חוק בתי המשפט

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.26</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>חוק בתי המשפט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1997</id>
    <revision>
      <id>1419618</id>
      <parentid>1410216</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:30:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419613]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="264604" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000140}} '''חוקים מוחלפים:''' ''חוק השופטים:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ג, 149|חוק השופטים|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_211793.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 134|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209665.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 140|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 98|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 22|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209663.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 186|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209662.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 6|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209661.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209660.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 196|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208130.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210153.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210232.pdf}}. ''חוק בתי המשפט:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ז, 148|חוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208115.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 24|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208145.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 66|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208113.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208114.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 132|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208116.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 120|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208117.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 237|תיקון מס׳ 2 לפקודת הראיות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209378.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 106|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208121.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 320|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208122.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 11|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208123.pdf}}, {{ח:תיבה|93|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208125.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 138|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208126.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 125|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 84|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208128.pdf}}, {{ח:תיבה|273|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 192|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208130.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317278.pdf}}, {{ח:תיבה|130|תיקון מס׳ 18 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209749.pdf}}, {{ח:תיבה|149|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209743.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210153.pdf}}, {{ח:תיבה|145|חוק שמירת הניקיון|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210225.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210227.pdf}}. ''חוק שיפוט בתביעות קטנות:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ו, 247|חוק שיפוט בתביעות קטנות|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209657.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 4|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317788.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209656.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 36|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209655.pdf}}. ''פקודת הרשמים:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1936, תוס׳ 1, 233|פקודת הרושמים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563989.pdf}}; {{ח:תיבה|1943, תוס׳ 1, 28|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561922.pdf}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 226|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562419.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ז, 23|חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210269.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 155|חוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208115.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 122|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209515.pdf}}. ''פקודת הרשמים [נוסח חדש]:'' {{ח:תיבה|דמ״י תשל״א, 436|פקודת הרשמים [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_vn_525732.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ה, 16|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 203|חוק הנוטריונים|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_210261.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 155|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210221.pdf}}.

'''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ד, 198|חוק בתי המשפט [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_311021.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 12|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317279.pdf}}, {{ח:תיבה|138|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210420.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 36|חוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}, {{ח:תיבה|39|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317280.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210507.pdf}}, {{ח:תיבה|221|חוק חג המצות (איסורי חמץ)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210517.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 45|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210544.pdf}}, {{ח:תיבה|120|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 67|תיקון מס׳ 23 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210563.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 24 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 48|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210741.pdf}}, {{ח:תיבה|56|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317281.pdf}}, {{ח:תיבה|87|תיקון מס׳ 3 לפקודת הסמים המסוכנים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210676.pdf}}, {{ח:תיבה|101|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317834.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 6|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210714.pdf}}, {{ח:תיבה|12|תיקון מס׳ 26 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211672.pdf}}, {{ח:תיבה|45|תיקון מס׳ 28 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 54|תיקון מס׳ 9 לפקודת הראיות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211676.pdf}}, {{ח:תיבה|116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211709.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 33 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 68|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211794.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 118|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 49|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 152|תיקון מס׳ 2 לחוק לסדרי הדין (חקירת עדים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211148.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 19 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211601.pdf}}, {{ח:תיבה|396|חוק בית המשפט לענייני משפחה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211216.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 108|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211236.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 17|תיקון מס׳ 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211454.pdf}}, {{ח:תיבה|170|חוק למניעת הטרדה מינית|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211481.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס׳ 4 לחוק הכנסת|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211499.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 150|חוק עוולות מסחריות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211634.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 194|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 198|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300346.pdf}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300347.pdf}}, {{ח:תיבה|498|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300402.pdf}}, {{ח:תיבה|502|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 33) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300403.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 244|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300468.pdf}}, {{ח:תיבה|417|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 202|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300608.pdf}}, {{ח:תיבה|507|חוק מאבק בארגוני פשיעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299781.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299784.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 8|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299796.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 59 לפקודת התעבורה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299758.pdf}}, {{ח:תיבה|320|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299863.pdf}}, {{ח:תיבה|329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299772.pdf}}, {{ח:תיבה|490|חוק סדר הפלילי (תיקון מס׳ 33) (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299798.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 52|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299662.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_579102.pdf}}, {{ח:תיבה|385|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300144.pdf}}, {{ח:תיבה|394|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300039.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 6|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300035.pdf}}, {{ח:תיבה|28|ת״ט}}, {{ח:תיבה|382|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300746.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 47|חוק זכות יוצרים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300007.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300766.pdf}}, {{ח:תיבה|180|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300057.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300811.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300775.pdf}}, {{ח:תיבה|537|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300698.pdf}}, {{ח:תיבה|664|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300110.pdf}}, {{ח:תיבה|668|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300810.pdf}}, {{ח:תיבה|717|תיקון מס׳ 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300115.pdf}}, {{ח:תיבה|784|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}, {{ח:תיבה|813|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300686.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 66|תיקון מס׳ 29 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300665.pdf}}, {{ח:תיבה|115|חוק להגנה על עדים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300899.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 2 חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301058.pdf}}, {{ח:תיבה|287|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300957.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 310|תיקון מס׳ 60 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301109.pdf}}, {{ח:תיבה|612|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 14|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301124.pdf}}, {{ח:תיבה|272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf}}, {{ח:תיבה|928|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301266.pdf}}, {{ח:תיבה|932|תיקון מס׳ 33 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301265.pdf}}, {{ח:תיבה|1142|תיקון מס׳ 20 לחוק הנוער (טיפול והשגחה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301048.pdf}}, {{ח:תיבה|1169|תיקון מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301156.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 2|תיקון מס׳ 101 לפקודת התעבורה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301339.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301080.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301239.pdf}}, {{ח:תיבה|192|ת״ט}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|523|תיקון מס׳ 71|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301362.pdf}}, {{ח:תיבה|744|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 137|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}, {{ח:תיבה|274|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301561.pdf}}, {{ח:תיבה|326|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301441.pdf}}, {{ח:תיבה|594|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303817.pdf}}, {{ח:תיבה|662|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 180|תיקון מס׳ 5 לפקודת השותפויות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306653.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 119 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313581.pdf}}, {{ח:תיבה|241|תיקון מס׳ 113 לפקודת התעבורה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313647.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 176|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|358|תיקון מס׳ 82|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_320777.pdf}}, {{ח:תיבה|886|תיקון מס׳ 83|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343173.pdf}}, {{ח:תיבה|926|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|1139|תיקון מס׳ 71 לחוק השיפוט הצבאי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348253.pdf}}, {{ח:תיבה|1216|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_349196.pdf}}, {{ח:תיבה|1223|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_349197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 9|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_362655.pdf}}, {{ח:תיבה|674|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_ls_fr_382430.pdf}}, {{ח:תיבה|695|תיקון מס׳ 63 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}, {{ח:תיבה|1200|חוק העיצובים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 52|תיקון מס׳ 26 והוראת שעה לחוק איסור הלבנת הון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528395.pdf}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 92|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491140.pdf}}, {{ח:תיבה|412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}, {{ח:תיבה|660|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_499588.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 68|תיקון מס׳ 4 לחוק הבוררות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525594.pdf}}, {{ח:תיבה|84|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_527183.pdf}}, {{ח:תיבה|86|חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528208.pdf}}, {{ח:תיבה|230|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 873|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 96|חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573941.pdf}}, {{ח:תיבה|287, 288|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_577860.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 700|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616717.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ז, 1238|שינוי התוספת השלישית לחוק}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 920|שינוי התוספת השלישית לחוק}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1266|שינוי התוספת השלישית לחוק}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 566|שינוי התוספת השלישית לחוק}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 346|שינוי התוספת השלישית לחוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 774|שינוי התוספת השלישית לחוק}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ה, 158|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}, {{ח:תיבה|1376|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ו, 265|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}, {{ח:תיבה|266|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 1262|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 719|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1386|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}, {{ח:תיבה|1386|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1194|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}, {{ח:תיבה|1578|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 554|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 1228|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}, {{ח:תיבה|1424|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 552|ת״ט}}; {{ח:תיבה|י״פ תשס״ט, 1584|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1186|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1976|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1779|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 2121|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 2830|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2763|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1911|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 3796|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6185|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2631|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3097|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2547|הודעה}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1966|החלטה בדבר הארכת תוקפו של חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
הנוסח המשולב בא במקום חוק השופטים, התשי״ג–1953, חוק בתי המשפט, התשי״ז–1957, חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל״ו–1976 ופקודת הרשמים [נוסח חדש], התשל״א–1971. סעיפי הנוסח הישן ניתנים בשוליים בצירוף אות המסמנת את החוק לפי הרשימה הבאה: האות '''ש''' – מציינת את חוק השופטים, התשי״ג–1953; האות '''ב''' – חוק בתי המשפט, התשי״ז–1957; האות '''ת''' – חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל״ו–1976; האות '''ר''' – פקודת הרשמים [נוסח חדש], התשל״א–1971.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: השופטים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: תחולה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ב|סימן ב׳: כשירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ג|סימן ג׳: מינוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ד|סימן ד׳: כהונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ה|סימן ה׳: אתיקה ושיפוט משמעתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן ה׳1: הצהרת הון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ו|סימן ו׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בתי המשפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: בית המשפט העליון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: בתי משפט מחוזיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: מחלקה כלכלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: בתי משפט שלום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: בתי משפט לענינים מקומיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: בתי משפט לתביעות קטנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: פומביות הדיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: רשמים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מינוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: סמכויות רשמים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: סמכויות אחרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: משמר בתי המשפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: השופטים}}

{{ח:קטע3|פרק א סימן א|סימן א׳: תחולה}}

{{ח:סעיף|1|נושא הפרק|אחר=[ש/1]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} דן בשופטים של –
{{ח:תת|(1)}} בית המשפט העליון;
{{ח:תת|(2)}} בתי המשפט המחוזיים;
{{ח:תת|(3)}} בתי משפט השלום.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ב|סימן ב׳: כשירות}}

{{ח:סעיף|2|כשירותם של שופטי בית המשפט העליון|אחר=[ש/2]}}
{{ח:ת}} אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון:
{{ח:תת|(1)}} מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי;
{{ח:תת|(2)}} מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} עריכת דין;
{{ח:תתת|(ב)}} שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה;
{{ח:תתת|(ג)}} הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לענין זה;
{{ח:תת|(3)}} משפטאי מובהק.

{{ח:סעיף|2א|תקופת צינון למינוי שופט עליון|תיקון: תשס״ד־6}}
{{ח:ת}} לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו.

{{ח:סעיף|3|כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי|תיקון: תשנ״ב|אחר=[ש/3]}}
{{ח:ת}} אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי:
{{ח:תת|(1)}} מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום;
{{ח:תת|(2)}} מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}.

{{ח:סעיף|4|כשירותם של שופטי בית משפט שלום|תיקון: תשנ״ב, תשס״ח|אחר=[ש/4]}}
{{ח:ת}} כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}.

{{ח:סעיף|5|אזרחות|אחר=[ש/4א]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתמנה לשופט מי שאינו אזרח ישראלי.
{{ח:תת|(ב)}} היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ג|סימן ג׳: מינוי}}

{{ח:סעיף|6|הועדה לבחירת שופטים|תיקון: תשנ״ח־5, תשע״ד־2|אחר=[ש/6]}}
{{ח:ת}} הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק־יסוד: השפיטה}} (להלן – הועדה):
{{ח:תת|(1)}} הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|(2)}} המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים;
{{ח:תת|(3)}} שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים;
{{ח:תת|(3א)}} לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים;
{{ח:תת|(4)}} הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|6א|הצבעה בועדה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

{{ח:סעיף|7|סדרי עבודת הועדה|תיקון: תשס״ח־10|אחר=[ש/7]}}
{{ח:תת|(א)}} ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} אלה רשאים להציע מועמדים:
{{ח:תתת|(1)}} שר המשפטים;
{{ח:תתת|(2)}} נשיא בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(3)}} שלושה חברי הועדה כאחד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|7א|סייג למינוי שופט|תיקון: תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} הועדה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

{{ח:סעיף|8|נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא|תיקון: תשס״ז־2, תשע״ב־2|אחר=[ש/8]}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק־יסוד: השפיטה}} מקרב שופטי בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9|נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ב, תשס״ז־2|אחר=[ש/9]}}
{{ח:תת|(א)}} נשיאים וסגני־נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}}.

{{ח:סעיף|9א|המשך כהונה של נשיא|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.

{{ח:סעיף|10|מינוי לכהונה בפועל|תיקון: תשמ״ו־3, תשס״ד־2, תשנ״ב|אחר=[ש/10]}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון –
{{ח:תתת|(1)}} שופט בית המשפט העליון – לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי;
{{ח:תתת|(2)}} שופט בית משפט מחוזי – לשופט בית המשפט העליון, לנשיא בית משפט מחוזי, לנשיא בית משפט שלום או לשופט בית משפט שלום;
{{ח:תתת|(3)}} שופט בית משפט שלום – לשופט בית משפט מחוזי או לנשיא בית משפט שלום;
{{ח:תתת|(4)}} שופט תעבורה – לשופט בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ב)}} כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם – לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.

{{ח:סעיף|10א|שופט עמית|תיקון: תשס״ו, תשס״ח, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג)}} לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(3)}} – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית).
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.
{{ח:תת|(ג)}} שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75.
{{ח:תת|(ד)}} שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה.
{{ח:תת|(ה)}} שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.
{{ח:תת|(ו)}} מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ד|סימן ד׳: כהונה}}

{{ח:סעיף|11|כוחו של מינוי|אחר=[ש/12]}}
{{ח:ת}} שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

{{ח:סעיף|12|התפטרות|אחר=[ש/16]}}
{{ח:ת}} שופט רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

{{ח:סעיף|13|יציאה לקיצבה|תיקון: תשמ״ה־2|אחר=[ש/17]}}
{{ח:תת|(א)}} שופט יצא לקיצבה –
{{ח:תתת|(1)}} בהגיעו לגיל שבעים;
{{ח:תתת|(2)}} משקבעה הועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} שופט רשאי לצאת לקיצבה –
{{ח:תתת|(1)}} לאחר שכיהן עשרים שנים, אם הגיע לגיל ששים;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר שכיהן חמש עשרה שנים, אם הגיע לגיל ששים וחמש;
{{ח:תתת|(3)}} אם ביקש זאת והועדה אישרה את בקשתו; הועדה רשאית להתנות הסכמתה בקביעת שיעור גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי שופט של בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה.
{{ח:תת|(ד)}} בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

{{ח:סעיף|14|סיום כהונה לפי החלטת הועדה|תיקון: תשנ״ב|אחר=[ש/16א]}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 7|סעיף 7(4) לחוק־יסוד: השפיטה}}, רשאית היא למנות מבין חבריה, ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים.

{{ח:סעיף|15|סמכות שופט לסיים דיון|תיקון: תשס״ד־2, תש״ע־2|אחר=[ש/18]}}
{{ח:תת|(א)}} שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.
{{ח:תת|(ב)}} שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ד|סעיף 42ד}}, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16|מינוי שופט לשעבר|אחר=[ש/17א]}}
{{ח:ת}} מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט, ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ה|סימן ה׳: אתיקה ושיפוט משמעתי|תיקון: תשס״ו־3}}

{{ח:סעיף|16א|כללי אתיקה לשופטים|תיקון: תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לשופטים|כללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007}}.}}

{{ח:סעיף|16ב|ועדת אתיקה|תיקון: תשס״ו־3, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}} חלים עליו – בענין הנוגע אליו.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|17|הרכב בית הדין המשמעתי|אחר=[ש/21]}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן – בית הדין) יהיה של חמישה – ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה – ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין.
{{ח:תת|(ב)}} חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו.
{{ח:תת|(ג)}} אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”שופט“ – גם שופט שיצא לקיצבה במשמע.

{{ח:סעיף|18|קובלנה על שופט|תיקון: תשס״ו־3|אחר=[ש/22]}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
{{ח:תתת|(4)}} הועדה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין;
{{ח:תתת|(5)}} השופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו.
{{ח:תת|(ג)}} בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין כל הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין פלילי.

{{ח:סעיף|19|אמצעי משמעת|אחר=[ש/22א]}}
{{ח:ת}} אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם:
{{ח:תת|(1)}} הערה;
{{ח:תת|(2)}} התראה;
{{ח:תת|(3)}} נזיפה;
{{ח:תת|(4)}} העברה למקום כהונה אחר;
{{ח:תת|(5)}} העברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.

{{ח:סעיף|20|מסירת החלטות לשר המשפטים|אחר=[ש/23]}}
{{ח:ת}} בית הדין ימסור את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר המשפטים.

{{ח:סעיף|21|סדרי דין|אחר=[ש/28 סיפה]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ה1|סימן ה׳1: הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|21א|הגדרות|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת הון“ – דין וחשבון מפורט שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הצהרת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע״ז–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה (מינויים)“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – נציב תלונות הציבור על שופטים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט“ – לרבות רשם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(ג)}}, ולמעט שופט עמית.

{{ח:סעיף|21ב|הגשת הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שופט יגיש למפקח הצהרת הון על הנכסים והחובות שלו ושל בן זוגו החי עמו וילדיו הסמוכים על שולחנו.
{{ח:תת|(ב)}} הצהרת ההון תהיה ערוכה לפי הטופס {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון}}.

{{ח:סעיף|21ג|מועדים להגשת הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שופט יגיש הצהרת הון למפקח כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בתוך 90 ימים מיום סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לשופטים#סעיף 38ד|בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007}};
{{ח:תתת|(2)}} בתום כל שש שנים ממועד הגשת הצהרת הון קודמת; ואולם שופט רשאי להגיש עדכון להצהרתו אם חל שינוי בתוכנה, גם אם טרם חלפו שש שנים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} בתוך 90 ימים מתום כהונתו כשופט, אלא אם כן עבר לכהונה או לתפקיד אחר שבו חלה עליו חובה להגיש הצהרת הון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק הצהרת הון}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}} או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית.
{{ח:תת|(ב)}} הצהרת ההון תהיה מעודכנת למועד סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף קטן (א)(1), לתום שש שנים מהגשת ההצהרה הקודמת או למועד תום הכהונה כשופט, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בטופס {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון}}, ואם לא ניתן לעשות כן – בסמוך ככל האפשר לאותו מועד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), שופט רשאי להגיש עותק של הצהרת הון קודמת שהגיש, ואולם אין באמור כדי לפטור שופט מהגשת הצהרה לפי סעיף קטן (א)(2) אלא לתקופה של שש שנים מהמועד שבו הוגשה ההצהרה הקודמת.
{{ח:תתת|(2)}} הגיש שופט עותק של הצהרה כאמור בפסקה (2) להגדרה ”הצהרה קודמת“, יצרף הצהרה שלו ולפיה לא חל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה הקודמת.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת הצהרת הון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת; ואולם אם השופט אמור לסיים את תפקידו ולהגיש הצהרת הון לפי סעיף קטן (א)(3) בתוך שנה – רשאי המפקח להאריך את המועד להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(2) עד למועד הצפוי להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(3).
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הצהרה קודמת“ – הצהרה כמפורט להלן שהוגשה בשש השנים שקדמו למועד שבו התקיימו נסיבות שבשלהן שופט נדרש להגיש הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א):
{{ח:תתתת|(1)}} הצהרת הון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק הצהרת הון}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}}, או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית;
{{ח:תתתת|(2)}} הצהרה לרשות המסים בישראל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקי נושאי משרה שיפוטית“ – חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|חוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|חוק הקאדים, התשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|וחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי משמעותי“ – גידול של יותר ממיליון שקלים חדשים מסך ההון הכולל שעליו הצהיר שופט בהצהרת ההון הקודמת; הסכום האמור יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון של השנה הקודמת ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן.

{{ח:סעיף|21ד|הודעה על חובת הגשת הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} האגף האחראי על משאבי אנוש, או גורם אחר שהשר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הסמיכו לכך, יודיע לשופט על חובתו להגיש הצהרת הון עם מינויו וכן, לכל המאוחר 60 ימים לפני המועד שבו עליו להגיש הצהרת הון.

{{ח:סעיף|21ה|תפקידי המפקח וסמכויותיו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון שיש חובה להגישן ושהוגשו לפי חוק זה, ישמור אותן בנפרד מכל מידע אחר באופן שיש בו כדי להגן עליהן מפני חדירה או מפני כניסה למקום שמירתן בלא הרשאה, ויבער אותן כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} הפר שופט את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}}, ידווח על כך המפקח לנשיא בית המשפט העליון, כדי שישקול אם לפעול בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 21ז|לסעיף 21ז}}.
{{ח:תת|(ג)}} לשם מילוי תפקידו ופיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לעיין בהצהרות ההון שהוגשו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש משופט לצרף להצהרת ההון כל מסמך הנדרש לשם מילוי הצהרת ההון; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות מדגמיות בדבר השלמת הפרטים והמסמכים הנדרשים בהצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק.

{{ח:סעיף|21ו|שמירת סודיות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של השופט ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון, אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע;
{{ח:תתת|(2)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון בהליך בירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ז|סעיף 21ז}} ולצורך אותו הליך.

{{ח:סעיף|21ז|הליכים בשל הפרת החובה להגיש הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} נשיא בית המשפט העליון רשאי להטיל על שופט המפר את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}} אמצעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(1) עד (3)}}, וכן רשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה נגד שופט כאמור לבית הדין.

{{ח:סעיף|21ח|תקנות – {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן ה׳1}}|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן זה}}.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ו|סימן ו׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|22|פרסום ברשומות|אחר=[ש/25]}}
{{ח:ת}} הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|23|שיפוט פלילי|תיקון: תשמ״ו־2|אחר=[ש/26]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק־יסוד: השפיטה}} לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

{{ח:סעיף|24|שופט שהוא צד בהליך אזרחי|אחר=[ש/26א]}}
{{ח:ת}} שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בתי המשפט}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: בית המשפט העליון}}

{{ח:סעיף|25|מספר השופטים|אחר=[ב/2]}}
{{ח:ת}} בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה.

{{ח:סעיף|26|ההרכב|תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״ב, תשס״ח־7|אחר=[ב/3]}}
{{ח:ת}} בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם –
{{ח:תת|(1)}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
{{ח:תת|(2)}} מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון;
{{ח:תת|(3)}} בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד;
{{ח:תת|(4)}} בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ב)(9) ו־(10)}}, מוסמך לדון שופט אחד;
{{ח:תת|(5)}} בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד.

{{ח:סעיף|27|קביעת מותבים ומועדים|תיקון: תשמ״ה|אחר=[ב/4]}}
{{ח:תת|(א)}} השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ב)}} המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון.

{{ח:סעיף|28|אב־&lt;wbr&gt;בית־&lt;wbr&gt;הדין|תיקון: תשס״ז־2|אחר=[ב/5א]}}
{{ח:תת|(א)}} אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשיא בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(2)}} המשנה לנשיא בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(3)}} נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(4)}} המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, ואם כמה משנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(5)}} הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט העליון.

{{ח:סעיף|29|ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון|אחר=[ב/5]}}
{{ח:תת|(א)}} נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
{{ח:תת|(ג)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא.

{{ח:סעיף|30|דיון נוסף|אחר=[ב/8&lt;wbr&gt;(א)–&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:תת|(א)}} ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.
{{ח:תת|(ב)}} לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה.

{{ח:סעיף|31|משפט חוזר|תיקון: תשמ״ו־3, תשנ״ו, תשס״א|אחר=[ב/9&lt;wbr&gt;(א)–&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
{{ח:תתת|(2)}} הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
{{ח:תתת|(3)}} אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;
{{ח:תתת|(4)}} נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון – תהיה הרשות האמורה גם לבן־זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.
{{ח:תת|(ג)}} במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון – רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.
{{ח:תת|(ד)}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.

{{ח:סעיף|32|העמדת שאלה בידי שר המשפטים|אחר=[ב/10]}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לנשיא המדינה למתן חנינה או להפחתת עונש, והתעוררה שאלה אשר לדעת שר המשפטים ראויה לדיון בבית המשפט העליון ואשר אינה יכולה לשמש עילה למשפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, רשאי שר המשפטים להעמיד את השאלה לבית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א); החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: בתי משפט מחוזיים}}

{{ח:סעיף|33|מקום מושב ואזור שיפוט|תיקון: תשס״ח־4|אחר=[ב/11]}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת|(ב)}} הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש אלא בבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה – בית המשפט המקורי);
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו בית משפט;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, ”מועד הקמתו של בית המשפט החדש“ – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}.

{{ח:סעיף|34|מקום ישיבת בית המשפט|אחר=[ב/12]}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט מחוזי ישב במקום מושבו.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט מחוזי רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.

{{ח:סעיף|35|השופטים|אחר=[ב/13]}}
{{ח:תת|(א)}} בבית משפט מחוזי יהיו שופטים במספר שיקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} בכל בית משפט מחוזי יהיה נשיא ויכול שיהיו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא בשני בתי משפט מחוזיים.

{{ח:סעיף|36|ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו|אחר=[ב/14]}}
{{ח:ת}} נתמנה שופט פלוני לבית משפט מחוזי אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט מחוזי אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט מחוזי אחר אלא בהסכמת נשיאי שני בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|37|ההרכב|תיקון: תשמ״ה־2, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ה־3, תשנ״ח, תשס״ו־2, תשס״ח־7, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ח־3|אחר=[ב/15]}}
{{ח:תת|(א)}} בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:
{{ח:תתת|(1)}} משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום;
{{ח:תתת|(3)}} כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ של התוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} דיון מקדמי בערעור;
{{ח:תתת|(4)}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 25|בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]}}, שאינן פשעים, ולמעט לענין עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(5)}} ערעורים בעניינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}} שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}};
{{ח:תתת|(8)}} ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תתת|(9)}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תביעות בענייני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה|בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תביעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51(א)(3)}};
{{ח:תתת|(10)}} ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}, זולת אם נקבע אחרת בחוק;
{{ח:תתת|(11)}} בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים;
{{ח:תתת|(12)}} ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}.
{{ח:תת|(ג)}} בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד.

{{ח:סעיף|38|קביעת מותבים ומועדים|אחר=[ב/16]}}
{{ח:תת|(א)}} השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו.

{{ח:סעיף|39|אב־&lt;wbr&gt;בית־&lt;wbr&gt;הדין|תיקון: תשס״ו, תשס״ז־2, תשע״ד־3|אחר=[ב/17]}}
{{ח:תת|(א)}} אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשיא בית משפט מחוזי;
{{ח:תתת|(2)}} סגן נשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(3)}} נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(4)}} סגן לשעבר לנשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(5)}} הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.

{{ח:סעיף|40|הסמכות|תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה־3, תש״ס, תשס״ד, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״ז־4, תשע״ח־2|אחר=[ב/18]}}
{{ח:ת}} בית משפט מחוזי ידון באלה:
{{ח:תת|(1)}} כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ה|סעיף 42ה}}; ואולם –
{{ח:תתת|(א)}} היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי ביתה משפט להעביר את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהיה שווייה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;
{{ח:תתת|(ב)}} היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי;
{{ח:תת|(1א)}} עתירה מינהלית, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}};
{{ח:תת|(2)}} כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;
{{ח:תת|(3)}} ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;
{{ח:תת|(4)}} תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51(א)(2)}}; בפסקה זו, ”תביעה בעניני קנין רוחני“ – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}};
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|פקודת הפטנטים והמדגמים}};
{{ח:תתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים של זני צמחים|חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק עוולות מסחריות|חוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תתת|(י)}} {{ח:חיצוני|חוק העיצובים|חוק העיצובים, התשע״ז–2017}};
{{ח:תת|(5)}} עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה, עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 7|7}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 353א|ו־353א לחוק האמור}} שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 354|סעיפים 354(ב1)(5)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 359|ו־359 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(6)}} עניין כלכלי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 42א|בסעיף 42א}}.

{{ח:סעיף|41|ערעור|תיקון: תשס״ח־7, תש״ע־2|אחר=[ב/19]}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין – גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –
{{ח:תתת|(1)}} על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;
{{ח:תתת|(2)}} על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}} או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}}, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 8|ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}, לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור}} או לאשר תביעה נגזרת לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 198|סעיף 198 לחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור;
{{ח:תתת|(3)}} אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין.

{{ח:סעיף|42|סמכות שופטים|תיקון: תשמ״ו־3|אחר=[ב/20]}}
{{ח:ת}} סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: מחלקה כלכלית|תיקון: תש״ע־2}}

{{ח:סעיף|42א|הגדרות|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ה, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה של רשות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבוררות“ – {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההשקעות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תובענות ייצוגיות“ – {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עניין כלכלי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עניין כלכלי–מינהלי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת השותפויות“ – {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות“ – לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}} ומותב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52מה|בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך}}.

{{ח:סעיף|42ב|עניין כלכלי|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־5, תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה –
{{ח:תתת|(1)}} עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}, למעט הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|סעיפים 56א(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|56א1(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב|56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו־(ט)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב1|56ב1(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג1|ו־56ג1 לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק ההשקעות}}, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק ההשקעות}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} המנויות {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(5)}}, למעט עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 1א|פרק ראשון א׳ לחלק התשיעי}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 362|וסעיף 362 לחוק האמור}} ועניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור}} בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה;
{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד);
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}};
{{ח:תתתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#פרק ו1|פרק ו׳1 לפקודת השותפויות}};
{{ח:תתת|(2)}} תביעה נגזרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכן תביעה נגזרת כאמור {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65מא|בסעיף 65מא לפקודת השותפויות}};
{{ח:תתת|(3)}} עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר;
{{ח:תתת|(3א)}} עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות ככאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה, ”מחזיקי יחידות השתתפות“ ו”תקנות השותפות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות}};
{{ח:תתת|(4)}} בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות}};
{{ח:תתת|(5)}} ערעור על פסק בוררות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 29ב|בסעיף 29ב לחוק הבוררות}}, שהוא עניין כלכלי לפי פסקאות (1) עד (4);
{{ח:תתת|(6)}} עניין אזרחי שהוא בסמכות בית משפט שלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א)(2) או (3)}} או בסמכות בית המשפט המחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, הכרוך בעניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (5), ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי; לא היה חלקו של העניין הכלכלי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר גם את העניין הכלכלי לבית המשפט המוסמך לדון בעניין האזרחי כדי שידון בהם יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברה תובענה לפי סעיף זה לא יעבירנה עוד;
{{ח:תתת|(7)}} תביעה שכנגד לתביעה שהיא עניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות; לא היה חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי, רשאי בית המשפט להעבירן לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בהן אלמלא היתה התביעה המקורית עניין כלכלי, כדי שידון בהן יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברו תביעות לפי סעיף זה לא יעבירן עוד;
{{ח:תתת|(8)}} אישום הכולל עבירת ניירות ערך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 29|בסעיף 29(א) לחוק הייעוץ}} או עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 97א|בסעיף 97א(א) לחוק ההשקעות}}, אלא אם כן החליט פרקליט המדינה או פרקליט המחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע עניינים נוספים כעניין כלכלי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים)|צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ״ב–2021}}.}}

{{ח:סעיף|42ג|עניין כלכלי–&lt;wbr&gt;מינהלי|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} עניין כלכלי–מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}} למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 47|בסעיף 47(א) לחוק האמור}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק ההשקעות}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 41|סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}, {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#פרק ו1|פרק ו׳1 לפקודת השותפויות}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|וחוק החברות}} למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק האמור}}, והכל למעט –
{{ח:תתת|(1)}} החלטה שחלות לגביה הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתת|(2)}} עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות;
{{ח:תתת|(3)}} החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|סעיף 46 לחוק ניירות ערך}} שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע חוקים נוספים שעתירה על החלטת רשות לפיהם היא עניין כלכלי–מינהלי.

{{ח:סעיף|42ד|מחלקה כלכלית בבתי המשפט המחוזיים בתל־&lt;wbr&gt;אביב–&lt;wbr&gt;יפו ובחיפה|תיקון: תש״ע־2, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו ובבית המשפט המחוזי בחיפה, תוקם מחלקה כלכלית.
{{ח:תת|(ב)}} נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר יקבע שופטים של בית משפט מחוזי שהם בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום, למחלקה הכלכלית.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת הכהונה של שופט המחלקה הכלכלית תהיה ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה הוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע בצו את המספר המרבי של השופטים במחלקה הכלכלית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (מספר מרבי של שופטים במחלקה הכלכלית)|צו בתי המשפט (מספר מרבי של שופטים במחלקה הכלכלית), התשע״א–2010}}.}}

{{ח:סעיף|42ה|סמכות המחלקה הכלכלית|תיקון: תש״ע־2, תשע״ד, תשע״ח־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עניין כלכלי שבסמכות בית משפט מחוזי יידון לפני שופטי בית המשפט המחוזי שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בו; היה העניין הכלכלי בסמכות בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו או בסמכות בית המשפט המחוזי בחיפה, יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית באחד מבתי המשפט האמורים, לפי העניין; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} עניין כלכלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב(א)(1)(ו)}} יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו או בבית המשפט המחוזי בחיפה, אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר;
{{ח:תתת|(2)}} עניין כלכלי שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ד) יידון בבתי המשפט כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו, בית המשפט המחוזי מרכז–לוד, בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בבאר שבע – לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בחיפה או לבית המשפט המחוזי בנצרת – לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה.
{{ח:תת|(א1)}} עניין כלכלי–מינהלי יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו.
{{ח:תת|(ב)}} המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו תדון בעניין כלכלי–מינהלי כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף קטן (א) או (א1).
{{ח:תתת|(2)}} ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע עניינים כלכליים שיידונו בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2).

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: בתי משפט שלום}}

{{ח:סעיף|43|מקום מושב ואזור שיפוט|תיקון: תשס״ח־4|אחר=[ב/21]}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם)|צו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם), תש״ך–1960}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש וטרם החל הדיון בהם, לבית המשפט החדש, ויידונו בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (א) תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה ”מועד הקמתו של בית המשפט החדש“ – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78}}.

{{ח:סעיף|44|מקום ישיבת בית המשפט|אחר=[ב/22]}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שלום ישב במקום מושבו.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט שלום רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.

{{ח:סעיף|45|השופטים|אחר=[ב/23]}}
{{ח:תת|(א)}} בבית משפט שלום יהיו שופטים במספר שקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} בכל אזור שיפוט יהיה נשיא אחד של בית משפט שלום, ויכול שיהיו בו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא באזורי שיפוט אחדים.

{{ח:סעיף|46|ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו|אחר=[ב/24]}}
{{ח:ת}} נתמנה שופט פלוני לבית משפט שלום אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט שלום אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט שלום אחר אלא בהסכמת נשיאי בתי משפט השלום הנוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|47|ההרכב|תיקון: תש״ע־3|אחר=[ב/25]}}
{{ח:ת}} בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית משפט השלום, לבקשת השופט היושב לדין, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט.

{{ח:סעיף|48|קביעת מותבים ומועדים|אחר=[ב/26]}}
{{ח:תת|(א)}} השופט אשר ידון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית משפט השלום או סגנו, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} המועד אשר בו יתחיל בית משפט השלום לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו.

{{ח:סעיף|49|העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו|תיקון: תשמ״ה־2, תשע״ב־3|אחר=[ב/26א]}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נשיא בית משפט השלום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;
{{ח:תתת|(2)}} בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול נשיא בית משפט השלום את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט;
{{ח:תתת|(3)}} על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית משפט מחוזי.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחלת הדיון“ – לרבות קדם משפט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליכים בעבירות תעבורה“ – הליכים ששופט תעבורה מוסמך לדון בהם לפי כל דין, שאינם בטיפולו של פרקליט לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 60|סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.

{{ח:סעיף|50|אב־&lt;wbr&gt;בית־&lt;wbr&gt;הדין|תיקון: תשס״ו, תשס״ז־2, תשע״ד־3|אחר=[ב/27]}}
{{ח:תת|(א)}} אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשיא בית משפט שלום;
{{ח:תתת|(2)}} סגן נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(3)}} נשיא לשעבר לבית משפט שלום, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(4)}} סגן לשעבר של נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(5)}} הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט השלום.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.

{{ח:סעיף|51|הסמכות|תיקון: תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשנ״ב־2, תשנ״ד, תשנ״ה־3, תשס״א־4, תשס״ג־3, תשס״ח־2, תש״ע־2, תשע״א, ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשמ״ז, ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשנ״א, ק״ת תשנ״ב, ק״ת תשנ״ג, ק״ת תשנ״ד, ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשס״א, תשס״א־4, ק״ת תשס״ג, תשס״ד־5, ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״ו, תשע״ט־4|אחר=[ב/28]}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שלום ידון באלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(8)}}, למעט העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השניה}}, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון#פרק ב|פרק ב׳}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון#סעיף 55|סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע״ד–2014}} ולמעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}};
{{ח:תתתת|(ב)}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השניה}}, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(8)}}, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים;
{{ח:תתת|(2)}} תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;
{{ח:תתת|(3)}} תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;
{{ח:תתת|(3א)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(4)}} תביעה־שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה־שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי;
{{ח:תתת|(5)}} בעניני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3).
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו־(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, אלא בתביעה שכנגד לפי הוראת סעיף קטן (א)(4) או אם הועבר אליו מבית המשפט המחוזי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(6) או (7)}}; ואולם, בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בעניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב(א)(1)(ג)}}, אם אותו עניין מצוי בסמכותו לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.
{{ח:תת|(ג)}} בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|52|ערעור|תיקון: תשס״ח־7, תש״ע־2|אחר=[ב/29]}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –
{{ח:תתת|(1)}} על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;
{{ח:תתת|(2)}} על החלטת בית משפט שלום בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

{{ח:סעיף|53|סמכות שופטים|תיקון: תשמ״ו־3|אחר=[ב/29א]}}
{{ח:ת}} סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: בתי משפט לענינים מקומיים}}

{{ח:סעיף|54|מקום מושב ואזור שיפוט|אחר=[ב/29ב]}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להקים בית משפט לענינים מקומיים ולקבוע מקום מושבו ואזור שיפוטו, ורשאי הוא, בצו, כאמור, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט לענינים מקומיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים – הקמה והסמכה)|צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים – הקמה והסמכה), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים יכול שיהיה שונה מאזור שיפוטו של בית משפט השלום של אותו אזור ויכול שיכלול את תחומן של רשויות מקומיות אחדות; היה אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים כולל שטחים שהם באזור השיפוט של יותר מבית משפט שלום אחד, ייקבע בצו, נשיאו של איזה בית משפט שלום מביניהם הוא בעל הסמכות לגביו.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, לבטל צו לפי סעיף זה או לשנותו.

{{ח:סעיף|55|הסמכות|אחר=[ב/29ג]}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|וחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית משפט לענינים מקומיים.

{{ח:סעיף|56|דין בית משפט לענינים מקומיים|תיקון: תשמ״ה|אחר=[ב/29ד]}}
{{ח:תת|(א)}} דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} ככל שאין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} דין שופט בית משפט לענינים מקומיים כדין שופט בית משפט שלום לכל דבר וענין.

{{ח:סעיף|57|מינוי שופט|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ד־3, תשס״ו, תשע״ד־3|אחר=[ב/29ה]}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}} ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|58|שמירת סמכויות|אחר=[ב/29ו]}}
{{ח:ת}} אין הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}} באות לגרוע מסמכות בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: בתי משפט לתביעות קטנות}}

{{ח:סעיף|59|הסמכת בתי משפט|אחר=[ת/1]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להסמיך בית משפט שלום פלוני לשבת כבית משפט לתביעות קטנות.

{{ח:סעיף|60|הסמכות|תיקון: תשס״ב־2, תש״ע־2, תשע״א, ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ח, ק״ת תשס״ח, ק״ת תש״ע, [י״פ הודעות]|אחר=[ת/2]}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד –
{{ח:תתת|(1)}} לתשלום סכום שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 2008; בשנת 2022, 34,600 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1),
{{ח:תת}} ובתביעה־שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה־שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|61|שמירת זכות|אחר=[ת/3]}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}} אין בו כדי למנוע –
{{ח:תת|(1)}} בעל דין מהגיש תביעה כאמור בו לבית משפט אחר במקום להגישה לבית משפט לתביעות קטנות;
{{ח:תת|(2)}} נתבע שהגיש תביעה־שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות – מהגיש תביעה נפרדת לעודף תביעתו, בין לבית משפט לתביעות קטנות ובין לבית משפט אחר.

{{ח:סעיף|62|ראיות וסדרי דין|אחר=[ת/4]}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}}, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)|תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976}}.}}

{{ח:סעיף|63|ייצוג|תיקון: תשס״א־2|אחר=[ת/6]}}
{{ח:תת|(א)}} ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה –
{{ח:תתת|(1)}} אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;
{{ח:תתת|(2)}} אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;
{{ח:תתת|(3)}} אם הייצוג נעשה בתמורה.

{{ח:סעיף|64|ערעור|אחר=[ת/7]}}
{{ח:ת}} פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד.

{{ח:סעיף|65|בוררות|אחר=[ת/8]}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 23|סעיפים 23 עד 29}} {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 31|ו־31 עד 35}}, יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם –
{{ח:תתת|(1)}} כל מקום שנאמר בו ”בית המשפט“ ייקרא כאילו נאמר בו ”שופט בית משפט לתביעות קטנות“;
{{ח:תתת|(2)}} דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.
{{ח:תת|(ג)}} אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים.

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשס״ו, תשע״ד־3|אחר=[ת/9]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67|מקום שיפוט|אחר=[ת/5]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיהיה מקום השיפוט על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: פומביות הדיון}}

{{ח:סעיף|68|פומביות הדיון|תיקון: תש״ן־2, תשנ״ה־3, תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־8, תשס״ט־2, תשע״א־6, תשע״ב־4, תשע״ב־6, תשע״ו־4|אחר=[ב/38]}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט ידון בפומבי.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לשם שמירה על בטחון המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} לשם הגנה על המוסר;
{{ח:תתת|(4)}} לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005}} (בחוק זה – חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות);
{{ח:תתת|(5)}} לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(7)}} הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;
{{ח:תתת|(8)}} לשם הגנה על סוד מסחרי;
{{ח:תתת|(9)}} לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|סעיף 377א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|(10)}} לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להגנה על עדים|בחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008}};
{{ח:תתת|(11)}} לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה או של עבריין מין, בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(12)}} לשם הגנה על עניינו של חשוד בדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה1)}};
{{ח:תתת|(13)}} לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}.
{{ח:תת|(ג)}} בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות.
{{ח:תת|(ג1)}} בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי־גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו.
{{ח:תת|(ג2)}} בית המשפט ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 45|או 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.
{{ח:תת|(ד)}} החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף קטן (ג2), מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}} –
{{ח:תתת|(1)}} עניני משפחה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}, למעט תובענות לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}}, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי {{ח:חיצוני|חוק השמות|חוק השמות, התשט״ו–1956}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}} – יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}, וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; ואולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, ”נפגע עבירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}.

{{ח:סעיף|68א|ניהול פרוטוקול|תיקון: תשס״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, ”דיון מקדמי“ – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.
{{ח:תת|(ד)}} בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול.
{{ח:תת|(ה)}} כתבי טענות וכל תעודה או מסמך שהוגשו בדיון ושבית המשפט קיבל אותם, יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו, למעט לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד).
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.

{{ח:סעיף|68ב|הקלטת דיון|תיקון: תשס״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.
{{ח:תת|(ג)}} הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון.

{{ח:סעיף|69|הרחקה מבית המשפט|אחר=[ב/39]}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט רשאי לאסור על קטין להימצא בבית המשפט בעת הדיון ולצוות על הרחקתו.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.

{{ח:סעיף|70|איסור פרסומים|תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז, תשע״א־5, תשע״ב־4, תשע״ד־5, תשע״ו־5|אחר=[ב/40]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפרסם אדם בלי רשות בית המשפט פרסום בעניינו של קטין כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}.
{{ח:תת|(ג1)}} לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}, של אחד מהם.
{{ח:תת|(ד1)|(1)}} לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בית המשפט התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשות חוקרת פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין בדרגת ניצב משנה ומעלה מאגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, או עובד ציבור האחראי על תחום חקירות ומודיעין ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר;
{{ח:תתתתת|(2)}} עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית המשפט לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1);
{{ח:תתתת|(ג)}} החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו או על ידי בא כוחו, בכתב.
{{ח:תת|(ה)}} בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין; אסר בית המשפט כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות החוקרת תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}, ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ־24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט – המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע פסקה (2).
{{ח:תת|(ה2)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשוד“ – מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות חוקרת“ – משטרת ישראל או רשות חוקרת אחרת המוסמכת לחקור על פי דין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שם של חשוד“ – לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד.
{{ח:תת|(ה3)|(1)}} לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, שהתקיימו בעניינו הנסיבות כאמור {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 325|בסעיף 325(ו3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, והוא שוטר משמר הגבול, שוטר אחר – לעניין פעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת בלבד, או אדם שעבר עבירה בהיותו חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|והחוק האמור}} חדל לחול עליו לגבי אותה עבירה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן (ד1)(2) יחולו לעניין סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ד1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או שם של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הרשות החוקרת או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} העובר על הוראה מהוראות סעיף זה למעט סעיף קטן (ג), דינו – מאסר ששה חדשים; העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו כדין מי שפרסם פרסום לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|סעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}.

{{ח:סעיף|70א|בקשה בעניין פרסום שם חשוד|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה) או (ה1)}} או להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)}} ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|בסימן זה}} – בקשה בעניין פרסום שם חשוד) תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין, ותידון לפני דן יחיד:
{{ח:תתת|(1)}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה)}} – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה לפי החשד העבירה שבקשר אליה מוגשת הבקשה, כולה או חלקה, או נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה ברשות החוקרת;
{{ח:תתת|(2)}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)}} – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי החשוד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)}} בעניין חשוד המוחזק במעצר, תוגש לבית המשפט שדן במעצר; טרם התקיים דיון במעצר – תוגש הבקשה לבית משפט המוסמך לדון במעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 3|סעיף 3(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף זה, שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות מיוחדות לעניין בית המשפט שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לאחר שעות העבודה הרגילות של בתי המשפט.

{{ח:סעיף|70ב|צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהלן, יהיו כמפורט לצדן:
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א)}} – החשוד;
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה לביטול איסור פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ג|סעיף 70ג}} – החשוד וכל גורם אחר שהיה צד לדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו של החשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה) או (ה1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע את צירופם של משיבים או מבקשים נוספים בבקשות המפורטות באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} רשות חוקרת לא תהיה צד לדיון בבקשה של חשוד לאסור את פרסום שמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה1)}}, אלא אם כן ביקשה זאת.

{{ח:סעיף|70ג|בקשה לביטול איסור פרסום|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)}}, רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד.
{{ח:תת|(ב)}} היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, ”נסיבות חדשות“ – לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום.

{{ח:סעיף|70ד|ערעור על החלטה בעניין פרסום|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} ההחלטות המפורטות להלן ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית המשפט שלערעור ידון בערעור בדן יחיד:
{{ח:תתת|(1)}} איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)}};
{{ח:תתת|(2)}} התרת פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(א), (ב) סיפה, (ג) או (ד1)(2)(א)}} או התרת צילום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ב) רישה}};
{{ח:תתת|(3)}} ביטול איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ג|סעיף 70ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד.
{{ח:תת|(ג)}} בית משפט שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית משפט שדן בערעור או בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו.

{{ח:סעיף|70ה|תקנות לעניין איסור פרסום|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע את אופן הגשת הבקשה לבית המשפט לאסור או להתיר את פרסום שמו של חשוד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיפים 70 עד 70ד}}, ואת דרכי הדיון בבקשה.

{{ח:סעיף|71|מניעת פגיעה בהליך פלילי|תיקון: תשס״ב|אחר=[ב/41]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט“ – משעה שהוגשה לבית המשפט באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט התובע שלא להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום – עד סיום ההליכים.
{{ח:תת|(ג)}} איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|72|איסור הפרעה|תיקון: תשס״ד־3|אחר=[ב/42]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס:
{{ח:תתת|(1)}} מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה;
{{ח:תתת|(2)}} מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי־הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט;
{{ח:תתת|(3)}} מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה לא יחול על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, והוא נמצא באולם בית המשפט לרגל תפקידו.

{{ח:סעיף|73|כפיית ציות ועונש בשל אי ציות|תיקון: תשמ״ה־2|אחר=[ב/42א]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, רשאי בית המשפט או הרשם –
{{ח:תתת|(1)}} לצוות על הבאתו לפני בית המשפט; על צו כזה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73א|סעיף 73א}};
{{ח:תתת|(2)}} להטיל עליו, אף שלא בפניו, מחצית הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ואם הוזמן או נצטווה פעם נוספת ולא התייצב או לא המציא את המסמך – מאסר שלא יעלה על חודש ימים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטל עליו מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשתו, לעיין שנית במאסר או בקנס שהטיל, להקל בהם או לבטלם, והוא יבטלם אם שוכנע שהמבקש לא התייצב או לא המציא את המסמך מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטה להטיל מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) ועל החלטה לפי סעיף קטן (ב) יתן מיד בית המשפט או הרשם הודעה בכתב לנשיא בית המשפט שלערעור, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט שלערעור לבטל את הצו או לשנותו לקולה.
{{ח:תת|(ד)}} היה לבית המשפט יסוד להניח כי מי שהוזמן להעיד או נצטווה להמציא מסמך לא יתייצב או לא ימציא את המסמך, רשאי בית המשפט או הרשם –
{{ח:תתת|(1)}} לחייבו במתן ערובה, ואם לא נתן ערובה – לצוות על מעצרו; שר המשפטים יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות שיחולו על החיוב בערובה, תנאיו ותוצאותיו;
{{ח:תתת|(2)}} לתת כל צו שימצא לנכון לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמך, לרבות הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ.

{{ח:סעיף|73א|צו הבאה|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} ציווה בית המשפט או הרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א)(1)}} על הבאת אדם לפניו, ייערך צו ההבאה בכתב, ויפורטו בו שמו של האדם שצווה על הבאתו (להלן – המובא) ותמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו.
{{ח:תת|(ב)}} בצו הבאה רשאי בית המשפט או הרשם להורות לקצין משטרה לשחרר את המובא בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט או הרשם שנתן את הצו; על הערובה יחולו התקנות שהותקנו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73(ד)(1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} צו הבאה יבוצע בידי שוטר או בידי מי שנקב בית המשפט או הרשם בצו, ומותר לבצעו בכל מקום ובכל עת.
{{ח:תת|(ד)}} המבצע צו הבאה יודיע למובא בה בשעה על הצו וימסור לו העתק ממנו, וכן הזמנה לעד או העתק ממנה או צו להמצאת מסמכים או העתק ממנו, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} המבצע צו הבאה רשאי, כשהצו בידו –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהמובא נמצא בו;
{{ח:תתת|(2)}} להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.
{{ח:תת|(ו)}} מי שנעצר על פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף קטן (ב), יובא לפני בית המשפט או הרשם, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.

{{ח:סעיף|73ב|עיון חוזר וערר|תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ו, תש״ע}}
{{ח:ת}} ניתנה החלטה בעניין מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיפים 73(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 73א|או 73א(ו)}}, רשאים הצדדים –
{{ח:תתת|(1)}} לפנות לבית המשפט, ואם צו המעצר ניתן מאת רשם – לרשם, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן, לרבות בהחלטה לפי פסקה זו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת;
{{ח:תתת|(2)}} לערור על החלטה בבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד.

{{ח:סעיף|74|סופיותן של החלטות|אחר=[ב/43]}}
{{ח:ת}} בלי למעט מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ב)}}, החלטות בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיפים 68}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}} {{ח:פנימי|סעיף 72|ו־72}} אין אחריהן ולא כלום.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|75|סמכות כללית לתת סעד|אחר=[ב/34]}}
{{ח:ת}} כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא־תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו.

{{ח:סעיף|76|סמכות נגררת|אחר=[ב/35]}}
{{ח:ת}} הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר.

{{ח:סעיף|77|סמכות אזרחית נגררת לפלילית|אחר=[ב/35א]}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו – ונגדו בלבד – תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור.

{{ח:סעיף|77א|עילות פסלות|תיקון: תשנ״ב, תשס״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
{{ח:תתת|(3)}} בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;
{{ח:תת}} לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
{{ח:תת|(ב)}} נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת.
{{ח:תת|(ב1)}} התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 53ב|בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין}}, רשאי בית המשפט להתיק את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בכל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.

{{ח:סעיף|78|העברת ענין למקום אחר|תיקון: תשע״ב־3|אחר=[ב/36]}}
{{ח:תת|(א)}} הליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד.

{{ח:סעיף|78א|העברת הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה למקום אחר|תיקון: תשע״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל בתי המשפט רשאי להעביר הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה שהוגשו לבית משפט מסוים וטרם החל הדיון בהם, לבית משפט אחר של אותה דרגה, בין באותו אזור שיפוט ובין באזור שיפוט סמוך, כדי לאזן את חלוקת עומס הדיונים בין בתי המשפט, ובלבד שהמרחק בין בתי המשפט אינו עולה על 60 קילומטרים; החלטת מנהל בתי המשפט להעביר את אותם הליכים טעונה הסמכה של נשיא בית המשפט העליון שאושרה בידי שר המשפטים, ולעניין הליכים בעבירות תעבורה – גם התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט יפרסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט בדבר העברת הליכים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל בתי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;
{{ח:תתת|(2)}} בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול מנהל בתי המשפט את מידת הפגיעה בצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט;
{{ח:תתת|(3)}} על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תיק שהועבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}} {{ח:פנימי|סעיף 79|או 79}}, מנהל בתי המשפט לא יעבירנו עוד;
{{ח:תתת|(2)}} תיק שהועבר לפי סעיף זה, מנהל בתי המשפט או בית המשפט שאליו הועבר, לא יעבירנו עוד.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”התחלת הדיון“ ו”הליכים בעבירות תעבורה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ד)}}.

{{ח:סעיף|79|סעד בשל חוסר סמכות|אחר=[ב/37]}}
{{ח:תת|(א)}} מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.

{{ח:סעיף|79א|פשרה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.

{{ח:סעיף|79ב|בוררות|תיקון: תשנ״ב, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר תנאי הבוררות.
{{ח:תת|(ב)}} בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו – באין רשימה כזו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, יחולו על בוררות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|79ג|גישור|תיקון: תשנ״ב, תשס״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גישור“ – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר גישור“ – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגשר“ – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.
{{ח:תת|(ג)}} בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.
{{ח:תת|(ד)}} דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.
{{ח:תת|(ה)}} העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.
{{ח:תת|(ו)}} לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על־פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ז)}} הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.
{{ח:תת|(ח)}} הגיע צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.

{{ח:סעיף|79ד|תקנות לענין בוררות וגישור|תיקון: תשנ״ב, תשס״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} סדרי מינוי בורר או מגשר;
{{ח:תתת|(2)}} סדרים וכללים בהליך גישור וניהולו;
{{ח:תתת|(2א)}} הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים כאמור בפסקה (2ב), לרבות השכלה והכשרה בגישור;
{{ח:תתת|(2ב)}} רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לענין המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו;
{{ח:תתת|(3)}} התעריף המקסימלי לשכר טרחה שישולם לבורר או למגשר על ידי בעלי הדין;
{{ח:תתת|(4)}} הטלת הוצאות בהליכי בוררות וגישור, והערכתן;
{{ח:תתת|(5)}} אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (גישור)|תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים)|תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), (3) ו־(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:סעיף|80|בית משפט שנחלקו בו הדעות|תיקון: תשנ״ב|אחר=[ב/32]}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.
{{ח:תת|(ב)}} באין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת אב־בית־הדין.
{{ח:תת|(ג)}} באין רוב לדעה אחת בענין פלילי –
{{ח:תתת|(1)}} יראה בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם;
{{ח:תתת|(2)}} לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב־בית־הדין.

{{ח:סעיף|81|תיקון טעות בפסק דין|אחר=[ב/37א]}}
{{ח:תת|(א)}} מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, ”טעות“ – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.
{{ח:תת|(ב)}} בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.
{{ח:תת|(ג)}} תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.

{{ח:סעיף|82|סדרי מינהל|תיקון: תשנ״ב|אחר=[ש/14]}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי המשפט, וימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון את מנהל בתי המשפט, בין שהוא שופט ובין שאינו שופט.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים)|תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (משמרת שניה)|תקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה)|תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס״ה–2004}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל.

{{ח:סעיף|82א|מחלקה לניתוב תיקים|תיקון: תשס״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקים, בצו, בבתי המשפט מחלקות לניתוב תיקים (להלן – מנ״ת).
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע –
{{ח:תתת|(1)}} את הכשירויות הנדרשות מעובדים במנ״ת;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות בסדרי דין שעובדי המנ״ת מוסמכים לתת;
{{ח:תתת|(3)}} את הכללים שעל פיהם יפעל המנ״ת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה)|תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה), התשס״ב–2002}}.}}

{{ח:סעיף|83|תקנות|אחר=[ב/47 סיפה]}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} ימי הישיבות והפגרות של בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל והטיפול בענינים בימי פגרה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט)|תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (פגרות)|תקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} פרסום פסקי דין של בתי משפט;
{{ח:תתת|(3)}} אגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מהן;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)|תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תתת|(4)}} דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים שהוזמנו להעיד בבתי משפט.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: רשמים}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: מינוי}}

{{ח:סעיף|84|מינוי|תיקון: תשמ״ו־3, תשע״א־3|אחר=[ב/30, ר/1]}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 3|ו־3 לחוק־יסוד: השפיטה}}, יראו רשם כאילו היה שופט.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ומשפורסמה אין עוררין על המינוי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשם“ – מי שנתמנה רשם לפי סעיף זה ומי שהתמנה לרשם בכיר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשם בכיר“ – מי שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84א|סעיף 84א}}.

{{ח:סעיף|84א|מינוי רשם בכיר|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(א)}}, רשם בכיר יתמנה בידי שר המשפטים לפי בחירת הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 5|סעיפים 5 עד 7}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 11|{{ח:הערה|ו־}}11 עד 14 לחוק־יסוד: השפיטה}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א עד 24}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46}}, יראו רשם בכיר כאילו היה שופט.
{{ח:תת|(ב)}} מספר הרשמים הבכירים לא יעלה על 20 אחוזים ממספר התקנים של שופטים המכהנים בבתי משפט השלום; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: סמכויות רשמים|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:סעיף|85|סמכויות מיוחדות|תיקון: תשע״א־3|אחר=[ר/2]}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין בדבר סדרי דין ונוהג בבתי משפט אזרחיים ופליליים, יהיו לרשם הסמכויות המיוחדות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 85א|בסעיפים 85א עד 90}}.

{{ח:סעיף|85א|סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות|תיקון: תשע״א־3, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} רשם בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשם בכיר לא יהיה רשאי לדון באלה:
{{ח:תתת|(1)}} תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף או תובענה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תובענה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};
{{ח:תתת|(2)}} תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(3)}} תובענה אזרחית שבית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה|חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|86|פסק דין באין הגנה|אחר=[ר/3]}}
{{ח:ת}} בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה, לרבות תביעה בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בה רשות להתגונן, רשאי הרשם –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש ראיה בכתב;
{{ח:תת|(2)}} ליתן פסק דין על פי צד אחד נגד אותו נתבע;
{{ח:תת|(3)}} לבטל פסק דין שנתן לפי פסקה (2).

{{ח:סעיף|87|פסק דין מוסכם|אחר=[ר/4]}}
{{ח:ת}} במשפטים, בין בערכאה ראשונה ובין בערעור, שבהם מסכימים בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי רשם ליתן פסק דין; ורשאי רשם ליתן פסק דין כאמור אם הסכימו בעלי הדין לגופו של ענין ולא הסכימו על סכום הוצאות המשפט, והרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות.

{{ח:סעיף|88|מחיקת הליך|אחר=[ר/5]}}
{{ח:ת}} רשם רשאי, על פי בקשה או מיזמתו, להורות, בהתאם לתקנות סדר הדין, שתובענה או ערעור יימחקו מחמת חוסר מעש.

{{ח:סעיף|89|עיקול זמני|אחר=[ר/6]}}
{{ח:ת}} רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני, ולצורך זה – צו לאיסור השימוש במעוקל ולשימורו, ורשאי הוא לבטל צווים כאמור.

{{ח:סעיף|90|בקשות שונות|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״א־3|אחר=[ר/7]}}
{{ח:ת}} רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות ענינים אלה, ובלבד שבעניין שההחלטה בו היא החלטה לפי פסקאות (6), (9) ו־(10), ידון ויחליט רשם בכיר בלבד:
{{ח:תת|(1)}} מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט, על־פי בקשה של תובע, נתבע, מערער או משיב, או של הבא מטעמם;
{{ח:תת|(2)}} מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן;
{{ח:תת|(3)}} הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור;
{{ח:תת|(4)}} החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת־יתר או מסיבה אחרת;
{{ח:תת|(5)}} תשלום כסף מקופת בית המשפט;
{{ח:תת|(6)}} מינוי אפוטרופסים לדין;
{{ח:תת|(7)}} הוראות בדבר המצאת כתבי בי־דין, לרבות תחליף המצאה;
{{ח:תת|(8)}} שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם;
{{ח:תת|(9)}} בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};
{{ח:תת|(10)}} מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין־וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר, או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם;
{{ח:תת|(11)}} ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים;
{{ח:תת|(12)}} קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}} (להלן – פקודת פשיטת הרגל).

{{ח:סעיף|91|סמכויות שהוענקו בתקנות|תיקון: תשע״א־3, תשע״א־4|אחר=[ר/10]}}
{{ח:ת}} בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיפים 85 עד 90}} רשאי רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, שהוסמך בתקנות לעשותו; תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, טעונות את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:סעיף|92||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[ר/8]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[ר/8א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|94||תיקון: תשע״ח־3|אחר=[ר/9]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|95|החלטת רשם כהחלטת בית המשפט|אחר=[ר/11]}}
{{ח:ת}} פסק דין והחלטה אחרת של רשם – כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 96|לסעיף 96}}.

{{ח:סעיף|96|ערעור על החלטת רשם|תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ו־3, תשס״ח־7, תש״ע־2, תשע״א־3|אחר=[ר/12]}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
{{ח:תת|(א1)}} החלטה אחרת של רשם בכיר, דינה, לעניין ערעור, כדין החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם בכיר.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), החלטת רשם בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}} או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}}, אם לאו, אינה ניתנת לערעור, ואולם החלטת רשם כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי ניתנת לערעור אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ג)}}, ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) על החלטה אחרת של רשם, למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52(ג)}}, ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ה)}} פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: סמכויות אחרות}}

{{ח:סעיף|97|קביעת פלוגתות מוסכמות|אחר=[ר/13]}}
{{ח:ת}} רשם רשאי לקבוע פלוגתות מוסכמות להכרעת בית המשפט, והוא יציין בפרוטוקול את שמות בעלי הדין או עורכי הדין שהתייצבו לפניו ואת הפלוגתות המוסכמות כאמור, אך בלי לפגוע בסמכותו של בית המשפט לערוך את הפלוגתות מחדש בהתאם לכתבי הטענות.

{{ח:סעיף|98|שומת אגרות בית המשפט|אחר=[ר/14]}}
{{ח:ת}} כל שאלה בדבר שומת אגרת בית המשפט בתובענה, בענין או בהליך, תובא לפני הרשם.

{{ח:סעיף|99|שומת הוצאות|אחר=[ר/15]}}
{{ח:ת}} הרשם יהיה שמאי־הוצאות של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.

{{ח:סעיף|100|חתימה על פסיקתות|אחר=[ר/16]}}
{{ח:ת}} רשם רשאי לחתום על פסיקתות של פסקי דין ושל החלטות אחרות של בית המשפט.

{{ח:סעיף|101|רשימת המשפטים והודעה על הדיון בהם|אחר=[ר/17]}}
{{ח:ת}} רשם יהיה אחראי לעריכת רשימת המשפטים שלפני בית המשפט ולפני שופטים בלשכותיהם, לפי הנחיות נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא, נשיא או סגן נשיא של בית משפט מחוזי או נשיא של בית משפט שלום, הכל לפי הענין, ורשאי הוא על פי בקשת תובע או מערער, או בהסכמת בעלי הדין או עורכי הדין שלהם, לקבוע ברשימה כל תובענה, הליך או ערעור לדיון ולהוציא לשם כך את ההודעות הדרושות.

{{ח:סעיף|102|השבעה וקבלת תצהיר|אחר=[ר/19]}}
{{ח:ת}} כל שבועה או תצהיר יכולים להינתן בפני רשם.

{{ח:סעיף|103|סמכות נוספת|אחר=[ר/20]}}
{{ח:ת}} כל מקום שנאמר בדין, כי מעשה פלוני או דבר פלוני אפשר שייעשה בידי פקיד שימנה לכך בית המשפט, רשאי הרשם לעשותו.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|104|תחולת הוראות|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשע״א־3|אחר=[ב/44]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיפים 68 עד 79ג}} {{ח:פנימי|סעיף 81|ו־81}} יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי כל דין; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}}.

{{ח:סעיף|105|הרשם יבוא במקום המזכיר הראשי|אחר=[ר/21]}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם.
{{ח:תת|(ב)}} כל מקום שנאמר בדין, כי מסמך פלוני יוגש למזכיר הראשי של בית המשפט, יוגש המסמך למשרד בית המשפט.

{{ח:סעיף|105א|אתיקה ומשמעת|תיקון: תשנ״ב, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} לענין אתיקה ושיפוט משמעתי של רשם עקב מילוי תפקידיו כרשם ולענין השעייתו מכהונת רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט.

{{ח:סעיף|105ב|פסלות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לענין טענת פסלות נגד רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 77א|סעיף 77א}} יחולו.

{{ח:סעיף|105ג|הודעה על גמר כהונה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} הודעה על גמר כהונתו של רשם תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|106|תקנות|אחר=[ר/22 סיפה]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לערעורים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} – גם תקנות הקובעות את הסמכויות והתפקידים של הרשמים בכל הנוגע לסדרי דין ולנוהג של בתי המשפט.

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: משמר בתי המשפט|תיקון: תשע״ו־3}}

{{ח:סעיף|106א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ו־7, תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנשי משמר בתי המשפט“ – ממונה הביטחון, הסגל הפיקודי ומאבטחי משמר בתי המשפט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סמכויות שמירה“ – {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ אסור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי ירייה – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|בחוק כלי הירייה, התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(2)}} חומר נפץ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(3)}} סכין או אולר – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין}}, וכל נשק קר אחר;
{{ח:תתת|(4)}} חומר מסוכן – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתת|(5)}} סם מסוכן – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(6)}} כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחייה, אשר יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור או בסדר בבית המשפט; בפסקה זו, ”כלב נחייה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה|בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה הביטחון“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ג|סעיפים 106ג}} {{ח:פנימי|סעיף 106ו|ו־106ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק סמכויות שמירה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סגל פיקודי“ – הסגל הפיקודי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ד|סעיפים 106ד}} {{ח:פנימי|סעיף 106ו|ו־106ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 1|בפסקאות (2)(א), (ב) ו־(ב1)(1) להגדרה ”קצין מוסמך“ שבחוק להסדרת הביטחון}}.

{{ח:סעיף|106ב|משמר בתי המשפט ותפקידיו|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} תפקידי משמר בתי המשפט הם:
{{ח:תת|(1)}} להגן על השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם, לרבות מחוץ לכותלי בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור בבית המשפט, בסביבתו הקרובה ובמשרדי הנהלת בתי המשפט.

{{ח:סעיף|106ג|ממונה הביטחון ותפקידיו|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל בתי המשפט, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים, ימנה ממונה ביטחון ובלבד שלא ימונה לממונה ביטחון אלא מי שהקצין המוסמך אישר כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 4|בסעיף 4(ג) לחוק להסדרת הביטחון}}.
{{ח:תת|(ב)}} ממונה הביטחון ישמש מפקד משמר בתי המשפט ויהיה אחראי לביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, לאבטחת מידע מסווג המצוי ברשות בתי המשפט וכן לביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|106ד|סגל פיקודי|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} למשמר בתי המשפט ימונה סגל פיקודי ובלבד שלא ימונה לסגל הפיקודי אלא מי שהקצין המוסמך אישר לגביו כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 4|בסעיפים 4(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 5|ו־5(ב) עד (ד) לחוק להסדרת הביטחון}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|106ה|מאבטח משמר בתי המשפט|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} ממונה הביטחון רשאי להסמיך אדם למאבטח משמר בתי המשפט, אם עמד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 8|בסעיף 8(1) עד (7) לחוק סמכויות שמירה}}.

{{ח:סעיף|106ו|אנשי משמר בתי המשפט – עובדי המדינה|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} אנשי משמר בתי המשפט יהיו עובדי המדינה ועל מינוים יחולו, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106ג|סעיפים 106ג עד 106ה}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף|106ז|סמכויות חיפוש ותפיסה וסמכויות נלוות|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות האלה בבית המשפט ובסביבתו הקרובה:
{{ח:תתת|(1)}} לתת הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או המתנהג באופן אלים או בניגוד להוראות הדין החלות בבית המשפט, או לכל אדם שיש חשש סביר לגביו שינהג כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(3)}} לערוך חיפוש בלא צו של שופט על גופם של באי בית המשפט, וכן בכלי רכב, במטען ובטובין אחרים בעת כניסה לבית המשפט אם הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון הציבור או לצורך קיום הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 256|סעיף 256 לחוק העונשין}}; בפסקה זו, ”חיפוש על גוף“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|(4)}} לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי הרכב גם שלא בעת כניסה לבית המשפט ובלבד שהתעורר חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי רכב;
{{ח:תתת|(5)}} לתפוס חפץ אסור שהתגלה אגב החיפוש לפי סעיף זה; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי של פקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(6)}} לדרוש שחפץ, שאינו דרוש לנושאו אותה שעה, יופקד בבית המשפט כל עוד נושאו נמצא בבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה, הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות העניין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם.
{{ח:תת|(ג)}} אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} סירב אדם להישמע להוראות איש משמר בתי המשפט לפי סעיף זה, רשאי איש משמר בתי המשפט לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך:
{{ח:תתת|(1)}} למנוע מאותו אדם כניסה לבית המשפט, למנוע הכנסה של מטען או של טובין אחרים לבית המשפט או למנוע כניסה של כלי רכב לבית המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} להוציא מבית המשפט את האדם, את המטען, את הטובין האחרים או את כלי הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|106ח|סמכות עיכוב ומעצר|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה לאיש משמר בתי המשפט חשד סביר שאדם נושא בבית המשפט או בסביבתו הקרובה נשק שלא כדין, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 67|סעיפים 67(א)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|ו־72 עד 74 לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} היה לאיש משמר בתי המשפט יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה בת מעצר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|בסעיף 23(א)(7) לחוק המעצרים}} בבית המשפט או בסביבתו הקרובה והתקיימו הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|בסעיפים 23(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|או 23(א)(3)}} וכן בנסיבות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|סעיף 23(ב) לחוק המעצרים}}, מוסמך הוא לעצור את אותו אדם ולמסור אותו לידי שוטר בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר; על מעצר כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|סעיפים 23(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 24|ו־24 לחוק המעצרים}} וכן {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 19|סעיף 19 לפקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הורה בית המשפט על מעצרו של אדם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 21|ו־21 לחוק המעצרים}} או הורה בית המשפט על מאסרו המיידי של אדם עם מתן גזר הדין, מוסמך איש משמר בתי המשפט לבצע את המעצר ולמסור אותו לידי שוטר או סוהר, לפי העניין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר.
{{ח:תת|(ד)}} לסגל הפיקודי, ובהעדרו – לאיש משמר בתי המשפט הממונה על הפעלת יחידת המשמר בבית המשפט בעת הפעלת הסמכות לפי סעיף זה, יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לקצין הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 27|סעיף 27(א) ו־(ב) לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|106ט|החלת סמכויות לגבי הנהלת בתי המשפט|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ז|סעיפים 106ז}} {{ח:פנימי|סעיף 106ח|ו־106ח}} יהיו נתונות לו, בשינויים המחויבים, גם לגבי הנהלת בתי המשפט.

{{ח:סעיף|106י|פעולות אבטחה מחוץ לבית המשפט|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשם הגנה על שופטים, רשמים ועובדי בית המשפט, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף 106ב(1)}}, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים, גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה שלהם מחוץ לבית המשפט, לרבות בעת ליווי כלי רכב.
{{ח:תת|(ב)}} הפעלת הסמכויות מחוץ לבית המשפט לפי סעיף זה תיעשה, ככל האפשר, בסביבתו הקרובה של האדם המאובטח ותוך התחשבות מרבית בצורך להגן על פרטיות הסובבים אותו.

{{ח:סעיף|106יא|זיהוי איש משמר בתי המשפט|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} איש משמר בתי המשפט לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי משמר בתי המשפט בצבע ובצורה שהורה ממונה הביטחון לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי ממונה הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
{{ח:תת|(ב)}} חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סיכול ביצוע הסמכות בידי איש משמר בתי המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביטחון איש משמר בתי המשפט או בביטחון אדם אחר.
{{ח:תת|(ג)}} חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים איש משמר בתי המשפט את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים איש משמר בתי המשפט את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.

{{ח:סעיף|106יב|סמכות קצין מוסמך לתת הנחיות מקצועיות|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכות הקצין המוסמך לתת הנחיות מקצועיות למשמר בתי המשפט בכל הנוגע לפעולות אבטחה פיזית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון}}, ולעניין זה יחולו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 10|סעיפים 10 עד 11 לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|107|העברת סמכויות|אחר=[ב/45]}}
{{ח:תת|(א)}} כל סמכות מינהלית וכל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקו לזקן השופטים, נתונות לשר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

{{ח:סעיף|108|תקנות סדרי דין|תיקון: תשמ״ט, תשמ״ט־2|אחר=[ב/46, ב/8&lt;wbr&gt;(ד), ב/9&lt;wbr&gt;(ד)]}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם –
{{ח:תתת|(1)}} כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, לרבות סדרי הבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן;
{{ח:תתת|(2)}} הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;
{{ח:תתת|(3)}} הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן – התשלומים), לרבות –
{{ח:תתתת|(1)}} סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;
{{ח:תתתת|(2)}} דרכי גביית התשלומים;
{{ח:תתתת|(3)}} מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
{{ח:תתתת|(4)}} התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
{{ח:תתת|(5)}} קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם על־ידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו־(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי)|תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי), תשי״ג–1953}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית)|תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), תשי״ד–1954}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין (עדות מומחים)|תקנות סדרי הדין (עדות מומחים), תשט״ו–1954}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), תשי״ז–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבות מוות)|תקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבות מוות), תשי״ח–1958}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי)|תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי), תשכ״ד–1963}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי)|תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ״ט–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה)|תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים)|תקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין)|תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין), התש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין)|תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין), התש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות)|תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל״א–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (סדרי דין)|תקנות ניירות ערך (סדרי דין), התשל״א–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי|תקנות סדר הדין הפלילי, תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965|תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל״ו–1975}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור)|תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי)|תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דיון בועדה רפואית)|תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דיון בועדה רפואית), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)|תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)|תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים)|תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רופאי השיניים (סדרי דיון בועדה רפואית)|תקנות רופאי השיניים (סדרי דיון בועדה רפואית), התשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רופאי השיניים (סדרי דין בדיון משמעתי)|תקנות רופאי השיניים (סדרי דין בדיון משמעתי), התשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה)|תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל״ט–1978}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל|תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין (עתירות אסירים)|תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש״ם–1980}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון)|תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות)|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עזרה משפטית למדינות חוץ (הסכם עם אוסטריה בדבר סדר הדין האזרחי)|תקנות עזרה משפטית למדינות חוץ (הסכם עם אוסטריה בדבר סדר הדין האזרחי), התשמ״ג–1982}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי הישנות|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק|תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין בדיון נוסף|תקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי)|תקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי), התשמ״ח–1987}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין (עבודת שירות)|תקנות סדרי דין (עבודת שירות), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי)|תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין לדיון בבקשות לפי חוק ההגנה על חוסים)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין לדיון בבקשות לפי חוק ההגנה על חוסים), התש״ן–1990}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין)|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרופאים הווטרינרים (סדרי דין בוועדה)|תקנות הרופאים הווטרינרים (סדרי דין בוועדה), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות)|תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הירושה|תקנות הירושה, התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין)|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש״ס–1999}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין)|תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים)|תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין)|תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין), התשס״ג–2002}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת)|תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס״ה–2005}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)|תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות תובענות ייצוגיות|תקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020}}.}}

{{ח:סעיף|108א|מינוי מומחה מטעם בית המשפט|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}} רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבקשת התובע, לשם מתן חוות דעת בכתב בעניין מצבו הרפואי של תובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין שהנתבע ביצע כלפיו והורשע בה.
{{ח:תת|(ב)}} מינה בית המשפט מומחה מטעמו בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (א), לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|בסימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 352|סעיף 352 לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תביעה אזרחית“ – תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}, או משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 42א|סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף|109|ביצוע ותקנות|אחר=[ש/28 רישה, ב/47 רישה, ר/22 רישה, ת/10]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (שופטים)|תקנות בתי המשפט (שופטים), התשל״ג–1973}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי החדשות|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020}}.}}

{{ח:סעיף|110|שמירת חוקים|אחר=[ב/49]}}
{{ח:ת}} חוק זה אינו גורע מכל חוק אחר –
{{ח:תת|(1)}} הדן בבתי משפט אחרים או בבתי דין אחרים;
{{ח:תת|(2)}} המוציא ענינים מסויימים מסמכותם של בתי המשפט שחוק זה דן בהם, או מוסר לסמכותם ענינים נוספים;
{{ח:תת|(3)}} הקובע לבית משפט הרכב מסויים או סדרי דין מסויימים לדיון בענינים מסויימים;
{{ח:תת|(4)}} השולל זכות ערעור או מתנה לה תנאים.

{{ח:סעיף|111|הוראות מעבר|אחר=[ש/27&lt;wbr&gt;(א), ב/50&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שכיהן כשופט ערב תחילתו של חוק השופטים, התשי״ג–1953, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} רשם שכיהן ערב תחילתו של חוק בתי המשפט, התשי״ז–1957, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}})}}}}

{{ח:קטע4|תוספת 1 חלק א|חלק א׳|תיקון: תש״ן}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ח־3, תש״ע־3, תשע״ה־2, תשע״ח־4, תשע״ט־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי הסעיפים הבאים של {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}: {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 100|100}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 102|102}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 106|106}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 108|108}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 111|111}} למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 112|112}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 114|114}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 115|115}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|144}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144ו|144ו}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 157|157}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 165|165}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 169|169}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|203}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214(ב2)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|ו־246}} בנסיבות המתוארות בסעיף {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 249א|249א}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 259|259(1)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ב|301ב(ג)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ג|301ג}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 302|302}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|327}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 330|330 עד 332א}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}} בנסיבות המתוארות בסעיף {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|335}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(ב)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|369 עד 375}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|377א(א)(5)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 390|390}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|402 עד 404}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 406|406}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 407|ו־407}} בנסיבות המתוארות בסעיף {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 408|408}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413יא|413יא}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 448|448}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 450|450}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 454|454}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 456|456}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 117|סעיף 117(א) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 89|סעיף 89 לחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 209|סעיף 209 לפקודת המכס}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשמ״ט|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשס״ג|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}}.

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשס״ג, תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תש״ע־3, תשע״ו־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}}, למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 8|סעיף 8 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תש״ע־3, תשע״ו־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תש״ע־3, תשע״ו־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 113|סעיף 113 לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973}}.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תשע״ו־4, תשע״ח־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 14}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 30|30}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 31|ו־31 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}} ועבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|סעיפים 329}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 448|ו־448 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שהן מעשה טרור, שחלות עליהן הוראות {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף*|15||תיקון: תשע״ח־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 15}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 52|סעיף 52(ב)(3) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}.

{{ח:קטע4|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳|תיקון: תש״ן}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תש״ן|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} ערעורים לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 52|סעיפים 52(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55|55}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 60|ו־60 לפקודת התעבורה}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח, תש״ן, תש״ן, תשנ״א, תשנ״א, תשנ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״א, תשנ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשמ״ה, תשנ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳|תיקון: תשנ״ב־2}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״ב־2, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, הקבועות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט סימן ה|בסימן ה׳ לפרק ט׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 392|ובסעיפים 392}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 393|393}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|ו־424}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳|תיקון: תשנ״ב־2}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב־2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל|חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף*|4א||תיקון: תשס״ח־9|עוגן=תוספת 3 פרט 4א}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#פרק 3|הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|פקודת העיריות (אספקת מים), 1936}}.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מקומות רחצה|חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ״ד–1964}}.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 3 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג–1963}}.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 3 פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 פרט 13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 3 פרט 14}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הכלבת|פקודת הכלבת}}.

{{ח:סעיף*|15||תיקון: ק״ת תשס״ג, תשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 195|סעיפים 195}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|196}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 490|ו־490 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 265|וסעיפים 265}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 266|ו־266 לחוק האמור}} – לגבי חותם שהוטבע מכוח {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 3 פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ״ג–1983}}.

{{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 3 פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}}.

{{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 3 פרט 18}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון|חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984}}.

{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 3 פרט 19}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך)|תקנות שעת־חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל״ד–1974}}.

{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 3 פרט 20}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל)|תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל), 1943}}.

{{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 3 פרט 21}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה)|תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה), התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 3 פרט 22}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ״ד–1964}}.

{{ח:סעיף*|23||תיקון: תשמ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 23}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף*|23א||תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז־2, ק״ת תש״ס|עוגן=תוספת 3 פרט 23א}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חג המצות (איסורי חמץ)|חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ״ו–1986}}.

{{ח:סעיף*|24||תיקון: תשמ״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 24}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ״ז–1987}}.

{{ח:סעיף*|25||תיקון: ק״ת תשמ״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 25}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים)|חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ״ז–1986}}.

{{ח:סעיף*|26||תיקון: תשנ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 26}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993}}.

{{ח:סעיף*|27||תיקון: ק״ת תש״ס|עוגן=תוספת 3 פרט 27}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף*|28||תיקון: ק״ת תשס״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 28}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף*|29||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 29}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002}}.

{{ח:סעיף*|30||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 30}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים|חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ״ז–1997}}.

{{ח:סעיף*|31||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 31}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות)|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש״ך–1960}}.

{{ח:סעיף*|32||תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 3 פרט 32}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)|חוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}}.

{{ח:סעיף*|33||תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 3 פרט 33}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16ב|ו־16ב}}.

{{ח:סעיף*|34||תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 3 פרט 34}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994}}.

{{ח:סעיף*|35||תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3, ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 35}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה|חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה#סעיף 18|סעיף 18(א)(3)}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה#סעיף 19|סעיף 19}} לעניין העבירות האמורות בפרט זה.

{{ח:סעיף*|36||תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3, ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 36}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 15|סעיף 15(א)(1), (3) ו־(4)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 15|סעיף 15(א)(5) לחוק האמור}} – לעניין רישום לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 16|סעיף 16}} לעניין העבירות האמורות בפרט זה.

{{ח:סעיף*|37||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 37}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}}.

{{ח:סעיף*|38||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 38}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|חוק הגנת הצומח, התשט״ז–1956}}.

{{ח:סעיף*|39||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 39}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|חוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}}.

{{ח:סעיף*|40||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 40}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}}.

{{ח:סעיף*|41||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 41}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות|חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות#סעיף 31|סעיף 31(א)(1) או (2), (ב)(2) ו־(ג)(2)}} וכן עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות#סעיף 32|סעיף 32 לחוק האמור}} לעניין העבירות האמורות.

{{ח:סעיף*|42||תיקון: תשע״ה־3|עוגן=תוספת 3 פרט 42}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א1|סעיף 27א1 לפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף*|43||תיקון: תשע״ו־6|עוגן=תוספת 3 פרט 43}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף*|44||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף, תש״ף־3, ק״ת תש״ף־2|עוגן=תוספת 3 פרט 44}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|45||תיקון: ק״ת תש״ף|עוגן=תוספת 3 פרט 45}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|46||תיקון: תש״ף־2|עוגן=תוספת 3 פרט 46}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ב־4}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}})}}}}

{{ח:קטע3||בקשה לאיסור פרסום שם של חשוד או פרטים אחרים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ט״ו באב התשמ״ד (14 באוגוסט 1984).}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8eozbpp5ijte1uzmkvmufnhz7vhuob9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק התחרות הכלכלית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4581</id>
    <revision>
      <id>1419620</id>
      <parentid>1417623</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:30:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419611]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139017" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000247}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 152|חוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210124.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 4|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_ec_317317.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 34|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210123.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 141|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_210122.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 18|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210121.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 148|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210120.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ח, 128|חוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210423.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 48|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 149|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211316.pdf}}, {{ח:תיבה|305|חוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 53|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 98|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 113|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 165|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 279|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 78|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 191|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|984|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301276.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 382|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301424.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 412|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301577.pdf}}, {{ח:תיבה|471|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301636.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 33|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306584.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 5 לחוק החוזים האחידים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306610.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1200|חוק העיצובים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 911|תיקון מס׳ 20 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504230.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 246|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 1084|דחיית תחילה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 497|דחיית תחילה}}, {{ח:תיבה|1362|דחיית תחילה}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ט, 1069|שינוי סכום}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 315|שינוי סכום}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 669|שינוי סכום}}; {{ח:תיבה|י״פ תשע״ה, 6719|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 3643|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 2660|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4194|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6385|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}, {{ח:תיבה|7032|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2997|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2879|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 4239|הודעה בדבר עדכון סכומים}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הסדר כובל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הסדר כובל מהו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: איסור הסדר כובל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: רישום הסדר כובל ואישורו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מיזוג חברות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: תחולה ואיסור מיזוג}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הודעת מיזוג והסכמת הממונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הפרדת חברות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מונופולין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: קבוצת ריכוז}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד2|פרק ד׳2: מתן הוראות ליבואן ישיר – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בית הדין לתחרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: רשות התחרות והממונה, תפקידו וסמכויותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עונשין ותרופות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אב בית הדין“ – לרבות המשנה לאב בית הדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד עסקי“ – חבר־בני־אדם, בין מאוגד ובין שאינו מאוגד, שמטרותיו, כולן או חלקן, הן קידום ענייניהם העסקיים של החברים בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון צרכנים“ – ארגון המייצג צרכנים שאישר שר המשפטים לענין חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של רשות התחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין“ – בית הדין לתחרות המוקם לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגבל עסקי“ – הסדר כובל, מונופולין או מיזוג חברות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – חברה שנוסדה ונרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, לרבות חברת חוץ שנרשמה כאמור, אגודה שיתופית רשומה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, עמותה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}, ושותפות כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת בת“ – חברה שחברה אחרת שולטת בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר“ – לרבות הפרשי הצמדה למדד או למטבע, ריבית, שיעורי תשלום ותנאי תשלום אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזוג חברות“ – לרבות רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, או מכוח ההצבעה או מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה; הרכישה יכול שתהא במישרין או בעקיפין או באמצעות זכויות המוקנות בחוזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על התחרות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מטלטלין, מקרקעין וזכויות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק“ – עיסוק בייצור נכס, במכירתו, בשיווקו, ברכישתו, ביבואו או ביצואו, וכן עיסוק במתן שירות או בקבלתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ –
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטורים של התאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הכלכלה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הסדר כובל}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הסדר כובל מהו}}

{{ח:סעיף|2|הסדר כובל}}
{{ח:תת|(א)}} הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם;
{{ח:תתת|(2)}} הריווח שיופק;
{{ח:תתת|(3)}} חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו;
{{ח:תתת|(4)}} כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם.

{{ח:סעיף|3|הסדרים שאינם הסדרים כובלים|תיקון: תשע״א, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז, תשע״ט}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לא ייחשבו כהסדרים כובלים ההסדרים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין.
{{ח:תת|(2)}} הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם, עיצוב, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים ובלבד שנתקיימו שניים אלה –
{{ח:תתת|(א)}} ההסדר הוא בין בעל נכס כאמור ובין מקבל זכות השימוש בו;
{{ח:תתת|(ב)}} אם נכס כאמור טעון רישום על פי דין – שהוא נרשם.
{{ח:תת|(3)}} הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין.
{{ח:תת|(4)|(א)}} הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק בסיטונות של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוגים אלה: פירות ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות או דגים (להלן – תוצרת חקלאית), ומתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} כל הצדדים להסדר הם המגדלים של כל התוצרת החקלאית שאליה נוגע ההסדר;
{{ח:תתתת|(2)}} כל הצדדים להסדר הם מגדלים של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר; ובלבד שלא יהיה צד להסדר מי שהוא או אדם קשור אליו הוא משווק סיטונאי של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר, אשר למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק מקורה במגדלים אחרים, ואם הוא תאגיד מגדלים – מקורה של למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק במגדלים שאינם מחזיקים בתאגיד;
{{ח:תתתת|(3)}} הצדדים להסדר הם מגדל אחד או יותר ורוכש תוצרת חקלאית של אותו מגדל או של אותם מגדלים, וכל כבילותיו נוגעות לשיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית שאותו מגדל או שאותם מגדלים מכרו לרוכש.
{{ח:תתת|(ב)}} הוראת פסקת משנה (א) לא תחול על מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית.
{{ח:תתת|(ג)}} השר, בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף סוגים של תוצרת חקלאית לסוגים המנויים בפסקת משנה (א) או לגרוע מהם.
{{ח:תתת|(ד)}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אדם קשור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אדם השולט בתאגיד;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתתת|(3)}} תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”החזקה“ ו”שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מגדל“ – מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק או תאגיד מגדלים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מגדלים“ – תאגיד שמי שעוסקים בגידול תוצרת חקלאית לשיווק מחזיקים לפחות 75% מאמצעי השליטה ומהזכות לרווחים בו, ומתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם הוא תאגיד העוסק בשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית ויש לו בעל שליטה או שיש אדם שזכאי להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו – בעל השליטה או האדם האמור מגדל את החלק הגדול ביותר מהתוצרת החקלאית שמשווק התאגיד לעומת החלק שמגדל כל אחד מהמחזיקים בתאגיד שאינם שולטים בו;
{{ח:תתתתת|(2)}} מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק אינו שולט בתאגיד ואין לו זכות להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו;
{{ח:תתתתת|(3)}} מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק, והוא משווק סיטונאי או משווק קמעונאי של תוצרת חקלאית, או אדם קשור למי מהם, לא מחזיק בתאגיד, בשיעור כלשהו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”סוג“, של תוצרת חקלאית – סוג מסוגי התוצרת החקלאית המפורטים בפסקת משנה (א), או פרט מפרטי אותו סוג, אם החליט על כך הממונה כדי למנוע חשש לפגיעה בתחרות; החלטת הממונה לפרוט סוג כאמור לפרטים תיכנס לתוקפה בתום שלושים ימים מיום פרסומה ברשומות; ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(5)}} הסדר שהצדדים לו הם חברה וחברת בת שלה.
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(7)}} הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בינלאומית באויר, או לתובלה בינלאומית משולבת, באויר וביבשה ובלבד שכל הצדדים לו הם –
{{ח:תתת|1.}} מובילים באויר; או,
{{ח:תתת|2.}} מובילים באויר, ואיגוד בינלאומי של חברות תעופה שאושר לענין זה על־ידי שר התחבורה;
{{ח:תת}} ושהודעה עליו נמסרה לשר התחבורה בדרך שקבע; שר התחבורה יודיע, אחת לשנה, לועדת הכלכלה של הכנסת על הודעות כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)|תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין־לאומית), תשכ״ד–1964}}.}}
{{ח:תת|(8)}} התחייבות של מוכר עסק, בשלמותו, כלפי רוכש העסק שלא לעסוק באותו סוג עסק, כשההתחייבות אינה בניגוד לנוהגים סבירים ומקובלים.
{{ח:תת|(9)}} הסדר שארגון עובדים או ארגון מעבידים צד לו וכל כבילותיו נוגעות להעסקתם של עובדים ולתנאי העבודה.

{{ח:סעיף|3א|הסדרים בין מובילים באוויר|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(7)}}, הסדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|באותו סעיף}} ייחשב כהסדר כובל אם מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
{{ח:תתת|(1)}} הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שהם ישראלים;
{{ח:תתת|(2)}} הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאחד מהם לפחות הוא ישראלי ואחד מהם לפחות אינו ישראלי;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאינם ישראלים ואחד מהם לפחות מקיים פעילות או בעל נציגות בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} אחד מעניניו העיקריים של ההסדר הוא תובלה אווירית לישראל או ממנה והכבילות בהסדר נוגעות לפעילות או להימנעות מפעילות בישראל של מי מהצדדים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3) לא יחולו לגבי הסדר כאמור באותו סעיף קטן אם ההסדר אושר בידי שר החוץ ושר התחבורה, בהחלטה מנומקת, מטעמים של מניעת פגיעה ממשית ביחסי החוץ של ישראל, לרבות יחסי החוץ הכלכליים–מסחריים שלה, או לשם הבטחת רציפות זכויות הטיס בין ישראל למדינות אחרות; אישור כאמור יינתן לאחר התייעצות עם שר האוצר ולאחר שהתקבלה עמדתו של הממונה לענין זה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: איסור הסדר כובל}}

{{ח:סעיף|4|איסור הסדר כובל|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} לא יהיה אדם צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, אלא אם כן קיבל מאת בית הדין אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} או היתר זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, או שכל הכבילות שבהסדר פטורות בהתאם לפטור סוג שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}; היו האישור, ההיתר הזמני, הפטור או פטור הסוג מותנים – לא יהיה להם תוקף, אלא אם כן נתמלאו תנאיהם.

{{ח:סעיף|5|קביעת קו פעולה בידי איגוד עסקי}}
{{ח:ת}} קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, או קו פעולה כאמור שהמליץ עליו לפניהם יראו כהסדר כובל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, ואת האיגוד העסקי וכל אחד מחבריו הפועל על פיו כצד להסדר כובל.

{{ח:סעיף|6|התאמת פעולה להסדר כובל}}
{{ח:ת}} אדם המנהל עסק וביודעו על קיום הסדר כובל מתאים את פעולותיו להסדר, כולו או מקצתו, יראו אותו כצד להסדר.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: רישום הסדר כובל ואישורו}}

{{ח:סעיף|7|בקשה לאישור הסדר כובל}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לעשות הסדר כובל יגיש לבית הדין בקשה לאישור ההסדר הכובל, בדרך שתיקבע בתקנות, לאחר שהעתק ממנה נרשם לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} המבקש ימסור העתק מן הבקשה לממונה; הממונה ירשום את הבקשה במרשם המנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} ויפרסם על כך הודעה ברשומות ובשני עתונים יומיים; פרטי הפרסום ודרכיו ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות)|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|8|שמיעת הממונה והתנגדויות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יוזמן להשמיע בפני בית הדין את עמדתו וטענותיו בענין הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם העלול להיפגע מהסדר כובל, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים רשאים להגיש לבית הדין התנגדות מנומקת בכתב תוך שלושים ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}.

{{ח:סעיף|9|החלטת בית הדין}}
{{ח:ת}} בית הדין יחליט לאשר הסדר כובל, כולו או חלקו, אם הוא סבור כי הדבר הוא לטובת הציבור, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים.

{{ח:סעיף|10|שיקולים לטובת הציבור}}
{{ח:ת}} בעת שיבחן את טובת הציבור לענין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} ישקול בית הדין, בין השאר, את תרומת ההסדר הכובל לענינים המפורטים להלן ואם התועלת הצפויה לציבור תעלה באופן ממשי על הנזק העלול להיגרם לציבור או לחלק ממנו או למי שאינו צד להסדר ואלה הענינים:
{{ח:תת|(1)}} יעול הייצור והשיווק של נכסים או שירותים, הבטחת איכותם או הורדת מחיריהם לצרכן;
{{ח:תת|(2)}} הבטחת היצע מספיק של נכסים או שירותים לציבור;
{{ח:תת|(3)}} מניעת תחרות בלתי הוגנת העלולה להביא להגבלת התחרות באספקת הנכסים או השירותים שבהם עוסקים הצדדים להסדר, מצד אדם שאינו צד להסדר;
{{ח:תת|(4)}} מתן אפשרות לצדדים להסדר להשיג אספקה של נכסים או שירותים בתנאים סבירים מידי אדם שבידיו חלק ניכר של האספקה, או לספק בתנאים סבירים נכסים או שירותים לאדם שבידיו חלק ניכר של הרכישה של אותם נכסים או שירותים;
{{ח:תת|(5)}} מניעת פגיעה חמורה בענף החשוב למשק המדינה;
{{ח:תת|(6)}} שמירה על המשך קיום מפעלים כמקור תעסוקה באיזור שבו עלולה להיווצר אבטלה ממשית כתוצאה מסגירתם או מצמצום הייצור בהם;
{{ח:תת|(7)}} שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי צמצום היבוא או הוזלתו או על ידי הגדלת היצוא וכדאיותו.

{{ח:סעיף|11|תקופת האישור אישור}}
{{ח:ת}} בית הדין יהא לתקופה שהוא יקבע; לא קבע בית הדין תקופה, יהא ההסדר מאושר לתקופה שקבעו הצדדים או לשלוש שנים, לפי הקצר.

{{ח:סעיף|12|ביטול ושינוי אישור|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי לבטל אישור שנתן או לשנות את תנאיו, אם שוכנע, על פי בקשה של הממונה, כי חלו שינויים מהותיים בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן האישור.
{{ח:תת|(ב)}} אדם העלול להיפגע מהסדר כובל וכן ארגון צרכנים ואיגוד עסקי הסבורים שחל שינוי מהותי בנסיבות הסדר שאושר, רשאים לפנות לממונה בבקשה להפעיל סמכותו לפי סעיף קטן (א); החליט הממונה שהנסיבות אינן מצדיקות הפעלת סמכותו כאמור, יודיע על כך לפונה, בכתב מנומק, תוך שלושים ימים מיום קבלת הפניה.

{{ח:סעיף|13|היתר זמני}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לאישור הסדר כובל, רשאי אב בית הדין, אם הממונה המליץ על כך ואם שוכנע כי לכאורה ההסדר הוא לטובת הציבור כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, לתת לצדדים, על פי בקשתם, היתר זמני לנהוג על פי ההסדר; ההיתר יהיה לתקופה קצובה שלא תעלה על שנה, או עד למתן החלטת בית הדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לפי המוקדם; אב בית הדין רשאי להתנות את ההיתר בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור הודעה על מתן היתר זמני למי שהגיש התנגדות לאותו הסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}.
{{ח:תת|(ג)}} אב בית הדין רשאי, לפי בקשת הממונה או מי שהגיש התנגדות להסדר, לבטל היתר זמני שנתן או לשנות את תנאיו, ובלבד שניתנה לצדדים להסדר הכובל ולממונה וכן למבקש הביטול, הזדמנות להשמיע טענותיהם.

{{ח:סעיף|14|פטור מקבלת אישור|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לבקשת צד להסדר כובל ולאחר התייעצות עם הועדה לפטורים ולמיזוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} (להלן – הועדה), לפטור, בהחלטה מנומקת, צדדים להסדר כובל מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר, אם שוכנע כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכבילות שבהסדר הכובל אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדר, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות בשוק כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} עיקרו של ההסדר הכובל אינו בהפחתת התחרות או במניעתה, ואין בו כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה, להתנות את הפטור בתנאים, לשנותו או לבטלו.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על פטור ותנאיו, על שינוי בתנאים ועל ביטול פטור, תימסר לצדדים להסדר ולאב בית הדין ותפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לפטור לגבי הסדר בענין שהוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יודיע הממונה למנהל הכללי של אותו משרד על דבר הבקשה ולא יחליט בבקשה לפני שעברו ארבעה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה.
{{ח:תת|(ה)}} הגשת בקשה לפטור מקבלת אישור בית הדין להסדר לפי סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר. בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה.

{{ח:סעיף|14א|מועד למתן החלטת הממונה|תיקון: תש״ס, תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:ת}} הממונה ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים מהיום שבו הגיעה לידיו בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, אלא אם כן מצא כי בדיקת בקשת הפטור מצדיקה את הארכת התקופה בפרקי זמן שלא יעלו במצטבר על 120 ימים נוספים; על הארכה כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב.

{{ח:סעיף|15|ביטול הפטור|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} אדם העלול להיפגע מהסדר כובל שניתן עליו פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים, רשאים, בכתב מנומק, לערור בפני אב בית הדין על החלטת הממונה, להעניק פטור או לערור על החלטתו שלא לבטל את הפטור שהעניק.
{{ח:תת|(ב)}} ראה אב בית הדין כי ההסדר הכובל אינו ממלא אחר התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(א)}} – יבטל את הפטור; תוקף הביטול יהיה מהמועד שיקבע אב בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת אב בית הדין לא תינתן אלא לאחר שניתנה לצדדים להסדר ולממונה הזדמנות להשמיע טענותיהם.

{{ח:סעיף|15א|פטור סוג|תיקון: תש״ס, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, באישור הועדה, לקבוע כללים לסוגי הסדרים כובלים אשר צדדים להם יהיו פטורים מקבלת אישור בית הדין (להלן – כללי פטור סוג), ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכבילות שבהסדרים אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדרים, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} עיקרם של ההסדרים אינו בהפחתת התחרות או במניעתה והם אינם כוללים כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרם.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם, בשני עיתונים יומיים, הודעה בדבר כוונתו להגיש כללי פטור סוג לאישור הועדה, לפחות 60 ימים בטרם הגשתם, ויעמיד את נוסחם לעיון הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} נתקבלו טענות מן הציבור בקשר לכללי פטור סוג, יפרט הממונה, בעת הגשת הכללים לאישור הועדה, את תגובתו לטענות.
{{ח:תת|(ד)}} אישרה הועדה את כללי פטור הסוג, יגישם הממונה לחתימת השר; השר יחתום על הכללים אלא אם כן שוכנע, מטעמים מיוחדים, כי אין לאשרם.
{{ח:תת|(ה)}} תוקפו של פטור סוג יהיה לחמש שנים אלא אם כן נקבע מועד מוקדם מכך בכללי פטור הסוג.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי, באישור הועדה, לתקן את כללי פטור הסוג מעת לעת, וכן לחדשם לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים בכל פעם, בשינויים או בלא שינויים; הוראות סעיף זה יחולו גם לענין תיקון או חידוש הכללים.
{{ח:תת|(ז)}} הממונה רשאי לקבוע כי פטור המוענק בכללי פטור הסוג לא יחול על הסדר כובל מסוים ממועד שיקבע, ולהורות לצדדים לו לקבל אישור מבית הדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות)|כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג לכבילות נלוות למיזוגים)|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג לכבילות נלוות למיזוגים), התשס״ט–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה)|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין־לאומית בים) (הוראת שעה), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר שעניינם שיווק קיבולת טיסה ליעדים הכפופים להסכמי שמים פתוחים) (הוראת שעה)|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר שעניינם שיווק קיבולת טיסה ליעדים הכפופים להסכמי שמים פתוחים) (הוראת שעה), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה), התשע״ג–2013}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2)|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס׳ 2), התשע״ד–2013}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים לשם שיווק ואספקה בחוץ לארץ של ציוד ביטחוני) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים לשם שיווק ואספקה בחוץ לארץ של ציוד ביטחוני) (הוראת שעה), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שעניינם ייצוא של ציוד ביטחוני מחוץ למדינת ישראל) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שעניינם ייצוא של ציוד ביטחוני מחוץ למדינת ישראל) (הוראת שעה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|16|שינוי בהסדר כובל|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שינוי בפרט מהותי בהסדר כובל שאישר בית הדין או בהסדר שניתן לגביו היתר זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או בהסדר שניתן עליו פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, דינו כדין הסדר כובל חדש, הטעון בקשה לאישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, בקשה להיתר זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, או בקשה לפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, תוך שלושים ימים מיום השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שינוי“ – לרבות הוספת צד להסדר או השמטת צד ממנו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מיזוג חברות}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: תחולה ואיסור מיזוג}}

{{ח:סעיף|17|תחולה|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ט, [ק״ת הודעות], תשע״ט, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על מיזוג חברות שמתקיים בהן אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כתוצאה מהמיזוג יהפכו החברות המתמזגות לבעל מונופולין, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד, בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 360 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2022, 367,930,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} אחת החברות המתמזגות היא בעל מונופולין כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד לעומת המדד היסודי.
{{ח:תתת|(2)}} סכום מעודכן כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10,000 שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(3)}} הממונה יפרסם הודעה על סכום מעודכן כאמור, בסמוך למועד עדכונו, באתר האינטרנט וברשומות;
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון המדד שפורסם בחודש ספטמבר 2018.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את דרך קביעת חלקה של חברה לעניין סעיף קטן (א)(1), ומחזור המכירות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות)|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18|מיזוג עם חברה העוסקת בחוץ לארץ}}
{{ח:ת}} במיזוג עם חברה המנהלת עסקים הן בישראל והן מחוץ לישראל יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} רק לגבי מחזור המכירות של החברה בישראל ולגבי חלקה בישראל של החברה בייצור נכס, במכירתו, ברכישתו, בשיווקו או במתן שירות או בקבלתו בישראל.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הודעת מיזוג והסכמת הממונה}}

{{ח:סעיף|19|איסור מיזוג חברות}}
{{ח:ת}} לא יתמזגו חברות אלא אם כן ניתנה תחילה הודעת מיזוג ונתקבלה למיזוג הסכמת הממונה, ואם היתה הסכמתו מותנית – לפי התנאים שקבע, הכל לפי האמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|20|הודעת מיזוג|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כל אחת מהחברות שבכוונתן להתמזג תודיע על כך לממונה, בהודעה שפרטיה ייקבעו בתקנות (להלן – הודעת מיזוג); הממונה רשאי לדרוש פרטים נוספים הנראים לו נחוצים לבדיקת הבקשה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות)|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תוך שלושים ימים מיום שקיבל הודעת מיזוג מאת כל החברות המבקשות להתמזג, יודיע להן הממונה אם הוא מסכים למיזוג או מתנגד לו או מתנה אותו בתנאים שיציין בהודעתו; אי מתן הודעה כאמור תוך שלושים הימים האמורים דינו כהודעה על הסכמה, אלא אם כן הוארך המועד לפי סעיף קטן (ב1) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}.
{{ח:תת|(ב1)}} מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של שלושים ימים כל אחת; האריך הממונה את התקופה בשישים ימים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים; על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} נמסרה לממונה הודעת מיזוג ותחום פעולתן של החברות המבקשות להתמזג הוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת הודעת מיזוג לממונה לפי הוראות סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר; בתקנות לפי סעיף זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה.

{{ח:סעיף|21|החלטת הממונה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יתנגד למיזוג חברות או יתנה אותו בתנאים אם לדעתו קיים חשש סביר כי כתוצאה מן המיזוג כפי שהוצע תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רמת המחירים של נכס או של שירות;
{{ח:תתת|(2)}} איכות נמוכה של נכס או של שירות;
{{ח:תתת|(3)}} הכמות המסופקת של הנכס או היקף השירות, או סדירות האספקה ותנאיה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת הממונה להסכים למיזוג חברות, להתנגד לו או להתנותו בתנאים יפרסם הממונה הודעה ברשומות, באתר האינטרנט ובשני עתונים יומיים.

{{ח:סעיף|22|ערר על החלטת הממונה}}
{{ח:תת|(א)}} התנגד הממונה למיזוג חברות, או התנה את הסכמתו בתנאים, רשאית כל אחת מהחברות המבקשות להתמזג להגיש ערר לבית הדין תוך שלושים ימים מיום שקיבלה את החלטת הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, רשאים כל אדם העלול להיפגע מן המיזוג, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים להגיש לבית הדין ערר על החלטת הממונה, תוך שלושים ימים מיום שההודעה על החלטת הממונה פורסמה בשני עתונים יומיים.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.(ד) הגשת ערר לפי סעיף קטן (ב) לא תעכב את המיזוג אלא אם כן ניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}.

{{ח:סעיף|23|ועדה לפטורים ומיזוגים|תיקון: תש״ס, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה לפטורים ולמיזוגים.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע רשימה של חמישה חברים עובדי המדינה בעלי ידע ומומחיות בכלכלה, בראיית חשבון, במינהל עסקים או במשפט (בסעיף זה – תחומי עיסוקה של הועדה), וכן רשימה של שמונה חברים נציגי ציבור ובהם –
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה חברים שהם בעלי מוניטין במחקר והוראה בתחומי עיסוקה של הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה חברים מקרב הציבור שהם בעלי תואר אקדמי בתחומי עיסוקה של הועדה, ולהם ידע ונסיון מצטבר של שבע שנים לפחות בתחומים האמורים.
{{ח:תת|(ב1)}} מבין חברי הוועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} לפחות חמש נשים;
{{ח:תתת|(2)}} לפחות שלושה משפטנים.
{{ח:תת|(ג)}} השר ימנה יושב ראש לועדה מבין חברי הועדה נציגי הציבור; הודעה על מינוי יושב ראש הועדה ועל מינוי חבריה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הועדה ימנה את מותבי הועדה מבין חבריה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לענין אישור כללי פטור סוג – שבעה חברים, מהם ארבעה מרשימת החברים נציגי הציבור ובהם יושב ראש הועדה, שיהיה יושב ראש המותב;
{{ח:תתת|(2)}} לענין הודעת מיזוג ובקשת פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} – שלושה חברים, מהם שניים מרשימת החברים נציגי הציבור, שאחד מהם ימונה על ידיו כיושב ראש המותב.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}} – שלושה חברים, מהם אחד לפחות הוא משפטן ושניים מרשימת החברים ונציגי הציבור, ואחד מנציגי הציבור ימונה על ידיו כיושב ראש המותב
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הועדה רשאי למנות ועדות משנה מקרב חברי הועדה לשם מילוי תפקידי הועדה.
{{ח:תת|(ו)}} טענות שיתקבלו מן הציבור בנוגע לכללי פטור סוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(ג)}}, יובאו בפני הועדה או בפני ועדת משנה אשר ימנה יושב ראש הועדה; נתמנתה ועדת משנה כאמור, יובאו מסקנותיה והמלצותיה בפני חברי המותב לפחות שבעה ימים לפני מועד הדיון באישור הכללים.

