ח וכיון דקדשה בגזל דאחרים איהי ודאי קונה אותו דיאוש ושנוי רשות הוא אלא דספיקא דהרא&quot;ש ז&quot;ל הוא דאת&quot;ל יאוש לחודא אינו קונה אף היא אינה מקודש' דבעינן שהבעל יקדש אותה משלו דוקא והכא לאו משלו קיהיב לה. דיאוש לחודא אינה קונה ומש&quot;ה שפיר דן הרא&quot;ש שתהא מקודשת מספק שהרי הספק שקול דלמא יאוש לחודא נמי קונה ושפיר קיהיב לה משלו. אבל בשאר ספיקא דממונא דלא מהני תפיסת השני אין חוששין לקידושין שאפי' אם תאמר שבאמת הוא של התופס השני מה בכך למחר יבאו הבעלים ויוציאו מידה ואין האשה מתקדשת בלא כלום. ועיין בתוס' רי&quot;ד בקידושין דף מ&quot;ח שכתב ראיתי למפרש אחד שפירש בשטר חוב שיש לו על אחרים וכו' ומשמע מדבריו ג&quot;כ דאם תפס השני בספיקא דדינא וקדש בו האשה הרי זה קידושי ספק אבל י&quot;ל דהמפרש ההוא סובר דמהני תפיסה בספיקא דדינא או בפלוגתא דרבוותא אבל שמעינן מיהת מיני' דבגוונא דמהני תפיסה קידושי ספק הם וכמ&quot;ש:

=== ט ===
ובענין ספק ממון עניים מצינו מבוכה בין הראשונים והפוסקים ז&quot;ל</text>
      <sha1>601jbewhte7p7k2kj9gwt1dzckurfif</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אברבנאל על דברים יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>369908</id>
    <revision>
      <id>1419685</id>
      <parentid>927542</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T07:11:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49977" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אברבנאל|על דברים|י|יא|יב}}
{{המרת או.סי.אר2}}
=== פסוק ח ===

ושמרתם את כל המצוה וגו' עד סוף כל הפרש': 

הנה זה הוא הכלל היוצא מכל הדברים אשר קדמו. וענינו שאחרי אשר ראית' בעיניכ' הטובו' העצומות וההצלחו' הגדולות והנוראות אשר עשה אתך הש&quot;י. וראיתם ג&quot;כ העונשים אשר שלם לשונאיו. הנה ראוי לך ג&quot;כ שתזהר בשמירת המצות. ר&quot;ל אם מצות עשה אשר יעבוד האדם לבוראו מפאת האהב'. ואם ההתרחק מהחטא במצות לא תעשה אשר תבא מפאת הירא' כמו שזכר למען תזכו לשכר המקווה והנמשך מהם. וזכר מיני השכר כפי מעלתם. אם ראשונ' ירושת הארץ ונחלתם וזהו למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ. ר&quot;ל כי יד ה' החזקה תחזיק שומרי מצותיו. ולא תחזיק ביד מרעים. ושכר שני ההתמדה בארץ ושלא תהיו גולי' ממנה. וע&quot;ז אמר ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכ'. ושכר שלישי שבהיותכם בארץ תהיה תמיד שבעה ורעננה זבת חלב ודבש. ר&quot;ל כדי שיתן הקב&quot;ה לכם ולזרעכם אחריכם את הארץ. באופן שתהי' תמיד ארץ זבת חלב ודבש. וביאר מיד אליהם איך ייוחס השכר הזה השלישי אליו ית'. כי אחרי שנתן להם את הארץ הרי היא טובה או רעה ואיך א&quot;כ יעשה תמיד ארץ זבת חלב ודבש או נעדרת מזה. ולבאר זה אמר כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם ששם היית זורע זרעך ומשקה את הארץ ממי נילוס כמו שישקה אדם ברגלו לגן הירק. ולפ&quot;ז לא היתה ארץ מצרים צריכה לגשמי'. אמנם הארץ אשר אתם עוברי' שמה לרשתה אינה כן. כי אם היא ארץ הרים ובקעות ואין שם נהר שישקה את הארץ. אבל היא למטר השמים תשתה מים ר&quot;ל שלא יכנסו המים בתוכה כי אם בבואם מהמטר ולא מנהר כמצרי'. ולכן לא בכחך ועוצם ידך תעשה חיל בארץ ההוא. כי כל עבודתה הם המצות ותצטרך לכוון לבך לשמים כדי ש ברך את הארץ במטר בעתו. כי הוא יתב' הדורש אותה ותמיד עיני ה' אלהיך בה לא אחת ולא שתים פעמים בשנה. כי אם תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. כי בכל הימים ובכל החדשים ידרוש אותה אם בהורדת המטר כשיצטרך אליו ואם במנעו כשיזיק ואם בהתחדש הרוחות או הכאת השמש כפי הצורך לברכת התבואות. וכבר זכר הרמב&quot;ן שהפרש' הזאת תזהיר כמנהגו שלעולם וממנה נלמוד כי אע&quot;פ שהכל ברשות הקב&quot;ה ויקל אצלו להאביד יושבי מצרים ולהוביש נהרות'. הנה ארץ כנען תאבד יותר מהרה בשלא יוריד עליה מטרות עוזו. והיא כענין החולה שצריך זכות ותפלה לשירפאהו הש&quot;י יותר מהבריא כשלא בא עליו שום חולי וכן היא המדה בעשיר ובעני ומאיר עיני שניהם ה'. ומפני שאמר ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה. דרשו חז&quot;ל בספרי דף ל&quot;ה ע&quot;א וכי שאר הארצות איננו דורש והכתיב (איוב ל״ח:כ״ו) להמטיר על ארץ לא איש כביכול אינו דורש אלא אותה וע&quot;י אותה הדרישה דורש כל שאר הדרישו' ירצו בזה שהיא מושגחת בהשגח' פרטית ושאר הארצו' בהשגחה כוללת. ותכלית דבריו הוא שאחרי שהכל בידו והוא דורש אותה הארץ ביחוד. דע נא וראה כי אם שמוע תשמעו אל מצותיו לאהבה את ה' שהוא התכלית האמתי ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכ'. כי מרוב האהב' תהיה העבוד' שלמה בכל לב ובכל נפש ובכל מאד כמו שזכרתי הנה אז תזכו לשכר המגיע מהמצו'. כי עם היות שאתם תעבדו אותו מאהב' הנה מעצמו יתן לכם שכר פעולתכ' והוא אמרו ונתתי מטר ארצכם בעתו. כי זו היא הדרישה אשר זכר שידרוש את הארץ תמיד. והנה אמר ונתתי מטר ארצכם בעתו בהיות משה הוא המדבר בשם ה' הנותן את המטר לפי שזכר לאהבה את ה' אלהיכ'. ולכן דבר הדברי' האלה בשמו ואמר בעתו להגיד שיתן המטר בזמן הראוי אליו כפי צורך הארץ. וחז&quot;ל דרשו בויקרא רבה פרשה ל&quot;ו וספרא דף רנ&quot;ב עמוד ב' שיבא המטר בלילות כדי שלא יפסוק מלאכת' ביום. ופעם יהיה יורה ופעם מלקוש שהם הצריכים בראשית השנה ובאחרית'. ואספת דגנך תירשך ויצהרך. ר&quot;ל שלא ימנעוהו האויבים ממנו. ולא זכר שאר הפירות לפי שאלה הם העקר ומלבד התבואות הצריכו' לאדם עוד יתן בירידת המטר עשב בשדך לבהמתך וכמו שכתב רש&quot;י באופן שלא תצטרך להוליכם במדבר. או שתהי' התבואה כל כך שיאכלו ממנה הבהמו'. ומלבד שיתברכו התבואות באופן הנזכר. עוד יתברכו שתאכלו ותשבעו. והרי לך בזה השכר המקווה מהמצות: 

עוד זכר הענש המגיע מהחטאי' שבעבורם תהיה הירא' מעלה הכרחית לאדם. וע&quot;ז אמר השמרו לכם פן יפתה לבבכם. כי השמירה והירא' ענינם א'. ואמר שאז יחרה אף ה' בהם. ר&quot;ל כי בעבור שלא יראתם מלהקציפו יקצוף עליכם ויעצור את השמי' ולא יהיה מטר. ולפי שענין התבואות השמי' הם הפועלי' אותם בתנועותיהם והארץ מתפעלת. לכן אמר ועצר את השמי' ולא יהיה מטר שהוא הפועל והאדמ' גם היא מצד טבעה תעקר ולא תהי' הגונה ומוכנת לתולדת התבואות וזהו והאדמה לא תתן את יבולה. על דרך מה שאמר (פ' בחקותי) ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה. ומהעדר המטר וחוסר התבואות תבאו לאבדן במעט מהזמן מעל הארץ הטוב' אשר אנכי נותן לכם ר&quot;ל אשר אנכי נתתי לכם להיותה טובה זבת חלב ודבש. הרי לך שבהעצר המטר לא לבד תאבדנה התבואו'. אבל גם אתם תאבדו מן הארץ. הנה ביאר בז' שעבוד' הארץ האמתית היא באהבה וביראה לפי שימשכו מהם התועלו' הגדולו' והעצומו' אשר זכר בעצם הארץ ודשנותה. ובספרי ר' שמעון בן יוחאי אומר ככר ומקל ירדו כרוכים מן השמי'. אמר להם אם עשיתם את התור' הרי ככר לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות. והיכן פירושו של דבר (ישעי' א') אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו. ר' אליעזר המודעי אומר ספר וסייף יצאו כרוכים מן השמי'. אמר להם אם אתם עושים את התורה הכתוב' בזה הרי אתם נצולים מזה. ואם לאו אתם לוקין וכו'. היכן פירושו של דבר (פ' בראשי') ויגרש את האדם וגו'. ואת להט החרב המתהפכת וגו'. הנה רשב&quot;י עשה המשל בככר שהוא המורה על רוב הטוב' ובמקל שהוא הענש. ועם הענש הקטן שאינו דבר ממית כדי לכלול השכר הנמשך מהאהב'. והענש אשר עליו תהי' הירא'. אמנם ר' אליעזר המודעי אמר שלא הוצרך הקב&quot;ה ליעדם בשכר. כי אם ביראת הענש. וגם זה מופלג וגדול כסייף לא קטן כמקל. והנה שם בספרי פירשו הפרש' הזאת כלה בשבחה של א&quot;י. כמו שכתב (דברי' י') רש&quot;י ז&quot;ל. אבל הנראה כפי פשט הדברים וקשור הפרשיות הוא מה שכתבתי. והיעודים האל' כלם מורים שהם כנגד הצבור. כי לא יעשה הקב&quot;ה הנסים לתת את מטר הארץ בעתו ולהוסיף התבואו' או שיעצור את השמי' ויבשו רק על מעשה רוב העם. אבל היחיד בזכותו הוא יחיה ובעונו ימות. והבינוני' בדרך מנהגו של עולם יעשה עמהם טובה כדרכם וכעלילות' וכמו שכתב הרמב&quot;ן. והנה צוה משה אדונינו לישראל שישימו הדברי' האל' על לבבם ועל נפשם. ר&quot;ל שיעיינו בהם וישימו אליה' לב תמיד ושיזכרו אותם ויעשו סימני' לזכרונ'. כמו שאמ' (ירמי' ל&quot;א) הציבי לך ציונים שיתי לבך למסיל'. וזהו אמרו לאות על ידכם ולטטפות בין עיניכ' וצוה שילמדו אותם את בניהם ויכתבום על מזוזות הבתים כמו שבא כל זה בפרש' היחוד לפי שאלה הם גופי תורה במעשיות כמו שהיחוד הוא באמונו' ולכן נתחברו הפרשיו' האלה בתפלין. והמפרשי' אמרו שנשנו המצו' האל' בכאן לומר שהן חובת הגוף. ואנחנו חייבי' בהם גם בגלות ולכן נזכרו אחריו. ומדברי רבותינו ז&quot;ל בספרי הוא וגם הוא נכון. ואמנם אמרו אחר זה למען ירבו ימיכם כפי דרך חכמינו ז&quot;ל יהי' פירושו למען תשבו על הארץ ותאריכו ימים עליה. וכפי מה שפירשתי יתן הסבה למה ירבה הסימנין והשמיר' והזכיר' ע&quot;ז ואמר שאינו מפני רבוי התבואו' והעושר. כי לא היה זה כל כך נחשב בעיניו כי אם בעבור שירבו ימיהם וימי בניהם על האדמ' אשר נשבע ה' לאבותם לתת להם שהית' אותה שבועה לנצח נצחים לא לזמן קרוב. והיה חפץ הש&quot;י שיתמידו בירושת' ולא יגלו ממנה. ולכן הודיעם שאם לא תהיה הירוש' ההיא לנצח שזה יהי' מפאת פשעם וחטאת'. כי מכח שבועת האבות בלי ספק נצחיית הית'. ולפי שלא יחשבו שהארץ תכבש לפניה' בהכרח מפני שבועת האבות ואמנם ההתמד' בה היא אשר תצטרך לעשיית המצות ויוציאו זה ממה שאמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמ' אשר נשבע ה' לאבותיכ' לתת להם כימי השמי' על הארץ שמורה שצורך המצות הנה היה להרבות ימיהם בארץ לא לענין הכבוש אשר הוא הי' מחוייב מכח השבוע'. לכן אמר אח&quot;ז כי אם שמר תשמרון את כל המצו' הזאת לעשות' והשמיר' היא הירא' כמו שזכרתי. וזכר ג&quot;כ האהב' והוא אמרו לאהב' את ה' אלהיכ'. וכנגד הירא' והשמיר' אשר זכר אמר ללכת בכל דרכיו ולא תסורו מהם כי זהו ענין הירא'. וכנגד האהב' אמר ולדבקה בו. כי הדבוק באמת הוא שלא תפרד המחשב' ממנו מרוב אהבתו אותו. או יהי' הדבוק מיוחס לנפש אחרי הפרד' מהגוף. וכמו שכתב הראב&quot;ע ולדבקה בו בסוף והיה סוף המאמר אם תעשו זה אז תזכו אל ירושת הארץ וכבוש' בשלמו'. וזהו והוריש ה' את כל הגוים וגו'. כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם וגו'. ר&quot;ל שמכל העממים שנתן הש&quot;י ביעודו ר&quot;ל האבות לא יחסר אפילו אחד שלא יכבשו מן המדבר מן הנהר נהר פרת עד הים האחרון. וכמו שאמרו ז&quot;ל בספרי שכל מקו' שירצו לכבוש גם בארץ שנער ואשור יהי' שלהם. כי הכל א&quot;י ומן המדבר עד הים האחרון יהיה גבולכם. ר&quot;ל שאתם חייבים לכבשו ולאבד משם העמים. והבטיחם עוד שגם לא יצטרכו למלחמה רבה עמהם. כי לא יעמוד איש בפניהם. אמנם אם לא ישמרו המצות ולא יגיעו אל מעלת היראה מכלל הן אתה שומע לאו. ר&quot;ל כי עם היות שיירשו את הארץ לא יכבשו את האומות כלם ולא ינחלו את כל הארץ אשר נשבע ה' לאבות וישארו עמים רבים שלא יוכלו לכבשם. וגם מהם יחליפו כח להלחם בישראל כמו שהיה הענין בפעל. וכפי מה שסופר בספר שופטים: 

והנה במה שאמר פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם על פני כל הארץ. כבר זכרתי מה שפירשו בו חכמינו מחכמי הדור שהפחד הוא מצד יכלתם וגבורתם. והיראה הוא מפני שיראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליהם ויראו מהם אבל זה בלתי מאומת אצלי לפי שמצינו שבענין הב&quot;ח מדברים נאמר לנח ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ. האם נאמר שהחיה תרגיש האלהות אשר במין האדם ותירא ממנו אין זה כ&quot;א שהיראה. והמחתה. והפחד. הם שמות נרדפים והעיר הכתוב באמרו לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם על פני כל הארץ לענין אמתי. והוא שהאומה הנבחרת תהיה ביתר שאת ומעלה על כל גויי הארץ כמו שהיה המין האנושי במעלה ושלמתו על כל מיני שאר הב&quot;ח הבלתי מדברים ולכן באותו לשון עצמו שאמר על מין האדם בהקש אל שאר המינים ומוראכם ותתכם יהיה על כל חית הארץ. אמר בענין האומר אצל שאר העמים פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם על פני כל הארץ. כי יהיה זה מפעל הש&quot;י ונפלאותיו: 

==פרשת ראה==
ואמנם הספקות אשר יפלו בסדר הזה כפי עיון הפשט בכתובי' הם שמנה ועשרי': 

הספק הראשון באמרו ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. וכתב רש&quot;י (שם י&quot;א כ&quot;ו) האמורות בהר גריזים ובהר עיבל וכן כתב אחר זה והיה כי יביאך ה' אלהיך וגו' ונתת את הברכה על הר גריזי' ואת הקללה על הר עיבל. ויקשה מאד למה שזכר כאן ממצות הברכה והקללה שיתנו על הר גריזי' והר עיבל הדברי' האלה שיזכור בלבד ושאר הדברי' הבאי' בפרשת והיה כי תבא. והיה ראוי ששם יזכור הענין כלו או כאן. ולא שיביא קצתו בכאן וקצתו שם. ג&quot;כ אמר בכאן ראה אנכי נותן לפניכם היום. איך יפורש על הברכה והקללה הר גריזי' והר עיבל שלא היה באותו יום כ&quot;א אחרי בואם אל הארץ. ואם אמר זה על הצווי לא היה בזה היום. כ&quot;א ביום שנא' בו פרש' והיה כי תבא ואיך א&quot;כ אמר ראה אנכי וגו': 

הספק השני במה ששנה בברכה הלשון שזכר בקללה. והיה ראוי שיהיו הדברי' בשניהם בשוה. והיה החלוף שאמר בברכה את הברכה אשר תשמעו בלשון ודאי. ובקללה אמר אם לא תשמעו בלשון ספק. ועם היות שפירש רש&quot;י שם אשר תשמעו על מנת אשר תשמעו. עדיין ישאל השואל ולמה לא אמר בזה הלשון עצמו בקללה וגם במה ששמר בברכה תנאי אחד בלבד. אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכ' ובקללה אמר תנאי' רבי' אם לא תשמעו וסרתם מן הדרך וגו'. ללכת אחרי אלהי' אחרי': 

הספק הג' למה התחיל זכרון המצות באבוד עכו&quot;ם כי הנה האזהר' הזאת כבר זכרה בפרשיות אשר עברו. כמו שאמר בסדר ואתחנן בפרשת כי יביאך ה' אלהיך ונתנם ה' אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרימם אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם. כ&quot;א כה תעשו להם את מזבחותיהם תתוצו ומצבותם תשברו ואשריהם תגדעון ופסיליה' תשרפון באש ובפ' עקב אמר פסילי אלהיה' תשרפון באש לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך. ומהצורך בהשנות הצווי הזה פעם אחר פעם התהיה השמירה במצות יותר מפני שבאו אזהרות רבות עליהם. והנה היחוד נזכר בתורה פעם אחת בלבד: 

הספק הד' שאתה תמצא כאן בפר' שנאמרו בענין בית הבחיר' ה' מאמרי' ובכל אחד מהם הזהיר על הלוי שישמח עמו ולא יעזבנו אם לא במאמר ראשון שאמר לא תעשון כן לה' אלהיכם כ&quot;א אל המקו' אשר יבחר וגו'. והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואכלתם שם לפני ה' אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך ה' אלהיך. ולא זכר במאמר הזה דבר מהלוי בהיותו מצוה רבה שישמח עמו ויסעדהו על שלחנו: 

הספק הה' למה במאמר השלישי מן בית הבחירה אמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כ&quot;א במקום אשר יבחר ה' אלהיך באחד שבטיך שם תעלה עולותיך. ויקשה למה עשה השמירה על העולות. מבין שאר הזבחים והמעשרות והבכורות. והנדרי' והנדבות. שהיה מחויב לאכלם במקדש כמו שאמר למעלה ב' פעמי' וכאן זכר בלבד העולות: 

הספק הו' למה נכפל אזהרות הלוי באותה הפרשה עצמה ונשנית שני פעמי' באמרו כי אם לפני ה' אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר ה' אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך וגו'. וחזר לומר מיד השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך. והוא מאמר כפול אחר שכבר הזהיר עליו. ורש&quot;י ז&quot;ל כתב שבא ליתן לאו על הדבר ואני לפרש הכתוב ע&quot;פ הפשט באתי. אף כי כבר נכלל במאמרי' הקודמי' ענין הלוי בעשה ולא תעשה וכמו שיתבאר. 

הספק הז' במה שצוה בכאן על בית הבחירה בה' מאמרי' מצורפי' זל&quot;ז. הא' לא תעשון כן לה' אלהיך כי אם אל המקום אשר יבחר ה' מכל שבטיכם וגו'. הב' לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה וגו'. והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיכם בו שמה תביאו. הג' השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקו' אשר תראה וגו' כי אם אל המקו' אשר יבחר. הד' לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך כ&quot;א לפני ה' אלהיך תאכלנו במקו' אשר יבחר ה'. הה' בפרשת כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך. אמר רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא אל המקו' אשר יבחר ה' ויקש' מאד ההכפל העצום הזה. ורש&quot;י ז&quot;ל כתב שהיה המאמר הראשון על משכן שילה. והב' על ירושלי'. ולא היה צורך להבדיל ביניהם. ואם פירש מאמר אחד על שילה למה לא פירש מאמר אחר על נוב ומאמר אחר על גבעון שבכל המקומות האלה עמד המשכן קודם שבתו בירושלי'. גם כי הרב עצמו כתב באחד שבטיך ולמעלה הוא אומר מכל שבטיכם הא כיצד כשקנה דוד את גרן ארונה היבוסי גבה הזהב מכל העם ומכל מחו' הגורן היה בחלקו של בנימין. הנה התבאר מדבריו שמה שאמר במאמר הא' וכל שבטיכם הוא עצמו ירושלי'. וא&quot;כ קשיא מדידיה לדידיה. גם כתב שבא המאמר הג' והד' לתת לו בדבר. ואין צורך כי בכל א' מהמאמרי' הראשוני' בא עשה ולא תעשה בדבר אם בראשון שאמר לא תעשון כן לה' אלהיכם כ&quot;א אל המקו' וגו' הרי לך לאו ועשה. ובמאמר הב' אמר לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום וגו' והיה המקו' וגו'. הנה א&quot;כ בכל אחד מאלה עשה ולא תעשה ובו נכלל הלוי שיהיה הלאו והעשה ג&quot;כ כוללים אותו: 

הספק הח' הוא למה נשנה התר בשר תאוה בפ' הזאת שתי פעמי' כי בא ראשונ' במאמר השמר לך פן תעלה עולותיך רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר. ונשנה בפ' כי ירחיב ונשנה ג&quot;כ ענין הדם ושפיכתו על הארץ כמי' ושיאכלו את הבשר הטמא והטהור כצבי ואיל ואם כל זה נכתב פעם אחת נקשה למה הוצרך לכתוב פעם שנית ולצוות עליו. ורש&quot;י כתב עליו שהיה המאמר הראשון בזה מדבר בקדשים שנפל בהם מום שיפדו ויאכלו אותם בכל המקום הטמא והטהור עם היות שבאו מכח הקדשים וזה לא נתפרש בכתוב. והראב&quot;ע כתב שנזכר זה שנית להוסיף בענינו דברים כמו שבא בפרשה. ודבריו בלתי מספיקי' כ&quot;א הי' צורך מאמר הב' לא הי' לבא אלא תוס' ביאור והי' המאמר הא' בלי צורך כל שכן שכבר היה לו למשה להוסיף בו אותם הדברי' שבאו נוספות במאמר השני ולא הי' דבר אחד נשנה בלא הכרח: 

הספק הט' במה שהתנה בפ' כי ירחיב תנאים חזקים בבשר תאוה אם באמרו כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר דבר לך והרחבת הגבול הנזכר כאן יראה שהיא כמו שיאמר בפ' שופטים בענין ערי מקלט כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר דבר לך ויספת לך עוד שלש ערום על השלש האלה. כי שם אמר כי יכרית ה' אלהיך את הגוים האלה וגו' ואז שלש ערים תבדיל לך. ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר נשבע לאבותיך והוא בעשרה העממים שנתנו לאברהם אז תוסיף עוד להבדיל שלש ערים אחרות וכפי זה לא יהיה התר בשר תאוה כ&quot;א אחר שיכבשו כל העשרה עממים ולא זכו ישראל אליו ויתחייב שלא הותר להם הבשר כל ימי שבתם בארץ. גם אמרו כי ירחק ממך המקום מורה שלרחוקי' מירושלי' הותר הבשר לא לקרובי' אליו וכ&quot;ש ליושבי ירושלי' שלא יאכלו כ&quot;א שלמי' אחרי שאינם בכלל הרחוקי'. וכבר העיר הרמב&quot;ן על הספק הזה ונשתדל לישב הפסוקי' כמו שאזכור אחר זה במקומו: 

הספק הי' בדברים שאמר כאן בדם אם במה שאמר בו לשון חזוק שלא יבא כ&quot;א בגבורת המלחמה וכמו שנאמר ביהושע רק חזק ואמץ והיה ראוי שיאמר רק השמר פן תאכל דם לא שיזכור בו לשון חזוק ומה שארז&quot;ל בספרי שהיו שטופים בדם הוא דרך דרש גם בו לא יאות לשון חזוק כמו שזכר הרמב&quot;ן כ&quot;א לשון שמירה וג&quot;כ אמרו בפ' אלו הן הלוקין שהיו ישראל שטופים בע&quot;ג ולא נאמר בו אז לשון חזוק ואם באמרו כי הדם הוא הנפש והוא דעת זר ובלתי אמתי שהנפש השכלי הוא עצם נבדל משיג ואינה דם. גם שבפ' אחרי מות אמר סותר לזה כי נפש הבשר בדם הוא והוא המורה שהנפש שזכר נשואה בדם ואינה דם כי הנשוא הוא זולת הנושא אותו. האמנם שגם שם באו בזה דברי' מגומגמי' פעם יאמר כי נפש כל בשר בדם הוא ופעם יאמר כי נפש כל בשר דמו בנפשו. ועשה א&quot;כ מהנושא נשוא ומהנשוא נושא. ופעם יאמר כי נפש כל בשר דמו הוא. והם שלשה מאמרים סותרי' זה לזה. עוד יקשה בכתוב כאן אמרו ולא תאכל הנפש עם הבשר. ואם היה אפשר לאכול את הנפש מהו הבטול שיאכלנו עם הבשר. והראב&quot;ע כתב שישבש דעתו ונפשו. ואם הנפש שזכר כאן היא הנפש השכלית איך תשתבש לפי שיאכל אדם את נפש הבהמה ולא תשתבש באכילת בשרה. ואם היתה הנפש החיונית הנשואה ברוח או בדם ומה המונע שיאכל אותה עם הבשר אם אפשר זה. ואם לרוב האזהרות שהביא על זה לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים. לא תאכלנו למען ייטב לך. ורש&quot;י ז&quot;ל דרש אותם אזהרה לדם התמצית ואזהרה לדם האברי' ואני לפרש הכתוב ע&quot;פ הפשט באתי. ויש לעיין ג&quot;כ באמרו ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני ה'. ומה ענין לבני' בדבר הזה ומה הי' היושר אשר יעשה בעיני ה' בענין שפיכת הדם: 

הספק הי&quot;א בפ' כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום. והוא כי הנה הנביא הזה הנזכר בפ' לא ימלט אם שנאמר שיהי' נביא שקר ולכן צרפו עם חולם חלום ואמר בו כי יקום כי הוא קם מעצמו והנה אמר נלכה אחרי אלהי' אחרי' ונעבדם ולכן יומת כי דבר סרה ויקשה לזה אמרו ונתן אליך אות או מופת ובא האות והמופת. כ&quot;א הוא נביא שקר איך יצאו מופתיו לפועל. כל שכן לדעת רש&quot;י שפי' אות בשמי' ומופת בארץ. וקשה עוד אמרו כי מנסה ה' אלהיכ' אתכ' לדעת הישכם אוהבי' ואם הי' נביא שקר איך ייחס זה אל הנסיון. וראב&quot;ע אמר ששמע המופת מנביא אמת ואמרו. וזה ממגנבי דברי' ושאמר בו כי מנסה ה' אלהיכ' אתכ' בעבור כי עזבו ולא המיתו. וכל זה איננו שוה. ואם אמרנו שהי' נביא אמת ולכן בא האות והמופת והי' ענינו לנסיון כמשה&quot;כ יקשה אמרו והנביא ההוא או חולם החלו' ההוא יומת כי דבר סרה על ה' אלהיכ' להדיחך מן הדרך אשר צוה ה'. והלא הוא הי' ירא את ה'. ולא אמר מה שאמר כי אם לנסותם לדעת אם הם אוהבי' את ה' ולא דבר סרה על ה' ולא הי' דעתו חלילה להדיחם מן הדרך אשר צוה אותם. א&quot;כ למה יומת מה עשה: 

הספק הי&quot;ב מה ראה משה אדונינו להביא בכאן את זה תאכלו ואת זה לא תאכלו כי הנה כבר ביאר זה בתכלית הביאור בסדר ויהי ביום השמיני. ומה היא תוספת הביאור אשר עשה בזה פה. גם כי אחרי שבא לזכרו הי' ראוי שיזכרהו בשלמותו. ואתה תראה שקצר בו והשמיט דברים ממה שאמרה התורה שמה. כי הנה שם זכר את זה תאכלנו מכל שרץ העוף ההולך על ארבע אשר לו כרעים וגו'. את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו. ולא זכר כאן דבר מזה. גם זכר שמה וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ החולד והעכבר וגו'. ולא זכר כאן דבר מזה. גם זכר שם ולאלה תטמאו כל הנוגע בנבלתם וגו'. וזכר טמאות' למיניה' ולא זכר דבר מזה מכאן. ויקשה אם כן מה ראה להביא המצות האלה ומה הביאור שעשה בם. ואם היה שרצה להביאם למה לא זכרם בשלמותם כמו שנזכרו שמה: 

הספק הי&quot;ג במה שהביא מרע&quot;ה כאן מצות מעשר שני ולא הביא דבר ממצות מעשר ראשון ולא מהתרומה. וג&quot;כ תראה שזכר כאן מצות השמטה. כמ&quot;ש מקץ שבע שני' תעשה שמטה. ולא הביא מצות היובל. גם כי הוא דורך אחר השמט' מהלך השלמות והתכלית למה שקודם התכלית. ועוד תמצא שבשמטה יש ב' חלקי' שמטת כספי' ושמטת קרקעות. והוא הביא הנה שמטת כספי' כמו שאמר וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו. ולא זכר דבר מהשמטת קרקעות וזכר בבכורו' בכור הבהמה. ולא זכר בכור האדם שיפדה. ולכן יקשה ולמה הביא אדונינו משה כאן המצות האלה אחרי שכבר נזכרו במה שעבר. ואם היה שרצה לזכרם פה למה לא זכרם בשלמותם. ר&quot;ל המעשר הראשון והתרומה ושאר המתנות. ויזכור גם כן השמטה בכל חלקיה שמטת כספי'. ושמטת קרקעות והיובל אחריהם: 

הספק הי&quot;ד במה שאמר אפס כי לא יהיה בך אביון. וסמוך לזה בפרש' כי יהיה בך אביון אמר סותר לזה. כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. והם מאמרי' פוסקי' סותרי' זה את זה. ודברי המפרשי' בהם יתבארו בפירושי הפסוקי' ההמה: 

הספק הט&quot;ו באמרו כי בחדש האביב הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה. והנה ישראל לא יצאו בלילה כי אם ביום. כמ&quot;ש (פ' בא) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר. ובאלה מסעי נאמר ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו ב&quot;י ביד רמה. ואיך אמר א&quot;כ שיצאו בלילה. ורש&quot;י כתב (שם) שלפי שבלילה נתן להם פרעה רשות לצאת לכן נכתב כן. והנה הכתוב מעיד על היציאה לא על הרשות: 

הספק הי&quot;ו באמרו וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר. והנה הפסח היה חיובו שיהיה שה כבשי' או שה עזי' לא מן הבקר. ואונקלוס עשה צאן דבק עם הפסח. כאילו יאמר ועשית פסח לה' אלהיך מן הצאן ועוד תעשה הבקר לשלמי'. ולא יקשר וא&quot;ו ובקר יפה. וגם כי הפסח ג&quot;כ יהיה שה עזי'. והשלמי' ג&quot;כ יהיו מן הצאן והעזי'. לא מן הבקר לבד: 

הספק הי&quot;ז שבזה החג באו שני מצות. פסח ומצה. והיה ראוי שיתן המשפט בכל אחד מהם בפני עצמו ואתה תמצא שבאו הדברי' בזה מעורבבי' כי הנה צוה ראשונה על הפסח. שאמר וזבחת פסח לה' אלהיך. וצוה מיד על המצה שנא' לא תאכל עליו חמץ שבעת ימי' תאכל עליו מצות ולא יראה לך וגו'. וחזר לענין הפסח באמרו ולא ילין מן הבשר וגו'. לא תוכל לזבוח את הפסח וגו' ובשלת וחזר עוד והזהיר על המצוה שנא' ששת ימי' תאכל מצות והוא מהקושי למה לא נתן משפט הדברי' המגיעי' לפסח יחד. והמשפט המצה בכל ענינה בפני עצמה: 

הספק הי&quot;ח אמר ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר. כי הנה זבח הפסח לא היה ביום הראשון מהחג כ&quot;א ביום הי&quot;ד שהוא עה&quot;פ. ורש&quot;י (שם ט&quot;ו ד') נדחק לפרש יום הראשון הנזכר כאן על יום הי&quot;ד. אבל הוא בלתי מתישב בכתובי' אבל מה שארז&quot;ל בספרי דף מ&quot;ג ע&quot;ד שעל החגיגה ידבר לא על הפסח בלתי סובל הכתוב. והרמב&quot;ן פרשו על היום הראשון מהחג ופירש בי&quot;ת הראשון במקו' ה&quot;א. כאלו אמר אשר תזבח בערב היום הראשון. אבל השמוש הזה לבי&quot;ת איננו אמתי ומקובל כפי המדקדקים: 

הספק הי&quot;ט באמרו כ&quot;א אל המקו' אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב. כי המאמר הזה כפול ומותר מבואר. לפי שכבר אמר למעלה וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר אשר יבחר. ואמר ג&quot;כ לא תוכל לזבוח את הפסח. והמפרשי' התאמצו להתיר זה באמרם. שבראשונה צוה על אכילת הזבח במקדש. ואח&quot;כ צוה על זביחת הפסח בעזרה באמרו שם תזבח את הפסח בערב. וזה בלתי מתישב. כי בידוע אם תהיה האכילה במקדש שלא תהיה השחיט' בשערי' ולכן א&quot;א שנפרש לא תוכל לזבוח את הפסח כ&quot;א לענין אכילתו. אף כי פעם שלישית אמר ואכלת במקו' אשר יבחר ה' אלהיך. והיה הדבור הזה א&quot;כ משולש. ובזה תמצא ג&quot;כ במצה שאמרו ששת ימי' תאכל מצות הוא מאמר כפול לפי שכבר אמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות. ולא יוכלו המפרשים לפרש היתור הזה כמו שפירשו היתור אשר בפסח: 

הספק הכ' הוא באמרו ופנית בבקר והלכת לאהליך כי איך ילך ביום הראשון מהחג שהוא בבקר אחרי אכילת הפסח. ורש&quot;י כתב לבקר היום השני וזה לא נזכר בכתוב. ור' אברהם אמר שילכו לאהליהם שהיו סביב לירושלי' ובימי החול ילכו לדרכם וגם זה הבל. כי בירושלי' בתוך העיר היו יושבי' לא באהליהם כערביי'. ועוד שהנה לא נאמר כזה בחג השבועו' ובחג הסכו'. ולמה אמרו בפסח: 

הספק הכ&quot;א באמרו ששת ימי' תאכל מצות. כי הנה המצוה היא בז' ימים ולא בששה וכבר ראית מה שדרשו רז&quot;ל במכילתא פרשה ח' דף ד' ע&quot;ד בזה. וזכרו רש&quot;י שבא ללמד על היו' הז' שאכילת מצה בו רשות. ואף כל שאר הימי' אמר שהם רשות חוץ מהלילה הראשון שהוא חובה. ותשאר א&quot;כ הקושיא כפי הפשט למה אמר ששת ימים: 

הספק הכ&quot;ב באמרו וביו' הז' עצרת לא תעשה מלאכה והוא כי למה לא זכר איסור מלאכה ביום הראשון מהחג וזכרו ביו' האחרון ממנו. ולמה לא זכר איסור מלאכה בחג השבועות ובחג הסכות. בהיות המלאכה אסורה בכלם. ומזה המין תקשה עוד ולמה זכר כאן מרע&quot;ה החדש שיהיה בו חג הפסח שהוא חדש האביב ולא זכר בכמה ימים מהחדש יהיה. והנה בפרשת אמור אל הכהנים זכר החדש והימי'. וגם בחג הסכות לא הזכיר החדש ולא הימים שיהיה בו: 

הספק הכ&quot;ג באמרו בחג השבועות מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך ה' אלהיך. ולא אמר כזה בחג הפסח ולא בחג הסכות. וידוע שבכל אחד מג' הרגלי' צותה תורה ולא יראו פני רקם. איש כמתנת ידו וגו'. ולמה לא נסתפק במאמרו הכללי הזה ואמרו ביחוד בחג השבועות: 

הספק הכ&quot;ד באמרו בחג השבועו' ושמחת לפני ה' אלהיך וכן אמר בחג הסכו' ושמחת בחגך והיית אך שמח. ויקשה א&quot;כ למה לא צוה ג&quot;כ על השמחה בחג הפסח: 

הספק הכ&quot;ה באמרו בחג השבועות וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וגו'. וכתב רש&quot;י (שם) על מנת כך פדיתיך שתשמור החקים האלה. ויקשה ג&quot;כ למה לא זכר זה בחג הפסח שהוא יותר מתיחס לענין מצרים ולא בחג הסכות כ&quot;א בחג השבועות שבא באמצע. ור&quot;א אמר שעל צווי מצות העבד חוזרים. והנה הכתוב אומר ושמרת את כל החקי' האלה. גם כי בפסח וסכות היינו ג&quot;כ חייבים לשמח עבד ואמה: 

הספק הכ&quot;ו בחג הסכות והוא למה צוה בעשייתו שני פעמי' שנא' חג הסכות תעשה לך שבעת ימי'. ואמר שבעת ימים תחוג לה' אלהיך. וכן הזהיר שתי פעמי' על השמחה שנאמר ושמחת בחגך. והיית אך שמח. וחז&quot;ל בשלהי פרק לולב וערבה. למדו מזה היתור לרבות לילי יום טוב האחרון לשמחה. ורש&quot;י (שם ט&quot;ו ט&quot;ז) פי' והיית אך שמח שהוא לשון אזהרה אבל פשט הכתובים לא יסבלהו: 

הספק הכ&quot;ז למה כמו שזכר בחג הפסח ב' שרשיו שהם הפסח והמצה. מדוע לא זכר ג&quot;כ בחג הסכות ענין הלולב. בהיותו אחד משרשיו כמו שבא בפרשת אמור אל הכהני'. ולמה לא זכר בו ג&quot;כ יום השמיני שהוא עצרת לה' והוא גם כן חג בפני עצמו: 

הספק הכ&quot;ח למה זכר משה אדונינו בכאן חג הפסח וחג השבועות וחג הסכות ולא זכר שאר מועדי ה' לא יום תרוע' ולא יום הכפורי'. וגם לא זכר מאומה מיום השבת בהיות אלה ואלה ממועדי ה' מקראי קדש כמו שנזכר שם בפרשה. ולמה לא זכר קרבנות המועדי' האלה ואישיהם ולא המוספין שבהם. והנני מפרש דברי הפרשה באופן יותרו הספקות כלם: 

ראה אנכי נותן לפניכם וגו' עד אלה החקי' וגו' כבר כתבתי פעמי' רבות שכונת אדון הנביאי' בספר משנה התורה הזה. היה לבאר לישראל המצות הצריכו' ביאור. והרחבת המאמר מאותן שנאמרו ונזכרו בקוצר וברמז בספרי' הראשונים וכמו שאמר (פ' דברי') הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר. והנה הביא צורך הדברים להקדי' לזה דברי הספורי' אשר קדם בסדר אלה הדברי' ובסדר ואתחנן ובסדר והיה עקב לאותם הסבות אשר זכרתי בפירושם ואחר ההקדמה ההיא כלה בא עתה לבאר המצות אשר כוון אליהם והביאם כלם בזה הסדר ובסדר שופטי'. ובסדר כי תצא ובמקצת סדר והיה כי תבא. כי הנה בסדרים האלה הביא המצות כלם. מבלי שנתערב בהם ספור ולא תוכחה. ואחריהם הביא דברי הברית והחוזק על שמירתם הברכות והקללות בקצת סדר והיה כי תבא ובסדר אתם נצבי' ובסדר וילך והאזינו וכמו שיתבאר. ומפני זה אמר כאן בתחלת המצות ראה אנכי נותן לפניכם היו' ברכה וקללה. ולא אמר זה על הברכו' והקללו' הנתונות בהר גריזי' ובהר עיבל. כי הם לא נתנו היו' הזה. ואיך יאמר עליהם נותן לפניכם היום. וגם לא צוה עליהם בעצם במקו' הזה כי הנה יבא הצווי העצמיי אליהם בפרשת והיה כי תבא. אבל אמר שבמצות האלה אשר הוא נותן לפניהם היו' הזה היה כאלו נותן לפניהם ברכה וקללה. ואיך יהיה הדבר האחד בעצמו ברכה וקללה שהם דברי' הפכיי' או סותרי' אם לא באותו אופן שביאר. והוא שיהיו ברכה כאשר ישמעו אותם והמה עצמם יהיו קללה לאדם הבלתי שומע אותם כי בהיות המצות טובות בעצמן הנה כפי המקבלי' פעמי' יהיו ברכה כאשר הם ישמעו אותם. ופעמי' יהיו קללה כי כאשר לא יקיימו אותם המה יהיו להם למוקש ולקללה. והוא על דרך מה שאמר הנביא (הושע י״ד:י׳) כי ישרים דרכי ה' וצדיקי' ילכו בם ופושעי' יכשלו בם ר&quot;ל שהם בעצמם ישרי' וטובי' ואמנם בבחינת המקבלי' כבר יהיו טובי' ונאותי' להליכה בהם לצדיקי' ובבחינת הפושעי' יהיו דרך רע ומכשול בערכם. ויקרה בזה מה שיקרה במזון הטוב כלחם בשר ויין שהוא מזון טוב ונאות בעצמו. וכאשר יקחהו אדם בריא וטוב יזון ויבריא ויחזק בו. האמנם אם יקח אותו אדם חולה ממחלת הצד או המוקדח כבר יהיה לו מזיק וממית לא בבחינת טבע המזון הפועל כ&quot;א בבחינת רוע וקלקול טבע האד' המקבל אותו ולזה אמר כנגד כלל ישראל או כנגד כל א' וא' ומהם כדברי הראב&quot;ע. ראה אנכי נותן וגו' ר&quot;ל ראה בעיני שכלך כי אנכי נותן לפניכם וגו' לא שאותה ברכה וקללה היא לשונית כ&quot;א שהיא בכח המצות שעכ&quot;פ ימשך מהם או ברכה או קללה ואין אמצעי ביניה'. לפי שכאשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר אנכי וגו' הנה כבר נתתי לכם ברכה כי הם עצמם לטובה ולברכה יהיו לכם ואם לא תשמעו קללה יחשבו אליכם. ובזה האופן נתתי לפניכם היום ברכה וקלל'. במה שנתתי המצות כי הם כפי המקבלי' או ברכה או קללה. וכמו שהניח זה המאמר כאן קודם זכרון המצות. כך אמר בסופם בזה הלשון עצמו ראה נתתי לפניך היום את החיי' ואת הטוב את המות ואת הרע. ובאר איך נתנם לפניו באמרו אשר אנכי מצוך וגו' ולשמור מצתיו. כי במה שצוה בהם אותם נתן להם החיי' והטוב אם ישמעו אות' והמות והרע אם לא ישמעו אותם ולא ישמרום. יאמר עוד החיי' והמות נתתי לפניך הברכ' והקלל' שכל זה על המצו' בעצמן אמרו וכמו שיתבאר. והנה בענין הברכ' אמר כאן אשר תשמעון וקללה אם לא תשמעון. להגיד שהברכה תהיה ודאי והש&quot;י יספיק בידם לקבלה והקללה תהיה בספק אם לא ישמעו. ועל כיוצא בזה אמרו בכתובות פ&quot;ק (דף י&quot;ח) ושלהי מועד קטן ברית כרותה לשפתי' ולא יפתח אדם פיו לשטן. וכמו שהמזג השוה הוא אחד. והבלתי שוה הם רבים ככה בענין המדו' ומעשי' כתב המדיני בספר המדות מאמר ב' פרק א' שהטובי' על דרך אחד והרעי' הם על דרכי' רבים. ואמר ג&quot;כ שהטוב והישר הם כמו האות המונח למורי החצי'. שהמכוין אליו לא יהיה כ&quot;א על דרך אחד. והמימיני' והשמאלי' הם על דרכים עד אין מספר. ומפני זה אמר כאן בקנין הברכה את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם ר&quot;ל כי אין דרך לבא אל הברכה האלהית אם תיימינו ואם תשמאילו רק על דרך אחד והוא השמיעה אל המצות שהוא דרך קצר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל אמנם דרכי הקללה הם מרובי' ורחבים. וזהו והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם. ורצה בזה שאדם יחטא או לסכלו' והעדר הידיעה ועל זה אמר אם לא תשמעו ר&quot;ל אם תטו לבבכם מהשמיעה והלמוד התורני. וג&quot;כ יש דרך רע אחר. והוא אמרו וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום שאע&quot;פ ששמעתם וידעתם. הנה מפאת הרצון עזבתם אותם המצות האלהיות ותקוצו בהם ותבחרו לכם מצות אחרות ודרכי' אחרי'. וג&quot;כ יש דרך אחר רע ומר והוא שלא חסרתם הלמידה והשמיעה גם לא עשיתי את מצות ה' רק חשבתם לעמוד עמו בשותפות אלהי' אחרים. ועל זה אמר ללכת אחרי אלהי' אחרי' אשר לא ידעתם. הנה אלה דרכי' רבים מתחלפים. לפי שהברכה בדרך אחר תבא אליך ובשלשה דרכי' תנום מלפניך. ואפשר לפרש ללכת אחרי אלהים אחרי' שבא להגיד שאין אדם עובר מצוה מן המצות אלא א&quot;כ נכנסה בו רוח אפיקורסו' כבסוטה סוף פ' בתרא כי העובר מרצונו וחפצו על המצות יהיה בהכרח שיכנס בו האפיקורוסות והכפירה. וכמאמר המשורר (תהילים י״ד:א׳) אמר נבל בלבו אין אלהי' השחיתו התעיבו עלילה אין עושה טוב. ומה שכתבתי הוא היותר נכון בפשטי הכתובי': 

ולפי שאמר שהמצות עצמן הם ברכה או קללה כפי מצב המקבל אותם בשמיעה או בשלילת השמיעה. אמר עוד שמלבד הברכה והקללה הזאת אשר ימצא במצות בכחן וטבען כפי המקבלי'. הנה עוד יתנו עליהן ברכות וקללות בפה בהר גריזי' ובהר עיבל. וזהו אמרו והיה כי יביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גריזי' ואת הקללה על הר עיבל והם שני הרים שהמה אחרי העברת הירדן דרך מבא השמש. ר&quot;ל לצד המערב. בארץ הכנעני היושב בערבה כי היה ג&quot;כ מהאמרי היושב בהר. והם מול הגלגל בנכחיותו. ואצל אלוני מורה שישב אברהם אבינו שם. כי הנה בבואם שמה יעשו פומבי גדול בעלות הששה שבטי' על ראש הר אחד. וששה על ראש הר האחר. והלויי' בתוך העמק עם ארון הברית. ואז יאמרו בקול רם ברכה לכל מי שישמור את דברי התורה. וקללה רבה למי שלא יקים אותם. ויענו כל העם אמן בקול המולה גדולה. ולפי שאופן המצוה וענינה יזכור אותה אחרי זכרון המצות בפרשת כי תבא כי שם הוא המקום הנאות אליו בזכרון דברי הברית והחזוק בשמירת התורה. לכן לא הביא הזכרון הזה בכאן כ&quot;א בדרך קצרה. כדי שמלבד הברכ' אשר במצות בכח. עוד יתנו עליהם ברכה בפעל ובפה באותו מקום שיזכור. והתנצל משה רבינו למה לא נתנה עתה בפיו הברכה והקלל' ההיא וצוה לתתה אח&quot;כ בהר גריזי' ובהר עיבל. ולזה אמר כי אתם עוברי' את הירדן לבא לרשת את הארץ וגו'. ושמרתם לעשות את כל החקי' ואת בל המשפטי' וגו'. ר&quot;ל בעבור שאתם עוברי' לארץ ושמה תשמרו לעשות החקי' והמשפטי' אשר צויתי אתכם ולכן היה מהראוי ששם בכניסתם תעשו הברית ותתנו הברכה והקללה בהר גריזי' והר עיבל לא כאן בזה המקום. הנה התבארו הכתובי' האלה כפי אמתתם וסדור' וקשור'. ואני נטיתי בהם מדרכי המפרשי' כפי מה שיורה עליו המשך הענין ויותרו עם זה הספק הראשון והשני שהעירותי בפ':</text>
      <sha1>7fbcxzzjgadrhqlwnr2jyi4ssirdo6e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ראשית חכמה/שער התשובה/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379953</id>
    <revision>
      <id>1419682</id>
      <parentid>1418856</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T05:29:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>עד עמ' 206א ש6</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31003" xml:space="preserve">קודם שנכנס בביאור מדות{{הערה|{{ק|נ&quot;א:}} מהות}} התשובה, צריכין אנו לבאר כמה הערות יש לה. ובקרוא האדם דברים אלה ממאמרי רבותינו ז&quot;ל יתעורר לבו לעשות תשובה, מפני היות הקדוש ברוך הוא רב חסד ובורא העולם בחסדו בנדבה בלי שום הכרח, מפני שמדתו להיטיב ורצה להיטיב לנמצאים ושיכירו גודלו, כי זה הוא עיקר בריאת העולם בגין דישתמודעין ליה, כדפירש ברעיא מהימנא ([[זהר חלק ב מב ב|פרשת בא דף מב ע&quot;ב]]). ובריאת העולם כולו לא נברא אלא בשביל ישראל שנקראו ראשית, וזהו &quot;בראשית ברא אלהים&quot;, בשביל ישראל שנקראו ראשית, שנאמר {{ממ|ירמיהו|ב|ג}} &quot;קדש ישראל לה' ראשית תבואתה&quot; ([[מ&quot;ג בראשית א א|רש&quot;י על בראשית א, א]]). וראה הקדוש ברוך הוא בחכמתו יתברך היות צורך בריאת הנשמות על ידי יצר הטוב ויצר הרע, כדי שיקבל שכר טוב על פי מעשיו ועל פי הדין; ואם יברא בלי יצר הרע יהיה מלאך, ולזה כבר נבראו המלאכים.

ועוד יש טעם אחר, ופירשו בזוהר ([[זהר חלק א כג א|פרשת בראשית דף כג]]), שכיון שנברא האדם על ידי יצר הרע – אי אפשר שלא יחטא. כי מעטים הם כפי סברת רבותינו ז&quot;ל ([[בבא בתרא יז א|ב&quot;ב יז.]]) שמתו בעטיו של נחש, שלא נמצא בהם חטא. ולזה הקדים התשובה לבריאת העולם, כדפירש בפרקי רבי אליעזר ([[פרקי דרבי אליעזר פרק ג|פרק ג]]) ששבעה דברים קדמו לעולם, ואחד מהם הוא התשובה.

וכן אמרו גם כן בזוהר ([[זהר חלק ג סט ב|פרשת אחרי מות דף סט:]]), תנינן: בשעתא דברא קודשא בריך הוא עלמא, בעא למברי בר נש. אמליך באורייתא, אמרה קמיה: תבעי למברי האי בר נש? זמין הוא למחטי קמך, זמין הוא לארגזא קמך. אי תעביד ליה כעובדוי, האי עלמא לא יכיל למיקם קמך, כל שכן ההוא בר נש. אמר להם: וכי למגנא אקרינא אל רחום וחנון ארך אפים? ועד דלא ברא קודשא בריך הוא עלמא ברא תשובה. אמר לה לתשובה: אנא בעינא למברי בר נש בעלמא, על מנת דכד יתובון לך מחוביהון, דתהוי זמינא למשבוק חוביהון ולכפרא עלייהו. ובכל שעתא ושעתא, תשובה זמינא לגבי בני נשא. וכד בני נשא תייבין מחובייהו, האי תשובה תבת לגבי קודשא בריך הוא וכפר על כלא, ודינין אתכפיין ומתבסמין כולהו ובר נש אתדכי מחוביה. אימתי אתדכי בר נש מחוביה? בשעתא דעאל בהאי תשובה כדקא חזי, עד כאן לשונו.

והנה עניין התשובה ציוונו הקדוש ברוך הוא בה בתורתו הקדושה על ידי משה רבינו ע&quot;ה {{ממ|במדבר|ה|ו}}: &quot;איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו&quot;. ואמר {{ממ|דברים|ד|ל}}}: &quot;בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך&quot;. ובפרשת אתם נצבים אמר {{ממ|דברים|ל|א}}: &quot;והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה וגו' והשבות אל לבבך וגו' ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו&quot;, ואמר אחר כך {{ק|([[דברים ל ח|שם, ח]])}}: &quot;ואתה תשוב ושמעת בקול ה'&quot;, וחזר ואמר: &quot;כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך&quot;.

והרמב&quot;ן ע&quot;ה כתב בביאור התורה ([[רמב&quot;ן על דברים ל יא|לדברים ל, יא]]), שגם פסוק &quot;כי המצוה הזאת&quot;, אם הוא מדבר על התורה, היה ראוי שיאמר: 'כל המצוה אשר אנכי מצוך היום' וגו'. ואף על פי שאין הקושיא קושיא, שהרי פירשו כל הפסוקים האלו על התורה שנקראת &quot;זאת התורה&quot;, מכל מקום שבעים פנים לתורה; ואפשר ליישבו גם על התשובה, לפי כי גם מדת '''זאת''' נקראת תשובה. ולדעתי ישוב הפסוק &quot;כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו&quot;, היינו '''בפיך,''' וידוי דברים, שצריך להתוודות; '''ובלבבך,''' קבלת התשובה בלבו ועזיבת החטא; '''לעשותו,''' אם גזל – שישיב הגזלה וכיוצא.

עוד העירה לנו תורתנו הקדושה הערת התשובה בפרשת משפטים בפסוקים אלו, &quot;וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא וגו' אם רעה בעיני אדוניה&quot; {{ק|([[שמות כא ז|שמות כא, ז]]-ח)}}, ונתבאר בזוהר ([[זהר חלק ב צו ב|פרשת משפטים שלהי דף צו ע&quot;ב]]) זה לשונו: 
::אורייתא דיהבת עיטא לכל עלמא חמאת הכי, אזהרת לבני עלמא ואמרת: חמו כמה חס קודשא בריך הוא עלייכו! מרגליתא טבא דהות ליה, זבין לכון למגנא דתשתעבדון בה בהאי עלמא. &quot;וכי ימכור איש&quot; – דא קודשא בריך הוא. את בתו – דא נשמתא קדישא. לאמה – למהוי אמה משתעבדא בינייכו בהאי עלמא. במטו מינייכו, בשעתא דימטי זמנא לנפקא מעלמא – &quot;לא תצא כצאת העבדים&quot;, דלא תפוק מלכלכא, לא תפוק מתטנפא בחובין, תיפוק בר חורין ברירא ונקיה, בגין דיחדי בה מארה וישתבח בה ויהיב לה אגר טב בצחצוחי דגנתא דעדן, כמה דאת אמר {{ממ|ישעיהו|כח|יא}}: &quot;והשביע בצחצחות נפשך&quot;, ודאי, כד תיפוק נקיה ברירא כדקא יאות. אבל &quot;אם רעה בעיני אדוניה&quot;, מלוכלכא בטינופי חובין ולא אתחזיאת קמיה כדקא יאות, ווי לההוא גופא דאיתאביד מההוא נשמתא לעלמין. בגין דכד נשמתין סלקין ברירן ונפקין נקיין מהאי עלמא, כל נשמתא ונשמתא עאלת בספרא דאחמתא דמלכא, וכלהו בשמהן, ואמר: דא היא נשמתא דפלניא, זמינת תהי לההוא גופא דשבקת, וכדין כתוב &quot;אשר לו יעדה&quot;, ל&quot;ו בוא&quot;ו. 
::וכד נפקת &quot;רעה בעיני אדוניה&quot;, דקא אסתאבת בחובין ובטינופא דחטאין, כדין &quot;לא יעדה&quot; באל&quot;ף, ואתאביד ההוא גופא מינה, ואיהי לא אזדמנת לגביה, בר ההיא דמארה אתרעי, בתיובתא דגופא. כדין כתיב &quot;והפדה&quot;, כמה דאת אמר {{ממ|איוב|לג|כח}}: &quot;פדה נפשו מעבור בשחת&quot;. &quot;והפדה&quot;, האי איהו בר נש, דעיטא דיליה דיפרוק לה ויתוב בתיובתא. ולתרין סטרין קאמר קודשא בריך הוא: &quot;והפדה&quot; בתיובתא, לבתר דתב בתיובתא פדה לה מארחא דגיהנם. &quot;לעם נכרי לא ימשול למכרה&quot;, מאן עם נכרי? עלובתא איהי נשמתא, כד נפקת מעלמא ובר נש אסטי אורחיה בהדה – היא בעת לסלקא לעילא גו משריין קדישין, בגין דמשריין קדישין קיימין בהאי ארחא דגן עדן ומשריין נכראין קיימין בההוא אורחא דגיהנם. זכתה נשמתא, כמה משריין קדישין קא מתעתדאן לה לאתחברא בהדה ולמיעל לה לגן עדן; לא זכתה, כמה משריין נוכראין מתעתדין באורחא דגיהנם, ואינון משריין דמלאכי חבלה, זמינין למיעבד בה נוקמין. אתא קרא ואוכח, &quot;לעם נכרי לא ימשול למכרה&quot;, אינון מלאכי חבלה. &quot;בבגדו בה&quot;, דאיהי נטירא דקודשא בריך הוא, עביד לה נטירא דלא ישלוט בה עם נכרי בההוא פריסא דנטירו עלה. 
::&quot;ואם לבנו יעדנה&quot;, תא חזי כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא דלא יסטי אורחוי בהאי עלמא. דאי זכה בר נש בהאי עלמא ונטיר לה לנשמתא כדקא יאות, האי איהו בר נש דקודשא בריך הוא אתרעי ביה ואשתבח ביה בכל יומא בפמליא דיליה ואמר: חמו ברא קדישא דאית ליה בההוא עלמא, כך וכך עביד, כך וכך עובדוי מתתקנן. וכד האי נשמתא נפקת מהאי עלמא זכייא נקייה ברירא, קודשא בריך הוא אנהיר לה בכמה נהורין, בכל יומא קארי עלה: דא היא נשמתא דפלניא ברי, ודא הוא דכתיב: &quot;ואם לבנו יעדנה&quot;, עד כאן לשונו. 
:זו היא הערה אל האדם בדרך השכל, שאחר שהנשמה היא בתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ומסרה הקדוש ברוך הוא לאדם בעולם הזה על כרחה, כמבואר שם. והנה האדם משתמש על ידי הנשמה בצרכי הגוף, ולא היה ירידתה לעולם הזה אלא לתיקון התורה והמצוות, כנודע. וזהו שאמר: מרגליתא טבא דהוה ליה – זבין לכו למגנא, דתשתעבדון בה בהאי עלמא; לפחות מה שביקש הקדוש ברוך הוא ממנו הוא שלא לטנף פקדונו על ידי לכלוכי העברות, ואם נטנפה – שיפדה אותה מיד הקליפות, שנאמר &quot;והפדה&quot;, ובזה לא ישליט בה עם נכרי בגיהנם:

וזו '''הערה שנית''' אל האדם, שראוי שיחמול על המרגלית [ה]נקיה שנתן לו הבורא, שאין ראוי שיטנפנה כדי שתצטרך ללכת לגיהנם להתלבן. זה שאמרו במסכת שבת ([[שבת קנב ב|קנב:]]) על פסוק &quot;והרוח תשוב אל האלהים&quot; {{ממ|קהלת|טז|ז}}, תנה לו כמו שנתנה לך. והכוונה – לשלול לכלוכי העוונות, אבל לא שיתנה לו בלי קישוטי תורה ומצוות; שאם תחזור כמו שבאה, מה הרוויחה בבואה לעולם?

עוד '''הערה שלישית,''' ראוי שיתעורר לשוב בתשובה כשיחשוב שהשכינה גולה בסיבתנו, כדכתיב {{ממ|ישעיהו|כ|א}}: &quot;ובפשעיכם שולחה אמכם&quot;, והתרתה מהגלות תלויה על ידי תשובתנו; למה לא יתעורר כל אחד ואחד בתשובה, להקל מעליה עול הגלות ולהאיר מה שפגם בה? כמו שהארכנו בשער היראה, היאך אנו פוגמים בה ואנו מאריכין הגלות. 

ובחינה זו ביארו בתיקונים, זה לשונם: 
:ווי לון לבני נשא, דקודשא בריך הוא אסיר עמהון בגלותא, ושכינתא אסירת עמהון, ואיתמר בה: אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. ופורקנא דילה, דאיהי תשובה, אימא עילאה, איהי תלויה בידיהון, דאיהי חמשין תרעין דחירו עמה, לקבל חמשין זמנין דאידכר יציאת מצרים באורייתא. דא הוא ויפן כ&quot;ה וכ&quot;ה, באילין חמשין אתוון, דמייחדים ליה בכל יומא פעמים &quot;שמע ישראל&quot;, דאית בהו כ&quot;ה וכ&quot;ה אתוון, &quot;וירא כי אין איש&quot; דאתער לה בגינייהו, ואיהו &quot;משגיח מן החלונות&quot;, דאתמר בהון {{ממ|מלאכי|א|ט}}: &quot;חלו נא פני אל ויחוננו&quot;, לההיא דאיתמר ביה {{ממ|במדבר|יב|יג}} &quot;אל נא רפא נא לה&quot;, דאסוותא דיליה בידיה, דאיהי פשוטה לקבל שבים. &quot;וירא כי אין איש&quot;, ואיהי &quot;בעד החלון נשקפה ותייבב&quot;, בתרועה דאיהי יבבא, דאתמר בה {{ממ|בראשית|ח|ו}} &quot;ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה&quot;. ודא יום הכפורים, דתיבת נח איהי אימא עלאה, חלון דילה איהו עמודא דאמצעיתא, דביה אור ותורה אור, ואיהו אור הגנוז. &quot;ויפן כה וכה&quot;, &quot;מציץ מן החרכים&quot;, אלו עשרת ימי תשובה, &quot;וירא כי אין איש&quot;. ועוד &quot;משגיח מן החלונות&quot;, אילין חלונות דבי כנשתא, דאבא ובנוי אינון בבית הכנסת אסירן, ואיהי בכל יומא אשגחותיה עלייהו ויהיב לון מזונא. &quot;ויפן כה וכה&quot;, אם אית מאן דאתער בתיובתא לתברא בית אסורין דילהון, הדא הוא דכתיב {{ממ|ישעיהו|מט|ט}}: &quot;לאמר לאסורים צאו ולאשר בחשך הגלו&quot;. &quot;ויפן כה וכה וירא כי אין איש&quot;, אלא &quot;איש לדרכו פנו&quot;, בעסקין דילהון, באורחין דילהון, &quot;איש לבצעו מקצהו&quot;, בבצעא דהאי עלמא, לירתא האי עלמא. ולאו אינון מסטרא דאילין דאתמר בהון {{ממ|שמות|יח|כ}} &quot;אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע&quot;, אלא &quot;וירא כי אין איש&quot;, אלא כלהו צווחין בצלותין ביומא דכיפורי ככלבים &quot;הב&quot;, הב לנא מזונא וסליחה וכפרה וחיי, כתבנו לחיים. ואינון עזי נפש ככלבים, דאינון אומין דעלמא עובדי עבודת אלילים, דצווחין לגביה ולית לון בשת אנפין. דלא אית מאן דקרא לון בתיובתא, דיחזיר הקדוש ברוך הוא שכינה לגביה בגוונא דיחזיר לגבייהו, ואידמיין לכלבים, דאתמר בהו {{ממ|תהלים|קו|לה}} &quot;ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם&quot;, ואינון ערב רב, דכל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין, עכ&quot;ל. הרי בפירוש כמה ראוי שנתעורר בתשובה לאהבת השכינה, להקימה מהגלות, לא על מנת לקבל פרס, ולא נדמה לערב רב או לעכו&quot;ם כנזכר במאמר. 

ועוד פירש הרשב&quot;י ע&quot;ה במאמר זה, שהוא עז פנים, הבא בראש השנה ויום הכפורים לומר &quot;כתבנו לחיים&quot; ולשאול סליחה וכפרה בלי התעוררות תשובה. על דרך זה בכל יום ויום גם כן, שאנו שואלים בתפילתנו כמה שאלות, שהם י&quot;ג אמצעיות, שיאמר הקדוש ברוך הוא: הואיל ואתה בא לשאול שאעשה לך זה וזה, מה היא התשובה שעשית? ואף על פי שאנו שואלים: &quot;השיבנו אבינו לתורתך&quot; ו&quot;סלח לנו&quot;:

וכן מצינו בויקרא רבה בפרשת &quot;זאת תהיה תורת המצורע&quot;: מצינו בתורה בנביאים ובכתובים, שאין חפץ בקילוסו של רשע. בתורה דכתיב {{ממ|ויקרא|יג|מו}}: &quot;ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא&quot;. בנביאים דכתיב {{ממ|מלכים ב|ח|ה}}: &quot;ויהי הוא מספר למלך את אשר החיה את המת&quot; וגו' &quot;זאת האשה וזה בנה&quot;. וכי לאחורי תרעא הוו קאי? רבנן אמרין: אפילו היו בסוף העולם, הסיטן הקדוש ברוך הוא והביאן, שלא יהא אותו רשע מספר בנפלאותיו של הקדוש ברוך הוא. בכתובים דכתיב {{ממ|תהלים|נ|טז}}: &quot;ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך&quot;, עכ&quot;ל. ולכן צריך לשוב בתשובה, שלא תהיה תפילתו ושבחו נמאס. ואף על פי שאנו אומרים &quot;השיבנו&quot;, &quot;סלח לנו&quot;, בהכרח צריך התעוררות תחתון, כאומרו {{ממ|מלאכי|ג|ז}}: &quot;שובו אלי ואשובה אליכם&quot;:

ובזה יובן מאמרם ז&quot;ל במדרש איכה בפסוק {{ממ|איכה|ה|כא}} &quot;השיבנו ה' אליך ונשובה&quot;, זה לשונם: אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם! שלך הוא, השיבנו. אמר לה: שלכם הוא, שנאמר: &quot;שובו אלי ואשובה אליכם&quot;. אמרה לפניו: רבונו של עולם, שלך הוא, שנאמר {{ממ|תהלים|פה|ה}}: &quot;שובנו אלהי ישענו&quot;, לכך נאמר: &quot;השיבנו ה' אליך ונשובה&quot;, עכ&quot;ל. והיינו כי ישראל שואלים שיפתח להם הקב&quot;ה הרהורי תשובה, כעניין הכרוז שמכריז, שהם הרהורי תשובה הבאים. והקב&quot;ה משיב כי צריך התשובה במעשה, שיתחילו בה. 

ועל דרך זה אמרו רבותינו ז&quot;ל במדרש שיר השירים, אמר רבי יוסי {{ממ|שיר השירים|ה|ב}}: &quot;פתחי לי אחותי רעיתי&quot;. אמר הקב&quot;ה: פתחו לי פתח כחדודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרונות נכנסות בו. רבי חנינא שאל את רבי שמואל בר נחמני: מהו {{ממ|תהלים|סה|ו}} &quot;מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים&quot;? אמר לו: נמשלה התשובה לים, מה הים הזה לעולם פתוח, כך שערי תשובה לעולם פתוחין, עכ&quot;ל:


עוד '''הערה רביעית,''' כי בראות האדם מיתת החיים פתאום כאומרו {{ממ|איוב|לד|כ}}: &quot;רגע ימותו&quot; וגו', ולא ידע מתי יקראוהו לדין ולחשבון, ראוי שיקום ויזדרז כדי להכין צדה לדרכו. שאין אדם בטוח בחיים אפילו יום אחד, כמו שאמרו ([[משנה אבות ב י]]): שוב יום אחד לפני מיתתך, ואמרו ([[שבת קנג א]]): ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצאו כל ימיו בתשובה. ונמצא תוכחת גדול לעניין זה ([[משנה אבות א יד|באבות פרק קמא]]) במשנת אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אימתי, ופירש החסיד הר' יוסף יעבץ עליו השלום זה לשונו: ולעניין כוונת המשנה הורה שלשה עניינים גדולים מדריכים האדם אל מקום שלימותו. '''הא',''' כי כמו שחיי האדם תלויים באדם עצמו ולא בזולתו, &quot;כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני&quot; {{ממ|קהלת|ב|כה}}, כך הדבר בחיי הנפש; אם לא יחוש על נפשו לבלתי שחתה, מי ירחם עליה? ולכן &quot;ודלא יליף קטלא חייב&quot; ([[משנה אבות א יג]]), כי בן מות הוא על אשר כבש את נפשו ההדורה תחת רגלי נפשו הבהמית, ועל אשר לא חמל עליה. 

'''הב',''' כבר אמרו: אסור להתלוות [ל]עם הארץ בדרך שמא יהרגנו, ונתנו טעם: על חיי עצמו לא חס, על חיי חברו לא כל שכן. ועל זה אמר: אם אין אני לי מי לי, וכולי האי ועדיין אולי, הוא אומרו: וכשאני לעצמי מה אני; יורה כי יצמא לעולם אל התורה ולא ישבע ממנה.  

'''הג',''' שלא יאבד רגע מזמנו, שאימתי יבא רגע זה אשר אתה בו ולא אפילו כמוהו, כי הקודם זכה, ישא ברכה. ההולך אל ים רחוקים לטרוף טרף להביא, ומצא עת נכונה לבקשתו, הידחנה? אם לחיי הגוף הנגוף כך, לחיי הנשמה על אחת כמה וכמה. או יאמר: הנני מחויב לעבוד את האל יתברך כל ימי, ומתי אשלים מה שאחסר עתה? כי אין ראוי להתהלל ביום מחר, כי הלואי יעמוד על עצמו ויפרע את שלו. וכן אמר פרעה לישראל {{ממ|שמות|ה|יג}}: &quot;כלו מעשיכם דבר יום ביומו&quot;. ואל תתהללו ביום מחר, כי גם הוא, מי התירו לכם? הלא אתם מחויבים לעשות למחר כיום הזה, אם כן אימתי תמלאו החסרון? והפירוש הנחמד הזה לקטתיו מדברי הר&quot;י ן' שושן ז&quot;ל, עד כאן לשונו. 

וכן אמר דוד המלך עליו השלום {{ממ|תהלים|קמד|ד}}: &quot;אדם להבל דמה ימיו כצל עובר&quot;. ואמרו ז&quot;ל (ילקוט שמעוני רמז תתקסו), שלמה אמר {{ממ|קהלת|ז|ב}}: &quot;כי מי יודע מה טוב לאדם&quot; וגו'{{הערה|המשך הפסוק: &quot;ויעשם כצל&quot;.}} לאיזה צל, ולא פירש, ופירש דוד אביו: &quot;ימיו כצל עובר&quot;; אם תאמר כצל של כותל, יש בו ממש, צלו של דקל יש בו ממש; לאיזה צל? אמר רב הונא בשם רבי אחא: לצל של עוף דהוא עובר וצלו עובר, ושמואל אמר: כצלו של דבורה שאין בה ממש, עד כאן לשונם.

ובפסוק שאמר דוד המלך ע&quot;ה בדברי הימים א' ([[דברי הימים א כט ט|כט, ט]]): &quot;כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו כי צל ימינו עלי ארץ ואין מקוה&quot;, ואמרו בבראשית רבה: &quot;כי צל ימינו&quot;, הלוואי כצילו של כותל וכצילו של אילן, אלא כצילו של עוף, שנאמר: &quot;כי צל ימינו עלי ארץ ואין מקוה&quot;, אין מי שיקוה שלא ימות, הכל יודעים ואומרים בפיהם שהם מתים. אברהם אמר {{ממ|בראשית|טו|ב}}: &quot;ואנכי הולך ערירי&quot;, יצחק אמר {{ממ|בראשית|כז|ד}}: &quot;בעבור תברכך נפשי בטרם אמות&quot;, יעקב אמר {{ממ|בראשית|מח|כט}}: &quot;ושכבתי עם אבותי&quot;, עכ&quot;ל. ובתנחומא בפסוק &quot;הן קרבו ימיך למות&quot; אמרו זה לשונם, זהו שאמר הכתוב {{ממ|משלי|יא|לה}}: &quot;הן צדיק בארץ ישולם&quot; וגו'. כנגד מי אמרו מקרא זה? לא אמרו אלא כנגד משה הצדיק, שלא היה כמוהו בכל הנביאים ולא בכל החכמים, שהרי הקדוש ברוך הוא העיד עליו לאחר מותו {{ממ|דברים|לד|י}}: &quot;ולא קם נביא עוד בישראל כמשה&quot;, ואף על פי כן לא היתה ספיקה בידו להציל עצמו מן המיתה, כל שכן שאר בני אדם. וכן דוד אמר: &quot;כי גרים אנחנו לפניך&quot; וגו' &quot;כי צל ימינו עלי ארץ ואין מקוה&quot;. והלא כבר נאמר {{ממ|תהלים|כז|יד}}: &quot;קוה אל ה'&quot;; מה תלמוד לומר: &quot;אין מקוה&quot;? אמר דוד: לכל מידות אדם מקוה, עני עד שיעשיר, חלש עד שיהיה גיבור, חולה עד שיתרפא, חבוש שהיה בבית אסורים – עד שיצא. אבל יום המיתה אין לה תקוה, שהרי הקדוש ברוך הוא דיבר עם משה פנים אל פנים ולא יכול להציל עצמו מן המיתה, וכן אמר שלמה המלך ע&quot;ה {{ממ|קהלת|ט|ב}}: &quot;הכל כאשר לכל&quot; וגו', עכ&quot;ל לענייננו.

ולכן אדם צריך לשוב בתשובה בעוד שהנשמה נתונה בתוך גופו, כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום {{ממ|קהלת|ט|י}}: &quot;כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה&quot;, ואמרו ז&quot;ל במדרש: עשה תשובה עד שאתה בכחך, עד שהנר דולק, תן לו שמן עד שלא יכבה; כבר הנר, אין השמן מועיל לו כלום, עכ&quot;ל. והרי מבואר כי השמן לנר הוא התורה והמצות, כעניין {{ממ|קהלת|ט|ח}} &quot;ושמן על ראשך אל יחסר&quot; שפירשתי בשער האהבה. וכיוצא בפירוש הזה פירשו בזוהר ([[זהר חלק ג קצז ב|פרשת מקץ דף קצז]]) עיין שם. ועוד אמרו במדרש בפסוק &quot;שמע[ה] ה' צדק&quot;, אמר הקב&quot;ה לישראל: בני, עד ששערי תשובה פתוחים עשו תשובה, שאני נוטל שוחד בעולם הזה, אבל משאני יושב בדין לעולם הבא איני נוטל שוחד, שנאמר {{ממ|משלי|ו|לה}} &quot;לא ישא פני כל כופֶר&quot;, עכ&quot;ל. 

ועל דרך זה אמרו רבותינו ז&quot;ל במדרש משלי על פסוק &quot;לך אל נמלה עצל&quot; {{ממ|משלי|ו|ו}}: אמר רבי יהודה, עתידים הרשעים לומר לפני הקב&quot;ה: הניחנו ונעשה תשובה; והקב&quot;ה משיבם: שוטים שבעולם, העולם הזה דומה לערב שבת, והעולם הבא דומה לשבת; אם אין אדם מכין מערב שבת, מה יאכל בשבת? וכן דומה לים וליבשה, אם אינו לוקח מן היבשה אין לו מה לאכול בים. וכן הוא דומה לימות החמה ולימות הגשמים: אם אינו חורש וזורע וקוצר בימות החמה, מה יאכל בימות הגשמים? עוד היה לו ללמוד מן הנמלה, שנאמר: &quot;לך אל נמלה עצל&quot;. דבר אחר: הנמלה הזו אין לה לא שוטר ולא מושל, אלא בחכמתה עושה הכל, ואתם לא למדתם ממנה מעצלותיכם וטפשותיכם ולא עשיתם תשובה? לפיכך אמר שלמה {{ממ|משלי|י|ט}} &quot;עד מתי עצל תשכב&quot;, עכ&quot;ל. 

ובנוסחא אחרת מצאתי, אחר השלשה האמורים בעולם הזה ובעולם הבא, אמר עוד: עולם שהייתם בו דומה לפרזדור, והעולם הבא דומה לטרקלין; התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין. ובאלה הדברים רבה (ה,ב) והובא שם בילקוט ([[ילקוט שמעוני/משלי/רמז תתקלח|רמז תתקל&quot;ח]]) בביאור הכתוב, אמר שהנמלה אינה חיה אלא ששה חדשים, וכל מאכלה חטה וחצי. ואמר: מעשה היה ומצאו בחור שלה שלש מאות כור. לפיכך אמר שלמה: והתקן לך מצוות בעולם הזה לעולם הבא. מהו &quot;ראה דרכיה וחכם&quot;? דרך ארץ שבה, שהיא בורחת מן הגזל. אמר רבי שמעון בן חלפתא: מעשה בנמלה אחת שהפילה חטה אחת, והיו כולם באות ומריחות אותה, ולא היתה אחת מהן נוטלת אותה, באת אותה שהיתה שלה ונטלה אותה. אף על פי כן אין לה לא שופט ולא שוטר, שנאמר: &quot;אשר אין לה קצין שוטר ומושל&quot;; אתם שמניתם לכם שוטרים, על אחת כמה וכמה! הוי &quot;שופטים ושוטרים&quot;. רבי שמעון בן אלעזר אומר: עלוב הוא האדם הזה שצריך ללמוד מן הנמלה, אילו למד ועשה עלוב היה, אלא שצריך ללמוד מדרכיה ולא למד, עכ&quot;ל.

וראוי שיזדרז הרבה במעשה העבודה. ועל זה נאמר ([[משנה אבות ב טו]]): היום קצר והמלאכה מרובה, וכן אמרו בגמרא: זוודין קלילין ואורחא רחיקא. שהרי למהלך שנה צריך להכין סעודה חודש או שני חדשים למהלך כמה שנים; אחר מותו, כמה וכמה צריך להכין! ועוד אמרו בפסוק &quot;במתים חפשי&quot; {{ממ|תהלים|פח|ז}}, אמר רבי יוחנן: כיון שמת אדם – נעשה חפשי מן המצוות, והיינו דקאמר דוד {{ממ|תהלים|קטו|טו}}: &quot;לא המתים יהללו יה&quot;. לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות קודם שימות, שכיון שמת – בטל מן המצוות ומן התורה, ואין לו להקדוש ברוך הוא שבח בו, עכ&quot;ל:


והתשובה המקובלת היא בזמן בחרותו, כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום: &quot;וזכור את בוראיך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה&quot; {{ממ|קהלת|יב|א}}. ואמרו רבותינו ז&quot;ל במדרש: תנן ([[משנה אבות ג א|אבות פ&quot;ג מ&quot;א]]), עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת ולאן אתה הולך וכו'. אמר רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי, שלשתם דרשו תיבה אחת: בוראך, בארך, בוריך. בארך זה ליחה סרוחה, בוריך זה רמה ותולעה, בוראך זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. '''בימי בחורותיך,''' תני רבי שמעון בן אלעזר: עד שאתה מוצא ומצוי לך. '''עד אשר לא יבואו ימי הרעה,''' אלו ימי הזקנה. '''והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ,''' אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה. '''עד אשר לא תחשך השמש''' זה הפדחת וכו', עכ&quot;ל לענייננו. ובוויקרא רבה (פרשה יח) הוציא המאמר הזה ואמר שם: '''בימי בחורותיך,''' בימי טליותך, עד דחילך עלך.

ועוד אמרו במסכת עבודה זרה [[עבודה זרה יט א|פרק קמא]] בפסוק &quot;אשרי איש ירא את י&quot;י&quot; זה לשונם: '''אשרי איש,''' ולא אשרי אשה? אמר רב עמרם אמר רב: אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש. רבי יהושע בן לוי אמר: אשרי מי שמתגבר על יצרו כאיש, עכ&quot;ל. ופירש רש&quot;י: '''כשהוא איש,''' כשהוא בחור בכוחו, כלומר, ממהר להכיר את בוראו קודם ימי הזקנה כאיש גיבור, עכ&quot;ל. והחילוק שבין רבי יהושע בן לוי לרב הוא, דלרבי יהושע בן לוי אפילו זקן שעושה תשובה ומתגבר כאיש שהוא בחור, אשריו; ולרב, דווקא כשהוא בחור.</text>
      <sha1>r9uqf9jyx5bet6hd99hrjdz687jzdu2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:אורי פרקש/הצעה לחוקת מדינת ישראל</title>
    <ns>2</ns>
    <id>458688</id>
    <revision>
      <id>1419649</id>
      <parentid>1411913</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T16:48:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אורי פרקש</username>
        <id>11512</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף 37 - זכויות האזרח */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="108712" xml:space="preserve">{{כותרת|שם-הספר=הצעה לחוקת מדינת ישראל
|כותרת-משנה= מאת אורי פרקש
|מחבר=
|הערות-נוספות=
}}
__NOTOC__
= &lt;center&gt;מבוא&lt;/center&gt; =
'''אנחנו, אזרחי ישראל,'''&lt;br&gt;
'''בשובנו''' למולדתנו ההיסטורית, ארץ יהודה וישראל, אשר בה כונן לו העם היהודי ממלכה ריבונית בימי שאול, דויד ושלמה; ממנה גלה בימי יהויכין וצדקיהו, ואליה שב בימי זרובבל, עזרא ונחמיה. בה ייסד בשנית בדם ואש, את מדינתו בימי יהודה ושמעון בני מתתיהו החשמונאי, וממנה גלה שוב בימי אגריפס השני ורבן יוחנן בן זכאי. אליה, ואל בירתו הנצחית ירושלים עיר המקדש, כסף וערג כל ימי גלותו הארוכה, עליה כתבו בניו בשירתם ובקינתם, ובה שאף, מאז ומעולם, לכונן מחדש את מדינתו העצמאית, הריבונית והחופשית;&lt;br&gt;
'''ובזכרנו''' את דברי ימי גלות עמנו, רצופת הרדיפות, הגירושים, האלימות והקטל שנעשו נגדו בכל ארצות פזוריו, ואשר הגיעו לשיא בשואה שנתחוללה אך לפני דורות אחדים, והוכיחו מעל לכל ספק כי מדינה עצמאית, חופשית וריבונית ללאום היהודי במולדתו ההיסטורית היא הפתרון היחיד לרדיפת היהודים ברחבי העולם;&lt;br&gt;
'''ובהכרתנו''' בחובתנו המוסרית וההיסטורית לכונן במדינתנו זו משטר דמוקרטי המגן על חירות האדם וזכויותיו; ולקיים בה שלטון תקין, יעיל ונקי המבוסס על ריבונות האזרחים, בחירות חופשיות ואחריות בפני העם;&lt;br&gt;
'''ובשאיפה''' לקיים בארצנו ארץ-ישראל חיים של שיתוף וכבוד בין העמים והדתות אשר שוכנים בה, לטובתנו שלנו ולטובתם של צאצאינו;&lt;br&gt;
'''קובעים ומכוננים למדינת ישראל חוקה זו:'''

= &lt;center&gt;חלק א' - אופי המדינה&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק א' - עקרונות היסוד&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - משטר המדינה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 1 - מדינת לאום ====
מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, והיא ביטוי זכותו הטבעית, אשר נתונה היא לכל הלאומים, לקיים במולדתו ההיסטורית מדינה עצמאית וריבונית לאנשיו.
==== סעיף 2 - המשטר הדמוקרטי ====
(א)	מדינת ישראל היא רפובליקה דמוקרטית המחויבת לחירות האדם ולזכויותיו.&lt;br&gt;
(ב)	הריבונות במדינה נתונה היא בידי אזרחיה, מוסדות השלטון ייעודם לקיים את טובת האזרחים ולמלא אחר צרכיהם.&lt;br&gt;
(ג)	כל פעילות של מוסדות השלטון תהא מכוח חוקה זו או מכוח חוק אשר ייחקק מכוחה, ותהיה על פיו בלבד.

==== סעיף 3 - עיר הבירה ====
העיר ירושלים היא בירת המדינה, ומוסדות השלטון מחויבים לשבת בה ישיבת קבע.
=== &lt;center&gt;סימן ב' - לאומיות המדינה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 4 - הסמלים הלאומיים ====
(א)	דגל המדינה הוא נס מלבני לבן, בעל שני פסי תכלת סמוכים ומקבילים לשוליו המאוזנים והארוכים, ומגן-דוד תכול במרכזו.&lt;br&gt;
(ב)	סמל המדינה הוא מגן תכול בעל מסגרת לבנה, אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדיה ענף עץ זית, תחתיה המילה &quot;ישראל&quot; - כולם בצבע לבן.&lt;br&gt;
(ג)	המנון המדינה הוא שירת &quot;התקווה&quot;.&lt;br&gt;
(ד)	פירוט נוסף של סמלי המדינה, וכן הוראות בדבר הכבוד שיש לנהוג בהם, ייקבעו בחוק.

==== סעיף 5 - הלשון הרשמית ====
הלשון העברית היא הלשון הרשמית במדינה, ומוסדות השלטון של המדינה יעשו בה שימוש בלעדי. החוק יבטיח אפשרות לדוברי שפות מסוימות אחרות לקבל מאת המדינה שירות בשפתם.
==== סעיף 6 - לוח השנה הרשמי ====
לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי במדינה. כל תקופות הזמן המנויות בחוקה זו ובכל הוראה חוקית או שיפוטית שתינתן מכוחה - תחושבנה בו.

==== סעיף 7 - זכות העלייה החופשית ====
כל יהודי, בלי שים לב לארץ הולדתו ולאזרחותו, יש לו זכות מולדת לעלות לארץ-ישראל, לקבל את אזרחות המדינה ולהשתקע בה.
==== סעיף 8 - נוקשות ====
אין מתקנים פרק זה.
== &lt;center&gt;פרק ב' - זכויות האדם&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - עקרונות היסוד&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 9 - ערך האדם ====
זכויותיו של כל אדם במדינת ישראל זכויות יסוד הן, והן מושתתות על ההכרה הנצחית בערך האדם, בייחודיות חייו, ובהיותו בן-חורין.
==== סעיף 10 - החירות ====
כל אדם בישראל בן-חורין הוא מלידה ועד מיתה. אין להשית חובות על אדם או להחיל מגבלות על חירותו, אלא בחוק.
==== סעיף 11 - השוויון ====
כל האנשים בישראל שווים הם בפני החוק, לא תהא אפליה בין אדם לאדם על אף רקע, לרבות גזע, דת, אמונה, דעה, מין ונטייה. אבחנה בין אנשים תהא אך ורק על רקע כישוריהם ויכולותיהם, ותיעשה אך ורק לפי הצורך.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - הזכות לחיים ולביטחון&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 12 - זכות החיים והביטחון ====
כל אדם זכות לו לחיים, לביטחונו האישי ולשלמות גופו.
==== סעיף 13 - ביטול עונש המוות והענישה הגופנית ====
(א)	לא יהא בישראל עונש מיתה.&lt;br&gt;
(ב)	לא תהא בישראל ענישה גופנית, ובכלל זה עינוי שתכליתו ענישה.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - הזכות לחירות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 14 - חירות אישית ====
(א)	כל אדם זכאי לעשות כרצונו ובלבד שלא יפגע בזכויות זולתו. אדם לא יישפט ולא ייענש על עשיית פעולה אשר אינה פוגעת פגיעה ממשית בזולתו.&lt;br&gt;
(ב)	נטילת חירותו האישית של אדם - במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל בדרך אחרת - תיעשה אך ורק מכוח החוק ובמידה המזערית הנדרשת להגנה על ביטחון המדינה ועל שלום הציבור.&lt;br&gt;
(ג)	לא יהא אדם רכושו ועבדו של אדם אחר; אף אדם לא יהא נתון תחת משטר עבדות.

==== סעיף 15 - חופש התנועה ====
(א)	כל אדם זכות לו לנוע בכל מקום שהוא רשות הרבים.&lt;br&gt;
(ב)	כל אזרח המדינה זכות לו לקבוע את דירתו בכל יישוב שירצה בו.&lt;br&gt;
(ג)	כל אדם אשר נמצא בשטח המדינה זכאי לצאת ממנה.&lt;br&gt;
(ד)	כל אזרח המדינה אשר נמצא מחוץ לשטח המדינה זכאי להיכנס אליה.

==== סעיף 16 - חופש הדת והנישואים ====
(א)	כל אדם זכות לו להשתייך לכל דת, ולעבוד את אלוהיו בפומבי, בבתי תפילה ובמקומות קדושים, בלי שיאונה לו כל רע ובלא הפרעה, חילול וביזוי.&lt;br&gt;
(ב)	לא ייכפה על אדם להשתייך לדת או לקהילה דתית, וכן לא ייכפה על אדם לקיים מצוותיה של דת, אף אם הוא משתייך לאותה דת.&lt;br&gt;
(ג)	לכל שני אנשים שמלאו להם שש-עשרה שנים הזכות להינשא, הן בטקס דתי והן ברישום אזרחי.

==== סעיף 17 - חופש המחשבה ====
לכל אדם חופש גמור למצפון, דעה ואמונה.

==== סעיף 18 - חופש הביטוי והעיתונות ====
(א)	כל אדם זכות לו להביע את דעותיו והשקפותיו, וכן להפיצן בכתב, בעל-פה ובכל אמצעי אחר העומד לרשותו.&lt;br&gt;
(ב)	לכל אדם או חבר אנשים הזכות להפגין ולמחות בדרכי שלום בעד כל דעה, מטרה או שאיפה.&lt;br&gt;
(ג)	לכל אדם הזכות לאסוף ידיעות ונתונים, לבדוק, לקבל ולמסור אותם, ולהשמיע דעות והשקפות בעזרת כל אמצעי העומד לרשותו.
==== סעיף 19 - חופש ההתאגדות וההתאספות ====
(א)	כל חבר אזרחים רשאי להתאגד יחדיו לשם קידום מטרות ומעשים אשר החוק הפלילי אינו אוסר אותם על היחיד.&lt;br&gt;
(ב)	אף אגודה לא תהיה חשאית, ולא תחייב את חבריה בשמירת סודות מפני השלטונות, במשמעת מוחלטת או בנאמנות בלתי מוגבלת. &lt;br&gt;
(ג)	כל חבר אזרחים רשאי להתאסף לשם קיום מחאה, תהלוכה או אספה ובלבד שתהיה בדרכי שלום.&lt;br&gt;
(ד) לא ייכפה על אף אדם להשתייך לאגודה כלשהי, להשתתף בכינוסיה של אגודה, או לשלם מסים לאגודה אשר אינו חבר בה.

==== סעיף 20 - חופש המדע, המחקר והיצירה ====
(א)	המדע והאמנות יסוד החברה הם, וכל אדם זכאי לעסוק בהם ולפרסם את תוצריו.&lt;br&gt;
(ב)	לא תחול כל הגבלה על המחקר המדעי ועל פרסום תוצאותיו.
==== סעיף 21 - חופש העיסוק ====
כל אדם זכות לו לעסוק בכל מקצוע או משלח-יד באין מפריע. החוק מוסמך לקבוע תנאי קבלה למקצועות שהעיסוק בהם דורש הכשרה מיוחדת.
==== סעיף 22 - חופש המידע ====
(א)	כל אזרח המדינה זכות לו לדרוש מאת מוסדות השלטון ומאת מוסדות שהוקמו לפי חוק, מידע בדבר פעילותם.&lt;br&gt;
(ב)	מידע אשר פרסומו עלול לפגוע בביטחון המדינה, בענייניה החיוניים או בשלום הציבור - ניתן למנוע את פרסומו על סמך צו של בית המשפט החוקתי.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - הזכות לקניין&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 23 - הזכות לקניין ====
כל אדם זכות לו להחזיק בבעלותו קניין גשמי או רוחני, וליהנות מתוצריו באם נעשו באופן חוקי.
==== סעיף 24 - הזכות למסחר ====
כל אדם זכות לו למכור קניין אשר בבעלותו וכן לקנות קניין אשר ברשות זולתו, בין תמורת תשלום ובין תמורת קניין אחר; והכל תוך הסכמה מלאה ומודעת של כל הצדדים הנוגעים בדבר. 
==== סעיף 25 - חופש החוזה ====
כל אדם זכות לו לכרות חוזה עם כל אדם אחר.

=== &lt;center&gt;סימן ה' - הזכות לכבוד&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 26 - כבוד האדם ====
כל אדם זכות לו לכבודו כבן-אנוש; אדם לא יבוזה ולא יושפל בידי זולתו.
==== סעיף 27 - הגנה על השם הטוב ====
כל אדם זכות לו להגנה על שמו הטוב מפני לשון הרע, אך אין אדם חסין בפני האמת.
==== סעיף 28 - צנעת הפרט ====
כל אדם זכות לו לחיות את חייו בפרטיות ובצנעה.
==== סעיף 29 - הגנה על רשות היחיד ====
(א)	דירתו של אדם קודש היא; לא יכנס אדם לתחומו האישי של זולתו אלא בהסכמתו המודעת.&lt;br&gt;
(ב)	אין לערוך חיפוש על גופו או בגופו של אדם.&lt;br&gt;
(ג)	אין לערוך חיפוש או לפשפש בחפציו הפרטיים של אדם, וכן להחרימם החרמה זמנית או קבועה.&lt;br&gt;
(ד)	לא יחוללו החופש והסודיות של מכתבים וחליפת-דברים בכל צורה שהיא.&lt;br&gt;
(ה)	ניתן להגביל זכויות המנויות בסעיף זה על סמך צו של שופט, במקרים ובתנאים אשר ייקבעו בחוק.

=== &lt;center&gt;סימן ו' - הזכות להליך משפטי הוגן&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 30 - חזקת החפות ====
כל אדם הוא בחזקת חף מפשע, כל עוד לא נקבעה אשמתו בבית משפט, על יסוד הוכחה שהיא מעבר לספק סביר.
==== סעיף 31 - הזכות לגשת לבית המשפט ====
כל אדם זכות לו לפנות לבית משפט לשם מימוש זכויותיו הנתונות לו בחוקה זו ומכוח כל דין.
==== סעיף 32 - הזכות לייעוץ ולייצוג משפטי ====
לכל אדם הזכות להיות מיוצג על-ידי אדם אחר לפי בחירתו, בכל הליך שיפוטי שהוא צד לו, ולקבל ייעוץ משפטי בכל עניין הנוגע לו. אדם אשר אינו מסוגל לממן לעצמו ייעוץ וייצוג משפטי, יקבל מאת המדינה ייעוץ וייצוג כאמור, אם מצא עצמו צד להליך שיפוטי.
==== סעיף 33 - הגינות המשפט ====
(א)	הנאשם זכות לו לעריכת משפטו בהקדם האפשרי.&lt;br&gt;
(ב)	הנאשם זכות לו כי העדים המעידים נגדו יעידו בפניו, ולהביא למשפטו עדים אשר יעידו לטובתו.&lt;br&gt;
(ג)	הנאשם זכות לו כי הליך שיפוטי אשר מתנהל נגדו יתנהל בהגינות ובלא משוא פנים, יהיה מובן ויסתיים בהחלטה מנומקת בתוך פרק זמן סביר.&lt;br&gt;
(ד)	אף אדם לא ייכפה להעיד נגד עצמו. הודאה אשר תושג בכפייה, בעינויים או תחת איום, לא תתקבל כעדות. אדם לא יורשע ולא ייענש, אם העדות היחידה נגדו היא הודאתו שלו.

==== סעיף 34 - זכות הערעור ====
לבעל דין הזכות לערער על פסק-דין של בית משפט, זולת על פסק-דין של בית המשפט העליון ובית המשפט החוקתי.
==== סעיף 35 - איסור על ענישה למפרע ====
(א)	אדם לא יישא באחריות פלילית על מעשה או מחדל אשר בשעת התרחשותם לא היו אסורים לפי החוק.&lt;br&gt;
(ב)	על אדם שהורשע בביצוע עבירה לא יוטל עונש חמור מזה שהיה קבוע בחוק באותה שעה על ביצוע אותה עבירה.
==== סעיף 36 - זכויותיו של מי שנשללה ממנו חירותו ====
לכל אדם אשר נשללה ממנו חירותו במעצר, במאסר או בכל דרך אחרת, הזכות לכל אלה:&lt;br&gt;
(1)	שיודיעוהו, מיד עם שלילת חירותו, את העילה לכך ואת זכויותיו אשר נתונות לו לפי חוקה זו;&lt;br&gt;
(2)	שתימסר על כך ללא דיחוי הודעה לאדם הקרוב לו לפי בחירתו;&lt;br&gt;
(3)	להיפגש ללא דיחוי עם עורך-דין לפי בחירתו ולהתייעץ עמו;&lt;br&gt;
(4)	להיות מובא בהקדם בפני בית משפט ולטעון בפניו בעניין שלילת חירותו;&lt;br&gt;
(5)	שינהגו בו כל העת בדרך שתבטיח שמירה מרבית על גופו, כבודו וזכויותיו.

=== &lt;center&gt;סימן ז' - זכויות וחובות האזרח&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 37 - זכויות האזרח ====
(א)	כל אזרח המדינה שהוא תושב ישראל ומלאו לו שש-עשרה שנים זכאי להצביע בבחירות ובמשאל-עם. זכות זו לא תישלל מאף אזרח, אפילו אם נשללה ממנו חירותו.&lt;br&gt;
(ב) כל אזרח המדינה שהוא תושב ישראל במשך עשר שנים רצופות ומלאו לו עשרים ואחת שנים, זכאי להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות המדינה, וכן לכהן ולשמש בכל תפקיד אחר במוסדות השלטון, לרבות כשר, כשופט וכמבקר המדינה.&lt;br&gt;
(ג)	אדם לא יהא זכאי להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות המדינה, או לכהן כשר, כשופט או כמבקר המדינה, אם יש בדבריו או במעשיו, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:&lt;br&gt;
:(1) שלילת אופייה של המדינה כמדינת לאום יהודית וכדמוקרטיה;
:(2) הסתה לגזענות ולאלימות;
:(3) תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה או מוסדותיה;
:(4) מסווה לפעילות פלילית.
(ד)	אדם אשר מגיש מועמדותו לכנסת או לנשיאות יצהיר באותו מעמד הצהרה תחת שבועה בעניין סעיף זה, אשר תיקבע בחוק.&lt;br&gt;
(ה)	החלטה בדבר שלילת הזכות להיבחר תהא נתונה בידי בית המשפט החוקתי.&lt;br&gt;
(ו)	מי שמכהן כשופט, כמבקר המדינה או כחבר קבע בכוחות מזוינים שלא במסגרת שירות חובה מכוח החוק, לא יוכל להתמודד בבחירות לכנסת או בבחירות לנשיאות המדינה, או לשמש כשר, אלא בחלוף שנתיים מיום שסיים את תפקידו.

==== סעיף 38 - מפלגות ====
(א)	כל אזרח המדינה רשאי לכונן מפלגה ולהיות חבר במפלגה, ולקדם בעזרתה כל מטרה פוליטית.&lt;br&gt;
(ב)	אף על פי כן, לא יותר קיומה של מפלגה אשר יש ברעיונותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, בכדי למנוע מאדם להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות.&lt;br&gt;
(ג)	בשום מקרה לא יוכרז על מפלגה אחת כחוקית באופן בלעדי.

==== סעיף 39 - החובה האזרחית ====
כל האנשים הנמצאים בתחומי המדינה מחויבים הם להישמע ולציית לחוקה זו ולחוקים אשר יחוקקו מכוחה.

=== &lt;center&gt;סימן ח' - הגבלה על זכויות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 40 - הגבלת זכויות ====
(א)	ניתן לקבוע תנאים והגבלות על זכויות האדם, וזאת אך ורק לשם הגנה ישירה על ביטחון המדינה, ענייניה החיוניים ושלום הציבור.&lt;br&gt;
(ב)	השמת תנאים ומגבלות על זכויות תיעשה מכוחו של חוק או מכוח תקנות חירום, ותהיה במידה המזערית הנדרשת.&lt;br&gt;
(ג)	הוראה אשר קובעת תנאים או הגבלות על זכויות, אפילו אם מותרת היא לפי חוקה זו, תהא נתונה לביקורת של בית המשפט החוקתי עם התקנתה, ולאחר מכן אחת לכל חמש שנים.&lt;br&gt;
(ד)	מצא בית המשפט החוקתי כי הוראה אשר מגבילה זכויות אינה עומדת בתנאים המחייבים האמורים בסעיף קטן (א) - רשאי הוא להכריז כי מחוסרת-תוקף היא, ויעשה זאת לפי ההליך המפורט בסעיף 143 בחוקה זו.

==== סעיף 41 - נוקשות ====
תיקון לחוקה אשר נוגע לפרק זה יתקבל בקולותיהם של שלושה רבעים מחברי הכנסת, ובכל מקרה לא יבוטל סעיף מפרק זה.
= &lt;center&gt;חלק ב' - מוסדות השלטון&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק ג' - נשיא המדינה&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 42 - המעמד ====
נשיא המדינה הוא ראש המדינה והמגן העליון על חוקת המדינה.
==== סעיף 43 - תקופת הכהונה ====
נשיא המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
==== סעיף 44 - תפקידים וסמכויות ====
(א)	נשיא המדינה יאשרר בחתימתו ובטביעת חותם המדינה כל תיקון לחוקה, כל חוק שנתקבל בכנסת, וכל אמנה שנתקבלה כדין, לא יאוחר משבעה ימים מיום הקבלה.&lt;br&gt;
(ב)	נשיא המדינה רשאי לסרב לאשרר חוק שנתקבל בכנסת ולהחזירו לדיון נוסף, אם מצא שהוא עומד בסתירה לאופייה של המדינה כמדינת לאום וכדמוקרטיה. קיימה הכנסת דיון נוסף בחוק שהחוזר לה וקיבלה אותו ברוב של שני שלישים מחבריה - יאושרר החוק מייד.&lt;br&gt;
(ג)	נשיא המדינה הוא שומר חותם המדינה, וכל שימוש בו ייעשה בהסכמתו.&lt;br&gt;
(ד)	נשיא המדינה יפקח על קיומה התקין של חוקה זו, והוא מוסמך לפנות אל בית המשפט החוקתי לשם קיום חובתו זו.&lt;br&gt;
(ה)	נשיא המדינה ימנה את ראש הממשלה, השרים, השופטים, מבקר המדינה ובעלי תפקידים אחרים, לאחר שמינויים אושר לפי ההליך הקבוע בחוקה זו או בחוקים אחרים מכוחה.&lt;br&gt;
(ו)	נשיא המדינה מוסמך להורות בצו נשיאותי על פיזור הכנסת ועריכת בחירות, או על קיום משאל עם; הכול בהתאם להליכים הקבועים בחוקה זו.&lt;br&gt;
(ז)	נשיא המדינה מוסמך לחנון חייבים בדין, נאשמים, עצירים וחשודים, וכן להקל בכל עונש אשר הוטל על אדם ואף לבטלו כליל; וכל זאת לפי הישר בעיניו.&lt;br&gt;
(ח)	נשיא המדינה הוא המפקד העליון של כל הכוחות המזוינים במדינה.&lt;br&gt;
(ט)	נשיא המדינה יסמיך את נציגי המדינה בחוץ לארץ, ויקבל מאת נציגים זרים את כתבי הסמכתם.&lt;br&gt;
(י)	צו אשר יוציא נשיא המדינה בכל עניין שהוא יפורסם בדפוס רשמי של המדינה.&lt;br&gt;
(יא)	כל תפקיד או סמכות המוענקים לנשיא המדינה בחוקה זו ובחוק - רואים אותם כאילו הוענקו לו לפי סעיף זה.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - בחירת הנשיא&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 45 - שיטת הבחירות ====
נשיא המדינה ייבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות וחשאיות.

==== סעיף 46 - מועד הבחירות ====
(א)	הבחירות לנשיאות ייערכו ביום שני השלישי שלפני תום תקופת כהונת הנשיא המכהן.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונת הנשיא המכהן בטרם עת - ייערכו הבחירות לנשיאות ביום שני הרביעי שלאחר מכן.

==== סעיף 47 - הליך הבחירות ====
(א)	לנשיא המדינה ייבחר המועמד שיקבל יותר ממחצית ממספר הקולות הכשרים.&lt;br&gt;
(ב)	לא קיבל שום מועמד את מספר הקולות הדרוש - ייערכו בחירות שניות ביום שני בשבוע שלאחר מכן, ויעמדו בהן לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שיקבל בבחירות השניות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.&lt;br&gt;
(ג)	היה מועמד יחיד, אם בבחירות הראשונות ואם בבחירות השניות - תהא ההצבעה בבחירות בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים בעדו יעלה על מספר הקולות הכשרים נגדו.&lt;br&gt;
(ד)	היה מספר הקולות הכשרים נגד מועמד יחיד גדול ממספר הקולות הכשרים בעדו - ייערכו בחירות נוספות ביום שני בשבוע שלאחר מכן, וכל אזרח שמתקיימים בו תנאי הכשירות יהא רשאי להתמודד בהן. המועמד שיקבל בהן את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים - הוא הנבחר.&lt;br&gt;
(ה) חוק יקבע פרטים נוספים בעניין הבחירות.

==== סעיף 48 - פרסום תוצאות הבחירות ====
תוצאותיהן של בחירות לנשיאות יתפרסמו בתוך שלושה ימים מיום הבחירות.
==== סעיף 49 - תחילת כהונת הנשיא ====
(א)	נשיא המדינה הנבחר ייכנס לתפקידו ביום בו ימלאו שבע שנים לכהונת הנשיא היוצא.&lt;br&gt;
(ב)	הסתיימה כהונת הנשיא הקודם בטרם עת - ייכנס לתפקידו הנשיא שייבחר תחתיו בתוך שלושה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות.

==== סעיף 50 - שבועת האמונים ====
ביום תחילת כהונתו, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לנשיא המדינה מכוח כל דין - יישבע הנשיא הנבחר אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כנשיאה, ולהגן ולשמור על חוקתה&quot;.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - כהונת הנשיא&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 51 - ייחוד הכהונה ====
נשיא המדינה לא ישמש בשום משרה, תפקיד או משלח-יד אחר מעת היבחרו ועד לסיום כהונתו.
==== סעיף 52 - שכר ====
שכרו של נשיא המדינה ינקב בחוק וישולם לו מאוצר המדינה.
==== סעיף 53 - חסינות ====
(א)	נשיא המדינה לא ייתן את הדין בפני אף בית משפט ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר הקשור במילוי תפקידו, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ב)	נשיא המדינה אינו חייב למסור ראיה לשום גורם על דבר שנודע לו או שנמסר לו במסגרת מילוי תפקידו כנשיא המדינה, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ג)	לא יתנהל הליך פלילי נגד נשיא המדינה, אלא במקרים פליליים חמורים אשר ייקבעו בחוק.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת הנשיא&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 54 - סיום כהונת הנשיא ====
כהונת נשיא המדינה תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:&lt;br&gt;
(1)	בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות ליושב-ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.&lt;br&gt;
(2)	נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.&lt;br&gt;
(3)	הודיע נשיא המדינה כי באופן זמני נבצר ממנו למלא את תפקידו - ביום השישים ואחד שבו מכהן ברציפות ממלא מקום במקומו.&lt;br&gt;
(4) בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות.&lt;br&gt;
(5)	במותו.
==== סעיף 55 - מילוי מקום הנשיא ====
(א)	נסתיימה כהונתו של נשיא המדינה בטרם עת, וכל עוד לא החל לכהן הנשיא שייבחר תחתיו - יכהן יושב-ראש הכנסת כנשיא המדינה בפועל.&lt;br&gt;
(ב)	הודיע נשיא המדינה כי נבצר ממנו באופן זמני למלא את תפקידו - יכהן יושב-ראש הכנסת כממלא מקומו.&lt;br&gt;
(ג)	בעת שממלא יושב-ראש הכנסת את מקומו של נשיא המדינה, בין כממלא מקום ובין כנשיא בפועל - לא יוכל להפעיל את סמכות נשיא המדינה לפזר את הכנסת, למנות את ראש הממשלה ולחנון בעלי דין.

== &lt;center&gt;פרק ד' - הכנסת&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 56 - המעמד ====
הרשות המחוקקת תהא מגולמת בכנסת, שהיא בית הנבחרים של אזרחי המדינה.
==== סעיף 57 - ההרכב ====
הכנסת תהא מורכבת ממאה ועשרים חברים נבחרים.
==== סעיף 58 - תקופת הכהונה ====
כנסת נבחרת תכהן ארבע שנים.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - בחירת הכנסת&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 59 - שיטת הבחירות ====
(א)	הכנסת תיבחר בבחירות שוות וחשאיות.&lt;br&gt;
(ב)	מחצית חברי הכנסת ייבחרו בבחירות ארציות רשימתיות יחסיות; מחצית חברי הכנסת ייבחרו בבחירות אזוריות רוביות.&lt;br&gt;
(ג)	הבחירות לכנסת ייערכו ביום שני השלישי שלפני תום תקופת כהונת הכנסת המכהנת.
==== סעיף 60 - הבחירות הארציות ====
(א)	הבחירות הארציות יהיו בין רשימות מועמדים שיוגשו על-ידי מפלגות.&lt;br&gt;
(ב)	לכל רשימה שקיבלה יותר מחמישה אחוזים מסך הקולות הכשרים יוקצו מושבים בהתאם ליחס הקולות שקיבלה מתוך סך הקולות הכשרים.&lt;br&gt;
(ג)	חוק יקבע פרטים נוספים בעניין הבחירות הארציות.
==== סעיף 61 - הבחירות האזוריות ====
(א)	הבחירות האזוריות יהיו בין מועמדים, אשר מביניהם ייבחר חבר כנסת אחד מטעם כל אזור בחירה.&lt;br&gt;
(ב)	בכל אזור בחירה ייבחר לחבר הכנסת המועמד אשר יקבל את המספר הגבוה ביותר של קולות כשרים.&lt;br&gt;
(ג)	היה באזור בחירה מועמד יחיד – תהא ההצבעה בבחירות בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שיינתנו בעדו יעלה על מספר הקולות הכשרים שיינתנו נגדו. היה מספר הקולות הכשרים נגד מועמד יחיד גדול ממספר הקולות בעדו – ייערכו בחירות שניות ביום שני בשבוע שלאחר הבחירות הראשונות, ויוכל להתמודד בהן כל אזרח שמתקיימים בו תנאי הכשירות. המועמד שיקבל בבחירות השניות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.&lt;br&gt;
(ד)	בבחירות אזוריות יהיה אדם רשאי להיבחר אך ורק מטעם אזור הבחירה שהוא תושב בו.&lt;br&gt;
(ה)	אזורי הבחירה לכנסת ייקבעו אחת לעשר שנים, על-ידי ועדה שיכנס וינהל נשיא המדינה והרכבה ייקבע בחוק. האזורים יהיו רציפים בשטחם, והם יחולקו באופן שיכלול בכל אחד מהם מספר שווה ככל הניתן של אזרחים בעלי זכות הצבעה. מספר אזורי הבחירה יהא שווה למספר חברי הכנסת שבחירתם תהא בבחירות אזוריות.&lt;br&gt;
(ו)	חוק יקבע פרטים נוספים בעניין הבחירות האזוריות.

==== סעיף 62 - פרסום תוצאות הבחירות ====
תוצאות הבחירות לכנסת יתפרסמו בתוך שלושה ימים מיום הבחירות.
==== סעיף 63 - תחילת כהונת הכנסת ====
(א)	הכנסת הנבחרת תחל לכהן ביום בו ימלאו ארבע שנים לכהונת הכנסת היוצאת.&lt;br&gt;
(ב)	הסתיימה כהונת הכנסת הקודמת בטרם עת, או אם החליטה הכנסת להאריך את כהונתה בנסיבות מיוחדות - תחל לכהן הכנסת הנבחרת בתוך אחד-עשר ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות.&lt;br&gt;
(ג) מי שנבחר לכהונת חבר הכנסת, יתפטר עד מועד השבעתו מכל משרה או תפקיד בו כיהן ומכל משלח-יד בו עסק. חבר הכנסת לא ישמש באף משרה או תפקיד אחר, ולא יעסוק באף משלח-יד, בשכר או בהתנדבות, עד לסיום כהונתו.

==== סעיף 64 - שבועת האמונים ====
ביום תחילת כהונתו, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לחבר הכנסת מכוח כל דין - יישבע חבר הכנסת אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כחבר הכנסת ולהגן באדיקות על חוקת מדינת ישראל&quot;.
==== סעיף 65 - כינוס הכנסת ====
(א)	הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום תחילת כהונתה.&lt;br&gt;
(ב)	הכנסת תקיים שני כנסים בשנה: האחד - בין א' בחשוון לבין א' בניסן, השני - בין א' באייר לבין א' באלול.&lt;br&gt;
(ג)	נשיא המדינה, יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה, או שליש מחברי הכנסת רשאים לכנס את הכנסת לישיבה שלא מן המניין, ובלבד שלא תהיה ביום שבתון.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - עבודת הכנסת&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 66 - יושב-ראש הכנסת ====
(א)	בראש הכנסת יעמוד יושב-ראש שיהא מבין חבריה, וינהל את עבודתה ודיוניה לפי הדין הנהוג בה ובהתאם להוראות החוק.&lt;br&gt;
(ב)	הכנסת תבחר את יושב-הראש בקולות רוב חבריה, בישיבת הפתיחה שלה או בישיבה הראשונה שלאחר סיום כהונת יושב-הראש הקודם.&lt;br&gt;
(ג) הכנסת תבחר סגנים ליושב-הראש שימלאו את מקומו בניהול הישיבות, ומבינהם תמנה סגן ראשון אשר ימלא את מקום יושב-הראש בעת שהוא משמש כנשיא בפועל או כממלא מקום נשיא המדינה.&lt;br&gt;
(ד)	כהונת יושב-ראש הכנסת וסגן ליושב-הראש תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) בהשבעת כנסת חדשה - ביום הראשון לכהונתה של כנסת נבחרת.
:(2) חדל הוא מלכהן כחבר הכנסת - ביום בו נסתיימה כהונתו לפי האמור בסעיף 95 בחוקה זו.
:(3) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהניח כתב התפטרות על שולחן הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.&lt;br&gt;
(ה)	 נסתיימה כהונתו של יושב-ראש הכנסת וכל אימת שלא נבחר יושב-ראש חדש - יכהן הסגן הראשון כיושב-ראש הכנסת בפועל.&lt;br&gt;
(ו) התכנסה לראשונה כנסת נבחרת, וכל אימת שלא בחרה יושב-ראש, יכהן ותיק חברי הכנסת כיושב-ראש הכנסת בפועל.&lt;br&gt;
(ז) הכנסת רשאית לבחור בכל עת יושב-ראש חדש במקום יושב-הראש המכהן.

==== סעיף 67 - ועדות הכנסת ====
(א)	הכנסת תקים ועדות לתחומים מסוימים, ותבחר את חברי הכנסת אשר יכהנו בכל ועדה.&lt;br&gt;
(ב)	הוועדות תעסוקנה, לפי התחום המיועד להן, בפיקוח על הממשלה, ביוזמה של חקיקה חדשה, וכן בעריכתן והכנתן של הצעות חוק לדיון במליאה הכללית של חברי הכנסת.
==== סעיף 68 - סדרי עבודת הכנסת ====
הכנסת תקבע בתקנון את סדרי עבודתה, את נהלי ההצבעה בה, ואת סמכויותיהם ותפקידיהם של בעלי התפקיד בה. התקנון יערוב לחופש ולתרבות הביטוי של חבריה, וניתן לקבוע בו אמצעים משמעתיים לאכיפתו.
==== סעיף 69 - פומביות הדיון ====
(א)	ישיבות הכנסת וועדותיה יהיו פתוחות לצפיית הציבור; הפרטיכל והתיעודים של הישיבות יפורסמו באמצעים נגישים לעיון הכול.&lt;br&gt;
(ב)	הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה, לדון בישיבה סגורה או להתיר לוועדה לדון בישיבה סגורה, לשם דיון בעניינים ששמירתם בסוד הינה חיונית לשמירה על ביטחון המדינה.
==== סעיף 70 - מניין ורוב לקבלת החלטות ====
הכנסת תדון בכל מספר חברים ותחליט בקולותיהם של רוב המשתתפים בהצבעה, אלא אם ניתנה הוראה אחרת בחוקה זו או בחוק. ניתן לקבוע בחוק מניין או רוב לדיון או להחלטה, ובלבד שמניין לדיון כאמור לא יעלה על רוב חברי הכנסת, והכל אם אין הוראה אחרת בחוקה זו.
==== סעיף 71 - מסירת מידע ====
נשיא המדינה, הממשלה וכל גוף אחר אשר ממלא תפקיד ציבורי ימסרו מידע לכנסת ולוועדותיה, ויסייעו להן במילוי תפקידן. ניתן לקבוע בחוק כי מסירת מידע אשר פרסומו עלול לפגוע בביטחון המדינה, בענייניה החיוניים או בשלום הציבור תהא בפני ועדה מסוימת בלבד ובישיבה סגורה.

==== סעיף 72 - צו התייצבות ====
יושב-ראש הכנסת מוסמך להוציא צו המחייב אזרח להתייצב בפני הכנסת או בפני ועדה מוועדותיה. צו התייצבות לא יחול על נשיא המדינה, על שופט ועל מבקר המדינה.

==== סעיף 73 - חסינות ====
(א)	חבר הכנסת לא ייתן את הדין בפני אף בית משפט ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר הקשור במילוי תפקידו, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ב)	חבר הכנסת אינו חייב למסור ראיה לשום גורם על דבר שנודע לו או שנמסר לו במסגרת מילוי תפקידו, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ג)	לא יתנהל הליך פלילי נגד חבר הכנסת, אלא במקרים פליליים חמורים אשר ייקבעו בחוק.

==== סעיף 74 - שכר ====
שכרם של חברי הכנסת ינקב בחוק וישולם להם מאוצר המדינה. כל החלטה שיש בה שינוי בשכרם של חברי הכנסת בלבד תחול על חברי הכנסת שייבחרו לכנסת הבאה ואילך.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - חקיקה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 75 - סמכות החקיקה ====
החוקים יחוקקו על-ידי הכנסת מתוקף סמכותה כרשות המחוקקת. סמכות זו אינה ניתנת להעברה בשום מקרה.
==== סעיף 76 - עליונות החוקה ====
(א)	חוק לא יעמוד בסתירה להוראה הניתנת בחוקה זו.&lt;br&gt;
(ב)	חוק אשר עומד בסתירה להוראה הניתנת בחוקה זו יעמוד בתוקפו אם קבעה כן הכנסת במפורש באותו החוק ולאחר שיבחן אותו בית המשפט החוקתי לפי הוראות סעיף 143 בחוקה זו. לאחר חקיקתו יעמוד החוק האמור לבחינות נוספות של בית המשפט החוקתי, אחת לכל חמש שנים.

==== סעיף 77 - הצעת חוק ====
(א)	הצעת חוק תוגש לכנסת על-ידי חבר הכנסת, ועדה של הכנסת, הממשלה או חבר אזרחים אשר מספרם עולה על מיליון.&lt;br&gt;
(ב)	הצעת חוק מטעם חבר הכנסת אשר נתקבלה בקריאה טרומית, או הצעת חוק מטעם ועדה של הכנסת, מטעם הממשלה או מטעם חבר אזרחים - תונח על שולחן הכנסת ותפורסם בדפוס רשמי.

==== סעיף 78 - הליך החקיקה ====
(א)	הצעת חוק אשר הונחה על שולחן הכנסת תובא לדיון ולהצבעה בקריאה ראשונה. נתקבלה ההצעה ברוב קולות המצביעים - תונח היא על שולחנה של ועדה אשר תחום עיסוקה נוגע בנושא הצעת החוק.&lt;br&gt;
(ב)	הוועדה תדון בהצעת החוק שהונחה על שולחנה, ולאחר מכן תצביע עליה. הוועדה רשאית לתקן את הצעת החוק בטרם תאשר אותה. אושרה הצעת החוק בוועדה כנדרש - תונח היא בנוסח בו אושרה על שולחן הכנסת.&lt;br&gt;
(ג)	הצעת חוק אשר אושרה בוועדה תובא לדיון ולהצבעה בקריאה שנייה במליאת הכנסת. חברי הכנסת רשאים להגיש הסתייגויות להצעת החוק. ההצבעה בקריאה השנייה תהא על כל סעיף ועל כל הסתייגות לו בנפרד. נתקבלה הסתייגות - תועבר הצעת החוק לדיון נוסף בוועדה בצירוף ההסתייגויות שנתקבלה, ורשאית היא לתקן את הסעיף הנדון בהתאם להסתייגות שנתקבלה. לאחר שתקיים הוועדה דיון נוסף, תחזיר את הצעת החוק להמשך הקריאה השנייה. נתקבלו כל סעיפי הצעת החוק בקריאה השנייה ברוב קולות המצביעים - תועבר מייד הצעת החוק לקריאה שלישית.&lt;br&gt;
(ד)	ההצבעה בקריאה השלישית תהא על הצעת החוק בשלמותה בנוסח שנתקבל בקריאה השנייה. נתקבלה הצעת החוק כנדרש - תיחשב היא מאותו הרגע לחוק.

==== סעיף 79 - אשרור חוקים ====
(א)	יושב-ראש הכנסת יגיש לנשיא המדינה כל חוק שנתקבל כנדרש, לשם אשרורו הסופי בחתימת ידו ובטביעת חותם המדינה.&lt;br&gt;
(ב)	החליט נשיא המדינה שלא לאשרר את החוק - יחזיר את החוק לכנסת בצירוף נימוקיו לכך.&lt;br&gt;
(ג)	הוועדה אשר דנה בחוק שהוחזר לכנסת על-ידי נשיא המדינה תדון בו בשנית ותכניס בו שינויים אם היא רואה בכך צורך, ולאחר מכן תניח אותו על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית כאמור בסעיף 78.&lt;br&gt;
(ד) אושרה הצעת החוק האמורה כנדרש - תוגש היא לאשרור בידי נשיא המדינה כאמור בסעיף זה; קיבלה הכנסת את הצעת החוק האמורה בקריאה השלישית בקולותיהם של שני שלישים מחבריה - תאושרר היא בלא דיחוי.

==== סעיף 80 - פרסום חוקים ====
(א)	חוק אשר אושרר בהליך הנדרש יפורסם בדפוס רשמי, ועל כך יהא אחראי יושב-ראש הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	נוסחו של חוק אשר פורסם בדפוס הרשמי הוא הנוסח המחייב.&lt;br&gt;
(ג)	הוראות בדבר פרסום חוקים ותיקון טעויות ייקבעו בחוק.

==== סעיף 81 - תחולת חוק ====
חוק יחול החל ביום בו פורסם בדפוס רשמי, זולת אם ייקבע בו אחרת.

=== &lt;center&gt;סימן ה' - ענייני כספים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 82 - חוקי כספים ====
(א)	מסים לא יוטלו או יבוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק אשר נועד לעניין זה בלבד.&lt;br&gt;
(ב)	אגרות, מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים יכול שיוטלו, ישונו או יבוטלו גם בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.&lt;br&gt;
(ג)	עסקאות בנכסי המדינה יעשו רק על-ידי מי שהחוק הסמיכו לכך.
==== סעיף 83 - תקציב המדינה ====
(א)	תקציב המדינה, שהוא ההוראות להוצאת כספי המדינה לשנת כספים מסוימת, ייקבע בחוק שנועד לעניין זה בלבד.&lt;br&gt;
(ב)	הצעת חוק התקציב תוגש לכנסת על-ידי הממשלה ותפורסם בדפוס רשמי, לא יאוחר מתשעים ימים לפני תחילת שנת הכספים שהיא עוסקת בה.&lt;br&gt;
(ג)	הצעת חוק התקציב תפרט בתוכה את הסכומים המוקצבים עבור כל עניין בה.&lt;br&gt;
(ד)	סעיפים בהצעת חוק התקציב אשר פרסומם עלול לפגוע בביטחון המדינה או בענייניה החיוניים יונחו על שולחנה של ועדה שהכנסת תסמיך לעניין זה, וזו תאשר אותם בנפרד ותניח אותם על שולחן הכנסת לקריאה השנייה והשלישית. סעיפים אלו לא יפורסמו בפירוט, אלא רק ההצעה לסכומים המוקצבים להם.&lt;br&gt;
(ה)	להצעת חוק התקציב יצורף אומדן המקורות למימונו.&lt;br&gt;
(ו)	הכנסת תאשר את חוק תקציב המדינה לשנת הכספים הקרובה לא יאוחר מן היום האחרון בשנה היוצאת, או עד שישים ימים מיום מינויו של ראש ממשלה חדש, לפי המאוחר.
==== סעיף 84 - אי-קבלת תקציב ====
לא נתקבל תקציב לשנת הכספים לפני תחילתה - רשאית הממשלה להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מסך כל ההוצאות שהיו מותרות להוצאה בשנת הכספים הקודמת. כספים כאמור ייעודו קודם כל לקיום התחייבויות מכוח החוק, וביתרה ייעשה שימוש להפעלת שירותים חיוניים.

=== &lt;center&gt;סימן ו' - סמכויות אחרות של הכנסת&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 85 - הקמה של כוחות מזוינים ====
הסמכות להקים כוחות מזוינים, להגדיר את סמכויותיהם ולקבוע את כללי הגיוס אליהם נתונה בידי הכנסת, ותבוצע בחוק.

==== סעיף 86 - הכרזת מלחמה ====
לא תינתן הכרזה על מצב מלחמה או על מלחמה, אלא בהחלטת הכנסת בקולות רוב חבריה.
==== סעיף 87 - ועדת חקירה ====
הכנסת מוסמכת להחליט על עריכת חקירה בכל עניין שהיא רואה בבירורו עניין ציבורי; ולתכלית זו תקים ועדת חקירה, אשר הרכבה ייקבע בידי נשיא בית המשפט החוקתי.

==== סעיף 88 - שלטון מקומי ====
(א)	הכנסת תקבע בחוק את החלוקה המנהלית של המדינה למחוזות ולנפות ותגדיר בו את מידת עצמאותם המנהלית.&lt;br&gt;
(ב) הכנסת מוסמכת לכונן במחוזות המדינה שלטון מחוזי אחיד ונבחר, וכן לשנות את גבולות המחוזות והנפות בכל עת; וכל זאת בחוק שיתקבל בקולות רוב חבריה.&lt;br&gt;
(ג)	הכנסת תכונן בחוק שלטון מקומי נבחר ביישובי המדינה, והיא מוסמכת לשנות תחומי שיפוטם של יישובים, לאחד ביניהם ולפצל אותם.

==== סעיף 89 - שאילתות ושאלות לחברי הממשלה ====
(א)	חבר הכנסת רשאי להגיש שאילתה לממשלה או לשר משריה בתחומי סמכותו.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה וכל שר בתחומי סמכותו חייבים להשיב בתוך שלושה ימים על שאילתה המופנית אליהם, בעל-פה או בכתב.&lt;br&gt;
(ג)	ראש הממשלה יתייצב אחת לשבוע בפני הכנסת לשעה בה יענה לשאלות המופנות אליו על-ידי חבריה, ולא יימסרו לו מבעוד מועד.&lt;br&gt;
(ד)	נשאל ראש הממשלה שאלה ואין הוא מסוגל להשיב עליה - ימסור לכנסת בתוך יומיים את תשובתו לשאלה האמורה.

==== סעיף 90 - פיקוח על חקיקת משנה ====
(א)	הכנסת תפקח על חקיקת משנה בדרכים שיקבע החוק.&lt;br&gt;
(ב)	חקיקת משנה אשר קבועה בה עבירה או נוגעת בענייני כספים לא תיכנס לתוקף, אלא אם אישרה אותה הכנסת טרם פרסומה בדפוס רשמי.
==== סעיף 91 - מינוי נושאי משרה ====
(א)	מינויים של מבקר המדינה, שופטים, שגרירים, מפקדיהם של הכוחות המזויינים במדינה, וכל בעל תפקיד אחר שייקבע כן לגביו בחוק, טעון הוא את אישור הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	מועמד למילוי משרה בשירות המדינה שמינויו מחייב אישור הכנסת יוצע לה על-ידי הממשלה, לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לפני סיום כהונת נושא המשרה היוצא, או בתוך ארבעה-עשר ימים מיום שנתפנה מקומו לפני גמר כהונתו.&lt;br&gt;
(ג)	ועדה של הכנסת תקיים בהקדם האפשרי, שימוע פומבי למועמד המוצע; ניתן מטעמי ביטחון המדינה לקיים שימוע שאינו פומבי, בהליך ובתנאים שייקבע החוק.&lt;br&gt;
(ד)	הצבעת הכנסת על אישור מינוי המועמד כאמור תהא מקץ שבוע מיום השימוע.&lt;br&gt;
(ה)	מינוי נושאי המשרות שנמנו בסעיף קטן (א) טעון הוא אישור הכנסת בקולותיהם של רוב חבריה.&lt;br&gt;
(ו)	בעלי תפקידים אחרים יתמנו על-ידי הממשלה או על-ידי שר משריה שהכנסת הסמיכה לכך. אף חוק לא יגביל את סמכותה של הכנסת לקבוע בהחלטה כי מינוי של בעל תפקיד מסוים טעון את אישורה.

==== סעיף 92 - הדחה ====
(א)	הכנסת מוסמכת להדיח כל נושא משרה במוסדות השלטון, כל פקיד וכל עובד של המדינה, ובכלל אלו נשיא המדינה, מבקר המדינה, שופט, שר וחבר הכנסת, באשמת אחד מאלה:
:(1) בגידה במדינה או השתתפות במאבק נגדה;
:(2) שוחד, מעילה בכסף או שימוש אחר לרעה בשררה;
:(3) ביצוע פשעים ועוונות חמורים אחרים.&lt;br&gt;
(ב)	חברי הכנסת אשר מספרם עולה על רבע מסך חבריה רשאים להגיש ליושב-ראש הכנסת בקשה לפתיחת הליך הדחה, אשר תהיה מנומקת ומגובה בראיות תומכות.&lt;br&gt;
(ג)	יושב-ראש הכנסת ימנה ועדה מיוחדת לדיון בהליך ההדחה, וזו תדון בפתיחתו לא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת הבקשה; הדיון יתקיים בנוכחותו של הנאשם או בנוכחות נציג מטעמו, ותינתן לו הזכות לענות בפניה על האשמות אשר מיוחסות לו.&lt;br&gt;
(ד)	מצאה הוועדה המיוחדת כי קיימת עילה לקיים הליך הדחה - תנסח היא סעיפי הדחה ותניח אותם על שולחן הכנסת.&lt;br&gt;
(ה)	הכנסת תקיים דיון בסעיפי ההדחה מקץ עשרים ואחד ימים מיום שהונחו על שולחנה, ובסיומו תצביע על כל אחד מהם בנפרד. התקבל לפחות אחד מן הסעיפים ברוב של שני שלישים מחברי הכנסת - יראו את הנאשם כמודח החל מאותה עת.&lt;br&gt;
(ו) מי שהודח ממשרתו לא יהא רשאי לכהן באף משרה ציבורית, להיות חבר בכוחות מזוינים או לשמש כעובד המדינה, זולת אם זוכה על-ידי בית המשפט העליון מאשמתו. &lt;br&gt;
(ז)	סדרי הדיונים בוועדה ובמליאה ייקבעו בחוק.

=== &lt;center&gt;סימן ז' - סיום כהונת הכנסת וחבריה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 93 - פיזור הכנסת לפני גמר כהונתה ====
(א)	הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להתפזר לפני גמר כהונתה.&lt;br&gt;
(ב)	נשיא המדינה רשאי לפזר בצו את הכנסת לפני גמר כהונתה.&lt;br&gt;
(ג)	התפזרה הכנסת לפי החלטתה, או שפוזרה בצו של נשיא המדינה - ייערכו הבחירות לכנסת הבאה ביום שני הראשון שלאחר עשרים ושמונה ימים מיום פיזור הכנסת.

==== סעיף 94 - הארכת כהונת הכנסת ====
הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להאריך את כהונתה בנסיבות מיוחדות, וזאת לתקופה שלא תעלה על שנה; החלטת הכנסת כאמור טעונה אישור בית המשפט החוקתי.
==== סעיף 95 - סיום כהונת חבר הכנסת ====
כהונת חבר הכנסת תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:&lt;br&gt;
(1)	סירב הוא להישבע את שבועת האמונים - בישיבה השנייה שבה נקרא לעשות זאת ושלא נבצר ממנו לעשות כן;&lt;br&gt;
(2)	בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות ליושב-ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.&lt;br&gt;
(3)	נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.&lt;br&gt;
(4)	בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות;&lt;br&gt;
(5)	בהיבחרותו או בהתמנותו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלכהן בכנסת - ביום שבו נבחר או נתמנה;&lt;br&gt;
(6)	בהרשעתו בפסק דין סופי בעבירה חמורה - ביום בו נעשה פסק הדין סופי;&lt;br&gt;
(7)	במותו.
==== סעיף 96 - תוצאות סיום כהונת חבר הכנסת ====
(א)	נסתיימה בטרם עת כהונתו של חבר הכנסת שנבחר בבחירות ארציות - יבוא במקומו, מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו, המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה בטרם עת כהונתו של חבר הכנסת שנבחר בבחירות אזוריות - ייערכו בחירות מיוחדות באזור מטעמו נבחר, ביום שני הראשון שלאחר עשרים ושמונה ימים מיום שנתפנה מקומו.
==== סעיף 97 - רציפות הכנסת ====
(א)	כנסת תמשיך לכהן עד להשבעתה של הכנסת שתיבחר אחריה.&lt;br&gt;
(ב)	בית המשפט החוקתי מוסמך להאריך תוקפו של חוק אשר תוקפו עתיד לפוג בחודש האחרון לכהונת הכנסת היוצאת או בחודשיים הראשונים לכהונת הכנסת החדשה.