{{ח:סעיף|23א|ניגוד ענינים|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכהן כחבר הועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הועדה לבין ענין אחר שלו או של קרובו או של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי ענין בהם;
{{ח:תת}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה או צאצא של אחד מאלה וכל אדם הסמוך על שולחנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הועדה שעשוי להיות לו ענין, במישרין או בעקיפין, בנושא העומד לדיון במותב של הועדה, יודיע על כך ליושב ראש הועדה מיד לאחר שנודע לו על כך ולא יהיה נוכח בכל דיון באותו נושא.

{{ח:סעיף|23ב|סדרי דין|תיקון: תש״ס, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבות הועדה הוא רוב חברי המותב.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות הועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי המותב המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} בישיבות הועדה ייערך פרוטוקול, שבו יירשמו המסמכים שהובאו בפניה וההחלטות שנתקבלו; בישיבות לאישור כללי פטור סוג יירשם גם תקציר הדיונים; בישיבות לעניין עיצום כספי יירשם פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יוזמן לכל דיון של הועדה; בישיבות הוועדה לעניין עיצום כספי יביא הממונה לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז}}, בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל־פה – פרוטוקול של טיעון בעל־פה כאמור
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הועדה יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ככל שלא נקבעו בסעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} קיום הועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר.

{{ח:סעיף|23ג|דין חברי הועדה שאינם עובדי המדינה|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} חברי הועדה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לענין הוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.

{{ח:סעיף|23ד|סיום וחדילה מכהונה|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} חברי הועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הועדה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר, בהסכמת יושב ראש הועדה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדה;
{{ח:תתת|(4)}} חדלו לגביו התנאים לפיהם היה כשיר להתמנות חבר ועדה.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש כתב אישום נגד חבר הועדה בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה לכאורה, האמור בסעיף קטן (ב)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.

{{ח:סעיף|24|חובת התייעצות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, אלא לאחר התייעצות עם הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימציא ליושב ראש הועדה עותק מכל הודעת מיזוג מיד עם קבלתה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הפרדת חברות}}

{{ח:סעיף|25|סמכות בית הדין להפריד חברות שמוזגו}}
{{ח:תת|(א)}} ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות, שנעשה בניגוד להוראות חוק זה, תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, רשאי הוא לצוות על הפרדתן של החברות שמוזגו.
{{ח:תת|(ב)}} הפרדת החברות שמוזגו תהא בדרך של החזרת המצב לקדמותו או בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף, לפי בחירתן, שאינו קשור להן, או הקמת חברה נוספת אליה יועברו חלק מנכסי החברות או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} היה תחום פעולתה של החברה בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מונופולין}}

{{ח:סעיף|26|מונופולין ובעל מונופולין|תיקון: תשע״א, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה, ”בעל מונופולין“, כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם שחלקו בכלל האספקה של נכסים או בכלל רכישתם, בכלל מתן שירותים או בכלל רכישתם, עולה על מחצית;
{{ח:תתת|(2)}} אדם המחזיק כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים או רכישתם, או ביחס למתן שירותים או רכישתם.
{{ח:תת|(א1)}} הממונה יכריז על קיומו של בעל מונופולין בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט; על הכרזה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב) עד (ה)}}, כאילו היתה קביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המונופולין יכול שיהיה באזור מסויים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} הממונה ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לששה חדשים, רשימה של בעלי מונופולין.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”אדם“ – לרבות חברה ובנותיה, בנות של חברה אחת וכן אדם וחברה שהוא שולט בה.

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ה־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29|סירוב בלתי סביר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} לא יסרב בעל מונופולין סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין.

{{ח:סעיף|29א|ניצול מעמד לרעה|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור.
{{ח:תת|(ב)}} יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בכל אחד מן המקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין;
{{ח:תתת|(2)}} צמצום או הגדלה של כמות הנכסים או היקף השירותים המוצעים על־ידי בעל מונופולין, שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת תנאי התקשרות שונים לעסקות דומות אשר עשויים להעניק ללקוחות או לספקים מסויימים יתרון בלתי הוגן כלפי המתחרים בהם;
{{ח:תתת|(4)}} התניית ההתקשרות בדבר הנכס או השירות שבמונופולין בתנאים אשר מטבעם או בהתאם לתנאי מסחר מקובלים אינם נוגעים לנושא ההתקשרות.
{{ח:תת}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|30|הסדרת פעולות מונופולין|תיקון: תשנ״ח, תשע״א, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ראה הממונה כי כתוצאה מקיומו של מונופולין או מהתנהגותו של בעל מונופולין, נפגעת התחרות בעסקים או נפגע הציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה הממונה כי כתוצאה מהתנהגותו של בעל מונופולין קיים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או לפגיעה משמעותית בציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
{{ח:תת|(ג)}} יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור כל פגיעה הנוגעת לאחד הענינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחיר של נכס או של שירות;
{{ח:תתת|(2)}} איכות הנכס או השירות;
{{ח:תתת|(3)}} כמות הנכסים או היקף השירות;
{{ח:תתת|(4)}} אספקת הנכס או השירות, סדירותה או תנאיה;
{{ח:תתת|(5)}} חסם כניסה לענף או חסם למעבר בענף; לעניין זה, ”חסם למעבר בענף“ – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין מונופולין באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין מונופולין ברכישת נכסים או שירותים;
{{ח:תת}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יפרסם בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט את דבר כוונתו ליתן הוראות לפי סעיף זה, לפחות 14 ימים מראש, ויעמיד לעיון הציבור את נוסח ההוראות.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה ימסור את ההוראות לבעל המונופולין ויפרסם את דבר נתינתן בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט; נוסח ההוראות שניתנו ייכלל במרשם של מונופולין לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}; היה הממונה סבור כי אינטרס הציבור מחייב פרסום נוסח ההוראות, יפרסמן בעיתונים כאמור ובאתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ו)}} בעל מונופולין שנמסרו לו הוראות הממונה, ארגון צרכנים וכל אדם אחר הנפגע מהוראות אלה, רשאי להתנגד בכתב, בפירוט נימוקיו, להוראות הממונה בפני בית הדין, בתוך 30 ימים ממועד פרסום דבר מתן ההוראות בעיתונים כאמור בסעיף קטן (ה); בית הדין רשאי, לאחר ששמע את הצדדים, לאשר את הוראות הממונה, לבטלן או לשנותן.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות הממונה ייכנסו לתוקף בתום 30 ימים ממועד הפרסום בשני עיתונים יומיים האמור בסעיף קטן (ה) או במועד מאוחר יותר שקבע הממונה; הגיש בעל המונופולין התנגדות להוראות, רשאי בית הדין להתלות את תוקפן עד מועד ההחלטה בהתנגדות או עד מועד אחר שקבע.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}.

{{ח:סעיף|30א|מכירת נכס בידי מונופולין|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות לבעל מונופולין למכור נכס שבידו, כולו או חלקו, אם מצא, כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור, כל פגיעה הנוגעת לאחד העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(ג)}}.

{{ח:סעיף|31|הפרדת מונופולין|תיקון: תשנ״ח, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי כתוצאה מקיומו של מונופולין, נפגע הציבור, באופן משמעותי, באחד מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}} או בכל דרך אחרת, וכי לא ניתן באופן יעיל למנוע את הפגיעה על ידי הסדרת פעולות המונופולין לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 30א|סעיף 30א}} אלא רק בהפרדת המונופולין לשני תאגידים עסקיים נפרדים, או יותר, רשאי הוא לצוות על הפרדת המונופולין.
{{ח:תת|(ב)}} הפרדת המונופולין תהא בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף שאינו קשור לבעל המונופולין, לפי בחירתו של בעל המונופולין, או הקמת חברה נוספת שאליה יועברו חלק מנכסי המונופולין או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} היה תחום פעולתו של בעל המונופולין בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מפנייתו לבית הדין.

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: קבוצת ריכוז|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|31א|הגדרות לעניין {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(ו)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חסם למעבר בענף“ – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין קבוצת ריכוז באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין קבוצת ריכוז ברכישת נכסים או שירותים.

{{ח:סעיף|31ב|קבוצת ריכוז|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(א)(6)}} כי קבוצה מצומצמת של בני אדם המנהלים עסקים שבידיהם נתון ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, היא קבוצת ריכוז ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – קבוצת ריכוז), וכל אחד מבני האדם כאמור הוא חבר בקבוצת ריכוז, אם ראה כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים קיימת תחרות מועטה בעסקים או שמתקיימים תנאים לתחרות מועטה בעסקים;
{{ח:תתת|(2)}} נקיטת צעדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג}} עשויה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או עשויה להגביר את התחרות בענף באופן משמעותי או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א)(1), יראו, בין השאר, חסם כניסה לענף יחד עם שניים או יותר מהתנאים המפורטים להלן, כתנאים לתחרות מועטה בעסקים בין חברי קבוצת ריכוז או בענף שבו הם פועלים:
{{ח:תתת|(1)}} חסם למעבר בענף;
{{ח:תתת|(2)}} אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה, או ששני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או שאדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה;
{{ח:תתת|(3)}} לחברי הקבוצה נתחי שוק דומים באספקה או ברכישה של נכסים או של שירותים בענף;
{{ח:תתת|(4)}} הנכסים או השירותים שמספקים או שרוכשים חברי הקבוצה בענף דומים זה לזה במידה רבה;
{{ח:תתת|(5)}} חברי הקבוצה מספקים נכסים או שירותים בענף למספר רב של לקוחות או של ספקים או רוכשים נכסים או שירותים כאמור ממספר רב של לקוחות או של ספקים;
{{ח:תתת|(6)}} לכל אחד מחברי הקבוצה, או למרביתם, יש אפשרות לדעת את עיקרם של תנאי ההתקשרות, בין לקוחות או ספקים לבין מרבית מחברי הקבוצה האחרים, לאספקה או לרכישה של נכסים או שירותים בענף.

{{ח:סעיף|31ג|הסדרת פעולות של קבוצת ריכוז|תיקון: תשע״א, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להורות לחברי קבוצת ריכוז, כולם או חלקם, בדבר צעדים שעליהם לנקוט כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף, ובכלל זה רשאי הממונה –
{{ח:תתת|(1)}} להורות על הסרתם או על צמצומם של חסמי כניסה לענף או של חסמים למעבר בענף, שהם תוצאה של מעשה או מחדל של מי מחברי הקבוצה;
{{ח:תתת|(2)}} להורות על הפסקת פעילות מסוימת של חבר הקבוצה אם סבר שהפעילות האמורה מקלה על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר;
{{ח:תתת|(3)}} לאסור על העברה או על פרסום של מידע בין חברי הקבוצה או בין חברי הקבוצה לבין אדם אחר, אם יש בהעברה או בפרסום כאמור כדי להקל על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית הדין, בעקבות פנייה של הממונה, כי אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, רשאי הוא להורות על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, וכן לקבוע מועד למכירתן, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
{{ח:תת|(ב1)}} בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז, כולו או חלקו, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין קבוצת ריכוז הפועלת בענף שהסדרתו היא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה או שלגוף אחר נתונות על פי דין סמכויות לעניין הסדרתו, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה יתייעץ עם המשרד או עם הגוף כאמור בנוגע למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף וכן בנוגע לפנייה לבית הדין לפי סעיף קטן (ב) או (ב1);
{{ח:תתת|(2)}} הממונה יקבל את הסכמת המשרד או הגוף כאמור למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ג) עד (ח)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הוראות הממונה לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|31ד|הוראות מיוחדות לעניין קבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ובתחום הביטוח|תיקון: תשע״א, תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יתייעץ עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע להם על כוונתו לתת הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31ג|סעיף 31ג(א)}} שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של בנק ישראל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל}}; ראה נגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של תאגיד בנקאי או את יציבותה של המערכת הבנקאית, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יתייעץ עם הממונה על שוק ההון בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע לו על כוונתו לתת הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31ג|סעיף 31ג(א)}} שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של הממונה על שוק ההון; ראה הממונה על שוק ההון, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של מבטח או את יציבותה של מערכת הביטוח והחיסכון הפנסיוני, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נמנע הממונה ממתן הוראה בעקבות הודעת נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי הוראות סעיף זה, יפרסם באתר האינטרנט את דבר קבלת ההודעה, בלא נימוקיה, בסמוך למועד קבלתה, ואת נימוקיה – שישה חודשים מיום קבלתה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), הוסכם בין הממונה לבין נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי העניין, כי פרסום כאמור באותה פסקה עלול לפגוע ביציבות הגופים או המערכות המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ידחה הממונה את הפרסומים, כולם או חלקם, למועד שיוסכם ביניהם.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק בנק ישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התש״ע–2010}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שוק ההון“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

{{ח:קטע2|פרק ד2|פרק ד׳2: מתן הוראות ליבואן ישיר – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|31ה||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|31ו||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בית הדין לתחרות|תיקון: תשע״ט}}

{{ח:סעיף|32|הקמת בית הדין ומינוי חבריו|תיקון: תש״ס, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מוקם בזה בית דין לתחרות.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי בית הדין לא יעלה על שבעה עשר.
{{ח:תת|(ג)}} אב בית הדין ומשנהו יהיו שופטים של בית משפט מחוזי שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ג1)}} נבצר מאב בית הדין או ממשנהו למלא את תפקידיהם, למשך תקופה שלא תעלה על שנה, רשאי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, למנות להם ממלא מקום, שהוא שופט של בית משפט מחוזי, לאותה תקופה או לחלקה.
{{ח:תת|(ד)}} יתר חברי בית הדין ימונו בידי שר המשפטים, לפי המלצת השר, ובהם יהיו לפחות שלושה נציגים של ארגוני צרכנים ושלושה נציגים של ארגונים כלכליים; מספר החברים שהם עובדי המדינה לא יעלה על שליש מכלל החברים.
{{ח:תת|(ה)}} תקופת כהונתם של חברי בית הדין תהיה שלוש שנים; חבר שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש, ובלבד שלא יכהן חבר, שאינו אב בית הדין או משנהו, יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה של מינוי חברי בית הדין תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|33|מותב בית הדין|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} בית הדין ידון בשלושה, ואולם רשאי השופט היושב לדין בישיבה מקדמית להורות כי הדיון יתקיים בדן יחיד והוא אב בית הדין או משנהו; החלטה על קיום הדיון בדן יחיד תינתן לאחר שמיעת הצדדים.

{{ח:סעיף|34|ניגוד ענינים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר מותב של בית הדין בהליך מסויים או שיש לו ענין אישי בהליך – לא יהיה חבר במותב שידון באותו הליך וימסור הודעה על כך לאב בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} היה לחבר מותב ספק אם עלול להיווצר ניגוד ענינים יודיע על כך לאב בית הדין.

{{ח:סעיף|35|סמכויות נילוות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} החליט בית הדין בענין שהובא לפניו, רשאי הוא, באותה החלטה או בהחלטה נוספת, ליתן כל צו הנראה לו דרוש כדי להבטיח שהחלטתו תקויים.

{{ח:סעיף|36|צווי ביניים}}
{{ח:ת}} בכל ענין שהובא לפני בית הדין או לפני אב בית הדין, רשאי בית הדין או אב בית הדין להוציא צו ביניים, אם מצאו כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|37|ראיות וסדרי דין}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין ואב בית הדין לא יהיו קשורים בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר חסינות עדים ובדבר ראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הזמנת עדים וגביית ראיות יהיו לאב בית הדין הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין אזרחי; ולענין ביצוע הצווים ובזיון בית המשפט דין צו בית הדין כדין צו בית משפט מחוזי בענין אזרחי.

{{ח:סעיף|38|הארכת מועדים}}
{{ח:ת}} מועד שנקבע לפי חוק זה, רשאי אב בית הדין לפי בקשת הממונה או אדם מעונין, להאריכו אף שנסתיים המועד, אם ראה שקיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.

{{ח:סעיף|39|זכות ערעור|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} בעל דין שנפגע מהחלטת בית הדין, לרבות החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} וצו ביניים, או מהיתר זמני שנתן אב בית הדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, רשאי לערער עליהם לפני בית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהודעו לו; ערעור על צו ביניים, על החלטת בית הדין בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} או על היתר זמני יידון לפני שופט יחיד אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט העליון אחרת.

{{ח:סעיף|40|סדרי דין}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין ואב בית הדין ידונו לפי סדרי הדין שהתקין שר המשפטים לפי סעיף קטן (ב); באין סדרי דין כאלה ידונו בדרך הנראית להם מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין –
{{ח:תתת|(1)}} לדיונים לפני בית הדין או אב בית הדין ובכלל זה הוראות בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} אנשים וארגונים שיהיו רשאים לטעון לטובת בעל דין או שיהיו רשאים להיות משיבים או שיש לשמוע אותם בטרם תינתן החלטה;
{{ח:תתתת|(ב)}} רציפות הדיון;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלום הוצאות, שכר טרחה ודמי בטלה של עדים;
{{ח:תתתת|(ד)}} אגרות.
{{ח:תתת|(2)}} לדיונים לפני בית המשפט העליון בערעורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: רשות התחרות והממונה, תפקידו וסמכויותיו|תיקון: תשע״ט}}

{{ח:סעיף|41|הממונה|תיקון: תשנ״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, ממונה על התחרות; הממונה יהיה עובד מדינה;
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|41א|הרשות|תיקון: תשנ״ד, תש״ס, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזאת רשות התחרות (להלן – הרשות).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יהיה מנהל הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}. הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}, יהיה מנהל הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות יהיה מורשה, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|41ב|עובדי הרשות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, ואולם מנהל הרשות מורשה, באישור השר, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
{{ח:תת|(ב)}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו.

{{ח:סעיף|42|ניהול מרשם ופרסום ברשומות|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה ינהל מרשם של בקשות להסדרים כובלים ושל הסדרים כובלים שאושרו, מרשם של היתרים זמניים שניתנו, מרשם של פטורים שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, מרשם של מיזוגי חברות שניתנו עליהם הסכמת הממונה או אישור בית הדין, מרשם של מונופולין ומרשם של קבוצות ריכוז.
{{ח:תת|(ב)}} המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור; אולם רשאי בית הדין להורות כי ענין פלוני לא יהיה פתוח לעיון הציבור אם הוא סבור שיש לעשות כן מטעמים של בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או ענין חיוני אחר, לרבות עניינו של אדם בסוד מסחרי.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על החלטות של בית הדין ועל החלטות של בית המשפט העליון בערעורים עליהם, בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור הסדר כובל לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(2)}} החלטה בערר בדבר מיזוג חברות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לבעל מונופולין לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לחברי קבוצות ריכוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 31ג|סעיף 31ג}}.

{{ח:סעיף|43|קביעת הממונה|תיקון: תשנ״ו, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לקבוע אם –
{{ח:תתת|(1)}} הסדר או הסדר שצדדים מבקשים להגיע אליו, הינו הסדר כובל;
{{ח:תתת|(2)}} קו פעולה שאיגוד עסקי קבע או המליץ עליו, או מבקש לקבוע או להמליץ עליו, שהינו הסדר כובל;
{{ח:תתת|(3)}} במיזוג חברות מתקיימים תנאי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} בעל מונופולין ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א}}.
{{ח:תתת|(6)}} קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז כאמור {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק ד׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על קביעת הממונה תימסר לצדדים להסדר כובל, לצדדים למיזוג החברות, לבעלי המונופולין ולחברי קבוצת הריכוז, לפי הענין, והוא רשאי אף לפרסמה ברשומות; היה הממונה בדעה שאינטרס הציבור מחייב פרסום, יפרסם את הקביעה ברשומות ובשני עתונים יומיים, לאחר שלושים ימים מיום המצאת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ב) החולק על הקביעה, או על חלקה, רשאי לערור לפני בית הדין תוך שלושים ימים מיום שהודעה עליה הומצאה לו. חובת הראיה בפני בית הדין היא על העורר.
{{ח:תת|(ד)}} בית הדין, לאחר ששמע את הצדדים, רשאי לאשר את קביעת הממונה, לבטלה או לשנותה.
{{ח:תת|(ה)}} קביעת הממונה תהא ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.
{{ח:תת|(ו)}} אין בשימוש הממונה בסמכותו לפי סעיף זה, או באי שימוש בה, מניעה מלהעמיד לדין אדם שעבר על הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|43א|חוות דעת מקדמיות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי ליתן חוות דעת מקדמיות וכן לקבוע ולפרסם נוהל למתן חוות דעת כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשיקול דעתו של הממונה אם ליתן חוות דעת מיקדמית, ולעניין זה רשאי הממונה להביא בחשבון גם את נסיבות המקרה ואת סדרי העדיפויות בפעילות הרשות.

{{ח:סעיף|44|פניית הממונה לבית הדין|תיקון: תשס״א, תשע״ה}}
{{ח:ת}} הממונה יפנה לבית הדין כדי שיפעיל סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 30א|30א}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 31ג|או 31ג(ב) או (ב1)}} לפי הענין, אם ראה כי –
{{ח:תת|(1)}} קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות שנעשה בניגוד להוראות חוק זה תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחד העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(א)}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} הפגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}} אינה ניתנת למניעה על ידי הסדרת המונופולין אלא רק על ידי הפרדתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31}};
{{ח:תת|(3א)}} יש במתן הוראה לבעל מונופולין למכירת נכס כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30א|בסעיף 30א}};
{{ח:תת|(4)}} אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר בקבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז, ויש במתן הוראה על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג(ב)}}, כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף, או כדי להגביר את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברת התחרות;
{{ח:תת|(5)}} יש במתן הוראה על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג(ב1)}}.

{{ח:סעיף|44א|בדיקות לגבי רמת התחרות בענפים שונים|תיקון: תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לערוך בדיקות לגבי רמת התחרות בענפי משק שונים, לרבות בחינת קיומם של כשלים בתחרות וחסמים לתחרות, וכן רשאי הוא למסור את המסקנות המנומקות של בדיקותיו ואת המלצותיו לשר שנושא הבדיקה הוא בתחום אחריותו ולשר האוצר, ובענף שהסדרתו לפי דין היא בתחום אחריותו של גוף אחר – גם למי שעומד בראש אותו גוף.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם את מסקנות בדיקותיו באתר האינטרנט ובכל דרך אחרת שימצא לנכון.

{{ח:סעיף|45|חיפוש ותפיסות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, רשאי, אם יש לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש כדי הבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום שבו מתנהל עסק ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך; הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|סעיפים 26 עד 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל חפץ, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודה האמורה}}, שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא עשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ ואם טרם הוגש כתב אישום – עד שבית הדין או בית המשפט שאליו הוגשה בקשה הקשורה באותו חפץ, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום או בקשה כאמור בתוך ששה חודשים מיום התפיסה – יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה, או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ב1)}} בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בחוק זה, ”מסמך“ – לרבות חומר מחשב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(2)}} נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א), יאפשר התופס, לבקשת אותו אדם, להעתיק את המסמך;
{{ח:תתת|(3)}} הממונה רשאי לדחות בקשה כאמור בפסקה (2) לתקופה של שלושה חודשים מיום התפיסה, אם לדעתו העתקת המסמך עלולה לשבש חקירה בקשר לעבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בפסקה (3) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים.
{{ח:תת|(ג1)}} על החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ג) רשאי האדם שמסמכו נתפס לערור בפני בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|45א|מינוי חוקר|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} לא יסמיך הממונה חוקר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)}}, אלא אם כן הוא עובד המדינה והתקיימו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} משטרת ישראל לא הודיעה, תוך חודש מפנייתה של הרשות אליה, כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של בטחון הציבור;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שנקבעה בין הממונה לבין משטרת ישראל.

{{ח:סעיף|46|חקירות ומסירת ידיעות|תיקון: תש״ס, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, או התעורר חשד אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה כי נעברה עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|סעיפים 242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|246}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 249|ו־249 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, בקשר לעבירה הנחקרת, רשאי הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך (להלן – חוקר), לחקור כל אדם הקשור לעבירה מעבירות כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות להן, ולדרוש מכל אדם כאמור להתייצב בפניו לשם חקירה כאמור, להתלוות אליו לחקירה ולמסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על החקירה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם חייב, לפי דרישתו של הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים, ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} בעבירה שניתן לחקור בה לפי סעיף קטן (א), שהיא בת מעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק המעצרים), יהיו לממונה, למנהל מחלקת החקירות של הרשות ולסגנו ולחוקרים אחרים שהממונה הסמיך לכך, סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|סעיפים 23(א)(2),(3),(6), 23(ב), 23(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 27|27}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 67|67}} – למעט הסמכות לעכב אדם העומד לעבור עבירה, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 68|וסעיף 68 לחוק המעצרים}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המעצרים}} יחולו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ה)}} לענין זה יראו את מנהל מחלקת החקירות ברשות ואת סגנו כ”קצין הממונה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק המעצרים}}, ומשרדי הרשות שהוכרזו בצו של הממונה כ”תחנת משטרה“, ובלבד שלא יוחזק עצור שאינו נתון בחקירה באותה עת, במשרדי הרשות לאחר שעה 20:00, אלא יובא לתחנת משטרה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההגבלים העסקיים (קביעת תחנת משטרה)|צו ההגבלים העסקיים (קביעת תחנת משטרה), התש״ס–2000}}, לפיו משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב המסגר 14 בתל אביב, משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב יהדות קנדה 1 באור יהודה ומשרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב עם ועולמו 4 בירושלים, נקבעים בזה כתחנת משטרה לענין חקירות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בקשר לחקירות לפי החוק.}}

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}

{{ח:סעיף|46א||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46ב||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46ג||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46ד||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46ה||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46ו||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46ז||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46ח||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46ט||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46י||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עונשין ותרופות}}

{{ח:סעיף|47|עונשין|תיקון: תשנ״ו, תש״ס, תשס״א, תשע״ח, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} לא קיים תנאי שעל פיו אושר ההסדר הכובל או שעל פיו ניתן ההיתר הזמני או הפטור, לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} לא הודיע על מיזוג חברות או עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}};
{{ח:תתת|(4)}} לא קיים תנאי שנקבע באישור המיזוג;
{{ח:תתת|(4א)}} ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א}}, ובלבד שהוכחה כוונתו להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור;
{{ח:תתת|(5)}} עבר על הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיפים 30}} {{ח:פנימי|סעיף 31ג|או 31ג}} או על צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:פנימי|סעיף 31|או 31}};
{{ח:תתת|(6)}} עבר על צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיפים 35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}},
{{ח:תת}} דינו – מאסר שלוש שנים או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין) וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} (להלן – קנס נוסף), לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם היתה עבירה על פסקה (3) – לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43}}; אם היה תאגיד – כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי הענין.
{{ח:תת|(א1)}} מי שהיה צד להסדר כובל שלא אושר כדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ולא ניתן לו היתר זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, ואינו פטור בכללי פטור סוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43}}; אם היה תאגיד – כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעבר על הוראה אחרת מהוראות חוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}} וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד – כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי הענין.

{{ח:סעיף|47א|נסיבות מחמירות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}} בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסיפה {{ח:פנימי|סעיף 47|לסעיף 47(א)}}; לעניין סעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – נסיבות שבהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בעסקים, בין היתר בשל אחד או יותר מאלה:
{{ח:תת|(1)}} חלקו ומעמדו של הנאשם בענף המושפע מן העבירה;
{{ח:תת|(2)}} פרק הזמן שבו התקיימה העבירה;
{{ח:תת|(3)}} הנזק שנגרם או הצפוי להיגרם לציבור בשל העבירה;
{{ח:תת|(4)}} טובת ההנאה שהפיק הנאשם.

{{ח:סעיף|48|אחריות נושא משרה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מאסר שנה והקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

{{ח:סעיף|49|הגנה לעובדים ולמורשים}}
{{ח:ת}} תהיה זו הגנה טובה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

{{ח:סעיף|50|עוולה בנזיקין|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} דין מעשה ומחדל בניגוד להוראות חוק זה, כדין עוולה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראה של הממונה או תנאי שהטיל לפי חוק זה יראו אותם, לעניין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, כחיקוק.

{{ח:סעיף|50א|צו לא תעשה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לפי בקשת הממונה, רשאי אב בית הדין ובהעדרו, שופט אחר של בית המשפט המחוזי בירושלים –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו הפרה של הוראות חוק זה, ולתת ערובה לכך;
{{ח:תת|(2)}} לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת הפרה כאמור.

{{ח:סעיף|50ב|צו מוסכם|תיקון: תש״ס, תשע״ב, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט המוסמך לדון בעבירות לפי חוק זה, או בית הדין (להלן בסעיף זה – בית המשפט) רשאי, לפי בקשת הממונה וחלף הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}} {{ח:פנימי|סעיף 50א|או 50א}}, או לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}}, לתת להסכמה בין הממונה לבין אדם אחר תוקף של צו (להלן – צו מוסכם); צו מוסכם כאמור יכול שיהיה בלא הודאה בחבות בנוגע לתקופה שקדמה למועד נתינתו ויכול שיכלול, בין השאר, חיוב בתשלום סכום כסף לאוצר המדינה מצד אותו אדם, וחיוב מצדו לעשות דבר או להימנע מעשייתו.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת הממונה למתן צו מוסכם תהיה מנומקת ויפורטו בה, בין השאר, חלופות שנשקלו על ידו למתן צו מוסכם.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו מוסכם שאושר בידי בית המשפט, יהיה כתוקפו של פסק דין שניתן בידי בית משפט מחוזי, לכל דבר וענין.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה לאישור צו מוסכם תידון בבית המשפט רק לאחר שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה פרסם, שלושים ימים לפחות טרם הגשת הבקשה, הודעה באתר האינטרנט ובשני עיתונים יומיים בדבר כוונתו להגיש צו מוסכם לאישור בית המשפט; בהודעה כאמור יוזמן כל אדם העלול להיפגע מן הצו המוסכם וכן ארגון צרכנים או איגוד עסקי, להביא את טענותיהם בקשר לצו בפני הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה צירף לבקשה לאישור הצו המוסכם פירוט הטענות שהובאו בפניו לפי פסקה (1), ואת תגובתו לטענות אלה.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט רשאי לשנות בכל עת את הוראות הצו המוסכם באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל הצדדים לצו המוסכם הגישו בקשה בהסכמה לשינוי הצו;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה או האדם שעמו הגיע הממונה לצו מוסכם, הגיש בקשה לשינוי הצו ובית המשפט שוכנע כי חל שינוי מהותי בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן הצו המוסכם; על הגשת בקשה לשינוי הוראות צו מוסכם שהוגשה לפי פסקה (1) או שהגיש הממונה לפי פסקה (2), יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ו)}} החליט בית המשפט שלא לאשר צו מוסכם, לא יהיו הצו, כל מה שנאמר בדיון באישורו, וכל מסמך אשר הוכן לבקשת הממונה בידי האדם שעמו מבקש הממונה להגיע לצו מוסכם לצורך הדיון, קבילים כראיה בהליך משפטי אחר, ואולם אין באי־אישורו של הצו המוסכם כדי למנוע מן הממונה לפתוח בהליך אחר לפי חוק זה

{{ח:סעיף|50ג|פרסום הודעה|תיקון: תש״ס, תשע״ט}}
{{ח:ת}} כל הודעה שעל הממונה לפרסם לפי חוק זה בשני עיתונים יומיים, תפורסם לפחות בעיתון יומי אחד בעל תפוצה רחבה בשפה העברית, ובעתון יומי או עיתון המתפרסם מדי שבוע לפחות בעל תפוצה רחבה היוצא לאור בישראל בשפה הערבית, וכן תפורסם ההודעה גם באתר האינטרנט.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצום כספי|תיקון: תשע״ב}}

{{ח:סעיף|50ד|עיצום כספי|תיקון: תשע״ב, תשע״ח, תשע״ט, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של עד מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2022, 1,057,490 ש״ח)}}; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שמונה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 100 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2022, 102,101,450 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} היה צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, בלא אישור, היתר זמני, פטור או פטור סוג, או הפר תנאי מהתנאים שבהם הותנה אישור, היתר או פטור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, ובכלל זה הפר תנאי שקבע בית הדין או הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 22|או 22(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} עשה מעשה המהווה סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש נכס או שירות שבמונופולין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, או המהווה ניצול לרעה של מעמדו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א}}, ובלבד שהמעשה הוא מסוג המעשים שקבע לעניין זה הממונה, ברשומות;
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראה שנתן הממונה לגבי מונופולין לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:תתת|(5)}} הפר הוראה שנתן הממונה לגבי קבוצת ריכוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 31ג|סעיף 31ג}};
{{ח:תתת|(5א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה מהוראות צו מוסכם שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר אדם דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ב)}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של עד 300 אלף שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2022, 317,250 ש״ח)}}; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שלושה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על שמונה מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2022, 8,459,930 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מחזור מכירות“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|50ה|שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ד|סעיף 50ד}}, ישקול הממונה, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} משך ההפרה;
{{ח:תת|(2)}} מידת הפגיעה שההפרה עלולה לגרום לתחרות או לציבור;
{{ח:תת|(3)}} חלקו של המפר בהפרה, ומידת השפעתו על ביצועה;
{{ח:תת|(4)}} קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועד ביצוען;
{{ח:תת|(5)}} פעולות שנקט המפר למניעת הישנות ההפרה או להפסקתה, לרבות דיווח מיוזמתו על ההפרה, או פעולות שנקט לתיקון תוצאות ההפרה;
{{ח:תת|(6)}} לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם הפר;
{{ח:תת|(7)}} לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.

{{ח:סעיף|50ו|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ד|בסעיף 50ד}} ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ד|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ד|סעיף 50ד}} והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז}}.

{{ח:סעיף|50ז|זכות הטיעון|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ה|סעיף 50ה}}, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה גם בעל פה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו.

{{ח:סעיף|50ח|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז}}, ולאחר התייעצות עם הוועדה, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל;
{{ח:תתת|(2)}} החלטת הממונה תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 50ז|בסעיף 50ז(א) או (ב)}}, לפי המאוחר; ואולם מצא הממונה כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז}}, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז(ב)}}, ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|50ט|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביו מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ז|בסעיף 50ז}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 50יג|סעיף 50יג}} או ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 50ד|בסעיף 50ד}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת מדד חודש דצמבר 2011; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|50י|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ח|בסעיף 50ח}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לדחות, ב־30 ימים, את תשלום העיצום וכן להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים, והכל על פי בקשתו של המפר ובשל נסיבות מיוחדות שהתקיימו לגביו.

{{ח:סעיף|50יא|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|50יב|גבייה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|50יג|ערר לבית הדין|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום רשאי מפר לערור לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למפר, ויחולו על ערר כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערר לבית הדין לפי סעיף קטן (א) או בהגשת ערעור על החלטת בית הדין בערר, לבית המשפט העליון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או אם הורה בית הדין או בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית הדין לקבל את הערר שהוגש לפי סעיף קטן (א) או החליט בית המשפט העליון לקבל ערעור שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|50יד|פרסום|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, יפרסם בציור את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(5)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערר לבית הדין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 50יג|סעיף 50יג}}, או ערעור לבית המשפט העליון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערר או הערעור, לפי העניין, ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(5), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|50טו|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 50ד|בסעיף 50ד}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחויב בשל אותה הפרה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) – יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|50טז|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} (בסעיף זה – הליך);
{{ח:תתת|(2)}} חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על בעל השליטה בו, על נושא משרה או על עובד שלו;
{{ח:תתת|(4)}} בעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על התאגיד, על נושא משרה או על עובד בתאגיד;
{{ח:תתת|(5)}} הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד או בעל שליטה בו רשאי לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו של האדם, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש;
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|51|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|52|פטור}}
{{ח:ת}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או בטחון המדינה.

{{ח:סעיף|53|ביטול}}
{{ח:ת}} חוק ההגבלים העסקיים, התשי״ט–1959 (להלן – החוק הקודם) – בטל.

{{ח:סעיף|54|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה בתום שלושה חדשים מיום פרסומו.

{{ח:סעיף|55|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} הסדר כובל שאושר לפי החוק הקודם או היתר זמני שניתן לפי החוק הקודם – יראו אותם כאילו נעשו על פי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} החלה המועצה להגבלים עסקיים בדיון לפי החוק הקודם לפני תחילתו של חוק זה תסיים את הדיון לפי החוק הקודם אף לאחר תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|55א|הוראת מעבר לעניין עבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 21“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf|חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס׳ 21) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע״ט–2019}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf|תיקון מס׳ 21}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf|סעיף 22 לתיקון מס׳ 21}}, על עבירה של הסדר כובל לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)(1)}} שנעברה ערב יום התחילה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}} כנוסחו ערב יום התחילה, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47א|בסעיף 47א}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47א|סעיף 47א}}.
{{ח:תת|(ג)}} נעברה ערב יום התחילה עבירה לפי חוק זה, לא יראו – לעניין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 4|סעיף 4 לחוק העונשין}} – את תיקון {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf|בתיקון מס׳ 21}} כביטולו והוא יחול על עבירה כאמור כנוסחו מיום התחילה ואילך.

{{ח:סעיף|56|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושים ימים מיום קבלתו.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ב באב התשמ״ח (26 ביולי 1988).}}
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;שר התעשיה והמסחר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>q7u9uhfhhwwe5m1c4ykz4vn3ljsscsf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק המקרקעין</title>
    <ns>116</ns>
    <id>6231</id>
    <revision>
      <id>1419612</id>
      <parentid>1341946</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:13:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="151088" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969

&lt;מאגר 2000416 תיקון 2150293&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשכ&quot;ט, 259|חוק המקרקעין|6:208977)); ((תשל&quot;א, 164|חוק השכירות והשאילה|7:209679)); ((תשל&quot;ג, 18|תיקון מס' 2|7:208978)); ((תשל&quot;ד, 135|תיקון מס' 3|8:208979)); ((תשל&quot;ה, 210|תיקון מס' 4|8:208980)); ((תשל&quot;ז, 312|תיקון מס' 5|9:208981)); ((תשל&quot;ח, 121|תיקון מס' 6|9:208982)); ((תשל&quot;ט, 20|תיקון מס' 7|9:208983)); ((תשמ&quot;א, 106|חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים)|9:208985)); ((תשמ&quot;ד, 12|תיקון מס' 9|10:210091)); ((תשמ&quot;ח, 6|תיקון מס' 10|11:210633)), ((54|תיקון מס' 11|11:210629)), ((154|תיקון מס' 26 לחוק התכנון והבנייה|11:210685)); ((תשנ&quot;א, 117|תיקון מס' 13|12:211713)); ((תשנ&quot;ב, 58|תיקון מס' 14|12:210913)); ((תשנ&quot;ד, 244|תיקון מס' 15|13:211752)), ((364|תיקון מס' 16|13:211140)); ((תשנ&quot;ה, 138|תיקון מס' 17|13:211105)), ((188|תיקון מס' 18|13:211161)), ((486|ת&quot;ט|ec:13:317340)); ((תשנ&quot;ו, 248|תיקון מס' 19|13:203777)); ((תשנ&quot;ז, 214|תיקון מס' 17 לחוק הבזק|14:211428)); ((תש&quot;ס, 76|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)); ((תשס&quot;א, 519|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|15:300408)), ((560|תיקון מס' 25 לחוק הבזק|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 33|תיקון מס' 23|15:300434)), ((474|תיקון מס' 24|15:300514)); ((תשס&quot;ה, 332|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((729|תיקון מס' 26|16:299899)); ((תשס&quot;ו, 247|תיקון מס' 27|16:299982)); ((תשס&quot;ח, 141|תיקון מס' 28|17:300702)), ((156|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|17:300769)), ((729|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|17:300058)); ((תש&quot;ע, 300|תיקון לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|18:301147)); ((תשע&quot;א, 639|תיקון מס' 31|18:301102)); ((תשע&quot;ז, 79|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)); ((תשע&quot;ט, 80|תיקון מס' 33|20:527182)); ((תשפ&quot;א, 244|תיקון מס' 34|23:593721)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ד, תשפ&quot;א)
: בחוק זה -
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;מקרקעין&quot; - קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה;
:- &quot;מקרקעין מוסדרים&quot; - מקרקעין שנרשמו לאחר הסדר לפי [[פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;רישום&quot; - רישום בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי חוק זה או התקנות על פיו;
:- &quot;רשם&quot; - רשם שנתמנה לפי [[סעיף 116]] ללשכה שבאזור פעולתה נמצאים המקרקעין הנדונים, לרבות סגן רשם שנתמנה לאותה לשכה ומי שהוסמך בסמכויות של רשם לפי [[סעיף 116]];
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שנתמנה לפי [[סעיף 117]] ושבאזור סמכותו נמצאים המקרקעין הנדונים;
:- &quot;הממונה על המרשם&quot; - לרבות סגן הממונה על המרשם ומי שהוסמך בסמכויות של ממונה על המרשם לפי [[סעיף 118]];
:- &quot;שכירות&quot; - לרבות שכירות משנה.

@ 2. בעלות
: הבעלות במקרקעין היא הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם.

@ 3. שכירות (תיקון: תשל&quot;א)
: שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות; שכירות לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא &quot;חכירה&quot;; שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא &quot;חכירה לדורות&quot;.

@ 4. משכנתה
: משכנתה היא מישכון של מקרקעין.

@ 5. זיקת הנאה
: זיקת הנאה היא שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמה זכות להחזיק בהם.

== פרק ב': עסקאות ורישומן ==

@ 6. עסקה במקרקעין
: עסקה במקרקעין היא הקניָה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה.

@ 7. גמר העסקה
: (א) עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום.
: (ב) עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה.

@ 8. צורתה של התחייבות
: התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב.

@ 9. עסקאות נוגדות
: התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום-לב - זכותו עדיפה.

@ 10. רכישה בתום לב
: מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום-לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון.

== פרק ג': בעלות והחזקה ==

=== סימן א': תחום הבעלות ===

@ 11. עומק וגובה
: הבעלות בשטח של קרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת לשטח הקרקע, בכפוף לדינים בדבר מים, נפט, מכרות, מחצבים וכיוצא באלה, והיא מתפשטת בחלל הרום שמעליו, אולם, בכפוף לכל דין, אין בכך כדי למנוע מעבר בחלל הרום.

@ 12. המחובר לקרקע
: הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה ועל כל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינה אם המחוברים נבנו, ניטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר.

@ 13. היקף העסקה במקרקעין
: עסקה במקרקעין חלה על הקרקע יחד עם כל המנוי [[בסעיפים 11]] [[ו-12]], ואין תוקף לעסקה בחלק מסויים במקרקעין, והכל כשאין בחוק הוראה אחרת.

@ 14. הגבלת זכויות
: בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר.

=== סימן א׳1: בעלות בחלקה תלת-ממדית (תיקון: תשע״ט) ===

@ 14א. הגדרות - [[סימן א'1]] (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חלקה תלת-ממדית&quot; - יחידה נפחית שגבולותיה רשומים באופן תלת-ממדי, המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, במקרקעין רשומים.

@ 14ב. תחום הבעלות בחלקה תלת-ממדית (תיקון: תשע״ט)
: (א) על אף הוראת [[סעיף 11]], הבעלות בחלקה תלת-ממדית מוגבלת לגבולותיה הרשומים, ואינה מתפשטת מעבר לכך.
: (ב) הבעלות בחלקה תלת-ממדית כאמור בסעיף קטן (א), כפופה לדינים בדבר מים, נפט, מכרות, מחצבים וכיוצא באלה ואין בה כדי למנוע מעבר בחלל הרום בכפוף לכל דין.

@ 14ג. תחום הבעלות במקרקעין רשומים שבגבולותיהם רשומה חלקה תלת-ממדית (תיקון: תשע״ט)
: הבעלות במקרקעין רשומים שבגבולותיהם רשומה חלקה תלת-ממדית מתפשטת בהתאם להוראות [[סעיף 11]], למעט בתחום הבעלות של החלקה התלת-ממדית כאמור [[בסעיף 14ב]].

@ 14ד. בעלות נפרדת בחלקה תלת-ממדית (תיקון: תשע״ט)
: בלי לגרוע מהוראת [[סעיף 13 סיפה]], חלקה תלת-ממדית תהווה נושא נפרד לבעלות, לזכויות במקרקעין ולעסקאות.

@ 14ה. תנאים לרישום חלקה תלת-ממדית (תיקון: תשע״ט)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 143 לחוק התכנון והבנייה]], לא תירשם בפנקסי המקרקעין חלוקת קרקע הכוללת חלקה תלת-ממדית, ולא יינתן פסק דין לחלוקת קרקע כאמור בין בעליה המשותפים, אלא על פי אחד מאלה:
: (1) תכנית שאושרה לפי הוראות [[סימן ז' לפרק ג' לחוק התכנון והבנייה]];
: (2) תשריט שאושר לפי הוראות [[פרק ד' לחוק התכנון והבנייה]];
: (3) הפקעה או רכישה שנעשתה לפי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]], או לפי [[פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]]; שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות בדבר ההליכים שיש לנקוט, בטרם רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקת קרקע לפי פסקה זו, אם הקרקע הופקעה או נרכשה לפני יום תחילתו של [[20:527182|חוק המקרקעין (תיקון מס' 33), התשע&quot;ט-2018]].

@ 14ו. רישום או ניהול בית משותף בחלקה תלת-ממדית (תיקון: תשע״ט)
: אין ברישום חלקה תלת-ממדית כדי לגרוע מהאפשרות לנהל או לרשום באותה חלקה בית משותף בהתאם להוראות לפי חוק זה.

@ 14ז. מקרים שבהם לא תירשם חלקה תלת-ממדית (תיקון: תשע״ט)
: (א) דירה בבית משותף או חלק אחר בבית המשותף המיועד לשמש את בעלי הדירות או מרביתם לא יירשמו כחלקה תלת-ממדית; לעניין סעיף זה, &quot;בית משותף&quot; - לרבות בית שחלות עליו הוראות [[פרק ו'1]].
: (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקרים נוספים שבהם לא תירשם חלקה תלת-ממדית.
:: ((פורסמו [[תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]].))

@ 14ח. תחולת דיני מקרקעין על חלקה תלת-ממדית (תיקון: תשע״ט)
: כל הוראה בחוק זה וכל דין החל על מקרקעין, יחולו גם על חלקה תלת-ממדית, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

=== סימן ב': הגנת הבעלות וההחזקה ===

@ 15. החזקה
: [[בסימן זה]]((,)) &quot;מחזיק&quot; - בין שהשליטה הישירה במקרקעין היא בידיו ובין שהשליטה הישירה בהם היא בידי אדם המחזיק מטעמו.

@ 16. תביעה למסירת מקרקעין
: בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין.

@ 17. תביעה למניעת הפרעה
: המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת.

@ 18. שימוש בכוח נגד הסגת גבול (תיקון: תשמ&quot;א)
: (א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין.
: (ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם.

@ 19. החזרת גזלה
: מי שמוציא מקרקעין מידי המחזיק שלא כאמור [[בסעיף 18(ב)]] חייב להחזירם למחזיק; אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לדון בזכויות שני הצדדים בעת ובעונה אחת, ורשאי בית המשפט להסדיר את ההחזקה, ככל שייראה לו צודק ובתנאים שימצא לנכון, עד להכרעה בזכויותיהם.

@ 20. שמירת תרופות
: אין בהוראות [[סעיפים 16 עד 19]] כדי לגרוע מזכות לפיצויים או מכל תרופה אחרת או סעד אחר על פי דין.

== פרק ד': בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת ==

@ 21. ברירת בעל המקרקעין
: (א) הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן - הקמת מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם (להלן - המקים) שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם.
: (ב) בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו, עליו לשלם למקים את השקעתו בשעת הקמתם או את שוויים בשעת השימוש בברירה לפי סעיף קטן (א), לפי הפחות יותר.
: (ג) דרש בעל המקרקעין סילוק המחוברים והמקים לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם על חשבון המקים.
: (ד) סולקו המחוברים, יעבור מה שסולק לבעלותו של המקים; סילקם בעל המקרקעין, רשאי הוא להיפרע מהם על חשבון המגיע לו בעד הסילוק.

@ 22. ביצוע הברירה
: לא בחר בעל המקרקעין באחת הדרכים האמורות [[בסעיף 21(א)]] תוך ששה חדשים לאחר שקיבל מהמקים דרישה בכתב לבחור, יראו אותו כמי שבחר לקיים את המחוברים בידו.

@ 23. זכות המקים לרכישת המקרקעין
: (א) הוקמו המחוברים במקרקעין לא-מוסדרים, זכאי המקים לרכוש את המקרקעין במחיר שוויים בלי המחוברים, בשעת תשלום המחיר, אם נתמלאו שלושה אלה:
:: (1) המקים סבר בתום לב בשעת הקמת המחוברים כי הוא בעל המקרקעין;
:: (2) הסכום שהשקיע המקים במחוברים עלה, בשעת הקמתם, על שוויים של המקרקעין בלי המחוברים באותה שעה;
:: (3) רכישת המקרקעין על ידי המקים אינה עלולה לגרום לבעל המקרקעין נזק חמור שאין בתשלום שוויים כדי לפצותו עליו.
: (ב) ההוצאות הקשורות ברכישת המקרקעין לפי סעיף זה - לרבות כל מס, אגרה ותשלום חובה אחר המשתלמים אגב העברת מקרקעין, אך למעט תשלום המגיע בעד תקופה שלפני הקמת המחוברים - יחולו, על אף האמור בכל דין, על המקים.
: (ג) זכויות המקים לפי סעיף זה עדיפות על זכויות בעל המקרקעין לפי [[סעיף 21]].

@ 24. תשלום בעד שימוש
: בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין, לחייב את המקים לשלם לבעל המקרקעין שכר ראוי בעד התקופה שבה החזיק המקים במחוברים שלא כדין.

@ 25. תנאי התשלום
: בית המשפט רשאי להתיר לבעל המקרקעין לשלם למקים את השקעתו או את שווי המחוברים בשיעורים ובתנאים שיקבע בית המשפט, לרבות ריבית והבטחת התשלום; והוא הדין בסכומים המגיעים לבעל המקרקעין לפי [[סעיפים 23]] [[או 24]].

@ 26. קיזוז
: חובות שבעל המקרקעין והמקים חבים זה לזה לפי [[פרק זה]] ניתנים לקיזוז.

== פרק ה': שיתוף במקרקעין ==

=== סימן א': יחסי השיתוף ===

@ 27. בעלות משותפת במקרקעין
: מקרקעין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסויים בהם.

@ 28. שיעור חלקו של שותף
: חלקיהם של כל אחד מהשותפים במקרקעין, חזקה שהם שווים.

@ 29. הסכם שיתוף
: (א) הסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע למקרקעין (להלן - הסכם שיתוף) ניתן לרישום, ומשנרשם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכל אדם אחר.
: (ב) באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו הוראות [[סעיפים 30 עד 36]].

@ 30. ניהול ושימוש
: (א) בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל של המקרקעין ולשימוש הרגיל בהם.
: (ב) שותף הרואה עצמו מקופח מקביעה לפי סעיף קטן (א) רשאי לפנות לבית המשפט בבקשת הוראות, ובית המשפט יחליט כפי שנראה לו צודק ויעיל בנסיבות הענין.
: (ג) דבר החורג מניהול או משימוש רגילים טעון הסכמת כל השותפים.

@ 31. זכותו של שותף יחיד
: (א) באין קביעה אחרת לפי [[סעיף 30]], רשאי כל שותף, בלי הסכמת יתר השותפים -
:: (1) להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר;
:: (2) לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה להחזקתם התקינה של המקרקעין ולניהולם;
:: (3) לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם למקרקעין ולהגנת הבעלות וההחזקה בהם.
: (ב) עשה שותף כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לשותפים האחרים ככל האפשר בהקדם.

@ 32. נשיאת הוצאות
: (א) כל שותף חייב לשאת לפי חלקו במקרקעין המשותפים בהוצאות הדרושות להחזקתם התקינה ולניהולם.
: (ב) שותף שנשא בהוצאות כאמור למעלה מחלקו זכאי לחזור ולהיפרע מן השותפים האחרים לפי חלקיהם במקרקעין.

@ 33. תשלום בעד שימוש
: שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש.

@ 34. זכות השותף לעשות בחלקו
: (א) כל שותף רשאי להעביר חלקו במקרקעין המשותפים, או לעשות בחלקו עסקה אחרת, בלי הסכמת יתר השותפים.
: (ב) תניה בהסכם שיתוף השוללת או מגבילה זכות כאמור בסעיף קטן (א) אין כוחה יפה לתקופה העולה על חמש שנים.

@ 35. הזכות לפירות
: כל שותף זכאי לחלק מפירות המקרקעין המשותפים לפי חלקו במקרקעין.

@ 36. קיזוז
: חובות שהשותפים חבים זה לזה עקב השיתוף ניתנים לקיזוז.

=== סימן ב': פירוק השיתוף ===

@ 37. הזכות לתבוע פירוק השיתוף
: (א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף.
: (ב) היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין.

@ 38. פירוק על פי הסכם או צו בית המשפט (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים; נקבעה בהסכם חלוקת המקרקעין בעין, טעון ההסכם אישור המפקח המאשר כי החלוקה תואמת את הוראות [[חוק התכנון והבנייה]], וכל חיקוק אחר בנדון.
: (ב) באין הסכם כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פירוק השיתוף על פי צו בית המשפט בהתאם [[לסעיפים 39 עד 43]].

@ 39. פירוק דרך חלוקה
: (א) במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין.
: (ב) היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות [[סעיף 25]], בשינויים המחוייבים.
: (ג) ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על רישום זיקת הנאה בין החלקות.

@ 40. פירוק דרך מכירה
: (א) במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.
: (ב) המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין.

@ 40א. דירת מגורים של בני זוג (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: (א) החליט בית המשפט לפי [[סעיף 40]] על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע.
: (ב) הוראות [[סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל&quot;ב-1972]], לא יחולו לגבי מי שהיה שותף בדירה שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף בה, כאמור בסעיף קטן (א).

@ 41. פירוק במקרים מיוחדים
: (א) היתה מניעה לחלוקת המקרקעין בעין רק לגבי אחד השותפים ולאותו שותף היו מקרקעין הגובלים במקרקעין המשותפים והוא הסכים שחלקו יצורף למקרקעין הגובלים, יחולקו המקרקעין לפי זה.
: (ב) היתה מניעה לחלוקה בעין בין כל השותפים אך אין מניעה לחלוקה זאת אם שותפים אחדים יטלו חלקיהם במשותף ואותם שותפים הסכימו לכך, יחולקו המקרקעין לפי זה.
: (ג) היתה המניעה לחלוקה בעין רק לגבי מקצת השותפים, רשאים האחרים לקיים את המקרקעין בידם במשותף או לחלקם ביניהם, ובלבד שישלמו לאותם השותפים מה שהיה נופל בחלקם אילו המקרקעין היו נמכרים כאמור [[בסעיף 40]].

@ 42. פירוק דרך הפיכה לבית משותף
: (א) היה עיקר המקרקעין המשותפים בית הראוי להירשם כבית משותף, רשאי בית המשפט, לאחר שקיבל חוות דעת של המפקח, לצוות על פירוק השיתוף בדרך של רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים והקצבת דירות לשותפים לפי חלקיהם.
: (ב) היה פירוק השיתוף כאמור בסעיף קטן (א) אפשרי רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות [[סעיף 25]], בשינויים המחוייבים.

@ 43. משאלות השותפים
: בית המשפט יתחשב ככל האפשר בדרישת מקצת השותפים לקיים את השיתוף ביניהם ובשאר משאלותיהם של שותפים.

@ 44. ניהול ושימוש עד לפירוק
: בית המשפט רשאי לתת צו זמני בדבר סדרי ניהול המקרקעין והשימוש בהם עד לסיום הליכי הפירוק.

@ 45. שיתוף בזכויות אחרות
: הוראות [[סימן א|הסימן הקודם]] [[והסימן הזה]], ככל שהן נוגעות לענין, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על זכויות אחרות במקרקעין כשהן של כמה בני אדם.

=== סימן ג': בניה ונטיעה במקרקעין משותפים ===

@ 46. פירוק השיתוף בשל הקמת מחוברים שלא כדין
: הקים שותף מחוברים במקרקעין המשותפים בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם יתר השותפים (להלן - שותף מקים), רשאי כל אחד משאר השותפים, על אף כל מגבלה בהסכם השיתוף, לדרוש פירוק השיתוף בהתאם להוראות [[סימן ב']]; לא נדרש פירוק השיתוף, יחולו הוראות [[פרק ד']], בשינויים המחוייבים.

@ 47. פירוק השיתוף דרך חלוקה
: בפירוק השיתוף בדרך של חלוקת המקרקעין בעין יקבע בית המשפט ככל האפשר את חלקתו של השותף המקים בצורה שתכלול את המחוברים.

@ 48. פירוק השיתוף דרך מכירה
: היה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין והמחיר שנתקבל עלה על המחיר שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים, זכאי השותף המקים להחזרת השקעתו במחוברים, אולם לא יותר מן ההפרש בין שני המחירים; היה המחיר שנתקבל פחות מהמחיר שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים, ישלם השותף המקים לשותפים האחרים את ההפרש לפי חלקיהם במקרקעין.

=== סימן ד': מחוברים שבמיצר ===

@ 49. בעלות ושימוש
: (א) קירות, גדרות, עצים, ומחוברים כיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן - מחוברים שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
: (ב) מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו, וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין לפי שיעור שהוסכם ביניהם, ובאין הסכם כזה - בחלקים שווים, זולת אם מידת השימוש בהם היתה שונה.

@ 50. פירות שנשרו לתחום אחר
: עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר, פירותיהם שנשרו לתחום מקרקעין שכנים הם של השכן; נשרו למקום שיש לציבור גישה חפשית אליו, זכאי כל עובר ושב ליטול אותם לעצמו.

@ 51. צמחים הגדלים סמוך למיצר
: עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן - השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים.

== פרק ו': בתים משותפים ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 52. הגדרות
: [[בפרק זה]], וכן [[בסימן ד' לפרק ט']] -
:- &quot;בית&quot; - מבנה של קבע, ובכלל זה הקרקע שעליה נבנה;
:- &quot;דירה&quot; - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
:- &quot;בית משותף&quot; - בית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים;
:- &quot;בעל דירה&quot; - לגבי דירה שהוחכרה לדורות - החוכר לדורות או חוכר המשנה לדורות, לפי הענין, זולת אם נקבע בחוזה החכירה שלענין [[פרק זה]] לא יראו אותם כבעלי דירה;
:- &quot;רכוש משותף&quot; - כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת.

@ 53. תחולת דיני מקרקעין
: כל הוראה בחוק זה, וכל דין החל על מקרקעין, יחולו גם על דירות בבית משותף, בשינויים המחוייבים; ומקום שמדובר ברישום בפנקסי המקרקעין, רואים אותו כאילו מדובר ברישום בפנקס הבתים המשותפים.

@ 54. בעלות נפרדת בדירות
: על אף האמור [[בסעיף 13]] תהא דירה בבית משותף נושא נפרד לבעלות, לזכויות ולעסקאות.

=== סימן ב': דירות ורכוש משותף ===

@ 55. חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות
: (א) לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף.
: (ב) עסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף.
: (ג) בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון, כמשמעותו [[בסימן ג' לפרק זה]] (להלן - התקנון), שחלק מסויים של הרכוש המשותף יהיה צמוד לדירה פלונית, ובלבד שלא יקבעו זאת ביחס לחדרי מדרגות, מעלית, מקלטים ומיתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות; הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, לא יחולו עליו הוראות [[פרק זה]] בנוגע לרכוש המשותף, ודינו לכל דבר כדין הדירה שאליה הוצמד.

@ 56. אי-תחולת [[פרק ה']]
: (א) הוראות [[פרק ה']] לא יחולו על הרכוש המשותף.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע בעלות משותפת בדירה או פירוק השיתוף בדירה כזאת.

@ 57. החלק ברכוש משותף
: (א) שיעורו של החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל דירה יהיה לפי יחס שטח רצפתה אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור אחר; בחישוב שיעורו של חלק כאמור לא יעברו את תחום חלקי המאה.
: (ב) בחישוב שטח הרצפה לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון שטחם של גזוזטראות ושל קירות חיצוניים, אלא אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת.
: (ג) הוצמד חלק מסויים של הרכוש המשותף לדירה פלונית, יובא שטחו בחשבון לענין סעיף קטן (א) בשיעור שנקבע לכך בתקנון, ובאין קביעה כזאת - בשיעור שקבע המפקח לפי הנסיבות.

@ 58. נשיאת הוצאות (תיקון: תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה-2)
: (א) בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר; לענין זה, &quot;החזקה תקינה&quot; - שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות.
: (ב) (((בוטל).))

@ 59. בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מקום שבית משותף מורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים אשר לכל אחד מהם כניסה נפרדת או מיתקנים נפרדים (להלן - בית מורכב) ובעלי הדירות קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, כולו או חלק ממנו, שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף, או שהחזקתו וניהולו יהיו נפרדים, תחול חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף כאמור, על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף בלבד; בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון שיקיימו אסיפה כללית ונציגות נפרדת לגבי אותו מבנה או אגף.
: (ב) באין קביעה בתקנון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח להורות כי בית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (א) אם נוכח שנסיבות הענין מצדיקות לעשות כן; הורה המפקח כאמור, יקבע את חלקי הרכוש המשותף שיחול עליהם סעיף קטן (א).
: (ג) אין בקביעה שבית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות החוק החלות על הרכוש המשותף בבית כאמור, שהחזקתו וניהולו לא הופרדו.

@ 59א. התקנת דוד שמש (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ&quot;א)
: (א) בעל דירה רשאי, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין במקום סביר על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, דוד לחימום מים על ידי השמש (להלן - דוד שמש), ולהתקין בדרך סבירה את המיתקנים הקשורים לכך והצינורות להולכת המים לדירתו, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (1) ההתקנה נעשית בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (2) ביום ההתקנה לא שימש המקום שעליו יותקן דוד השמש, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;
:: (3) התקנת המיתקנים והצינורות תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בחזות הבית.
: (ב) בעל דירה בבית משותף שגגו אינו מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית, לא יהיה רשאי להתקין דוד שמש כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל את הסכמת כל בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם בעל דירה אחרת התנגד מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רשאי המפקח להרשות את התקנת דוד השמש.
: (ג) תעודה בחתימת מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה תשמש ראיה לענין היותו של גג הבית מספיק או לא מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית; בתעודה האמורה יקבע המהנדס לכמה דודי שמש מספיק גג הבית.

@ 59ב. הינתקות ממערכת חימום מרכזית (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) בעל דירה רשאי להינתק על חשבונו מהמערכת המרכזית לחימום מים או להסקה (להלן - המערכת המרכזית), ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם המערכת המרכזית משולבת לחימום מים ולהסקה לא יהיה רשאי להינתק מאחד מהם בלבד; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראת [[סעיף 2 לתוספת|סעיף 2 לתקנון המצוי שבתוספת לחוק]].
: (ב) שר האנרגיה והתשתית יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מהי הינתקות לענין סעיף זה, מה התנאים המאפשרים הינתקות ובאילו תנאים היא תבוצע.
:: ((פורסמו [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף), התשנ״א–1991]].))
: (ג) הינתקות כאמור בסעיף קטן (א) לא תגרע מזכויותיו של בעל הדירה במערכת המרכזית שניתק ממנה, ולא תפטור אותו מהחובה לשאת בהוצאות הדרושות להחזקתה התקינה.
: (ד) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בענין תשלום הוצאות כאמור בסעיף קטן (ג) שישלם בעל הדירה שניתק מהמערכת המרכזית, וכן בענין חלקו בהוצאות השוטפות להפעלת המערכת המרכזית, בהביאו בחשבון את שיעור הגידול בהוצאות אלה שנגרם לדיירים האחרים, כתוצאה מההינתקות.

@ 59ג. התאמות לאדם עם מוגבלות (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח-3, תש&quot;ע, תשפ&quot;א)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;מרפא בעיסוק&quot;, &quot;פיזיותרפיסט&quot; - כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;הנציבות&quot; - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כמשמעותה [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;רופא&quot; - רופא מורשה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]].
: (ב) בעל דירה שהוא, שבן משפחתו המתגורר עמו, או שאדם השוכר ממנו את הדירה, הוא אדם עם מוגבלות, רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), לבצע התאמה ברכוש המשותף כמפורט [[בחלקים א' עד ג' לתוספת השניה]] (להלן - התאמה), ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (1) היה ביצוע ההתאמה עבודה או שימוש הטעונים היתר לפי [[חוק התכנון והבנייה]] - בעל הדירה קיבל היתר לפי [[החוק האמור]] ומילא אחר תנאי ההיתר;
:: (2) רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק אישר בחתימתו במסמך הערוך לפי [[תוספת 2 חלק ד|הטופס שבחלק ד' לתוספת השניה]], כי ביצוע התאמה, כפי שפירט דרוש לאדם עם המוגבלות, בשל מוגבלותו, לשם נגישותו הבטוחה והעצמאית לדירה או לרכוש המשותף המשמש אותה;
:: (3) ההתאמה אינה מונעת מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר, וההתאמה תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבעלי הדירות האחרים ובחזות הבית;
:: (4) ביצוע ההתאמה ייעשה על חשבון בעל הדירה;
:: (5) בעל הדירה או מי מטעמו, מסר, לא יאוחר מארבעים ימים לפני מועד ביצוע ההתאמה, הודעה מפורטת בכתב לנציגות הבית המשותף אודות הכוונה לבצע את ההתאמה ומהותה; באין נציגות לבית, תומצא הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף.
: (ג)(1) ביצוע ההתאמה מבין ההתאמות המנויות [[בחלק א' שבתוספת השניה]] אינו טעון הסכמת בעלי הדירות האחרים בבית המשותף.
:: (2) ביצוע התאמה מבין ההתאמות המנויות [[בחלק ב' שבתוספת השניה]] טעון הסכמת רוב בעלי הדירות בבית המשותף.
:: (3) ביצוע התאמה מבין ההתאמות המנויות [[בחלק ג' שבתוספת השניה]] טעון הסכמת בעלי הדירות שבבעלותם שישים אחוזים מן הדירות בבית המשותף.
: (ד) מצא המפקח כי בעל דירה התנגד מטעמים בלתי סבירים לביצוע התאמה או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, והחליט להרשות את ביצוע ההתאמה, תבוא החלטתו במקום הסכמתו של בעל אותה דירה לענין סעיף קטן (ג)(2) ו-(3).
: (ה) נציגות הבית המשותף, וכן בעל דירה הרואה עצמו נפגע מביצוע התאמה, רשאים לפנות בתביעה למפקח בתוך 30 ימים מן היום שבו נתקבלה ההודעה האמורה בסעיף קטן (ב)(5); אין בהגשת התביעה כדי למנוע את ביצוע ההתאמה, אלא אם כן הורה המפקח אחרת; המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת תביעה לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בעל דירה שביצע התאמה יישא בכל ההוצאות השוטפות הדרושות לאחזקתו התקינה של תוצר ההתאמה; ואולם אם תוצר ההתאמה מיועד לשמש את כל בעלי הדירות או את מרביתם, יישאו כל בעלי הדירות בהוצאות האמורות.
: (ז) אסיפת הדיירים רשאית להחליט, כי עם חלוף הצורך בהתאמה, לרבות במקרה שבו הפסיק האדם עם המוגבלות להתגורר בדירה, על בעל הדירה להסיר את ההתאמה, להחזיר את המצב לקדמותו, ולשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכך; החלטה לפי סעיף קטן זה תתקבל לא יאוחר מ-90 ימים ממועד חלוף הצורך בהתאמה כאמור.
: (ח) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות, בצו, את [[תוספת שנייה|התוספת]].
: (ט) הוראות סעיף זה, למעט סעיף קטן (ב)(2), יחולו, בשינויים המחויבים, על בעל דירה, שהוא או שאדם השוכר ממנו את הדירה, חייב בביצוע סידורי נגישות ברכוש המשותף לפי הוראות [[פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], ככל שהדבר נדרש לצורך הגעה למקום הציבורי או לשירות הציבורי, לפי הענין, וכדי לאפשר שימוש והנאה סבירים, בנסיבות הענין, מהמקום הציבורי או מהשירות הציבורי; סעיף זה לא יחול על מקום ציבורי או שירות ציבורי אם קיים מקום ציבורי או שירות ציבורי חליפי נגיש במרחק סביר, המופעל או מוחזק בידי בעל הדירה או השוכר, הכל לפי הענין.

@ 59ד. (תיקון: תשנ״א, תשנ״ד, תשע״ז) : (((בוטל).))

@ 59ה. מיתקני גז (תיקון: תשנ״א, תשע״ז)
: (א) מיתקנים או צנרת של מערכת גז מרכזית בבית משותף שנועדו לשמש דירה מסויימת בלבד, יהוו חלק מאותה דירה, בין אם הם נמצאים בתוך הדירה ובין אם הם נמצאים מחוץ לדירה.
: (ב) מיתקנים או צנרת של מערכת גז מרכזית שנועדו לשמש את כל בעלי הדירות או חלקם, למעט מכל מיטלטל או נייח, מונה או וסת, יהוו חלק מהרכוש המשותף.
: (ג) הוראה, בתקנון או בחוזה, העומדת בסתירה לסעיפים קטנים (א) או (ב) - בטלה, זולת אם היא מיטיבה עם בעלי הדירות.
: (ד) בסעיף זה –
::- ”מכל מיטלטל” ו”מכל נייח” – כהגדרתם [[בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989]];
::- ”מערכת גז מרכזית” – מערכת להספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשתי דירות או יותר.

@ 59ו. התקנת מעלית (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;א)
: (א) בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף, אם נתקיימו תנאים אלה:
:: (1) ניתן לקבל היתר בניה להתקנת המעלית לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (2) ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית.
: (ב)(1) בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית ישאו בהוצאות התקנתה, ורשאים הם להסכים כי רק מקצתם ישאו בהוצאות כאמור.
:: (2) בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישאו בהוצאות התקנת המעלית, אף אם הם נמנים עם המחליטים להתקינה.
:: (3) כל בעלי הדירות יהיו חייבים להשתתף בהוצאות החזקתה והפעלתה של המעלית.
:: (4) התשלומים שבהם ישאו בעלי הדירות לפי סעיף קטן זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם התשלומים.
: (ג)(1) בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון מוסכם, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם.
:: (2) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת מעלית.
: (ד)(1) ההוראות [[בפרק ו' סימן ד']] יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחוייבים.
:: (2) המפקח רשאי להורות על ביטול החלטה שהתקבלה לפי סעיף זה, על שינויה או על התנייתה בתנאים, לרבות בפיצוי, הכל כפי שימצא לנכון.

@ 59ז. הפעלת מעלית כמעלית שבת (תיקון: תשס&quot;א, תשע&quot;א)
: (א) בבית משותף שבו דירות המשמשות למגורים, כולן או חלקן, ושבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות הותקן מנגנון פיקוד שבת, רשאי כל בעל דירה לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת; דרש בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת.
: (א1) בבית משותף כאמור בסעיף קטן (א), שמותקנת בו מעלית אחת או יותר ולא הותקן באחת המעליות, לפי העניין, מנגנון פיקוד שבת, רשאים רוב בעלי הדירות להחליט על התקנת מנגנון פיקוד שבת, וכן על הפעלת המעלית או אחת המעליות, לפי העניין, כמעלית שבת.
: (ב) שר המשפטים יקבע את זמני הפעלת מעלית שבת בהתחשב, בין השאר, במספר האנשים הדורשים את הפעלתה ובצורכיהם.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאים כל בעלי הדירות בבית המשותף להחליט על הפעלת מעלית שבת בשעות מסוימות.
: (ג1) לא קבע שר המשפטים זמני הפעלה כאמור בסעיף קטן (ב), תופעל מעלית שבת בזמנים שיקבעו רוב בעלי הדירות, ובלבד שקביעת זמני הפעלת מעלית שבת כאמור בסעיף קטן (א1) תהיה בהתחשב בכלל המשתמשים במעלית ובצורכיהם.
: (ד)(1) בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת יישאו בהוצאות החזקתה והפעלתה הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת.
:: (2) בעלי הדירות הדורשים התקנת מנגנון פיקוד שבת כאמור בסעיף קטן (א1), יישאו בהוצאות התקנתו.
: (ה) התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם תשלומים.
: (ו) לענין סעיף זה, בבית מורכב כמשמעותו [[בסעיף 59]], יראו כל מבנה או אגף בו כבית משותף.
: (ז) הוראות [[פרק ו' סימן ד']] יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחויבים.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;מנגנון פיקוד שבת&quot; - כהגדרתו [[בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;מעלית שבת&quot; - מעלית שבה מותקן מנגנון פיקוד שבת ושהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (א) או (א1), לפי העניין.

@ 59ח. תאורה בשבת ובמועד (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בעל דירה רשאי, בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין, על חשבונו, מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של תאורה בלא חילול שבת (בסעיף זה - המנגנון) ברכוש המשותף והוא יישא בהוצאות החזקתו של המנגנון והפעלתו, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) נמסרה על כך הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ובאין נציגות לבית, תימסר הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף;
:: (2) ניתנה התחייבות מצד בעל הדירה להשיב את המצב לקדמותו ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך אם לא יהיה עוד צורך במנגנון;
:: (3) אין בהפעלת המנגנון משום פגיעה או מטרד בבעל דירה אחרת.
: (ב) בבית מורכב, כהגדרתו [[בסעיף 59]], תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1) לבעלי הדירות באותה כניסה.

@ 59ט. התקנת מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן אגירה המשמש את כל בעלי הדירות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 59י]] -
::- &quot;מיתקן אגירה&quot; - מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
::- &quot;מיתקן פוטו-וולטאי&quot; - מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית.
: (ב) בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנה של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן אגירה (בסעיף זה - המיתקן) על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, כולו או חלקו, ולהתקין בדרך סבירה את ההתקנים והתשתיות הקשורים להתקנה כאמור, וכן רשאים הם לקבל החלטות על עסקאות במיתקן ובהכנסות הנובעות ממנו על אף האמור [[בסעיף 55]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) התקנת המיתקן וההתקנים והתשתיות הקשורים להתקנתו (בסעיף זה - ההתקנה) תיעשה לפי הוראות [[חוק התכנון והבנייה]] [[וחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]];
:: (2) ההתקנה וההפעלה של המיתקן ייעשו בהתאם [[לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2006]];
:: (3) ההתקנה תיעשה בדרך שתצמצם, ככל האפשר, את הפגיעה בחזות הבית;
:: (4) אין בהתקנה כדי לפגוע במיתקנים שהותקנו כדין על גג הבית המשותף;
:: (5) הוצגו בפני בעלי הדירות באסיפה הכללית כל אלה: ההוצאות שיישאו בהן בעלי הדירות בשל התקנת המיתקן, ההוצאות הצפויות להפעלת המיתקן ותחזוקתו, ההכנסות הצפויות מהפעלת המיתקן, תקופת החזר ההשקעה של בעלי הדירות, הגורם שיבצע את התקנת המיתקן, אופן תחזוקת המיתקן והפעלתו, מיקומו, גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו.
: (ג)(1) בעלי הדירות שהחליטו על התקנת המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) יישאו בהוצאות התקנתו, ורשאים הם להסכים כי רק מקצתם יישאו בהוצאות כאמור.
:: (2) הוצאות ההתקנה שבהן יישאו בעלי הדירות לפי פסקה (1) יהיו בהתאם לחלקם היחסי של בעלי הדירות שהחליטו על התקנת המיתקן ברכוש המשותף, אלא אם כן החליטו בעלי הדירות כאמור על חלוקת ההוצאות בדרך אחרת.
:: (3) כל בעלי הדירות בבית המשותף יישאו בהוצאות ההפעלה והתחזוקה של המיתקן.
:: (4) הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב), יראו במיתקן ובהכנסות שיתקבלו מהפעלתו חלק מהרכוש המשותף בבית המשותף, אולם ההכנסות מהפעלתו ישמשו, לפני כל שימוש אחר, לכיסוי הוצאות התחזוקה וההפעלה של המיתקן, ויתרת ההכנסות תשמש, לפני כל שימוש אחר, להחזר הוצאות ההתקנה לבעלי הדירות שנשאו בהן, לפי שיעור השתתפותם בהוצאות האלה; לאחר החזר הוצאות ההתקנה תשמש יתרת ההכנסות את כל בעלי הדירות בהתאם לחלקם היחסי של בעלי הדירות בבית המשותף; לעניין זה, &quot;החזר הוצאות ההתקנה&quot; - לרבות החזר ההוצאות שבהן היו נושאים בעלי הדירות שלא החליטו על התקנת המיתקן אילו היו נמנים עם בעלי הדירות שהחליטו על ההתקנה, נוסף על החזר הוצאות ההתקנה שבהן נשאו בפועל בעלי הדירות שהחליטו על ההתקנה.
: (ד) בעל דירה המתנגד להחלטה שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו רשאי לפנות למפקח בתביעה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 71ג(ב) עד (ה)]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בסעיף קטן (ד), המילים &quot;או כי טעה שמאי המקרקעין שנקבע כאמור&quot; והסיפה החל במילים &quot;בין בדרך של תשלומי איזון&quot; - לא ייקראו.
: (ה)(1) הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ובעל דירה טוען כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרתו, ובכלל זה סיכון בטיחותי, רשאי הוא לפנות למפקח בתביעה להסרת המיתקן.
:: (2) מצא המפקח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרת המיתקן, רשאי הוא להורות על הסרת המיתקן, כולו או חלקו, ולקבוע הוראות לעניין זה; המפקח ייתן הוראות לעניין הנשיאה בעלויות הסרת המיתקן.
: (ו) בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון מוסכם כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת המיתקן.
: (ח) שר המשפטים, באישור ועדה החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לעניין השינויים הנדרשים בהוראות סעיף זה אם הבית המשותף נמצא בשטח מגרש שחלה עליו תוכנית נושאית כהגדרתה [[בסעיף 62א(ח)(1) לחוק התכנון והבנייה]], המאפשרת הרחבת דירות קיימות בדרך של בנייה על גג הבית המשותף.

@ 59י. התקנת מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן אגירה המשמש בעל דירה מסוים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בעל דירה רשאי להתקין, במקום סביר על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן אגירה, וכן להתקין בדרך סבירה את המיתקנים והתשתיות הקשורים להתקנה כאמור, והכול בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1)(א) ההתקנה תיעשה על שטח בשיעור יחסי שאינו עולה על חלקו של בעל הדירה המתקין ברכוש המשותף; הוקצה משטח הגג מקום המשמש את בעלי הדירות למטרה אחרת שהוסכם עליה כאמור בפסקה (3) או קיימים מיתקנים שהותקנו כדין על גג הבית, למעט דודי שמש, מיתקנים פוטו-וולטאיים או מיתקני אגירה, יחושב השטח לעניין סעיף זה מתוך השטח שנותר;
::: (ב) היה מותקן על גג הבית המשותף דוד שמש, מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן אגירה המשמש את בעל הדירה המתקין, ינוכה שטחו מהשטח שבו ניתן לבצע את ההתקנה לפי פסקת משנה (א);
:: (2) התנאים הקבועים [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 59ט(ב)]];
:: (3) ביום ההתקנה לא שימש המקום שעליו תיעשה ההתקנה, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;
:: (4) בעל הדירה המתקין או מי מטעמו מסר, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד ביצוע ההתקנה, הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות בבית המשותף לגבי כוונתו לבצע התקנה כאמור; ההודעה לבעלי הדירות תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף; ההודעה תכלול פרטים בדבר מיקומו של המיתקן, גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו.
: (ב) כמה בעלי דירות יחד רשאים לפעול כאמור בסעיף קטן (א) אם מתקיימים התנאים האמורים באותו סעיף קטן, בשינויים המחויבים.
: (ג) בעל דירה המבצע התקנה כאמור בסעיף קטן (א), יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהתקנה, בהפעלה ובתחזוקה של המיתקן ובכל החיובים הנובעים ממנו, ויראו במיתקן לפי סעיף קטן (א) ובהכנסה שתתקבל מהפעלתו חלק מרכושו של בעל הדירה המתקין.
: (ד) הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ונציגות הבית המשותף או בעל דירה סבורים כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרת המיתקן, לרבות בשל סיכון בטיחותי, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 59ט(ה)]] בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בפסקה (2), במקום הסיפה החל במילים &quot;המפקח ייתן הוראות&quot; יקראו &quot;בעל הדירה המתקין יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן, אלא אם כן קבע המפקח אחרת&quot;.
: (ה) הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (א), והתקבלה החלטה לפי חוק זה שעניינה הרחבת דירה כאמור [[בסעיף 71ב]] על גג הבית המשותף, יוסר המיתקן או יועבר למקום אחר ככל שהדבר נדרש; בעל דירה המרחיב את דירתו כאמור בסעיף קטן זה יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן או בהעברתו ויחזיר לבעל הדירה המתקין את הוצאות ההתקנה, והכול אלא אם כן קבע המפקח אחרת.
: (ו) הוראות [[סעיפים 59ט(ו) ו-(ז)]] יחולו לעניין מיתקן כאמור בסעיף זה, בשינויים המחויבים.

@ 60. בית משותף שנהרס
: (א) נהרס בית משותף, כולו או מקצתו, מכל סיבה שהיא, ובעלי הדירות ששלושה רבעים לפחות מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם (להלן - המשקמים) החליטו להקים את הבית מחדש או לתקנו, ישא כל בעל דירה בהוצאות הכרוכות בכך לגבי דירתו, ובעלי כל הדירות ישתתפו בהוצאות הכרוכות בכך לגבי הרכוש המשותף, כל אחד לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד לדירתו.
: (ב) סירב בעל דירה להשתתף בהקמת הרכוש המשותף או תיקונו, רשאי המפקח, על פי בקשת המשקמים ולאחר שנוכח שאין אפשרות מעשית להקים את הבית המשותף לגבי יתר הדירות בלבד, לצוות על בעל הדירה להעביר, תוך המועד שקבע ושלא יפחת מששה חדשים, את זכותו בדירה לאדם אחר שיקבע בעל הדירה, ושיבוא במקומו בכל הנוגע לחובת ההקמה או התיקון.
: (ג) לא העביר בעל הדירה את זכותו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, על פי בקשת המשקמים, לצוות על העברת הזכות למי שהציעו המשקמים, ובאין הצעה מצידם - למי שקבע המפקח, ועל רישומה על שמו של אותו אדם לאחר שישולם לבעל הדירה, או יופקד בידי המפקח, שוויה של הזכות.
: (ד) נתגלעו חילוקי דעות לגבי שווי הזכות, ייקבע השווי על ידי המפקח, לפי בקשת המשקמים או בעל הדירה.
: (ה) כל בקשה למפקח להשתמש בסמכות מסמכויותיו לפי סעיף זה, דינה כדין תביעה לפני המפקח לפי [[סימן ד']].

=== סימן ג': ניהול הבית המשותף ===

@ 61. תקנון
: בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית המשותף.

@ 62. תקנון מוסכם (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעלי הדירות רשאים לערוך תקנון ולשנות את הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, אולם אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק זה אלא בהסכמתם, ואין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית אלא בהסכמת כל בעלי הדירות.
: (א1) הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, ניתן להעבירו לדירה אחרת בבית ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים ובלבד שנתקיימו הוראות [[סעיף 145]].
: (ב) לענין סעיף קטן (א), &quot;בעל דירה&quot; - לרבות המחכיר בדירה המוחכרת בחכירה לדורות ומחכיר המשנה בדירה המוחכרת בחכירת משנה לדורות.
: (ג) תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום, ומשנרשמו, כוחם יפה גם כלפי אדם שנעשה בעל דירה לאחר מכן.

@ 63. תקנון שנערך על ידי יחיד
: תקנון ניתן לרישום אף בשעה שהבית המשותף על כל דירותיו הוא בבעלותו של אדם אחד.

@ 64. התקנון המצוי
: מקום שלא נרשם תקנון לפי [[סעיף 62]], ובמידה שאין בתקנון שנרשם הוראה בנדון, יראו את [[תוספת|התקנון המצוי שבתוספת]] כתקנון שנרשם על ידי בעלי הדירות.

@ 65. נציגות הבית המשותף
: לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול עניני הבית המשותף; הנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון.

@ 66. הנציגות הראשונה
: (א) עם רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים ימנה המפקח שנתן את צו הרישום נציגות זמנית לאותו בית עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות הזמנית יהיה בהתאם להמלצת בעלי הדירות שביקשו את הרישום; באין המלצה כזאת, ימנה המפקח נציגות זמנית לפי שיקול דעתו מבין בעלי הדירות שבבית המשותף או - אם לא היתה אפשרות מעשית לעשות כן - שלא מבין בעלי הדירות, ורשאי הוא לקבוע לה שכר שישולם לה על ידי בעלי הדירות.
: (ב) דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף קטן (א) יהא לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי הוראות התקנון.

@ 67. הנוהל באין נציגות
: (א) לא נכונה בבית משותף נציגות לפי הוראות התקנון, או שהנציגות אינה פועלת, רשאי המפקח למנות לאותו בית נציגות, והוראות [[סעיף 66]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על מינוי הנציגות, על קביעת שכרה ועל מעמדה.
: (ב) קבע תקנונו של הבית המשותף בחירת הנציגות באסיפה כללית, לא ישתמש המפקח בסמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שכינס את בעלי הדירות לאסיפה כללית לבחירת הנציגות והנציגות לא נבחרה באסיפה, או שנוכח כי בנסיבות המקרה כינוס האסיפה לא יהיה מעשי.

@ 68. השכר לנציגות
: השכר שנקבע על ידי המפקח לנציגות שנתמנתה כאמור [[בסעיף 66]] או [[בסעיף 67]], דינו כדין הוצאה שבעלי הדירות חייבים להשתתף בה כאמור [[בסעיף 58]].

@ 69. הנציגות - מורשה של בעלי הדירות
: הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בענינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות.

@ 70. אסיפה כללית (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קבע תקנונו של בית משותף הוראות בדבר קיום אסיפה כללית של בעלי הדירות והאסיפה לא נתכנסה במועדה בהתאם להוראות התקנון, רשאי המפקח לכנסה ולקבוע את סדר יומה, והוראות התקנון בדבר אסיפה כללית יחולו כאילו כונסה בהתאם להוראותיו.

@ 71. החלטות בעלי הדירות (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: (א) החלטה של בעלי הדירות שנתקבלה בהתאם לתקנון ונרשמה בספר ההחלטות תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת קבלת ההחלטה ובין שהיה לבעל דירה אחרי קבלתה; ספר ההחלטות יהיה פתוח לעיון בכל עת סבירה לכל בעל דירה.
: (ב)(1) בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון או בהחלטה שהתקבלה ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, כי הניהול וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו על ידי מי שבעלי הדירות יתקשרו עמו למטרה כאמור (בחוק זה - מתחזק).
:: (2) החלטה לענין התקשרות עם מתחזק מסוים או לענין החלפתו תתקבל בידי בעלי הדירות שיותר ממחצית הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם.
: (ג) דינו של שכר המתחזק כדין הוצאה שבעלי דירות חייבים להשתתף בה, כאמור [[בסעיף 58(א)]].
: (ד) על המתחזק יחולו, לענין ניהול החשבונות ואישורם והמצאת מידע לבעלי הדירות, החובות המוטלות על גזבר [[סעיף 16 לתוספת|בסעיף 16 לתקנון המצוי שבתוספת]].

=== סימן ג'1: שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה (תיקון: תשנ&quot;ה-3) ===

@ 71א. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשפ&quot;א)
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;זכויות בניה&quot; - זכויות לבניה בבית משותף לפי תכנית בת תוקף כמשמעותה [[בפרק ג' לחוק התכנון והבנייה]];
:- &quot;הרחבה&quot; - הגדלה של שטח דירה קיימת בבית המשותף שניתן לקבל לגביה היתר בניה לפי תכנית בת תוקף;
:- &quot;מרחב מוגן&quot; - מקלט כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;מרחב מוגן דירתי&quot; - מרחב מוגן הממוקם בתחום הדירה והמיועד לשרת את דיירי הדירה בלבד;
:- &quot;מרחב מוגן קומתי&quot; - מרחב מוגן המיועד לשרת כמה דירות ואשר הכניסה אליו היא מרכוש משותף בקומה.

@ 71ב. שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשס&quot;ח)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 62(א) סיפה]], או [[סעיף 12 לתוספת|סעיף 12(ב) לתקנון המצוי שבתוספת]], רשאים מי שבבעלותם שלושה רבעים מהדירות ושני שלישים מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם, להחליט בדבר הוצאה של חלקים מסויימים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה פלונית, לשם בניה שמטרתה הרחבת אותה דירה, וכן להחליט בדבר חלוקת זכויות הבניה הנדרשות לצורך זה ואולם, היה נושא ההחלטה כאמור הרחבת דירה פלונית אחת או יותר לשם בניית מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי, רשאים להחליט על כך מי שבבעלותם שישים אחוזים מהדירות.
: (ב) לא תתקבל החלטה כאמור בסעיף קטן (א) אם יש בה כדי לפגוע בזכויות בניה יחסיות של כל בעל דירה להרחבה לפי [[סימן זה]].
: (ג) בעל דירה שהורחבה ייראה כמי שהסכים להרחבה דומה של כל דירה אחרת באותו בנין.
: (ד) נתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), חייב בעל דירה, שדירתו ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה על חלקו ברכוש המשותף והמבקש להרחיבה, לשלם במועד החלטת ההרחבה, תשלומי איזון לבעל דירה שדירתו אינה ניתנת להרחבה או שההרחבה פחותה מחלקו היחסי ברכוש המשותף.
: (ה) לא הגיעו בעלי הדירות להסכמה באשר לגובה תשלומי האיזון, יקבעו התשלומים על ידי שמאי מקרקעין, שימונה בהסכמה.
: (ו) הוצאות השמאות יחולו על בעלי הדירות בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף, לפני החלטת ההרחבה.
: (ז) לא תתקבל החלטת הרחבה שיש בה כדי למנוע מבעל דירה את האפשרות לבנות סוכה, אם נהג לעשות כן לפני ההחלטה.

@ 71ג. הגשת תביעה למפקח (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) בעל דירה המתנגד להחלטה שנתקבלה כאמור [[בסעיף 71ב(א)]], וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו, בעל דירה המבקש מינוי שמאי מקרקעין בהעדר הסכמה, או בעל דירה החולק על קביעת השמאי רשאי לפנות למפקח בתביעה.
: (ב) התביעה תוגש תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, ואם בעל הדירה לא היה נוכח בעת קבלת ההחלטה, תוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה; המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת התביעה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) הוראות [[סימן ד' לפרק זה]] יחולו על הדיון בפני המפקח, בשינויים המחוייבים.
: (ד) ראה המפקח כי נפגעה זכותו של בעל דירה, פגיעה מהותית, או כי טעה שמאי המקרקעין שנקבע כאמור, רשאי הוא להורות על ביטול ההחלטה שנתקבלה, לשנותה או להתנותה בתנאים, הכל כפי שימצא לנכון, בין בדרך של תשלומי איזון ובין בדרך אחרת, וכן רשאי הוא ליתן הוראות לענין סדרי הרישום בלשכת רישום המקרקעין.
: (ה) אין בפניה למפקח, כשלעצמה, כדי להוות עילה לעיכוב ביצוע ההרחבה, אלא אם כן הורה המפקח אחרת.

@ 71ד. תחולה (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) בעלי הדירות בבית משותף רשאים לקבוע, בתקנון מוסכם, כי הוראות [[סימן זה]] לא יחולו עליהם.
: (ב) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר הרחבת דירה או זכויות בניה.

=== סימן ד': יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות ===

@ 72. סמכות להכריע בסכסוכים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״א, תשס״א–2, תשס״ב–2, תשס״ח–2, תשע״ז, תשפ&quot;א)
: (א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי [[סעיפים 58]], [[59]], [[או 59א עד 59ג]] [[ו־59ה עד 59י]], לפי [[סעיף 1א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ״א–1991]], לפי [[חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס״ח–2008]] או לפי [[+|סעיף 6נט עד 6סא]], [[+|21ב]] [[ו־27ג לחוק הבזק, התשמ״ב–1982]], יכריע בו המפקח.
: (ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח.
: (ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחול גם במקרה שמחזיק הדירה מטעם בעל הדירה או המתחזק הוא צד לסכסוך, ואם היתה דירה מוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות – גם אם צד לסכסוך הוא המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות.
: (ד) האמור בסעיף זה אינו גורע מתקפו של הסכם למסור סכסוכים כאמור להכרעת בורר.

@ 73. הזכות לתבוע בסכסוך
: ואלה זכאים להביא סכסוך להכרעתו של המפקח:
: (1) כל בעל דירה או צד אחר לסכסוך כמוגדר [[בסעיף 72]];
: (2) נציגות הבית המשותף.

@ 74. סמכויות המפקח
: למפקח הדן בסכסוך יהיו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית.

@ 75. דיון בסכסוך (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, אם היה משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית צדק; החליט לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, ירשום את הטעמים שהניעוהו לכך.
: (ב) התחיל מפקח לדון בסכסוך ונבצר ממנו לסיים את הדיון בו, ימשיך מפקח אחר בדיון מהשלב אליו הגיע קודמו, אולם רשאי הוא להרשות הבאת הראיות שנית, כולן או מקצתן.
: (ג) החלטת המפקח תהיה בכתב, תנומק ותומצא לכל אחד מהצדדים.

@ 76. אכיפתם של החלטות וצווים
: החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים שנתן, דינם, לענין אכיפה והוצאה לפועל ולענין [[סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט]], כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום.

@ 77. ערעור
: (א) כל צד לסכסוך הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת המפקח רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית המשותף.
: (ב) הגשת הערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה אלא אם ציווה על כך המפקח או בית המשפט שלפניו הוגש הערעור.
: (ג) בערעור על החלטת המפקח לפי [[סעיף 72(ב)]] ידון בית המשפט המחוזי בשלושה שופטים.
: (ד) פסק-הדין של בית המשפט בערעור לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור ברשות כאמור [[#41|בסעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט, תשי&quot;ז-1957]].

== פרק ו׳1: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים (תיקון: תשל״ז) ==

@ : ((לפי [[סעיף 170]], הוראות [[פרק זה]] הוחלו בהדרגה. שר המשפטים פרסם צווים להחלתו על האזורים המפורטים להלן: אזור עירית ירושלים (ק&quot;ת תשל&quot;ח, 776); אזור מחוז חיפה ואזור עירית נצרת (ק&quot;ת תשל&quot;ט, 482); אזור עירית נצרת עילית (ק&quot;ת תשל&quot;ט, 820); אזור עירית תל אביב ואזור עירית אילת (ק&quot;ת תשמ&quot;א, 1232); אזור עירית רחובות (ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 783); אזור מחוז המרכז (ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 26); אזור מחוז תל אביב (ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 671); אזור עירית אשדוד (ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 1802); אזור מחוז הדרום (ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 266); אזור מחוז ירושלים (ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 1026); אזור מחוז הצפון (ק&quot;ת תש&quot;ן, 662).))

@ 77א. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בית&quot; - מבנה של קבע, שיש בו לפחות שתי דירות, ובכלל זה הקרקע שעליה נבנה, ואינו רשום כבית משותף;
:- &quot;דירה&quot; - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
:- &quot;בעל דירה&quot; - מי שעל פי הסכם בכתב זכאי להירשם כבעל דירה בבית או שהוא רשום או זכאי על פי הסכם בכתב להירשם כחוכר לדורות או כחוכר משנה לדורות; כל מחזיק בדירה בבית יראוהו לענין [[פרק זה]] כבעל דירה, כל עוד לא הוכיח שאינו כך;
:- &quot;רכוש משותף&quot; - כל חלקי הבית חוץ מהדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מיקלטים וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת.

@ 77ב. תחולת הוראות של [[פרק ו׳]] (תיקון: תשל״ז, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ה–3, תשנ״ו, תשס״א, תשע״ז, תשפ&quot;א)
: [[סעיפים 56]], [[57]], [[58]], [[59]], [[59א עד 59ג]], [[59ה עד 59י]], [[62(א)]], [[65]], [[68 עד 70]], [[71]], [[71א עד 71ד]] [[ו־72 עד 77]] וכן [[סעיף 1א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ״א–1991]], [[והתוספת לאותו חוק]] יחולו על בית לפי [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים.

@ 77ג. תקנון (תיקון: תשל&quot;ז)
: בית יתנהל לפי [[תוספת|התקנון המצוי שבתוספת]].

@ 77ד. הנציגות הראשונה (תיקון: תשל&quot;ז)
: (א) המפקח רשאי למנות לבית נציגות זמנית עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות הזמנית יהיה בהתאם להמלצת הבעלים של מחצית הדירות; באין המלצה כזאת, ימנה המפקח נציגות זמנית לפי שיקול דעתו מבין בעלי הדירות שבבית, או - אם לא היתה אפשרות מעשית לעשות כן - שלא מבין בעלי הדירות, ורשאי הוא לקבוע שכר שישלמו לה בעלי הדירות.
: (ב) דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף קטן (א) יהא לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי הוראות התקנון.

@ 77ה. הנוהל באין נציגות (תיקון: תשל&quot;ז)
: לא נכונה בבית נציגות לפי הוראות התקנון, או שהנציגות אינה פועלת, רשאי המפקח למנות לאותו בית נציגות, והוראות [[סעיף 77ד]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על מינוי הנציגות, קביעת שכרה ומעמדה.

@ 77ו. דין בית שנרשם (תיקון: תשל&quot;ז)
: בית שנרשם בפנקס הבתים המשותפים לאחר שהתנהל לפי [[פרק זה]] יחולו עליו הוראות אלה:
: (1) זכות או חובה שהיתה לנציגות הבית ערב הרישום תהיה לנציגות הבית המשותף שנכונה לאחר רישומו;
: (2) הליך משפטי עקב סכסוך כאמור [[בסעיף 72]] שהוחל בו ערב הרישום, ימשיכו בו ויראוהו, בשינויים המחוייבים, כאילו הוגש לפי [[סימן ד' לפרק ו']].

== פרק ז': זכויות במקרקעי הזולת ==

=== סימן א': שכירות ===

@ 78. שכירות של חלק מסויים של מקרקעין
: על אף האמור [[בסעיף 13]] ניתן להשכיר חלק מסויים של מקרקעין.

@ 79. דינה של שכירות קצרה
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 7]] [[ו-8]], שכירות לתקופה שאינה עולה על חמש שנים אינה טעונה רישום, והתחייבות לעשות עסקה כזאת אינה טעונה מסמך בכתב.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שכירות שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת העולה על חמש שנים, ולא על שכירות שתקופתה, כולה או מקצתה, חלה כעבור חמש שנים מגמירת חוזה השכירות.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע רישום של שכירות שאינה טעונה רישום, אם ביקשו זאת הצדדים.

@ 80. שכירות קצרה נוגדת
: הושכרו מקרקעין בשכירות שאינה טעונה רישום ולא נרשמה, ולפני שנמסרו לשוכר חזר המשכיר והשכירם לאדם אחר בשכירות שאינה טעונה רישום והנוגדת את השכירות הראשונה, זכותו של השוכר הראשון עדיפה, אך אם השני שכר וקיבל את המקרקעין בתום לב - זכותו עדיפה.

@ 81. שיעבוד שכירות במשכנתה או בזיקת הנאה
: (א) שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם בתנאי השכירות, לשעבדה במשכנתה בלי הסכמת המשכיר והוראות [[סימן ב']] יחולו, בשינויים המחוייבים.
: (ב) שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם בתנאי השכירות, לשעבדה בזיקת הנאה בלי הסכמת המשכיר והוראות [[סימן ג']] יחולו, בשינויים המחוייבים.

@ 82. (תיקון: תשל&quot;א) : (((בוטל).))

@ 83. השאלה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על הזכות להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות, שהוקנתה שלא בתמורה.

@ 84. דיני השכירות וחוקי הגנת הדייר
: (א) בכפוף להוראות [[פרק זה]] יחולו על שכירות מקרקעין דיני השכירות הכלליים.
: (ב) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מהוראות החוקים שעניינם הגנת הדייר, לרבות [[חוק דמי מפתח, תשי&quot;ח-1958]].

=== סימן ב': משכנתה ===

@ 85. זכות הממשכן במקרקעין הממושכנים
: (א) משכנתה אינה פוגעת בזכותו של בעל המקרקעין להחזיק בהם, להשתמש בהם ולעשות בהם כל עסקה, והכל בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה.
: (ב) עסקה שבעל המקרקעין עשה בהם לאחר שמושכנו, אין בה כדי לגרוע מזכותו של בעל המשכנתה לממש אותה, ואין לעסקה כזאת תוקף כלפי מי שרכש את המקרקעין בהוצאה לפועל של המשכנתה.

@ 86. דרגה שנתפנתה
: מושכנו מקרקעין במשכנתאות מדרגות שונות ונפדתה אחת מהן, רשאי בעל המקרקעין להביא במקומה משכנתה אחרת מאותה דרגה, אם נקבעה זכות כזאת בתנאי המשכנתה שלאחריה.

@ 87. העברת המשכנתה
: (א) בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה רשאי בעל המשכנתה להעביר את המשכנתה, או חלק ממנה, לאדם אחר, יחד עם החוב המובטח על ידיה, כולו או מקצתו, ללא הסכמת בעל המקרקעין.
: (ב) הועברה המשכנתה ולא נודע לחייב על ההעברה, מופטר הוא על ידי תשלום החוב לבעל המשכנתה הקודם.

@ 88. פדיון המשכנתה לפני המועד לקיום החוב
: אין בכוחם של תנאי המשכנתה כדי לגרוע מהזכות לפדות את המקרקעין הממושכנים לפני המועד לקיום החוב בהתאם להוראות [[סעיף 13(ב) לחוק המשכון, תשכ&quot;ז-1967]]; האמור בסעיף זה לא יפגע בתנאי שהותנה לפני תחילת חוק זה.

@ 89. הפקדת הפרעון בלשכה
: רצה בעל המקרקעין לפרוע מה שמגיע ממנו על פי המשכנתה אלא שבעל המשכנתה לא קיבלהו, רשאי בעל המקרקעין להפקיד את המגיע ממנו, כולו או מקצתו, בידי הרשם ולבקש שהרשם יפקיע את המשכנתה במידה שנפדתה; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה.

@ 90. מימוש המשכנתה
: מימוש המשכנתה יהיה על פי פסק דין של בית משפט או על פי צו ראש ההוצאה לפועל ובדרך האמורה [[בסעיף 18 לחוק המשכון, תשכ&quot;ז-1967]].

@ 91. תחולת [[חוק המשכון]]
: בכפוף להוראות [[פרק זה]] יחולו על משכנתה הוראות [[חוק המשכון, תשכ&quot;ז-1967]]; אולם אין למשכן מקרקעין או שכירות רשומה במקרקעין אלא על ידי משכנתה.

=== סימן ג': זיקת הנאה ===

@ 92. הזכאים
: זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין (להלן - מקרקעין זכאים) או לטובת אדם פלוני, לטובת סוג בני אדם או לטובת הציבור.

@ 93. צורות הזיקה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) זיקת הנאה יכול שתקבע -
:: (1) כי בעל המקרקעין הזכאים או מי שהזיקה ניתנה לטובתו זכאי לשימוש מסויים במקרקעין הכפופים;
:: (2) כי בעל המקרקעין הכפופים חייב להימנע מביצוע פעולה מסויימת באותם מקרקעין.
: (ב) זיקת הנאה לטובת מקרקעין יכול גם שתקבע כי בעל המקרקעין הכפופים חייב לבצע בהם פעולה מסויימת או שלא יהיה זכאי למנוע ביצוע פעולה מסויימת במקרקעין הזכאים.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 13]] יכול שתהא זיקת הנאה לגבי חלק מסויים במקרקעין.

@ 94. זיקה מכוח שנים
: (א) מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה במשך תקופה של שלושים שנים רצופות רכש את הזיקה והוא זכאי לדרוש רישומה.
: (ב) הודעה בכתב של בעל המקרקעין למי שמשתמש בזכות כאמור, לרבות הודעה לציבור, שהוא מתנגד לשימוש בזכות, מפסיקה את התקופה האמורה בסעיף קטן (א).

@ 95. העברת הזיקה
: בזיקת הנאה לטובת אדם או סוג בני אדם אין בעלי הזיקה רשאים להעביר זכותם אלא בהסכמת בעל המקרקעין הכפופים, והוא באין הוראה אחרת בתנאי הזיקה.

@ 96. תקופת הזיקה ותנאיה
: זיקת הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה; אולם בית המשפט רשאי, על פי בקשת צד מעוניין או היועץ המשפטי לממשלה, לבטל את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן בגלל אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השימוש בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים; ורשאי בית המשפט לפסוק פיצוי למי שנגרם לו נזק על ידי הביטול או השינוי.

@ 97. חלוקת המקרקעין
: חולקו המקרקעין הזכאים או הכפופים, תוצמד זיקת ההנאה לחלקה שהזיקה היתה לזכותה או לחובתה, לפי הענין.

@ 98. זיקה בין מקרקעי בעל אחד
: (א) בעל שתי חלקות מקרקעין רשאי לשעבד אחת מהן בזיקת הנאה לטובת השניה.
: (ב) נתמזגה הבעלות במקרקעין הזכאים ובמקרקעין הכפופים בידי אדם אחד, לא תתבטל זיקת ההנאה משום כך בלבד.
: (ג) אוחדו המקרקעין הזכאים והמקרקעין הכפופים לחלקה אחת, מתבטלת זיקת ההנאה.

=== סימן ד': זכות קדימה ===

@ 99. זכות קדימה על פי הסכם
: (א) בעל מקרקעין, או בעל חלק בלתי מסויים במקרקעין משותפים, רשאי לרשום זכות קדימה לגבי המקרקעין, או לגבי חלקו בהם, לטובת אדם פלוני, ומשעשה כן, לא יהיה זכאי להעבירם לאחר, אלא אם הציע אותם תחילה לבעל זכות הקדימה.
: (ב) על זכות הקדימה לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[הסעיפים 102–105]], בכפוף למוסכם בתנאי הזכות.

@ 100. זכות קדימה בין יורשים
: (א) מקרקעין שהם משק חקלאי כמשמעותו [[בסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ&quot;ה-1965]], והם עברו בירושה, בין על פי דין ובין על פי צוואה, ליורשים אחדים במשותף, לא יהיה יורש זכאי להעביר חלקו בהם לאחר אלא אם הציע אותו תחילה ליורש בעל זכות הקדימה.
: (ב) בשנתיים הראשונות לאחר מתן צו הירושה או צו אישור הצוואה, יראו כל יורש כבעל זכות קדימה לגבי חלקו של יורש אחר; מכאן ואילך יראו כבעל זכות קדימה רק יורש שרשם תוך השנתיים הראשונות זכות קדימה לעצמו לגבי חלקו של יורש אחר.

@ 101. זכות קדימה בין בני זוג
: מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני זוג, והם משק חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידיהם במשותף או דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן-זוגו.

@ 102. רכישה על-פי זכות קדימה
: (א) הצעה לבעל זכות קדימה תהיה בכתב, שיישלח בדואר רשום, ותציין את המחיר הנדרש בעד המקרקעין המוצעים; העתק מההצעה יישלח לרשם.
: (ב) תוך שלושים יום מיום קבלת ההצעה רשאי בעל זכות הקדימה לשלם את המחיר הנדרש, בצירוף כל מס או תשלום חובה אחר המגיע ממנו בקשר לרכישה, או להפקידם בידי הרשם, ומשעשה כן, יראו את הצדדים כאילו נעשה ביניהם הסכם להעברת המקרקעין במחיר הנקוב בהצעה; הופקד המחיר, ישולם למציע עם גמר העסקה.
: (ג) בעל זכות קדימה שלא שילם או הפקיד את הסכומים האמורים בסעיף קטן (ב) תוך המועד הקבוע באותו סעיף קטן, רואים אותו, בתום המועד האמור, כמי שסירב לרכוש את המקרקעין.
: (ד) היו שני בעלי זכות קדימה או יותר, תישלח ההצעה לכולם; הסכימו כולם, או אחדים מהם, לרכוש את המקרקעין המוצעים, ינהגו כאמור בסעיף קטן (ב) לפי חלקו של כל אחד מהם בזכות הקדימה; סירב אחד מהם לרכוש, יעמוד חלקו לזכותם של השאר.

@ 103. העברת המקרקעין
: (א) סירב בעל זכות קדימה לרכוש את המקרקעין המוצעים לו במחיר הנדרש, יהיה המציע רשאי, תוך ששה חדשים מיום הסירוב, להעבירם כרצונו, ובלבד שלא יעבירם במחיר נמוך מהמחיר שצויין בהצעה.
: (ב) העביר המציע את המקרקעין תוך תקופת ששת החדשים האמורה בסעיף קטן (א), בטלה זכות הקדימה, ואם נרשמה - תימחק; לא העבירם תוך התקופה האמורה, לא יהיה רשאי להעבירם אלא לאחר שהציעם שוב לבעל זכות הקדימה.