== &lt;center&gt;פרק ה' - הממשלה&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 98 - המעמד ====
הרשות המבצעת תהא מגולמת בממשלה.
==== סעיף 99 - אמון ואחריות ====
(א)	הממשלה מכהנת מכוח אמונה של הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה אחראית בפני הכנסת, השרים אחראים בפני ראש הממשלה.
==== סעיף 100 - הרכב הממשלה ====
(א)	הממשלה תהא מורכבת מראש הממשלה ומשרים.&lt;br&gt;
(ב)	שר יהא ממונה על משרד ממשלתי.&lt;br&gt;
(ג)	אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכהן כסגן ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ד)	ראש הממשלה וסגנו יהיו מבין חברי הכנסת. שאר השרים יכולים להיות שלא מבין חברי הכנסת, ובלבד שמתקיימים בהם תנאי הכשירות להתמודדות בבחירות לכנסת, כפי שהם מנויים בסעיף 37 בחוקה זו.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - כינון הממשלה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 101 - מינוי ראש הממשלה ====
(א)	ראש הממשלה יתמנה על-ידי נשיא המדינה לפי בחירת הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	משנסתיימה כהונת הממשלה, או משהושבעה כנסת חדשה - יציע נשיא המדינה לכנסת בתוך שבעה ימים את אחד מחבריה כמועמד לראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ג)	מקץ עשרים ואחד ימים מיום שהציע נשיא המדינה את מועמדו לראש הממשלה, תתכנס הכנסת לישיבה בה יציג ראש הממשלה המיועד את ההרכב המיועד של ממשלתו. לאחר מכן תצביע הכנסת על הצעת הנשיא, והמועמד המוצע ייבחר לראש הממשלה אם יצביעו בעדו רוב חברי הכנסת. נבחר המועמד לראש הממשלה - ימנה אותו הנשיא בלא דיחוי.&lt;br&gt;
(ד)	לא הצביעו רוב חברי הכנסת בעד המועמד שהציע הנשיא - תהא הכנסת רשאית, בתוך תקופה של ארבעה עשר ימים החל מאותו היום, לבחור בקולות רוב חבריה את ראש הממשלה. בחרה הכנסת ראש ממשלה בהליך האמור - ימנה אותו הנשיא בתוך יומיים לכל היותר.&lt;br&gt;
(ה)	לא נבחר ראש ממשלה בתקופה האמורה - תתכנס הכנסת לישיבה מיוחדת לבחירת ראש הממשלה. חבר הכנסת שיקבל את מספר הקולות הכשרים הגבוה ביותר ייבחר לראש הממשלה, אף אם לא יצביעו בעדו רוב חברי הכנסת.&lt;br&gt;
(ו)	נבחר ראש ממשלה בקולות רוב חברי הכנסת - ימנה אותו הנשיא בתוך יומיים לכל היותר; נבחר שלא בקולות רוב חברי הכנסת - ימנה אותו נשיא המדינה בתוך יומיים, או שיוציא צו לפיזור הכנסת.

==== סעיף 102 - מינוי שר ====
שר יתמנה על-ידי נשיא המדינה לפי בקשת ראש הממשלה, ובאישור הכנסת.
==== סעיף 103 - שבועת האמונים ====
משנתמנה ראש הממשלה או שר על-ידי נשיא המדינה, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כראש הממשלה / כשר בממשלה]; לקיים את החלטות הכנסת ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.
==== סעיף 104 - סגן שר ====
(א)	שר רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הכנסת, למנות לו סגן שר אחד שהוא חבר הכנסת, וכן לקבוע את סמכויותיו ותחומי עיסוקו במשרד שנתמנה לו.&lt;br&gt;
(ב)	משאישרה הכנסת את מינויו של סגן שר, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כסגן שר; לקיים את החלטות הכנסת ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.

==== סעיף 105 - סגן ראש הממשלה ====
(א)	ראש הממשלה ימנה, באישור הכנסת בקולות רוב חבריה, את אחד השרים שהוא חבר הכנסת, לסגן ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ב)	יצא ראש הממשלה מן הארץ או הודיע כי נבצר ממנו באופן זמני למלא את תפקידו - יכהן סגן ראש הממשלה כממלא מקום ראש הממשלה.

=== &lt;center&gt;סימן ג' - עבודת הממשלה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 106 - תפקידים וסמכויות ====
(א)	הממשלה מתוקף תפקידה, אחראית:
:(1) להוציא לפועל את חוקי הכנסת והחלטותיה.
:(2) לשמור על ביטחון המדינה ועל שלום הציבור באמצעותם של כוחות מזוינים אשר יוקמו בחוק ושל סוכנויות אחרות אשר רשאית היא להקים בפקודותיה, והם כולם יהיו נתונים למרותה.
:(3) לנהל את יחסי החוץ של המדינה באמצעות שגרירים ונציגים אחרים שיתמנו לפי ההליך הקבוע בסעיף 91 בחוקה זו.
:(4) לנהל את אוצר המדינה ולהתוות את המדיניות הכלכלית במדינה, במשותף עם הכנסת.
:(5) לנהל את ענייני הפנים של המדינה בעזרת סוכנויות, רשויות ותאגידים שיוקמו בחוק ויהיו נתונים למרותה.
:(6) לאכוף את החוק הפלילי ואת פסקי הדין של בתי המשפט, באמצעות ניהול מערכת תביעה, בתי מעצר ובתי סוהר.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה מתוקף תפקידה, מוסמכת:
:(1) לכונן אמנות עם מדינות אחרות ועם ארגונים בין-לאומיים, בכפוף להוראות פרק ט' בחוקה זו.
:(2) להנפיק שטרות, מטבעות ובולי דואר, הכול לפי הוראות החוק.
:(3) לנהל רישום של אזרחי המדינה, לקיים מפקדי אוכלוסין ולהנפיק תעודות מזהות, בהליכים ובתנאים שייקבעו בחוק.
:(4) להקים ולנהל תשתיות ושירותי תחבורה, בריאות, חינוך ורווחה, הכול לפי החוק.&lt;br&gt;
(ג)	כל תפקיד או סמכות המוענקים לממשלה בחוקה זו ובחוק - רואים אותם כאילו הוענקו לה לפי סעיף זה.&lt;br&gt;
(ד)	הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת.

==== סעיף 107 - ראש הממשלה ====
(א)	ראש הממשלה יתווה את המדיניות הכללית של הממשלה, יבטיח את אחדותה, יפקח על פעולת השרים ויתאם אותה.&lt;br&gt;
(ב)	ראש הממשלה ימסור לנשיא המדינה דין וחשבון שבועי אודות ישיבותיה ופעילותה של הממשלה.

==== סעיף 108 - השרים ומשרדי הממשלה ====
(א)	משרד ממשלתי יהא אמון על תחום שיוקצה לו בחוק, ויבצע בשם הממשלה ובהתאם להחלטותיה ולהחלטות הכנסת את החוקים הנוגעים בתחומי אחריותו.&lt;br&gt;
(ב) שר יהיה אמון על משרד ממשלתי, וייקבע את המדיניות והפעילות בו, בכפוף להחלטות הממשלה. פקידים של משרד ממשלתי יסורו למרותו של השר הממונה עליהם.&lt;br&gt;
(ג)	הקמתם של משרדי ממשלה, הגדרת תחומי אחריותם וחלוקת המשימות ביניהם יהיו בחוק.&lt;br&gt;
(ד)	כל מחלוקת אשר תתעורר בין שרים בעניין תחומי אחריותם תיפתר על-ידי הממשלה כולה.

==== סעיף 109 - ועדות שרים ====
הממשלה רשאית להקים ועדות שרים לעיסוק בעניינים מסוימים, לבחור את השרים אשר יהיו חברים בהן ולקבוע את סמכויותיהן. מינתה הממשלה ועדת שרים - רשאית היא לפעול באמצעותה.

==== סעיף 110 - נטילת סמכויות ====
שר אשר ממונה על ביצועו של חוק רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה לפי אותו החוק לעובד המדינה, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, וזאת כל עוד החוק אינו אוסר זאת במפורש.

==== סעיף 111 - חקיקת משנה ====
(א)	חקיקת משנה היא הוראה מטעם הממשלה או מטעם שר משריה, אשר ניתנת מכוח חוק והיא בת פועל תחיקתי.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה או שר משריה מוסמכים לחוקק חקיקת משנה בדרך של תקנות, צווים או הוראות, לשם ביצוע החוק. חקיקת משנה שהותקנה על-ידי שר טעונה אישור הממשלה.&lt;br&gt;
(ג)	חקיקת משנה יכולה לקבוע ענישה בדרך של קנס או מאסר כנגד מי שמפר הוראה מהוראותיה. עונש מאסר ייקבע בחקיקת משנה אך ורק מכוח הסמכה מפורשת בחוק, ולא יעלה על שישה חודשים.&lt;br&gt;
(ד)	הכנסת מוסמכת לבטל חקיקת משנה בכל עת.&lt;br&gt;
(ה)	חקיקת משנה אשר נתקבלה כנדרש תתפרסם בדרך בה יתפרסמו חוקי הכנסת.

==== סעיף 112 - סדרי עבודת הממשלה ====
הממשלה תקבע את סדרי עבודתה בתקנון.
==== סעיף 113 - שכר ====
שכרם של ראש הממשלה והשרים ינקב בחוק וישולם להם מאוצר המדינה.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת הממשלה וחבריה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 114 - סיום כהונת הממשלה וחבריה ====
(א)	כהונת ראש הממשלה, שר וסגן שר, תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות לנשיא המדינה, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.
:(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.
:(3) הודיע כי באופן זמני נבצר ממנו למלא את תפקידו - ביום בו מלאו שישים ואחד ימים מיום שמסר הודעתו זו, זולת אם הודיע קודם לכן על סיום נבצרותו.
:(4) בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות;
:(5) בהיבחרותו או בהתמנותו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלכהן בכנסת - ביום שבו נבחר או נתמנה;
:(6) בהרשעתו בפסק דין סופי בעבירה חמורה - ביום בו נעשה פסק הדין סופי;
:(7) במותו.&lt;br&gt;
(ב)	חדל ראש הממשלה או סגנו מלכהן כחבר הכנסת - רואים אותו כאילו התפטר מתפקידו ביום שנפסקה כהונתו בכנסת.&lt;br&gt;
(ג)	ראש הממשלה רשאי להפסיק כהונת שר וסגן שר, וכן להדיח שר מתפקידו כסגן ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ד) הממשלה רשאית להתפטר בהגשת כתב התפטרות משותף לנשיא המדינה.

==== סעיף 115 - תוצאות סיום כהונתו של ראש הממשלה ====
(א)	נסתיימה כהונתו של ראש הממשלה - רואים את הממשלה כולה כאילו התפטרה ביום סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונתו של ראש הממשלה - יכהן סגן ראש הממשלה כראש הממשלה בפועל; ראש הממשלה בפועל ימנה לו סגן באישור הכנסת לפי האמור בסעיף 105 בחוקה זו.

==== סעיף 116 - הבעת אי-אמון בממשלה ====
(א)	הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להביע אי-אמון בממשלה.&lt;br&gt;
(ב)	קיבלה הכנסת החלטה המביעה אי-אמון בממשלה - יודיע על כך יושב-ראש הכנסת לנשיא המדינה, ורואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום הבעת אי-האמון.

==== סעיף 117 - רציפות הממשלה ====
ממשלה שכהונתה נפסקה תמשיך לכהן עד אשר ימנה הנשיא ראש ממשלה חדש לפי ההליך האמור בסעיף 101 בחוקה זו, ובכל אותה העת נתונות לה כל הסמכויות הנתונות לממשלה מכוח כל דין.

== &lt;center&gt;פרק ו' - בתי המשפט&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 118 - המעמד ====
הרשות השופטת תהא מגולמת בבתי המשפט.
==== סעיף 119 - בתי המשפט ====
(א)	אלו יהיו בתי המשפט במדינה:
:(1) בתי משפט השלום - לתביעות פליליות ואזרחיות קטנות;
:(2) בתי משפט מחוזיים - לתביעות פליליות ואזרחיות גדולות;
:(3) בית המשפט העליון - כבית משפט עליון לערעורים וכבית דין גבוה לצדק.&lt;br&gt;
(ב)	החוק יכול לכונן בתי דין בנושאים מסוימים, ולהעניק להם סמכות שפיטה בנושאים מסוימים ומוגדרים, ולמעט בענייני החוק הפלילי.&lt;br&gt;
(ג) לא יוקם בית משפט או בית דין למקרה מיוחד.

==== סעיף 120 - אי-תלות ====
בענייני שפיטה לא תהא מרות על שופטים, זולת מרותו של הדין.
==== סעיף 121 - פומביות ====
בתי משפט ידונו בדלתיים פתוחות ויפרסמו את הפרטיכל של דיוניהם באמצעים נגישים לעיון הכול.
=== &lt;center&gt;סימן ב' - מינוי שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 122 - מינוי ====
שופט יתמנה בידי נשיא המדינה, לפי בחירת הכנסת בהליך הקבוע בסעיף 91 בחוקה זו.
==== סעיף 123 - שבועת האמונים ====
משנתמנה אדם לשופט, בין אם בראשונה, בין אם לכהונה בערכאה גבוהה יותר ובין אם לכהונת נשיא בית משפט ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני נשיא המדינה בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כשופט / כנשיא בית המשפט]; לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים; לשפוט לפי החוק ובהתאם לערכי החירות והשלום ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - כהונת שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 124 - ייחוד הכהונה ====
שופט לא ישמש בשום משרה, תפקיד או משלח-יד אחר, אלא מכוח החוק ובהסכמת בית המשפט החוקתי.
==== סעיף 125 - שיפוט משמעתי ====
(א)	ניתן, בעילות שייקבעו בחוק, להעמיד שופט לדין בבית דין משמעתי לשופטים.&lt;br&gt;
(ב)	שופטי בית הדין המשמעתי לשופטים יתמנו בידי נשיא בית המשפט העליון באישור הכנסת.
==== סעיף 126 - מעמד השופטים ====
בעניינים אלו ייקבעו בחוק הוראות באופן שיבטיח את מעמדם הבלתי תלוי של שופטים, ובתנאים המנויים להלן:&lt;br&gt;
(1)	השעיה זמנית של שופט, בהתאם להחלטת בית הדין המשמעתי;&lt;br&gt;
(2)	העברת שופט מכהונה בבית משפט אחד לאחר, לפי החלטת הממשלה ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון;&lt;br&gt;
(3)	פעולות חקירה, מעצר והעמדה לדין של שופט;&lt;br&gt;
(4)	חסינות שופטים והגנה עליהם.
==== סעיף 127 - שכר ====
שכרם של שופטים ינקב בחוק וישולם להם מאוצר המדינה.
=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 128 - סיום כהונת שופטים ====
כהונת שופט תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) במלאות לו שמונים שנים;
:(2) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות לנשיא המדינה, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן;
:(3) בהדחתו בידי הכנסת, בהליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל ברוב של שני שלישים מחבריה לפחות;
:(4) במותו.

==== סעיף 129 - שופט שפרש ====
חוק יכול שיקבע הוראות בדבר מינויו של שופט שפרש לתפקיד שיפוטי לתקופה קצובה, בדרך ובתנאים שייקבעו בחוק.
=== &lt;center&gt;סימן ה' - בתי המשפט&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 130 - נשיא בית משפט ====
בראש כל בית משפט ובית דין יעמוד נשיא שייבחר מבין שופטיו על-ידי הממשלה.
==== סעיף 131 - בית המשפט העליון ====
(א)	בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסיקותיהם והחלטותיהם של בתי המשפט המחוזיים.&lt;br&gt;
(ב)	בית המשפט העליון ישב גם כבית המשפט הגבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר רואה הוא צורך לתת בהם סעד למען הצדק. בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק ידון בית המשפט העליון בהרכב של כל שופטיו.&lt;br&gt;
(ג)	עניין שפסק בו בית המשפט העליון בהרכב שאינו מלא, ניתן לקיים בו דיון נוסף בבית המשפט העליון בהרכב מלא, בעילות ובדרך שייקבעו בחוק.
==== סעיף 132 - בתי משפט אחרים ====
(א)	בית משפט מחוזי אחד יקום בכל אחד ממחוזות המדינה.&lt;br&gt;
(ב)	בתי משפט השלום יקומו בכל אחד ממחוזות המדינה. ניתן להקים בתי משפט השלום נוספים, בעילות ובדרך אשר ייקבעו בחוק.

==== סעיף 133 - חבר מושבעים ====
במשפטים פליליים אשר ידונו בבית משפט השלום ובבית משפט מחוזי, תהא סמכות הכרעת הדין בידי מניין מושבעים אשר ייבחרו בדרך ובתנאים אשר ייקבעו בחוק, ותוך הטלת גורל בקרב האזרחים.

==== סעיף 134 - משפט חוזר ====
בעניין פלילי שנפסק בו סופית ניתן לקיים משפט חוזר, בעילות ובדרך שייקבעו בחוק.
==== סעיף 135 - הלכה פסוקה ====
(א)	הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט בערכאה נמוכה ממנו.&lt;br&gt;
(ב)	הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון ובית המשפט החוקתי.

==== סעיף 136 - רשמים ====
ניתן בהתאם להוראות החוק למנות רשם לבית משפט, בין אם הוא שופט ובין אם לאו. סמכויותיו של רשם וחובותיו ייקבעו בחוק.

= &lt;center&gt;חלק ג' - מוסדות ביקורת&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק ז' - בית המשפט החוקתי&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 137 - המעמד ====
בית המשפט החוקתי מוסמך לפרש את חוקת המדינה, לקבוע ערובות לקיומה ולפסוק במחלוקות בין מוסדות השלטון לבין עצמם ולבין הפרט.

==== סעיף 138 - אי-תלות ====
בענייני שפיטה לא תהא מרות על שופטי בית המשפט החוקתי, זולת מרותו של הדין.

==== סעיף 139 - פומביות ====
(א)	בית המשפט החוקתי ידון בדלתיים פתוחות ויפרסם את הפרטיכל של דיוניו באמצעים נגישים לעיון הכול.&lt;br&gt;
(ב)	בית המשפט רשאי לקיים דיון בדלתיים סגורות בעניינים ששמירתם בסוד הינה חיונית לשמירה על ביטחון המדינה.
==== סעיף 140 - מעמד השופטים ====
(א)	כל הוראת חוק אשר חלה על שופטים תחול על שופטי בית המשפט החוקתי, זולת אם יצוין בה אחרת במפורש.&lt;br&gt;
(ב)	הוראות סעיפים 124, 125, 126, 127, 128, 129 בחוקה זו יחולו גם על שופטי בית המשפט החוקתי.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - מינוי שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 141 - הרכב בית המשפט החוקתי ====
(א)	בבית המשפט החוקתי יהיו אחד עשר שופטים, אשר יתמנו בידי נשיא המדינה באישור הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 91 בחוקה זו.&lt;br&gt;
(ב)	מועמדים לשיפוט בבית המשפט החוקתי יוצעו לכנסת, בשם רשויות השלטון, על-ידי נציגיהם המנויים בזאת ובהרכב שלהלן:
:(1) חמישה שופטים על-ידי יושב-ראש הכנסת בשם הכנסת;
:(2) שלושה שופטים על-ידי ראש הממשלה בשם הממשלה;
:(3) שלושה שופטים על-ידי נשיא בית המשפט העליון בשם בתי המשפט.&lt;br&gt;
(ג)	נסתיימה כהונת שופט בבית המשפט החוקתי - יציע את המועמד למילוי מקומו נציג הרשות אשר הציעה את מועמדותו של השופט הפורש.&lt;br&gt;
(ד)	נשיא בית המשפט החוקתי ייבחר על-ידי נשיא המדינה מבין השופטים שהוצעו בשם הכנסת.&lt;br&gt;
(ה)	בית המשפט החוקתי יישב תמיד בהרכב מלא.

==== סעיף 142 - שבועת האמונים ====
משנתמנה אדם לשופט או לנשיא בית המשפט החוקתי, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני נשיא המדינה בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כשופט ב / כנשיא] בית המשפט החוקתי; להגן ולשמור בכל מאודי על זכויות האדם והאזרח, על המשטר הדמוקרטי ועל מדינת הלאום; לשפוט לפי החוק ובהתאם לערכי החירות והשלום ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.

=== &lt;center&gt;סימן ג' - תפקידים וסמכויות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 143 - הכרזת בטלות ====
(א)	בית המשפט החוקתי יבחן את חוקי הכנסת, חקיקת המשנה, הצעות לתיקון החוקה ותקנות חירום; וכן מוסמך הוא לבחון גם פסקי-דין, לפי בקשה של מוסד ממוסדות השלטון או אזרח שהוא צד בו.&lt;br&gt;
(ב)	מצא בית המשפט החוקתי כי חוק, חקיקת משנה, הצעה לתיקון החוקה, תקנת חירום או פסק-דין עומד בסתירה להוראה מהוראות חוקה זו - מוסמך הוא להכריז עליו כי מחוסר-תוקף הוא ולבטלו.&lt;br&gt;
(ג)	על אף האמור בסעיף קטן (ב) מוסמך בית המשפט החוקתי להתיר לפי סעיף 76 בחוקה זו את קיומו של חוק אשר עומד בסתירה להוראה מהוראות חוקת המדינה או לאשר לפי סעיף 178 בה הצעה לתיקון לחוקת המדינה אשר עומד בסתירה לאחד מסעיפיה הקיימים - אם מצא שיש בכך צורך חיוני לשמירה על ביטחון המדינה, ענייניה החיוניים, שלום הציבור או זכויות האדם בתחומה.

==== סעיף 144 - חוקיותן של פעולות שלטוניות ====
בית המשפט החוקתי מוסמך - לפי עתירה של מוסד ממוסדות השלטון או אזרח המדינה - לקבוע כי מעשה שנעשה על-ידי מוסד שלטוני, רשות מקומית או תאגיד שהוקם בחוק, עומד בסתירה להוראות החוקה והחוק.

==== סעיף 145 - הכרזה על ארגון בלתי-חוקי ====
(א)	בית המשפט החוקתי מוסמך - אם התבקש על-ידי הממשלה לעשות כן - להכריז על התאגדות או מפלגה כעל ארגון בלתי-חוקי אם יש במטרותיו או במעשיו, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
:(1) שלילת אופייה של המדינה כמדינת לאום יהודית וכדמוקרטיה;
:(2) הסתה לגזענות ולאלימות;
:(3) תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה או מוסדותיה;
:(4) מסווה לפעילות פלילית.&lt;br&gt;
(ב)	הסמכות למנוע מאדם או מרשימת אנשים להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות המדינה בהתאם לסעיף 37 בחוקה זו, נתונה היא בידי בית המשפט החוקתי.

==== סעיף 146 - סמכויות אחרות ====
כל תפקיד או סמכות המוענקים לבית המשפט החוקתי בחוקה זו ובחוק - רואים אותם כאילו הוענקו לו לפי חוקה זו.

==== סעיף 147 - הגבלות ====
בית המשפט החוקתי -&lt;br&gt;
(1) יפסוק אך ורק על יסוד מעשה אשר נעשה בניגוד להוראות חוקה זו או חקיקה אחרת, או אשר החורג מסמכות, שנעשה תוך משוא פנים, שיש בו מטרות זרות או שנעשה תוך הפרת זכות הטיעון;&lt;br&gt;
(2) לא יוציא צווים על יסוד בחינת סבירות, מידתיות או הוגנות המעשה;&lt;br&gt;
(3) לא יוציא צווים לגבי תוקפם של מינויים, בחירתם או הדחתם של נושאי משרות בשירות המדינה; למעט על יסוד מינוי, בחירה או הדחה שנעשו בניגוד לסעיפים 91 ו-92 בחוקה זו או בניגוד להוראות החוק;&lt;br&gt;
(4) לא ידון בעתירה או יוציא צווים עבור אזרח חוץ או יורשיו, למעט במקרה של אזרח חוץ המבקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח זכות שבות;&lt;br&gt;
(5) לא יוציא צווים בעניין שבו רשות מוסמכת, למעט בית משפט, החליטה על שחרורו של אדם ממעצר או ממאסר.

== &lt;center&gt;פרק ח' - מבקר המדינה&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 148 - המעמד ====
ביקורת המדינה תהא נתונה בידיו של מבקר המדינה.
==== סעיף 149 - תקופת הכהונה ====
מבקר המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
==== סעיף 150 - אי-תלות ====
במילוי תפקידו יהא מבקר המדינה אחראי בפני נשיא המדינה בלבד.
==== סעיף 151 - ביקורת המדינה ====
(א)	מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמנהל של המדינה, של הממשלה, של כל מפעל, מוסד, או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות בה ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על-פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה.&lt;br&gt;
(ב)	מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך.
==== סעיף 152 - נציב תלונות הציבור ====
מבקר המדינה ישמש כנציב תלונות הציבור ויברר תלונות מאת הציבור על מוסדות השלטון ועל כל גוף אשר יוקם בחוק ועל כל החברים בהם.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - מינוי המבקר&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 153 - מינוי המבקר ====
מבקר המדינה יתמנה על-ידי נשיא המדינה, לפי בחירת הכנסת ובהליך המפורט בסעיף 91 בחוקה זו.

==== סעיף 154 - תחילת כהונת המבקר ====
(א)	מבקר המדינה הנכנס ייכנס לתפקידו ביום בו ימלאו שבע שנים לכהונת המבקר היוצא.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונת המבקר הקודם בטרם עת - ייכנס המבקר שיתמנה תחתיו בתוך שלושה ימים מיום אישור מינויו.
==== סעיף 155 - שבועת האמונים ====
ביום תחילת כהונתו, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים למבקר המדינה מכוח כל דין - יישבע המבקר הנבחר אמונים בפני נשיא המדינה בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כמבקר המדינה; לשמר את טוהר המידות, המנהל התקין והאחריות בפני האזרחים ולהגן ולשמור על חוקת מדינת ישראל&quot;.

=== &lt;center&gt;סימן ג' - עבודת המבקר&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 156 - ייחוד הכהונה ====
מבקר המדינה לא ישמש בשום משרה, תפקיד או משלח-יד אחר מעת היבחרו ועד לסיום כהונתו.
==== סעיף 157 - שכר ====
שכרו של מבקר המדינה ינקב בחוק וישולם לו מאוצר המדינה.
==== סעיף 158 - מסירת מידע ====
גוף אשר עומד לביקורתו של מבקר המדינה ימסור לו ללא דיחוי, לפי דרישתו, כל מידע וחומר אחר שלדעת המבקר דרוש לו לצרכי הביקורת.
==== סעיף 159 - פרסום ====
מבקר המדינה יפרסם ברבים חוות דעת ודינים וחשבונות בתחום תפקידיו, בדרך ובסייגים שייקבעו בחוק.
==== סעיף 160 - ביקורת ====
מבקר המדינה, פקידיו, משרדו, פעילותו ורשומותיו יהיו נתונים תחת ביקורת הכנסת.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת המבקר&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 161 - סיום כהונת המבקר ====
(א)	כהונת מבקר המדינה תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות לנשיא המדינה, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.
:(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.
:(3) הודיע מבקר המדינה כי באופן זמני נבצר ממנו למלא את תפקידו - ביום השישים ואחד שבו מכהן ברציפות ממלא מקום במקומו.
:(4) בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות.
:(5) במותו.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונתו של מבקר המדינה בטרם עת - ימנה נשיא המדינה מבקר חדש תחתיו בתוך עשרים ושמונה ימים.
==== סעיף 162 - מילוי מקום המבקר ====
הודיע מבקר המדינה כי נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו - ימונה לו על-ידי נשיא המדינה ממלא מקום.

= &lt;center&gt;חלק ד' - הליכים מיוחדים&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק ט' - אמנות&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - חתימה על אמנה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 163 - אמנה מהי ====
אמנה היא כל הסכם או התחייבות בין-לאומיים, אשר נערך בכתב בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת או ארגון בין-מדינתי, או בין מדינת ישראל לגורם זר.
==== סעיף 164 - הסמכות לכרות אמנה ====
(א)	הסמכות לשאת ולתת על אמנות ולחתום עליהן תהא נתונה בידי הממשלה באמצעות שר משריה לפי קביעת ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ב)	אמנה אשר אישרה אותה הממשלה תונח על שולחנו של בית המשפט החוקתי לתקופה של ארבעה עשר ימים לשם בדיקת עמידתה בתנאים המנויים בסעיפים 165, 166 בחוקה זו.

==== סעיף 165 - עליונות החוקה ====
לא תיחתם ולא תאושר אמנה אשר יש בהוראותיה סתירה להוראה מהוראות חוקה זו.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - אישור אמנה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 166 - אישור הכנסת ====
(א)	אמנה שהיא אחת מאלה לא תיחתם בידי הממשלה ולא תחייב את מדינת ישראל, אלא לאחר שאושרה על-ידי הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה:
:(1) היא קובעת או משנה את גבולותיה של המדינה - ואזי תהיה טעונה אישור נוסף במשאל עם;
:(2) היא אמנה רב-צדדית שעיקרה זכויות האדם;
:(3) יש בה עניין ביטחוני מיוחד או שהיא מאפשרת הכנסת כוח צבאי זר לתוך תחומי המדינה;
:(4) יש בה עניין כלכלי מיוחד;
:(5) יישומה מחייב חקיקה של הכנסת;
:(6) יש בה הצטרפות של המדינה לארגון בין-מדינתי או בין-לאומי, או הכפפה של המדינה לסמכות שיפוט זרה או בין-לאומית.&lt;br&gt;
(ב)	חוק יקבע הוראות בעניין אישורה של אמנה בידי ועדה של הכנסת לשם שמירה על ביטחון המדינה או כדי למנוע פגיעה ביחסי החוץ או קשרי המסחר של המדינה.&lt;br&gt;
(ג)	ניתן לקבוע בחוק סוגים נוספים של אמנות שלא יחייבו את המדינה אם לא אושרו בידי הכנסת לפני חתימה עליהן, אשרורן או קבלתן בדרך אחרת בידי הממשלה.&lt;br&gt;
(ד)	פרישה מאמנה אשר אושרה בידי הכנסת מחייבת אף היא את אישור הכנסת.&lt;br&gt;
(ה)	אמנות שנחתמו ואושררו לפני תחילת תוקפה של חוקה זו, ינהגו בהן כאילו נחתמו לפיה.
==== סעיף 167 - אשרור ופרסום אמנות ====
(א) אמנה שקובלה כנדרש בידי המדינה תאושרר על-ידי נשיא המדינה. &lt;br&gt;
(ב) אמנה שאושררה תפורסם בדפוס רשמי, למעט אמנה שיש לשמרה בסוד לשם שמירה על ביטחון המדינה או כדי למנוע פגיעה ביחסי החוץ או בקשרי המסחר של המדינה.

== &lt;center&gt;פרק י' - משאל עם&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - העילות לקיום משאל עם&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 168 - משאל עם מחייב ====
(א)	אמנה או החלטה שאיננה בדרך של הסכם, אשר קובעת או משנה את גבולות המדינה ואושרה כנדרש בכנסת לפי ההליך האמור בפרק ט' בחוקה זו, תובא בטרם תיכנס לתוקף, לאישור במשאל עם.&lt;br&gt;
(ב)	תיקון לחוקת המדינה אשר נתקבל בכנסת לפי ההליך האמור בפרק י&quot;ב בחוקה זו יובא לאישור במשאל עם.

==== סעיף 169 - משאל עם לפי בקשה====
(א)	הממשלה, רבע מחברי הכנסת או חבר אזרחי המדינה אשר מספרם עולה על מיליון, רשאים להגיש לנשיא המדינה בקשה לעריכת משאל עם בשאלת אישורו של חוק, חקיקת משנה או אמנה.&lt;br&gt;
(ב)	משאל עם אודות אישור חוק, חקיקת משנה או אמנה יתקיים לא יאוחר מעשרים ושמונה ימים לאחר שאושר כנדרש לפי ההליך הקבוע בחוקה זו. תוקף החוק, חקיקת המשנה או האמנה לא יחול אלא אם יתקבל כנדרש במשאל עם. &lt;br&gt;
(ג)	חבר אזרחים אשר מספרם עולה על מיליון רשאי להגיש בקשה לעריכת משאל עם אודות הצעת חוק מטעמו, והיא תצורף לבקשה המוגשת לנשיא המדינה.&lt;br&gt;
(ד)	משאל עם לא ייערך, אם נוגע הוא באחד מן הנושאים הבאים:
:(1) מיסים, מלוות ואגרות;
:(2) גיוס חיילים והחזקת כוחות מזויינים;
:(3) הכרזה על מלחמה או ביטול מצב מלחמה;
:(4) קביעת השכר ותנאי העבודה של עובדי מדינה, חיילים ושאר אנשים אשר מקבלים שכר מן המדינה.
:(5) חנינה לאסיר, לעציר או לכל מי שנשללה ממנו חירותו מכוח החוק.&lt;br&gt;
(ה)	נשיא המדינה ישיב על בקשה לקיום משאל עם שהוגשה לו בתוך שבעה ימים לכל היותר.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - ביצוע משאל עם&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 170 - צו לעריכת משאל עם ====
נוצרה עילה לפי סעיף 168 לעריכת משאל עם, או אם החליט נשיא המדינה לאשר בקשה אשר הוגשה לו לפי סעיף 169 - יוציא נשיא המדינה צו לעריכת משאל עם, יקבע בו את השאלה אשר תישאל בו ואת תאריך עריכתו, שיהיה ביום שני הראשון שלאחר ארבעים ושניים ימים מיום הוצאת הצו.
==== סעיף 171 - אישור במשאל עם ====
(א) עניין אשר עומד לאישור במשאל עם יתקבל אם מספר הקולות הכשרים אשר יינתנו בעדו יעלה על מספר הקולות הכשרים אשר יינתנו נגדו.&lt;br&gt;
(ב) תוצאות משאל עם יפורסמו בתוך שלושה ימים מיום עריכתו.
==== סעיף 172 - ביטול מה שנתקבל במשאל עם ====
(א)	חוק, חקיקת משנה או אמנה אשר נתקבלו במשאל עם, ניתן לבטלם במשאל עם נוסף או בהחלטת הכנסת, ולא לפני שימלאו חמש שנים לקבלתם.&lt;br&gt;
(ב)	בית המשפט החוקתי מוסמך להתיר ביטול של חוק, חקיקת משנה או אמנה אשר נתקבלו במשאל עם לפני תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) אם מצא שיש בכך צורך חיוני לשמירה על ביטחון המדינה, ענייניה החיוניים, שלום הציבור או זכויות האדם בה.

== &lt;center&gt;פרק י&quot;א - שעת חירום&lt;/center&gt; ==
==== סעיף 173 - הכרזה על מצב חירום ====
(א)	ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום - רשאית היא, ביוזמתה או לפי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום.&lt;br&gt;
(ב)	תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום תיקבע בהכרזה עצמה ולא תעלה על שנה; הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.&lt;br&gt;
(ג)	ראתה הממשלה שקיים במדינה מצב של חירום ושעקב דחיפות העניין יש להכריז על מצב חירום עוד בטרם ניתן לכנס את הכנסת - רשאית היא להכריז על מצב חירום; תוקפה של ההכרזה יפקע כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה או בוטלה קודם לכן על-ידי הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולות רוב חבריה; לא התכנסה הכנסת - רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור בסעיף קטן זה.&lt;br&gt;
(ד)	הכרזה של הממשלה או של הכנסת על מצב חירום תפורסם בדפוס רשמי; לא ניתן לפרסם הכרזה על מצב חירום כנדרש - תפורסם ההכרזה בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שתפורסם בדפוס רשמי מיד כשניתן יהיה לעשות כן.&lt;br&gt;
(ה)	הכנסת רשאית בכל עת לבטל הכרזה על מצב חירום; הודעה על ביטול מצב חירום תפורסם בדפוס רשמי.

==== סעיף 174 - תקנות חירום ====
(א)	במצב חירום מוסמכת הממשלה להתקין תקנות חירום על-מנת לשמור על בטחון המדינה, על בריאות ושלום הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים במדינה. תקנות חירום יימסרו לנשיא המדינה ויונחו על שולחן הכנסת סמוך ככל הניתן לאחר התקנתן.&lt;br&gt;
(ב)	ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות חירום - מוסמך הוא להתקינן בעצמו או להסמיך שר להתקינן.&lt;br&gt;
(ג)	תקנות חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מיסים ותשלומי חובה אחרים, והכל אם לא ניתנה הוראה אחרת בחוקה זו ובחוק.&lt;br&gt;
(ד)	אין בכוחן של תקנות חירום למנוע פנייה לבית המשפט, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בזכות להליך משפטי הוגן, בזכות להצביע או בזכות להיבחר.&lt;br&gt;
(ה)	תקנות חירום לא יותקנו, ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום מחייב זאת.&lt;br&gt;
(ו)	תקנות חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן בדפוס רשמי. לא ניתן לעשות כן - יפורסמו הן בדרך מתאימה אחרת וייכנסו לתוקף באותה העת, ובלבד שיפורסמו בדפוס רשמי מיד כשניתן יהיה לעשות כן.&lt;br&gt;
(ז)	תוקפן של תקנות חירום יפקע מקץ שלושה חודשים מיום התקנתן, אלא אם יבוטלו קודם לכן על-ידי הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולות רוב חבריה.&lt;br&gt;
(ח)	חדל מצב החירום מלהתקיים - יוסיפו תקנות החירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר מחודשיים מיום סיום מצב החירום.
==== סעיף 175 - הגבלות על תקנות חירום ====
אין בכוחן של תקנות חירום:&lt;br&gt;
(1)	לשנות חוקה זו, להפקיע זמנית את תוקפה או לקבוע בה תנאים.&lt;br&gt;
(2)	להתיר חקיקה אשר פוגעת באופייה של המדינה כמדינת לאום יהודית וכדמוקרטיה;&lt;br&gt;
(3)	להתיר הדחתם של נשיא המדינה, חבר הכנסת, שר, שופט, מבקר המדינה, וכל בעל תפקיד אחר המוגדר בחוקה ובחוק אשר אין בכוחן של תקנות חירום לשנות, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.&lt;br&gt;
(4)	להתיר השבתת פעילותם של מוסדות אשר הוקמו לפי חוקה זו.

== &lt;center&gt;פרק י&quot;ב - תיקון החוקה&lt;/center&gt; ==
==== סעיף 176 - סמכות ====
הסמכות לתקן חוקה זו נתונה במשותף בידי הכנסת ובידי האזרחים.

==== סעיף 177 - הצעות תיקון ====
(א)	אלו רשאים להגיש הצעה לתיקון חוקת המדינה:
:(1) נשיא המדינה;
:(2) שליש מחברי הכנסת;
:(3) הממשלה;
:(4) חבר אזרחי המדינה אשר מספרם עולה על מיליון.&lt;br&gt;
(ב)	הצעה לתיקון חוקת המדינה שהוגשה על-ידי נשיא המדינה או על-ידי הממשלה תונח על שולחן הכנסת, תפורסם בדפוס רשמי ותועבר לוועדה מיוחדת של הכנסת.&lt;br&gt;
(ג)	הצעה לתיקון חוקת המדינה שהוגשה על-ידי שליש מחברי הכנסת או על-ידי מיליון אזרחי המדינה תובא לדיון מוקדם בכנסת; החליטה הכנסת לאשר את ההצעה - תועבר ההצעה לוועדה מיוחדת של הכנסת.&lt;br&gt;
(ד)	אושרה הצעה בוועדה המיוחדת או שדחתה הכנסת את הצעת הוועדה שלא לאשר את ההצעה - תפורסם ההצעה בדפוס רשמי בנוסח שתקבע הוועדה, ותונח על שולחן הכנסת.
==== סעיף 178 - שלבי תיקון החוקה ====
(א)	תיקון לחוקת המדינה יתקבל בכנסת בארבע קריאות.&lt;br&gt;
(ב)	הצעה לתיקון החוקה אשר הונחה על שולחן הכנסת תובא לדיון ולהצבעה בקריאה ראשונה. נתקבלה ההצעה ברוב קולות המצביעים - תועבר לוועדה המיוחדת להמשך דיון.&lt;br&gt;
(ג)	הוועדה המיוחדת תדון בהצעת התיקון, ולאחר מכן תצביע עליה. הוועדה רשאית לתקן את ההצעה בטרם תצביע עליה. אושרה ההצעה בוועדה כנדרש - תונח היא בנוסח בו אושרה על שולחן הכנסת.&lt;br&gt;
(ד)	הצעה לתיקון החוקה אשר אושרה בוועדה המיוחדת תובא לדיון ולהצבעה בקריאה שנייה במליאת הכנסת. חברי הכנסת רשאים להגיש הסתייגויות להצעת התיקון. ההצבעה בקריאה השנייה תהא על כל סעיף ועל כל הסתייגות לו בנפרד. נתקבלה הסתייגות - תועבר הצעת התיקון לדיון נוסף בוועדה המיוחדת בצירוף ההסתייגויות שנתקבלה, ורשאית היא לתקן את הסעיף הנדון בהתאם להסתייגות שנתקבלה. לאחר שתקיים הוועדה דיון נוסף, תחזיר את הצעת התיקון להמשך הקריאה השנייה. נתקבלו כל סעיפי הצעת התיקון בקריאה השנייה בקולות רוב המצביעים - תועבר מייד ההצעה לקריאה שלישית.&lt;br&gt;
(ה)	ההצבעה בקריאה השלישית תהא על הצעת התיקון בשלמותה בנוסח שנתקבל בקריאה השנייה. נתקבלה הצעת התיקון בקולותיהם של רוב חברי הכנסת - תפורסם ההצעה בדפוס רשמי ותונח על שולחן הכנסת לקריאה רביעית.&lt;br&gt;
(ו)	ההצבעה בקריאה הרביעית תהא על ההצעה בנוסח שנתקבל בקריאה השלישית, בישיבה מיוחדת של הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד ותתקיים מקץ עשרים ושמונה ימים מיום ההצבעה בקריאה השלישית. הצעת התיקון תתקבל בקריאה הרביעית בקולותיהם של שני שלישים מחברי הכנסת.&lt;br&gt;
(ז)	לא יתקבל תיקון לחוקה אשר סותר את אחד מסעיפיה הקיימים; ואולם יכול תיקון, אם נכתב בו במפורש, לסתור או לבטל סעיף אשר קיים בחוקה ובלבד שבית המשפט החוקתי אישר את הצעת התיקון לפני שיובא לקריאה הרביעית, בהתאם לתנאים המנויים בסעיף 143 בחוקה זו.

==== סעיף 179 - משאל עם ואישרור בידי נשיא המדינה ====
(א)	תיקון לחוקת המדינה שנתקבל בכנסת בארבע קריאות יועמד לאישור במשאל עם, כאמור בפרק י' בחוקה זו, ביום שני הראשון שלאחר עשרים ואחד ימים מיום אישורו בקריאה רביעית. התיקון יתקבל אם מספר הקולות הכשרים שיינתנו בעדו יעלה על מחצית ממספר בעלי זכות ההצבעה.&lt;br&gt;
(ב)	נתקבל התיקון במשאל עם - יאשרר אותו נשיא המדינה בלא דיחוי.

==== סעיף 180 - פרסום ותחולה ====
תיקון לחוקת המדינה אשר נתקבל כנדרש לפי הוראות פרק זה ייכנס לתוקף מקץ שבעה ימים מיום שאישרר אותו נשיא המדינה, ויפורסם בדפוס רשמי עד אותו היום.

= &lt;center&gt;סיום&lt;/center&gt; =
'''נחתם ונשלם''' בירושלים, נתקבל בכנסת, ואושר במשאל עם ביום השלושה עשר בחודש כסלו, שנת חמשת אלפים ושבע-מאות ושמונים ושתיים למניין עם ישראל, שנת שבעים ושלוש לחירות ישראל.&lt;br&gt;&lt;center&gt;ועל כך באנו על החתום, נציגי אזרחי ישראל המכונסים במשכן הכנסת, לעדות עולם על חוקה זו:&lt;/center&gt;
----
&lt;center&gt;'''אורי פרקש'''&lt;br&gt;
המחבר&lt;/center&gt;</text>
      <sha1>q904qbi17eyqdyfnee4y06ys9bok1aq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419650</id>
      <parentid>1419649</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T16:57:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אורי פרקש</username>
        <id>11512</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף 131 - בית המשפט העליון */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="108877" xml:space="preserve">{{כותרת|שם-הספר=הצעה לחוקת מדינת ישראל
|כותרת-משנה= מאת אורי פרקש
|מחבר=
|הערות-נוספות=
}}
__NOTOC__
= &lt;center&gt;מבוא&lt;/center&gt; =
'''אנחנו, אזרחי ישראל,'''&lt;br&gt;
'''בשובנו''' למולדתנו ההיסטורית, ארץ יהודה וישראל, אשר בה כונן לו העם היהודי ממלכה ריבונית בימי שאול, דויד ושלמה; ממנה גלה בימי יהויכין וצדקיהו, ואליה שב בימי זרובבל, עזרא ונחמיה. בה ייסד בשנית בדם ואש, את מדינתו בימי יהודה ושמעון בני מתתיהו החשמונאי, וממנה גלה שוב בימי אגריפס השני ורבן יוחנן בן זכאי. אליה, ואל בירתו הנצחית ירושלים עיר המקדש, כסף וערג כל ימי גלותו הארוכה, עליה כתבו בניו בשירתם ובקינתם, ובה שאף, מאז ומעולם, לכונן מחדש את מדינתו העצמאית, הריבונית והחופשית;&lt;br&gt;
'''ובזכרנו''' את דברי ימי גלות עמנו, רצופת הרדיפות, הגירושים, האלימות והקטל שנעשו נגדו בכל ארצות פזוריו, ואשר הגיעו לשיא בשואה שנתחוללה אך לפני דורות אחדים, והוכיחו מעל לכל ספק כי מדינה עצמאית, חופשית וריבונית ללאום היהודי במולדתו ההיסטורית היא הפתרון היחיד לרדיפת היהודים ברחבי העולם;&lt;br&gt;
'''ובהכרתנו''' בחובתנו המוסרית וההיסטורית לכונן במדינתנו זו משטר דמוקרטי המגן על חירות האדם וזכויותיו; ולקיים בה שלטון תקין, יעיל ונקי המבוסס על ריבונות האזרחים, בחירות חופשיות ואחריות בפני העם;&lt;br&gt;
'''ובשאיפה''' לקיים בארצנו ארץ-ישראל חיים של שיתוף וכבוד בין העמים והדתות אשר שוכנים בה, לטובתנו שלנו ולטובתם של צאצאינו;&lt;br&gt;
'''קובעים ומכוננים למדינת ישראל חוקה זו:'''

= &lt;center&gt;חלק א' - אופי המדינה&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק א' - עקרונות היסוד&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - משטר המדינה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 1 - מדינת לאום ====
מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, והיא ביטוי זכותו הטבעית, אשר נתונה היא לכל הלאומים, לקיים במולדתו ההיסטורית מדינה עצמאית וריבונית לאנשיו.
==== סעיף 2 - המשטר הדמוקרטי ====
(א)	מדינת ישראל היא רפובליקה דמוקרטית המחויבת לחירות האדם ולזכויותיו.&lt;br&gt;
(ב)	הריבונות במדינה נתונה היא בידי אזרחיה, מוסדות השלטון ייעודם לקיים את טובת האזרחים ולמלא אחר צרכיהם.&lt;br&gt;
(ג)	כל פעילות של מוסדות השלטון תהא מכוח חוקה זו או מכוח חוק אשר ייחקק מכוחה, ותהיה על פיו בלבד.

==== סעיף 3 - עיר הבירה ====
העיר ירושלים היא בירת המדינה, ומוסדות השלטון מחויבים לשבת בה ישיבת קבע.
=== &lt;center&gt;סימן ב' - לאומיות המדינה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 4 - הסמלים הלאומיים ====
(א)	דגל המדינה הוא נס מלבני לבן, בעל שני פסי תכלת סמוכים ומקבילים לשוליו המאוזנים והארוכים, ומגן-דוד תכול במרכזו.&lt;br&gt;
(ב)	סמל המדינה הוא מגן תכול בעל מסגרת לבנה, אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדיה ענף עץ זית, תחתיה המילה &quot;ישראל&quot; - כולם בצבע לבן.&lt;br&gt;
(ג)	המנון המדינה הוא שירת &quot;התקווה&quot;.&lt;br&gt;
(ד)	פירוט נוסף של סמלי המדינה, וכן הוראות בדבר הכבוד שיש לנהוג בהם, ייקבעו בחוק.

==== סעיף 5 - הלשון הרשמית ====
הלשון העברית היא הלשון הרשמית במדינה, ומוסדות השלטון של המדינה יעשו בה שימוש בלעדי. החוק יבטיח אפשרות לדוברי שפות מסוימות אחרות לקבל מאת המדינה שירות בשפתם.
==== סעיף 6 - לוח השנה הרשמי ====
לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי במדינה. כל תקופות הזמן המנויות בחוקה זו ובכל הוראה חוקית או שיפוטית שתינתן מכוחה - תחושבנה בו.

==== סעיף 7 - זכות העלייה החופשית ====
כל יהודי, בלי שים לב לארץ הולדתו ולאזרחותו, יש לו זכות מולדת לעלות לארץ-ישראל, לקבל את אזרחות המדינה ולהשתקע בה.
==== סעיף 8 - נוקשות ====
אין מתקנים פרק זה.
== &lt;center&gt;פרק ב' - זכויות האדם&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - עקרונות היסוד&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 9 - ערך האדם ====
זכויותיו של כל אדם במדינת ישראל זכויות יסוד הן, והן מושתתות על ההכרה הנצחית בערך האדם, בייחודיות חייו, ובהיותו בן-חורין.
==== סעיף 10 - החירות ====
כל אדם בישראל בן-חורין הוא מלידה ועד מיתה. אין להשית חובות על אדם או להחיל מגבלות על חירותו, אלא בחוק.
==== סעיף 11 - השוויון ====
כל האנשים בישראל שווים הם בפני החוק, לא תהא אפליה בין אדם לאדם על אף רקע, לרבות גזע, דת, אמונה, דעה, מין ונטייה. אבחנה בין אנשים תהא אך ורק על רקע כישוריהם ויכולותיהם, ותיעשה אך ורק לפי הצורך.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - הזכות לחיים ולביטחון&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 12 - זכות החיים והביטחון ====
כל אדם זכות לו לחיים, לביטחונו האישי ולשלמות גופו.
==== סעיף 13 - ביטול עונש המוות והענישה הגופנית ====
(א)	לא יהא בישראל עונש מיתה.&lt;br&gt;
(ב)	לא תהא בישראל ענישה גופנית, ובכלל זה עינוי שתכליתו ענישה.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - הזכות לחירות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 14 - חירות אישית ====
(א)	כל אדם זכאי לעשות כרצונו ובלבד שלא יפגע בזכויות זולתו. אדם לא יישפט ולא ייענש על עשיית פעולה אשר אינה פוגעת פגיעה ממשית בזולתו.&lt;br&gt;
(ב)	נטילת חירותו האישית של אדם - במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל בדרך אחרת - תיעשה אך ורק מכוח החוק ובמידה המזערית הנדרשת להגנה על ביטחון המדינה ועל שלום הציבור.&lt;br&gt;
(ג)	לא יהא אדם רכושו ועבדו של אדם אחר; אף אדם לא יהא נתון תחת משטר עבדות.

==== סעיף 15 - חופש התנועה ====
(א)	כל אדם זכות לו לנוע בכל מקום שהוא רשות הרבים.&lt;br&gt;
(ב)	כל אזרח המדינה זכות לו לקבוע את דירתו בכל יישוב שירצה בו.&lt;br&gt;
(ג)	כל אדם אשר נמצא בשטח המדינה זכאי לצאת ממנה.&lt;br&gt;
(ד)	כל אזרח המדינה אשר נמצא מחוץ לשטח המדינה זכאי להיכנס אליה.

==== סעיף 16 - חופש הדת והנישואים ====
(א)	כל אדם זכות לו להשתייך לכל דת, ולעבוד את אלוהיו בפומבי, בבתי תפילה ובמקומות קדושים, בלי שיאונה לו כל רע ובלא הפרעה, חילול וביזוי.&lt;br&gt;
(ב)	לא ייכפה על אדם להשתייך לדת או לקהילה דתית, וכן לא ייכפה על אדם לקיים מצוותיה של דת, אף אם הוא משתייך לאותה דת.&lt;br&gt;
(ג)	לכל שני אנשים שמלאו להם שש-עשרה שנים הזכות להינשא, הן בטקס דתי והן ברישום אזרחי.

==== סעיף 17 - חופש המחשבה ====
לכל אדם חופש גמור למצפון, דעה ואמונה.

==== סעיף 18 - חופש הביטוי והעיתונות ====
(א)	כל אדם זכות לו להביע את דעותיו והשקפותיו, וכן להפיצן בכתב, בעל-פה ובכל אמצעי אחר העומד לרשותו.&lt;br&gt;
(ב)	לכל אדם או חבר אנשים הזכות להפגין ולמחות בדרכי שלום בעד כל דעה, מטרה או שאיפה.&lt;br&gt;
(ג)	לכל אדם הזכות לאסוף ידיעות ונתונים, לבדוק, לקבל ולמסור אותם, ולהשמיע דעות והשקפות בעזרת כל אמצעי העומד לרשותו.
==== סעיף 19 - חופש ההתאגדות וההתאספות ====
(א)	כל חבר אזרחים רשאי להתאגד יחדיו לשם קידום מטרות ומעשים אשר החוק הפלילי אינו אוסר אותם על היחיד.&lt;br&gt;
(ב)	אף אגודה לא תהיה חשאית, ולא תחייב את חבריה בשמירת סודות מפני השלטונות, במשמעת מוחלטת או בנאמנות בלתי מוגבלת. &lt;br&gt;
(ג)	כל חבר אזרחים רשאי להתאסף לשם קיום מחאה, תהלוכה או אספה ובלבד שתהיה בדרכי שלום.&lt;br&gt;
(ד) לא ייכפה על אף אדם להשתייך לאגודה כלשהי, להשתתף בכינוסיה של אגודה, או לשלם מסים לאגודה אשר אינו חבר בה.

==== סעיף 20 - חופש המדע, המחקר והיצירה ====
(א)	המדע והאמנות יסוד החברה הם, וכל אדם זכאי לעסוק בהם ולפרסם את תוצריו.&lt;br&gt;
(ב)	לא תחול כל הגבלה על המחקר המדעי ועל פרסום תוצאותיו.
==== סעיף 21 - חופש העיסוק ====
כל אדם זכות לו לעסוק בכל מקצוע או משלח-יד באין מפריע. החוק מוסמך לקבוע תנאי קבלה למקצועות שהעיסוק בהם דורש הכשרה מיוחדת.
==== סעיף 22 - חופש המידע ====
(א)	כל אזרח המדינה זכות לו לדרוש מאת מוסדות השלטון ומאת מוסדות שהוקמו לפי חוק, מידע בדבר פעילותם.&lt;br&gt;
(ב)	מידע אשר פרסומו עלול לפגוע בביטחון המדינה, בענייניה החיוניים או בשלום הציבור - ניתן למנוע את פרסומו על סמך צו של בית המשפט החוקתי.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - הזכות לקניין&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 23 - הזכות לקניין ====
כל אדם זכות לו להחזיק בבעלותו קניין גשמי או רוחני, וליהנות מתוצריו באם נעשו באופן חוקי.
==== סעיף 24 - הזכות למסחר ====
כל אדם זכות לו למכור קניין אשר בבעלותו וכן לקנות קניין אשר ברשות זולתו, בין תמורת תשלום ובין תמורת קניין אחר; והכל תוך הסכמה מלאה ומודעת של כל הצדדים הנוגעים בדבר. 
==== סעיף 25 - חופש החוזה ====
כל אדם זכות לו לכרות חוזה עם כל אדם אחר.

=== &lt;center&gt;סימן ה' - הזכות לכבוד&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 26 - כבוד האדם ====
כל אדם זכות לו לכבודו כבן-אנוש; אדם לא יבוזה ולא יושפל בידי זולתו.
==== סעיף 27 - הגנה על השם הטוב ====
כל אדם זכות לו להגנה על שמו הטוב מפני לשון הרע, אך אין אדם חסין בפני האמת.
==== סעיף 28 - צנעת הפרט ====
כל אדם זכות לו לחיות את חייו בפרטיות ובצנעה.
==== סעיף 29 - הגנה על רשות היחיד ====
(א)	דירתו של אדם קודש היא; לא יכנס אדם לתחומו האישי של זולתו אלא בהסכמתו המודעת.&lt;br&gt;
(ב)	אין לערוך חיפוש על גופו או בגופו של אדם.&lt;br&gt;
(ג)	אין לערוך חיפוש או לפשפש בחפציו הפרטיים של אדם, וכן להחרימם החרמה זמנית או קבועה.&lt;br&gt;
(ד)	לא יחוללו החופש והסודיות של מכתבים וחליפת-דברים בכל צורה שהיא.&lt;br&gt;
(ה)	ניתן להגביל זכויות המנויות בסעיף זה על סמך צו של שופט, במקרים ובתנאים אשר ייקבעו בחוק.

=== &lt;center&gt;סימן ו' - הזכות להליך משפטי הוגן&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 30 - חזקת החפות ====
כל אדם הוא בחזקת חף מפשע, כל עוד לא נקבעה אשמתו בבית משפט, על יסוד הוכחה שהיא מעבר לספק סביר.
==== סעיף 31 - הזכות לגשת לבית המשפט ====
כל אדם זכות לו לפנות לבית משפט לשם מימוש זכויותיו הנתונות לו בחוקה זו ומכוח כל דין.
==== סעיף 32 - הזכות לייעוץ ולייצוג משפטי ====
לכל אדם הזכות להיות מיוצג על-ידי אדם אחר לפי בחירתו, בכל הליך שיפוטי שהוא צד לו, ולקבל ייעוץ משפטי בכל עניין הנוגע לו. אדם אשר אינו מסוגל לממן לעצמו ייעוץ וייצוג משפטי, יקבל מאת המדינה ייעוץ וייצוג כאמור, אם מצא עצמו צד להליך שיפוטי.
==== סעיף 33 - הגינות המשפט ====
(א)	הנאשם זכות לו לעריכת משפטו בהקדם האפשרי.&lt;br&gt;
(ב)	הנאשם זכות לו כי העדים המעידים נגדו יעידו בפניו, ולהביא למשפטו עדים אשר יעידו לטובתו.&lt;br&gt;
(ג)	הנאשם זכות לו כי הליך שיפוטי אשר מתנהל נגדו יתנהל בהגינות ובלא משוא פנים, יהיה מובן ויסתיים בהחלטה מנומקת בתוך פרק זמן סביר.&lt;br&gt;
(ד)	אף אדם לא ייכפה להעיד נגד עצמו. הודאה אשר תושג בכפייה, בעינויים או תחת איום, לא תתקבל כעדות. אדם לא יורשע ולא ייענש, אם העדות היחידה נגדו היא הודאתו שלו.

==== סעיף 34 - זכות הערעור ====
לבעל דין הזכות לערער על פסק-דין של בית משפט, זולת על פסק-דין של בית המשפט העליון ובית המשפט החוקתי.
==== סעיף 35 - איסור על ענישה למפרע ====
(א)	אדם לא יישא באחריות פלילית על מעשה או מחדל אשר בשעת התרחשותם לא היו אסורים לפי החוק.&lt;br&gt;
(ב)	על אדם שהורשע בביצוע עבירה לא יוטל עונש חמור מזה שהיה קבוע בחוק באותה שעה על ביצוע אותה עבירה.
==== סעיף 36 - זכויותיו של מי שנשללה ממנו חירותו ====
לכל אדם אשר נשללה ממנו חירותו במעצר, במאסר או בכל דרך אחרת, הזכות לכל אלה:&lt;br&gt;
(1)	שיודיעוהו, מיד עם שלילת חירותו, את העילה לכך ואת זכויותיו אשר נתונות לו לפי חוקה זו;&lt;br&gt;
(2)	שתימסר על כך ללא דיחוי הודעה לאדם הקרוב לו לפי בחירתו;&lt;br&gt;
(3)	להיפגש ללא דיחוי עם עורך-דין לפי בחירתו ולהתייעץ עמו;&lt;br&gt;
(4)	להיות מובא בהקדם בפני בית משפט ולטעון בפניו בעניין שלילת חירותו;&lt;br&gt;
(5)	שינהגו בו כל העת בדרך שתבטיח שמירה מרבית על גופו, כבודו וזכויותיו.

=== &lt;center&gt;סימן ז' - זכויות וחובות האזרח&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 37 - זכויות האזרח ====
(א)	כל אזרח המדינה שהוא תושב ישראל ומלאו לו שש-עשרה שנים זכאי להצביע בבחירות ובמשאל-עם. זכות זו לא תישלל מאף אזרח, אפילו אם נשללה ממנו חירותו.&lt;br&gt;
(ב) כל אזרח המדינה שהוא תושב ישראל במשך עשר שנים רצופות ומלאו לו עשרים ואחת שנים, זכאי להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות המדינה, וכן לכהן ולשמש בכל תפקיד אחר במוסדות השלטון, לרבות כשר, כשופט וכמבקר המדינה.&lt;br&gt;
(ג)	אדם לא יהא זכאי להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות המדינה, או לכהן כשר, כשופט או כמבקר המדינה, אם יש בדבריו או במעשיו, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:&lt;br&gt;
:(1) שלילת אופייה של המדינה כמדינת לאום יהודית וכדמוקרטיה;
:(2) הסתה לגזענות ולאלימות;
:(3) תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה או מוסדותיה;
:(4) מסווה לפעילות פלילית.
(ד)	אדם אשר מגיש מועמדותו לכנסת או לנשיאות יצהיר באותו מעמד הצהרה תחת שבועה בעניין סעיף זה, אשר תיקבע בחוק.&lt;br&gt;
(ה)	החלטה בדבר שלילת הזכות להיבחר תהא נתונה בידי בית המשפט החוקתי.&lt;br&gt;
(ו)	מי שמכהן כשופט, כמבקר המדינה או כחבר קבע בכוחות מזוינים שלא במסגרת שירות חובה מכוח החוק, לא יוכל להתמודד בבחירות לכנסת או בבחירות לנשיאות המדינה, או לשמש כשר, אלא בחלוף שנתיים מיום שסיים את תפקידו.

==== סעיף 38 - מפלגות ====
(א)	כל אזרח המדינה רשאי לכונן מפלגה ולהיות חבר במפלגה, ולקדם בעזרתה כל מטרה פוליטית.&lt;br&gt;
(ב)	אף על פי כן, לא יותר קיומה של מפלגה אשר יש ברעיונותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, בכדי למנוע מאדם להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות.&lt;br&gt;
(ג)	בשום מקרה לא יוכרז על מפלגה אחת כחוקית באופן בלעדי.

==== סעיף 39 - החובה האזרחית ====
כל האנשים הנמצאים בתחומי המדינה מחויבים הם להישמע ולציית לחוקה זו ולחוקים אשר יחוקקו מכוחה.

=== &lt;center&gt;סימן ח' - הגבלה על זכויות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 40 - הגבלת זכויות ====
(א)	ניתן לקבוע תנאים והגבלות על זכויות האדם, וזאת אך ורק לשם הגנה ישירה על ביטחון המדינה, ענייניה החיוניים ושלום הציבור.&lt;br&gt;
(ב)	השמת תנאים ומגבלות על זכויות תיעשה מכוחו של חוק או מכוח תקנות חירום, ותהיה במידה המזערית הנדרשת.&lt;br&gt;
(ג)	הוראה אשר קובעת תנאים או הגבלות על זכויות, אפילו אם מותרת היא לפי חוקה זו, תהא נתונה לביקורת של בית המשפט החוקתי עם התקנתה, ולאחר מכן אחת לכל חמש שנים.&lt;br&gt;
(ד)	מצא בית המשפט החוקתי כי הוראה אשר מגבילה זכויות אינה עומדת בתנאים המחייבים האמורים בסעיף קטן (א) - רשאי הוא להכריז כי מחוסרת-תוקף היא, ויעשה זאת לפי ההליך המפורט בסעיף 143 בחוקה זו.

==== סעיף 41 - נוקשות ====
תיקון לחוקה אשר נוגע לפרק זה יתקבל בקולותיהם של שלושה רבעים מחברי הכנסת, ובכל מקרה לא יבוטל סעיף מפרק זה.
= &lt;center&gt;חלק ב' - מוסדות השלטון&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק ג' - נשיא המדינה&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 42 - המעמד ====
נשיא המדינה הוא ראש המדינה והמגן העליון על חוקת המדינה.
==== סעיף 43 - תקופת הכהונה ====
נשיא המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
==== סעיף 44 - תפקידים וסמכויות ====
(א)	נשיא המדינה יאשרר בחתימתו ובטביעת חותם המדינה כל תיקון לחוקה, כל חוק שנתקבל בכנסת, וכל אמנה שנתקבלה כדין, לא יאוחר משבעה ימים מיום הקבלה.&lt;br&gt;
(ב)	נשיא המדינה רשאי לסרב לאשרר חוק שנתקבל בכנסת ולהחזירו לדיון נוסף, אם מצא שהוא עומד בסתירה לאופייה של המדינה כמדינת לאום וכדמוקרטיה. קיימה הכנסת דיון נוסף בחוק שהחוזר לה וקיבלה אותו ברוב של שני שלישים מחבריה - יאושרר החוק מייד.&lt;br&gt;
(ג)	נשיא המדינה הוא שומר חותם המדינה, וכל שימוש בו ייעשה בהסכמתו.&lt;br&gt;
(ד)	נשיא המדינה יפקח על קיומה התקין של חוקה זו, והוא מוסמך לפנות אל בית המשפט החוקתי לשם קיום חובתו זו.&lt;br&gt;
(ה)	נשיא המדינה ימנה את ראש הממשלה, השרים, השופטים, מבקר המדינה ובעלי תפקידים אחרים, לאחר שמינויים אושר לפי ההליך הקבוע בחוקה זו או בחוקים אחרים מכוחה.&lt;br&gt;
(ו)	נשיא המדינה מוסמך להורות בצו נשיאותי על פיזור הכנסת ועריכת בחירות, או על קיום משאל עם; הכול בהתאם להליכים הקבועים בחוקה זו.&lt;br&gt;
(ז)	נשיא המדינה מוסמך לחנון חייבים בדין, נאשמים, עצירים וחשודים, וכן להקל בכל עונש אשר הוטל על אדם ואף לבטלו כליל; וכל זאת לפי הישר בעיניו.&lt;br&gt;
(ח)	נשיא המדינה הוא המפקד העליון של כל הכוחות המזוינים במדינה.&lt;br&gt;
(ט)	נשיא המדינה יסמיך את נציגי המדינה בחוץ לארץ, ויקבל מאת נציגים זרים את כתבי הסמכתם.&lt;br&gt;
(י)	צו אשר יוציא נשיא המדינה בכל עניין שהוא יפורסם בדפוס רשמי של המדינה.&lt;br&gt;
(יא)	כל תפקיד או סמכות המוענקים לנשיא המדינה בחוקה זו ובחוק - רואים אותם כאילו הוענקו לו לפי סעיף זה.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - בחירת הנשיא&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 45 - שיטת הבחירות ====
נשיא המדינה ייבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות וחשאיות.

==== סעיף 46 - מועד הבחירות ====
(א)	הבחירות לנשיאות ייערכו ביום שני השלישי שלפני תום תקופת כהונת הנשיא המכהן.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונת הנשיא המכהן בטרם עת - ייערכו הבחירות לנשיאות ביום שני הרביעי שלאחר מכן.

==== סעיף 47 - הליך הבחירות ====
(א)	לנשיא המדינה ייבחר המועמד שיקבל יותר ממחצית ממספר הקולות הכשרים.&lt;br&gt;
(ב)	לא קיבל שום מועמד את מספר הקולות הדרוש - ייערכו בחירות שניות ביום שני בשבוע שלאחר מכן, ויעמדו בהן לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שיקבל בבחירות השניות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.&lt;br&gt;
(ג)	היה מועמד יחיד, אם בבחירות הראשונות ואם בבחירות השניות - תהא ההצבעה בבחירות בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים בעדו יעלה על מספר הקולות הכשרים נגדו.&lt;br&gt;
(ד)	היה מספר הקולות הכשרים נגד מועמד יחיד גדול ממספר הקולות הכשרים בעדו - ייערכו בחירות נוספות ביום שני בשבוע שלאחר מכן, וכל אזרח שמתקיימים בו תנאי הכשירות יהא רשאי להתמודד בהן. המועמד שיקבל בהן את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים - הוא הנבחר.&lt;br&gt;
(ה) חוק יקבע פרטים נוספים בעניין הבחירות.

==== סעיף 48 - פרסום תוצאות הבחירות ====
תוצאותיהן של בחירות לנשיאות יתפרסמו בתוך שלושה ימים מיום הבחירות.
==== סעיף 49 - תחילת כהונת הנשיא ====
(א)	נשיא המדינה הנבחר ייכנס לתפקידו ביום בו ימלאו שבע שנים לכהונת הנשיא היוצא.&lt;br&gt;
(ב)	הסתיימה כהונת הנשיא הקודם בטרם עת - ייכנס לתפקידו הנשיא שייבחר תחתיו בתוך שלושה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות.

==== סעיף 50 - שבועת האמונים ====
ביום תחילת כהונתו, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לנשיא המדינה מכוח כל דין - יישבע הנשיא הנבחר אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כנשיאה, ולהגן ולשמור על חוקתה&quot;.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - כהונת הנשיא&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 51 - ייחוד הכהונה ====
נשיא המדינה לא ישמש בשום משרה, תפקיד או משלח-יד אחר מעת היבחרו ועד לסיום כהונתו.
==== סעיף 52 - שכר ====
שכרו של נשיא המדינה ינקב בחוק וישולם לו מאוצר המדינה.
==== סעיף 53 - חסינות ====
(א)	נשיא המדינה לא ייתן את הדין בפני אף בית משפט ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר הקשור במילוי תפקידו, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ב)	נשיא המדינה אינו חייב למסור ראיה לשום גורם על דבר שנודע לו או שנמסר לו במסגרת מילוי תפקידו כנשיא המדינה, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ג)	לא יתנהל הליך פלילי נגד נשיא המדינה, אלא במקרים פליליים חמורים אשר ייקבעו בחוק.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת הנשיא&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 54 - סיום כהונת הנשיא ====
כהונת נשיא המדינה תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:&lt;br&gt;
(1)	בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות ליושב-ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.&lt;br&gt;
(2)	נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.&lt;br&gt;
(3)	הודיע נשיא המדינה כי באופן זמני נבצר ממנו למלא את תפקידו - ביום השישים ואחד שבו מכהן ברציפות ממלא מקום במקומו.&lt;br&gt;
(4) בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות.&lt;br&gt;
(5)	במותו.
==== סעיף 55 - מילוי מקום הנשיא ====
(א)	נסתיימה כהונתו של נשיא המדינה בטרם עת, וכל עוד לא החל לכהן הנשיא שייבחר תחתיו - יכהן יושב-ראש הכנסת כנשיא המדינה בפועל.&lt;br&gt;
(ב)	הודיע נשיא המדינה כי נבצר ממנו באופן זמני למלא את תפקידו - יכהן יושב-ראש הכנסת כממלא מקומו.&lt;br&gt;
(ג)	בעת שממלא יושב-ראש הכנסת את מקומו של נשיא המדינה, בין כממלא מקום ובין כנשיא בפועל - לא יוכל להפעיל את סמכות נשיא המדינה לפזר את הכנסת, למנות את ראש הממשלה ולחנון בעלי דין.

== &lt;center&gt;פרק ד' - הכנסת&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 56 - המעמד ====
הרשות המחוקקת תהא מגולמת בכנסת, שהיא בית הנבחרים של אזרחי המדינה.
==== סעיף 57 - ההרכב ====
הכנסת תהא מורכבת ממאה ועשרים חברים נבחרים.
==== סעיף 58 - תקופת הכהונה ====
כנסת נבחרת תכהן ארבע שנים.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - בחירת הכנסת&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 59 - שיטת הבחירות ====
(א)	הכנסת תיבחר בבחירות שוות וחשאיות.&lt;br&gt;
(ב)	מחצית חברי הכנסת ייבחרו בבחירות ארציות רשימתיות יחסיות; מחצית חברי הכנסת ייבחרו בבחירות אזוריות רוביות.&lt;br&gt;
(ג)	הבחירות לכנסת ייערכו ביום שני השלישי שלפני תום תקופת כהונת הכנסת המכהנת.
==== סעיף 60 - הבחירות הארציות ====
(א)	הבחירות הארציות יהיו בין רשימות מועמדים שיוגשו על-ידי מפלגות.&lt;br&gt;
(ב)	לכל רשימה שקיבלה יותר מחמישה אחוזים מסך הקולות הכשרים יוקצו מושבים בהתאם ליחס הקולות שקיבלה מתוך סך הקולות הכשרים.&lt;br&gt;
(ג)	חוק יקבע פרטים נוספים בעניין הבחירות הארציות.
==== סעיף 61 - הבחירות האזוריות ====
(א)	הבחירות האזוריות יהיו בין מועמדים, אשר מביניהם ייבחר חבר כנסת אחד מטעם כל אזור בחירה.&lt;br&gt;
(ב)	בכל אזור בחירה ייבחר לחבר הכנסת המועמד אשר יקבל את המספר הגבוה ביותר של קולות כשרים.&lt;br&gt;
(ג)	היה באזור בחירה מועמד יחיד – תהא ההצבעה בבחירות בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שיינתנו בעדו יעלה על מספר הקולות הכשרים שיינתנו נגדו. היה מספר הקולות הכשרים נגד מועמד יחיד גדול ממספר הקולות בעדו – ייערכו בחירות שניות ביום שני בשבוע שלאחר הבחירות הראשונות, ויוכל להתמודד בהן כל אזרח שמתקיימים בו תנאי הכשירות. המועמד שיקבל בבחירות השניות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.&lt;br&gt;
(ד)	בבחירות אזוריות יהיה אדם רשאי להיבחר אך ורק מטעם אזור הבחירה שהוא תושב בו.&lt;br&gt;
(ה)	אזורי הבחירה לכנסת ייקבעו אחת לעשר שנים, על-ידי ועדה שיכנס וינהל נשיא המדינה והרכבה ייקבע בחוק. האזורים יהיו רציפים בשטחם, והם יחולקו באופן שיכלול בכל אחד מהם מספר שווה ככל הניתן של אזרחים בעלי זכות הצבעה. מספר אזורי הבחירה יהא שווה למספר חברי הכנסת שבחירתם תהא בבחירות אזוריות.&lt;br&gt;
(ו)	חוק יקבע פרטים נוספים בעניין הבחירות האזוריות.

==== סעיף 62 - פרסום תוצאות הבחירות ====
תוצאות הבחירות לכנסת יתפרסמו בתוך שלושה ימים מיום הבחירות.
==== סעיף 63 - תחילת כהונת הכנסת ====
(א)	הכנסת הנבחרת תחל לכהן ביום בו ימלאו ארבע שנים לכהונת הכנסת היוצאת.&lt;br&gt;
(ב)	הסתיימה כהונת הכנסת הקודמת בטרם עת, או אם החליטה הכנסת להאריך את כהונתה בנסיבות מיוחדות - תחל לכהן הכנסת הנבחרת בתוך אחד-עשר ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות.&lt;br&gt;
(ג) מי שנבחר לכהונת חבר הכנסת, יתפטר עד מועד השבעתו מכל משרה או תפקיד בו כיהן ומכל משלח-יד בו עסק. חבר הכנסת לא ישמש באף משרה או תפקיד אחר, ולא יעסוק באף משלח-יד, בשכר או בהתנדבות, עד לסיום כהונתו.

==== סעיף 64 - שבועת האמונים ====
ביום תחילת כהונתו, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לחבר הכנסת מכוח כל דין - יישבע חבר הכנסת אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כחבר הכנסת ולהגן באדיקות על חוקת מדינת ישראל&quot;.
==== סעיף 65 - כינוס הכנסת ====
(א)	הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום תחילת כהונתה.&lt;br&gt;
(ב)	הכנסת תקיים שני כנסים בשנה: האחד - בין א' בחשוון לבין א' בניסן, השני - בין א' באייר לבין א' באלול.&lt;br&gt;
(ג)	נשיא המדינה, יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה, או שליש מחברי הכנסת רשאים לכנס את הכנסת לישיבה שלא מן המניין, ובלבד שלא תהיה ביום שבתון.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - עבודת הכנסת&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 66 - יושב-ראש הכנסת ====
(א)	בראש הכנסת יעמוד יושב-ראש שיהא מבין חבריה, וינהל את עבודתה ודיוניה לפי הדין הנהוג בה ובהתאם להוראות החוק.&lt;br&gt;
(ב)	הכנסת תבחר את יושב-הראש בקולות רוב חבריה, בישיבת הפתיחה שלה או בישיבה הראשונה שלאחר סיום כהונת יושב-הראש הקודם.&lt;br&gt;
(ג) הכנסת תבחר סגנים ליושב-הראש שימלאו את מקומו בניהול הישיבות, ומבינהם תמנה סגן ראשון אשר ימלא את מקום יושב-הראש בעת שהוא משמש כנשיא בפועל או כממלא מקום נשיא המדינה.&lt;br&gt;
(ד)	כהונת יושב-ראש הכנסת וסגן ליושב-הראש תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) בהשבעת כנסת חדשה - ביום הראשון לכהונתה של כנסת נבחרת.
:(2) חדל הוא מלכהן כחבר הכנסת - ביום בו נסתיימה כהונתו לפי האמור בסעיף 95 בחוקה זו.
:(3) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהניח כתב התפטרות על שולחן הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.&lt;br&gt;
(ה)	 נסתיימה כהונתו של יושב-ראש הכנסת וכל אימת שלא נבחר יושב-ראש חדש - יכהן הסגן הראשון כיושב-ראש הכנסת בפועל.&lt;br&gt;
(ו) התכנסה לראשונה כנסת נבחרת, וכל אימת שלא בחרה יושב-ראש, יכהן ותיק חברי הכנסת כיושב-ראש הכנסת בפועל.&lt;br&gt;
(ז) הכנסת רשאית לבחור בכל עת יושב-ראש חדש במקום יושב-הראש המכהן.

==== סעיף 67 - ועדות הכנסת ====
(א)	הכנסת תקים ועדות לתחומים מסוימים, ותבחר את חברי הכנסת אשר יכהנו בכל ועדה.&lt;br&gt;
(ב)	הוועדות תעסוקנה, לפי התחום המיועד להן, בפיקוח על הממשלה, ביוזמה של חקיקה חדשה, וכן בעריכתן והכנתן של הצעות חוק לדיון במליאה הכללית של חברי הכנסת.
==== סעיף 68 - סדרי עבודת הכנסת ====
הכנסת תקבע בתקנון את סדרי עבודתה, את נהלי ההצבעה בה, ואת סמכויותיהם ותפקידיהם של בעלי התפקיד בה. התקנון יערוב לחופש ולתרבות הביטוי של חבריה, וניתן לקבוע בו אמצעים משמעתיים לאכיפתו.
==== סעיף 69 - פומביות הדיון ====
(א)	ישיבות הכנסת וועדותיה יהיו פתוחות לצפיית הציבור; הפרטיכל והתיעודים של הישיבות יפורסמו באמצעים נגישים לעיון הכול.&lt;br&gt;
(ב)	הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה, לדון בישיבה סגורה או להתיר לוועדה לדון בישיבה סגורה, לשם דיון בעניינים ששמירתם בסוד הינה חיונית לשמירה על ביטחון המדינה.
==== סעיף 70 - מניין ורוב לקבלת החלטות ====
הכנסת תדון בכל מספר חברים ותחליט בקולותיהם של רוב המשתתפים בהצבעה, אלא אם ניתנה הוראה אחרת בחוקה זו או בחוק. ניתן לקבוע בחוק מניין או רוב לדיון או להחלטה, ובלבד שמניין לדיון כאמור לא יעלה על רוב חברי הכנסת, והכל אם אין הוראה אחרת בחוקה זו.
==== סעיף 71 - מסירת מידע ====
נשיא המדינה, הממשלה וכל גוף אחר אשר ממלא תפקיד ציבורי ימסרו מידע לכנסת ולוועדותיה, ויסייעו להן במילוי תפקידן. ניתן לקבוע בחוק כי מסירת מידע אשר פרסומו עלול לפגוע בביטחון המדינה, בענייניה החיוניים או בשלום הציבור תהא בפני ועדה מסוימת בלבד ובישיבה סגורה.

==== סעיף 72 - צו התייצבות ====
יושב-ראש הכנסת מוסמך להוציא צו המחייב אזרח להתייצב בפני הכנסת או בפני ועדה מוועדותיה. צו התייצבות לא יחול על נשיא המדינה, על שופט ועל מבקר המדינה.

==== סעיף 73 - חסינות ====
(א)	חבר הכנסת לא ייתן את הדין בפני אף בית משפט ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר הקשור במילוי תפקידו, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ב)	חבר הכנסת אינו חייב למסור ראיה לשום גורם על דבר שנודע לו או שנמסר לו במסגרת מילוי תפקידו, אף לאחר סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ג)	לא יתנהל הליך פלילי נגד חבר הכנסת, אלא במקרים פליליים חמורים אשר ייקבעו בחוק.

==== סעיף 74 - שכר ====
שכרם של חברי הכנסת ינקב בחוק וישולם להם מאוצר המדינה. כל החלטה שיש בה שינוי בשכרם של חברי הכנסת בלבד תחול על חברי הכנסת שייבחרו לכנסת הבאה ואילך.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - חקיקה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 75 - סמכות החקיקה ====
החוקים יחוקקו על-ידי הכנסת מתוקף סמכותה כרשות המחוקקת. סמכות זו אינה ניתנת להעברה בשום מקרה.
==== סעיף 76 - עליונות החוקה ====
(א)	חוק לא יעמוד בסתירה להוראה הניתנת בחוקה זו.&lt;br&gt;
(ב)	חוק אשר עומד בסתירה להוראה הניתנת בחוקה זו יעמוד בתוקפו אם קבעה כן הכנסת במפורש באותו החוק ולאחר שיבחן אותו בית המשפט החוקתי לפי הוראות סעיף 143 בחוקה זו. לאחר חקיקתו יעמוד החוק האמור לבחינות נוספות של בית המשפט החוקתי, אחת לכל חמש שנים.

==== סעיף 77 - הצעת חוק ====
(א)	הצעת חוק תוגש לכנסת על-ידי חבר הכנסת, ועדה של הכנסת, הממשלה או חבר אזרחים אשר מספרם עולה על מיליון.&lt;br&gt;
(ב)	הצעת חוק מטעם חבר הכנסת אשר נתקבלה בקריאה טרומית, או הצעת חוק מטעם ועדה של הכנסת, מטעם הממשלה או מטעם חבר אזרחים - תונח על שולחן הכנסת ותפורסם בדפוס רשמי.

==== סעיף 78 - הליך החקיקה ====
(א)	הצעת חוק אשר הונחה על שולחן הכנסת תובא לדיון ולהצבעה בקריאה ראשונה. נתקבלה ההצעה ברוב קולות המצביעים - תונח היא על שולחנה של ועדה אשר תחום עיסוקה נוגע בנושא הצעת החוק.&lt;br&gt;
(ב)	הוועדה תדון בהצעת החוק שהונחה על שולחנה, ולאחר מכן תצביע עליה. הוועדה רשאית לתקן את הצעת החוק בטרם תאשר אותה. אושרה הצעת החוק בוועדה כנדרש - תונח היא בנוסח בו אושרה על שולחן הכנסת.&lt;br&gt;
(ג)	הצעת חוק אשר אושרה בוועדה תובא לדיון ולהצבעה בקריאה שנייה במליאת הכנסת. חברי הכנסת רשאים להגיש הסתייגויות להצעת החוק. ההצבעה בקריאה השנייה תהא על כל סעיף ועל כל הסתייגות לו בנפרד. נתקבלה הסתייגות - תועבר הצעת החוק לדיון נוסף בוועדה בצירוף ההסתייגויות שנתקבלה, ורשאית היא לתקן את הסעיף הנדון בהתאם להסתייגות שנתקבלה. לאחר שתקיים הוועדה דיון נוסף, תחזיר את הצעת החוק להמשך הקריאה השנייה. נתקבלו כל סעיפי הצעת החוק בקריאה השנייה ברוב קולות המצביעים - תועבר מייד הצעת החוק לקריאה שלישית.&lt;br&gt;
(ד)	ההצבעה בקריאה השלישית תהא על הצעת החוק בשלמותה בנוסח שנתקבל בקריאה השנייה. נתקבלה הצעת החוק כנדרש - תיחשב היא מאותו הרגע לחוק.

==== סעיף 79 - אשרור חוקים ====
(א)	יושב-ראש הכנסת יגיש לנשיא המדינה כל חוק שנתקבל כנדרש, לשם אשרורו הסופי בחתימת ידו ובטביעת חותם המדינה.&lt;br&gt;
(ב)	החליט נשיא המדינה שלא לאשרר את החוק - יחזיר את החוק לכנסת בצירוף נימוקיו לכך.&lt;br&gt;
(ג)	הוועדה אשר דנה בחוק שהוחזר לכנסת על-ידי נשיא המדינה תדון בו בשנית ותכניס בו שינויים אם היא רואה בכך צורך, ולאחר מכן תניח אותו על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית כאמור בסעיף 78.&lt;br&gt;
(ד) אושרה הצעת החוק האמורה כנדרש - תוגש היא לאשרור בידי נשיא המדינה כאמור בסעיף זה; קיבלה הכנסת את הצעת החוק האמורה בקריאה השלישית בקולותיהם של שני שלישים מחבריה - תאושרר היא בלא דיחוי.

==== סעיף 80 - פרסום חוקים ====
(א)	חוק אשר אושרר בהליך הנדרש יפורסם בדפוס רשמי, ועל כך יהא אחראי יושב-ראש הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	נוסחו של חוק אשר פורסם בדפוס הרשמי הוא הנוסח המחייב.&lt;br&gt;
(ג)	הוראות בדבר פרסום חוקים ותיקון טעויות ייקבעו בחוק.

==== סעיף 81 - תחולת חוק ====
חוק יחול החל ביום בו פורסם בדפוס רשמי, זולת אם ייקבע בו אחרת.

=== &lt;center&gt;סימן ה' - ענייני כספים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 82 - חוקי כספים ====
(א)	מסים לא יוטלו או יבוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק אשר נועד לעניין זה בלבד.&lt;br&gt;
(ב)	אגרות, מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים יכול שיוטלו, ישונו או יבוטלו גם בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.&lt;br&gt;
(ג)	עסקאות בנכסי המדינה יעשו רק על-ידי מי שהחוק הסמיכו לכך.
==== סעיף 83 - תקציב המדינה ====
(א)	תקציב המדינה, שהוא ההוראות להוצאת כספי המדינה לשנת כספים מסוימת, ייקבע בחוק שנועד לעניין זה בלבד.&lt;br&gt;
(ב)	הצעת חוק התקציב תוגש לכנסת על-ידי הממשלה ותפורסם בדפוס רשמי, לא יאוחר מתשעים ימים לפני תחילת שנת הכספים שהיא עוסקת בה.&lt;br&gt;
(ג)	הצעת חוק התקציב תפרט בתוכה את הסכומים המוקצבים עבור כל עניין בה.&lt;br&gt;
(ד)	סעיפים בהצעת חוק התקציב אשר פרסומם עלול לפגוע בביטחון המדינה או בענייניה החיוניים יונחו על שולחנה של ועדה שהכנסת תסמיך לעניין זה, וזו תאשר אותם בנפרד ותניח אותם על שולחן הכנסת לקריאה השנייה והשלישית. סעיפים אלו לא יפורסמו בפירוט, אלא רק ההצעה לסכומים המוקצבים להם.&lt;br&gt;
(ה)	להצעת חוק התקציב יצורף אומדן המקורות למימונו.&lt;br&gt;
(ו)	הכנסת תאשר את חוק תקציב המדינה לשנת הכספים הקרובה לא יאוחר מן היום האחרון בשנה היוצאת, או עד שישים ימים מיום מינויו של ראש ממשלה חדש, לפי המאוחר.
==== סעיף 84 - אי-קבלת תקציב ====
לא נתקבל תקציב לשנת הכספים לפני תחילתה - רשאית הממשלה להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מסך כל ההוצאות שהיו מותרות להוצאה בשנת הכספים הקודמת. כספים כאמור ייעודו קודם כל לקיום התחייבויות מכוח החוק, וביתרה ייעשה שימוש להפעלת שירותים חיוניים.

=== &lt;center&gt;סימן ו' - סמכויות אחרות של הכנסת&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 85 - הקמה של כוחות מזוינים ====
הסמכות להקים כוחות מזוינים, להגדיר את סמכויותיהם ולקבוע את כללי הגיוס אליהם נתונה בידי הכנסת, ותבוצע בחוק.

==== סעיף 86 - הכרזת מלחמה ====
לא תינתן הכרזה על מצב מלחמה או על מלחמה, אלא בהחלטת הכנסת בקולות רוב חבריה.
==== סעיף 87 - ועדת חקירה ====
הכנסת מוסמכת להחליט על עריכת חקירה בכל עניין שהיא רואה בבירורו עניין ציבורי; ולתכלית זו תקים ועדת חקירה, אשר הרכבה ייקבע בידי נשיא בית המשפט החוקתי.

==== סעיף 88 - שלטון מקומי ====
(א)	הכנסת תקבע בחוק את החלוקה המנהלית של המדינה למחוזות ולנפות ותגדיר בו את מידת עצמאותם המנהלית.&lt;br&gt;
(ב) הכנסת מוסמכת לכונן במחוזות המדינה שלטון מחוזי אחיד ונבחר, וכן לשנות את גבולות המחוזות והנפות בכל עת; וכל זאת בחוק שיתקבל בקולות רוב חבריה.&lt;br&gt;
(ג)	הכנסת תכונן בחוק שלטון מקומי נבחר ביישובי המדינה, והיא מוסמכת לשנות תחומי שיפוטם של יישובים, לאחד ביניהם ולפצל אותם.

==== סעיף 89 - שאילתות ושאלות לחברי הממשלה ====
(א)	חבר הכנסת רשאי להגיש שאילתה לממשלה או לשר משריה בתחומי סמכותו.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה וכל שר בתחומי סמכותו חייבים להשיב בתוך שלושה ימים על שאילתה המופנית אליהם, בעל-פה או בכתב.&lt;br&gt;
(ג)	ראש הממשלה יתייצב אחת לשבוע בפני הכנסת לשעה בה יענה לשאלות המופנות אליו על-ידי חבריה, ולא יימסרו לו מבעוד מועד.&lt;br&gt;
(ד)	נשאל ראש הממשלה שאלה ואין הוא מסוגל להשיב עליה - ימסור לכנסת בתוך יומיים את תשובתו לשאלה האמורה.

==== סעיף 90 - פיקוח על חקיקת משנה ====
(א)	הכנסת תפקח על חקיקת משנה בדרכים שיקבע החוק.&lt;br&gt;
(ב)	חקיקת משנה אשר קבועה בה עבירה או נוגעת בענייני כספים לא תיכנס לתוקף, אלא אם אישרה אותה הכנסת טרם פרסומה בדפוס רשמי.
==== סעיף 91 - מינוי נושאי משרה ====
(א)	מינויים של מבקר המדינה, שופטים, שגרירים, מפקדיהם של הכוחות המזויינים במדינה, וכל בעל תפקיד אחר שייקבע כן לגביו בחוק, טעון הוא את אישור הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	מועמד למילוי משרה בשירות המדינה שמינויו מחייב אישור הכנסת יוצע לה על-ידי הממשלה, לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לפני סיום כהונת נושא המשרה היוצא, או בתוך ארבעה-עשר ימים מיום שנתפנה מקומו לפני גמר כהונתו.&lt;br&gt;
(ג)	ועדה של הכנסת תקיים בהקדם האפשרי, שימוע פומבי למועמד המוצע; ניתן מטעמי ביטחון המדינה לקיים שימוע שאינו פומבי, בהליך ובתנאים שייקבע החוק.&lt;br&gt;
(ד)	הצבעת הכנסת על אישור מינוי המועמד כאמור תהא מקץ שבוע מיום השימוע.&lt;br&gt;
(ה)	מינוי נושאי המשרות שנמנו בסעיף קטן (א) טעון הוא אישור הכנסת בקולותיהם של רוב חבריה.&lt;br&gt;
(ו)	בעלי תפקידים אחרים יתמנו על-ידי הממשלה או על-ידי שר משריה שהכנסת הסמיכה לכך. אף חוק לא יגביל את סמכותה של הכנסת לקבוע בהחלטה כי מינוי של בעל תפקיד מסוים טעון את אישורה.

==== סעיף 92 - הדחה ====
(א)	הכנסת מוסמכת להדיח כל נושא משרה במוסדות השלטון, כל פקיד וכל עובד של המדינה, ובכלל אלו נשיא המדינה, מבקר המדינה, שופט, שר וחבר הכנסת, באשמת אחד מאלה:
:(1) בגידה במדינה או השתתפות במאבק נגדה;
:(2) שוחד, מעילה בכסף או שימוש אחר לרעה בשררה;
:(3) ביצוע פשעים ועוונות חמורים אחרים.&lt;br&gt;
(ב)	חברי הכנסת אשר מספרם עולה על רבע מסך חבריה רשאים להגיש ליושב-ראש הכנסת בקשה לפתיחת הליך הדחה, אשר תהיה מנומקת ומגובה בראיות תומכות.&lt;br&gt;
(ג)	יושב-ראש הכנסת ימנה ועדה מיוחדת לדיון בהליך ההדחה, וזו תדון בפתיחתו לא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת הבקשה; הדיון יתקיים בנוכחותו של הנאשם או בנוכחות נציג מטעמו, ותינתן לו הזכות לענות בפניה על האשמות אשר מיוחסות לו.&lt;br&gt;
(ד)	מצאה הוועדה המיוחדת כי קיימת עילה לקיים הליך הדחה - תנסח היא סעיפי הדחה ותניח אותם על שולחן הכנסת.&lt;br&gt;
(ה)	הכנסת תקיים דיון בסעיפי ההדחה מקץ עשרים ואחד ימים מיום שהונחו על שולחנה, ובסיומו תצביע על כל אחד מהם בנפרד. התקבל לפחות אחד מן הסעיפים ברוב של שני שלישים מחברי הכנסת - יראו את הנאשם כמודח החל מאותה עת.&lt;br&gt;
(ו) מי שהודח ממשרתו לא יהא רשאי לכהן באף משרה ציבורית, להיות חבר בכוחות מזוינים או לשמש כעובד המדינה, זולת אם זוכה על-ידי בית המשפט העליון מאשמתו. &lt;br&gt;
(ז)	סדרי הדיונים בוועדה ובמליאה ייקבעו בחוק.

=== &lt;center&gt;סימן ז' - סיום כהונת הכנסת וחבריה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 93 - פיזור הכנסת לפני גמר כהונתה ====
(א)	הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להתפזר לפני גמר כהונתה.&lt;br&gt;
(ב)	נשיא המדינה רשאי לפזר בצו את הכנסת לפני גמר כהונתה.&lt;br&gt;
(ג)	התפזרה הכנסת לפי החלטתה, או שפוזרה בצו של נשיא המדינה - ייערכו הבחירות לכנסת הבאה ביום שני הראשון שלאחר עשרים ושמונה ימים מיום פיזור הכנסת.

==== סעיף 94 - הארכת כהונת הכנסת ====
הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להאריך את כהונתה בנסיבות מיוחדות, וזאת לתקופה שלא תעלה על שנה; החלטת הכנסת כאמור טעונה אישור בית המשפט החוקתי.
==== סעיף 95 - סיום כהונת חבר הכנסת ====
כהונת חבר הכנסת תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:&lt;br&gt;
(1)	סירב הוא להישבע את שבועת האמונים - בישיבה השנייה שבה נקרא לעשות זאת ושלא נבצר ממנו לעשות כן;&lt;br&gt;
(2)	בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות ליושב-ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.&lt;br&gt;
(3)	נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.&lt;br&gt;
(4)	בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות;&lt;br&gt;
(5)	בהיבחרותו או בהתמנותו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלכהן בכנסת - ביום שבו נבחר או נתמנה;&lt;br&gt;
(6)	בהרשעתו בפסק דין סופי בעבירה חמורה - ביום בו נעשה פסק הדין סופי;&lt;br&gt;
(7)	במותו.
==== סעיף 96 - תוצאות סיום כהונת חבר הכנסת ====
(א)	נסתיימה בטרם עת כהונתו של חבר הכנסת שנבחר בבחירות ארציות - יבוא במקומו, מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו, המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה בטרם עת כהונתו של חבר הכנסת שנבחר בבחירות אזוריות - ייערכו בחירות מיוחדות באזור מטעמו נבחר, ביום שני הראשון שלאחר עשרים ושמונה ימים מיום שנתפנה מקומו.
==== סעיף 97 - רציפות הכנסת ====
(א)	כנסת תמשיך לכהן עד להשבעתה של הכנסת שתיבחר אחריה.&lt;br&gt;
(ב)	בית המשפט החוקתי מוסמך להאריך תוקפו של חוק אשר תוקפו עתיד לפוג בחודש האחרון לכהונת הכנסת היוצאת או בחודשיים הראשונים לכהונת הכנסת החדשה.

== &lt;center&gt;פרק ה' - הממשלה&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 98 - המעמד ====
הרשות המבצעת תהא מגולמת בממשלה.
==== סעיף 99 - אמון ואחריות ====
(א)	הממשלה מכהנת מכוח אמונה של הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה אחראית בפני הכנסת, השרים אחראים בפני ראש הממשלה.
==== סעיף 100 - הרכב הממשלה ====
(א)	הממשלה תהא מורכבת מראש הממשלה ומשרים.&lt;br&gt;
(ב)	שר יהא ממונה על משרד ממשלתי.&lt;br&gt;
(ג)	אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכהן כסגן ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ד)	ראש הממשלה וסגנו יהיו מבין חברי הכנסת. שאר השרים יכולים להיות שלא מבין חברי הכנסת, ובלבד שמתקיימים בהם תנאי הכשירות להתמודדות בבחירות לכנסת, כפי שהם מנויים בסעיף 37 בחוקה זו.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - כינון הממשלה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 101 - מינוי ראש הממשלה ====
(א)	ראש הממשלה יתמנה על-ידי נשיא המדינה לפי בחירת הכנסת.&lt;br&gt;
(ב)	משנסתיימה כהונת הממשלה, או משהושבעה כנסת חדשה - יציע נשיא המדינה לכנסת בתוך שבעה ימים את אחד מחבריה כמועמד לראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ג)	מקץ עשרים ואחד ימים מיום שהציע נשיא המדינה את מועמדו לראש הממשלה, תתכנס הכנסת לישיבה בה יציג ראש הממשלה המיועד את ההרכב המיועד של ממשלתו. לאחר מכן תצביע הכנסת על הצעת הנשיא, והמועמד המוצע ייבחר לראש הממשלה אם יצביעו בעדו רוב חברי הכנסת. נבחר המועמד לראש הממשלה - ימנה אותו הנשיא בלא דיחוי.&lt;br&gt;
(ד)	לא הצביעו רוב חברי הכנסת בעד המועמד שהציע הנשיא - תהא הכנסת רשאית, בתוך תקופה של ארבעה עשר ימים החל מאותו היום, לבחור בקולות רוב חבריה את ראש הממשלה. בחרה הכנסת ראש ממשלה בהליך האמור - ימנה אותו הנשיא בתוך יומיים לכל היותר.&lt;br&gt;
(ה)	לא נבחר ראש ממשלה בתקופה האמורה - תתכנס הכנסת לישיבה מיוחדת לבחירת ראש הממשלה. חבר הכנסת שיקבל את מספר הקולות הכשרים הגבוה ביותר ייבחר לראש הממשלה, אף אם לא יצביעו בעדו רוב חברי הכנסת.&lt;br&gt;
(ו)	נבחר ראש ממשלה בקולות רוב חברי הכנסת - ימנה אותו הנשיא בתוך יומיים לכל היותר; נבחר שלא בקולות רוב חברי הכנסת - ימנה אותו נשיא המדינה בתוך יומיים, או שיוציא צו לפיזור הכנסת.

==== סעיף 102 - מינוי שר ====
שר יתמנה על-ידי נשיא המדינה לפי בקשת ראש הממשלה, ובאישור הכנסת.
==== סעיף 103 - שבועת האמונים ====
משנתמנה ראש הממשלה או שר על-ידי נשיא המדינה, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כראש הממשלה / כשר בממשלה]; לקיים את החלטות הכנסת ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.
==== סעיף 104 - סגן שר ====
(א)	שר רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הכנסת, למנות לו סגן שר אחד שהוא חבר הכנסת, וכן לקבוע את סמכויותיו ותחומי עיסוקו במשרד שנתמנה לו.&lt;br&gt;
(ב)	משאישרה הכנסת את מינויו של סגן שר, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני הכנסת בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כסגן שר; לקיים את החלטות הכנסת ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.

==== סעיף 105 - סגן ראש הממשלה ====
(א)	ראש הממשלה ימנה, באישור הכנסת בקולות רוב חבריה, את אחד השרים שהוא חבר הכנסת, לסגן ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ב)	יצא ראש הממשלה מן הארץ או הודיע כי נבצר ממנו באופן זמני למלא את תפקידו - יכהן סגן ראש הממשלה כממלא מקום ראש הממשלה.

=== &lt;center&gt;סימן ג' - עבודת הממשלה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 106 - תפקידים וסמכויות ====
(א)	הממשלה מתוקף תפקידה, אחראית:
:(1) להוציא לפועל את חוקי הכנסת והחלטותיה.
:(2) לשמור על ביטחון המדינה ועל שלום הציבור באמצעותם של כוחות מזוינים אשר יוקמו בחוק ושל סוכנויות אחרות אשר רשאית היא להקים בפקודותיה, והם כולם יהיו נתונים למרותה.
:(3) לנהל את יחסי החוץ של המדינה באמצעות שגרירים ונציגים אחרים שיתמנו לפי ההליך הקבוע בסעיף 91 בחוקה זו.
:(4) לנהל את אוצר המדינה ולהתוות את המדיניות הכלכלית במדינה, במשותף עם הכנסת.
:(5) לנהל את ענייני הפנים של המדינה בעזרת סוכנויות, רשויות ותאגידים שיוקמו בחוק ויהיו נתונים למרותה.
:(6) לאכוף את החוק הפלילי ואת פסקי הדין של בתי המשפט, באמצעות ניהול מערכת תביעה, בתי מעצר ובתי סוהר.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה מתוקף תפקידה, מוסמכת:
:(1) לכונן אמנות עם מדינות אחרות ועם ארגונים בין-לאומיים, בכפוף להוראות פרק ט' בחוקה זו.
:(2) להנפיק שטרות, מטבעות ובולי דואר, הכול לפי הוראות החוק.
:(3) לנהל רישום של אזרחי המדינה, לקיים מפקדי אוכלוסין ולהנפיק תעודות מזהות, בהליכים ובתנאים שייקבעו בחוק.
:(4) להקים ולנהל תשתיות ושירותי תחבורה, בריאות, חינוך ורווחה, הכול לפי החוק.&lt;br&gt;
(ג)	כל תפקיד או סמכות המוענקים לממשלה בחוקה זו ובחוק - רואים אותם כאילו הוענקו לה לפי סעיף זה.&lt;br&gt;
(ד)	הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת.

==== סעיף 107 - ראש הממשלה ====
(א)	ראש הממשלה יתווה את המדיניות הכללית של הממשלה, יבטיח את אחדותה, יפקח על פעולת השרים ויתאם אותה.&lt;br&gt;
(ב)	ראש הממשלה ימסור לנשיא המדינה דין וחשבון שבועי אודות ישיבותיה ופעילותה של הממשלה.

==== סעיף 108 - השרים ומשרדי הממשלה ====
(א)	משרד ממשלתי יהא אמון על תחום שיוקצה לו בחוק, ויבצע בשם הממשלה ובהתאם להחלטותיה ולהחלטות הכנסת את החוקים הנוגעים בתחומי אחריותו.&lt;br&gt;
(ב) שר יהיה אמון על משרד ממשלתי, וייקבע את המדיניות והפעילות בו, בכפוף להחלטות הממשלה. פקידים של משרד ממשלתי יסורו למרותו של השר הממונה עליהם.&lt;br&gt;
(ג)	הקמתם של משרדי ממשלה, הגדרת תחומי אחריותם וחלוקת המשימות ביניהם יהיו בחוק.&lt;br&gt;
(ד)	כל מחלוקת אשר תתעורר בין שרים בעניין תחומי אחריותם תיפתר על-ידי הממשלה כולה.

==== סעיף 109 - ועדות שרים ====
הממשלה רשאית להקים ועדות שרים לעיסוק בעניינים מסוימים, לבחור את השרים אשר יהיו חברים בהן ולקבוע את סמכויותיהן. מינתה הממשלה ועדת שרים - רשאית היא לפעול באמצעותה.

==== סעיף 110 - נטילת סמכויות ====
שר אשר ממונה על ביצועו של חוק רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה לפי אותו החוק לעובד המדינה, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, וזאת כל עוד החוק אינו אוסר זאת במפורש.

==== סעיף 111 - חקיקת משנה ====
(א)	חקיקת משנה היא הוראה מטעם הממשלה או מטעם שר משריה, אשר ניתנת מכוח חוק והיא בת פועל תחיקתי.&lt;br&gt;
(ב)	הממשלה או שר משריה מוסמכים לחוקק חקיקת משנה בדרך של תקנות, צווים או הוראות, לשם ביצוע החוק. חקיקת משנה שהותקנה על-ידי שר טעונה אישור הממשלה.&lt;br&gt;
(ג)	חקיקת משנה יכולה לקבוע ענישה בדרך של קנס או מאסר כנגד מי שמפר הוראה מהוראותיה. עונש מאסר ייקבע בחקיקת משנה אך ורק מכוח הסמכה מפורשת בחוק, ולא יעלה על שישה חודשים.&lt;br&gt;
(ד)	הכנסת מוסמכת לבטל חקיקת משנה בכל עת.&lt;br&gt;
(ה)	חקיקת משנה אשר נתקבלה כנדרש תתפרסם בדרך בה יתפרסמו חוקי הכנסת.

==== סעיף 112 - סדרי עבודת הממשלה ====
הממשלה תקבע את סדרי עבודתה בתקנון.
==== סעיף 113 - שכר ====
שכרם של ראש הממשלה והשרים ינקב בחוק וישולם להם מאוצר המדינה.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת הממשלה וחבריה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 114 - סיום כהונת הממשלה וחבריה ====
(א)	כהונת ראש הממשלה, שר וסגן שר, תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות לנשיא המדינה, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.
:(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.
:(3) הודיע כי באופן זמני נבצר ממנו למלא את תפקידו - ביום בו מלאו שישים ואחד ימים מיום שמסר הודעתו זו, זולת אם הודיע קודם לכן על סיום נבצרותו.
:(4) בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות;
:(5) בהיבחרותו או בהתמנותו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלכהן בכנסת - ביום שבו נבחר או נתמנה;
:(6) בהרשעתו בפסק דין סופי בעבירה חמורה - ביום בו נעשה פסק הדין סופי;
:(7) במותו.&lt;br&gt;
(ב)	חדל ראש הממשלה או סגנו מלכהן כחבר הכנסת - רואים אותו כאילו התפטר מתפקידו ביום שנפסקה כהונתו בכנסת.&lt;br&gt;
(ג)	ראש הממשלה רשאי להפסיק כהונת שר וסגן שר, וכן להדיח שר מתפקידו כסגן ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ד) הממשלה רשאית להתפטר בהגשת כתב התפטרות משותף לנשיא המדינה.

==== סעיף 115 - תוצאות סיום כהונתו של ראש הממשלה ====
(א)	נסתיימה כהונתו של ראש הממשלה - רואים את הממשלה כולה כאילו התפטרה ביום סיום כהונתו.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונתו של ראש הממשלה - יכהן סגן ראש הממשלה כראש הממשלה בפועל; ראש הממשלה בפועל ימנה לו סגן באישור הכנסת לפי האמור בסעיף 105 בחוקה זו.

==== סעיף 116 - הבעת אי-אמון בממשלה ====
(א)	הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה, להביע אי-אמון בממשלה.&lt;br&gt;
(ב)	קיבלה הכנסת החלטה המביעה אי-אמון בממשלה - יודיע על כך יושב-ראש הכנסת לנשיא המדינה, ורואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום הבעת אי-האמון.

==== סעיף 117 - רציפות הממשלה ====
ממשלה שכהונתה נפסקה תמשיך לכהן עד אשר ימנה הנשיא ראש ממשלה חדש לפי ההליך האמור בסעיף 101 בחוקה זו, ובכל אותה העת נתונות לה כל הסמכויות הנתונות לממשלה מכוח כל דין.

== &lt;center&gt;פרק ו' - בתי המשפט&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 118 - המעמד ====
הרשות השופטת תהא מגולמת בבתי המשפט.
==== סעיף 119 - בתי המשפט ====
(א)	אלו יהיו בתי המשפט במדינה:
:(1) בתי משפט השלום - לתביעות פליליות ואזרחיות קטנות;
:(2) בתי משפט מחוזיים - לתביעות פליליות ואזרחיות גדולות;
:(3) בית המשפט העליון - כבית משפט עליון לערעורים וכבית דין גבוה לצדק.&lt;br&gt;
(ב)	החוק יכול לכונן בתי דין בנושאים מסוימים, ולהעניק להם סמכות שפיטה בנושאים מסוימים ומוגדרים, ולמעט בענייני החוק הפלילי.&lt;br&gt;
(ג) לא יוקם בית משפט או בית דין למקרה מיוחד.

==== סעיף 120 - אי-תלות ====
בענייני שפיטה לא תהא מרות על שופטים, זולת מרותו של הדין.
==== סעיף 121 - פומביות ====
בתי משפט ידונו בדלתיים פתוחות ויפרסמו את הפרטיכל של דיוניהם באמצעים נגישים לעיון הכול.
=== &lt;center&gt;סימן ב' - מינוי שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 122 - מינוי ====
שופט יתמנה בידי נשיא המדינה, לפי בחירת הכנסת בהליך הקבוע בסעיף 91 בחוקה זו.
==== סעיף 123 - שבועת האמונים ====
משנתמנה אדם לשופט, בין אם בראשונה, בין אם לכהונה בערכאה גבוהה יותר ובין אם לכהונת נשיא בית משפט ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני נשיא המדינה בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כשופט / כנשיא בית המשפט]; לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים; לשפוט לפי החוק ובהתאם לערכי החירות והשלום ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.
=== &lt;center&gt;סימן ג' - כהונת שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 124 - ייחוד הכהונה ====
שופט לא ישמש בשום משרה, תפקיד או משלח-יד אחר, אלא מכוח החוק ובהסכמת בית המשפט החוקתי.
==== סעיף 125 - שיפוט משמעתי ====
(א)	ניתן, בעילות שייקבעו בחוק, להעמיד שופט לדין בבית דין משמעתי לשופטים.&lt;br&gt;
(ב)	שופטי בית הדין המשמעתי לשופטים יתמנו בידי נשיא בית המשפט העליון באישור הכנסת.
==== סעיף 126 - מעמד השופטים ====
בעניינים אלו ייקבעו בחוק הוראות באופן שיבטיח את מעמדם הבלתי תלוי של שופטים, ובתנאים המנויים להלן:&lt;br&gt;
(1)	השעיה זמנית של שופט, בהתאם להחלטת בית הדין המשמעתי;&lt;br&gt;
(2)	העברת שופט מכהונה בבית משפט אחד לאחר, לפי החלטת הממשלה ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון;&lt;br&gt;
(3)	פעולות חקירה, מעצר והעמדה לדין של שופט;&lt;br&gt;
(4)	חסינות שופטים והגנה עליהם.
==== סעיף 127 - שכר ====
שכרם של שופטים ינקב בחוק וישולם להם מאוצר המדינה.
=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 128 - סיום כהונת שופטים ====
כהונת שופט תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) במלאות לו שמונים שנים;
:(2) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות לנשיא המדינה, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן;
:(3) בהדחתו בידי הכנסת, בהליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל ברוב של שני שלישים מחבריה לפחות;
:(4) במותו.

==== סעיף 129 - שופט שפרש ====
חוק יכול שיקבע הוראות בדבר מינויו של שופט שפרש לתפקיד שיפוטי לתקופה קצובה, בדרך ובתנאים שייקבעו בחוק.
=== &lt;center&gt;סימן ה' - בתי המשפט&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 130 - נשיא בית משפט ====
בראש כל בית משפט ובית דין יעמוד נשיא שייבחר מבין שופטיו על-ידי הממשלה.
==== סעיף 131 - בית המשפט העליון ====
(א)	בבית המשפט העליון יכהנו שלושה עשר שופטים, והוא ידון בהרכב שלא יפחת ממחצית מספר חבריו.&lt;br&gt;
(ב) בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסיקותיהם והחלטותיהם של בתי המשפט המחוזיים.&lt;br&gt;
(ג)	בית המשפט העליון ישב גם כבית המשפט הגבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר רואה הוא צורך לתת בהם סעד למען הצדק. בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק ידון בית המשפט העליון בהרכב של כל שופטיו.&lt;br&gt;
(ד)	עניין שפסק בו בית המשפט העליון בהרכב שאינו מלא, ניתן לקיים בו דיון נוסף בבית המשפט העליון בהרכב מלא, בעילות ובדרך שייקבעו בחוק.

==== סעיף 132 - בתי משפט אחרים ====
(א)	בית משפט מחוזי אחד יקום בכל אחד ממחוזות המדינה.&lt;br&gt;
(ב)	בתי משפט השלום יקומו בכל אחד ממחוזות המדינה. ניתן להקים בתי משפט השלום נוספים, בעילות ובדרך אשר ייקבעו בחוק.

==== סעיף 133 - חבר מושבעים ====
במשפטים פליליים אשר ידונו בבית משפט השלום ובבית משפט מחוזי, תהא סמכות הכרעת הדין בידי מניין מושבעים אשר ייבחרו בדרך ובתנאים אשר ייקבעו בחוק, ותוך הטלת גורל בקרב האזרחים.

==== סעיף 134 - משפט חוזר ====
בעניין פלילי שנפסק בו סופית ניתן לקיים משפט חוזר, בעילות ובדרך שייקבעו בחוק.
==== סעיף 135 - הלכה פסוקה ====
(א)	הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט בערכאה נמוכה ממנו.&lt;br&gt;
(ב)	הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון ובית המשפט החוקתי.

==== סעיף 136 - רשמים ====
ניתן בהתאם להוראות החוק למנות רשם לבית משפט, בין אם הוא שופט ובין אם לאו. סמכויותיו של רשם וחובותיו ייקבעו בחוק.

= &lt;center&gt;חלק ג' - מוסדות ביקורת&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק ז' - בית המשפט החוקתי&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 137 - המעמד ====
בית המשפט החוקתי מוסמך לפרש את חוקת המדינה, לקבוע ערובות לקיומה ולפסוק במחלוקות בין מוסדות השלטון לבין עצמם ולבין הפרט.

==== סעיף 138 - אי-תלות ====
בענייני שפיטה לא תהא מרות על שופטי בית המשפט החוקתי, זולת מרותו של הדין.

==== סעיף 139 - פומביות ====
(א)	בית המשפט החוקתי ידון בדלתיים פתוחות ויפרסם את הפרטיכל של דיוניו באמצעים נגישים לעיון הכול.&lt;br&gt;
(ב)	בית המשפט רשאי לקיים דיון בדלתיים סגורות בעניינים ששמירתם בסוד הינה חיונית לשמירה על ביטחון המדינה.
==== סעיף 140 - מעמד השופטים ====
(א)	כל הוראת חוק אשר חלה על שופטים תחול על שופטי בית המשפט החוקתי, זולת אם יצוין בה אחרת במפורש.&lt;br&gt;
(ב)	הוראות סעיפים 124, 125, 126, 127, 128, 129 בחוקה זו יחולו גם על שופטי בית המשפט החוקתי.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - מינוי שופטים&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 141 - הרכב בית המשפט החוקתי ====
(א)	בבית המשפט החוקתי יהיו אחד עשר שופטים, אשר יתמנו בידי נשיא המדינה באישור הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 91 בחוקה זו.&lt;br&gt;
(ב)	מועמדים לשיפוט בבית המשפט החוקתי יוצעו לכנסת, בשם רשויות השלטון, על-ידי נציגיהם המנויים בזאת ובהרכב שלהלן:
:(1) חמישה שופטים על-ידי יושב-ראש הכנסת בשם הכנסת;
:(2) שלושה שופטים על-ידי ראש הממשלה בשם הממשלה;
:(3) שלושה שופטים על-ידי נשיא בית המשפט העליון בשם בתי המשפט.&lt;br&gt;
(ג)	נסתיימה כהונת שופט בבית המשפט החוקתי - יציע את המועמד למילוי מקומו נציג הרשות אשר הציעה את מועמדותו של השופט הפורש.&lt;br&gt;
(ד)	נשיא בית המשפט החוקתי ייבחר על-ידי נשיא המדינה מבין השופטים שהוצעו בשם הכנסת.&lt;br&gt;
(ה)	בית המשפט החוקתי יישב תמיד בהרכב מלא.

==== סעיף 142 - שבועת האמונים ====
משנתמנה אדם לשופט או לנשיא בית המשפט החוקתי, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים לו מכוח כל דין - יישבע אמונים בפני נשיא המדינה בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי [כשופט ב / כנשיא] בית המשפט החוקתי; להגן ולשמור בכל מאודי על זכויות האדם והאזרח, על המשטר הדמוקרטי ועל מדינת הלאום; לשפוט לפי החוק ובהתאם לערכי החירות והשלום ולהגן על חוקת מדינת ישראל&quot;.

=== &lt;center&gt;סימן ג' - תפקידים וסמכויות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 143 - הכרזת בטלות ====
(א)	בית המשפט החוקתי יבחן את חוקי הכנסת, חקיקת המשנה, הצעות לתיקון החוקה ותקנות חירום; וכן מוסמך הוא לבחון גם פסקי-דין, לפי בקשה של מוסד ממוסדות השלטון או אזרח שהוא צד בו.&lt;br&gt;
(ב)	מצא בית המשפט החוקתי כי חוק, חקיקת משנה, הצעה לתיקון החוקה, תקנת חירום או פסק-דין עומד בסתירה להוראה מהוראות חוקה זו - מוסמך הוא להכריז עליו כי מחוסר-תוקף הוא ולבטלו.&lt;br&gt;
(ג)	על אף האמור בסעיף קטן (ב) מוסמך בית המשפט החוקתי להתיר לפי סעיף 76 בחוקה זו את קיומו של חוק אשר עומד בסתירה להוראה מהוראות חוקת המדינה או לאשר לפי סעיף 178 בה הצעה לתיקון לחוקת המדינה אשר עומד בסתירה לאחד מסעיפיה הקיימים - אם מצא שיש בכך צורך חיוני לשמירה על ביטחון המדינה, ענייניה החיוניים, שלום הציבור או זכויות האדם בתחומה.

==== סעיף 144 - חוקיותן של פעולות שלטוניות ====
בית המשפט החוקתי מוסמך - לפי עתירה של מוסד ממוסדות השלטון או אזרח המדינה - לקבוע כי מעשה שנעשה על-ידי מוסד שלטוני, רשות מקומית או תאגיד שהוקם בחוק, עומד בסתירה להוראות החוקה והחוק.

==== סעיף 145 - הכרזה על ארגון בלתי-חוקי ====
(א)	בית המשפט החוקתי מוסמך - אם התבקש על-ידי הממשלה לעשות כן - להכריז על התאגדות או מפלגה כעל ארגון בלתי-חוקי אם יש במטרותיו או במעשיו, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
:(1) שלילת אופייה של המדינה כמדינת לאום יהודית וכדמוקרטיה;
:(2) הסתה לגזענות ולאלימות;
:(3) תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה או מוסדותיה;
:(4) מסווה לפעילות פלילית.&lt;br&gt;
(ב)	הסמכות למנוע מאדם או מרשימת אנשים להתמודד בבחירות לכנסת או לנשיאות המדינה בהתאם לסעיף 37 בחוקה זו, נתונה היא בידי בית המשפט החוקתי.

==== סעיף 146 - סמכויות אחרות ====
כל תפקיד או סמכות המוענקים לבית המשפט החוקתי בחוקה זו ובחוק - רואים אותם כאילו הוענקו לו לפי חוקה זו.

==== סעיף 147 - הגבלות ====
בית המשפט החוקתי -&lt;br&gt;
(1) יפסוק אך ורק על יסוד מעשה אשר נעשה בניגוד להוראות חוקה זו או חקיקה אחרת, או אשר החורג מסמכות, שנעשה תוך משוא פנים, שיש בו מטרות זרות או שנעשה תוך הפרת זכות הטיעון;&lt;br&gt;
(2) לא יוציא צווים על יסוד בחינת סבירות, מידתיות או הוגנות המעשה;&lt;br&gt;
(3) לא יוציא צווים לגבי תוקפם של מינויים, בחירתם או הדחתם של נושאי משרות בשירות המדינה; למעט על יסוד מינוי, בחירה או הדחה שנעשו בניגוד לסעיפים 91 ו-92 בחוקה זו או בניגוד להוראות החוק;&lt;br&gt;
(4) לא ידון בעתירה או יוציא צווים עבור אזרח חוץ או יורשיו, למעט במקרה של אזרח חוץ המבקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח זכות שבות;&lt;br&gt;
(5) לא יוציא צווים בעניין שבו רשות מוסמכת, למעט בית משפט, החליטה על שחרורו של אדם ממעצר או ממאסר.

== &lt;center&gt;פרק ח' - מבקר המדינה&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - המהות&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 148 - המעמד ====
ביקורת המדינה תהא נתונה בידיו של מבקר המדינה.
==== סעיף 149 - תקופת הכהונה ====
מבקר המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
==== סעיף 150 - אי-תלות ====
במילוי תפקידו יהא מבקר המדינה אחראי בפני נשיא המדינה בלבד.
==== סעיף 151 - ביקורת המדינה ====
(א)	מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמנהל של המדינה, של הממשלה, של כל מפעל, מוסד, או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות בה ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על-פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה.&lt;br&gt;
(ב)	מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך.
==== סעיף 152 - נציב תלונות הציבור ====
מבקר המדינה ישמש כנציב תלונות הציבור ויברר תלונות מאת הציבור על מוסדות השלטון ועל כל גוף אשר יוקם בחוק ועל כל החברים בהם.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - מינוי המבקר&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 153 - מינוי המבקר ====
מבקר המדינה יתמנה על-ידי נשיא המדינה, לפי בחירת הכנסת ובהליך המפורט בסעיף 91 בחוקה זו.

==== סעיף 154 - תחילת כהונת המבקר ====
(א)	מבקר המדינה הנכנס ייכנס לתפקידו ביום בו ימלאו שבע שנים לכהונת המבקר היוצא.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונת המבקר הקודם בטרם עת - ייכנס המבקר שיתמנה תחתיו בתוך שלושה ימים מיום אישור מינויו.
==== סעיף 155 - שבועת האמונים ====
ביום תחילת כהונתו, ובטרם יוכל למלא כל סמכות או תפקיד הנתונים למבקר המדינה מכוח כל דין - יישבע המבקר הנבחר אמונים בפני נשיא המדינה בזו הלשון:&lt;br&gt;
:&quot;אני [שמו המלא] נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, לחוקיה ולאזרחיה; לקבל על עצמי בלא תנאי, בלא סייג ובלא שיקול זר את תפקידי כמבקר המדינה; לשמר את טוהר המידות, המנהל התקין והאחריות בפני האזרחים ולהגן ולשמור על חוקת מדינת ישראל&quot;.

=== &lt;center&gt;סימן ג' - עבודת המבקר&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 156 - ייחוד הכהונה ====
מבקר המדינה לא ישמש בשום משרה, תפקיד או משלח-יד אחר מעת היבחרו ועד לסיום כהונתו.
==== סעיף 157 - שכר ====
שכרו של מבקר המדינה ינקב בחוק וישולם לו מאוצר המדינה.
==== סעיף 158 - מסירת מידע ====
גוף אשר עומד לביקורתו של מבקר המדינה ימסור לו ללא דיחוי, לפי דרישתו, כל מידע וחומר אחר שלדעת המבקר דרוש לו לצרכי הביקורת.
==== סעיף 159 - פרסום ====
מבקר המדינה יפרסם ברבים חוות דעת ודינים וחשבונות בתחום תפקידיו, בדרך ובסייגים שייקבעו בחוק.
==== סעיף 160 - ביקורת ====
מבקר המדינה, פקידיו, משרדו, פעילותו ורשומותיו יהיו נתונים תחת ביקורת הכנסת.

=== &lt;center&gt;סימן ד' - סיום כהונת המבקר&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 161 - סיום כהונת המבקר ====
(א)	כהונת מבקר המדינה תסתיים באחת מאלה ובמועד האמור להלן:
:(1) בהתפטרותו - מקץ שתי יממות מעת שהגיש כתב התפטרות לנשיא המדינה, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.
:(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו - ביום שבו קבעה כן הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה.
:(3) הודיע מבקר המדינה כי באופן זמני נבצר ממנו למלא את תפקידו - ביום השישים ואחד שבו מכהן ברציפות ממלא מקום במקומו.
:(4) בהדחתו בידי הכנסת לפי ההליך המפורט בסעיף 92 בחוקה זו - ביום שבו הדיחה אותו הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחבריה לפחות.
:(5) במותו.&lt;br&gt;
(ב)	נסתיימה כהונתו של מבקר המדינה בטרם עת - ימנה נשיא המדינה מבקר חדש תחתיו בתוך עשרים ושמונה ימים.
==== סעיף 162 - מילוי מקום המבקר ====
הודיע מבקר המדינה כי נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו - ימונה לו על-ידי נשיא המדינה ממלא מקום.

= &lt;center&gt;חלק ד' - הליכים מיוחדים&lt;/center&gt; =
== &lt;center&gt;פרק ט' - אמנות&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - חתימה על אמנה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 163 - אמנה מהי ====
אמנה היא כל הסכם או התחייבות בין-לאומיים, אשר נערך בכתב בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת או ארגון בין-מדינתי, או בין מדינת ישראל לגורם זר.
==== סעיף 164 - הסמכות לכרות אמנה ====
(א)	הסמכות לשאת ולתת על אמנות ולחתום עליהן תהא נתונה בידי הממשלה באמצעות שר משריה לפי קביעת ראש הממשלה.&lt;br&gt;
(ב)	אמנה אשר אישרה אותה הממשלה תונח על שולחנו של בית המשפט החוקתי לתקופה של ארבעה עשר ימים לשם בדיקת עמידתה בתנאים המנויים בסעיפים 165, 166 בחוקה זו.

==== סעיף 165 - עליונות החוקה ====
לא תיחתם ולא תאושר אמנה אשר יש בהוראותיה סתירה להוראה מהוראות חוקה זו.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - אישור אמנה&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 166 - אישור הכנסת ====
(א)	אמנה שהיא אחת מאלה לא תיחתם בידי הממשלה ולא תחייב את מדינת ישראל, אלא לאחר שאושרה על-ידי הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של רוב חבריה:
:(1) היא קובעת או משנה את גבולותיה של המדינה - ואזי תהיה טעונה אישור נוסף במשאל עם;
:(2) היא אמנה רב-צדדית שעיקרה זכויות האדם;
:(3) יש בה עניין ביטחוני מיוחד או שהיא מאפשרת הכנסת כוח צבאי זר לתוך תחומי המדינה;
:(4) יש בה עניין כלכלי מיוחד;
:(5) יישומה מחייב חקיקה של הכנסת;
:(6) יש בה הצטרפות של המדינה לארגון בין-מדינתי או בין-לאומי, או הכפפה של המדינה לסמכות שיפוט זרה או בין-לאומית.&lt;br&gt;
(ב)	חוק יקבע הוראות בעניין אישורה של אמנה בידי ועדה של הכנסת לשם שמירה על ביטחון המדינה או כדי למנוע פגיעה ביחסי החוץ או קשרי המסחר של המדינה.&lt;br&gt;
(ג)	ניתן לקבוע בחוק סוגים נוספים של אמנות שלא יחייבו את המדינה אם לא אושרו בידי הכנסת לפני חתימה עליהן, אשרורן או קבלתן בדרך אחרת בידי הממשלה.&lt;br&gt;
(ד)	פרישה מאמנה אשר אושרה בידי הכנסת מחייבת אף היא את אישור הכנסת.&lt;br&gt;
(ה)	אמנות שנחתמו ואושררו לפני תחילת תוקפה של חוקה זו, ינהגו בהן כאילו נחתמו לפיה.
==== סעיף 167 - אשרור ופרסום אמנות ====
(א) אמנה שקובלה כנדרש בידי המדינה תאושרר על-ידי נשיא המדינה. &lt;br&gt;
(ב) אמנה שאושררה תפורסם בדפוס רשמי, למעט אמנה שיש לשמרה בסוד לשם שמירה על ביטחון המדינה או כדי למנוע פגיעה ביחסי החוץ או בקשרי המסחר של המדינה.

== &lt;center&gt;פרק י' - משאל עם&lt;/center&gt; ==
=== &lt;center&gt;סימן א' - העילות לקיום משאל עם&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 168 - משאל עם מחייב ====
(א)	אמנה או החלטה שאיננה בדרך של הסכם, אשר קובעת או משנה את גבולות המדינה ואושרה כנדרש בכנסת לפי ההליך האמור בפרק ט' בחוקה זו, תובא בטרם תיכנס לתוקף, לאישור במשאל עם.&lt;br&gt;
(ב)	תיקון לחוקת המדינה אשר נתקבל בכנסת לפי ההליך האמור בפרק י&quot;ב בחוקה זו יובא לאישור במשאל עם.

==== סעיף 169 - משאל עם לפי בקשה====
(א)	הממשלה, רבע מחברי הכנסת או חבר אזרחי המדינה אשר מספרם עולה על מיליון, רשאים להגיש לנשיא המדינה בקשה לעריכת משאל עם בשאלת אישורו של חוק, חקיקת משנה או אמנה.&lt;br&gt;
(ב)	משאל עם אודות אישור חוק, חקיקת משנה או אמנה יתקיים לא יאוחר מעשרים ושמונה ימים לאחר שאושר כנדרש לפי ההליך הקבוע בחוקה זו. תוקף החוק, חקיקת המשנה או האמנה לא יחול אלא אם יתקבל כנדרש במשאל עם. &lt;br&gt;
(ג)	חבר אזרחים אשר מספרם עולה על מיליון רשאי להגיש בקשה לעריכת משאל עם אודות הצעת חוק מטעמו, והיא תצורף לבקשה המוגשת לנשיא המדינה.&lt;br&gt;
(ד)	משאל עם לא ייערך, אם נוגע הוא באחד מן הנושאים הבאים:
:(1) מיסים, מלוות ואגרות;
:(2) גיוס חיילים והחזקת כוחות מזויינים;
:(3) הכרזה על מלחמה או ביטול מצב מלחמה;
:(4) קביעת השכר ותנאי העבודה של עובדי מדינה, חיילים ושאר אנשים אשר מקבלים שכר מן המדינה.
:(5) חנינה לאסיר, לעציר או לכל מי שנשללה ממנו חירותו מכוח החוק.&lt;br&gt;
(ה)	נשיא המדינה ישיב על בקשה לקיום משאל עם שהוגשה לו בתוך שבעה ימים לכל היותר.

=== &lt;center&gt;סימן ב' - ביצוע משאל עם&lt;/center&gt; ===
==== סעיף 170 - צו לעריכת משאל עם ====
נוצרה עילה לפי סעיף 168 לעריכת משאל עם, או אם החליט נשיא המדינה לאשר בקשה אשר הוגשה לו לפי סעיף 169 - יוציא נשיא המדינה צו לעריכת משאל עם, יקבע בו את השאלה אשר תישאל בו ואת תאריך עריכתו, שיהיה ביום שני הראשון שלאחר ארבעים ושניים ימים מיום הוצאת הצו.
==== סעיף 171 - אישור במשאל עם ====
(א) עניין אשר עומד לאישור במשאל עם יתקבל אם מספר הקולות הכשרים אשר יינתנו בעדו יעלה על מספר הקולות הכשרים אשר יינתנו נגדו.&lt;br&gt;
(ב) תוצאות משאל עם יפורסמו בתוך שלושה ימים מיום עריכתו.
==== סעיף 172 - ביטול מה שנתקבל במשאל עם ====
(א)	חוק, חקיקת משנה או אמנה אשר נתקבלו במשאל עם, ניתן לבטלם במשאל עם נוסף או בהחלטת הכנסת, ולא לפני שימלאו חמש שנים לקבלתם.&lt;br&gt;
(ב)	בית המשפט החוקתי מוסמך להתיר ביטול של חוק, חקיקת משנה או אמנה אשר נתקבלו במשאל עם לפני תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) אם מצא שיש בכך צורך חיוני לשמירה על ביטחון המדינה, ענייניה החיוניים, שלום הציבור או זכויות האדם בה.

== &lt;center&gt;פרק י&quot;א - שעת חירום&lt;/center&gt; ==
==== סעיף 173 - הכרזה על מצב חירום ====
(א)	ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום - רשאית היא, ביוזמתה או לפי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום.&lt;br&gt;
(ב)	תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום תיקבע בהכרזה עצמה ולא תעלה על שנה; הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.&lt;br&gt;
(ג)	ראתה הממשלה שקיים במדינה מצב של חירום ושעקב דחיפות העניין יש להכריז על מצב חירום עוד בטרם ניתן לכנס את הכנסת - רשאית היא להכריז על מצב חירום; תוקפה של ההכרזה יפקע כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה או בוטלה קודם לכן על-ידי הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולות רוב חבריה; לא התכנסה הכנסת - רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור בסעיף קטן זה.&lt;br&gt;
(ד)	הכרזה של הממשלה או של הכנסת על מצב חירום תפורסם בדפוס רשמי; לא ניתן לפרסם הכרזה על מצב חירום כנדרש - תפורסם ההכרזה בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שתפורסם בדפוס רשמי מיד כשניתן יהיה לעשות כן.&lt;br&gt;
(ה)	הכנסת רשאית בכל עת לבטל הכרזה על מצב חירום; הודעה על ביטול מצב חירום תפורסם בדפוס רשמי.

==== סעיף 174 - תקנות חירום ====
(א)	במצב חירום מוסמכת הממשלה להתקין תקנות חירום על-מנת לשמור על בטחון המדינה, על בריאות ושלום הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים במדינה. תקנות חירום יימסרו לנשיא המדינה ויונחו על שולחן הכנסת סמוך ככל הניתן לאחר התקנתן.&lt;br&gt;
(ב)	ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות חירום - מוסמך הוא להתקינן בעצמו או להסמיך שר להתקינן.&lt;br&gt;
(ג)	תקנות חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מיסים ותשלומי חובה אחרים, והכל אם לא ניתנה הוראה אחרת בחוקה זו ובחוק.&lt;br&gt;
(ד)	אין בכוחן של תקנות חירום למנוע פנייה לבית המשפט, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בזכות להליך משפטי הוגן, בזכות להצביע או בזכות להיבחר.&lt;br&gt;
(ה)	תקנות חירום לא יותקנו, ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום מחייב זאת.&lt;br&gt;
(ו)	תקנות חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן בדפוס רשמי. לא ניתן לעשות כן - יפורסמו הן בדרך מתאימה אחרת וייכנסו לתוקף באותה העת, ובלבד שיפורסמו בדפוס רשמי מיד כשניתן יהיה לעשות כן.&lt;br&gt;
(ז)	תוקפן של תקנות חירום יפקע מקץ שלושה חודשים מיום התקנתן, אלא אם יבוטלו קודם לכן על-ידי הכנסת בהחלטה שתתקבל בקולות רוב חבריה.&lt;br&gt;
(ח)	חדל מצב החירום מלהתקיים - יוסיפו תקנות החירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר מחודשיים מיום סיום מצב החירום.
==== סעיף 175 - הגבלות על תקנות חירום ====
אין בכוחן של תקנות חירום:&lt;br&gt;
(1)	לשנות חוקה זו, להפקיע זמנית את תוקפה או לקבוע בה תנאים.&lt;br&gt;
(2)	להתיר חקיקה אשר פוגעת באופייה של המדינה כמדינת לאום יהודית וכדמוקרטיה;&lt;br&gt;
(3)	להתיר הדחתם של נשיא המדינה, חבר הכנסת, שר, שופט, מבקר המדינה, וכל בעל תפקיד אחר המוגדר בחוקה ובחוק אשר אין בכוחן של תקנות חירום לשנות, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.&lt;br&gt;
(4)	להתיר השבתת פעילותם של מוסדות אשר הוקמו לפי חוקה זו.