@ 104. אי-תחולה על מתנות
: החובה להציע מקרקעין לבעל זכות קדימה כאמור [[בפרק זה]] לא תחול על העברה ללא תמורה, אלא שזכות הקדימה לא תתבטל ותחול לגבי מי שרכש את המקרקעין ללא תמורה.

@ 105. אי-רישום העברות
: לא תירשם העברת מקרקעין שקיימת לגביהם זכות קדימה, אלא מאחר (([צ&quot;ל: לאחר])) שנוכח הרשם כי נתמלאו הוראות [[פרק זה]].

@ 106. זכות קדימה לגבי חכירה לדורות
: הוראות [[סימן זה]] בדבר העברת בעלות, יחולו, ככל שהן נוגעות לענין, גם על העברה של חכירה לדורות.

== פרק ח': מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד ==

@ 107. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מקרקעי ציבור&quot; - מקרקעי ישראל כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]], ומקרקעין של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם על ידי חיקוק;
:- &quot;מקרקעי יעוד&quot; - מקרקעי ציבור המיועדים לתועלת הציבור, והם -
:: (1) שפת הים, לרבות מקרקעין שבתחומי נמל;
:: (2) נהרות, נחלים ותעלות וגדותיהם;
:: (3) דרכים ומסילות ברזל, לרבות מקרקעין המשמשים תחנות של מסילות ברזל;
:: (4) נמלי תעופה;
: (5) סוגים אחרים של מקרקעי ציבור שנקבעו בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כמקרקעי יעוד לענין [[פרק זה]].

@ 108. מקרקעין תת-ימיים
: מקרקעין הנמצאים מתחת למימי החופין של ישראל ומקרקעין הנמצאים מתחת למימי האגמים שבישראל הם של המדינה ונמנים על מקרקעי הציבור.

@ 109. רישום של מקרקעי יעוד
: ברישום של מקרקעי יעוד יצויין היותם מקרקעי יעוד.

@ 110. הפיכת מקרקעי יעוד למקרקעי ציבור (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ח-3, תשפ&quot;א)
: (א) מקרקעי יעוד לא יהפכו למקרקעי ציבור שאינם מקרקעי יעוד אלא אם אישרה הממשלה או השר שקבעה לכך שחדלו לשמש ליעודם; הודעה על האישור תפורסם ברשומות וציון המקרקעין כמקרקעי יעוד יימחק.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ייהפכו מקרקעי יעוד למקרקעי ציבור שאינם מקרקעי יעוד ויירשמו בהתאם לכך אם נועדו לשמש שלא למקרקעי יעוד באחת מתכניות אלה:
:: (1) תכנית שאושרה סופית לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (2) תכנית שאושרה סופית לפי [[חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), תשכ&quot;ד-1964]].

@ 111. איסור עסקאות במקרקעי יעוד
: במקרקעי יעוד לא יהיה תוקף לכל עסקה הטעונה רישום, לא יינתן צו אכיפה בשל התחייבות לעשות בהם עסקה כזאת, ולא תירשם הערה ביחס להתחייבות כזאת, אלא אם העסקה או ההתחייבות אושרו על ידי הממשלה או השר שקבעה לכך.

@ 112. אי-תחולה
: במקרקעי ציבור לא יחול [[סעיף 23]].

@ 113. התיישנות
: (א) במקרקעי יעוד אין התישנות.
: (ב) במידה שלפי חוק זה חלה התיישנות במקרקעי ציבור שאינם מקרקעי יעוד, לא תתחיל תקופת ההתיישנות לפני היום שנרשמו על שם בעליהם.
: (ג) במקרקעי ציבור לא יחול [[סעיף 94]].

@ 114. שמירת דינים
: הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על הוראות [[חוק-יסוד: מקרקעי ישראל]], [[חוק מקרקעי ישראל, תש&quot;ך-1960]] וכל דין אחר החל על מקרקעי ציבור או סוג של מקרקעי ציבור, ולא לגרוע מהן.

== פרק ט': המרשם ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 115. לשכת רישום
: שר המשפטים יקים לשכות רישום ויקבע את אזור פעולתן.

@ 116. רשמים (תיקון: תשל&quot;ד)
: (א) שר המשפטים ימנה רשם לכל לשכה ורשאי הוא למנות רשם אחד ללשכות אחדות.
: (ב) שר המשפטים רשאי למנות סגן רשם ללשכה או ללשכות אחדות, ורשאי הוא להסמיך אדם בסמכויות של רשם, כולן או מקצתן.

@ 117. מפקחים (תיקון: תשל&quot;ד, תשנ&quot;ב)
: (א) שר המשפטים ימנה אנשים הכשירים להיות שופטי בית משפט שלום למפקחים על רישום מקרקעין ויקבע את אזור סמכותם.
: (ב) מפקח רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה לרשם שבאזור סמכותו. אזור סמכותו של מפקח יכול שיהיה שטח המדינה כולו או חלק או חלקים ממנו.

@ 118. הממונה על המרשם (תיקון: תשל&quot;ד, תשנ&quot;ב)
: (א) שר המשפטים ימנה אדם הכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי כממונה על המרשם ורשאי הוא למנות אדם הכשיר כאמור כסגן הממונה על המרשם.
: (ב) הממונה על המרשם וסגן הממונה על המרשם רשאים ליטול לעצמם כל סמכות הנתונה למפקח או לרשם.
: (ג) שר המשפטים רשאי להסמיך מפקח בסמכויות של הממונה על המרשם, כולן או מקצתן.

@ 119. פרסום ברשומות
: על הקמת לשכה וקביעת אזור פעולתה, על כל מינוי לפי [[פרק זה]] ועל קביעת אזור סמכותו של מפקח תפורסם הודעה ברשומות.

@ 120. סמכויות חקירה
: לממונה על המרשם ולכל מפקח יהיו הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי [[סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], ככל שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם.

@ 121. ערר לממונה
: (א) הרואה עצמו נפגע בהחלטה של רשם או מפקח - למעט החלטת מפקח לפי [[סימן ד' לפרק ו']] - רשאי לערור עליה לפני הממונה על המרשם תוך תקופה שנקבעה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]].))
: (ב) הממונה על המרשם רשאי להחליט בערר על פי המסמכים שהיו לפני הרשם או המפקח בלי לשמוע את הצדדים, ורשאי הוא לשמוע את הצדדים וכל אדם אחר, הכל כפי שימצא לנכון לבירור הענין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), אין לערור על אישור עסקה לרישום לאחר שנרשמה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סעד אחר בקשר לרישום.

@ 122. ערעור לבית המשפט
: הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הממונה על המרשם, כולל החלטה בערר לפי [[סעיף 121]], רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין הנדונים.
: ((פורסמו [[תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]].))

@ 123. הפנקסים
: (א) בכל לשכה יתנהלו הפנקסים שנקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו, ויירשמו בהם המקרקעין הנמצאים באזור פעולתה של הלשכה.
:: ((פורסמו [[תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]].))
: (ב) בפנקסים יירשמו, לגבי המקרקעין הנוגעים בדבר -
:: (1) העסקאות שהרשם אישרן לרישום;
:: (2) פסקי דין, החלטות וצווים שניתנו על ידי בית משפט או על ידי רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, והוגשו לרשם;
:: (3) כל דבר אחר הטעון רישום, או ניתן לרישום, לפי חיקוק.

@ 124. עיון בפנקסים
: הפנקסים המתנהלים בלשכה יהיו פתוחים לעיון הציבור, וכל אדם רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מן הרשום בהם.

@ 125. כוח ההוכחה של רישום
: (א) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות [[סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין לא-מוסדרים יהווה ראיה לכאורה לתכנו.

=== סימן ב': הערות ===

@ 126. הערת אזהרה (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ד)
: (א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן - הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית.
: (ב) נרשמה ההערה על פי בקשת הזכאי בלבד, יודיע הרשם מיד על רישומה למי שהתחייב כאמור.

@ 127. תוצאות של הערת אזהרה (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד)
: (א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית המשפט.
: (ב) נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה.
: (ב1) הערה אזהרה שנרשמה כאמור [[בסעיף 126]], אינה טעונה רישום בכל מרשם או פנקס אחר המתנהל על פי דין.
: (ג) עסקה המקנה חלק ממקרקעין, בבעלות או בחכירה לדורות, לרשות מקומית למטרת דרכים או מדרכות או הרחבתם, המתחייבת מתכנית שאושרה לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לא יראו כעסקה הסותרת הערת אזהרה, ובלבד ששלושים יום לפני רישום העסקה נשלחה הודעה על כך לזכאי על פי הערת האזהרה.

@ 128. הערה על צורך בהסכמה
: הוכח, להנחת דעתו של הרשם, כי עשיית עסקה בידי בעל המקרקעין או בעל זכות במקרקעין מותנית - על פי חיקוק, על פי צו של בית משפט או על פי התחייבות בכתב של הבעל - בהסכמתו של צד שלישי, ירשום הרשם, לפי בקשת הצד השלישי, הערה על כך.

@ 129. הערה על הגבלת כשרות
: הוכח לרשם בצו של בית משפט או בתעודה ציבורית כמשמעותה [[סעיף 29 לפקודת הראיות|בסעיף 20 לפקודת העדות]], כי כשרותו המשפטית של בעל מקרקעין או של בעל זכות במקרקעין נשללה או הוגבלה על פי חוק, ירשום הרשם, לפי בקשת צד מעוניין או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, הערה על כך.

@ 130. הערה לפי צו בית משפט
: בית המשפט רשאי, בכל הליך שלפניו בענין זכות במקרקעין, להורות על רישום הערה כפי שנקבע.

@ 131. תוצאה של רישום הערה
: נרשמה הערה לפי [[סעיפים 128]], [[129]], [[או 130]], לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, כל עוד לא נמחקה ההערה.

@ 132. מחיקת הערה (תיקון: תשל&quot;ג)
: (א) הערה שנרשמה לפי [[סעיפים 126]], [[128]] [[או 129]], תימחק על פי צו של בית משפט או אם הוכח, להנחת דעתו של הרשם, אחד מאלה:
:: (1) הצדדים המעוניינים הסכימו למחיקה;
:: (2) עילת ההערה בטלה, ובלבד שהרשם הודיע מראש לצדדים המעוניינים על כוונתו למחוק את ההערה ונתן להם זמן סביר לפנות לבית המשפט;
:: (3) (((בוטלה).))
: (ב) הערה שנרשמה לפי [[סעיף 130]] תימחק על פי צו של בית משפט.

@ 133. הערות אחרות
: שר המשפטים רשאי, במידה שהדבר דרוש להפעלתו של חוק או למניעת הפרתו, לקבוע בתקנות הערות שהרשם יהא חייב לרשמן, ורשאי הוא לקבוע בתקנות דרכי רישומן ומחיקתן; על הערות כאלה יחולו הוראות [[סעיף 131]], בשינויים המחוייבים.
: ((פורסמו [[תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]].))

=== סימן ג': רישום ראשון וחידוש רישום ===

@ 134. זכות לרישום ראשון
: מקרקעין שעדיין אינם רשומים בפנקסי מקרקעין, כל התובע זכות בהם רשאי לבקש את רישומם.

@ 135. זכות לחידוש רישום
: מקרקעין שרישומם הושמד או טושטש, כל התובע זכות בהם וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאי לבקש חידוש הרישום.

@ 135א. תיקון רישום שטח או גבולות (תיקון: תשל&quot;ט)
: מקרקעין לא מוסדרים הרשומים בפנקסי המקרקעין, רשאי בעל זכות בקרקע או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו לבקש לתקן רישום לא נכון של השטח או של גבולותיו; היה התיקון עלול לפגוע במקרקעין סמוכים, לא ייעשה התיקון אלא לאחר שניתנה לכל מי שהתיקון עלול להשפיע על זכויותיו הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו.

@ 136. פרסום והתנגדות
: (א) הודעה על בקשת רישום לפי [[פרק זה]] תפורסם ברשומות.
: (ב) כל אדם המעוניין בדבר וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שלא הגישו את הבקשה רשאי להגיש למפקח התנגדות לרישום תוך ששים יום מיום פרסום ההודעה.

@ 137. ההחלטה בבקשת רישום או חידוש (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) המפקח יחליט בבקשת הרישום לפי [[סימן זה]] לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון טענותיהם ולהביא ראיותיהם; הוא רשאי לסטות מדיני הראיות אם היה משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת; החליט לסטות מדיני הראיות, ירשום את הטעמים שהניעוהו לכך.
: (ב) החלטת המפקח תהיה בכתב, תנומק ותומצא לכל אחד מהצדדים.

@ 138. רישום של מקרקעין ללא בעלים
: מקרקעין שעדיין אינם רשומים בפנקסי המקרקעין ואשר הממונה על המרשם, אחרי בירור עם האפוטרופוס הכללי, אישר שהם ללא בעלים, יירשמו על שם המדינה, אולם אין בכך כדי למנוע מכל אדם לתבוע זכות בהם ולבקש תיקון הרישום.

@ 139. כוחו של הרישום (תיקון: תשל&quot;ט)
: רישום לפי [[סימן זה]] יהווה ראיה לכאורה לתכנו; אין בו כדי למנוע הסדר על פי [[פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ&quot;ט-1969]].

@ 140. הגבלת תחולה (תיקון: תשל&quot;ט)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על מקרקעין שלגביהם אין לעשות רישומים בהתאם [[לסעיף 35 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ&quot;ט-1969]].

=== סימן ד': רישום בתים משותפים וביטולו ===

@ 141. פנקס בתים משותפים
: בכל לשכה יתנהל פנקס בתים משותפים ([[בסימן זה]] - הפנקס).

@ 142. בית הראוי להירשם בפנקס (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בית שיש בו שתי דירות או יותר ואפשר לזהות כל אחת מהן כיחידה נפרדת, ניתן לרישום בפנקס.
: (ב) שני בתים או יותר שבכל אחד מהן יש דירה אחת או יותר והבתים הוקמו על חלקה או חלקות שאינן ניתנות לחלוקה באופן שכל בית יעמוד על חלקה נפרדת, ניתנים לרישום בפנקס כבית משותף.
: (ג) שני בתים או יותר שיש להם מיתקנים משותפים, ניתנים לרישום בפנקס כבית משותף.

@ 143. צו רישום
: (א) צו לרישום בית בפנקס יינתן על ידי המפקח, אם ביקשו זאת הבעלים ששטח הרצפה של דירותיהם מהווה למעלה ממחצית שטח הרצפה של כל הדירות שבבית; בדירה המוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות צריך שהבקשה תוגש גם על ידי המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות.
: (ב) צו הרישום יפרט לגבי כל דירה בנפרד את הפרטים שייכללו ברישום בפנקס.
: (ג) היתה דירה מוחכרת ערב הרישום, רשאים הצדדים, עקב הרישום, לבטל את החכירה ולהעביר את הבעלות בדירה לחוכר, ואם הסכימו לעשות כן, יהיה צו הרישום בהתאם לכך.

@ 144. רישום שכירות וזכויות אחרות (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) נרשם בית בפנקס וערב הרישום היה הבית, כולו או חלק בלתי מסויים ממנו, מושכר בשכירות רשומה, תירשם השכירות בפנקס על כל דירה, או על חלק בלתי מסויים מכל דירה, לפי הענין; היתה אחת הדירות מושכרת כאמור, תירשם השכירות על אותה דירה, זולת אם הוסכם בין הצדדים כאמור [[בסעיף 143(ג)]].
: (ב) היה הבית, כולו או חלק בלתי מסויים ממנו, משועבד ערב הרישום במשכנתה או מעוקל כדין, תירשם המשכנתה או העיקול על כל דירה, או על חלק מכל דירה, לפי הענין, זולת אם הוסכם עם הנושה על דרך אחרת.
: (ג) היתה שכירות כאמור בסעיף קטן (א) משועבדת ערב הרישום במשכנתה או מעוקלת כדין, יירשמו המשכנתה או העיקול על השכירות כפי שנרשמה השכירות בהתאם לסעיף קטן (א); בוטלה השכירות כאמור [[בסעיף 143(ג)]], יירשמו המשכנתה או העיקול על הבעלות בדירה.
: (ד) היה הבית ערב הרישום מקרקעין זכאים או כפופים בזיקת הנאה, תירשם זיקת ההנאה לטובתן או לחובתן של הדירות, לפי ענין הזיקה.
: (ה) היה הבית, כולו או חלק בלתי מסויים ממנו, כפוף ערב הרישום להערה כמשמעותה [[בסימן ב']], תירשם ההערה בפנקס על כל דירה או על חלק בלתי מסויים מכל דירה, לפי הענין; נרשמה ההערה על סמך התחייבות המתייחסת לאחת הדירות, תירשם ההערה על אותה דירה בלבד.

@ 145. תיקון צו רישום
: (א) המפקח רשאי, על פי בקשת בעל דירה או בעל זכות בדירה, לתקן צו רישום בפנקס, ובלבד שנתן לכל בעל דירה או לבעל זכות בדירה שלא הגיש את הבקשה הודעה מוקדמת והזדמנות לטעון טענותיו.
: (ב) צו המתקן צו רישום, דינו לכל דבר כדין צו רישום.

@ 146. ביטול רישומו של בית משותף
: (א) המפקח רשאי לצוות על ביטול רישומו של בית בפנקס, אם ביקשו זאת בעלי כל הדירות או אם נוכח שהבית אינו ראוי עוד לרישום בפנקס, ובלבד שנתן לכל בעל דירה, או לבעל זכות בדירה הודעה מוקדמת והזדמנות לטעון טענותיו.
: (ב) צו הביטול יפרט את הפרטים שייכללו ברישום הנכס בפנקסי המקרקעין.

@ 147. הרישום החדש בפנקסים
: ניתן צו ביטול, יבטל הרשם את רישום הבית בפנקס ויחדש את רישומו בפנקסי המקרקעין בתור נכס שהוא בבעלותם המשותפת של מי שהיו ערב מתן צו הביטול רשומים בפנקס כבעלי הדירות, וכל אחד מהם יהיה בעל חלק בלתי מסויים כחלק שהיה לו ברכוש המשותף של הבית המשותף, זולת אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת לענין זה.

@ 148. רישום שכירות וזכויות אחרות
: (א) בוטל רישומו של בית בפנקס וערב הביטול היתה דירה בו מושכרת בשכירות רשומה, תירשם השכירות בפנקסי המקרקעין לגבי אותה דירה.
: (ב) היתה דירה ערב ביטול הרישום משועבדת במשכנתה או מעוקלת כדין, יירשמו המשכנתה או העיקול על חלקו הבלתי מסויים של מי שהיה ערב הביטול בעל הדירה.
: (ג) היתה שכירות כאמור בסעיף קטן (א) משועבדת במשכנתה או מעוקלת כדין, יירשמו המשכנתה או העיקול על השכירות כפי שנרשמת השכירות בהתאם לסעיף קטן (א).
: (ד) היתה דירה ערב ביטול הרישום מקרקעין זכאים או כפופים בזיקת הנאה, תירשם זיקת ההנאה על הבית, לפי ענין הזיקה.

=== סימן ה': אגרות ===

@ 149. סמכותו של שר המשפטים
: (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות אגרות לענין חוק זה וכן רשאי הוא לקבוע מי יהיה חייב בתשלום האגרה.
: (ב) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות תנאים שבהם סוגי בני אדם או סוגים של פעולות יהיו פטורים, או ייהנו מהנחות, מתשלום אגרה או שבהם תשלום האגרה יידחה.
: (ג) שיעור ההנחה או משך הדחייה בתחומים שנקבעו בתקנות ייקבעו על ידי שר המשפטים או על ידי מי שהשר הסמיך לכך.
: (ד) אגרה שתשלומה נדחה תהיה שעבוד על המקרקעין הנוגעים בדבר, והרשם ירשום את השעבוד.
: ((פורסמו [[תקנות המקרקעין (אגרות), תשל&quot;ה-1974]].))

@ 150. שיעורי אגרה לפי שווי
: (א) שר המשפטים רשאי לקבוע אגרה בסכום קבוע או שיעורי אגרה לפי שווי המקרקעין או העסקה.
: (ב) נקבעה אגרה לפי שווי המקרקעין או העסקה, יקבע שר המשפטים בתקנות מי יעשה את השומה, ועל החלטת השומה יחולו הוראות [[הסעיפים 121]] [[ו-122]], בשינויים המחוייבים.
: ((פורסמו [[תקנות המקרקעין (אגרות), תשל&quot;ה-1974]].))

@ 151. תשלום אגרה כתנאי לרישום
: על אף האמור בחוק זה, לא תיעשה פעולת רישום מבלי ששולמה תחילה האגרה שנקבעה לאותה פעולה, זולת אם החייב באגרה פטור או קיבל הנחה ממנה או שתשלום האגרה נדחה בהתאם לתקנות.

== פרק י': שונות ==

=== סימן א': ביטול סוגי מקרקעין ===

@ 152. ביטול סיווג
: סיווג מקרקעין לסוגים שונים שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה מכוח החקיקה העותמנית - בטל.

@ 153. מקרקעין מסוג &quot;מירי&quot;
: מקרקעין שערב תחילתו של חוק זה נמנו עם הסוג &quot;מירי&quot;, הבעלות בהם תהיה בעלות מלאה בהתאם להוראות חוק זה.

@ 154. מקרקעין מסוג &quot;מתרוכה&quot;
: (א) מקרקעין שערב תחילתו של חוק זה נמנו עם הסוג &quot;מתרוכה&quot; יירשמו על שם המדינה, אולם אם היו המקרקעין בתחום רשות מקומית וערב תחילת חוק זה היו דרכים או שטחים פתוחים, למעט שפת ים, ששימשו בעיקר את תושבי אותה רשות מקומית, יירשמו על שם הרשות המקומית.
: (ב) מקרקעין שנרשמו על שם רשות מקומית בהתאם לסעיף קטן (א) ואחרי כן שונה שימושם לשימוש שלא היה מצדיק רישומם על שם הרשות המקומית, יעברו לבעלות המדינה.

@ 155. מקרקעין מסוג &quot;מואת&quot;
: מקרקעין שערב תחילתו של חוק זה נמנו עם הסוג &quot;מואת&quot; יירשמו על שם המדינה; אולם אם קיבל אדם שטר קנין על מקרקעין כאלה על פי סעיף 103 לחוק הקרקעות העותמני משנת 1274 להג'רה או על פי פקודת העברת קרקעות, זכאי הוא, או חליפו, לרישום המקרקעין על שמו.

@ 156. שמירת זכויות
: אין בהוראות [[סעיפים 153]], [[154]] [[או 155]], כדי לגרוע מזכויות שהיו קיימות ערב תחילתו של חוק זה במקרקעין האמורים בהם.

@ 157. מחוברים שנרשמו בנפרד מן הקרקע (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) מבנים או נטיעות (להלן - מחוברים) שערב תחילתו של חוק זה היו רשומים בנפרד מן הקרקע על שם אדם אחד, יירשמו על שמו כיחידה אחת, והרישום הנפרד יבוטל.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן א(('))1: מחיקת עיקולים מהמרשם (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 157א. הגבלת משך תקפו של עיקול ומחיקתו (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) עברו עשר שנים מיום שנרשם עיקול, רשאי הרשם למחקו אלא אם כן הוגש לרישום צו להארכת תקפו.
: (ב) החליט הרשם למחוק עיקול בתום התקופה כאמור בסעיף קטן (א), ישלח הודעה, לפחות ארבעים וחמישה ימים לפני המחיקה, למי שהעיקול נרשם לזכותו, ככל שמענו ידוע, או יפרסם על כך הודעה בשני עתונים יומיים.

=== סימן ב': ביטול דינים והוראות מעבר ===

@ 158. ביטולים
: בטלים -
: (1) חוק הקרקעות העותמני משנת 1274 להג'רה וכל חקיקה עותמנית אחרת שעניינה מקרקעין;
: (2) הסעיפים 882–886, 905–909, 950–956, 1008–1044, 1051–1052, 1192–1233, 1241–1246, 1270–1291, 1328, 1644–1646, 1673 ו-1675 למג'לה;
: (3) סעיפים 24–33 לחוק שופטי השלום הזמני העותמני משנת 1331 להג'רה;
: (4) פקודת העברת קרקעות;
: (5) פקודת המשכנתאות (תיקון);
: (6) פקודת קרקעות מחלול, 1920;
: (7) פקודת הקרקעות (מואת);
: (8) פקודת בתי משפט לקרקעות;
: (9) פקודת תיקון ספרי האחוזה, 1926;
: (10) ((הנוסח שולב [[בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)]];))
: (11) פקודת חוק הקרקעות (תיקון);
: (12) פקודת פנקסי קרקעות, 1944;
: (13) חוק לתיקון דיני הקרקעות (המרת &quot;מתרוכה&quot;), תש&quot;ך-1960;
: (14) חוק בתים משותפים, תשכ&quot;א-1961 [נוסח משולב].

@ 159. אי-תחולת הוראות מסויימות
: (א) הספר העשירי של המג'לה לא יחול על מקרקעין.
: (ב) [[חוק ההתיישנות, תשי&quot;ח-1958]], לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים, אולם אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק זה.

@ 160. עצמאות החוק
: בעניני מקרקעין לא יחול [[סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ-ישראל, 1922–1947]].

@ 161. שלילת זכויות שביושר
: מתחילת חוק זה אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק.

@ 162. שמירת דינים
: על אף האמור [[בסעיפים 152]] [[ו-158 עד 161]], אין בהוראות חוק זה כדי לבטל או להביא שינוי -
: (1) בדין המיוחד שהיה קיים ערב תחילתו בנוגע למקרקעין מסוג מוקופה ולהקדשות;
: (2) בדין שהיה קיים ערב תחילתו בנוגע להתיישנות במקרקעין לא-מוסדרים.

@ 163. תחולה
: הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון.

@ 164. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הפרשנות]].))
@ 165. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].))

@ 166. הוראות מעבר
: (א) עסקה במקרקעין, והתחייבות לעסקה כזאת, שנעשו לפני תחילת חוק זה, וכן זכות במקרקעין שהיתה מוקנית ערב תחילתו וחוק זה אינו מכיר בה, יוסיף לחול עליהן הדין הקודם.
: (ב) זכות במקרקעין שחוק זה דן בה יחול עליה חוק זה אף אם נוצרה לפני תחילתו.

@ 167. קיום מינויים, רישומים וכו'
: (א) מי שכיהן ערב תחילת חוק זה בתפקיד של ממונה על המרשם, מפקח או רשם, יראוהו כאילו נתמנה לפי חוק זה.
: (ב) לשכות רישום שהוקמו, אזורי פעולתן שנקבעו ופנקסים שהתנהלו בהן כדין לפני תחילת חוק זה, יראום כאילו הוקמו, נקבעו והתנהלו לפי חוק זה.
: (ג) רישומים שנעשו כדין בפנקסים לפני תחילת חוק זה, יראום כאילו נעשו לפי חוק זה.

=== סימן ג': הפעלת החוק ===

@ 168. ביצוע ותקנות
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין השאר -
: (1) הפנקסים שיתנהלו, סדרי ניהולם וסדרי הרישומים ופרטיהם;
: (2) סדרי העיון בפנקסים וקבלת העתקים מהם;
: (3) סדרי הדין בדיונים ועררים לפי חוק זה;
: (4) ההליכים בקשר לרישום בתים משותפים, לתיקון רישום ולביטול רישום;
: (5) ההליכים בקשר לרישום ראשון וחידוש רישום;
: (5א) ההליכים בקשר לתיקון הרישום של שטח או גבולות במקרקעין לא מוסדרים;
: (6) ההליכים בקשר לרישום איחוד ופיצול של חלקות, כולל הרישום מחדש של זכויות בחלקות שהיו רשומות ערב האיחוד או הפיצול;
: (7) סמכויותיהם של רשמים, של מפקחים ושל הממונה על המירשם.
: ((פורסמו [[תקנות המקרקעין (אגרות), תשל&quot;ה-1974]].))
: ((פורסמו [[תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]].))

@ 169. תחילה
: חוק זה תחילתו ביום כ&quot;ג בטבת תש&quot;ל (1 בינואר 1970).

@ 170. תחולת [[פרק ו'1]] (תיקון: תשל&quot;ז)
: שר המשפטים יחיל בהדרגה, בצווים, את הוראות [[פרק ו'1]] על אזורי המדינה.

== התוספת (תיקון: תשל&quot;ז, תשנ&quot;ב) ==
=== תקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משותף ===
==== ((([[סעיף 64]]))) ====

@ 1. הגדרות
: [[תוספת|בתקנון זה]] -
:- &quot;בעל דירה&quot; - לגבי דירה שהוחכרה לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים - החוכר או חוכר המשנה, לפי הענין, זולת אם נקבע בחוזה החכירה שלענין התקנון לא יראו אותם כבעלי דירה;
:- &quot;רכוש משותף&quot; - כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מיקלטים, וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת.

@ 2. שינויים ותיקונים בדירה (תיקון: תשמ&quot;ד)
: (א) בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים הפוגעים ברכוש המשותף או מסכנים או עשויים לסכן את קיומו או משנים או עשויים לשנות את ערכו, אלא אם קיבל תחילה הסכמת האסיפה הכללית של בעלי הדירות. לענין זה, &quot;פגיעה ברכוש המשותף&quot; - לרבות פגיעה בחזותו החיצונית התקינה והאחידה כפי שהיתה בעת גמר הבניה.
: (ב) בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים הפוגעים בדירה אחרת או מסכנים או עשויים לסכן את קיומה, או משנים או עשויים לשנות את ערכה, אלא אם קיבל תחילה הסכמת בעל הדירה האחרת.
: (ג) כל שינוי או תיקון אחר רשאי בעל דירה לעשות בדירתו על דעת עצמו.

@ 3. הזכות לתבוע תיקונים (תיקון: תשל&quot;ז)
: (א) בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה.
: (ב) בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע תיקון בדירה האחרת, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון.

@ 4. עבודות לבדק הרכוש
: (א) בעל דירה חייב להרשות שיבוצעו בדירתו העבודות ההכרחיות להחזקתו התקינה של הרכוש המשותף, ולתכלית זו רשאים חברי הנציגות ובני אדם הפועלים בשמה להיכנס לדירתו ולבצע בה עבודות כאמור.
: (ב) פגעו העבודות האמורות בדירה, חייבים בעלי כל הדירות להשתתף בהוצאות החזרת המצב לקדמותו בשיעור שבו הם משתתפים בהוצאות החזקת הרכוש המשותף.

@ 5. אסיפה כללית רגילה
: (א) בעלי הדירות יקיימו אחת לשנה אסיפה כללית לשם קביעת דרכי ניהולו של הרכוש המשותף והשימוש בו, קביעת ההוצאות הכרוכות בכך, מינוי נציגות, אישור חשבונות והסדר הענינים האחרים הנובעים מהשכנות בבית המשותף.
: (ב) הנציגות תקבע את מועד האסיפה הכללית ותועיד אותה; האסיפה הראשונה תתקיים תוך שלושה חדשים מיום רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים; לאחר זאת תתקיים האסיפה לא יאוחר מחמישה עשר חודש מיום האסיפה הקודמת.

@ 6. אסיפה כללית שלא מן המנין
: (א) נוסף על האסיפות הכלליות לפי [[פרט 5|סעיף 5]] רשאית הנציגות להועיד אסיפה כללית כל אימת שהדבר ייראה לה, והיא חייבת להועידה, אם דרשו זאת בעליהן של שליש מן הדירות לפחות.
: (ב) לא הועידה הנציגות אסיפה תוך ארבעה עשר יום מהיום שהוגשה לה דרישה כאמור בסעיף קטן (א), רשאים בעלי הדירות שדרשו זאת להועיד את האסיפה.

@ 7. כינוס אסיפה
: (א) הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית ומקומה תימסר לבעלי כל הדירות ארבעה ימים לפחות לפני המועד.
: (ב) הודעה שהוצגה במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, רואים אותה כאילו נמסרה לכל בעל דירה יום אחד לאחר שהוצגה.

@ 8. המנין באסיפה
: (א) רואים אסיפה כללית כחוקית אם הודעה על קיומה נמסרה כאמור [[פרט 7|בסעיף 7]] והשתתפו בה בעליהן של מחצית הדירות לפחות, בעצמם או על ידי באי כוח.
: (ב) ההודעה על קיום האסיפה הכללית יכול שתקבע שאם לא יהיה נוכח מנין חוקי בשעה שנקבעה לפתיחת האסיפה, תתקיים האסיפה בשעה אחרת באותו יום, ומשנקבע כן, תהיה האסיפה שנתכנסה בשעה האחרת חוקית בכל מספר של משתתפים.

@ 9. סדר היום באסיפה
: (א) ההודעה על מועד אסיפה כללית תפרט את סדר יומה.
: (ב) בעל דירה רשאי להוסיף נושא לסדר יומה של האסיפה, ובלבד שהודעה על כך תימסר לבעלי כל הדירות האחרות יומיים לפחות לפני מועד האסיפה בדרך שנמסרת הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית.
: (ג) לא תדון אסיפה כללית בנושא שלא נכלל בסדר יומה, אלא אם כל בעלי הדירות הסכימו שהענין יעמוד לדיון בה.

@ 10. יו&quot;ר ומזכיר האסיפה
: אסיפה כללית תבחר יושב ראש ומזכיר האסיפה.

@ 11. דחיית האסיפה
: יושב ראש האסיפה הכללית רשאי, בהסכמת האסיפה, לדחות את המשכה לתאריך שייראה לו, והוא חייב לדחותה אם דרשו זאת רוב הנוכחים באסיפה.

@ 12. החלטות
: (א) החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב דעות.
: (ב) החלטה המטילה על בעל דירה חובות או תשלומים מסוג או שיעור שלא פורשו [[חוק זה|בפרק ו' לחוק המקרקעין, תשכ&quot;ט-1969]], או בתקנון זה, או המשנה את זכויותיו, לא יהיה לה תוקף לגבי אותו בעל דירה אלא אם הסכים לה.

@ 13. הצבעות
: (א) ההצבעה באסיפה הכללית תהיה בהרמת ידיים, אך לפי דרישת רבע לפחות מבעלי הדירות הנוכחים תתקיים הצבעה בקלפי.
: (ב) בהצבעה זכאי בעלה של כל דירה לדעה אחת.
: (ג) היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש האסיפה.

@ 14. באי כוח
: (א) כל בעל דירה רשאי להשתתף באסיפה כללית ולהצביע בה בעצמו או על ידי בא-כוח.
: (ב) בא-כוח שנתמנה לייצג בעל דירה באסיפה כללית יביא לפני הנציגות, סמוך לפתיחת האסיפה, כתב מינוי חתום בידי בעל הדירה שמינה אותו.
: (ג) בעל דירה שהוא תאגיד ישתתף באסיפה ובהצבעה על ידי בא-כוח שנתמנה בהתאם לתקנותיו; תעודה חתומה בידי המנהל או המזכיר של התאגיד, והמאשרת שבא כוחו נתמנה בהתאם לתקנותיו, תשמש ראיה חותכת לכך.
: (ד) היה לדירה יותר מבעל אחד, ימנו הבעלים אחד מהם, או אדם אחר, כבא כוחם באסיפה הכללית; בא-כוח שנתמנה כאמור יביא לפני הנציגות, סמוך לפתיחת האסיפה, כתב מינוי חתום בידי כל בעלי הדירה.

@ 15. הנציגות
: (א) האסיפה הכללית הרגילה תבחר בנציגות בת חבר אחד או יותר, אך לא יותר מחמישה חברים; בנציגות של יותר מאחד ייבחר אחד מחבריה כגזבר.
: (ב) אסיפה כללית שלא מן המנין רשאית להחליף את הנציגות, לשנות את הרכבה, או להשלימה, אם ירד מספר חבריה מכל סיבה שהיא; נקבע מספר חברי הנציגות ומספר חבריה ירד מכל סיבה עד למטה ממספר זה, יועידו חברי הנציגות הנשארים, תוך עשרה ימים, אסיפה כללית שלא מן המנין לשם השלמת הרכב הנציגות.
: (ג) תקופת כהונתה של הנציגות, כולל חבריה שנבחרו לפי סעיף קטן (ב), היא עד לבחירת הנציגות החדשה באסיפה הכללית הרגילה הבאה.
: (ד) החלטות הנציגות יתקבלו ברוב דעות; היו הדעות לגבי הצעה מסויימת שקולות, רואים את ההצעה כנדחית.

@ 16. חשבונות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) הגזבר יקבל חשבון לכל הוצאה, ימסור קבלה לכל הכנסה וינהל פנקס הכנסות והוצאות; הגזבר יביא לאישור האסיפה הכללית הרגילה את הפנקס וכן יביא עמו את החשבונות והקבלות שקיבל, העתקי הקבלות שמסר והמסמכים הנוגעים להם.
: (ב) הגזבר יערוך דין וחשבון כספי אחת לששה חדשים; הדין וחשבון יכלול גם את פירוט ההשקעות של ההכנסות שהצטברו.
: (ג) בעל דירה רשאי בכל עת סבירה לעיין בפנקס ההכנסות וההוצאות, בחשבונות, בקבלות ובמסמכים הנוגעים להם ובדין וחשבון הכספי.
: (ד) הגזבר יפקיד את ההכנסות בחשבון בנק על שם הבית המשותף.
: (ה) שנת הכספים של הבית המשותף תתחיל ביום 1 בינואר, ותסתיים ביום 31 בדצמבר של אותה שנה; שנת הכספים הראשונה תתחיל ביום רישומו של הבית בפנקס הבתים המשותפים ותסתיים ביום 31 בדצמבר הראשון שלאחר יום הרישום.

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 59ג]]))) ====

=== חלק א': התאמות שאינן טעונות הסכמה ===
@ 1. : התאמת פתח או שער כניסה לחצר הבית המשותף בלא שינוי מבנה הפתח או השער, צורתו או מידותיו, כגון התקנת מאחז יד, מגיף דלת, אינטרקום, לחצן קריאה, פעמון או דיבורית, שינוי מנעול כניסה למנעול קל יותר לתפעול, ושינוי מיקומם.
@ 2. : התאמת דלת או פתח כניסה לבית המשותף בלא שינוי מבנה הדלת או הפתח, צורתם או מידותיהם, כגון התקנת מאחז יד, מגיף דלת, אינטרקום, לחצן קריאה, פעמון או דיבורית, שינוי מנעול כניסה למנעול קל יותר לתפעול, ושינוי מיקומם.
@ 3. : התקנת מאחז יד, לרבות שינוי מאחז קיים או שינוי מיקומו.
@ 4. : בניית סף צדי בשביל גישה קיים למניעת דרדור כיסא גלגלים או לשם הכוונתו של אדם כבד ראיה.
@ 5. : התקנת אמצעי הרמה ידני, לרבות כבש, בין מפלסים, שאורכו אינו עולה על 8 מטרים וכשהפרש הגובה בין המפלס העליון לבין המפלס התחתון אינו עולה על 75 ס&quot;מ, ובלבד שמהנדס ועדה מקומית לתכנון ולבניה אישר, כי אין בהתקנה כאמור כדי למנוע מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר ובטוח.
@ 6. : החלפה או התקנה של רשת ניקוז (גריל).
@ 7. : התקנת תאורה, לרבות תאורת חירום, בשביל גישה או בכניסה לבית המשותף וכן שינוי עוצמת תאורה.
@ 8. : שינוי גובה ספים, ובלבד שאין בביצוע השינוי כדי לגרום לתקלות במערכת הניקוז.
@ 9. : חספוס עדין של מדרגות או של ריצוף שביל גישה קיים, לשם מניעת החלקה.
@ 10. : התקנת שילוט הכוונה ומידע, לרבות הוספת אותיות מובלטות או כתב ברייל בשילוט קיים.
@ 11. : שינוי אבזרי חשמל, מחשוב, טלוויזיה ותקשורת קיימים והתאמתם לצורכי האדם עם המוגבלות ומידותיו.
@ 12. : שינוי אבזרי שרברבות, ביוב וניקוז, שלא כאמור [[בפרט 6 לחלק זה]], ובלבד שמהנדס ועדה מקומית לתכנון ולבניה אישר, כי אין בהתאמה כאמור כדי לפגוע במערכות הבית המשותף.
@ 13. : שינוי גובה של התקנים ועזרים קיימים בבית המשותף, כגון תיבת מכתבים, ראי וברז שטיפה.
@ 14. : התאמת מקום חניה קיים שיוחד לבעל הדירה, בלא שינוי מיקומו, גודלו או צורתו.

=== חלק ב': התאמות הטעונות הסכמת רוב בעלי הדירות ===
@ 1. : התאמת פתח או שער כניסה לחצר הבית, תוך שינוי מבנה הפתח או השער, צורתו או מידותיו, כגון הסרת מנעול השער, ביטול שער, הרחבת פתח והתקנת שער.
@ 2. : התאמת דלת כניסה או פתח כניסה לבית המשותף, תוך שינוי מבנה הדלת או הפתח, צורתם או מידותיהם, כגון הסרת מנעול הדלת, ביטול דלת או הרחבת פתח והתקנת דלת.
@ 3. : פתיחת פתח כניסה או שער נוסף לחצר הבית המשותף או לבית עצמו.
@ 4. : הרחבת שביל גישה קיים.
@ 5. : שינוי תוואי של שביל גישה קיים, לרבות סלילת שביל חדש.
@ 6. : הריסת גדרות, ובניית גדר, וגדר הגנה, או התקנת סידורי בטיחות בשביל גישה קיים, שאינם כלולים [[בפרט 4 בחלק א' לתוספת זו]], לשם מניעת פגיעה מכלי רכב או מציוד, נפילה, דרדור כיסא גלגלים או לשם הכוונתו של אדם כבד ראיה.
@ 7. : התקנת אמצעי הרמה ידני שאינו כלול [[בפרט 5 בחלק א' לתוספת זו]], או אמצעי הרמה חשמלי, מכני, אלקטרוני, הידרולי או אחר, בין מפלסים, לרבות כבש ומעליון, אך למעט מעלית כאמור [[בסעיף 59ו לחוק]], ובלבד שמהנדס ועדה מקומית לתכנון ולבניה אישר, כי אין בהתקנה כאמור כדי למנוע מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר ובטוח.
@ 8. : החלפת ריצוף.
@ 9. : ביטול מדרגות קיימות, ביצוע שינוי במדרגות ובניית מדרגות כניסה לבית המשותף.

=== חלק ג': התאמות הטעונות הסכמת בעלי הדירות שבבעלותם שישים אחוזים מן הדירות ===

@ 1. : הכשרת מקום כמקום חניה.
@ 2. : ייחוד או הקצאה של מקום חניה קיים.

=== חלק ד׳: טופס אישור רופא / פיזיותרפיסט / מרפא בעיסוק, בדבר הצורך בהתאמה ===

@ : (((הטופס הושמט).))

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ב' באב תשכ&quot;ט (17 ביולי 1969).
&lt;חתימות&gt;
* גולדה מאיר, ראש הממשלה
* גולדה מאיר, ממלא מקום שר המשפטים
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה


&lt;ויקי&gt;{{חוקי מקרקעין}}&lt;/ויקי&gt;
[[קטגוריה:תיווך נדל&quot;ן]]</text>
      <sha1>jgsigr7axlnoydn2k8lp9ac4nd5pnw0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק העונשין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>183646</id>
    <revision>
      <id>1419621</id>
      <parentid>1418701</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:30:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419610]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="592391" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק העונשין, תשל״ז–1977}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000479}} '''נוסחים קודמים:''' ''פקודת החוק הפלילי, 1936:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1936, תוס׳ 1, 263|פקודת החוק הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561085.pdf}}; {{ח:תיבה|1937, 206|ת״ט}}, {{ח:תיבה|650|ת״ט}}; {{ח:תיבה|1937, תוס׳ 1, 251|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561217.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 151|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561532.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, 626|ת״ט}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 1, 32|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562016.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562076.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 127|פקודת תחוקת־הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562175.pdf}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 199|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562390.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 1|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562437.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״י, 287|חוק גיל הנישואין|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208167.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 248|חוק שיווי זכויות האישה|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 127|חוק לתיקון דיני עונשין (עבירות שוחד)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_203718.pdf}}, {{ח:תיבה|144|חוק לתיקון דיני עונשין (תקיפת שוטרים)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209206.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 46|תיקון לפקודת העמדת עבריינים במבחן|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209028.pdf}}, {{ח:תיבה|51|תיקון (שילוח אש בכלי רכב ובכלי טיס)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209291.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק לתיקון דיני עונשין (דרכי ענישה)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_203726.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 71|תיקון (פריצה לבנינים)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_203727.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 44|תיקון (השחתת פניהם של מקרקעין)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209290.pdf}}, {{ח:תיבה|88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209205.pdf}}, {{ח:תיבה|155|חוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208115.pdf}}, {{ח:תיבה|178|חוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 145|חוק לתיקון דיני עונשין (ריבוי נישואין)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209203.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 54|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210372.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 24|חוק בתי המשפט (עבירות שעונשן מוות)|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208144.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 36|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209289.pdf}}, {{ח:תיבה|79|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209201.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 84|תיקון מס׳ 5 לדיני העונשין (דרכי ענישה)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209216.pdf}}, {{ח:תיבה|132|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209195.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 55|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209287.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517988.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 11|תיקון לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מעצר וחיפושים)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209288.pdf}}, {{ח:תיבה|51|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209286.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208474.pdf}}, {{ח:תיבה|181, 183|חוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211740.pdf}}, {{ח:תיבה|245|חוק לשון הרע|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208497.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 64|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209285.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 194|חוק לתיקון דיני הראיות|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209380.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 31|חוק ועדות חקירה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208334.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 81|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209284.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209283.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 138|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209282.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 143|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209281.pdf}}, {{ח:תיבה|150|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 78|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209280.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209279.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 71|חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209189.pdf}}. ''עבירות שוחד:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 126|חוק לתיקון דיני עונשין (עבירות שוחד)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_203718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 26|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209211.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 90|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209210.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 149|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209208.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209207.pdf}}. ''תקיפת שוטרים:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 144|חוק לתיקון דיני עונשין (תקיפת שוטרים)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209206.pdf}}. ''ביטול עונש מוות על רצח:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 74|חוק לתיקון דיני עונשין (ביטול עונש מוות על רצח)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209202.pdf}}. ''עובדי הציבור:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 145|חוק החברות הממשלתיות|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211671.pdf}}. ''פקודת הסודות הרשמיים:'' {{ח:תיבה|חא״י, כרך ב׳, פרק ק׳, עמ׳ 1003|פקודת הסודות הרשמיים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563485.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1945, תוס׳ 1, 141|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562192.pdf}}. ''בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ז, 172|חוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 42|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209198.pdf}}. ''ריבוי נישואין:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 144|חוק לתיקון דיני עונשין (ריבוי נישואין)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209203.pdf}}. ''העלמת עבירות:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 207|חוק לתיקון דיני העונשין (העלמת עבירות)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209204.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317399.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 24|ת״ט}}. ''עבירות זנות:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ב, 78|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209201.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 146|תיקון מס׳ 35 לפקודת החוק הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209281.pdf}}. ''עבירות מרמה, סחיטה ועושק:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ג, 130|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209195.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 22|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209196.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 145|תיקון מס׳ 35 לפקודת החוק הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209281.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 97|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209194.pdf}}. ''משחקים אסורים, הגרלות והימורים:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ד, 44|חוק לתיקון דיני עונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209193.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 143|חוק להסדר ההימורים בספורט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211662.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 222|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209192.pdf}}. ''שימוש ברכב בלי רשות:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ד, 78|חוק לתיקון דיני עונשין (שימוש ברכב בלי רשות)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209200.pdf}}. ''דרכי ענישה:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 234|חוק לתיקון דיני עונשין (דרכי ענישה)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_203726.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517959.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 229|חוק השיפוט הצבאי|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 19|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209218.pdf}}, {{ח:תיבה|115|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209217.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 80|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209216.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 181, 183|חוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211740.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 16|חוק לתיקון דיני העונשין (שכר עבירה)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209197.pdf}}, {{ח:תיבה|25|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209215.pdf}}. ''דרכי ענישה [נוסח משולב]:'' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ל, 109|חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_311011.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 122|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209214.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 44|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209213.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 11|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209212.pdf}}. ''עבירות חוץ:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ז, 7|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 115|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209177.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 274|חוק מרשם האוכלוסין|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208943.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 12|תיקון מס׳ 8 לחוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208034.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 52|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209176.pdf}}. ''עבירות חוץ [נוסח משולב]:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ג, 36|חוק לתיקון דיני עונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_311015.pdf}}, {{ח:תיבה|360|חוק הספנות (ימאים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209012.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 36|תיקון מס׳ 6 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209320.pdf}}, {{ח:תיבה|132|חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 52|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209175.pdf}}, {{ח:תיבה|111|חוק הפיקוח על המטבע|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208941.pdf}}. ''הפסקת הריון:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 70|חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209189.pdf}}. ''פקודת עבודת עונשין:'' {{ח:תיבה|חא״י, כרך ב׳, פרק ק״ו, עמ׳ 1902|פקודת עבודת־עונשין|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563501.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ז, 124|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209228.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 80|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}. ''פקודת ההצגות הצבוריות (בקורת):'' {{ח:תיבה|חא״י, כרך ב׳, פרק קכ״ג, עמ׳ 1240|פקודת ההצגות הצבוריות (בקורת)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563571.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937 תוס׳ 1, 98|פקודת ההוצאה המחודשת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ט, 42|חוק להשעיית תוקפה של פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 209|תיקון מס׳ 35 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210890.pdf}}.

'''נוסח מאוחד:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 226|חוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_311018.pdf}}, {{ח:תיבה|322|תיקון לתחילת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_311019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 50|חוק לתיקון דיני עונשין (פיתוי להמרת הדת)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209191.pdf}}, {{ח:תיבה|53|חוק לתיקון דיני עבירות חוץ|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209175.pdf}}, {{ח:תיבה|111|חוק הפיקוח על המטבע|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208941.pdf}}, {{ח:תיבה|113|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317351.pdf}}, {{ח:תיבה|114|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317352.pdf}}, {{ח:תיבה|146|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317353.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209188.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 38|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209187.pdf}}, {{ח:תיבה|43|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209186.pdf}}, {{ח:תיבה|150|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317354.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 3|חוק שירות הציבור (מתנות)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209628.pdf}}, {{ח:תיבה|40|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209190.pdf}}, {{ח:תיבה|60|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209184.pdf}}, {{ח:תיבה|62|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209182.pdf}}, {{ח:תיבה|95|חוק הרבנות הראשית לישראל|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209384.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209181.pdf}}, {{ח:תיבה|129|חוק מטבע השקל|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208942.pdf}}, {{ח:תיבה|136|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317355.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 4|תיקון לפקודת הטלגרף האלחוטי|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208414.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209180.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208130.pdf}}, {{ח:תיבה|197|תיקון מס׳ 6 לפקודת הראיות|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209375.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 58|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209179.pdf}}, {{ח:תיבה|130|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209749.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 156|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210231.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 219|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_211751.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 80|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|160|תיקון מס׳ 21 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210752.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}, {{ח:תיבה|62|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210534.pdf}}, {{ח:תיבה|64|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210563.pdf}}, {{ח:תיבה|185|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 87|תיקון מס׳ 3 לפקודת הסמים המסוכנים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210676.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 10|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211672.pdf}}, {{ח:תיבה|44|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210770.pdf}}, {{ח:תיבה|90|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210722.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 11 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210772.pdf}}, {{ח:תיבה|156|הוראות מיוחדות לעניין צווי החזקה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210818.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211777.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 34|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211743.pdf}}, {{ח:תיבה|104|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210790.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211744.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211732.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210890.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 78|תיקון מס׳ 2 לחוק שיקים ללא כיסוי|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210891.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211742.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 59|חוק צער בעלי חיים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210735.pdf}}, {{ח:תיבה|264|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210988.pdf}}, {{ח:תיבה|305|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211118.pdf}}, {{ח:תיבה|348|תיקון מס׳ 39 (חלק מקדמי וחלק כללי)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203772.pdf}}, {{ח:תיבה|365|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 168|תיקון מס׳ 19 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211601.pdf}}, {{ח:תיבה|374|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211203.pdf}}, {{ח:תיבה|390, 390|תיקון מס׳ 43 (התאמת דיני העונשין לחלק המקדמי ולחלק הכללי)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211214.pdf}}, {{ח:תיבה|391, 392|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203776.pdf}}, {{ח:תיבה|392|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211215.pdf}}, {{ח:תיבה|400|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 16|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211273.pdf}}, {{ח:תיבה|42|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211323.pdf}}, {{ח:תיבה|241|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211286.pdf}}, {{ח:תיבה|241|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211287.pdf}}, {{ח:תיבה|351|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211339.pdf}}, {{ח:תיבה|384|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317359.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 270|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211526.pdf}}, {{ח:תיבה|316|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211545.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 157|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300197.pdf}}, {{ח:תיבה|194|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}, {{ח:תיבה|215|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 26 והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300224.pdf}}, {{ח:תיבה|226|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300386.pdf}}, {{ח:תיבה|226|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300268.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 98|תיקון מס׳ 41 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300308.pdf}}, {{ח:תיבה|138|חוק לשחרור מוקדם של אסירים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300327.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300350.pdf}}, {{ח:תיבה|388|תיקון מס׳ 7 לחוק ההסגרה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300371.pdf}}, {{ח:תיבה|408|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300384.pdf}}, {{ח:תיבה|420|חוק שחרור על־תנאי ממאסר|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300385.pdf}}, {{ח:תיבה|448|תיקון מס׳ 32 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300393.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 15|תיקון מס׳ 64|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300424.pdf}}, {{ח:תיבה|32|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300433.pdf}}, {{ח:תיבה|411|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300488.pdf}}, {{ח:תיבה|422|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300494.pdf}}, {{ח:תיבה|422|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300495.pdf}}, {{ח:תיבה|448|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300505.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300522.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 58|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300579.pdf}}, {{ח:תיבה|58|תיקון מס׳ 71|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300619.pdf}}, {{ח:תיבה|59|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300580.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299860.pdf}}, {{ח:תיבה|534|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 26 והוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299794.pdf}}, {{ח:תיבה|536|חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299946.pdf}}, {{ח:תיבה|570|תיקון מס׳ 2 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299743.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 18|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299945.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 78|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299774.pdf}}, {{ח:תיבה|452|תיקון מס׳ 79|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299634.pdf}}, {{ח:תיבה|521|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299609.pdf}}, {{ח:תיבה|532|תיקון מס׳ 4 לפקודת המבחן|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299779.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 14|תיקון מס׳ 82|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300991.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 83|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299696.pdf}}, {{ח:תיבה|104|תיקון מס׳ 84|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299749.pdf}}, {{ח:תיבה|715|תיקון מס׳ 85|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299712.pdf}}, {{ח:תיבה|750|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 11|תיקון מס׳ 46 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299997.pdf}}, {{ח:תיבה|22|תיקון מס׳ 88|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299846.pdf}}, {{ח:תיבה|54|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299880.pdf}}, {{ח:תיבה|230|תיקון מס׳ 90|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299660.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 2|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300035.pdf}}, {{ח:תיבה|38|תיקון מס׳ 8 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300136.pdf}}, {{ח:תיבה|84|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300632.pdf}}, {{ח:תיבה|316|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300109.pdf}}, {{ח:תיבה|464|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 7|חוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300060.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300120.pdf}}, {{ח:תיבה|217|תיקון מס׳ 97|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300706.pdf}}, {{ח:תיבה|608|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300695.pdf}}, {{ח:תיבה|662|תיקון מס׳ 99|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300911.pdf}}, {{ח:תיבה|812|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300697.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 236|תיקון מס׳ 101|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300891.pdf}}, {{ח:תיבה|240|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300905.pdf}}, {{ח:תיבה|325|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301131.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301127.pdf}}, {{ח:תיבה|385|תיקון מס׳ 105|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300790.pdf}}, {{ח:תיבה|402|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301154.pdf}}, {{ח:תיבה|505|חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301145.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 80|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|733|תיקון מס׳ 109|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300973.pdf}}, {{ח:תיבה|950|תיקון מס׳ 110|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301049.pdf}}, {{ח:תיבה|1026|תיקון מס׳ 111|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301119.pdf}}, {{ח:תיבה|1169|תיקון מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301156.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 102|תיקון מס׳ 113|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300113.pdf}}, {{ח:תיבה|170|תיקון מס׳ 14 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301010.pdf}}, {{ח:תיבה|446|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301162.pdf}}, {{ח:תיבה|510|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301469.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 402|תיקון מס׳ 117|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 32|תיקון מס׳ 118|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306581.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 119|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313581.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 12|תיקון מס׳ 120 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315852.pdf}}, {{ח:תיבה|611|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|718|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338809.pdf}}, {{ח:תיבה|925|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|946|תיקון מס׳ 2 לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344458.pdf}}, {{ח:תיבה|966|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_346552.pdf}}, {{ח:תיבה|1140|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348254.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 29|תיקון מס׳ 127|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364292.pdf}}, {{ח:תיבה|331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}, {{ח:תיבה|458|תיקון מס׳ 129|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381206.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 193|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}, {{ח:תיבה|229|תיקון מס׳ 131|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491466.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 132|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501346.pdf}}, {{ח:תיבה|886|תיקון מס׳ 133 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504206.pdf}}, {{ח:תיבה|887|תיקון מס׳ 134|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504207.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 74|תיקון מס׳ 135|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_526460.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_526459.pdf}}, {{ח:תיבה|230|תיקון מס׳ 137|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}, {{ח:תיבה|235|חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528389.pdf}}, {{ח:תיבה|243|תיקון מס׳ 87 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528391.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 364|תיקון מס׳ 133 – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603476.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 472|תיקון מס׳ 140 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_613463.pdf}}, {{ח:תיבה|762|תיקון מס׳ 141|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622712.pdf}}, {{ח:תיבה|1014|תיקון מס׳ 143 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_646012.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|תיקון מס׳ 92 – הוראת שעה לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_646007.pdf}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 1502|צו עונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|2065|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 99|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 298|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|940|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 486|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 993|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}. ''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״א, 769|צו העונשין (הוספת עבירות בתוספת הראשונה לחוק)}}. ''שירות לתועלת הציבור:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ם, 2|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 726|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 727|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
הנוסח המאוחד של חוק זה מחליף את החוקים המפורטים {{ח:פנימי|לוחהשוואה|בלוחות ההשוואה}} שבסוף החוק. המספר העברי שליד כותרת השוליים מציין את מספר {{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח ההשוואה}} של החוק המוחלף והמספר שליד המספר העברי מציין את מספר הסעיף בחוק המוחלף ביחס לחוק זה. &lt;br&gt;

השנה שבסוגריים בכותרת שבסעיפים מציינת את השנה שבה תוקן הסעיף בחוק המוחלף {{ח:פנימי|לוחהשוואה|שבלוחות ההשוואה}} בסוף חוק זה.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק 0|חלק מקדמי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות יסוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תחולת דיני העונשין לפי זמן עשיית העבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: התחולה על עבירות־פנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: התחולה על עבירות־חוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: העבירה הפלילית והאחריות לה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: היסוד העובדתי שבעבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: היסוד הנפשי שבעבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אחריות קפידה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: אחריות פלילית של תאגיד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: העבירות לפי חומרתן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: עבירות נגזרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: הנסיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: צדדים לעבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: הוראות משותפות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: סייגים לאחריות פלילית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: סייגים לפליליות המעשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דרכי ענישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א1|סימן א׳1: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: מאסר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|סימן ב׳1: נשיאת מאסר בעבודת שירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: מאסר על תנאי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: קנס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד1|סימן ד׳1: שירות לתועלת הציבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: התחייבות להימנע מעבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: פיצויים והוצאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: טיפול בקהילה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: הוראות להתאמת דיני העונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: בגידה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: פגיעה בכוחות מזויינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: ריגול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: סודות רשמיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: פגיעה ביחסי חוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: סדרי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: פגיעות בסדרי המשטר והחברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: המרדה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א1|סימן א׳1: הסתה לגזענות או לאלימות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א2|סימן א׳2: עבירות שנאה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: התאגדויות והתקהלויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: הפרעות לשלום הציבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: סכסוכי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: פגיעה במדינת חוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: שוד ים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ז|סימן ז׳: פגיעות ברגשי דת ומסורת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן ח׳: ריבוי נישואין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ט|סימן ט׳: בריונות ותקלות לציבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳: זנות ותועבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן י״א: מטרדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן י״ב: משחקים אסורים, הגרלות והימורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: פגיעות בסדרי השלטון והמשפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: שיבוש עשיית משפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: העלמת עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: תקיפת שוטרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: עבירות בשירות הציבור וכלפיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: עבירות שוחד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: פגיעות בגוף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: גרימת מוות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: הפסקת הריון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: אחריות לשלום אדם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳: סיכון החיים והבריאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן ה׳: עבירות מין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳: עבירות כלפי קטינים ונכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ו1|סימן ו׳1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ו2|סימן ו׳2: תקיפת זקנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ז|סימן ז׳: פגיעה בחירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ח|סימן ח׳: תקיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: פגיעות ברכוש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳: גניבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: עבירות מעין גניבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: שוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: פריצה והתפרצות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: נכסים גנובים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ה1|סימן ה׳1: עבירות בקשר לרכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: עבירות מרמה, סחיטה ועושק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ז|סימן ז׳: הונאה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ח|סימן ח׳: הסגת גבול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ט|סימן ט׳: היזק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: זיוף כספים ובולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב סימן א|סימן א׳: שטרי כסף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן ב׳: מטבעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב סימן ג|סימן ג׳: בולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: עבירות קלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: עבירות הכנה וקשר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע1|חלק 0|חלק מקדמי|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות יסוד|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|1|אין ענישה אלא לפי חוק|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על־פיו.

{{ח:סעיף|2|ענישה לפי חקיקת משנה|תיקון: תשנ״ד־4, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק, כוללת אף את הסמכות לקבוע עבירות על התקנות ועונשים על עשייתן; ואולם, עונש מאסר שנקבע בתקנה, תקופתו לא תעלה על ששה חודשים, ואם נקבע עונש קנס – לא יעלה שיעורו על הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים, למעט חוקי עזר של רשות מקומית{{ח:הערה|,}} טעונות אישור ועדה של הכנסת.

{{ח:סעיף|3|אין עונשין למפרע|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו כדין או יום תחילתו, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא יחול על מעשה שנעשה לפני פרסומו כדין או לפני תחילתו, לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תחולת דיני העונשין לפי זמן עשיית העבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|4|ביטול העבירה לאחר עשייתה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה – תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם – יופסקו; ניתן גזר־דין – יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה.

{{ח:סעיף|5|שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק־דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה; ”אחריות לה“ – לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש, שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו – יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק, כאילו הוטל מלכתחילה.

{{ח:סעיף|6|עבירות שהזמן גרמן|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} לא יחולו על עבירה לפי חיקוק שנקבע בו או לגביו שיעמוד בתוקפו לתקופה מסוימת, או שנובע מטיבו שהוא נתון לשינויים מזמן לזמן.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|7|העבירות לפי מקומן|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} ”עבירת־פנים“ –
{{ח:תתת|(1)}} עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מעשה הכנה לעבור עבירה, נסיון, נסיון לשדל אחר, או קשירת קשר לעבור עבירה, שנעשו מחוץ לשטח ישראל, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, היתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} ”עבירת־חוץ“ – עבירה שאיננה עבירת־פנים.
{{ח:תת|(ג)}} ”שטח ישראל“, לענין סעיף זה – שטח הריבונות של מדינת ישראל כולל רצועת מימי־החופין שלה, וכן כל־השיט וכלי־הטיס הרשומים בישראל.

{{ח:סעיף|8|מיקומו של מחדל|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה במחדל, מקום ביצוע העבירה הוא המקום שבו היתה חובת העשייה טעונה קיום.

{{ח:סעיף|9|תנאי התחולה|תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תחולת דיני העונשין של ישראל, לרבות לענין עבירת־חוץ, אינה מסויגת על ידי דין זר או מעשה בית דין זר, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק.
{{ח:תת|(ב)}} לא תהיה העמדה לדין על עבירת־חוץ אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} דיני העונשין של ישראל לא יחולו עוד על עבירה, אם האדם נשפט עליה בחוץ לארץ לפי בקשת מדינת ישראל, ואם הורשע שם – גם נשא את עונשו עליה.
{{ח:תת|(ד)}} מקום שדיני העונשין של ישראל עשויים לחול מכוח מספר דרכי תחולה, תהיה תחולתם על פי התחולה הפחות מסויגת.

{{ח:סעיף|10|עונש שהוטל בחוץ לארץ|תיקון: תשנ״ד־4, תשס״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} נמצא בישראל אדם שנידון בחוץ לארץ בפסק דין חלוט, על עבירה שחלים לגביה דיני העונשין של ישראל ולא נשא שם את העונש כולו, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, במקום להעמידו לדין, לבקש מבית המשפט שיורה שהעונש שהוטל בחוץ לארץ או החלק ממנו שטרם בוצע שם, יבוצע בישראל, כאילו הוטל העונש בישראל בפסק דין חלוט; בצו כאמור בסעיף זה רשאי בית המשפט לקצר את תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל, ולהעמידה על תקופת המאסר המרבית שנקבעה בדיני העונשין של ישראל לעבירה שבשלה הוטל העונש, ובלבד שניתן לעשות כן לפי הסכם שבין מדינת ישראל לבין המדינה שבה הוטל העונש.
{{ח:תת|(ב)}} הוטל במדינה המבקשת על נידון כאמור בסעיף קטן (א) קנס או שהוא חויב בפיצוי לאדם אחר, נוסף על עונש המאסר, והודיעה המדינה המבקשת שהנידון טרם שילם את הקנס או את הפיצוי, או חלק מהם, יצווה בית משפט בישראל, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לחייבו בתשלום הקנס או הפיצוי, או חלקם, שטרם שולמו על ידיו במדינה המבקשת, כאילו הוטלו בישראל, והדין החל בישראל על אי תשלום קנס או פיצוי ועל גבייתם של אלה יחול לפי הענין; לענין סעיף זה, ”פיצוי לאדם אחר“ – פיצוי לאדם שניזוק מעבירת ההסגרה שבשלה הורשע הנידון במדינה המבקשת.
{{ח:תת|(ג)}} גבתה מדינת ישראל קנס או פיצוי כאמור בסעיף קטן (ב), תעביר אותו למדינה המבקשת בהתאם להסדר שייקבע בין מדינת ישראל למדינה המבקשת לענין זה, לרבות לענין ניכוי הוצאות לגביית הקנס או הפיצוי.

{{ח:סעיף|11|ניכוי עונש או מעצר|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} נשא אדם עונש בחוץ לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מן העונש שעליו לשאת בישראל בשל אותה עבירה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: התחולה על עבירות־פנים|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|12|עבירת פנים|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} דיני העונשין של ישראל יחולו על כל עבירת־פנים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: התחולה על עבירות־חוץ|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|13|עבירות נגד המדינה או העם היהודי|תיקון: תשנ״ד־4, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות־חוץ נגד –
{{ח:תתת|(1)}} בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או סודותיה;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי המשטר שבמדינה;
{{ח:תתת|(3)}} הפעילות התקינה של רשויות המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} רכוש המדינה, כלכלתה או קשרי התחבורה והתקשורת שלה עם ארצות אחרות;
{{ח:תתת|(5)}} רכוש, זכויות או פעילות תקינה של איגוד או גוף שפורטו בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות־חוץ נגד –
{{ח:תתת|(1)}} חיי אזרח ישראלי, תושב ישראל או עובד הציבור, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא כזה;
{{ח:תתת|(2)}} חיי יהודי, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא יהודי, או רכוש מוסד יהודי, באשר הוא כזה.
{{ח:תת|(ב1)}} דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירת חוץ שהיא עבירה על {{ח:חיצוני|חוק איסור הכחשת השואה|חוק איסור הכחשת השואה, התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|(ג)}} ”איגוד או גוף“ לענין סעיף קטן (א)(5) –
{{ח:תתת|(1)}} ההסתדרות הציונית העולמית;
{{ח:תתת|(2)}} הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} קרן קיימת לישראל;
{{ח:תתת|(4)}} קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} גוף מבוקר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי״ח–1958}}.
{{ח:תת}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות איגודים או גופים נוספים לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|14|עבירות נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות־חוץ נגד חיי אזרח ישראלי או תושב ישראל, גופו, בריאותו או חירותו, שהעונש המרבי עליהן הוא מאסר שנה או יותר.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה העבירה בשטח הנתון לשיפוטה של מדינה אחרת, יחולו עליה דיני העונשין של ישראל רק בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עבירה גם לפי דיני אותה מדינה;
{{ח:תתת|(2)}} אין חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה;
{{ח:תתת|(3)}} האדם לא זוכה כבר ממנה באותה מדינה או, אם הורשע בה, לא נשא את העונש שהוטל עליו בגללה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוטל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני המדינה בה נעברה העבירה.

{{ח:סעיף|15|עבירה שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ח־2, תשס״ג־6, תשס״ז, תש״ע־6}}
{{ח:תת|(א)}} דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת־חוץ מסוג פשע או עוון, שנעברה בידי אדם שהיה, בשעת עשיית העבירה או לאחר מכן, אזרח ישראלי או תושב ישראל; הוסגר אדם מישראל למדינה אחרת בשל אותה עבירה ונתן שם את הדין עליה, לא יחולו עוד עליה דיני העונשין של ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הסייגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב) ו־(ג)}} יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה; ואולם, הסייג האמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)(1)}} לא יחול אם העבירה היא אחת מאלה, והיא נעברה על ידי מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי:
{{ח:תתת|(1)}} ריבוי נישואין לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳ לפרק ח׳}} שנעברה בקטין או בקשר לקטין;
{{ח:תתת|(2א)}} מתן שוחד לעובד ציבור זר לפי {{ח:פנימי|סעיף 291א|סעיף 291א}};
{{ח:תתת|(3)}} הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 370|סעיף 370}};
{{ח:תתת|(4)}} גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 376ב|סעיף 376ב}};
{{ח:תתת|(5)}} סחר בבני אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 377א|סעיף 377א}}.

{{ח:סעיף|16|עבירות נגד משפט העמים|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות־חוץ אשר מדינת ישראל התחייבה, באמנות בינלאומיות רב צדדיות ופתוחות להצטרפות, להעניש עליהן; והוא, אף אם נעברו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, ויהא מקום עשיית העבירה אשר יהא.
{{ח:תת|(ב)}} הסייגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)(2) ו־(3), ו־(ג)}} יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|17|תחולה שילוחית|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מדינת ישראל רשאית להתחייב באמנה בינלאומית להחיל את דיני העונשין שלה על עבירת־חוץ או להחיל את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, לבקשת מדינה זרה ועל בסיס של הדדיות, גם במקרים אחרים מאלה האמורים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיפים 13 עד 16}}, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על העבירה חלים דיני העונשין של המדינה המבקשת;
{{ח:תתת|(2)}} העבירה נעברה בידי אדם הנמצא בתוך שטח ישראל והוא תושב ישראל, בין אם הוא אזרח ישראלי ובין אם לאו;
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף למיצוי הדין בישראל כלפי האדם, תוותר המדינה המבקשת, בבקשתה, על תחולת דיניה היא בענין הנדון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוטל בישראל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני המדינה המבקשת.
{{ח:תת|(ג)}} כל שאר התנאים ייקבעו באמנה.

{{ח:קטע1|חלק א|חלק א׳: כללי|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־4}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: העבירה הפלילית והאחריות לה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: היסוד העובדתי שבעבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|18|מבנה היסוד העובדתי|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} ”פרט“, לענין עבירה – המעשה בהתאם להגדרתה, וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} ”מעשה“ – לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} ”מחדל“ – הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: היסוד הנפשי שבעבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|19|דרישת מחשבה פלילית|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית, זולת אם –
{{ח:תת|(1)}} נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או
{{ח:תת|(2)}} העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:סעיף|20|מחשבה פלילית|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מחשבה פלילית – מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כוונה – במטרה לגרום לאותן תוצאות;
{{ח:תתת|(2)}} פזיזות שבאחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אדישות – בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;
{{ח:תתתת|(ב)}} קלות דעת – בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.
{{ח:תת|(ב)}} לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;
{{ח:תתת|(2)}} אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות.

{{ח:סעיף|21|רשלנות|תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ו־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אחריות קפידה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|22|אחריות קפידה והיקפה|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ונקבע בדין שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. לענין סעיף קטן זה, ”בדין“ – לרבות בהלכה פסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור – עליו הראיה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין אחריות לפי סעיף זה, לא יידון אדם למאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: אחריות פלילית של תאגיד|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|23|היקף אחריותו הפלילית של תאגיד|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד יישא באחריות פלילית –
{{ח:תתת|(1)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, כשהעבירה נעברה על־ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, אם, בנסיבות הענין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול עניני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה, ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו, את מעשהו, ומחשבתו או רשלנותו, של התאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} בעבירה שנעברה במחדל, כאשר חובת העשיה מוטלת במישרין על התאגיד, אין נפקה מינה אם ניתן לייחס את העבירה גם לבעל תפקיד פלוני בתאגיד, אם לאו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: העבירות לפי חומרתן|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|24|סיווג עבירות|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} אלה סוגי העבירות לפי חומרתן:
{{ח:תת|(1)}} ”פשע“ – עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים;
{{ח:תת|(2)}} ”עוון“ – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.
{{ח:תת|(3)}} ”חטא“ – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: עבירות נגזרות|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: הנסיון|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|25|נסיון מהו|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה.

{{ח:סעיף|26|חוסר אפשרות לעשיית העבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לענין נסיון, אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא היתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו.

{{ח:סעיף|27|עונש מיוחד על נסיון|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או שנקבע לה עונש מזערי, לא תחול על נסיון לעבור אותה.

{{ח:סעיף|28|פטור עקב חרטה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לנסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: צדדים לעבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|29|מבצע|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע עבירה – לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר.
{{ח:תת|(ב)}} המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר.
{{ח:תת|(ג)}} מבצע באמצעות אחר הוא אדם שתרם לעשיית המעשה על־ידי אדם אחר שעשאו ככלי בידיו, כשהאחר היה נתון במצב כגון אחד המצבים הבאים, כמשמעותם בחוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} קטינות או אי שפיות הדעת;
{{ח:תתת|(2)}} העדר שליטה;
{{ח:תתת|(3)}} ללא מחשבה פלילית;
{{ח:תתת|(4)}} טעות במצב דברים;
{{ח:תתת|(5)}} כורח או צידוק.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף קטן (ג), אם העבירה מותנית בעושה מיוחד, יהיה אדם מבצע אותה עבירה גם כאשר הייחוד מתקיים באדם האחר בלבד.

{{ח:סעיף|30|משדל|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה.

{{ח:סעיף|31|מסייע|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־8}}
{{ח:ת}} מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע.

{{ח:סעיף|32|עונש על סיוע|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} הסיוע לעבור עבירה, עונשו – מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל ביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה –
{{ח:תת|(1)}} עונש מיתה או מאסר עולם חובה – עונשו מאסר עשרים שנה;
{{ח:תת|(2)}} מאסר עולם – עונשו מאסר עשר שנים;
{{ח:תת|(3)}} עונש מזערי – עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי;
{{ח:תת|(4)}} עונש חובה כלשהו – הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי.

{{ח:סעיף|33|נסיון לשידול|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} הנסיון לשדל אדם לבצע עבירה, עונשו – מחצית העונש שנקבע לביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה –
{{ח:תת|(1)}} עונש מיתה או מאסר עולם חובה – עונשו מאסר עשרים שנים;
{{ח:תת|(2)}} מאסר עולם – עונשו מאסר עשר שנים;
{{ח:תת|(3)}} עונש מזערי – עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי;
{{ח:תת|(4)}} עונש חובה כלשהו – הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי.

{{ח:סעיף|34|פטור עקב חרטה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} משדל או מסייע לא יישא באחריות פלילית לשידול או לסיוע, או לנסיון לשידול, אם מנע את עשיית העבירה או את השלמתה, או אם הודיע בעוד מועד לרשויות על העבירה לשם מניעת עשייתה או השלמתה ועשה למטרה זו כמיטב יכולתו בדרך אחרת; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריות פלילית לעבירה מושלמת אחרת שבמעשה.
{{ח:תת|(ב)}} ”רשויות“, לענין סעיף זה – משטרת ישראל, או גוף אחר המוסמך על פי דין למנוע את עשיית העבירה או את השלמתה.

{{ח:סעיף|34א|עבירה שונה או נוספת|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} עבר מבצע, אגב עשיית העבירה, עבירה שונה ממנה או נוספת לה, כאשר בנסיבות הענין, אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה –
{{ח:תתת|(1)}} יישאו באחריות לה גם המבצעים בצוותא הנותרים; ואולם, נעברה העבירה השונה או הנוספת בכוונה, ישאו המבצעים הנותרים באחריות לה כעל עבירה של אדישות בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} יישא באחריות לה גם המשדל או המסייע, כעבירה של רשלנות, אם קיימת עבירה כזאת באותו יסוד עובדתי.
{{ח:תת|(ב)}} הרשיע בית המשפט נאשם על פי סעיף קטן (א)(1) בעבירה שנקבע לה עונש חובה, רשאי הוא להטיל עליו עונש קל ממנו.

{{ח:סעיף|34ב|נתונים עניניים ואישיים|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} נתון שהוא תנאי להתהוות עבירה, תהיה לו נפקות לגבי כל צד לאותה עבירה, אף אם אינו מתקיים בו; ואולם נתון אישי שנפקותו מכוח חיקוק להחמיר בעונש, להקל בו, לשנותו בדרך אחרת, או למנעו, תהיה הנפקות לגבי אותו צד בלבד שבו הוא מתקיים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: הוראות משותפות|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|34ג|סייג לנסיון, לשידול ולסיוע|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} הנסיון, השידול, הנסיון לשידול או הסיוע, לעבירה שהיא חטא אינם בני עונש.

{{ח:סעיף|34ד|תחולת דין העבירה|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־8}}
{{ח:ת}} מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת, כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על נסיון, שידול, נסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה.

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: סייגים לאחריות פלילית|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־4}}

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|34ה|נטל ההוכחה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} מלבד אם נאמר בחיקוק אחרת, חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: סייגים לפליליות המעשה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|34ו|קטינות|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים.

{{ח:סעיף|34ז|העדר שליטה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה.

{{ח:סעיף|34ח|אי שפיות הדעת|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –
{{ח:תת|(1)}} להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
{{ח:תת|(2)}} להימנע מעשיית המעשה.

{{ח:סעיף|34ט|שכרות|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
{{ח:תת|(ב)}} עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
{{ח:תת|(ג)}} גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מצב של שכרות“ – מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
{{ח:תת|(ה)}} סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.

{{ח:סעיף|34י|הגנה עצמית|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.

{{ח:סעיף|34י1|הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר|תיקון: תשס״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם –
{{ח:תתת|(1)}} המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
{{ח:תתת|(2)}} האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, ”משק חקלאי“ – לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.

{{ח:סעיף|34יא|צורך|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.

{{ח:סעיף|34יב|כורח|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך.

{{ח:סעיף|34יג|צידוק|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין, לעשותו;
{{ח:תת|(2)}} עשהו על־פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;
{{ח:תת|(3)}} במעשה הטעון לפי דין הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות הענין לא היה בידו להשיג את ההסכמה;
{{ח:תת|(4)}} עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת;
{{ח:תת|(5)}} עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם.

{{ח:סעיף|34יד|כניסה למצב בהתנהגות פסולה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34ז|סעיפים 34ז}}, {{ח:פנימי|סעיף 34יא|34יא}} {{ח:פנימי|סעיף 34יב|ו־34יב}} לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד שענינו של המעשה שנעשה במצבים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 34יא|בסעיף 34יא}} או {{ח:פנימי|סעיף 34יב|בסעיף 34יב}}, לא היה הצלת אינטרס הזולת.
{{ח:תת|(ב)}} במקרה כאמור בסעיף קטן (א), רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה, והיא מותנית גם בתוצאה, רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה.

{{ח:סעיף|34טו|חובה לעמוד בסכנה או באיום|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־8}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34יא|סעיפים 34יא}} {{ח:פנימי|סעיף 34יב|ו־34יב}} לא יחולו כאשר היתה מוטלת על האדם חובה על־פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום.

{{ח:סעיף|34טז|חריגה מן הסביר|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34י|סעיפים 34י}}, {{ח:פנימי|סעיף 34יא|34יא}} {{ח:פנימי|סעיף 34יב|ו־34יב}} לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

{{ח:סעיף|34יז|זוטי דברים|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

{{ח:סעיף|34יח|טעות במצב דברים|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}}.

{{ח:סעיף|34יט|טעות במצב משפטי|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו את האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר.

{{ח:סעיף|34כ|הגנה על רשות שופטת|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו.

{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: הוראות שונות|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־4}}

{{ח:סעיף|34כא|פרשנות|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין.

{{ח:סעיף|34כב|נפקותו של ספק|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג.

{{ח:סעיף|34כג|כלליות {{ח:פנימי|חלק 0|החלק המקדמי}} {{ח:פנימי|חלק א|והחלק הכללי}}|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} באין בחוק הוראה לסתור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק 0|החלק המקדמי}} {{ח:פנימי|חלק א|והחלק הכללי}} גם על עבירות שלא לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|34כד|הגדרות|תיקון: [1939], [תשי״ז], [תשל״ה], תשמ״ח, תשנ״ד־4, תשנ״ה־6, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2|אחר=[א/5]}}
{{ח:ת}} לענין עבירה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מגורים“ – בנין או מבנה או חלק מהם, שבידי בעלו או תופשו לשם מגורים, לעצמו או למשפחתו או לעובדו, גם אם לעתים אין גרים בו; ולענין זה יראו כחלק מבית המגורים גם בנין או מבנה הסמוך לו, או תפוש עמו או משמש לצורך מסויים שלו, ובלבד שיש קשר ביניהם, בין צמוד ובין דרך מעבר גדור ומכוסה המוליך מן האחד למשנהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ ומונחים כיוצא בו, לענין נכסים – לרבות תאגיד, חבר בני אדם הכשיר להיות בעל נכסים, והמדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך ציבורית“ – כביש, שוק, ככר, רחוב, גשר וכל דרך שעוברים בה הרבים כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך שיפוטי“ – כל הליך לפני בית משפט, בית דין, רשות שיפוטית, ועדת חקירה או אדם המוסמכים להשביע עדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלה“ – מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלה חמורה“ – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלה מסוכנת“ – חבלה שיש בה סכנת נפשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מחשב“, ”מחשב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק“ – לרבות אקט של הפרלמנט הבריטי או דבר המלך במועצתו או חלק מהם, או תקנות לפיהם, כפי תוקפם במדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ידיעה“, לענין כל ביטוי המציין ניפוק או שימוש – ידיעת טיבו של הדבר המנופק או המשמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כסף“ – לרבות שטר מטבע, ממשך בנקאי, שיק וכל אסמכתה אחרת לתשלום כסף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לילה“ – משעה 18.30 עד שעה 6.30;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – דרך, בנין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית או לבית משפט היושב בפומבי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניפוק“, של דבר – לרבות שימוש או עשיה בו, נסיון של שימוש או עשיה בו, או נסיון להניע אדם להשתמש או לעשות בו או לפעול על פיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך“ – לרבות תעודה המעידה על זכות או זכות תביעה לנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – חי או דומם היכול לשמש נושא לבעלות;

{{ח:סעיף*|אחר=[יד]}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד הציבור“ –
{{ח:תתת|(1)}} עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(2)}} עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} עובד מועצה דתית;
{{ח:תתת|(4)}} עובד המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(5)}} עובד בנק ישראל;
{{ח:תתת|(6)}} עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;
{{ח:תתת|(7)}} עובד לשכת שירות התעסוקה;
{{ח:תתת|(8)}} עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;
{{ח:תתת|(9)}} בורר;
{{ח:תתת|(10)}} נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות (1) עד (9);
{{ח:תתת|(11)}} דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, תשל״ה–1975}}, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פומבי“, לענין מעשה –
{{ח:תתת|(1)}} מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא;
{{ח:תתת|(2)}} מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פצע“ – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום“ – כתב, דבר דפוס, חומר מחשב או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשויים להעלות מלים או רעיונות, בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסם“ –
{{ח:תתת|(1)}} בדברים שבעל פה – להשמיע מלים בפה או באמצעים אחרים, בהתקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם, או להשמיען בשידורי רדיו או טלויזיה הניתנים לציבור או להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב;
{{ח:תתת|(2)}} בפרסום שאינו דברים שבעל פה – להפיצו בקרב אנשים או להציגו באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותו, או למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא, או להפיצו בשידורי טלויזיה הניתנים לציבור או להפיצו לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציעו לציבור באמצעות מחשב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציבור“ – לרבות כל חלק ממנו העלול להיפגע מהתנהגות שעליה מדובר בהקשרו של מונח זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דרכי ענישה}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|35|הענשים ענשי מקסימום|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[יא/1]}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה, רשאי להטיל עליו כל עונש אשר אינו עולה על העונש שנקבע בדין לאותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} היה העונש קנס או פיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, יהיה בית המשפט רשאי לקבעו בשיעור שאינו עולה על שיעורו המעודכן ביום החלטת בית המשפט, ואם הוגש ערעור – קנס או פיצוי אשר אינו עולה על שיעורו המעודכן ביום ההחלטה בערעור; לענין זה, ”שיעור מעודכן“ – שיעור הקנס שהיה קבוע בחוק לעבירה ביום ביצועה כפי ששונה בצו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, ובפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, שיעור הפיצוי שהיה קבוע בחוק ביום ביצוע העבירה כפי ששונה בצו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שונה שיעור הקנס או הפיצוי שלא כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה בית המשפט רשאי להטיל קנס או פיצוי בשיעור שאינו עולה על שיעורו ביום ביצוע העבירה בצירוף הפרשי הצמדה למדד לפי שינויים במדד שפורסמו עד יום החלטת בית המשפט; בסעיף זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|35א|עונש חובה ונסיבות מקלות|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־5, תשנ״ה־6, תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה שדינה עונש חובה, ניתן להטיל עליו עונש קל מעונש החובה הקבוע לעבירה, אם העבירה נעברה בנסיבות מקלות מיוחדות שיפורשו בגזר הדין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 301א|סעיף 301א}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי –
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם|חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש״י–1950}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם|חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש״י–1950}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)|חוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף|36|מאסר וקנס|תיקון: תשנ״א־3|אחר=[יא/2]}}
{{ח:ת}} נקבע בחוק מאסר בלבד או נקבע מאסר או קנס לחלופין, רשאי בית המשפט להטיל מאסר או קנס או שניהם כאחד; אולם מקום שנקבע בחוק מאסר חובה לא יטיל בית המשפט קנס בלבד.

{{ח:סעיף|37|חקירה|אחר=[יא/3]}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם, רשאי בית המשפט, לפני שיגזור את דינו, לדרוש תסקיר בכתב של קצין מבחן על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עברו של הנאשם;
{{ח:תתת|(2)}} מצבו המשפחתי של הנאשם עם פרטים מלאים ככל האפשר על הוריו, בן זוגו, ילדיו, אחיו ואחיותיו;
{{ח:תתת|(3)}} מצבו הכלכלי של הנאשם;
{{ח:תתת|(4)}} מצב בריאותם של הנאשם ובני משפחתו;
{{ח:תתת|(5)}} נסיבות פרטיות מיוחדות – אם ישנן – שהביאוהו לידי עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} בתסקיר כאמור רשאי קצין המבחן להמליץ לפני בית המשפט על טיב העונש שיש בו, לדעתו, סיכוי להחזיר את הנאשם למוטב.
{{ח:תת|(ג)}} הטיל בית המשפט על הנאשם עונש מאסר לאחר קבלת התסקיר, יישלח העתק ממנו לנציב בתי הסוהר להיות בידו חומר להתוויית דרך הטיפול באסיר.
{{ח:תת|(ד)}} הטענה כי התסקיר שהוגש לבית המשפט לא נערך לפי הוראות סעיף זה אינה עילה לערעור.

{{ח:סעיף|38|תסקיר חובה|אחר=[יא/4]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יטיל בית המשפט עונש מאסר, שלא על תנאי, אלא לאחר קבלת תסקיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי, באכרזה שתפורסם ברשומות, לסייג, מדי פעם, תחולתו של סעיף קטן (א) לפי סוגי בתי משפט, לפי עבירות, לפי גיל הנאשמים או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)|אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ״ד–1964}}.}}

{{ח:סעיף|39|עבירות אחרות שהודה בהן הנאשם|אחר=[יא/5]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהורשע בשל עבירה פלונית וביקש שבית המשפט ידון אותו גם בשל עבירות אחרות שהוא מודה שעבר אותן, רשאי בית המשפט – לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשמיע טענותיו לענין זה – להרשיעו ולגזור את דינו, או להעמידו במבחן, בשל כל אחת מן העבירות האחרות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה אלא לגבי עבירות שהן בסמכותו הענינית ושהוא מוסמך לדון בהן בהרכב שבו הוא יושב, אולם בית משפט מחוזי רשאי לעשות כן גם לגבי עוונות וחטאים.
{{ח:תת|(ג)}} הורשע אדם לפי סעיף זה על אף התנגדותו של התובע, רשאי התובע לערער על הרשעה זו.
{{ח:תת|(ד)}} השתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה ובערעור על פסק דינו בוטלה ההרשעה בשל העבירה שהנאשם הואשם בה, אין בכך כדי לפגוע בהרשעה ובגזר הדין בשל העבירות האחרות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”עבירות אחרות“ – בין שהוגש עליהן כתב אישום ובין שטרם הוגש, ובלבד שפרטי העבירות צויינו במידה הדרושה כדי לזהותן.

{{ח:סעיף|40|עבירות שלא נקבע להן עונש|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ב־2, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]|אחר=[יא/6]}}
{{ח:ת}} עבירה שנקבעה בחוק לפני י״ט באלול תשי״ד (17 בספטמבר 1954) ולא נקבע לה עונש, רשאי בית המשפט להטיל –
{{ח:תת|(1)}} מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 75,300 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד;
{{ח:תת|(2)}} מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 2,800 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א1|סימן א׳1: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה|תיקון: תשע״ב}}

{{ח:סעיף|40א|מטרה – {{ח:פנימי|פרק ו סימן א1|סימן א׳1}}|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ו סימן א1|סימן זה}} לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה.

{{ח:סעיף|40ב|העיקרון המנחה בענישה – הלימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו ({{ח:פנימי|פרק ו סימן א1|בסימן זה}} – העיקרון המנחה).

{{ח:סעיף|40ג|קביעת מתחם העונש ההולם וגזירת עונשו של הנאשם|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40ט|בסעיף 40ט}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40יא|בסעיף 40יא}}, ואולם בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40ד|סעיפים 40ד}} {{ח:פנימי|סעיף 40ה|ו־40ה}}.

{{ח:סעיף|40ד|שיקום|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיפים 82}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} היו מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם בעלי חומרה יתרה, לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם, כאמור בסעיף קטן (א), אף אם הנאשם השתקם או אם יש סיכוי של ממש שישתקם, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, לאחר שבית המשפט שוכנע שהן גוברות על הצורך לקבוע את העונש במתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה, ופירט זאת בגזר הדין.

{{ח:סעיף|40ה|הגנה על שלום הציבור|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי יש חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות, וכי החמרה בעונשו והרחקתו מהציבור נדרשות כדי להגן על שלום הציבור, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם, ובלבד שלא יהיה בעונש שיקבע משום החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש ההולם; בית המשפט לא יקבע כאמור אלא אם כן מצא שלנאשם עבר פלילי משמעותי או אם הוצגה לו חוות דעת מקצועית.

{{ח:סעיף|40ו|הרתעה אישית|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת, וכי יש סיכוי של ממש שהטלת עונש מסוים תביא להרתעתו, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

{{ח:סעיף|40ז|הרתעת הרבים|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

{{ח:סעיף|40ח|קנס|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 40ג|בסעיף 40ג(א)}}, במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם.

{{ח:סעיף|40ט|נסיבות הקשורות בביצוע העבירה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40ג|בסעיף 40ג(א)}}, יתחשב בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר שהן משפיעות על חומרת מעשה העבירה ועל אשמו של הנאשם:
{{ח:תתת|(1)}} התכנון שקדם לביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(2)}} חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(3)}} הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} הנזק שנגרם מביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(5)}} הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה;
{{ח:תתת|(6)}} יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו;
{{ח:תתת|(7)}} יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו, לרבות עקב התגרות של נפגע העבירה;
{{ח:תתת|(8)}} מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי נפגע העבירה;
{{ח:תתת|(9)}} הקרבה לסייג לאחריות פלילית כאמור {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ה׳1}};
{{ח:תתת|(10)}} האכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע העבירה או ניצולו;
{{ח:תתת|(11)}} הניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם או של יחסיו עם נפגע העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(6) עד (9), בית המשפט יתחשב בהן ככל שסבר שהן מפחיתות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם, ולעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(10) ו־(11) – ככל שסבר שהן מגבירות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם.

{{ח:סעיף|40י|הוכחת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יקבע כי התקיימו נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, על בסיס ראיות שהובאו בשלב בירור האשמה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בשלב הטיעונים לעונש, הנאשם רשאי להביא ראיות מטעמו, ובלבד שאינן סותרות את הנטען על ידו בשלב בירור האשמה, והצדדים רשאים להביא ראיות שנקבע בחיקוק כי יובאו בשלב זה;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט רשאי, לבקשת אחד מהצדדים, להתיר להביא ראיות בעניין נסיבות הקשורות בביצוע העבירה בשלב הטיעונים לעונש, אם שוכנע כי לא היתה אפשרות לטעון לגביהן בשלב בירור האשמה או אם הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מחמירה הקשורה בביצוע העבירה אם היא הוכחה מעבר לספק סביר; בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מקילה הקשורה בביצוע העבירה אם היא הוכחה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, בין לאחר שמיעת הראיות ובין לפני כן, יכלול כתב האישום שבו הודה את כל העובדות והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|40יא|נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} בגזירת העונש המתאים לנאשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40ג|בסעיף 40ג(ב)}}, רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם:
{{ח:תת|(1)}} הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו;
{{ח:תת|(2)}} הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם;
{{ח:תת|(3)}} הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו;
{{ח:תת|(4)}} נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב;
{{ח:תת|(5)}} מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה;
{{ח:תת|(6)}} שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו;
{{ח:תת|(7)}} התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה;
{{ח:תת|(8)}} נסיבות חיים קשות של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה;
{{ח:תת|(9)}} התנהגות רשויות אכיפת החוק;
{{ח:תת|(10)}} חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה;
{{ח:תת|(11)}} עברו הפלילי של הנאשם או העדרו.

{{ח:סעיף|40יב|נסיבות נוספות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 40ט|סעיפים 40ט}} {{ח:פנימי|סעיף 40יא|ו־40יא}} כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול נסיבות נוספות הקשורות בביצוע העבירה לשם קביעת מתחם העונש ההולם, וכן נסיבות נוספות שאינן קשורות בביצוע העבירה לשם גזירת העונש המתאים לנאשם.

{{ח:סעיף|40יג|ריבוי עבירות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40ג|בסעיף 40ג(א)}} לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.
{{ח:תת|(ב)}} הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות כמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40ג|בסעיף 40ג(א)}} לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים; גזר בית המשפט עונש נפרד לכל אירוע, יקבע את מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם.
{{ח:תת|(ג)}} בגזירת העונש לפי סעיף זה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ואם גזר עונש מאסר – לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת.

{{ח:סעיף|40יד|חובת הנמקה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} בית המשפט יפרט וינמק בגזר הדין, בין השאר, את אלה:
{{ח:תת|(1)}} קביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה שבהן התחשב לצורך קביעת מתחם העונש ההולם;
{{ח:תת|(2)}} גזירת העונש המתאים לנאשם והנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה שבהן התחשב לצורך גזירת העונש;
{{ח:תת|(3)}} חריגה ממתחם העונש ההולם לשם שיקומו של הנאשם או לשם הגנה על שלום הציבור, ככל שהיתה, והטעמים לחריגה;
{{ח:תת|(4)}} הדרך שבה גזר את דינו של הנאשם לאחר הרשעה בכמה עבירות המהוות כמה אירועים.

{{ח:סעיף|40טו|ענישת קטין|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על ענישת קטין יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להתחשב בעקרונות ובשיקולים המנחים בענישה המנויים {{ח:פנימי|פרק ו סימן א1|בסימן זה}}, תוך התאמתם לענישת הקטין, ככל שסבר שראוי לתת להם משקל בנסיבות המקרה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: מאסר}}

{{ח:סעיף|41|מאסר עולם|אחר=[יא/7]}}
{{ח:ת}} עבירה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, תקופת המאסר שיטיל בית המשפט לא תעלה על עשרים שנה.

{{ח:סעיף|42|מאסר סתם|אחר=[יא/8]}}
{{ח:ת}} עבירה שדינה מאסר ולא נקצבה לו תקופה, תקופת המאסר שיטיל בית המשפט לא תעלה על שנה אחת.

{{ח:סעיף|43|חישוב תקופת מאסר|אחר=[יא/9]}}
{{ח:ת}} מי שנידון למאסר תיחשב תקופת מאסרו מיום גזר הדין, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; היה הנידון משוחרר בערובה אחרי גזר הדין, לא יבואו ימי שחרורו במנין תקופת העונש.

{{ח:סעיף|44|מאסר נדחה|אחר=[יא/10]}}
{{ח:ת}} הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא לצוות שהעונש יתחיל מן התאריך שקבע.

{{ח:סעיף|45|מאסר חופף|תיקון: תשע״ב|אחר=[יא/11]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שנידון למאסר ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למאסר, ובית המשפט שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי המאסר, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש מאסר אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנידון לשתי תקופות מאסר או יותר שאחת מהן חופפת בחלקה את האחרת, אין עליו, לאחר שנשא תקופת המאסר האחת, אלא שארית תקופת המאסר האחרת שאינה חופפת.

{{ח:סעיף|46|סדר נשיאת מאסר פלילי|תיקון: תש״ם־3|אחר=[יא/12]}}
{{ח:ת}} מי שנידון לתקופות מאסר שונות שעליו לשאת בזו אחר זו, ישא תחילה את התקופה הקצרה יותר, להוציא המאסר שכבר התחיל לשאת בשעה שנידון למאסר נוסף, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}}; היה בין תקופות המאסר מאסר בשל אי תשלום קנס, ישא אותו תחילה לפני כל מאסר פלילי אחר, ואם היה במאסר פלילי בעת שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת המאסר בשל אי תשלום הקנס וישוב ויימשך משתם המאסר האמור.

{{ח:סעיף|47|סדר נשיאת מאסר אזרחי|תיקון: תשס״ז־2|אחר=[יא/13]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוטל עליו מאסר אזרחי, ישאנו נוסף לכל תקופת מאסר אחרת שעליו לשאת, בין שהמאסר האחר הוא מאסר פלילי ובין שהוא מאסר אזרחי.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטלו עליו מאסר אזרחי ומאסר פלילי, ישא את המאסר האזרחי תחילה; ואם היה נושא מאסר פלילי בעת שהוטל עליו המאסר האזרחי, יופסק המאסר הפלילי לשם נשיאת המאסר האזרחי וישוב ויימשך מתום המאסר האזרחי.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהוטלו עליו יותר ממאסר אזרחי אחד בשל עילה אחת ישאם בזה אחר זה לפי סדר הטלתם; היו המאסרים בשל עילות שונות, ישאם בזה אחר זה לפי סדר זה:
{{ח:תתת|(1)}} מאסר לכפיית ציות לצו של בית משפט או לכפיית התנהגות ראויה בבית משפט;
{{ח:תתת|(2)}} מאסר לכפיית תשלום חוב של מזונות;
{{ח:תתת|(3)}} מאסר לכפיית תשלום חוב אזרחי אחר;
{{ח:תתת|(4)}} מאסר לכפיית מתן גט או מתן חליצה;
{{ח:תתת|(5)}} מאסר בשל כל עילה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאסר פלילי“ – מאסר שהוטל במשפט פלילי כעונש בשל עבירה, לרבות מאסר בשל אי תשלום קנס שהוטל כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאסר אזרחי“ – מאסר שאינו מאסר פלילי, ולענין סעיף קטן (ב) – למעט מאסר שהוטל בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין וועדת חקירה.

{{ח:סעיף|48|עבודה במאסר|אחר=[יא/14]}}
{{ח:תת|(א)}} אסיר יהא חייב בעבודה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971}}, והתקנות על פיה; תקנות אלה יכילו הוראות בענין שכר ובענין תנאי עבודתו של האסיר מחוץ לשטח בתי הסוהר.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת שחרורים רשאית לשחרר אסיר מחובת עבודה או להגבילה אם ראתה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצב בריאותו מצריך לעשות זאת;
{{ח:תתת|(2)}} השחרור או ההגבלה יועילו, לדעתה, להחזירו למוטב;
{{ח:תתת|(3)}} סיבה סבירה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} לא יועסק אסיר בעבודה מחוץ למוסדות המדינה אלא בהסכמתו ובתנאי עבודה מקובלים.

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשס״א־2, תשס״א־6|אחר=[יא/15]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשנ״ו, תשס״א־6|אחר=[יא/16]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תשס״א־2, תשס״א־6|אחר=[יא/17]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב1|סימן ב׳1: נשיאת מאסר בעבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח}}

{{ח:סעיף|51א|הגדרות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על עבודת שירות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51יא|סעיף 51יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודת משק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה ציבורית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודת שירות“ – עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, במוסד ממוסדות המדינה, או בגוף אחר או בסוגי גופים, שקבע השר לביטחון הפנים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)|צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות), התשע״ח–2017}}, לפיו גופים אחרים שבהם ניתן לבצע עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, הם כלהלן: מגן דוד אדום; תחנות משטרה ומשמר הגבול; בסיסים צבאיים של צבא ההגנה לישראל; שירות בתי הסוהר.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)|צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות), התשע״ח–2017}}, לפיו סוגי גופים שבהם ניתן לבצע עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, הם כלהלן: אגודות למען הנכה או העיוור; אצטדיונים עירוניים; אתרי הנצחה; בתי אבות; בתי חולים; בתי עלמין; בתי תמחוי; חברות קדישא; גנים בוטניים או אתרי פארקים; מועצות דתיות; מוסדות סיעודיים; מפעלים או מוסדות שיקומיים; מעונות לנכים; מרכזי יום לקשיש; מרכזי ספורט; מרכזים קהילתיים; מרכזים רב־נכותיים; מרכזים רפואיים; מרכזי קליטה; עיריות ומועצות מקומיות.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד שירות“ – מי שנידון לעונש מאסר בעבודת שירות מהמועד שנקבע לתחילת ביצוע עבודת השירות.

{{ח:סעיף|51ב|נשיאת מאסר בעבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2, תשע״א־6, תשע״ח־4, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שגזר על נאשם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, רשאי להחליט, בגזר הדין, שהנידון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יישא הנידון את חלק העונש האמור בתום תקופת המאסר בפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):}} בית משפט שגזר על נאשם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, רשאי להחליט, בגזר הדין, שהנידון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יישא הנידון את חלק העונש האמור בתום תקופת המאסר בפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א) כי נאשם יישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט קיבל, לפני מתן גזר הדין, חוות דעת מטעם הממונה ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|בסימן זה}} – חוות דעת הממונה) בדבר התאמתו של הנאשם לעבודת שירות, וכן בדבר האפשרות להשמתו בה ובדבר עבודת השירות שהנאשם יכול לעבוד בה והתנאים שבהם תבוצע;
{{ח:תתת|(2)}} הנאשם הסכים לשאת את עונש המאסר בעבודת שירות, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוות דעת הממונה.
{{ח:תת|(ב1)}} בחוות דעת הממונה יפורטו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאמתו, אי־התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם לביצוע עונשו בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות; קביעת אי־התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם תתבסס על חוות דעת שקיבל הממונה, אם ניתנה כזו, מקצין משטרה שהסמיך לכך ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, עובד שירות הביטחון הכללי שהסמיך לכך ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי או קצין בשירות בתי הסוהר שהסמיך לכך ראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} אפשרות השמתו או אי־השמתו של הנאשם בעבודת שירות מתאימה למצבו הבריאותי ולמוגבלויותיו, אם ישנן, יכולתו להיות מועסק בסוגי מקומות העבודה שניתן להעסיק בהם עובד שירות ויכולתו לעמוד בשעות העבודה הנדרשות ובנוהלי עבודה הנהוגים בסוגי מקומות עבודה כאמור; לעניין זה, רשאי הממונה להתבסס על אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העבירה שבה הורשע הנאשם;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשעות קודמות של הנאשם;
{{ח:תתתת|(ג)}} חוות דעת מטעם גורם טיפולי בעניינו של הנאשם, אם ניתנה, ובכלל זה – אם נערך תסקיר של קצין מבחן בקשר להליך שבו התבקשה חוות דעת הממונה – סיכום והמלצות של התסקיר, ואם הוכנה הערכת מסוכנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}} – תמצית הערכה עדכנית;
{{ח:תתתת|(ד)}} צו פיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}, וצו על פי {{ח:חיצוני|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004}}, אם הוצאו בעניינו של הנאשם;
{{ח:תתתת|(ה)}} הערכות שניתנו בעבר לעניין אופן הביצוע של עבודות שירות קודמות על ידי הנאשם;
{{ח:תתתת|(ו)}} מצבו הבריאותי של הנאשם ומוגבלויותיו, אם ישנן, לרבות חוות דעת מטעם גורם טיפולי לעניין זה.
{{ח:תת|(ב2)}} לצורך השמת הנאשם בסוג מסוים של עבודת שירות, נוכח קיומן של מגבלות השמה, רשאי הממונה להתבסס על המידע המנוי בסעיף קטן (ב1)(2)(א) עד (ו), ועל מידע בדבר עברו של הנאשם; ואולם מידע שאינו מנוי בסעיף קטן (ב1)(2), לא יובא לפני בית המשפט, ולא ישמש עילה לאי־השמת הנאשם בעבודת שירות.
{{ח:תת|(ב3)}} לא מצא הממונה מקום מתאים להשמת הנאשם בעבודת שירות, נוכח המידע המנוי בסעיף קטן (ב1)(2)(א) עד (ו), יודיע על כך לבית המשפט, ויפרט את הפעולות שביצע לצורך איתור מקום מתאים, ומתי עתיד להתפנות מקום מתאים להשמת הנאשם, בשים לב למידע כאמור.
{{ח:תת|(ב4)|(1)}} בית המשפט רשאי להורות לממונה להציג לפניו מידע כאמור בסעיף קטן (ב1)(1), שעליו מבוססת חוות דעת הממונה, שהוא חסוי על פי דין או שגילויו לנאשם או לבא כוחו עלול, לדעת גורם כאמור בסעיף קטן (ב1)(1), לפגוע בביטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב אחר ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|בסימן זה}} – מידע חסוי).
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת הנאשם או בא כוחו, יורה בית המשפט לממונה להתיר לנאשם לעיין במידע שעליו מבוססת חוות דעת הממונה לגביו; היה המידע שעליו מבוססת חוות הדעת כאמור מידע חסוי ומצא בית המשפט כי העניין שיש באי־גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם עשיית צדק, לא יורה על עיון הנאשם במידע האמור, ויורה לממונה להעביר לנאשם תמצית או פרטים של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או בעניין הציבורי החשוב האחר.
{{ח:תתת|(3)}} בית המשפט רשאי לעיין במידע חסוי אף שלא בנוכחות הנאשם ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו, אלא אם כן התנגד הנאשם לעיון בית המשפט במידע החסוי; התנגדות כאמור תיחשב כחזרה מהסכמת הנאשם לנשיאת עונשו בעבודת שירות.
{{ח:תתת|(4)}} הורה בית המשפט לממונה לתת לנאשם לעיין במידע חסוי שעליו מבוססת חוות הדעת, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש עתירה נגד גילוי המידע; עד למתן החלטה בעתירה לא יגולה החומר.
{{ח:תתת|(5)}} לצורך החלטתו בעניין התאמתו בלבד של הנאשם לעבודת שירות, רשאי בית המשפט להביא בחשבון גם מידע חסוי שהובא לפניו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לקבוע תנאים לעבודת שירות.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, תקופת מאסר בפועל תחושב כך:
{{ח:תתת|(1)}} תקופות מאסר חופפות – לפי התקופה הארוכה יותר;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות מאסר מצטברות – לפי סך כל התקופות.

{{ח:סעיף|51ג|עבודת השירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תשס״א־6, תשס״ז־2, תש״ע־2, תשע״ח־4, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל בית המשפט עונש מאסר בעבודת שירות, תחל עבודת השירות ביום שקבע בית המשפט, בהתחשב בהמלצת הממונה ולא יאוחר מחודש מיום מתן גזר הדין, אלא אם כן הורה בית המשפט על התחלת עבודת השירות במועד מאוחר יותר; קבע בית המשפט כי הנידון יישא רק חלק מתקופת המאסר בעבודת שירות, תחל עבודת השירות ביום שלאחר תום תקופת המאסר בפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 2|סעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001}} (בסעיף קטן זה – חוק שחרור על־תנאי) לא יחול על מי שבית המשפט החליט לגביו כי ישא את עונש המאסר בעבודת שירות, ואולם אם ההחלטה כאמור חלה רק על חלק מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת תקופת המאסר בהתאם להחלטה עולה על שלושה חודשים או אם הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ט|סעיפים 51ט}} {{ח:פנימי|סעיף 51י|או 51י}} ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים, יחול {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 2|סעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי}} על יתרת תקופות המאסר האמורות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):}} {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 3|ו־3 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001}} (בסעיף קטן זה – חוק שחרור על תנאי) לא יחול ועל מי שבית המשפט החליט לגביו כי ישא את עונש המאסר בעבודת שירות, ואולם אם ההחלטה כאמור חלה רק על חלק מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת תקופת המאסר בהתאם להחלטה עולה על שלושה חודשים או אם הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ט|סעיפים 51ט}} {{ח:פנימי|סעיף 51י|או 51י}} ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים, יחולו {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 3|ו־3 לחוק שחרור על־תנאי}} על יתרת תקופות המאסר האמורות.
{{ח:תת|(ג)}} עבודת שירות תהיה בפיקוחו של מפקח שהממונה מינה לכך (להלן – מפקח) והמפקח רשאי להיעזר באחרים לצורך זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):}} עבודת שירות תהיה בפיקוחו של מפקח שהממונה מינה לכך (להלן – מפקח) והמפקח רשאי להיעזר באחרים לצורך זה; לכל עובד שירות שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים תיקבע תכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן, אלא אם כן מצא קצין המבחן כי לא נדרשת תכנית כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה או סוהר בכיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} (להלן – פקודת בתי הסוהר), המשמש רכז עבודת שירות מחוזי שהממונה הסמיך לכך ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|בסימן זה}} – רכז עבודת שירות מחוזי), רשאי להעביר עובד שירות למקום עבודה אחר מטעמים סבירים.