== &lt;center&gt;פרק י&quot;ב - תיקון החוקה&lt;/center&gt; ==
==== סעיף 176 - סמכות ====
הסמכות לתקן חוקה זו נתונה במשותף בידי הכנסת ובידי האזרחים.

==== סעיף 177 - הצעות תיקון ====
(א)	אלו רשאים להגיש הצעה לתיקון חוקת המדינה:
:(1) נשיא המדינה;
:(2) שליש מחברי הכנסת;
:(3) הממשלה;
:(4) חבר אזרחי המדינה אשר מספרם עולה על מיליון.&lt;br&gt;
(ב)	הצעה לתיקון חוקת המדינה שהוגשה על-ידי נשיא המדינה או על-ידי הממשלה תונח על שולחן הכנסת, תפורסם בדפוס רשמי ותועבר לוועדה מיוחדת של הכנסת.&lt;br&gt;
(ג)	הצעה לתיקון חוקת המדינה שהוגשה על-ידי שליש מחברי הכנסת או על-ידי מיליון אזרחי המדינה תובא לדיון מוקדם בכנסת; החליטה הכנסת לאשר את ההצעה - תועבר ההצעה לוועדה מיוחדת של הכנסת.&lt;br&gt;
(ד)	אושרה הצעה בוועדה המיוחדת או שדחתה הכנסת את הצעת הוועדה שלא לאשר את ההצעה - תפורסם ההצעה בדפוס רשמי בנוסח שתקבע הוועדה, ותונח על שולחן הכנסת.
==== סעיף 178 - שלבי תיקון החוקה ====
(א)	תיקון לחוקת המדינה יתקבל בכנסת בארבע קריאות.&lt;br&gt;
(ב)	הצעה לתיקון החוקה אשר הונחה על שולחן הכנסת תובא לדיון ולהצבעה בקריאה ראשונה. נתקבלה ההצעה ברוב קולות המצביעים - תועבר לוועדה המיוחדת להמשך דיון.&lt;br&gt;
(ג)	הוועדה המיוחדת תדון בהצעת התיקון, ולאחר מכן תצביע עליה. הוועדה רשאית לתקן את ההצעה בטרם תצביע עליה. אושרה ההצעה בוועדה כנדרש - תונח היא בנוסח בו אושרה על שולחן הכנסת.&lt;br&gt;
(ד)	הצעה לתיקון החוקה אשר אושרה בוועדה המיוחדת תובא לדיון ולהצבעה בקריאה שנייה במליאת הכנסת. חברי הכנסת רשאים להגיש הסתייגויות להצעת התיקון. ההצבעה בקריאה השנייה תהא על כל סעיף ועל כל הסתייגות לו בנפרד. נתקבלה הסתייגות - תועבר הצעת התיקון לדיון נוסף בוועדה המיוחדת בצירוף ההסתייגויות שנתקבלה, ורשאית היא לתקן את הסעיף הנדון בהתאם להסתייגות שנתקבלה. לאחר שתקיים הוועדה דיון נוסף, תחזיר את הצעת התיקון להמשך הקריאה השנייה. נתקבלו כל סעיפי הצעת התיקון בקריאה השנייה בקולות רוב המצביעים - תועבר מייד ההצעה לקריאה שלישית.&lt;br&gt;
(ה)	ההצבעה בקריאה השלישית תהא על הצעת התיקון בשלמותה בנוסח שנתקבל בקריאה השנייה. נתקבלה הצעת התיקון בקולותיהם של רוב חברי הכנסת - תפורסם ההצעה בדפוס רשמי ותונח על שולחן הכנסת לקריאה רביעית.&lt;br&gt;
(ו)	ההצבעה בקריאה הרביעית תהא על ההצעה בנוסח שנתקבל בקריאה השלישית, בישיבה מיוחדת של הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד ותתקיים מקץ עשרים ושמונה ימים מיום ההצבעה בקריאה השלישית. הצעת התיקון תתקבל בקריאה הרביעית בקולותיהם של שני שלישים מחברי הכנסת.&lt;br&gt;
(ז)	לא יתקבל תיקון לחוקה אשר סותר את אחד מסעיפיה הקיימים; ואולם יכול תיקון, אם נכתב בו במפורש, לסתור או לבטל סעיף אשר קיים בחוקה ובלבד שבית המשפט החוקתי אישר את הצעת התיקון לפני שיובא לקריאה הרביעית, בהתאם לתנאים המנויים בסעיף 143 בחוקה זו.

==== סעיף 179 - משאל עם ואישרור בידי נשיא המדינה ====
(א)	תיקון לחוקת המדינה שנתקבל בכנסת בארבע קריאות יועמד לאישור במשאל עם, כאמור בפרק י' בחוקה זו, ביום שני הראשון שלאחר עשרים ואחד ימים מיום אישורו בקריאה רביעית. התיקון יתקבל אם מספר הקולות הכשרים שיינתנו בעדו יעלה על מחצית ממספר בעלי זכות ההצבעה.&lt;br&gt;
(ב)	נתקבל התיקון במשאל עם - יאשרר אותו נשיא המדינה בלא דיחוי.

==== סעיף 180 - פרסום ותחולה ====
תיקון לחוקת המדינה אשר נתקבל כנדרש לפי הוראות פרק זה ייכנס לתוקף מקץ שבעה ימים מיום שאישרר אותו נשיא המדינה, ויפורסם בדפוס רשמי עד אותו היום.

= &lt;center&gt;סיום&lt;/center&gt; =
'''נחתם ונשלם''' בירושלים, נתקבל בכנסת, ואושר במשאל עם ביום השלושה עשר בחודש כסלו, שנת חמשת אלפים ושבע-מאות ושמונים ושתיים למניין עם ישראל, שנת שבעים ושלוש לחירות ישראל.&lt;br&gt;&lt;center&gt;ועל כך באנו על החתום, נציגי אזרחי ישראל המכונסים במשכן הכנסת, לעדות עולם על חוקה זו:&lt;/center&gt;
----
&lt;center&gt;'''אורי פרקש'''&lt;br&gt;
המחבר&lt;/center&gt;</text>
      <sha1>5l8jb2jnu8l338cdgu1f0jihmch59ks</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תפארת האדם/טז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>466823</id>
    <revision>
      <id>1419684</id>
      <parentid>1411270</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T06:01:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* טז */ עמ' 29 קט2</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6750" xml:space="preserve">{{ניווט תפארת האדם}}

==טז==
'''ראב&quot;ע שמות יט,כ:''' דע כי נשמת האדם עליונה ונכבדת. והיא מעולם אמצעי, והגוף מהעולם השפל, ואין מדבר העולם השפל, רק האדם לבדו. גם שומע הוא האדם שהמדבר אליו הוא רוצה להבינו מה שיש בלבו, ולא יוכל המשכיל לחדש לשון, רק הידוע הנמצא, וכל הלשונות בנויות על מתכונת דמות אדם שהוא מורכב מהנשמה, שאינה גוף, ומגוף שהוא מורכב מד' שרשים. והנה כאשר ידבר האדם לאדם בדברי אדם בלשון שהוא יודע, יבין דבריו ודמותם כמתכונתם. ואם ירצה לדבר על שפלים מבני אדם, יצטרך להגביה מעלתם ולשומם כדמות בני אדם עד שיבין השומע. על כן שמו ראש לארץ, וראש לעפרות תבל, ופה: &quot;ותפתח הארץ את פיה&quot;, גם ירך: &quot;מירכתי ארץ&quot;. ואמר: &quot;יד הירדן&quot;, &quot;בלב ים&quot;, ורבים ככה.

'''[[זהר חלק ג מח א|זהר תזריע מח, א]]:''' תאנא, בכמה דרגין אתקרי בר נש? אדם, גבר, אנוש, איש. גדול שבכלם — אדם, דכתיב {{ממ|בראשית|א|כז}}: '''ויברא אלהים את האדם בצלמו,''' וכתיב {{ממ|בראשית|ט|ו}}: &quot;כי בצלם אלהים עשה את האדם&quot;, ולא כתיב 'גבר', 'אנוש', 'איש'. אמר ר׳ יהודה: אי הכי והא כתיב {{ממ|ויקרא|א|ב}}: &quot;אדם כי יקריב מכם קרבן לה׳&quot;, מאן בעי למקרב קרבנא? מאן דאיהו חטאה, וכתיב '''אדם'''? אמר ר׳ יצחק: תא חזי, קיומא נייחא דעלאין ותתאין הוא קרבנא, נייחא דקב״ה. ומאן אתחזי למקרב קמיה האי נייחא? הוי אומר 'אדם', דיקירא מכולא. אמר ליה: אי הכי, הא כתיב {{ממ|ויקרא|יג|ג}}: &quot;אדם כי יהיה בעור בשרו&quot; וגו׳ &quot;והיה בעור בשרו לנגע צרעת&quot;? אמר ליה: להאי בעי קב״ה לאדכאה יתיר מכולא. דמאן דאיהו בדרגא עלאה דכולהו לא ליתיב הכי. ובגין כך כתיב באדם: &quot;והובא אל הכהן&quot;; '''ובא''' לא כתיב אלא '''והובא'''. דכל מאן דחמי ליה אתחייב ביה לאקרובי קמי כהנא, דדיוקנא קדישא לא ליתיב הכי וכו׳. אמר ליה: והא כתיב: &quot;והאיש משה&quot; {{ממ|במדבר|יב|ג}}; &quot;כי זה משה האיש&quot; {{ממ|שמות|לב|א}}, אמאי לא אקרי 'אדם'? אמר ליה: משום דאקרי עבד למלכא, דכתיב: &quot;לא כן עבדי משה&quot; {{ממ|במדבר|יב|ז}}; &quot;משה עבדי&quot; {{ממ|יהושע|א|ב}}, ואוף הכי אקרי 'איש' לגבי 'אדם' דלעילא. אמר ליה: אי הכי, והא כתיב {{ממ|שמות|טו|ג}}: &quot;ה׳ איש מלחמה&quot;, ולא כתיב 'אדם'? אמר ליה: &quot;סוד ה׳ ליראיו&quot; וכו׳. אזל לגבי דר׳ אבא, אשכחיה דהוה דריש ואמר: אימתי אתקרי שלימותא דלעילא? כד יתיב גביר בכורסיא, ועד דלא יתיב בכורסייא לא אשתכח שלימותא, דכתיב {{ממ|יחזקאל|א|כו}}: &quot;ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה&quot;, משמע דכתיב 'אדם' דהוא כללא שלימותא דכולא וכו׳. אמר ליה: אי הכי, הא כתיב: &quot;ה׳ איש מלחמה&quot;, ולא כתיב 'אדם'? אמר ליה: יאות שאלת. תא חזו: התם לא אשתכח שלימותא דכולא, בגין כד אקרי איש. אבל הכא שלימותא דכלה וכללא דכולא, בגין כד אקרי אדם וכו׳. אמר ליה, כתיב {{ממ|תהלים|לו|ז}}: &quot;אדם ובהמה&quot;, ולא כתיב 'איש ובהמה'? אמר ליה, ולא? והכתיב {{ממ|שמות|יא|ז}}: &quot;למאיש ועד בהמה&quot;? אבל מה דכתיב &quot;אדם	ובהמה&quot;, כדכתיב [[מלכים א ה יג|מל&quot;א ה,יג]]): &quot;מן הארז אשר בלבנון עד האזוב אשר יוצא בקיר&quot;, אורחיה דקרא הוא דנקיט על מה{{הערה|נדצ&quot;ל 'עלאה'. ויקיעורך}} מכולהו ונמיק{{הערה|נדצ&quot;ל 'ונמיך'. ויקיעורך}} מכולהו, אוף הכא עלאה מכולא — אדם, ונמיק מכולא — בהמה. אמר ליה, והא כתיב {{ממ|בראשית|ב|ה}}: &quot;ואדם אין לעבוד {{ק|[את]}} האדמה&quot;? אמר ליה: תא חזי, דכל מה די בעלמא לא הוי אלא בגיניה דאדם, וכולהו בגיניה מתקיימי, ולא אתחזיאו בעלמא וכולהו אתעכבו עד דייתי ההוא דאקרי 'אדם' וכו׳, משום דדיוקנא עלאה לא אתחזי. הדא הוא דכתיב: '''ואדם אין,''' כלומר: כולהו אתעכבו בגיניה דהאי דיוקנא עד דאתחזי, ובגין כך לא אתחזי האי דיוקנא אלא בדיוקנא דאתחזי ליה, הדא הוא דכתיב {{שם|בראשית|ב|ז}}: &quot;וייצר ה׳ אלהים את האדם&quot;, בשם מלא כמה דאוקימנא, דאיהו שלימותא דכולא וכולא דכולא וכו׳. תניא, אמר ר׳ יוסי, כתיב {{ממ|יחזקאל|א|י}}: &quot;ודמות פניהם פני אדם&quot;, כללא דכולא, וכולא כלולן בהאי דיוקנא.

'''[[זהר חלק ג מח ב|שם מח, ב]]:''' ובההוא דיוקנא דאדם אתחזיין כל גוונין וכל דיוקנין, כמה דתנינן: אנפו אנפי נשרא, לא דהוא נשרא, אלא דאתחזי בדיוקנא דאדם משום דכליל כל גוונין וכל דיוקנין. אמר ר' יצחק: תא חזי, כל מאן דאיהו תחות שולטני דאדם אתקרי איש, משום דאתתקן בגוונא דאדם מדרגא אחרא דהוה ביה בקדמיתא,

'''[[זהר חלק א צז א|זהר וירא צז, א]]:''' &quot;הנצנים נראו בארץ&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|יב}}. כד ברא קב״ה עלמא, יהיב בארעא כל חילא דאתחזי לה, וכולא הוה בארעא, ולא אפיקת איבין בעלמא עד דאתברי אדם. כיון דאתברי אדם, כולא אתחזו בעלמא וארעא גליאת איבהא וחילהא דאתפקדו בה. כגוונא דא שמים לא יהבו חילין לארעא עד דאתא אדם. הדא הוא דכתיב {{ממ|בראשית|ב|ה}}: &quot;וכל שיח&quot; וגו׳ &quot;ואדם אין&quot; וגו׳.</text>
      <sha1>lu2mmljkhzy6lb8khgxn28t112klcfi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:קטגוריה של מחבר</title>
    <ns>10</ns>
    <id>468822</id>
    <revision>
      <id>1419638</id>
      <parentid>1419422</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T14:46:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1389" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
סקיצה לתבנית עבור קטגוריה של מחבר לוויקיטקסט, מבוסס על [[תב:דף של מחבר]]
&lt;/noinclude&gt;

&lt;big&gt;'''{{{שם|{{שם הדף}}}}}'''&lt;/big&gt;
{{#תנאי:{{ויקינתונים של דף|P569|{{{תאריך לידה|}}}|שם=מחבר:{{שם הדף}} }}|
:{{#שווה:{{ויקינתונים של דף|P21|שם=מחבר:{{שם הדף}}}}|נקבה|נולדה|נולד}} {{זמןמ|xhxjj xjF xhxjY, j xg Y|{{ויקינתונים של דף|P569|{{{תאריך לידה|}}}|שם=מחבר:{{שם הדף}} }}|he }}, {{ויקינתונים של דף|P19|{{{מקום לידה|}}}|שם=מחבר:{{שם הדף}} }}.|}}
{{#תנאי:{{ויקינתונים של דף|P570|{{{תאריך פטירה|}}}|שם=מחבר:{{שם הדף}} }}|
:{{#שווה:{{ויקינתונים של דף|P21|שם=מחבר:{{שם הדף}}}}|נקבה|נפטרה|נפטר}} {{זמןמ|xhxjj xjF xhxjY, j xg Y|{{ויקינתונים של דף|P570|{{{תאריך פטירה|}}}|שם=מחבר:{{שם הדף}} }}|he }}, {{ויקינתונים של דף|P20|{{{מקום פטירה|}}}|שם=מחבר:{{שם הדף}} }}.{{ש}}|}}
{{{תיאור|}}}{{ש}}
{{מיזמים
|ויקיפדיה={{{ויקיפדיה|}}}
|ויקיציטוט={{{ויקיציטוט|}}}
|ויקישיתוף=Category:{{ויקינתונים של דף|P373|{{{ויקישיתוף|}}}|שם=מחבר:{{שם הדף}}}}}}</text>
      <sha1>1frc5rc3ioda1mc6vj03xunz4p4d7mi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרא/זבים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470015</id>
    <revision>
      <id>1419704</id>
      <parentid>1419633</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T10:05:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ג */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43314" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י, וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א-ב.]]) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא טו ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק חפץ שהיה מיועד לשכיבה עוד לפני ששכב עליו הזב נטמא בטומאת משכב, שנאמר &quot;המשכב&quot;.}}
[א] &quot;אשר ישכב עליו הזב&quot; - יכול אפילו שכב על {{ב|עדיינה|כיסוי לבור}} ועל הדלת? 
תלמוד לומר משכב - ולא עדיינה ולא הדלת.
[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? תלמוד לומר &quot;המשכב&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|לעניין הכלים המשמשים לשכיבה וטמאים מדרס ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ|כלים כ א-ג:]] כלים שנהוג לשכב בהם, והם רכים ונוחים – גם אם אינם מיועדים לשכיבה מקבלים טומאה. הקלוסטר וכו' הם כלים שיושבים עליהם כשהם בגדלים הנתונים. ניתן לשבת בעריבה של הבצק, אבל אם הנשים רוצות ללוש בה את הבצק הן מקימות את השוכב בה, ולכן הישיבה אינה רציפה ואינה מטמאת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כב#משנה ד|כלים כב ד.]]}}
[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין {{ב|הסגוס|מעיל}}, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה 
או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; - המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
{{הע-שמאל|ההחלטה מה לרבות ומה למעט היא לפי שיקול הדעת של חכמים, שהחליטו לטמא כלים שמקובל לשכב בהם ברציפות דווקא, שהרי בפסוק יש ריבוי ומיעוט אבל אין הבהרה מה מרבים ומה ממעטים.}} 
[ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה. 
מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם 
ומוציא אני את אלו, שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.
{{הע-שמאל|המטמאים הם רק כלים ולא אבנים וכו', וכן לא כלים העשויים מחומר שאינו מקבל טומאה כגון כלי גללים, אבן ואדמה.}}
&quot;... אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - ולא אבן ולא קורה. 
אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים? 
תלמוד לומר &quot;הכלי&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כד#משנה ג|כלים כד ג-ד.]] שוב מדגימים שמדובר בכלי שהישיבה עליו היא ברציפות, ולא כזו שנעשית בדרך עראי - עד שיצטרכו להשתמש בכלי. העריבה נסדקה ולכן אין לה שימוש אחר חוץ מישיבה עליה.}}
[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים; מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, 
ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, שאינו יכול להרחיץ בה רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. 
יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישב עליו&quot; - המיוחד לישיבה, לא שאומר לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
[ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, {{ב|ותיבה שפתחה מצידיה,|ולכן ניתן להשתמש בה גם כשהזב יושב עליה}} 
ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה, או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב ומיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם - ומוציא אני את אלו, שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם. 
{{הע-שמאל|טומאת משכב ומושב חלה בכל מקרה שהזב נתמך בחפץ הנטמא; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? 
עומד, ונתלה, ונשען מנין? &quot;יטמא&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|כאן מבחינים בין זיבה לזרע היוצא בקרי, והשוו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב,]] הדנה באונס ונראה שאינה מבחינה בין ההפרשות הללו, אבל יש להן רמז [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|בזבים א ב.]] ההבחנה מפורשת [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ב|בתוספתא זבים ב ב,]] כדרשתנו. 
טומאת משכב ומושב מיוחדת לזיבה (ולפי הדרשה [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|דלעיל נגעים פרק ב* י]] - גם למצורע מוסגר או מוחלט,) ואינה חלה על בעל קרי, אבן מבית מנוגע, טמא מת ואף לא על המת עצמו! וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] 
ר' שמעון דורש לעניין זה את &quot;אשר ישכב עליו&quot;, ולא את &quot;הזב&quot;, וטוען שאמנם הטומאות של האבן ושל המת חמורות, אבל טומאת הזב היא משום שהוא חי, ולכן אפילו אם המת היה זב לפני מותו אין גופתו מטמאת משכב ומושב; אבל דרשתו אינה מסבירה את החומרה בזב לעומת טמא מת.}} 
[ח] &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי. והלא דין הוא: הזב טומאתו ממקור, ובעל קרי טומאתו ממקור. 
מה הזב מטמא משכב ומושב - אף בעל קרי יטמא משכב ומושב! תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי.
[ט] &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא בביאה - מטמא משכב ומושב 
אבן המנוגעת, שהיא מטמאה בביאה - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת.
[י] &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי - מטמא משכב ומושב 
טמא מת, שטעון הזיה בשלישי ושביעי - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת.
[יא] &quot;הזב&quot; - ולא המת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא טומאת ז' - מטמא משכב ומושב, 
מת, שהוא מטמא טומאת ז' - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא המת.
[יב] ר&quot;ש אומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב 
ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק י#משנה ד|נידה י ד.]] לכאורה סתירה לדרשות הנ&quot;ל ר' שמעון מבחין בין דין תורה לדברי סופרים.}}
[יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר - מדברי סופרים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ז וכן [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
&quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - עד שינשא רובו עליו.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא טו ה'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזב מטמא את משכבו, ואם נגע אדם אחר במשכב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם הזב שכב על אדם אחר – האדם אינו נטמא, וכן אם משכב של אדם אחר נגע במשכב הזב – המשכב אינו נטמא.
היחסים בין המשכב, משכב אחר ואדם אחר אינם היררכיים, ולכן אי אפשר לדרוש אותם בקל וחומר.}} 
[א] &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' נוגע במשכב מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים. 
הלא דין הוא: ומה אם במקום שלא נטמא אדם, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
נטמא משכב, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
מקום שנטמא אדם, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא משכב, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' הנוגע במשכבו מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים.
[ב] קל וחמר שיטמא אדם מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים: 
ומה אם במקום שלא נטמא '''משכב''', במגע משכב, לטמא בגדים - מיטמא '''אדם''', במגע משכב לטמא בגדים 
מקום שנטמא משכב, מתחת זב לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב מטמא מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים 
ואין אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים. 
{{הע-שמאל|אם נשברה המיטה של הזב – השברים טהורים, למרות שחומרת הטומאה של המשכב גדולה מזו של כלי חרס.}}
[ג] משכב &quot;במשכבו&quot;; ואם נשבר, טהור. 
הלא דין הוא: מה אם כלי חרס, שאין לו טהרה מטומאתו - אם נשבר טהור 
משכב, שיש לו טהרה מטומאתו - אם נשבר לא יהיה טהור? 
לא! אם אמרת בכלי חרס, שאין נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים, 
תאמר במשכב, שהוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים? 
הואיל והוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים - אם נשבר לא יהיה טהור! 
תלמוד לומר משכב &quot;במשכבו&quot;; אם נשבר - טהור.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט|כלים יט א-ב:]] חבל באורך 5-10 טפחים היה שימושי כחלק מהמיטה, אבל חבל קצר יותר או ארוך יותר לא נחשב כחלק ממנה כי לא היה בו שימוש. בקצהו השני הושארו 3 אצבעות כדי שהקשר לא יתפרק, וגם כאן חבל ארוך מדי אינו נחשב חלק מהמיטה.}}
[ד] &quot;במשכבו&quot; - ולא בחבל היוצא מן המטה פחות מחמשה או יתר מעשרה! 
או יכול שאני מוציא מחמשה עד עשרה? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ה] &quot;במשכבו&quot; - ולא בנימין היוצאים מן הקשר חוץ משלש אצבעות! 
או יכול שאני מוציא משלש ולמטן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;.  
{{הע-שמאל|ת&quot;ק ור' שמעון חולקים בשאלה מי מתייאש יותר מהר: האם הנגזל או הנגנב. לדעת ת&quot;ק הנגנב מתיאש ומפקיר את המיטה הגנובה כי אינו יודע מי הגנב, ולדעת ר' שמעון הנגזל מתייאש מהר יותר, כי הגזלן אלים ממנו. 
נראה שהיתה מסורת שאחד מהשנים מתייאש, אבל לא זכרו מי מהם.}}
[ו] &quot;במשכבו&quot; - ולא הגזול. או יכול שאני מוציא את הגנוב? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ז] ר' שמעון אומר: &quot;במשכבו&quot; - ולא הגנוב. או יכול שאני מוציא את הגזול? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ח] אמרו לו: מה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את זה, שנתיאשו הבעלים ממנו - ומוציא אני את זה, שלא נתיאשו הבעלים ממנו.
{{הע-שמאל|אם הנוגע במשכב הזב לבש אחר כך בגד טהור – הבגד נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה#משנה ו|זבים ה ו.]]}}
[ט] &quot;ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; - בשעת מגעו מטמא בגדים, פירש - אינו מטמא בגדים.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה י|לעיל שמיני פרשה י ח.]] בניגוד לבגד מנוגע, שאינו מטמא אם הוא צבוע או קטן מדי, כאן הטומאה חלה גם בבגדים אחרים.}} 
[י] &quot;יכבס בגדיו&quot; - יכול הציפה? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;. 
אי &quot;בגד&quot; יכול בגד גדול לבן, המטמא בזוב ומטמא בנגעים? 
מנין גדול צבוע, קטן לבן, קטן צבוע, עד שתהא מרבה להביא שביס של סבכה וגלגילין, מנין? 
תלמוד לומר בגד &quot;בגדיו&quot;, ריבה.
{{הע-שמאל|הנוגע במשכב הזב אינו מטמא אדם אחר או כלי חרס, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה|זבים ה א.]]}}
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
יכול יטמא אדם וכלי חרש? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;; בגד הוא מטמא, ולא אדם וכלי חרש.
{{הע-שמאל|ראו שם: בזמן שאדם נוגע במשכב הזב ובידו השניה נגע באוכל או משקה – טימא אותם, אבל אחר כך מטמא רק משקה נוזל ולא אוכל, בגדים אדם אחר או כלי חרס. בשני המקרים ידיו טמאות מגזירת חכמים כשניות לטומאה.}}
[יא] מכאן אמרו: כל המטמא בגדים, בשעת מגעו - מטמא אוכלים ומשקים להיות תחלה, והידים להיות שניות, 
ומטמא שאר כלים כבגדים, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש. 
לאחר פרישתן - מטמאין משקים להיות תחלה, והאוכלים והידים להיות שניות, 
ואינו מטמא בגדים, ואין צריך לומר אדם וכלי חרש.
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא טו ו-ט'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אפילו אם הזב לא ישב ישירות על המושב, אלא על כלי שהונח מעליו ואפילו על אבן שהונחה על המושב (שאינה מקבלת טומאה) – המושב מטמא אדם טהור שישב עליו. דורש &quot;עליו הזב&quot;, שהזב מעל הכלי ולא יושב עליו ישירות בהכרח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ג|כלים א ג.]]
דרשה נוספת לומדת מההשוואה בין הזב ליושב הטהור שגם הטהור שישב מעל מושב שישב עליו הזב – נטמא אפילו אם לא נגע בו ישירות.}}
[א] &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - אין לי אלא בזמן שיושב עליו ונוגע בו. 
מנין לעשרה מושבות זה על גבי זה, ואפילו על גבי אבן מסמא? 
תלמוד לומר &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; 
מקום שהזב יושב ומטמא - ישב הטהור ויטמא.
{{הע-שמאל|הטומאה נשארת במושב גם כאשר הזב קם ממנו. דורש &quot;כלי&quot;, ולא 'היושב על הזב'.}}
[ב] אין לי אלא בזמן שהוא יושב עליו והזב שם. מנין לעשות ריקם כמלא? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לעשותו ריקם כמלא.
{{הע-שמאל|דין אבן מסמא חל הן על משכב ומושב, הן על מרכב, וראו כלים שם. וראו [[ויקרא טו י]], שהנוגע במרכב ואינו יושב עליו אינו מטמא את בגדיו אלא רק את גופו, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ג|כלים כג ג;]] למרות זאת גם במרכב יש דין אבן מסמא: אם ישבו הזב ואחריו הטהור על מרכב, אפילו בלי לגעת בו ישירות - הטהור נטמא.
היה ניתן ללמוד את דין אבן מסמא במשכב ומושב גם מהכפילות לכאורה בין פס' ה-ו, ובמרכב מפס' י &quot;בכל אשר יהיה תחתיו&quot;; אבל הדרשן לומד זאת מהמילה &quot;כלי&quot;.}}
[ג] אין לי אלא משכב. מרכב מנין? 
ודין הוא: אם מצינו שלא חלק הכתוב בין נישא לנושא במשכב, כך לא נחלק בין נישא לנושא למרכב! 
מה לי לא חלק בין נישא לנושא למשכב, שלא חלק מגעו ממשאו 
לא נחלק בין נישא לנושא למרכב, שחלק מגעו ממשאו? תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב.
{{הע-שמאל|זב שרכב על מרכב, ואחר כך נשא הטהור את המרכב – נטמאים הטהור ובגדיו; ר' חנינא מנסה להוכיח מכך שבמרכב יש דין אבן מסמא; אבל ההוכחה נדחית כקודמתה מאותה הסיבה: דין המרכב קל יחסית, שאינו מטמא בגדים בנגיעה אלא רק בנשיאה או בישיבה עליו; ולכן לומדים את הדין של אבן מסמא מהמילה &quot;כלי&quot; גם במרכב.}}
[ד] ר' חנינא בן חנינא אומר, אם בדרך שלא ירדה עליו הטומאה, יצאה ממנו 
בדרך שירדה עליו הטומאה - אינו דין שתצא ממנו? 
לאו! מה לי החמיר במרכב הנישא, שהרי החמיר בזב הנישא; נחמיר במרכב הנושא? שהרי היקל בזב הנושא! 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב. 
{{הע-שמאל|אם הטהור נגע בזב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם נגע בצואה שעל הזב או בשערות תלושות שנדבקו לבשרו או בתכשיטים שעליו – אינו מטמא. אכן אם נגע בשערו של הזב או בציפורניו המחוברים לגופו – טמא כנוגע בבשרו. לדיני החציצה ראו גם [[ביאור:תוספתא/מקואות/ח#ה|תוספתא מקואות ח ה.]]}}
[ה] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקולקלוס שעליו 
ולא בשירים ולא בנזמים ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מרבה את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;
{{הע-שמאל|אם נחתכה חתיכת בשר או עצם מהזב ונגע בה הטהור – אינו נטמא, קל וחומר אם נחתכה מאדם טהור; אבל אם נחתך איבר שלם, כלומר עצם שלמה ובשר שעליה – טמא אפילו אם נחתך מאדם טהור שאינו זב; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]}}
[ו] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בעצם הפורש ממנו, ולא בבשר הפורש ממנו. 
קל וחמר לפורש מן הטהור, שיהיה טהור. 
הא מה אני מקיים &quot;או בעצם אדם או בקבר&quot; {{ממ|במדבר|יט|טז}}? זה אבר הפורש מן החי בין פרק לפרק.

[ז] אם נאמרו בזב, למה נאמרו במשכב? ואם נאמרו במשכב, למה נאמרו בזב? {{הע-שמאל|נגיעה בבשר הזב מטמאת את בגדי הנוגע, וכן נגיעה במשכבו או במושבו, אבל אין בין בשר הזב ומשכבו היררכיה, כי הזב מטמא גם משכב תחתון, שלא נגע בו, ואילו המשכב (שאין עליו זב) שהונח מעל משכב אחר אינו מטמא (לעיל פרשה ב א). חיבורי המשכב, כגון חבלי המיטה – מטמאים (לעיל פרשה ב ד), ואילו חיבורי הזב, כגון טבעותיו או נזמיו אינם מטמאים (לעיל פיסקה ה).}}
לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב: 
הזב עושה משכב ואין המשכב עושה משכב; חיבורי הזב טהורים וחיבורי המשכב טמאים. 
הא לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב - צריך לומר במשכב וצריך לומר בזב. 
{{הע-שמאל|רק יריקה הפוגעת בגוף הטהור מטמאת אותו. והשוו ליריקה של החולצת, שנעשית '''בפני''' החולץ, ואינה מגיעה לגופו, ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] בניגוד לדעת הצדוקים (ראו [[מגילת תענית ד|מגילת תענית לי&quot;ד תמוז]]) שחייבו גם שם יריקה בפני הגבר ממש.
בהמשך הדרשה מרחיבים את המונח &quot;רוק&quot;.}}
[ח] &quot;וכי ירק הזב בטהור&quot; - יכול אפילו רקק ולא נגע בו יהא טמא? תלמוד לומר &quot;בטהור&quot;; עד שיגע בו. 
אין לי אלא רוקו. כיחו, וניעו, ורירו, ומימי האף שלו מנין? תלמוד לומר &quot;וכי ירוק&quot;. 
{{הע-שמאל|אם הניח על הבהמה משכב או מושב וישב עליהם – הם טמאים משום מרכב או מושב, ולא משום מרכב. אם ישב על האוכף – אין מדובר באוכף המיועד לרכיבה, אלא באוכף מעין בגד, המיועד לחמם את הבהמה והזב ישב עליו – אין האוכף טמא כלל.
הזרז, המדוכה וכו' שרכב באמצעותם הזב על בהמה טמאים משום מרכב. ר' יוסי טוען שטפיטו של הסוס טמא גם משום מושב, כי עומדים עליו בתחרויות הקומפון, ולכן גם הנוגע בו מטמא בגדים אפילו אם לא רכב עליו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ב|כלים כג ב-ג.]]}}
[ט] &quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot;; יכול אפילו רכב על המשכב ועל המושב? 
תלמוד לומר מרכב - ולא משכב ולא מושב. 
[י] אוציא את אלו ולא אוציא את האוכף? תלמוד לומר &quot;המרכב&quot; - מרכב המיוחד.
[יא] איזהו המרכב המיוחד? זרז האשקלוני, ומדוכה המדית, ועביט של גמל, וטפיטו של סוס. 
ר' יוסי אומר: טפיטו של סוס טמא מושב, מפני שעומדים עליו בקומפון, 
אבל אוכף של נאקה טהור.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות ג-ד. כאן לומדים ישירות מהפסוק הדן במרכב.
לעניין &quot;שינשא רובו&quot; השוו לעיל פרק ב יג: מדובר דווקא במקרה שרוב משקלו של הזב מונח על המרכב.}}
[יב] אין לי אלא בזמן שהוא רוכב עליו ונוגע בו 
מנין לעשרה מרכבות זה על גבי זה, אפילו על גבי אבן מסמא? תלמוד לומר &quot;וכל המרכב&quot;
&quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot; - עד שינשא רובו עליו. 
}}

===פרק ד===
'''על ויקרא טו י-יא'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דוגמא נדירה לקל וחומר שאינו נסתר: הפרשנות המקילה, שמדובר בכלים הנוגעים בזב עצמו, כוללת גם את הפרשנות המחמירה, שמדובר בכלים הנוגעים במרכב שנטמא מהזב. שתי הפרשנויות מקילות, שהרי אינן מציגות אפשרויות אחרות אלא שמדובר בנגיעה ממשית. לכן הדרשן מעדיף את האפשרות מרחיקת הלכת שביניהן – היא הפרשנות הראשונה.}}
 [א] &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot; - של זב. 
יכול &quot;תחתיו&quot; של מרכב? ודין הוא: אם הזב, החמור, לא טימא {{ב|כלי שטף|כלים מעור, עץ או עצם}} אלא במגע 
מרכב, הקל, אינו דין שלא יטמא כלי שטף אלא במגע? 
הא מה אני מקיים &quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו&quot;? תחתיו של זב. 
{{הע-שמאל|אותם בלשון רבים כולל את המשכב והמושב בנוסף למרכב: הנושא אותם מטמא את  בגדיו. לא ניתן ללמוד על הטומאה הזאת מכך שנגיעה בהם מטמאת בגדים בגלל הדוגמא של הגולל והדופק (חלקיי מצבות בבית עלמין), שנגיעה בהן מטמאת בגדים אבל נשיאתם ממקום למקום (בלי נגיעה ישירה) אינה מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ב] &quot;והנושא אותם&quot; מה תלמוד לומר? שיכול אין לי מטמא במשא אלא המרכב בלבד. משכב ומושב מנין? 
ודין הוא: ומה אם מרכב, שאין מגעו מטמא בגדים - משאו מטמא בגדים 
משכב ומושב, שמגעם מטמא בגדים - אינו דין שמשאם מטמא בגדים? 
גולל ודופק יוכיחו, שמגעם מטמא בגדים ואין משאם מטמא בגדים. 
[ג] אף אתה אל תתמה על המשכב ועל המושב, שאף על פי שמגעם מטמא בגדים לא יהיה משאם מטמא! 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות את המשכב ואת המושב.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מרבה מלשון הרבים &quot;אותם&quot; הפרשות נוספות של הזב והזבה, שגם נשיאתן מטמאת את בגדי הנושא.}}
[ד] ר' אליעזר אומר: &quot;והנושא אותם&quot;, מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי מטמא במשא אלא אלו בלבד. מנין זובו של זב, ורוקו, ומימי רגליו, ושכבת זרעו, ודם הנדה? 
תלמוד לומר &quot;והנושא אותם&quot; - לרבות כל האמור בענין. 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ג ה: שם היה מדובר על הטהור שנגע בזב, וכאן – על הזב שנגע בחפצים כלשהם. בשני המקרים רק מגע של הזב עצמו מטמא (גם באיברים שאינו חש אותם כגון ציפרניים ושיער) ולא מגע של טבעות, צואה וכו'.}}
[ה] &quot;בו&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקילקיס שעליו, 
ולא בשירים, ולא בנזמים, ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מוציא את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
{{הע-שמאל|שטיפת הידים נדרשת כשטיפת כל חלקי הגוף הגלויים, פרט לאיזור הערווה, שאינו גלוי לעין. והשוו לסדר ראיית המצורע, שגם בו אין בודקים בבית הסתרים – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ד|נגעים ב ד.]] למרות שהזיבה היא מבית הסתרים – אין צורך לרחוץ אותו כדי להיטהר!}}
&quot;וידיו לא שטף במים&quot; מה תלמוד לומר? לפי שנאמר &quot;ורחץ את בשרו במים&quot; יכול אף בית הסתרים? 
תלמוד לומר &quot;וידיו&quot; - מה ידיו בנראה, פרט לבית הסתרים - אף כל בנראה, פרט לבית הסתרים.
{{הע-שמאל|רחיצת הזב היא חובה שאינה פוקעת ממנו גם אם חלף הרבה זמן מאז שהפסיק לזוב. ר' אלעזר לומד מכאן אסמכתא לנטילת ידים.}}
[ז] מנין לעשות אחר ספרו של זב כימי גמרו? תלמוד לומר &quot;וידיו לא שטף במים&quot; אפילו לאחר מאה שנים. 
אמר ר' אלעזר בן ערך: מכאן סמכו חכמים לטהרת ידים מן התורה. 
}}</text>
      <sha1>3rr27l1fdqqrlfvwq3tdl8vpytwkg6u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470299</id>
    <revision>
      <id>1419717</id>
      <parentid>1418982</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T11:51:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>ההתנחלות הישראלית בכנען - מחקרים ארכיאולוגים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7340" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|דברים לד יב|א|א ב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה, לֵאמֹר.}}

ראו: [[https://www.knowingfaith.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%9F-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%91 | '''ההתנחלות הישראלית בכנען - מחקרים ארכיאולוגים''']].

== וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן ==
=== יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן ===
שמו המקורי של &quot;יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; היה &quot;הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot;. כאשר נשלחו המרגלים לכנען, הנציג &quot;לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, [היה] הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר יג יח]]), ואז משה שינה את שמו, ככתוב: &quot;אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ; וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, '''יְהוֹשֻׁעַ'''&quot; ([[במדבר יג טז]]). בהמשך נאמר שמשה והושע שרו את שירת הַאֲזִינוּ לפני העם, ככתוב: &quot;וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם, הוּא '''וְהוֹשֵׁעַ''' בִּן נוּן&quot; ([[דברים לב מד]]), אולם ייתכן שזאת שגיאת כתיב, או שהשיר הזה קרה מוקדם יותר לפני שינוי שמו של יהושע.

משה העניק שם חדש להושע, והוסיף לו את האות &lt;big&gt;&lt;big&gt;'''י''''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;, וכך שמו נעשה קרוב יותר לשמו של אלוהים.

=== וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן ===
זאת הפעם הראשונה שנאמר שאלוהים מדבר ישירות עם יהושע, אולם יש מקום נוסף בו אלוהים מצוה על יהושע, לאחר שאלוהים הסביר למשה ויהושע שבעתיד העם יחטא ויענש בצרות רבות ([[דברים לא כג]]).

משה הכין את יהושע פעמים רבות לתפקיד שלו:
# משה מינה את יהושע למפקד הצבא, ככתוב: &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק&quot; ([[שמות יז ט]]).
# הקרוב ביותר שמשה לקח כשעלה להר סיני לקבל את לוחות הברית היה יהושע, ככתוב: &quot;וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ; וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר הָאֱלֹהִים&quot; ([[שמות כד יג]]).
# משה מינה את יהושע להיות אחד המרגלים של ארץ כנען כנציג של שבט אפרים.
# משה הודיע שמכל האנשים שיצאו ממצרים רק כלב בן יפונה ויהושע בן נון יכנסו לכנען, ככתוב: &quot;כִּי אָמַר יְהוָה לָהֶם: מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר; וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ, כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר כו סה]]).
# בפקודת אלוהים משה ממנה את יהושע להיות יורשו, ככתוב: &quot;וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו&quot; ([[במדבר כז יח]]).
# אלוהים מורה למשה למנות את אליעזר הכהן ויהושע בן נון להיות מנהיגי העם, ככתוב: &quot;אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ: אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן&quot; ([[במדבר לד יז]]).
# משה מודיע לעם את דברי אלוהים שיהושע יהיה מנהיג העם, ככתוב: &quot; יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה. אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים א לח]]).
# משה חוזר על דברי אלוהים, &quot;וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ, כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה&quot; ([[דברים ג כח]]).
# משה חוזר פעם נוספת, &quot;יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה&quot; ([[דברים לא ג]]).
# משה חוזר פעם נוספת, &quot;וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ&quot; ([[דברים לא ז]]).
# אלוהים מודיע למשה שהוא ימות בקרוב, וקורא למשה ויהושע לעמוד לפניו, והוא יצווה אותם, ככתוב &quot;קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וַאֲצַוֶּנּוּ&quot; ([[דברים לא יד]]), אולם בהמשך לא נאמר שאלוהים דיבר עם יהושע. אלוהים דיבר רק עם משה ולא ברור מה יהושע שמע.
# בסוף דברי אלוהים, ואחרי שמשה כתב את דברי השירה ([[דברים לא כב]]), נאמר &quot;'''וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן''', וַיֹּאמֶר: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ&quot; ([[דברים לא כג]]), וזה נשמע כדברי אלוהים ליהושע ישירות, ולא דברי משה ליהושע, ולא למשה להגיד ליהושע.
# העורך מביע את דעתו שיהושע התמלא חוכמה, ככתוב: &quot;וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו&quot; ([[דברים לד ט]]).

עכשו שמשה נפטר, אלוהים מדבר ישירות עם יהושע ומנחה אותו איך לבצע את תפקידו ולהשלים את המשימה של כיבוש הארץ.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|דברים לד יב|א|א ב}}</text>
      <sha1>8k0rw4nfw06izo8j1wei9as3bwj1n4f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419719</id>
      <parentid>1419717</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T11:54:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7338" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|דברים לד יב|א|א ב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה, לֵאמֹר.}}

ראו: [https://www.knowingfaith.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%9F-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%91 | '''ההתנחלות הישראלית בכנען - מחקרים ארכיאולוגים'''].

== וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן ==
=== יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן ===
שמו המקורי של &quot;יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; היה &quot;הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot;. כאשר נשלחו המרגלים לכנען, הנציג &quot;לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, [היה] הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר יג יח]]), ואז משה שינה את שמו, ככתוב: &quot;אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ; וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, '''יְהוֹשֻׁעַ'''&quot; ([[במדבר יג טז]]). בהמשך נאמר שמשה והושע שרו את שירת הַאֲזִינוּ לפני העם, ככתוב: &quot;וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם, הוּא '''וְהוֹשֵׁעַ''' בִּן נוּן&quot; ([[דברים לב מד]]), אולם ייתכן שזאת שגיאת כתיב, או שהשיר הזה קרה מוקדם יותר לפני שינוי שמו של יהושע.

משה העניק שם חדש להושע, והוסיף לו את האות &lt;big&gt;&lt;big&gt;'''י''''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;, וכך שמו נעשה קרוב יותר לשמו של אלוהים.

=== וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן ===
זאת הפעם הראשונה שנאמר שאלוהים מדבר ישירות עם יהושע, אולם יש מקום נוסף בו אלוהים מצוה על יהושע, לאחר שאלוהים הסביר למשה ויהושע שבעתיד העם יחטא ויענש בצרות רבות ([[דברים לא כג]]).

משה הכין את יהושע פעמים רבות לתפקיד שלו:
# משה מינה את יהושע למפקד הצבא, ככתוב: &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק&quot; ([[שמות יז ט]]).
# הקרוב ביותר שמשה לקח כשעלה להר סיני לקבל את לוחות הברית היה יהושע, ככתוב: &quot;וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ; וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר הָאֱלֹהִים&quot; ([[שמות כד יג]]).
# משה מינה את יהושע להיות אחד המרגלים של ארץ כנען כנציג של שבט אפרים.
# משה הודיע שמכל האנשים שיצאו ממצרים רק כלב בן יפונה ויהושע בן נון יכנסו לכנען, ככתוב: &quot;כִּי אָמַר יְהוָה לָהֶם: מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר; וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ, כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר כו סה]]).
# בפקודת אלוהים משה ממנה את יהושע להיות יורשו, ככתוב: &quot;וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו&quot; ([[במדבר כז יח]]).
# אלוהים מורה למשה למנות את אליעזר הכהן ויהושע בן נון להיות מנהיגי העם, ככתוב: &quot;אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ: אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן&quot; ([[במדבר לד יז]]).
# משה מודיע לעם את דברי אלוהים שיהושע יהיה מנהיג העם, ככתוב: &quot; יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה. אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים א לח]]).
# משה חוזר על דברי אלוהים, &quot;וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ, כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה&quot; ([[דברים ג כח]]).
# משה חוזר פעם נוספת, &quot;יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה&quot; ([[דברים לא ג]]).
# משה חוזר פעם נוספת, &quot;וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ&quot; ([[דברים לא ז]]).
# אלוהים מודיע למשה שהוא ימות בקרוב, וקורא למשה ויהושע לעמוד לפניו, והוא יצווה אותם, ככתוב &quot;קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וַאֲצַוֶּנּוּ&quot; ([[דברים לא יד]]), אולם בהמשך לא נאמר שאלוהים דיבר עם יהושע. אלוהים דיבר רק עם משה ולא ברור מה יהושע שמע.
# בסוף דברי אלוהים, ואחרי שמשה כתב את דברי השירה ([[דברים לא כב]]), נאמר &quot;'''וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן''', וַיֹּאמֶר: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ&quot; ([[דברים לא כג]]), וזה נשמע כדברי אלוהים ליהושע ישירות, ולא דברי משה ליהושע, ולא למשה להגיד ליהושע.
# העורך מביע את דעתו שיהושע התמלא חוכמה, ככתוב: &quot;וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו&quot; ([[דברים לד ט]]).

עכשו שמשה נפטר, אלוהים מדבר ישירות עם יהושע ומנחה אותו איך לבצע את תפקידו ולהשלים את המשימה של כיבוש הארץ.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|דברים לד יב|א|א ב}}</text>
      <sha1>463wwn7q33m6xifjcrtpq9bhdpdf2mw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:I'm the cookie monster/תבנית:קטגוריה של מחבר</title>
    <ns>2</ns>
    <id>470381</id>
    <redirect title="תבנית:קטגוריה של מחבר" />
    <revision>
      <id>1419637</id>
      <parentid>1419421</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T14:44:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שינוי יעד ההפניה מהדף [[תבנית:תבנית:קטגוריה של מחבר]] לדף [[תבנית:קטגוריה של מחבר]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55" xml:space="preserve">#הפניה [[תבנית:קטגוריה של מחבר]]</text>
      <sha1>1d2ftur0xdj2upmo4hmv1li9uonhrm2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תקא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470392</id>
    <revision>
      <id>1419652</id>
      <parentid>1419479</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T19:17:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* טור ברקת */ עמוד 246 ריש טור הראשון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17744" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תק|תקא|תקב}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תקא|}}  

;סימן תק&quot;א - עצים האסורים והמותרים ביום טוב - ובו ז' סעיפים

;* אין מבקעין עצים מן הקורות שעומדים לבנין. ולא מקורה שנשברה ביום טוב אפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב וקרובה להישבר. אבל אם נשברה מערב יום טוב, אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע, מבקעים ממנה חתיכות גדולות. ולא יבקע לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ ובצד הקצר שלו. אבל לא בצד הרחב. ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו. ולא התיר אלא בסכין.

;* עצים גדולים קצת וראוים להסקה בלי ביקוע - לא יבקעם כלל. ואפילו לשוברם ביד - יש מי שאוסר. ואין מביאין עצים מן השדה אפילו היו מכונסים שם בערב. אבל מגבב הוא בשדה מלפניו ומדליק שם. ומביאין מן המכונסין שברשות היחיד ואפילו היתה מוקפת שלא לשם דירה. ובלבד שיהיה בה מסגרת ותהיה בתוך תחום שבת. ואם חסר אחת מכל אלו - הרי הן מוקצה.

;* עלי קנים ועלי גפנים אף על פי שהם מכונסים בקרפף - כיון שהרוח מפזרת אותם - הרי הם כמפוזרים ואסורים. ואם הניח עליהם כלי כבר מערב יום טוב - הרי אלו מוכנים.

;* עצים שנשרו מן האילן ביום טוב - אין מסיקין בהם.

;* כלים שנשברו ביום טוב - אין מסיקין בהם מפני שהם נולד.

;* אבל מסיקין בכלים שלמים או בכלים שנשברו מבעוד יום.

;* שקדים ואגוזים שאכלם מערב יום טוב - מסיקין בקליפהן ביום טוב. ואם אכלם ביום טוב - אין מסיקים בקליפיהם.

==טור ברקת==
הנה ענין המוקצה ביום טוב יהיה ענין הרמז שלו אלו בני האדם אשר מפני מעשיהם אשר לא טובים הוקצו מאתמול, כלומר מעודם בעולם הזה, כי לא יהיה להם חלק באותה מיתה של הצדיקים (הנקרא להם 'יום טוב' כגון בהילולא דס'(?)). 

ולכן הוא היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות}}''' - הם אותם בני האדם דאתקשו לעצים יבשים לפי כי האדם נקרא 'עץ' שנאמר {{צ|כי האדם עץ השדה}}. אמנם ימצא בזה שלשה מינים. אחד הוא הנקרא 'עץ מאכל' - זה תלמיד חכם. והאחד נקרא 'עץ שאין בו מאכל' - זה עם הארץ כמו שאמרו חז&quot;ל. אמנם יש עץ גרוע מכולם שאין בו ענין לחלוחית של מצוה - הוא הנקרא 'עץ יבש'.

ואמנם הקורה העומדת לבנין הוא יהיה דוגמא לאדם המעמיד שהוא כמו קורה שהיא מעמדת הבית שלא יפול. כך אדם זה נקרא קורה העומד לבנין של העולם. כן שנינו: {{צ|על ג' דברים העולם עומד על התורה}}. והנה אמר אין מבקעין עצים ממנה להסקה ביום טוב. וכן הדוגמא באדם זה. אין מאבדים חלקים שלו ביום טוב, דהיינו יום המות כאמור. דאף על גב כי הוא מתחייב ליענש על שלא נתעסק בתורה ובמצוה, רק שהיה מעמיד בכדי בעצה טובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|מעצי הלבנון}} - לשון עצה. וכן נמי אדם זה מה שמעמיד הוא על ידי עצה טובה. {{צ|אין מבקעים}} עצים שלו שהם האיברים. דמאחר שהם עומדים לבנין העולם כאמור.

'''{{צ|ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב}}''' - דהיינו שכבר החזיק הבנין כל ימי היותו רק לעת פטירתו הוא יום טוב שלו כאמור קודם מעט אז מתרפא במלאכתו - גם זה אין מבקעין עצים ממנו שהם האיברים כאמור. '''{{צ|ואפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב}}''' - כאמור שהיה מתרפא במלאכתו, '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' ולהניח מלאכת שמים לגמרי. עם כל זה מאחר שהיה מעמיד - מועיל לו באותה שעה.

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' והניח מלאכתו, '''{{צ|אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע}}''' - סוד הענין הוא מה שאמרו חז&quot;ל מהו ענין חיבוט הקבר לאחר שקוברים המת באים שלשה מלאכי השרת ושרביטי אש בידם, והאחד מהם מעמיק הקבר ומעמיד המת על רגליו, ואחר מכה אותו ומפרק איבריו אחד אחד, וחוזר ועושה לו כך וכו'. ולכן יאמר נא: {{צ|אם אי איפשר להסיקה בלא ביקוע}}, ר&quot;ל כי אדם זה אי איפשר להכניסו לגהינם להסקה לתקן אותו בלי {{צ|בקוע}}, היינו דין מה שמבקעין איבריו אחד אחד בשרביטי אש. '''{{צ|מבקעים ממנה חתיכות גדולות}}''' - אותם האיברים הגדולים. ולא כל האיברים. 

וגם '''{{צ|לא יבקע}}''' כי לא יעשה דין זה באדם זה '''{{צ|לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה}}''', והם מינים מן המענישים כאשר יתבאר לקמן. '''{{צ|אלא בקופיץ ולא בצד הרחב}}'''. '''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו}}''' דין זה. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' שהוא מצד מלאך המות עצמו ששוחט בסכין.

'''וכל זה בא יבא מכוון כנגד בחינת מוקצה מחמת חסרון כיס הנזכר.''' 


'''וכאשר נאמר כי מדבר בענין מוקצה מחמת מיאוס''', כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות וכו'}}''' - ר&quot;ל כי הנה ענין כינוי עץ זה היינו על דרך {{צ|אומרים לעץ אבי אתה}} {{צ|ונערים בעץ כשלו}}. וענין הקורה בעומדת לבנין הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|עיר קטנה - זה הגוף וכו', ובא אליה מלך גדול - זה היצר, ובנה עליה מצודים מן העונות}}. ולכן לפי שהוא עון גדול הנמצא באדם זה בענין מה שאמר {{צ|טול קורה מבין עיניך}} - לכך עומדת לבנין של היצר שהוא בונה בה מצודים גדולים.

'''{{צ|ולא מקורה שנשברה מערב יום טוב}}''' ולא יכול היצר לבנות בה מצודים מפני שנשברה על ידי מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}. '''{{צ|אפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב}}''' - מפני כי לא שנה בה. ולכן '''{{צ|קרובה להשבר}}''' מעצמה. מכל אלו אין מבקעין עצים מהם ביום טוב שלו - ר&quot;ל כי הנה חכמים ז&quot;ל אמרו כמה זמן נחלקו בית שמאי ובית הלל  וכו' {{צ|נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. אמנם זה יהיה בעוד האדם בעולם הזה וגם עד זקנה ושיבה. אבל {{צ|ביום טוב}}, שהוא בשעה שהגיע להפטר מן העולם -  לא כן הוא.  דמאחר שלא נשאר לו זמן - מה מועיל לו ענין פשפוש זה לענין הביקוע שהוא רוצה להפקיע העונות על ידי חבילות של מצוות. ולא נשאר לו זמן.

אבל אם נשברה קורה זו (העבירה הגדולה שהוא {{צ|טול קורה מבין עיניך}}) על ידי מצוה  שעשה שמקביל אליה - '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה בלי ביקוע}}''' - כך אמרו חז&quot;ל כשאדם הולך לבית עולמו מוציאין עליו כמה עונות וכמה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אמר הקב&quot;ה לא כן אלא מענישין אותו כנגד העונות ואחר כך משלמין(?) לו מעשה המצות שנאמר {{צ|כי אתה תשלם לאיש כמעשהו}}.  ולכן יאמר נא: {{צ|אם אי אפשר להסיקה}} בגיהנם {{צ|בלי ביקוע}} דהיינו למעט אותה על ידי מעשה הטוב, '''{{צ|מבקעין ממנה חתיכות גדולות}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל ד' חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש ותשובה עם כל אחת ואחת. 

והנה חתיכות גדולות הם דוגמא למי שעובר על כריתות שבתורה ומיתות בית דין לפי כי השאר יום הכפורים מכפר על הקלות, אף למי שאין שבים, שנאמר {{צ|כי ביום הזה יכפר עליכם וכו'}}. אמנם {{צ|חתיכות גדולות}} - הם הכריתות, שנחתך ונכרת מן העולם הזה. וגם לעתיד.

'''{{צ|ולא יבקע לא בקורדום ולא במגירה ולא במגל אלא בקופיץ}}'''. וזה הוא רמז לד' מיתות בית דין. והענין כי הנה שנינו מי שנתחייב שני מיתות בית דין נידון בחמורה. אמנם מאחר שעברו על זה כמה יומי הכפורים - ראוי להקל עליו לידון בקופיץ - הוא מיתת הרג - כמו ששנינו {{צ|ר' יהודה בקופיץ}}. אמנם '''{{צ|בצד הקצר}}''' ולא בצד הרחב - להקל עליו.

'''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו}}''' העונש של אדם זה. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' - הוא חרבו של מלאך המות לפי שחז&quot;ל אמרו {{צ|אף על פי שארבע מיתות בין דין בטלו  - דין ארבע מיתות לא בטלו}}. ולכן יאמר כי בכל אחת מאלו {{צ|קורדום או מגל וכו'}} שמורה שהוא מדה כנגד מדה - לא יהיה נידון רק בסכין הידועה של מלאך המות. אמנם אם יהיה הסכין פגום וכיוצא מן הדברים הרעים הנמצא בשחיטה - זו לא פורש מה יעשה לו.


'''עוד זה מדבר במוקצה השלישי - הוא ענין המוקצה מחמת איסור.''' והם עניינים טובים שאין רשות לעשותם ביום טוב. והנה כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות העומדות לבנין}}''' - והוא בשני פנים. אם לענין התורה ומה גם לענין המצוה. כי הנה אמרו חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|בוקע עצים יסכן בם - זה בעלי תלמוד}}. ולכן יאמר כי {{צ|אין מבקעין עצים}} בענין עיון ללמוד, מענין קורה גדולה העומדת לבנין - הוא הדין שהוא בניין העולם כמו ששנינו {{צ|על שלשה דברים העולם קיים על הדין}}. ולכן אף על גב  אשר חז&quot;ל  אמרו {{צ|לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה}} -- עם כל זה לא לענין עיון, כאשר מבואר בהלכות שבת. שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך}} וכאשר מתבאר בהלכות סוכה.

'''{{צ|ולא מקורה שנשברה ביום טוב}}''' - כלומר שכבר נודע הדין ונתברר, '''{{צ|אפילו אם היתה  רעועה}}''' הלכה זו, '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' ביום טוב לפי שהוא טורח ביום טוב ואינו מקיים {{צ|שמחת בחגך}} כנזכר. 

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' הלכה זו, והבינו אותה. '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה בלא ביקוע}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מה עצים הללו הקטן מדליק את הגדול כך תלמידי חכמים הקטן הוא מחדד את הגדול}}. ולכן אם אי אפשר להסיק ולהדליק להוציא לאור דין זה מאותה הלכה בלי {{צ|ביקוע}} - לעיין עדיין בהלכה זו להוציא הדין, מבקעים ממנה מאותה הלכה מעיינים כמו שאמר הכתוב {{צ|ויבקעו ג' הגבורים וכו'}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הלכה אצטריך להם}} - כך '''{{צ|מבקעים ממנה חתיכות גדולות}}'''. 

אבל אין לדקדק בזה בעיון ביותר. '''{{צ|ואין מבקעים לא בקורדום}}''' על דרך מה ששנינו {{צ|ולא בקורדום לחפור בהם}} להרויח ביום טוב. '''{{צ|ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ}}''' - כלומר מקפץ ועולה.

'''{{צ|ובצד הקצר שלו ולא בצד הרחב}}''' - על דרך ששנינו {{צ|מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להרחיב בתורה}} שנאמר {{צ|ברחובות תתן קולה}}.

'''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ}}''', דהיינו לקצר, '''{{צ|לפי שאין אנו בקיאין מהו שיעור זה. ולא התיר אלא בסכין}}''' - בהלכה פסוקה כענין דאמרינן בעלמא {{צ|פסיק ליה כסכינא חריפא}} ותו לא.


'''ולענין מעשה המדות''' כך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעים עצים מן הקורות וכו'}}''' - הוא אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|מי מעיד באדם? קורות ביתו שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר}}. וכבר נתבאר בזוהר {{צ|מאי קורות ביתו? אלין גרמין שהגוף בנוי עליהם}}  על דרך {{צ|המקרה במים עליותיו}}, עיין שם. 

והנה חז&quot;ל אמרו אצל {{צ|אורח חיים פן תפלס}} שלא תהא יושב ומשקל במצותיה של תורה ואומר זו גדולה אעשה אותה וזו קטנה אניח אותה. וכן הוא אומר: '''{{צ|אין מבקעין עצים}}''', הם המצות, אשר הם מיוסדים כמספר האיברים, ולהעריך אותם. '''{{צ|מן הקורות}}''' - הם מצות גדולות העומדים לבנין, הוא בנין העולם. ר&quot;ל כי הנה שנינו {{צ|אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא}}. שלא יאמר &quot;אעשה אלו הגדולות ואני הקטנות&quot;. 

'''{{צ|ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|כתיב אורח חיים פן תפלס, וכתיב פלס מעגל רגלך. לא קשיא - כאן במצוה שאפשר לעשות על ידי אחרים, כאן במצוה שאי איפשר לעשותה על ידי אחרים}}. היינו {{צ|הקורה שנשברה ביום טוב '''אפילו אם היתה רעועה'''}} מצוה זו, ורפויה. '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' - אין רשות ביד האדם להיות מפלס בה ולהבדל ממנו עד שיגיע לידו מצוה אחרת כנודע.

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' והיתה רופפת, '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה}}''' כדאיתא בזוהר פרשת צו דף כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} על ידי אש של תורה ותפילה, ולעשות אותה בלי ביקוע, ולא יניח אותה לעשות על ידי אחרים לגמרי, אלא  '''{{צ|מבקע ממנה חתיכות גדולות}}''' - מה שהוא יותר קשה לעשות. 

'''{{צ|ולא יבקע בקורדום}}''' - להנאת עצמו לאכול מפירותיה בעולם הזה. '''{{צ|ולא במגל}}''' - לקצור מה שזרע מן הצדקה. '''{{צ|ולא במגירה}}''' להמלט מן העון. '''{{צ|אלא בקופיץ}}''' - להרוג היצר ולהתגבר עליו על ידי מעשה המצוה כנ&quot;ל. כי מעשה המצוה דוחה מעל האדם כח הטומאה, והיינו ‏‏{{צ|בקופיץ}} כמה דאת אמר {{צ|ועולתה קפצה פיה}}. 

וזה יהיה '''{{צ|מצד הקצר}}''' - על דברים קטנים. '''{{צ|אבל מצד הרחב}}''' - שהיצר מקטרג בעבור דברים שהאדם מרחיב בהם יותר על צורכו, וזה לא יכול לו. '''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ}}''' - כי לא יכול בשום ענין מאלו לעשות המצוה על מנת כן '''{{צ|לפי שאין אנו בקיאין בזה}}''' באיזה אופן נעשה המצוה לדחות רוח מסאבא מעל האדם. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' לחתוך אותו סתם וה' יגמור בעדו.


==קטע זמני==
'''{{צ|עצים גדולים קצת וכו'}}''' - הנה נתבאר כי העיון מכונה לבוקע עצים כמו שאמרו חז&quot;ל {{להשלים}}</text>
      <sha1>cd0jnny90jf1hfkdk14gkfle64gx624</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419654</id>
      <parentid>1419652</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T19:47:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ 247 טור הראשון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26254" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תק|תקא|תקב}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תקא|}}  

;סימן תק&quot;א - עצים האסורים והמותרים ביום טוב - ובו ז' סעיפים

;* אין מבקעין עצים מן הקורות שעומדים לבנין. ולא מקורה שנשברה ביום טוב אפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב וקרובה להישבר. אבל אם נשברה מערב יום טוב, אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע, מבקעים ממנה חתיכות גדולות. ולא יבקע לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ ובצד הקצר שלו. אבל לא בצד הרחב. ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו. ולא התיר אלא בסכין.

;* עצים גדולים קצת וראוים להסקה בלי ביקוע - לא יבקעם כלל. ואפילו לשוברם ביד - יש מי שאוסר. ואין מביאין עצים מן השדה אפילו היו מכונסים שם בערב. אבל מגבב הוא בשדה מלפניו ומדליק שם. ומביאין מן המכונסין שברשות היחיד ואפילו היתה מוקפת שלא לשם דירה. ובלבד שיהיה בה מסגרת ותהיה בתוך תחום שבת. ואם חסר אחת מכל אלו - הרי הן מוקצה.

;* עלי קנים ועלי גפנים אף על פי שהם מכונסים בקרפף - כיון שהרוח מפזרת אותם - הרי הם כמפוזרים ואסורים. ואם הניח עליהם כלי כבר מערב יום טוב - הרי אלו מוכנים.

;* עצים שנשרו מן האילן ביום טוב - אין מסיקין בהם.

;* כלים שנשברו ביום טוב - אין מסיקין בהם מפני שהם נולד.

;* אבל מסיקין בכלים שלמים או בכלים שנשברו מבעוד יום.

;* שקדים ואגוזים שאכלם מערב יום טוב - מסיקין בקליפהן ביום טוב. ואם אכלם ביום טוב - אין מסיקים בקליפיהם.

==טור ברקת==
הנה ענין המוקצה ביום טוב יהיה ענין הרמז שלו אלו בני האדם אשר מפני מעשיהם אשר לא טובים הוקצו מאתמול, כלומר מעודם בעולם הזה, כי לא יהיה להם חלק באותה מיתה של הצדיקים (הנקרא להם 'יום טוב' כגון בהילולא דס'(?)). 

ולכן הוא היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות}}''' - הם אותם בני האדם דאתקשו לעצים יבשים לפי כי האדם נקרא 'עץ' שנאמר {{צ|כי האדם עץ השדה}}. אמנם ימצא בזה שלשה מינים. אחד הוא הנקרא 'עץ מאכל' - זה תלמיד חכם. והאחד נקרא 'עץ שאין בו מאכל' - זה עם הארץ כמו שאמרו חז&quot;ל. אמנם יש עץ גרוע מכולם שאין בו ענין לחלוחית של מצוה - הוא הנקרא 'עץ יבש'.

ואמנם הקורה העומדת לבנין הוא יהיה דוגמא לאדם המעמיד שהוא כמו קורה שהיא מעמדת הבית שלא יפול. כך אדם זה נקרא קורה העומד לבנין של העולם. כן שנינו: {{צ|על ג' דברים העולם עומד על התורה}}. והנה אמר אין מבקעין עצים ממנה להסקה ביום טוב. וכן הדוגמא באדם זה. אין מאבדים חלקים שלו ביום טוב, דהיינו יום המות כאמור. דאף על גב כי הוא מתחייב ליענש על שלא נתעסק בתורה ובמצוה, רק שהיה מעמיד בכדי בעצה טובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|מעצי הלבנון}} - לשון עצה. וכן נמי אדם זה מה שמעמיד הוא על ידי עצה טובה. {{צ|אין מבקעים}} עצים שלו שהם האיברים. דמאחר שהם עומדים לבנין העולם כאמור.