{{ח:סעיף|51ד||תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ה|התנאים בעבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} עובד שירות לא יקבל שכר ולא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות, למעט לענין דיני העונשין, דיני הבטיחות בעבודה ואחריות בנזיקין כלפי אותו עובד שירות.

{{ח:סעיף|51ו|תקופת עבודת השירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת עבודת השירות תהיה כפי שקבע בית המשפט בגזר הדין ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|בסימן זה}} – תקופת עבודת השירות), והנידון יבצע את עבודת השירות במהלך התקופה האמורה ברציפות, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} שבוע עבודה של עובד שירות יהיה בן חמישה ימי עבודה; מספר שעות העבודה ביום עבודה של עובד שירות יהיה שמונה שעות וחצי רצופות, ואולם רשאי בית המשפט או הממונה, במקרים חריגים בשל נסיבות מיוחדות של הנאשם או בהתאם לנהוג במקום עבודת השירות, לאשר ביצוע עבודת שירות בהיקף שעות יומי נמוך יותר, ובלבד שלא יפחת משש שעות עבודה ביום.
{{ח:תת|(ג)}} עובד שירות לא יעבוד ביום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, בימי שבתון שנקבעו בחיקוק, וכן ביום נוסף במהלך השבוע שיקבע הממונה על פי הנהוג במקום עבודת השירות ולפי צרכיו של מקום העבודה האמור; הימים המנויים בסעיף קטן זה יבואו במניין תקופת עבודת השירות.

{{ח:סעיף|51ז|הפסקה בעבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} נסתיימה העבודה במקום עבודת השירות, יעביר הממונה או רכז עבודת שירות מחוזי את עובד השירות ללא שיהוי לעבודת שירות במקום עבודה אחר.
{{ח:תת|(ב)}} עובד השירות יודיע לממונה, ללא שיהוי, על כל הפסקה בעבודה או העדרות ממנה.
{{ח:תת|(ג)}} עובד שירות לא יעדר מעבודתו אלא באישור הממונה, רכז עבודת השירות או מפקח, ואם נעדר מסיבות רפואיות – גם באישור רופא; האישור יהיה לפי כללים שיקבע השר לביטחון הפנים בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} תקופת הפסקת עבודת שירות וימי העדרותו של עובד שירות לפי סעיף זה, לא יבואו במנין ימי עבודת השירות, למעט היעדרות מסיבות רפואיות בשל תאונת עבודה שאירעה במסגרת עבודת השירות ובמקום עבודת השירות.

{{ח:סעיף|51ח|חובותיו של עובד שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} עובד שירות יבצע את עבודת השירות שהוטלה עליו ויציית לכללים ולהוראות שקבעו הממונה, רכז עבודת שירות ומפקח, לפי העניין, בכל הקשור לעבודת השירות.
{{ח:תת|(ב)}} עובד השירות יודיע לממונה על כתובת מגוריו הקבועה, וכן יודיע לממונה על כל שינוי בכתובת המגורים האמורה, בתוך 48 שעות ממועד השינוי.

{{ח:סעיף|51ח1|איסור יציאה מהארץ לעובד שירות|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} עובד שירות לא יצא מהארץ במהלך תקופת עבודת השירות, אלא באישור הממונה.

{{ח:סעיף|51ט|הפסקה מינהלית של עבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} נציב בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך לכך על ידו, רשאי, לאחר שנתן לעובד השירות הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני סוהר בכיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר}} שהוסמך לכך על ידי הנציב, להחליט כי עבודתו של עובד השירות לא תחל או תופסק וכי הוא יישא את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר, לפי העניין, אם ראה כי מתקיים בעובד השירות אחד מאלה לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא התייצב לתחילת ריצוי עבודת השירות או נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה, רכז עבודת השירות, המפקח או רופא;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אינו מבצע כראוי את המשימות שהוטלו עליו או שהתנהגותו בעבודה אינה מניחה את הדעת;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הפר תנאי מתנאי עבודת השירות שקבע בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ב|סעיף 51ב(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא לא ציית להוראה של הממונה, של רכז עבודת השירות או של המפקח או לא קיים חובה המוטלת עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|סימן זה}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודת השירות;
{{ח:תתת|(6)}} הוא הסתיר פרט או מסר פרט כוזב שהם מהותיים לצורך קביעת התאמתו לעבודת השירות או השמתו בה.
{{ח:תת|(א1)}} שימוע לפי סעיף קטן (א) ייערך בעל פה ויתועד בכתב; הוזמן עובד השירות לשימוע כאמור ימשיך עובד השירות בעבודתו עד למתן החלטה בעניינו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הורה הממונה אחרת; הורה הממונה אחרת, לא תבוא התקופה שמיום הזמנתו של עובד השירות לשימוע ועד להחלטה בעניינו במניין ימי עבודת השירות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הודעה על החלטה כאמור בסעיף קטן (א), תימסר, בלא שיהוי, לעובד השירות, במקום עבודת השירות או במשרדי הממונה, ואם העובד לא החל בביצוע עבודת השירות או נעדר ממקום עבודתו, תישלח לו ההודעה בדואר רשום לכתובת המגורים שהודיע עליה לממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ח|סעיף 51ח(ב)}}; נשלחה ההודעה בדואר רשום לפי פסקה זו, יראו אותה כאילו נמסרה לידי עובד השירות בתוך 14 ימים מיום משלוח ההודעה, אלא אם כן הוכיח העובד כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו.
{{ח:תתת|(2)}} החל עובד השירות בביצוע עבודת השירות והתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), תופסק עבודתו למחרת היום שבו נמסרה לו ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטה לפי סעיף קטן (א) רשאי עובד השירות להגיש עתירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 62א|סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} (להלן – עתירה) לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של עובד השירות, בתוך 14 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת עובד השירות, להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו; על עתירה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#פרק ב סימן ח1|סימן ח׳1 של פרק ב׳ לפקודה האמורה}}, במידה שאינן סותרות הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש עובד השירות עתירה – תעוכב תחילתה של עבודת השירות או תימשך הפסקתה, לפי העניין, עד למחרת היום שבו תינתן החלטת בית המשפט; לא הגיש עתירה – ישא עובד השירות את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר החל במחרת היום שבו תם המועד להגשת העתירה.
{{ח:תת|(ד1)}} החלטה לפי סעיף קטן (א) דינה כדין צו למאסרו של עובד השירות; הגיש עובד השירות עתירה והחליט בית המשפט לדחותה – ייכנס הצו לתוקפו למחרת היום שבו ניתנה ההחלטה כאמור; לא הגיש עובד השירות עתירה – ייכנס הצו לתוקפו למחרת היום שבו תמה התקופה להגשת העתירה.
{{ח:תת|(ה)}} החלטתו של בית משפט בעתירה תבוצע החל ביום שלמחרת נתינתה אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר.
{{ח:תת|(ו)}} ימי הפסקת עבודת השירות לפי סעיף זה לא יבואו במנין תקופת עבודת השירות.

{{ח:סעיף|51י|הפסקה שיפוטית של עבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשיע בית משפט עובד שירות בתקופת עבודתו בשל עבירה אחרת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גזר בית המשפט עונש מאסר בשל העבירה האחרת – וקבע שהנאשם לא ישא אותו בעבודת שירות – לא תחל עבודת השירות או תופסק ביום מתן גזר הדין, לפי העניין, ועובד השירות יישא את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום האמור או מיום אחר שקבע בית המשפט; עובד השירות ישא את תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט, שהרשיעו בשל העבירה האחרת, ציווה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות;
{{ח:תתת|(2)}} החליט בית המשפט לגזור בשל העבירה האחרת עונש אחר מזה המנוי בפסקה (1) – רשאי הוא לקבוע שעבודת השירות לא תחל או תופסק, לפי העניין, ושעובד השירות ישא את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(א1)}} השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו – שופט או מותב אחר באותו בית משפט, לפי העניין, רשאי, לאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, לגזור על הנאשם עונש אחר אם התקיים אחד מאלה, ורשאי בית המשפט להורות כי עבודת השירות תופסק עד למתן החלטתו:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה הביא לפניו חוות דעת של רופא שירות בתי הסוהר, ולפיה עובד השירות איבד את כושר העבודה שלו ונקבעה לו אי־כשירות קבועה או ממושכת בשל פגיעה שאירעה לו לאחר שנגזר דינו;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה הביא לפניו חוות דעת המבוססת על חוות דעת של גורם מוסמך המנוי {{ח:פנימי|סעיף 51ב|בסעיף 51ב(ב1)(1)}}, שלא היתה לפני בית המשפט בעת קבלת החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ב|סעיף 51ב(א)}}, או שלא היתה בידיעת הממונה בעת הדיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ב|סעיף 51ב(א)}}, ועל פי חוות הדעת האמורות הנידון אינו מתאים לנשיאת המאסר בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות או ימשיך לשאת את עונשו בעבודת שירות; הבאת חוות הדעת לפני בית המשפט תהיה בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 51ב|בסעיף 51ב(ב4)}}.
{{ח:תת|(א2)}} הוגש נגד עובד השירות כתב אישום בשל עבירה אחרת לאחר שנגזר דינו לנשיאת המאסר בעבודת שירות, רשאי השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו – שופט או מותב אחר באותו בית משפט, לבקשת הממונה, ולאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, להורות שעבודת השירות לא תחל או תופסק, והנידון יישא את עונשו או את יתרת העונש בבית הסוהר, אם סבר בית המשפט על פי העובדות הנטענות בכתב האישום כי התחלת או המשך ביצוע עבודת השירות על ידי הנאשם אינם הולמים עוד נשיאה של עונש המאסר בעבודת שירות, לנוכח העיתוי של ביצוע העבירה, מהותה, חומרתה ונסיבות ביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת בית משפט לפי סעיף קטן (א)(2) או סעיף קטן (א2) ניתן לערער תוך 14 ימים מיום שנמסרה ההחלטה למערער; בית המשפט ידון בערעור בשופט אחד והחלטתו תהיה סופית; על החלטת בית משפט לגזור עונש אחר לפי סעיף קטן (א1) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, לעניין ערעור.

{{ח:סעיף|51י1|קיצור תקופת עבודת השירות|תיקון: תשע״ח־4, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת עבודת השירות של עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים, תקוצר לתקופה כמפורט בסעיף קטן (ג), ובלבד שקיבל הממונה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור מפקח על כך שעובד השירות ביצע את עבודת השירות כנדרש וברציפות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ו|סעיף 51ו}}, ובלבד שלא החל בעניינו של עובד השירות הליך של הפסקה מינהלית של עבודת השירות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ט|סעיף 51ט}};
{{ח:תתת|(2)}} אישורו של קצין מבחן בדבר עמידתו של עובד השירות בתכנית שנקבעה לו על ידי קצין המבחן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג(ג)}}, אלא אם כן מצא קצין המבחן שלא נדרשת תכנית כאמור, ואם נתן בית המשפט לגבי עובד השירות צו מבחן לפי {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 1|סעיף 1 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} – אישור של קצין מבחן בדבר עמידתו של עובד השירות בתנאי הצו, כנדרש על ידי קצין המבחן.
{{ח:תת|(ב)}} קוצרה תקופת עבודת השירות של עובד שירות לפי הוראות סעיף קטן (א), יראו אותו כמי שסיים לרצות את עונשו בתום אותה תקופה.
{{ח:תת|(ג)}} קיצור תקופת עבודת השירות לפי סעיף זה יהיה לתקופות כמפורט להלן, ובלבד שתקופת עבודת השירות לא תפחת משישה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים ואינה עולה על שבעה חודשים – ארבעה שבועות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבדות שירות לתקופה העולה על שבעה חודשים – שישה שבועות.

{{ח:סעיף|51יא|ממונה על עבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר לביטחון הפנים ימנה קצין שירות בתי הסוהר לממונה על עבודת שירות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפעל בשקידה ראויה לארגון עבודת השירות, למציאת מקומות לעבודת שירות למגוון סוגי אוכלוסייה, לרבות לאנשים עם מוגבלות, להצבתם של נידונים לעבודה בהם, למינוי מפקחים מקרב עובדי המדינה ולפיקוח על עבודת שירות.

{{ח:סעיף|51יב|תקנות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר לביטחון הפנים רשאי להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות שיתקין השר לביטחון הפנים לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|סימן זה}} יהיו בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, למעט תקנות שיתקין לעניין גופים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51א|בהגדרה ”עבודת שירות“ בסעיף 51א}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות)|תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: מאסר על תנאי}}

{{ח:סעיף|52|מאסר על תנאי|תיקון: תשמ״ח־3, תשס״א|אחר=[יא/18]}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מי שנידון למאסר על תנאי לא ישא את ענשו אלא אם עבר – תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי) – אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (להלן – עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
{{ח:תתת|(2)}} הורשע אדם בעבירת בחירות, יכול שתעלה תקופת התנאי בשל עבירה נוספת שהיא עבירת בחירות על שלוש שנים ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; לענין פסקה זו, ”עבירת בחירות“ –
{{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר – ביום שחרורו מן המאסר; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל שחרור בערובה מכח {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳ לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשל חופשה מיוחדת או מכח {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק ו׳}}, יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית המשפט; והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} קביעת העבירות לפי סעיף קטן (ב) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסויימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; אוזכרה הוראת חוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשס״ד־5|אחר=[יא/19]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54|מאסר בשל עבירה נוספת|אחר=[יא/20]}}
{{ח:ת}} הטיל בית המשפט עונש מאסר בשל עבירה נוספת, לא יורה שעונש זה יהיה כולו על תנאי.

{{ח:סעיף|55|הפעלתו של מאסר על תנאי|תיקון: תשל״ז|אחר=[יא/21]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנידון למאסר על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת, יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט להורות שהפעלת המאסר על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנידון בשל העבירה הנוספת, והוא יכול להינתן מאת כל שופט של אותו בית משפט.

{{ח:סעיף|56|הארכת תקופת התנאי|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[יא/22]}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}} ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש בית המשפט בסמכות לפי סעיף זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
{{ח:תת|(ג)}} האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

{{ח:סעיף|57|מאסר על תנאי שהטיל בית דין צבאי|אחר=[יא/23]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיפים 54 עד 56}} דינו של עונש מאסר על תנאי שהטיל בית דין צבאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, כדין עונש מאסר על תנאי שהטיל בית משפט זולת אם סבר בית המשפט שהרשיע בשל העבירה הנוספת, שהעבירה שעליה הטיל בית הדין הצבאי את עונש המאסר על תנאי היתה עבירה צבאית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|באותו חוק}}.

{{ח:סעיף|58|תקופות מאסר בזו אחר זו|אחר=[יא/24]}}
{{ח:ת}} מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש המאסר על תנאי, ישא, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}}, את שתי תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט שהרשיעו בשל העבירה הנוספת ציווה, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות.

{{ח:סעיף|59|תחילת המאסר שהופעל|אחר=[יא/25]}}
{{ח:ת}} מי שהופעל נגדו מאסר על תנאי יתחיל לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את המאסר, זולת אם ציווה בית המשפט שיתחיל ביום אחר.

{{ח:סעיף|60|ערעור|אחר=[יא/26]}}
{{ח:תת|(א)}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיפים 55 עד 59}} ניתן לערעור.
{{ח:תת|(ב)}} בערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת מותר לכלול ערעור גם על צו כאמור אם לא הוגש עליו ערעור לפי סעיף זה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: קנס}}

{{ח:סעיף|61|שיעור הקנסות|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ב־2, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]|אחר=[יא/27]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –
{{ח:תתת|(1)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 14,400 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 29,200 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 75,300 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(4)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 226,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}.
{{ח:תת|(ג)}} מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 1,400 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה אינו בא לשנות מסכומים שבית המשפט מוסמך להטיל כקנס בשל אי־ציות לצו בענין עדות או המצאת מסמכים או בשל בזיון בית משפט.

{{ח:סעיף|62||תיקון: תש״ם־3, תשנ״א־3|אחר=[יא/28]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63|קנס לפי שווי הנזק או טובת ההנאה|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ח־3|אחר=[יא/29]}}
{{ח:תת|(א)}} בשל עבירה שנתכוון בה הנאשם לגרום נזק ממון לאחר או להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה משוויים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה, וקיבל דבר כשכר בעד ביצועה או כאמצעי לביצועה, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס פי ארבעה משוויו של הדבר, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.
{{ח:תת|(ג)}} בקביעת סכום הקנס לפי סעיף זה רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, בהשפעה שתהיה לסילוק הקנס על יכלתו של הנאשם לפצות את הניזוק בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה.
{{ח:תת|(ד)}} קביעת הקנס לפי ערך הנזק שנגרם או טובת ההנאה שהופקה תהא כערכם ביום ביצוע העבירה או ביום מתן החלטת בית המשפט, לפי הגדול שבהם.

{{ח:סעיף|64|עדכון קנסות|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ב־2|אחר=[יא/30]}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לשנות בצו את שיעורי הקנסות הקבועים בכל חוק, על פי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו הם נקבעו לאחרונה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוגדלו שיעורי קנסות לפי סעיף זה לפני שחלפו ששה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קנסות“ – לרבות תקרות לקנסות שהחוק מסמיך לקבוע ולרבות תקרת הפיצויים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}.

{{ח:סעיף|65||תיקון: תש״ם־3|אחר=[יא/31]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|66|מועד לתשלום קנס|תיקון: תש״ם־3|אחר=[יא/32]}}
{{ח:תת|(א)}} קנס שהוטל ישולם מיד, אך רשאי בית המשפט לצוות שהקנס ישולם תוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע; ורשאי הוא לקבוע שעל סכום הקנס שתשלומו נדחה או על חלק ממנו תשולם תוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}} לגבי תקופת הדחיה.
{{ח:תת|(ב)}} קבע בית המשפט כי הקנס ישולם לשיעורין, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}} לגבי כל שיעור ושיעור.

{{ח:סעיף|67|תוספת פיגור על אי תשלום קנס|תיקון: [תשל״ג], תש״ם־3, תשמ״ב־2, תש״ן־4, תשס״א־7|אחר=[יא/32א]}}
{{ח:תת|(א)}} קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור (להלן – התוספת).
{{ח:תת|(ב)}} שיעור התוספת יהיה חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי הענין; בתום כל תקופה של ששה חדשים שעברו מן המועד הקבוע – חמישה אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המועד הקבוע לענין סעיף זה הוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}}, ואם הוטל הקנס שלא במעמד הנאשם או סניגורו – שלושים יום מיום שנשלחה בדואר לנאשם הודעה על גזר הדין או שהומצאה לו בדרך שבה ניתן להמציא מסמכים על פי דין.

{{ח:סעיף|68|גביית התוספת|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[יא/32ב]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין גביה, דין התוספת כדין הקנס, אולם {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}} לא יחול על התוספת.
{{ח:תת|(ב)}} סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שנתווספה עליו תוספת, ייזקף תחילה על חשבון התוספת.

{{ח:סעיף|69|פטור מתשלום התוספת|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[יא/32ג]}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית המשפט או הרשם רשאים להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת בית המשפט או הרשם ניתנת לערעור כהחלטה אחרת של אותו בית משפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה.

{{ח:סעיף|70|גביית קנסות|תיקון: תש״ם־3|אחר=[יא/33]}}
{{ח:ת}} קנס שלא שולם במועדו, יחולו על גבייתו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} – כאילו היה מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}.

{{ח:סעיף|71|מאסר במקום קנס|תיקון: [תשל״ג], תש״ם־3, תשמ״ח־3, תשנ״ד־4, תשנ״ה, תש״ס־3, תשס״ג־5, תשס״ו, תשס״ז־2|אחר=[יא/34]}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, או היתה העבירה עבירה של אחריות קפידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א) סיפה}}, לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} נשא אדם מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת; נשא חלק מתקופת המאסר, לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה שנשא עליו מאסר, והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס שלא נשא עליו מאסר.
{{ח:תת|(ד)}} הוטל מאסר לפי סעיף קטן (א) ולפני שנסתיימה תקופת המאסר שולם חלק מן הקנס תקוצר התקופה לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס ישא אותו בנוסף לכל מאסר אחר, לרבות מאסר בשל אי־תשלום קנס אחר, בין שהמאסר האחר הוטל באותו משפט ובין שהוטל במשפט אחר, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד1|סימן ד׳1: שירות לתועלת הציבור|תיקון: תשל״ט־2}}

{{ח:סעיף|71א|שירות לציבור|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד1|בסימן זה}} – שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן ”צו שירות“.
{{ח:תת|(ב)}} מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 9|סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ״ט–1969}}, כדין צו מבחן.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי לקבוע בצו שירות הוראות ותנאים שיראה אותם נחוצים כדי להבטיח את ביצוע השירות ואת הפיקוח על ביצוע השירות בידי הנידון.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו, ויזהירו שאם לא ימלא אחר הצו יהיה צפוי לתוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 71ד|בסעיף 71ד}}; בית המשפט לא יתן צו שירות אלא אם הביע הנידון את נכונותו למלא אחר הוראות הצו.
{{ח:תת|(ו)}} שירות לציבור יהיה בפיקוחו של קצין מבחן, והוא רשאי להיעזר באחרים לצורך זה.

{{ח:סעיף|71ב|תקופת צו שירות ושינויו|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תקפו של צו שירות לא תעלה על שנה אחת, אולם רשאי בית המשפט להאריכה מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמכסת שעות העבודה לא תעלה על מכסת השעות שנתחייב בה הנידון מלכתחילה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט שנתן צו שירות רשאי – על פי בקשת קצין מבחן או על פי בקשת הנידון – לעיין מחדש בצו, לשנותו, לקבוע בו הוראות חדשות או לבטל הוראה מהוראותיו, הכל כפי שיראה לצודק בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|71ג|חיוביו של החייב בשירות|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} מי שחוייב בשירות לציבור לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד1|סימן זה}} יבצע את השירות שהוטל עליו בצו, בהתאם לאמור בו, ויציית להוראות קצין המבחן שקבע בית המשפט או של מי שהוא מינה לכך, בכל הקשור לשירות.

{{ח:סעיף|71ד|הפרת צו שירות|תיקון: תשל״ט־2, תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו השירות שהנידון לא מילא אחר צו השירות, רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} אם ניתן צו השירות בלא הרשעה – לבטל את צו השירות, להרשיעו ולגזור עליו עונש על העבירה שבגללה ניתן צו השירות (בסעיף זה – העבירה המקורית);
{{ח:תת|(2)}} אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה בלא כל עונש נוסף – לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש על העבירה המקורית במקום צו השירות;
{{ח:תת|(3)}} אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה נוסף על עונש אחר – לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו השירות, בהתחשב, בין השאר, בכל עונש שהוטל עליו על העבירה המקורית.

{{ח:סעיף|71ה|תקנות|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} שר העבודה והרווחה רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד1|פרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: סימן זה]}}}}, ובין השאר בענין החזר הוצאות הקשורות בביצוע השירות לציבור.

{{ח:סעיף|71ו|מעמד עושה השירות|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} מי שחוייב בשירות לציבור לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד1|סימן זה}} לא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: התחייבות להימנע מעבירה}}

{{ח:סעיף|72|התחייבות להימנע מעבירה|תיקון: תש״ע־4|אחר=[יא/35]}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שהרשיע אדם רשאי, נוסף על העונש שהטיל, לצוות שהנידון ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} קבע בית המשפט שנאשם ביצע עבירה אך לא הרשיעו, רשאי הוא לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} התחייבות כאמור בסעיף זה תהיה בסכום שלא יעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שבה הורשע הנידון או שנקבע שביצע אותה, לפי העניין, ותהיה בערבים או בלי ערבים, הכל כפי שיצווה בית המשפט.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה)|תקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש״ף–2019}}.}}

{{ח:סעיף|73||תיקון: תש״ע־4|אחר=[יא/36]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|74|מאסר על אי מתן התחייבות|תיקון: תש״ע־4|אחר=[יא/37]}}
{{ח:ת}} ציווה בית המשפט על אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}} ליתן התחייבות להימנע מעבירה, רשאי בית המשפט לכפותו לציית לצו וליתן את ההתחייבות על ידי שיטיל עליו מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|75|ערעור|תיקון: תש״ע־4|אחר=[יא/38]}}
{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיפים 72}} {{ח:פנימי|סעיף 74|או 74}} ניתן לערעור כאילו היה גזר דין של מאסר לשלושה חדשים.

{{ח:סעיף|76|גביית סכומי התחייבויות|תיקון: תשס״ג־7, תש״ע־4|אחר=[יא/39]}}
{{ח:ת}} התחייב אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}} להימנע מעבירה, ולאחר מכן בית משפט הרשיעו בעבירה שהתחייב להימנע ממנה או קבע כי הוא ביצע את העבירה כאמור אך לא הרשיעו, יצווה בית המשפט שהרשיע או שקבע כאמור, על תשלום סכום ההתחייבות; לא שולם סכום ההתחייבות, יהא דינו של סכום זה כדין קנס ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיפים 66 עד 70}}, ולעניין התחייבות שהוטלה על אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}} – גם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: פיצויים והוצאות}}

{{ח:סעיף|77|פיצוי|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ב־2, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות], תשמ״ח, תשס״ד־2, תשע״ב־2|אחר=[יא/40]}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.
{{ח:תת|(ב)}} קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע העבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר.
{{ח:תת|(ג)}} לענין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים.
{{ח:תת|(ד)}} הורה בית משפט כי פיצוי שהנאשם חויב בו לפי סעיף זה ישולם לשיעורין, והנאשם לא שילם את אחד התשלומים במועדו, תעמוד יתרת החוב לפירעון מיידי.

{{ח:סעיף|78|חיוב בפיצוי דינו כפסק דין|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[יא/41]}}
{{ח:ת}} חיוב בפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} הוא, לענין ערעור הנאשם עליו, כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו; בערעור על פסק הדין שהביא לידי החיוב בפיצוי מותר לכלול גם ערעור על החיוב.

{{ח:סעיף|79|הוצאות המשפט|אחר=[יא/42]}}
{{ח:ת}} הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום הוצאות המשפט, לרבות הוצאות העדים, בסכום שקבע בית המשפט; לענין ערעור ולענין {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיפים 66 עד 71}} רואים הוצאות המשפט שחוייב בהן אדם לפי סעיף זה כאילו היו קנס.

{{ח:סעיף|80|הוצאות ההגנה מאוצר המדינה|תיקון: [תשל״א], [תשל״ה], תש״ם־3, תשנ״ה|אחר=[יא/43]}}
{{ח:תת|(א)}} משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 94|סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}} בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, סכומי מקסימום להוצאות ולפיצויים האמורים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר)|תקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר), התשמ״ב–1982}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

{{ח:סעיף|81|הוצאות ההגנה על המתלונן|אחר=[יא/44]}}
{{ח:תת|(א)}} זיכה בית המשפט את הנאשם לאחר שראה כי התלונה שגרמה למשפט הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד, רשאי הוא לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו לענין זה, בתשלום הוצאות הגנתו של הנאשם והוצאות התביעה, כפי שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} לענין ערעור על חיוב לפי סעיף קטן (א), דין המתלונן כדין נאשם שהורשע, ולענין גביית ההוצאות רואים את החיוב בהן כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית לטובת הזכאי נגד המתלונן.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: טיפול בקהילה|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ו־4}}

{{ח:סעיף|82|טיפול במשתמשים בסמים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} הורשע אדם ונוכח בית המשפט כי הוא משתמש בסמים מסוכנים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו – מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, בתקופה ובהתאם לתכנית שיורה בית המשפט; ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור בלא להרשיע את הנאשם, אף אם תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שניתן לצוות על הפעלתו.

{{ח:סעיף|83|תנאים לצו מבחן עם טיפול|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ו־4}}
{{ח:ת}} בית משפט לא יתן צו מבחן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}} אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} הנידון הסכים לעבור טיפול והבין את תנאי הטיפול ומהותו;
{{ח:תת|(2)}} מצבו של הנידון מצדיק טיפול והנידון מתאים לטיפול;
{{ח:תת|(3)}} נעשו סידורים שיאפשרו לנידון לקבל את הטיפול על פי תכנית מפורטת בתסקיר קצין מבחן לענין סוג הטיפול, מהותו ומשכו.

{{ח:סעיף|84|תקנות|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר המשפטים, שר המשטרה ושר הבריאות, רשאי להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לענין מקומות טיפול רפואיים ודרכי טיפול רפואי.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:סעיף|85|הארכה נוספת של תקופת התנאי|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ב)}}, רשאי בית המשפט שהרשיע אדם העובר טיפול למשתמשים בסמים, או שסיים טיפול כאמור, להשתמש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} יותר מפעם אחת, אם שוכנע כי לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי משום שיש סיכוי לשיקומו של האדם, כי הפעלת המאסר על תנאי תסב לו נזק חמור, וכי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} בטרם יחליט על הארכה נוספת של תקופת התנאי, יבקש בית המשפט תסקיר של קצין מבחן על הנאשם, על מצב התקדמותו בטיפול, וכן, אם הוא מקבל טיפול במוסד, על המוסד שבו הוא מטופל.
{{ח:תת|(ג)}} הארכה נוספת של תקופת התנאי, לפי סעיף זה, תלווה בצו מבחן כאמור {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|בסימן זה}} ובתנאים האמורים בו; על ההארכה הנוספת יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול למשתמשים בסמים“ – ”טיפול סוציאלי“, ”טיפול רפואי“ או ”טיפול משולב“ כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}, הניתן למשתמשים בסמים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|86|טיפול באלימות במשפחה|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע נאשם ונוכח בית המשפט כי הוא נוהג באלימות כלפי בן משפחתו, רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו, מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, על פי תכנית שיורה בית המשפט, ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור, אם קבע שהנאשם עבר את העבירה אך לא הרשיעו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחתו“ – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;
{{ח:תתתת|(2)}} קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, {{ח:פנימי|סעיף 368א|כהגדרת ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – לרבות הידוע בציבור כבן זוגו.

{{ח:סעיף|86א|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת המבחן}}|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, יחולו על צו מבחן שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|סימן זה}} בכפוף להוראותיו ובשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: שונות}}

{{ח:סעיף|86ב|הליך בבית משפט קהילתי|תיקון: תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לחמש שנים מיום 1.8.2022):}}
{{ח:ת}} קבע בית משפט קהילתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 220ב|בסעיף 220ב לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, כי נאשם ביצע עבירה וכי הוא סיים בהצלחה הליך בבית משפט קהילתי, רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ב)}}, להשתמש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} יותר מפעם אחת אם שוכנע כי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי;
{{ח:תת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}}, להאריך את תקופת ההתחייבות שנגזרה על הנידון לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}} או לחדשה לתקופה שיקבע, שלא תעלה על שנתיים.

{{ח:סעיף|87|דחיית מועדים|אחר=[יא/50]}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע מועד לביצועו של עונש, באחת מהוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} או בבית המשפט לפיה, רשאי בית המשפט לדחות את הביצוע למועד אחר.
{{ח:תת|(ב)}} נדחה ביצועו של עונש לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחותו פעם נוספת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדוחה ביצועו של עונש לפי סעיף זה רשאי להתנות את הדחיה במתן ערובה ובתנאים אחרים שימצא לנכון; על ערובה הניתנת לפי הוראה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 41|סעיפים 38 עד}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 48|40}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 51|ו־44 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור.

{{ח:סעיף|88|האחריות האזרחית שמורה|אחר=[יא/51]}}
{{ח:ת}} זיכוי בפלילים או הטלת עונש או חיוב בפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} אינם משחררים מאחריות לנזק לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|89|תחולה|אחר=[יא/53]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} חלות על עבירות לפי כל דין.

{{ח:סעיף|90|ביצוע ותקנות|אחר=[יא/54]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (דרכי ענישה)|תקנות העונשין (דרכי ענישה), תשט״ו–1954}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות)|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (מאסר על תנאי)|תקנות העונשין (מאסר על תנאי), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה)|תקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש״ף–2019}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: הוראות להתאמת דיני העונשין|תיקון: תשנ״ה־3}}

{{ח:סעיף|90א|פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203772.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ״ד–1994}} ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – חוק העונשין תיקון מס׳ 39), ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח –
{{ח:תת|(1)}} ”זדון“ או ”מזיד“ – יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה – מודעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א) רישה}}, ולענין תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה – גם פזיזות;
{{ח:תת|(2)}} ”בכוונה“ – מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר;
{{ח:תת|(3)}} ”ביודעין“ או מונח בעל משמעות דומה – יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}};
{{ח:תת|(4)}} ”יש לו יסוד להניח“ או ביטוי בעל משמעות דומה – יתפרש הביטוי כאדם שחשד, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ג)(1)}};
{{ח:תת|(5)}} ”התרשלות“ – יתפרש המונח כרשלנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}.

{{ח:סעיף|90ב|עונש על עבירת רשלנות|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203772.pdf|חוק העונשין תיקון מס׳ 39}}, ושבו היסוד הנפשי הנדרש להתהוות העבירה הוא רשלנות, ולאותה עבירה נקבע עונש מאסר העולה על שלוש שנים – יהיה העונש בשל אותה עבירה, מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע1|חלק ב|חלק ב׳: עבירות}}

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|91|הגדרות ופירוש|תיקון: תשל״ט|אחר=[ד/1]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אויב“ – מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון מחבלים“ – ארגון שמטרותיו או פעולותיו מכוונות למיגור המדינה או לפגיעה בבטחונה של המדינה או בבטחון תושביה או ביהודים במדינות אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ידיעה“ – לרבות ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה“ – לרבות מסירה על ידי סימון ואיתות ולרבות גרם מסירה; מקום שמדובר על עשיית מעשה בכוונה מסויימת, פירושו עשיה או מחדל באותה כוונה ללא סמכות כדין.

{{ח:סעיף|92|קשר ונסיון|אחר=[ד/2]}}
{{ח:ת}} קשר או נסיון לעבור עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, דינם כדין מעשה העבירה.

{{ח:סעיף|93|כורח וצורך|תיקון: תשל״ז|אחר=[ד/3]}}
{{ח:ת}} ההגנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 22|או 22}} לא תשמש עילה לפטור מאחריות פלילית בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיפים 97}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|או 113(ב)}}; אך היא תשמש עילה להמתקת הדין.

{{ח:סעיף|94|הגנה נוספת|אחר=[ד/4]}}
{{ח:ת}} אין רואים מעשה כעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב, או אם נעשה בתום לב מתוך כוונה להביא, בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינת חוץ או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מוסד או ארגון של מדינות או בפעולותיהם.

{{ח:סעיף|95|חיפוי על עבירה|אחר=[ד/5]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שיודע כי אדם פלוני זומם לעבור עבירה או עבר עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} שענשה מאסר חמש עשרה שנה או עונש חמור מזה, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע עשייתה, השלמתה או תוצאותיה, הכל לפי הענין, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262}} ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בן זוג, הורה, צאצא, אח או אחות של אדם שזמם או עבר עבירה כאמור.

{{ח:סעיף|96|עונש מוות|אחר=[ד/6]}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, לא יטיל בית משפט עונש מוות אלא אם העבירה נעברה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: בגידה}}

{{ח:סעיף|97|פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה|אחר=[ד/7]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו – מיתה או מאסר עולם.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.

{{ח:סעיף|98|גרם למלחמה|אחר=[ד/8]}}
{{ח:ת}} מי שעשה, בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנה; התכוון לסייע לאויב, דינו – מיתה או מאסר עולם.

{{ח:סעיף|99|סיוע לאויב במלחמה|אחר=[ד/9]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייעו לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”סיוע“ – לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.

{{ח:סעיף|100|גילוי החלטה לבגוד|אחר=[ד/10]}}
{{ח:ת}} מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיפים 97}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}} {{ח:פנימי|סעיף 99|או 99}}, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|101|שירות בכוחות האויב|אחר=[ד/11]}}
{{ח:ת}} אזרח ישראלי וכל אדם אחר החייב בנאמנות למדינת ישראל, בין באשר הוא חייב בשירות בטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, ובין באשר שירת בשירות המדינה, והוא שירת בכוחות המזויינים של האויב, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

{{ח:סעיף|102|סיוע לשבוי מלחמה|אחר=[ד/12]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שסייע בידי שבוי מלחמה להימלט או לנסות להימלט ממקום כליאתו או מישראל, דינו – מאסר עשר שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהתרשל בתפקידו למנוע בריחת שבוי מלחמה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|103|תעמולה תבוסנית|אחר=[ד/13]}}
{{ח:ת}} מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו – מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: פגיעה בכוחות מזויינים}}

{{ח:סעיף|104|כוחות מזויינים|אחר=[ד/14]}}
{{ח:ת}} אלה הם הכוחות המזויינים לענין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}}:
{{ח:תת|(1)}} צבא־הגנה לישראל;
{{ח:תת|(2)}} משטרת ישראל;
{{ח:תת|(3)}} כוחות מזויינים אחרים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם צבא־הגנה לישראל.

{{ח:סעיף|105|מרידה בכוחות מזויינים|אחר=[ד/15]}}
{{ח:תת|(א)}} שלושה או יותר מחברי כוח מזויין העושים אחת מאלה, הרי זו מרידה לענין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} בצוותא ותוך אי ציות לפקודה, הם תופסים בנשק או משתמשים בנשק שברשותם או משתמשים באמצעי כפיה כלפי מפקד;
{{ח:תתת|(2)}} מסרבים בצוותא למלא פקודה בשעת פעולה צבאית או למלא פקודה הנוגעת לפעולה כזאת.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מפקד“ – הגבוה ממנו בדרגה, לרבות מי שלפי פקודות הצבא או לפי הנוהג בצבא רשאי לתת לו פקודה.

{{ח:סעיף|106|מרידה|אחר=[ד/16]}}
{{ח:ת}} המעורר מרידה או משתתף בה, דינו – מאסר חמש־עשרה שנים.

{{ח:סעיף|107|מרידה בכוונת פגיעה בבטחון המדינה|אחר=[ד/17]}}
{{ח:ת}} מי שעשה אחד המעשים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיף 106}} בכוונה לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם.

{{ח:סעיף|108|פגיעה ברכוש|תיקון: תשנ״ד־4|אחר=[ד/18]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שגרם בזדון נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן בזדון את האספקה לכוחות המזויינים, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שגרם ברשלנות נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן ברשלנות את האספקה לכוחות המזויינים, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) והיה במעשה העבירה כדי לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ד)}} מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

{{ח:סעיף|109|הסתה להשתמטות|תיקון: תשע״ו־6|אחר=[ד/19]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לערוק משירותו או מפעולה צבאית, או סייע לו בעריקה, דינו – מאסר שבע שנים; לעניין זה, ”משרת בכוח מזוין“ – לרבות מי שמשרת לאחר שהתנדב לצבא הגנה לישראל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 17|סעיף 17 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנתן לאדם החייב בשירות כאמור בסעיף קטן (א) מקלט או סייע להחביאו, כשהיה לו יסוד להניח שהוא עריק, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} מי שעבר עבירה לפי סעיף זה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”עריקה“ – העדר מן השירות בכוח מזויין מתוך כוונה שלא לחזור.

{{ח:סעיף|110|הסתה לאי ציות|אחר=[ד/20]}}
{{ח:ת}} מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לאי ציות לפקודה חוקית, דינו – מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: ריגול}}

{{ח:סעיף|111|מסירת ידיעה לאויב|אחר=[ד/21]}}
{{ח:ת}} מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו – מאסר עשר שנים; היתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו – מאסר חמש עשרה שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|112|ריגול|אחר=[ד/22]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|113|ריגול חמור|תיקון: תשס״ב־2|אחר=[ד/23]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בסעיף זה, ”ידיעה סודית“ – ידיעה אשר בטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם ענינים סודיים.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה), התשע״ז–2016}}, לעניין ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אילת אשקלון בע״מ (קצא״א), או לחברת Trans Asiatic Oil Ltd. S.A.‎, או לחברת Eilat Corporation S.A.‎, לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוויין ואופן ניהולן, וכן כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אירופה אסיה בע״מ לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי), התשע״ח–2017}}, לעניין ידיעות הנוגעות לעובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.}}
{{ח:תתת|(2)}} ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד, חזקה היא, כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקאות (1) ו־(2) יחולו גם לענין {{ח:פנימי|סעיף 113א|סעיף 113א}}.
{{ח:תת|(ה)}} תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ג) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה.

{{ח:סעיף|113א|ידיעה סודית|תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

{{ח:סעיף|114|מגע עם סוכן חוץ|תיקון: [תשכ״ז], תשל״ט|אחר=[ד/24]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”סוכן חוץ“ – לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בבטחון המדינה.

{{ח:סעיף|115|כניסה למקום צבאי|אחר=[ד/25]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו – כשאינו מוסמך לכך – וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו – מאסר שלוש שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מקום מוגבל“ – מקום המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או המשמש למטרה בטחונית, ועל הכניסה אליו הופקדה שמירה או שהיא מוגבלת לפי הודעה שהוצגה באופן בולט מחוצה לו.

{{ח:סעיף|116|מעשה הכנה|אחר=[ד/26]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה בכוונה להכין מעשה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן זה}} שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, או לסייע לאדם אחר להכין מעשה עבירה כאמור, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} מזייף מסמך או מחזיק מסמך מזוייף;
{{ח:תת|(2)}} מחזיק מסמך רשמי או משתמש בו כשאינו מוסמך לכך;
{{ח:תת|(3)}} משתמש בטענות שוא או מוסר ביודעין הודעה כוזבת;
{{ח:תת|(4)}} משתמש ללא סמכות כדין במדים של צבא־הגנה לישראל או של משטרת ישראל או במדים רשמיים אחרים;
{{ח:תת|(5)}} מחזיק ללא סמכות כדין חותם או חותמת או נייר רשמיים או סיסמה סודית.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: סודות רשמיים}}

{{ח:סעיף|117|גילוי בהפרת חובה|תיקון: [תשכ״ז], תשס״ב־2|אחר=[ד/27]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, וכן מי שהגיעה אליו ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, ולאחר שחדל מהיות עובד הציבור מסרה, ללא סמכות כדין, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הציבור שהתרשל בשמירת ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, או שעשה מעשה שיש בו כדי לסכן בטיחותה של ידיעה כאמור, דינו – מאסר שנה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} הגיעה לאדם ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, והוא החזיקה, ללא סמכות כדין, בניגוד להוראות שניתנו לו בדבר החזקתה, או לאחר שחדל מהיות עובד הציבור, דינו – מאסר שנה אחת.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לנאשם לפי סעיף קטן (א) תהא זו הגנה טובה שהידיעה כבר פורסמה לרבים על פי סמכות כדין או הועמדה לעיון הרבים על פי סמכות כדין.
{{ח:תתת|(2)}} לנאשם לפי סעיף קטן (א) בשל מסירת ידיעה לאחר שחדל מהיות עובד הציבור תהא גם זו הגנה טובה, שמסירת הידיעה היתה כעבור חמש שנים מהיום שחדל מהיות עובד הציבור ושבמסירת הידיעה לא היה משום פגיעה בדבר שיש לציבור זיקה בו או פגיעה בזכותו של יחיד.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (2) לא יחולו על ידיעה הנוגעת לביטחון המדינה או ליחסי חוץ שלה אלא אם כן אישר הגורם המוסמך, קודם למסירתה, כי מסירת הידיעה לא תפגע בביטחון המדינה או ביחסי חוץ שלה; לענין זה, ”הגורם המוסמך“ – הצנזור הצבאי הראשי או בעל תפקיד אחר, הכל כפי שתקבע הממשלה בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, דרך כלל או לפי סוגי ענינים.
{{ח:תתת|(4)}} אישר הצנזור הצבאי הראשי פרסום ידיעה כגורם המוסמך לפי הוראות פסקה (3), יראו את האישור גם כאישור מטעמו לפרסום הידיעה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#חלק ח|חלק ח׳ לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, אלא אם כן קבע הצנזור הצבאי הראשי אחרת.

{{ח:סעיף|117א|הסתרת מידע בידי עובד ציבור|תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} עובד הציבור שנתן לידיעה שאינה סודית, צורה של ידיעה סודית, במטרה למנוע את פרסומה, דינו – מאסר שנה; לענין זה, ”ידיעה סודית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 113|בסעיף 113}}.

{{ח:סעיף|118|גילוי בהפרת חוזה|אחר=[ד/28]}}
{{ח:תת|(א)}} היה אדם בעל חוזה עם המדינה או עם גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, ובחוזה יש התחייבות לשמור בסוד ידיעות שיגיעו אליו עקב ביצוע החוזה, והוא מסר, ללא סמכות כדין, ידיעה כאמור לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו – מאסר שנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”בעל חוזה“ – לרבות מי שהועסק, כעובד או כקבלן, לשם ביצוע החוזה; ואולם תהא זו הגנה טובה לנאשם לפי סעיף זה שלא ידע על ההתחייבות לשמור ידיעות כאמור בסוד ושהוא מסר את הידיעה בתום לב.

{{ח:סעיף|119|גילוי בהפרת אמון|אחר=[ד/29]}}
{{ח:ת}} מי שנמסר לו מסמך רשמי בתנאי מפורש שעליו לשמרו בסוד, והוא מסרו לאדם שאינו מוסמך לקבלו, דינו – מאסר שנה אחת; התרשל בשמירתו או עשה מעשה שיש בו כדי לסכן בטיחותו של המסמך, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|120|מעשי התחזות|אחר=[ד/30]}}
{{ח:ת}} מי שעשה, מכר או מסר חותם או חותמת או נייר המתחזים כרשמיים, וכן מי שעשה, מכר או מסר מדים של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל או מדים רשמיים אחרים, ללא סמכות כדין, דינו – מאסר שנה אחת; התכוון להכין מעשה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: פגיעה ביחסי חוץ}}

{{ח:סעיף|121|פגיעה ביחסי חוץ|אחר=[ד/31]}}
{{ח:תת|(א)}} הקושר קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית או נציגיה או נגד ארגון או מוסד של מדינות או נציגיהם, ובמעשה היה כדי לפגוע בענין שיש לישראל בקיום יחסים בינה לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, העושה מעשה עבירה בכוונה להזיק ליחסים בין ישראל לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור בסעיף קטן (א) או לענין שיש בהם לישראל, דינו – מאסר עשר שנים; ואם ענשו על עבירה כאמור, אף בלי שהוכחה הכוונה האמורה בסעיף קטן זה, הוא מאסר שבע שנים או יותר, דינו – מאסר עולם.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מדינה ידידותית“ – מדינה המקיימת קשרים דיפלומטיים או מסחריים עם ישראל או המרשה לאזרחי ישראל לבקר בארצה.

{{ח:סעיף|122|גיוס לכוחות חוץ|אחר=[ד/32]}}
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראלי שהתנדב לשרת בכוחות המזויינים של מדינת חוץ, דינו – מאסר שלוש שנים; ואזרח ישראלי ששירת בכוח מזויין של מדינת חוץ, רואים אותו כאילו התנדב לשרת, כל עוד לא הוכיח ההפך.
{{ח:תת|(ב)}} מי שגייס בישראל תושב ישראל לכוח מזויין של מדינת חוץ, והמגייס אינו נציגה הרשמי של אותה מדינה והמגוייס אינו אזרחה, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף זה על מעשה שעשה בהיתר על פי דין או על פי הסכם בין ישראל לבין מדינה אחרת או מוסד או ארגון בינלאומי, או בהיתר שניתן מטעם הממשלה, אם לאותו אדם ואם לאותו מעשה ואם בדרך כלל.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: סדרי דין}}

{{ח:סעיף|123|אישום|אחר=[ד/33]}}
{{ח:ת}} לא יוגש כתב אישום לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.

{{ח:סעיף|124|מעצר לפי בקשת היועץ המשפטי|תיקון: תשנ״ו־5|אחר=[ד/34]}}
{{ח:תת|(א)}} שופט בית המשפט העליון רשאי, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לצוות על מעצר אדם החשוד בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|או ד׳}} לתקופה שיקבע או שיאריך ושלא תעלה בכל פעם על שלושים יום ובכללה על ארבעה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לגבי מעצר לפי סעיף זה נתונות הסמכויות האמורות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב סימן ו|בסימן ב׳ לפרק ג׳ של חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, לנשיא בית המשפט העליון או לשופט בית המשפט העליון שקבע לכך.

{{ח:סעיף|125|מעצר רגיל|תיקון: תשמ״ג, תשנ״ו־5|אחר=[ד/35]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, קצין משטרה בכיר רשאי לצוות על מעצרו של אדם החשוד בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|או ד׳}} לתקופה של חמישה עשר ימים, בטרם יובא לפני שופט; לפני מתן צו המעצר או תוך ארבעים ושמונה שעות לאחר נתינתו ישמע הקצין את החשוד.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנעצר כאמור בסעיף קטן (א) ניתן להחזיקו גם במקום מעצר שקבע שר הבטחון והודעה עליו נמסרה לשר המשפטים; ההחזקה תהיה בתנאים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק סמכויות שעת־חירום (מעצרים), התשל״ט–1979}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר קביעת מחנה צה״ל 67039 כמקום מעצר לענין סעיף קטן 125(ב) (י״פ תשמ״ד, 139).}}

{{ח:סעיף|126|חיפוש משטרתי בשעת הדחק|אחר=[ד/36]}}
{{ח:ת}} היה המפקח הכללי של המשטרה, או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיך לכך, משוכנע כי יש יסוד מספיק להניח שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|או 112}} או שעומדים לעבור עבירה לפי אחד הסעיפים האלה, והוא סבור כי הענין אינו סובל דיחוי וכי בטחון המדינה דורש פעולה מיד, רשאי הוא לתת לשוטר הוראה בכתב חתומה בידו, לערוך חיפוש בקשר לאותה עבירה, ודין אותה הוראה יהיה, לכל דבר, כדין צו חיפוש שנתן שופט בית משפט שלום על פי הפקודה, ובלבד שהוראה כאמור תאושר בידי שופט תוך שלושה ימים אחרי נתינתה.

{{ח:סעיף|127|חיפוש צבאי בשעת הדחק|אחר=[ד/37]}}
{{ח:ת}} היה מפקד יחידה צבאית בדרגת רב סרן ומעלה משוכנע כי יש יסוד מספיק להניח שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}} {{ח:פנימי|סעיף 115|או 115}}, והוא סבור כי הענין אינו סובל דיחוי וכי בטחון המדינה דורש פעולה מיד, ואין אפשרות לפעול לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126}}, רשאי הוא לתת לחייל הוראה בכתב חתומה בידו לערוך חיפוש על גופו ובכליו של אדם בקשר לאותה עבירה, ודין אותה הוראה יהיה, לכל דבר, כדין צו חיפוש שנתן שופט בית משפט שלום לפי הפקודה, ובלבד שלא ייערך חיפוש לפי סעיף זה בבית מגורים; הוראה כאמור תאושר בידי שופט בית משפט שלום או בידי נשיא בית דין צבאי מחוזי תוך שלושה ימים אחרי נתינתה.

{{ח:סעיף|128|סודיות הדיון|אחר=[ד/38]}}
{{ח:ת}} היה בית המשפט השומע משפט בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|או ד׳}} סבור כי בטחון המדינה מחייב שמירת סודיות במידה שאין להשיגה באמצעים על פי כל דין אחר, רשאי הוא לצוות –
{{ח:תת|(1)}} כי הנאשם או סניגורו לא יהיו נוכחים בהליך מסויים או לא יעיינו בראיה מסויימת;
{{ח:תת|(2)}} כי בית המשפט ישב, בהליך מסויים, במקום שמחוץ לבנין בית המשפט;
{{ח:תת|(3)}} כי דבר שנאמר או ראיה שהוגשה בהליך מסויים, יישמרו בסוד, באופן ובמידה שבית המשפט יקבע;
{{ח:ת}} ובלבד שבית המשפט לא ישתמש בסמכותו לפי פסקה (1), אם לא הובטח להנחת דעתו שתהא לנאשם הגנה מלאה, לרבות סניגור שמינה בית המשפט או שבחר הנאשם במקום הסניגור שייעדר או שלא יעיין בראיה כאמור.

{{ח:סעיף|129|מכשירי עבירה|אחר=[ד/39]}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, רשאי בית המשפט לצוות כי כל נכס שבו השתמש או הסתייע העבריין כדי לעבור את העבירה יחולט לאוצר המדינה, אף אם לא הוכחה בעלותו של העבריין בנכס.
{{ח:תת|(ב)}} הטוען לזכות בנכס שחולט לפי סעיף קטן (א) והוא לא היה שותף לעבירה רשאי, תוך שנה מיום מתן צו החילוט או תוך מועד נוסף שנקבע בו לכך, לבקש מבית המשפט אשר ציווה על החילוט, שיבטל את החילוט ויצווה על מסירת הנכס לבעלו; לא נמצא הנכס עוד בעין, רשאי בית המשפט, אם הוא שוכנע שהיתה פשיעה או רשלנות בשמירתו, לחייב את אוצר המדינה בנזקים, בסכום שיקבע; נמכר הנכס, יבואו דמי מכרו במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} סדרי הדין בהליכים לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו בתקנות.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: שונות}}

{{ח:סעיף|130|שמירת דינים|אחר=[ד/40]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} באות להוסיף על האמור בכל דין אחר ולא לגרוע ממנו.

{{ח:סעיף|131|עבירות חוץ|תיקון: תשל״ט־3|אחר=[ד/41]}}
{{ח:ת}} מי שעבר עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בחוץ לארץ, יתן עליה את הדין בישראל; ואולם לא ישא אדם באחריות פלילית בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיפים 97}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|100}}, {{ח:פנימי|סעיף 103|103}} {{ח:פנימי|סעיף 121|או 121}} שעבר בחוץ לארץ, אם בשעת העבירה לא היה אזרח ישראלי, תושב ישראל או חייב בנאמנות למדינת ישראל בין משום ששירת בשירות המדינה ובין מסיבה אחרת.

{{ח:סעיף|132|ביצוע|אחר=[ד/43]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: פגיעות בסדרי המשטר והחברה}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: המרדה}}

{{ח:סעיף|133|מעשי המרדה|אחר=[א/59&lt;wbr&gt;(1)&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} העושה מעשה לשם המרדה, או מנסה, מכין עצמו או קושר קשר עם חברו לעשות מעשה כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|134|פרסומי המרדה|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/59&lt;wbr&gt;(1)&lt;wbr&gt;(ב–ג), &lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם, מדפיס או משעתק פרסום ויש בו כדי להמריד, דינו – מאסר חמש שנים והפרסום יחולט.
{{ח:תת|(ב)}} המייבא פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו – מאסר חמש שנים והפרסום יחולט, זולת אם לא היה לו יסוד להניח שיש בפרסום כדי להמריד.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק, ללא הצדק כדין, פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו – מאסר שנה אחת והפרסום יחולט.

{{ח:סעיף|135|סייגים לאישום ולהרשעה|תיקון: תשס״ג־4|אחר=[א/59&lt;wbr&gt;(3–5)]}}
{{ח:תת|(א)}} לא תוגש תביעה פלילית על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}} {{ח:פנימי|סעיף 134|או 134}} אלא בתוך שנה מיום שנעברה, ולא ייתבע אדם לדין על עבירה כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}} {{ח:פנימי|סעיף 134|או 134}} על פי עד אחד באין סיוע לעדותו.

{{ח:סעיף|136|המרדה – מהי|אחר=[א/60&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}}, ”להמריד“ הוא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להביא לידי שנאה, בוז או אי־נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;
{{ח:תת|(2)}} להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין;
{{ח:תת|(3)}} לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ;
{{ח:תת|(4)}} לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין.

{{ח:סעיף|137|טענת אמת אינה הגנה|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/60&lt;wbr&gt;(4)]}}
{{ח:ת}} באישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}} {{ח:פנימי|סעיף 134|או 134}} לא תהא הגנה שהפרסום שיש בו לפי הטענה כדי להמריד הוא אמת.

{{ח:סעיף|138|בקורת ותעמולה חוקיות|אחר=[א/60&lt;wbr&gt;(5)]}}
{{ח:ת}} אין רואים מעשה, נאום או פרסום כהמרדה, אם מגמתם אינה אלא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להוכיח שהממשלה הוטעתה או טעתה במעשה שעשתה;
{{ח:תת|(2)}} להוקיע טעויות או פגמים בדיני המדינה או בסדריה, או במוסד ממוסדותיהם שהוקמו כדין, או בסדרי השלטון והמשפט, והכל כדי להביא לידי תיקון הטעויות או הפגמים;
{{ח:תת|(3)}} לשכנע את אזרחי המדינה או יושביה שינסו להביא בדרכים כשרות לשינוי דבר שיסודו בדין;
{{ח:תת|(4)}} להוקיע, מתוך מגמה לסלק, דברים המעוררים או העלולים לעורר מדנים או רגשי עוינות בין חלקים שונים של האוכלוסין.

{{ח:סעיף|139|הגנה בפרסומיו של שלוח|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/61]}}
{{ח:ת}} באישום על פרסום שפרסם שלוח שיש בו לפי הטענה כדי להמריד, תהא זו הגנה טובה לשולח שהפרסום נעשה בלא רשותו, הסכמתו או ידיעתו ולא מהעדר תשומת לב ראויה או זהירות שלו, וכי עשה כל שביכלתו לעזור בגילוי זהותם של האחראים לעשייתו ולפרסומו.

{{ח:סעיף|140|שבועה לעבור עבירה חמורה|אחר=[א/63]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} משביע את חברו בשבועה או בהתחייבות שכמוה כשבועה (לשתיהן ייקרא {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|בסימן זה}} – שבועה), או נוכח בהשבעה כאמור ומביע הסכמתו לה, והיא באה לחייב את הנשבע לעבור עבירה שענשה מוות או מאסר עולם או מאסר עשרים שנים, או לחייבו להשתתף במעשה התקוממות או מרד;
{{ח:תת|(2)}} נשבע את השבועה האמורה בפסקה (1) בלא שכפו אותו לעשות כן.

{{ח:סעיף|141|שבועה לעבור עבירה אחרת|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/64]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} משביע את חברו שבועה, או נוכח בהשבעה ומביע הסכמתו לה, והיא באה לחייב את הנשבע לאחת מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} לעבור עבירה שאין ענשה מוות, מאסר עולם או מאסר עשרים שנים;
{{ח:תתת|(ב)}} להפריע את שלום הציבור;
{{ח:תתת|(ג)}} להימנות עם התאגדות שהוקמה לעשיית מעשה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
{{ח:תתת|(ד)}} לציית להוראותיו של ועד או של חבר אנשים שהוקמו שלא כדין, או של מנהיג או מפקד או אדם אחר שאין לו סמכות כדין ליתן את ההוראות;
{{ח:תתת|(ה)}} לא להלשין על חברו להתאגדות או על אדם פלוני או לא להעיד נגדם;
{{ח:תתת|(ו)}} לא לגלות קיומה של התאגדות אסורה, או מעשה אסור שנעשה או עומד להיעשות, או שבועה אסורה שהציע, שנשבע או שהשביע, הוא או אדם אחר, או לא לגלות את המשמעות של שבועה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} נשבע את השבועה האמורה בפסקה (1) בלא שכפו אותו לעשות כן.

{{ח:סעיף|142|טענת כפיה|אחר=[א/65]}}
{{ח:ת}} מי שנשבע שבועה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|בסימן זה}} לא יוכל לטעון להגנתו שכפו אותו לעשות כן, אלא אם תוך ארבעה עשר יום לאחר השבועה, ואם היה מנוע מחמת אונס או מחלה – תוך ארבעה עשר יום לאחר שחדלה המניעה, מסר בתצהיר לפני שוטר את כל אשר ידוע לו בענין זה, לרבות שם האדם שהשביעו או שבנוכחותו נשבע ואת מקומה וזמנה של השבועה; חייל בשירות פעיל או שוטר רשאי להצהיר כאמור לפני מפקדו.

{{ח:סעיף|143|אימונים צבאיים אסורים|אחר=[א/66]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תתת|(1)}} מאמן או מדריך להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, ללא רשות הממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} נוכח באסיפה או בהתקהלות שאינן ברשות הממשלה, כדי לאמן או להדריך אנשים להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים.
{{ח:תת|(ב)}} המתאמן או מיתרגל להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, בתוך אסיפה או התקהלות שנתכנסה ללא רשות הממשלה, או שהוא נוכח בהן כדי להתאמן או להיתרגל, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|144|עבירות בנשק|תיקון: [תשל״ב], תש״ם־6, תשנ״א־3, תשפ״ב|אחר=[א/66א&lt;wbr&gt;(א)–&lt;wbr&gt;(ה), &lt;wbr&gt;(ז)]}}
{{ח:תת|(א)}} הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו, דינו – מאסר שבע שנים; אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הנושא או מוביל נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו – מאסר עשר שנים; אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב1)}} סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על מי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|לחוק כלי היריה, התש״ט–1949}}, או התקנות על פיו.
{{ח:תת|(ב2)}} המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב3)}} הרשאי על פי דין למכור או למסור נשק והוא מוכרו או מוסרו לאדם שאינו רשאי על פי דין להחזיק בו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים; סבר המוכר או המוסר, כתוצאה מבדיקה רשלנית, שהוא מוכר או מוסר נשק למי שרשאי על פי דין להחזיק בו – דינו מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נשק“ –
{{ח:תתת|(1)}} כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
{{ח:תתת|(2)}} כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|בחוק כלי היריה, התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(3)}} תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה.
{{ח:תת|(ג1)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא;
{{ח:תתת|(2)}} הטוען לרשות על פי דין – עליו הראיה.
{{ח:תת|(ד)}} מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(ה)}} תעודה החתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה והיא מאשרת שחפץ פלוני הוא נשק, תשמש ראיה לדבר, כל עוד לא הוכח היפוכו; אולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירה, ואם עשה כן, לא תשמש התעודה ראיה אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; בית המשפט חייב להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירה.
{{ח:תת|(ו)}} סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראת כל דין.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשלוש שנים מיום 8.12.2021):}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א) רישה, (ב) רישה, (ב2) או (ב3) רישה, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א1|סימן א׳1: הסתה לגזענות או לאלימות|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ד־2, תשס״ב־3, תשע״ו־4}}

{{ח:סעיף|144א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזענות“ – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי־אתני.

{{ח:סעיף|144ב|איסור פרסום הסתה לגזענות|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ואם היה בו אמת או לא.

{{ח:סעיף|144ג|פרסום מותר|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144ב|בסעיף 144ב}}, לא יראוהו כעבירה על {{ח:פנימי|סעיף 144ב|אותו סעיף}}, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להביא לגזענות.
{{ח:תת|(ב)}} פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, לא יראו אותם כעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 144ב|סעיף 144ב}}, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות.

{{ח:סעיף|144ד|החזקת פרסום גזעני|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} המחזיק לשם הפצה פרסום האסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 144ב|סעיף 144ב}} כדי להביא לגזענות, דינו – מאסר שנה, והפרסום יחולט.

{{ח:סעיף|144ד1||תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|144ד2|הסתה לאלימות|תיקון: תשס״ב־5, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מעשה אלימות“ – עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.
{{ח:תת|(ג)}} פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) אינו עבירה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|144ד3|החזקת פרסום המסית לאלימות|תיקון: תשס״ב־5, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} המחזיק, לשם הפצה, פרסום האסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 144ד2|סעיף 144ד2}}, דינו – מאסר שנה, והפרסום יחולט.

{{ח:סעיף|144ה|הגשת אישום|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא יוגש כתב אישום לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א1|סימן זה}} אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א2|סימן א׳2: עבירות שנאה|תיקון: תשס״ה}}

{{ח:סעיף|144ו|עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור – נסיבה מחמירה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} העובר עבירה מתוך מניע של גזענות כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק ח סימן א1|בסימן א׳1}} או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”עבירה“ – עבירה נגד הגוף, החירות או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולים {{ח:פנימי|פרק ח סימן ט|בסימנים ט׳}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|וי״א בפרק זה}}, ועבירה בשירות הציבור וכלפיו הכלולה {{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|בפרק ט׳ סימן ד׳}}, הכל למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: התאגדויות והתקהלויות}}

{{ח:סעיף|145|התאגדות אסורה|תיקון: תשס״ח־2|אחר=[א/69]}}
{{ח:ת}} התאגדות אסורה, לענין {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}}, היא –
{{ח:תת|(1)}} חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לאחת מפעולות אסורות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} למוטט את סדרי השלטון בישראל במהפכה או במעשי חבלה;
{{ח:תתת|(ב)}} להפיל בכוח או באלימות את הממשלה החוקית של ישראל או של מדינה אחרת, או כל ממשל מאורגן;
{{ח:תתת|(ג)}} להרוס נכס של המדינה או נכס המשמש למסחר בפנים המדינה או עם ארצות אחרות, או לפגוע בנכסים כאמור;
{{ח:תת|(2)}} חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף או מעודד לעשות מעשה שמטרתו המפורשת או המשתמעת היא המרדה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|בסימן א׳}};
{{ח:תת|(2א)}} חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבאופן מאורגן, בחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לגזענות כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק ח סימן א1|בסימן א׳1}}, לרבות הטפה, הסתה או עידוד כאמור, לעקרונותיהם של הנאצים או של התנועה הנאצית;
{{ח:תת|(3)}} חבר בני אדם שלא הודיע את תקנותיו כפי שהוא מחוייב על פי הדין או שהוא מוסיף להתכנס לאחר שפורק לפי הדין;
{{ח:תת|(4)}} חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, המסונף, או נחזה כמסונף, לארגון המטיף או מעודד לאחת התורות או המעשים האמורים בסעיף זה;
{{ח:תת|(5)}} סניף, מרכז, ועד, קבוצה או סיעה של התאגדות אסורה וכל מוסד או בית ספר שבהנהלתה או שבפיקוחה.

{{ח:סעיף|146|מטיף להתאגדות אסורה|אחר=[א/71]}}
{{ח:ת}} המטיף או מעודד, בדיבור, בכתב או בדרך אחרת, לעשיית אחת הפעולות האסורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|147|חבר להתאגדות אסורה|אחר=[א/70]}}
{{ח:ת}} מי שמלאו לו שש עשרה שנים והוא חבר להתאגדות אסורה, ומי שתופש או פועל במשרה או בעמדה בה, או פועל כנציג שלה, או משמש מורה במוסד או בבית ספר המתנהלים או נחזים כמתנהלים בהנהלתה או בפיקוחה של התאגדות אסורה, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|148|תרומות להתאגדות אסורה|אחר=[א/72]}}
{{ח:ת}} המשלם דמי חבר או תורם להתאגדות אסורה, או לחשבונה, והמשדל לאחת מאלה, דינם – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|149|פרסומי התאגדות אסורה|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/73]}}
{{ח:ת}} העושה, המדפיס, המפרסם או המעביר בדואר פרסום של התאגדות אסורה, או בשבילה או לטובתה, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|150|הגשת אישום|אחר=[א/76]}}
{{ח:ת}} כתב אישום על עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיפים 145 עד 149}} לא יוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

{{ח:סעיף|151|התקהלות אסורה|אחר=[א/79, א/80]}}
{{ח:ת}} שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה, או שנתקהלו למטרה משותפת, ואפילו כשרה, ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום, הרי זו התקהלות אסורה, והמשתתף בהתקהלות אסורה, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|152|התפרעות|אחר=[א/79, א/80]}}
{{ח:ת}} התקהלות אסורה, שהתחילו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור, הרי זו התפרעות, והמשתתף בהתפרעות, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|153|הוראת התפזרות|אחר=[א/82]}}
{{ח:ת}} ממונה על מחוז או קצין מחוז או שופט בית משפט שלום, ובהעדרם – שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה, הרואה שלושה אנשים לפחות מתפרעים, או חושש שהם עומדים להתפרע, רשאי, לאחר שהודיע על נוכחותו בתקיעת חצוצרה, בשריקת משרוקית או בכל אמצעי כיוצא באלה או ביריית אור וירי מאקדח – להורות להם שיתפזרו בשקט.

{{ח:סעיף|154|פיזור מתפרעים|אחר=[א/83]}}
{{ח:ת}} אם כעבור זמן סביר לאחר ההודעה וההוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}, או לאחר שמתן ההודעה או ההוראה נמנע בכוח, מוסיפים אנשים במספר כאמור להתפרע, רשאי כל המוסמך ליתן הודעה והוראה כאמור, או שוטר, או כל אדם המסייע בידם, לעשות כל הדרוש כדי לפזר את המוסיפים להתפרע או לתפסם, ואם מישהו התנגד לתפיסה יכול המוסמך להשתמש בכוח הדרוש בדרך סבירה כדי להתגבר על ההתנגדות, ובכל משפט פלילי או אזרחי לא ישא באחריות אם גרם פגיעה או מוות לאדם או נזק לרכוש.

{{ח:סעיף|155|המשך התפרעות לאחר הוראת התפזרות|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/84]}}
{{ח:ת}} ניתנו הודעה והוראת התפזרות למתפרעים או למתקהלים כדי להתפרע ועבר זמן סביר לאחר מתן ההודעה וההוראה – כל המשתתף או ממשיך להשתתף באותה התקהלות או התפרעות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|156|מניעת הוראת התפזרות|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/85]}}
{{ח:ת}} המונע או מפריע, בכוח, מתן ההודעה או הוראת ההתפזרות, דינו – מאסר חמש שנים, וכל היודע שמתן ההודעה או ההוראה נמנעו בכוח והוא משתתף בהתקהלות או בהתפרעות, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|157|התפרעות שסופה נזק|אחר=[א/86, א/87]}}
{{ח:ת}} מתפרעים שגרמו, שלא כדין, נזק לבנין, לאניה, למסילת ברזל, למכונות, למבנה, לקו טלגרף, לקו חשמל, לקו צינורות או לצינור להספקת מים, דינו של כל אחד מהם – מאסר שבע שנים, ואם הרסו או השמידו, או התחילו להרוס או להשמיד, אחד הדברים האמורים, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|158|מתפרעים הפוגעים בכלי שיט|אחר=[א/88]}}
{{ח:ת}} מתפרעים המונעים או מפריעים, שלא כדין ובכוח, טעינה או פריקה או הפלגה או שיוט של כלי שיט, או שהם עולים אל כלי שיט שלא כדין ובכוח בכוונה לעשות אחד המעשים האמורים, דינם – מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: הפרעות לשלום הציבור}}

{{ח:סעיף|159|פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה|אחר=[א/62]}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה העלולות לעורר פחד ובהלה בציבור או להפריע את שלומו, והוא יודע, או יש לו יסוד להניח, שהן כוזבות, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} באישום לפי סעיף קטן (א) תהא לנאשם הגנה טובה בטענה שלא ידע, או שלא היה לו יסוד להניח, שהאמרה, השמועה או הידיעה הן כוזבות, ובלבד שהוכיח שנקט אמצעים סבירים כדי לאמת את דיוקן לפני פרסומן.

{{ח:סעיף|159א|שימוש בחומר הנחזה כמסוכן|תיקון: תשס״ב־6}}
{{ח:ת}} השולח, המניח או המוסר לאחר, חומר או חפץ הנחזה כמסכן את חייו של אדם או את גופו, בנסיבות שיש בהן כדי לגרום לבהלה בציבור או להפרת הסדר הציבורי, דינו – מאסר שישה חודשים או הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|160|הפרעות ביחסי עבודה|אחר=[א/74]}}
{{ח:ת}} ראתה הממשלה שיש ביחסי העבודה הפרעות חמורות המסכנות את הכלכלה בארץ או את המסחר עם מדינות חוץ או פוגעות בהם, רשאית היא להכריז על מצב חירום לענין סעיף זה, וכל עוד לא בוטלה האכרזה יהא דינם של המשתתף בהשבתה או בשביתה בעבודה הנוגעת להובלת משא או להסעת נוסעים דרך עסק או מסחר בישראל או בינה לבין מדינות חוץ או למתן שירות ציבורי בישראל, ושל המסית, מסייע או מעודד להשבתה או לשביתה כאמור או להמשכתן – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|161|עבירות כלפי קיום שירותים ציבוריים|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/75]}}
{{ח:ת}} העושה אחד המעשים להלן תוך פגיעה בגופו או בנכסיו של חברו או איום או הפחדה או בכוח חרם או איום בחרם עליו או על נכסיו וללא כל סיבה או הצדק סבירים לחרם, דינו – מאסר שלוש שנים; ואלה המעשים:
{{ח:תת|(1)}} מפריע לקיום שירות ציבורי או מחבל בו;
{{ח:תת|(2)}} מכריח או מפתה עובד ציבורי או עובד בעבודה הנוגעת לשירות ציבורי להתפטר או לנטוש עבודתו, או מונע אדם מלהציע או לקבל עבודה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} מחבל או מפריע הובלת משא או הסעת נוסעים דרך עסק או מסחר בישראל או בינה לבין מדינת חוץ;
{{ח:תת|(4)}} מכריח או מפתה עובד בהובלה או בהסעה כאמור בפסקה (3) או בעבודה הנוגעת להן להתפטר או לנטוש עבודתו, או מונע אדם מלהציע או לקבל עבודה כאמור.

{{ח:סעיף|162|הגשת אישום|אחר=[א/76]}}
{{ח:ת}} כתב אישום על עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיפים 160}} {{ח:פנימי|סעיף 161|או 161}} לא יוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: סכסוכי עבודה}}

{{ח:סעיף|163|הפרעה שלא כדין למימוש זכות|אחר=[א/211]}}
{{ח:ת}} העושה שלא כדין אחד המעשים המנויים להלן, כדי להכריח את חברו לעשות מה שאינו חייב לעשות לפי הדין או להימנע מעשות מה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תת|(1)}} משתמש באלימות או באיומים נגדו או נגד אשתו או ילדיו, או פוגע בנכסיו;
{{ח:תת|(2)}} מהלך אחריו בלי הרף ממקום למקום;
{{ח:תת|(3)}} מסתיר מכשיר, מלבוש או כל נכס אחר השייך לחברו או נתון לשימושו, או שולל ממנו או מפריע את השימוש בו;
{{ח:תת|(4)}} עומד על המשמר ליד ביתו או ליד מקום מגוריו, עבודתו או עסקו או המקום שנזדמן בו, או ליד הגישה אליהם, או מונע את הגישה אליהם;
{{ח:תת|(5)}} הולך אחריו בצורה פרועה ברחוב או בדרך.

{{ח:סעיף|164|היתר משמרות|אחר=[א/210 תנאי, א/211]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163}} רשאי אדם, למען עצמו או למען תאגיד, או למען מעביד יחיד או חבר בני אדם, לעמוד במקום שעובדים או עוסקים בו, או על ידו, כדי לסייע בסכסוך עבודה, אם כל מטרתו היא להשיג, או למסור, בדרכי שלום ידיעות, או לשכנע בדרכי שלום לעבוד או להימנע מעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכסוך עבודה“ – סכסוך בין מעבידים לעובדים או בין עובדים לעובדים, בנוגע למתן עבודה או אי מתן עבודה או להסכם עבודה או לתנאי עבודתו של עובד, למעט סכסוך שאחת מסיבותיו היא התנגדותם של עובדים למתן עבודה לעובדים אחרים מטעמי גזע, דת או לשון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – כל העובד במלאכה או בתעשיה אצל המעביד שעמו סכסוך העבודה או אצל מעביד אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – כל אגודה שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק האגודות העותמאני}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות}}, ואחת ממטרותיה היא הסדר היחסים בין עובדים למעבידים, בין עובדים לעובדים או בין מעבידים למעבידים.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: פגיעה במדינת חוץ}}

{{ח:סעיף|165|אלימות נגד מדינת חוץ|אחר=[א/67&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} העושה בתחומי המדינה נסיון לארגן, להכין, לסייע או להקל כל נסיון הנעשה במדינת חוץ להרוס במעשי אלימות את סדרי השלטון של אותה מדינה, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|166|הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/67&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:ת}} המבקש להסית למעשי איבה נגד ממשלתה של מדינה ידידותית, על ידי נאום במקום ציבורי או התקהלות פומבית או על ידי פרסום, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|167|פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית|אחר=[א/68]}}
{{ח:ת}} המוריד או הורס, בפומבי, דגל או סמל של מדינה ידידותית, או עושה מעשה אחר לפגוע בהם, והכל בכוונה להביע איבה או בוז לאותה מדינה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|168|חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/77]}}
{{ח:ת}} המפרסם ללא צידוק או הצדק שהיו מתקבלים במשפט בשל לשון הרע על אדם פרטי, פרסום העלול להשפיל, לחרף או לחשוף לשנאה או לבוז מלך, נשיא, שליט, שגריר או אחד מרמי המעלה האחרים של מדינת חוץ, דינו – קנס; ואם הפרסום עלול או מכוון להפריע את השלום והידידות בין ישראל למדינה אחרת – דינו מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: שוד ים}}

{{ח:סעיף|169|שוד ים|אחר=[א/78]}}
{{ח:ת}} העושה מעשה של שוד ים או מעשה הקשור לשוד ים או כיוצא בו, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ז|סימן ז׳: פגיעות ברגשי דת ומסורת}}

{{ח:סעיף|170|עלבון דת|אחר=[א/146]}}
{{ח:ת}} ההורס, מזיק או מחלל מקום פולחן, או כל עצם המוחזק מקודש לקהל אנשים, בכוונה לבזות דתם, או ביודעין שהם עשויים לראות במעשה זה עלבון לדתם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|171|הפרעה לפולחן|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/147]}}
{{ח:ת}} המפריע במזיד אסיפת אנשים שנתאספו כדין לשם פולחן דתי, או תוקף במזיד אדם הממלא תפקיד באסיפה כאמור או את אחד מבאיה, ואין בידו להוכיח צידוק או הצדק כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|172|כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה|אחר=[א/148]}}
{{ח:ת}} הנכנס שלא ברשות למקום פולחן או קבורה או למקום שיוחד לצרכי לוויית המת או לשמירת עצמותיו של מת, או נוהג במת שלא בכבוד, או גורם הפרעה לאנשים שנתקהלו ללוויית המת, והכל בכוונה לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, או כשהוא יודע שהדבר עשוי לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|173|פגיעה ברגשי דת|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/149]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תת|(1)}} מפרסם פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים;
{{ח:תת|(2)}} משמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מלה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים.

{{ח:סעיף|174||תיקון: תש״ע|אחר=[א/150]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|174א|מתן הטבות כפיתוי להמרת דת|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} הנותן או מבטיח לאדם כסף, שווה כסף או טובת הנאה חמרית אחרת כדי לפתות אותו להמיר דתו או כדי שיפתה אדם אחר להמיר דתו, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 50,000 לירות.

{{ח:סעיף|174ב|קבלת הטבות תמורת המרת דת|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} המקבל או מסכים לקבל כסף, שווה כסף או טובת הנאה חמרית אחרת תמורת הבטחה להמיר דתו או לגרום לכך שאדם אחר ימיר דתו, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 30,000 לירות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ח|סימן ח׳: ריבוי נישואין}}

{{ח:סעיף|175|הגדרות|אחר=[ה/1]}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן זה}}, ”נישואין“ – לרבות קידושין.

{{ח:סעיף|176|ריבוי נישואין|אחר=[ה/2]}}
{{ח:ת}} נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|177|חזקת נישואין|אחר=[ה/3]}}
{{ח:ת}} מי שהיה נשוי הוא בחזקת נשוי, לענין {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}}, כל עוד לא הוכיח שנישואיו הקודמים בוטלו או הופקעו, בין על ידי מות בן הזוג ובין על פי פסק דין סופי של בית המשפט או של בית הדין המוסמך או על פי דין התורה בדרך שאישר בית הדין המוסמך, ואין רואים אותו כפנוי אלא משעת המוות או משעה שניתן פסק הדין או האישור כאמור.

{{ח:סעיף|178|תקפן של נישואין|אחר=[ה/4]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}}, אין נפקא מינה –
{{ח:תת|(1)}} אם תקפם של הנישואין הקודמים הוא לפי דין המדינה שבה נערכו או לפי דין דתי שעל פיו נערכו;
{{ח:תת|(2)}} אם הנישואין החדשים תקפים או בטלים;
{{ח:תת|(3)}} אם הנישואין החדשים נערכו מחוץ לישראל, ובלבד שבשעת הנישואין היה הנושא אזרח ישראלי או תושב ישראל.

{{ח:סעיף|179|היתר נישואין לפי דין תורה|תיקון: תש״ם־5|אחר=[ה/5]}}
{{ח:ת}} היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה, לא יורשע אדם על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}} אם הנישואין החדשים נערכו לאחר שניתן לו היתר נישואין לפי פסק דין סופי של בית דין רבני ופסק הדין אושר בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול.

{{ח:סעיף|180|נישואין שהותרו לפי דין אחר|אחר=[ה/6]}}
{{ח:ת}} לא היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה, לא יורשע אדם על עבירה לפי סעיף 176 אם הנישואין החדשים נערכו לאחר שהותרו לפי פסק דין סופי של בית הדין המוסמך על סמך אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בן זוגו מנישואיו הקודמים אינו מסוגל, מחמת מחלת נפש שלקה בה, להסכים להפקעת הנישואין או לביטולם או להשתתף בהליך או בפעולה להפקעתם או לביטולם;
{{ח:תת|(2)}} בן זוגו מנישואיו הקודמים נעדר בנסיבות המעוררות חשש סביר לחייו ולא נודעו עקבותיו לפחות שבע שנים.

{{ח:סעיף|181|התרת קשר נישואין על כרחה של האשה|אחר=[ה/7]}}
{{ח:ת}} התיר איש את קשר הנישואין על כרחה של האשה, באין בשעת התרת הקשר פסק דין סופי של בית המשפט או של בית הדין המוסמך המחייב את האשה להתרה זו, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|182|עריכת נישואין וגירושין אסורים|אחר=[ה/8]}}
{{ח:תת|(א)}} המסדר נישואין בידיעה שהם אסורים לפי דין או שאחד מבני הזוג עובר בהם עבירה, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המסדר גירושין בידיעה שהם אסורים לפי דין או שהאיש המגרש עובר בהם עבירה, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|183|עדותו של בן זוג|אחר=[ה/9]}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971}}, כשר בן הזוג להעיד נגד בן זוגו במשפט על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}, אך אין כופין להעיד לא בן זוג ולא מי שנישא לנאשם בנישואין שאינם תופסים.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ט|סימן ט׳: בריונות ותקלות לציבור}}

{{ח:סעיף|184|הגדרות|תיקון: תש״ן־3, תשנ״א־3|אחר=[א/93, א/95]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ח סימן ט|סימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכין“ – כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אולר“ – סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקה משכר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|185|סחר ייצור ויבוא סכין|תיקון: תשנ״א־3|אחר=[א/90, א/95]}}
{{ח:ת}} הסוחר, מייצר או מייבא סכין שלא נועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק, לצרכי בית או למטרה כשרה אחרת, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|185א|איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין|תיקון: תש״ס, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל עסק או מי שעובד בעסק לא ימכור אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, לקטין; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), רשאי בעל עסק או מי שעובד בעסק לדרוש מאדם המבקש שימכרו לו אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, תעודה שבה ניתן לוודא את גילו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל עסק המוכר אגרופנים או סכינים, יציג במקום בולט בעסקו הודעה, בצורה שיקבע השר לביטחון הפנים, המפרטת את הוראות סעיף זה; הוראה זו לא תחול על עסק המוכר סכינים לצורכי בית בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} מי שלא קיים את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי הרשיון שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}} יחולו עליו.

{{ח:סעיף|186|החזקת אגרופן או סכין שלא כדין|תיקון: תשנ״א־3, תש״ס, תשס״א־2|אחר=[א/91, א/95]}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, או בסמוך אליהם.
{{ח:תת|(ג)}} השר לביטחון הפנים רשאי בצו, מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} לענין סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|187||תיקון: תשל״ח־4, תשנ״א־3|אחר=[א/92]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|188||תיקון: תשנ״א־3|אחר=[א/94]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|189|כניסה בכוח|אחר=[א/96]}}
{{ח:ת}} הנכנס למקרקעין בדרך אלימה כדי להחזיק בהם, בין שהאלימות היא בהפעלת כוח למעשה נגד אדם אחר ובין שהיא באיומים או בפריצה או בכינוס אנשים במספר בלתי רגיל, דינו – מאסר שלוש שנים, אף אם הוא זכאי להיכנס לאותם מקרקעין, זולת אם המקרקעין היו שלו אבל מוחזקים בידי עובדו או שלוחו.

{{ח:סעיף|190|אחיזת מקרקעין בכוח|אחר=[א/97]}}
{{ח:ת}} האוחז, ללא אבק זכות, מקרקעין של אדם הזכאי להחזיק אותם על פי דין, ועלול בכך להביא לידי הפרת השלום או לחשש סביר של הפרת השלום, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|191|תגרה|אחר=[א/98]}}
{{ח:ת}} המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|192|איומים|תיקון: [תשל״ג], תשל״ז|אחר=[א/100]}}
{{ח:ת}} המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|193|שכרות|תיקון: תש״ן־3|אחר=[א/101]}}
{{ח:תת|(א)}} המתפרע או המפר את הסדר במקום ציבורי בהיותו שיכור, דינו – מאסר שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המחזיק כלי נשק טעון, סכין או כל כלי זין קטלני אחר כשהוא שיכור, מותר לעצרו בלי צו מעצר, ודינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל עסק או עובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, המספק משקה משכר לשיכור או מעודד אותו לשתות משקה משכר, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|193א|איסור מכירת משקאות משכרים לקטין|תיקון: תש״ן־3, תשס״ד־3, תשס״ח, תש״ע־7}}
{{ח:תת|(א)}} המעודד או משדל קטין לשתות משקה משכר, דינו – מאסר שלושה חדשים.
{{ח:תת|(א1)}} המוכר משקה משכר לקטין, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(א2)}} המספק משקה משכר לקטין או הרוכש משקה משכר בעבור קטין, במקום ציבורי, שלא בנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו או שלא בחוג משפחתו, דינו – מאסר שישה חודשים; בסעיף קטן זה, ”אחראי על קטין“ – הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו, לפי דין או לפי הסכמה של הורהו, הורהו החורג או אפוטרופסו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים לשם שתיה במקום, לא ימכור ולא יגיש משקה משכר לקטין ולא יעודד אדם כאמור לשתות משקה משכר; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, רשאי לדרוש מאדם המבקש שיספקו לו משקה משכר, שיציג לו תעודה בה ניתן לוודא את גילו.
{{ח:תת|(ג1)}} בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, אשר מכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א1) עד (ב), חזקה כי היה מודע לכך שמכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין, אלא אם כן הוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, שהקטין הציג לו תעודה כאמור בסעיף קטן (ג), ולפיה הוא אינו קטין.
{{ח:תת|(ד)}} בעל עסק שבו נמכרים משקאות משכרים, יציג במקום בולט בעסקו, בצורה שיקבע שר המשטרה בתקנות, הודעה המפרטת את הוראות סעיף זה ואת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 193|סעיף 193(ג)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (הצגת הודעה)|תקנות העונשין (הצגת הודעה), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} מי שלא קיים הוראות סעיף קטן (ד) רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רשיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}} יחולו עליו.

{{ח:סעיף|194|מהומה ועלבון במקום ציבורי|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/102]}}
{{ח:תת|(א)}} המקים שאון או מהומה במקום ציבורי, בלי סיבה סבירה ובאופן העלול להפריע לתושבים או להביא להפרת השלום, דינו – מאסר שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המעליב אדם במקום ציבורי באופן העלול לעורר אדם הנוכח אותה שעה להפר את השלום, דינו – מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|194א|איסור ספסרות בכרטיסי מופעים|תיקון: תשס״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} העוסק במכירת כרטיסים למופע במחיר העולה על המחיר הנקוב בהם, דינו – הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שרשאי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, למכור כרטיסים לעינוג ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|באותו חוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} המוכר כרטיס למופע במחיר העולה על המחיר הנקוב בו, תוך שהוא עובר עבירה, דינו, נוסף על העונש הקבוע לעבירה – הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מופע“ – מופע בתחום הספורט, הנגינה, השירה, המחול, הדרמה, הקולנוע או בתחום אחר של הבידור או של האמנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה מסוג עוון לפי כל חוק.

{{ח:סעיף|195|השחתת מודעות|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/103]}}
{{ח:ת}} המוריד, משחית או משמיד, במזיד וללא רשות כראוי, הודעה, מודעה או תעודה שהודבקו, או נועדו להיות מודבקים, אל בנין או במקום ציבורי על פי דין או על פי הוראת עובד הציבור, דינו – מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|196|השחתת פני מקרקעין|תיקון: [תשי״ז]|אחר=[א/103א]}}
{{ח:ת}} הכותב, מצייר, משרטט או חורת על מקרקעין של זולתו שלא כדין, או מדביק עליהם שלא כדין כל כתב או שלט, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|196א|חזקת אחריות|תיקון: תשמ״ג־2}}
{{ח:ת}} יראו כמבצע עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196}} גם מי שתוכנה של מודעה מודפסת שהודבקה שלא כדין, מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או את הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבירה נעשתה שלא בידיעתו;
{{ח:תת|(2)}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|196ב|התיישנות|תיקון: תשמ״ג־2}}
{{ח:ת}} תקופת ההתיישנות של עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196}} תהיה שנה אחת.

{{ח:סעיף|197|הפרעה לבחירות|אחר=[א/104]}}
{{ח:ת}} המנסה למנוע, לחבל או להפריע בחירות ציבוריות – בכוח, באלימות, באיומים או בכל מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|198||תיקון: תשס״ח־6|אחר=[א/105]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן י|סימן י׳: זנות ותועבה}}

{{ח:סעיף|199|סרסרות למעשי זנות|תיקון: תש״ס־5|אחר=[ז/1&lt;wbr&gt;(א), &lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמחייתו, כולה או מקצתה, דרך קבע או בתקופה כלשהי, על רווחי אדם העוסק בזנות;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמקבל ביודעין מה שניתן בעד מעשה זנות של אדם או חלק ממה שניתן כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} עבר אדם עבירה לפי סעיף זה בבן זוגו, בילדו או בילדו החורג, או שעבר את העבירה תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה אין נפקא מינה –
{{ח:תתת|(1)}} אם הדבר שקיבל העבריין היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} אם קיבל את הדבר מאדם העוסק בזנות או מאדם אחר;
{{ח:תתת|(3)}} אם קיבל אתנן בעד מעשה זנות או חליפיו של אתנן.

{{ח:סעיף|200|חזקת סרסרות|אחר=[ז/1&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:ת}} גבר הגר עם זונה או שהוא רגיל להילוות אליה דרך קבע או משתמש בפיקוחו או בהשפעתו עליה בדרך שיש בה כדי לסייע בידה או להכריחה לזנות, חזקה עליו שהוא חי על רווחיה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

{{ח:סעיף|201|הבאת אדם לידי מעשה זנות|תיקון: [תשל״ג], תש״ם־6, תש״ס־5|אחר=[ז/2]}}
{{ח:ת}} המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|202|הבאת אדם לידי עיסוק בזנות|תיקון: תש״ס־5|אחר=[ז/3]}}
{{ח:ת}} המביא אדם לידי עיסוק בזנות, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|203|נסיבות מחמירות|תיקון: תש״ס־5|אחר=[ז/4]}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיפים 201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|או 202}} תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, דינו של עובר העבירה – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיפים 201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|או 202}} באחת מנסיבות אלה, דינו של עובר העבירה – מאסר שש עשרה שנים:
{{ח:תתת|(1)}} תוך שימוש בכוח, או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או כלפי אדם אחר;
{{ח:תתת|(2)}} תוך ניצול מצב המונע את התנגדותו של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או תוך ניצול היותו חולה נפש או לקוי בשכלו;
{{ח:תתת|(3)}} בהסכמה שהושגה במרמה, של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות.

{{ח:סעיף|203א||תיקון: תש״ס־5, תשס״ג־6, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|203ב|ניצול קטינים לזנות|תיקון: תש״ס־5, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיפים 199}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}}, {{ח:פנימי|סעיף 202|202}} {{ח:פנימי|סעיף 203|או 203}} בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים, דינו של עובר העבירה –
{{ח:תתת|(1)}} אם נקבע לעבירה מאסר חמש שנים – מאסר שבע שנים;
{{ח:תתת|(2)}} אם נקבע לעבירה מאסר שבע שנים – מאסר עשר שנים;
{{ח:תתת|(3)}} אם נקבע לעבירה מאסר עשר שנים – מאסר חמש עשרה שנים;
{{ח:תתת|(4)}} אם נקבע לעבירה מאסר שש עשרה שנים – מאסר עשרים שנה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיפים 199}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}}, {{ח:פנימי|סעיף 202|202}} {{ח:פנימי|סעיף 203|או 203}} בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, או שמלאו לו ארבע עשרה שנים ועובר העבירה אחראי על הקטין, דינו של עובר העבירה – כפל העונש שנקבע לעבירה אך לא יותר מעשרים שנים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”אחראי על קטין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בסעיף 368א}}.

{{ח:סעיף|203ג|איסור צריכת מעשה זנות מקטין|תיקון: תש״ס־5, תשע״ז, תשע״ט־4}}
{{ח:ת}} הצורך מעשה זנות מקטין, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|203ד|נטל ההוכחה|תיקון: תש״ס־5}}
{{ח:ת}} הטוען שלא ידע את גילו של האדם שבו או שלגביו נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן זה}} – עליו הראיה; הוראה זו לא תחול לענין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214(ב3)}}.

{{ח:סעיף|204|החזקת מקום לשם זנות|אחר=[ז/5, ז/7]}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק או מנהל מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, לשם עיסוק בזנות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|205|השכרת מקום לשם זנות|תיקון: תש״ס־5|אחר=[ז/6, ז/7]}}
{{ח:ת}} מי שמשכיר או מחדש שכירות של מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, בידעו שהוא משמש או ישמש לאדם מקום למעשי זנות, דינו – מאסר ששה חדשים; והוא הדין אם לא הפסיק השכרתו של מקום לאחר שנודע לו שהוא משמש כאמור, על אף שיש בידו זכות להפסיקה ולתבוע פינוי בשל כך.

{{ח:סעיף|205א|איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} המוסר מידע או המפרסם פרסום על מתן שירות של מעשה זנות, כשנותן השירות הוא קטין, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור; לענין עבירה לפי סעיף זה, אחת היא אם שירות הזנות ניתן בישראל או מחוץ לישראל, אם המידע מתייחס לקטין מסוים אם לאו, או אם הפרסום מציין שנותן השירות הוא קטין אם לאו.

{{ח:סעיף|205ב||תיקון: תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|205ג|איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|205ד|איסור פרסום של הצעה לעיסוק בזנות|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} המפרסם פרסום בדבר הצעה לעסוק בזנות, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}, ואם ההצעה לעסוק בזנות היא לקטין – מאסר חמש שנים או קנס כאמור; נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.

{{ח:סעיף|206||תיקון: תשמ״ב־4, תש״ס־5|אחר=[ז/8]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|207||תיקון: תש״ס־5|אחר=[ז/10]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|208|המניח לקטין לדור בבית זנות|תיקון: [תשכ״ו], תש״ס־5|אחר=[א/165]}}
{{ח:ת}} המניח לקטין בן שתים עד שבע עשרה שנים הנתון למשמורתו או להשגחתו, שידור בבית זנות או שיבקר בו תכופות, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|209||תיקון: [תשכ״ו], תש״ס־5|אחר=[א/167]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|210||תיקון: [תשכ״ו], תש״ס־5|אחר=[א/168]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|211||תיקון: תש״ס־5|אחר=[א/169]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|212||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/171]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|213||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/172]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|214|פרסום והצגת תועבה|תיקון: [תשכ״ו], תשנ״א־5, תשנ״ח־2, תשס״ז־3, תשע״ה|אחר=[א/179]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} מפרסם פרסום תועבה או מכינו לצורכי פרסום;
{{ח:תתת|(2)}} מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה –
{{ח:תתתת|(א)}} במקום ציבורי;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקום שאינו ציבורי – אלא אם כן הוא מקום המשמש למגורים או המשמש חבר בני אדם שהחברות בו היא למי שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולתקופה רצופה.
{{ח:תת|(ב)}} המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב1)}} המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב2)}} נעברה העבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בסעיף 368א}}, או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ב3)}} המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או הצורך פרסום כאמור אף בלי להחזיק בו, דינו – מאסר שנה; לענין סעיף קטן זה, ”מחזיק או צורך“ – למעט המחזיק או הצורך באקראי ובתום לב.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף זה שנעברה בידי בעל עסק במהלך עסקיו, רשאי להפעיל גם את הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 17|ו־17 לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, ובלבד שלא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 17|סעיף 17}} אלא אם כן השתכנע שיש ראיות לכאורה לביצוע העבירה ושהפעלת סמכותו דרושה לטובת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} לא יוגש כתב אישום –
{{ח:תתת|(1)}} לפי סעיף קטן (א) – אלא בתוך שנתיים מיום ביצוע העבירה, ובידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ב3) – אלא בידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב.

{{ח:סעיף|214א|פרסום פוגע על שלטי חוצות|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם פרסום פוגע על שלטי חוצות, דינו – מאסר שישה חדשים או קנס פי שלושה מהקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרסום פוגע“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תמונת עירום או תמונה של חלקי גוף אינטימיים של איש או אשה;
{{ח:תתתת|(2)}} תמונה שיש בה קיום של יחסי מין או של אלימות מינית, או שיש בה ביזוי או השפלה מיניים, או שהיא מציגה אדם כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תתתת|(3)}} תמונה של חשיפה חלקית של גוף, של איש או אשה, שיש בה פגיעה ברגשותיו המוסריים של הציבור או חלק ממנו או השחתת המוסר הציבורי, או שיש בה פגיעה בקטינים או בחינוכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שלטי חוצות“ – שלטי פרסומת המוצבים לצידי דרכים, שלטי פרסומת בתוך אוטובוסים של התחבורה הציבורית או על דפנותיהם החיצוניים או בתחנות האיסוף של אוטובוסים כאמור וכן שלטי פרסומת על לוחות מודעות שבפיקוחה של רשות מקומית.

{{ח:סעיף|214ב|הגנות|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״א־2, תשע״ה, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} לא יראו אדם כעובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 205א|סעיפים 205א}}, {{ח:פנימי|סעיף 205ג|205ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 205ד|205ד}} {{ח:פנימי|סעיף 214|ו־214}}, אם מסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה נעשו למטרה כשרה, לרבות לשם דיווח נכון והוגן בענין {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|שסימן זה}} דן בו, ובלבד שמסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה אינם אסורים לפי דין אחר ולא נעשו כדי לעודד מעשים אסורים לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן יא|סימן י״א: מטרדים}}

{{ח:סעיף|215|מטרד לציבור|תיקון: [תשל״ה]|אחר=[א/189]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע מעשות דבר שחובתו לעשות לפי הדין וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי נוחות, בשימוש בזכות הרבים, הרי זה מטרד לציבור, ודינו – מאסר שנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין מטרד לציבור אין הבדל אם האנשים שהמעשה או המחדל נוח להם מרובים על אלה שהוא גורם להם אי נוחות; אולם אם הוא מקל על חלק מן הציבור את השימוש כדין בזכויותיו אפשר שיראוהו כאילו אינו מטרד לשום אדם.
{{ח:תת|(ג)}} הנמצא במקום כלשהו לשם עיסוק בזנות, בנסיבות שיש בהן משום מטרד לדרי הסביבה או הפרעה לתנועה בדרכים, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|216|התנהגות פסולה במקום ציבורי|תיקון: [1946], [תשכ״ו], תשל״ח־5, תש״ם־6|אחר=[א/193]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מתנהג באופן פרוע או מגונה במקום ציבורי;
{{ח:תתת|(2)}} גורם לקטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים לפשוט יד או לקבץ נדבות במקום ציבורי, או משדל או מניע לכך קטין כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מתהלך כפושט יד או כמקבץ נדבות, או משתדל להשיג תרומות מכל מין שהוא, והכל באמתלת כזב או מרמה;
{{ח:תתת|(4)}} מתנהג במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום;
{{ח:תתת|(5)}} משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה.
{{ח:תת|(ב)}} הפושט יד, או מקבץ נדבות, במקום ציבורי בחשיפת פצעים או מומים או בהטרדה, דינו – מאסר חודש ימים.

{{ח:סעיף|217|ביזוי מדים|אחר=[א/194]}}
{{ח:ת}} מי שאינו חייל או שוטר והוא לובש את מדי הצבא או המשטרה, או לבוש הדומה להם, או לבוש הנושא סימן המיוחד לחייל או לשוטר, באופן ובנסיבות העלולים לגרום בזיון המדים האמורים, או מעסיק אדם אחר בעשיית אחד המעשים האלה, דינו – מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|218|מעשה העלול להפיץ מחלה|תיקון: [1944], תש״ם־6|אחר=[א/195]}}
{{ח:ת}} העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|219|מכירת מזון מפוגל|אחר=[א/196]}}
{{ח:תת|(א)}} המוכר בחזקת מאכל או משקה מצרך שעשוהו, או שנעשה מאליו, מזיק או בלתי ראוי למאכל או למשקה, והוא יודע זאת או שיש לו יסוד להניח כך, והמחזיק למכירה מצרך כאמור, דינם – מאסר שנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} המפגל מאכל או משקה ועושה אותו בכך מזיק, כשבדעתו למכרו למאכל או למשקה, או כשהוא יודע שהדבר עשוי להימכר לשם כך, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|220|החזקת מזון לא נקי|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/197]}}
{{ח:ת}} קמעונאי של מצרכי מאכל או משקה, או מנהל מלון, אכסניה, מסעדה או עסק אחר למכירת מאכלים ומשקאות לצריכה בו במקום, שאינו שומר על נקיונם של המצרכים שהוא מספק, או עובר על תקנה בענין בריאות הציבור, דינו – מאסר ששה חדשים; בית המשפט המרשיע את העבריין רשאי להורות על השמדת מצרכי מאכל או משקה שאינם ראויים לשמש מזון.

{{ח:סעיף|221|זיהום מים|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/198]}}
{{ח:ת}} המעכיר או מזהם מי מעין, מיכל או מאגר או מי מקום אחר, ועושה אותם בכך פחות מתאימים למטרה שהם משמשים לה כרגיל, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|222|זיהום אויר|אחר=[א/199]}}
{{ח:ת}} המזהם לרצונו את האוויר ועושה אותו בכך מזיק, בדרך כלל, לבריאותם של בני אדם הגרים או מנהלים עסקים בסביבה, או של העוברים בדרך ציבורית, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|223|מלאכות פוגעות|אחר=[א/200]}}
{{ח:ת}} המקים לצרכו רעש גדול או מפיץ לצרכו ריחות פוגעים או מזיקים, במקום ובנסיבות המטרידים בני אדם מן השימוש בזכות הרבים, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן יב|סימן י״ב: משחקים אסורים, הגרלות והימורים}}

{{ח:סעיף|224|הגדרות|תיקון: [תשכ״ז]|אחר=[ט/1]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משחק אסור“ – משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום משחקים אסורים“ – חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגרלה“ – כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הימור“ – כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.

{{ח:סעיף|225|איסור הגרלות והימורים|תיקון: [תשל״ה], תשס״ג־2|אחר=[ט/2]}}
{{ח:ת}} המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|226|איסור משחקים|תיקון: [תשל״ה], תשס״ג־2|אחר=[ט/3]}}
{{ח:ת}} המשחק משחק אסור, דינו – מאסר שנה אחת או הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(2)}}.

{{ח:סעיף|227|השתתפות בעריכת הגרלות והימורים|תיקון: תשס״ג־2|אחר=[ט/4]}}
{{ח:ת}} המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו – מאסר שנה אחת או כפל הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|228|איסור החזקה או הנהלה|תיקון: [תשל״ה], תשס״ג־2, תשע״ו־5|אחר=[ט/5]}}
{{ח:ת}} המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}; המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר ששה חדשים או כפל הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|229||תיקון: [תשל״ה], תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ו־5|אחר=[ט/5א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|230|נסיבות מיוחדות|אחר=[ט/6]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיפים 225 עד 228}} לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלוש אלה:
{{ח:תת|(1)}} עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים;
{{ח:תת|(2)}} אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור;
{{ח:תת|(3)}} אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים.

{{ח:סעיף|231|היתר|תיקון: [תשכ״ז], תשס״ח|אחר=[ט/7]}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}}, לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על סוגי הגרלות או על הגרלה מסויימת, אשר לעריכתם ניתן מראש היתר מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך;
{{ח:תתת|(2)}} על הימורים או הימור מסויים, שעורך מפעל הפיס בהיתר מראש מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך, ובלבד שההימורים שייערכו כאמור לא יהיו על תוצאות של משחקים ותחרויות בספורט.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} לא יחולו על סוגי הגרלות, הגרלה מסוימת, הימורים או הימור מסוים, אשר שר האוצר, או מי שהשר הסמיכו לכך, התיר לערכם לקטינים; ואולם היתר כאמור בסעיף קטן זה לא יינתן להגרלות ולהימורים שהזכות להשתתף בהם מותנית בתשלום כסף.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מתן היתר לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על היתר במסגרת {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231(א)}} לעריכת הגרלה שנתית לאגודה למען החייל, לפי התקנון שהגישה האגודה (י״פ תשנ״ב, 1002).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר מתן היתר כללי לעריכת הגרלות לפרסומת מסחרית|הודעה בדבר מתן היתר כללי לעריכת הגרלות לפרסומת מסחרית}} (י״פ תש״ע, 1187).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על הסמכת המנהל הכללי של משרד האוצר לענין {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231}} (י״פ תשנ״ח, 3891, 4170)}}.

{{ח:סעיף|231א|איסור מכירת כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור שלעריכתם ניתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231(א)}} (בסעיף זה – כרטיסים), לקטין, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים רשאי לדרוש מאדם המבקש לקנות או לקבל כרטיסים שיציג לו תעודה שבה ניתן לוודא את גילו.

{{ח:סעיף|232|ראיות|אחר=[ט/8]}}
{{ח:ת}} במשפט על עבירה בשל משחק אסור לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} רשאי בית המשפט להרשיע את הנאשם על יסוד עדות שותף לעבירה גם אם אין לה סיוע;
{{ח:תת|(2)}} פסק דין במשפט פלילי שנקבע בו כי במקום פלוני נערך משחק אסור, מותר לקבלו כראיה על כך בכל משפט אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן זה}}, ואין נפקא מינה מי היה הנאשם.

{{ח:סעיף|233|חזקות|אחר=[ט/9]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן זה}} – ובלי למעט מכל דרך הוכחה אחרת –
{{ח:תת|(1)}} הנמצא במקום משחקים אסורים, והיה לקצין משטרה יסוד להניח שמשחקים בו משחקים אסורים אותה שעה, רואים אותו כאילו הוא משחק בו משחק אסור, כל עוד לא הוכיח שנמצא במקום למטרה אחרת בלבד;
{{ח:תת|(2)}} רואים משחק בקלפים, בקוביות או במכונת משחק כמשחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, כל עוד לא הוכח ההיפך;
{{ח:תת|(3)}} רואים חצרים כמקום שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים –
{{ח:תתת|(א)}} אם נערך בהם משחק אסור לפחות שתי פעמים תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה בידי הנאשם, כל עוד לא הוכח ההיפך; ואין נפקא מינה, לגבי הנאשם בהחזקתם, אם החזיק בהם כל תקופה זו ואם מקצתה;
{{ח:תתת|(ב)}} אם שימשו מועדון למשחקים בקלפים, ונערך בהם משחק אסור לפחות פעם אחת תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה בידי הנאשם.

{{ח:סעיף|234|חילוט מכשירי משחק|אחר=[ט/10]}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן זה}}, רשאי בית המשפט לצוות שכלים או מכשירים או דבר אחר ששימשו לעריכת המשחק, ההגרלה או ההימור יחולטו לאוצר המדינה, ואין נפקא מינה אם הנאשם הוא בעלם או לאו.

{{ח:סעיף|235|חילוט מכשירי עבירה|תיקון: [תשכ״ז]|אחר=[ט/10א]}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשוטר יסוד סביר להניח כי כלים או מכשירים, כרטיסים או כל דבר אחר שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, רשאי הוא לתפסם, ורשאי הוא לתפוס כספים, או דבר אחר, שהיה לו יסוד סביר להניח שנתקבלו כתוצאה מארגון המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים או מעריכתם.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נוכח בית המשפט כי דברים שנתפסו כאמור בסעיף קטן (א), למעט כספים, שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, או שנתקבלו כתוצאה מארגונם או מעריכתם, רשאי הוא לצוות, על פי בקשת שוטר או תובע, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}, על חילוטם לאוצר המדינה, אף אם לא הורשע אדם בעבירה בשל המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: פגיעות בסדרי השלטון והמשפט}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: שיבוש עשיית משפט}}

{{ח:סעיף|236|הגדרות|אחר=[א/116]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|בסימן זה}}, ”עדות“ – אמרות בעל פה או בכתב שנאמרו לשם ראיה, למעט אמרות שלא בשבועה מפי נאשם בהליך פלילי, ולרבות חוות דעת שניתנו לשם ראיה ותרגומים מפי מתרגם בהליך שיפוטי.