'''{{צ|ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב}}''' - דהיינו שכבר החזיק הבנין כל ימי היותו רק לעת פטירתו הוא יום טוב שלו כאמור קודם מעט אז מתרפא במלאכתו - גם זה אין מבקעין עצים ממנו שהם האיברים כאמור. '''{{צ|ואפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב}}''' - כאמור שהיה מתרפא במלאכתו, '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' ולהניח מלאכת שמים לגמרי. עם כל זה מאחר שהיה מעמיד - מועיל לו באותה שעה.

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' והניח מלאכתו, '''{{צ|אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע}}''' - סוד הענין הוא מה שאמרו חז&quot;ל מהו ענין חיבוט הקבר לאחר שקוברים המת באים שלשה מלאכי השרת ושרביטי אש בידם, והאחד מהם מעמיק הקבר ומעמיד המת על רגליו, ואחר מכה אותו ומפרק איבריו אחד אחד, וחוזר ועושה לו כך וכו'. ולכן יאמר נא: {{צ|אם אי איפשר להסיקה בלא ביקוע}}, ר&quot;ל כי אדם זה אי איפשר להכניסו לגהינם להסקה לתקן אותו בלי {{צ|בקוע}}, היינו דין מה שמבקעין איבריו אחד אחד בשרביטי אש. '''{{צ|מבקעים ממנה חתיכות גדולות}}''' - אותם האיברים הגדולים. ולא כל האיברים. 

וגם '''{{צ|לא יבקע}}''' כי לא יעשה דין זה באדם זה '''{{צ|לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה}}''', והם מינים מן המענישים כאשר יתבאר לקמן. '''{{צ|אלא בקופיץ ולא בצד הרחב}}'''. '''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו}}''' דין זה. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' שהוא מצד מלאך המות עצמו ששוחט בסכין.

'''וכל זה בא יבא מכוון כנגד בחינת מוקצה מחמת חסרון כיס הנזכר.''' 


'''וכאשר נאמר כי מדבר בענין מוקצה מחמת מיאוס''', כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות וכו'}}''' - ר&quot;ל כי הנה ענין כינוי עץ זה היינו על דרך {{צ|אומרים לעץ אבי אתה}} {{צ|ונערים בעץ כשלו}}. וענין הקורה בעומדת לבנין הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|עיר קטנה - זה הגוף וכו', ובא אליה מלך גדול - זה היצר, ובנה עליה מצודים מן העונות}}. ולכן לפי שהוא עון גדול הנמצא באדם זה בענין מה שאמר {{צ|טול קורה מבין עיניך}} - לכך עומדת לבנין של היצר שהוא בונה בה מצודים גדולים.

'''{{צ|ולא מקורה שנשברה מערב יום טוב}}''' ולא יכול היצר לבנות בה מצודים מפני שנשברה על ידי מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}. '''{{צ|אפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב}}''' - מפני כי לא שנה בה. ולכן '''{{צ|קרובה להשבר}}''' מעצמה. מכל אלו אין מבקעין עצים מהם ביום טוב שלו - ר&quot;ל כי הנה חכמים ז&quot;ל אמרו כמה זמן נחלקו בית שמאי ובית הלל  וכו' {{צ|נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. אמנם זה יהיה בעוד האדם בעולם הזה וגם עד זקנה ושיבה. אבל {{צ|ביום טוב}}, שהוא בשעה שהגיע להפטר מן העולם -  לא כן הוא.  דמאחר שלא נשאר לו זמן - מה מועיל לו ענין פשפוש זה לענין הביקוע שהוא רוצה להפקיע העונות על ידי חבילות של מצוות. ולא נשאר לו זמן.

אבל אם נשברה קורה זו (העבירה הגדולה שהוא {{צ|טול קורה מבין עיניך}}) על ידי מצוה  שעשה שמקביל אליה - '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה בלי ביקוע}}''' - כך אמרו חז&quot;ל כשאדם הולך לבית עולמו מוציאין עליו כמה עונות וכמה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אמר הקב&quot;ה לא כן אלא מענישין אותו כנגד העונות ואחר כך משלמין(?) לו מעשה המצות שנאמר {{צ|כי אתה תשלם לאיש כמעשהו}}.  ולכן יאמר נא: {{צ|אם אי אפשר להסיקה}} בגיהנם {{צ|בלי ביקוע}} דהיינו למעט אותה על ידי מעשה הטוב, '''{{צ|מבקעין ממנה חתיכות גדולות}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל ד' חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש ותשובה עם כל אחת ואחת. 

והנה חתיכות גדולות הם דוגמא למי שעובר על כריתות שבתורה ומיתות בית דין לפי כי השאר יום הכפורים מכפר על הקלות, אף למי שאין שבים, שנאמר {{צ|כי ביום הזה יכפר עליכם וכו'}}. אמנם {{צ|חתיכות גדולות}} - הם הכריתות, שנחתך ונכרת מן העולם הזה. וגם לעתיד.

'''{{צ|ולא יבקע לא בקורדום ולא במגירה ולא במגל אלא בקופיץ}}'''. וזה הוא רמז לד' מיתות בית דין. והענין כי הנה שנינו מי שנתחייב שני מיתות בית דין נידון בחמורה. אמנם מאחר שעברו על זה כמה יומי הכפורים - ראוי להקל עליו לידון בקופיץ - הוא מיתת הרג - כמו ששנינו {{צ|ר' יהודה בקופיץ}}. אמנם '''{{צ|בצד הקצר}}''' ולא בצד הרחב - להקל עליו.

'''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו}}''' העונש של אדם זה. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' - הוא חרבו של מלאך המות לפי שחז&quot;ל אמרו {{צ|אף על פי שארבע מיתות בין דין בטלו  - דין ארבע מיתות לא בטלו}}. ולכן יאמר כי בכל אחת מאלו {{צ|קורדום או מגל וכו'}} שמורה שהוא מדה כנגד מדה - לא יהיה נידון רק בסכין הידועה של מלאך המות. אמנם אם יהיה הסכין פגום וכיוצא מן הדברים הרעים הנמצא בשחיטה - זו לא פורש מה יעשה לו.


'''עוד זה מדבר במוקצה השלישי - הוא ענין המוקצה מחמת איסור.''' והם עניינים טובים שאין רשות לעשותם ביום טוב. והנה כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות העומדות לבנין}}''' - והוא בשני פנים. אם לענין התורה ומה גם לענין המצוה. כי הנה אמרו חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|בוקע עצים יסכן בם - זה בעלי תלמוד}}. ולכן יאמר כי {{צ|אין מבקעין עצים}} בענין עיון ללמוד, מענין קורה גדולה העומדת לבנין - הוא הדין שהוא בניין העולם כמו ששנינו {{צ|על שלשה דברים העולם קיים על הדין}}. ולכן אף על גב  אשר חז&quot;ל  אמרו {{צ|לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה}} -- עם כל זה לא לענין עיון, כאשר מבואר בהלכות שבת. שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך}} וכאשר מתבאר בהלכות סוכה.

'''{{צ|ולא מקורה שנשברה ביום טוב}}''' - כלומר שכבר נודע הדין ונתברר, '''{{צ|אפילו אם היתה  רעועה}}''' הלכה זו, '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' ביום טוב לפי שהוא טורח ביום טוב ואינו מקיים {{צ|שמחת בחגך}} כנזכר. 

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' הלכה זו, והבינו אותה. '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה בלא ביקוע}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מה עצים הללו הקטן מדליק את הגדול כך תלמידי חכמים הקטן הוא מחדד את הגדול}}. ולכן אם אי אפשר להסיק ולהדליק להוציא לאור דין זה מאותה הלכה בלי {{צ|ביקוע}} - לעיין עדיין בהלכה זו להוציא הדין, מבקעים ממנה מאותה הלכה מעיינים כמו שאמר הכתוב {{צ|ויבקעו ג' הגבורים וכו'}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הלכה אצטריך להם}} - כך '''{{צ|מבקעים ממנה חתיכות גדולות}}'''. 

אבל אין לדקדק בזה בעיון ביותר. '''{{צ|ואין מבקעים לא בקורדום}}''' על דרך מה ששנינו {{צ|ולא בקורדום לחפור בהם}} להרויח ביום טוב. '''{{צ|ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ}}''' - כלומר מקפץ ועולה.

'''{{צ|ובצד הקצר שלו ולא בצד הרחב}}''' - על דרך ששנינו {{צ|מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להרחיב בתורה}} שנאמר {{צ|ברחובות תתן קולה}}.

'''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ}}''', דהיינו לקצר, '''{{צ|לפי שאין אנו בקיאין מהו שיעור זה. ולא התיר אלא בסכין}}''' - בהלכה פסוקה כענין דאמרינן בעלמא {{צ|פסיק ליה כסכינא חריפא}} ותו לא.


'''ולענין מעשה המדות''' כך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעים עצים מן הקורות וכו'}}''' - הוא אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|מי מעיד באדם? קורות ביתו שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר}}. וכבר נתבאר בזוהר {{צ|מאי קורות ביתו? אלין גרמין שהגוף בנוי עליהם}}  על דרך {{צ|המקרה במים עליותיו}}, עיין שם. 

והנה חז&quot;ל אמרו אצל {{צ|אורח חיים פן תפלס}} שלא תהא יושב ומשקל במצותיה של תורה ואומר זו גדולה אעשה אותה וזו קטנה אניח אותה. וכן הוא אומר: '''{{צ|אין מבקעין עצים}}''', הם המצות, אשר הם מיוסדים כמספר האיברים, ולהעריך אותם. '''{{צ|מן הקורות}}''' - הם מצות גדולות העומדים לבנין, הוא בנין העולם. ר&quot;ל כי הנה שנינו {{צ|אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא}}. שלא יאמר &quot;אעשה אלו הגדולות ואני הקטנות&quot;. 

'''{{צ|ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|כתיב אורח חיים פן תפלס, וכתיב פלס מעגל רגלך. לא קשיא - כאן במצוה שאפשר לעשות על ידי אחרים, כאן במצוה שאי איפשר לעשותה על ידי אחרים}}. היינו {{צ|הקורה שנשברה ביום טוב '''אפילו אם היתה רעועה'''}} מצוה זו, ורפויה. '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' - אין רשות ביד האדם להיות מפלס בה ולהבדל ממנו עד שיגיע לידו מצוה אחרת כנודע.

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' והיתה רופפת, '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה}}''' כדאיתא בזוהר פרשת צו דף כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} על ידי אש של תורה ותפילה, ולעשות אותה בלי ביקוע, ולא יניח אותה לעשות על ידי אחרים לגמרי, אלא  '''{{צ|מבקע ממנה חתיכות גדולות}}''' - מה שהוא יותר קשה לעשות. 

'''{{צ|ולא יבקע בקורדום}}''' - להנאת עצמו לאכול מפירותיה בעולם הזה. '''{{צ|ולא במגל}}''' - לקצור מה שזרע מן הצדקה. '''{{צ|ולא במגירה}}''' להמלט מן העון. '''{{צ|אלא בקופיץ}}''' - להרוג היצר ולהתגבר עליו על ידי מעשה המצוה כנ&quot;ל. כי מעשה המצוה דוחה מעל האדם כח הטומאה, והיינו ‏‏{{צ|בקופיץ}} כמה דאת אמר {{צ|ועולתה קפצה פיה}}. 

וזה יהיה '''{{צ|מצד הקצר}}''' - על דברים קטנים. '''{{צ|אבל מצד הרחב}}''' - שהיצר מקטרג בעבור דברים שהאדם מרחיב בהם יותר על צורכו, וזה לא יכול לו. '''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ}}''' - כי לא יכול בשום ענין מאלו לעשות המצוה על מנת כן '''{{צ|לפי שאין אנו בקיאין בזה}}''' באיזה אופן נעשה המצוה לדחות רוח מסאבא מעל האדם. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' לחתוך אותו סתם וה' יגמור בעדו.


==קטע זמני==
'''{{צ|עצים גדולים קצת וכו'}}''' - הנה נתבאר כי העיון מכונה לבוקע עצים כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|בוקע עצים יסכן בם}}. ולכן יאמר נא כי אותם שהם בעלי תלמוד ונקראים על שם מלאכתן '''{{צ|עצים גדולים קצת}}''', והם '''{{צ|ראוים להסקה}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מה עץ זה הקטן מדליק לגדול כך ת&quot;ח קטן מחדד לגדול}}, והללו עדיין הם ראוים {{צ|להסקה}} - לחדד. '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - כי אין יורדים לעומקה של הלכה בלתי עיון. '''{{צ|לא יבקעם כלל}}''' ולא יהיה יושב ומעיין כי ימנע משמחת יום טוב.

'''{{צ|ואיפלו לשברם ביד}}''' - שהוא דוגמא לפלפול על פה על דרך מה שאמר רבי ע&quot;ה {{צ|יגעתי בתורה בעשר אצבעותי}} - '''{{צ|יש מי שאוסר}}''' כדי שלא ימנע משמחת יום  טוב כאמור. וזה יהיה מוקצה מחמת איסור.


'''עוד ירצה שני לו במוקצה מחמת חסרון כיס''', וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|עצים גדולים קצת וכו'}}''' - הם בני אדם היבשים מן התורה ומן המצוה, אמנם הם '''{{צ|ראוים להסקה}}''' כדאיתא בזוהר פרשת צו כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|אש אוכלת לחים ויבשים וכו' לחים - כל קרבניא דהוו קרבין בצלותא על מצות עשה ויבשין כל קרבנין דהוו קרבין בצלותא על מצות לא תעשה}}. ולכן יאמר כי בני אדם הללו הם {{צ|ראוים להסקה}} בענין התפילה, '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - ר&quot;ל דאילו היה אדם אחד מאלו בעל גאוה - צריך להשפיל גאותו ולהיות לב נשבר ונדכה כדי שתתקבל תפלתו. אמנם ואלו - לא מפני כך ההעדר שלהם - אלא מפני כי לא נמצא בהם מצות. אמנם {{צ|ראוים הם להסקה}} כי אותה אש של שכינה שאוכלת לחים ויבשים תאכל אותם {{צ|בלא ביקוע}} ושבר הלב.  לכן אלו אסור להם להשבר - לא יבקעם כלל.

'''{{צ|ואפילו לשברם ביד}}''' - דהיינו לפי שעה כדרך המתוודים ומכים בידם על חזה שלהם כדי להכניע עצמן. '''{{צ|יש מי שאוסר בזה}}''' מפני שהוא יום טוב ונאמר {{צ|ושמחת בחגך}}.


'''וכאשר יהיה הרמז בדין זה בענין מוקצה מחמת מיאוס''', היינו מפני העון, וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|עצים גדולים קצת}}''' - הם בני אדם אשר הם {{צ|בחורים בעץ כשלו}} בעון שהיה גדול '''{{צ|וראוים להסקה}}''' בגיהנם לברר וללבן אותו '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - היינו ענין הגלגול. וסוד הענין כי הגלגול נקרא {{צ|ביקוע}} מפני כי אין מתגלגל האדם בפעם אחד בכל פרטיו אלא פעם מתגלגל בחינת הנפש ופעם בחינת הרוח ופעם בחינת הנשמה; כפי השגחתו יתברך. ולכן אסור - '''{{צ|לא יבקעם כלל}}''' מאחר דאיפשר לו התיקון על ידי הסקה של {{צ|אש תבערם}} דגהינם. 

'''{{צ|ואפילו לשברם ביד יש מי שאוסר}}''' - דהיינו בסוד העיבור שהוא בידי אדם, כי על ידי מצוה מתעבר בו - לא יתכן להשתלם החוטא באופן זה עד כי יכנס בגהינם ויהיה נידון שם על מעשיו. אחר כך יהיה נתקן על ידי עיבור כנזכר.


'''{{צ|אין מביאין עצים מן השדה וכו'}}''' - הנה עצים הללו הם בני האדם הנזכר בכל אחד משלשה מיני מוקצה הנאמרים. וכן היא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מביאים עצים המכונסים בשדה}}'''. והענין הוא סובב על שני אופני קדש מדברי חז&quot;ל. ראשונה אשר חכמים הגידו למלך שהיה לו פרדס נאה ונתנו לבנו. כל זמן שהוא עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה - עוקרה ונותנה בתוך הפרדס וכו' (מאמר). ובלי ספק כי שטחיות הדברים - הפרדס זה {{צ|חקל תפוחין}}, זה גן עדן, שנתנו לישראל מזמן אדם הראשון שנאמר {{צ|ויטע ה' גן בעדן וישם שם את האדם}} - מלת {{צ|את}} לרבות כל הנשמות של ישראל. וכאשר ישראל הם עושים רצונו - אז רואה הקב&quot;ה איזה חסיד שבאומות ונוטע אותו ביניהם לזבוח לגן עדן. וההפך כשאין ישראל עושים רצונו של מקום - רואה איזה נטיעה יפה הוא עוקר אותה וכו'. 

והיינו מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים דף צ&quot;ה {{ממ זהר|ב|צה|א}} וזה לשונו: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשבא אית טיקלא חדא בהאי סטרא ואית טיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק, ובהאי סטרא מאזני מרמה וכו'. הכא אית רזא איך מתעשקין נשמתין. אלא האי עלמא אתנהג כלא באילנא דדעת טוב ורע וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא  דטוב - טיקלא קיימא ואכרע לסטרא דטוב. וכד אתנהגן בסטרא דרע - אכרע לההוא סטרא. וכל נשמתין דהוי בההיא שעתא בטיקלא הוא  עשיק לון ונטיל לון. אבל &quot;לרע לו&quot; - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושיצאן לון. וסימנא לדא ארונא דאתעשק גו פלשתים ושליטו ביה לרע לון וכו'}}.

והנה על עיקרים אלו הוא היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מביאין עצים מן השדה}}''' - בשני מיני עצים מדבר. האחד הם בני האדם העשוקים שנתעשקו באותה טיקלא, ולא העצים שהם מן האומות שהם באים ונעקרים מאותה שדה חיצונית, ארצה שעיר שדה אדום, מאותם נשמות שהם {{צ|מוקצים מחמת איסור}} שנעשה בתחתונים. וחסידי אומות העולם שהם {{צ|מוקצה מחמת חסרון כיס}} - שעדיין אין בהם תורה ומצוה. ועוד {{צ|מוקצה מחמת מיאוס}} - היינו אותם עצים שנכשלו בעבירה (כנ&quot;ל {{צ|אומרים לעץ אבי אתה ונערים בעץ כשלו}}) או איפכא, אין מביאין אותם '''{{צ|מן השדה}}''' הנזכר, היינו הידוע של הקליפה.  '''{{צ|אפילו היו מכונסים שם מבערב}}''' כאמור, לפי שהם מוקצים. 

'''{{צ|אבל מגבב הוא בשדה מלפניו ומדליק}}''' לפי כי זה מורה על אותם העשוקים הקטנים כי אין אלו בכלל הנזכר. והיינו {{צ|מלפניו}} - כלומר כי אין אלו נכנסים בתוך הקליפה רק כי הם נעשקים בלבד, והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף צ&quot;ו {{ממ זהר|ב|צו|א}} וזה לשונו: {{צ|ואיהי פקידת לההוא ינוקא וחדאת ביה וחייכת ביה ותאיבת לההוא בשר עד דלבתר נטיל קוב&quot;ה נשמתיה והיא לגופא וכו'}}. 

וכן איתא בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ז {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|וכולהו אזלין ללילי קדמיתא וכו' וחמת רביי בני נשא ואתדבקת בהו לקטלא להו ולאסתאבא ברוחייהו דרביי בני נשא והיא אזלת בההוא רוחא ואזדמנן תמן ג' רוחין קדישין וטאסין קמה ונטלין ההוא רוחא מינה ומניחין ליה קמיה קוב&quot;ה}}. 

ולכן על סוג עשוקים אלו אמר '''{{צ|מגבב מלפניו}}''' מפני כי הם בקדושה, שדה תפוחים. ומפני טענה אחרת לפי שהם הנאמר בהם {{צ|יבא כל בשר להשתחוות לפני}}, ואלו הם העשוקים בעון אבותם {{להשלים}}</text>
      <sha1>n0smckee5765bn9gnx4nn1l3t6wpvfj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419655</id>
      <parentid>1419654</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T19:48:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26252" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תק|תקא|תקב}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תקא|}}  

;סימן תק&quot;א - עצים האסורים והמותרים ביום טוב - ובו ז' סעיפים

;* אין מבקעין עצים מן הקורות שעומדים לבנין. ולא מקורה שנשברה ביום טוב אפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב וקרובה להישבר. אבל אם נשברה מערב יום טוב, אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע, מבקעים ממנה חתיכות גדולות. ולא יבקע לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ ובצד הקצר שלו. אבל לא בצד הרחב. ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו. ולא התיר אלא בסכין.

;* עצים גדולים קצת וראוים להסקה בלי ביקוע - לא יבקעם כלל. ואפילו לשוברם ביד - יש מי שאוסר. ואין מביאין עצים מן השדה אפילו היו מכונסים שם בערב. אבל מגבב הוא בשדה מלפניו ומדליק שם. ומביאין מן המכונסין שברשות היחיד ואפילו היתה מוקפת שלא לשם דירה. ובלבד שיהיה בה מסגרת ותהיה בתוך תחום שבת. ואם חסר אחת מכל אלו - הרי הן מוקצה.

;* עלי קנים ועלי גפנים אף על פי שהם מכונסים בקרפף - כיון שהרוח מפזרת אותם - הרי הם כמפוזרים ואסורים. ואם הניח עליהם כלי כבר מערב יום טוב - הרי אלו מוכנים.

;* עצים שנשרו מן האילן ביום טוב - אין מסיקין בהם.

;* כלים שנשברו ביום טוב - אין מסיקין בהם מפני שהם נולד.

;* אבל מסיקין בכלים שלמים או בכלים שנשברו מבעוד יום.

;* שקדים ואגוזים שאכלם מערב יום טוב - מסיקין בקליפהן ביום טוב. ואם אכלם ביום טוב - אין מסיקים בקליפיהם.

==טור ברקת==
הנה ענין המוקצה ביום טוב יהיה ענין הרמז שלו אלו בני האדם אשר מפני מעשיהם אשר לא טובים הוקצו מאתמול, כלומר מעודם בעולם הזה, כי לא יהיה להם חלק באותה מיתה של הצדיקים (הנקרא להם 'יום טוב' כגון בהילולא דס'(?)). 

ולכן הוא היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות}}''' - הם אותם בני האדם דאתקשו לעצים יבשים לפי כי האדם נקרא 'עץ' שנאמר {{צ|כי האדם עץ השדה}}. אמנם ימצא בזה שלשה מינים. אחד הוא הנקרא 'עץ מאכל' - זה תלמיד חכם. והאחד נקרא 'עץ שאין בו מאכל' - זה עם הארץ כמו שאמרו חז&quot;ל. אמנם יש עץ גרוע מכולם שאין בו ענין לחלוחית של מצוה - הוא הנקרא 'עץ יבש'.

ואמנם הקורה העומדת לבנין הוא יהיה דוגמא לאדם המעמיד שהוא כמו קורה שהיא מעמדת הבית שלא יפול. כך אדם זה נקרא קורה העומד לבנין של העולם. כן שנינו: {{צ|על ג' דברים העולם עומד על התורה}}. והנה אמר אין מבקעין עצים ממנה להסקה ביום טוב. וכן הדוגמא באדם זה. אין מאבדים חלקים שלו ביום טוב, דהיינו יום המות כאמור. דאף על גב כי הוא מתחייב ליענש על שלא נתעסק בתורה ובמצוה, רק שהיה מעמיד בכדי בעצה טובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|מעצי הלבנון}} - לשון עצה. וכן נמי אדם זה מה שמעמיד הוא על ידי עצה טובה. {{צ|אין מבקעים}} עצים שלו שהם האיברים. דמאחר שהם עומדים לבנין העולם כאמור.

'''{{צ|ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב}}''' - דהיינו שכבר החזיק הבנין כל ימי היותו רק לעת פטירתו הוא יום טוב שלו כאמור קודם מעט אז מתרפא במלאכתו - גם זה אין מבקעין עצים ממנו שהם האיברים כאמור. '''{{צ|ואפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב}}''' - כאמור שהיה מתרפא במלאכתו, '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' ולהניח מלאכת שמים לגמרי. עם כל זה מאחר שהיה מעמיד - מועיל לו באותה שעה.

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' והניח מלאכתו, '''{{צ|אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע}}''' - סוד הענין הוא מה שאמרו חז&quot;ל מהו ענין חיבוט הקבר לאחר שקוברים המת באים שלשה מלאכי השרת ושרביטי אש בידם, והאחד מהם מעמיק הקבר ומעמיד המת על רגליו, ואחר מכה אותו ומפרק איבריו אחד אחד, וחוזר ועושה לו כך וכו'. ולכן יאמר נא: {{צ|אם אי איפשר להסיקה בלא ביקוע}}, ר&quot;ל כי אדם זה אי איפשר להכניסו לגהינם להסקה לתקן אותו בלי {{צ|בקוע}}, היינו דין מה שמבקעין איבריו אחד אחד בשרביטי אש. '''{{צ|מבקעים ממנה חתיכות גדולות}}''' - אותם האיברים הגדולים. ולא כל האיברים. 

וגם '''{{צ|לא יבקע}}''' כי לא יעשה דין זה באדם זה '''{{צ|לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה}}''', והם מינים מן המענישים כאשר יתבאר לקמן. '''{{צ|אלא בקופיץ ולא בצד הרחב}}'''. '''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו}}''' דין זה. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' שהוא מצד מלאך המות עצמו ששוחט בסכין.

'''וכל זה בא יבא מכוון כנגד בחינת מוקצה מחמת חסרון כיס הנזכר.''' 


'''וכאשר נאמר כי מדבר בענין מוקצה מחמת מיאוס''', כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות וכו'}}''' - ר&quot;ל כי הנה ענין כינוי עץ זה היינו על דרך {{צ|אומרים לעץ אבי אתה}} {{צ|ונערים בעץ כשלו}}. וענין הקורה בעומדת לבנין הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|עיר קטנה - זה הגוף וכו', ובא אליה מלך גדול - זה היצר, ובנה עליה מצודים מן העונות}}. ולכן לפי שהוא עון גדול הנמצא באדם זה בענין מה שאמר {{צ|טול קורה מבין עיניך}} - לכך עומדת לבנין של היצר שהוא בונה בה מצודים גדולים.

'''{{צ|ולא מקורה שנשברה מערב יום טוב}}''' ולא יכול היצר לבנות בה מצודים מפני שנשברה על ידי מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}. '''{{צ|אפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב}}''' - מפני כי לא שנה בה. ולכן '''{{צ|קרובה להשבר}}''' מעצמה. מכל אלו אין מבקעין עצים מהם ביום טוב שלו - ר&quot;ל כי הנה חכמים ז&quot;ל אמרו כמה זמן נחלקו בית שמאי ובית הלל  וכו' {{צ|נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. אמנם זה יהיה בעוד האדם בעולם הזה וגם עד זקנה ושיבה. אבל {{צ|ביום טוב}}, שהוא בשעה שהגיע להפטר מן העולם -  לא כן הוא.  דמאחר שלא נשאר לו זמן - מה מועיל לו ענין פשפוש זה לענין הביקוע שהוא רוצה להפקיע העונות על ידי חבילות של מצוות. ולא נשאר לו זמן.

אבל אם נשברה קורה זו (העבירה הגדולה שהוא {{צ|טול קורה מבין עיניך}}) על ידי מצוה  שעשה שמקביל אליה - '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה בלי ביקוע}}''' - כך אמרו חז&quot;ל כשאדם הולך לבית עולמו מוציאין עליו כמה עונות וכמה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אמר הקב&quot;ה לא כן אלא מענישין אותו כנגד העונות ואחר כך משלמין(?) לו מעשה המצות שנאמר {{צ|כי אתה תשלם לאיש כמעשהו}}.  ולכן יאמר נא: {{צ|אם אי אפשר להסיקה}} בגיהנם {{צ|בלי ביקוע}} דהיינו למעט אותה על ידי מעשה הטוב, '''{{צ|מבקעין ממנה חתיכות גדולות}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל ד' חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש ותשובה עם כל אחת ואחת. 

והנה חתיכות גדולות הם דוגמא למי שעובר על כריתות שבתורה ומיתות בית דין לפי כי השאר יום הכפורים מכפר על הקלות, אף למי שאין שבים, שנאמר {{צ|כי ביום הזה יכפר עליכם וכו'}}. אמנם {{צ|חתיכות גדולות}} - הם הכריתות, שנחתך ונכרת מן העולם הזה. וגם לעתיד.

'''{{צ|ולא יבקע לא בקורדום ולא במגירה ולא במגל אלא בקופיץ}}'''. וזה הוא רמז לד' מיתות בית דין. והענין כי הנה שנינו מי שנתחייב שני מיתות בית דין נידון בחמורה. אמנם מאחר שעברו על זה כמה יומי הכפורים - ראוי להקל עליו לידון בקופיץ - הוא מיתת הרג - כמו ששנינו {{צ|ר' יהודה בקופיץ}}. אמנם '''{{צ|בצד הקצר}}''' ולא בצד הרחב - להקל עליו.

'''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו}}''' העונש של אדם זה. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' - הוא חרבו של מלאך המות לפי שחז&quot;ל אמרו {{צ|אף על פי שארבע מיתות בין דין בטלו  - דין ארבע מיתות לא בטלו}}. ולכן יאמר כי בכל אחת מאלו {{צ|קורדום או מגל וכו'}} שמורה שהוא מדה כנגד מדה - לא יהיה נידון רק בסכין הידועה של מלאך המות. אמנם אם יהיה הסכין פגום וכיוצא מן הדברים הרעים הנמצא בשחיטה - זו לא פורש מה יעשה לו.


'''עוד זה מדבר במוקצה השלישי - הוא ענין המוקצה מחמת איסור.''' והם עניינים טובים שאין רשות לעשותם ביום טוב. והנה כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות העומדות לבנין}}''' - והוא בשני פנים. אם לענין התורה ומה גם לענין המצוה. כי הנה אמרו חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|בוקע עצים יסכן בם - זה בעלי תלמוד}}. ולכן יאמר כי {{צ|אין מבקעין עצים}} בענין עיון ללמוד, מענין קורה גדולה העומדת לבנין - הוא הדין שהוא בניין העולם כמו ששנינו {{צ|על שלשה דברים העולם קיים על הדין}}. ולכן אף על גב  אשר חז&quot;ל  אמרו {{צ|לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה}} -- עם כל זה לא לענין עיון, כאשר מבואר בהלכות שבת. שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך}} וכאשר מתבאר בהלכות סוכה.

'''{{צ|ולא מקורה שנשברה ביום טוב}}''' - כלומר שכבר נודע הדין ונתברר, '''{{צ|אפילו אם היתה  רעועה}}''' הלכה זו, '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' ביום טוב לפי שהוא טורח ביום טוב ואינו מקיים {{צ|שמחת בחגך}} כנזכר. 

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' הלכה זו, והבינו אותה. '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה בלא ביקוע}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מה עצים הללו הקטן מדליק את הגדול כך תלמידי חכמים הקטן הוא מחדד את הגדול}}. ולכן אם אי אפשר להסיק ולהדליק להוציא לאור דין זה מאותה הלכה בלי {{צ|ביקוע}} - לעיין עדיין בהלכה זו להוציא הדין, מבקעים ממנה מאותה הלכה מעיינים כמו שאמר הכתוב {{צ|ויבקעו ג' הגבורים וכו'}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הלכה אצטריך להם}} - כך '''{{צ|מבקעים ממנה חתיכות גדולות}}'''. 

אבל אין לדקדק בזה בעיון ביותר. '''{{צ|ואין מבקעים לא בקורדום}}''' על דרך מה ששנינו {{צ|ולא בקורדום לחפור בהם}} להרויח ביום טוב. '''{{צ|ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ}}''' - כלומר מקפץ ועולה.

'''{{צ|ובצד הקצר שלו ולא בצד הרחב}}''' - על דרך ששנינו {{צ|מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להרחיב בתורה}} שנאמר {{צ|ברחובות תתן קולה}}.

'''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ}}''', דהיינו לקצר, '''{{צ|לפי שאין אנו בקיאין מהו שיעור זה. ולא התיר אלא בסכין}}''' - בהלכה פסוקה כענין דאמרינן בעלמא {{צ|פסיק ליה כסכינא חריפא}} ותו לא.


'''ולענין מעשה המדות''' כך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעים עצים מן הקורות וכו'}}''' - הוא אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|מי מעיד באדם? קורות ביתו שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר}}. וכבר נתבאר בזוהר {{צ|מאי קורות ביתו? אלין גרמין שהגוף בנוי עליהם}}  על דרך {{צ|המקרה במים עליותיו}}, עיין שם. 

והנה חז&quot;ל אמרו אצל {{צ|אורח חיים פן תפלס}} שלא תהא יושב ומשקל במצותיה של תורה ואומר זו גדולה אעשה אותה וזו קטנה אניח אותה. וכן הוא אומר: '''{{צ|אין מבקעין עצים}}''', הם המצות, אשר הם מיוסדים כמספר האיברים, ולהעריך אותם. '''{{צ|מן הקורות}}''' - הם מצות גדולות העומדים לבנין, הוא בנין העולם. ר&quot;ל כי הנה שנינו {{צ|אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא}}. שלא יאמר &quot;אעשה אלו הגדולות ואני הקטנות&quot;. 

'''{{צ|ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|כתיב אורח חיים פן תפלס, וכתיב פלס מעגל רגלך. לא קשיא - כאן במצוה שאפשר לעשות על ידי אחרים, כאן במצוה שאי איפשר לעשותה על ידי אחרים}}. היינו {{צ|הקורה שנשברה ביום טוב '''אפילו אם היתה רעועה'''}} מצוה זו, ורפויה. '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' - אין רשות ביד האדם להיות מפלס בה ולהבדל ממנו עד שיגיע לידו מצוה אחרת כנודע.

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' והיתה רופפת, '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה}}''' כדאיתא בזוהר פרשת צו דף כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} על ידי אש של תורה ותפילה, ולעשות אותה בלי ביקוע, ולא יניח אותה לעשות על ידי אחרים לגמרי, אלא  '''{{צ|מבקע ממנה חתיכות גדולות}}''' - מה שהוא יותר קשה לעשות. 

'''{{צ|ולא יבקע בקורדום}}''' - להנאת עצמו לאכול מפירותיה בעולם הזה. '''{{צ|ולא במגל}}''' - לקצור מה שזרע מן הצדקה. '''{{צ|ולא במגירה}}''' להמלט מן העון. '''{{צ|אלא בקופיץ}}''' - להרוג היצר ולהתגבר עליו על ידי מעשה המצוה כנ&quot;ל. כי מעשה המצוה דוחה מעל האדם כח הטומאה, והיינו ‏‏{{צ|בקופיץ}} כמה דאת אמר {{צ|ועולתה קפצה פיה}}. 

וזה יהיה '''{{צ|מצד הקצר}}''' - על דברים קטנים. '''{{צ|אבל מצד הרחב}}''' - שהיצר מקטרג בעבור דברים שהאדם מרחיב בהם יותר על צורכו, וזה לא יכול לו. '''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ}}''' - כי לא יכול בשום ענין מאלו לעשות המצוה על מנת כן '''{{צ|לפי שאין אנו בקיאין בזה}}''' באיזה אופן נעשה המצוה לדחות רוח מסאבא מעל האדם. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' לחתוך אותו סתם וה' יגמור בעדו.


===סעיף ב===
'''{{צ|עצים גדולים קצת וכו'}}''' - הנה נתבאר כי העיון מכונה לבוקע עצים כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|בוקע עצים יסכן בם}}. ולכן יאמר נא כי אותם שהם בעלי תלמוד ונקראים על שם מלאכתן '''{{צ|עצים גדולים קצת}}''', והם '''{{צ|ראוים להסקה}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מה עץ זה הקטן מדליק לגדול כך ת&quot;ח קטן מחדד לגדול}}, והללו עדיין הם ראוים {{צ|להסקה}} - לחדד. '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - כי אין יורדים לעומקה של הלכה בלתי עיון. '''{{צ|לא יבקעם כלל}}''' ולא יהיה יושב ומעיין כי ימנע משמחת יום טוב.

'''{{צ|ואיפלו לשברם ביד}}''' - שהוא דוגמא לפלפול על פה על דרך מה שאמר רבי ע&quot;ה {{צ|יגעתי בתורה בעשר אצבעותי}} - '''{{צ|יש מי שאוסר}}''' כדי שלא ימנע משמחת יום  טוב כאמור. וזה יהיה מוקצה מחמת איסור.


'''עוד ירצה שני לו במוקצה מחמת חסרון כיס''', וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|עצים גדולים קצת וכו'}}''' - הם בני אדם היבשים מן התורה ומן המצוה, אמנם הם '''{{צ|ראוים להסקה}}''' כדאיתא בזוהר פרשת צו כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|אש אוכלת לחים ויבשים וכו' לחים - כל קרבניא דהוו קרבין בצלותא על מצות עשה ויבשין כל קרבנין דהוו קרבין בצלותא על מצות לא תעשה}}. ולכן יאמר כי בני אדם הללו הם {{צ|ראוים להסקה}} בענין התפילה, '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - ר&quot;ל דאילו היה אדם אחד מאלו בעל גאוה - צריך להשפיל גאותו ולהיות לב נשבר ונדכה כדי שתתקבל תפלתו. אמנם ואלו - לא מפני כך ההעדר שלהם - אלא מפני כי לא נמצא בהם מצות. אמנם {{צ|ראוים הם להסקה}} כי אותה אש של שכינה שאוכלת לחים ויבשים תאכל אותם {{צ|בלא ביקוע}} ושבר הלב.  לכן אלו אסור להם להשבר - לא יבקעם כלל.

'''{{צ|ואפילו לשברם ביד}}''' - דהיינו לפי שעה כדרך המתוודים ומכים בידם על חזה שלהם כדי להכניע עצמן. '''{{צ|יש מי שאוסר בזה}}''' מפני שהוא יום טוב ונאמר {{צ|ושמחת בחגך}}.


'''וכאשר יהיה הרמז בדין זה בענין מוקצה מחמת מיאוס''', היינו מפני העון, וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|עצים גדולים קצת}}''' - הם בני אדם אשר הם {{צ|בחורים בעץ כשלו}} בעון שהיה גדול '''{{צ|וראוים להסקה}}''' בגיהנם לברר וללבן אותו '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - היינו ענין הגלגול. וסוד הענין כי הגלגול נקרא {{צ|ביקוע}} מפני כי אין מתגלגל האדם בפעם אחד בכל פרטיו אלא פעם מתגלגל בחינת הנפש ופעם בחינת הרוח ופעם בחינת הנשמה; כפי השגחתו יתברך. ולכן אסור - '''{{צ|לא יבקעם כלל}}''' מאחר דאיפשר לו התיקון על ידי הסקה של {{צ|אש תבערם}} דגהינם. 

'''{{צ|ואפילו לשברם ביד יש מי שאוסר}}''' - דהיינו בסוד העיבור שהוא בידי אדם, כי על ידי מצוה מתעבר בו - לא יתכן להשתלם החוטא באופן זה עד כי יכנס בגהינם ויהיה נידון שם על מעשיו. אחר כך יהיה נתקן על ידי עיבור כנזכר.


'''{{צ|אין מביאין עצים מן השדה וכו'}}''' - הנה עצים הללו הם בני האדם הנזכר בכל אחד משלשה מיני מוקצה הנאמרים. וכן היא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מביאים עצים המכונסים בשדה}}'''. והענין הוא סובב על שני אופני קדש מדברי חז&quot;ל. ראשונה אשר חכמים הגידו למלך שהיה לו פרדס נאה ונתנו לבנו. כל זמן שהוא עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה - עוקרה ונותנה בתוך הפרדס וכו' (מאמר). ובלי ספק כי שטחיות הדברים - הפרדס זה {{צ|חקל תפוחין}}, זה גן עדן, שנתנו לישראל מזמן אדם הראשון שנאמר {{צ|ויטע ה' גן בעדן וישם שם את האדם}} - מלת {{צ|את}} לרבות כל הנשמות של ישראל. וכאשר ישראל הם עושים רצונו - אז רואה הקב&quot;ה איזה חסיד שבאומות ונוטע אותו ביניהם לזבוח לגן עדן. וההפך כשאין ישראל עושים רצונו של מקום - רואה איזה נטיעה יפה הוא עוקר אותה וכו'. 

והיינו מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים דף צ&quot;ה {{ממ זהר|ב|צה|א}} וזה לשונו: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשבא אית טיקלא חדא בהאי סטרא ואית טיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק, ובהאי סטרא מאזני מרמה וכו'. הכא אית רזא איך מתעשקין נשמתין. אלא האי עלמא אתנהג כלא באילנא דדעת טוב ורע וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא  דטוב - טיקלא קיימא ואכרע לסטרא דטוב. וכד אתנהגן בסטרא דרע - אכרע לההוא סטרא. וכל נשמתין דהוי בההיא שעתא בטיקלא הוא  עשיק לון ונטיל לון. אבל &quot;לרע לו&quot; - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושיצאן לון. וסימנא לדא ארונא דאתעשק גו פלשתים ושליטו ביה לרע לון וכו'}}.

והנה על עיקרים אלו הוא היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מביאין עצים מן השדה}}''' - בשני מיני עצים מדבר. האחד הם בני האדם העשוקים שנתעשקו באותה טיקלא, ולא העצים שהם מן האומות שהם באים ונעקרים מאותה שדה חיצונית, ארצה שעיר שדה אדום, מאותם נשמות שהם {{צ|מוקצים מחמת איסור}} שנעשה בתחתונים. וחסידי אומות העולם שהם {{צ|מוקצה מחמת חסרון כיס}} - שעדיין אין בהם תורה ומצוה. ועוד {{צ|מוקצה מחמת מיאוס}} - היינו אותם עצים שנכשלו בעבירה (כנ&quot;ל {{צ|אומרים לעץ אבי אתה ונערים בעץ כשלו}}) או איפכא, אין מביאין אותם '''{{צ|מן השדה}}''' הנזכר, היינו הידוע של הקליפה.  '''{{צ|אפילו היו מכונסים שם מבערב}}''' כאמור, לפי שהם מוקצים. 

'''{{צ|אבל מגבב הוא בשדה מלפניו ומדליק}}''' לפי כי זה מורה על אותם העשוקים הקטנים כי אין אלו בכלל הנזכר. והיינו {{צ|מלפניו}} - כלומר כי אין אלו נכנסים בתוך הקליפה רק כי הם נעשקים בלבד, והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף צ&quot;ו {{ממ זהר|ב|צו|א}} וזה לשונו: {{צ|ואיהי פקידת לההוא ינוקא וחדאת ביה וחייכת ביה ותאיבת לההוא בשר עד דלבתר נטיל קוב&quot;ה נשמתיה והיא לגופא וכו'}}. 

וכן איתא בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ז {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|וכולהו אזלין ללילי קדמיתא וכו' וחמת רביי בני נשא ואתדבקת בהו לקטלא להו ולאסתאבא ברוחייהו דרביי בני נשא והיא אזלת בההוא רוחא ואזדמנן תמן ג' רוחין קדישין וטאסין קמה ונטלין ההוא רוחא מינה ומניחין ליה קמיה קוב&quot;ה}}. 

ולכן על סוג עשוקים אלו אמר '''{{צ|מגבב מלפניו}}''' מפני כי הם בקדושה, שדה תפוחים. ומפני טענה אחרת לפי שהם הנאמר בהם {{צ|יבא כל בשר להשתחוות לפני}}, ואלו הם העשוקים בעון אבותם {{להשלים}}</text>
      <sha1>b8gt0ea3fmqizejdl81hz6l2zbtxjmx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419665</id>
      <parentid>1419655</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T21:42:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ב */ 249 ריש טור הראשון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38930" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תק|תקא|תקב}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תקא|}}  

;סימן תק&quot;א - עצים האסורים והמותרים ביום טוב - ובו ז' סעיפים

;* אין מבקעין עצים מן הקורות שעומדים לבנין. ולא מקורה שנשברה ביום טוב אפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב וקרובה להישבר. אבל אם נשברה מערב יום טוב, אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע, מבקעים ממנה חתיכות גדולות. ולא יבקע לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ ובצד הקצר שלו. אבל לא בצד הרחב. ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו. ולא התיר אלא בסכין.

;* עצים גדולים קצת וראוים להסקה בלי ביקוע - לא יבקעם כלל. ואפילו לשוברם ביד - יש מי שאוסר. ואין מביאין עצים מן השדה אפילו היו מכונסים שם בערב. אבל מגבב הוא בשדה מלפניו ומדליק שם. ומביאין מן המכונסין שברשות היחיד ואפילו היתה מוקפת שלא לשם דירה. ובלבד שיהיה בה מסגרת ותהיה בתוך תחום שבת. ואם חסר אחת מכל אלו - הרי הן מוקצה.

;* עלי קנים ועלי גפנים אף על פי שהם מכונסים בקרפף - כיון שהרוח מפזרת אותם - הרי הם כמפוזרים ואסורים. ואם הניח עליהם כלי כבר מערב יום טוב - הרי אלו מוכנים.

;* עצים שנשרו מן האילן ביום טוב - אין מסיקין בהם.

;* כלים שנשברו ביום טוב - אין מסיקין בהם מפני שהם נולד.

;* אבל מסיקין בכלים שלמים או בכלים שנשברו מבעוד יום.

;* שקדים ואגוזים שאכלם מערב יום טוב - מסיקין בקליפהן ביום טוב. ואם אכלם ביום טוב - אין מסיקים בקליפיהם.

==טור ברקת==
הנה ענין המוקצה ביום טוב יהיה ענין הרמז שלו אלו בני האדם אשר מפני מעשיהם אשר לא טובים הוקצו מאתמול, כלומר מעודם בעולם הזה, כי לא יהיה להם חלק באותה מיתה של הצדיקים (הנקרא להם 'יום טוב' כגון בהילולא דס'(?)). 

ולכן הוא היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות}}''' - הם אותם בני האדם דאתקשו לעצים יבשים לפי כי האדם נקרא 'עץ' שנאמר {{צ|כי האדם עץ השדה}}. אמנם ימצא בזה שלשה מינים. אחד הוא הנקרא 'עץ מאכל' - זה תלמיד חכם. והאחד נקרא 'עץ שאין בו מאכל' - זה עם הארץ כמו שאמרו חז&quot;ל. אמנם יש עץ גרוע מכולם שאין בו ענין לחלוחית של מצוה - הוא הנקרא 'עץ יבש'.

ואמנם הקורה העומדת לבנין הוא יהיה דוגמא לאדם המעמיד שהוא כמו קורה שהיא מעמדת הבית שלא יפול. כך אדם זה נקרא קורה העומד לבנין של העולם. כן שנינו: {{צ|על ג' דברים העולם עומד על התורה}}. והנה אמר אין מבקעין עצים ממנה להסקה ביום טוב. וכן הדוגמא באדם זה. אין מאבדים חלקים שלו ביום טוב, דהיינו יום המות כאמור. דאף על גב כי הוא מתחייב ליענש על שלא נתעסק בתורה ובמצוה, רק שהיה מעמיד בכדי בעצה טובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|מעצי הלבנון}} - לשון עצה. וכן נמי אדם זה מה שמעמיד הוא על ידי עצה טובה. {{צ|אין מבקעים}} עצים שלו שהם האיברים. דמאחר שהם עומדים לבנין העולם כאמור.

'''{{צ|ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב}}''' - דהיינו שכבר החזיק הבנין כל ימי היותו רק לעת פטירתו הוא יום טוב שלו כאמור קודם מעט אז מתרפא במלאכתו - גם זה אין מבקעין עצים ממנו שהם האיברים כאמור. '''{{צ|ואפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב}}''' - כאמור שהיה מתרפא במלאכתו, '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' ולהניח מלאכת שמים לגמרי. עם כל זה מאחר שהיה מעמיד - מועיל לו באותה שעה.

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' והניח מלאכתו, '''{{צ|אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע}}''' - סוד הענין הוא מה שאמרו חז&quot;ל מהו ענין חיבוט הקבר לאחר שקוברים המת באים שלשה מלאכי השרת ושרביטי אש בידם, והאחד מהם מעמיק הקבר ומעמיד המת על רגליו, ואחר מכה אותו ומפרק איבריו אחד אחד, וחוזר ועושה לו כך וכו'. ולכן יאמר נא: {{צ|אם אי איפשר להסיקה בלא ביקוע}}, ר&quot;ל כי אדם זה אי איפשר להכניסו לגהינם להסקה לתקן אותו בלי {{צ|בקוע}}, היינו דין מה שמבקעין איבריו אחד אחד בשרביטי אש. '''{{צ|מבקעים ממנה חתיכות גדולות}}''' - אותם האיברים הגדולים. ולא כל האיברים. 

וגם '''{{צ|לא יבקע}}''' כי לא יעשה דין זה באדם זה '''{{צ|לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה}}''', והם מינים מן המענישים כאשר יתבאר לקמן. '''{{צ|אלא בקופיץ ולא בצד הרחב}}'''. '''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו}}''' דין זה. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' שהוא מצד מלאך המות עצמו ששוחט בסכין.

'''וכל זה בא יבא מכוון כנגד בחינת מוקצה מחמת חסרון כיס הנזכר.''' 


'''וכאשר נאמר כי מדבר בענין מוקצה מחמת מיאוס''', כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות וכו'}}''' - ר&quot;ל כי הנה ענין כינוי עץ זה היינו על דרך {{צ|אומרים לעץ אבי אתה}} {{צ|ונערים בעץ כשלו}}. וענין הקורה בעומדת לבנין הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|עיר קטנה - זה הגוף וכו', ובא אליה מלך גדול - זה היצר, ובנה עליה מצודים מן העונות}}. ולכן לפי שהוא עון גדול הנמצא באדם זה בענין מה שאמר {{צ|טול קורה מבין עיניך}} - לכך עומדת לבנין של היצר שהוא בונה בה מצודים גדולים.

'''{{צ|ולא מקורה שנשברה מערב יום טוב}}''' ולא יכול היצר לבנות בה מצודים מפני שנשברה על ידי מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}. '''{{צ|אפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב}}''' - מפני כי לא שנה בה. ולכן '''{{צ|קרובה להשבר}}''' מעצמה. מכל אלו אין מבקעין עצים מהם ביום טוב שלו - ר&quot;ל כי הנה חכמים ז&quot;ל אמרו כמה זמן נחלקו בית שמאי ובית הלל  וכו' {{צ|נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. אמנם זה יהיה בעוד האדם בעולם הזה וגם עד זקנה ושיבה. אבל {{צ|ביום טוב}}, שהוא בשעה שהגיע להפטר מן העולם -  לא כן הוא.  דמאחר שלא נשאר לו זמן - מה מועיל לו ענין פשפוש זה לענין הביקוע שהוא רוצה להפקיע העונות על ידי חבילות של מצוות. ולא נשאר לו זמן.

אבל אם נשברה קורה זו (העבירה הגדולה שהוא {{צ|טול קורה מבין עיניך}}) על ידי מצוה  שעשה שמקביל אליה - '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה בלי ביקוע}}''' - כך אמרו חז&quot;ל כשאדם הולך לבית עולמו מוציאין עליו כמה עונות וכמה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אמר הקב&quot;ה לא כן אלא מענישין אותו כנגד העונות ואחר כך משלמין(?) לו מעשה המצות שנאמר {{צ|כי אתה תשלם לאיש כמעשהו}}.  ולכן יאמר נא: {{צ|אם אי אפשר להסיקה}} בגיהנם {{צ|בלי ביקוע}} דהיינו למעט אותה על ידי מעשה הטוב, '''{{צ|מבקעין ממנה חתיכות גדולות}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל ד' חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש ותשובה עם כל אחת ואחת. 

והנה חתיכות גדולות הם דוגמא למי שעובר על כריתות שבתורה ומיתות בית דין לפי כי השאר יום הכפורים מכפר על הקלות, אף למי שאין שבים, שנאמר {{צ|כי ביום הזה יכפר עליכם וכו'}}. אמנם {{צ|חתיכות גדולות}} - הם הכריתות, שנחתך ונכרת מן העולם הזה. וגם לעתיד.

'''{{צ|ולא יבקע לא בקורדום ולא במגירה ולא במגל אלא בקופיץ}}'''. וזה הוא רמז לד' מיתות בית דין. והענין כי הנה שנינו מי שנתחייב שני מיתות בית דין נידון בחמורה. אמנם מאחר שעברו על זה כמה יומי הכפורים - ראוי להקל עליו לידון בקופיץ - הוא מיתת הרג - כמו ששנינו {{צ|ר' יהודה בקופיץ}}. אמנם '''{{צ|בצד הקצר}}''' ולא בצד הרחב - להקל עליו.

'''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו}}''' העונש של אדם זה. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' - הוא חרבו של מלאך המות לפי שחז&quot;ל אמרו {{צ|אף על פי שארבע מיתות בין דין בטלו  - דין ארבע מיתות לא בטלו}}. ולכן יאמר כי בכל אחת מאלו {{צ|קורדום או מגל וכו'}} שמורה שהוא מדה כנגד מדה - לא יהיה נידון רק בסכין הידועה של מלאך המות. אמנם אם יהיה הסכין פגום וכיוצא מן הדברים הרעים הנמצא בשחיטה - זו לא פורש מה יעשה לו.


'''עוד זה מדבר במוקצה השלישי - הוא ענין המוקצה מחמת איסור.''' והם עניינים טובים שאין רשות לעשותם ביום טוב. והנה כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות העומדות לבנין}}''' - והוא בשני פנים. אם לענין התורה ומה גם לענין המצוה. כי הנה אמרו חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|בוקע עצים יסכן בם - זה בעלי תלמוד}}. ולכן יאמר כי {{צ|אין מבקעין עצים}} בענין עיון ללמוד, מענין קורה גדולה העומדת לבנין - הוא הדין שהוא בניין העולם כמו ששנינו {{צ|על שלשה דברים העולם קיים על הדין}}. ולכן אף על גב  אשר חז&quot;ל  אמרו {{צ|לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה}} -- עם כל זה לא לענין עיון, כאשר מבואר בהלכות שבת. שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך}} וכאשר מתבאר בהלכות סוכה.

'''{{צ|ולא מקורה שנשברה ביום טוב}}''' - כלומר שכבר נודע הדין ונתברר, '''{{צ|אפילו אם היתה  רעועה}}''' הלכה זו, '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' ביום טוב לפי שהוא טורח ביום טוב ואינו מקיים {{צ|שמחת בחגך}} כנזכר. 

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' הלכה זו, והבינו אותה. '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה בלא ביקוע}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מה עצים הללו הקטן מדליק את הגדול כך תלמידי חכמים הקטן הוא מחדד את הגדול}}. ולכן אם אי אפשר להסיק ולהדליק להוציא לאור דין זה מאותה הלכה בלי {{צ|ביקוע}} - לעיין עדיין בהלכה זו להוציא הדין, מבקעים ממנה מאותה הלכה מעיינים כמו שאמר הכתוב {{צ|ויבקעו ג' הגבורים וכו'}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הלכה אצטריך להם}} - כך '''{{צ|מבקעים ממנה חתיכות גדולות}}'''. 

אבל אין לדקדק בזה בעיון ביותר. '''{{צ|ואין מבקעים לא בקורדום}}''' על דרך מה ששנינו {{צ|ולא בקורדום לחפור בהם}} להרויח ביום טוב. '''{{צ|ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ}}''' - כלומר מקפץ ועולה.

'''{{צ|ובצד הקצר שלו ולא בצד הרחב}}''' - על דרך ששנינו {{צ|מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להרחיב בתורה}} שנאמר {{צ|ברחובות תתן קולה}}.

'''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ}}''', דהיינו לקצר, '''{{צ|לפי שאין אנו בקיאין מהו שיעור זה. ולא התיר אלא בסכין}}''' - בהלכה פסוקה כענין דאמרינן בעלמא {{צ|פסיק ליה כסכינא חריפא}} ותו לא.


'''ולענין מעשה המדות''' כך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעים עצים מן הקורות וכו'}}''' - הוא אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|מי מעיד באדם? קורות ביתו שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר}}. וכבר נתבאר בזוהר {{צ|מאי קורות ביתו? אלין גרמין שהגוף בנוי עליהם}}  על דרך {{צ|המקרה במים עליותיו}}, עיין שם. 

והנה חז&quot;ל אמרו אצל {{צ|אורח חיים פן תפלס}} שלא תהא יושב ומשקל במצותיה של תורה ואומר זו גדולה אעשה אותה וזו קטנה אניח אותה. וכן הוא אומר: '''{{צ|אין מבקעין עצים}}''', הם המצות, אשר הם מיוסדים כמספר האיברים, ולהעריך אותם. '''{{צ|מן הקורות}}''' - הם מצות גדולות העומדים לבנין, הוא בנין העולם. ר&quot;ל כי הנה שנינו {{צ|אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא}}. שלא יאמר &quot;אעשה אלו הגדולות ואני הקטנות&quot;. 

'''{{צ|ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|כתיב אורח חיים פן תפלס, וכתיב פלס מעגל רגלך. לא קשיא - כאן במצוה שאפשר לעשות על ידי אחרים, כאן במצוה שאי איפשר לעשותה על ידי אחרים}}. היינו {{צ|הקורה שנשברה ביום טוב '''אפילו אם היתה רעועה'''}} מצוה זו, ורפויה. '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' - אין רשות ביד האדם להיות מפלס בה ולהבדל ממנו עד שיגיע לידו מצוה אחרת כנודע.

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' והיתה רופפת, '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה}}''' כדאיתא בזוהר פרשת צו דף כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} על ידי אש של תורה ותפילה, ולעשות אותה בלי ביקוע, ולא יניח אותה לעשות על ידי אחרים לגמרי, אלא  '''{{צ|מבקע ממנה חתיכות גדולות}}''' - מה שהוא יותר קשה לעשות. 

'''{{צ|ולא יבקע בקורדום}}''' - להנאת עצמו לאכול מפירותיה בעולם הזה. '''{{צ|ולא במגל}}''' - לקצור מה שזרע מן הצדקה. '''{{צ|ולא במגירה}}''' להמלט מן העון. '''{{צ|אלא בקופיץ}}''' - להרוג היצר ולהתגבר עליו על ידי מעשה המצוה כנ&quot;ל. כי מעשה המצוה דוחה מעל האדם כח הטומאה, והיינו ‏‏{{צ|בקופיץ}} כמה דאת אמר {{צ|ועולתה קפצה פיה}}. 

וזה יהיה '''{{צ|מצד הקצר}}''' - על דברים קטנים. '''{{צ|אבל מצד הרחב}}''' - שהיצר מקטרג בעבור דברים שהאדם מרחיב בהם יותר על צורכו, וזה לא יכול לו. '''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ}}''' - כי לא יכול בשום ענין מאלו לעשות המצוה על מנת כן '''{{צ|לפי שאין אנו בקיאין בזה}}''' באיזה אופן נעשה המצוה לדחות רוח מסאבא מעל האדם. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' לחתוך אותו סתם וה' יגמור בעדו.


'''{{צ|עצים גדולים קצת וכו'}}''' - הנה נתבאר כי העיון מכונה לבוקע עצים כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|בוקע עצים יסכן בם}}. ולכן יאמר נא כי אותם שהם בעלי תלמוד ונקראים על שם מלאכתן '''{{צ|עצים גדולים קצת}}''', והם '''{{צ|ראוים להסקה}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מה עץ זה הקטן מדליק לגדול כך ת&quot;ח קטן מחדד לגדול}}, והללו עדיין הם ראוים {{צ|להסקה}} - לחדד. '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - כי אין יורדים לעומקה של הלכה בלתי עיון. '''{{צ|לא יבקעם כלל}}''' ולא יהיה יושב ומעיין כי ימנע משמחת יום טוב.

'''{{צ|ואיפלו לשברם ביד}}''' - שהוא דוגמא לפלפול על פה על דרך מה שאמר רבי ע&quot;ה {{צ|יגעתי בתורה בעשר אצבעותי}} - '''{{צ|יש מי שאוסר}}''' כדי שלא ימנע משמחת יום  טוב כאמור. וזה יהיה מוקצה מחמת איסור.


'''עוד ירצה שני לו במוקצה מחמת חסרון כיס''', וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|עצים גדולים קצת וכו'}}''' - הם בני אדם היבשים מן התורה ומן המצוה, אמנם הם '''{{צ|ראוים להסקה}}''' כדאיתא בזוהר פרשת צו כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|אש אוכלת לחים ויבשים וכו' לחים - כל קרבניא דהוו קרבין בצלותא על מצות עשה ויבשין כל קרבנין דהוו קרבין בצלותא על מצות לא תעשה}}. ולכן יאמר כי בני אדם הללו הם {{צ|ראוים להסקה}} בענין התפילה, '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - ר&quot;ל דאילו היה אדם אחד מאלו בעל גאוה - צריך להשפיל גאותו ולהיות לב נשבר ונדכה כדי שתתקבל תפלתו. אמנם ואלו - לא מפני כך ההעדר שלהם - אלא מפני כי לא נמצא בהם מצות. אמנם {{צ|ראוים הם להסקה}} כי אותה אש של שכינה שאוכלת לחים ויבשים תאכל אותם {{צ|בלא ביקוע}} ושבר הלב.  לכן אלו אסור להם להשבר - לא יבקעם כלל.

'''{{צ|ואפילו לשברם ביד}}''' - דהיינו לפי שעה כדרך המתוודים ומכים בידם על חזה שלהם כדי להכניע עצמן. '''{{צ|יש מי שאוסר בזה}}''' מפני שהוא יום טוב ונאמר {{צ|ושמחת בחגך}}.


'''וכאשר יהיה הרמז בדין זה בענין מוקצה מחמת מיאוס''', היינו מפני העון, וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|עצים גדולים קצת}}''' - הם בני אדם אשר הם {{צ|בחורים בעץ כשלו}} בעון שהיה גדול '''{{צ|וראוים להסקה}}''' בגיהנם לברר וללבן אותו '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - היינו ענין הגלגול. וסוד הענין כי הגלגול נקרא {{צ|ביקוע}} מפני כי אין מתגלגל האדם בפעם אחד בכל פרטיו אלא פעם מתגלגל בחינת הנפש ופעם בחינת הרוח ופעם בחינת הנשמה; כפי השגחתו יתברך. ולכן אסור - '''{{צ|לא יבקעם כלל}}''' מאחר דאיפשר לו התיקון על ידי הסקה של {{צ|אש תבערם}} דגהינם. 

'''{{צ|ואפילו לשברם ביד יש מי שאוסר}}''' - דהיינו בסוד העיבור שהוא בידי אדם, כי על ידי מצוה מתעבר בו - לא יתכן להשתלם החוטא באופן זה עד כי יכנס בגהינם ויהיה נידון שם על מעשיו. אחר כך יהיה נתקן על ידי עיבור כנזכר.


'''{{צ|אין מביאין עצים מן השדה וכו'}}''' - הנה עצים הללו הם בני האדם הנזכר בכל אחד משלשה מיני מוקצה הנאמרים. וכן היא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מביאים עצים המכונסים בשדה}}'''. והענין הוא סובב על שני אופני קדש מדברי חז&quot;ל. ראשונה אשר חכמים הגידו למלך שהיה לו פרדס נאה ונתנו לבנו. כל זמן שהוא עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה - עוקרה ונותנה בתוך הפרדס וכו' (מאמר). ובלי ספק כי שטחיות הדברים - הפרדס זה {{צ|חקל תפוחין}}, זה גן עדן, שנתנו לישראל מזמן אדם הראשון שנאמר {{צ|ויטע ה' גן בעדן וישם שם את האדם}} - מלת {{צ|את}} לרבות כל הנשמות של ישראל. וכאשר ישראל הם עושים רצונו - אז רואה הקב&quot;ה איזה חסיד שבאומות ונוטע אותו ביניהם לזבוח לגן עדן. וההפך כשאין ישראל עושים רצונו של מקום - רואה איזה נטיעה יפה הוא עוקר אותה וכו'. 

והיינו מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים דף צ&quot;ה {{ממ זהר|ב|צה|א}} וזה לשונו: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשבא אית טיקלא חדא בהאי סטרא ואית טיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק, ובהאי סטרא מאזני מרמה וכו'. הכא אית רזא איך מתעשקין נשמתין. אלא האי עלמא אתנהג כלא באילנא דדעת טוב ורע וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא  דטוב - טיקלא קיימא ואכרע לסטרא דטוב. וכד אתנהגן בסטרא דרע - אכרע לההוא סטרא. וכל נשמתין דהוי בההיא שעתא בטיקלא הוא  עשיק לון ונטיל לון. אבל &quot;לרע לו&quot; - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושיצאן לון. וסימנא לדא ארונא דאתעשק גו פלשתים ושליטו ביה לרע לון וכו'}}.

והנה על עיקרים אלו הוא היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מביאין עצים מן השדה}}''' - בשני מיני עצים מדבר. האחד הם בני האדם העשוקים שנתעשקו באותה טיקלא, ולא העצים שהם מן האומות שהם באים ונעקרים מאותה שדה חיצונית, ארצה שעיר שדה אדום, מאותם נשמות שהם {{צ|מוקצים מחמת איסור}} שנעשה בתחתונים. וחסידי אומות העולם שהם {{צ|מוקצה מחמת חסרון כיס}} - שעדיין אין בהם תורה ומצוה. ועוד {{צ|מוקצה מחמת מיאוס}} - היינו אותם עצים שנכשלו בעבירה (כנ&quot;ל {{צ|אומרים לעץ אבי אתה ונערים בעץ כשלו}}) או איפכא, אין מביאין אותם '''{{צ|מן השדה}}''' הנזכר, היינו הידוע של הקליפה.  '''{{צ|אפילו היו מכונסים שם מבערב}}''' כאמור, לפי שהם מוקצים. 

'''{{צ|אבל מגבב הוא בשדה מלפניו ומדליק}}''' לפי כי זה מורה על אותם העשוקים הקטנים כי אין אלו בכלל הנזכר. והיינו {{צ|מלפניו}} - כלומר כי אין אלו נכנסים בתוך הקליפה רק כי הם נעשקים בלבד, והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף צ&quot;ו {{ממ זהר|ב|צו|א}} וזה לשונו: {{צ|ואיהי פקידת לההוא ינוקא וחדאת ביה וחייכת ביה ותאיבת לההוא בשר עד דלבתר נטיל קוב&quot;ה נשמתיה והיא לגופא וכו'}}. 

וכן איתא בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ז {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|וכולהו אזלין ללילי קדמיתא וכו' וחמת רביי בני נשא ואתדבקת בהו לקטלא להו ולאסתאבא ברוחייהו דרביי בני נשא והיא אזלת בההוא רוחא ואזדמנן תמן ג' רוחין קדישין וטאסין קמה ונטלין ההוא רוחא מינה ומניחין ליה קמיה קוב&quot;ה}}. 

ולכן על סוג עשוקים אלו אמר '''{{צ|מגבב מלפניו}}''' מפני כי הם בקדושה, שדה תפוחים. ומפני טענה אחרת לפי שהם הנאמר בהם {{צ|יבא כל בשר להשתחוות לפני}}, ואלו הם העשוקים בעון אבותם כדאיתא פרשת משפטים דף קי&quot;ג {{ממ זהר|ב|קיג|א}}, עיין שם, אין להאריך. 