{{ח:סעיף|237|עדות שקר|תיקון: [תשכ״ט], [תשל״ג]|אחר=[א/117, א/118]}}
{{ח:תת|(א)}} המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו – מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו – מאסר תשע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין עדות שקר אין נפקא מינה –
{{ח:תתת|(1)}} אם ניתנה העדות בשבועה או בלא שבועה או בעיצום אחר שהותר על פי דין;
{{ח:תתת|(2)}} באיזו צורה או טקס השתמשו להשבעת המעיד או לחיובו באמירת האמת, ובלבד שהיו בהסכמתו של המעיד;
{{ח:תתת|(3)}} אם בית המשפט, בית הדין או הרשות השיפוטית או ועדת החקירה היו מורכבים כראוי או יושבים במקום הראוי, ובלבד שפעלו, כל אחד בתפקידו, בהליך שבו ניתנה העדות;
{{ח:תתת|(4)}} אם המעיד הוא עד כשר ואם העדות היא קבילה בהליך השיפוטי.

{{ח:סעיף|238|בידוי ראיות|תיקון: [תשכ״ט]|אחר=[א/119]}}
{{ח:ת}} הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות רשות שיפוטית או ועדת חקירה בהליך שיפוטי, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|239|שבועת שקר|אחר=[א/120]}}
{{ח:ת}} מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שמוסמך לקבל את התצהיר, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|240|עדויות סותרות|תיקון: [תשכ״ה], [תשכ״ט], [תשל״ד], תש״ם־6|אחר=[א/120א]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסר הודעות או עדויות בענין אחד בפני רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} ”רשות“, לענין סעיף זה – בית משפט הדן בפלילים, בית דין משמעתי, שוטר או רשות אחרת שערכו על פי דין חקירה קודם לאישום בבית המשפט או בבית הדין המשמעתי, ועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|חוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}, או מי שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 13|סעיף 13 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרוטוקול של המשפט והודעה או עדות שנרשמו כדין בחקירה כאמור, יהיו ראיה לכאורה לדברי העד שבהם.

{{ח:סעיף|241|סירוב להעיד|תיקון: [תשכ״ח]|אחר=[א/120ב]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב להעיד או למסור ראיה אחרת בהליך שיפוטי והוא מסרב לעשות כן, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} הטלת מאסר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת בזיון בית המשפט}} על אדם שסירב כאמור, אין בה כדי למנוע שפיטתו לפי סעיף קטן (א), אולם מי שנדון למאסר לפי סעיף קטן (א), תנוכה מענשו התקופה שבה היה אסור לפי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט#סעיף 5|סעיף 5 האמור}}.

{{ח:סעיף|242|השמדת ראיה|אחר=[א/122]}}
{{ח:ת}} היודע כי ספר, תעודה או דבר פלוני דרושים, או עשויים להיות דרושים, לראיה בהליך שיפוטי, והוא, במזיד, משמידם או עושה אותם בלתי ניתנים לקריאה, לפענוח או לזיהוי, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהם לראיה, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|243|ידיעות כוזבות|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/123]}}
{{ח:ת}} המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.

{{ח:סעיף|244|שיבוש מהלכי משפט|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/124]}}
{{ח:ת}} העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, ”הליך שיפוטי“ – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.

{{ח:סעיף|245|הדחה בחקירה|תיקון: [תשל״ג], תשל״ז|אחר=[א/124א&lt;wbr&gt;(א), &lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|246|הדחה בעדות|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/124א&lt;wbr&gt;(ג), &lt;wbr&gt;(ד)]}}
{{ח:תת|(א)}} המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר תשע שנים.

{{ח:סעיף|247|סייגים לתחולה|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/124א&lt;wbr&gt;(ו) רישה]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיפים 245(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 246|ו־246(א)}} לא יחולו על מעשה הבא להעמיד אדם על זכותו לפי דין להימנע מעדות או ממסירת הודעה, או על מעשה הנעשה כדין במהלכם של משפט או חקירה.

{{ח:סעיף|248|הגנה|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/124א&lt;wbr&gt;(ו) סיפה]}}
{{ח:ת}} באישום על מניעת הודעה או עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיפים 245(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 246|או 246(א)}} תהיה לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר.

{{ח:סעיף|249|הטרדת עד|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/124א&lt;wbr&gt;(ה)]}}
{{ח:ת}} המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|249א|נסיבות מחמירות|תיקון: תש״ם־6}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיפים 245}}, {{ח:פנימי|סעיף 246|246}} {{ח:פנימי|סעיף 249|או 249}} כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם –
{{ח:תת|(1)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(א)}} – מאסר שבע שנים;
{{ח:תת|(2)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב)}} – מאסר עשר שנים;
{{ח:תת|(3)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} – מאסר עשר שנים;
{{ח:תת|(4)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}} – מאסר ארבע עשרה שנים;
{{ח:תת|(5)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249}} – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|250|השפעה לא הוגנת|אחר=[א/125]}}
{{ח:ת}} המבקש להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי, בדברי שידול או בקשה הנשלחים אל שופט או אל פקיד בית המשפט, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|251|פרסום מסולף של דיון משפטי|אחר=[א/127]}}
{{ח:ת}} המפרסם שלא בתום לב, בכל דרך של פרסום, דין וחשבון לא מדוייק על דיון בבית משפט או בועדת חקירה על פי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|חוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|252|התרמה למען תשלום קנס|אחר=[א/128]}}
{{ח:ת}} הפותח, בכל דרך של פרסום, פעולת התרמה למען תשלומם של קנס, הוצאות או פיצוי שפסק בית משפט בפלילים, או נותן פרסום להתרמה כזאת, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|252א|תשלום קנס שהוטל על הזולת|תיקון: תשנ״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו, ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו; העובר על הוראה מהוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהל בכיר האחראי לתשלום הקנס, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תתת|(2)}} שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”תאגיד“ – לרבות חבר בני אדם שאינו מואגד ולמעט תאגיד שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

{{ח:סעיף|253|חיפוי|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/129]}}
{{ח:תת|(א)}} המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו בעד אי גילוי או כיסוי של מעשה עוון או פשע או של כל ידיעה בנוגע למעשה כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו על מנת שלא ימסור עדות בחקירה על פי דין או במשפט, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|254|פרסומים על נכס גנוב|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/130]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
{{ח:תת|(1)}} מציע בפומבי פרס בעד השבת נכס שנגנב או שאבד, ובהצעתו זו משתמש במלים הבאות לומר כי מביא הנכס לא יישאל שאלות, או כי לא ייעצר ולא יוטרד;
{{ח:תת|(2)}} מציע בפומבי לכל מי שקנה נכס גנוב או אבוד או הלווה כסף עליו, להחזיר לו את הסכום ששילם או שהלווה או לתת סכום כסף או פרס אם יושב הנכס;
{{ח:תת|(3)}} מדפיס או מפרסם הצעה כאמור בפסקאות (1) ו־(2).

{{ח:סעיף|255|זילות בית המשפט|אחר=[א/131]}}
{{ח:ת}} האומר או כותב דבר על שופט או דיין לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו – מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|256|נשיאת נשק בבית המשפט|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/131א]}}
{{ח:תת|(א)}} הנושא נשק, או נושא ללא הסבר סביר כלי או חומר פוגענים אחרים, בבנין של בית משפט או בית דין, או במקום אחר שבו מתקיימים הליכים שיפוטיים, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול –
{{ח:תתת|(1)}} על שוטר, או על מי שקיבל מרשות מוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|חוק כלי היריה, תש״ט–1949}}, או ממנהל בתי המשפט או מטעמו היתר לשאת את הנשק או הכלי או החומר באותו בנין או מקום;
{{ח:תתת|(2)}} בבית דין צבאי או בבית משפט צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, או במקום אחר שבו מתקיים הליך שיפוטי לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|החוק האמור}} – על מי שהותר לו הדבר לפי פקודות הצבא כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|257|בריחה|אחר=[א/133]}}
{{ח:ת}} הבורח ממשמורת חוקית שהוא נתון בה בשל עבירה פלילית, דינו –
{{ח:תת|(1)}} אם הוא מואשם או מורשע בפשע – מאסר שבע שנים;
{{ח:תת|(2)}} בכל מקרה אחר – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|258|סיוע לבריחה|אחר=[א/134]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} מסייע אסיר או עצור לברוח או לנסות לברוח ממשמורת חוקית;
{{ח:תת|(2)}} מכניס, או גורם שיוכנס, דבר לבית סוהר כדי להקל על בריחתו של אסיר או עצור.

{{ח:סעיף|259|הברחת אדם|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/132]}}
{{ח:ת}} המבריח או מנסה להבריח אדם, ממשמורת חוקית, דינו –
{{ח:תת|(1)}} אם המוברח הואשם או הורשע בעבירה שענשה מוות או מאסר עולם – מאסר עשרים שנים;
{{ח:תת|(2)}} בכל מקרה אחר – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|260|מסייע לאחר מעשה|אחר=[א/26&lt;wbr&gt;(1), א/27]}}
{{ח:תת|(א)}} היודע שפלוני עבר עבירה ומקבל אותו או עוזר לו בכוונה שיימלט מעונש, הריהו מסייע לאחר מעשה, זולת אם היה בן זוגו, הורהו, בנו או בתו של העבריין; ואולם אשה שבנוכחותו ובמרותו של בעלה קיבלה עובר עבירה שבעלה השתתף בה או עזרה לו, כדי שיימלט מעונש – אינה בגדר מסייעת; לענין סעיף זה, ”עבירה“ – למעט חטא.
{{ח:תת|(ב)}} מסייע לאחר מעשה אפשר להעמיד לדין ולהרשיע, אף אם מבצע מעשה העבירה לא הורשע תחילה או שאי אפשר לנקוט הליכים נגדו או לאכוף עליו ענישה בשל העבירה.

{{ח:סעיף|261|דין מסייע לאחר מעשה|אחר=[א/26&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:ת}} מסייע לאחר מעשה, דינו –
{{ח:תת|(1)}} אם העבירה היתה פשע – מאסר שלוש שנים;
{{ח:תת|(2)}} אם העבירה היתה עוון – מאסר מחצית תקופת העונש שנקבע לאותה עבירה.

{{ח:סעיף|262|אי־&lt;wbr&gt;מניעת פשע|תיקון: [1939]|אחר=[א/33]}}
{{ח:ת}} מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|263|סירוב לעזור במניעת עבירות|אחר=[א/135]}}
{{ח:ת}} מי שנצטווה כדין מפי עובד ציבורי, שוטר או אדם אחר, לעזור במניעת עבירות או במעצרו של אדם או במניעת הברחתו או בריחתו של אדם, והוא מסרב או נמנע מהגיש עזרה לפי יכלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|264|הכשלת עיקול|אחר=[א/136]}}
{{ח:ת}} המקבל נכס, מסלקו, מעכבו, מסתירו או עושה בו מעשה אחר ביודעין כי הנכס עוקל או ניטל על פי הוראת בית משפט, בכוונה להפריע או להכשיל את ביצוע העיקול או ההוראה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|265|שבירת חותם|אחר=[א/137]}}
{{ח:ת}} השובר, מסלק או עושה ללא מועיל, במזיד, חותם שהוטבע על פי הוראת רשות רשמית, בית משפט או בית דין, דינו – מאסר שנתיים; ואם היה מופקד על שמירת החותם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|266|הזנחת השמירה על חותם|אחר=[א/138]}}
{{ח:ת}} המופקד על שמירת חותם שהוטבע על פי הוראה של רשות רשמית או של בית משפט או בית דין, והוא בהתרשלות מניח לחותם שישובר או יסולק או ייעשה ללא מועיל, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|267|הוצאת מסמך ממשמורת|תיקון: תש״ם־6, תשמ״ח־3|אחר=[א/139]}}
{{ח:תת|(א)}} המוציא, ללא רשות, מסמך ממשמורת מוסד ממוסדות המדינה או מרשות מקומית, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הציבור המופקד על הטיפול במסמך או על שמירתו, המוסר אותו שלא כדין לאחר והמסמך מוצא מהמשמורת כאמור בסעיף קטן (א), דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מסמך“ – בכתב או בכל אמצעי אחר שבו נרשם דבר.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: העלמת עבירות}}

{{ח:סעיף|268|הגדרות|תיקון: תש״ם־6|אחר=[ו/1, ו/תוספת]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה פלילית“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳ לפרק ט׳}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה נגד החיים, הגוף או המוסר שדינה מאסר שלוש שנים או יותר;
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי אחד הסעיפים {{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|שבסימן ד׳ לפרק ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ושבפרקים י״א}} (למעט {{ח:פנימי|סעיף 401|סעיף 401}}) {{ח:פנימי|פרק יב|ו־י״ב}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 489|סעיף 489}}, הפוגעת בנכסים או בזכויות של המדינה או של גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך של שפיטה“ – הליך המכוון להביא לידי אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוצאת אדם מגוף אשר הוא חבר בו;
{{ח:תתת|(2)}} שלילת זכות אדם מזכויותיו בגוף כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} פרסום לגנאי ברבים על מעשיו של אדם;
{{ח:תתת|(4)}} עיצום אחר שיש עמו גינוי ושאינו בעל משמעות דתית בלבד.

{{ח:סעיף|269|חובת מתן הודעה|אחר=[ו/1]}}
{{ח:ת}} לא ימלא אדם תפקיד בהליך של שפיטה משהתעורר, תוך כדי שפיטה, חשש עבירה פלילית, אלא אם ניתנה הודעה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו.

{{ח:סעיף|270|הפסקת השפיטה|אחר=[ו/2]}}
{{ח:ת}} נמסרה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 269|בסעיף 269}}, או הואשם אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}, והחליט היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו לנקוט הליכים בבית משפט, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לצוות על הפסקת השפיטה האמורה עד לגמר ההליכים בבית המשפט.

{{ח:סעיף|271|עונשין|אחר=[ו/3]}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|272|הגנה|אחר=[ו/4]}}
{{ח:ת}} באישום לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} תהא הגנה טובה לנאשם אם יוכיח אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כי הודעה על אותו מעשה כבר נמסרה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו או למשטרה;
{{ח:תת|(2)}} כי בשל אותו מעשה כבר התנהלה חקירה משטרתית או הואשם אדם.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: תקיפת שוטרים}}

{{ח:סעיף|273|תקיפת שוטר|תיקון: תש״ע־5|אחר=[ג/1]}}
{{ח:ת}} התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.

{{ח:סעיף|274|תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות|תיקון: תש״ע־5|אחר=[ג/2]}}
{{ח:ת}} התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:
{{ח:תת|(1)}} התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
{{ח:תת|(2)}} היה מזויין בנשק חם או קר;
{{ח:תת|(3)}} התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.

{{ח:סעיף|275|הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו|אחר=[ג/3]}}
{{ח:ת}} העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים.

{{ח:סעיף|275א|הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|276|פירוש|אחר=[ג/4]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|בסימן זה}}, ”תקיפה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: עבירות בשירות הציבור וכלפיו}}

{{ח:סעיף|277|לחץ של עובד הציבור|תיקון: [1944]|אחר=[א/109ב]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} משתמש, או מורה להשתמש, בכוח או באלימות נגד אדם כדי לסחוט ממנו, או מאחר שהאדם יש לו ענין בו, הודיה בעבירה או מידע בדבר עבירה;
{{ח:תת|(2)}} מאיים על אדם, או מורה שיאיימו עליו, בפגיעה בגופו או בנכסיו, שלו או של אחר שהאדם יש לו ענין בו, כדי לסחוט מן האדם הודיה בעבירה או מידע בדבר עבירה.

{{ח:סעיף|278|עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית|תיקון: [1946], [תשכ״ו]|אחר=[א/110]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור שיש לו מכוח משרתו סמכות שיפוטית או מינהלית לגבי נכסים מסוג מסויים או לגבי עיסוק בחרושת, במסחר או בעסק מסוג מסויים, והוא משתמש בסמכותו לגביהם בין בעצמו ובין על ידי אחר כשיש לו, במישרין או בעקיפין, זיקה פרטית בהם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|279|דרישות כוזבות של עובד הציבור|אחר=[א/111]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור החייב או הרשאי להגיש דו״ח או הודעה בדבר סכום שהוא או אחר דורש, או בענין אחר הטעון אישור לשם קבלת כסף או טובין, והוא מגיש אותם בידיעה שהם כוזבים בפרט מהותי, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|280|שימוש לרעה בכוח המשרה|תיקון: [1946], [תשכ״ו]|אחר=[א/112]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} תוך שימוש לרעה בסמכותו הוא עושה או מורה לעשות מעשה שרירותי הפוגע בזכותו של אחר;
{{ח:תת|(2)}} נכנס למגוריו של אדם נגד רצונו, כשאין הדבר מותר לו על פי דין, או שלא לפי הסדרים שנקבעו לכך בדין.

{{ח:סעיף|281|תעודה כוזבת|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/113]}}
{{ח:ת}} מי שמוסמך או נדרש על פי דין ליתן תעודה העשויה להשפיע על זכויותיו של אדם והוא נותן אותה בידעו שהיא כוזבת בפרט מהותי, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|282|התיימרות כבעל סמכות|אחר=[א/114]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} מתיימר לפעול כבעל משרה שיפוטית, והוא איננו בעל משרה כזאת;
{{ח:תת|(2)}} מתיימר לפעול כמי שמוסמך על פי דין להשביע או לקבל תצהיר או לעשות כל פעולה אחרת בעלת אופי רשמי שרק מי שמוסמך לכך על פי דין רשאי לעשותה, ואין לו הסמכה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} מתייצג כמי שמוסמך על פי דין לחתום על תעודה המעידה על תכנו של פנקס או רשומה המוחזקים בידי רשות חוקית או המעידה על עובדה או מאורע, והוא חותם על אותה תעודה כמי שמוסמך לכך ובידעו שאיננו מוסמך לכך.

{{ח:סעיף|283|התחזות כעובד הציבור|אחר=[א/115]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} מתחזה כעובד הציבור, כשאותו עובד נדרש מכוח תפקידו לעשות פעולה או להיות נוכח;
{{ח:תת|(2)}} מתייצג בכזב כעובד הציבור ומתיימר מכוח תפקידו זה לעשות פעולה או להיות נוכח במקום לשם עשיית פעולה.

{{ח:סעיף|284|מרמה והפרת אמונים|אחר=[א/140]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|285|אי מילוי חובה רשמית|אחר=[א/141]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור הנמנע במזיד למלא חובה המוטלת עליו על פי דין, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם היה מילוי החובה כרוך בסכנה גדולה מזו שאדם בעל כוח ומרץ רגילים יכול לעמוד בה.

{{ח:סעיף|286|הפרת חובה חקוקה|אחר=[א/142]}}
{{ח:ת}} המפר הוראת חיקוק במזיד, במעשה האסור לפי אותו חיקוק או בהימנעות ממעשה שעשייתו נדרשת לפי אותו חיקוק, והדבר נוגע לציבור, דינו – מאסר שנתיים; והוא, אם אין נראית מאותו חיקוק כוונה לעונש אחר על הפרתו.

{{ח:סעיף|287|הפרת הוראה חוקית|תיקון: תשמ״ח־3, תשס״ב־7|אחר=[א/143]}}
{{ח:תת|(א)}} המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים.

{{ח:סעיף|288|העלבת עובד הציבור|אחר=[א/144]}}
{{ח:ת}} המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|חוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|288א|הפרעה לעובד הציבור|תיקון: תש״ם־6}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:
{{ח:תת|(1)}} מפריע ביודעין לעובד הציבור או למי שהוסמך למלא תפקיד של עובד הציבור במילוי תפקידו על פי דין;
{{ח:תת|(2)}} אינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי חיקוק למסור ידיעה או מסמך.

{{ח:סעיף|289|הסתה להימנע מתשלומי חובה|אחר=[א/145]}}
{{ח:ת}} המסית אדם, או קבוצת בני אדם, שלא לשלם, או לעכב, תשלום חובה שהודיעה עליו הממשלה ברשומות, בין שההסתה היא מפורשת ובין שהיא משתמעת, בין במלים שבעל פה או שבכתב ובין בסימנים או במוצגים חזותיים, ובין בדרכים אחרות, דינו – מאסר ששה חדשים; והוא הדין במי שעושה מעשה, בכוונה להביא, או ביודעין שהוא עלול להביא, את אמצעי ההסתה האמורים, במישרין או בעקיפין בכל צורה שהיא, לידיעתם של אדם או של קבוצת בני אדם.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: עבירות שוחד}}

{{ח:סעיף|290|לקיחת שוחד|תיקון: [תשכ״ד], [תש״ל], תשס״ח־5, תש״ע־3|אחר=[ב/1]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} פי חמישה מהקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”עובד הציבור“ – לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור.

{{ח:סעיף|291|מתן שוחד|תיקון: [תשכ״ד], תש״ע־3|אחר=[ב/3]}}
{{ח:ת}} נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 290|בסעיף 290(ב)}} בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 290|בסעיף 290(א)}}.

{{ח:סעיף|291א|מתן שוחד לעובד ציבור זר|תיקון: תשס״ח־5, תש״ע־6}}
{{ח:תת|(א)}} הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 291|סעיף 291}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדינה זרה“ – לרבות כל יחידה שלטונית במדינה הזרה, ובכלל זה יחידה ארצית, מחוזית או מקומית, ולרבות ישות מדינית שאינה מדינה, לרבות המועצה הפלסטינית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד ציבור זר“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עובד המדינה הזרה וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם המדינה הזרה, ובכלל זה מי שנושא משרה או ממלא תפקיד ברשות המחוקקת, ברשות המבצעת או ברשות השופטת של המדינה הזרה, בין בבחירה, בין במינוי ובין בהסכם;
{{ח:תתתת|(2)}} נושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם גוף ציבורי שהוקם לפי חיקוק של מדינה זרה, או מטעם גוף הנמצא בשליטה ישירה או עקיפה של מדינה זרה;
{{ח:תתתת|(3)}} עובד של ארגון ציבורי בין־לאומי, וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם ארגון כאמור; לעניין זה, ”ארגון ציבורי בין־לאומי“ – ארגון שנוסד בידי שתי מדינות או יותר, או בידי ארגונים שנוסדו בידי שתי מדינות או יותר.

{{ח:סעיף|292|שוחד בתחרויות|תיקון: [תשל״א]|אחר=[ב/3א]}}
{{ח:תת|(א)}} הנותן שוחד בכוונה להשפיע על קיומן, מהלכן או תוצאותיהן של תחרות ספורט או תחרות אחרת שיש לציבור ענין בקיומן או בתוצאותיהן, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לוקח השוחד דינו כדין נותן השוחד.

{{ח:סעיף|293|דרכי שוחד|תיקון: [תשכ״ד]|אחר=[ב/4]}}
{{ח:ת}} אין נפקא מינה בשוחד –
{{ח:תת|(1)}} אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
{{ח:תת|(2)}} אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה;
{{ח:תת|(3)}} אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;
{{ח:תת|(4)}} אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;
{{ח:תת|(5)}} אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר;
{{ח:תת|(6)}} אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה;
{{ח:תת|(7)}} אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו.

{{ח:סעיף|294|הוראות נוספות|אחר=[ב/5]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד.
{{ח:תת|(ב)}} המציע או המבטיח שוחד, אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמועמד לתפקיד אף שעדיין לא הוטל עליו, ומי שהוטל עליו תפקיד אף שעדיין לא התחיל במילויו, כמוהו כממלא את התפקיד.
{{ח:תת|(ד)}} במשפט על שוחד לא ייזקק בית המשפט לטענה –
{{ח:תתת|(1)}} שהיה פגם או פסול בהטלת התפקיד על הלוקח, במינויו או בבחירתו;
{{ח:תתת|(2)}} שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה.

{{ח:סעיף|295|תיווך בשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת|תיקון: [תשכ״ג], [תשכ״ד], [תשל״א], תשס״ו־4, תשס״ח־5|אחר=[ב/6]}}
{{ח:תת|(א)}} המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד – דינו כאילו היה לוקח שוחד; ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, עובד הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 290|בסעיף 290(ב)}} או עובד ציבור זר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 291א|בסעיף 291א(ג)}} למשוא פנים או להפליה – דינו כאילו היה לוקח שוחד.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} בעל השפעה ניכרת על בחירתו של מועמד לתפקיד ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות מקומית (בסעיף קטן זה – מועמד), המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת כדי שיניע, בעצמו או על ידי אחר, מועמד לעשות פעולה הקשורה לתפקידו, דינו – שלוש שנות מאסר; קיבל כאמור כדי להניע מועמד למשוא פנים או להפליה – דינו כאילו היה לוקח שוחד.
{{ח:תתת|{{ח:הערה|(2)}}}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מקדימות“, ”תרומה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28א|בסעיף 28א לחוק המפלגות}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל השפעה ניכרת“ – מי שיש לו השפעה ניכרת על בחירת מועמד במפלגה או בסיעה, לרבות במסגרת בחירות מקדימות ולרבות בשל היותו אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חבר הנהלה, מוסד ביקורת או בית דין של מפלגה, או נושא תפקיד מקביל או דומה לאחד מאלה במפלגה;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעל זכות הצבעה בבחירות למועמד שבהן מספר בעלי זכות ההצבעה אינו עולה על חמשת אלפים;
{{ח:תתתתת|(3)}} מי שפעל להתפקדות של מספר משמעותי, בנסיבות הענין, של בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד; פעל אדם להתפקדות של חמישים או יותר בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד, חזקה כי מתקיים בו האמור בפסקה זו, אלא אם כן הוכיח אחרת;
{{ח:תתתתת|(4)}} אדם שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים לשם קידום בחירתו של מועמד במפלגה או בסיעה, בשווי העולה על חמשת אלפים שקלים חדשים, או שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים כאמור לטובת שני מועמדים לפחות באותה מערכת בחירות, בשווי העולה על חמישה עשר אלף שקלים חדשים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק המפלגות“ – {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפלגה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”סיעה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|(ג)}} הנותן כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת למקבל כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) – דינו כדין נותן שוחד ולמקבל כאמור בסעיף קטן (ב1), דינו – מחצית העונש הקבוע באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”קבלה“ – לרבות קבלה בשביל אחר או על ידי אחר.

{{ח:סעיף|296|ראיות|אחר=[ב/7]}}
{{ח:ת}} במשפט על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן זה}} רשאי בית המשפט להרשיע על יסוד עדות אחת, אף אם זו עדות של שותף לעבירה.

{{ח:סעיף|297|חילוט ושילום|אחר=[ב/8]}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן זה}}, רשאי בית המשפט, נוסף על העונש שיטיל –
{{ח:תתת|(1)}} לצוות על חילוט מה שניתן כשוחד ומה שבא במקומו;
{{ח:תתת|(2)}} לחייב את נותן השוחד לשלם לאוצר המדינה את שוויה של התועלת שהפיק מן השוחד.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן זה}} אינו מוציא תביעה אזרחית.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: פגיעות בגוף}}

{{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: גרימת מוות}}

{{ח:סעיף|298||תיקון: [תשכ״ו], תשע״ט־3|אחר=[א/212, א/213]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[א/217]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|300|רצח|תיקון: [תשי״ד], תשע״ט־3|אחר=[א/214, א/215, יד]}}
{{ח:תת|(א)}} הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהורשע ברצח לפי {{ח:חיצוני|חוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם#סעיף 2|סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש״י–1950}}, דינו – מיתה.

{{ח:סעיף|300א||תיקון: תשנ״ה־5, תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|301||תיקון: תשע״ט־3|אחר=[א/216]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|301א|רצח בנסיבות מחמירות|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, ”עבירה אחרת“ – עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר;
{{ח:תתת|(3)}} הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי או שופט במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי;
{{ח:תתת|(4)}} המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144ו|בסעיף 144ו}};
{{ח:תתת|(5)}} המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור;
{{ח:תתת|(6)}} הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית;
{{ח:תתת|(7)}} המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן;
{{ח:תתת|(8)}} הקורבן הוא חסר ישע, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קטין שעובר העבירה אחראי עליו; בפסקה זו, ”חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בסעיף 368א}}, ו”אחראי“ – ”אחראי על קטין או חסר ישע“ כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בסעיף האמור}}.
{{ח:תתת|(9)}} המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן;
{{ח:תתת|(10)}} המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(11)}} המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ארגון פשיעה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ארגון טרור“ – ארגון טרור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}, וכן ארגון טרור מוכרז כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 300|סעיף 300}}.

{{ח:סעיף|301ב|המתה בנסיבות של אחריות מופחתת|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 300|בסעיפים 300}} {{ח:פנימי|סעיף 301א|ו־301א}}, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 300|בסעיפים 300}} {{ח:פנימי|סעיף 301א|ו־301א}}, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו;
{{ח:תתתת|(ב)}} יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34ח|בסעיף 34ח}} –
{{ח:תתתת|(א)}} להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
{{ח:תתתת|(ב)}} להימנע מעשיית המעשה;
{{ח:תתת|(3)}} המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34י|סעיפים 34י}}, {{ח:פנימי|סעיף 34יא|34יא}} {{ח:פנימי|סעיף 34יב|או 34יב}}, ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 300|בסעיפים 300}} {{ח:פנימי|סעיף 301א|ו־301א}}, מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34א|סעיפים 34א(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34ט|34ט(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 34יד|או 34יד(ב) רישה}}, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|301ג|המתה בקלות דעת|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.

{{ח:סעיף|302|שידול או סיוע להתאבדות|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/225]}}
{{ח:ת}} המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|303|המתת תינוק|תיקון: [1939], [תשכ״ו], תשל״ח־4|אחר=[א/226 &lt;wbr&gt;(1–2)]}}
{{ח:תת|(א)}} אשה שגרמה במזיד, במעשה או במחדל, למות ולדה שלא מלאו לו שנים עשר חדשים, ובשעת המעשה או המחדל היתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שעדיין לא החלימה לגמרי מתוצאות הלידה או משום תוצאות ההנקה לאחר הלידה, הרי על אף היות העבירה לפי הנסיבות בגדר רצח או הריגה, דינה – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות בית המשפט להרשיע את מי שהואשם ברצח של ילד שלא מלאו לו שנים עשר חדשים בעבירה של הריגה או של העלמת לידה, או לקבוע שאינו נושא באחריות פלילית מחמת אי־שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|304|גרימת מוות ברשלנות|תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[א/218]}}
{{ח:ת}} הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|305|נסיון לרצח|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/222]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים שנים:
{{ח:תת|(1)}} מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם;
{{ח:תת|(2)}} עושה שלא כדין מעשה, או נמנע שלא כדין מעשות מעשה שמחובתו לעשותו, בכוונה לגרום למותו של אדם, והמעשה או המחדל עלולים מטבעם לסכן חיי אדם.

{{ח:סעיף|306||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/223]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|307||תיקון: תשע״ט־3|אחר=[א/224]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|308|אדם – מאימתי|תיקון: תשע״ט־3|אחר=[א/220]}}
{{ח:ת}} משעה שיצא הולד כולו חי מבטן אמו הריהו נחשב אדם לענין {{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|309|גרימת מוות – מהי|אחר=[א/219]}}
{{ח:ת}} בכל אחד מן המקרים המנויים להלן יראו אדם כאילו גרם למותו של אדם אחר, אף אם מעשהו או מחדלו לא היו הגורם התכוף ולא היו הגורם היחיד למותו של האחר:
{{ח:תת|(1)}} הסב נזק גופני המצריך טיפול רפואי או כירורגי והטיפול גרם למותו של הניזוק, ואין נפקא מינה אם הטיפול היה מוטעה ובלבד שנעשה בתום לב ובידיעה ובמיומנות רגילות, שאם לא נעשה כן – לא יראו את מסב הנזק כמי שגרם למותו של הניזוק;
{{ח:תת|(2)}} גרם חבלת גוף שלא היתה מביאה למות הנחבל אילו נזקק לטיפול רפואי או כירורגי נכון או אילו נהג זהירות מספקת באורח חייו;
{{ח:תת|(3)}} באלימות או באיום באלימות הביא אדם לעשיית מעשה שגרם למותו, כשהמעשה נראה לנפגע כדרך טבעית בנסיבות המקרה להימלט מן האלימות או מן האיומים;
{{ח:תת|(4)}} במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא מעשהו או מחדלו זה;
{{ח:תת|(5)}} מעשהו או מחדלו לא היה גורם מוות, אילולא נצטרף עמו מעשה או מחדל של האדם שנהרג או של אדם אחר.

{{ח:סעיף|310||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[א/221]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|311|העלמת לידה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/227]}}
{{ח:ת}} המשתדל להעלים דבר לידתו של ולד, בסלקו בחשאי את גוויית הולד, בין שמת לפני הלידה או בשעת הלידה ובין לאחריה, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|311א|מאסר עולם שאינו עונש חובה|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן זה}} שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: הפסקת הריון}}

{{ח:סעיף|312|הגדרות|אחר=[יג/1]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי מוכר“ – מוסד או מרפאה ששר הבריאות הכיר בהם כמוסד רפואי לענין {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן זה}}, והודעה על כך פורסמה ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא נשים“ – רופא מוסמך שהוא בעל תואר מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה שניתן לו על פי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל״ז–1976}} (להלן {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|בסימן זה}} – הפקודה), או רופא מוסמך המתמחה, לשם קבלת אותו תואר, במוסד רפואי מוכר בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.

{{ח:סעיף|313|איסור הפסקת הריון|אחר=[יג/2]}}
{{ח:ת}} מי שהפסיק ביודעין הריונה של אשה, בין בטיפול רפואי ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר חמש שנים או קנס חמישים אלף לירות.

{{ח:סעיף|314|הפסקת הריון באישור|אחר=[יג/3]}}
{{ח:ת}} לא ישא רופא נשים באחריות פלילית בשל הפסקת הריונה של אשה אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הפסקת ההריון נעשתה במוסד רפואי מוכר;
{{ח:תת|(2)}} ניתן מראש אישור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 316|לסעיף 316}}.

{{ח:סעיף|315|ועדה|תיקון: תש״ם־2|אחר=[יג/4]}}
{{ח:ת}} אישור לענין {{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}} יהיה מאת ועדה של שלושה; את חבריה יקבע, במוסד רפואי מוכר שהוא בית חולים רשום כאמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|בסעיף 25 לפקודת בריאות העם, 1940}} – מנהל המוסד, ובמוסד רפואי מוכר אחר – שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך; וזה הרכב הועדה:
{{ח:תת|(1)}} רופא מוסמך שהוא בעל תואר מומחה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|הפקודה}} ביילוד ובגיניקולוגיה;
{{ח:תת|(2)}} רופא מוסמך נוסף שעיסוקו הוא באחד המקצועות הבאים: יילוד וגיניקולוגיה, רפואה פנימית, פסיכיאטריה, רפואת משפחה, בריאות הציבור;
{{ח:תת|(3)}} אדם הרשום כעובד סוציאלי על פי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|חוק שירותי הסעד, תשי״ח–1958}}.
{{ח:ת}} אחד מחברי הועדה לפחות יהיה אשה.

{{ח:סעיף|316|אישור|תיקון: תש״ם־2|אחר=[יג/5]}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האשה, לתת אישור להפסקת ההריון אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האשה היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה;
{{ח:תתת|(2)}} ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין;
{{ח:תתת|(3)}} הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי;
{{ח:תתת|(4)}} המשך ההריון עלול לסכן את חיי האשה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הסכמה מודעת“ של אשה להפסקת הריונה – הסכמתה בכתב לאחר שהוסברו לה הסיכונים הגופניים והנפשיים הכרוכים בהפסקת ההריון; לענין זה הסכמתה של קטינה אינה טעונה אישור נציגה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תסרב הועדה לתת אישור בטרם נתנה לאשה הזדמנות להופיע בפניה ולמסור לועדה את נימוקיה.
{{ח:תת|(ד)}} האישור יהיה בכתב ויפרש את הסיבה המצדיקה את הפסקת ההריון.

{{ח:סעיף|317|הפסקת הריון במקרים מיוחדים|אחר=[יג/6]}}
{{ח:ת}} לא ישא רופא מוסמך באחריות פלילית בשל הפסקת הריונה של אשה אם נתקיימה אחת מאלה, ובלבד שניתנה על כך למנהל הכללי של משרד הבריאות הודעה מנומקת בכתב תוך חמישה ימים לאחר המעשה:
{{ח:תת|(1)}} היה צורך להפסיק את ההריון מיד, לשם הצלת חייה של האשה או כדי למנוע ממנה נזק חמור שאין לתקנו;
{{ח:תת|(2)}} הפסקת ההריון היתה תוך טיפול רפואי אחר בגופה של האשה ודבר ההריון לא היה ידוע לרופא קודם לכן והפסקתו היתה דרושה לאותו טיפול רפואי.

{{ח:סעיף|318|הסתייגות מטעמי מצפון או שיקול דעת רפואי|תיקון: תשל״ח־4|אחר=[יג/7]}}
{{ח:ת}} אין במתן אישור לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן זה}} כדי לחייב רופא נשים להפסיק הריונה של אשה אם הדבר הוא בניגוד למצפונו או לשיקול דעתו הרפואי.

{{ח:סעיף|319|אי תחולה|תיקון: תשל״ח־4|אחר=[יג/8]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} לא יחול על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|320|סייג לאחריות|אחר=[יג/9]}}
{{ח:ת}} אשה שבוצעה בה עבירה בניגוד {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|לסימן זה}} לא תשא באחריות פלילית בקשר לעבירה זו.

{{ח:סעיף|321|ביצוע ותקנות|אחר=[יג/11]}}
{{ח:ת}} שר הבריאות ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן זה}} והוא רשאי – בהתייעצות עם שר המשפטים ועם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת – להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאים לאישור מוסד רפואי כמוסד מוכר, הנוהל למתן אישור כזה, תקופת תקפו, חידושו וביטולו;
{{ח:תת|(2)}} הנוהל למתן אישורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (הפסקת הריון)|תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: אחריות לשלום אדם}}

{{ח:סעיף|322|אחריות לחסרי ישע|תיקון: תשמ״ג|אחר=[א/228]}}
{{ח:ת}} מי שעליו האחריות לאדם שמחמת גילו, מחלתו, ליקויו הרוחני, מעצרו או כל סיבה אחרת אינו יכול להפקיע עצמו מאותה אחריות ואינו יכול לספק לעצמו את צרכי חייו – בין שהאחריות מקורה בחוזה או בדין ובין שנוצרה מחמת מעשה כשר או אסור של האחראי – חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו ולדאוג לבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של האדם מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

{{ח:סעיף|323|חובת הורה או אחראי לקטין|תיקון: תשמ״ג, תש״ן, תש״ס־5, תשס״א־3|אחר=[א/229]}}
{{ח:ת}} הורה או מי שעליו האחריות לקטין בן ביתו, חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של הקטין מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

{{ח:סעיף|324||תיקון: תשל״ז, תש״ם־6|אחר=[א/230]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|325|חובת הממונה על מעשה שיש בו סכנה|אחר=[א/231]}}
{{ח:ת}} הנוטל על עצמו ומבצע, שלא בשעת כורח, טיפול רפואי או כירורגי או כל מעשה חוקי אחר שיש בו או שעלול להיות בו סכנה לחיי אדם או לבריאותו – חובה עליו שתהיה לו לשם כך מיומנות סבירה ושיפעל בזהירות סבירה, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או בריאותו של אדם מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

{{ח:סעיף|326|חובת הממונה על דבר שיש בו סכנה|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/232]}}
{{ח:ת}} מי שבאחריותו או בשליטתו נמצא דבר – בין חי ובין דומם, בין נייד ובין נייח – ממין או בתנאים שיש בהם כדי לסכן חיי אדם, בטיחותו או בריאותו אם לא ינהגו זהירות וקפידה בשימוש או בטיפול בו – חובה עליו לנקוט מידה סבירה של זהירות וקפידה למניעת הסכנה, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חיי אדם או על בריאותו מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳: סיכון החיים והבריאות}}

{{ח:סעיף|327|שלילת כושר ההתנגדות לשם ביצוע עבירה|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/233]}}
{{ח:ת}} השולל מאדם או מנסה לשלול ממנו את כושר התנגדותו, באמצעים שיש בהם סכנה לחיי אדם או לבריאותו, או שיש בהם כדי לפגוע בפכחונו, בכוונה לבצע פשע או עוון או להקל על ביצועם או להקל על בריחתו של עבריין לאחר ביצועם או לאחר נסיון לבצעם, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|328||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/234]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|329|חבלה בכוונה מחמירה|תיקון: [תשכ״ו], תש״ס־4, תשס״ב־5, תשע״ו|אחר=[א/235]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור. דינו – מאסר עשרים שנים:
{{ח:תתת|(1)}} פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;
{{ח:תתת|(2)}} מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;
{{ח:תתת|(3)}} גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;
{{ח:תתת|(4)}} שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;
{{ח:תתת|(6)}} זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו, לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, ”בן משפחתו“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 382|בסעיף 382(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי.

{{ח:סעיף|330|נסיון לחבול בחומר נפיץ|אחר=[א/239]}}
{{ח:ת}} המניח בכל מקום שהוא חומר נפיץ שלא כדין, בכוונה לגרום חבלה לזולתו, דינו – מאסר ארבע עשרה שנים.

{{ח:סעיף|331|מניעת הצלה מכלי שיט שבמצוקה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/236]}}
{{ח:ת}} המונע או מפריע אדם שלא כדין במאמציו להציל את חייו או חיי אדם אחר כשהוא בכלי שיט הנתון במצוקה או בכלי שיט נטרף או כשהוא נמלט מכלי שיט כאמור, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|332|סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6, תשע״ה־2|אחר=[א/237]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו – מאסר עשרים שנים:
{{ח:תת|(1)}} מניח דבר על נתיב התחבורה או כלי התחבורה;
{{ח:תת|(2)}} מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה, או בכל דבר שעליהם או בקרבתם, בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החפשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|(4)}} מראה אור או אות על נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בקרבתם או מטפל בכל דרך באור או באות הקיימים שם;
{{ח:תת|(5)}} גורם לסיכון בטיחותו של נוסע כאמור בהימנעות מעשות מעשה שחובה עליו לעשותו.

{{ח:סעיף|332א|יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, או שיש בו כדי לפגוע בכלי התחבורה בנסיבות שיש בהן כדי לעורר פחד או בהלה, דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, במטרה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|333|חבלה חמורה|אחר=[א/238]}}
{{ח:ת}} החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|334|פציעה|אחר=[א/241&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|335|חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות|תיקון: [תשל״ג], תשנ״ו־4, תשס״ב|אחר=[א/251א]}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיפים 333}} {{ח:פנימי|סעיף 334|או 334}} –
{{ח:תתת|(1)}} כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.
{{ח:תת|(א1)}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}} כלפי בן משפחתו, דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 334|סעיף 334}} כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה;
{{ח:תת}} לענין סעיף זה, ”בן משפחתו“ – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
{{ח:תתת|(2)}} קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, {{ח:פנימי|סעיף 368א|כהגדרת ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}}.

{{ח:סעיף|336|שימוש ברעל מסוכן|אחר=[א/240, א/241&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} הגורם שלא כדין שיפעילו על אדם או שאדם יקח רעל או דבר מזיק אחר, בכוונה לפגוע בו או בזולתו או להרגיזם, דינו – מאסר שלוש שנים; סיכן בכך את חיי האדם או גרם לו בכך חבלה חמורה, דינו – מאסר ארבע עשרה שנים.

{{ח:סעיף|337|הפרת חובה של הורה או אחראי|תיקון: תשמ״ג, תש״ן, תשס״א־3|אחר=[א/242]}}
{{ח:ת}} המפר ללא הצדק כדין את חובתו לספק לפלוני צרכי מחיה או לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ומסכן או עלול לסכן בכך את חייו, או פוגע או עלול לפגוע בכך בבריאותו פגיעת קבע, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|338|מעשי פזיזות ורשלנות|תיקון: תש״ם־6, תשס״ו־2, תשע״ח־5|אחר=[א/243]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} נוהג רכב או רוכב בדרך ציבורית;
{{ח:תתת|(2)}} מפעיל כלי שיט או כלי טיס או משתתף בהפעלתם;
{{ח:תתת|(3)}} עושה מעשה באש או בחומר לקיח, נפיץ או רדיואקטיבי או אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר כאמור שבהחזקתו;
{{ח:תתת|(4)}} עושה מעשה לגבי מכונות שבפיקוחו, שלו בלבד או עם אחרים, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהן;
{{ח:תתת|(5)}} עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי יריה שבהחזקתו, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם;
{{ח:תתת|(6)}} אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו;
{{ח:תתת|(7)}} נותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם שהתחייב לטפל בו;
{{ח:תתת|(8)}} מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן;
{{ח:תתת|(9)}} משתמש בחומר מרעיל או מסוכן או מחזיק בו או מפקירו, או מפקיר מיכל שהוחזק בו חומר כאמור ויש בו כדי להרעיל או לסכן.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|339|הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/243א]}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול על מחזיק, משאיר או מפקיר הנתון לשיפוט צבאי לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, במקום שהוא מחנה צבאי או שבו מתנהלות פעולות צבאיות, או תוך כדי אימונים במסגרת הצבא, אולם יחול על מדריך כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה#סעיף 5ב|בסעיף 5ב(ב) לחוק כלי היריה, תש״ט–1949}}, {{ח:חיצוני|חוק חמרי נפץ#סעיף 22|ובסעיף 22(2)(ג) לחוק חמרי נפץ, תשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|340|סכנה לילדים|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/243ב]}}
{{ח:ת}} המשאיר או מפקיר דבר במקום שיש לילדים גישה אליו, ויש יסוד סביר להניח שילדים ישחקו בדבר או יטפלו בו בדרך אחרת, ושבעשותם כן הם עלולים להינזק בבריאותם או לסכן חייהם, ואינו נוקט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע תוצאות כאלה, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|340א|ירי מנשק חם|תיקון: תש״ם־6, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} היורה מנשק חם שלא כדין, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} היורה מנשק חם שלא כדין, באחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} באזור מגורים, או במקום אחר שיש בירי בו כדי לסכן חיי אדם;
{{ח:תתת|(2)}} באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.

{{ח:סעיף|341|חבלה ברשלנות|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/244]}}
{{ח:ת}} העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 338|בסעיפים 338 עד 340}}, ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|342|הטעיית תחבורה|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/245]}}
{{ח:ת}} המעלה אור או מציג סימן או מצוף בכוונה להטעות אדם המפעיל כלי תחבורה או כשהוא יודע שהם עלולים להטעותו, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|343|הסעה בכלי תחבורה מסוכן|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/246]}}
{{ח:ת}} מי שביודעין או מתוך התרשלות מסיע אדם או גורם להסעתו בכלי תחבורה כשיש חשש לבטיחותו של הנוסע מחמת המצב או המטען של כלי התחבורה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם היה כלי התחבורה מטוס, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|344|סיכון דרכים ונתיבי שיט|אחר=[א/247]}}
{{ח:ת}} העושה מעשה או אינו נוקט זהירות סבירה בנכס שבהחזקתו או בפיקוחו וגורם בכך סכנה, מכשול או נזק לאדם בדרך ציבורית או בנתיב שיט ציבורי, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ה|סימן ה׳: עבירות מין|תיקון: תשמ״ח־2}}

{{ח:סעיף|345|אינוס|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־6, תש״ס־4, תשס״א־6}}
{{ח:תת|(א)}} הבועל אשה –
{{ח:תתת|(1)}} שלא בהסכמתה החופשית;
{{ח:תתת|(2)}} בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;
{{ח:תתת|(3)}} כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או
{{ח:תתת|(4)}} תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;
{{ח:תתת|(5)}} תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית;
{{ח:תת}} הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס – מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5);
{{ח:תתת|(2)}} באיום בנשק חם או קר;
{{ח:תתת|(3)}} תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון;
{{ח:תתת|(4)}} תוך התעללות באשה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;
{{ח:תתת|(5)}} בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בועל“ – המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|346|בעילה אסורה בהסכמה|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־6, תשס״ד, תשע״ב־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שבעל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לקטינה טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה האמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
{{ח:תת|(ב)}} הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|347|מעשה סדום|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־6, תש״ס־5, תשס״ד, תשע״ב־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
{{ח:תת|(א1)}} העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העושה מעשה סדום באדם באחת הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}}, בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}}, ”מעשה סדום“ – החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם.

{{ח:סעיף|347א|יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל|תיקון: תשס״ד, תשע״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול נפשי“ – אבחון, הערכה, ייעוץ, טיפול, שיקום, או ניהול שיחות, שנעשו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים, כדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה, הפרעה, מחלה או בעיה אחרת, שמקורן רגשי או נפשי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטפל נפשי“ – מי שעוסק, או שמציג את עצמו כעוסק, במתן טיפול נפשי, כמשלח יד או מכוח תפקיד.
{{ח:תת|(ב)}} מטפל נפשי הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים; לענין סעיף קטן זה יראו מעשים כאמור שנעשו על ידי מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, במהלך התקופה שבה ניתן הטיפול הנפשי כאילו נעשו תוך ניצול תלות נפשית ממשית כאמור; חזקה זו לא תחול אם המעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי.

{{ח:סעיף|347ב|יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כהן דת“ – כהן דת, מי שמציג את עצמו ככזה או אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ייעוץ או הדרכה“ – ייעוץ או הדרכה שניתנו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים.
{{ח:תת|(ב)}} כהן דת הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם ייעוץ או הדרכה על ידו או סמוך לאחר מכן, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בייעוץ או בהדרכה שניתנו להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים.

{{ח:סעיף|348|מעשה מגונה|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־6, תש״ס־5, תשס״א־6, תשס״ד, תשע״ב־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345(א)(2) עד (5)}}, בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345(ב)(1) עד (5)}}, בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ג)}} העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו אך שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג1), דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג1)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, כלפי האדם או כלפי זולתו, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר ארבע שנים.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה מגונה באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
{{ח:תת|(ד1)}} מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 347א|בסעיף 347א(ב)}}, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד2)}} כהן דת העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 347ב|בסעיף 347ב(ב)}}, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ה)}} העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}}, ”מעשה מגונה“ – מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

{{ח:סעיף|349|מעשה מגונה בפומבי|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־6}}
{{ח:תת|(א)}} העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|350|גרם מעשה|תיקון: תשמ״ח־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} לענין עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}}, אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר.

{{ח:סעיף|351|עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־6, תשס״ג, תשס״ה־4, תשס״ז־4, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} העובר עבירה של אינוס לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345(א)}} או של מעשה סדום לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיף 347(ב)}} באדם שהוא קטין, והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו – מאסר עשרים שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הבועל אישה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה עשרים ואחת שנים או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו עשרים ואחת שנים, והוא בן משפחתם, דינו – מאסר שש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ג)}} העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו –
{{ח:תתת|(1)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(א) או (ג1)}} – מאסר עשר שנים;
{{ח:תתת|(2)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(ב)}} – מאסר חמש עשרה שנים;
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה שאינו בין המנויים בפיסקאות (1) ו־(2) – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} העושה מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין, בכל מקום שהוא, והוא בן משפחתו, דינו – מאסר ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד1)}} אחראי על חסר ישע העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 349|סעיף 349(א)}} בחסר הישע, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומן“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תתתת|(2)}} אחראי על קטין לפי {{ח:פנימי|סעיף 368א|פסקה (3) להגדרה ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אח או אחות חורגים“ – בן או בת של בן זוג של הורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על חסר ישע“ – {{ח:פנימי|סעיף 368א|כהגדרה ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת ”בן משפחה“;
{{ח:תתתת|(3)}} אומן; בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו; אביו או אמו של אומן;
{{ח:תתתת|(4)}} מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכלל בן זוג של בנו או בתו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה בהגדרה ”בן משפחה“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בסעיף 368א}}.

{{ח:סעיף|352|איסור פרסום|תיקון: תשמ״ח־2, תשס״ו־3, תשע״א־4, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}}, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו בכתב לפרסום, או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} המצלם אדם, בשל היותו מי שנפגע בעבירה או מי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}}, תוך כדי בילוש או התחקות אחריו, העלולים להטרידו, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותו אדם בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכל בלא הסכמתו שניתנה מראש, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}; הסכמה כאמור תינתן לעניין בגיר – בכתב, ולעניין קטין – בפני בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור.

{{ח:סעיף|353|סייג לאחריות פלילית|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ס־5}}
{{ח:ת}} באישום בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 346|סעיף 346(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 347|או 347(א)}} תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים, אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.

{{ח:סעיף|354|סייג להתיישנות עבירות מין בקטין|תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ו־2, תש״ס־5, תשס״א־6, תשס״ג־3, תשס״ה־3, תשע״ז־3, תשע״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו עשרים ושמונה שנים; ואולם אם חלפה מיום ביצוע העבירה התקופה הנקובה לגביה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|בסעיף 9(א) או (א1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, לפי העניין – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה –
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה שעבר האחראי על הקטין {{ח:פנימי|סעיף 368א|כהגדרת ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}} והוא אינו בן משפחה {{ח:פנימי|סעיף 351|כהגדרת ”בן משפחה“ בסעיף 351(ה)}} והיא אחת מן העבירות הבאות:
{{ח:תתתת|(א)}} אינוס – לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בעילה אסורה בהסכמה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 346|סעיף 346(א)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מעשה סדום – לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיף 347(א) או (ב)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} מעשה מגונה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(א), (ב), (ג1) או (ד)}};
{{ח:תתת|(3)}} עבירה מן העבירות המנויות בפסקה (2) שנעברה בקטין בידי בנם או בתם של דודו או דודתו שמלאו להם 15 שנים.
{{ח:תת|(א1)}} הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (א), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שמלאו לנפגע העבירה עשרים ושמונה שנים, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה, אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (א), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין עבירה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מעשה שנעשה לפני יום י״ט באב התש״ן (10 באוגוסט 1990) ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה היה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}} כנוסחו בעת עשייתו;
{{ח:תתת|(2)}} אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור היה מהווה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351}};
{{ח:תתת|(3)}} העבירה טרם התיישנה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, בידי מי שמלאו לו חמש עשרה שנים, והוא אינו האחראי על הקטין כאמור בהגדרה ”אחראי על קטין או חסר ישע“ שבסעיף קטן (א)(2), בן משפחה כהגדרתו באותו סעיף קטן, או בנם או בתם של דודו או דודתו של הקטין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לקטין עשרים ושלוש שנים; ואולם אם חלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תתת|(2)}} ואלה העבירות:
{{ח:תתתת|(א)}} אינוס – לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מעשה סדום – לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיף 347(ב)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מעשה מגונה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(א), (ב) או (ג1)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (ג), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שחלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) או לאחר שמלאו לקטין 18 שנים, לפי המאוחר, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (ג), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין העבירה כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו גם על עבירה שביום כניסתו לתוקף של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299749.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 84), התשס״ה–2005}}, טרם התיישנה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, לפי הדין שחל עליה ערב המועד האמור.

{{ח:סעיף|355|עונש מזערי|תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ח, תשס״א־6, תשס״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה {{ח:פנימי|סעיף 345|לפי סעיפים 345}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348(א), (ב) או (ג1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|או 351(א), (ב) או (ג)(1) או (2)}}, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
{{ח:תת|(ב)}} עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי.

{{ח:סעיף|356||תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|357||תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|358||תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|359||תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|360||תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק י סימן ו|סימן ו׳: עבירות כלפי קטינים ונכים}}

{{ח:סעיף|361|השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו|תיקון: תשס״א־3|אחר=[א/184]}}
{{ח:ת}} המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כן ברשלנות, דינו – מאסר שנה; עשה כן במטרה לנטוש את הילד, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|362|הזנחת ילדים ומושגחים אחרים|תיקון: [תשכ״ה], תש״ם־6, תשע״א־3|אחר=[א/185]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 363|ובסעיף 363}}, ”מושגח“ –
{{ח:תתת|(1)}} קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים;
{{ח:תתת|(2)}} קטין שמלאו לו שש עשרה שנים או בגיר שאינם מסוגלים לדאוג לצורכי חייהם.
{{ח:תת|(ב)}} הורה של מושגח, אשר אינו מספק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.
{{ח:תת|(ג)}} המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, הנתון להשגחתו, למעט הורה, אשר אינו מספק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.

{{ח:סעיף|363|נטישת מושגחים|תיקון: [תשכ״ה], תש״ם־6, תשע״א־3|אחר=[א/186]}}
{{ח:תת|(א)}} הורה של מושגח, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר שישה חודשים; נטש את המושגח, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר שישה חודשים; נטש את הקטין או את מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|364|מסירת קטין להחזקה בתמורה|תיקון: [תשל״א]|אחר=[א/186א]}}
{{ח:ת}} המציע או נותן תמורה בעד הרשות להחזיק בקטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים, והמבקש או מקבל תמורה בעד מתן רשות להחזיק בקטין כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים, ואין נפקא מינה אם היתה התמורה בכסף או בשווה כסף.

{{ח:סעיף|365|מסירת קטין בהתנערות מזכויות וחובות|תיקון: [תשל״א], תשע״א, תשע״ו־2|אחר=[א/186ב]}}
{{ח:תת|(א)}} הורה או אפוטרופוס של קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים המוסר, או מרשה למסור, את הקטין למי שאינו הורו או אפוטרופסו, ויש במסירה משום התנערות מחובותיו או זכויותיו כלפי הקטין, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} תהיה זאת הגנה טובה באישום לפי סעיף זה אם הוכח אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסירת הקטין היתה למטרת אימוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, תש״ך–1960}};
{{ח:תתת|(2)}} מסירת הקטין היתה לזמן קצוב ובהסכמתו של עובד סוציאלי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} מסירת הקטין היתה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף|366||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/187]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|367|גניבת קטין|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/188]}}
{{ח:ת}} המוציא או מעכב במרמה, בכוח או בפיתויים קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים, או מקבלו או מסתירו ביודעין שהוא הוצא או עוכב כאמור, הכל בכוונה לשלול את החזקת הקטין מהורו, מאפוטרופסו או ממי שחייב לפי הדין לטפל בו או להשגיח עליו ולקחתה לעצמו או לאחר, דינו – מאסר שבע שנים, והוא אם לא הוכיח שיש לו תביעה בתום לב לזכות ההחזקה כאמור.

{{ח:סעיף|368|המרת דתו של קטין|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/188א]}}
{{ח:תת|(א)}} העורך טקס המרת דתו של קטין או עושה פעולה אחרת המביאה לידי המרת דתו של קטין, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 13א|סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962}}, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המשדל קטין, בפניה ישירה אליו, להמיר דתו, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ו1|סימן ו׳1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע|תיקון: תש״ן}}

{{ח:סעיף|368א|הגדרות|תיקון: תש״ן, תש״ס־5, תשס״ז־4, תשס״ז־5, תשע״א, תשע״ו־2, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ו1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אומן“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(2)}} אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה ”אחראי על קטין או חסר ישע“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על קטין או חסר ישע“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
{{ח:תתת|(2)}} בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חסר ישע“ – מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעשה“ – לרבות מחדל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי שמונה לפי חוק“ – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין|חוק גיל הנישואין, התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על חוסים|חוק ההגנה על חוסים, התשכ״ו–1966}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|368ב|תקיפת קטין או חסר ישע|תיקון: תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”חבלה“ – בין גופנית בין נפשית.

{{ח:סעיף|368ג|התעללות בקטין או בחסר ישע|תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו – מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו – מאסר תשע שנים.

{{ח:סעיף|368ג1|עונש מזערי – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 6.7.2022):}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה של גרימת חבלה של ממש או חבלה חמורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 368ב|סעיף 368ב}}, בקטין או בחסר ישע הנמצא במסגרת חינוכית או טיפולית, בידי האחראי על הקטין או חסר הישע באותה מסגרת, שאינו בן משפחתו, יוטל על עובר העבירה עונש מאסר, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה של התעללות לפי {{ח:פנימי|סעיף 368ג|סעיף 368ג}} בקטין או בחסר ישע הנמצא במסגרת חינוכית או טיפולית, בידי האחראי על הקטין או חסר הישע באותה מסגרת, שאינו בן משפחתו, לא יפחת עונשו של עובר העבירה מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
{{ח:תת|(ג)}} עונש מאסר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על תנאי.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“, של קטין או חסר ישע – הורהו או בן משפחה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בפסקה (2) להגדרה ”אחראי על קטין או חסר ישע“ שבסעיף 368א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת חינוכית או טיפולית“ – מעון, מוסד או כל מסגרת חינוכית או טיפולית אחרת.

{{ח:סעיף|368ד|חובת דיווח|תיקון: תש״ן, תש״ן־5, תשנ״א־5, תש״ס־5, תשס״ז־4, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה־רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ג1)}} היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345 עד 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}} {{ח:פנימי|סעיף 351|ו־351}}, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חודשים; בסעיף זה, ”בן משפחה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בפסקה (2) להגדרה ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}}.
{{ח:תת|(ג2)}} בעל מקצוע מהמנויים בסעיף קטן (ב), שעקב עיסוקו במקצועו או בתפקידו היה לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345 עד 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}} {{ח:פנימי|סעיף 351|ו־351}}, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג3)}} היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345 עד 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}} {{ח:פנימי|סעיף 351|ו־351}}, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} נעברה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, עבירת מין לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345 עד 348}}, או עבירה של גרימת חבלה חמורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 368ב|סעיף 368ב(ב)}} או עבירת התעללות לפי {{ח:פנימי|סעיף 368ג|סעיף 368ג}}, חובה על מנהל או איש צוות במקום כאמור, לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חדשים.
{{ח:תת|(ה)}} חובת דיווח לפי סעיף זה לא תחול על קטין.
{{ח:תת|(ו)}} עובד סוציאלי שמונה לפי חוק שקיבל דיווח לפי סעיף זה יעבירנו למשטרה בצירוף המלצתו לפעול או להימנע מלפעול בקשר לדיווח, אלא אם כן קיבל אישור שלא להעביר את הדיווח למשטרה מאת אחת הועדות שהקים שר המשפטים לענין זה; חברי ועדה כאמור יהיו נציג פרקליט מחוז והוא יהיה היושב־ראש, קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה ועובד סוציאלי שמונה לפי חוק לאותו מחוז.
{{ח:תת|(ז)}} הגיע למשטרה מידע לפי סעיף זה, תעביר אותו לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק, ולא תפעל לפני שתיוועץ בו אלא אם כן נדרשת פעולה מיידית שאינה סובלת דיחוי; אין בפעולה מיידית כאמור כדי לשלול את חובת העברת המידע לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק וההתייעצות עמו לאחר מכן.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, למעט בסעיף קטן (ד), ”עבירה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירת זנות ותועבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיפים 199}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}}, {{ח:פנימי|סעיף 202|202}}, {{ח:פנימי|סעיף 203|203}}, {{ח:פנימי|סעיף 203ב|203ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 203ג|203ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 205א|205א}} {{ח:פנימי|סעיף 214|ו־214(ב1)}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה של סיכון החיים והבריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337}};
{{ח:תתת|(3)}} עבירת מין לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:פנימי|סעיף 346|346}}, {{ח:פנימי|סעיף 347|347}}, {{ח:פנימי|סעיף 347א|347א}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}} {{ח:פנימי|סעיף 351|ו־351}};
{{ח:תתת|(4)}} עבירה של נטישה או הזנחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 361|סעיפים 361}} {{ח:פנימי|סעיף 362|ו־362}};
{{ח:תתת|(5)}} עבירה של תקיפה או התעללות לפי {{ח:פנימי|סעיף 368ב|סעיפים 368ב}} {{ח:פנימי|סעיף 368ג|ו־368ג}};
{{ח:תתת|(6)}} עבירה של סחר בבני אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 377א|סעיף 377א}}.

{{ח:סעיף|368ה|תקנות|תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק י סימן ו1|סימן זה}}.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ו2|סימן ו׳2: תקיפת זקנים|תיקון: תשס״ח־3}}

{{ח:סעיף|368ו|תקיפת זקן|תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”זקן“ – אדם שמלאו לו 65 שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על־תנאי.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ז|סימן ז׳: פגיעה בחירות}}

{{ח:סעיף|369|חטיפה|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/252, א/253, א/255]}}
{{ח:ת}} הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|370|הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה|תיקון: תש״ם־6, תשס״ז|אחר=[א/254]}}
{{ח:ת}} המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה אותו אדם בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה כחוק להסכים בשבילו, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|371|חטיפה לשם כליאה|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/256]}}
{{ח:ת}} החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כחוק, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|372|חטיפה לשם רצח או סחיטה|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/257]}}
{{ח:ת}} החוטף אדם כדי לרצחו או כדי להעמידו בסכנת רצח, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|373|חטיפה ממשמורת|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/260]}}
{{ח:תת|(א)}} המוציא, במעשה או בפיתוי, קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמורתו של אפוטרופסם על פי דין בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו – מאסר עשרים שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העושה כאמור בסעיף קטן (א) כדי לרצוח או להעמיד בסכנת רצח, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד.

{{ח:סעיף|374|חטיפה לשם חבלה חמורה|תיקון: תש״ם־6, תשס״ז|אחר=[א/258]}}
{{ח:ת}} החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה נתון במצב כאמור, דינם – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|374א|חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} החוטף אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 377א|בסעיף 377א(א)}} או כדי להעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 377א|באותו סעיף}}, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|375|הסתרת חטוף|אחר=[א/259]}}
{{ח:ת}} המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו.

{{ח:סעיף|375א|החזקה בתנאי עבדות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים לרבות שירותי מין, דינו – מאסר שש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ז|בסימן זה}}, ”עבדות“ – מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לענין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חירותו כהפעלת סמכויות כאמור.

{{ח:סעיף|376|עבודת כפיה|תיקון: תשס״ז|אחר=[א/261]}}
{{ח:ת}} הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה – דינו מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|376א|עיכוב דרכון|תיקון: תשנ״ה־7, תשס״ז}}
{{ח:ת}} המעכב תחת ידו, שלא כדין, דרכון, תעודת מסע, או תעודת זהות של אדם אחר, דינו – מאסר שלוש שנים; העושה כן לשם מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 377א|בסעיף 377א(א)}} או המעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 377א|באותו סעיף}} – דינו מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|376ב|גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר לשם העסקתו בזנות או החזקתו בתנאי עבדות, דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה – מאסר חמש עשרה שנים.

{{ח:סעיף|377|כליאת שוא|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/262]}}
{{ח:ת}} העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|377א|סחר בבני אדם|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הסוחר באדם לשם אחד מאלה או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה לאחד מאלה, דינו – מאסר שש עשרה שנים:
{{ח:תתת|(1)}} נטילת איבר מאיברי גופו;
{{ח:תתת|(2)}} הולדת ילד ונטילתו;
{{ח:תתת|(3)}} הבאתו לידי עבדות;
{{ח:תתת|(4)}} הבאתו לידי עבודת כפיה;
{{ח:תתת|(5)}} הבאתו לידי מעשה זנות;
{{ח:תתת|(6)}} הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה;
{{ח:תתת|(7)}} ביצוע עבירת מין בו.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנים.
{{ח:תת|(ג)}} המתווך לסחר באדם כאמור בסעיף קטן (א), בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו כדין הסוחר באותו אדם.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”סחר באדם“ – מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

{{ח:סעיף|377ב|עונש מזערי לעבירת החזקה בתנאי עבדות ועבירת סחר בבני אדם|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 375א|סעיף 375א}} {{ח:פנימי|סעיף 377א|או 377א}}, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
{{ח:תת|(ב)}} עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי.

{{ח:סעיף|377ג|אי־&lt;wbr&gt;פסיקת פיצוי – חובת הנמקה|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 375א|סעיף 375א}} {{ח:פנימי|סעיף 377א|או 377א}}, ולא פסק בית המשפט פיצויים לניזוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, יפרט בית המשפט בגזר הדין את נימוקיו לאי־פסיקת פיצויים כאמור.

{{ח:סעיף|377ד|חילוט|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 377ה|ובסעיף 377ה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מאבק בארגוני פשיעה“ – {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נפגע עבירה“ – מי שנפגע במישרין מהעבירה וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירת החזקה בתנאי עבדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 375|סעיף 375}} ועבירת סחר בבני אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 377א|סעיף 377א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכוש“ ו”רכוש הקשור לעבירה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|בחוק מאבק בארגוני פשיעה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 5|סעיפים 5 עד 33 לחוק מאבק בארגוני פשיעה}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 8|סעיפים 8}}, {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 14|14(2)}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 31|ו־31 לחוק האמור}}, יחולו על חילוט רכוש הקשור לעבירה, לפי הענין ובשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), רכוש שניתן לחלט לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ז|סימן זה}} וכן לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|חוק מאבק בארגוני פשיעה}} או {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, יחולט לפי הוראות חוק זה, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את חילוט הרכוש שלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ז|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן הוראות בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש.

{{ח:סעיף|377ה|קרן ייעודית|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} החלטת בית המשפט על חילוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 377ד|סעיף 377ד}} תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; רכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לאפוטרופוס הכללי ויופקד על ידיו בקרן ייעודית שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – הקרן).
{{ח:תת|(ב)}} קנס שהטיל בית המשפט על עבירה יופקד בקרן.
{{ח:תת|(ג)}} הציג נפגע עבירה פסק דין לפיצויו לפני גורם שקבע לענין זה שר המשפטים, והראה כי אין באפשרותו הסבירה לממש את פסק הדין, כולו או חלקו, לפי כל דין, ישולם לנפגע העבירה מהקרן סכום הפיצוי שנקבע בפסק הדין ושטרם מומש, כולו או חלקו; לענין סעיף זה, ”פסק דין“ – פסק דין שאין עליו ערעור עוד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (קביעת גורם מוסמך לעניין מימוש פסק דין של קרבן עבירה)|תקנות העונשין (קביעת גורם מוסמך לעניין מימוש פסק דין של קרבן עבירה), התשע״ו–2016}}, לפיהן הגורם המוסמך, לעניין בחינת בקשה של נפגע עבירה למימוש פסק דין לפיצויו, יהיה יחידת החילוט באגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.}}
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות את דרכי הנהלת הקרן, את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרכי חלוקתם למטרות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיקום של נפגעי עבירה, טיפול בהם והגנה עליהם; למטרה זו יוקצה בכל שנה סכום שלא יפחת ממחצית מנכסי הקרן בשנה אחת;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום פיצוי שנקבע בפסק דין לנפגע עבירה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(3)}} מניעה של ביצוע עבירה;
{{ח:תתת|(4)}} ביצוע תפקידיהן של רשויות אכיפת החוק כדי לאכוף הוראות חוק זה לענין עבירה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (דרכי הנהלת הקרן הייעודית לטיפול ברכוש שחולט ובקנסות שהוטלו בתיקי סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות)|תקנות העונשין (דרכי הנהלת הקרן הייעודית לטיפול ברכוש שחולט ובקנסות שהוטלו בתיקי סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות), התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:קטע3|פרק י סימן ח|סימן ח׳: תקיפה}}

{{ח:סעיף|378|תקיפה – מהי|אחר=[א/248]}}
{{ח:ת}} המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

{{ח:סעיף|379|דין תקיפה סתם|אחר=[א/249]}}
{{ח:ת}} התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

{{ח:סעיף|380|תקיפה הגורמת חבלה ממשית|אחר=[א/250]}}
{{ח:ת}} התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|381|תקיפות שונות|תיקון: [תשל״ג], תשל״ז, תש״ם־6, תש״ע־5|אחר=[א/251, א/289]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} תוקף חברו כדי לבצע פשע;
{{ח:תתת|(2)}} תוקף חברו כדי לגנוב דבר;
{{ח:תתת|(3)}} תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כאשר התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|382|תקיפות בנסיבות מחמירות|תיקון: [תשל״ג], תשמ״ג, תשנ״ו־4, תש״ע־5, תשפ״ב־3|אחר=[א/251א]}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיפים 379}} {{ח:פנימי|סעיף 380|או 380}} כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.
{{ח:תת|(ב)}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, ”בן משפחתו“ – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
{{ח:תתת|(2)}} קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, {{ח:פנימי|סעיף 368א|כהגדרת ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}}.
{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 380|סעיף 380}} כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.
{{ח:תת|(ד)}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} כלפי קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי {{ח:פנימי|סעיף 368א|כהגדרת ”אחראי על קטין או על חסר ישע“ בסעיף 368א}}, והקטין או חסר הישע אינו בן משפחתו כאמור בפסקה (2) להגדרה ”בן משפחתו“ שבסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.

{{ח:סעיף|382א|תקיפת עובד ציבור|תיקון: תש״ע־5, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העובר עבירה לפי סעיף קטן (א), ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
{{ח:תתת|(2)}} היה מזוין בנשק חם או קר;
{{ח:תתת|(3)}} התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.
{{ח:תת|(ג)}} התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הוא עובד בחדר מיון, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד חירום“ – רופא, סטז׳ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד״א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רופא“, ”סטז׳ר“, ”מיילד“ ו”חדר מיון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מד״א“ – אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק מגן דוד אדום|בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950}}.
{{ח:תת|(ד)}} העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) והנתקף הוא עובד חינוך, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה, ”עובד חינוך“ – מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך במוסד חינוך כאמור.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: פגיעות ברכוש}}

{{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א׳: גניבה}}

{{ח:סעיף|383|גניבה – מהי|אחר=[א/263, א/268]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם גונב דבר אם הוא –
{{ח:תתת|(1)}} נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;
{{ח:תתת|(2)}} בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.
{{ח:תת|(ב)}} לענין גניבה לפי סעיף קטן (א) אין נפקא מינה שהנוטל או השולח יד הוא חבר דירקטוריון או נושא משרה בתאגיד שהדבר שייך לו, ובלבד ששאר הנסיבות מצטרפות כדי גניבה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין גניבה –
{{ח:תתת|(1)}} ”נטילה“ – לרבות השגת החזקה –
{{ח:תתתת|(א)}} בתחבולה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בהפחדה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בטעות הבעל ובידיעת הנוטל שההחזקה הושגה כך;
{{ח:תתתת|(ד)}} במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל;
{{ח:תתת|(2)}} ”נשיאה“ – לרבות הסרת דבר ממקומו, ובדבר המחובר – הסרתו לאחר ניתוקו הגמור;
{{ח:תתת|(3)}} ”בעלות“ – לרבות בעלות חלקית, החזקה, זכות החזקה או שליטה;
{{ח:תתת|(4)}} ”דבר הניתן להיגנב“ – דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין – לאחר ניתוקו מהם.

{{ח:סעיף|384|דין הגונב|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/270]}}
{{ח:ת}} הגונב, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע לגניבה עונש אחר מחמת נסיבותיה או מחמת טיבו של הדבר שנגנב.

{{ח:סעיף|384א|גניבה בנסיבות מיוחדות|תיקון: תש״ע, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הגונב דבר כמפורט להלן, דינו – מאסר ארבע שנים:
{{ח:תתת|(1)}} דבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או דבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} דבר המשמש כלי עבודה או אמצעי להפקת פרנסתו של אדם, ובכלל זה כלים חקלאיים, תוצרת חקלאית, בקר או מקנה, ובלבד שערכו של הדבר הנגנב עולה על 1,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} דבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.
{{ח:תת|(ב)}} הגונב דבר שערכו עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} הגונב נשק, דינו – מאסר עשר שנים; בסעיף קטן זה, ”נשק“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 144|בפסקה (1) להגדרה ”נשק“ שבסעיף 144(ג)}}, למעט חלק, אבזר או תחמושת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באותה פסקה}}.

{{ח:סעיף|385|נטילה שאינה גניבה|אחר=[א/264]}}
{{ח:תת|(א)}} עמיל או שלוח המשעבד טובין או שטר בעלות עליהם שהופקדו בידו לשם מכירה או למטרה אחרת, והשעבוד הוא להבטחת סכום כסף שאינו עולה על הסכום שהגיע לו מאת שולחו בזמן עשיית השעבוד ובכלל זה סכום של שטר חליפין שקיבל עליו, או שטר חוב שעשה, על חשבון שולחו – אין זו גניבה.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הנוטל מזון שבהחזקת מעבידו, בניגוד להוראותיו, כדי לתתו לבעל חיים השייך למעבידו או שבהחזקתו – אין זו גניבה.

{{ח:סעיף|386|כספים המוחזקים לפי הוראה|אחר=[א/265]}}
{{ח:ת}} המקבל, לבדו או עם אחר, כסף או נייר ערך, או יפוי כוח למכירת נכס, למישכונו או לשעבודו או לעשיה בו בדרך אחרת, בין שהוא ניתן להיגנב ובין שאינו ניתן, והכל בהוראה שהכסף או הנכס או תמורתם או פירותיהם ישמשו כולם או חלקם למטרה פלונית או ישולמו לאדם פלוני כפי שפורשו בהוראה – יראו את הכסף או התמורה כנכסו של האדם שבשבילו נתקבל הכסף, נייר הערך או יפוי הכוח, עד שנתמלאה ההוראה.

{{ח:סעיף|387|קבלת כסף בשביל אחר|אחר=[א/267]}}
{{ח:ת}} המקבל, לבדו או עם אחר, כסף בשביל פלוני – יראו את הכסף כנכסו של האדם שבשבילו נתקבל, זולת אם ניתן הכסף על מנת שיהיה פריט בחשבון חייב וזכאי ושלגביו יהיו בין הצדדים יחסי חייב וזכאי בלבד.

{{ח:סעיף|388|כספים שקיבל מורשה|אחר=[א/266]}}
{{ח:ת}} המקבל, לבדו או עם אחר, נכס מזולתו בהרשאה למכור אותו או לעשות בו בדרך אחרת, ולשלם לנותן הנכס או לאדם אחר את דמי הנכס או מקצתם או למסור להם את חילוף הנכס או ליתן עליהם חשבון – יראו את דמי הנכס ואת חילופו כנכסו של האדם שממנו נתקבל הנכס עד שייעשה בנכס לפי תנאי קבלתו, זולת אם ההרשאה כללה הוראה, שלפיה יהיו דמי הנכס פריט בחשבון חייב וזכאי שבין המורשה כאמור לבין האדם אשר לו הוא חייב לשלם אותם או ליתן עליהם חשבון, ושלגבי תמורה זו יהיו ביניהם יחסי חייב וזכאי בלבד.

{{ח:סעיף|389||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/269]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|390|גניבה בידי עובד הציבור|תיקון: [תשכ״ד], תשמ״ח־3|אחר=[א/274]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|391|גניבה בידי עובד|תיקון: [תשכ״ד], תשמ״ח־3|אחר=[א/275 רישה]}}
{{ח:ת}} עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|392|גניבה בידי המנהל|תיקון: [תשכ״ד]|אחר=[א/275 סיפה]}}
{{ח:ת}} חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|393|גניבה בידי מורשה|אחר=[א/276]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו;
{{ח:תת|(2)}} גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;
{{ח:תת|(3)}} גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;
{{ח:תת|(4)}} גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.

{{ח:סעיף|393א||תיקון: תשנ״ו, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: עבירות מעין גניבה}}

{{ח:סעיף|394|הסתרת פנקס|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/279]}}
{{ח:ת}} פנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או העתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי – כל המסתירו או נוטלו ממקום הפקדתו, בכוונה להונות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|395|הסתרת צוואה|אחר=[א/280]}}
{{ח:ת}} המסתיר כתב צוואה בכוונה להונות, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|396|הסתרת שטר קנין|אחר=[א/281]}}
{{ח:ת}} המסתיר, בכוונה להונות, מסמך או חלק ממנו שהם ראיה לקנין או לזכות קנין במקרקעין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|397|הריגת חיה כדי לגנבה|אחר=[א/282]}}
{{ח:ת}} ההורג חיה הניתנת להיגנב בכוונה לגנוב את העור או את הגופה או חלק מהם, דינו כאילו גנב את החיה.

{{ח:סעיף|398|ניתוק בכוונה לגנוב|אחר=[א/283]}}
{{ח:ת}} המנתק כליל דבר שהיה מחובר למקרקעין, בכוונה לגנבו, דינו כאילו גנב את הדבר אחרי שנותק.

{{ח:סעיף|399|הונאה במחצבים|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/284]}}
{{ח:ת}} הנוטל או מסתיר עפרות, מתכת או מחצב במכרה או בסביבתו, או עושה שם מעשה אחר בהם, בכוונה להונות אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|400|נטילת חשמל או מים או גז|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/285]}}
{{ח:ת}} מי שבמזיד או במרמה נוטל או צורך חשמל או מים או גז שאינו זכאי להם, או משתמש בהם או גורם להטייתם או לבזבוזם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|401|גניבת כלי שיט או כלי טיס|תיקון: תש״ן־2|אחר=[י/1]}}
{{ח:ת}} המשתמש בכלי שיט או בכלי טיס בלי נטילת רשות מבעליו או ממי שמחזיק בו כדין, דינו – מאסר שלוש שנים;
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כלי העשוי לשוט, למעט כלי המונע על ידי משוטים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה באוויר.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: שוד}}

{{ח:סעיף|402|שוד|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/287, א/288&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:תת|(א)}} הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד – מאסר ארבע עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|403|נסיון שוד|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/288&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:ת}} התוקף אדם לשם שוד, דינו – מאסר שבע שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 402|בסעיף 402(ב)}}, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|404|דרישת נכס באיומים|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/293]}}
{{ח:ת}} הדורש מאדם דבר ערך בכוונה לגנבו, תוך שימוש באיומים או בכוח, דינו – מאסר חמש שנים; נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: פריצה והתפרצות}}

{{ח:סעיף|405|פריצה, כניסה והתפרצות|אחר=[א/294]}}
{{ח:תת|(א)}} השובר חלק חיצוני או פנימי של בנין, או פותח – במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה או בכל דרך אחרת – דלת, חלון, תריס או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח בבנין או פתח הנותן מעבר מחלק לחלק בבנין, נקרא פורץ.
{{ח:תת|(ב)}} המכניס לבנין חלק מגופו או מן הכלי שהוא משתמש בו, נקרא נכנס.
{{ח:תת|(ג)}} הפורץ ונכנס או פורץ ויוצא, נקרא מתפרץ.
{{ח:תת|(ד)}} הנכנס לבנין באיום, בתחבולה, או בקנוניה עם אדם שבבנין, או נכנס לארובה או לפתח אחר של הבנין העומד פתוח דרך קבע לצורך מסויים וכרגיל אינו נועד לשמש לכניסה, רואים אותו כאילו פרץ ונכנס.

{{ח:סעיף|406|כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/295, א/296]}}
{{ח:תת|(א)}} הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן (א) בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|407|התפרצות לבנין או מבנין, שאינו מקום מגורים או תפילה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/297, א/298]}}
{{ח:תת|(א)}} המתפרץ לבנין שאינו משמש בית מגורים ולא מקום תפילה, או לבנין שהוא אמנם סמוך לבית מגורים ומוחזק יחד עמו אך איננו חלק ממנו, בכוונה לבצע בהם גניבה או פשע, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המתפרץ לבנין כאמור בסעיף קטן (א) ומבצע בו גניבה או פשע, או מתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|408|כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/295־א/298]}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 406|סעיפים 406}} {{ח:פנימי|סעיף 407|או 407}} כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.

{{ח:סעיף|409|החזקת מכשירי פריצה|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/299&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:ת}} מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|410|נסיבות מחשידות בכוונת פריצה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/299&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} מי שנמצא באחת מנסיבות אלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} הוא מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם לסכן או לפגוע, בכוונה לפרוץ או להיכנס לבנין ולבצע בו גניבה או פשע;
{{ח:תת|(2)}} הוא מחזיק מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, בכוונה לבצע פשע;
{{ח:תת|(3)}} פניו רעולים או מושחרים או הוא מוסווה בדרך אחרת, בכוונה לבצע גניבה או פשע;
{{ח:תת|(4)}} הוא נמצא בבנין בכוונה לבצע בו גניבה או פשע, ונקט אמצעים להסתיר את נוכחותו.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: נכסים גנובים}}

{{ח:סעיף|411|קבלת נכסים שהושגו בפשע|תיקון: [תשכ״ו], תשל״ח־4|אחר=[א/309]}}
{{ח:ת}} המקבל במזיד, בעצמו או על ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בפשע נגנב, נסחט, הושג או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם – מאסר שבע שנים, אולם יכולים הם להיות נידונים בבית משפט המוסמך לשפוט את מבצע הפשע ויהיו צפויים לעונש שהוא צפוי לו.

{{ח:סעיף|412|קבלת נכסים שהושגו בעוון|אחר=[א/310]}}
{{ח:ת}} המקבל, בעצמו או על ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בעוון נלקח, הושג, נשלחה בו יד או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם כדין מבצע אותו עוון.

{{ח:סעיף|413|החזקת נכס חשוד|אחר=[א/311]}}
{{ח:ת}} המחזיק דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים, ואין בידו להניח את דעתו של בית משפט שרכש את ההחזקה בהם כדין, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ה1|סימן ה׳1: עבירות בקשר לרכב|תיקון: תש״ן־2}}

{{ח:סעיף|413א|הגדרות|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רכב“ – לרבות מי שמחזיק בו כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פורץ“ ו”מתפרץ“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 405|בסעיף 405}}, כאשר במקום ”בנין“ יבוא ”רכב“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – רכב הנע מכוח מכני מכל צורה שהיא או הנגרר על ידי רכב, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, ולרבות אופנוע עם רכב צדי או גרור או בלעדיהם, תלת־אופנוע וכן אופניים או תלת־אופן, אם יש להם מנוע־עזר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיוף“ ו”מסמך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 414|בסעיף 414 לחוק}}.

{{ח:סעיף|413ב|גניבת רכב|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגונב רכב, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על־ידי אחר, דינו כדין גונב רכב.

{{ח:סעיף|413ג|שימוש ברכב ללא רשות|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} הנוהג, משתמש או מעביר ממקום למקום, רכב ללא רשות מבעליו, ונוטש אותו במקום ממנו נלקח או בסמוך אליו, דינו – מאסר שלוש שנים; עושה כן ונוטש את הרכב בכל מקום אחר, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|413ד|גניבה מרכב או פירוק רכב|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגונב דבר מתוך רכב, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המפרק חלק מרכב ללא רשות מבעליו, בין אם החלק מחובר לרכב דרך קבע בין אם לאו, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} העושה כאמור בסעיף קטן (ב) ביודעו שהרכב גנוב, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|413ה|חבלה במזיד|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|413ו|פריצה לרכב|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} הפורץ רכב או מתפרץ לרכב, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כן בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|413ז|החזקת מכשירי פריצה|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לרכב ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|413ח|גניבה או זיוף של מסמך|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} הגונב או מזייף מסמך או משתמש במסמך במרמה, כאשר –
{{ח:תת|(1)}} המסמך קשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב; או
{{ח:תת|(2)}} המעשה נעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה1|סימן זה}},
{{ח:ת}} דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|413ט|שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} המזייף או מטשטש סימני זיהוי של רכב, או של חלק של רכב, או עושה מעשה המקשה על זיהוים, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|413י|קבלת רכב או חלק גנובים|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} המקבל בעצמו או על־ידי אחר רכב או חלק של רכב ביודעו שהרכב או החלק הושגו בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה1|סימן זה}}, או הנוטל עליו, בעצמו, על־ידי אחר, או ביחד עם אחר, את השליטה ברכב או בחלק כאמור, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|413יא|מסחר ברכב או בחלק גנובים|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפירוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|413יב|פסילה מהחזקת רשיון|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה1|סימן זה}}, רשאי בית־המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, ובנוסף לסמכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 43|סעיף 43 לפקודת התעבורה}}, לפסול אותו מהחזיק ברשיון נהיגה או ברשיון רכב לתקופה שיקבע.

{{ח:סעיף|413יג|שמירת דינים|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה1|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות חוק זה וכל דין אחר, ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: עבירות מרמה, סחיטה ועושק}}

{{ח:סעיף|414|הגדרות|אחר=[ח/1]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דבר“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרמה“ – טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו”לרמות“ – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיוף“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
{{ח:תתת|(2)}} שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
{{ח:תתת|(3)}} חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}}, לרבות שטר חליפין משוך על אגודה שיתופית לאשראי שהוא בר פרעון עם דרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנקאי“ – האדם שעליו משוך השיק.

{{ח:סעיף|415|קבלת דבר במרמה|אחר=[ח/2]}}
{{ח:ת}} המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|416|תחבולה|אחר=[ח/3]}}
{{ח:ת}} המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|417|כישוף|אחר=[ח/4]}}
{{ח:תת|(א)}} המתחזה לעשות מעשה כישוף בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר שנתיים; קיבל דבר בעד מעשה הכישוף או על פיו, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין סעיף זה, ”כישוף“ – לרבות מעשה קוסם והגדת עתידות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מעשה קוסם או הגדת עתידות שאינם חורגים מגדר שעשוע או בידור, והשעשוע או הבידור ניתנים ללא תמורה, או שתמורתם היא מחיר הכניסה בלבד למקום עריכתם.

{{ח:סעיף|418|זיוף|אחר=[ח/5]}}
{{ח:ת}} המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|419|זיוף המשפיע על עסקאות|אחר=[ח/6]}}
{{ח:ת}} המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד.

{{ח:סעיף|420|שימוש במסמך מזוייף|אחר=[ח/7]}}
{{ח:ת}} המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך.

{{ח:סעיף|421|זיוף בידי עובד הציבור|אחר=[ח/8]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו – מאסר שבע שנים עם או בלי קנס.

{{ח:סעיף|422|שידולי מרמה|אחר=[ח/9]}}
{{ח:ת}} המשדל אדם במרמה לעשות מסמך או לחתום עליו או להשיג חתימת אדם אחר או חותמת על מסמך, דינו כדין מזייף ודין המסמך כדין מסמך מזוייף; המשדל אדם במרמה להשמיד מסמך ויש בכך כדי לגרום לו הפסד דבר, דינו כדין המקבל דבר במרמה; אין הוראות אלה באות לגרוע מהוראת כל דין אחר בענין שידול.

{{ח:סעיף|423|רישום כוזב במסמכי תאגיד|תיקון: [תש״ל], [תשל״ה]|אחר=[ח/9א]}}
{{ח:ת}} מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים; לענין סעיף זה, {{ח:פנימי|סעיף 424|וסעיפים 424}} {{ח:פנימי|סעיף 425|ו־425}}, ”תאגיד“ – לרבות תאגיד העומד להיווסד.

{{ח:סעיף|424|עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד|תיקון: [תשל״ה]|אחר=[ח/9ב]}}
{{ח:ת}} מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד –
{{ח:תת|(1)}} שעשה ביודעין, בעסקי התאגיד או בנכסיו, דבר הפוגע ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו, דינו – מאסר חמש שנים או קנס מאה אלף לירות;
{{ח:תת|(2)}} שעשה ביודעין בעסקי התאגיד דבר בדרך הפוגעת בניהול תקין של עסקיו, דינו – מאסר שנה או קנס עשרים אלף לירות.

{{ח:סעיף|424א|אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד|תיקון: תשנ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור עניין בו, שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא מסר לממונה הודעה נכונה על עסקה או אירוע שפרטיהם הגיעו לידיעתו בתוקף תפקידו בתאגיד, במטרה להטעותו וביודעו שהדבר עלול לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו;
{{ח:תתת|(2)}} לא מסר לממונה, לפי דרישה כדין, מידע חיוני, או שמסר מידע מטעה בדבר עסקיו של התאגיד, נכסיו או התחייבויותיו, במטרה להטעותו, ביודעו שהמידע, או אי מסירתו, או מסירת המידע המטעה כאמור, יכולים לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או להשפיע השפעה של ממש לרעה על מצבו העסקי של התאגיד,
{{ח:תת}} דינו – מאסר שלוש שנים או קנס.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בזכותו של נושא משרה בכיר שלא למסור מידע לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} דירקטור או נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור ענין בו המפרסם, בכוונה לרמות, הודעה שיש בה מידע או פרט מהותי לא נכון בדבר יכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או הודעה כאמור שיש בה הטעיה משמעותית בדבר מצבו העסקי של התאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס, אלא אם כן הוכיח שההודעה נמסרה שלא מיוזמתו ובמטרה להגן על ענייניו של התאגיד או על ענייניהם של לקוחותיו, ולא היה בה כדי להטעות משקיע סביר.
{{ח:תת|(ד)}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה ונוכח בית המשפט כי עקב ביצוע העבירה נגרם נזק לתאגיד, רשאי הוא, בנוסף לכל עונש אחר, לחייב את הנידון לפצות את התאגיד בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה ובלבד שסכום הפיצוי לא יעלה על פי ארבעה מהסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}.
{{ח:תת|(ה)}} החיוב בפיצוי כאמור בסעיף קטן (ד) הוא, לכל דבר וענין, כפסק דין שניתן בתובענה אזרחית; בערעור על הרשעה שהביאה לידי החיוב כאמור מותר לכלול אף ערעור על אותו חיוב.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בכיר“ – מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב, מבקר פנימי, מזכיר התאגיד וכל מי שממלא תפקיד כאמור יהא תואר משרתו אשר יהא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – מי שנושא משרה בכיר כפוף להוראותיו במישרין, ובמנהל כללי – הדירקטוריון של החברה או מי שהוא קבע כממונה לענין סעיף זה; לא היה בתאגיד דירקטוריון, יהיה הממונה גוף או אדם הממלאים תפקידים דומים לשל דירקטוריון של חברה, או מי שהם קבעו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפרסם“ – לרבות המוסר מידע לגוף ציבורי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד שלציבור ענין בו“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור;
{{ח:תתתת|(2)}} תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר;
{{ח:תתתת|(3)}} תאגיד אשר בהתאם לדו&quot;חותיו הכספיים ליום 31 בדצמבר שקדם ליום ביצוע העבירה, סכום המכירות והשירותים שסיפק בשנה שאליה מתייחסים הדו״חות, עולה על מאה מיליון שקלים חדשים או שהונו העצמי עולה על עשרים מיליון שקלים חדשים או שהוא מעסיק מעל מאתיים עובדים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הנתונים הנקובים בפסקה זו, כולם או מקצתם;
{{ח:תתתת|(4)}} חברה ממשלתית – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף|425|מרמה והפרת אמונים בתאגיד|תיקון: [תשל״ה]|אחר=[ח/9ג]}}
{{ח:ת}} מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|426|העלמה במרמה|אחר=[ח/10]}}
{{ח:ת}} המעלים או משמיד או מוציא מרשותו מסמך או נכס בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|427|סחיטה בכוח|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[ח/11]}}
{{ח:תת|(א)}} המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו – מאסר תשע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.

{{ח:סעיף|428|סחיטה באיומים|תיקון: תש״ם־6|אחר=[ח/12]}}
{{ח:ת}} המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים.

{{ח:סעיף|429||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/204]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|430|נטילת נכסים לשם סחיטה|תיקון: [תש״ל]|אחר=[ח/12א]}}
{{ח:ת}} הנוטל נכס של זולתו שלא כדין כדי להניעו לתת דבר או לעשות מסמך או לחתום עליו, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|431|עושק|תיקון: תשס״ז|אחר=[ח/13]}}
{{ח:ת}} המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הנסיון או קלות הדעת של הזולת לאחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין;
{{ח:תת|(2)}} דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת;
{{ח:תת|(3)}} נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת.

{{ח:סעיף|432|הוצאת שיק ללא כיסוי|תיקון: תש״ם־4|אחר=[ח/14]}}
{{ח:תת|(א)}} המוציא שיק שמשך והוא יודע שאין חובה על הבנקאי לפרוע את השיק מן התאריך הנקוב בו עד 30 יום לאחריו, או אין לו יסוד סביר להניח שיש חובה כאמור על הבנקאי, והשיק הוצג לפרעון תוך התקופה האמורה וחולל, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}} או פי ארבעה מהסכום הנקוב בשיק, לפי הסכום הגדול יותר.
{{ח:תת|(ב)}} בשיק שלא נקוב בו תאריך, יראו לענין סעיף זה כאילו נקוב בו יום ההוצאה.
{{ח:תת|(ג)}} הוצג שיק לפרעון תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) וחולל, והמוציא לא פרעו תוך עשרה ימים מיום שדרש זאת האוחז ממנו, חזקה שהוציא את השיק בידיעה או באין לו יסוד סביר להנחה כאמור בסעיף קטן (א), ועליו הראיה לסתור.

{{ח:סעיף|433||תיקון: תש״ם־4|אחר=[ח/15]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|434||תיקון: תש״ם־4|אחר=[ח/16]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|435|שמירת אחריות פלילית לפי חוקים אחרים|אחר=[ח/17]}}
{{ח:ת}} אחריות פלילית לפי {{ח:פנימי|סעיף 432|סעיף 432}} אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|436|הגבלה במשיכת שיקים|תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ב|אחר=[ח/18]}}
{{ח:ת}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן זה}} שכרוכים בה שיקים, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להגביל את הנאשם במשיכת שיקים ולהשתמש בשאר הסמכויות {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי#סעיף 19|שבסעיף 19 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|437|מקרים מיוחדים|אחר=[ח/19]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} רואים אדם המזמין מצרכים או שירותים בבית אוכל, בבית מלון או בכיוצא באלה, כאילו הוא טוען שיש בידו כסף כדי תשלום מחיר המצרכים או השירותים;
{{ח:תת|(2)}} רואים אדם המשלם בשיק כאילו הוא טוען שמן התאריך הנקוב בשיק עד למועד הסביר להצגתו לפרעון, עומדים לפקודת מוסר השיק, בבנק אשר עליו הוא משוך, כסף כדי כיסויו.

{{ח:סעיף|438|קבלה ונתינה|אחר=[ח/20]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן זה}}, קבלת דבר – בין שעברה הבעלות בדבר אל המקבל ובין שלא עברה, בין שהדבר נתקבל בשביל עושה המעשה ובין בשביל אחר, בין בידי עושה המעשה ובין על ידי אחר; ונתינת דבר – בין לעושה המעשה ובין לאחר.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ז|סימן ז׳: הונאה}}

{{ח:סעיף|439|הונאת נושים|תיקון: [תשכ״ג]|אחר=[א/304]}}
{{ח:תת|(א)}} הנותן במתנה או מוסר או מעביר או משעבד נכס מנכסיו או גורם לאחת מאלה, בכוונה להונות נושה מנושיו, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המוכר או מסלק חלק מנכסיו אחרי התאריך שבו ניתן נגדו פסק דין או צו לתשלום כסף שלא קיימם, או תוך חדשיים לפני התאריך האמור, והכל בכוונה להונות נושיו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|440|קשר להונות|אחר=[א/305]}}
{{ח:ת}} הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|441|התחזות כאדם אחר|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/374]}}
{{ח:ת}} המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|442|הודיה כוזבת בהתחייבות|אחר=[א/375]}}
{{ח:ת}} המודה בשמו של אדם אחר בחבות או בכל מסמך בבית משפט או בפני אדם המוסמך כדין לקבל הודיה כאמור ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|443|התחזות כבעל תעודה|אחר=[א/376]}}
{{ח:ת}} תעודה שניתנה מאת רשות מוסמכת לאדם אחר ומעידה על אותו אדם שיש לו כשירות מוכרת בחוק לענין פלוני, או שהוא נושא משרה פלונית, או שהוא זכאי לעסוק במקצוע, במלאכה או בעסק מסויימים או שהוא זכאי לזכות, לזכות יתר, לדרגה או למעמד פלוני – כל המנפק את התעודה ומתייצג בכזב כאדם ששמו נקוב בה, דינו כאילו זייף אותה.

{{ח:סעיף|444|העברת תעודה לשם התחזות|אחר=[א/377]}}
{{ח:ת}} מי שניתנה לו מאת רשות מוסמכת תעודה המעידה עליו ככל האמור {{ח:פנימי|סעיף 443|בסעיף 443}}, והוא מוכר או נותן או משאיל את התעודה לאחר בכוונה שהלה יוכל להתייצג כמי ששמו נקוב בתעודה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|445|התחזות כבעל תעודת אופי לא שלו|אחר=[א/378]}}
{{ח:ת}} המנפק תעודת אופי של אדם אחר כדי להשיג עבודה, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|446|העברת תעודת אופי|אחר=[א/379]}}
{{ח:ת}} מי שניתנה לו תעודת אופי, והוא מוכר או נותן או משאיל אותה לאחר בכוונה שהלה יוכל לנפק את התעודה כדי להשיג עבודה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ח|סימן ח׳: הסגת גבול}}

{{ח:סעיף|447|הסגת גבול כדי לעבור עבירה|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/286]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו – מאסר שנתיים:
{{ח:תתת|(1)}} נכנס לנכס או על פניו;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר ארבע שנים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ט|סימן ט׳: היזק}}

{{ח:סעיף|448|הצתה|תיקון: [תשכ״ו], תשמ״ח־4, תשנ״ה־3|אחר=[א/317, א/319, א/321]}}
{{ח:תת|(א)}} המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים; עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו – מאסר עשרים שנים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|449|גרימת שריפה ברשלנות|תיקון: תשל״ז, תשמ״ח־4|אחר=[א/318, א/320, א/322]}}
{{ח:ת}} הגורם ברשלנות לשריפת דבר לא לו, או הגורם ברשלנות סכנת שריפה לדבר לא לו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|450|האבדת כלי שיט או כלי טיס|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/323, א/324]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים:
{{ח:תת|(1)}} מאביד או הורס, במזיד ושלא כדין, כלי שיט או כלי טיס, בין שהושלם ובין שלא הושלם;
{{ח:תת|(2)}} עושה במזיד או שלא כדין מעשה שיש בו כדי להביא מיד לאבדנו של כלי שיט או כלי טיס שבמצוקה או להריסתו;
{{ח:תת|(3)}} משבש אור, משואה, מצוף, סימן או אות המשמשים לשיט, או מציג אור או אות כוזבים, בכוונה להביא כלי שיט או כלי טיס לידי סכנה.

{{ח:סעיף|451|היזק לבעל חיים|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/325]}}
{{ח:ת}} ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה, פוצעה או מפעיל עליה רעל, במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|452|היזק בזדון|אחר=[א/326&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} ההורס נכס או פוגע בו במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר.

{{ח:סעיף|453|היזקים מיוחדים|תיקון: [תשכ״ו], תש״ע, תשע״ו־4|אחר=[א/326&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:תת|(א)}} העובר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 452|בסעיף 452}} בבאר מים, בקידוח למים, בסכר, בגדה, בקיר או בשער הצפה של בריכה או של בריכת טחנה, בעצי תרבות, בגשר, במוביל מים או במאגר מים, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העובר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 452|בסעיף 452}}, בנסיבות שלהלן, דינו – מאסר ארבע שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר מחמת נסיבותיו או טיבו של הנכס הניזוק:
{{ח:תתת|(1)}} הנזק נגרם לדבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או לדבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} הנזק נגרם לדבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.
{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 452|בסעיף 452}} וערכו של הנזק שנגרם עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} העובר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 452|בסעיף 452}} לגבי רכוש שהוא מיתקן רגיש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2017}}, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|454|היזק בחומר נפיץ|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/326&lt;wbr&gt;(3)]}}
{{ח:ת}} העובר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 452|בסעיף 452}} על ידי חומר נפיץ, דינו – מאסר חמש עשרה שנים, והוא אם היה אדם במקום המעשה או אם ההרס או הפגיעה סיכנו חיי אדם ממש.

{{ח:סעיף|455|היזק לצוואה או לפנקס|אחר=[א/326&lt;wbr&gt;(4)]}}
{{ח:ת}} העובר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 452|בסעיף 452}} בכתב צוואה, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, או בפנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס, או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או בהעתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|456|נסיון להרוס נכס בחומר נפיץ|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/327]}}
{{ח:ת}} המניח שלא כדין חומר נפיץ במקום כלשהו, בכוונה להרוס נכס או להזיק לו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

{{ח:סעיף|457|הדבקת בעל חיים במחלה מידבקת|אחר=[א/328]}}
{{ח:ת}} הגורם במזיד ושלא כדין שחיה הניתנת להיגנב תידבק במחלה מידבקת, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|458|פגיעה בסימן גבול בכוונה להונות|אחר=[א/329]}}
{{ח:ת}} המסיר או מטשטש, במזיד, שלא כדין ובכוונה להונות, עצם או סימן שהוצגו כדין לציון גבול מקרקעין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|459|פגיעה בסימנים מסויימים|אחר=[א/330]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מסיר או מטשטש, במזיד, סימן מדידות או סימן גבול שהוצג בידי משרד ממשלתי או לפי הוראותיו או לצרכי מדידה ממשלתית או פוגע בסימן כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בהיותו מחוייב לקיים כתקנו סימן גבול שהוצג כאמור, נמנע או מסרב לתקנו;
{{ח:תתת|(3)}} מסיר או מטשטש, במזיד, סימן שהקים אדם המתכוון לבקש זכות חכירה, רשיון או זכות אחרת לפי דיני מכרות או מחצבים.
{{ח:תת|(ב)}} בעבירה לפי סעיף זה רשאי בית המשפט גם לצוות על העבריין לשלם את דמי תיקונו או החלפתו של סימן המדידות או סימן הגבול ואת הוצאות המדידה שיש צורך לעשותה בגלל מעשהו או מחדלו.

{{ח:סעיף|460|איום לשרוף או להרוס|תיקון: [תשי״ד], [תשכ״ו]|אחר=[א/331]}}
{{ח:ת}} השולח מכתב או פתק שיש בו, לפי ידיעתו, איום לשרוף או להרוס בית, מתבן או בנין אחר, או תוצרת חקלאית, או כלי שיט, רכב מנועי או כלי טיס, או איום להרוג בעל חיים או לפגוע בו, דינו – מאסר שלוש שנים, והמוסר או מנפק מכתב או פתק כאמור או גורם במישרין או בעקיפין שיתקבלו – דינו כדין שולחם.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: זיוף כספים ובולים}}

{{ח:קטע3|פרק יב סימן א|סימן א׳: שטרי כסף}}

{{ח:סעיף|461|הגדרה|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/348]}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטר כסף“, לענין {{ח:פנימי|פרק יב סימן א|סימן זה}} – כל שטר או שטר חליפין שהוציא אותם בנק בישראל, לרבות בנק ישראל, או אדם או תאגיד המנהלים עסקי בנק בכל מקום שהוא בעולם, ושטר כסף ושטר חליפין חלק וכל שטר מטבע שהם הילך חוקי בישראל או בארץ שבה הוצאו.

{{ח:סעיף|462|זיוף שטר כסף|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/349]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;
{{ח:תת|(2)}} מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין.

{{ח:סעיף|463|חיקוי שטר כסף|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/350]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה או גורם שייעשה מסמך הנחזה כשטר כסף או כחלק משטר כסף, או הדומה להם מבחינה כלשהי, או דומה להם במידה שיש בה כדי להטעות, והמשתמש לכל צורך שהוא במסמך כאמור או מנפק אותו, דינם – מאסר שלושה חדשים, ובית המשפט יצווה על חילוט המסמך והעתקיו וכל מכשיר או דבר אחר שהוא בהחזקת העבריין ושימש או יכול לשמש להדפסתו או לשכפולו של מסמך כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מי ששמו נקוב במסמך שעשייתו היא עבירה לפי סעיף זה והוא יודע את שמו ומענו של האדם שהדפיס או עשה את המסמך, ומסרב לגלותם לשוטר, דינו – מאסר שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} מי ששמו נקוב במסמך שעליו הואשם אדם בעבירה לפי סעיף זה, או במסמך אחר ששימש או שנופק לענין המסמך הנדון, תהיה זו ראיה לכאורה שגרם לעשיית המסמך.

{{ח:סעיף|464|החזקת חומר לזיוף שטרי כסף|אחר=[א/351]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} עושה, מוכר או מציג למכירה נייר הדומה לנייר מיוחד המשמש לעשיית שטרי כסף והעשוי להתקבל כמוהו, או משתמש בו, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין;
{{ח:תת|(2)}} עושה מסגרת, תבנית או מכשיר המשמשים לעשיית נייר כאמור בפסקה (1) או לצור על גבי הנייר או בתוכו מלים, ספרות, ציון או כל סימן אחר שנתייחדו לו ומופיעים בו, או משתמש בכלים כאמור או שומר או מחזיק אותם ביודעין;
{{ח:תת|(3)}} גורם, בערמה או בתחבולה, כי מלים, ציון או סימן כאמורים בפסקה (2) או המכוונים להיות דומים להם והעשויים להתקבל כמוהם, יופיעו בגופו של נייר כשהם נראים לעין;
{{ח:תת|(4)}} חורת או עושה בדרך אחרת, על לוח או על כל חומר, שטר הנחזה כשטר כסף או כחלק ממנו, או שם, מלה, מספר, ספרה, סימן, אות או קישוט הדומים לחתימה שעל שטר כסף או המכוונים כנראה להיות דומים לחתימה כאמור;
{{ח:תת|(5)}} משתמש בלוח, חומר, מכשיר או ציון כאמור בסעיף זה לעשיית שטרי כסף או להדפסתם, או שומר או מחזיק אותם ביודעין;
{{ח:תת|(6)}} מנפק ביודעין נייר שנעשה בו או שהודפס עליו דבר כאמור, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין.

{{ח:סעיף|465|הנפקת שטרי כסף שלא כדין|אחר=[א/352]}}
{{ח:ת}} המנפיק שטר כסף בלי סמכות כדין, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|466|קלקול שטר מטבע|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/353]}}
{{ח:ת}} מי שביודעין מטשטש, קורע, חותך או מקלקל בדרך אחרת שטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו – מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|467|חיקוי שטר מטבע|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/353א]}}
{{ח:ת}} העושה או מנפק דבר שאינו שטר מטבע והוא דומה בעיקרו לשטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו – קנס חמש מאות לירות.

{{ח:סעיף|468|חילוט שטרי כסף מזוייפים|תיקון: [1945], [תשכ״ה], תשל״ח־5|אחר=[א/354&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} כל שטר כסף מזוייף או מחוקה, וכל דבר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 467|בסעיף 467}} שנמצא ברשותו של מי שהורשע בעשייתו או בניפוקו, יצווה בית המשפט על חילוטו, ללא פיצוי למחזיק, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

{{ח:סעיף|469|חיפוש וחילוט של ציוד לזיוף|תיקון: [1945]|אחר=[א/354&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:תת|(א)}} ראה שופט בית משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:
{{ח:תתת|(1)}} שטר כסף מזוייף או מחוקה;
{{ח:תתת|(2)}} מכשיר לעשיית נייר המשמש לשטרי כסף או חיקויו;
{{ח:תתת|(3)}} חומר שיש עליו מלים, צורות, ציונים או אותיות המסוגלים או מכוונים ליצור רושם של שטר כסף.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט – בצו שופט בית משפט שלום, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

{{ח:קטע3|פרק יב סימן ב|סימן ב׳: מטבעות}}

{{ח:סעיף|470|הגדרות|אחר=[א/355]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבע“ – מטבע של מתכת, מכל סוג וערך, הנמצאת במחזור כדין בישראל או במדינה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתכת“ – לרבות כל תערובת או נתך של מתכות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבע מזוייפת“ – מטבע שאינה אמיתית אבל דומה למטבע אמיתית, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, לרבות מטבע אמיתית שנעשה בה שינוי עד שהיא דומה למטבע בת ערך גבוה יותר, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, ולרבות מטבע אמיתית קצוצת שפה, משוייפת או פחותת מידה או משקל באופן אחר, שנעשה בה שינוי כדי להסתיר את הקיצוץ, השיוף או ההפחתה, והכל ללא הבדל אם המטבע היה במצב ראוי לניפוק או לא ואם תהליך השינוי גמור או לא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבע מעולה“ – מטבע של זהב או של כסף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבע פשוטה“ – מטבע שאינה מעולה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהיב“ ו־”מכסיף“, לענין מטבע – לרבות נותן מראה של זהב או כסף בכל דרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקין“ – עושה, מתקן, מתחיל לעשות או לתקן או מכין לעשיה או לתיקון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר“ – לרבות מכונה.

{{ח:סעיף|471|זיוף מטבע מעולה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/356]}}
{{ח:ת}} העושה או מתחיל לעשות מטבע מעולה מזוייפת, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|472|הכנת מתכת לזיוף מטבע מעולה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/357&lt;wbr&gt;(א–ב)]}}
{{ח:ת}} המזהיב או מכסיף פיסת מתכת המתאימה לפי גדלה או צורתה לטביעה, בכוונה שתיטבע למטבע מעולה מזוייפת, או נותן לפיסת מתכת גודל וצורה המתאימים להקלת טביעתה של מטבע כאמור בכוונה שתיטבע, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|473|הכנת מכשירים לזיוף מטבע מעולה|תיקון: [תשכ״ו], תשל״ח־5|אחר=[א/357&lt;wbr&gt;(ג)&lt;wbr&gt;(3–5)]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} מתקין, מחזיק או מעביר חותם או תבנית המותאמים ליצור דמות שלמה, או חלקית, לצד אחד של מטבע מעולה או לשניהם, בידעו שהם מותאמים כאמור;
{{ח:תת|(2)}} מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר המותאם או מכוון לשימוש בסימון קצות מטבעות בסימנים או בספרות הנחזים כדומים לאלה שבקצות מטבע מעולה, בידעו שהוא מותאם או מכוון כאמור;
{{ח:תת|(3)}} מתקין, מחזיק או מעביר מדפס לטביעה או מכשיר שהותאם לחיתוך אסימונים עגולים של זהב או של כסף או של מתכת אחרת, בידעו כי המדפס או המכשיר שימשו או היו מכוונים לשמש בעשיית מטבע מעולה מזוייפת.

{{ח:סעיף|474|קיצוץ מטבע מעולה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/358]}}
{{ח:ת}} העושה מעשה במטבע מעולה בדרך שיש בו להפחית את משקלה, בכוונה שלאחר המעשה תתקבל המטבע כמטבע מעולה, או מחזיק או מעביר שלא כדין גרודת או גזורת של זהב או של כסף, או זהב או כסף בצורת מטיל, אבק או תמיסה או בצורת אחרת, שהושגו במעשה כאמור במטבע מעולה, בידעו שהושגו כך, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|475|מסחר במטבע מעולה מזוייפת|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/357&lt;wbr&gt;(ג)&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} הקונה או מוכר או מקבל מטבע מעולה מזוייפת או משלם בה או מעביר אותה, לפי ערך נמוך מהערך שהיא מביעה או שנתכוונו כנראה שתביע, או מציע לעשות כן, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|476|הבאת מטבע מעולה מזוייפת|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/357&lt;wbr&gt;(ג)&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:ת}} המביא לישראל או מקבל מן החוץ מטבע מעולה מזוייפת בידעו שהיא מזוייפת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|477|זיוף מטבע פשוטה|אחר=[א/362]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} עושה או מתחיל לעשות מטבע פשוטה מזוייפת;
{{ח:תת|(2)}} מתקין, מחזיק או מעביר ביודעין מכשיר מותאם ומכוון לעשות בו מטבע פשוטה מזוייפת ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין;
{{ח:תת|(3)}} קונה, מוכר, מקבל, משלם או מעביר מטבע פשוטה מזוייפת במחיר נמוך מהערך שהיא מביעה או שכנראה נתכוונו שתביע, או מציע לעשות אחד המעשים האלה.

{{ח:סעיף|478|הוצאת מכשירים וחמרים ממטבעה של המדינה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/357&lt;wbr&gt;(ג)&lt;wbr&gt;(6)]}}
{{ח:ת}} המוציא ביודעין ממטבעה של המדינה חותם, תבנית, מכשיר או מדפס המשמשים בטביעה, או חלק מהם הראוי לשימוש, או מטבע, מטיל או מתכת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|479|ניפוק מטבע מזוייפת|תיקון: תשל״ח־4|אחר=[א/359, א/360, א/363]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} מנפק ביודעין מטבע מזוייפת;
{{ח:תת|(2)}} מחזיק ביודעין לא פחות משלוש מטבעות מזוייפות כדי לנפק מהן.

{{ח:סעיף|480|השחתת מטבע|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/364]}}
{{ח:ת}} המטשטש צורת מטבע על ידי שהוא מטביע בה שם או מלה או במזיד מתיך מטבע, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|481|ניפוק תחליפי מטבע|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/365]}}
{{ח:ת}} המנפק אחת מאלה בחזקת מטבע מעולה, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} מטבע שאינה מטבע כמשמעה {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|בסימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} מתכת שערכה פחות מערך המטבע שבחזקתה היא מנופקת, בין שהיא מטבע ובין שאינה מטבע.

{{ח:סעיף|482|ייצוא מטבע מזוייפת|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/366]}}
{{ח:ת}} המייצא ביודעין מטבע מזוייפת או מניח אותה ביודעין בכלי שיט או בכלי רכב כדי שתיוצא ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|483|חיפוש וחילוט של מטבע מזוייפת|אחר=[א/368]}}
{{ח:תת|(א)}} ראה שופט בית משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:
{{ח:תתת|(1)}} מטבע מזויפת;
{{ח:תתת|(2)}} מכשיר המותאם ומכוון לזיוף מטבע;
{{ח:תתת|(3)}} מטילי זהב או כסף, או גרודת, גזורת, אבקה, תמיסה או כל צורה אחרת של זהב או כסף, שהופקו או הושגו בהקטנת מטבע מעולה או בהפחתת משקלה.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט – בצו שופט בית משפט שלום.

{{ח:סעיף|484|סמכות לתפוס שטר מטבע ומטבע מזוייף|תיקון: [1939], תש״ם־7|אחר=[א/369]}}
{{ח:ת}} עובד המדינה, עובד בנק ישראל או עובד בנק המקבל שטר מטבע או מטבע שיש לו יסוד סביר להניח שהם מזוייפים, יתפסם וימסרם מיד למשטרה, והמשטרה, לאחר שתעשה בהם כל פעולה או חקירה שתראה למועיל, תעביר אותם לבנק ישראל; החליט נגיד בנק ישראל ששטר המטבע או המטבע מזוייפים, רשאי הוא לחתכם, לטשטשם או להשמידם, בין בתשלום פיצויים ובין בלי פיצויים.

{{ח:קטע3|פרק יב סימן ג|סימן ג׳: בולים}}

{{ח:סעיף|485|הגדרות|אחר=[א/371, א/373]}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:פנימי|פרק יב סימן ג|בסימן זה}}, ”מתקין“ – עושה, מתקן, מתחיל לעשות, לתקן או להשתמש או מכין לעשיה או לתיקון.

{{ח:סעיף|486|התקנת מכשיר לעשיית בולים|אחר=[א/371]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} ביודעין מחזיק או מעביר או מתקין מטבעת או מכשיר אחר, או מכינם לשימוש, וניתן להפיק בהם הטבעה הדומה להטבעה המופקת בכלים כאלה בהדפסתם או בהטבעתם של בולי הכנסה או בולי דואר מודבקים או מוטבעים המשמשים לצרכי מדינת ישראל או לצרכי מדינת חוץ, או שניתן להפיק בהם מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים הדומים למצויים בנייר מיוחד לצרכים האמורים המסופק מאת הרשות שנועדה לכך;
{{ח:תת|(2)}} ביודעין מחזיק או מעביר נייר או חומר אחר שיש בהם הטבעה של מטבעת או של מכשיר כאמור בפסקה (1), או נייר שיש בו מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים כאמור שם.

{{ח:סעיף|487|עשייה והכנה בזיוף בולי דואר|אחר=[א/372]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תתת|(1)}} עושה או מתחיל או מתכונן לעשות, על נייר או על חומר אחר, חיקוי או דמות של בול המשמש בול דואר במדינת ישראל או במדינת חוץ או מחזיק או מעביר חיקוי או דמות כאמור או משתמש בהם לצרכי דואר;
{{ח:תתת|(2)}} מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר או חומר לעשיית חיקוי או דמות כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} כל דבר מן הדברים האמורים בסעיף קטן (א) שנמצא ברשותו של העבריין – יחולט.
{{ח:תת|(ג)}} בול המציין שיעורם של דמי דואר בארץ פלונית יראו, לענין סעיף זה, כבול המשמש לצרכי דואר באותה ארץ, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

{{ח:סעיף|488|מכשיר לעשיית חותמים|אחר=[א/373]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תת|(1)}} ביודעין מחזיק או מעביר או מתקין מכשיר שניתן להפיק בו הטבעה הדומה להטבעה המופקת במכשיר שעושים בו חותם מוטבע או מודבק המשמש לצרכי שירות ציבורי או לצרכי אדם שהוסמך על פי דין להשתמש בחותם, או שניתן להפיק בו על גבי נייר מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים הדומים לאלה המצויים בנייר מיוחד לצרכים האמורים המסופק מאת הרשות שנועדה לכך;
{{ח:תת|(2)}} ביודעין מחזיק או מעביר נייר או חומר אחר שיש בו הטבעה של מכשיר כאמור בפסקה (1), או נייר שיש בו הפקה כאמור בפסקה (1).

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: עבירות קלות}}

{{ח:סעיף|489|סירוב לקבל מטבע בשווי הנקוב|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/370]}}
{{ח:ת}} מטבע או שטר שהם הילך חוקי בישראל, כל המסרב לקבלם בשווים הנקוב, דינו – מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|490|עבירות רחוב|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/380]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה בלי עילה כשרה, דינו – מאסר חודש ימים, ובעבירות לפי פסקאות (1), (4), (5) או (9) – גם תשלום ההוצאות הכרוכות בהסרת המכשול או בתיקון הנזק:
{{ח:תת|(1)}} חוסם את המעבר החפשי בדרך ציבורית, על ידי שהוא מניח או משאיר שם כל דבר, או שם או מרשה לשים כל דבר הבולט מעליה ומפריע לבטיחות ולחופש המעבר, או חופר בה חפירות או פולש אליה באופן אחר;
{{ח:תת|(2)}} לאחר שחפר חפירות או הקים מבנים או הניח כל דבר בדרך ציבורית כדין – איננו מציג מנורה או מאור על גל עפר או אבנים או חומר אחר או על תעלה או על צינור או חפירה, או אינו עושה באופן אחר להגן על עוברים ושבים או להזהירם;
{{ח:תת|(3)}} מכבה מנורה או פנס המשמשים להארת דרך ציבורית או מסיר או מכבה מאור שהוצג כדי להראות על מציאותם של חפירה או כל דבר אחר בדרך ציבורית;
{{ח:תת|(4)}} מניח או משאיר בדרך ציבורית זוהמה, אשפה, פסולת או כל דבר פוגעני אחר;
{{ח:תת|(5)}} מוציא לדרך ציבורית אשפה או דברים אחרים באופן שיש בו כדי לגרום פגיעה או אי נוחות לעובר ושב;
{{ח:תת|(6)}} עוזב או קושר חיה באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית, או מניח לחיה המשמשת למשיכה, למשא או לרכיבה שתתעה בדרך ציבורית, או נותן לרכב שיימצא באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית שעה ארוכה מן הדרוש לשם טעינה או פריקה או לשם העלאה או הורדה של נוסעים;
{{ח:תת|(7)}} אינו מתקן או אינו הורס בנין או מבנה הנמצא במצב של סכנה או התמוטטות, לאחר שקיבל מן הרשות המקומית הוראה בכתב לעשות כן;
{{ח:תת|(8)}} אינו מנקה או אינו מתקן תנור או ארובת עשן של בית, סדנה או בית חרושת;
{{ח:תת|(9)}} מפעיל זיקוקים בדרך ציבורית כשהם עלולים לגרום נזק או אי נוחות;
{{ח:תת|(10)}} מקים שאון או מהומה המפריעים את מנוחת הציבור.

{{ח:סעיף|491|סירוב להגיש עזרה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/381]}}
{{ח:ת}} המסרב להגיש עזרה, שיש ביכלתו להגיש, כשהוא נדרש לכך מאת עובד הציבור לנוכח עבירה בעיצומה או ספינה נטרפת או דליקה, שטפון, רעש או כל אסון אחר לציבור, דינו – מאסר חודש ימים.

{{ח:סעיף|492|עבירות בעלי מלונות|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/383]}}
{{ח:ת}} בעל מלון או אכסניה שאינו מציג בלילות פנס או מאור בחצריו, בהתאם לתקנות הקיימות אותה שעה, או אינו מקיים פנקס האורחים או הלנים, או אינו מראה את הפנקס לשוטר לשם בקורת לפי דרישתו, דינו – מאסר חודש ימים.

{{ח:סעיף|493|עיבוד אדמה בסמוך לדרך ציבורית|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/384]}}
{{ח:ת}} הזורע, נוטע או מעבד אדמה הנמצאת בתוך מירווח של שבעים וחמישה סנטימטרים מן השפה החיצונית של דרך ציבורית, ואין לו הרשאה, דינו – מאסר חודש ימים; לענין סעיף זה רואים תחום דרך ציבורית כמתפשט עד לשפה החיצונית של תעלה, ביב או סוללה שעל ידה.

{{ח:סעיף|494|כניסה לשטח חקלאי|תיקון: [1944], [תשכ״ח], תשע״ד|אחר=[א/385, א/385א]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(2)}}:
{{ח:תתת|(1)}} נכנס לגן, או לקרקע זרועה או מוכנה לזריעה או שיש בה קמה או עשב שנזרע למרעה, או שוהה בגן או בקרקע כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} גורם שחיה תיכנס לגן או לקרקע כאמור בפסקה (1) או לקרקע שהיתה מעובדת תוך שנים עשר החדשים שקדמו לכניסה, או שתשהה שם, או מניח שחיה שלו או שברשותו תיכנס או תשהה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בהמה שנכנסה לקרקע מוכנה לגידולים או שיש בה גידולים, וגרמה נזק לקרקע, לגידולים או לדבר מוכן לצרכי גידולים, או שנכנסה לשטח המוחזק למרעה, ורעתה בו – בעל הבהמה או המחזיק בה, דינו – מאסר שלושה חודשים או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(2)}}, זולת אם הוכיח להנחת דעתו של בית המשפט שנקט אמצעים סבירים למניעת כניסתה כאמור.

{{ח:סעיף|495||תיקון: תשל״ח־6, תשנ״ד, תשנ״ד־3|אחר=[א/386]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|496|גילוי סוד מקצועי|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/387]}}
{{ח:ת}} המגלה מידע סודי שנמסר לו אגב מקצועו או מלאכתו, שאינו סוד רשמי כמשמעו {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|בסימן ה׳ לפרק ז׳}}, ואינו נדרש לגלותו מכוח הדין, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: עבירות הכנה וקשר}}

{{ח:סעיף|497|הכנת עבירה בחמרים מסוכנים|אחר=[א/32]}}
{{ח:ת}} העושה, או מחזיק ביודעין, חומר נפץ, או מכונה, מכשיר או כל דבר שהם מסוכנים או מזיקים, בכוונה לעשות בהם פשע או עוון או כדי לאפשר לאחר שיעשה בהם פשע או עוון, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|498|מתן אמצעים לביצוע פשע|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/33א]}}
{{ח:תת|(א)}} הנותן לאדם כלים, חמרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע פשע או להקלת ביצועו, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצע פשע ואם לאו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות יתר סעיפי {{ח:פנימי|פרק יד|פרק זה}} ומהוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרקים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} {{ח:פנימי|סעיף 260|וסעיפים 260 עד 262}}, אלא להוסיף עליהן.

{{ח:סעיף|499|קשר לפשע או לעוון|תיקון: תשנ״ד־4|אחר=[א/34, א/35]}}
{{ח:תת|(א)}} הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו –
{{ח:תתת|(1)}} אם העבירה היא פשע – מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר;
{{ח:תתת|(2)}} אם העבירה היא עוון – מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר.
{{ח:תת|(ב)}} הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳ לפרק ה׳}}.

{{ח:סעיף|500|קשר למעשים אחרים|אחר=[א/36]}}
{{ח:ת}} הקושר קשר עם חברו לאחת המטרות האלה, דינו – מאסר שנתיים:
{{ח:תת|(1)}} למנוע או להכשיל ביצועו של דין או אכיפתו;
{{ח:תת|(2)}} לגרום נזק לגופו של אדם או לשמו הטוב;
{{ח:תת|(3)}} להביא לירידה בערך נכסו של אדם;
{{ח:תת|(4)}} למנוע או להפריע אדם מהעביר באופן חפשי וכדין נכס שלו בערכו הראוי;
{{ח:תת|(5)}} להזיק לאדם במשלח ידו או במקצועו;
{{ח:תת|(6)}} למנוע או להפריע אדם מעסוק באופן חפשי וכדין במשלח ידו, במקצועו או בעבודתו, ובלבד שהיה במעשה משום עבירה אילו עשאו יחיד;
{{ח:תת|(7)}} להשיג מטרה אסורה;
{{ח:תת|(8)}} להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים.

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|501||תיקון: [תשל״ב], [תשל״ג], תשל״ח־4, תש״ם־6, תשמ״ב־3|אחר=[א/66א&lt;wbr&gt;(ו), ח/20א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|502|צו בדבר החזקת מקרקעין|תיקון: [1946], תשל״ח־4|אחר=[א/388א]}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם על פי {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיפים 189}} {{ח:פנימי|סעיף 447|או 447}} וראה בית המשפט כי במעשה העבירה נושל אדם מנכסי מקרקעין, רשאי הוא ליתן צו להוציא את העבריין מאותם מקרקעין, או צו להחזיר את החזקת המקרקעין לידי האדם שנושל מהם או לאדם אחר שבית המשפט רואה אותו זכאי לכך, או את שני הצווים כאחד; צו כאמור יבוצע כדרך שמבצעים פסק דין שניתן במשפט אזרחי.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יראו כהרשעה גם קביעה שאדם אינו נושא באחריות פלילית מחמת אי־שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:תתת|(2)}} אין ערעור על צו אלא אגב ערעור על ההרשעה אם היתה ובמצורף אליו, והוא יידון בבית המשפט הדן בערעור על ההרשעה; על סירוב ליתן צו – אין כל ערעור;
{{ח:תתת|(3)}} הגשת ערעור על צו לא תעכב את ביצוע הצו, אלא אם הורה בית המשפט שעליו מערערים או בית המשפט שלערעור הוראה אחרת; בקשה לעכב את ביצוע הצו תוגש תחילה לבית המשפט שעליו מערערים;
{{ח:תתת|(4)}} צו לא יפגע בכל זכות או זיקה במקרקעין הנדונים הניתנות למימוש בתובענה אזרחית.

{{ח:סעיף|503|השגחה על ילד שאפוטרופסו הורשע או הואשם|תיקון: [תש״ך], תשל״ח־4|אחר=[א/389]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבהשגחתו ילד שלא מלאו לו שש עשרה שנים, והוא הורשע או הועמד לדין על עבירה לגבי הילד לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימנים ח׳}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|או י׳ של פרק ח׳}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|או סימנים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|או ו׳ של פרק י׳}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין#סעיף 2|סעיף 2 לחוק גיל הנישואין, תש״י–1950}}, רשאי בית המשפט שהרשיעו או שלפניו הועמד לדין, אם ראה שמן המועיל לעשות כך, לצוות שהילד יימסר להשגחתו של קרוב משפחה או של אדם או מוסד ראוי, שיפורש בצו והמסמכים, להנחת דעתו של בית המשפט, לקבל עליו אותה השגחה, עד שיימלאו לילד שש עשרה שנים או לתקופה קצרה מזו, והכל בהתחשב עם דתם של הורי הילד.
{{ח:תת|(ב)}} אם יש לילד הורה או אפוטרופוס חוקי, לא יינתן הצו לפי סעיף קטן (א) אלא אם ההורה או האפוטרופוס הורשע או הועמד לדין על עבירה לפי ההוראות שאוזכרו בסעיף קטן (א) או שהוכח להנחת דעתו של בית המשפט שהיה שותף לעבירה במעשה או במחשבה, או שאי אפשר למצוא אותו.
{{ח:תת|(ג)}} זוכה אדם מן האשמה שמחמתה ניתן הצו, או שהאישום בטל משום שלא המשיכו בתביעה, הצו בטל מיד לכל דבר חוץ ממה שכבר נעשה על פיו כדין.
{{ח:תת|(ד)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש״ך–1960}}, דין צו לפי סעיף זה כדין החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|החוק האמור}}; ראה בית המשפט כי מתן צו לפי סעיף זה סובל דיחוי, יעביר את הענין לבית המשפט המוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|אותו חוק}}.

{{ח:סעיף|504|תחילה|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח זה ביום כ״ד באדר תשל״ח (2 באפריל 1978).

{{ח:סעיף|505|הוראה מיוחדת|תיקון: [תשל״ז]|אחר=[יג/12]}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 504|בסעיף 504}}, תחילתו של {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳ לפרק י׳}} ביום ב׳ באדר א׳ תשל״ח (9 בפברואר 1978) או במועד מוקדם יותר שקבע שר הבריאות בהודעה ברשומות, ועד לתחילתו יוסיפו לחול הוראות סעיפים 175 ו־177 לפקודת החוק הפלילי, 1936.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשס״א־2, תשס״א־6}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תש״ס, תשס״א־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186(ב–ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} מוסדות חינוך: גן ילדים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, חטיבת ביניים, בית ספר על־יסודי, מוסד חינוך משלים, מפעל קיט לילדים, מרכז תרבות נוער וספורט, פנימיה, מוסד להשכלה גבוהה וכל מוסד אחר שבו ניתן חינוך.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} בית אוכל: מסעדה, בית קפה, פאב וכל מקום כיוצא באלה.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} מועדון או דיסקוטק.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} מקום שבו נערכים משחקים באמצעות מכונות, משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} מגרשי ספורט, אצטדיונים וכל מקום אחר שבו נערכות תחרויות ספורט.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} מקום שבו נערכים מופעי תאטרון, קולנוע, מוסיקה, מחול וכיוצא באלה.

{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע1|לוחהשוואה|לוח השוואה}}

{{ח:סעיף|א|}}
{{ח:ת}} '''פקודת החוק הפלילי, 1936:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 363|363}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 364|364}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 365|365}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 366|366}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 367|367}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34כד|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 368|368}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|3 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;189&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 215|215}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|3 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 216|216}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|12}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;194&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 217|217}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 218|218}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 219|219}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11(1–2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|15}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;197&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 220|220}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 221|221}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|18}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 223|223}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|19}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 429|429}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|20}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 164|164}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|23}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 164|164}}, {{ח:פנימי|סעיף 163|163}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|21}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 298|298}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|22}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 298|298}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|24}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;214(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 300|300}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 300|300}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|25}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;216&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 301|301}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 299|299}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23(2–3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 304|304}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 309|309}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|28}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 308|308}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|29}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 310|310}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(2) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|29}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 305|305}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(2) סייג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 306|306}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 260|260(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;224&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 307|307}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 261|261}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 302|302}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 260|260(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;226(1–2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 303|303}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|31}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;226(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|32}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;227&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 311|311}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|33}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;228&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 322|322}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|34}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 323|323}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 497|497}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 324|324}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 262|262}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 325|325}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 498|498}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;232&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 326|326}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 499|499}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 327|327}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 499|499}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 328|328}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 500|500}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;235&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 329|329}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נכלל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;236&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 331|331}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59(1)(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 133|133}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;237&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 332|332}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59(1)(ב–ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 134|134(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;238&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 333|333}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 134|134(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;239&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 330|330}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59(3–5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 135|135}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 336|336 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 136|136}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;241(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 334|334}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;241(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 336|336 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 337|337}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 137|137}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 338|338}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 138|138}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 339|339}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 139|139}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 340|340}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 159|159}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 341|341}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 140|140}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 342|342}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 141|141}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 343|343}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 142|142}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;247&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 344|344}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 143|143}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 378|378}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66א(א–ה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;249&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 379|379}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66א(ו)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 501|501}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 380|380}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66א(ז)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;251&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 381|381}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 165|165}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;251א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 354|354}}, {{ח:פנימי|סעיף 335|335(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 382|382}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 166|166}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;252&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 369|369}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 167|167}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;253&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 369|369}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 145|145}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;254&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 370|370}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 147|147}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;255&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 369|369 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 146|146}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;256&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 371|371}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 148|148}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;257&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 372|372}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 149|149}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 374|374}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 160|160}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;259&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 375|375}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 161|161}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 373|373}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 150|150}}, {{ח:פנימי|סעיף 162|162}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;261&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 376|376}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 168|168}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;262&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 377|377}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 169|169}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;263&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 383|383(א), (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79(1–2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|151 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;264&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 385|385}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 152|152 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 386|386}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|151 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;266&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 388|388}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 152|152 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;267&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 387|387}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 153|153}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;268&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 383|383(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 154|154}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;269&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 389|389}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 384|384}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 156|156}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;274&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 390|390}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 157|157 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275 רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 391|391}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 157|157 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275 סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 392|392}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 158|158}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;276&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 393|393}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 185|185}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;279&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 394|394}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 186|186}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 395|395}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 187|187}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;281&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 396|396}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 184|184 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;282&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 397|397}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 188|188}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;283&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 398|398}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95 רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי הענין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;284&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 399|399}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 184|184}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;285&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 400|400}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 189|189}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;286&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 447|447}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 190|190}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;287&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 402|402(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 191|191}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;288(1) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 402|402(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 192|192}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;288(1) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 402|402(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 193|193}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;288(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 194|194}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;289&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 381|381(2)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 195|195}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;293&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 404|404}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 196|196}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;294&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 405|405}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 197|197}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;295&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 408|408}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 198|198}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;296&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 408|408}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;109ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 277|277}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;297&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 408|408}}, {{ח:פנימי|סעיף 407|407}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 278|278}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;298&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 408|408}}, {{ח:פנימי|סעיף 407|407}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 279|279}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;299(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 410|410}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 280|280}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;299(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 409|409}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 281|281}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;304&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 439|439}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 282|282}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;305&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 440|440}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 283|283}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;309&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 236|236}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 412|412}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;117&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 237|237}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;311&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 413|413}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 237|237}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;317&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 448|448(1–6)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;119&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 238|238}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;318&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 449|449}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 239|239}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;319&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 448|448(7–8)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 240|240}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 449|449}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 241|241}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;321&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 448|448(9)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 242|242}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;322&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 449|449}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 243|243}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;323&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 450|450(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 244|244}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;324&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 450|450(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124א(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 245|245}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;325&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 451|451}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124א(ג–ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 246|246}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;326(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 452|452}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124א(ה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 249|249}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;326(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 453|453}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124א(ו) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|247}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;326(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 454|454}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124א(ו) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 248|248}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;326(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 455|455}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 250|250}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;327&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 456|456}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|251}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;328&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 457|457}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|252}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;329&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 458|458}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 253|253}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 459|459}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 254|254}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;331&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 460|460}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 255|255}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;348&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 461|461}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;131א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 256|256}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;349&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 462|462}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 259|259}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 463|463}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 257|257}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;351&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 464|464}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 258|258}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;352&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 465|465}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 263|263}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;353&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 466|466}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 264|264}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;353א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 467|467}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 265|265}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;354(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 468|468}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 266|266}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;354(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 469|469}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 267|267}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;355&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 470|470}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 284|284}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;356&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 471|471}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 285|285}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 472|472}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 286|286}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357(ג)(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 475|475}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;143&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 287|287}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357(ג)(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 476|476}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 288|288}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357(ג)(3–5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 473|473}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|289}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357(ג)(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 478|478}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 170|170}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;358&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 474|474}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 171|171}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;359&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 479|479(1)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 172|172}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 479|479(2)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 173|173}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;362&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 477|477}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 174|174}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 479|479}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152(1)(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|345}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;364&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 480|480}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152(1)(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|345(א)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;365&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 481|481}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152(1)(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|345(א)(2)}}, {{ח:הערה|347(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;366&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 482|482}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152(1) תנאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|347(ב–ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;368&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 483|483}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|351}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;369&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 484|484}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|347(א), (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 489|489}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|346}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;371&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 486|486}}, {{ח:פנימי|סעיף 485|485}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|352}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;372&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 487|487}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;154א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|353}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;373&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 488|488}}, {{ח:פנימי|סעיף 485|485}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|348}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;374&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 441|441}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|349}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;375&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 442|442}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;157(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|354}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;376&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 443|443}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|355}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;377&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 444|444}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|356}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;378&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 445|445}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|357}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;379&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 446|446}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|350}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;380&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 490|490}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 208|208}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;381&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 491|491}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;167&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 209|209}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;383&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 492|492}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 210|210}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;384&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 493|493}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 211|211}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;385&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 494|494(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 212|212}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;385א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 494|494(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 213|213}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;386&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 495|495}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|360}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;387&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 496|496}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|358}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;388א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 502|502}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 214|214}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;389&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 503|503}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|359}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;184&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 361|361}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;391&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 362|362}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמטה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|א1|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון פקודת החוק הפלילי (מס׳ 35), תשל״ג–1973:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 501|501}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ב|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות שוחד), תשי״ב–1952:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 290|290}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 295|295}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 291|291}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 296|296}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 292|292}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 297|297}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 293|293}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 294|294}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ג|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), תשי״ב–1952:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 273|273}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 276|276}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 274|274}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 275|275}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ד|}}
{{ח:ת}} '''חוק דיני עונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי״ז–1957:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 113|113}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|92}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 114|114}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 93|93}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 115|115}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 94|94}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 116|116}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 117|117}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 96|96}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 118|118}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 97|97}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 119|119}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 98|98}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 120|120}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 99|99}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 121|121}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 100|100}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 122|122}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 101|101}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 123|123}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 102|102}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 124|124}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 125|125}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 126|126}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 105|105}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 127|127}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 106|106}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 128|128}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 107|107}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 129|129}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 108|108}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 130|130}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 109|109}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|131}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 110|110}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 111|111}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 132|132}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 112|112}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ה|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (ריבוי נישואין), תשי״ט–1959:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 175|175}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 180|180}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176|176}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 181|181}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 177|177}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 182|182}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 178|178}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 183|183}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 179|179}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ו|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (העלמת עבירות), תשי״ט–1959:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 269|269}}, {{ח:פנימי|סעיף 268|268}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 272|272}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 270|270}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 268|268}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 271|271}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ז|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות), תשכ״ב–1962:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|199}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 205|205}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 200|200}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 205|205}}, {{ח:פנימי|סעיף 204|204}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 201|201}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 206|206}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 202|202}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 207|207}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 203|203}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 204|204}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ח|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), תשכ״ג–1963:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 414|414}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 427|427}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 415|415}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 428|428}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 416|416}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 430|430}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 417|417}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 431|431}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 418|418}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 432|432}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 419|419}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 433|433}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 420|420}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 434|434}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 421|421}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 435|435}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 422|422}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 436|436}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 423|423}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 437|437}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 424|424}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 438|438}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 425|425}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 501|501}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 426|426}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ט|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים), תשכ״ד–1964:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 224|224}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 231|231}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 225|225}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 232|232}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 226|226}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 233|233}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 227|227}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 234|234}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 228|228}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 235|235}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 229|229}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 230|230}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|י|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ״ד–1964:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 401|401}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|יא|}}
{{ח:ת}} '''חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], תש״ל–1970:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 64|64}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 66|66}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 67|67}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 70|70}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 71|71}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 72|72}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 73|73}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|74}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 75|75}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 79|79}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 80|80}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 81|81}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|82}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|83}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|84}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|85}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|86}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 58|58}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 87|87}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 59|59}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 88|88}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 61|61}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 89|89}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 62|62}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 90|90}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 63|63}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|יב|}}
{{ח:ת}} '''חוק דיני עונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב], תשל״ג–1973:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|9}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|10}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|6(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|11}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|6(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|תוספת}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|יג|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון), תשל״ז–1977:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 312|312}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 318|318}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 313|313}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 319|319}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 314|314}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 320|320}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 315|315}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 316|316}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 321|321}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 317|317}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 505|505}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|יד|}}
{{ח:ת}} '''חוקים מתמצים:'''
{{ח:תת|1.}} חוק לתיקון דיני עונשין (ביטול עונש מוות על רצח), תשי״ד–1954: {{ח:פנימי|סעיף 300|בסעיף 206(ב) {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 300(ב)]}}}}.
{{ח:תת|2.}} חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי ציבור), תשי״ז–1957: {{ח:פנימי|סעיף 34כד|בהגדרת ”עובד ציבור“ שבסעיף 1 {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 2]}}}}.

{{ח:חתימות|נוסח מאוחד נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום כ״א בסיון תשל״ז (7 ביוני 1977).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי עונשין|בוויקיפדיה=חוק העונשין|בכנסת=2000479}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>j6h8ytkc8kt8ih5n9uzxqdzdk8l2n03</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אבן העזר קעח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259167</id>
    <revision>
      <id>1419553</id>
      <parentid>1409689</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:08:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13222" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתבתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מתרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמתר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפלו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טמאה, מתרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מתרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מתרת, שאין אוסרים על היחוד אפלו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפלו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתבה. ואם לאו, מתרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טמאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתבה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתבה; ואם לאו, מתרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מתרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתבה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טמאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתבתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתבה. אפלו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפלו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתבתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טמאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפלו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>f3yrk6mh6s3ui18hzdtmaj8q50kf2gq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419554</id>
      <parentid>1419553</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:09:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ג */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13229" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפלו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טמאה, מתרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מתרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מתרת, שאין אוסרים על היחוד אפלו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפלו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתבה. ואם לאו, מתרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טמאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתבה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתבה; ואם לאו, מתרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מתרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתבה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טמאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתבתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתבה. אפלו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפלו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתבתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טמאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפלו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>1r60uklknkqp6xpyf05255imy5iywrl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419555</id>
      <parentid>1419554</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:10:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13232" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפילו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טמאה, מתרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מתרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מתרת, שאין אוסרים על היחוד אפלו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפלו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתבה. ואם לאו, מתרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טמאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתבה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתבה; ואם לאו, מתרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מתרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתבה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טמאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתבתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתבה. אפלו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפלו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתבתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טמאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפלו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>law4f1i6pgc8r2gk5cxie20eakpu40v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419556</id>
      <parentid>1419555</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:11:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ו */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13243" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפילו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, מותרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מותרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מותרת, שאין אוסרים על היחוד אפילו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפלו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתבה. ואם לאו, מתרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טמאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתבה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתבה; ואם לאו, מתרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מתרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתבה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טמאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתבתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתבה. אפלו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפלו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתבתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טמאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפלו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>kfmm2mcuy03oyh6eajid7f1vgdyeali</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419557</id>
      <parentid>1419556</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:12:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ז */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13248" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפילו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, מותרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מותרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מותרת, שאין אוסרים על היחוד אפילו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפילו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קיימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתבה. ואם לאו, מתרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טמאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתבה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתבה; ואם לאו, מתרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מתרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתבה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טמאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתבתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתבה. אפלו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפלו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתבתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טמאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפלו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>4rz3vxa6hb8l9eyrafyd6allo6uyn9s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419558</id>
      <parentid>1419557</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:13:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ח */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13259" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפילו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, מותרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מותרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מותרת, שאין אוסרים על היחוד אפילו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפילו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קיימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתובה. ואם לאו, מותרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתבה; ואם לאו, מתרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מתרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתבה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טמאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתבתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתבה. אפלו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפלו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתבתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טמאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפלו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>e2dy7bjon4sv5vezrtdeg86hbnjozs4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419559</id>
      <parentid>1419558</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:15:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ט */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13266" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפילו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, מותרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מותרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מותרת, שאין אוסרים על היחוד אפילו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפילו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קיימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתובה. ואם לאו, מותרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתובה; ואם לאו, מותרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחיישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מתרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתבה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טמאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתבתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתבה. אפלו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפלו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתבתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טמאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפלו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>bztjokdffxrrykit3dq9xp9uxwuo0ox</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419560</id>
      <parentid>1419559</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:15:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף י */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13269" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפילו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, מותרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מותרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מותרת, שאין אוסרים על היחוד אפילו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפילו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קיימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתובה. ואם לאו, מותרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתובה; ואם לאו, מותרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחיישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מותרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתבה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טמאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתבתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתבה. אפלו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפלו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתבתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טמאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפלו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>rm2ovocimwx86x9ha631frl05bz8dt3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419561</id>
      <parentid>1419560</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:16:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף יא */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13272" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפילו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, מותרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מותרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מותרת, שאין אוסרים על היחוד אפילו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפילו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קיימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתובה. ואם לאו, מותרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתובה; ואם לאו, מותרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחיישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מותרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתובה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טמאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתבתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתבה. אפלו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפלו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתבתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טמאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפלו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>hhbh30boeddyxpkbtjynor8khsdsq6d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419562</id>
      <parentid>1419561</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:17:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף יג */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13277" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפילו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, מותרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מותרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מותרת, שאין אוסרים על היחוד אפילו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפילו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קיימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתובה. ואם לאו, מותרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתובה; ואם לאו, מותרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחיישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מותרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתובה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טומאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתובתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתבה. אפלו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפלו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתבתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טמאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפלו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>mgo6otzlplxpx04xkfnid4vmfkfao4k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419563</id>
      <parentid>1419562</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:18:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף יד */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13284" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפילו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, מותרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מותרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מותרת, שאין אוסרים על היחוד אפילו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפילו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קיימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתובה. ואם לאו, מותרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתובה; ואם לאו, מותרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחיישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מותרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתובה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טומאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתובתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתובה. אפילו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפילו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתבתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טמאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפלו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>oth8biuytjqh0ncrwdsunwic72ho5fn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419564</id>
      <parentid>1419563</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:18:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף טו */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13287" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפילו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, מותרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מותרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מותרת, שאין אוסרים על היחוד אפילו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפילו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קיימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתובה. ואם לאו, מותרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתובה; ואם לאו, מותרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחיישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מותרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתובה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טומאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתובתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתובה. אפילו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפילו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתובתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טמאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפלו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>s0m8gst9bifwnydyverh54z8bah3ag8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419565</id>
      <parentid>1419564</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:19:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף טז */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13290" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפילו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, מותרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מותרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מותרת, שאין אוסרים על היחוד אפילו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפילו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קיימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתובה. ואם לאו, מותרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתובה; ואם לאו, מותרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחיישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מותרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתובה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טומאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתובתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתובה. אפילו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפילו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתובתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טומאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפלו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>p2mbw6k2qfozzndx5qrd9akpckfj91l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419567</id>
      <parentid>1419565</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:19:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף יז */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13295" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפילו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, מותרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מותרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מותרת, שאין אוסרים על היחוד אפילו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפילו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קיימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתובה. ואם לאו, מותרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתובה; ואם לאו, מותרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחיישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מותרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתובה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טומאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתובתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתובה. אפילו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפילו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתובתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טומאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפילו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכוער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>5w1geaxd2j7n9ctsqxb54gr8l0zsdiq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419568</id>
      <parentid>1419567</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:20:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף כ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13300" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעז|קעח||הלכות סוטה|22}}  {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו.  ובלבד שיהא הקנוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה  כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כיצד הקנוי, אומר לה בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, אפלו אם הוא אביה או אחיה או כותי או שחוף {{רמ&quot;א|פרוש שאינו מתקשה (טור)}}, והוא שיהא גדול. אבל אם אמר לה: אל תסתרי עם פלוני, {{רמ&quot;א|והוא}} קטן או בהמה, לא הוי קנוי. ומקנא לה בין אם היא ארוסה בין אם היא נשואה או זקוקה ליבם:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתובתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מותרת לבעלה ישראל (הרמב&quot;ם פכ&quot;ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמותר  לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי&quot;ק שרש קס&quot;ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
קנא לה משנים, שאמר לה: אל תסתרי עם פלוני ופלוני, ונסתרה עם שניהם  כאחד, אפילו הם שני אחים [אחיה], או אביה ואחיה, אסורה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, אין זה קנוי; אפלו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, מותרת. וכן אם אמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, ודברה עמו בפני עדים, מותרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טמאה עמו, ולא קנא לה בפני עדים, מותרת, שאין אוסרים על היחוד אפילו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קנא לה תחלה בפני שנים. ומכל מקום לא תתיחד אשה עם אנשים, כמו שנתבאר לעיל סימן כ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
לא יאמר אדם לאשתו, ואפילו בינו לבינה: אל תסתרי עם פלוני, דלמא קיימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר: קנא לה בינו לבינה הוי  קנוי, 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשו אין לנו מי סוטה, ואם נסתרה אחר הקנוי, אסורה לו לעולם (טור בשם סמ&quot;ג). ואם שכח וקנא לה, ימחל לה מיד על הקנוי (א&quot;ז), כמו שיתבאר לקמן סימן זה [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתובה. ואם לאו, מותרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה. 
: {{רמ&quot;א|ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא&quot;י סי' רמ&quot;ד) ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר כב|סי' כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
לא קנא לה, ובא עד אחד ואמר לו: זנתה, והיא שותקת, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו כשנים, יוציא ויתן כתובה; ואם לאו, מותרת לו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: והוא הדין אם היא עצמה אומרת לו שזנתה, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ו|סימן קט&quot;ו סעיף ו']]. ויש אומרים, דבזמן הזה שיש חרם רבנו גרשם שלא לגרש אשה בעל כרחה, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד (הגהות מימוני פכ&quot;ד ומהרי&quot;ק שרש ק&quot;י בשם י&quot;א), דחיישינן שמא עיניו נתן באחרת, ואומר שמאמינה אף על פי שאינו מאמין; ומנדין אותו על שאומר שמאמינה וגרם לבטל חרם רבנו גרשום. והוא הדין בכל מקום שלא יוכל לגרש בלא דעת האשה. ויש אומרים דכופין אותו ומשמש עמה (מרדכי פרק האומר), אף על פי שאומר שמאמין לדברי העד, מאחר שהאשה אינה מודה, או אפלו אמרה בעצמה: טמאה אני לך, וחזרה ונתנה אמתלא לדבריה הראשונים, כן נראה לי על פי סברא זו. אבל יש חולקים וסבירא להו דאף בזמן הזה, נאמן (שם במהרי&quot;ק, וכן משמע מהרמב&quot;ם פכ&quot;ד). ואם היה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד, דודאי מחמת שנאה אומר כן (שם במהרי&quot;ק). ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קטו#סעיף ז|סימן קט&quot;ו סעיף ז']]}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
מי שהוציא קול על אשתו, שזנתה, ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת, אלא שמחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה; אם נותן אמתלא לדבריו, מותרת; ואם לאו, אסורה לו:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
שמע העם מרננים אחר הקנוי, והסתירה בלא שני עדים, עד שהנשים נושאות ונותנות בה שזנתה מהאיש שקנא לה, אסורה לו, ויוציאנה ויתן כתובה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
בעל שמחל על קנוי, קדם סתירה, קנויו מחול וכאלו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול. גרשה, הרי זה כאלו מחל לה; ואם החזירה, צריך לקנאת לה פעם אחרת:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או היה במדינה אחרת, או שהיה חבוש בבית האסורים, ושמעו בית דין מרננים אחריה, קוראים ואומרים לה: אל תסתרי עם איש פלוני. ואם באו עדים אחר כך שנסתרה עמו ושהתה כדי טומאה, אוסרים אותה על בעלה לעולם, וקורעים כתובתה. וכשיבא בעלה או יבריא או יצא מבית האסורים, יתן לה גט:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתובה. אפילו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפילו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
חמש נשים ששונאות אותה, נאמנות עליה לומר שנטמאת אחר הקנוי לאסרה על בעלה, אבל לא להפסידה כתובתה:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מוציאים על ידי עדי טומאה, אפלו לא ראו כמכחול בשפופרת, מאחר שראו אותם דבוקים זה בזה ונוהגים כדרך המנאפים:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
כל אשה שנאסרה על בעלה על ידי קנוי וסתירה, אסורה גם לאותו שנאסרה בשבילו. ואם עבר ונשאה, מוציאין אותה מתחתיו בגט, אפילו היו לה כמה בנים ממנו. אבל אם לא קדם קנוי, ובאו עדים שנסתרה עם איש זה, ובאו ומצאו דבר מכוער, נתבאר בסי' י&quot; א:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזנתה עם זה כשהיתה תחת בעלה, הרי זו תצא מזה, ואף על פי שיש לה ממנו כמה בנים:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יש אומרים שאשת איש שזנתה עם כותי וגרשה בעלה, ונתגיר הכותי, שמתרת לגר הזה, דלא שיך למימר &quot;אחד לבועל&quot; בביאת הכותי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ומכל מקום מי שזנה עם אחות אשתו, וגרשה בעלה, אסורה לבועל אחר מיתת אשתו. אף על גב דבלאו הכי היתה אסורה לו כשזנתה עמו (פסקי מהרא&quot;י סי' כ&quot;ט)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
אשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה, והוא מכחישה, אין להאמינה כדי ליסרו; אבל יגזרו עליו נדוי, שלא ידבר עמה כלל, ושלא ידורו בשכונה אחת. ואם הוא מוחזק בעיניהם לחשוד על העריות, ראוי לגער בו בנזיפה ולאיים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניהם לרעה וידחוהו בשתי ידים, כמו שאמרו רבותנו ז&quot;ל: מלקין על לא טובה השמועה, וכמו שכתב הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות  לנשותיהם. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירם ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא, שנאמר: &quot;ופקדת נוך ולא תחטא&quot; {{ממ|איוב|ה|כד}}. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקנא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קנוי:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעח כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפלו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
'''תם ונשלם ת״ל ב״ע והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג {{הק|י&quot;ט שבט|י״ט לשבט|כלול=כן}} שנת {{הק|ה' שטז|השי״ו|כלול=כן}} ליצירה בצפת תוב״ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן:'''

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>cw2czzwsk9nzos6k3r510tm01duy88v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך חושן משפט י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>260702</id>
    <revision>
      <id>1419628</id>
      <parentid>1409739</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T09:16:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1781" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|חושן משפט|ט|י|יא|להיות מתון בדין ושימלך בגדול ממנו|4}}

==[[שולחן ערוך חושן משפט י א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
צריך הדיין להיות מתון בדין, שלא יפסיקנו עד שיחמיצנו וישא ויתן בו ויהיה ברור לו כשמש. והגס לבו בהוראה וקופץ ופוסק הדין קודם שיחקרנו היטב בינו לבין עצמו עד שיהיה ברור לו כשמש -- הרי זה שוטה רשע וגס רוח.
&lt;קטע סוף=א/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט י ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
כל מי שבא לידו דין ומדמהו לדין אחר שבא לידו כבר ופסקו ויש עמו בעיר גדול ממנו בחכמה ואינו נמלך בו ה&quot;ז בכלל הרשעים שלבם גס בהוראה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך חושן משפט י ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
&quot;כי רבים חללים הפילה&quot; {{ממ|משלי|ז|כו}} -- זה תלמיד חכם שלא הגיע להוראה ומורה; &quot;ועצומים כל הרוגיה&quot; (&lt;small&gt;שם&lt;/small&gt;) -- זה שהגיע להוראה ואינו מורה. והוא שיהיה הדור צריך לו אבל אם ידע שיש שם ראוי להוראה ומונע עצמו מההוראה -- הרי זה משובח. וכל המונע עצמו מן הדין מונע ממנו איבה וגזל ושבועת שוא.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט י ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
יהיה בעיני הדיין דין של פרוטה כדין של מאה מנה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך חושן משפט/הכל]]</text>
      <sha1>tg4w00h4ee92a6qvst27nt67reg9ez4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק בתי המשפט</title>
    <ns>116</ns>
    <id>273352</id>
    <revision>
      <id>1419613</id>
      <parentid>1410209</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:16:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="202570" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984

&lt;מאגר 2000140 תיקון 2162451&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים מוחלפים:''' ''חוק השופטים:'' &lt;!-- 2000591 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ג, 149|חוק השופטים|2:211793)); ((תשי&quot;ט, 134|תיקון|3:209665)); ((תשכ&quot;ד, 140|תיקון מס' 2|5:209664)); ((תשכ&quot;ט, 98|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|6:208178)); ((תשל&quot;ח, 22|תיקון מס' 4|9:209663)); ((תש&quot;ם, 186|תיקון מס' 5|9:209662)); ((תשמ&quot;א, 6|תיקון מס' 6|9:209661)), ((272|תיקון מס' 7|9:209660)); ((תשמ&quot;ב, 196|תיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט|10:208130)); ((תשמ&quot;ד, 82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|10:210153)), ((153|תיקון מס' 10|10:210232)). &lt;!-- ''פקודת בתי המשפט (הוראות מעבר)'': 2001305 --&gt; ''חוק בתי המשפט:'' &lt;!-- 2000139 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ז, 148|חוק בתי המשפט|3:208115)); ((תשכ&quot;ב, 24|תיקון|5:208145)); ((תשכ&quot;ד, 66|תיקון מס' 2|5:208113)), ((91|תיקון מס' 2|5:208114)); ((תשכ&quot;ז, 132|תיקון מס' 3|6:208116)); ((תשל&quot;א, 120|תיקון מס' 4|7:208117)); ((תשל&quot;ג, 237|תיקון מס' 2 לפקודת הראיות|7:209378)); ((תשל&quot;ה, 106|תיקון מס' 6|8:208121)); ((תשל&quot;ז, 320|תיקון מס' 7|9:208122)); ((תשל&quot;ח, 11|תיקון מס' 8|9:208123)), ((93|תיקון מס' 9|9:208125)), ((94|תיקון מס' 10|9:208124)); ((תשל&quot;ט, 138|תיקון מס' 11|9:208126)); ((תש&quot;ם, 125|תיקון מס' 12|9:208127)); ((תשמ&quot;א, 84|תיקון מס' 13|9:208128)), ((273|תיקון מס' 14|9:208129)); ((תשמ&quot;ב, 192|תיקון מס' 15|10:208130)); ((תשמ&quot;ג, 18|ת&quot;ט|ec:10:317278)), ((130|תיקון מס' 18 לחוק העונשין|10:209749)), ((149|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים|10:209743)); ((תשמ&quot;ד, 82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|10:210153)), ((145|חוק שמירת הניקיון|10:210225)), ((150|תיקון מס' 19|10:210227)). ''חוק שיפוט בתביעות קטנות:'' &lt;!-- 2001232 --&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ו, 247|חוק שיפוט בתביעות קטנות|8:209657)); ((תשל&quot;ז, 4|ת&quot;ט|ec:8:317788)), ((143|תיקון|8:209656)); ((תשמ&quot;ג, 36|תיקון מס' 2|10:209655)). ''פקודת הרשמים:'' &lt;!-- 2000926 --&gt; ((ע&quot;ר 1936, תוס' 1, 233|פקודת הרושמים|0:563989)); ((1943, תוס' 1, 28|תקון|0:561922)); ((1946, תוס' 1, 226|תיקון|0:562419)); ((ס&quot;ח תשט&quot;ז, 23|חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ (תיקון)|3:210269)); ((תשי&quot;ז, 155|חוק בתי המשפט|3:208115)); ((תשכ&quot;ג, 122|תיקון מס' 3|5:209515)). ''פקודת הרשמים [נוסח חדש]:'' &lt;!-- 2000927 --&gt; ((דמ&quot;י תשל&quot;א, 436|פקודת הרשמים [נוסח חדש]|vn:7:525732)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ה, 16|תיקון|8:209514)); ((תשל&quot;ו, 203|חוק הנוטריונים|8:210261)); ((תשמ&quot;ד, 155|תיקון מס' 3|10:210221)).
'''נוסח משולב:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;ד, 198|חוק בתי המשפט [נוסח משולב]|11:311021)); ((תשמ&quot;ה, 12|ת&quot;ט|ec:11:317279)), ((138|תיקון|11:210420)); ((תשמ&quot;ו, 36|חוק העבירות המינהליות|11:210460)), ((39|ת&quot;ט|ec:11:317280)), ((216|תיקון מס' 3|11:210507)), ((221|חוק חג המצות (איסורי חמץ)|11:210517)); ((תשמ&quot;ז, 45|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)|11:210544)), ((120|ת&quot;ט|ec:11:317385)); ((תשמ&quot;ח, 67|תיקון מס' 23 לחוק העונשין|11:210563)), ((186|תיקון מס' 24 לחוק העונשין|11:210677)); ((תשמ&quot;ט, 48|תיקון מס' 7|12:210741)), ((56|ת&quot;ט|ec:12:317281)), ((87|תיקון מס' 3 לפקודת הסמים המסוכנים|12:210676)), ((101|ת&quot;ט|ec:12:317834)); ((תש&quot;ן, 6|תיקון מס' 9|12:210714)), ((12|תיקון מס' 26 לחוק העונשין|12:211672)), ((45|תיקון מס' 28 לחוק העונשין|12:210770)); ((תשנ&quot;א, 54|תיקון מס' 9 לפקודת הראיות|12:211676)), ((116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|12:211709)), ((178|תיקון מס' 33 לחוק העונשין|12:211744)); ((תשנ&quot;ב, 68|תיקון מס' 15|12:211794)), ((143|תיקון מס' 16|12:210923)); ((תשנ&quot;ג, 118|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|13:210815)); ((תשנ&quot;ד, 49|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ה, 152|תיקון מס' 2 לחוק לסדרי הדין (חקירת עדים)|13:211148)), ((168|תיקון מס' 19 לחוק סדר הדין הפלילי|13:211601)), ((396|חוק בית המשפט לענייני משפחה|13:211216)); ((תשנ&quot;ו, 108|תיקון מס' 22|13:211236)); ((תשנ&quot;ח, 17|תיקון מס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה|14:211454)), ((170|חוק למניעת הטרדה מינית|14:211481)), ((182|תיקון מס' 4 לחוק הכנסת|14:211499)); ((תשנ&quot;ט, 150|חוק עוולות מסחריות|14:211634)); ((תש&quot;ס, 194|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|15:300273)); ((תשס&quot;א, 198|תיקון מס' 28|15:300346)), ((198|תיקון מס' 29|15:300347)), ((498|תיקון מס' 30|15:300402)), ((502|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33) (הוראת שעה)|15:300403)); ((תשס&quot;ב, 244|תיקון מס' 32|15:300468)), ((417|ת&quot;ט|15:300492)); ((תשס&quot;ג, 202|תיקון מס' 33|15:300608)), ((507|חוק מאבק בארגוני פשיעה|16:299781)), ((514|תיקון מס' 35|16:299784)); ((תשס&quot;ד, 8|תיקון מס' 36|16:299796)), ((306|תיקון מס' 59 לפקודת התעבורה|16:299758)), ((320|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|16:299863)), ((329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|16:299772)), ((490|חוק סדר הפלילי (תיקון מס' 33) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299798)), ((506|תיקון מס' 40|16:300983)); ((תשס&quot;ו, 52|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|16:299662)), ((284|תיקון מס' 42 והוראת שעה|16:579102)), ((385|תיקון מס' 43|17:300144)), ((394|ת&quot;ט|17:300039)); ((תשס&quot;ז, 6|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|17:300035)), ((28|ת&quot;ט)), ((382|תיקון מס' 45|17:300746)); ((תשס&quot;ח, 47|חוק זכות יוצרים|17:300007)), ((173|תיקון מס' 47|17:300766)), ((180|תיקון מס' 48|17:300057)), ((248|תיקון מס' 49|17:300811)), ((252|תיקון מס' 42 והוראת שעה (תיקון)|17:300775)), ((537|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים)|17:300698)), ((664|תיקון מס' 51|17:300110)), ((668|תיקון מס' 52|17:300810)), ((717|תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|17:300115)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((813|תיקון מס' 55|17:300686)); ((תשס&quot;ט, 66|תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל|17:300665)), ((115|חוק להגנה על עדים|17:300899)), ((146|תיקון מס' 2 חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים)|18:301058)), ((287|תיקון מס' 42 והוראת שעה (תיקון מס' 2)|18:300957)); ((תש&quot;ע, 310|תיקון מס' 60 לחוק סדר הדין הפלילי|18:301109)), ((612|תיקון מס' 59|18:301175)), ((652|תיקון מס' 60|18:300929)); ((תשע&quot;א, 14|ת&quot;ט|18:301124)), ((272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((928|תיקון מס' 62|18:301266)), ((932|תיקון מס' 33 לחוק ההוצאה לפועל|18:301265)), ((1142|תיקון מס' 20 לחוק הנוער (טיפול והשגחה)|18:301048)), ((1169|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)); ((תשע&quot;ב, 2|תיקון מס' 101 לפקודת התעבורה|18:301173)), ((98|תיקון מס' 67|18:301339)), ((98|תיקון מס' 68|18:301080)), ((120|תיקון מס' 69|18:301239)), ((192|ת&quot;ט|2342_4)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((523|תיקון מס' 71|18:301362)), ((744|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע&quot;ד, 137|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((274|תיקון מס' 74|19:301561)), ((326|תיקון מס' 75|19:301441)), ((594|תיקון מס' 76|19:303817)), ((662|תיקון מס' 77|19:303838)); ((תשע&quot;ה, 180|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)), ((200|תיקון מס' 119 לחוק העונשין|20:313581)), ((241|תיקון מס' 113 לפקודת התעבורה|20:313647)); ((תשע&quot;ו, 176|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|20:316718)), ((358|תיקון מס' 82|20:320777)), ((886|תיקון מס' 83|20:343173)), ((926|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((1139|תיקון מס' 71 לחוק השיפוט הצבאי|20:348253)), ((1216|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)|20:349196)), ((1223|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה)|20:349197)); ((תשע&quot;ז, 9|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|20:362655)), ((674|ת&quot;ט|fr:20:382430)), ((695|תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך|20:382526)), ((1200|חוק העיצובים|20:390481)); ((תשע&quot;ח, 52|תיקון מס' 26 והוראת שעה לחוק איסור הלבנת הון|20:528395)), ((169|תיקון מס' 92|20:491140)), ((412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((660|תיקון מס' 94|20:499588)); ((תשע&quot;ט, 68|תיקון מס' 4 לחוק הבוררות|20:525594)), ((84|תיקון מס' 96|20:527183)), ((86|חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה) (תיקון)|20:528208)), ((230|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((246|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 873|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות))); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 96|חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - אכיפה)|23:573941)), ((287, 288|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:577860)); ((תשפ&quot;ב, 700|תיקון מס' 100|24:616717)).

''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ז, 1238|שינוי התוספת השלישית לחוק)); ((תש&quot;ס, 920|שינוי התוספת השלישית לחוק)); ((תשס&quot;ב, 1266|שינוי התוספת השלישית לחוק)); ((תשס&quot;ג, 566|שינוי התוספת השלישית לחוק)); ((תשס&quot;ה, 346|שינוי התוספת השלישית לחוק)); ((תשע&quot;ב, 774|שינוי התוספת השלישית לחוק)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 158|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)), ((1376|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 265|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)), ((266|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)); ((תשמ&quot;ז, 1262|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)); ((תשמ&quot;ח, 719|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום (תיקון))); ((תשמ&quot;ט, 1386|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)), ((1386|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)); ((תשנ&quot;ה, 1194|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)), ((1578|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)); ((תשנ&quot;ח, 554|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)); ((תשס&quot;ח, 1228|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)), ((1424|ת&quot;ט)); ((תש&quot;ע, 552|ת&quot;ט)); ((י&quot;פ תשס&quot;ט, 1584|הודעה)); ((תש&quot;ע, 1186|הודעה)); ((תשע&quot;א, 1976|הודעה)); ((תשע&quot;ב, 1779|הודעה)); ((תשע&quot;ג, 2121|הודעה)); ((תשע&quot;ד, 2830|הודעה)); ((תשע&quot;ו, 2763|הודעה)); ((תשע&quot;ז, 1911|הודעה)); ((תשע&quot;ח, 3796|הודעה)); ((תשע&quot;ט, 6185|הודעה)); ((תש&quot;ף, 2631|הודעה)); ((תשפ&quot;א, 3097|הודעה)); ((תשפ&quot;ב, 2547|הודעה)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1966|החלטה בדבר הארכת תוקפו של חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - אכיפה)|8688)).

&lt;מבוא&gt;
הנוסח המשולב בא במקום חוק השופטים, התשי&quot;ג-1953, חוק בתי המשפט, התשי&quot;ז-1957, חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל&quot;ו-1976 ופקודת הרשמים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971. סעיפי הנוסח הישן ניתנים בשוליים בצירוף אות המסמנת את החוק לפי הרשימה הבאה: האות '''ש''' - מציינת את חוק השופטים, התשי&quot;ג-1953; האות '''ב''' - חוק בתי המשפט, התשי&quot;ז-1957; האות '''ת''' - חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל&quot;ו-1976; האות '''ר''' - פקודת הרשמים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971.

__TOC__

== פרק א': השופטים ==

=== סימן א': תחולה ===

@ 1. נושא הפרק [ש/1]
: [[פרק זה]] דן בשופטים של -
: (1) בית המשפט העליון;
: (2) בתי המשפט המחוזיים;
: (3) בתי משפט השלום.

=== סימן ב': כשירות ===

@ 2. כשירותם של שופטי בית המשפט העליון [ש/2]
: אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון:
: (1) מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי;
: (2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה:
:: (א) עריכת דין;
:: (ב) שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה;
:: (ג) הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לענין זה;
: (3) משפטאי מובהק.

@ 2א. תקופת צינון למינוי שופט עליון (תיקון: תשס״ד–6)
: לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו.

@ 3. כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי [ש/3] (תיקון: תשנ&quot;ב)
: אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי:
: (1) מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום;
: (2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים [[בסעיף 2(2)]].

@ 4. כשירותם של שופטי בית משפט שלום [ש/4] (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח)
: כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים [[בסעיף 2(2)]].

@ 5. אזרחות [ש/4א]
: (א) לא יתמנה לשופט מי שאינו אזרח ישראלי.
: (ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

=== סימן ג': מינוי ===

@ 6. הועדה לבחירת שופטים [ש/6] (תיקון: תשנ&quot;ח-5, תשע&quot;ד-2)
: הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי [[סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה]] (להלן - הועדה):
: (1) הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות [[חוק הכנסת, התשנ&quot;ד-1994]];
: (2) המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים;
: (3) שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים;
: (3א) לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים;
: (4) הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

@ 6א. הצבעה בועדה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

@ 7. סדרי עבודת הועדה [ש/7] (תיקון: תשס&quot;ח-10)
: (א) ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.
: (ב) אלה רשאים להציע מועמדים:
:: (1) שר המשפטים;
:: (2) נשיא בית המשפט העליון;
:: (3) שלושה חברי הועדה כאחד.
: (ג)(1) הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה;
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.
: (ד) הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה.
:: ((פורסמו [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ד–1984]].))

@ 7א. סייג למינוי שופט (תיקון: תשנ&quot;א-2)
: הועדה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

@ 8. נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא [ש/8] (תיקון: תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ב-2)
: (א) נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות [[סעיף 4(א) לחוק-יסוד: השפיטה]] מקרב שופטי בית המשפט העליון.
: (ב) תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
: (ג) (((בוטל).))

@ 9. נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים [ש/9] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ז-2)
: (א) נשיאים וסגני-נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.
: (ב) תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה.
: (ג) לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות [[סעיף 13(א)(1)]].

@ 9א. המשך כהונה של נשיא (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד.
: (ב) אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות [[סעיף 9]].

@ 10. מינוי לכהונה בפועל [ש/10] (תיקון: תשמ&quot;ו-3, תשס&quot;ד-2, תשנ&quot;ב)
: (א) שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון -
:: (1) שופט בית המשפט העליון - לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי;
:: (2) שופט בית משפט מחוזי - לשופט בית המשפט העליון, לנשיא בית משפט מחוזי, לנשיא בית משפט שלום או לשופט בית משפט שלום;
:: (3) שופט בית משפט שלום - לשופט בית משפט מחוזי או לנשיא בית משפט שלום;
:: (4) שופט תעבורה - לשופט בית משפט שלום.
: (ב) כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם - לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון.
: (ג) מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.

@ 10א. שופט עמית (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי [[סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג)]] לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי [[סעיף 13(ב)(3)]] - אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה - שופט עמית).
: (ב) לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.
: (ג) שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75.
: (ד) שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה.
: (ה) שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.
: (ו) מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין.

=== סימן ד': כהונה ===

@ 11. כוחו של מינוי [ש/12]
: שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

@ 12. התפטרות [ש/16]
: שופט רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

@ 13. יציאה לקיצבה [ש/17] (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: (א) שופט יצא לקיצבה -
:: (1) בהגיעו לגיל שבעים;
:: (2) משקבעה הועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.
: (ב) שופט רשאי לצאת לקיצבה -
:: (1) לאחר שכיהן עשרים שנים, אם הגיע לגיל ששים;
:: (2) לאחר שכיהן חמש עשרה שנים, אם הגיע לגיל ששים וחמש;
:: (3) אם ביקש זאת והועדה אישרה את בקשתו; הועדה רשאית להתנות הסכמתה בקביעת שיעור גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי שופט של בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה.
: (ד) בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

@ 14. סיום כהונה לפי החלטת הועדה [ש/16א] (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי [[סעיף 7(4) לחוק-יסוד: השפיטה]], רשאית היא למנות מבין חבריה, ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.
: (ב) הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.
: (ג) החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים.

@ 15. סמכות שופט לסיים דיון [ש/18] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע-2)
: (א) שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.
: (ב) שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי [[סעיף 42ד]], יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.
: (ג) (((בוטל).))

@ 16. מינוי שופט לשעבר [ש/17א]
: מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט, ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק.

=== סימן ה': אתיקה ושיפוט משמעתי (תיקון: תשס&quot;ו-3) ===

@ 16א. כללי אתיקה לשופטים (תיקון: תשס&quot;ו-3)
: נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים.
: ((פורסמו [[כללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007]].))

@ 16ב. ועדת אתיקה (תיקון: תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ז)
: (א) נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים.
: (ב) ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי [[סעיף 16א]] חלים עליו - בענין הנוגע אליו.
: (ג) חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים.
: (ד) ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.
: (ה) ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

@ 17. הרכב בית הדין המשמעתי [ש/21]
: (א) בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן - בית הדין) יהיה של חמישה - ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה - ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין.
: (ב) חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו.
: (ג) אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
: (ד) לענין סעיף זה, &quot;שופט&quot; - גם שופט שיצא לקיצבה במשמע.

@ 18. קובלנה על שופט [ש/22] (תיקון: תשס&quot;ו-3)
: (א) שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה:
:: (1) השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
:: (2) השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל;
:: (3) השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
:: (4) הועדה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין;
:: (5) השופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי [[סעיף 16א]].
: (ב) שר המשפטים רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו.
: (ג) בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין כל הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין פלילי.

@ 19. אמצעי משמעת [ש/22א]
: אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם:
: (1) הערה;
: (2) התראה;
: (3) נזיפה;
: (4) העברה למקום כהונה אחר;
: (5) העברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.

@ 20. מסירת החלטות לשר המשפטים [ש/23]
: בית הדין ימסור את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר המשפטים.

@ 21. סדרי דין [ש/28 סיפה]
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי.

=== סימן ה'1: הצהרת הון (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 21א. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הצהרת הון&quot; - דין וחשבון מפורט שהוגש לפי [[סעיף 21ב]];
:- &quot;חוק הצהרת הון&quot; - [[=חוק הצהרת הון|חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע&quot;ז-2016]];
:- &quot;חוק שירות המדינה (מינויים)&quot; - [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;המפקח&quot; - נציב תלונות הציבור על שופטים, כהגדרתו [[בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;שופט&quot; - לרבות רשם כהגדרתו [[בסעיף 84(ג)]], ולמעט שופט עמית.

@ 21ב. הגשת הצהרת הון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) שופט יגיש למפקח הצהרת הון על הנכסים והחובות שלו ושל בן זוגו החי עמו וילדיו הסמוכים על שולחנו.
: (ב) הצהרת ההון תהיה ערוכה לפי הטופס [[שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון]].

@ 21ג. מועדים להגשת הצהרת הון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) שופט יגיש הצהרת הון למפקח כמפורט להלן:
:: (1) בתוך 90 ימים מיום סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור [[בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים, התשס&quot;ז-2007]];
:: (2) בתום כל שש שנים ממועד הגשת הצהרת הון קודמת; ואולם שופט רשאי להגיש עדכון להצהרתו אם חל שינוי בתוכנה, גם אם טרם חלפו שש שנים כאמור;
:: (3) בתוך 90 ימים מתום כהונתו כשופט, אלא אם כן עבר לכהונה או לתפקיד אחר שבו חלה עליו חובה להגיש הצהרת הון לפי [[חוק הצהרת הון]], לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים)]] או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית.
: (ב) הצהרת ההון תהיה מעודכנת למועד סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף קטן (א)(1), לתום שש שנים מהגשת ההצהרה הקודמת או למועד תום הכהונה כשופט, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בטופס [[שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון]], ואם לא ניתן לעשות כן - בסמוך ככל האפשר לאותו מועד.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), שופט רשאי להגיש עותק של הצהרת הון קודמת שהגיש, ואולם אין באמור כדי לפטור שופט מהגשת הצהרה לפי סעיף קטן (א)(2) אלא לתקופה של שש שנים מהמועד שבו הוגשה ההצהרה הקודמת.
:: (2) הגיש שופט עותק של הצהרה כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;הצהרה קודמת&quot;, יצרף הצהרה שלו ולפיה לא חל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה הקודמת.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת הצהרת הון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת; ואולם אם השופט אמור לסיים את תפקידו ולהגיש הצהרת הון לפי סעיף קטן (א)(3) בתוך שנה - רשאי המפקח להאריך את המועד להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(2) עד למועד הצפוי להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(3).
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;הצהרה קודמת&quot; - הצהרה כמפורט להלן שהוגשה בשש השנים שקדמו למועד שבו התקיימו נסיבות שבשלהן שופט נדרש להגיש הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א):
::: (1) הצהרת הון לפי [[חוק הצהרת הון]], לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים)]], או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית;
::: (2) הצהרה לרשות המסים בישראל לפי [[סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה]];
::- &quot;חוקי נושאי משרה שיפוטית&quot; - חוק זה, [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]], [[חוק הדיינים, התשט&quot;ו-1955]], [[חוק הקאדים, התשכ&quot;א-1961]], [[חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ&quot;ג-1962]], [[וחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;שינוי משמעותי&quot; - גידול של יותר ממיליון שקלים חדשים מסך ההון הכולל שעליו הצהיר שופט בהצהרת ההון הקודמת; הסכום האמור יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון של השנה הקודמת ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן.

@ 21ד. הודעה על חובת הגשת הצהרת הון (תיקון: תשע&quot;ז)
: האגף האחראי על משאבי אנוש, או גורם אחר שהשר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הסמיכו לכך, יודיע לשופט על חובתו להגיש הצהרת הון עם מינויו וכן, לכל המאוחר 60 ימים לפני המועד שבו עליו להגיש הצהרת הון.

@ 21ה. תפקידי המפקח וסמכויותיו (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון שיש חובה להגישן ושהוגשו לפי חוק זה, ישמור אותן בנפרד מכל מידע אחר באופן שיש בו כדי להגן עליהן מפני חדירה או מפני כניסה למקום שמירתן בלא הרשאה, ויבער אותן כפי שיקבע השר.
: (ב) הפר שופט את חובתו לפי [[סעיף 21ב]], ידווח על כך המפקח לנשיא בית המשפט העליון, כדי שישקול אם לפעול בהתאם [[לסעיף 21ז]].
: (ג) לשם מילוי תפקידו ופיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח -
:: (1) לעיין בהצהרות ההון שהוגשו;
:: (2) לדרוש משופט לצרף להצהרת ההון כל מסמך הנדרש לשם מילוי הצהרת ההון; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (3) לערוך בדיקות מדגמיות בדבר השלמת הפרטים והמסמכים הנדרשים בהצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק.

@ 21ו. שמירת סודיות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של השופט ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון, אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע;
:: (2) נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון בהליך בירור לפי [[סעיף 21ז]] ולצורך אותו הליך.

@ 21ז. הליכים בשל הפרת החובה להגיש הצהרת הון (תיקון: תשע&quot;ז)
: נשיא בית המשפט העליון רשאי להטיל על שופט המפר את חובתו לפי [[סעיף 21ב]] אמצעים כאמור [[בסעיף 19(1) עד (3)]], וכן רשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה נגד שופט כאמור לבית הדין.

@ 21ח. תקנות - [[סימן ה'1]] (תיקון: תשע&quot;ז)
: השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע [[סימן זה]].

=== סימן ו': הוראות שונות ===

@ 22. פרסום ברשומות [ש/25]
: הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות.

@ 23. שיפוט פלילי [ש/26] (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: הוראות [[סעיף 12 לחוק-יסוד: השפיטה]] לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

@ 24. שופט שהוא צד בהליך אזרחי [ש/26א]
: שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך.

== פרק ב': בתי המשפט ==

=== סימן א': בית המשפט העליון ===

@ 25. מספר השופטים [ב/2]
: בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה.

@ 26. ההרכב [ב/3] (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח-7)
: בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם -
: (1) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
: (2) מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון;
: (3) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד;
: (4) בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור [[בסעיף 37(ב)(9) ו-(10)]], מוסמך לדון שופט אחד;
: (5) בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד.

@ 27. קביעת מותבים ומועדים [ב/4] (תיקון: תשמ&quot;ה)
: (א) השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון.
: (ב) המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון.

@ 28. אב-בית-הדין [ב/5א] (תיקון: תשס&quot;ז-2)
: (א) אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
:: (1) נשיא בית המשפט העליון;
:: (2) המשנה לנשיא בית המשפט העליון;
:: (3) נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
:: (4) המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, ואם כמה משנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
:: (5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
: (ב) לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט העליון.

@ 29. ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון [ב/5]
: (א) נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
: (ב) נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
: (ג) נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא.

@ 30. דיון נוסף [ב/8(א)-(ג)]
: (א) ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.
: (ב) לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.
: (ג) בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה.

@ 31. משפט חוזר [ב/9(א)-(ג)] (תיקון: תשמ&quot;ו-3, תשנ&quot;ו, תשס&quot;א)
: (א) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
:: (1) בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
:: (2) הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
:: (3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;
:: (4) נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.
: (ב) הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון - תהיה הרשות האמורה גם לבן-זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.
: (ג) במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון - רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.
: (ד) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.

@ 32. העמדת שאלה בידי שר המשפטים [ב/10]
: (א) הוגשה בקשה לנשיא המדינה למתן חנינה או להפחתת עונש, והתעוררה שאלה אשר לדעת שר המשפטים ראויה לדיון בבית המשפט העליון ואשר אינה יכולה לשמש עילה למשפט חוזר לפי [[סעיף 31]], רשאי שר המשפטים להעמיד את השאלה לבית המשפט העליון.
: (ב) בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א); החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי [[סעיף 31]].

=== סימן ב': בתי משפט מחוזיים ===

@ 33. מקום מושב ואזור שיפוט [ב/11] (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: (א) שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
: (ב) הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה - בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש אלא בבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה - בית המשפט המקורי);
:: (2) (א) הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו בית משפט;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו;
::: (ג) הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.
: (ג) תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, &quot;מועד הקמתו של בית המשפט החדש&quot; - מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).
: (ד) אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 78]].

@ 34. מקום ישיבת בית המשפט [ב/12]
: (א) בית משפט מחוזי ישב במקום מושבו.
: (ב) בית משפט מחוזי רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.

@ 35. השופטים [ב/13]
: (א) בבית משפט מחוזי יהיו שופטים במספר שיקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.
: (ב) בכל בית משפט מחוזי יהיה נשיא ויכול שיהיו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא בשני בתי משפט מחוזיים.

@ 36. ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו [ב/14]
: נתמנה שופט פלוני לבית משפט מחוזי אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט מחוזי אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט מחוזי אחר אלא בהסכמת נשיאי שני בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר.

@ 37. ההרכב [ב/15] (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תש&quot;ן, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3, תשע״ח-3)
: (א) בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:
:: (1) משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר;
:: (2) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום;
:: (3) כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:
:: (1) עבירות המנויות [[בחלק א' של התוספת הראשונה]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) דיון מקדמי בערעור;
:: (4) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות [[בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]]], שאינן פשעים, ולמעט לענין עבירה לפי [[סעיף 64 לפקודה האמורה]];
:: (5) ערעורים בעניינים המנויים [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]] שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ&quot;א-1991]] ולפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס&quot;ב-2001]];
:: (8) ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי [[סעיף 55]];
:: (9) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן:
::: (א) תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]];
::: (ב) תביעות בענייני משפחה כמשמעותם [[בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]];
::: (ג) תביעות כאמור [[בסעיף 51(א)(3)]];
:: (10) ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם [[בחוק בתי דין מינהליים, התשנ&quot;ב-1992]], זולת אם נקבע אחרת בחוק;
:: (11) בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים;
:: (12) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]].
: (ג) בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד.

@ 38. קביעת מותבים ומועדים [ב/16]
: (א) השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.
: (ב) המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו - בידי נשיא בית המשפט או סגנו.

@ 39. אב-בית-הדין [ב/17] (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
:: (1) נשיא בית משפט מחוזי;
:: (2) סגן נשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
:: (3) נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
:: (4) סגן לשעבר לנשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
:: (5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
: (ב) לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.

@ 40. הסמכות [ב/18] (תיקון: תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ה-3, תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ז-4, תשע״ח-2)
: בית משפט מחוזי ידון באלה:
: (1) כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות - אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי [[סעיף 42ה]]; ואולם -
:: (א) היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי ביתה משפט להעביר את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהיה שווייה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;
:: (ב) היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי;
: (1א) עתירה מינהלית, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי [[סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]];
: (2) כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;
: (3) ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;
: (4) תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור [[בסעיף 51(א)(2)]]; בפסקה זו, &quot;תביעה בעניני קנין רוחני&quot; - תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:
:: (א) [[חוק זכות יוצרים, התשס&quot;ח-2007]];
:: (ב) (((נמחקה);))
:: (ג) [[פקודת הפטנטים והמדגמים]];
:: (ד) [[חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (ה) [[חוק הפטנטים, התשכ&quot;ז-1967]];
:: (ו) [[פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:: (ז) [[חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל&quot;ג-1973]];
:: (ח) [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ&quot;ד-1984]];
:: (ט) [[חוק עוולות מסחריות, התשנ&quot;ט-1999]];
:: (י) [[חוק העיצובים, התשע&quot;ז-2017]];
: (5) עניין אזרחי לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה, עניין אזרחי לפי [[+|סעיפים 6]], [[+|7]] [[ו-353א לחוק האמור]] שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי לפי [[+|סעיפים 354(ב1)(5)]] [[ו-359 לחוק האמור]];
: (6) עניין כלכלי כהגדרתו [[בסעיף 42א]].

@ 41. ערעור [ב/19] (תיקון: תשס&quot;ח-7, תש&quot;ע-2)
: (א) פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.
: (ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין - גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור -
:: (1) על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;
:: (2) על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]] או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו [[בסעיף 42ג]], אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.
: (ד) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) [[ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]], לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי [[פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור]] או לאשר תביעה נגזרת לפי [[סעיף 198 לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:: (2) לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור;
:: (3) אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין.

@ 42. סמכות שופטים [ב/20] (תיקון: תשמ&quot;ו-3)
: סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.

=== סימן ב'1: מחלקה כלכלית (תיקון: תש&quot;ע-2) ===

@ 42א. הגדרות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ה, תשע״ח-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;החלטה של רשות&quot; - כהגדרתה [[בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים]];
:- &quot;חוק הבוררות&quot; - [[חוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים&quot; - [[חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;חוק ההשקעות&quot; - [[=חוק ההשקעות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק הייעוץ&quot; - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק תובענות ייצוגיות&quot; - [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]];
:- &quot;עניין כלכלי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 42ב]];
:- &quot;עניין כלכלי–מינהלי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 42ג]];
:- &quot;פקודת השותפויות&quot; - [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;רשות&quot; - לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]] ומותב כמשמעותו [[בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך]].

@ 42ב. עניין כלכלי (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה)
: (א) עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה -
:: (1) עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
::: (א) [[חוק ניירות ערך]], למעט הליכים לפי [[+|סעיפים 56א(ב)]], [[+|56א1(ב)]], [[+|56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו-(ט)]], [[+|56ב1(ב)]] [[ו-56ג1 לחוק האמור]];
::: (ב) [[חוק ההשקעות]], למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו [[בחוק ההשקעות]];
::: (ג) [[חוק הייעוץ]], למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו [[בחוק הייעוץ]];
::: (ד) הוראות [[חוק החברות]] המנויות [[בסעיף 40(5)]], למעט עניין אזרחי לפי [[+|פרק ראשון א' לחלק התשיעי]] [[וסעיף 362 לחוק האמור]] ועניין אזרחי לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור]] בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה;
::: (ה) [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד);
::: (ו) [[פרק ג' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע&quot;ד-2013]];
::: (ז) [[פרק ו'1 לפקודת השותפויות]];
:: (2) תביעה נגזרת כהגדרתה [[בחוק החברות]] וכן תביעה נגזרת כאמור [[בסעיף 65מא לפקודת השותפויות]];
:: (3) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר;
:: (3א) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות ככאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה, &quot;מחזיקי יחידות השתתפות&quot; ו&quot;תקנות השותפות&quot; - כמשמעותם [[בפקודת השותפויות]];
:: (4) בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי [[פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות]];
:: (5) ערעור על פסק בוררות כמשמעותו [[בסעיף 29ב לחוק הבוררות]], שהוא עניין כלכלי לפי פסקאות (1) עד (4);
:: (6) עניין אזרחי שהוא בסמכות בית משפט שלום לפי [[סעיף 51(א)(2) או (3)]] או בסמכות בית המשפט המחוזי לפי [[סעיף 40]], הכרוך בעניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (5), ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי; לא היה חלקו של העניין הכלכלי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר גם את העניין הכלכלי לבית המשפט המוסמך לדון בעניין האזרחי כדי שידון בהם יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברה תובענה לפי סעיף זה לא יעבירנה עוד;
:: (7) תביעה שכנגד לתביעה שהיא עניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות; לא היה חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי, רשאי בית המשפט להעבירן לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בהן אלמלא היתה התביעה המקורית עניין כלכלי, כדי שידון בהן יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברו תביעות לפי סעיף זה לא יעבירן עוד;
:: (8) אישום הכולל עבירת ניירות ערך כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29(א) לחוק הייעוץ]] או עבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א(א) לחוק ההשקעות]], אלא אם כן החליט פרקליט המדינה או פרקליט המחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום.
: (ב) שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע עניינים נוספים כעניין כלכלי.
:: ((פורסם [[צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ״ב–2021]].))

@ 42ג. עניין כלכלי–מינהלי (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-3)
: (א) עניין כלכלי–מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות [[חוק ניירות ערך]] למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור [[בסעיף 47(א) לחוק האמור]], [[חוק ההשקעות]], [[חוק הייעוץ]], [[סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע&quot;ד-2013]], [[פרק ו'1 לפקודת השותפויות]] [[וחוק החברות]] למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק האמור]], והכל למעט -
:: (1) החלטה שחלות לגביה הוראות [[סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
:: (2) עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות;
:: (3) החלטה לפי [[סעיף 46 לחוק ניירות ערך]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: (ב) שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע חוקים נוספים שעתירה על החלטת רשות לפיהם היא עניין כלכלי–מינהלי.

@ 42ד. מחלקה כלכלית בבתי המשפט המחוזיים בתל-אביב–יפו ובחיפה (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע״ח-2)
: (א) בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו ובבית המשפט המחוזי בחיפה, תוקם מחלקה כלכלית.
: (ב) נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר יקבע שופטים של בית משפט מחוזי שהם בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום, למחלקה הכלכלית.
: (ג) תקופת הכהונה של שופט המחלקה הכלכלית תהיה ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה הוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
: (ד) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע בצו את המספר המרבי של השופטים במחלקה הכלכלית.
:: ((פורסם [[צו בתי המשפט (מספר מרבי של שופטים במחלקה הכלכלית), התשע״א–2010]].))

@ 42ה. סמכות המחלקה הכלכלית (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;ד, תשע״ח-2, תשפ&quot;ב)
: (א) עניין כלכלי שבסמכות בית משפט מחוזי יידון לפני שופטי בית המשפט המחוזי שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בו; היה העניין הכלכלי בסמכות בית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו או בסמכות בית המשפט המחוזי בחיפה, יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית באחד מבתי המשפט האמורים, לפי העניין; ואולם -
:: (1) עניין כלכלי כאמור [[בסעיף 42ב(א)(1)(ו)]] יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו או בבית המשפט המחוזי בחיפה, אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר;
:: (2) עניין כלכלי שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ד) יידון בבתי המשפט כמפורט להלן:
::: (א) אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו, בית המשפט המחוזי מרכז–לוד, בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בבאר שבע - לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו;
::: (ב) אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בחיפה או לבית המשפט המחוזי בנצרת - לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה.
: (א1) עניין כלכלי–מינהלי יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו.
: (ב) המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו תדון בעניין כלכלי–מינהלי כאמור לפי [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים]].
: (ג)(1) רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף קטן (א) או (א1).
:: (2) ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית.
: (ד) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע עניינים כלכליים שיידונו בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2).

=== סימן ג': בתי משפט שלום ===

@ 43. מקום מושב ואזור שיפוט [ב/21] (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: (א) שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
:: ((פורסם [[צו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם), תש&quot;ך-1960]].))
: (ב) הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה - בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש;
:: (2) (א) מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש וטרם החל הדיון בהם, לבית המשפט החדש, ויידונו בו;
::: (ב) הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (א) תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.
: (ג) תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה &quot;מועד הקמתו של בית המשפט החדש&quot; - מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).
: (ד) אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות [[סעיפים 49]] [[או 78]].

@ 44. מקום ישיבת בית המשפט [ב/22]
: (א) בית משפט שלום ישב במקום מושבו.
: (ב) בית משפט שלום רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.

@ 45. השופטים [ב/23]
: (א) בבית משפט שלום יהיו שופטים במספר שקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.
: (ב) בכל אזור שיפוט יהיה נשיא אחד של בית משפט שלום, ויכול שיהיו בו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא באזורי שיפוט אחדים.

@ 46. ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו [ב/24]
: נתמנה שופט פלוני לבית משפט שלום אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט שלום אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט שלום אחר אלא בהסכמת נשיאי בתי משפט השלום הנוגעים בדבר.

@ 47. ההרכב [ב/25] (תיקון: תש&quot;ע-3)
: בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית משפט השלום, לבקשת השופט היושב לדין, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט.

@ 48. קביעת מותבים ומועדים [ב/26]
: (א) השופט אשר ידון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית משפט השלום או סגנו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.
: (ב) המועד אשר בו יתחיל בית משפט השלום לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו - בידי נשיא בית המשפט או סגנו.

@ 49. העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו [ב/26א] (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשע&quot;ב-3)
: (א) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה.
: (ב)(1) בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נשיא בית משפט השלום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;
:: (2) בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול נשיא בית משפט השלום את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט;
:: (3) על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית משפט מחוזי.
: (ג) בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;התחלת הדיון&quot; - לרבות קדם משפט;
::- &quot;הליכים בעבירות תעבורה&quot; - הליכים ששופט תעבורה מוסמך לדון בהם לפי כל דין, שאינם בטיפולו של פרקליט לפי הוראות [[סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].

@ 50. אב-בית-הדין [ב/27] (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
:: (1) נשיא בית משפט שלום;
:: (2) סגן נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
:: (3) נשיא לשעבר לבית משפט שלום, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
:: (4) סגן לשעבר של נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
:: (5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
: (ב) לענין סעיף זה רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט השלום.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.

@ 51. הסמכות [ב/28] (תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ה-2, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ה-3, תשס&quot;א-4, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, ק&quot;ת תשמ&quot;ו, ק&quot;ת תשמ&quot;ז, ק&quot;ת תשמ&quot;ט, ק&quot;ת תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;ב, ק&quot;ת תשנ&quot;ג, ק&quot;ת תשנ&quot;ד, ק&quot;ת תשנ&quot;ה, ק&quot;ת תשס&quot;א, תשס&quot;א-4, ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-5, ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;ו, תשע&quot;ט-4)
: (א) בית משפט שלום ידון באלה:
:: (1)(א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי [[סעיף 42ב(א)(8)]], למעט העבירות המנויות [[בחלק א' של התוספת השניה]], שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]], למעט עבירה לפי [[+|פרק ב']] או לפי [[סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע&quot;ד-2014]] ולמעט עבירה לפי [[סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס&quot;ג-2003]];
::: (ב) עבירות המנויות [[בחלק ב' לתוספת השניה]], שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי [[סעיף 42ב(א)(8)]], אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים;
:: (2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;
:: (3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;
:: (3א) (((בוטלה);))
:: (4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]], רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי;
:: (5) בעניני משפחה כמשמעותם [[בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]], וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3).
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]], אלא בתביעה שכנגד לפי הוראת סעיף קטן (א)(4) או אם הועבר אליו מבית המשפט המחוזי לפי הוראות [[סעיף 42ב(א)(6) או (7)]]; ואולם, בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בעניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב(א)(1)(ג)]], אם אותו עניין מצוי בסמכותו לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.
: (ג) בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור [[בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 52. ערעור [ב/29] (תיקון: תשס&quot;ח-7, תש&quot;ע-2)
: (א) פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי.
: (ב) החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור -
:: (1) על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;
:: (2) על החלטת בית משפט שלום בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]], אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.
: (ד) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

@ 53. סמכות שופטים [ב/29א] (תיקון: תשמ&quot;ו-3)
: סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.

=== סימן ד': בתי משפט לענינים מקומיים ===

@ 54. מקום מושב ואזור שיפוט [ב/29ב]
: (א) שר המשפטים רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להקים בית משפט לענינים מקומיים ולקבוע מקום מושבו ואזור שיפוטו, ורשאי הוא, בצו, כאמור, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט לענינים מקומיים.
:: ((פורסם [[צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים - הקמה והסמכה), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ב) אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים יכול שיהיה שונה מאזור שיפוטו של בית משפט השלום של אותו אזור ויכול שיכלול את תחומן של רשויות מקומיות אחדות; היה אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים כולל שטחים שהם באזור השיפוט של יותר מבית משפט שלום אחד, ייקבע בצו, נשיאו של איזה בית משפט שלום מביניהם הוא בעל הסמכות לגביו.
: (ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, לבטל צו לפי סעיף זה או לשנותו.

@ 55. הסמכות [ב/29ג]
: (א) בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי [[פקודת העיריות]], [[פקודת המועצות המקומיות]], [[וחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים [[בתוספת השלישית]], לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את [[התוספת השלישית]].
: (ג) כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית משפט לענינים מקומיים.

@ 56. דין בית משפט לענינים מקומיים [ב/29ד] (תיקון: תשמ&quot;ה)
: (א) דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות [[סימן ג']] למעט [[סעיף 51]] ככל שאין [[בסימן זה]] הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים.
: (ב) דין שופט בית משפט לענינים מקומיים כדין שופט בית משפט שלום לכל דבר וענין.

@ 57. מינוי שופט [ב/29ה] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ו, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור [[בסעיף 55]] ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים.
: (ד) (((בוטל).))

@ 58. שמירת סמכויות [ב/29ו]
: אין הוראות [[סימן זה]] באות לגרוע מסמכות בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור [[בסעיף 55]].

=== סימן ה': בתי משפט לתביעות קטנות ===

@ 59. הסמכת בתי משפט [ת/1]
: שר המשפטים רשאי להסמיך בית משפט שלום פלוני לשבת כבית משפט לתביעות קטנות.

@ 60. הסמכות [ת/2] (תיקון: תשס&quot;ב-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, ק&quot;ת תשמ&quot;ו, ק&quot;ת תשמ&quot;ט, ק&quot;ת תשנ&quot;ה, ק&quot;ת תשנ&quot;ח, ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ע, [י&quot;פ הודעות])
: (א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד -
:: (1) לתשלום סכום שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 2008; &lt;!-- בשנת 2016, 33,500 ש&quot;ח; בשנת 2017, 33,400 ש&quot;ח; בשנת 2018, 33,500 ש&quot;ח; בשנת 2019, 33,900 ש&quot;ח; בשנת 2020, 34,000 ש&quot;ח; בשנת 2021, 33,800 ש&quot;ח; --&gt; בשנת 2022, 34,600 ש&quot;ח)));
:: (2) למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1),
:: ובתביעה-שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.
: (ב) בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.
: (ג) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

@ 61. שמירת זכות [ת/3]
: האמור [[בסעיף 60]] אין בו כדי למנוע -
: (1) בעל דין מהגיש תביעה כאמור בו לבית משפט אחר במקום להגישה לבית משפט לתביעות קטנות;
: (2) נתבע שהגיש תביעה-שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות - מהגיש תביעה נפרדת לעודף תביעתו, בין לבית משפט לתביעות קטנות ובין לבית משפט אחר.

@ 62. ראיות וסדרי דין [ת/4]
: (א) בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות.
: (ב) בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין [[סימן זה]], יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
:: ((פורסמו [[תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976]].))

@ 63. ייצוג [ת/6] (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה -
:: (1) אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;
:: (2) אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;
:: (3) אם הייצוג נעשה בתמורה.

@ 64. ערעור [ת/7]
: פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד.

@ 65. בוררות [ת/8]
: (א) הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים.
: (ב) הוראות [[חוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]], למעט [[-|סעיפים 23 עד 29]] [[-|ו-31 עד 35]], יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם -
:: (1) כל מקום שנאמר בו &quot;בית המשפט&quot; ייקרא כאילו נאמר בו &quot;שופט בית משפט לתביעות קטנות&quot;;
:: (2) דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.
: (ג) אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים.

@ 66. [ת/9] (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ד-3) : (((בוטל).))

@ 67. מקום שיפוט [ת/5]
: שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיהיה מקום השיפוט על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין.

=== סימן ו': פומביות הדיון ===

@ 68. פומביות הדיון [ב/38] (תיקון: תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-8, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ו-4)
: (א) בית משפט ידון בפומבי.
: (ב) בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:
:: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה;
:: (2) לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;
:: (3) לשם הגנה על המוסר;
:: (4) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם [[=חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות|בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו-2005]] (בחוק זה - חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות);
:: (5) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי [[החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]];
:: (6) (((בוטלה);))
:: (7) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;
:: (8) לשם הגנה על סוד מסחרי;
:: (9) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי [[סעיף 377א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:: (10) לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם [[בחוק להגנה על עדים, התשס&quot;ט-2008]];
:: (11) לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה או של עבריין מין, בהליך לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]];
:: (12) לשם הגנה על עניינו של חשוד בדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו לפי [[סעיף 70(ה1)]];
:: (13) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה כהגדרתו [[בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ&quot;א-1991]].
: (ג) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות.
: (ג1) בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי־גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו.
: (ג2) בית המשפט ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח [[+|סעיפים 44]] [[או 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.
: (ד) החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי [[סעיף קטן (ג2)]], מטעמים שיירשמו.
: (ה) על אף הוראות [[סעיף 68(א)]] -
:: (1) עניני משפחה, כמשמעותם [[בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]], למעט תובענות לפי [[חוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]], שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי [[חוק השמות, התשט&quot;ו-1956]], ולפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]] - יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי;
:: (2) בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו [[בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]], וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; ואולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, &quot;נפגע עבירה&quot; - כהגדרתו [[בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]].

@ 68א. ניהול פרוטוקול (תיקון: תשס&quot;ח-6)
: (א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, &quot;דיון מקדמי&quot; - לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.
: (ג) בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.
: (ד) בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול.
: (ה) כתבי טענות וכל תעודה או מסמך שהוגשו בדיון ושבית המשפט קיבל אותם, יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו, למעט לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד).
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.

@ 68ב. הקלטת דיון (תיקון: תשס&quot;ח-6)
: (א) ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.
: (ב) הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.
: (ג) הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון.

@ 69. הרחקה מבית המשפט [ב/39]
: (א) בית משפט רשאי לאסור על קטין להימצא בבית המשפט בעת הדיון ולצוות על הרחקתו.
: (ב) בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.

@ 70. איסור פרסומים [ב/40] (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ד-5, תשע&quot;ו-5)
: (א) לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט.
: (ג) לא יפרסם אדם בלי רשות בית המשפט פרסום בעניינו של קטין כאמור [[בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]].
: (ג1) לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט.
: (ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם [[בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות]], של אחד מהם.
: (ד1)(1) לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן:
::: (א) בית המשפט התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין;
::: (ב) רשות חוקרת פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין בדרגת ניצב משנה ומעלה מאגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, או עובד ציבור האחראי על תחום חקירות ומודיעין ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה:
:::: (1) הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר;
:::: (2) עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית המשפט לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1);
::: (ג) החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו או על ידי בא כוחו, בכתב.
: (ה) בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין; אסר בית המשפט כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
: (ה1)(1) בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת;
:: (2) הרשות החוקרת תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס [[שבתוספת הרביעית]], ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ־24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט - המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;
:: (3) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע פסקה (2).
: (ה2) לענין סעיף זה -
::- &quot;חשוד&quot; - מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;
::- &quot;רשות חוקרת&quot; - משטרת ישראל או רשות חוקרת אחרת המוסמכת לחקור על פי דין;
::- &quot;שם של חשוד&quot; - לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד.
: (ה3)(1) לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, שהתקיימו בעניינו הנסיבות כאמור [[בסעיף 325(ו3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], והוא שוטר משמר הגבול, שוטר אחר - לעניין פעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת בלבד, או אדם שעבר עבירה בהיותו חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], [[והחוק האמור]] חדל לחול עליו לגבי אותה עבירה.
:: (2) הוראות סעיף קטן (ד1)(2) יחולו לעניין סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ד1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד.
:: (3) איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או שם של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הרשות החוקרת או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין.
: (ו) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה למעט סעיף קטן (ג), דינו - מאסר ששה חדשים; העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו כדין מי שפרסם פרסום לפי [[סעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]].

@ 70א. בקשה בעניין פרסום שם חשוד (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) בקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 70(ה) או (ה1)]] או להתיר פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 70(ד1)(2)]] ([[בסימן זה]] - בקשה בעניין פרסום שם חשוד) תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין, ותידון לפני דן יחיד:
:: (1) בקשה לפי [[סעיף 70(ה)]] - לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה לפי החשד העבירה שבקשר אליה מוגשת הבקשה, כולה או חלקה, או נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה ברשות החוקרת;
:: (2) בקשה לפי [[סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)]] - לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי החשוד.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת לפי [[סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)]] בעניין חשוד המוחזק במעצר, תוגש לבית המשפט שדן במעצר; טרם התקיים דיון במעצר - תוגש הבקשה לבית משפט המוסמך לדון במעצר לפי [[סעיף 3(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]].
: (ג) על אף הוראות סעיף זה, שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות מיוחדות לעניין בית המשפט שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לאחר שעות העבודה הרגילות של בתי המשפט.

@ 70ב. צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהלן, יהיו כמפורט לצדן:
:: (1) בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 70(ד1)(2)(א)]] - החשוד;
:: (2) בבקשה לביטול איסור פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 70ג]] - החשוד וכל גורם אחר שהיה צד לדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו של החשוד לפי [[סעיף 70(ה) או (ה1)]].
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע את צירופם של משיבים או מבקשים נוספים בבקשות המפורטות באותו סעיף קטן.
: (ג) רשות חוקרת לא תהיה צד לדיון בבקשה של חשוד לאסור את פרסום שמו לפי [[סעיף 70(ה1)]], אלא אם כן ביקשה זאת.

@ 70ג. בקשה לביטול איסור פרסום (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי [[סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)]], רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד.
: (ב) היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, &quot;נסיבות חדשות&quot; - לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום.

@ 70ד. ערעור על החלטה בעניין פרסום (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) ההחלטות המפורטות להלן ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית המשפט שלערעור ידון בערעור בדן יחיד:
:: (1) איסור פרסום לפי [[סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)]];
:: (2) התרת פרסום לפי [[סעיף 70(א), (ב) סיפה, (ג) או (ד1)(2)(א)]] או התרת צילום לפי [[סעיף 70(ב) רישה]];
:: (3) ביטול איסור פרסום לפי [[סעיף 70ג]].
: (ב) החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד.
: (ג) בית משפט שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית משפט שדן בערעור או בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו.

@ 70ה. תקנות לעניין איסור פרסום (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע את אופן הגשת הבקשה לבית המשפט לאסור או להתיר את פרסום שמו של חשוד לפי הוראות [[סעיפים 70 עד 70ד]], ואת דרכי הדיון בבקשה.

@ 71. מניעת פגיעה בהליך פלילי [ב/41] (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט&quot; - משעה שהוגשה לבית המשפט באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט התובע שלא להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום - עד סיום ההליכים.
: (ג) איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט.
: (ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 72. איסור הפרעה [ב/42] (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס:
:: (1) מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה;
:: (2) מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי-הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט;
:: (3) מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו;
:: (4) מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט.
: (ב) על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה.
: (ג) סעיף זה לא יחול על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי [[חוק לשכת עורכי הדין]], והוא נמצא באולם בית המשפט לרגל תפקידו.

@ 73. כפיית ציות ועונש בשל אי ציות [ב/42א] (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: (א) מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, רשאי בית המשפט או הרשם -
:: (1) לצוות על הבאתו לפני בית המשפט; על צו כזה יחולו הוראות [[סעיף 73א]];
:: (2) להטיל עליו, אף שלא בפניו, מחצית הקנס האמור [[בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ואם הוזמן או נצטווה פעם נוספת ולא התייצב או לא המציא את המסמך - מאסר שלא יעלה על חודש ימים או קנס כאמור [[בסעיף 40(2) לחוק האמור]].
: (ב) מי שהוטל עליו מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשתו, לעיין שנית במאסר או בקנס שהטיל, להקל בהם או לבטלם, והוא יבטלם אם שוכנע שהמבקש לא התייצב או לא המציא את המסמך מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
: (ג) על החלטה להטיל מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) ועל החלטה לפי סעיף קטן (ב) יתן מיד בית המשפט או הרשם הודעה בכתב לנשיא בית המשפט שלערעור, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט שלערעור לבטל את הצו או לשנותו לקולה.
: (ד) היה לבית המשפט יסוד להניח כי מי שהוזמן להעיד או נצטווה להמציא מסמך לא יתייצב או לא ימציא את המסמך, רשאי בית המשפט או הרשם -
:: (1) לחייבו במתן ערובה, ואם לא נתן ערובה - לצוות על מעצרו; שר המשפטים יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות שיחולו על החיוב בערובה, תנאיו ותוצאותיו;
:: (2) לתת כל צו שימצא לנכון לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמך, לרבות הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ.

@ 73א. צו הבאה (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: (א) ציווה בית המשפט או הרשם לפי [[סעיף 73(א)(1)]] על הבאת אדם לפניו, ייערך צו ההבאה בכתב, ויפורטו בו שמו של האדם שצווה על הבאתו (להלן - המובא) ותמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו.
: (ב) בצו הבאה רשאי בית המשפט או הרשם להורות לקצין משטרה לשחרר את המובא בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט או הרשם שנתן את הצו; על הערובה יחולו התקנות שהותקנו כאמור [[בסעיף 73(ד)(1)]].
: (ג) צו הבאה יבוצע בידי שוטר או בידי מי שנקב בית המשפט או הרשם בצו, ומותר לבצעו בכל מקום ובכל עת.
: (ד) המבצע צו הבאה יודיע למובא בה בשעה על הצו וימסור לו העתק ממנו, וכן הזמנה לעד או העתק ממנה או צו להמצאת מסמכים או העתק ממנו, לפי הענין.
: (ה) המבצע צו הבאה רשאי, כשהצו בידו -
:: (1) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהמובא נמצא בו;
:: (2) להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.
: (ו) מי שנעצר על פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף קטן (ב), יובא לפני בית המשפט או הרשם, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.

@ 73ב. עיון חוזר וערר (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשמ&quot;ו, תש&quot;ע)
: ניתנה החלטה בעניין מעצר לפי [[סעיפים 73(ד)]] [[או 73א(ו)]], רשאים הצדדים -
:: (1) לפנות לבית המשפט, ואם צו המעצר ניתן מאת רשם - לרשם, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן, לרבות בהחלטה לפי פסקה זו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת;
:: (2) לערור על החלטה בבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד.

@ 74. סופיותן של החלטות [ב/43]
: בלי למעט מן האמור [[בסעיף 72(ב)]], החלטות בית משפט לפי [[סעיפים 68]], [[69]] [[ו-72]] אין אחריהן ולא כלום.

=== סימן ז': הוראות כלליות ===

@ 75. סמכות כללית לתת סעד [ב/34]
: כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו.

@ 76. סמכות נגררת [ב/35]
: הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר.

@ 77. סמכות אזרחית נגררת לפלילית [ב/35א]
: (א) הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו - ונגדו בלבד - תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.
: (ב) שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור.

@ 77א. עילות פסלות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ד-3)
: (א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
:: (2) יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
:: (3) בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;
:: לענין סעיף קטן זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
::- &quot;בן משפחה מדרגה ראשונה&quot; - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
::- &quot;עד מרכזי&quot; - עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
: (א2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
: (א3) על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
: (ב) נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת.
: (ב1) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור [[בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין]], רשאי בית המשפט להתיק את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות.
: (ג) החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בכל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.

@ 78. העברת ענין למקום אחר [ב/36] (תיקון: תשע&quot;ב-3)
: (א) הליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו.
: (ב) בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט.
: (ג) בית המשפט שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד.

@ 78א. העברת הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה למקום אחר (תיקון: תשע&quot;ב-3)
: (א) מנהל בתי המשפט רשאי להעביר הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה שהוגשו לבית משפט מסוים וטרם החל הדיון בהם, לבית משפט אחר של אותה דרגה, בין באותו אזור שיפוט ובין באזור שיפוט סמוך, כדי לאזן את חלוקת עומס הדיונים בין בתי המשפט, ובלבד שהמרחק בין בתי המשפט אינו עולה על 60 קילומטרים; החלטת מנהל בתי המשפט להעביר את אותם הליכים טעונה הסמכה של נשיא בית המשפט העליון שאושרה בידי שר המשפטים, ולעניין הליכים בעבירות תעבורה - גם התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה או מי שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) מנהל בתי המשפט יפרסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט בדבר העברת הליכים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג)(1) בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל בתי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;
:: (2) בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול מנהל בתי המשפט את מידת הפגיעה בצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט;
:: (3) על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך.
: (ד)(1) תיק שהועבר לפי [[סעיפים 49]], [[78]] [[או 79]], מנהל בתי המשפט לא יעבירנו עוד;
:: (2) תיק שהועבר לפי סעיף זה, מנהל בתי המשפט או בית המשפט שאליו הועבר, לא יעבירנו עוד.
: (ה) בסעיף זה, &quot;התחלת הדיון&quot; ו&quot;הליכים בעבירות תעבורה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 49(ד)]].

@ 79. סעד בשל חוסר סמכות [ב/37]
: (א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
: (ב) בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.

@ 79א. פשרה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.

@ 79ב. בוררות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ט)
: (א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר תנאי הבוררות.
: (ב) בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו - באין רשימה כזו.
: (ג) הוראות [[חוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]], יחולו על בוררות לפי סעיף זה.

@ 79ג. גישור (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;א-3)
: (א) בסעיף זה,
::- &quot;גישור&quot; - הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;
::- &quot;הסדר גישור&quot; - הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;
::- &quot;מגשר&quot; - מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.
: (ב) בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.
: (ג) בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.
: (ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.
: (ה) העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.
: (ו) לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.
: (ז) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.
: (ח) הגיע צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.