ועל כל מינים הללו הוא אומר: '''{{צ|אבל מגבב הוא בשדה ומדליק שם}}''' לפי כי אלו הרוחו הם מעוררים האהבה למעלה בסוד 'אור חוזר'. ומדליק נר של דוד שנאמר {{צ|ערכתי נר למשיחי}}. '''{{צ|ומביאן מן המכונסים שברשות היחיד}}''' - ר&quot;ל כי רשות הרבים נודע הוא שהוא בסוד סטרא אחרא כדאיתא בתיקונים שלכן נאמר בעשו שש(?) נפשות. אמנם רשות היחיד הוא בקדושה שלכן נאמר ביעקב 'נפש אחת'.  ולכן יאמר {{צ|ומביאין מן המכונסין שברשות היחיד}} שבקדושה כמו שאמרו חז&quot;ל כינוסו וכינוס בניו הצילוהו מיד עשו, ר&quot;ל לפי שהם מתכנסים באחדות הבורא הם ניצולים מן הקליפה. ולכן מאלו הנפשות מביאין ביום טוב. בין מן החיים האנושיים שהם מעוררים הייחוד על ידי מעשיהם, בין מן המתים נמי -- הכל מועילים בסוד אור חוזר למעלה. 

'''{{צ|ואפילו היתה מוקפת}}''' שדה זו '''{{צ|שלא לשם דירה}}''' שהוא סימן לבחינת הקדושה שהוא מוקף שלא יכנס מי שאינו ראוי לשם. '''{{צ|ובלבד שיהיה בו מסגרת ותהיה בתוך תחום שבת}}''' - כי בכל זה הוא מורה כי שדה זו דוגמא לגן עדן שיש לה חומות כדאיתא בזוהר, ויש לה מסגרת בפתח והזר הקרב יומת. והיא בתוך תחום שבת של הקדושה עליונה מכוונת כנגדה כדאיתא פרשת ויקהל באותו עמוד, אשר שם הנקרא {{צ|מכון הר ציון}}. 

ולכן אם חסר אחת מכל אלו התנאים - הרי הן מוקצה ואין מביאין אותם כדבר כאמור.


'''{{צ|עלי קנים עלי גפנים וכו'}}''' -  הנה אלו הם רמז למין אחר מבני האדם, גם מן הנשמות שהם עמי הארץ כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלחו מתם יבעון אתכלייא על טלייא דאלמלא עלייא לא יתקיימון אתכלייא}}. אמנם הללו אינם מסוג אותם עמי הארץ שהם מחזיקים ביד עמלי התורה כיון '''{{צ|שהרוח מפזרתן}}'''. אמנם נמצא בהם נמי שהם '''{{צ|מכונסים}}''' דהיינו שנמצאים בבתי כנסיות ובתי מדרשות אשר שם מתכנסים ישראל להתפלל. '''{{צ|אף על פי שהם מכונסים בקרפף}}''' ({{קיצור|ב&quot;ה|בית הכנסת}}) '''{{צ|כיון שהרוח מפזרת אותם}}''', ואין להם עמידה  מן היקום אשר ברגליהם כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|מי מעמיד את האדם? ממונו על ידי הצדקה}}, ומחזיק ביד לומדי התורה  יוצאי ירק יעקב יושב אהלים.

או שהרוח של שטות מפזרת אותם כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. לכן '''{{צ|הרי הם כמפוזרין ואסורין}}''' מאחר שאין בהם מעשה - כיצה יעשה בהם אוכל נפש ביום טוב?

'''{{צ|ואם הניח עליהם כלי כבד מערב יום טוב - הרי אלו מוכנים}}''' - כי כלי זה הוא בחינת הדעת כמו שאומרים חז&quot;ל {{צ|משל לאדם שיש לו אבנים טובות ומרגליות ואין לו כלי לתת אותם לתוכו. מה מועיל לו? שנאמר יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת}} (מאמר). שהרצון על יראת חטא כנזכר במקומו. דאף על גב שנמצא באדם תורה ומצות ואינו ירא - למחר(?) מאבד הכל. {{צ|מתלא אמר: דעת חסרת - מה קנית?}}. והיינו מה שאמר {{צ|וכשאתה מתפלל דע לפני מי אתה עומד}}. וכן הוא אומר {{צ|דע את אלהי אביך}} תחילה {{צ|ועבדהו}} אחר כך. 

ולכן אדם זה, '''{{צ|אם הניח עליהם כלי מערב יום טוב}}''' על כל אלה הדברים שהיו בו נכנס בו ענין יראת חטא, היינו כלי כבד על ראשו כמו ששנינו {{צ|דע מה למעלה ממך}} - '''{{צ|הרי אלו מוכנים}}''' ומועילים ביום טוב לענין צורך אוכל נפש כאמור.


'''{{צ|עצים שנשרו מן האילן ביום טוב - אין מסיקין בהם}}'''. הנה עצים הללו הרמז בהם הוא לכל אותם השלשה מיני מוקצה הנאמרים למעלה, ואין להאריך בהם. אמנם על כולם הוא אומר '''{{צ|שנשרו מן האילן}}''' הידוע, עץ החיים. כל אחד מפני הסיבה הידועה לו. '''{{צ|אין מסיקין בהם}}''' שהם מוקצה. 


'''{{צ|כלים שנשברו ביום טוב וכו'}}''' - כבר נתבאר כי ענין כלי החשוב הוא יראת חטא שהוא כלי מוכן אל הדעת, דהיינו מה שנתחדש כמשל {{צ|דעת חסרת מה קנית?}}, שהנה ענין קניית התורה ומעשה המצוה - הכל הוא על ידי הדעת. כי אם אינו יודע ערך התורה והמצוה ומה מועילים, והשלימות אשר יקנה האדם בהם בעשות אותם - לא ירדוף אחריהם. ושנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. הרי קניין הכל הוא על ידי הדעת. והכלי המחזיק כל הדברים האלו שלא יתפזרו ולא יאבדו ממנו הוא יראת חטא. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|כלים שנשברו}}''' - היינו כלי של יראת חטא שנשבר, ועל ידי כן נשברים הכלים - הם האיברים שלו על ידי איזה עון. '''{{צ|אין מסיקין בהם מפני שהם נולד}}''' וכמו שהכלים אלו הגשמיים אין מסיקין בהם מפני שהם נולד - כך הכלים של הנפש כאשר תצא מן הגוף (שהוא 'יום טוב' לצדיקים כנ&quot;ל) - אין מסיקין באותם נשמות שלהם אש העליון הרוחני כנזכר בזוהר פרשת צו {{צ|אש אוכלת לחין ויבשין כל קרבנין בצלותא וכו'}}. ואיתא פרשת פקודי {{צ|למה 'משכן משכן' שני פעמים? מלמד שהראה הקב&quot;ה למשה רבינו ע&quot;ה משכן למעלה ומזבח בנוי והמלאך מקריב עליו נשמותיהן של צדיקים}}.  

אמנם כלים הללו - '''{{צ|אין מסיקין בהם מפני שהם נולד}}''' - ר&quot;ל נולד בהם מום. אבל '''{{צ|מסיקין בכלים שלמים}}''' כאמור בנשמות טהורות קדושות מסיקין אור המזבח העליון. '''{{צ|או בכלים שנשברו מבעוד יום}}''' לפי שמאחר שנמצא באדם יראת חטא, אע&quot;פ שנשבר וחטא באחד מאיבריו והיה מבעוד יום -- פשיטא שיעשה בה תשובה; כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה שבודאי עשה תשובה}}. וכדאיתא בזוהר פרשת פנחס דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון וכו' מאן דאית ביה עובדא  טבא או דאיהו מארי דחושבנא הא אוקמוה דבכל ליליא וליליא עד לא ישכב ועד לא נאים בעי בר נש למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו ויבעי עלייהו רחמי וכו' בגין דאיהי שעתא דמותא ואלין אקרון מאריהון דחושבנא}}, עכ&quot;ל.  ולכן אמר {{צ|מסיקין בכלים שלמים וכו'}}.


'''{{צ|שקדים ואגוזים שאכלם מערב יום טוב וכו'}}''' - הנה יהיה הרמז בזה לשני מיני בני אדם. האחד שוקד על למודו והאחד הוא נמשל לאגוז. חז&quot;ל אמרו {{צ|אל גנת אגוז ירדתי - מה אגוז זה מתלכלך ונשבר ואין נמאס מה שבתוכו כך תלמידי חכמים אע&quot;פ שסרח אין תורתו נמאסת}}. ולכן בא הדין בגשמי: '''{{צ|אם אכלם מערב יום טוב - מסיקים בקליפיהן}}''' לפי כי כן נמי השני סוגים הללו, מאחר שהיה להם זמן מערב יום טוב שלהם - בלי ספק שהיה להם לתקן מעשיהם. ולכן אותה הקליפה שלו נתקנה '''{{צ|ומסיקים בהם ביום טוב}}''' במזבח העליון כאמור. 

'''{{צ|ואם אכלם ביום טוב}}''' - כי התבוננו בעון בו ביום, '''{{צ|אין מסיקין בקליפיהן}}''' לפי שלא היה להם פנאי לתקן אותה הקליפה שלהם - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|בכל לבבך - בשני יצריך}}. ולפעמים נתקן, פעמים לא. ואין מסיקין בו כנזכר.

===פירוש נוסף על סעיפי הסימן===
'''עוד זה מדבר''' לצד עילאה ימלל בענין הג' מוקצים הנ&quot;ל: '''מוקצה מחמת איסור, מוקצה מחמת חסרון כיס, מוקצה מחמת מיאוס'''. וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות העומדים לבנין}}''' - כי הנה איתא בתיקונים כמה מיני אילנות הם, משונים זה מזה מעץ הדעת טוב ורע כאשר יבא הביאור לקמן. ולכן עצים הללו - הלא הם עצים יבשים על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|משל למלך שנטע פרדס ונטע בו אילני מאכל ואילני סרק. א&quot;ר עבדיו מה הנאה יש לך מאילני סרק הללו? אמר להם אלולי אלו מהיכן אני בונה בימוסיאות ומרחצאות}}. כך כשם שקילוסו של הקב&quot;ה עולה מגן עדן מן הצדיקים - כך הוא עולה מגיהנם מן הרשעים שנאמר {{צ|עוברי בעמק הבכא}} - אלו בני אדם שעוברים על רצונו של מקום שבוכים עד שנעשה כמעין. {{צ|גם ברכות יעטה מורה}} - שהם מצדיקים עליהם את הדין ואומרים יפה דנת, יפה חייבת לרשעים וכו'. (מאמר).

והנה לא נעלם ממך כי כל מקום שחז&quot;ל מביאים משל הוא לומר דבר חדש ככתוב אצלי. ועתה מבלתי משל זה הענין מובן, אמנם דבר גדול אמרו במתק דבריהם, והוא כי פרדס זה היינו אותה עולימתא שפירתא הנזכר בזוהר פרשת משפטים הנמצא בה כללות אותיות '''פרדס''' שהם פשט רמז דרשה סוד, כדאיתא דף צ&quot;ו וז&quot;ל: {{צ|עולימתא דאיהי שפירא בחיזו וכו' ואיהי טמירא בטמירי גו היכלא דילה וכו' תא חזי אורחא דאורייתא כך הוא: בקדמיתא כד שריאת לאתגלייא לגבי בר נש וכו'. אמרו לההוא פתי דיקרב הכא ואשתי בהדיה. הדא הוא דכתיב מי פתי יסור הנה וכו'. שריאת למללא עמיה מבתר פרוכתא עד דיסתכל זעיר זעיר ודא הוא דרשה. לבתר משתעי עימיה מבתר שושיפא דקיק מלין דחידה ודא איהו הגדה. לבתר דאיהו רגיל לגבה אתגליאת לגביה אנפין באנפין ומלילת בהדיה כל רזין סתימין דילה וכו' כדין איהו בר נש שלים בעל תורה ודאי וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כי כינוי לכנסת ישראל. והנה חז&quot;ל הגידו כי בפרדס זה נטע הקב&quot;ה (הוא המאציל יתברך) אילני מאכל ואילני סרק לפי כי היא המדה אשר נשרשים בה כל העולמות הנבראים והנוצרים ונעשים כדאיתא בזוהר פרשת תצוה דף קפ&quot;ד {{ממ זהר|ב|קפד|א}} שנק' {{צ|אבן טבא}} לפי שהיא מקבלת כל הגוונים. ואיתא בתיקונים דף ס&quot;ג {{צ|שכינתא {{להשלים}}</text>
      <sha1>lem2ei7hpvnv6u9iyekxm2f11ocmggs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419666</id>
      <parentid>1419665</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T21:42:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* טור ברקת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38974" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תק|תקא|תקב}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תקא|}}  

;סימן תק&quot;א - עצים האסורים והמותרים ביום טוב - ובו ז' סעיפים

;* אין מבקעין עצים מן הקורות שעומדים לבנין. ולא מקורה שנשברה ביום טוב אפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב וקרובה להישבר. אבל אם נשברה מערב יום טוב, אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע, מבקעים ממנה חתיכות גדולות. ולא יבקע לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ ובצד הקצר שלו. אבל לא בצד הרחב. ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו. ולא התיר אלא בסכין.

;* עצים גדולים קצת וראוים להסקה בלי ביקוע - לא יבקעם כלל. ואפילו לשוברם ביד - יש מי שאוסר. ואין מביאין עצים מן השדה אפילו היו מכונסים שם בערב. אבל מגבב הוא בשדה מלפניו ומדליק שם. ומביאין מן המכונסין שברשות היחיד ואפילו היתה מוקפת שלא לשם דירה. ובלבד שיהיה בה מסגרת ותהיה בתוך תחום שבת. ואם חסר אחת מכל אלו - הרי הן מוקצה.

;* עלי קנים ועלי גפנים אף על פי שהם מכונסים בקרפף - כיון שהרוח מפזרת אותם - הרי הם כמפוזרים ואסורים. ואם הניח עליהם כלי כבר מערב יום טוב - הרי אלו מוכנים.

;* עצים שנשרו מן האילן ביום טוב - אין מסיקין בהם.

;* כלים שנשברו ביום טוב - אין מסיקין בהם מפני שהם נולד.

;* אבל מסיקין בכלים שלמים או בכלים שנשברו מבעוד יום.

;* שקדים ואגוזים שאכלם מערב יום טוב - מסיקין בקליפהן ביום טוב. ואם אכלם ביום טוב - אין מסיקים בקליפיהם.

==טור ברקת==
===פירוש ראשון על הסימן===
הנה ענין המוקצה ביום טוב יהיה ענין הרמז שלו אלו בני האדם אשר מפני מעשיהם אשר לא טובים הוקצו מאתמול, כלומר מעודם בעולם הזה, כי לא יהיה להם חלק באותה מיתה של הצדיקים (הנקרא להם 'יום טוב' כגון בהילולא דס'(?)). 

ולכן הוא היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות}}''' - הם אותם בני האדם דאתקשו לעצים יבשים לפי כי האדם נקרא 'עץ' שנאמר {{צ|כי האדם עץ השדה}}. אמנם ימצא בזה שלשה מינים. אחד הוא הנקרא 'עץ מאכל' - זה תלמיד חכם. והאחד נקרא 'עץ שאין בו מאכל' - זה עם הארץ כמו שאמרו חז&quot;ל. אמנם יש עץ גרוע מכולם שאין בו ענין לחלוחית של מצוה - הוא הנקרא 'עץ יבש'.

ואמנם הקורה העומדת לבנין הוא יהיה דוגמא לאדם המעמיד שהוא כמו קורה שהיא מעמדת הבית שלא יפול. כך אדם זה נקרא קורה העומד לבנין של העולם. כן שנינו: {{צ|על ג' דברים העולם עומד על התורה}}. והנה אמר אין מבקעין עצים ממנה להסקה ביום טוב. וכן הדוגמא באדם זה. אין מאבדים חלקים שלו ביום טוב, דהיינו יום המות כאמור. דאף על גב כי הוא מתחייב ליענש על שלא נתעסק בתורה ובמצוה, רק שהיה מעמיד בכדי בעצה טובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|מעצי הלבנון}} - לשון עצה. וכן נמי אדם זה מה שמעמיד הוא על ידי עצה טובה. {{צ|אין מבקעים}} עצים שלו שהם האיברים. דמאחר שהם עומדים לבנין העולם כאמור.

'''{{צ|ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב}}''' - דהיינו שכבר החזיק הבנין כל ימי היותו רק לעת פטירתו הוא יום טוב שלו כאמור קודם מעט אז מתרפא במלאכתו - גם זה אין מבקעין עצים ממנו שהם האיברים כאמור. '''{{צ|ואפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב}}''' - כאמור שהיה מתרפא במלאכתו, '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' ולהניח מלאכת שמים לגמרי. עם כל זה מאחר שהיה מעמיד - מועיל לו באותה שעה.

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' והניח מלאכתו, '''{{צ|אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע}}''' - סוד הענין הוא מה שאמרו חז&quot;ל מהו ענין חיבוט הקבר לאחר שקוברים המת באים שלשה מלאכי השרת ושרביטי אש בידם, והאחד מהם מעמיק הקבר ומעמיד המת על רגליו, ואחר מכה אותו ומפרק איבריו אחד אחד, וחוזר ועושה לו כך וכו'. ולכן יאמר נא: {{צ|אם אי איפשר להסיקה בלא ביקוע}}, ר&quot;ל כי אדם זה אי איפשר להכניסו לגהינם להסקה לתקן אותו בלי {{צ|בקוע}}, היינו דין מה שמבקעין איבריו אחד אחד בשרביטי אש. '''{{צ|מבקעים ממנה חתיכות גדולות}}''' - אותם האיברים הגדולים. ולא כל האיברים. 

וגם '''{{צ|לא יבקע}}''' כי לא יעשה דין זה באדם זה '''{{צ|לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה}}''', והם מינים מן המענישים כאשר יתבאר לקמן. '''{{צ|אלא בקופיץ ולא בצד הרחב}}'''. '''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו}}''' דין זה. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' שהוא מצד מלאך המות עצמו ששוחט בסכין.

'''וכל זה בא יבא מכוון כנגד בחינת מוקצה מחמת חסרון כיס הנזכר.''' 


'''וכאשר נאמר כי מדבר בענין מוקצה מחמת מיאוס''', כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות וכו'}}''' - ר&quot;ל כי הנה ענין כינוי עץ זה היינו על דרך {{צ|אומרים לעץ אבי אתה}} {{צ|ונערים בעץ כשלו}}. וענין הקורה בעומדת לבנין הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|עיר קטנה - זה הגוף וכו', ובא אליה מלך גדול - זה היצר, ובנה עליה מצודים מן העונות}}. ולכן לפי שהוא עון גדול הנמצא באדם זה בענין מה שאמר {{צ|טול קורה מבין עיניך}} - לכך עומדת לבנין של היצר שהוא בונה בה מצודים גדולים.

'''{{צ|ולא מקורה שנשברה מערב יום טוב}}''' ולא יכול היצר לבנות בה מצודים מפני שנשברה על ידי מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}. '''{{צ|אפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב}}''' - מפני כי לא שנה בה. ולכן '''{{צ|קרובה להשבר}}''' מעצמה. מכל אלו אין מבקעין עצים מהם ביום טוב שלו - ר&quot;ל כי הנה חכמים ז&quot;ל אמרו כמה זמן נחלקו בית שמאי ובית הלל  וכו' {{צ|נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. אמנם זה יהיה בעוד האדם בעולם הזה וגם עד זקנה ושיבה. אבל {{צ|ביום טוב}}, שהוא בשעה שהגיע להפטר מן העולם -  לא כן הוא.  דמאחר שלא נשאר לו זמן - מה מועיל לו ענין פשפוש זה לענין הביקוע שהוא רוצה להפקיע העונות על ידי חבילות של מצוות. ולא נשאר לו זמן.

אבל אם נשברה קורה זו (העבירה הגדולה שהוא {{צ|טול קורה מבין עיניך}}) על ידי מצוה  שעשה שמקביל אליה - '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה בלי ביקוע}}''' - כך אמרו חז&quot;ל כשאדם הולך לבית עולמו מוציאין עליו כמה עונות וכמה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אמר הקב&quot;ה לא כן אלא מענישין אותו כנגד העונות ואחר כך משלמין(?) לו מעשה המצות שנאמר {{צ|כי אתה תשלם לאיש כמעשהו}}.  ולכן יאמר נא: {{צ|אם אי אפשר להסיקה}} בגיהנם {{צ|בלי ביקוע}} דהיינו למעט אותה על ידי מעשה הטוב, '''{{צ|מבקעין ממנה חתיכות גדולות}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל ד' חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש ותשובה עם כל אחת ואחת. 

והנה חתיכות גדולות הם דוגמא למי שעובר על כריתות שבתורה ומיתות בית דין לפי כי השאר יום הכפורים מכפר על הקלות, אף למי שאין שבים, שנאמר {{צ|כי ביום הזה יכפר עליכם וכו'}}. אמנם {{צ|חתיכות גדולות}} - הם הכריתות, שנחתך ונכרת מן העולם הזה. וגם לעתיד.

'''{{צ|ולא יבקע לא בקורדום ולא במגירה ולא במגל אלא בקופיץ}}'''. וזה הוא רמז לד' מיתות בית דין. והענין כי הנה שנינו מי שנתחייב שני מיתות בית דין נידון בחמורה. אמנם מאחר שעברו על זה כמה יומי הכפורים - ראוי להקל עליו לידון בקופיץ - הוא מיתת הרג - כמו ששנינו {{צ|ר' יהודה בקופיץ}}. אמנם '''{{צ|בצד הקצר}}''' ולא בצד הרחב - להקל עליו.

'''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו}}''' העונש של אדם זה. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' - הוא חרבו של מלאך המות לפי שחז&quot;ל אמרו {{צ|אף על פי שארבע מיתות בין דין בטלו  - דין ארבע מיתות לא בטלו}}. ולכן יאמר כי בכל אחת מאלו {{צ|קורדום או מגל וכו'}} שמורה שהוא מדה כנגד מדה - לא יהיה נידון רק בסכין הידועה של מלאך המות. אמנם אם יהיה הסכין פגום וכיוצא מן הדברים הרעים הנמצא בשחיטה - זו לא פורש מה יעשה לו.


'''עוד זה מדבר במוקצה השלישי - הוא ענין המוקצה מחמת איסור.''' והם עניינים טובים שאין רשות לעשותם ביום טוב. והנה כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות העומדות לבנין}}''' - והוא בשני פנים. אם לענין התורה ומה גם לענין המצוה. כי הנה אמרו חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|בוקע עצים יסכן בם - זה בעלי תלמוד}}. ולכן יאמר כי {{צ|אין מבקעין עצים}} בענין עיון ללמוד, מענין קורה גדולה העומדת לבנין - הוא הדין שהוא בניין העולם כמו ששנינו {{צ|על שלשה דברים העולם קיים על הדין}}. ולכן אף על גב  אשר חז&quot;ל  אמרו {{צ|לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה}} -- עם כל זה לא לענין עיון, כאשר מבואר בהלכות שבת. שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך}} וכאשר מתבאר בהלכות סוכה.

'''{{צ|ולא מקורה שנשברה ביום טוב}}''' - כלומר שכבר נודע הדין ונתברר, '''{{צ|אפילו אם היתה  רעועה}}''' הלכה זו, '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' ביום טוב לפי שהוא טורח ביום טוב ואינו מקיים {{צ|שמחת בחגך}} כנזכר. 

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' הלכה זו, והבינו אותה. '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה בלא ביקוע}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מה עצים הללו הקטן מדליק את הגדול כך תלמידי חכמים הקטן הוא מחדד את הגדול}}. ולכן אם אי אפשר להסיק ולהדליק להוציא לאור דין זה מאותה הלכה בלי {{צ|ביקוע}} - לעיין עדיין בהלכה זו להוציא הדין, מבקעים ממנה מאותה הלכה מעיינים כמו שאמר הכתוב {{צ|ויבקעו ג' הגבורים וכו'}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הלכה אצטריך להם}} - כך '''{{צ|מבקעים ממנה חתיכות גדולות}}'''. 

אבל אין לדקדק בזה בעיון ביותר. '''{{צ|ואין מבקעים לא בקורדום}}''' על דרך מה ששנינו {{צ|ולא בקורדום לחפור בהם}} להרויח ביום טוב. '''{{צ|ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ}}''' - כלומר מקפץ ועולה.

'''{{צ|ובצד הקצר שלו ולא בצד הרחב}}''' - על דרך ששנינו {{צ|מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להרחיב בתורה}} שנאמר {{צ|ברחובות תתן קולה}}.

'''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ}}''', דהיינו לקצר, '''{{צ|לפי שאין אנו בקיאין מהו שיעור זה. ולא התיר אלא בסכין}}''' - בהלכה פסוקה כענין דאמרינן בעלמא {{צ|פסיק ליה כסכינא חריפא}} ותו לא.


'''ולענין מעשה המדות''' כך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעים עצים מן הקורות וכו'}}''' - הוא אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|מי מעיד באדם? קורות ביתו שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר}}. וכבר נתבאר בזוהר {{צ|מאי קורות ביתו? אלין גרמין שהגוף בנוי עליהם}}  על דרך {{צ|המקרה במים עליותיו}}, עיין שם. 

והנה חז&quot;ל אמרו אצל {{צ|אורח חיים פן תפלס}} שלא תהא יושב ומשקל במצותיה של תורה ואומר זו גדולה אעשה אותה וזו קטנה אניח אותה. וכן הוא אומר: '''{{צ|אין מבקעין עצים}}''', הם המצות, אשר הם מיוסדים כמספר האיברים, ולהעריך אותם. '''{{צ|מן הקורות}}''' - הם מצות גדולות העומדים לבנין, הוא בנין העולם. ר&quot;ל כי הנה שנינו {{צ|אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא}}. שלא יאמר &quot;אעשה אלו הגדולות ואני הקטנות&quot;. 

'''{{צ|ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|כתיב אורח חיים פן תפלס, וכתיב פלס מעגל רגלך. לא קשיא - כאן במצוה שאפשר לעשות על ידי אחרים, כאן במצוה שאי איפשר לעשותה על ידי אחרים}}. היינו {{צ|הקורה שנשברה ביום טוב '''אפילו אם היתה רעועה'''}} מצוה זו, ורפויה. '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' - אין רשות ביד האדם להיות מפלס בה ולהבדל ממנו עד שיגיע לידו מצוה אחרת כנודע.

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' והיתה רופפת, '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה}}''' כדאיתא בזוהר פרשת צו דף כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} על ידי אש של תורה ותפילה, ולעשות אותה בלי ביקוע, ולא יניח אותה לעשות על ידי אחרים לגמרי, אלא  '''{{צ|מבקע ממנה חתיכות גדולות}}''' - מה שהוא יותר קשה לעשות. 

'''{{צ|ולא יבקע בקורדום}}''' - להנאת עצמו לאכול מפירותיה בעולם הזה. '''{{צ|ולא במגל}}''' - לקצור מה שזרע מן הצדקה. '''{{צ|ולא במגירה}}''' להמלט מן העון. '''{{צ|אלא בקופיץ}}''' - להרוג היצר ולהתגבר עליו על ידי מעשה המצוה כנ&quot;ל. כי מעשה המצוה דוחה מעל האדם כח הטומאה, והיינו ‏‏{{צ|בקופיץ}} כמה דאת אמר {{צ|ועולתה קפצה פיה}}. 

וזה יהיה '''{{צ|מצד הקצר}}''' - על דברים קטנים. '''{{צ|אבל מצד הרחב}}''' - שהיצר מקטרג בעבור דברים שהאדם מרחיב בהם יותר על צורכו, וזה לא יכול לו. '''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ}}''' - כי לא יכול בשום ענין מאלו לעשות המצוה על מנת כן '''{{צ|לפי שאין אנו בקיאין בזה}}''' באיזה אופן נעשה המצוה לדחות רוח מסאבא מעל האדם. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' לחתוך אותו סתם וה' יגמור בעדו.


'''{{צ|עצים גדולים קצת וכו'}}''' - הנה נתבאר כי העיון מכונה לבוקע עצים כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|בוקע עצים יסכן בם}}. ולכן יאמר נא כי אותם שהם בעלי תלמוד ונקראים על שם מלאכתן '''{{צ|עצים גדולים קצת}}''', והם '''{{צ|ראוים להסקה}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מה עץ זה הקטן מדליק לגדול כך ת&quot;ח קטן מחדד לגדול}}, והללו עדיין הם ראוים {{צ|להסקה}} - לחדד. '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - כי אין יורדים לעומקה של הלכה בלתי עיון. '''{{צ|לא יבקעם כלל}}''' ולא יהיה יושב ומעיין כי ימנע משמחת יום טוב.

'''{{צ|ואיפלו לשברם ביד}}''' - שהוא דוגמא לפלפול על פה על דרך מה שאמר רבי ע&quot;ה {{צ|יגעתי בתורה בעשר אצבעותי}} - '''{{צ|יש מי שאוסר}}''' כדי שלא ימנע משמחת יום  טוב כאמור. וזה יהיה מוקצה מחמת איסור.


'''עוד ירצה שני לו במוקצה מחמת חסרון כיס''', וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|עצים גדולים קצת וכו'}}''' - הם בני אדם היבשים מן התורה ומן המצוה, אמנם הם '''{{צ|ראוים להסקה}}''' כדאיתא בזוהר פרשת צו כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|אש אוכלת לחים ויבשים וכו' לחים - כל קרבניא דהוו קרבין בצלותא על מצות עשה ויבשין כל קרבנין דהוו קרבין בצלותא על מצות לא תעשה}}. ולכן יאמר כי בני אדם הללו הם {{צ|ראוים להסקה}} בענין התפילה, '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - ר&quot;ל דאילו היה אדם אחד מאלו בעל גאוה - צריך להשפיל גאותו ולהיות לב נשבר ונדכה כדי שתתקבל תפלתו. אמנם ואלו - לא מפני כך ההעדר שלהם - אלא מפני כי לא נמצא בהם מצות. אמנם {{צ|ראוים הם להסקה}} כי אותה אש של שכינה שאוכלת לחים ויבשים תאכל אותם {{צ|בלא ביקוע}} ושבר הלב.  לכן אלו אסור להם להשבר - לא יבקעם כלל.

'''{{צ|ואפילו לשברם ביד}}''' - דהיינו לפי שעה כדרך המתוודים ומכים בידם על חזה שלהם כדי להכניע עצמן. '''{{צ|יש מי שאוסר בזה}}''' מפני שהוא יום טוב ונאמר {{צ|ושמחת בחגך}}.


'''וכאשר יהיה הרמז בדין זה בענין מוקצה מחמת מיאוס''', היינו מפני העון, וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|עצים גדולים קצת}}''' - הם בני אדם אשר הם {{צ|בחורים בעץ כשלו}} בעון שהיה גדול '''{{צ|וראוים להסקה}}''' בגיהנם לברר וללבן אותו '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - היינו ענין הגלגול. וסוד הענין כי הגלגול נקרא {{צ|ביקוע}} מפני כי אין מתגלגל האדם בפעם אחד בכל פרטיו אלא פעם מתגלגל בחינת הנפש ופעם בחינת הרוח ופעם בחינת הנשמה; כפי השגחתו יתברך. ולכן אסור - '''{{צ|לא יבקעם כלל}}''' מאחר דאיפשר לו התיקון על ידי הסקה של {{צ|אש תבערם}} דגהינם. 

'''{{צ|ואפילו לשברם ביד יש מי שאוסר}}''' - דהיינו בסוד העיבור שהוא בידי אדם, כי על ידי מצוה מתעבר בו - לא יתכן להשתלם החוטא באופן זה עד כי יכנס בגהינם ויהיה נידון שם על מעשיו. אחר כך יהיה נתקן על ידי עיבור כנזכר.


'''{{צ|אין מביאין עצים מן השדה וכו'}}''' - הנה עצים הללו הם בני האדם הנזכר בכל אחד משלשה מיני מוקצה הנאמרים. וכן היא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מביאים עצים המכונסים בשדה}}'''. והענין הוא סובב על שני אופני קדש מדברי חז&quot;ל. ראשונה אשר חכמים הגידו למלך שהיה לו פרדס נאה ונתנו לבנו. כל זמן שהוא עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה - עוקרה ונותנה בתוך הפרדס וכו' (מאמר). ובלי ספק כי שטחיות הדברים - הפרדס זה {{צ|חקל תפוחין}}, זה גן עדן, שנתנו לישראל מזמן אדם הראשון שנאמר {{צ|ויטע ה' גן בעדן וישם שם את האדם}} - מלת {{צ|את}} לרבות כל הנשמות של ישראל. וכאשר ישראל הם עושים רצונו - אז רואה הקב&quot;ה איזה חסיד שבאומות ונוטע אותו ביניהם לזבוח לגן עדן. וההפך כשאין ישראל עושים רצונו של מקום - רואה איזה נטיעה יפה הוא עוקר אותה וכו'. 

והיינו מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים דף צ&quot;ה {{ממ זהר|ב|צה|א}} וזה לשונו: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשבא אית טיקלא חדא בהאי סטרא ואית טיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק, ובהאי סטרא מאזני מרמה וכו'. הכא אית רזא איך מתעשקין נשמתין. אלא האי עלמא אתנהג כלא באילנא דדעת טוב ורע וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא  דטוב - טיקלא קיימא ואכרע לסטרא דטוב. וכד אתנהגן בסטרא דרע - אכרע לההוא סטרא. וכל נשמתין דהוי בההיא שעתא בטיקלא הוא  עשיק לון ונטיל לון. אבל &quot;לרע לו&quot; - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושיצאן לון. וסימנא לדא ארונא דאתעשק גו פלשתים ושליטו ביה לרע לון וכו'}}.

והנה על עיקרים אלו הוא היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מביאין עצים מן השדה}}''' - בשני מיני עצים מדבר. האחד הם בני האדם העשוקים שנתעשקו באותה טיקלא, ולא העצים שהם מן האומות שהם באים ונעקרים מאותה שדה חיצונית, ארצה שעיר שדה אדום, מאותם נשמות שהם {{צ|מוקצים מחמת איסור}} שנעשה בתחתונים. וחסידי אומות העולם שהם {{צ|מוקצה מחמת חסרון כיס}} - שעדיין אין בהם תורה ומצוה. ועוד {{צ|מוקצה מחמת מיאוס}} - היינו אותם עצים שנכשלו בעבירה (כנ&quot;ל {{צ|אומרים לעץ אבי אתה ונערים בעץ כשלו}}) או איפכא, אין מביאין אותם '''{{צ|מן השדה}}''' הנזכר, היינו הידוע של הקליפה.  '''{{צ|אפילו היו מכונסים שם מבערב}}''' כאמור, לפי שהם מוקצים. 

'''{{צ|אבל מגבב הוא בשדה מלפניו ומדליק}}''' לפי כי זה מורה על אותם העשוקים הקטנים כי אין אלו בכלל הנזכר. והיינו {{צ|מלפניו}} - כלומר כי אין אלו נכנסים בתוך הקליפה רק כי הם נעשקים בלבד, והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף צ&quot;ו {{ממ זהר|ב|צו|א}} וזה לשונו: {{צ|ואיהי פקידת לההוא ינוקא וחדאת ביה וחייכת ביה ותאיבת לההוא בשר עד דלבתר נטיל קוב&quot;ה נשמתיה והיא לגופא וכו'}}. 

וכן איתא בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ז {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|וכולהו אזלין ללילי קדמיתא וכו' וחמת רביי בני נשא ואתדבקת בהו לקטלא להו ולאסתאבא ברוחייהו דרביי בני נשא והיא אזלת בההוא רוחא ואזדמנן תמן ג' רוחין קדישין וטאסין קמה ונטלין ההוא רוחא מינה ומניחין ליה קמיה קוב&quot;ה}}. 

ולכן על סוג עשוקים אלו אמר '''{{צ|מגבב מלפניו}}''' מפני כי הם בקדושה, שדה תפוחים. ומפני טענה אחרת לפי שהם הנאמר בהם {{צ|יבא כל בשר להשתחוות לפני}}, ואלו הם העשוקים בעון אבותם כדאיתא פרשת משפטים דף קי&quot;ג {{ממ זהר|ב|קיג|א}}, עיין שם, אין להאריך. 

ועל כל מינים הללו הוא אומר: '''{{צ|אבל מגבב הוא בשדה ומדליק שם}}''' לפי כי אלו הרוחו הם מעוררים האהבה למעלה בסוד 'אור חוזר'. ומדליק נר של דוד שנאמר {{צ|ערכתי נר למשיחי}}. '''{{צ|ומביאן מן המכונסים שברשות היחיד}}''' - ר&quot;ל כי רשות הרבים נודע הוא שהוא בסוד סטרא אחרא כדאיתא בתיקונים שלכן נאמר בעשו שש(?) נפשות. אמנם רשות היחיד הוא בקדושה שלכן נאמר ביעקב 'נפש אחת'.  ולכן יאמר {{צ|ומביאין מן המכונסין שברשות היחיד}} שבקדושה כמו שאמרו חז&quot;ל כינוסו וכינוס בניו הצילוהו מיד עשו, ר&quot;ל לפי שהם מתכנסים באחדות הבורא הם ניצולים מן הקליפה. ולכן מאלו הנפשות מביאין ביום טוב. בין מן החיים האנושיים שהם מעוררים הייחוד על ידי מעשיהם, בין מן המתים נמי -- הכל מועילים בסוד אור חוזר למעלה. 

'''{{צ|ואפילו היתה מוקפת}}''' שדה זו '''{{צ|שלא לשם דירה}}''' שהוא סימן לבחינת הקדושה שהוא מוקף שלא יכנס מי שאינו ראוי לשם. '''{{צ|ובלבד שיהיה בו מסגרת ותהיה בתוך תחום שבת}}''' - כי בכל זה הוא מורה כי שדה זו דוגמא לגן עדן שיש לה חומות כדאיתא בזוהר, ויש לה מסגרת בפתח והזר הקרב יומת. והיא בתוך תחום שבת של הקדושה עליונה מכוונת כנגדה כדאיתא פרשת ויקהל באותו עמוד, אשר שם הנקרא {{צ|מכון הר ציון}}. 

ולכן אם חסר אחת מכל אלו התנאים - הרי הן מוקצה ואין מביאין אותם כדבר כאמור.


'''{{צ|עלי קנים עלי גפנים וכו'}}''' -  הנה אלו הם רמז למין אחר מבני האדם, גם מן הנשמות שהם עמי הארץ כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלחו מתם יבעון אתכלייא על טלייא דאלמלא עלייא לא יתקיימון אתכלייא}}. אמנם הללו אינם מסוג אותם עמי הארץ שהם מחזיקים ביד עמלי התורה כיון '''{{צ|שהרוח מפזרתן}}'''. אמנם נמצא בהם נמי שהם '''{{צ|מכונסים}}''' דהיינו שנמצאים בבתי כנסיות ובתי מדרשות אשר שם מתכנסים ישראל להתפלל. '''{{צ|אף על פי שהם מכונסים בקרפף}}''' ({{קיצור|ב&quot;ה|בית הכנסת}}) '''{{צ|כיון שהרוח מפזרת אותם}}''', ואין להם עמידה  מן היקום אשר ברגליהם כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|מי מעמיד את האדם? ממונו על ידי הצדקה}}, ומחזיק ביד לומדי התורה  יוצאי ירק יעקב יושב אהלים.

או שהרוח של שטות מפזרת אותם כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. לכן '''{{צ|הרי הם כמפוזרין ואסורין}}''' מאחר שאין בהם מעשה - כיצה יעשה בהם אוכל נפש ביום טוב?

'''{{צ|ואם הניח עליהם כלי כבד מערב יום טוב - הרי אלו מוכנים}}''' - כי כלי זה הוא בחינת הדעת כמו שאומרים חז&quot;ל {{צ|משל לאדם שיש לו אבנים טובות ומרגליות ואין לו כלי לתת אותם לתוכו. מה מועיל לו? שנאמר יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת}} (מאמר). שהרצון על יראת חטא כנזכר במקומו. דאף על גב שנמצא באדם תורה ומצות ואינו ירא - למחר(?) מאבד הכל. {{צ|מתלא אמר: דעת חסרת - מה קנית?}}. והיינו מה שאמר {{צ|וכשאתה מתפלל דע לפני מי אתה עומד}}. וכן הוא אומר {{צ|דע את אלהי אביך}} תחילה {{צ|ועבדהו}} אחר כך. 

ולכן אדם זה, '''{{צ|אם הניח עליהם כלי מערב יום טוב}}''' על כל אלה הדברים שהיו בו נכנס בו ענין יראת חטא, היינו כלי כבד על ראשו כמו ששנינו {{צ|דע מה למעלה ממך}} - '''{{צ|הרי אלו מוכנים}}''' ומועילים ביום טוב לענין צורך אוכל נפש כאמור.


'''{{צ|עצים שנשרו מן האילן ביום טוב - אין מסיקין בהם}}'''. הנה עצים הללו הרמז בהם הוא לכל אותם השלשה מיני מוקצה הנאמרים למעלה, ואין להאריך בהם. אמנם על כולם הוא אומר '''{{צ|שנשרו מן האילן}}''' הידוע, עץ החיים. כל אחד מפני הסיבה הידועה לו. '''{{צ|אין מסיקין בהם}}''' שהם מוקצה. 


'''{{צ|כלים שנשברו ביום טוב וכו'}}''' - כבר נתבאר כי ענין כלי החשוב הוא יראת חטא שהוא כלי מוכן אל הדעת, דהיינו מה שנתחדש כמשל {{צ|דעת חסרת מה קנית?}}, שהנה ענין קניית התורה ומעשה המצוה - הכל הוא על ידי הדעת. כי אם אינו יודע ערך התורה והמצוה ומה מועילים, והשלימות אשר יקנה האדם בהם בעשות אותם - לא ירדוף אחריהם. ושנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. הרי קניין הכל הוא על ידי הדעת. והכלי המחזיק כל הדברים האלו שלא יתפזרו ולא יאבדו ממנו הוא יראת חטא. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|כלים שנשברו}}''' - היינו כלי של יראת חטא שנשבר, ועל ידי כן נשברים הכלים - הם האיברים שלו על ידי איזה עון. '''{{צ|אין מסיקין בהם מפני שהם נולד}}''' וכמו שהכלים אלו הגשמיים אין מסיקין בהם מפני שהם נולד - כך הכלים של הנפש כאשר תצא מן הגוף (שהוא 'יום טוב' לצדיקים כנ&quot;ל) - אין מסיקין באותם נשמות שלהם אש העליון הרוחני כנזכר בזוהר פרשת צו {{צ|אש אוכלת לחין ויבשין כל קרבנין בצלותא וכו'}}. ואיתא פרשת פקודי {{צ|למה 'משכן משכן' שני פעמים? מלמד שהראה הקב&quot;ה למשה רבינו ע&quot;ה משכן למעלה ומזבח בנוי והמלאך מקריב עליו נשמותיהן של צדיקים}}.  

אמנם כלים הללו - '''{{צ|אין מסיקין בהם מפני שהם נולד}}''' - ר&quot;ל נולד בהם מום. אבל '''{{צ|מסיקין בכלים שלמים}}''' כאמור בנשמות טהורות קדושות מסיקין אור המזבח העליון. '''{{צ|או בכלים שנשברו מבעוד יום}}''' לפי שמאחר שנמצא באדם יראת חטא, אע&quot;פ שנשבר וחטא באחד מאיבריו והיה מבעוד יום -- פשיטא שיעשה בה תשובה; כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה שבודאי עשה תשובה}}. וכדאיתא בזוהר פרשת פנחס דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון וכו' מאן דאית ביה עובדא  טבא או דאיהו מארי דחושבנא הא אוקמוה דבכל ליליא וליליא עד לא ישכב ועד לא נאים בעי בר נש למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו ויבעי עלייהו רחמי וכו' בגין דאיהי שעתא דמותא ואלין אקרון מאריהון דחושבנא}}, עכ&quot;ל.  ולכן אמר {{צ|מסיקין בכלים שלמים וכו'}}.


'''{{צ|שקדים ואגוזים שאכלם מערב יום טוב וכו'}}''' - הנה יהיה הרמז בזה לשני מיני בני אדם. האחד שוקד על למודו והאחד הוא נמשל לאגוז. חז&quot;ל אמרו {{צ|אל גנת אגוז ירדתי - מה אגוז זה מתלכלך ונשבר ואין נמאס מה שבתוכו כך תלמידי חכמים אע&quot;פ שסרח אין תורתו נמאסת}}. ולכן בא הדין בגשמי: '''{{צ|אם אכלם מערב יום טוב - מסיקים בקליפיהן}}''' לפי כי כן נמי השני סוגים הללו, מאחר שהיה להם זמן מערב יום טוב שלהם - בלי ספק שהיה להם לתקן מעשיהם. ולכן אותה הקליפה שלו נתקנה '''{{צ|ומסיקים בהם ביום טוב}}''' במזבח העליון כאמור. 

'''{{צ|ואם אכלם ביום טוב}}''' - כי התבוננו בעון בו ביום, '''{{צ|אין מסיקין בקליפיהן}}''' לפי שלא היה להם פנאי לתקן אותה הקליפה שלהם - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|בכל לבבך - בשני יצריך}}. ולפעמים נתקן, פעמים לא. ואין מסיקין בו כנזכר.

===פירוש נוסף על סעיפי הסימן===
'''עוד זה מדבר''' לצד עילאה ימלל בענין הג' מוקצים הנ&quot;ל: '''מוקצה מחמת איסור, מוקצה מחמת חסרון כיס, מוקצה מחמת מיאוס'''. וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות העומדים לבנין}}''' - כי הנה איתא בתיקונים כמה מיני אילנות הם, משונים זה מזה מעץ הדעת טוב ורע כאשר יבא הביאור לקמן. ולכן עצים הללו - הלא הם עצים יבשים על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|משל למלך שנטע פרדס ונטע בו אילני מאכל ואילני סרק. א&quot;ר עבדיו מה הנאה יש לך מאילני סרק הללו? אמר להם אלולי אלו מהיכן אני בונה בימוסיאות ומרחצאות}}. כך כשם שקילוסו של הקב&quot;ה עולה מגן עדן מן הצדיקים - כך הוא עולה מגיהנם מן הרשעים שנאמר {{צ|עוברי בעמק הבכא}} - אלו בני אדם שעוברים על רצונו של מקום שבוכים עד שנעשה כמעין. {{צ|גם ברכות יעטה מורה}} - שהם מצדיקים עליהם את הדין ואומרים יפה דנת, יפה חייבת לרשעים וכו'. (מאמר).

והנה לא נעלם ממך כי כל מקום שחז&quot;ל מביאים משל הוא לומר דבר חדש ככתוב אצלי. ועתה מבלתי משל זה הענין מובן, אמנם דבר גדול אמרו במתק דבריהם, והוא כי פרדס זה היינו אותה עולימתא שפירתא הנזכר בזוהר פרשת משפטים הנמצא בה כללות אותיות '''פרדס''' שהם פשט רמז דרשה סוד, כדאיתא דף צ&quot;ו וז&quot;ל: {{צ|עולימתא דאיהי שפירא בחיזו וכו' ואיהי טמירא בטמירי גו היכלא דילה וכו' תא חזי אורחא דאורייתא כך הוא: בקדמיתא כד שריאת לאתגלייא לגבי בר נש וכו'. אמרו לההוא פתי דיקרב הכא ואשתי בהדיה. הדא הוא דכתיב מי פתי יסור הנה וכו'. שריאת למללא עמיה מבתר פרוכתא עד דיסתכל זעיר זעיר ודא הוא דרשה. לבתר משתעי עימיה מבתר שושיפא דקיק מלין דחידה ודא איהו הגדה. לבתר דאיהו רגיל לגבה אתגליאת לגביה אנפין באנפין ומלילת בהדיה כל רזין סתימין דילה וכו' כדין איהו בר נש שלים בעל תורה ודאי וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כי כינוי לכנסת ישראל. והנה חז&quot;ל הגידו כי בפרדס זה נטע הקב&quot;ה (הוא המאציל יתברך) אילני מאכל ואילני סרק לפי כי היא המדה אשר נשרשים בה כל העולמות הנבראים והנוצרים ונעשים כדאיתא בזוהר פרשת תצוה דף קפ&quot;ד {{ממ זהר|ב|קפד|א}} שנק' {{צ|אבן טבא}} לפי שהיא מקבלת כל הגוונים. ואיתא בתיקונים דף ס&quot;ג {{צ|שכינתא {{להשלים}}</text>
      <sha1>2y15vnhnlz6udy8djqnny4i5jxyx2t9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419715</id>
      <parentid>1419666</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T11:38:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פירוש נוסף על סעיפי הסימן */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38997" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תק|תקא|תקב}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תקא|}}  

;סימן תק&quot;א - עצים האסורים והמותרים ביום טוב - ובו ז' סעיפים

;* אין מבקעין עצים מן הקורות שעומדים לבנין. ולא מקורה שנשברה ביום טוב אפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב וקרובה להישבר. אבל אם נשברה מערב יום טוב, אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע, מבקעים ממנה חתיכות גדולות. ולא יבקע לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ ובצד הקצר שלו. אבל לא בצד הרחב. ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו. ולא התיר אלא בסכין.

;* עצים גדולים קצת וראוים להסקה בלי ביקוע - לא יבקעם כלל. ואפילו לשוברם ביד - יש מי שאוסר. ואין מביאין עצים מן השדה אפילו היו מכונסים שם בערב. אבל מגבב הוא בשדה מלפניו ומדליק שם. ומביאין מן המכונסין שברשות היחיד ואפילו היתה מוקפת שלא לשם דירה. ובלבד שיהיה בה מסגרת ותהיה בתוך תחום שבת. ואם חסר אחת מכל אלו - הרי הן מוקצה.

;* עלי קנים ועלי גפנים אף על פי שהם מכונסים בקרפף - כיון שהרוח מפזרת אותם - הרי הם כמפוזרים ואסורים. ואם הניח עליהם כלי כבר מערב יום טוב - הרי אלו מוכנים.

;* עצים שנשרו מן האילן ביום טוב - אין מסיקין בהם.

;* כלים שנשברו ביום טוב - אין מסיקין בהם מפני שהם נולד.

;* אבל מסיקין בכלים שלמים או בכלים שנשברו מבעוד יום.

;* שקדים ואגוזים שאכלם מערב יום טוב - מסיקין בקליפהן ביום טוב. ואם אכלם ביום טוב - אין מסיקים בקליפיהם.

==טור ברקת==
===פירוש ראשון על הסימן===
הנה ענין המוקצה ביום טוב יהיה ענין הרמז שלו אלו בני האדם אשר מפני מעשיהם אשר לא טובים הוקצו מאתמול, כלומר מעודם בעולם הזה, כי לא יהיה להם חלק באותה מיתה של הצדיקים (הנקרא להם 'יום טוב' כגון בהילולא דס'(?)). 

ולכן הוא היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות}}''' - הם אותם בני האדם דאתקשו לעצים יבשים לפי כי האדם נקרא 'עץ' שנאמר {{צ|כי האדם עץ השדה}}. אמנם ימצא בזה שלשה מינים. אחד הוא הנקרא 'עץ מאכל' - זה תלמיד חכם. והאחד נקרא 'עץ שאין בו מאכל' - זה עם הארץ כמו שאמרו חז&quot;ל. אמנם יש עץ גרוע מכולם שאין בו ענין לחלוחית של מצוה - הוא הנקרא 'עץ יבש'.

ואמנם הקורה העומדת לבנין הוא יהיה דוגמא לאדם המעמיד שהוא כמו קורה שהיא מעמדת הבית שלא יפול. כך אדם זה נקרא קורה העומד לבנין של העולם. כן שנינו: {{צ|על ג' דברים העולם עומד על התורה}}. והנה אמר אין מבקעין עצים ממנה להסקה ביום טוב. וכן הדוגמא באדם זה. אין מאבדים חלקים שלו ביום טוב, דהיינו יום המות כאמור. דאף על גב כי הוא מתחייב ליענש על שלא נתעסק בתורה ובמצוה, רק שהיה מעמיד בכדי בעצה טובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|מעצי הלבנון}} - לשון עצה. וכן נמי אדם זה מה שמעמיד הוא על ידי עצה טובה. {{צ|אין מבקעים}} עצים שלו שהם האיברים. דמאחר שהם עומדים לבנין העולם כאמור.

'''{{צ|ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב}}''' - דהיינו שכבר החזיק הבנין כל ימי היותו רק לעת פטירתו הוא יום טוב שלו כאמור קודם מעט אז מתרפא במלאכתו - גם זה אין מבקעין עצים ממנו שהם האיברים כאמור. '''{{צ|ואפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב}}''' - כאמור שהיה מתרפא במלאכתו, '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' ולהניח מלאכת שמים לגמרי. עם כל זה מאחר שהיה מעמיד - מועיל לו באותה שעה.

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' והניח מלאכתו, '''{{צ|אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע}}''' - סוד הענין הוא מה שאמרו חז&quot;ל מהו ענין חיבוט הקבר לאחר שקוברים המת באים שלשה מלאכי השרת ושרביטי אש בידם, והאחד מהם מעמיק הקבר ומעמיד המת על רגליו, ואחר מכה אותו ומפרק איבריו אחד אחד, וחוזר ועושה לו כך וכו'. ולכן יאמר נא: {{צ|אם אי איפשר להסיקה בלא ביקוע}}, ר&quot;ל כי אדם זה אי איפשר להכניסו לגהינם להסקה לתקן אותו בלי {{צ|בקוע}}, היינו דין מה שמבקעין איבריו אחד אחד בשרביטי אש. '''{{צ|מבקעים ממנה חתיכות גדולות}}''' - אותם האיברים הגדולים. ולא כל האיברים. 

וגם '''{{צ|לא יבקע}}''' כי לא יעשה דין זה באדם זה '''{{צ|לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה}}''', והם מינים מן המענישים כאשר יתבאר לקמן. '''{{צ|אלא בקופיץ ולא בצד הרחב}}'''. '''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו}}''' דין זה. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' שהוא מצד מלאך המות עצמו ששוחט בסכין.

'''וכל זה בא יבא מכוון כנגד בחינת מוקצה מחמת חסרון כיס הנזכר.''' 


'''וכאשר נאמר כי מדבר בענין מוקצה מחמת מיאוס''', כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות וכו'}}''' - ר&quot;ל כי הנה ענין כינוי עץ זה היינו על דרך {{צ|אומרים לעץ אבי אתה}} {{צ|ונערים בעץ כשלו}}. וענין הקורה בעומדת לבנין הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|עיר קטנה - זה הגוף וכו', ובא אליה מלך גדול - זה היצר, ובנה עליה מצודים מן העונות}}. ולכן לפי שהוא עון גדול הנמצא באדם זה בענין מה שאמר {{צ|טול קורה מבין עיניך}} - לכך עומדת לבנין של היצר שהוא בונה בה מצודים גדולים.

'''{{צ|ולא מקורה שנשברה מערב יום טוב}}''' ולא יכול היצר לבנות בה מצודים מפני שנשברה על ידי מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}. '''{{צ|אפילו אם היתה רעועה מערב יום טוב}}''' - מפני כי לא שנה בה. ולכן '''{{צ|קרובה להשבר}}''' מעצמה. מכל אלו אין מבקעין עצים מהם ביום טוב שלו - ר&quot;ל כי הנה חכמים ז&quot;ל אמרו כמה זמן נחלקו בית שמאי ובית הלל  וכו' {{צ|נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. אמנם זה יהיה בעוד האדם בעולם הזה וגם עד זקנה ושיבה. אבל {{צ|ביום טוב}}, שהוא בשעה שהגיע להפטר מן העולם -  לא כן הוא.  דמאחר שלא נשאר לו זמן - מה מועיל לו ענין פשפוש זה לענין הביקוע שהוא רוצה להפקיע העונות על ידי חבילות של מצוות. ולא נשאר לו זמן.

אבל אם נשברה קורה זו (העבירה הגדולה שהוא {{צ|טול קורה מבין עיניך}}) על ידי מצוה  שעשה שמקביל אליה - '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה בלי ביקוע}}''' - כך אמרו חז&quot;ל כשאדם הולך לבית עולמו מוציאין עליו כמה עונות וכמה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אמר הקב&quot;ה לא כן אלא מענישין אותו כנגד העונות ואחר כך משלמין(?) לו מעשה המצות שנאמר {{צ|כי אתה תשלם לאיש כמעשהו}}.  ולכן יאמר נא: {{צ|אם אי אפשר להסיקה}} בגיהנם {{צ|בלי ביקוע}} דהיינו למעט אותה על ידי מעשה הטוב, '''{{צ|מבקעין ממנה חתיכות גדולות}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל ד' חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש ותשובה עם כל אחת ואחת. 

והנה חתיכות גדולות הם דוגמא למי שעובר על כריתות שבתורה ומיתות בית דין לפי כי השאר יום הכפורים מכפר על הקלות, אף למי שאין שבים, שנאמר {{צ|כי ביום הזה יכפר עליכם וכו'}}. אמנם {{צ|חתיכות גדולות}} - הם הכריתות, שנחתך ונכרת מן העולם הזה. וגם לעתיד.

'''{{צ|ולא יבקע לא בקורדום ולא במגירה ולא במגל אלא בקופיץ}}'''. וזה הוא רמז לד' מיתות בית דין. והענין כי הנה שנינו מי שנתחייב שני מיתות בית דין נידון בחמורה. אמנם מאחר שעברו על זה כמה יומי הכפורים - ראוי להקל עליו לידון בקופיץ - הוא מיתת הרג - כמו ששנינו {{צ|ר' יהודה בקופיץ}}. אמנם '''{{צ|בצד הקצר}}''' ולא בצד הרחב - להקל עליו.

'''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו}}''' העונש של אדם זה. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' - הוא חרבו של מלאך המות לפי שחז&quot;ל אמרו {{צ|אף על פי שארבע מיתות בין דין בטלו  - דין ארבע מיתות לא בטלו}}. ולכן יאמר כי בכל אחת מאלו {{צ|קורדום או מגל וכו'}} שמורה שהוא מדה כנגד מדה - לא יהיה נידון רק בסכין הידועה של מלאך המות. אמנם אם יהיה הסכין פגום וכיוצא מן הדברים הרעים הנמצא בשחיטה - זו לא פורש מה יעשה לו.


'''עוד זה מדבר במוקצה השלישי - הוא ענין המוקצה מחמת איסור.''' והם עניינים טובים שאין רשות לעשותם ביום טוב. והנה כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות העומדות לבנין}}''' - והוא בשני פנים. אם לענין התורה ומה גם לענין המצוה. כי הנה אמרו חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|בוקע עצים יסכן בם - זה בעלי תלמוד}}. ולכן יאמר כי {{צ|אין מבקעין עצים}} בענין עיון ללמוד, מענין קורה גדולה העומדת לבנין - הוא הדין שהוא בניין העולם כמו ששנינו {{צ|על שלשה דברים העולם קיים על הדין}}. ולכן אף על גב  אשר חז&quot;ל  אמרו {{צ|לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה}} -- עם כל זה לא לענין עיון, כאשר מבואר בהלכות שבת. שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך}} וכאשר מתבאר בהלכות סוכה.

'''{{צ|ולא מקורה שנשברה ביום טוב}}''' - כלומר שכבר נודע הדין ונתברר, '''{{צ|אפילו אם היתה  רעועה}}''' הלכה זו, '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' ביום טוב לפי שהוא טורח ביום טוב ואינו מקיים {{צ|שמחת בחגך}} כנזכר. 

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' הלכה זו, והבינו אותה. '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה בלא ביקוע}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מה עצים הללו הקטן מדליק את הגדול כך תלמידי חכמים הקטן הוא מחדד את הגדול}}. ולכן אם אי אפשר להסיק ולהדליק להוציא לאור דין זה מאותה הלכה בלי {{צ|ביקוע}} - לעיין עדיין בהלכה זו להוציא הדין, מבקעים ממנה מאותה הלכה מעיינים כמו שאמר הכתוב {{צ|ויבקעו ג' הגבורים וכו'}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הלכה אצטריך להם}} - כך '''{{צ|מבקעים ממנה חתיכות גדולות}}'''. 

אבל אין לדקדק בזה בעיון ביותר. '''{{צ|ואין מבקעים לא בקורדום}}''' על דרך מה ששנינו {{צ|ולא בקורדום לחפור בהם}} להרויח ביום טוב. '''{{צ|ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ}}''' - כלומר מקפץ ועולה.

'''{{צ|ובצד הקצר שלו ולא בצד הרחב}}''' - על דרך ששנינו {{צ|מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להרחיב בתורה}} שנאמר {{צ|ברחובות תתן קולה}}.

'''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ}}''', דהיינו לקצר, '''{{צ|לפי שאין אנו בקיאין מהו שיעור זה. ולא התיר אלא בסכין}}''' - בהלכה פסוקה כענין דאמרינן בעלמא {{צ|פסיק ליה כסכינא חריפא}} ותו לא.


'''ולענין מעשה המדות''' כך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעים עצים מן הקורות וכו'}}''' - הוא אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|מי מעיד באדם? קורות ביתו שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר}}. וכבר נתבאר בזוהר {{צ|מאי קורות ביתו? אלין גרמין שהגוף בנוי עליהם}}  על דרך {{צ|המקרה במים עליותיו}}, עיין שם. 

והנה חז&quot;ל אמרו אצל {{צ|אורח חיים פן תפלס}} שלא תהא יושב ומשקל במצותיה של תורה ואומר זו גדולה אעשה אותה וזו קטנה אניח אותה. וכן הוא אומר: '''{{צ|אין מבקעין עצים}}''', הם המצות, אשר הם מיוסדים כמספר האיברים, ולהעריך אותם. '''{{צ|מן הקורות}}''' - הם מצות גדולות העומדים לבנין, הוא בנין העולם. ר&quot;ל כי הנה שנינו {{צ|אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא}}. שלא יאמר &quot;אעשה אלו הגדולות ואני הקטנות&quot;. 

'''{{צ|ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|כתיב אורח חיים פן תפלס, וכתיב פלס מעגל רגלך. לא קשיא - כאן במצוה שאפשר לעשות על ידי אחרים, כאן במצוה שאי איפשר לעשותה על ידי אחרים}}. היינו {{צ|הקורה שנשברה ביום טוב '''אפילו אם היתה רעועה'''}} מצוה זו, ורפויה. '''{{צ|וקרובה להשבר}}''' - אין רשות ביד האדם להיות מפלס בה ולהבדל ממנו עד שיגיע לידו מצוה אחרת כנודע.

'''{{צ|אבל אם נשברה מערב יום טוב}}''' והיתה רופפת, '''{{צ|אם אי איפשר להסיקה}}''' כדאיתא בזוהר פרשת צו דף כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} על ידי אש של תורה ותפילה, ולעשות אותה בלי ביקוע, ולא יניח אותה לעשות על ידי אחרים לגמרי, אלא  '''{{צ|מבקע ממנה חתיכות גדולות}}''' - מה שהוא יותר קשה לעשות. 

'''{{צ|ולא יבקע בקורדום}}''' - להנאת עצמו לאכול מפירותיה בעולם הזה. '''{{צ|ולא במגל}}''' - לקצור מה שזרע מן הצדקה. '''{{צ|ולא במגירה}}''' להמלט מן העון. '''{{צ|אלא בקופיץ}}''' - להרוג היצר ולהתגבר עליו על ידי מעשה המצוה כנ&quot;ל. כי מעשה המצוה דוחה מעל האדם כח הטומאה, והיינו ‏‏{{צ|בקופיץ}} כמה דאת אמר {{צ|ועולתה קפצה פיה}}. 

וזה יהיה '''{{צ|מצד הקצר}}''' - על דברים קטנים. '''{{צ|אבל מצד הרחב}}''' - שהיצר מקטרג בעבור דברים שהאדם מרחיב בהם יותר על צורכו, וזה לא יכול לו. '''{{צ|ויש מי שאוסר אפילו בקופיץ}}''' - כי לא יכול בשום ענין מאלו לעשות המצוה על מנת כן '''{{צ|לפי שאין אנו בקיאין בזה}}''' באיזה אופן נעשה המצוה לדחות רוח מסאבא מעל האדם. '''{{צ|ולא התיר אלא בסכין}}''' לחתוך אותו סתם וה' יגמור בעדו.


'''{{צ|עצים גדולים קצת וכו'}}''' - הנה נתבאר כי העיון מכונה לבוקע עצים כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|בוקע עצים יסכן בם}}. ולכן יאמר נא כי אותם שהם בעלי תלמוד ונקראים על שם מלאכתן '''{{צ|עצים גדולים קצת}}''', והם '''{{צ|ראוים להסקה}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מה עץ זה הקטן מדליק לגדול כך ת&quot;ח קטן מחדד לגדול}}, והללו עדיין הם ראוים {{צ|להסקה}} - לחדד. '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - כי אין יורדים לעומקה של הלכה בלתי עיון. '''{{צ|לא יבקעם כלל}}''' ולא יהיה יושב ומעיין כי ימנע משמחת יום טוב.

'''{{צ|ואיפלו לשברם ביד}}''' - שהוא דוגמא לפלפול על פה על דרך מה שאמר רבי ע&quot;ה {{צ|יגעתי בתורה בעשר אצבעותי}} - '''{{צ|יש מי שאוסר}}''' כדי שלא ימנע משמחת יום  טוב כאמור. וזה יהיה מוקצה מחמת איסור.


'''עוד ירצה שני לו במוקצה מחמת חסרון כיס''', וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|עצים גדולים קצת וכו'}}''' - הם בני אדם היבשים מן התורה ומן המצוה, אמנם הם '''{{צ|ראוים להסקה}}''' כדאיתא בזוהר פרשת צו כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|אש אוכלת לחים ויבשים וכו' לחים - כל קרבניא דהוו קרבין בצלותא על מצות עשה ויבשין כל קרבנין דהוו קרבין בצלותא על מצות לא תעשה}}. ולכן יאמר כי בני אדם הללו הם {{צ|ראוים להסקה}} בענין התפילה, '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - ר&quot;ל דאילו היה אדם אחד מאלו בעל גאוה - צריך להשפיל גאותו ולהיות לב נשבר ונדכה כדי שתתקבל תפלתו. אמנם ואלו - לא מפני כך ההעדר שלהם - אלא מפני כי לא נמצא בהם מצות. אמנם {{צ|ראוים הם להסקה}} כי אותה אש של שכינה שאוכלת לחים ויבשים תאכל אותם {{צ|בלא ביקוע}} ושבר הלב.  לכן אלו אסור להם להשבר - לא יבקעם כלל.

'''{{צ|ואפילו לשברם ביד}}''' - דהיינו לפי שעה כדרך המתוודים ומכים בידם על חזה שלהם כדי להכניע עצמן. '''{{צ|יש מי שאוסר בזה}}''' מפני שהוא יום טוב ונאמר {{צ|ושמחת בחגך}}.


'''וכאשר יהיה הרמז בדין זה בענין מוקצה מחמת מיאוס''', היינו מפני העון, וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|עצים גדולים קצת}}''' - הם בני אדם אשר הם {{צ|בחורים בעץ כשלו}} בעון שהיה גדול '''{{צ|וראוים להסקה}}''' בגיהנם לברר וללבן אותו '''{{צ|בלי ביקוע}}''' - היינו ענין הגלגול. וסוד הענין כי הגלגול נקרא {{צ|ביקוע}} מפני כי אין מתגלגל האדם בפעם אחד בכל פרטיו אלא פעם מתגלגל בחינת הנפש ופעם בחינת הרוח ופעם בחינת הנשמה; כפי השגחתו יתברך. ולכן אסור - '''{{צ|לא יבקעם כלל}}''' מאחר דאיפשר לו התיקון על ידי הסקה של {{צ|אש תבערם}} דגהינם. 

'''{{צ|ואפילו לשברם ביד יש מי שאוסר}}''' - דהיינו בסוד העיבור שהוא בידי אדם, כי על ידי מצוה מתעבר בו - לא יתכן להשתלם החוטא באופן זה עד כי יכנס בגהינם ויהיה נידון שם על מעשיו. אחר כך יהיה נתקן על ידי עיבור כנזכר.