@ 79ד. תקנות לענין בוררות וגישור (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;א-3)
: (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות -
:: (1) סדרי מינוי בורר או מגשר;
:: (2) סדרים וכללים בהליך גישור וניהולו;
:: (2א) הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים כאמור בפסקה (2ב), לרבות השכלה והכשרה בגישור;
:: (2ב) רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לענין המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו;
:: (3) התעריף המקסימלי לשכר טרחה שישולם לבורר או למגשר על ידי בעלי הדין;
:: (4) הטלת הוצאות בהליכי בוררות וגישור, והערכתן;
:: (5) אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב).
:: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ״ג–1993]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע״ח–2017]].))
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), (3) ו-(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

@ 80. בית משפט שנחלקו בו הדעות [ב/32] (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.
: (ב) באין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת אב-בית-הדין.
: (ג) באין רוב לדעה אחת בענין פלילי -
:: (1) יראה בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם;
:: (2) לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב-בית-הדין.

@ 81. תיקון טעות בפסק דין [ב/37א]
: (א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, &quot;טעות&quot; - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.
: (ב) בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.
: (ג) תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.
: (ד) החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.

@ 82. סדרי מינהל [ש/14] (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) שר המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי המשפט, וימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון את מנהל בתי המשפט, בין שהוא שופט ובין שאינו שופט.
:: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס״ד–2004]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס״ה–2004]].))
: (ב) מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל.

@ 82א. מחלקה לניתוב תיקים (תיקון: תשס&quot;א-3)
: (א) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקים, בצו, בבתי המשפט מחלקות לניתוב תיקים (להלן - מנ&quot;ת).
: (ב) שר המשפטים יקבע -
:: (1) את הכשירויות הנדרשות מעובדים במנ&quot;ת;
:: (2) הוראות בסדרי דין שעובדי המנ&quot;ת מוסמכים לתת;
:: (3) את הכללים שעל פיהם יפעל המנ&quot;ת.
:: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה), התשס״ב–2002]].))

@ 83. תקנות [ב/47 סיפה]
: (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות -
:: (1) ימי הישיבות והפגרות של בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל והטיפול בענינים בימי פגרה;
::: ((פורסמו [[תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), תשל״א–1971]].))
::: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ&quot;ג-1983]].))
::: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991]].))
:: (2) פרסום פסקי דין של בתי משפט;
:: (3) אגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מהן;
::: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007]].))
:: (4) דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים שהוזמנו להעיד בבתי משפט.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

== פרק ג': רשמים ==

=== סימן א': מינוי ===

@ 84. מינוי [ב/30, ר/1] (תיקון: תשמ&quot;ו-3, תשע&quot;א-3)
: (א) נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום.
: (א1) לעניין [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לחוק-יסוד: השפיטה]], יראו רשם כאילו היה שופט.
: (ב) הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ומשפורסמה אין עוררין על המינוי.
: (ג) [[בפרק זה]] -
::- &quot;רשם&quot; - מי שנתמנה רשם לפי סעיף זה ומי שהתמנה לרשם בכיר;
::- &quot;רשם בכיר&quot; - מי שהתמנה לפי [[סעיף 84א]].

@ 84א. מינוי רשם בכיר (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א)(1) על אף האמור [[בסעיף 84(א)]], רשם בכיר יתמנה בידי שר המשפטים לפי בחירת הוועדה;
:: (2) לעניין הוראות [[+|סעיפים 5 עד 7]], [[+|9]], [[((ו-))11 עד 14 לחוק-יסוד: השפיטה]], והוראות [[סעיפים 5]], [[7א]], [[11]], [[12]], [[14]], [[15]], [[16א עד 24]] [[ו-46]], יראו רשם בכיר כאילו היה שופט.
: (ב) מספר הרשמים הבכירים לא יעלה על 20 אחוזים ממספר התקנים של שופטים המכהנים בבתי משפט השלום; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור.

=== סימן ב': סמכויות רשמים (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 85. סמכויות מיוחדות [ר/2] (תיקון: תשע&quot;א-3)
: על אף האמור בכל דין בדבר סדרי דין ונוהג בבתי משפט אזרחיים ופליליים, יהיו לרשם הסמכויות המיוחדות האמורות [[בסעיפים 85א עד 90]].

@ 85א. סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-4)
: (א) רשם בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשם בכיר לא יהיה רשאי לדון באלה:
:: (1) תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף או תובענה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]];
:: (2) תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]];
:: (3) תובענה אזרחית שבית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה בהתאם להוראות [[חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 86. פסק דין באין הגנה [ר/3]
: בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה, לרבות תביעה בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בה רשות להתגונן, רשאי הרשם -
: (1) לדרוש ראיה בכתב;
: (2) ליתן פסק דין על פי צד אחד נגד אותו נתבע;
: (3) לבטל פסק דין שנתן לפי פסקה (2).

@ 87. פסק דין מוסכם [ר/4]
: במשפטים, בין בערכאה ראשונה ובין בערעור, שבהם מסכימים בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי רשם ליתן פסק דין; ורשאי רשם ליתן פסק דין כאמור אם הסכימו בעלי הדין לגופו של ענין ולא הסכימו על סכום הוצאות המשפט, והרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות.

@ 88. מחיקת הליך [ר/5]
: רשם רשאי, על פי בקשה או מיזמתו, להורות, בהתאם לתקנות סדר הדין, שתובענה או ערעור יימחקו מחמת חוסר מעש.

@ 89. עיקול זמני [ר/6]
: רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני, ולצורך זה - צו לאיסור השימוש במעוקל ולשימורו, ורשאי הוא לבטל צווים כאמור.

@ 90. בקשות שונות [ר/7] (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשע&quot;א-3)
: רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות ענינים אלה, ובלבד שבעניין שההחלטה בו היא החלטה לפי פסקאות (6), (9) ו-(10), ידון ויחליט רשם בכיר בלבד:
: (1) מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט, על-פי בקשה של תובע, נתבע, מערער או משיב, או של הבא מטעמם;
: (2) מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן;
: (3) הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור;
: (4) החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת-יתר או מסיבה אחרת;
: (5) תשלום כסף מקופת בית המשפט;
: (6) מינוי אפוטרופסים לדין;
: (7) הוראות בדבר המצאת כתבי בי-דין, לרבות תחליף המצאה;
: (8) שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם;
: (9) בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות [[סעיף 101]];
: (10) מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין-וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר, או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם;
: (11) ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים;
: (12) קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]] (להלן - פקודת פשיטת הרגל).

@ 91. סמכויות שהוענקו בתקנות [ר/10] (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4)
: בנוסף לאמור [[בסעיפים 85 עד 90]] רשאי רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, שהוסמך בתקנות לעשותו; תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, טעונות את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

@ 92. [ר/8] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 93. [ר/8א] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 94. [ר/9] (תיקון: תשע״ח-3) : (((בוטל).))

@ 95. החלטת רשם כהחלטת בית המשפט [ר/11]
: פסק דין והחלטה אחרת של רשם - כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף [[לסעיף 96]].

@ 96. ערעור על החלטת רשם [ר/12] (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשמ&quot;ו-3, תשס&quot;ח-7, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-3)
: (א) פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
: (א1) החלטה אחרת של רשם בכיר, דינה, לעניין ערעור, כדין החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם בכיר.
: (ב) החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), החלטת רשם בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]] או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו [[בסעיף 42ג]], אם לאו, אינה ניתנת לערעור, ואולם החלטת רשם כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי ניתנת לערעור אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין.
: (ג) החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות [[סעיף 52(ג)]], ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו.
: (ד) החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) על החלטה אחרת של רשם, למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות [[סעיפים 41(ג)]] [[או 52(ג)]], ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון.
: (ה) פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד.

=== סימן ג': סמכויות אחרות ===

@ 97. קביעת פלוגתות מוסכמות [ר/13]
: רשם רשאי לקבוע פלוגתות מוסכמות להכרעת בית המשפט, והוא יציין בפרוטוקול את שמות בעלי הדין או עורכי הדין שהתייצבו לפניו ואת הפלוגתות המוסכמות כאמור, אך בלי לפגוע בסמכותו של בית המשפט לערוך את הפלוגתות מחדש בהתאם לכתבי הטענות.

@ 98. שומת אגרות בית המשפט [ר/14]
: כל שאלה בדבר שומת אגרת בית המשפט בתובענה, בענין או בהליך, תובא לפני הרשם.

@ 99. שומת הוצאות [ר/15]
: הרשם יהיה שמאי-הוצאות של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.

@ 100. חתימה על פסיקתות [ר/16]
: רשם רשאי לחתום על פסיקתות של פסקי דין ושל החלטות אחרות של בית המשפט.

@ 101. רשימת המשפטים והודעה על הדיון בהם [ר/17]
: רשם יהיה אחראי לעריכת רשימת המשפטים שלפני בית המשפט ולפני שופטים בלשכותיהם, לפי הנחיות נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא, נשיא או סגן נשיא של בית משפט מחוזי או נשיא של בית משפט שלום, הכל לפי הענין, ורשאי הוא על פי בקשת תובע או מערער, או בהסכמת בעלי הדין או עורכי הדין שלהם, לקבוע ברשימה כל תובענה, הליך או ערעור לדיון ולהוציא לשם כך את ההודעות הדרושות.

@ 102. השבעה וקבלת תצהיר [ר/19]
: כל שבועה או תצהיר יכולים להינתן בפני רשם.

@ 103. סמכות נוספת [ר/20]
: כל מקום שנאמר בדין, כי מעשה פלוני או דבר פלוני אפשר שייעשה בידי פקיד שימנה לכך בית המשפט, רשאי הרשם לעשותו.

=== סימן ד': הוראות שונות ===

@ 104. תחולת הוראות [ב/44] (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2, תשע&quot;א-3)
: הוראות [[סעיפים 68 עד 79ג]] [[ו-81]] יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי כל דין; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי [[סעיף 72(א)]].

@ 105. הרשם יבוא במקום המזכיר הראשי [ר/21]
: (א) הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם.
: (ב) כל מקום שנאמר בדין, כי מסמך פלוני יוגש למזכיר הראשי של בית המשפט, יוגש המסמך למשרד בית המשפט.

@ 105א. אתיקה ומשמעת (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ו-3)
: לענין אתיקה ושיפוט משמעתי של רשם עקב מילוי תפקידיו כרשם ולענין השעייתו מכהונת רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט.

@ 105ב. פסלות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לענין טענת פסלות נגד רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט, והוראות [[סעיף 77א]] יחולו.

@ 105ג. הודעה על גמר כהונה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: הודעה על גמר כהונתו של רשם תפורסם ברשומות.

@ 106. תקנות [ר/22 סיפה]
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לערעורים לפי [[פרק זה]], ובכפוף להוראות [[פרק זה]] - גם תקנות הקובעות את הסמכויות והתפקידים של הרשמים בכל הנוגע לסדרי דין ולנוהג של בתי המשפט.

== פרק ג'1: משמר בתי המשפט (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==

@ 106א. הגדרות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-7, תשע&quot;ט-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אנשי משמר בתי המשפט&quot; - ממונה הביטחון, הסגל הפיקודי ומאבטחי משמר בתי המשפט;
:- &quot;חוק להסדרת הביטחון&quot; - [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חוק המעצרים&quot; - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק סמכויות שמירה&quot; - [[=חוק סמכויות שמירה|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חפץ אסור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) כלי ירייה - כהגדרתו [[בחוק כלי הירייה, התש&quot;ט-1949]];
:: (2) חומר נפץ - כהגדרתו [[בחוק חומרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]];
:: (3) סכין או אולר - כהגדרתם [[בסעיף 184 לחוק העונשין]], וכל נשק קר אחר;
:: (4) חומר מסוכן - כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
:: (5) סם מסוכן - כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]];
:: (6) כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחייה, אשר יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור או בסדר בבית המשפט; בפסקה זו, &quot;כלב נחייה&quot; - כהגדרתו [[בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;ממונה הביטחון&quot; - מי שמונה לפי [[סעיפים 106ג]] [[ו-106ו]];
:- &quot;נשק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק סמכויות שמירה]];
:- &quot;סגל פיקודי&quot; - הסגל הפיקודי שמונה לפי [[סעיפים 106ד]] [[ו-106ו]];
:- &quot;פקודת החיפוש&quot; - [[=פקודת החיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;קצין מוסמך&quot; - כהגדרתו [[#1|בפסקאות (2)(א), (ב) ו-(ב1)(1) להגדרה &quot;קצין מוסמך&quot; שבחוק להסדרת הביטחון]].

@ 106ב. משמר בתי המשפט ותפקידיו (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: תפקידי משמר בתי המשפט הם:
: (1) להגן על השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם, לרבות מחוץ לכותלי בית המשפט;
: (2) לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור בבית המשפט, בסביבתו הקרובה ובמשרדי הנהלת בתי המשפט.

@ 106ג. ממונה הביטחון ותפקידיו (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) מנהל בתי המשפט, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים, ימנה ממונה ביטחון ובלבד שלא ימונה לממונה ביטחון אלא מי שהקצין המוסמך אישר כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים [[בסעיף 4(ג) לחוק להסדרת הביטחון]].
: (ב) ממונה הביטחון ישמש מפקד משמר בתי המשפט ויהיה אחראי לביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, לאבטחת מידע מסווג המצוי ברשות בתי המשפט וכן לביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]].

@ 106ד. סגל פיקודי (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: למשמר בתי המשפט ימונה סגל פיקודי ובלבד שלא ימונה לסגל הפיקודי אלא מי שהקצין המוסמך אישר לגביו כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים [[+|בסעיפים 4(ג)]] [[ו-5(ב) עד (ד) לחוק להסדרת הביטחון]], בשינויים המחויבים.

@ 106ה. מאבטח משמר בתי המשפט (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: ממונה הביטחון רשאי להסמיך אדם למאבטח משמר בתי המשפט, אם עמד בתנאי הכשירות הקבועים [[בסעיף 8(1) עד (7) לחוק סמכויות שמירה]].

@ 106ו. אנשי משמר בתי המשפט - עובדי המדינה (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: אנשי משמר בתי המשפט יהיו עובדי המדינה ועל מינוים יחולו, נוסף על הוראות [[סעיפים 106ג עד 106ה]], הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].

@ 106ז. סמכויות חיפוש ותפיסה וסמכויות נלוות (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) לשם ביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות האלה בבית המשפט ובסביבתו הקרובה:
:: (1) לתת הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או המתנהג באופן אלים או בניגוד להוראות הדין החלות בבית המשפט, או לכל אדם שיש חשש סביר לגביו שינהג כאמור;
:: (2) לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (3) לערוך חיפוש בלא צו של שופט על גופם של באי בית המשפט, וכן בכלי רכב, במטען ובטובין אחרים בעת כניסה לבית המשפט אם הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון הציבור או לצורך קיום הוראות [[סעיף 256 לחוק העונשין]]; בפסקה זו, &quot;חיפוש על גוף&quot; - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]];
:: (4) לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי הרכב גם שלא בעת כניסה לבית המשפט ובלבד שהתעורר חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי רכב;
:: (5) לתפוס חפץ אסור שהתגלה אגב החיפוש לפי סעיף זה; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות [[הפרק הרביעי של פקודת החיפוש]], בשינויים המחויבים;
:: (6) לדרוש שחפץ, שאינו דרוש לנושאו אותה שעה, יופקד בבית המשפט כל עוד נושאו נמצא בבית המשפט.
: (ב) חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה, הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות העניין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם.
: (ג) אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.
: (ד) סירב אדם להישמע להוראות איש משמר בתי המשפט לפי סעיף זה, רשאי איש משמר בתי המשפט לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך:
:: (1) למנוע מאותו אדם כניסה לבית המשפט, למנוע הכנסה של מטען או של טובין אחרים לבית המשפט או למנוע כניסה של כלי רכב לבית המשפט;
:: (2) להוציא מבית המשפט את האדם, את המטען, את הטובין האחרים או את כלי הרכב;
:: (3) לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות [[סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים]], בשינויים המחויבים.

@ 106ח. סמכות עיכוב ומעצר (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) היה לאיש משמר בתי המשפט חשד סביר שאדם נושא בבית המשפט או בסביבתו הקרובה נשק שלא כדין, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 67(א)]] [[ו-72 עד 74 לחוק המעצרים]], בשינויים המחויבים.
: (ב) היה לאיש משמר בתי המשפט יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה בת מעצר כהגדרתה [[בסעיף 23(א)(7) לחוק המעצרים]] בבית המשפט או בסביבתו הקרובה והתקיימו הנסיבות המנויות [[+|בסעיפים 23(א)(1)]] [[+|או 23(א)(3)]] וכן בנסיבות לפי [[סעיף 23(ב) לחוק המעצרים]], מוסמך הוא לעצור את אותו אדם ולמסור אותו לידי שוטר בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר; על מעצר כאמור יחולו הוראות [[+|סעיפים 23(ג)]] [[ו-24 לחוק המעצרים]] וכן [[סעיף 19 לפקודת החיפוש]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הורה בית המשפט על מעצרו של אדם לפי הוראות [[+|סעיפים 13]], [[+|17]] [[ו-21 לחוק המעצרים]] או הורה בית המשפט על מאסרו המיידי של אדם עם מתן גזר הדין, מוסמך איש משמר בתי המשפט לבצע את המעצר ולמסור אותו לידי שוטר או סוהר, לפי העניין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר.
: (ד) לסגל הפיקודי, ובהעדרו - לאיש משמר בתי המשפט הממונה על הפעלת יחידת המשמר בבית המשפט בעת הפעלת הסמכות לפי סעיף זה, יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לקצין הממונה לפי [[סעיף 27(א) ו-(ב) לחוק המעצרים]], בשינויים המחויבים.

@ 106ט. החלת סמכויות לגבי הנהלת בתי המשפט (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט לפי [[סעיפים 106ז]] [[ו-106ח]] יהיו נתונות לו, בשינויים המחויבים, גם לגבי הנהלת בתי המשפט.

@ 106י. פעולות אבטחה מחוץ לבית המשפט (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) לשם הגנה על שופטים, רשמים ועובדי בית המשפט, כאמור [[בסעיף 106ב(1)]], יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים, גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה שלהם מחוץ לבית המשפט, לרבות בעת ליווי כלי רכב.
: (ב) הפעלת הסמכויות מחוץ לבית המשפט לפי סעיף זה תיעשה, ככל האפשר, בסביבתו הקרובה של האדם המאובטח ותוך התחשבות מרבית בצורך להגן על פרטיות הסובבים אותו.

@ 106יא. זיהוי איש משמר בתי המשפט (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) איש משמר בתי המשפט לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי משמר בתי המשפט בצבע ובצורה שהורה ממונה הביטחון לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
:: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי ממונה הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
: (ב) חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
:: (1) סיכול ביצוע הסמכות בידי איש משמר בתי המשפט;
:: (2) פגיעה בביטחון איש משמר בתי המשפט או בביטחון אדם אחר.
: (ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים איש משמר בתי המשפט את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים איש משמר בתי המשפט את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.

@ 106יב. סמכות קצין מוסמך לתת הנחיות מקצועיות (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מסמכות הקצין המוסמך לתת הנחיות מקצועיות למשמר בתי המשפט בכל הנוגע לפעולות אבטחה פיזית כהגדרתן [[בחוק להסדרת הביטחון]], ולעניין זה יחולו [[סעיפים 10 עד 11 לחוק האמור]], בשינויים המחויבים.

== פרק ד': הוראות שונות ==

@ 107. העברת סמכויות [ב/45]
: (א) כל סמכות מינהלית וכל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקו לזקן השופטים, נתונות לשר המשפטים.
: (ב) כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

@ 108. תקנות סדרי דין [ב/46, ב/8(ד), ב/9(ד)] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשמ&quot;ט-2)
: (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם -
:: (1) כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי [[פרק ב']], לרבות סדרי הבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן;
:: (2) הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;
:: (3) הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו;
:: (4) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן - התשלומים), לרבות -
::: (1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;
::: (2) דרכי גביית התשלומים;
::: (3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
::: (4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
:: (5) קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם על-ידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי), תשי&quot;ג-1953]].))
: ((פורסמו [[תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), תשי&quot;ד-1954]].))
: ((פורסמו [[תקנות סדרי הדין (עדות מומחים), תשט״ו–1954]].))
: ((פורסמו [[תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט&quot;ז-1956]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), תשי״ז–1957]].))
: ((פורסמו [[תקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבות מוות), תשי&quot;ח-1958]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי), תשכ״ד–1963]].))
: ((פורסמו [[תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ&quot;ט-1968]].))
: ((פורסמו [[ תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), תשכ&quot;ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש&quot;ל-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), תש״ל–1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין), התש&quot;ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין), התש&quot;ל-1970]].))
: ((פורסמו [[ תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל&quot;א-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), התשל&quot;א-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות סדר הדין הפלילי, תשל״ד–1974]].))
: ((פורסמו [[תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל&quot;ו-1975]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל&quot;ו-1976]].))
: ((פורסמו [[תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשל&quot;ו-1976]].))
: ((פורסמו [[תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דיון בועדה רפואית), תשל&quot;ו-1976]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל&quot;ז-1976]].))
: ((פורסמו [[תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976]].))
: ((פורסמו [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות), תשל&quot;ז-1977]].))
: ((פורסמו [[תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), תשל&quot;ז-1977]].))
: ((פורסמו [[תקנות רופאי השיניים (סדרי דיון בועדה רפואית), התשל&quot;ז-1977]].))
: ((פורסמו [[תקנות רופאי השיניים (סדרי דין בדיון משמעתי), התשל&quot;ז-1977]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל&quot;ח-1978]].))
: ((פורסמו [[תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל״ט–1978]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש״ם–1980]].))
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ״א–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות עזרה משפטית למדינות חוץ (הסכם עם אוסטריה בדבר סדר הדין האזרחי), התשמ&quot;ג-1982]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים), התשמ״ד–1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות סדר הדין האזרחי הישנות|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ״ד–1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ״ד–1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי), התשמ&quot;ח-1987]].))
: ((פורסמו [[תקנות סדרי דין (עבודת שירות), התשמ״ח–1988]].))
: ((פורסמו [[תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ״ט–1988]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ״ט–1988]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין לדיון בבקשות לפי חוק ההגנה על חוסים), התש״ן–1990]].))
: ((פורסמו [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ&quot;א-1991]].))
: ((פורסמו [[תקנות הרופאים הווטרינרים (סדרי דין בוועדה), התשנ&quot;ב-1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ&quot;ו-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות הירושה, התשנ״ח–1998]].))
: ((פורסמו [[תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש&quot;ס-1999]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס&quot;ב-2002]].))
: ((פורסמו [[תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין), התשס״ג–2002]].))
: ((פורסמו [[תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס״ה–2005]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס&quot;ז-2007]].))
: ((פורסמו [[תקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ&quot;א-2020]].))

@ 108א. מינוי מומחה מטעם בית המשפט (תיקון: תשע״ט-2)
: (א) בתקנות לפי [[סעיף 108]] רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבקשת התובע, לשם מתן חוות דעת בכתב בעניין מצבו הרפואי של תובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין שהנתבע ביצע כלפיו והורשע בה.
: (ב) מינה בית המשפט מומחה מטעמו בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (א), לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;עבירת מין&quot; - עבירה המנויה [[בסימן ה׳ בפרק י' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], למעט עבירה לפי [[סעיף 352 לחוק האמור]];
::- &quot;תביעה אזרחית&quot; - תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים כאמור [[בסעיף 77]], או משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי לפי [[סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 109. ביצוע ותקנות [ש/28 רישה, ב/47 רישה, ר/22 רישה, ת/10]
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (שופטים), התשל&quot;ג-1973]].))
: ((פורסמו [[תקנות סדר הדין האזרחי החדשות|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ&quot;א-2020]].))

@ 110. שמירת חוקים [ב/49]
: חוק זה אינו גורע מכל חוק אחר -
: (1) הדן בבתי משפט אחרים או בבתי דין אחרים;
: (2) המוציא ענינים מסויימים מסמכותם של בתי המשפט שחוק זה דן בהם, או מוסר לסמכותם ענינים נוספים;
: (3) הקובע לבית משפט הרכב מסויים או סדרי דין מסויימים לדיון בענינים מסויימים;
: (4) השולל זכות ערעור או מתנה לה תנאים.

@ 111. הוראות מעבר [ש/27(א), ב/50(ג)]
: (א) מי שכיהן כשופט ערב תחילתו של חוק השופטים, התשי&quot;ג-1953, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.
: (ב) רשם שכיהן ערב תחילתו של חוק בתי המשפט, התשי&quot;ז-1957, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.

== תוספת ראשונה __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 37]]))) ====
==== חלק א' (תיקון: תש&quot;ן) ====
@ 1. (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ח-3, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ט-4) : עבירות לפי הסעיפים הבאים של [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]: [[-|100]]; [[-|102]]; [[-|106]]; [[-|108]]; [[-|111]] למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם; [[-|112]]; [[-|114]]; [[-|115]]; [[-|144]]; [[-|144ו]]; [[-|157]]; [[-|165]]; [[-|169]]; [[-|203]]; [[-|214(ב2)]]; [[-|245]] [[-|ו-246]] בנסיבות המתוארות בסעיף [[-|249א]]; [[-|259(1)]]; [[-|290]]; [[-|301ב(ג)]]; [[-|301ג]]; [[-|302]]; [[-|327]]; [[-|329]]; [[-|330 עד 332א]]; [[-|333]] בנסיבות המתוארות בסעיף [[-|335]]; [[-|336]]; [[-|348(ב)]]; [[-|369 עד 375]]; [[-|376ב]]; [[-|377א(א)(5)]]; [[-|390]]; [[-|402 עד 404]]; [[-|406]] [[-|ו-407]] בנסיבות המתוארות בסעיף [[-|408]]; [[-|413יא]]; [[-|448]]; [[-|450]]; [[-|454]]; [[-|456]].
@ 2. (תיקון: תש&quot;ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 117(א) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]].
@ 3. (תיקון: תש&quot;ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 89 לחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]].
@ 4. : עבירות לפי [[סעיף 209 לפקודת המכס]].
@ 5. (תיקון: תשמ&quot;ט) : עבירה לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]].
@ 6. (תיקון: תשס&quot;ג) : עבירה לפי [[סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס&quot;ג-2003]].
@ 7. (תיקון: תשס&quot;ג, תש&quot;ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]].
@ 8. (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ו-4) : (((נמחק).))
@ 9. (תיקון: תש&quot;ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 4 לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]], למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם, ועבירה לפי [[סעיף 8 לחוק האמור]].
@ 10. (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ו-4) : (((נמחק).))
@ 11. (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ו-4) : (((נמחק).))
@ 12. (תיקון: תש&quot;ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 113 לחוק הספנות (ימאים), התשל&quot;ג-1973]].
@ 13. (תיקון: תשע&quot;ב) : עבירה לפי [[סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה]].
@ 14. (תיקון: תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ח-4) : עבירות לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|30]] [[ו-31 לחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]] ועבירות לפי [[+|סעיפים 329]] [[ו-448 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], שהן מעשה טרור, שחלות עליהן הוראות [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]].
@ 15. (תיקון: תשע&quot;ח-4) : עבירה לפי [[סעיף 52(ב)(3) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]].

==== חלק ב' (תיקון: תש&quot;ן) ====
@ 1. (תיקון: תש&quot;ן) : ערעורים לפי [[+|סעיפים 52(ב)]], [[+|55]] [[ו-60 לפקודת התעבורה]].

== תוספת שניה __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 51]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ח, תש&quot;ן, תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 2. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 3. (תיקון: תשנ&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 4. (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 6. (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב-2) : (((בוטל).))
=== חלק א' (תיקון: תשנ&quot;ב-2) ===
@ 1. (תיקון: תשנ&quot;ב-2, תשע&quot;ח) : עבירות לפי [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], הקבועות [[-|בסימן ה' לפרק ט']] [[-|ובסעיפים 392]], [[-|393]], [[-|415]], [[-|423]] [[-|ו-424]].
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ח) : עבירה לפי [[סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]].

=== חלק ב' (תיקון: תשנ&quot;ב-2) ===
@ (תיקון: תשנ&quot;ב-2) : עבירות לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]].

== תוספת שלישית __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 55]]))) ====
@ 1. : [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].
@ 2. : [[חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ&quot;ג-1963]].
@ 3. : [[חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי&quot;ט-1959]].
@ 4. : [[חוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]].
@ 4א. (תיקון: תשס&quot;ח-9) : [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]].
@ 5. : [[פקודת בריאות העם, 1940]].
@ 6. (תיקון: תשע&quot;ו) : [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]].
@ 7. : [[הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]].
@ 8. : [[פקודת העיריות (אספקת מים), 1936]].
@ 9. : [[חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ&quot;ד-1964]].
@ 10. : [[חוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].
@ 11. : [[חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ&quot;ג-1963]].
@ 12. : [[חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ&quot;ב-1962]].
@ 13. (תיקון: תשע&quot;ב-7) : (((נמחק).))
@ 14. : [[פקודת הכלבת]].
@ 15. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשס&quot;ה) : [[+|סעיפים 195]], [[+|196]] [[ו-490 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] [[+|וסעיפים 265]] [[ו-266 לחוק האמור]] - לגבי חותם שהוטבע מכוח [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].
@ 16. : [[חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ&quot;ג-1983]].
@ 17. : [[פקודת המכרות]].
@ 18. : [[חוק שמירת הנקיון, התשמ&quot;ד-1984]].
@ 19. : [[תקנות שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל&quot;ד-1974]].
@ 20. : [[תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל), 1943]].
@ 21. : [[תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה), התשכ&quot;א-1961]].
@ 22. : [[תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ&quot;ד-1964]].
@ 23. (תיקון: תשמ&quot;ה) : [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל&quot;ו-1975]].
@ 23א. (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז-2, ק&quot;ת תש&quot;ס) : [[חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ&quot;ו-1986]].
@ 24. (תיקון: תשמ&quot;ז) : [[חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ&quot;ז-1987]].
@ 25. (תיקון: ק&quot;ת תשמ&quot;ז) : [[חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ&quot;ז-1986]].
@ 26. (תיקון: תשנ&quot;ג) : [[חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ&quot;ג-1993]].
@ 27. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ס) : [[חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]].
@ 28. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב) : [[חוק המים, התשי&quot;ט-1959]].
@ 29. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : [[חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס&quot;ג-2002]].
@ 30. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : [[חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ&quot;ז-1997]].
@ 31. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : [[תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש&quot;ך-1960]].
@ 32. (תיקון: תשס&quot;ח-5, תשס&quot;ט-3) : [[חוק הדרכים (שילוט), התשכ&quot;ו-1966]].
@ 33. (תיקון: תשס&quot;ח-5, תשס&quot;ט-3) : [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]], לעניין עבירות לפי [[-|סעיפים 15]] [[-|ו-16ב]].
@ 34. (תיקון: תשס&quot;ח-5, תשס&quot;ט-3) : [[חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ&quot;ד-1994]].
@ 35. (תיקון: תשס&quot;ח-5, תשס&quot;ט-3, ק&quot;ת תשע&quot;ב) : [[חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ&quot;ט-1999]], לעניין עבירות לפי [[-|סעיף 18(א)(3)]] ולפי [[-|סעיף 19]] לעניין העבירות האמורות בפרט זה.
@ 36. (תיקון: תשס&quot;ח-5, תשס&quot;ט-3, ק&quot;ת תשע&quot;ב) : [[חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס&quot;ז-2007]], לעניין עבירות לפי [[-|סעיף 15(א)(1), (3) ו-(4)]], לפי [[סעיף 15(א)(5) לחוק האמור]] - לעניין רישום לפי [[-|סעיף 9(ב)]], ולפי [[-|סעיף 16]] לעניין העבירות האמורות בפרט זה.
@ 37. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב) : [[פקודת היערות]].
@ 38. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב) : [[חוק הגנת הצומח, התשט&quot;ז-1956]].
@ 39. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב) : [[חוק שמירת הסביבה החופית, התשס&quot;ד-2004]].
@ 40. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב) : [[חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2006]].
@ 41. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב) : [[חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]], לעניין עבירות לפי [[-|סעיף 31(א)(1) או (2), (ב)(2) ו-(ג)(2)]] וכן עבירות לפי [[סעיף 32 לחוק האמור]] לעניין העבירות האמורות.
@ 42. (תיקון: תשע&quot;ה-3) : [[סעיף 27א1 לפקודת התעבורה]].
@ 43. (תיקון: תשע&quot;ו-6) : [[חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע&quot;ו-2016]].
@ 44. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף, תש&quot;ף-3, ק&quot;ת תש&quot;ף-2) : (((פקע).))
@ 45. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף) : (((פקע).))
@ 46. (תיקון: תש&quot;ף-2) : [[חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש&quot;ף–2020]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;ב-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 70]]))) ====
=== בקשה לאיסור פרסום שם של חשוד או פרטים אחרים ===

@ : (((הטופס הושמט).))

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ט&quot;ו באב התשמ&quot;ד (14 באוגוסט 1984).
&lt;חתימות&gt; משה נסים, שר המשפטים</text>
      <sha1>jaephuprz8i1vdgb8z49mn7p4yl3pbp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק התחרות הכלכלית</title>
    <ns>116</ns>
    <id>275336</id>
    <revision>
      <id>1419611</id>
      <parentid>1417622</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:11:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="116857" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988
&lt;שם קודם&gt; חוק ההגבלים העסקיים, התשמ&quot;ח-1988 (תיקון: תשע&quot;ט)

&lt;מאגר 2000247 תיקון 2068499&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 152|חוק ההגבלים העסקיים|3:210124)); ((תש&quot;ך, 4|ת&quot;ט|ec:4:317317)); ((תשכ&quot;א, 34|תיקון|4:210123)); ((תשכ&quot;ג, 141|תיקון מס' 2|5:210122)); ((תשל&quot;ב, 18|תיקון מס' 3|7:210121));  ((תשל&quot;ג, 148|תיקון מס' 4|7:210120)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;ח, 128|חוק ההגבלים העסקיים|11:210423)); ((תשנ&quot;ד, 48|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ו, 149|תיקון מס' 2|13:211316)), ((305|חוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה)|13:211685)); ((תשנ&quot;ח, 53|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ&quot;ט, 98|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 113|תיקון מס' 6|15:300184)); ((תשס&quot;ב, 165|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס&quot;ד, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ו, 279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס&quot;ז, 78|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשע&quot;א, 191|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((984|תיקון מס' 12|18:301276)); ((תשע&quot;ב, 382|תיקון מס' 13|18:301424)); ((תשע&quot;ד, 412|תיקון מס' 14|19:301577)), ((471|תיקון מס' 15|19:301636)); ((תשע&quot;ה, 33|תיקון מס' 16|19:306584)), ((111|תיקון מס' 5 לחוק החוזים האחידים|19:306610)); ((תשע&quot;ו, 1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 1200|חוק העיצובים|20:390481)); ((תשע&quot;ח, 911|תיקון מס' 20 - הוראת שעה|20:504230)); ((תשע&quot;ט, 246|תיקון מס' 21|20:528392)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 1084|דחיית תחילה)); ((תשע&quot;ב, 497|דחיית תחילה)), ((1362|דחיית תחילה)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 1069|שינוי סכום)); ((תשנ&quot;ו, 315|שינוי סכום)); ((תשנ&quot;ט, 669|שינוי סכום)); ((י&quot;פ תשע&quot;ה, 6719|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ו, 3643|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ז, 2660|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ח, 4194|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ט, 6385|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)), ((7032|ת&quot;ט)); ((תש&quot;ף, 2997|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשפ&quot;א, 2879|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשפ&quot;ב, 4239|הודעה בדבר עדכון סכומים)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: בחוק זה -
:- &quot;אב בית הדין&quot; - לרבות המשנה לאב בית הדין;
:- &quot;איגוד עסקי&quot; - חבר-בני-אדם, בין מאוגד ובין שאינו מאוגד, שמטרותיו, כולן או חלקן, הן קידום ענייניהם העסקיים של החברים בו;
:- &quot;ארגון צרכנים&quot; - ארגון המייצג צרכנים שאישר שר המשפטים לענין חוק זה;
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של רשות התחרות;
:- &quot;בית הדין&quot; - בית הדין לתחרות המוקם לפי חוק זה;
:- &quot;הגבל עסקי&quot; - הסדר כובל, מונופולין או מיזוג חברות;
:- &quot;הסדר&quot; - בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו;
:- &quot;חברה&quot; - חברה שנוסדה ונרשמה לפי [[חוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], לרבות חברת חוץ שנרשמה כאמור, אגודה שיתופית רשומה כמשמעותה [[בפקודת האגודות השיתופיות]], עמותה כמשמעותה [[בחוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], ושותפות כהגדרתה [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;חברת בת&quot; - חברה שחברה אחרת שולטת בה;
:- &quot;מחיר&quot; - לרבות הפרשי הצמדה למדד או למטבע, ריבית, שיעורי תשלום ותנאי תשלום אחרים;
:- &quot;מיזוג חברות&quot; - לרבות רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, או מכוח ההצבעה או מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה; הרכישה יכול שתהא במישרין או בעקיפין או באמצעות זכויות המוקנות בחוזה;
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על התחרות שמונה לפי [[סעיף 41]];
:- &quot;נכס&quot; - מטלטלין, מקרקעין וזכויות;
:- &quot;עסק&quot; - עיסוק בייצור נכס, במכירתו, בשיווקו, ברכישתו, ביבואו או ביצואו, וכן עיסוק במתן שירות או בקבלתו;
:- &quot;שליטה&quot; -
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד;
:- &quot;השר&quot; - שר הכלכלה.

== פרק ב': הסדר כובל ==

=== סימן א': הסדר כובל מהו ===

@ 2. הסדר כובל
: (א) הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.
: (ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים:
:: (1) המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם;
:: (2) הריווח שיופק;
:: (3) חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו;
:: (4) כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם.

@ 3. הסדרים שאינם הסדרים כובלים (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט)
: על אף האמור [[בסעיף 2]], לא ייחשבו כהסדרים כובלים ההסדרים הבאים:
: (1) הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין.
: (2) הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם, עיצוב, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים ובלבד שנתקיימו שניים אלה -
:: (א) ההסדר הוא בין בעל נכס כאמור ובין מקבל זכות השימוש בו;
:: (ב) אם נכס כאמור טעון רישום על פי דין - שהוא נרשם.
: (3) הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין.
: (4)(א) הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק בסיטונות של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוגים אלה: פירות ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות או דגים (להלן - תוצרת חקלאית), ומתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (1) כל הצדדים להסדר הם המגדלים של כל התוצרת החקלאית שאליה נוגע ההסדר;
::: (2) כל הצדדים להסדר הם מגדלים של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר; ובלבד שלא יהיה צד להסדר מי שהוא או אדם קשור אליו הוא משווק סיטונאי של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר, אשר למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק מקורה במגדלים אחרים, ואם הוא תאגיד מגדלים - מקורה של למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק במגדלים שאינם מחזיקים בתאגיד;
::: (3) הצדדים להסדר הם מגדל אחד או יותר ורוכש תוצרת חקלאית של אותו מגדל או של אותם מגדלים, וכל כבילותיו נוגעות לשיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית שאותו מגדל או שאותם מגדלים מכרו לרוכש.
:: (ב) הוראת פסקת משנה (א) לא תחול על מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית.
:: (ג) השר, בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף סוגים של תוצרת חקלאית לסוגים המנויים בפסקת משנה (א) או לגרוע מהם.
:: (ד) בפסקה זו -
:::- &quot;אדם קשור&quot; - כל אחד מאלה:
:::: (1) אדם השולט בתאגיד;
:::: (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);
:::: (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו-(2);
:::- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;החזקה&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:::- &quot;מגדל&quot; - מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק או תאגיד מגדלים;
:::- &quot;תאגיד מגדלים&quot; - תאגיד שמי שעוסקים בגידול תוצרת חקלאית לשיווק מחזיקים לפחות 75% מאמצעי השליטה ומהזכות לרווחים בו, ומתקיימים בו כל אלה:
:::: (1) אם הוא תאגיד העוסק בשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית ויש לו בעל שליטה או שיש אדם שזכאי להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו - בעל השליטה או האדם האמור מגדל את החלק הגדול ביותר מהתוצרת החקלאית שמשווק התאגיד לעומת החלק שמגדל כל אחד מהמחזיקים בתאגיד שאינם שולטים בו;
:::: (2) מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק אינו שולט בתאגיד ואין לו זכות להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו;
:::: (3) מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק, והוא משווק סיטונאי או משווק קמעונאי של תוצרת חקלאית, או אדם קשור למי מהם, לא מחזיק בתאגיד, בשיעור כלשהו;
:::- &quot;סוג&quot;, של תוצרת חקלאית - סוג מסוגי התוצרת החקלאית המפורטים בפסקת משנה (א), או פרט מפרטי אותו סוג, אם החליט על כך הממונה כדי למנוע חשש לפגיעה בתחרות; החלטת הממונה לפרוט סוג כאמור לפרטים תיכנס לתוקפה בתום שלושים ימים מיום פרסומה ברשומות; ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט.
: (5) הסדר שהצדדים לו הם חברה וחברת בת שלה.
: (6) (((נמחק).))
: (7) הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בינלאומית באויר, או לתובלה בינלאומית משולבת, באויר וביבשה ובלבד שכל הצדדים לו הם –
:: 1. מובילים באויר; או,
:: 2. מובילים באויר, ואיגוד בינלאומי של חברות תעופה שאושר לענין זה על-ידי שר התחבורה;
:: ושהודעה עליו נמסרה לשר התחבורה בדרך שקבע; שר התחבורה יודיע, אחת לשנה, לועדת הכלכלה של הכנסת על הודעות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין־לאומית), תשכ״ד–1964]].))
: (8) התחייבות של מוכר עסק, בשלמותו, כלפי רוכש העסק שלא לעסוק באותו סוג עסק, כשההתחייבות אינה בניגוד לנוהגים סבירים ומקובלים.
: (9) הסדר שארגון עובדים או ארגון מעבידים צד לו וכל כבילותיו נוגעות להעסקתם של עובדים ולתנאי העבודה.

@ 3א. הסדרים בין מובילים באוויר (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 3(7)]], הסדר כאמור [[באותו סעיף]] ייחשב כהסדר כובל אם מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
:: (1) הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שהם ישראלים;
:: (2) הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאחד מהם לפחות הוא ישראלי ואחד מהם לפחות אינו ישראלי;
:: (3) מתקיימים שניים אלה:
::: (א) הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאינם ישראלים ואחד מהם לפחות מקיים פעילות או בעל נציגות בישראל;
::: (ב) אחד מעניניו העיקריים של ההסדר הוא תובלה אווירית לישראל או ממנה והכבילות בהסדר נוגעות לפעילות או להימנעות מפעילות בישראל של מי מהצדדים.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3) לא יחולו לגבי הסדר כאמור באותו סעיף קטן אם ההסדר אושר בידי שר החוץ ושר התחבורה, בהחלטה מנומקת, מטעמים של מניעת פגיעה ממשית ביחסי החוץ של ישראל, לרבות יחסי החוץ הכלכליים–מסחריים שלה, או לשם הבטחת רציפות זכויות הטיס בין ישראל למדינות אחרות; אישור כאמור יינתן לאחר התייעצות עם שר האוצר ולאחר שהתקבלה עמדתו של הממונה לענין זה.

=== סימן ב': איסור הסדר כובל ===

@ 4. איסור הסדר כובל (תיקון: תש&quot;ס)
: לא יהיה אדם צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, אלא אם כן קיבל מאת בית הדין אישור לפי [[סעיף 9]] או היתר זמני לפי [[סעיף 13]] או פטור לפי [[סעיף 14]], או שכל הכבילות שבהסדר פטורות בהתאם לפטור סוג שנקבע לפי [[סעיף 15א]]; היו האישור, ההיתר הזמני, הפטור או פטור הסוג מותנים - לא יהיה להם תוקף, אלא אם כן נתמלאו תנאיהם.

@ 5. קביעת קו פעולה בידי איגוד עסקי
: קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, או קו פעולה כאמור שהמליץ עליו לפניהם יראו כהסדר כובל כאמור [[בסעיף 2]], ואת האיגוד העסקי וכל אחד מחבריו הפועל על פיו כצד להסדר כובל.

@ 6. התאמת פעולה להסדר כובל
: אדם המנהל עסק וביודעו על קיום הסדר כובל מתאים את פעולותיו להסדר, כולו או מקצתו, יראו אותו כצד להסדר.

=== סימן ג': רישום הסדר כובל ואישורו ===

@ 7. בקשה לאישור הסדר כובל
: (א) המבקש לעשות הסדר כובל יגיש לבית הדין בקשה לאישור ההסדר הכובל, בדרך שתיקבע בתקנות, לאחר שהעתק ממנה נרשם לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) המבקש ימסור העתק מן הבקשה לממונה; הממונה ירשום את הבקשה במרשם המנוהל לפי [[סעיף 42]] ויפרסם על כך הודעה ברשומות ובשני עתונים יומיים; פרטי הפרסום ודרכיו ייקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004]].))

@ 8. שמיעת הממונה והתנגדויות (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) הממונה יוזמן להשמיע בפני בית הדין את עמדתו וטענותיו בענין הבקשה.
: (ב) אדם העלול להיפגע מהסדר כובל, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים רשאים להגיש לבית הדין התנגדות מנומקת בכתב תוך שלושים ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות לפי [[סעיף 7(ב)]].

@ 9. החלטת בית הדין
: בית הדין יחליט לאשר הסדר כובל, כולו או חלקו, אם הוא סבור כי הדבר הוא לטובת הציבור, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים.

@ 10. שיקולים לטובת הציבור
: בעת שיבחן את טובת הציבור לענין [[פרק זה]] ישקול בית הדין, בין השאר, את תרומת ההסדר הכובל לענינים המפורטים להלן ואם התועלת הצפויה לציבור תעלה באופן ממשי על הנזק העלול להיגרם לציבור או לחלק ממנו או למי שאינו צד להסדר ואלה הענינים:
: (1) יעול הייצור והשיווק של נכסים או שירותים, הבטחת איכותם או הורדת מחיריהם לצרכן;
: (2) הבטחת היצע מספיק של נכסים או שירותים לציבור;
: (3) מניעת תחרות בלתי הוגנת העלולה להביא להגבלת התחרות באספקת הנכסים או השירותים שבהם עוסקים הצדדים להסדר, מצד אדם שאינו צד להסדר;
: (4) מתן אפשרות לצדדים להסדר להשיג אספקה של נכסים או שירותים בתנאים סבירים מידי אדם שבידיו חלק ניכר של האספקה, או לספק בתנאים סבירים נכסים או שירותים לאדם שבידיו חלק ניכר של הרכישה של אותם נכסים או שירותים;
: (5) מניעת פגיעה חמורה בענף החשוב למשק המדינה;
: (6) שמירה על המשך קיום מפעלים כמקור תעסוקה באיזור שבו עלולה להיווצר אבטלה ממשית כתוצאה מסגירתם או מצמצום הייצור בהם;
: (7) שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי צמצום היבוא או הוזלתו או על ידי הגדלת היצוא וכדאיותו.

@ 11. תקופת האישור אישור
: בית הדין יהא לתקופה שהוא יקבע; לא קבע בית הדין תקופה, יהא ההסדר מאושר לתקופה שקבעו הצדדים או לשלוש שנים, לפי הקצר.

@ 12. ביטול ושינוי אישור (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) בית הדין רשאי לבטל אישור שנתן או לשנות את תנאיו, אם שוכנע, על פי בקשה של הממונה, כי חלו שינויים מהותיים בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן האישור.
: (ב) אדם העלול להיפגע מהסדר כובל וכן ארגון צרכנים ואיגוד עסקי הסבורים שחל שינוי מהותי בנסיבות הסדר שאושר, רשאים לפנות לממונה בבקשה להפעיל סמכותו לפי סעיף קטן (א); החליט הממונה שהנסיבות אינן מצדיקות הפעלת סמכותו כאמור, יודיע על כך לפונה, בכתב מנומק, תוך שלושים ימים מיום קבלת הפניה.

@ 13. היתר זמני
: (א) הוגשה בקשה לאישור הסדר כובל, רשאי אב בית הדין, אם הממונה המליץ על כך ואם שוכנע כי לכאורה ההסדר הוא לטובת הציבור כמשמעותה [[בסעיף 10]], לתת לצדדים, על פי בקשתם, היתר זמני לנהוג על פי ההסדר; ההיתר יהיה לתקופה קצובה שלא תעלה על שנה, או עד למתן החלטת בית הדין לפי [[סעיף 9]], לפי המוקדם; אב בית הדין רשאי להתנות את ההיתר בתנאים.
: (ב) הממונה ימסור הודעה על מתן היתר זמני למי שהגיש התנגדות לאותו הסדר לפי [[סעיף 8]].
: (ג) אב בית הדין רשאי, לפי בקשת הממונה או מי שהגיש התנגדות להסדר, לבטל היתר זמני שנתן או לשנות את תנאיו, ובלבד שניתנה לצדדים להסדר הכובל ולממונה וכן למבקש הביטול, הזדמנות להשמיע טענותיהם.

@ 14. פטור מקבלת אישור (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) הממונה רשאי, לבקשת צד להסדר כובל ולאחר התייעצות עם הועדה לפטורים ולמיזוגים לפי [[סעיף 23]] (להלן - הועדה), לפטור, בהחלטה מנומקת, צדדים להסדר כובל מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר, אם שוכנע כי התקיימו כל אלה:
:: (1) הכבילות שבהסדר הכובל אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדר, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות בשוק כאמור;
:: (2) עיקרו של ההסדר הכובל אינו בהפחתת התחרות או במניעתה, ואין בו כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.
: (ב) הממונה רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה, להתנות את הפטור בתנאים, לשנותו או לבטלו.
: (ג) הודעה על פטור ותנאיו, על שינוי בתנאים ועל ביטול פטור, תימסר לצדדים להסדר ולאב בית הדין ותפורסם ברשומות.
: (ד) הוגשה בקשה לפטור לגבי הסדר בענין שהוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יודיע הממונה למנהל הכללי של אותו משרד על דבר הבקשה ולא יחליט בבקשה לפני שעברו ארבעה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה.
: (ה) הגשת בקשה לפטור מקבלת אישור בית הדין להסדר לפי סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר. בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה.

@ 14א. מועד למתן החלטת הממונה (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: הממונה ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים מהיום שבו הגיעה לידיו בקשה לפי [[סעיף 14]], אלא אם כן מצא כי בדיקת בקשת הפטור מצדיקה את הארכת התקופה בפרקי זמן שלא יעלו במצטבר על 120 ימים נוספים; על הארכה כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב.

@ 15. ביטול הפטור (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) אדם העלול להיפגע מהסדר כובל שניתן עליו פטור לפי [[סעיף 14]], איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים, רשאים, בכתב מנומק, לערור בפני אב בית הדין על החלטת הממונה, להעניק פטור או לערור על החלטתו שלא לבטל את הפטור שהעניק.
: (ב) ראה אב בית הדין כי ההסדר הכובל אינו ממלא אחר התנאים האמורים [[בסעיף 14(א)]] - יבטל את הפטור; תוקף הביטול יהיה מהמועד שיקבע אב בית הדין.
: (ג) החלטת אב בית הדין לא תינתן אלא לאחר שניתנה לצדדים להסדר ולממונה הזדמנות להשמיע טענותיהם.

@ 15א. פטור סוג (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ט)
: (א) הממונה רשאי, באישור הועדה, לקבוע כללים לסוגי הסדרים כובלים אשר צדדים להם יהיו פטורים מקבלת אישור בית הדין (להלן - כללי פטור סוג), ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה:
:: (1) הכבילות שבהסדרים אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדרים, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק כאמור;
:: (2) עיקרם של ההסדרים אינו בהפחתת התחרות או במניעתה והם אינם כוללים כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרם.
: (ב) הממונה יפרסם, בשני עיתונים יומיים, הודעה בדבר כוונתו להגיש כללי פטור סוג לאישור הועדה, לפחות 60 ימים בטרם הגשתם, ויעמיד את נוסחם לעיון הציבור.
: (ג) נתקבלו טענות מן הציבור בקשר לכללי פטור סוג, יפרט הממונה, בעת הגשת הכללים לאישור הועדה, את תגובתו לטענות.
: (ד) אישרה הועדה את כללי פטור הסוג, יגישם הממונה לחתימת השר; השר יחתום על הכללים אלא אם כן שוכנע, מטעמים מיוחדים, כי אין לאשרם.
: (ה) תוקפו של פטור סוג יהיה לחמש שנים אלא אם כן נקבע מועד מוקדם מכך בכללי פטור הסוג.
: (ו) הממונה רשאי, באישור הועדה, לתקן את כללי פטור הסוג מעת לעת, וכן לחדשם לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים בכל פעם, בשינויים או בלא שינויים; הוראות סעיף זה יחולו גם לענין תיקון או חידוש הכללים.
: (ז) הממונה רשאי לקבוע כי פטור המוענק בכללי פטור הסוג לא יחול על הסדר כובל מסוים ממועד שיקבע, ולהורות לצדדים לו לקבל אישור מבית הדין לפי [[סעיף 9]].
: ((פורסמו [[כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות), התשס״א–2001]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה), התשס״א–2001]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג לכבילות נלוות למיזוגים), התשס״ט–2009]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה), התשע״א–2011]].))
: ((פורסמו [[כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין־לאומית בים) (הוראת שעה), התשע״ג–2012]].))
: ((פורסמו [[כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר שעניינם שיווק קיבולת טיסה ליעדים הכפופים להסכמי שמים פתוחים) (הוראת שעה), התשע״ג–2012]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה), התשע״ג–2013]].))
: ((פורסמו [[כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס׳ 2), התשע״ד–2013]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים לשם שיווק ואספקה בחוץ לארץ של ציוד ביטחוני) (הוראת שעה), התשע״ה–2015]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שעניינם ייצוא של ציוד ביטחוני מחוץ למדינת ישראל) (הוראת שעה), התשע״ז–2017]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע״ח–2018]].))

@ 16. שינוי בהסדר כובל (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) שינוי בפרט מהותי בהסדר כובל שאישר בית הדין או בהסדר שניתן לגביו היתר זמני לפי [[סעיף 13]] או בהסדר שניתן עליו פטור לפי [[סעיף 14]], דינו כדין הסדר כובל חדש, הטעון בקשה לאישור לפי [[סעיף 7]], בקשה להיתר זמני לפי [[סעיף 13]], או בקשה לפטור לפי [[סעיף 14]], תוך שלושים ימים מיום השינוי.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בסעיף זה, &quot;שינוי&quot; - לרבות הוספת צד להסדר או השמטת צד ממנו.

== פרק ג': מיזוג חברות ==

=== סימן א': תחולה ואיסור מיזוג ===

@ 17. תחולה (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ט, [ק&quot;ת הודעות], תשע&quot;ט, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על מיזוג חברות שמתקיים בהן אחד מאלה:
:: (1) כתוצאה מהמיזוג יהפכו החברות המתמזגות לבעל מונופולין, כמשמעותו [[בסעיף 26(א)(1)]];
:: (2) מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד, בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 360 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2022, 367,930,000 ש&quot;ח)));
:: (3) אחת החברות המתמזגות היא בעל מונופולין כמשמעותו [[בסעיף 26(א)(1)]].
: (ב)(1) הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד לעומת המדד היסודי.
:: (2) סכום מעודכן כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10,000 שקלים חדשים.
:: (3) הממונה יפרסם הודעה על סכום מעודכן כאמור, בסמוך למועד עדכונו, באתר האינטרנט וברשומות;
:: (4) בסעיף זה -
:::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
:::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון המדד שפורסם בחודש ספטמבר 2018.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את דרך קביעת חלקה של חברה לעניין סעיף קטן (א)(1), ומחזור המכירות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
:: ((פורסמו [[תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004]].))
: (ד) (((בוטל).))

@ 18. מיזוג עם חברה העוסקת בחוץ לארץ
: במיזוג עם חברה המנהלת עסקים הן בישראל והן מחוץ לישראל יחולו הוראות [[פרק זה]] רק לגבי מחזור המכירות של החברה בישראל ולגבי חלקה בישראל של החברה בייצור נכס, במכירתו, ברכישתו, בשיווקו או במתן שירות או בקבלתו בישראל.

=== סימן ב': הודעת מיזוג והסכמת הממונה ===

@ 19. איסור מיזוג חברות
: לא יתמזגו חברות אלא אם כן ניתנה תחילה הודעת מיזוג ונתקבלה למיזוג הסכמת הממונה, ואם היתה הסכמתו מותנית - לפי התנאים שקבע, הכל לפי האמור [[בסימן זה]].

@ 20. הודעת מיזוג (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) כל אחת מהחברות שבכוונתן להתמזג תודיע על כך לממונה, בהודעה שפרטיה ייקבעו בתקנות (להלן - הודעת מיזוג); הממונה רשאי לדרוש פרטים נוספים הנראים לו נחוצים לבדיקת הבקשה.
:: ((פורסמו [[תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004]].))
: (ב) תוך שלושים ימים מיום שקיבל הודעת מיזוג מאת כל החברות המבקשות להתמזג, יודיע להן הממונה אם הוא מסכים למיזוג או מתנגד לו או מתנה אותו בתנאים שיציין בהודעתו; אי מתן הודעה כאמור תוך שלושים הימים האמורים דינו כהודעה על הסכמה, אלא אם כן הוארך המועד לפי סעיף קטן (ב1) או לפי [[סעיף 38]].
: (ב1) מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של שלושים ימים כל אחת; האריך הממונה את התקופה בשישים ימים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים; על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב.
: (ג) נמסרה לממונה הודעת מיזוג ותחום פעולתן של החברות המבקשות להתמזג הוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה.
: (ד) הגשת הודעת מיזוג לממונה לפי הוראות סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר; בתקנות לפי סעיף זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה.

@ 21. החלטת הממונה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) הממונה יתנגד למיזוג חברות או יתנה אותו בתנאים אם לדעתו קיים חשש סביר כי כתוצאה מן המיזוג כפי שהוצע תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחת מאלה:
:: (1) רמת המחירים של נכס או של שירות;
:: (2) איכות נמוכה של נכס או של שירות;
:: (3) הכמות המסופקת של הנכס או היקף השירות, או סדירות האספקה ותנאיה.
: (ב) על החלטת הממונה להסכים למיזוג חברות, להתנגד לו או להתנותו בתנאים יפרסם הממונה הודעה ברשומות, באתר האינטרנט ובשני עתונים יומיים.

@ 22. ערר על החלטת הממונה
: (א) התנגד הממונה למיזוג חברות, או התנה את הסכמתו בתנאים, רשאית כל אחת מהחברות המבקשות להתמזג להגיש ערר לבית הדין תוך שלושים ימים מיום שקיבלה את החלטת הממונה.
: (ב) הסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, רשאים כל אדם העלול להיפגע מן המיזוג, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים להגיש לבית הדין ערר על החלטת הממונה, תוך שלושים ימים מיום שההודעה על החלטת הממונה פורסמה בשני עתונים יומיים.
: (ג) בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.(ד) הגשת ערר לפי סעיף קטן (ב) לא תעכב את המיזוג אלא אם כן ניתן צו לפי [[סעיף 36]].

@ 23. ועדה לפטורים ומיזוגים (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ב)
: (א) תוקם ועדה לפטורים ולמיזוגים.
: (ב) השר יקבע רשימה של חמישה חברים עובדי המדינה בעלי ידע ומומחיות בכלכלה, בראיית חשבון, במינהל עסקים או במשפט (בסעיף זה - תחומי עיסוקה של הועדה), וכן רשימה של שמונה חברים נציגי ציבור ובהם -
:: (1) ארבעה חברים שהם בעלי מוניטין במחקר והוראה בתחומי עיסוקה של הועדה;
:: (2) ארבעה חברים מקרב הציבור שהם בעלי תואר אקדמי בתחומי עיסוקה של הועדה, ולהם ידע ונסיון מצטבר של שבע שנים לפחות בתחומים האמורים.
: (ב1) מבין חברי הוועדה יהיו –
:: (1) לפחות חמש נשים;
:: (2) לפחות שלושה משפטנים.
: (ג) השר ימנה יושב ראש לועדה מבין חברי הועדה נציגי הציבור; הודעה על מינוי יושב ראש הועדה ועל מינוי חבריה תפורסם ברשומות.
: (ד) יושב ראש הועדה ימנה את מותבי הועדה מבין חבריה כמפורט להלן:
:: (1) לענין אישור כללי פטור סוג - שבעה חברים, מהם ארבעה מרשימת החברים נציגי הציבור ובהם יושב ראש הועדה, שיהיה יושב ראש המותב;
:: (2) לענין הודעת מיזוג ובקשת פטור לפי [[סעיף 14]] - שלושה חברים, מהם שניים מרשימת החברים נציגי הציבור, שאחד מהם ימונה על ידיו כיושב ראש המותב.
:: (3) לעניין עיצום כספי לפי [[פרק ז'1]] – שלושה חברים, מהם אחד לפחות הוא משפטן ושניים מרשימת החברים ונציגי הציבור, ואחד מנציגי הציבור ימונה על ידיו כיושב ראש המותב
: (ה) יושב ראש הועדה רשאי למנות ועדות משנה מקרב חברי הועדה לשם מילוי תפקידי הועדה.
: (ו) טענות שיתקבלו מן הציבור בנוגע לכללי פטור סוג לפי [[סעיף 15א(ג)]], יובאו בפני הועדה או בפני ועדת משנה אשר ימנה יושב ראש הועדה; נתמנתה ועדת משנה כאמור, יובאו מסקנותיה והמלצותיה בפני חברי המותב לפחות שבעה ימים לפני מועד הדיון באישור הכללים.

@ 23א. ניגוד ענינים (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) לא יכהן כחבר הועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הועדה לבין ענין אחר שלו או של קרובו או של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי ענין בהם;
:: לענין סעיף זה -
::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה או צאצא של אחד מאלה וכל אדם הסמוך על שולחנו;
::- &quot;בעל ענין&quot; - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב) חבר הועדה שעשוי להיות לו ענין, במישרין או בעקיפין, בנושא העומד לדיון במותב של הועדה, יודיע על כך ליושב ראש הועדה מיד לאחר שנודע לו על כך ולא יהיה נוכח בכל דיון באותו נושא.

@ 23ב. סדרי דין (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ב)
: (א) המנין החוקי בישיבות הועדה הוא רוב חברי המותב.
: (ב) החלטות הועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי המותב המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
: (ג) בישיבות הועדה ייערך פרוטוקול, שבו יירשמו המסמכים שהובאו בפניה וההחלטות שנתקבלו; בישיבות לאישור כללי פטור סוג יירשם גם תקציר הדיונים; בישיבות לעניין עיצום כספי יירשם פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו לפי [[סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]].
: (ד) הממונה יוזמן לכל דיון של הועדה; בישיבות הוועדה לעניין עיצום כספי יביא הממונה לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי [[סעיף 50ז]], בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל-פה – פרוטוקול של טיעון בעל-פה כאמור
: (ה) יושב ראש הועדה יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ככל שלא נקבעו בסעיף זה.
: (ו) קיום הועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר.

@ 23ג. דין חברי הועדה שאינם עובדי המדינה (תיקון: תש&quot;ס)
: חברי הועדה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לענין הוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (3) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].

@ 23ד. סיום וחדילה מכהונה (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) חברי הועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
: (ב) חבר הועדה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הועדה;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר, בהסכמת יושב ראש הועדה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדה;
:: (4) חדלו לגביו התנאים לפיהם היה כשיר להתמנות חבר ועדה.
: (ג) הוגש כתב אישום נגד חבר הועדה בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה לכאורה, האמור בסעיף קטן (ב)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.

@ 24. חובת התייעצות (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) לא יסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, אלא לאחר התייעצות עם הועדה.
: (ב) הממונה ימציא ליושב ראש הועדה עותק מכל הודעת מיזוג מיד עם קבלתה.

=== סימן ג': הפרדת חברות ===

@ 25. סמכות בית הדין להפריד חברות שמוזגו
: (א) ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות, שנעשה בניגוד להוראות חוק זה, תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור כאמור [[בסעיף 21]], רשאי הוא לצוות על הפרדתן של החברות שמוזגו.
: (ב) הפרדת החברות שמוזגו תהא בדרך של החזרת המצב לקדמותו או בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף, לפי בחירתן, שאינו קשור להן, או הקמת חברה נוספת אליה יועברו חלק מנכסי החברות או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין.
: (ג) היה תחום פעולתה של החברה בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה.
: (ד) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 31]].

== פרק ד': מונופולין ==

@ 26. מונופולין ובעל מונופולין (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ט)
: (א) בחוק זה, &quot;בעל מונופולין&quot;, כל אחד מאלה:
:: (1) אדם שחלקו בכלל האספקה של נכסים או בכלל רכישתם, בכלל מתן שירותים או בכלל רכישתם, עולה על מחצית;
:: (2) אדם המחזיק כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים או רכישתם, או ביחס למתן שירותים או רכישתם.
: (א1) הממונה יכריז על קיומו של בעל מונופולין בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט; על הכרזה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 43(ב) עד (ה)]], כאילו היתה קביעה לפי [[סעיף 43(א)]].
: (ב) המונופולין יכול שיהיה באזור מסויים.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) הממונה ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לששה חדשים, רשימה של בעלי מונופולין.
: (ו) בסעיף זה, &quot;אדם&quot; - לרבות חברה ובנותיה, בנות של חברה אחת וכן אדם וחברה שהוא שולט בה.

@ 27. (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשע&quot;ט) : (((בוטל).))

@ 29. סירוב בלתי סביר (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא יסרב בעל מונופולין סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין.

@ 29א. ניצול מעמד לרעה (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור.
: (ב) יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בכל אחד מן המקרים האלה:
:: (1) קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין;
:: (2) צמצום או הגדלה של כמות הנכסים או היקף השירותים המוצעים על-ידי בעל מונופולין, שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת;
:: (3) קביעת תנאי התקשרות שונים לעסקות דומות אשר עשויים להעניק ללקוחות או לספקים מסויימים יתרון בלתי הוגן כלפי המתחרים בהם;
:: (4) התניית ההתקשרות בדבר הנכס או השירות שבמונופולין בתנאים אשר מטבעם או בהתאם לתנאי מסחר מקובלים אינם נוגעים לנושא ההתקשרות.
:: הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף קטן (א).

@ 30. הסדרת פעולות מונופולין (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;ט)
: (א) ראה הממונה כי כתוצאה מקיומו של מונופולין או מהתנהגותו של בעל מונופולין, נפגעת התחרות בעסקים או נפגע הציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
: (ב) ראה הממונה כי כתוצאה מהתנהגותו של בעל מונופולין קיים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או לפגיעה משמעותית בציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
: (ג) יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור כל פגיעה הנוגעת לאחד הענינים האלה:
:: (1) מחיר של נכס או של שירות;
:: (2) איכות הנכס או השירות;
:: (3) כמות הנכסים או היקף השירות;
:: (4) אספקת הנכס או השירות, סדירותה או תנאיה;
:: (5) חסם כניסה לענף או חסם למעבר בענף; לעניין זה, &quot;חסם למעבר בענף&quot; – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין מונופולין באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין מונופולין ברכישת נכסים או שירותים;
:: הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב).
: (ד) הממונה יפרסם בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט את דבר כוונתו ליתן הוראות לפי סעיף זה, לפחות 14 ימים מראש, ויעמיד לעיון הציבור את נוסח ההוראות.
: (ה) הממונה ימסור את ההוראות לבעל המונופולין ויפרסם את דבר נתינתן בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט; נוסח ההוראות שניתנו ייכלל במרשם של מונופולין לפי הוראות [[סעיף 42]]; היה הממונה סבור כי אינטרס הציבור מחייב פרסום נוסח ההוראות, יפרסמן בעיתונים כאמור ובאתר האינטרנט.
: (ו) בעל מונופולין שנמסרו לו הוראות הממונה, ארגון צרכנים וכל אדם אחר הנפגע מהוראות אלה, רשאי להתנגד בכתב, בפירוט נימוקיו, להוראות הממונה בפני בית הדין, בתוך 30 ימים ממועד פרסום דבר מתן ההוראות בעיתונים כאמור בסעיף קטן (ה); בית הדין רשאי, לאחר ששמע את הצדדים, לאשר את הוראות הממונה, לבטלן או לשנותן.
: (ז) הוראות הממונה ייכנסו לתוקף בתום 30 ימים ממועד הפרסום בשני עיתונים יומיים האמור בסעיף קטן (ה) או במועד מאוחר יותר שקבע הממונה; הגיש בעל המונופולין התנגדות להוראות, רשאי בית הדין להתלות את תוקפן עד מועד ההחלטה בהתנגדות או עד מועד אחר שקבע.
: (ח) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיף 36]].

@ 30א. מכירת נכס בידי מונופולין (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות לבעל מונופולין למכור נכס שבידו, כולו או חלקו, אם מצא, כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור.
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור, כל פגיעה הנוגעת לאחד העניינים המנויים [[בסעיף 30(ג)]].

@ 31. הפרדת מונופולין (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ה)
: (א) ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי כתוצאה מקיומו של מונופולין, נפגע הציבור, באופן משמעותי, באחד מן הדברים המנויים [[בסעיף 30]] או בכל דרך אחרת, וכי לא ניתן באופן יעיל למנוע את הפגיעה על ידי הסדרת פעולות המונופולין לפי [[סעיף 30]] או לפי [[סעיף 30א]] אלא רק בהפרדת המונופולין לשני תאגידים עסקיים נפרדים, או יותר, רשאי הוא לצוות על הפרדת המונופולין.
: (ב) הפרדת המונופולין תהא בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף שאינו קשור לבעל המונופולין, לפי בחירתו של בעל המונופולין, או הקמת חברה נוספת שאליה יועברו חלק מנכסי המונופולין או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין.
: (ג) היה תחום פעולתו של בעל המונופולין בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מפנייתו לבית הדין.

== פרק ד'1: קבוצת ריכוז (תיקון: תשע&quot;א) ==

@ 31א. הגדרות לעניין [[פרק ד'1]] (תיקון: תשע&quot;א)
: [[בפרק זה]] –
:- &quot;אדם&quot; – כהגדרתו [[בסעיף 26(ו)]];
:- &quot;חסם למעבר בענף&quot; – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין קבוצת ריכוז באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין קבוצת ריכוז ברכישת נכסים או שירותים.

@ 31ב. קבוצת ריכוז (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) הממונה רשאי לקבוע לפי [[סעיף 43(א)(6)]] כי קבוצה מצומצמת של בני אדם המנהלים עסקים שבידיהם נתון ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, היא קבוצת ריכוז ([[בפרק זה]] – קבוצת ריכוז), וכל אחד מבני האדם כאמור הוא חבר בקבוצת ריכוז, אם ראה כי מתקיימים כל אלה:
:: (1) בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים קיימת תחרות מועטה בעסקים או שמתקיימים תנאים לתחרות מועטה בעסקים;
:: (2) נקיטת צעדים כאמור [[בסעיף 31ג]] עשויה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או עשויה להגביר את התחרות בענף באופן משמעותי או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א)(1), יראו, בין השאר, חסם כניסה לענף יחד עם שניים או יותר מהתנאים המפורטים להלן, כתנאים לתחרות מועטה בעסקים בין חברי קבוצת ריכוז או בענף שבו הם פועלים:
:: (1) חסם למעבר בענף;
:: (2) אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה, או ששני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או שאדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה;
:: (3) לחברי הקבוצה נתחי שוק דומים באספקה או ברכישה של נכסים או של שירותים בענף;
:: (4) הנכסים או השירותים שמספקים או שרוכשים חברי הקבוצה בענף דומים זה לזה במידה רבה;
:: (5) חברי הקבוצה מספקים נכסים או שירותים בענף למספר רב של לקוחות או של ספקים או רוכשים נכסים או שירותים כאמור ממספר רב של לקוחות או של ספקים;
:: (6) לכל אחד מחברי הקבוצה, או למרביתם, יש אפשרות לדעת את עיקרם של תנאי ההתקשרות, בין לקוחות או ספקים לבין מרבית מחברי הקבוצה האחרים, לאספקה או לרכישה של נכסים או שירותים בענף.

@ 31ג. הסדרת פעולות של קבוצת ריכוז (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ה)
: (א) הממונה רשאי להורות לחברי קבוצת ריכוז, כולם או חלקם, בדבר צעדים שעליהם לנקוט כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף, ובכלל זה רשאי הממונה –
:: (1) להורות על הסרתם או על צמצומם של חסמי כניסה לענף או של חסמים למעבר בענף, שהם תוצאה של מעשה או מחדל של מי מחברי הקבוצה;
:: (2) להורות על הפסקת פעילות מסוימת של חבר הקבוצה אם סבר שהפעילות האמורה מקלה על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר;
:: (3) לאסור על העברה או על פרסום של מידע בין חברי הקבוצה או בין חברי הקבוצה לבין אדם אחר, אם יש בהעברה או בפרסום כאמור כדי להקל על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר.
: (ב) ראה בית הדין, בעקבות פנייה של הממונה, כי אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, רשאי הוא להורות על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, וכן לקבוע מועד למכירתן, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
: (ב1) בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז, כולו או חלקו, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
: (ג) לעניין קבוצת ריכוז הפועלת בענף שהסדרתו היא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה או שלגוף אחר נתונות על פי דין סמכויות לעניין הסדרתו, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הממונה יתייעץ עם המשרד או עם הגוף כאמור בנוגע למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף וכן בנוגע לפנייה לבית הדין לפי סעיף קטן (ב) או (ב1);
:: (2) הממונה יקבל את הסכמת המשרד או הגוף כאמור למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
: (ד) הוראות [[סעיף 30(ג) עד (ח)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הוראות הממונה לפי סעיף קטן (א).

@ 31ד. הוראות מיוחדות לעניין קבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ובתחום הביטוח (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) הממונה יתייעץ עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע להם על כוונתו לתת הוראה לפי [[סעיף 31ג(א)]] שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של בנק ישראל לפי הוראות [[חוק בנק ישראל]]; ראה נגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של תאגיד בנקאי או את יציבותה של המערכת הבנקאית, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.
: (ב) הממונה יתייעץ עם הממונה על שוק ההון בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע לו על כוונתו לתת הוראה לפי [[סעיף 31ג(א)]] שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של הממונה על שוק ההון; ראה הממונה על שוק ההון, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של מבטח או את יציבותה של מערכת הביטוח והחיסכון הפנסיוני, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.
: (ג)(1) נמנע הממונה ממתן הוראה בעקבות הודעת נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי הוראות סעיף זה, יפרסם באתר האינטרנט את דבר קבלת ההודעה, בלא נימוקיה, בסמוך למועד קבלתה, ואת נימוקיה – שישה חודשים מיום קבלתה;
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוסכם בין הממונה לבין נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי העניין, כי פרסום כאמור באותה פסקה עלול לפגוע ביציבות הגופים או המערכות המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ידחה הממונה את הפרסומים, כולם או חלקם, למועד שיוסכם ביניהם.
: (ד) בסעיף זה –
::- &quot;חוק בנק ישראל&quot; – [[חוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
::- &quot;מבטח&quot; – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;הממונה על שוק ההון&quot; – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;המפקח על הבנקים&quot; – המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]];
::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; – כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].

== פרק ד'2: מתן הוראות ליבואן ישיר - הוראת שעה  (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 31ה. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((פקע).))
@ 31ו. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((פקע).))

== פרק ה': בית הדין לתחרות (תיקון: תשע&quot;ט) ==

@ 32. הקמת בית הדין ומינוי חבריו (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ט)
: (א) מוקם בזה בית דין לתחרות.
: (ב) מספר חברי בית הדין לא יעלה על שבעה עשר.
: (ג) אב בית הדין ומשנהו יהיו שופטים של בית משפט מחוזי שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון.
: (ג1) נבצר מאב בית הדין או ממשנהו למלא את תפקידיהם, למשך תקופה שלא תעלה על שנה, רשאי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, למנות להם ממלא מקום, שהוא שופט של בית משפט מחוזי, לאותה תקופה או לחלקה.
: (ד) יתר חברי בית הדין ימונו בידי שר המשפטים, לפי המלצת השר, ובהם יהיו לפחות שלושה נציגים של ארגוני צרכנים ושלושה נציגים של ארגונים כלכליים; מספר החברים שהם עובדי המדינה לא יעלה על שליש מכלל החברים.
: (ה) תקופת כהונתם של חברי בית הדין תהיה שלוש שנים; חבר שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש, ובלבד שלא יכהן חבר, שאינו אב בית הדין או משנהו, יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
: (ו) הודעה של מינוי חברי בית הדין תפורסם ברשומות.

@ 33. מותב בית הדין (תיקון: תש&quot;ס)
: בית הדין ידון בשלושה, ואולם רשאי השופט היושב לדין בישיבה מקדמית להורות כי הדיון יתקיים בדן יחיד והוא אב בית הדין או משנהו; החלטה על קיום הדיון בדן יחיד תינתן לאחר שמיעת הצדדים.

@ 34. ניגוד ענינים
: (א) מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר מותב של בית הדין בהליך מסויים או שיש לו ענין אישי בהליך - לא יהיה חבר במותב שידון באותו הליך וימסור הודעה על כך לאב בית הדין.
: (ב) היה לחבר מותב ספק אם עלול להיווצר ניגוד ענינים יודיע על כך לאב בית הדין.

@ 35. סמכויות נילוות (תיקון: תשע&quot;ט)
: החליט בית הדין בענין שהובא לפניו, רשאי הוא, באותה החלטה או בהחלטה נוספת, ליתן כל צו הנראה לו דרוש כדי להבטיח שהחלטתו תקויים.

@ 36. צווי ביניים
: בכל ענין שהובא לפני בית הדין או לפני אב בית הדין, רשאי בית הדין או אב בית הדין להוציא צו ביניים, אם מצאו כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין.

@ 37. ראיות וסדרי דין
: (א) בית הדין ואב בית הדין לא יהיו קשורים בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר חסינות עדים ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ב) לענין הזמנת עדים וגביית ראיות יהיו לאב בית הדין הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין אזרחי; ולענין ביצוע הצווים ובזיון בית המשפט דין צו בית הדין כדין צו בית משפט מחוזי בענין אזרחי.

@ 38. הארכת מועדים
: מועד שנקבע לפי חוק זה, רשאי אב בית הדין לפי בקשת הממונה או אדם מעונין, להאריכו אף שנסתיים המועד, אם ראה שקיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.

@ 39. זכות ערעור (תיקון: תש&quot;ס)
: בעל דין שנפגע מהחלטת בית הדין, לרבות החלטה לפי [[סעיף 30]] וצו ביניים, או מהיתר זמני שנתן אב בית הדין לפי [[סעיף 13]], רשאי לערער עליהם לפני בית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהודעו לו; ערעור על צו ביניים, על החלטת בית הדין בערר לפי [[סעיף 43]] או על היתר זמני יידון לפני שופט יחיד אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט העליון אחרת.

@ 40. סדרי דין
: (א) בית הדין ואב בית הדין ידונו לפי סדרי הדין שהתקין שר המשפטים לפי סעיף קטן (ב); באין סדרי דין כאלה ידונו בדרך הנראית להם מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין -
:: (1) לדיונים לפני בית הדין או אב בית הדין ובכלל זה הוראות בדבר -
::: (א) אנשים וארגונים שיהיו רשאים לטעון לטובת בעל דין או שיהיו רשאים להיות משיבים או שיש לשמוע אותם בטרם תינתן החלטה;
::: (ב) רציפות הדיון;
::: (ג) תשלום הוצאות, שכר טרחה ודמי בטלה של עדים;
::: (ד) אגרות.
:: (2) לדיונים לפני בית המשפט העליון בערעורים לפי [[סעיף 39]].

== פרק ו': רשות התחרות והממונה, תפקידו וסמכויותיו (תיקון: תשע&quot;ט) ==

@ 41. הממונה (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, ממונה על התחרות; הממונה יהיה עובד מדינה;
: (ב) הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

@ 41א. הרשות (תיקון: תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשע&quot;ט)
: (א) מוקמת בזאת רשות התחרות (להלן - הרשות).
: (ב) הממונה יהיה מנהל הרשות.
: (ג) תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]. הממונה על סעיף תקציב זה, לענין [[החוק האמור]], יהיה מנהל הרשות.
: (ד) מנהל הרשות יהיה מורשה, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 41ב. עובדי הרשות (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]], ואולם מנהל הרשות מורשה, באישור השר, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
: (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו.

@ 42. ניהול מרשם ופרסום ברשומות (תיקון: תשס&quot;א)
: (א) הממונה ינהל מרשם של בקשות להסדרים כובלים ושל הסדרים כובלים שאושרו, מרשם של היתרים זמניים שניתנו, מרשם של פטורים שניתנו לפי [[סעיף 14]], מרשם של מיזוגי חברות שניתנו עליהם הסכמת הממונה או אישור בית הדין, מרשם של מונופולין ומרשם של קבוצות ריכוז.
: (ב) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור; אולם רשאי בית הדין להורות כי ענין פלוני לא יהיה פתוח לעיון הציבור אם הוא סבור שיש לעשות כן מטעמים של בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או ענין חיוני אחר, לרבות עניינו של אדם בסוד מסחרי.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על החלטות של בית הדין ועל החלטות של בית המשפט העליון בערעורים עליהם, בענינים אלה:
:: (1) אישור הסדר כובל לפי [[סעיף 9]];
:: (2) החלטה בערר בדבר מיזוג חברות לפי [[סעיף 22]];
:: (3) הוראות לבעל מונופולין לפי [[סעיף 30]];
:: (4) הוראות לחברי קבוצות ריכוז לפי [[סעיף 31ג]].

@ 43. קביעת הממונה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;א)
: (א) הממונה רשאי לקבוע אם -
:: (1) הסדר או הסדר שצדדים מבקשים להגיע אליו, הינו הסדר כובל;
:: (2) קו פעולה שאיגוד עסקי קבע או המליץ עליו, או מבקש לקבוע או להמליץ עליו, שהינו הסדר כובל;
:: (3) במיזוג חברות מתקיימים תנאי [[סעיף 17]];
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) בעל מונופולין ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות [[סעיף 29א]].
:: (6) קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז כאמור [[בפרק ד'1]].
: (ב) הודעה על קביעת הממונה תימסר לצדדים להסדר כובל, לצדדים למיזוג החברות, לבעלי המונופולין ולחברי קבוצת הריכוז, לפי הענין, והוא רשאי אף לפרסמה ברשומות; היה הממונה בדעה שאינטרס הציבור מחייב פרסום, יפרסם את הקביעה ברשומות ובשני עתונים יומיים, לאחר שלושים ימים מיום המצאת ההודעה.
: (ג) מי שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ב) החולק על הקביעה, או על חלקה, רשאי לערור לפני בית הדין תוך שלושים ימים מיום שהודעה עליה הומצאה לו. חובת הראיה בפני בית הדין היא על העורר.
: (ד) בית הדין, לאחר ששמע את הצדדים, רשאי לאשר את קביעת הממונה, לבטלה או לשנותה.
: (ה) קביעת הממונה תהא ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.
: (ו) אין בשימוש הממונה בסמכותו לפי סעיף זה, או באי שימוש בה, מניעה מלהעמיד לדין אדם שעבר על הוראות חוק זה.

@ 43א. חוות דעת מקדמיות (תיקון: תש&quot;ס)
: הממונה רשאי ליתן חוות דעת מקדמיות וכן לקבוע ולפרסם נוהל למתן חוות דעת כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשיקול דעתו של הממונה אם ליתן חוות דעת מיקדמית, ולעניין זה רשאי הממונה להביא בחשבון גם את נסיבות המקרה ואת סדרי העדיפויות בפעילות הרשות.

@ 44. פניית הממונה לבית הדין (תיקון: תשס&quot;א, תשע&quot;ה)
: הממונה יפנה לבית הדין כדי שיפעיל סמכותו לפי [[סעיף 25]], [[30א]], [[31]] [[או 31ג(ב) או (ב1)]] לפי הענין, אם ראה כי –
: (1) קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות שנעשה בניגוד להוראות חוק זה תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחד העניינים המנויים [[בסעיף 21(א)]];
: (2) (((נמחקה);))
: (3) הפגיעה כאמור [[בסעיף 30]] אינה ניתנת למניעה על ידי הסדרת המונופולין אלא רק על ידי הפרדתו כאמור [[בסעיף 31]];
: (3א) יש במתן הוראה לבעל מונופולין למכירת נכס כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור כאמור [[בסעיף 30א]];
: (4) אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר בקבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז, ויש במתן הוראה על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, כאמור [[בסעיף 31ג(ב)]], כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף, או כדי להגביר את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברת התחרות;
: (5) יש במתן הוראה על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור [[בסעיף 31ג(ב1)]].

@ 44א. בדיקות לגבי רמת התחרות בענפים שונים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) הממונה רשאי לערוך בדיקות לגבי רמת התחרות בענפי משק שונים, לרבות בחינת קיומם של כשלים בתחרות וחסמים לתחרות, וכן רשאי הוא למסור את המסקנות המנומקות של בדיקותיו ואת המלצותיו לשר שנושא הבדיקה הוא בתחום אחריותו ולשר האוצר, ובענף שהסדרתו לפי דין היא בתחום אחריותו של גוף אחר - גם למי שעומד בראש אותו גוף.
: (ב) הממונה יפרסם את מסקנות בדיקותיו באתר האינטרנט ובכל דרך אחרת שימצא לנכון.

@ 45. חיפוש ותפיסות (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, רשאי, אם יש לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש כדי הבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו -
:: (1) להיכנס לכל מקום שבו מתנהל עסק ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך; הוראות [[סעיפים 26 עד 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
:: (2) לתפוס כל חפץ, כהגדרתו [[בפקודה האמורה]], שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא עשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.
: (ב) חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ ואם טרם הוגש כתב אישום - עד שבית הדין או בית המשפט שאליו הוגשה בקשה הקשורה באותו חפץ, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום או בקשה כאמור בתוך ששה חודשים מיום התפיסה - יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה, או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך.
: (ב1) בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים.
: (ג)(1) בחוק זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות חומר מחשב כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (2) נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א), יאפשר התופס, לבקשת אותו אדם, להעתיק את המסמך;
:: (3) הממונה רשאי לדחות בקשה כאמור בפסקה (2) לתקופה של שלושה חודשים מיום התפיסה, אם לדעתו העתקת המסמך עלולה לשבש חקירה בקשר לעבירה לפי חוק זה;
:: (4) בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בפסקה (3) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים.
: (ג1) על החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ג) רשאי האדם שמסמכו נתפס לערור בפני בית משפט שלום.
: (ד) המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
: (ה) בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

@ 45א. מינוי חוקר (תיקון: תש&quot;ס)
: לא יסמיך הממונה חוקר כאמור [[בסעיף 46(א)]], אלא אם כן הוא עובד המדינה והתקיימו שניים אלה:
: (1) משטרת ישראל לא הודיעה, תוך חודש מפנייתה של הרשות אליה, כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של בטחון הציבור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שנקבעה בין הממונה לבין משטרת ישראל.

@ 46. חקירות ומסירת ידיעות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ט)
: (א) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, או התעורר חשד אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה כי נעברה עבירה לפי [[+|סעיפים 242]], [[+|244]], [[+|245]], [[+|246]] [[ו-249 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], בקשר לעבירה הנחקרת, רשאי הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך (להלן - חוקר), לחקור כל אדם הקשור לעבירה מעבירות כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות להן, ולדרוש מכל אדם כאמור להתייצב בפניו לשם חקירה כאמור, להתלוות אליו לחקירה ולמסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על החקירה יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]].
: (ב) כל אדם חייב, לפי דרישתו של הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים, ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה.
: (ג) הוראות [[סעיף 45]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) בעבירה שניתן לחקור בה לפי סעיף קטן (א), שהיא בת מעצר לפי [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - חוק המעצרים), יהיו לממונה, למנהל מחלקת החקירות של הרשות ולסגנו ולחוקרים אחרים שהממונה הסמיך לכך, סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור לפי [[+|סעיפים 23(א)(2),(3),(6), 23(ב), 23(ג)]], [[+|27]], [[+|67]] - למעט הסמכות לעכב אדם העומד לעבור עבירה, [[וסעיף 68 לחוק המעצרים]] והוראות [[פרק ב' לחוק המעצרים]] יחולו בשינויים המחוייבים.
: (ה) לענין זה יראו את מנהל מחלקת החקירות ברשות ואת סגנו כ&quot;קצין הממונה&quot; לפי [[חוק המעצרים]], ומשרדי הרשות שהוכרזו בצו של הממונה כ&quot;תחנת משטרה&quot;, ובלבד שלא יוחזק עצור שאינו נתון בחקירה באותה עת, במשרדי הרשות לאחר שעה 20:00, אלא יובא לתחנת משטרה.
:: ((פורסם [[צו ההגבלים העסקיים (קביעת תחנת משטרה), התש״ס–2000]], לפיו  משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב המסגר 14 בתל אביב, משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב יהדות קנדה 1 באור יהודה ומשרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב עם ועולמו 4 בירושלים, נקבעים בזה כתחנת משטרה לענין חקירות לפי [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], בקשר לחקירות לפי החוק.))

== פרק ו'1: תובענה ייצוגית (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ו) ==

@ 46א. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 46ב. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 46ג. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 46ד. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 46ה. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 46ו. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 46ז. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 46ח. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 46ט. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 46י. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק ז': עונשין ותרופות ==

@ 47. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ו, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט)
: (א) מי שעשה אחת מאלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) לא קיים תנאי שעל פיו אושר ההסדר הכובל או שעל פיו ניתן ההיתר הזמני או הפטור, לפי הענין;
:: (3) לא הודיע על מיזוג חברות או עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות [[פרק ג']];
:: (4) לא קיים תנאי שנקבע באישור המיזוג;
:: (4א) ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות [[סעיף 29א]], ובלבד שהוכחה כוונתו להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור;
:: (5) עבר על הוראה שניתנה לפי [[סעיפים 30]] [[או 31ג]] או על צו שניתן לפי [[סעיפים 25]] [[או 31]];
:: (6) עבר על צו שניתן לפי [[סעיפים 35]] [[או 36]],
:: דינו - מאסר שלוש שנים או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] (להלן - קנס נוסף), לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם היתה עבירה על פסקה (3) - לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור [[בסעיף 43]]; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי הענין.
: (א1) מי שהיה צד להסדר כובל שלא אושר כדין לפי [[סעיף 9]] ולא ניתן לו היתר זמני לפי [[סעיף 13]] או פטור לפי [[סעיף 14]], ואינו פטור בכללי פטור סוג לפי [[סעיף 15א]], דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור [[בסעיף 43]]; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין.
: (ב) מי שעבר על הוראה אחרת מהוראות חוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]] וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד - כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי הענין.

@ 47א. נסיבות מחמירות (תיקון: תש&quot;ס)
: העובר עבירה לפי [[סעיף 47(א)]] בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסיפה [[לסעיף 47(א)]]; לעניין סעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - נסיבות שבהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בעסקים, בין היתר בשל אחד או יותר מאלה:
: (1) חלקו ומעמדו של הנאשם בענף המושפע מן העבירה;
: (2) פרק הזמן שבו התקיימה העבירה;
: (3) הנזק שנגרם או הצפוי להיגרם לציבור בשל העבירה;
: (4) טובת ההנאה שהפיק הנאשם.

@ 48. אחריות נושא משרה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מאסר שנה והקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

@ 49. הגנה לעובדים ולמורשים
: תהיה זו הגנה טובה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

@ 50. עוולה בנזיקין (תיקון: תשס&quot;א)
: (א) דין מעשה ומחדל בניגוד להוראות חוק זה, כדין עוולה לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].
: (ב) הוראה של הממונה או תנאי שהטיל לפי חוק זה יראו אותם, לעניין [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], כחיקוק.

@ 50א. צו לא תעשה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח)
: לפי בקשת הממונה, רשאי אב בית הדין ובהעדרו, שופט אחר של בית המשפט המחוזי בירושלים -
: (1) לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו הפרה של הוראות חוק זה, ולתת ערובה לכך;
: (2) לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת הפרה כאמור.

@ 50ב. צו מוסכם (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ב, תשע&quot;ט)
: (א) בית המשפט המוסמך לדון בעבירות לפי חוק זה, או בית הדין (להלן בסעיף זה - בית המשפט) רשאי, לפי בקשת הממונה וחלף הליכים לפי [[סעיפים 26]], [[43]], [[47]], [[48]] [[או 50א]], או לפי [[פרק ז'1]], לתת להסכמה בין הממונה לבין אדם אחר תוקף של צו (להלן - צו מוסכם); צו מוסכם כאמור יכול שיהיה בלא הודאה בחבות בנוגע לתקופה שקדמה למועד נתינתו ויכול שיכלול, בין השאר, חיוב בתשלום סכום כסף לאוצר המדינה מצד אותו אדם, וחיוב מצדו לעשות דבר או להימנע מעשייתו.
: (ב) בקשת הממונה למתן צו מוסכם תהיה מנומקת ויפורטו בה, בין השאר, חלופות שנשקלו על ידו למתן צו מוסכם.
: (ג) תוקפו של צו מוסכם שאושר בידי בית המשפט, יהיה כתוקפו של פסק דין שניתן בידי בית משפט מחוזי, לכל דבר וענין.
: (ד) בקשה לאישור צו מוסכם תידון בבית המשפט רק לאחר שנתקיימו כל אלה:
:: (1) הממונה פרסם, שלושים ימים לפחות טרם הגשת הבקשה, הודעה באתר האינטרנט ובשני עיתונים יומיים בדבר כוונתו להגיש צו מוסכם לאישור בית המשפט; בהודעה כאמור יוזמן כל אדם העלול להיפגע מן הצו המוסכם וכן ארגון צרכנים או איגוד עסקי, להביא את טענותיהם בקשר לצו בפני הממונה;
:: (2) הממונה צירף לבקשה לאישור הצו המוסכם פירוט הטענות שהובאו בפניו לפי פסקה (1), ואת תגובתו לטענות אלה.
: (ה) בית המשפט רשאי לשנות בכל עת את הוראות הצו המוסכם באחד מאלה:
:: (1) כל הצדדים לצו המוסכם הגישו בקשה בהסכמה לשינוי הצו;
:: (2) הממונה או האדם שעמו הגיע הממונה לצו מוסכם, הגיש בקשה לשינוי הצו ובית המשפט שוכנע כי חל שינוי מהותי בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן הצו המוסכם; על הגשת בקשה לשינוי הוראות צו מוסכם שהוגשה לפי פסקה (1) או שהגיש הממונה לפי פסקה (2), יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
: (ו) החליט בית המשפט שלא לאשר צו מוסכם, לא יהיו הצו, כל מה שנאמר בדיון באישורו, וכל מסמך אשר הוכן לבקשת הממונה בידי האדם שעמו מבקש הממונה להגיע לצו מוסכם לצורך הדיון, קבילים כראיה בהליך משפטי אחר, ואולם אין באי-אישורו של הצו המוסכם כדי למנוע מן הממונה לפתוח בהליך אחר לפי חוק זה

@ 50ג. פרסום הודעה (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ט)
: כל הודעה שעל הממונה לפרסם לפי חוק זה בשני עיתונים יומיים, תפורסם לפחות בעיתון יומי אחד בעל תפוצה רחבה בשפה העברית, ובעתון יומי או עיתון המתפרסם מדי שבוע לפחות בעל תפוצה רחבה היוצא לאור בישראל בשפה הערבית, וכן תפורסם ההודעה גם באתר האינטרנט.

== פרק ז'1: עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב) ==

@ 50ד. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של עד מיליון שקלים חדשים (((מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2022, 1,057,490 ש&quot;ח))); היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שמונה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 100 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2022, 102,101,450 ש&quot;ח))):
:: (1) היה צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, בלא אישור, היתר זמני, פטור או פטור סוג, או הפר תנאי מהתנאים שבהם הותנה אישור, היתר או פטור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
:: (2) עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות לפי [[פרק ג']], ובכלל זה הפר תנאי שקבע בית הדין או הממונה לפי [[סעיף 21(א)]] [[או 22(ג)]];
:: (3) עשה מעשה המהווה סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש נכס או שירות שבמונופולין, בניגוד להוראות [[סעיף 29]], או המהווה ניצול לרעה של מעמדו, בניגוד להוראות [[סעיף 29א]], ובלבד שהמעשה הוא מסוג המעשים שקבע לעניין זה הממונה, ברשומות;
:: (4) הפר הוראה שנתן הממונה לגבי מונופולין לפי [[סעיף 30]];
:: (5) הפר הוראה שנתן הממונה לגבי קבוצת ריכוז לפי [[סעיף 31ג]];
:: (5א) (((פקעה);))
:: (6) הפר הוראה מהוראות צו מוסכם שניתן לפי [[סעיף 50ב]].
: (ב) הפר אדם דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, שניתנה לפי [[סעיף 46(ב)]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של עד 300 אלף שקלים חדשים (((מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2022, 317,250 ש&quot;ח))); היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שלושה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2022, 8,459,930 ש&quot;ח))).
: (ג) בסעיף זה, &quot;מחזור מכירות&quot; – כמשמעותו לפי [[סעיף 17]], בשינויים המחויבים.

@ 50ה. שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב)
: בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל לפי [[סעיף 50ד]], ישקול הממונה, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
: (1) משך ההפרה;
: (2) מידת הפגיעה שההפרה עלולה לגרום לתחרות או לציבור;
: (3) חלקו של המפר בהפרה, ומידת השפעתו על ביצועה;
: (4) קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועד ביצוען;
: (5) פעולות שנקט המפר למניעת הישנות ההפרה או להפסקתה, לרבות דיווח מיוזמתו על ההפרה, או פעולות שנקט לתיקון תוצאות ההפרה;
: (6) לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם הפר;
: (7) לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.

@ 50ו. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 50ד]] ([[בפרק זה]] – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] – הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] – המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר לפי [[סעיף 50ד]] והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 50ז]].

@ 50ז. זכות הטיעון (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 50ה]], רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה גם בעל פה.
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו.

@ 50ח. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א)(1) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 50ז]], ולאחר התייעצות עם הוועדה, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל;
:: (2) החלטת הממונה תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה [[בסעיף 50ז(א) או (ב)]], לפי המאוחר; ואולם מצא הממונה כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות.
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 50ז]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 50ז(ב)]], ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 50ט. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביו מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 50ז]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי [[סעיף 50יג]] או ערעור לפי [[סעיף 39]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 50ד]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת מדד חודש דצמבר 2011; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 50י. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 50ח]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לדחות, ב-30 ימים, את תשלום העיצום וכן להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים, והכל על פי בקשתו של המפר ובשל נסיבות מיוחדות שהתקיימו לגביו.

@ 50יא. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ב)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 50יב. גבייה (תיקון: תשע&quot;ב)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 50יג. ערר לבית הדין (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) על דרישת תשלום רשאי מפר לערור לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למפר, ויחולו על ערר כאמור הוראות [[סעיף 43(ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ב) אין בהגשת ערר לבית הדין לפי סעיף קטן (א) או בהגשת ערעור על החלטת בית הדין בערר, לבית המשפט העליון, לפי [[סעיף 39]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או אם הורה בית הדין או בית המשפט אחרת.
: (ג) החליט בית הדין לקבל את הערר שהוגש לפי סעיף קטן (א) או החליט בית המשפט העליון לקבל ערעור שהוגש לפי [[סעיף 39]], לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 50יד. פרסום (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], יפרסם בציור את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו;
:: (4) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (5) שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערר לבית הדין, לפי [[סעיף 50יג]], או ערעור לבית המשפט העליון, לפי [[סעיף 39]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערר או הערעור, לפי העניין, ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(5), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].

@ 50טו. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 50ד]], המהווה עבירה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחויב בשל אותה הפרה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) – יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 50טז. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] –
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק זה]] (בסעיף זה – הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על בעל השליטה בו, על נושא משרה או על עובד שלו;
:: (4) בעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על התאגיד, על נושא משרה או על עובד בתאגיד;
:: (5) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד או בעל שליטה בו רשאי לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו של האדם, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש;
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

== פרק ח': הוראות שונות ==

@ 51. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

@ 52. פטור
: השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או בטחון המדינה.

@ 53. ביטול
: חוק ההגבלים העסקיים, התשי&quot;ט-1959 (להלן - החוק הקודם) - בטל.

@ 54. תחילה
: תחילתו של חוק זה בתום שלושה חדשים מיום פרסומו.

@ 55. הוראות מעבר
: (א) הסדר כובל שאושר לפי החוק הקודם או היתר זמני שניתן לפי החוק הקודם - יראו אותם כאילו נעשו על פי הוראות חוק זה.
: (ב) החלה המועצה להגבלים עסקיים בדיון לפי החוק הקודם לפני תחילתו של חוק זה תסיים את הדיון לפי החוק הקודם אף לאחר תחילתו של חוק זה.

@ 55א. הוראת מעבר לעניין עבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תיקון מס' 21&quot; - [[20:528392|חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע&quot;ט-2019]];
::- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתו של [[20:528392|תיקון מס' 21]].
: (ב) על אף הוראות [[20:528392|סעיף 22 לתיקון מס' 21]], על עבירה של הסדר כובל לפי [[סעיף 47(א)(1)]] שנעברה ערב יום התחילה יחולו הוראות [[סעיף 47(א)]] כנוסחו ערב יום התחילה, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 47א]], יחולו הוראות [[סעיף 47א]].
: (ג) נעברה ערב יום התחילה עבירה לפי חוק זה, לא יראו - לעניין [[סעיף 4 לחוק העונשין]] - את תיקון [[סעיף 48]] [[20:528392|בתיקון מס' 21]] כביטולו והוא יחול על עבירה כאמור כנוסחו מיום התחילה ואילך.     

@ 56. פרסום
: חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושים ימים מיום קבלתו.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ב באב התשמ&quot;ח (26 ביולי 1988).
&lt;חתימות&gt;
* חיים הרצוג, נשיא המדינה
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* אריאל שרון, שר התעשיה והמסחר</text>
      <sha1>eaj3rk45ck1xcj3xdwnky8bhixg3hzx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1419542</id>
      <parentid>1419506</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T16:01:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1559" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>3p62n05kka604vf6qkc7duspcu8jafp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419575</id>
      <parentid>1419542</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T00:01:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1553" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>fnmexekntd1gm0hwwb2aifr5igkv74o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419603</id>
      <parentid>1419575</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:01:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1513" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>hsddqygectcmjx5jq9fti6a9fw4y702</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק העונשין</title>
    <ns>116</ns>
    <id>282961</id>
    <revision>
      <id>1419610</id>
      <parentid>1418698</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:10:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="475663" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק העונשין, תשל&quot;ז-1977

&lt;מאגר 2000479 תיקון 2165292&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסחים קודמים:''' ''פקודת החוק הפלילי, 1936:'' &lt;!-- 2000863 --&gt; ((ע&quot;ר 1936, תוס' 1, 263|פקודת החוק הפלילי|0:561085)); ((1937, 206|ת&quot;ט)), ((650|ת&quot;ט)); ((1937, תוס' 1, 251|תקון|0:561217)); ((1939, תוס' 1, 151|תקון|0:561532)); ((1940, 626|ת&quot;ט)); ((1944, תוס' 1, 32|תיקון|0:562016)), ((126|תיקון מס' 2|0:562076)); ((1945, תוס' 1, 127|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1946, תוס' 1, 199|תיקון|0:562390)); ((1947, תוס' 1, 1|תיקון|0:562437)); ((ס&quot;ח תש&quot;י, 287|חוק גיל הנישואין|1:208167)); ((תשי&quot;א, 248|חוק שיווי זכויות האישה|1:209710)); ((תשי&quot;ב, 127|חוק לתיקון דיני עונשין (עבירות שוחד)|1:203718)), ((144|חוק לתיקון דיני עונשין (תקיפת שוטרים)|2:209206)); ((תשי&quot;ד, 46|תיקון לפקודת העמדת עבריינים במבחן|2:209028)), ((51|תיקון (שילוח אש בכלי רכב ובכלי טיס)|2:209291)), ((238|חוק לתיקון דיני עונשין (דרכי ענישה)|2:203726)); ((תשט&quot;ו, 71|תיקון (פריצה לבנינים)|2:203727)); ((תשי&quot;ז, 44|תיקון (השחתת פניהם של מקרקעין)|3:209290)), ((88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)), ((155|חוק בתי המשפט|3:208115)), ((178|חוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה)|3:209199)); ((תשי&quot;ט, 145|חוק לתיקון דיני עונשין (ריבוי נישואין)|3:209203)); ((תש&quot;ך, 54|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|4:210372)); ((תשכ&quot;א, 24|חוק בתי המשפט (עבירות שעונשן מוות)|4:208144)); ((תשכ&quot;ב, 36|תיקון מס' 17|5:209289)), ((79|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות)|5:209201)); ((תשכ&quot;ג, 84|תיקון מס' 5 לדיני העונשין (דרכי ענישה)|5:209216)), ((132|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק)|5:209195)); ((תשכ&quot;ד, 55|תיקון|5:209287)), ((XII|ת&quot;ט|ec:5:517988)); ((תשכ&quot;ה, 11|תיקון לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מעצר וחיפושים)|5:209288)), ((51|תיקון מס' 24|5:209286)), ((114|תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|5:208474)), ((181, 183|חוק סדר הדין הפלילי|5:211740)), ((245|חוק לשון הרע|5:208497)); ((תשכ&quot;ו, 64|תיקון מס' 28|6:209285)); ((תשכ&quot;ח, 194|חוק לתיקון דיני הראיות|6:209380)); ((תשכ&quot;ט, 31|חוק ועדות חקירה|6:208334)); ((תשל&quot;א, 81|תיקון מס' 31|7:209284)), ((82|תיקון מס' 32|7:209283)); ((תשל&quot;ב, 138|תיקון מס' 34|7:209282)); ((תשל&quot;ג, 143|תיקון מס' 35|7:209281)), ((150|ת&quot;ט|ec:7:317409)); ((תשל&quot;ה, 78|תיקון מס' 36|8:209280)), ((122|תיקון מס' 37|8:209279)); ((תשל&quot;ז, 71|חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון)|8:209189)). ''עבירות שוחד:'' &lt;!-- 2000816 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 126|חוק לתיקון דיני עונשין (עבירות שוחד)|1:203718)); ((תשי&quot;ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)); ((תשכ&quot;ג, 26|תיקון מס' 2|5:209211)); ((תשכ&quot;ד, 90|תיקון מס' 3|5:209210)); ((תשל&quot;א, 149|תיקון מס' 4|7:209208)), ((164|תיקון מס' 5|7:209207)). ''תקיפת שוטרים:'' &lt;!-- 2000812 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 144|חוק לתיקון דיני עונשין (תקיפת שוטרים)|2:209206)). ''ביטול עונש מוות על רצח:'' &lt;!-- 2000808 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 74|חוק לתיקון דיני עונשין (ביטול עונש מוות על רצח)|2:209202)). ''עובדי הציבור:'' &lt;!-- 2000817 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)); ((תשל&quot;ה, 145|חוק החברות הממשלתיות|8:211671)). ''פקודת הסודות הרשמיים:'' &lt;!-- 2001382 --&gt; ((חא&quot;י, כרך ב', פרק ק', עמ' 1003|פקודת הסודות הרשמיים|0:563485)); ((ע&quot;ר 1945, תוס' 1, 141|תיקון|0:562192)). ''בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים:'' &lt;!-- 2000802 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ז, 172|חוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה)|3:209199)); ((תשכ&quot;ז, 42|תיקון|6:209198)). ''ריבוי נישואין:'' &lt;!-- 2000810 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 144|חוק לתיקון דיני עונשין (ריבוי נישואין)|3:209203)). ''העלמת עבירות:'' &lt;!-- 2000805 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 207|חוק לתיקון דיני העונשין (העלמת עבירות)|3:209204)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:317399)); ((תש&quot;ך, 24|ת&quot;ט)). ''עבירות זנות:'' &lt;!-- 2000813 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ב, 78|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות)|5:209201)); ((תשל&quot;ג, 146|תיקון מס' 35 לפקודת החוק הפלילי|7:209281)). ''עבירות מרמה, סחיטה ועושק:'' &lt;!-- 2000815 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ג, 130|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק)|5:209195)); ((תש&quot;ל, 22|תיקון|7:209196)); ((תשל&quot;ג, 145|תיקון מס' 35 לפקודת החוק הפלילי|7:209281)); ((תשל&quot;ה, 97|תיקון מס' 3|8:209194)). ''משחקים אסורים, הגרלות והימורים:'' &lt;!-- 2000807 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ד, 44|חוק לתיקון דיני עונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים)|5:209193)); ((תשכ&quot;ז, 143|חוק להסדר ההימורים בספורט|6:211662)); ((תשל&quot;ה, 222|תיקון מס' 2|8:209192)). ''שימוש ברכב בלי רשות:'' &lt;!-- 2000811 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ד, 78|חוק לתיקון דיני עונשין (שימוש ברכב בלי רשות)|5:209200)). ''דרכי ענישה:'' &lt;!-- 2000803 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 234|חוק לתיקון דיני עונשין (דרכי ענישה)|2:203726)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517959)); ((תשט&quot;ו, 229|חוק השיפוט הצבאי|2:209650)); ((תשכ&quot;א, 19|תיקון|4:209218)), ((115|תיקון מס' 2|4:209217)); ((תשכ&quot;ג, 80|תיקון מס' 5|5:209216)); ((תשכ&quot;ה, 181, 183|חוק סדר הדין הפלילי|5:211740)); ((תש&quot;ל, 16|חוק לתיקון דיני העונשין (שכר עבירה)|7:209197)), ((25|תיקון מס' 7|7:209215)). ''דרכי ענישה [נוסח משולב]:'' &lt;!-- 2000804 --&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ל, 109|חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב]|7:311011)); ((תשל&quot;א, 122|תיקון|7:209214)); ((תשל&quot;ג, 44|תיקון מס' 2|7:209213)); ((תשל&quot;ה, 11|תיקון מס' 3|8:209212)). ''עבירות חוץ:'' &lt;!-- 2000814 --&gt; ((ס&quot;ח תשט&quot;ז, 7|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ)|3:209178)); ((תשכ&quot;א, 115|תיקון|4:209177)); ((תשכ&quot;ה, 274|חוק מרשם האוכלוסין|5:208943)); ((תשכ&quot;ט, 12|תיקון מס' 8 לחוק הבחירות לכנסת|6:208034)); ((תשל&quot;ב, 52|תיקון מס' 4|7:209176)). ''עבירות חוץ [נוסח משולב]:'' &lt;!-- 2000825 --&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ג, 36|חוק לתיקון דיני עונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב]|7:311015)), ((360|חוק הספנות (ימאים)|7:209012)); ((תשל&quot;ז, 36|תיקון מס' 6 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|8:209320)), ((132|חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית)|8:208422)); ((תשל&quot;ח, 52|תיקון|9:209175)), ((111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)). ''הפסקת הריון:'' &lt;!-- 2000806 --&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 70|חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון)|8:209189)). ''פקודת עבודת עונשין:'' &lt;!-- 2000957 --&gt; ((חא&quot;י, כרך ב', פרק ק&quot;ו, עמ' 1902|פקודת עבודת-עונשין|0:563501)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ז, 124|תיקון|3:209228)); ((תשמ&quot;ז, 80|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)). ''פקודת ההצגות הצבוריות (בקורת):'' ((חא&quot;י, כרך ב', פרק קכ&quot;ג, עמ' 1240|פקודת ההצגות הצבוריות (בקורת)|0:563571)); ((ע&quot;ר 1937 תוס' 1, 98|פקודת ההוצאה המחודשת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((ס&quot;ח תשמ&quot;ט, 42|חוק להשעיית תוקפה של פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת)|12:210566)); ((תשנ&quot;א, 209|תיקון מס' 35 לחוק העונשין|12:210890)).