'''{{צ|אין מביאין עצים מן השדה וכו'}}''' - הנה עצים הללו הם בני האדם הנזכר בכל אחד משלשה מיני מוקצה הנאמרים. וכן היא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מביאים עצים המכונסים בשדה}}'''. והענין הוא סובב על שני אופני קדש מדברי חז&quot;ל. ראשונה אשר חכמים הגידו למלך שהיה לו פרדס נאה ונתנו לבנו. כל זמן שהוא עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה - עוקרה ונותנה בתוך הפרדס וכו' (מאמר). ובלי ספק כי שטחיות הדברים - הפרדס זה {{צ|חקל תפוחין}}, זה גן עדן, שנתנו לישראל מזמן אדם הראשון שנאמר {{צ|ויטע ה' גן בעדן וישם שם את האדם}} - מלת {{צ|את}} לרבות כל הנשמות של ישראל. וכאשר ישראל הם עושים רצונו - אז רואה הקב&quot;ה איזה חסיד שבאומות ונוטע אותו ביניהם לזבוח לגן עדן. וההפך כשאין ישראל עושים רצונו של מקום - רואה איזה נטיעה יפה הוא עוקר אותה וכו'. 

והיינו מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים דף צ&quot;ה {{ממ זהר|ב|צה|א}} וזה לשונו: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשבא אית טיקלא חדא בהאי סטרא ואית טיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק, ובהאי סטרא מאזני מרמה וכו'. הכא אית רזא איך מתעשקין נשמתין. אלא האי עלמא אתנהג כלא באילנא דדעת טוב ורע וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא  דטוב - טיקלא קיימא ואכרע לסטרא דטוב. וכד אתנהגן בסטרא דרע - אכרע לההוא סטרא. וכל נשמתין דהוי בההיא שעתא בטיקלא הוא  עשיק לון ונטיל לון. אבל &quot;לרע לו&quot; - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושיצאן לון. וסימנא לדא ארונא דאתעשק גו פלשתים ושליטו ביה לרע לון וכו'}}.

והנה על עיקרים אלו הוא היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מביאין עצים מן השדה}}''' - בשני מיני עצים מדבר. האחד הם בני האדם העשוקים שנתעשקו באותה טיקלא, ולא העצים שהם מן האומות שהם באים ונעקרים מאותה שדה חיצונית, ארצה שעיר שדה אדום, מאותם נשמות שהם {{צ|מוקצים מחמת איסור}} שנעשה בתחתונים. וחסידי אומות העולם שהם {{צ|מוקצה מחמת חסרון כיס}} - שעדיין אין בהם תורה ומצוה. ועוד {{צ|מוקצה מחמת מיאוס}} - היינו אותם עצים שנכשלו בעבירה (כנ&quot;ל {{צ|אומרים לעץ אבי אתה ונערים בעץ כשלו}}) או איפכא, אין מביאין אותם '''{{צ|מן השדה}}''' הנזכר, היינו הידוע של הקליפה.  '''{{צ|אפילו היו מכונסים שם מבערב}}''' כאמור, לפי שהם מוקצים. 

'''{{צ|אבל מגבב הוא בשדה מלפניו ומדליק}}''' לפי כי זה מורה על אותם העשוקים הקטנים כי אין אלו בכלל הנזכר. והיינו {{צ|מלפניו}} - כלומר כי אין אלו נכנסים בתוך הקליפה רק כי הם נעשקים בלבד, והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף צ&quot;ו {{ממ זהר|ב|צו|א}} וזה לשונו: {{צ|ואיהי פקידת לההוא ינוקא וחדאת ביה וחייכת ביה ותאיבת לההוא בשר עד דלבתר נטיל קוב&quot;ה נשמתיה והיא לגופא וכו'}}. 

וכן איתא בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ז {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|וכולהו אזלין ללילי קדמיתא וכו' וחמת רביי בני נשא ואתדבקת בהו לקטלא להו ולאסתאבא ברוחייהו דרביי בני נשא והיא אזלת בההוא רוחא ואזדמנן תמן ג' רוחין קדישין וטאסין קמה ונטלין ההוא רוחא מינה ומניחין ליה קמיה קוב&quot;ה}}. 

ולכן על סוג עשוקים אלו אמר '''{{צ|מגבב מלפניו}}''' מפני כי הם בקדושה, שדה תפוחים. ומפני טענה אחרת לפי שהם הנאמר בהם {{צ|יבא כל בשר להשתחוות לפני}}, ואלו הם העשוקים בעון אבותם כדאיתא פרשת משפטים דף קי&quot;ג {{ממ זהר|ב|קיג|א}}, עיין שם, אין להאריך. 

ועל כל מינים הללו הוא אומר: '''{{צ|אבל מגבב הוא בשדה ומדליק שם}}''' לפי כי אלו הרוחו הם מעוררים האהבה למעלה בסוד 'אור חוזר'. ומדליק נר של דוד שנאמר {{צ|ערכתי נר למשיחי}}. '''{{צ|ומביאן מן המכונסים שברשות היחיד}}''' - ר&quot;ל כי רשות הרבים נודע הוא שהוא בסוד סטרא אחרא כדאיתא בתיקונים שלכן נאמר בעשו שש(?) נפשות. אמנם רשות היחיד הוא בקדושה שלכן נאמר ביעקב 'נפש אחת'.  ולכן יאמר {{צ|ומביאין מן המכונסין שברשות היחיד}} שבקדושה כמו שאמרו חז&quot;ל כינוסו וכינוס בניו הצילוהו מיד עשו, ר&quot;ל לפי שהם מתכנסים באחדות הבורא הם ניצולים מן הקליפה. ולכן מאלו הנפשות מביאין ביום טוב. בין מן החיים האנושיים שהם מעוררים הייחוד על ידי מעשיהם, בין מן המתים נמי -- הכל מועילים בסוד אור חוזר למעלה. 

'''{{צ|ואפילו היתה מוקפת}}''' שדה זו '''{{צ|שלא לשם דירה}}''' שהוא סימן לבחינת הקדושה שהוא מוקף שלא יכנס מי שאינו ראוי לשם. '''{{צ|ובלבד שיהיה בו מסגרת ותהיה בתוך תחום שבת}}''' - כי בכל זה הוא מורה כי שדה זו דוגמא לגן עדן שיש לה חומות כדאיתא בזוהר, ויש לה מסגרת בפתח והזר הקרב יומת. והיא בתוך תחום שבת של הקדושה עליונה מכוונת כנגדה כדאיתא פרשת ויקהל באותו עמוד, אשר שם הנקרא {{צ|מכון הר ציון}}. 

ולכן אם חסר אחת מכל אלו התנאים - הרי הן מוקצה ואין מביאין אותם כדבר כאמור.


'''{{צ|עלי קנים עלי גפנים וכו'}}''' -  הנה אלו הם רמז למין אחר מבני האדם, גם מן הנשמות שהם עמי הארץ כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלחו מתם יבעון אתכלייא על טלייא דאלמלא עלייא לא יתקיימון אתכלייא}}. אמנם הללו אינם מסוג אותם עמי הארץ שהם מחזיקים ביד עמלי התורה כיון '''{{צ|שהרוח מפזרתן}}'''. אמנם נמצא בהם נמי שהם '''{{צ|מכונסים}}''' דהיינו שנמצאים בבתי כנסיות ובתי מדרשות אשר שם מתכנסים ישראל להתפלל. '''{{צ|אף על פי שהם מכונסים בקרפף}}''' ({{קיצור|ב&quot;ה|בית הכנסת}}) '''{{צ|כיון שהרוח מפזרת אותם}}''', ואין להם עמידה  מן היקום אשר ברגליהם כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|מי מעמיד את האדם? ממונו על ידי הצדקה}}, ומחזיק ביד לומדי התורה  יוצאי ירק יעקב יושב אהלים.

או שהרוח של שטות מפזרת אותם כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. לכן '''{{צ|הרי הם כמפוזרין ואסורין}}''' מאחר שאין בהם מעשה - כיצה יעשה בהם אוכל נפש ביום טוב?

'''{{צ|ואם הניח עליהם כלי כבד מערב יום טוב - הרי אלו מוכנים}}''' - כי כלי זה הוא בחינת הדעת כמו שאומרים חז&quot;ל {{צ|משל לאדם שיש לו אבנים טובות ומרגליות ואין לו כלי לתת אותם לתוכו. מה מועיל לו? שנאמר יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת}} (מאמר). שהרצון על יראת חטא כנזכר במקומו. דאף על גב שנמצא באדם תורה ומצות ואינו ירא - למחר(?) מאבד הכל. {{צ|מתלא אמר: דעת חסרת - מה קנית?}}. והיינו מה שאמר {{צ|וכשאתה מתפלל דע לפני מי אתה עומד}}. וכן הוא אומר {{צ|דע את אלהי אביך}} תחילה {{צ|ועבדהו}} אחר כך. 

ולכן אדם זה, '''{{צ|אם הניח עליהם כלי מערב יום טוב}}''' על כל אלה הדברים שהיו בו נכנס בו ענין יראת חטא, היינו כלי כבד על ראשו כמו ששנינו {{צ|דע מה למעלה ממך}} - '''{{צ|הרי אלו מוכנים}}''' ומועילים ביום טוב לענין צורך אוכל נפש כאמור.


'''{{צ|עצים שנשרו מן האילן ביום טוב - אין מסיקין בהם}}'''. הנה עצים הללו הרמז בהם הוא לכל אותם השלשה מיני מוקצה הנאמרים למעלה, ואין להאריך בהם. אמנם על כולם הוא אומר '''{{צ|שנשרו מן האילן}}''' הידוע, עץ החיים. כל אחד מפני הסיבה הידועה לו. '''{{צ|אין מסיקין בהם}}''' שהם מוקצה. 


'''{{צ|כלים שנשברו ביום טוב וכו'}}''' - כבר נתבאר כי ענין כלי החשוב הוא יראת חטא שהוא כלי מוכן אל הדעת, דהיינו מה שנתחדש כמשל {{צ|דעת חסרת מה קנית?}}, שהנה ענין קניית התורה ומעשה המצוה - הכל הוא על ידי הדעת. כי אם אינו יודע ערך התורה והמצוה ומה מועילים, והשלימות אשר יקנה האדם בהם בעשות אותם - לא ירדוף אחריהם. ושנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. הרי קניין הכל הוא על ידי הדעת. והכלי המחזיק כל הדברים האלו שלא יתפזרו ולא יאבדו ממנו הוא יראת חטא. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|כלים שנשברו}}''' - היינו כלי של יראת חטא שנשבר, ועל ידי כן נשברים הכלים - הם האיברים שלו על ידי איזה עון. '''{{צ|אין מסיקין בהם מפני שהם נולד}}''' וכמו שהכלים אלו הגשמיים אין מסיקין בהם מפני שהם נולד - כך הכלים של הנפש כאשר תצא מן הגוף (שהוא 'יום טוב' לצדיקים כנ&quot;ל) - אין מסיקין באותם נשמות שלהם אש העליון הרוחני כנזכר בזוהר פרשת צו {{צ|אש אוכלת לחין ויבשין כל קרבנין בצלותא וכו'}}. ואיתא פרשת פקודי {{צ|למה 'משכן משכן' שני פעמים? מלמד שהראה הקב&quot;ה למשה רבינו ע&quot;ה משכן למעלה ומזבח בנוי והמלאך מקריב עליו נשמותיהן של צדיקים}}.  

אמנם כלים הללו - '''{{צ|אין מסיקין בהם מפני שהם נולד}}''' - ר&quot;ל נולד בהם מום. אבל '''{{צ|מסיקין בכלים שלמים}}''' כאמור בנשמות טהורות קדושות מסיקין אור המזבח העליון. '''{{צ|או בכלים שנשברו מבעוד יום}}''' לפי שמאחר שנמצא באדם יראת חטא, אע&quot;פ שנשבר וחטא באחד מאיבריו והיה מבעוד יום -- פשיטא שיעשה בה תשובה; כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה שבודאי עשה תשובה}}. וכדאיתא בזוהר פרשת פנחס דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון וכו' מאן דאית ביה עובדא  טבא או דאיהו מארי דחושבנא הא אוקמוה דבכל ליליא וליליא עד לא ישכב ועד לא נאים בעי בר נש למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו ויבעי עלייהו רחמי וכו' בגין דאיהי שעתא דמותא ואלין אקרון מאריהון דחושבנא}}, עכ&quot;ל.  ולכן אמר {{צ|מסיקין בכלים שלמים וכו'}}.


'''{{צ|שקדים ואגוזים שאכלם מערב יום טוב וכו'}}''' - הנה יהיה הרמז בזה לשני מיני בני אדם. האחד שוקד על למודו והאחד הוא נמשל לאגוז. חז&quot;ל אמרו {{צ|אל גנת אגוז ירדתי - מה אגוז זה מתלכלך ונשבר ואין נמאס מה שבתוכו כך תלמידי חכמים אע&quot;פ שסרח אין תורתו נמאסת}}. ולכן בא הדין בגשמי: '''{{צ|אם אכלם מערב יום טוב - מסיקים בקליפיהן}}''' לפי כי כן נמי השני סוגים הללו, מאחר שהיה להם זמן מערב יום טוב שלהם - בלי ספק שהיה להם לתקן מעשיהם. ולכן אותה הקליפה שלו נתקנה '''{{צ|ומסיקים בהם ביום טוב}}''' במזבח העליון כאמור. 

'''{{צ|ואם אכלם ביום טוב}}''' - כי התבוננו בעון בו ביום, '''{{צ|אין מסיקין בקליפיהן}}''' לפי שלא היה להם פנאי לתקן אותה הקליפה שלהם - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|בכל לבבך - בשני יצריך}}. ולפעמים נתקן, פעמים לא. ואין מסיקין בו כנזכר.

===פירוש נוסף על סעיפי הסימן===
'''עוד זה מדבר''' לצד עילאה ימלל בענין הג' מוקצים הנ&quot;ל: 
* '''מוקצה מחמת איסור, '''
* '''מוקצה מחמת חסרון כיס, '''
* '''מוקצה מחמת מיאוס'''. 

וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין מבקעין עצים מן הקורות העומדים לבנין}}''' - כי הנה איתא בתיקונים כמה מיני אילנות הם, משונים זה מזה מעץ הדעת טוב ורע כאשר יבא הביאור לקמן. ולכן עצים הללו - הלא הם עצים יבשים על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|משל למלך שנטע פרדס ונטע בו אילני מאכל ואילני סרק. א&quot;ר עבדיו מה הנאה יש לך מאילני סרק הללו? אמר להם אלולי אלו מהיכן אני בונה בימוסיאות ומרחצאות}}. כך כשם שקילוסו של הקב&quot;ה עולה מגן עדן מן הצדיקים - כך הוא עולה מגיהנם מן הרשעים שנאמר {{צ|עוברי בעמק הבכא}} - אלו בני אדם שעוברים על רצונו של מקום שבוכים עד שנעשה כמעין. {{צ|גם ברכות יעטה מורה}} - שהם מצדיקים עליהם את הדין ואומרים יפה דנת, יפה חייבת לרשעים וכו'. (מאמר).

והנה לא נעלם ממך כי כל מקום שחז&quot;ל מביאים משל הוא לומר דבר חדש ככתוב אצלי. ועתה מבלתי משל זה הענין מובן, אמנם דבר גדול אמרו במתק דבריהם, והוא כי פרדס זה היינו אותה עולימתא שפירתא הנזכר בזוהר פרשת משפטים הנמצא בה כללות אותיות '''פרדס''' שהם פשט רמז דרשה סוד, כדאיתא דף צ&quot;ו וז&quot;ל: {{צ|עולימתא דאיהי שפירא בחיזו וכו' ואיהי טמירא בטמירי גו היכלא דילה וכו' תא חזי אורחא דאורייתא כך הוא: בקדמיתא כד שריאת לאתגלייא לגבי בר נש וכו'. אמרו לההוא פתי דיקרב הכא ואשתי בהדיה. הדא הוא דכתיב מי פתי יסור הנה וכו'. שריאת למללא עמיה מבתר פרוכתא עד דיסתכל זעיר זעיר ודא הוא דרשה. לבתר משתעי עימיה מבתר שושיפא דקיק מלין דחידה ודא איהו הגדה. לבתר דאיהו רגיל לגבה אתגליאת לגביה אנפין באנפין ומלילת בהדיה כל רזין סתימין דילה וכו' כדין איהו בר נש שלים בעל תורה ודאי וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כי כינוי לכנסת ישראל. והנה חז&quot;ל הגידו כי בפרדס זה נטע הקב&quot;ה (הוא המאציל יתברך) אילני מאכל ואילני סרק לפי כי היא המדה אשר נשרשים בה כל העולמות הנבראים והנוצרים ונעשים כדאיתא בזוהר פרשת תצוה דף קפ&quot;ד {{ממ זהר|ב|קפד|א}} שנק' {{צ|אבן טבא}} לפי שהיא מקבלת כל הגוונים. ואיתא בתיקונים דף ס&quot;ג {{צ|שכינתא {{להשלים}}</text>
      <sha1>bvg1qc3bddj8bwtvsljod6iw9swi1r5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מעילה ו ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470405</id>
    <revision>
      <id>1419705</id>
      <parentid>1419549</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T10:11:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4728" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=6|מעילה|ה|ו|}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ו|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;הַשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ, 
:::בַּעַל הַבַּיִת מָעַל; 
::לֹא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ, 
:::הַשָּׁלִיחַ מָעַל. 
:כֵּיצַד? 
:אָמַר לוֹ: תֵּן בָּשָׂר לָאוֹרְחִים, 
::וְנָתַן לָהֶם כָּבֵד, 
::כָּבֵד, וְנָתַן לָהֶם בָּשָׂר, 
:::הַשָּׁלִיחַ מָעַל. 
:אָמַר לוֹ: תֵּן לָהֶם חֲתִיכָה חֲתִיכָה, 
::וְהוּא אָמַר: טְלוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, 
::וְהֵם נָטְלוּ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ, 
:::כֻּלָּן מָעֲלוּ. 
:אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן, אוֹ מִגְּלוּסְקְמָא, 
::וְהֵבִיא לוֹ, 
:אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת: 
::לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֶלָּא מִזֶּה, 
::וְהֵבִיא מִזֶּה, 
:::בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. 
:אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן, 
::וְהֵבִיא לוֹ מִגְּלוּסְקְמָא, 
:אוֹ מִן גְּלוּסְקְמָא, 
::וְהֵבִיא לוֹ מִן הַחַלּוֹן, 
:::הַשָּׁלִיחַ מָעַל:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ו|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;שָׁלַח בְּיַד חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, 
::אִם עָשׂוּ שְׁלִיחוּתוֹ, 
:::בַּעַל הַבַּיִת מָעַל; 
::לֹא עָשׂוּ שְׁלִיחוּתוֹ, 
:::הַחֶנְוָנִי מָעַל. 
:שָׁלַח בְּיַד פִּקֵּחַ, 
::וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵצֶל חֶנְוָנִי, 
:::הַחֶנְוָנִי מָעַל כְּשֶׁיּוֹצִיא. 
:כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? 
:נוֹטֵל פְּרוּטָה אוֹ כְּלִי, וְיֹאמַר: 
::פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא, 
:::מְחֻלֶּלֶת עַל זֶה; 
::שֶׁהַהֶקְדֵּשׁ נִפְדֶּה בְּכֶסֶף וּבִשְׁוֵה כֶּסֶף:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ו|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;נָתַן לוֹ פְּרוּטָה, 
:אָמַר לוֹ: 
:::הָבֵא לִי בְּחֶצְיָהּ נֵרוֹת וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת, 
::הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בְּכֻלָּהּ נֵרוֹת אוֹ בְּכֻלָּהּ פְּתִילוֹת, 
::אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: 
:::הָבֵא לִי בְּכֻלָּהּ נֵרוֹת, אוֹ בְּכֻלָּהּ פְּתִילוֹת, 
::הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בְּחֶצְיָהּ נֵרוֹת וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת, 
:::שְׁנֵיהֶם לֹא מָעֲלוּ. 
:אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: 
::הָבֵא לִי בְּחֶצְיָהּ נֵרוֹת מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, 
::וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, 
:וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ נֵרוֹת מִבֵּית פְּתִילוֹת, 
::וּפְתִילוֹת מִבֵּית נֵרוֹת, 
:::הַשָּׁלִיחַ מָעַל:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|ו|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;נָתַן לוֹ שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת, 
:אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי אֶתְרֹג, 
::וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בִּפְרוּטָה אֶתְרֹג וּבִפְרוּטָה רִמּוֹן, 
:::שְׁנֵיהֶם מָעֲלוּ. 
:רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
::בַּעַל הַבַּיִת לֹא מָעַל, 
::שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: 
:::אֶתְרֹג גָּדוֹל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ, 
:::וְהֵבֵאתָ לִי קָטָן וְרַע. 
:נָתַן לוֹ דִינַר זָהָב, 
::אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי חָלוּק, 
::וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בִּשְׁלֹשָׁה חָלוּק וּבִשְׁלֹשָׁה טַלִּית, 
:::שְׁנֵיהֶם מָעֲלוּ. 
:רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
::בַּעַל הַבַּיִת לֹא מָעַל, 
::שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: 
:::חָלוּק גָּדוֹל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ, 
:::וְהֵבֵאתָ לִי קָטָן וְרַע:&lt;קטע סוף=ניקוד ד/&gt;

{{המשנה|ה|ו|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ה/&gt;</text>
      <sha1>pc8sxwgzix5cu1jr2ich5fkhb4ovhpp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א י</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470407</id>
    <revision>
      <id>1419636</id>
      <parentid>1419578</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T13:21:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4038" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ט|י|א יא|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר:}}

== וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר: ==
=== תגובת יהושע ===
לא נאמר &quot; וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר&quot; ([[ביאור:בראשית יח לג]]), וייתכן שיהושע היה יכול להמשיך לדבר אולם הוא שתק.
* יהושע לא התווכח כאברהם, &quot;הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע&quot; ([[ביאור:בראשית יח כג]]).
* יהושע לא התמקח כיעקב, &quot;אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי&quot; ([[ביאור:בראשית כח כ]]).
* יהושע לא ביקש הסברים נוספים.

יהושע שמע: &quot;כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ&quot; ([[ביאור:יהושע א ט]]), וזה הספיק לו לדעת שהוא חופשי לבצע כרצונו את הבטחת אלוהים לאברם: &quot;לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת&quot; ([[בראשית טו יח]]), והוא יעשה כפקודת אלוהים, ככתוב: &quot;כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[דברים כ יז]]).

יהושע לא שאל שאלות מוסריות אלא קיבל שכך חייב להעשות, וגם משה לא התווכח. &lt;br&gt;
סביר שאלוהים יצר פחד אדיר באנשי כנען, שרובם באו כמתנחלים מארצותיהם בצפון. ייתכן שרוב האנשים נטשו את אדמתם ושבו לארצותיהם בצפון, והעדיפו לא להלחם ולהגן על אדמה ששיכת למלך שמנצל אותם כאריסים. מלכי הערים נשארו עם צבא שכיר ואנשי המשפחות העשירות, ולכן לא היו יריב צבאי קשה.

=== וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ ===
יהושע לא אסף את הזקנים, או נשיאי השבטים. הוא לא עשה כמשה, ככתוב: &quot;הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כׇּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאׇזְנֵיהֶם&quot; ([[דברים לא כח]]). הוא החליט על דעת עצמו, ובמידה מסוימת פגע בכוחם, אולם לא היה לו זמן לוויכוחים ושאלות, הן אלוהים אמר לו &quot;הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ, חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת&quot; ([[ביאור:יהושע א ט]]) והוא חייב לפעול בתקיפות.

יהושע לא אסף את העם ולא נתן להם נאום, להזכיר להם חלק מדברי אלוהים, כדי להעלות את הבטחון שלהם. רק לאחר שהמרגלים סיפרו לו את דברי רחב &quot;וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ&quot; ([[ביאור:יהושע ב יא]]), וכאשר העם היה מוכן לעבור את הירדן, הכהנים עמדו עם הארון לפני המים, ואלוהים נתן לו הוראה, רק אז הוא נתן נאום עידוד קצר לעם: &quot;בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם; וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי, וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי, וְהָאֱמֹרִי, וְהַיְבוּסִי ...&quot; ([[ביאור:יהושע ג י]]).


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ט|י|א יא}}</text>
      <sha1>mohdufd6kd38xflky0vso5t4v861nny</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470415</id>
    <revision>
      <id>1419680</id>
      <parentid>1419588</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T04:52:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2275" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=א|דיבור=חֲבַצֶּלֶת}}הִיא שׁוֹשַׁנָּה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים}}נָאָה מִשּׁוֹשַׁנַּת הֶהָרִים, לְפִי שֶׁמַּרְטֶבֶת תָּמִיד, שֶׁאֵין כֹּחַ הַחַמָּה שׁוֹלֵט שָׁם.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ב|דיבור=כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים}}שֶׁמְּנַקְּבִין אוֹתָהּ, וְתָמִיד הִיא עוֹמֶדֶת בְּנוֹיָהּ וְאַדְמִימוּתָהּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת}}מְפַתּוֹת אוֹתָהּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, לִזְנוֹת כְּמוֹתָם אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְהִיא עוֹמֶדֶת בֶּאֱמוּנָתָהּ.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ג|דיבור=כְּתַפּוּחַ}}אִילָן שֶׁל תַּפּוּחִים, כְּשֶׁהוּא בֵּין אִילָנֵי סְרָק – הוּא חָבִיב מִן כֻּלָּן, שֶׁפִּרְיוֹ טוֹב בְּטַעַם וּבְרֵיחַ. {{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים}}בֵּין הַבַּחוּרִים.{{ש}}הַדֻּגְמָא: כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל הָאֱלֹהִים נִבְחָר; לְפִיכָךְ, '''בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי.''' וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הַתַּפּוּחַ הַזֶּה, הַכֹּל בּוֹרְחִים הֵימֶנּוּ, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ צֵל; כָּךְ בָּרְחוּ כָּל הָאֻמּוֹת מֵעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל אֲנִי – '''בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי'''.&lt;קטע סוף=ג/&gt;</text>
      <sha1>p2g875uh0ob065id36s2orjmfkvtcqh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419681</id>
      <parentid>1419680</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T05:04:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3728" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=א|דיבור=חֲבַצֶּלֶת}}הִיא שׁוֹשַׁנָּה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים}}נָאָה מִשּׁוֹשַׁנַּת הֶהָרִים, לְפִי שֶׁמַּרְטֶבֶת תָּמִיד, שֶׁאֵין כֹּחַ הַחַמָּה שׁוֹלֵט שָׁם.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ב|דיבור=כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים}}שֶׁמְּנַקְּבִין אוֹתָהּ, וְתָמִיד הִיא עוֹמֶדֶת בְּנוֹיָהּ וְאַדְמִימוּתָהּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת}}מְפַתּוֹת אוֹתָהּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, לִזְנוֹת כְּמוֹתָם אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְהִיא עוֹמֶדֶת בֶּאֱמוּנָתָהּ.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ג|דיבור=כְּתַפּוּחַ}}אִילָן שֶׁל תַּפּוּחִים, כְּשֶׁהוּא בֵּין אִילָנֵי סְרָק – הוּא חָבִיב מִן כֻּלָּן, שֶׁפִּרְיוֹ טוֹב בְּטַעַם וּבְרֵיחַ. {{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים}}בֵּין הַבַּחוּרִים.{{ש}}הַדֻּגְמָא: כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל הָאֱלֹהִים נִבְחָר; לְפִיכָךְ, '''בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי.''' וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הַתַּפּוּחַ הַזֶּה, הַכֹּל בּוֹרְחִים הֵימֶנּוּ, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ צֵל; כָּךְ בָּרְחוּ כָּל הָאֻמּוֹת מֵעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל אֲנִי – '''בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי'''.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ד|דיבור=אֶל בֵּית הַיָּיִן}}אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁשָּׁם נִתְּנוּ פְּרָטֶיהָ וּבֵאוּרֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה}}וּקְבוּצָתוֹ שֶׁדְּגָלַנִי אֵלָיו, אַהֲבָה הִיא עָלַי, עוֹדֶנִּי זוֹכֶרֶת אַהֲבָתוֹ. '''וְדִגְלוֹ''' – {{לעז|אטריי&quot;ט|attreit|תרגום=משיכה, קסם|מספר=4269}} בְּלַעַז.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ה|דיבור=סַמְּכוּנִי}}עַתָּה, כְּמִדַּת הַחוֹלִים, בַּאֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים, אוֹ בַּאֲשִׁישׁוֹת סֹלֶת נְקִיָּה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=רַפְּדוּנִי}}רַפְּדוּ רְפִידָתִי סְבִיבוֹתַי בַּתַּפּוּחִים, לְרֵיחַ טוֹב, כְּדֶרֶךְ הַחוֹלִים; כִּי חוֹלָה אֲנִי לְאַהֲבָתוֹ, כִּי צָמֵאתִי לוֹ פֹּה בְּגָלוּתִי. 'רְפִידָה' – לְשׁוֹן מַצָּע הִיא, כְּמוֹ: &quot;יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט&quot; ([[איוב מא כב|איוב מא,כב]]).&lt;קטע סוף=ה/&gt;</text>
      <sha1>r5vg273jc94i56y5zhhzu7zqfqfpqo0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:כל כתבי יל קאצענעלסאן.pdf/5</title>
    <ns>104</ns>
    <id>470419</id>
    <revision>
      <id>1419640</id>
      <timestamp>2022-08-25T15:25:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא הוגה */</comment>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="412" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;I'm the cookie monster&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{כו|
ספר=כָּל כִּתְבֵי
|י&quot;ל קאצענעלסאן|
{{קטן|(בוקי בן יגלי)}}
בשלשה חלקים.}}
----
חלק ראשון


חזיונות והרהורים.
----
יוצאים לאור על ידי יוסף לוריא.
----
סֵנְט-פֵּטֶרְבּוּרְג


בדפוס החשמלי של י. לוריא ושתפו רחוב גָארָאחאוואיא מ&quot;ח.

ה'תרְסָ&quot;ה.&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>go6fwtsem2662zo4jv6vtx5o42zk48f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:כל כתבי יל קאצענעלסאן.pdf/101</title>
    <ns>104</ns>
    <id>470420</id>
    <revision>
      <id>1419641</id>
      <timestamp>2022-08-25T15:44:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <comment>/* בעייתי */</comment>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2497" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;2&quot; user=&quot;I'm the cookie monster&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;בעצם טהרה, והעלים כלם משבצים באבני חן למאות ולאלפים,
נוצצים לנגה השמש בכל צבעי הקשת אשר בענן (שלמה לא ידע
עוד בעת ההיא, כי אבני החן האלה אך אגלי טל בקר הן), הנה
הוא שואף בחזקה את האויר אל קרבו, וזרם ריח ניחוח גורף אל
אפיו, אבל לא, לא אויר ישאף אל קרבו,‏ כי אם מרפא וחיים,
אשר ישתפכו בכל עורקיו, ‏ ואשר ימלאו את כל אבריו עדנה
וענג אין קץ.

-- היערה, היערה! קרא שלמה בלבו, ויקפוץ מעל משכבו
וימהר וילבש את בגדיו ויצנח בלט מעל ערמה החציר לרדת
מן הגג.

-- שלמה, למה זה השכמת קום? הלא עוד היום גדול,
אמרה בת-שבע, בהקיצה משנתה גם היא.


- - הקיצותי ולא אוכל לישן שנית. תני נא לי, אמי, לצאת
לשוח מעט ביער.

-- לך, בני, אבל השמר לך לבל תרחיק ללכת מזה,‏ פן
תתע ביער, ולא נמצאך!

אחרי רחצו את ידיו מן הכיור, התלוי בחצר על יד פתח המלון, ואחרי ברכו את ה' בתפלה קצרה, התחמק הנער היערה.
על יד המלון נמצאה גנת ורעונים קטנה, נעבָרה ונשמרה בסדרים
נכונים (אחרי כן נודע לשלמה, כי אחות בעל המלון טפחה ורבתה
אותה): ערוגות בצלים וכמון {{הערה|}}, ערוגות קשואים {{הערה|}} ואבטיחים {{הערה|}}
מסורגים בערוגות חרדל{{הערה|}} וערגות פרגים{{הערה|}}, אשר הרהיבו עיני
שלמה בפרחי הזהב הקטנים ובפרחי הארגמן הגדולים והיפים מאד.
היערה, ‏ היערה! דבר שלמה אל לבו, עוד היום גדול להתענג
על הדר הפרחים האלה!...

נדהם ונרעש למראה עיניו, ‏ ישב שלמה לנוח על גזע עץ
נכרת, אחרי בואו אל מישור קטן ויפה במעמקי סכך היער, נעים
ונשגב היה מחזה היער מן המקום הזה; רגש התרוממות הנפש,
אשר ירגיש איש ביום חג ושבתון, רחש לב הנער; אמנם כי
דומית שבתון שררה מסביב. אל אלהים חילי, האם חג היום לה'!&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mcmek5bl2fmvei16j7g9qnsaamaufqs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470421</id>
    <revision>
      <id>1419642</id>
      <timestamp>2022-08-25T16:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1408930] כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), תשל&quot;ז-1977</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3346" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), תשל״ז–1977}}
{{ח:קטע3||כללים בדבר סייגים לייצוגם של שני הצדדים בעסקאות בדירות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ז, 1719|כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 109|סעיף 109}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961}}, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה, ”קבלן“ – מי שמוכר דירה או מחכיר דירה שבנה או שעתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר, על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה או להחכירה לדורות.

{{ח:סעיף|2|ייצוג אסור ברכישה}}
{{ח:ת}} בעסקה לרכישת דירה מאת קבלן, לרבות רכישת זכויות בה, לא ייצג אותו עורך דין את הקבלן ואת הרוכש, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|3|שכר שירות שניתן לקבלן}}
{{ח:ת}} לא יקבל עורך דין מרוכש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, במישרין או בעקיפין, שכר בעד שירות שהוא נתן לקבלן.

{{ח:סעיף|4|חובת הודעה לרוכש}}
{{ח:ת}} עורך דין המייצג את הקבלן בעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} חייב לציין בחוזה הרכישה כי אין הוא מייצג את הרוכש באותה עסקה.

{{ח:סעיף|5|הייצוג מותר ברישום}}
{{ח:תת|(א)}} עורך דין המייצג את הקבלן רשאי לטפל בביצוע רישום הרכישה ויפעל בענין זה תוך נאמנות לקבלן ולרוכש גם יחד.
{{ח:תת|(ב)}} עורך דין המייצג את הקבלן רשאי לקבל מן הרוכש את שכרו בעד הטיפול ברישום הרכישה.

{{ח:סעיף|6|ביטול}}
{{ח:ת}} כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג צדדים בעסקאות בדירות ובבתי עסק), תשכ״ד–1963 – בטלים.

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ביום השלושים לאחר פרסומם; על ההסכמים שנעשו לפני תחילתם יחול הדין שהיה מחייב עד אותו היום.

{{ח:סעיף|8|השם}}
{{ח:ת}} לכללים אלה ייקרא ”כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), תשל״ז–1977“.

{{ח:חתימות|ו׳ באייר תשל״ז (24 באפריל 1977)}}
* '''יצחק ננר'''&lt;br&gt;יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין
* &lt;span style=&quot;float: right; font-size: smaller; margin-right: 10px;&quot;&gt;נתאשר.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;'''חיים י׳ צדוק'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>384gj7sujxgjurf8rwuq7pp7fgtv9ki</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470422</id>
    <redirect title="שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)" />
    <revision>
      <id>1419643</id>
      <timestamp>2022-08-25T16:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="103" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]</text>
      <sha1>pxx8pia89w7atgg90f2z4b6zr8zemnc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470423</id>
    <revision>
      <id>1419644</id>
      <timestamp>2022-08-25T16:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א יא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470424</id>
    <revision>
      <id>1419662</id>
      <timestamp>2022-08-25T21:18:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3023" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב|הבהרה=כן|ציטוט=
עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.}}

== כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ==
=== עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם ===
יהושע מצווה על השוטרים לעבור במחנה ולפרסם את פקודתו. יהושע נתן את ההוראה ישירות לשוטרים ולא השתמש במערכת של שרי אלפים, מאות ועשרות כי אז היה נוצר טלפון שבור והוא לא היה יודע מה הגיע לעם. דבר נוסף השוטרים לא חילקו את העבודה לשבטים, משפחות, בתים אלא התפזרו בעם, וכך כל אדם שמע ממספר שוטרים את ההודעה ולא נשאר ספק שכולם שמעו.

כמובן שיהיו אנשים שיסרבו להשמע. הם יקומו מאוחר ויתעצלו להתארגן. יהושע לא התכוון לעזור להם. מי שישאר מאחור לבד, העמלקים, שזינבו בבני ישראל, כבר יטפלו בו.

=== אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ ===
ההודעה מאוד משמחת: 
* אנו נחצה את הירדן בלי בעיות, במקום שאין בו גשר. 
* נכנס לארץ וכל אחד יקבל כתובת וחלקה ללכת לרשת אותה. 
* מלחמה, וכיבוש אינם מוזכרים. 
* אין בעיה להכנס לכנען ביחד עם הנשים, הילדים, והטף. 
* למזלו של יהושע לא היו זקנים במחנה כי רק אלו שנולדו במדבר הורשו להכנס לארץ, והם היו פחות מבני ארבעים.

כמובן, מיד יהושע פונה &quot;לָראוּבֵנִי, וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי, שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה&quot; ומצווה על המנהיגים שלהם להופיע עם הלוחמים שלהם, בלי נשים וילדים, והם ילכו לפני העם כראש חנית. ניתן להבין שזאת הסיבה שאלוהים בחר להרשות לשבטים האלה להתנחל בעבר הירדן המזרחית וכך לתת ליהושע צבא חופשי מדאגה למשפחתם.

אין ספק שהעם שמח לשמוע שהם זזים, לאחר &quot;[ש]תְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה&quot; [[(דברים לד ח]]).


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב}}</text>
      <sha1>gz3bls7qwsej7tabsrjgj1fr0u33388</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419663</id>
      <parentid>1419662</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T21:28:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4031" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב|הבהרה=כן|ציטוט=
עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.}}

== כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ==
=== עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם ===
יהושע מצווה על השוטרים לעבור במחנה ולפרסם את פקודתו. יהושע נתן את ההוראה ישירות לשוטרים ולא השתמש במערכת של &quot;שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת&quot; ([[ביאור:שמות יח כא]]), כי אז היה נוצר טלפון שבור והוא לא היה יודע מה הגיע לעם. דבר נוסף השוטרים לא חילקו את העבודה לשבטים, משפחות, בתים אלא התפזרו בעם, וכך כל אדם שמע את ההודעה מספר פעמים, וממספר שוטרים, וכך לא נשאר ספק שכולם שמעו.

כמובן שיהיו אנשים שיסרבו להשמע. הם יקומו מאוחר ויתעצלו להתארגן. יהושע לא התכוון לעזור להם. מי שישאר מאחור לבד, העמלקים, שזינבו בבני ישראל, כבר יטפלו בו ([[דברים כה יח]]).

=== אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ ===
ההודעה מאוד משמחת: 
* אנו נחצה את הירדן בלי בעיות, במקום שאין בו גשר. 
* נכנס לארץ וכל אחד יקבל כתובת וחלקה ללכת לרשת אותה. 
* מלחמה, וכיבוש אינם מוזכרים. 
* אין בעיה להכנס לכנען ביחד עם הנשים, הילדים, והטף. 
* למזלו של יהושע לא היו זקנים במחנה כי רק אלו שנולדו במדבר הורשו להכנס לארץ, והם היו פחות מבני ארבעים.

כמובן, מיד יהושע פונה &quot;לָראוּבֵנִי, וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי, שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה&quot; ומצווה על המנהיגים שלהם להופיע עם הלוחמים שלהם, בלי נשים וילדים, והם ילכו לפני העם כראש חנית. ניתן להבין שזאת הסיבה שאלוהים בחר להרשות לשבטים האלה להתנחל בעבר הירדן המזרחית וכך לתת ליהושע צבא חופשי מדאגה למשפחתם.

אין ספק שהעם שמח לשמוע שהם זזים, לאחר &quot;[ש]תְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה&quot; [[(דברים לד ח]]).

=== אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ===
כשם שאלוהים פתח את הים לבני ישראל, עכשו הוא עומד לפתוח את הירדן. &lt;br&gt;
לאלוהים היתה אותה סיבה להעברי את בני ישראל דרך הירדן הזה - אלוהים בחר תקופה שהירדן יהיה מוצף מים, ככתוב: &quot;וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, כֹּל יְמֵי קָצִיר&quot; ([[ביאור:יהושע ג טו]]), המעבר במים בחרבה הרשים את כל העם בכוחו של אלוהים, וגם הקים חסימה ובני ישראל לא יכלו לברוח חזרה דרך הירדן השוצף מלא במים מעל גדותיו - למצרים או לעבר הירדן המזרחית.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב}}</text>
      <sha1>1z5xrwm5kwx230eb89r9twzxr1yv4x3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419664</id>
      <parentid>1419663</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T21:39:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>הטהרו</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4548" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב|הבהרה=כן|ציטוט=
עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.}}

== כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ==
=== עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם ===
יהושע מצווה על השוטרים לעבור במחנה ולפרסם את פקודתו. יהושע נתן את ההוראה ישירות לשוטרים ולא השתמש במערכת של &quot;שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת&quot; ([[ביאור:שמות יח כא]]), כי אז היה נוצר טלפון שבור והוא לא היה יודע מה הגיע לעם. דבר נוסף השוטרים לא חילקו את העבודה לשבטים, משפחות, בתים אלא התפזרו בעם, וכך כל אדם שמע את ההודעה מספר פעמים, וממספר שוטרים, וכך לא נשאר ספק שכולם שמעו.

כמובן שיהיו אנשים שיסרבו להשמע. הם יקומו מאוחר ויתעצלו להתארגן. יהושע לא התכוון לעזור להם. מי שישאר מאחור לבד, העמלקים, שזינבו בבני ישראל, כבר יטפלו בו ([[דברים כה יח]]).

לכבוד הכניסה לארץ המובטחת, יהושע לא פקד כיעקב לפני העליה לבית-אל: &quot;הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם&quot; ([[ביאור:בראשית לג ב]]). ייתכן שיהושע לא הבין שלאחר המעבר הוא יעלה קורבן לאלוהים, או שהוא חשש ליצור כעס ומרד בעם, לפני הכניסה לארץ.

=== אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ ===
ההודעה מאוד משמחת: 
* אנו נחצה את הירדן בלי בעיות, במקום שאין בו גשר. 
* נכנס לארץ וכל אחד יקבל כתובת וחלקה ללכת לרשת אותה. 
* מלחמה, וכיבוש אינם מוזכרים. 
* אין בעיה להכנס לכנען ביחד עם הנשים, הילדים, והטף. 
* למזלו של יהושע לא היו זקנים במחנה כי רק אלו שנולדו במדבר הורשו להכנס לארץ, והם היו פחות מבני ארבעים.

כמובן, מיד יהושע פונה &quot;לָראוּבֵנִי, וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי, שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה&quot; ומצווה על המנהיגים שלהם להופיע עם הלוחמים שלהם, בלי נשים וילדים, והם ילכו לפני העם כראש חנית. ניתן להבין שזאת הסיבה שאלוהים בחר להרשות לשבטים האלה להתנחל בעבר הירדן המזרחית וכך לתת ליהושע צבא חופשי מדאגה למשפחתם.

אין ספק שהעם שמח לשמוע שהם זזים, לאחר &quot;[ש]תְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה&quot; [[(דברים לד ח]]).

=== אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ===
כשם שאלוהים פתח את הים לבני ישראל, עכשו הוא עומד לפתוח את הירדן. &lt;br&gt;
לאלוהים היתה אותה סיבה להעברי את בני ישראל דרך הירדן הזה - אלוהים בחר תקופה שהירדן יהיה מוצף מים, ככתוב: &quot;וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, כֹּל יְמֵי קָצִיר&quot; ([[ביאור:יהושע ג טו]]), המעבר במים בחרבה הרשים את כל העם בכוחו של אלוהים, וגם הקים חסימה ובני ישראל לא יכלו לברוח חזרה דרך הירדן השוצף מלא במים מעל גדותיו - למצרים או לעבר הירדן המזרחית.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב}}</text>
      <sha1>h4ysv2l4jlpnnepa8iod56l8bxhsg9w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419669</id>
      <parentid>1419664</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T23:47:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5603" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב|הבהרה=כן|ציטוט=
עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.}}

== כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ==
=== עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם ===
יהושע מצווה על השוטרים לעבור במחנה ולפרסם את פקודתו. יהושע נתן את ההוראה ישירות לשוטרים ולא השתמש במערכת של &quot;שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת&quot; ([[ביאור:שמות יח כא]]), כי אז היה נוצר טלפון שבור והוא לא היה יודע מה הגיע לעם. דבר נוסף השוטרים לא חילקו את העבודה לשבטים, משפחות, בתים אלא התפזרו בעם, וכך כל אדם שמע את ההודעה מספר פעמים, וממספר שוטרים, וכך לא נשאר ספק שכולם שמעו.

כמובן שיהיו אנשים שיסרבו להשמע. הם יקומו מאוחר ויתעצלו להתארגן. יהושע לא התכוון לעזור להם. מי שישאר מאחור לבד, העמלקים, שזינבו בבני ישראל, כבר יטפלו בו ([[דברים כה יח]]).

לכבוד הכניסה לארץ המובטחת, יהושע לא פקד כיעקב לפני העליה לבית-אל: &quot;הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם&quot; ([[ביאור:בראשית לג ב]]). ייתכן שיהושע לא הבין שלאחר המעבר הוא יעלה קורבן לאלוהים, או שהוא חשש ליצור כעס ומרד בעם, לפני הכניסה לארץ.

=== אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ ===
ההודעה מאוד משמחת: 
* אנו נחצה את הירדן בלי בעיות, במקום שאין בו גשר. 
* נכנס לארץ וכל אחד יקבל כתובת וחלקה ללכת לרשת אותה. 
* מלחמה, וכיבוש אינם מוזכרים. 
* אין בעיה להכנס לכנען ביחד עם הנשים, הילדים, והטף. 
* למזלו של יהושע לא היו זקנים במחנה כי רק אלו שנולדו במדבר הורשו להכנס לארץ, והם היו פחות מבני ארבעים.

כמובן, מיד יהושע פונה &quot;לָראוּבֵנִי, וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי, שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה&quot; ומצווה על המנהיגים שלהם להופיע עם הלוחמים שלהם, בלי נשים וילדים, והם ילכו לפני העם כראש חנית. ניתן להבין שזאת הסיבה שאלוהים בחר להרשות לשבטים האלה להתנחל בעבר הירדן המזרחית וכך לתת ליהושע צבא חופשי מדאגה למשפחתם.

אין ספק שהעם שמח לשמוע שהם זזים, לאחר &quot;[ש]תְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה&quot; [[(דברים לד ח]]).

=== אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ===
כשם שאלוהים פתח את הים לבני ישראל, עכשו הוא עומד לפתוח את הירדן. &lt;br&gt;
לאלוהים היתה אותה סיבה להעביר את בני ישראל דרך הירדן הזה - אלוהים בחר תקופה שהירדן יהיה מוצף מים, ככתוב: &quot;וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, כֹּל יְמֵי קָצִיר&quot; ([[ביאור:יהושע ג טו]]), המעבר במים בחרבה הרשים את כל העם בכוחו של אלוהים, וגם הקים חסימה ובני ישראל לא יכלו לברוח חזרה דרך הירדן השוצף מלא במים מעל גדותיו - למצרים או לעבר הירדן המזרחית.

בנוסף, עמי כנען לא האמינו שבני ישראל מסוגלים לחצות את הירדן במקום הזה, ולכן לא שלחו צבא לעמוד מולם ולמנוע מהם לבנות גשרים, ולהכות בחילים הבודדים שהצליחו לעבור וטיפסו רטובים על כתלי גדות הנהר הבוצי והגועש. כך בני ישראל עברו בחזית רחבה ביותר, וראובן, גד וחצי מנשה הגנו מקדימה על כל המחנה. בני ישראל לא היו צריכים לחצות על גשר(ים) בשורה ארוכה ולהיות קורבנות בצד השני של הגשר, כפי שעשה גדעון, ככתוב: &quot;וַיִּלְכְּדוּ אֶת הַמַּיִם, עַד בֵּית בָּרָה, וְאֶת הַיַּרְדֵּן&quot; ([[שופטים ז כד]]), ויפתח לבני שבט אפרים, ככתוב: &quot;וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, לְאֶפְרָיִם&quot; ([[שופטים יב ה]]).


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב}}</text>
      <sha1>7hooumlix23iddqgfk14fzdct22gceg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419670</id>
      <parentid>1419669</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T23:48:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5602" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב|הבהרה=כן|ציטוט=
עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.}}

== כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ==
=== עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם ===
יהושע מצווה על השוטרים לעבור במחנה ולפרסם את פקודתו. יהושע נתן את ההוראה ישירות לשוטרים ולא השתמש במערכת של &quot;שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת&quot; ([[ביאור:שמות יח כא]]), כי אז היה נוצר טלפון שבור והוא לא היה יודע מה הגיע לעם. דבר נוסף השוטרים לא חילקו את העבודה לשבטים, משפחות, בתים אלא התפזרו בעם, וכך כל אדם שמע את ההודעה מספר פעמים, וממספר שוטרים, וכך לא נשאר ספק שכולם שמעו.

כמובן שיהיו אנשים שיסרבו להשמע. הם יקומו מאוחר ויתעצלו להתארגן. יהושע לא התכוון לעזור להם. מי שישאר מאחור לבד, העמלקים, שזינבו בבני ישראל, כבר יטפלו בו ([[דברים כה יח]]).

לכבוד הכניסה לארץ המובטחת, יהושע לא פקד כיעקב לפני העליה לבית-אל: &quot;הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם&quot; ([[ביאור:בראשית לג ב]]). ייתכן שיהושע לא הבין שלאחר המעבר הוא יעלה קורבן לאלוהים, או שהוא חשש ליצור כעס ומרד בעם, לפני הכניסה לארץ.

=== אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ ===
ההודעה מאוד משמחת: 
* אנו נחצה את הירדן בלי בעיות, במקום שאין בו גשר. 
* נכנס לארץ וכל אחד יקבל כתובת וחלקה ללכת לרשת אותה. 
* מלחמה, וכיבוש אינם מוזכרים. 
* אין בעיה להכנס לכנען ביחד עם הנשים, הילדים, והטף. 
* למזלו של יהושע לא היו זקנים במחנה כי רק אלו שנולדו במדבר הורשו להכנס לארץ, והם היו פחות מבני ארבעים.

כמובן, מיד יהושע פונה &quot;לָראוּבֵנִי, וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי, שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה&quot; ומצווה על המנהיגים שלהם להופיע עם הלוחמים שלהם, בלי נשים וילדים, והם ילכו לפני העם כראש חנית. ניתן להבין שזאת הסיבה שאלוהים בחר להרשות לשבטים האלה להתנחל בעבר הירדן המזרחית וכך לתת ליהושע צבא חופשי מדאגה למשפחתם.

אין ספק שהעם שמח לשמוע שהם זזים, לאחר &quot;[ש]תְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה&quot; [[(דברים לד ח]]).

=== אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ===
כשם שאלוהים פתח את הים לבני ישראל, עכשו הוא עומד לפתוח את הירדן. &lt;br&gt;
לאלוהים היתה אותה סיבה להעביר את בני ישראל דרך הירדן הזה - אלוהים בחר תקופה שהירדן יהיה מוצף מים, ככתוב: &quot;וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, כֹּל יְמֵי קָצִיר&quot; ([[ביאור:יהושע ג טו]]), המעבר במים בחרבה הרשים את כל העם בכוחו של אלוהים, וגם הקים חסימה ובני ישראל לא יכלו לברוח חזרה דרך הירדן השוצף מלא במים מעל גדותיו - למצרים או לעבר הירדן המזרחית.

בנוסף, עמי כנען לא האמינו שבני ישראל מסוגלים לחצות את הירדן במקום הזה, ולכן לא שלחו צבא לעמוד מולם, למנוע מהם לבנות גשרים, ולהכות בחילים הבודדים שהצליחו לעבור וטיפסו רטובים על כתלי גדות הנהר הבוצי והגועש. כך בני ישראל עברו בחזית רחבה ביותר, וראובן, גד וחצי מנשה הגנו מקדימה על כל המחנה. בני ישראל לא היו צריכים לחצות על גשר(ים) בשורה ארוכה ולהיות קורבנות בצד השני של הגשר, כפי שעשה גדעון, ככתוב: &quot;וַיִּלְכְּדוּ אֶת הַמַּיִם, עַד בֵּית בָּרָה, וְאֶת הַיַּרְדֵּן&quot; ([[שופטים ז כד]]), ויפתח לבני שבט אפרים, ככתוב: &quot;וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, לְאֶפְרָיִם&quot; ([[שופטים יב ה]]).


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב}}</text>
      <sha1>dhylwxe5567rh661zajy5rwgh1zjsfr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419677</id>
      <parentid>1419670</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T00:54:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5709" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב|הבהרה=כן|ציטוט=
עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.}}

== כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ==
=== עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם ===
יהושע מצווה על השוטרים לעבור במחנה ולפרסם את פקודתו. יהושע נתן את ההוראה ישירות לשוטרים ולא השתמש במערכת של &quot;שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת&quot; ([[ביאור:שמות יח כא]]), כי אז היה נוצר טלפון שבור והוא לא היה יודע מה הגיע לעם. דבר נוסף השוטרים לא חילקו את העבודה לשבטים, משפחות, בתים אלא התפזרו בעם, וכך כל אדם שמע את ההודעה מספר פעמים, וממספר שוטרים, וכך לא נשאר ספק שכולם שמעו.

כמובן שיהיו אנשים שיסרבו להשמע. הם יקומו מאוחר ויתעצלו להתארגן. יהושע לא התכוון לעזור להם. מי שישאר מאחור לבד, העמלקים, שזינבו בבני ישראל, כבר יטפלו בו ([[דברים כה יח]]).

לכבוד הכניסה לארץ המובטחת, יהושע לא פקד כיעקב לפני העליה לבית-אל: &quot;הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם&quot; ([[ביאור:בראשית לג ב]]). ייתכן שיהושע לא התכונן לעשות מזבח ולהעלות קורבן לאלוהים, או שהוא חשש ליצור כעס ומרד בעם, לפני הכניסה לארץ.

=== אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ ===
ההודעה מאוד משמחת: 
* אנו נחצה את הירדן בלי בעיות, במקום שאין בו גשר. 
* נכנס לארץ וכל אחד יקבל כתובת וחלקה ללכת לרשת אותה. 
* מלחמה, וכיבוש אינם מוזכרים. 
* אין בעיה להכנס לכנען ביחד עם הנשים, הילדים, והטף. 
* למזלו של יהושע לא היו זקנים במחנה כי רק אלו שנולדו במדבר הורשו להכנס לארץ, והם היו פחות מבני ארבעים.

כמובן, מיד יהושע פונה &quot;לָראוּבֵנִי, וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי, שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה&quot; ומצווה על המנהיגים שלהם להופיע עם הלוחמים שלהם, בלי נשים וילדים, והם ילכו לפני העם כראש חנית. ניתן להבין שזאת הסיבה שאלוהים בחר להרשות לשבטים האלה להתנחל בעבר הירדן המזרחית וכך לתת ליהושע צבא חופשי מדאגה למשפחתם.

אין ספק שהעם שמח לשמוע שהם זזים, לאחר &quot;[ש]תְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה&quot; [[(דברים לד ח]]).

=== אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ===
כשם שאלוהים פתח את הים לבני ישראל, עכשו הוא עומד לפתוח את הירדן. &lt;br&gt;
לאלוהים היתה אותה סיבה להעביר את בני ישראל דרך הירדן הזה - אלוהים בחר תקופה שהירדן יהיה מוצף מים, ככתוב: &quot;וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, כֹּל יְמֵי קָצִיר&quot; ([[ביאור:יהושע ג טו]]), המעבר במים בחרבה הרשים את כל העם בכוחו של אלוהים, וגם הקים חסימה ובני ישראל לא יכלו לברוח חזרה דרך הירדן השוצף מלא במים מעל גדותיו - למצרים או לעבר הירדן המזרחית.

בנוסף, עמי כנען לא האמינו שבני ישראל מסוגלים לחצות את הירדן במקום הזה, ולכן לא שלחו צבא לעמוד מולם, למנוע מהם לבנות גשרים, ולהכות בחילים הבודדים שהצליחו לעבור וטיפסו רטובים על כתלי גדות הנהר הבוצי והגועש. כך בני ישראל עברו בחזית רחבה ביותר, וראובן, גד וחצי מנשה הגנו מקדימה על כל המחנה במקום רחב ופתוח, &quot;[ב]עַרְבוֹת יְרִיחוֹ&quot; ([[ביאור:יהושע ד יג]]). בני ישראל לא היו צריכים לחצות על גשר(ים) בשורה ארוכה ולהיות קורבנות בצד השני של הגשר, כפי שעשה גדעון, ככתוב: &quot;וַיִּלְכְּדוּ אֶת הַמַּיִם, עַד בֵּית בָּרָה, וְאֶת הַיַּרְדֵּן&quot; ([[שופטים ז כד]]), ויפתח לבני שבט אפרים, ככתוב: &quot;וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, לְאֶפְרָיִם&quot; ([[שופטים יב ה]]).


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב}}</text>
      <sha1>nkvvw1z8yi9g2zwudtcieo9aig0xfkn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419718</id>
      <parentid>1419677</parentid>
      <timestamp>2022-08-26T11:53:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>ההתנחלות הישראלית בכנען - מחקרים ארכיאולוגים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6109" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב|הבהרה=כן|ציטוט=
עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.}}

ראו: [https://www.knowingfaith.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%9F-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%91 | '''ההתנחלות הישראלית בכנען - מחקרים ארכיאולוגים'''].


== כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ==
=== עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם ===
יהושע מצווה על השוטרים לעבור במחנה ולפרסם את פקודתו. יהושע נתן את ההוראה ישירות לשוטרים ולא השתמש במערכת של &quot;שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת&quot; ([[ביאור:שמות יח כא]]), כי אז היה נוצר טלפון שבור והוא לא היה יודע מה הגיע לעם. דבר נוסף השוטרים לא חילקו את העבודה לשבטים, משפחות, בתים אלא התפזרו בעם, וכך כל אדם שמע את ההודעה מספר פעמים, וממספר שוטרים, וכך לא נשאר ספק שכולם שמעו.

כמובן שיהיו אנשים שיסרבו להשמע. הם יקומו מאוחר ויתעצלו להתארגן. יהושע לא התכוון לעזור להם. מי שישאר מאחור לבד, העמלקים, שזינבו בבני ישראל, כבר יטפלו בו ([[דברים כה יח]]).

לכבוד הכניסה לארץ המובטחת, יהושע לא פקד כיעקב לפני העליה לבית-אל: &quot;הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם&quot; ([[ביאור:בראשית לג ב]]). ייתכן שיהושע לא התכונן לעשות מזבח ולהעלות קורבן לאלוהים, או שהוא חשש ליצור כעס ומרד בעם, לפני הכניסה לארץ.

=== אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ ===
ההודעה מאוד משמחת: 
* אנו נחצה את הירדן בלי בעיות, במקום שאין בו גשר. 
* נכנס לארץ וכל אחד יקבל כתובת וחלקה ללכת לרשת אותה. 
* מלחמה, וכיבוש אינם מוזכרים. 
* אין בעיה להכנס לכנען ביחד עם הנשים, הילדים, והטף. 
* למזלו של יהושע לא היו זקנים במחנה כי רק אלו שנולדו במדבר הורשו להכנס לארץ, והם היו פחות מבני ארבעים.

כמובן, מיד יהושע פונה &quot;לָראוּבֵנִי, וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי, שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה&quot; ומצווה על המנהיגים שלהם להופיע עם הלוחמים שלהם, בלי נשים וילדים, והם ילכו לפני העם כראש חנית. ניתן להבין שזאת הסיבה שאלוהים בחר להרשות לשבטים האלה להתנחל בעבר הירדן המזרחית וכך לתת ליהושע צבא חופשי מדאגה למשפחתם.

אין ספק שהעם שמח לשמוע שהם זזים, לאחר &quot;[ש]תְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה&quot; [[(דברים לד ח]]).

=== אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ===
כשם שאלוהים פתח את הים לבני ישראל, עכשו הוא עומד לפתוח את הירדן. &lt;br&gt;
לאלוהים היתה אותה סיבה להעביר את בני ישראל דרך הירדן הזה - אלוהים בחר תקופה שהירדן יהיה מוצף מים, ככתוב: &quot;וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, כֹּל יְמֵי קָצִיר&quot; ([[ביאור:יהושע ג טו]]), המעבר במים בחרבה הרשים את כל העם בכוחו של אלוהים, וגם הקים חסימה ובני ישראל לא יכלו לברוח חזרה דרך הירדן השוצף מלא במים מעל גדותיו - למצרים או לעבר הירדן המזרחית.

בנוסף, עמי כנען לא האמינו שבני ישראל מסוגלים לחצות את הירדן במקום הזה, ולכן לא שלחו צבא לעמוד מולם, למנוע מהם לבנות גשרים, ולהכות בחילים הבודדים שהצליחו לעבור וטיפסו רטובים על כתלי גדות הנהר הבוצי והגועש. כך בני ישראל עברו בחזית רחבה ביותר, וראובן, גד וחצי מנשה הגנו מקדימה על כל המחנה במקום רחב ופתוח, &quot;[ב]עַרְבוֹת יְרִיחוֹ&quot; ([[ביאור:יהושע ד יג]]). בני ישראל לא היו צריכים לחצות על גשר(ים) בשורה ארוכה ולהיות קורבנות בצד השני של הגשר, כפי שעשה גדעון, ככתוב: &quot;וַיִּלְכְּדוּ אֶת הַמַּיִם, עַד בֵּית בָּרָה, וְאֶת הַיַּרְדֵּן&quot; ([[שופטים ז כד]]), ויפתח לבני שבט אפרים, ככתוב: &quot;וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, לְאֶפְרָיִם&quot; ([[שופטים יב ה]]).


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א י|יא|א יב}}</text>
      <sha1>hp6r2j4qz2u5w6va6qkto033xixdhw8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2A10:800C:4A9A:0:B169:A936:749E:813B</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470425</id>
    <revision>
      <id>1419667</id>
      <timestamp>2022-08-25T21:43:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|מלבי&quot;ם על יואל ב ז}}--~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="158" xml:space="preserve">{{תודה|מלבי&quot;ם על יואל ב ז}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:43, 26 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>g3vpo8co5cikijwz19ehiu29z1o4s9v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2A01:6502:A56:4FB7:B8EF:5DAA:B575:2738</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470426</id>
    <revision>
      <id>1419668</id>
      <timestamp>2022-08-25T21:44:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|תענית כג א}}--~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="145" xml:space="preserve">{{תודה|תענית כג א}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:44, 26 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>5fl7g7v5yufliqk16m3rw2t6hjsbvyi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470427</id>
    <revision>
      <id>1419671</id>
      <timestamp>2022-08-26T00:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1409054] כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3655" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל״ז–1977}}
{{ח:קטע3||כללים בדבר תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות בדבר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ז, 1358|כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 16|סעיף 16}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי-הדין|חוק לשכת עורכי־הדין, תשכ״א–1961}}, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי־הדין כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוק“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר טרחה“ – שכר טרחה שנקבע לפי תוצאות הטיפול.

{{ח:סעיף|2|שכר טרחה לאחר פסק־&lt;wbr&gt;דין}}
{{ח:ת}} שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|החוק}} שהוגשה לבית המשפט, לא יעלה על 13% מהסכום שנפסק.

{{ח:סעיף|3|שכר טרחה בפשרה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|החוק}} שהוגשה לבית המשפט שהסתיים בפשרה לא יעלה על 11% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע על פי הפשרה.

{{ח:סעיף|4|שכר טרחה כשאין הליכים משפטיים}}
{{ח:ת}} שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|החוק}} שהסתיים ללא הגשת תביעה לבית המשפט לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע.

{{ח:סעיף|5|מס ערך מוסף}}
{{ח:ת}} השיעורים שנקבעו בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף שבו נתחייב עורך־הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1976}}.

{{ח:סעיף|6|השם}}
{{ח:ת}} לכללים אלה ייקרא ”כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל״ז–1977“.

{{ח:חתימות|ג׳ בניסן תשל״ז (22 במרס 1977)}}
* '''י׳ ננר'''&lt;br&gt;יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין
* &lt;span style=&quot;float: right; font-size: smaller; margin-right: 10px;&quot;&gt;נתאשר.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;'''חיים י׳ צדוק'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6lgb15b7hpudmdq4rrmqgqozxfwmpxn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470428</id>
    <redirect title="שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)" />
    <revision>
      <id>1419672</id>
      <timestamp>2022-08-26T00:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="202" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]</text>
      <sha1>dubnu19g02gfi7pn9dmyqt99wtkz2za</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470429</id>
    <revision>
      <id>1419673</id>
      <timestamp>2022-08-26T00:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:78.197.189.67</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470430</id>
    <revision>
      <id>1419678</id>
      <timestamp>2022-08-26T04:33:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תודה */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="198" xml:space="preserve">== תודה ==

{{תודה|דרך מצוותיך - איסור אכילת גיד הנשה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:33, 26 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>b9me3mgmeaeaf3hv8ni6btgr1w19ruf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470431</id>
    <revision>
      <id>1419690</id>
      <timestamp>2022-08-26T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1408936] תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי), תשל&quot;ז-1977</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1974" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי), תשל״ז–1977}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר תעריף מקסימלי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ז, 1708|תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 82|סעיפים 82}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 109|ו־109}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|רישום דירות}}
{{ח:ת}} ברישום דירות מגורים בבנין הכולל לא פחות משמונה יחידות, שנרכשו מקבלן ושמחירן אינו עולה על 250,000 לירות, ייקבע תעריף מקסימלי לשכר טרחה בעד סוגי שירותים אלה:
{{ח:תת|(1)}} רישום פעולות מכר, מכר ללא תמורה, חליפין, חכירה וחכירת משנה;
{{ח:תת|(2)}} בדיקת החוזה ובדיקת הפעולות לרישום הזכויות אגב ביצוע פעולות רישום כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|2|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי), תשל״ז–1977“.

{{ח:חתימות|ט׳ באייר תשל״ז (27 באפריל 1977)}}
* '''חיים י׳ צדוק'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ry5tiv4n2ioz10xe46p9h368a5oogh0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470432</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)" />
    <revision>
      <id>1419691</id>
      <timestamp>2022-08-26T08:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="173" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]</text>
      <sha1>nwkxh5r31vnq1ul8t6qatmzjllzn006</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470433</id>
    <revision>
      <id>1419692</id>
      <timestamp>2022-08-26T08:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2A01:6500:A045:ED45:5CC5:5929:C0:6F6D</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470434</id>
    <revision>
      <id>1419713</id>
      <timestamp>2022-08-26T11:35:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|קונטרס הספיקות כלל א}}--~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164" xml:space="preserve">{{תודה|קונטרס הספיקות כלל א}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:35, 26 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>rzn5ahejkh5sl0joox2ya8qfs4y8dqb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2A01:6500:A045:ED45:5CC5:5929:DF:2C81</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470435</id>
    <revision>
      <id>1419714</id>
      <timestamp>2022-08-26T11:35:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|קונטרס הספיקות כלל א}}--~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164" xml:space="preserve">{{תודה|קונטרס הספיקות כלל א}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:35, 26 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>rzn5ahejkh5sl0joox2ya8qfs4y8dqb</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>