'''נוסח מאוחד:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 226|חוק העונשין|9:311018)), ((322|תיקון לתחילת תוקף|9:311019)); ((תשל&quot;ח, 50|חוק לתיקון דיני עונשין (פיתוי להמרת הדת)|9:209191)), ((53|חוק לתיקון דיני עבירות חוץ|9:209175)), ((111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((113|ת&quot;ט|ec:9:317351)), ((114|ת&quot;ט|ec:9:317352)), ((146|ת&quot;ט|ec:9:317353)), ((148|תיקון מס' 3|9:209188)); ((תשל&quot;ט, 38|תיקון מס' 5|9:209187)), ((43|תיקון מס' 6|9:209186)), ((150|ת&quot;ט|ec:9:317354)); ((תש&quot;ם, 3|חוק שירות הציבור (מתנות)|9:209628)), ((40|תיקון מס' 8|9:209190)), ((60|תיקון מס' 9|9:209184)), ((62|תיקון מס' 10|9:209182)), ((95|חוק הרבנות הראשית לישראל|9:209384)), ((112|תיקון מס' 12|9:209181)), ((129|חוק מטבע השקל|9:208942)), ((136|ת&quot;ט|ec:9:317355)); ((תשמ&quot;ב, 4|תיקון לפקודת הטלגרף האלחוטי|10:208414)), ((172|תיקון מס' 14|10:209180)), ((196|תיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט|10:208130)), ((197|תיקון מס' 6 לפקודת הראיות|10:209375)); ((תשמ&quot;ג, 58|תיקון מס' 17|10:209179)), ((130|תיקון מס' 18|10:209749)); ((תשמ&quot;ד, 156|תיקון מס' 19|10:210231)); ((תשמ&quot;ו, 219|תיקון מס' 20|11:211751)); ((תשמ&quot;ז, 80|תיקון מס' 21|11:210466)), ((160|תיקון מס' 21 (תיקון)|11:210752)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)), ((62|תיקון מס' 22|11:210534)), ((64|תיקון מס' 23|11:210563)), ((185|תיקון מס' 24|11:210677)); ((תשמ&quot;ט, 87|תיקון מס' 3 לפקודת הסמים המסוכנים|12:210676)); ((תש&quot;ן, 10|תיקון מס' 26|12:211672)), ((44|תיקון מס' 28|12:210770)), ((90|תיקון מס' 27|12:210722)), ((112|תיקון מס' 11 לחוק סדר הדין הפלילי|12:210772)), ((156|הוראות מיוחדות לעניין צווי החזקה|12:210818)), ((196|תיקון מס' 30|12:211777)); ((תשנ&quot;א, 34|תיקון מס' 31|12:211743)), ((104|תיקון מס' 32|12:210790)), ((176|תיקון מס' 33|12:211744)), ((206|תיקון מס' 34|12:211732)), ((208|תיקון מס' 35|12:210890)); ((תשנ&quot;ב, 78|תיקון מס' 2 לחוק שיקים ללא כיסוי|12:210891)), ((142|תיקון מס' 37|12:211742)); ((תשנ&quot;ד, 59|חוק צער בעלי חיים|13:210735)), ((264|תיקון מס' 40|13:210988)), ((305|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)|13:211118)), ((348|תיקון מס' 39 (חלק מקדמי וחלק כללי)|13:203772)), ((365|ת&quot;ט|ec:13:317357)); ((תשנ&quot;ה, 168|תיקון מס' 19 לחוק סדר הדין הפלילי|13:211601)), ((374|תיקון מס' 42|13:211203)), ((390, 390|תיקון מס' 43 (התאמת דיני העונשין לחלק המקדמי ולחלק הכללי)|13:211214)), ((391, 392|תיקון מס' 44|13:203776)), ((392|תיקון מס' 45|13:211215)), ((400|ת&quot;ט|ec:13:317358)); ((תשנ&quot;ו, 16|תיקון מס' 46|13:211273)), ((42|תיקון מס' 47|13:211323)), ((241|תיקון מס' 48|13:211286)), ((241|תיקון מס' 49|13:211287)), ((351|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|13:211339)), ((384|ת&quot;ט|ec:14:317359)); ((תשנ&quot;ח, 270|תיקון מס' 51|14:211526)), ((316|תיקון מס' 52|14:211545)); ((תש&quot;ס, 157|תיקון מס' 53|15:300197)), ((194|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|15:300273)), ((215|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26 והוראת שעה)|15:300224)), ((226|תיקון מס' 55|15:300386)), ((226|תיקון מס' 56|15:300268)); ((תשס&quot;א, 98|תיקון מס' 41 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה|15:300308)), ((138|חוק לשחרור מוקדם של אסירים (תיקוני חקיקה)|15:300327)), ((206|תיקון מס' 59|15:300350)), ((388|תיקון מס' 7 לחוק ההסגרה|15:300371)), ((408|תיקון מס' 61|15:300384)), ((420|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|15:300385)), ((448|תיקון מס' 32 לחוק סדר הדין הפלילי|15:300393)); ((תשס&quot;ב, 15|תיקון מס' 64|15:300424)), ((32|תיקון מס' 65|15:300433)), ((411|תיקון מס' 66|15:300488)), ((422|תיקון מס' 67|15:300494)), ((422|תיקון מס' 68|15:300495)), ((448|תיקון מס' 69|15:300505)), ((487|תיקון מס' 70|15:300522)); ((תשס&quot;ג, 58|תיקון מס' 70|15:300579)), ((58|תיקון מס' 71|15:300619)), ((59|תיקון מס' 72|15:300580)), ((514|תיקון מס' 74|16:299860)), ((534|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26 והוראת שעה) (תיקון)|16:299794)), ((536|חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|16:299946)), ((570|תיקון מס' 2 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|16:299743)); ((תשס&quot;ד, 18|תיקון מס' 77|16:299945)), ((390|תיקון מס' 78|16:299774)), ((452|תיקון מס' 79|16:299634)), ((521|תיקון מס' 80|16:299609)), ((532|תיקון מס' 4 לפקודת המבחן|16:299779)); ((תשס&quot;ה, 14|תיקון מס' 82|16:300991)), ((34|תיקון מס' 83|16:299696)), ((104|תיקון מס' 84|16:299749)), ((715|תיקון מס' 85|16:299712)), ((750|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים|16:299627)); ((תשס&quot;ו, 11|תיקון מס' 46 לחוק סדר הדין הפלילי|16:299997)), ((22|תיקון מס' 88|16:299846)), ((54|תיקון מס' 89|16:299880)), ((230|תיקון מס' 90|16:299660)); ((תשס&quot;ז, 2|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|17:300035)), ((38|תיקון מס' 8 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר|17:300136)), ((84|תיקון מס' 93|17:300632)), ((316|תיקון מס' 94|17:300109)), ((464|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ח, 7|חוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקוני חקיקה)|17:300060)), ((216|תיקון מס' 96|17:300120)), ((217|תיקון מס' 97|17:300706)), ((608|תיקון מס' 98|17:300695)), ((662|תיקון מס' 99|17:300911)), ((812|תיקון מס' 100|17:300697)); ((תש&quot;ע, 236|תיקון מס' 101|18:300891)), ((240|תיקון מס' 102|18:300905)), ((325|תיקון מס' 103|18:301131)), ((384|תיקון מס' 104|18:301127)), ((385|תיקון מס' 105|18:300790)), ((402|תיקון מס' 106|18:301154)), ((505|חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)|18:301145)); ((תשע&quot;א, 80|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((733|תיקון מס' 109|18:300973)), ((950|תיקון מס' 110|18:301049)), ((1026|תיקון מס' 111|18:301119)), ((1169|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)); ((תשע&quot;ב, 102|תיקון מס' 113|18:300113)), ((170|תיקון מס' 14 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|18:301010)), ((446|תיקון מס' 115|18:301162)), ((510|תיקון מס' 116|18:301469)); ((תשע&quot;ד, 402|תיקון מס' 117|19:301572)); ((תשע&quot;ה, 32|תיקון מס' 118|19:306581)), ((200|תיקון מס' 119|20:313581)); ((תשע&quot;ו, 12|תיקון מס' 120 והוראת שעה|20:315852)), ((611|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((718|תיקון מס' 122|20:338809)), ((925|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((946|תיקון מס' 2 לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות|20:344458)), ((966|תיקון מס' 125|20:346552)), ((1140|תיקון מס' 126|20:348254)); ((תשע&quot;ז, 29|תיקון מס' 127|20:364292)), ((331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((458|תיקון מס' 129|20:381206)); ((תשע&quot;ח, 193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((229|תיקון מס' 131|20:491466)), ((698|תיקון מס' 132|20:501346)), ((886|תיקון מס' 133 - הוראת שעה|20:504206)), ((887|תיקון מס' 134|20:504207)); ((תשע&quot;ט, 74|תיקון מס' 135|20:526460)), ((74|תיקון מס' 136|20:526459)), ((230|תיקון מס' 137|20:528388)), ((235|חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)|20:528389)), ((243|תיקון מס' 87 לחוק סדר הדין הפלילי|20:528391)); ((תשפ&quot;א, 364|תיקון מס' 133 – הוראת שעה (תיקון)|24:603476)); ((תשפ&quot;ב, 472|תיקון מס' 140 – הוראת שעה|24:613463)), ((762|תיקון מס' 141|24:622712)), ((1014|תיקון מס' 143 והוראת שעה|24:646012)), ((1024|תיקון מס' 92 - הוראת שעה לחוק סדר הדין הפלילי|24:646007)).

''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1502|צו עונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ד, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))), ((2065|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס' 2))); ((תשמ&quot;ה, 99|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ו, 298|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ז, 358|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))), ((940|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור))); ((תשמ&quot;ט, 1234|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ג, 486|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ו, 993|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תש&quot;ע, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;א, 769|צו העונשין (הוספת עבירות בתוספת הראשונה לחוק))). ''שירות לתועלת הציבור:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ם, 2|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור))); ((תשנ&quot;א, 726|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור))); ((תשנ&quot;ד, 727|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור))).

&lt;מבוא&gt;
הנוסח המאוחד של חוק זה מחליף את החוקים המפורטים [[לוח השוואה|בלוחות ההשוואה]] שבסוף החוק. המספר העברי שליד כותרת השוליים מציין את מספר [[לוח השוואה|לוח ההשוואה]] של החוק המוחלף והמספר שליד המספר העברי מציין את מספר הסעיף בחוק המוחלף ביחס לחוק זה. &lt;br&gt;
השנה שבסוגריים בכותרת שבסעיפים מציינת את השנה שבה תוקן הסעיף בחוק המוחלף [[לוח השוואה|שבלוחות ההשוואה]] בסוף חוק זה.

__TOC__

= חלק מקדמי (תיקון: תשנ&quot;ד-4) =

== פרק א': הוראות יסוד (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ==

@ 1. אין ענישה אלא לפי חוק (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על-פיו.

@ 2. ענישה לפי חקיקת משנה (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשפ&quot;ב-2)
: (א) הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק, כוללת אף את הסמכות לקבוע עבירות על התקנות ועונשים על עשייתן; ואולם, עונש מאסר שנקבע בתקנה, תקופתו לא תעלה על ששה חודשים, ואם נקבע עונש קנס - לא יעלה שיעורו על הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.
: (ב) תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים, למעט חוקי עזר של רשות מקומית((,)) טעונות אישור ועדה של הכנסת.

@ 3. אין עונשין למפרע (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו כדין או יום תחילתו, לפי המאוחר.
: (ב) חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא יחול על מעשה שנעשה לפני פרסומו כדין או לפני תחילתו, לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש.

== פרק ב': תחולת דיני העונשין לפי זמן עשיית העבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ==

@ 4. ביטול העבירה לאחר עשייתה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה - תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם - יופסקו; ניתן גזר-דין - יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה.

@ 5. שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה; &quot;אחריות לה&quot; - לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה.
: (ב) הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש, שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו - יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק, כאילו הוטל מלכתחילה.

@ 6. עבירות שהזמן גרמן (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: הוראות [[סעיפים 4]] [[ו-5]] לא יחולו על עבירה לפי חיקוק שנקבע בו או לגביו שיעמוד בתוקפו לתקופה מסוימת, או שנובע מטיבו שהוא נתון לשינויים מזמן לזמן.

== פרק ג': תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ==

=== סימן א': הוראות כלליות (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 7. העבירות לפי מקומן (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) &quot;עבירת-פנים&quot; -
:: (1) עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל;
:: (2) מעשה הכנה לעבור עבירה, נסיון, נסיון לשדל אחר, או קשירת קשר לעבור עבירה, שנעשו מחוץ לשטח ישראל, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, היתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל.
: (ב) &quot;עבירת-חוץ&quot; - עבירה שאיננה עבירת-פנים.
: (ג) &quot;שטח ישראל&quot;, לענין סעיף זה - שטח הריבונות של מדינת ישראל כולל רצועת מימי-החופין שלה, וכן כל-השיט וכלי-הטיס הרשומים בישראל.

@ 8. מיקומו של מחדל (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: נעברה עבירה במחדל, מקום ביצוע העבירה הוא המקום שבו היתה חובת העשייה טעונה קיום.

@ 9. תנאי התחולה (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשע״ח)
: (א) תחולת דיני העונשין של ישראל, לרבות לענין עבירת-חוץ, אינה מסויגת על ידי דין זר או מעשה בית דין זר, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק.
: (ב) לא תהיה העמדה לדין על עבירת-חוץ אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
: (ג) דיני העונשין של ישראל לא יחולו עוד על עבירה, אם האדם נשפט עליה בחוץ לארץ לפי בקשת מדינת ישראל, ואם הורשע שם - גם נשא את עונשו עליה.
: (ד) מקום שדיני העונשין של ישראל עשויים לחול מכוח מספר דרכי תחולה, תהיה תחולתם על פי התחולה הפחות מסויגת.

@ 10. עונש שהוטל בחוץ לארץ (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשס&quot;א-4)
: (א) נמצא בישראל אדם שנידון בחוץ לארץ בפסק דין חלוט, על עבירה שחלים לגביה דיני העונשין של ישראל ולא נשא שם את העונש כולו, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, במקום להעמידו לדין, לבקש מבית המשפט שיורה שהעונש שהוטל בחוץ לארץ או החלק ממנו שטרם בוצע שם, יבוצע בישראל, כאילו הוטל העונש בישראל בפסק דין חלוט; בצו כאמור בסעיף זה רשאי בית המשפט לקצר את תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל, ולהעמידה על תקופת המאסר המרבית שנקבעה בדיני העונשין של ישראל לעבירה שבשלה הוטל העונש, ובלבד שניתן לעשות כן לפי הסכם שבין מדינת ישראל לבין המדינה שבה הוטל העונש.
: (ב) הוטל במדינה המבקשת על נידון כאמור בסעיף קטן (א) קנס או שהוא חויב בפיצוי לאדם אחר, נוסף על עונש המאסר, והודיעה המדינה המבקשת שהנידון טרם שילם את הקנס או את הפיצוי, או חלק מהם, יצווה בית משפט בישראל, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לחייבו בתשלום הקנס או הפיצוי, או חלקם, שטרם שולמו על ידיו במדינה המבקשת, כאילו הוטלו בישראל, והדין החל בישראל על אי תשלום קנס או פיצוי ועל גבייתם של אלה יחול לפי הענין; לענין סעיף זה, &quot;פיצוי לאדם אחר&quot; - פיצוי לאדם שניזוק מעבירת ההסגרה שבשלה הורשע הנידון במדינה המבקשת.
: (ג) גבתה מדינת ישראל קנס או פיצוי כאמור בסעיף קטן (ב), תעביר אותו למדינה המבקשת בהתאם להסדר שייקבע בין מדינת ישראל למדינה המבקשת לענין זה, לרבות לענין ניכוי הוצאות לגביית הקנס או הפיצוי.

@ 11. ניכוי עונש או מעצר (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: נשא אדם עונש בחוץ לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מן העונש שעליו לשאת בישראל בשל אותה עבירה.

=== סימן ב': התחולה על עבירות-פנים (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 12. עבירת פנים (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: דיני העונשין של ישראל יחולו על כל עבירת-פנים.

=== סימן ג': התחולה על עבירות-חוץ (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 13. עבירות נגד המדינה או העם היהודי (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשס&quot;ה-2)
: (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ נגד -
:: (1) בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או סודותיה;
:: (2) סדרי המשטר שבמדינה;
:: (3) הפעילות התקינה של רשויות המדינה;
:: (4) רכוש המדינה, כלכלתה או קשרי התחבורה והתקשורת שלה עם ארצות אחרות;
:: (5) רכוש, זכויות או פעילות תקינה של איגוד או גוף שפורטו בסעיף קטן (ג).
: (ב) דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות-חוץ נגד -
:: (1) חיי אזרח ישראלי, תושב ישראל או עובד הציבור, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא כזה;
:: (2) חיי יהודי, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא יהודי, או רכוש מוסד יהודי, באשר הוא כזה.
: (ב1) דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירת חוץ שהיא עבירה על [[חוק איסור הכחשת השואה, התשמ&quot;ו-1986]].
: (ג) &quot;איגוד או גוף&quot; לענין סעיף קטן (א)(5) -
:: (1) ההסתדרות הציונית העולמית;
:: (2) הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
:: (3) קרן קיימת לישראל;
:: (4) קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
:: (5) גוף מבוקר, כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי&quot;ח-1958]].
:: שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות איגודים או גופים נוספים לענין סעיף זה.

@ 14. עבירות נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ נגד חיי אזרח ישראלי או תושב ישראל, גופו, בריאותו או חירותו, שהעונש המרבי עליהן הוא מאסר שנה או יותר.
: (ב) נעברה העבירה בשטח הנתון לשיפוטה של מדינה אחרת, יחולו עליה דיני העונשין של ישראל רק בהתקיים כל אלה:
:: (1) היא עבירה גם לפי דיני אותה מדינה;
:: (2) אין חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה;
:: (3) האדם לא זוכה כבר ממנה באותה מדינה או, אם הורשע בה, לא נשא את העונש שהוטל עליו בגללה.
: (ג) לא יוטל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני המדינה בה נעברה העבירה.

@ 15. עבירה שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ז, תש&quot;ע-6)
: (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת-חוץ מסוג פשע או עוון, שנעברה בידי אדם שהיה, בשעת עשיית העבירה או לאחר מכן, אזרח ישראלי או תושב ישראל; הוסגר אדם מישראל למדינה אחרת בשל אותה עבירה ונתן שם את הדין עליה, לא יחולו עוד עליה דיני העונשין של ישראל.
: (ב) הסייגים האמורים [[בסעיף 14(ב) ו-(ג)]] יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה; ואולם, הסייג האמור [[בסעיף 14(ב)(1)]] לא יחול אם העבירה היא אחת מאלה, והיא נעברה על ידי מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי:
:: (1) ריבוי נישואין לפי [[סעיף 176]];
:: (2) עבירה לפי [[סימן י' לפרק ח']] שנעברה בקטין או בקשר לקטין;
:: (2א) מתן שוחד לעובד ציבור זר לפי [[סעיף 291א]];
:: (3) הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה לפי [[סעיף 370]];
:: (4) גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות לפי [[סעיף 376ב]];
:: (5) סחר בבני אדם לפי [[סעיף 377א]].

@ 16. עבירות נגד משפט העמים (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ אשר מדינת ישראל התחייבה, באמנות בינלאומיות רב צדדיות ופתוחות להצטרפות, להעניש עליהן; והוא, אף אם נעברו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, ויהא מקום עשיית העבירה אשר יהא.
: (ב) הסייגים האמורים [[בסעיף 14(ב)(2) ו-(3), ו-(ג)]] יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה.

@ 17. תחולה שילוחית (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) מדינת ישראל רשאית להתחייב באמנה בינלאומית להחיל את דיני העונשין שלה על עבירת-חוץ או להחיל את הוראות [[סעיף 10]], לבקשת מדינה זרה ועל בסיס של הדדיות, גם במקרים אחרים מאלה האמורים [[בסעיפים 13 עד 16]], ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (1) על העבירה חלים דיני העונשין של המדינה המבקשת;
:: (2) העבירה נעברה בידי אדם הנמצא בתוך שטח ישראל והוא תושב ישראל, בין אם הוא אזרח ישראלי ובין אם לאו;
:: (3) בכפוף למיצוי הדין בישראל כלפי האדם, תוותר המדינה המבקשת, בבקשתה, על תחולת דיניה היא בענין הנדון.
: (ב) לא יוטל בישראל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני המדינה המבקשת.
: (ג) כל שאר התנאים ייקבעו באמנה.

= חלק א': כללי (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-4) =

== פרק ד': העבירה הפלילית והאחריות לה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ==

=== סימן א': היסוד העובדתי שבעבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 18. מבנה היסוד העובדתי (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) &quot;פרט&quot;, לענין עבירה - המעשה בהתאם להגדרתה, וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה.
: (ב) &quot;מעשה&quot; - לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת.
: (ג) &quot;מחדל&quot; - הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

=== סימן ב': היסוד הנפשי שבעבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 19. דרישת מחשבה פלילית (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית, זולת אם -
: (1) נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או
: (2) העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 20. מחשבה פלילית (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) מחשבה פלילית - מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:
:: (1) כוונה - במטרה לגרום לאותן תוצאות;
:: (2) פזיזות שבאחת מאלה:
::: (א) אדישות - בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;
::: (ב) קלות דעת - בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.
: (ב) לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.
: (ג) לענין סעיף זה -
:: (1) רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;
:: (2) אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות.

@ 21. רשלנות (תיקון: תשנ״ד–4, תשע״ו–7)
: (א) רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –
:: (1) שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;
:: (2) שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה כאמור.
: (ב) רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע.

=== סימן ג': אחריות קפידה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 22. אחריות קפידה והיקפה (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-4)
: (א) אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ונקבע בדין שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. לענין סעיף קטן זה, &quot;בדין&quot; - לרבות בהלכה פסוקה.
: (ב) לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור - עליו הראיה.
: (ג) לענין אחריות לפי סעיף זה, לא יידון אדם למאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות.

=== סימן ד': אחריות פלילית של תאגיד (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 23. היקף אחריותו הפלילית של תאגיד (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) תאגיד יישא באחריות פלילית -
:: (1) לפי [[סעיף 22]], כשהעבירה נעברה על-ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד;
:: (2) לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, אם, בנסיבות הענין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול עניני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה, ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו, את מעשהו, ומחשבתו או רשלנותו, של התאגיד.
: (ב) בעבירה שנעברה במחדל, כאשר חובת העשיה מוטלת במישרין על התאגיד, אין נפקה מינה אם ניתן לייחס את העבירה גם לבעל תפקיד פלוני בתאגיד, אם לאו.

=== סימן ה': העבירות לפי חומרתן (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 24. סיווג עבירות (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: אלה סוגי העבירות לפי חומרתן:
: (1) &quot;פשע&quot; - עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים;
: (2) &quot;עוון&quot; - עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד - קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.
: (3) &quot;חטא&quot; - עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד - קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.

== פרק ה': עבירות נגזרות (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ==

=== סימן א': הנסיון (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 25. נסיון מהו (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה.

@ 26. חוסר אפשרות לעשיית העבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לענין נסיון, אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא היתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו.

@ 27. עונש מיוחד על נסיון (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או שנקבע לה עונש מזערי, לא תחול על נסיון לעבור אותה.

@ 28. פטור עקב חרטה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לנסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה.

=== סימן ב': צדדים לעבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 29. מבצע (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) מבצע עבירה - לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר.
: (ב) המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר.
: (ג) מבצע באמצעות אחר הוא אדם שתרם לעשיית המעשה על-ידי אדם אחר שעשאו ככלי בידיו, כשהאחר היה נתון במצב כגון אחד המצבים הבאים, כמשמעותם בחוק זה:
:: (1) קטינות או אי שפיות הדעת;
:: (2) העדר שליטה;
:: (3) ללא מחשבה פלילית;
:: (4) טעות במצב דברים;
:: (5) כורח או צידוק.
: (ד) לענין סעיף קטן (ג), אם העבירה מותנית בעושה מיוחד, יהיה אדם מבצע אותה עבירה גם כאשר הייחוד מתקיים באדם האחר בלבד.

@ 30. משדל (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה.

@ 31. מסייע (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-8)
: מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע.

@ 32. עונש על סיוע (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: הסיוע לעבור עבירה, עונשו - מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל ביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה -
: (1) עונש מיתה או מאסר עולם חובה - עונשו מאסר עשרים שנה;
: (2) מאסר עולם - עונשו מאסר עשר שנים;
: (3) עונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי;
: (4) עונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי.

@ 33. נסיון לשידול (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: הנסיון לשדל אדם לבצע עבירה, עונשו - מחצית העונש שנקבע לביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה -
: (1) עונש מיתה או מאסר עולם חובה - עונשו מאסר עשרים שנים;
: (2) מאסר עולם - עונשו מאסר עשר שנים;
: (3) עונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי;
: (4) עונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי.

@ 34. פטור עקב חרטה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) משדל או מסייע לא יישא באחריות פלילית לשידול או לסיוע, או לנסיון לשידול, אם מנע את עשיית העבירה או את השלמתה, או אם הודיע בעוד מועד לרשויות על העבירה לשם מניעת עשייתה או השלמתה ועשה למטרה זו כמיטב יכולתו בדרך אחרת; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריות פלילית לעבירה מושלמת אחרת שבמעשה.
: (ב) &quot;רשויות&quot;, לענין סעיף זה - משטרת ישראל, או גוף אחר המוסמך על פי דין למנוע את עשיית העבירה או את השלמתה.

@ 34א. עבירה שונה או נוספת (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) עבר מבצע, אגב עשיית העבירה, עבירה שונה ממנה או נוספת לה, כאשר בנסיבות הענין, אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה -
:: (1) יישאו באחריות לה גם המבצעים בצוותא הנותרים; ואולם, נעברה העבירה השונה או הנוספת בכוונה, ישאו המבצעים הנותרים באחריות לה כעל עבירה של אדישות בלבד;
:: (2) יישא באחריות לה גם המשדל או המסייע, כעבירה של רשלנות, אם קיימת עבירה כזאת באותו יסוד עובדתי.
: (ב) הרשיע בית המשפט נאשם על פי סעיף קטן (א)(1) בעבירה שנקבע לה עונש חובה, רשאי הוא להטיל עליו עונש קל ממנו.

@ 34ב. נתונים עניניים ואישיים (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: נתון שהוא תנאי להתהוות עבירה, תהיה לו נפקות לגבי כל צד לאותה עבירה, אף אם אינו מתקיים בו; ואולם נתון אישי שנפקותו מכוח חיקוק להחמיר בעונש, להקל בו, לשנותו בדרך אחרת, או למנעו, תהיה הנפקות לגבי אותו צד בלבד שבו הוא מתקיים.

=== סימן ג': הוראות משותפות (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 34ג. סייג לנסיון, לשידול ולסיוע (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: הנסיון, השידול, הנסיון לשידול או הסיוע, לעבירה שהיא חטא אינם בני עונש.

@ 34ד. תחולת דין העבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-8)
: מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת, כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על נסיון, שידול, נסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה.

== פרק ה'1: סייגים לאחריות פלילית (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-4) ==

=== סימן א': הוראות כלליות (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 34ה. נטל ההוכחה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: מלבד אם נאמר בחיקוק אחרת, חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית.

=== סימן ב': סייגים לפליליות המעשה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 34ו. קטינות (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים.

@ 34ז. העדר שליטה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה.

@ 34ח. אי שפיות הדעת (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש -
: (1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
: (2) להימנע מעשיית המעשה.

@ 34ט. שכרות (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
: (ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
: (ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;מצב של שכרות&quot; - מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
: (ה) סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.

@ 34י. הגנה עצמית (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.

@ 34י1. הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: (א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם -
:: (1) המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
:: (2) האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
: (ג) לעניין סעיף זה, &quot;משק חקלאי&quot; - לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.

@ 34יא. צורך (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.

@ 34יב. כורח (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך.

@ 34יג. צידוק (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה:
: (1) הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין, לעשותו;
: (2) עשהו על-פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;
: (3) במעשה הטעון לפי דין הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות הענין לא היה בידו להשיג את ההסכמה;
: (4) עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת;
: (5) עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם.

@ 34יד. כניסה למצב בהתנהגות פסולה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 34ז]], [[34יא]] [[ו-34יב]] לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד שענינו של המעשה שנעשה במצבים האמורים [[בסעיף 34יא]] או [[בסעיף 34יב]], לא היה הצלת אינטרס הזולת.
: (ב) במקרה כאמור בסעיף קטן (א), רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה, והיא מותנית גם בתוצאה, רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה.

@ 34טו. חובה לעמוד בסכנה או באיום (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-8)
: הוראות [[סעיפים 34יא]] [[ו-34יב]] לא יחולו כאשר היתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום.

@ 34טז. חריגה מן הסביר (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: הוראות [[סעיפים 34י]], [[34יא]] [[ו-34יב]] לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

@ 34יז. זוטי דברים (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

@ 34יח. טעות במצב דברים (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור [[בסעיף 22(ב)]].

@ 34יט. טעות במצב משפטי (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו את האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר.

@ 34כ. הגנה על רשות שופטת (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו.

== פרק ה'2: הוראות שונות (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-4) ==

@ 34כא. פרשנות (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין.

@ 34כב. נפקותו של ספק (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר.
: (ב) התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג.

@ 34כג. כלליות [[החלק המקדמי]] [[חלק א|והחלק הכללי]] (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: באין בחוק הוראה לסתור, יחולו הוראות [[החלק המקדמי]] [[חלק א|והחלק הכללי]] גם על עבירות שלא לפי חוק זה.

@ 34כד. הגדרות [א/5] (תיקון: [1939], [תשי&quot;ז], [תשל&quot;ה], תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-6, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-2)
: לענין עבירה -
:- &quot;בית מגורים&quot; - בנין או מבנה או חלק מהם, שבידי בעלו או תופשו לשם מגורים, לעצמו או למשפחתו או לעובדו, גם אם לעתים אין גרים בו; ולענין זה יראו כחלק מבית המגורים גם בנין או מבנה הסמוך לו, או תפוש עמו או משמש לצורך מסויים שלו, ובלבד שיש קשר ביניהם, בין צמוד ובין דרך מעבר גדור ומכוסה המוליך מן האחד למשנהו;
:- &quot;בעל&quot; ומונחים כיוצא בו, לענין נכסים - לרבות תאגיד, חבר בני אדם הכשיר להיות בעל נכסים, והמדינה;
:- &quot;דרך ציבורית&quot; - כביש, שוק, ככר, רחוב, גשר וכל דרך שעוברים בה הרבים כדין;
:- &quot;החזקה&quot; - שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד;
:- &quot;הליך שיפוטי&quot; - כל הליך לפני בית משפט, בית דין, רשות שיפוטית, ועדת חקירה או אדם המוסמכים להשביע עדים;
:- &quot;חבלה&quot; - מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים;
:- &quot;חבלה חמורה&quot; - חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;
:- &quot;חבלה מסוכנת&quot; - חבלה שיש בה סכנת נפשות;
:- &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;מחשב&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק&quot; - לרבות אקט של הפרלמנט הבריטי או דבר המלך במועצתו או חלק מהם, או תקנות לפיהם, כפי תוקפם במדינה;
:- &quot;ידיעה&quot;, לענין כל ביטוי המציין ניפוק או שימוש - ידיעת טיבו של הדבר המנופק או המשמש;
:- &quot;כסף&quot; - לרבות שטר מטבע, ממשך בנקאי, שיק וכל אסמכתה אחרת לתשלום כסף;
:- &quot;לילה&quot; - משעה 18.30 עד שעה 6.30;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - דרך, בנין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית או לבית משפט היושב בפומבי;
:- &quot;ניפוק&quot;, של דבר - לרבות שימוש או עשיה בו, נסיון של שימוש או עשיה בו, או נסיון להניע אדם להשתמש או לעשות בו או לפעול על פיו;
:- &quot;נייר ערך&quot; - לרבות תעודה המעידה על זכות או זכות תביעה לנכס;
:- &quot;נכס&quot; - חי או דומם היכול לשמש נושא לבעלות;
@ [יד]
:- &quot;עובד הציבור&quot; -
:: (1) עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]];
:: (2) עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;
:: (3) עובד מועצה דתית;
:: (4) עובד המוסד לביטוח לאומי;
:: (5) עובד בנק ישראל;
:: (6) עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;
:: (7) עובד לשכת שירות התעסוקה;
:: (8) עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;
:: (9) בורר;
:: (10) נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות (1) עד (9);
:: (11) דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן [[בחוק החברות הממשלתיות, תשל&quot;ה-1975]], וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה;
:- &quot;פומבי&quot;, לענין מעשה -
:: (1) מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא;
:: (2) מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה;
:- &quot;פצע&quot; - חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;
:- &quot;פרסום&quot; - כתב, דבר דפוס, חומר מחשב או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשויים להעלות מלים או רעיונות, בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו;
:- &quot;פרסם&quot; -
:: (1) בדברים שבעל פה - להשמיע מלים בפה או באמצעים אחרים, בהתקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם, או להשמיען בשידורי רדיו או טלויזיה הניתנים לציבור או להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב;
:: (2) בפרסום שאינו דברים שבעל פה - להפיצו בקרב אנשים או להציגו באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותו, או למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא, או להפיצו בשידורי טלויזיה הניתנים לציבור או להפיצו לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציעו לציבור באמצעות מחשב;
:- &quot;ציבור&quot; - לרבות כל חלק ממנו העלול להיפגע מהתנהגות שעליה מדובר בהקשרו של מונח זה;
:- &quot;קטין&quot; - אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

== פרק ו': דרכי ענישה ==

=== סימן א': כללי ===

@ 35. הענשים ענשי מקסימום [יא/1] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: (א) בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה, רשאי להטיל עליו כל עונש אשר אינו עולה על העונש שנקבע בדין לאותה עבירה.
: (ב) היה העונש קנס או פיצוי לפי [[סעיף 77]], יהיה בית המשפט רשאי לקבעו בשיעור שאינו עולה על שיעורו המעודכן ביום החלטת בית המשפט, ואם הוגש ערעור - קנס או פיצוי אשר אינו עולה על שיעורו המעודכן ביום ההחלטה בערעור; לענין זה, &quot;שיעור מעודכן&quot; - שיעור הקנס שהיה קבוע בחוק לעבירה ביום ביצועה כפי ששונה בצו מכוח [[סעיף 64]], ובפיצוי לפי [[סעיף 77]], שיעור הפיצוי שהיה קבוע בחוק ביום ביצוע העבירה כפי ששונה בצו כאמור.
: (ג) שונה שיעור הקנס או הפיצוי שלא כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה בית המשפט רשאי להטיל קנס או פיצוי בשיעור שאינו עולה על שיעורו ביום ביצוע העבירה בצירוף הפרשי הצמדה למדד לפי שינויים במדד שפורסמו עד יום החלטת בית המשפט; בסעיף זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 35א. עונש חובה ונסיבות מקלות (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ה-6, תשע&quot;ט-3)
: (א) הורשע אדם בעבירה שדינה עונש חובה, ניתן להטיל עליו עונש קל מעונש החובה הקבוע לעבירה, אם העבירה נעברה בנסיבות מקלות מיוחדות שיפורשו בגזר הדין.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אלה:
:: (1) עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי [[סעיף 301א]];
:: (2) עבירה לפי -
::: (א) [[חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש&quot;י-1950]];
::: (ב) [[חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש&quot;י-1950]];
::: (ג) [[חוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל&quot;א-1971]].

@ 36. מאסר וקנס [יא/2] (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: נקבע בחוק מאסר בלבד או נקבע מאסר או קנס לחלופין, רשאי בית המשפט להטיל מאסר או קנס או שניהם כאחד; אולם מקום שנקבע בחוק מאסר חובה לא יטיל בית המשפט קנס בלבד.

@ 37. חקירה [יא/3]
: (א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט, לפני שיגזור את דינו, לדרוש תסקיר בכתב של קצין מבחן על כל אלה:
:: (1) עברו של הנאשם;
:: (2) מצבו המשפחתי של הנאשם עם פרטים מלאים ככל האפשר על הוריו, בן זוגו, ילדיו, אחיו ואחיותיו;
:: (3) מצבו הכלכלי של הנאשם;
:: (4) מצב בריאותם של הנאשם ובני משפחתו;
:: (5) נסיבות פרטיות מיוחדות - אם ישנן - שהביאוהו לידי עבירה.
: (ב) בתסקיר כאמור רשאי קצין המבחן להמליץ לפני בית המשפט על טיב העונש שיש בו, לדעתו, סיכוי להחזיר את הנאשם למוטב.
: (ג) הטיל בית המשפט על הנאשם עונש מאסר לאחר קבלת התסקיר, יישלח העתק ממנו לנציב בתי הסוהר להיות בידו חומר להתוויית דרך הטיפול באסיר.
: (ד) הטענה כי התסקיר שהוגש לבית המשפט לא נערך לפי הוראות סעיף זה אינה עילה לערעור.

@ 38. תסקיר חובה [יא/4]
: (א) לא יטיל בית המשפט עונש מאסר, שלא על תנאי, אלא לאחר קבלת תסקיר לפי [[סעיף 37]].
: (ב) שר המשפטים רשאי, באכרזה שתפורסם ברשומות, לסייג, מדי פעם, תחולתו של סעיף קטן (א) לפי סוגי בתי משפט, לפי עבירות, לפי גיל הנאשמים או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמה [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ״ד–1964]].))

@ 39. עבירות אחרות שהודה בהן הנאשם [יא/5]
: (א) מי שהורשע בשל עבירה פלונית וביקש שבית המשפט ידון אותו גם בשל עבירות אחרות שהוא מודה שעבר אותן, רשאי בית המשפט - לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשמיע טענותיו לענין זה - להרשיעו ולגזור את דינו, או להעמידו במבחן, בשל כל אחת מן העבירות האחרות.
: (ב) לא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה אלא לגבי עבירות שהן בסמכותו הענינית ושהוא מוסמך לדון בהן בהרכב שבו הוא יושב, אולם בית משפט מחוזי רשאי לעשות כן גם לגבי עוונות וחטאים.
: (ג) הורשע אדם לפי סעיף זה על אף התנגדותו של התובע, רשאי התובע לערער על הרשעה זו.
: (ד) השתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה ובערעור על פסק דינו בוטלה ההרשעה בשל העבירה שהנאשם הואשם בה, אין בכך כדי לפגוע בהרשעה ובגזר הדין בשל העבירות האחרות.
: (ה) בסעיף זה, &quot;עבירות אחרות&quot; - בין שהוגש עליהן כתב אישום ובין שטרם הוגש, ובלבד שפרטי העבירות צויינו במידה הדרושה כדי לזהותן.

@ 40. עבירות שלא נקבע להן עונש [יא/6] (תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ב-2, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: עבירה שנקבעה בחוק לפני י&quot;ט באלול תשי&quot;ד (17 בספטמבר 1954) ולא נקבע לה עונש, רשאי בית המשפט להטיל -
: (1) מקום שהעבירה היא עוון - מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 75,300 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד;
: (2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון - מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 2,800 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד.

=== סימן א'1: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 40א. מטרה - [[סימן א'1]] (תיקון: תשע&quot;ב)
: מטרתו של [[סימן זה]] לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה.

@ 40ב. העיקרון המנחה בענישה - הלימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו ([[בסימן זה]] - העיקרון המנחה).

@ 40ג. קביעת מתחם העונש ההולם וגזירת עונשו של הנאשם (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור [[בסעיף 40ט]].
: (ב) בתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור [[בסעיף 40יא]], ואולם בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות [[סעיפים 40ד]] [[ו-40ה]].

@ 40ד. שיקום (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי [[סעיפים 82]] [[או 86]] או לפי [[פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) היו מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם בעלי חומרה יתרה, לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם, כאמור בסעיף קטן (א), אף אם הנאשם השתקם או אם יש סיכוי של ממש שישתקם, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, לאחר שבית המשפט שוכנע שהן גוברות על הצורך לקבוע את העונש במתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה, ופירט זאת בגזר הדין.

@ 40ה. הגנה על שלום הציבור (תיקון: תשע&quot;ב)
: קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי יש חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות, וכי החמרה בעונשו והרחקתו מהציבור נדרשות כדי להגן על שלום הציבור, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם, ובלבד שלא יהיה בעונש שיקבע משום החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש ההולם; בית המשפט לא יקבע כאמור אלא אם כן מצא שלנאשם עבר פלילי משמעותי או אם הוצגה לו חוות דעת מקצועית.

@ 40ו. הרתעה אישית (תיקון: תשע&quot;ב)
: מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת, וכי יש סיכוי של ממש שהטלת עונש מסוים תביא להרתעתו, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

@ 40ז. הרתעת הרבים (תיקון: תשע&quot;ב)
: מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

@ 40ח. קנס (תיקון: תשע&quot;ב)
: קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור [[בסעיף 40ג(א)]], במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם.

@ 40ט. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם כאמור [[בסעיף 40ג(א)]], יתחשב בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר שהן משפיעות על חומרת מעשה העבירה ועל אשמו של הנאשם:
:: (1) התכנון שקדם לביצוע העבירה;
:: (2) חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה;
:: (3) הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה;
:: (4) הנזק שנגרם מביצוע העבירה;
:: (5) הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה;
:: (6) יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו;
:: (7) יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו, לרבות עקב התגרות של נפגע העבירה;
:: (8) מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי נפגע העבירה;
:: (9) הקרבה לסייג לאחריות פלילית כאמור [[בסימן ב' לפרק ה'1]];
:: (10) האכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע העבירה או ניצולו;
:: (11) הניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם או של יחסיו עם נפגע העבירה.
: (ב) לעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(6) עד (9), בית המשפט יתחשב בהן ככל שסבר שהן מפחיתות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם, ולעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(10) ו-(11) - ככל שסבר שהן מגבירות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם.

@ 40י. הוכחת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) בית המשפט יקבע כי התקיימו נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, על בסיס ראיות שהובאו בשלב בירור האשמה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) בשלב הטיעונים לעונש, הנאשם רשאי להביא ראיות מטעמו, ובלבד שאינן סותרות את הנטען על ידו בשלב בירור האשמה, והצדדים רשאים להביא ראיות שנקבע בחיקוק כי יובאו בשלב זה;
:: (2) בית המשפט רשאי, לבקשת אחד מהצדדים, להתיר להביא ראיות בעניין נסיבות הקשורות בביצוע העבירה בשלב הטיעונים לעונש, אם שוכנע כי לא היתה אפשרות לטעון לגביהן בשלב בירור האשמה או אם הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
: (ג) בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מחמירה הקשורה בביצוע העבירה אם היא הוכחה מעבר לספק סביר; בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מקילה הקשורה בביצוע העבירה אם היא הוכחה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, בין לאחר שמיעת הראיות ובין לפני כן, יכלול כתב האישום שבו הודה את כל העובדות והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

@ 40יא. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (תיקון: תשע&quot;ב)
: בגזירת העונש המתאים לנאשם כאמור [[בסעיף 40ג(ב)]], רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם:
: (1) הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו;
: (2) הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם;
: (3) הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו;
: (4) נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב;
: (5) מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה;
: (6) שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו;
: (7) התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה;
: (8) נסיבות חיים קשות של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה;
: (9) התנהגות רשויות אכיפת החוק;
: (10) חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה;
: (11) עברו הפלילי של הנאשם או העדרו.

@ 40יב. נסיבות נוספות (תיקון: תשע&quot;ב)
: אין בהוראות [[סעיפים 40ט]] [[ו-40יא]] כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול נסיבות נוספות הקשורות בביצוע העבירה לשם קביעת מתחם העונש ההולם, וכן נסיבות נוספות שאינן קשורות בביצוע העבירה לשם גזירת העונש המתאים לנאשם.

@ 40יג. ריבוי עבירות (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם כאמור [[בסעיף 40ג(א)]] לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.
: (ב) הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות כמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם כאמור [[בסעיף 40ג(א)]] לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים; גזר בית המשפט עונש נפרד לכל אירוע, יקבע את מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם.
: (ג) בגזירת העונש לפי סעיף זה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ואם גזר עונש מאסר - לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת.

@ 40יד. חובת הנמקה (תיקון: תשע&quot;ב)
: בית המשפט יפרט וינמק בגזר הדין, בין השאר, את אלה:
: (1) קביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה שבהן התחשב לצורך קביעת מתחם העונש ההולם;
: (2) גזירת העונש המתאים לנאשם והנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה שבהן התחשב לצורך גזירת העונש;
: (3) חריגה ממתחם העונש ההולם לשם שיקומו של הנאשם או לשם הגנה על שלום הציבור, ככל שהיתה, והטעמים לחריגה;
: (4) הדרך שבה גזר את דינו של הנאשם לאחר הרשעה בכמה עבירות המהוות כמה אירועים.

@ 40טו. ענישת קטין (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) על ענישת קטין יחולו הוראות [[חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]].
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להתחשב בעקרונות ובשיקולים המנחים בענישה המנויים [[בסימן זה]], תוך התאמתם לענישת הקטין, ככל שסבר שראוי לתת להם משקל בנסיבות המקרה.

=== סימן ב': מאסר ===

@ 41. מאסר עולם [יא/7]
: עבירה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, תקופת המאסר שיטיל בית המשפט לא תעלה על עשרים שנה.

@ 42. מאסר סתם [יא/8]
: עבירה שדינה מאסר ולא נקצבה לו תקופה, תקופת המאסר שיטיל בית המשפט לא תעלה על שנה אחת.

@ 43. חישוב תקופת מאסר [יא/9]
: מי שנידון למאסר תיחשב תקופת מאסרו מיום גזר הדין, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; היה הנידון משוחרר בערובה אחרי גזר הדין, לא יבואו ימי שחרורו במנין תקופת העונש.

@ 44. מאסר נדחה [יא/10]
: הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא לצוות שהעונש יתחיל מן התאריך שקבע.

@ 45. מאסר חופף [יא/11] (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) מי שנידון למאסר ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למאסר, ובית המשפט שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי המאסר, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש מאסר אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר.
: (ג) מי שנידון לשתי תקופות מאסר או יותר שאחת מהן חופפת בחלקה את האחרת, אין עליו, לאחר שנשא תקופת המאסר האחת, אלא שארית תקופת המאסר האחרת שאינה חופפת.

@ 46. סדר נשיאת מאסר פלילי [יא/12] (תיקון: תש&quot;ם-3)
: מי שנידון לתקופות מאסר שונות שעליו לשאת בזו אחר זו, ישא תחילה את התקופה הקצרה יותר, להוציא המאסר שכבר התחיל לשאת בשעה שנידון למאסר נוסף, ובכפוף להוראות [[סעיף 58]]; היה בין תקופות המאסר מאסר בשל אי תשלום קנס, ישא אותו תחילה לפני כל מאסר פלילי אחר, ואם היה במאסר פלילי בעת שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת המאסר בשל אי תשלום הקנס וישוב ויימשך משתם המאסר האמור.

@ 47. סדר נשיאת מאסר אזרחי [יא/13] (תיקון: תשס&quot;ז-2)
: (א) מי שהוטל עליו מאסר אזרחי, ישאנו נוסף לכל תקופת מאסר אחרת שעליו לשאת, בין שהמאסר האחר הוא מאסר פלילי ובין שהוא מאסר אזרחי.
: (ב) מי שהוטלו עליו מאסר אזרחי ומאסר פלילי, ישא את המאסר האזרחי תחילה; ואם היה נושא מאסר פלילי בעת שהוטל עליו המאסר האזרחי, יופסק המאסר הפלילי לשם נשיאת המאסר האזרחי וישוב ויימשך מתום המאסר האזרחי.
: (ג) מי שהוטלו עליו יותר ממאסר אזרחי אחד בשל עילה אחת ישאם בזה אחר זה לפי סדר הטלתם; היו המאסרים בשל עילות שונות, ישאם בזה אחר זה לפי סדר זה:
:: (1) מאסר לכפיית ציות לצו של בית משפט או לכפיית התנהגות ראויה בבית משפט;
:: (2) מאסר לכפיית תשלום חוב של מזונות;
:: (3) מאסר לכפיית תשלום חוב אזרחי אחר;
:: (4) מאסר לכפיית מתן גט או מתן חליצה;
:: (5) מאסר בשל כל עילה אחרת.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;מאסר פלילי&quot; - מאסר שהוטל במשפט פלילי כעונש בשל עבירה, לרבות מאסר בשל אי תשלום קנס שהוטל כאמור;
::- &quot;מאסר אזרחי&quot; - מאסר שאינו מאסר פלילי, ולענין סעיף קטן (ב) - למעט מאסר שהוטל בצו לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
::- &quot;בית משפט&quot; - לרבות בית דין וועדת חקירה.

@ 48. עבודה במאסר [יא/14]
: (א) אסיר יהא חייב בעבודה לפי [[פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל&quot;ב-1971]], והתקנות על פיה; תקנות אלה יכילו הוראות בענין שכר ובענין תנאי עבודתו של האסיר מחוץ לשטח בתי הסוהר.
: (ב) ועדת שחרורים רשאית לשחרר אסיר מחובת עבודה או להגבילה אם ראתה אחת מאלה:
:: (1) מצב בריאותו מצריך לעשות זאת;
:: (2) השחרור או ההגבלה יועילו, לדעתה, להחזירו למוטב;
:: (3) סיבה סבירה אחרת.
: (ג) לא יועסק אסיר בעבודה מחוץ למוסדות המדינה אלא בהסכמתו ובתנאי עבודה מקובלים.

@ 49. [יא/15] (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;א-6) : (((בוטל).))
@ 50. [יא/16] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;א-6) : (((בוטל).))
@ 51. [יא/17] (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;א-6) : (((בוטל).))

=== סימן ב'1: נשיאת מאסר בעבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח) ===

@ 51א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על עבודת שירות שמונה לפי [[סעיף 51יא]];
:- &quot;עבודת משק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עבודה ציבורית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עבודת שירות&quot; - עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, במוסד ממוסדות המדינה, או בגוף אחר או בסוגי גופים, שקבע השר לביטחון הפנים;
:: ((פורסם [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות), התשע&quot;ח-2017]], לפיו גופים אחרים שבהם ניתן לבצע עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, הם כלהלן: מגן דוד אדום; תחנות משטרה ומשמר הגבול; בסיסים צבאיים של צבא ההגנה לישראל; שירות בתי הסוהר.))
:: ((פורסם [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות), התשע&quot;ח-2017]], לפיו סוגי גופים שבהם ניתן לבצע עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, הם כלהלן: אגודות למען הנכה או העיוור; אצטדיונים עירוניים; אתרי הנצחה; בתי אבות; בתי חולים; בתי עלמין; בתי תמחוי; חברות קדישא; גנים בוטניים או אתרי פארקים; מועצות דתיות; מוסדות סיעודיים; מפעלים או מוסדות שיקומיים; מעונות לנכים; מרכזי יום לקשיש; מרכזי ספורט; מרכזים קהילתיים; מרכזים רב-נכותיים; מרכזים רפואיים; מרכזי קליטה; עיריות ומועצות מקומיות.))
:- &quot;עובד שירות&quot; - מי שנידון לעונש מאסר בעבודת שירות מהמועד שנקבע לתחילת ביצוע עבודת השירות.

@ 51ב. נשיאת מאסר בעבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-6, תשע״ח-4, תשפ&quot;א)
: (א) בית משפט שגזר על נאשם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, רשאי להחליט, בגזר הדין, שהנידון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יישא הנידון את חלק העונש האמור בתום תקופת המאסר בפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
:: (((הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):)) בית משפט שגזר על נאשם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, רשאי להחליט, בגזר הדין, שהנידון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יישא הנידון את חלק העונש האמור בתום תקופת המאסר בפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
: (ב) בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א) כי נאשם יישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
:: (1) בית המשפט קיבל, לפני מתן גזר הדין, חוות דעת מטעם הממונה ([[בסימן זה]] - חוות דעת הממונה) בדבר התאמתו של הנאשם לעבודת שירות, וכן בדבר האפשרות להשמתו בה ובדבר עבודת השירות שהנאשם יכול לעבוד בה והתנאים שבהם תבוצע;
:: (2) הנאשם הסכים לשאת את עונש המאסר בעבודת שירות, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוות דעת הממונה.
: (ב1) בחוות דעת הממונה יפורטו אלה:
:: (1) התאמתו, אי-התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם לביצוע עונשו בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות; קביעת אי-התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם תתבסס על חוות דעת שקיבל הממונה, אם ניתנה כזו, מקצין משטרה שהסמיך לכך ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, עובד שירות הביטחון הכללי שהסמיך לכך ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי או קצין בשירות בתי הסוהר שהסמיך לכך ראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר, לפי העניין;
:: (2) אפשרות השמתו או אי-השמתו של הנאשם בעבודת שירות מתאימה למצבו הבריאותי ולמוגבלויותיו, אם ישנן, יכולתו להיות מועסק בסוגי מקומות העבודה שניתן להעסיק בהם עובד שירות ויכולתו לעמוד בשעות העבודה הנדרשות ובנוהלי עבודה הנהוגים בסוגי מקומות עבודה כאמור; לעניין זה, רשאי הממונה להתבסס על אלה:
::: (א) העבירה שבה הורשע הנאשם;
::: (ב) הרשעות קודמות של הנאשם;
::: (ג) חוות דעת מטעם גורם טיפולי בעניינו של הנאשם, אם ניתנה, ובכלל זה - אם נערך תסקיר של קצין מבחן בקשר להליך שבו התבקשה חוות דעת הממונה - סיכום והמלצות של התסקיר, ואם הוכנה הערכת מסוכנות לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]] - תמצית הערכה עדכנית;
::: (ד) צו פיקוח לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]], וצו על פי [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס&quot;ה-2004]], אם הוצאו בעניינו של הנאשם;
::: (ה) הערכות שניתנו בעבר לעניין אופן הביצוע של עבודות שירות קודמות על ידי הנאשם;
::: (ו) מצבו הבריאותי של הנאשם ומוגבלויותיו, אם ישנן, לרבות חוות דעת מטעם גורם טיפולי לעניין זה.
: (ב2) לצורך השמת הנאשם בסוג מסוים של עבודת שירות, נוכח קיומן של מגבלות השמה, רשאי הממונה להתבסס על המידע המנוי בסעיף קטן (ב1)(2)(א) עד (ו), ועל מידע בדבר עברו של הנאשם; ואולם מידע שאינו מנוי בסעיף קטן (ב1)(2), לא יובא לפני בית המשפט, ולא ישמש עילה לאי-השמת הנאשם בעבודת שירות.
: (ב3) לא מצא הממונה מקום מתאים להשמת הנאשם בעבודת שירות, נוכח המידע המנוי בסעיף קטן (ב1)(2)(א) עד (ו), יודיע על כך לבית המשפט, ויפרט את הפעולות שביצע לצורך איתור מקום מתאים, ומתי עתיד להתפנות מקום מתאים להשמת הנאשם, בשים לב למידע כאמור.
: (ב4)(1) בית המשפט רשאי להורות לממונה להציג לפניו מידע כאמור בסעיף קטן (ב1)(1), שעליו מבוססת חוות דעת הממונה, שהוא חסוי על פי דין או שגילויו לנאשם או לבא כוחו עלול, לדעת גורם כאמור בסעיף קטן (ב1)(1), לפגוע בביטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב אחר ([[בסימן זה]] - מידע חסוי).
:: (2) לבקשת הנאשם או בא כוחו, יורה בית המשפט לממונה להתיר לנאשם לעיין במידע שעליו מבוססת חוות דעת הממונה לגביו; היה המידע שעליו מבוססת חוות הדעת כאמור מידע חסוי ומצא בית המשפט כי העניין שיש באי-גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם עשיית צדק, לא יורה על עיון הנאשם במידע האמור, ויורה לממונה להעביר לנאשם תמצית או פרטים של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או בעניין הציבורי החשוב האחר.
:: (3) בית המשפט רשאי לעיין במידע חסוי אף שלא בנוכחות הנאשם ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו, אלא אם כן התנגד הנאשם לעיון בית המשפט במידע החסוי; התנגדות כאמור תיחשב כחזרה מהסכמת הנאשם לנשיאת עונשו בעבודת שירות.
:: (4) הורה בית המשפט לממונה לתת לנאשם לעיין במידע חסוי שעליו מבוססת חוות הדעת, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש עתירה נגד גילוי המידע; עד למתן החלטה בעתירה לא יגולה החומר.
:: (5) לצורך החלטתו בעניין התאמתו בלבד של הנאשם לעבודת שירות, רשאי בית המשפט להביא בחשבון גם מידע חסוי שהובא לפניו לפי סעיף קטן זה.
: (ג) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים לעבודת שירות.
: (ד) לענין סעיף זה, תקופת מאסר בפועל תחושב כך:
:: (1) תקופות מאסר חופפות - לפי התקופה הארוכה יותר;
:: (2) תקופות מאסר מצטברות - לפי סך כל התקופות.

@ 51ג. עבודת השירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ז-2, תש&quot;ע-2, תשע״ח-4, תשפ&quot;א)
: (א) הטיל בית המשפט עונש מאסר בעבודת שירות, תחל עבודת השירות ביום שקבע בית המשפט, בהתחשב בהמלצת הממונה ולא יאוחר מחודש מיום מתן גזר הדין, אלא אם כן הורה בית המשפט על התחלת עבודת השירות במועד מאוחר יותר; קבע בית המשפט כי הנידון יישא רק חלק מתקופת המאסר בעבודת שירות, תחל עבודת השירות ביום שלאחר תום תקופת המאסר בפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי [[סעיף 87]].
: (ב) [[=חוק שחרור על-תנאי|סעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס&quot;א-2001]] (בסעיף קטן זה - חוק שחרור על-תנאי) לא יחול על מי שבית המשפט החליט לגביו כי ישא את עונש המאסר בעבודת שירות, ואולם אם ההחלטה כאמור חלה רק על חלק מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת תקופת המאסר בהתאם להחלטה עולה על שלושה חודשים או אם הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות [[סעיפים 51ט]] [[או 51י]] ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים, יחול [[סעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי]] על יתרת תקופות המאסר האמורות.
:: (((הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):)) [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס&quot;א-2001]] (בסעיף קטן זה - חוק שחרור על תנאי) לא יחול ועל מי שבית המשפט החליט לגביו כי ישא את עונש המאסר בעבודת שירות, ואולם אם ההחלטה כאמור חלה רק על חלק מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת תקופת המאסר בהתאם להחלטה עולה על שלושה חודשים או אם הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות [[סעיפים 51ט]] [[או 51י]] ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים, יחולו [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לחוק שחרור על-תנאי]] על יתרת תקופות המאסר האמורות.
: (ג) עבודת שירות תהיה בפיקוחו של מפקח שהממונה מינה לכך (להלן - מפקח) והמפקח רשאי להיעזר באחרים לצורך זה.
:: (((הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):)) עבודת שירות תהיה בפיקוחו של מפקח שהממונה מינה לכך (להלן - מפקח) והמפקח רשאי להיעזר באחרים לצורך זה; לכל עובד שירות שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים תיקבע תכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן, אלא אם כן מצא קצין המבחן כי לא נדרשת תכנית כאמור.
: (ד) הממונה או סוהר בכיר כהגדרתו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] (להלן - פקודת בתי הסוהר), המשמש רכז עבודת שירות מחוזי שהממונה הסמיך לכך ([[בסימן זה]] - רכז עבודת שירות מחוזי), רשאי להעביר עובד שירות למקום עבודה אחר מטעמים סבירים.

@ 51ד. (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2) : (((בוטל).))

@ 51ה. התנאים בעבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: עובד שירות לא יקבל שכר ולא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות, למעט לענין דיני העונשין, דיני הבטיחות בעבודה ואחריות בנזיקין כלפי אותו עובד שירות.

@ 51ו. תקופת עבודת השירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) תקופת עבודת השירות תהיה כפי שקבע בית המשפט בגזר הדין ([[בסימן זה]] - תקופת עבודת השירות), והנידון יבצע את עבודת השירות במהלך התקופה האמורה ברציפות, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) שבוע עבודה של עובד שירות יהיה בן חמישה ימי עבודה; מספר שעות העבודה ביום עבודה של עובד שירות יהיה שמונה שעות וחצי רצופות, ואולם רשאי בית המשפט או הממונה, במקרים חריגים בשל נסיבות מיוחדות של הנאשם או בהתאם לנהוג במקום עבודת השירות, לאשר ביצוע עבודת שירות בהיקף שעות יומי נמוך יותר, ובלבד שלא יפחת משש שעות עבודה ביום.
: (ג) עובד שירות לא יעבוד ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], בימי שבתון שנקבעו בחיקוק, וכן ביום נוסף במהלך השבוע שיקבע הממונה על פי הנהוג במקום עבודת השירות ולפי צרכיו של מקום העבודה האמור; הימים המנויים בסעיף קטן זה יבואו במניין תקופת עבודת השירות.

@ 51ז. הפסקה בעבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תש&quot;ע-2)
: (א) נסתיימה העבודה במקום עבודת השירות, יעביר הממונה או רכז עבודת שירות מחוזי את עובד השירות ללא שיהוי לעבודת שירות במקום עבודה אחר.
: (ב) עובד השירות יודיע לממונה, ללא שיהוי, על כל הפסקה בעבודה או העדרות ממנה.
: (ג) עובד שירות לא יעדר מעבודתו אלא באישור הממונה, רכז עבודת השירות או מפקח, ואם נעדר מסיבות רפואיות - גם באישור רופא; האישור יהיה לפי כללים שיקבע השר לביטחון הפנים בתקנות.
: (ד) תקופת הפסקת עבודת שירות וימי העדרותו של עובד שירות לפי סעיף זה, לא יבואו במנין ימי עבודת השירות, למעט היעדרות מסיבות רפואיות בשל תאונת עבודה שאירעה במסגרת עבודת השירות ובמקום עבודת השירות.

@ 51ח. חובותיו של עובד שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) עובד שירות יבצע את עבודת השירות שהוטלה עליו ויציית לכללים ולהוראות שקבעו הממונה, רכז עבודת שירות ומפקח, לפי העניין, בכל הקשור לעבודת השירות.
: (ב) עובד השירות יודיע לממונה על כתובת מגוריו הקבועה, וכן יודיע לממונה על כל שינוי בכתובת המגורים האמורה, בתוך 48 שעות ממועד השינוי.

@ 51ח1. איסור יציאה מהארץ לעובד שירות (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: עובד שירות לא יצא מהארץ במהלך תקופת עבודת השירות, אלא באישור הממונה.

@ 51ט. הפסקה מינהלית של עבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) נציב בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך לכך על ידו, רשאי, לאחר שנתן לעובד השירות הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני סוהר בכיר כהגדרתו [[בפקודת בתי הסוהר]] שהוסמך לכך על ידי הנציב, להחליט כי עבודתו של עובד השירות לא תחל או תופסק וכי הוא יישא את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר, לפי העניין, אם ראה כי מתקיים בעובד השירות אחד מאלה לפי העניין:
:: (1) הוא לא התייצב לתחילת ריצוי עבודת השירות או נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה, רכז עבודת השירות, המפקח או רופא;
:: (2) הוא אינו מבצע כראוי את המשימות שהוטלו עליו או שהתנהגותו בעבודה אינה מניחה את הדעת;
:: (3) הוא הפר תנאי מתנאי עבודת השירות שקבע בית המשפט לפי [[סעיף 51ב(ג)]];
:: (4) הוא לא ציית להוראה של הממונה, של רכז עבודת השירות או של המפקח או לא קיים חובה המוטלת עליו לפי [[סימן זה]];
:: (5) הוא נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודת השירות;
:: (6) הוא הסתיר פרט או מסר פרט כוזב שהם מהותיים לצורך קביעת התאמתו לעבודת השירות או השמתו בה.
: (א1) שימוע לפי סעיף קטן (א) ייערך בעל פה ויתועד בכתב; הוזמן עובד השירות לשימוע כאמור ימשיך עובד השירות בעבודתו עד למתן החלטה בעניינו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הורה הממונה אחרת; הורה הממונה אחרת, לא תבוא התקופה שמיום הזמנתו של עובד השירות לשימוע ועד להחלטה בעניינו במניין ימי עבודת השירות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ב)(1) הודעה על החלטה כאמור בסעיף קטן (א), תימסר, בלא שיהוי, לעובד השירות, במקום עבודת השירות או במשרדי הממונה, ואם העובד לא החל בביצוע עבודת השירות או נעדר ממקום עבודתו, תישלח לו ההודעה בדואר רשום לכתובת המגורים שהודיע עליה לממונה לפי [[סעיף 51ח(ב)]]; נשלחה ההודעה בדואר רשום לפי פסקה זו, יראו אותה כאילו נמסרה לידי עובד השירות בתוך 14 ימים מיום משלוח ההודעה, אלא אם כן הוכיח העובד כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו.
:: (2) החל עובד השירות בביצוע עבודת השירות והתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), תופסק עבודתו למחרת היום שבו נמסרה לו ההודעה.
: (ג) על החלטה לפי סעיף קטן (א) רשאי עובד השירות להגיש עתירה לפי [[סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] (להלן - עתירה) לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של עובד השירות, בתוך 14 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת עובד השירות, להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו; על עתירה כאמור יחולו הוראות [[סימן ח'1 של פרק ב' לפקודה האמורה]], במידה שאינן סותרות הוראות סעיף זה.
: (ד) הגיש עובד השירות עתירה - תעוכב תחילתה של עבודת השירות או תימשך הפסקתה, לפי העניין, עד למחרת היום שבו תינתן החלטת בית המשפט; לא הגיש עתירה - ישא עובד השירות את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר החל במחרת היום שבו תם המועד להגשת העתירה.
: (ד1) החלטה לפי סעיף קטן (א) דינה כדין צו למאסרו של עובד השירות; הגיש עובד השירות עתירה והחליט בית המשפט לדחותה - ייכנס הצו לתוקפו למחרת היום שבו ניתנה ההחלטה כאמור; לא הגיש עובד השירות עתירה - ייכנס הצו לתוקפו למחרת היום שבו תמה התקופה להגשת העתירה.
: (ה) החלטתו של בית משפט בעתירה תבוצע החל ביום שלמחרת נתינתה אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר.
: (ו) ימי הפסקת עבודת השירות לפי סעיף זה לא יבואו במנין תקופת עבודת השירות.

@ 51י. הפסקה שיפוטית של עבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) הרשיע בית משפט עובד שירות בתקופת עבודתו בשל עבירה אחרת, יחולו הוראות אלה:
:: (1) גזר בית המשפט עונש מאסר בשל העבירה האחרת - וקבע שהנאשם לא ישא אותו בעבודת שירות - לא תחל עבודת השירות או תופסק ביום מתן גזר הדין, לפי העניין, ועובד השירות יישא את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום האמור או מיום אחר שקבע בית המשפט; עובד השירות ישא את תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט, שהרשיעו בשל העבירה האחרת, ציווה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות;
:: (2) החליט בית המשפט לגזור בשל העבירה האחרת עונש אחר מזה המנוי בפסקה (1) - רשאי הוא לקבוע שעבודת השירות לא תחל או תופסק, לפי העניין, ושעובד השירות ישא את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום שיקבע בית המשפט.
: (א1) השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו - שופט או מותב אחר באותו בית משפט, לפי העניין, רשאי, לאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, לגזור על הנאשם עונש אחר אם התקיים אחד מאלה, ורשאי בית המשפט להורות כי עבודת השירות תופסק עד למתן החלטתו:
:: (1) הממונה הביא לפניו חוות דעת של רופא שירות בתי הסוהר, ולפיה עובד השירות איבד את כושר העבודה שלו ונקבעה לו אי-כשירות קבועה או ממושכת בשל פגיעה שאירעה לו לאחר שנגזר דינו;
:: (2) הממונה הביא לפניו חוות דעת המבוססת על חוות דעת של גורם מוסמך המנוי [[בסעיף 51ב(ב1)(1)]], שלא היתה לפני בית המשפט בעת קבלת החלטתו לפי [[סעיף 51ב(א)]], או שלא היתה בידיעת הממונה בעת הדיון לפי [[סעיף 51ב(א)]], ועל פי חוות הדעת האמורות הנידון אינו מתאים לנשיאת המאסר בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות או ימשיך לשאת את עונשו בעבודת שירות; הבאת חוות הדעת לפני בית המשפט תהיה בדרך הקבועה [[בסעיף 51ב(ב4)]].
: (א2) הוגש נגד עובד השירות כתב אישום בשל עבירה אחרת לאחר שנגזר דינו לנשיאת המאסר בעבודת שירות, רשאי השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו - שופט או מותב אחר באותו בית משפט, לבקשת הממונה, ולאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, להורות שעבודת השירות לא תחל או תופסק, והנידון יישא את עונשו או את יתרת העונש בבית הסוהר, אם סבר בית המשפט על פי העובדות הנטענות בכתב האישום כי התחלת או המשך ביצוע עבודת השירות על ידי הנאשם אינם הולמים עוד נשיאה של עונש המאסר בעבודת שירות, לנוכח העיתוי של ביצוע העבירה, מהותה, חומרתה ונסיבות ביצועה.
: (ב) על החלטת בית משפט לפי סעיף קטן (א)(2) או סעיף קטן (א2) ניתן לערער תוך 14 ימים מיום שנמסרה ההחלטה למערער; בית המשפט ידון בערעור בשופט אחד והחלטתו תהיה סופית; על החלטת בית משפט לגזור עונש אחר לפי סעיף קטן (א1) יחולו הוראות [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], לעניין ערעור.

@ 51י1. קיצור תקופת עבודת השירות (תיקון: תשע״ח-4, תשפ&quot;א)
: (((הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):))
: (א) תקופת עבודת השירות של עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים, תקוצר לתקופה כמפורט בסעיף קטן (ג), ובלבד שקיבל הממונה את כל אלה:
:: (1) אישור מפקח על כך שעובד השירות ביצע את עבודת השירות כנדרש וברציפות בהתאם להוראות [[סעיף 51ו]], ובלבד שלא החל בעניינו של עובד השירות הליך של הפסקה מינהלית של עבודת השירות לפי הוראות [[סעיף 51ט]];
:: (2) אישורו של קצין מבחן בדבר עמידתו של עובד השירות בתכנית שנקבעה לו על ידי קצין המבחן לפי הוראות [[סעיף 51ג(ג)]], אלא אם כן מצא קצין המבחן שלא נדרשת תכנית כאמור, ואם נתן בית המשפט לגבי עובד השירות צו מבחן לפי [[סעיף 1 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]] - אישור של קצין מבחן בדבר עמידתו של עובד השירות בתנאי הצו, כנדרש על ידי קצין המבחן.
: (ב) קוצרה תקופת עבודת השירות של עובד שירות לפי הוראות סעיף קטן (א), יראו אותו כמי שסיים לרצות את עונשו בתום אותה תקופה.
: (ג) קיצור תקופת עבודת השירות לפי סעיף זה יהיה לתקופות כמפורט להלן, ובלבד שתקופת עבודת השירות לא תפחת משישה חודשים:
:: (1) לעניין עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים ואינה עולה על שבעה חודשים - ארבעה שבועות;
:: (2) לעניין עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבדות שירות לתקופה העולה על שבעה חודשים - שישה שבועות.

@ 51יא. ממונה על עבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) השר לביטחון הפנים ימנה קצין שירות בתי הסוהר לממונה על עבודת שירות.
: (ב) הממונה יפעל בשקידה ראויה לארגון עבודת השירות, למציאת מקומות לעבודת שירות למגוון סוגי אוכלוסייה, לרבות לאנשים עם מוגבלות, להצבתם של נידונים לעבודה בהם, למינוי מפקחים מקרב עובדי המדינה ולפיקוח על עבודת שירות.

@ 51יב. תקנות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) השר לביטחון הפנים רשאי להתקין תקנות לביצוע [[סימן זה]].
: (ב) תקנות שיתקין השר לביטחון הפנים לפי [[סימן זה]] יהיו בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, למעט תקנות שיתקין לעניין גופים כאמור [[בהגדרה &quot;עבודת שירות&quot; בסעיף 51א]].
:: ((פורסמו [[תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשע&quot;ב-2011]].))

=== סימן ג': מאסר על תנאי ===

@ 52. מאסר על תנאי [יא/18] (תיקון: תשמ&quot;ח-3, תשס&quot;א)
: (א) הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.
: (ב)(1) מי שנידון למאסר על תנאי לא ישא את ענשו אלא אם עבר - תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן - תקופת התנאי) - אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (להלן - עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
:: (2) הורשע אדם בעבירת בחירות, יכול שתעלה תקופת התנאי בשל עבירה נוספת שהיא עבירת בחירות על שלוש שנים ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; לענין פסקה זו, &quot;עבירת בחירות&quot; -
::: (1) עבירה לפי [[חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
::: (2) עבירה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]];
::: (3) עבירה לפי [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]].
: (ג) תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר - ביום שחרורו מן המאסר; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל שחרור בערובה מכח [[סימן ב' בפרק ג' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשל חופשה מיוחדת או מכח [[סימן ב'1 לפרק ו']], יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית המשפט; והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.
: (ד) קביעת העבירות לפי סעיף קטן (ב) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסויימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; אוזכרה הוראת חוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.

@ 53. [יא/19] (תיקון: תשס&quot;ד-5) : (((בוטל).))

@ 54. מאסר בשל עבירה נוספת [יא/20]
: הטיל בית המשפט עונש מאסר בשל עבירה נוספת, לא יורה שעונש זה יהיה כולו על תנאי.

@ 55. הפעלתו של מאסר על תנאי [יא/21] (תיקון: תשל&quot;ז)
: (א) מי שנידון למאסר על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת, יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט להורות שהפעלת המאסר על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת.
: (ג) צו לפי סעיף זה יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנידון בשל העבירה הנוספת, והוא יכול להינתן מאת כל שופט של אותו בית משפט.

@ 56. הארכת תקופת התנאי [יא/22] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: (א) בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור [[בסעיף 55]] ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי.
: (ב) לא ישתמש בית המשפט בסמכות לפי סעיף זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
: (ג) האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

@ 57. מאסר על תנאי שהטיל בית דין צבאי [יא/23]
: לענין [[סעיפים 54 עד 56]] דינו של עונש מאסר על תנאי שהטיל בית דין צבאי כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]], כדין עונש מאסר על תנאי שהטיל בית משפט זולת אם סבר בית המשפט שהרשיע בשל העבירה הנוספת, שהעבירה שעליה הטיל בית הדין הצבאי את עונש המאסר על תנאי היתה עבירה צבאית כמשמעותה [[באותו חוק]].

@ 58. תקופות מאסר בזו אחר זו [יא/24]
: מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש המאסר על תנאי, ישא, על אף האמור [[בסעיף 45]], את שתי תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט שהרשיעו בשל העבירה הנוספת ציווה, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות.

@ 59. תחילת המאסר שהופעל [יא/25]
: מי שהופעל נגדו מאסר על תנאי יתחיל לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את המאסר, זולת אם ציווה בית המשפט שיתחיל ביום אחר.

@ 60. ערעור [יא/26]
: (א) צו לפי [[סעיפים 55 עד 59]] ניתן לערעור.
: (ב) בערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת מותר לכלול ערעור גם על צו כאמור אם לא הוגש עליו ערעור לפי סעיף זה.

=== סימן ד': קנס ===

@ 61. שיעור הקנסות [יא/27] (תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ב-2, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: (א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל -
:: (1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום - קנס עד 14,400 שקלים חדשים;
:: (2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה - קנס עד 29,200 שקלים חדשים;
:: (3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים - קנס עד 75,300 שקלים חדשים;
:: (4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים - קנס עד 226,000 שקלים חדשים.
: (ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות [[סעיף 63]].
: (ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס - קנס עד 1,400 שקלים חדשים.
: (ד) סעיף זה אינו בא לשנות מסכומים שבית המשפט מוסמך להטיל כקנס בשל אי-ציות לצו בענין עדות או המצאת מסמכים או בשל בזיון בית משפט.

@ 62. [יא/28] (תיקון: תש&quot;ם-3, תשנ&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 63. קנס לפי שווי הנזק או טובת ההנאה [יא/29] (תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ח-3)
: (א) בשל עבירה שנתכוון בה הנאשם לגרום נזק ממון לאחר או להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה משוויים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.
: (ב) הורשע אדם בעבירה, וקיבל דבר כשכר בעד ביצועה או כאמצעי לביצועה, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס פי ארבעה משוויו של הדבר, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.
: (ג) בקביעת סכום הקנס לפי סעיף זה רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, בהשפעה שתהיה לסילוק הקנס על יכלתו של הנאשם לפצות את הניזוק בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה.
: (ד) קביעת הקנס לפי ערך הנזק שנגרם או טובת ההנאה שהופקה תהא כערכם ביום ביצוע העבירה או ביום מתן החלטת בית המשפט, לפי הגדול שבהם.

@ 64. עדכון קנסות [יא/30] (תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ב-2)
: (א) שר המשפטים רשאי לשנות בצו את שיעורי הקנסות הקבועים בכל חוק, על פי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו הם נקבעו לאחרונה.
: (ב) לא יוגדלו שיעורי קנסות לפי סעיף זה לפני שחלפו ששה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;קנסות&quot; - לרבות תקרות לקנסות שהחוק מסמיך לקבוע ולרבות תקרת הפיצויים האמורה [[בסעיף 77]].

@ 65. [יא/31] (תיקון: תש&quot;ם-3) : (((בוטל).))

@ 66. מועד לתשלום קנס [יא/32] (תיקון: תש&quot;ם-3)
: (א) קנס שהוטל ישולם מיד, אך רשאי בית המשפט לצוות שהקנס ישולם תוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע; ורשאי הוא לקבוע שעל סכום הקנס שתשלומו נדחה או על חלק ממנו תשולם תוספת כאמור [[בסעיף 67]] לגבי תקופת הדחיה.
: (ב) קבע בית המשפט כי הקנס ישולם לשיעורין, יחולו הוראות [[סעיף 71]] לגבי כל שיעור ושיעור.

@ 67. תוספת פיגור על אי תשלום קנס [יא/32א] (תיקון: [תשל&quot;ג], תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ב-2, תש&quot;ן-4, תשס&quot;א-7)
: (א) קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור (להלן - התוספת).
: (ב) שיעור התוספת יהיה חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי הענין; בתום כל תקופה של ששה חדשים שעברו מן המועד הקבוע - חמישה אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור.
: (ג) המועד הקבוע לענין סעיף זה הוא כאמור [[בסעיף 66]], ואם הוטל הקנס שלא במעמד הנאשם או סניגורו - שלושים יום מיום שנשלחה בדואר לנאשם הודעה על גזר הדין או שהומצאה לו בדרך שבה ניתן להמציא מסמכים על פי דין.

@ 68. גביית התוספת [יא/32ב] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) לענין גביה, דין התוספת כדין הקנס, אולם [[סעיף 71]] לא יחול על התוספת.
: (ב) סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שנתווספה עליו תוספת, ייזקף תחילה על חשבון התוספת.

@ 69. פטור מתשלום התוספת [יא/32ג] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) בית המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.
: (ב) הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית המשפט או הרשם רשאים להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד.
: (ג) החלטת בית המשפט או הרשם ניתנת לערעור כהחלטה אחרת של אותו בית משפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה.

@ 70. גביית קנסות [יא/33] (תיקון: תש&quot;ם-3)
: קנס שלא שולם במועדו, יחולו על גבייתו הוראות [[פקודת המסים (גביה)]] - כאילו היה מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].

@ 71. מאסר במקום קנס [יא/34] (תיקון: [תשל&quot;ג], תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ח-3, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2)
: (א) בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, או היתה העבירה עבירה של אחריות קפידה כאמור [[בסעיף 22(א) סיפה]], לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) נשא אדם מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת; נשא חלק מתקופת המאסר, לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה שנשא עליו מאסר, והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס שלא נשא עליו מאסר.
: (ד) הוטל מאסר לפי סעיף קטן (א) ולפני שנסתיימה תקופת המאסר שולם חלק מן הקנס תקוצר התקופה לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.
: (ה) מי שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס ישא אותו בנוסף לכל מאסר אחר, לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס אחר, בין שהמאסר האחר הוטל באותו משפט ובין שהוטל במשפט אחר, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

=== סימן ד'1: שירות לתועלת הציבור (תיקון: תשל&quot;ט-2) ===

@ 71א. שירות לציבור (תיקון: תשל&quot;ט-2)
: (א) בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, [[בסימן זה]] - שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן &quot;צו שירות&quot;.
: (ב) מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין [[סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ&quot;ט-1969]], כדין צו מבחן.
: (ג) בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות.
: (ד) בית המשפט רשאי לקבוע בצו שירות הוראות ותנאים שיראה אותם נחוצים כדי להבטיח את ביצוע השירות ואת הפיקוח על ביצוע השירות בידי הנידון.
: (ה) בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו, ויזהירו שאם לא ימלא אחר הצו יהיה צפוי לתוצאות האמורות [[בסעיף 71ד]]; בית המשפט לא יתן צו שירות אלא אם הביע הנידון את נכונותו למלא אחר הוראות הצו.
: (ו) שירות לציבור יהיה בפיקוחו של קצין מבחן, והוא רשאי להיעזר באחרים לצורך זה.

@ 71ב. תקופת צו שירות ושינויו (תיקון: תשל&quot;ט-2)
: (א) תקופת תקפו של צו שירות לא תעלה על שנה אחת, אולם רשאי בית המשפט להאריכה מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמכסת שעות העבודה לא תעלה על מכסת השעות שנתחייב בה הנידון מלכתחילה.
: (ב) בית המשפט שנתן צו שירות רשאי - על פי בקשת קצין מבחן או על פי בקשת הנידון - לעיין מחדש בצו, לשנותו, לקבוע בו הוראות חדשות או לבטל הוראה מהוראותיו, הכל כפי שיראה לצודק בנסיבות הענין.

@ 71ג. חיוביו של החייב בשירות (תיקון: תשל&quot;ט-2)
: מי שחוייב בשירות לציבור לפי [[סימן זה]] יבצע את השירות שהוטל עליו בצו, בהתאם לאמור בו, ויציית להוראות קצין המבחן שקבע בית המשפט או של מי שהוא מינה לכך, בכל הקשור לשירות.

@ 71ד. הפרת צו שירות (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשס&quot;ד-4)
: הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו השירות שהנידון לא מילא אחר צו השירות, רשאי הוא -
: (1) אם ניתן צו השירות בלא הרשעה - לבטל את צו השירות, להרשיעו ולגזור עליו עונש על העבירה שבגללה ניתן צו השירות (בסעיף זה - העבירה המקורית);
: (2) אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה בלא כל עונש נוסף - לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש על העבירה המקורית במקום צו השירות;
: (3) אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה נוסף על עונש אחר - לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו השירות, בהתחשב, בין השאר, בכל עונש שהוטל עליו על העבירה המקורית.

@ 71ה. תקנות (תיקון: תשל&quot;ט-2)
: שר העבודה והרווחה רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע [[סימן זה|פרק זה (([צ&quot;ל: סימן זה]))]], ובין השאר בענין החזר הוצאות הקשורות בביצוע השירות לציבור.

@ 71ו. מעמד עושה השירות (תיקון: תשל&quot;ט-2)
: מי שחוייב בשירות לציבור לפי [[סימן זה]] לא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות.

=== סימן ה': התחייבות להימנע מעבירה ===

@ 72. התחייבות להימנע מעבירה [יא/35] (תיקון: תש&quot;ע-4)
: (א) בית משפט שהרשיע אדם רשאי, נוסף על העונש שהטיל, לצוות שהנידון ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלוש שנים.
: (ב) קבע בית המשפט שנאשם ביצע עבירה אך לא הרשיעו, רשאי הוא לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה אחת.
: (ג) התחייבות כאמור בסעיף זה תהיה בסכום שלא יעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שבה הורשע הנידון או שנקבע שביצע אותה, לפי העניין, ותהיה בערבים או בלי ערבים, הכל כפי שיצווה בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש&quot;ף-2019]].))

@ 73. [יא/36] (תיקון: תש&quot;ע-4) : (((בוטל).))

@ 74. מאסר על אי מתן התחייבות [יא/37] (תיקון: תש&quot;ע-4)
: ציווה בית המשפט על אדם לפי [[סעיף 72]] ליתן התחייבות להימנע מעבירה, רשאי בית המשפט לכפותו לציית לצו וליתן את ההתחייבות על ידי שיטיל עליו מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

@ 75. ערעור [יא/38] (תיקון: תש&quot;ע-4)
: צו לפי [[סעיפים 72]] [[או 74]] ניתן לערעור כאילו היה גזר דין של מאסר לשלושה חדשים.

@ 76. גביית סכומי התחייבויות [יא/39] (תיקון: תשס&quot;ג-7, תש&quot;ע-4)
: התחייב אדם לפי [[סעיף 72]] להימנע מעבירה, ולאחר מכן בית משפט הרשיעו בעבירה שהתחייב להימנע ממנה או קבע כי הוא ביצע את העבירה כאמור אך לא הרשיעו, יצווה בית המשפט שהרשיע או שקבע כאמור, על תשלום סכום ההתחייבות; לא שולם סכום ההתחייבות, יהא דינו של סכום זה כדין קנס ויחולו עליו הוראות [[סעיפים 66 עד 70]], ולעניין התחייבות שהוטלה על אדם לפי [[סעיף 72(א)]] - גם הוראות [[סעיף 71]].

=== סימן ו': פיצויים והוצאות ===

@ 77. פיצוי [יא/40] (תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ב-2, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות], תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב-2)
: (א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.
: (ב) קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע העבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר.
: (ג) לענין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים.
: (ד) הורה בית משפט כי פיצוי שהנאשם חויב בו לפי סעיף זה ישולם לשיעורין, והנאשם לא שילם את אחד התשלומים במועדו, תעמוד יתרת החוב לפירעון מיידי.

@ 78. חיוב בפיצוי דינו כפסק דין [יא/41] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: חיוב בפיצוי לפי [[סעיף 77]] הוא, לענין ערעור הנאשם עליו, כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו; בערעור על פסק הדין שהביא לידי החיוב בפיצוי מותר לכלול גם ערעור על החיוב.

@ 79. הוצאות המשפט [יא/42]
: הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום הוצאות המשפט, לרבות הוצאות העדים, בסכום שקבע בית המשפט; לענין ערעור ולענין [[סעיפים 66 עד 71]] רואים הוצאות המשפט שחוייב בהן אדם לפי סעיף זה כאילו היו קנס.

@ 80. הוצאות ההגנה מאוצר המדינה [יא/43] (תיקון: [תשל&quot;א], [תשל&quot;ה], תש&quot;ם-3, תשנ&quot;ה)
: (א) משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל לפי [[סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]] בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור.
: (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, סכומי מקסימום להוצאות ולפיצויים האמורים.
:: ((פורסמו [[תקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר), התשמ&quot;ב-1982]].))
: (ג) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

@ 81. הוצאות ההגנה על המתלונן [יא/44]
: (א) זיכה בית המשפט את הנאשם לאחר שראה כי התלונה שגרמה למשפט הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד, רשאי הוא לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו לענין זה, בתשלום הוצאות הגנתו של הנאשם והוצאות התביעה, כפי שיקבע בית המשפט.
: (ב) לענין ערעור על חיוב לפי סעיף קטן (א), דין המתלונן כדין נאשם שהורשע, ולענין גביית ההוצאות רואים את החיוב בהן כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית לטובת הזכאי נגד המתלונן.

=== סימן ז': טיפול בקהילה (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-4) ===

@ 82. טיפול במשתמשים בסמים (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה-2)
: הורשע אדם ונוכח בית המשפט כי הוא משתמש בסמים מסוכנים, כמשמעותם [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]], רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו - מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, בתקופה ובהתאם לתכנית שיורה בית המשפט; ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור בלא להרשיע את הנאשם, אף אם תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שניתן לצוות על הפעלתו.

@ 83. תנאים לצו מבחן עם טיפול (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-4)
: בית משפט לא יתן צו מבחן כאמור [[בסעיף 82]] [[או 86]] אלא אם כן -
: (1) הנידון הסכים לעבור טיפול והבין את תנאי הטיפול ומהותו;
: (2) מצבו של הנידון מצדיק טיפול והנידון מתאים לטיפול;
: (3) נעשו סידורים שיאפשרו לנידון לקבל את הטיפול על פי תכנית מפורטת בתסקיר קצין מבחן לענין סוג הטיפול, מהותו ומשכו.

@ 84. תקנות (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר המשפטים, שר המשטרה ושר הבריאות, רשאי להתקין תקנות לביצוע [[סימן זה]].
: (ב) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לענין מקומות טיפול רפואיים ודרכי טיפול רפואי.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

@ 85. הארכה נוספת של תקופת התנאי (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 56(ב)]], רשאי בית המשפט שהרשיע אדם העובר טיפול למשתמשים בסמים, או שסיים טיפול כאמור, להשתמש בסמכותו לפי [[סעיף 56]] יותר מפעם אחת, אם שוכנע כי לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי משום שיש סיכוי לשיקומו של האדם, כי הפעלת המאסר על תנאי תסב לו נזק חמור, וכי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי.
: (ב) בטרם יחליט על הארכה נוספת של תקופת התנאי, יבקש בית המשפט תסקיר של קצין מבחן על הנאשם, על מצב התקדמותו בטיפול, וכן, אם הוא מקבל טיפול במוסד, על המוסד שבו הוא מטופל.
: (ג) הארכה נוספת של תקופת התנאי, לפי סעיף זה, תלווה בצו מבחן כאמור [[בסימן זה]] ובתנאים האמורים בו; על ההארכה הנוספת יחולו הוראות [[סעיף 56(ג)]].
: (ד) לענין סעיף זה -
::- &quot;טיפול למשתמשים בסמים&quot; - &quot;טיפול סוציאלי&quot;, &quot;טיפול רפואי&quot; או &quot;טיפול משולב&quot; כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ&quot;ג-1993]], הניתן למשתמשים בסמים;
::- &quot;מוסד&quot; - כהגדרתו [[בחוק האמור]].

@ 86. טיפול באלימות במשפחה (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-4)
: (א) הורשע נאשם ונוכח בית המשפט כי הוא נוהג באלימות כלפי בן משפחתו, רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו, מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, על פי תכנית שיורה בית המשפט, ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור, אם קבע שהנאשם עבר את העבירה אך לא הרשיעו.
: (ב) לענין סעיף זה -
::- &quot;בן משפחתו&quot; - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
::: (1) בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;
::: (2) קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, [[כהגדרת &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]];
::- &quot;בן זוג&quot; - לרבות הידוע בציבור כבן זוגו.

@ 86א. תחולת הוראות [[פקודת המבחן]] (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: הוראות [[פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], יחולו על צו מבחן שניתן לפי [[סימן זה]] בכפוף להוראותיו ובשינויים המחויבים.

=== סימן ח': שונות ===

@ 86ב. הליך בבית משפט קהילתי (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (((הוראת שעה לחמש שנים מיום 1.8.2022):))
: קבע בית משפט קהילתי כהגדרתו [[בסעיף 220ב לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], כי נאשם ביצע עבירה וכי הוא סיים בהצלחה הליך בבית משפט קהילתי, רשאי הוא -
: (1) על אף הוראות [[סעיף 56(ב)]], להשתמש בסמכותו לפי [[סעיף 56]] יותר מפעם אחת אם שוכנע כי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי;
: (2) על אף הוראות [[סעיף 76]], להאריך את תקופת ההתחייבות שנגזרה על הנידון לפי [[סעיף 72]] או לחדשה לתקופה שיקבע, שלא תעלה על שנתיים.

@ 87. דחיית מועדים [יא/50]
: (א) נקבע מועד לביצועו של עונש, באחת מהוראות [[פרק זה]] או בבית המשפט לפיה, רשאי בית המשפט לדחות את הביצוע למועד אחר.
: (ב) נדחה ביצועו של עונש לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחותו פעם נוספת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) בית המשפט הדוחה ביצועו של עונש לפי סעיף זה רשאי להתנות את הדחיה במתן ערובה ובתנאים אחרים שימצא לנכון; על ערובה הניתנת לפי הוראה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[+#41|סעיפים 38 עד]] [[+#סעיפים 48 עד 49|40]] [[סעיף 51 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|ו-44 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ&quot;ה-1965]].
: (ד) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור.

@ 88. האחריות האזרחית שמורה [יא/51]
: זיכוי בפלילים או הטלת עונש או חיוב בפיצוי לפי [[סעיף 77]] אינם משחררים מאחריות לנזק לפי כל דין אחר.

@ 89. תחולה [יא/53]
: הוראות [[פרק זה]] חלות על עבירות לפי כל דין.

@ 90. ביצוע ותקנות [יא/54]
: שר המשפטים ממונה על ביצוע [[פרק זה]] והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות העונשין (דרכי ענישה), תשט&quot;ו-1954]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ&quot;א-1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי), התשמ&quot;ה-1985]].))
: ((פורסמו [[תקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש&quot;ף-2019]].))

== פרק ו'1: הוראות להתאמת דיני העונשין (תיקון: תשנ&quot;ה-3) ==

@ 90א. פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של [[13:203772|חוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ&quot;ד-1994]] ([[בפרק זה]] - חוק העונשין תיקון מס' 39), ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח -
: (1) &quot;זדון&quot; או &quot;מזיד&quot; - יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה - מודעות כאמור [[בסעיף 20(א) רישה]], ולענין תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה - גם פזיזות;
: (2) &quot;בכוונה&quot; - מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר;
: (3) &quot;ביודעין&quot; או מונח בעל משמעות דומה - יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור [[בסעיף 20(א)]];
: (4) &quot;יש לו יסוד להניח&quot; או ביטוי בעל משמעות דומה - יתפרש הביטוי כאדם שחשד, כאמור [[בסעיף 20(ג)(1)]];
: (5) &quot;התרשלות&quot; - יתפרש המונח כרשלנות כאמור [[בסעיף 21]].

@ 90ב. עונש על עבירת רשלנות (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של [[13:203772|חוק העונשין תיקון מס' 39]], ושבו היסוד הנפשי הנדרש להתהוות העבירה הוא רשלנות, ולאותה עבירה נקבע עונש מאסר העולה על שלוש שנים - יהיה העונש בשל אותה עבירה, מאסר שלוש שנים.

= חלק ב': עבירות =

== פרק ז': בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 91. הגדרות ופירוש [ד/1] (תיקון: תשל&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אויב&quot; - מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים;
:- &quot;ארגון מחבלים&quot; - ארגון שמטרותיו או פעולותיו מכוונות למיגור המדינה או לפגיעה בבטחונה של המדינה או בבטחון תושביה או ביהודים במדינות אחרות;
:- &quot;ידיעה&quot; - לרבות ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה;
:- &quot;מסירה&quot; - לרבות מסירה על ידי סימון ואיתות ולרבות גרם מסירה; מקום שמדובר על עשיית מעשה בכוונה מסויימת, פירושו עשיה או מחדל באותה כוונה ללא סמכות כדין.

@ 92. קשר ונסיון [ד/2]
: קשר או נסיון לעבור עבירה לפי [[פרק זה]], דינם כדין מעשה העבירה.

@ 93. כורח וצורך [ד/3] (תיקון: תשל&quot;ז)
: ההגנה לפי [[סעיפים 21]] [[או 22]] לא תשמש עילה לפטור מאחריות פלילית בשל עבירה לפי [[סעיפים 97]], [[98]], [[99]], [[107]], [[112]], [[או 113(ב)]]; אך היא תשמש עילה להמתקת הדין.

@ 94. הגנה נוספת [ד/4]
: אין רואים מעשה כעבירה לפי [[פרק זה]], אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב, או אם נעשה בתום לב מתוך כוונה להביא, בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינת חוץ או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מוסד או ארגון של מדינות או בפעולותיהם.

@ 95. חיפוי על עבירה [ד/5]
: (א) מי שיודע כי אדם פלוני זומם לעבור עבירה או עבר עבירה לפי [[פרק זה]] שענשה מאסר חמש עשרה שנה או עונש חמור מזה, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע עשייתה, השלמתה או תוצאותיה, הכל לפי הענין, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיף 262]] ולא לגרוע מהן.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על בן זוג, הורה, צאצא, אח או אחות של אדם שזמם או עבר עבירה כאמור.

@ 96. עונש מוות [ד/6]
: על אף האמור [[בפרק זה]], לא יטיל בית משפט עונש מוות אלא אם העבירה נעברה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה.

=== סימן ב': בגידה ===

@ 97. פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה [ד/7]
: (א) מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו - מיתה או מאסר עולם.
: (ב) מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.

@ 98. גרם למלחמה [ד/8]
: מי שעשה, בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מאסר חמש עשרה שנה; התכוון לסייע לאויב, דינו - מיתה או מאסר עולם.

@ 99. סיוע לאויב במלחמה [ד/9]
: (א) מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייעו לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;סיוע&quot; - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.

@ 100. גילוי החלטה לבגוד [ד/10]
: מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות [[בסעיפים 97]], [[98]] [[או 99]], דינו - מאסר עשר שנים.

@ 101. שירות בכוחות האויב [ד/11]
: אזרח ישראלי וכל אדם אחר החייב בנאמנות למדינת ישראל, בין באשר הוא חייב בשירות בטחון לפי [[חוק שירות בטחון, תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], ובין באשר שירת בשירות המדינה, והוא שירת בכוחות המזויינים של האויב, דינו - מאסר חמש עשרה שנה.

@ 102. סיוע לשבוי מלחמה [ד/12]
: (א) מי שסייע בידי שבוי מלחמה להימלט או לנסות להימלט ממקום כליאתו או מישראל, דינו - מאסר עשר שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש עשרה שנה.
: (ב) מי שהתרשל בתפקידו למנוע בריחת שבוי מלחמה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 103. תעמולה תבוסנית [ד/13]
: מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.

=== סימן ג': פגיעה בכוחות מזויינים ===

@ 104. כוחות מזויינים [ד/14]
: אלה הם הכוחות המזויינים לענין [[סימן זה]]:
: (1) צבא-הגנה לישראל;
: (2) משטרת ישראל;
: (3) כוחות מזויינים אחרים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם צבא-הגנה לישראל.

@ 105. מרידה בכוחות מזויינים [ד/15]
: (א) שלושה או יותר מחברי כוח מזויין העושים אחת מאלה, הרי זו מרידה לענין [[סימן זה]]:
:: (1) בצוותא ותוך אי ציות לפקודה, הם תופסים בנשק או משתמשים בנשק שברשותם או משתמשים באמצעי כפיה כלפי מפקד;
:: (2) מסרבים בצוותא למלא פקודה בשעת פעולה צבאית או למלא פקודה הנוגעת לפעולה כזאת.
: (ב) בסעיף זה, &quot;מפקד&quot; - הגבוה ממנו בדרגה, לרבות מי שלפי פקודות הצבא או לפי הנוהג בצבא רשאי לתת לו פקודה.

@ 106. מרידה [ד/16]
: המעורר מרידה או משתתף בה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.

@ 107. מרידה בכוונת פגיעה בבטחון המדינה [ד/17]
: מי שעשה אחד המעשים האמורים [[בסעיף 106]] בכוונה לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עולם.

@ 108. פגיעה ברכוש [ד/18] (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) מי שגרם בזדון נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן בזדון את האספקה לכוחות המזויינים, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) מי שגרם ברשלנות נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן ברשלנות את האספקה לכוחות המזויינים, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ג) מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) והיה במעשה העבירה כדי לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.
: (ד) מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.

@ 109. הסתה להשתמטות [ד/19] (תיקון: תשע&quot;ו-6)
: (א) מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לערוק משירותו או מפעולה צבאית, או סייע לו בעריקה, דינו - מאסר שבע שנים; לעניין זה, &quot;משרת בכוח מזוין&quot; - לרבות מי שמשרת לאחר שהתנדב לצבא הגנה לישראל לפי הוראות [[סעיף 17 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]].
: (ג) מי שנתן לאדם החייב בשירות כאמור בסעיף קטן (א) מקלט או סייע להחביאו, כשהיה לו יסוד להניח שהוא עריק, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד) מי שעבר עבירה לפי סעיף זה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;עריקה&quot; - העדר מן השירות בכוח מזויין מתוך כוונה שלא לחזור.

@ 110. הסתה לאי ציות [ד/20]
: מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לאי ציות לפקודה חוקית, דינו - מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו - מאסר שבע שנים.

=== סימן ד': ריגול ===

@ 111. מסירת ידיעה לאויב [ד/21]
: מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו - מאסר עשר שנים; היתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו - מאסר חמש עשרה שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 112. ריגול [ד/22]
: (א) מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ב) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 113. ריגול חמור [ד/23] (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עולם.
: (ג) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ד)(1) בסעיף זה, &quot;ידיעה סודית&quot; - ידיעה אשר בטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם ענינים סודיים.
::: ((פורסם [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה), התשע&quot;ז-2016]], לעניין ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אילת אשקלון בע&quot;מ (קצא&quot;א), או לחברת Trans Asiatic Oil Ltd. S.A.‎, או לחברת Eilat Corporation S.A.‎, לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוויין ואופן ניהולן, וכן כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אירופה אסיה בע&quot;מ לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה.))
::: ((פורסם [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי), התשע״ח–2017]], לעניין ידיעות הנוגעות לעובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.))
:: (2) ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד, חזקה היא, כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת.
:: (3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו גם לענין [[סעיף 113א]].
: (ה) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ג) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה.

@ 113א. ידיעה סודית (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.

@ 114. מגע עם סוכן חוץ [ד/24] (תיקון: [תשכ&quot;ז], תשל&quot;ט)
: (א) מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ב) ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ.
: (ג) בסעיף זה, &quot;סוכן חוץ&quot; - לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו.
: (ד) לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בבטחון המדינה.

@ 115. כניסה למקום צבאי [ד/25]
: (א) מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו - כשאינו מוסמך לכך - וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו - מאסר שלוש שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ב) בסעיף זה, &quot;מקום מוגבל&quot; - מקום המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או המשמש למטרה בטחונית, ועל הכניסה אליו הופקדה שמירה או שהיא מוגבלת לפי הודעה שהוצגה באופן בולט מחוצה לו.

@ 116. מעשה הכנה [ד/26]
: העושה אחת מאלה בכוונה להכין מעשה עבירה לפי [[סימן זה]] שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, או לסייע לאדם אחר להכין מעשה עבירה כאמור, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) מזייף מסמך או מחזיק מסמך מזוייף;
: (2) מחזיק מסמך רשמי או משתמש בו כשאינו מוסמך לכך;
: (3) משתמש בטענות שוא או מוסר ביודעין הודעה כוזבת;
: (4) משתמש ללא סמכות כדין במדים של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל או במדים רשמיים אחרים;
: (5) מחזיק ללא סמכות כדין חותם או חותמת או נייר רשמיים או סיסמה סודית.

=== סימן ה': סודות רשמיים ===

@ 117. גילוי בהפרת חובה [ד/27] (תיקון: [תשכ&quot;ז], תשס&quot;ב-2)
: (א) עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, וכן מי שהגיעה אליו ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, ולאחר שחדל מהיות עובד הציבור מסרה, ללא סמכות כדין, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) עובד הציבור שהתרשל בשמירת ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, או שעשה מעשה שיש בו כדי לסכן בטיחותה של ידיעה כאמור, דינו - מאסר שנה אחת.
: (ג) הגיעה לאדם ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, והוא החזיקה, ללא סמכות כדין, בניגוד להוראות שניתנו לו בדבר החזקתה, או לאחר שחדל מהיות עובד הציבור, דינו - מאסר שנה אחת.
: (ד)(1) לנאשם לפי סעיף קטן (א) תהא זו הגנה טובה שהידיעה כבר פורסמה לרבים על פי סמכות כדין או הועמדה לעיון הרבים על פי סמכות כדין.
:: (2) לנאשם לפי סעיף קטן (א) בשל מסירת ידיעה לאחר שחדל מהיות עובד הציבור תהא גם זו הגנה טובה, שמסירת הידיעה היתה כעבור חמש שנים מהיום שחדל מהיות עובד הציבור ושבמסירת הידיעה לא היה משום פגיעה בדבר שיש לציבור זיקה בו או פגיעה בזכותו של יחיד.
:: (3) הוראות פסקה (2) לא יחולו על ידיעה הנוגעת לביטחון המדינה או ליחסי חוץ שלה אלא אם כן אישר הגורם המוסמך, קודם למסירתה, כי מסירת הידיעה לא תפגע בביטחון המדינה או ביחסי חוץ שלה; לענין זה, &quot;הגורם המוסמך&quot; - הצנזור הצבאי הראשי או בעל תפקיד אחר, הכל כפי שתקבע הממשלה בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, דרך כלל או לפי סוגי ענינים.
:: (4) אישר הצנזור הצבאי הראשי פרסום ידיעה כגורם המוסמך לפי הוראות פסקה (3), יראו את האישור גם כאישור מטעמו לפרסום הידיעה לפי [[חלק ח' לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], אלא אם כן קבע הצנזור הצבאי הראשי אחרת.

@ 117א. הסתרת מידע בידי עובד ציבור (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: עובד הציבור שנתן לידיעה שאינה סודית, צורה של ידיעה סודית, במטרה למנוע את פרסומה, דינו - מאסר שנה; לענין זה, &quot;ידיעה סודית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 113]].

@ 118. גילוי בהפרת חוזה [ד/28]
: (א) היה אדם בעל חוזה עם המדינה או עם גוף מבוקר כמשמעותו [[#9|בחוק מבקר המדינה, תשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]], ובחוזה יש התחייבות לשמור בסוד ידיעות שיגיעו אליו עקב ביצוע החוזה, והוא מסר, ללא סמכות כדין, ידיעה כאמור לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו - מאסר שנה אחת.
: (ב) בסעיף זה, &quot;בעל חוזה&quot; - לרבות מי שהועסק, כעובד או כקבלן, לשם ביצוע החוזה; ואולם תהא זו הגנה טובה לנאשם לפי סעיף זה שלא ידע על ההתחייבות לשמור ידיעות כאמור בסוד ושהוא מסר את הידיעה בתום לב.

@ 119. גילוי בהפרת אמון [ד/29]
: מי שנמסר לו מסמך רשמי בתנאי מפורש שעליו לשמרו בסוד, והוא מסרו לאדם שאינו מוסמך לקבלו, דינו - מאסר שנה אחת; התרשל בשמירתו או עשה מעשה שיש בו כדי לסכן בטיחותו של המסמך, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 120. מעשי התחזות [ד/30]
: מי שעשה, מכר או מסר חותם או חותמת או נייר המתחזים כרשמיים, וכן מי שעשה, מכר או מסר מדים של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל או מדים רשמיים אחרים, ללא סמכות כדין, דינו - מאסר שנה אחת; התכוון להכין מעשה עבירה לפי [[פרק זה]] שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, דינו - מאסר חמש שנים.

=== סימן ו': פגיעה ביחסי חוץ ===

@ 121. פגיעה ביחסי חוץ [ד/31]
: (א) הקושר קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית או נציגיה או נגד ארגון או מוסד של מדינות או נציגיהם, ובמעשה היה כדי לפגוע בענין שיש לישראל בקיום יחסים בינה לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) על אף האמור בכל דין, העושה מעשה עבירה בכוונה להזיק ליחסים בין ישראל לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור בסעיף קטן (א) או לענין שיש בהם לישראל, דינו - מאסר עשר שנים; ואם ענשו על עבירה כאמור, אף בלי שהוכחה הכוונה האמורה בסעיף קטן זה, הוא מאסר שבע שנים או יותר, דינו - מאסר עולם.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מדינה ידידותית&quot; - מדינה המקיימת קשרים דיפלומטיים או מסחריים עם ישראל או המרשה לאזרחי ישראל לבקר בארצה.

@ 122. גיוס לכוחות חוץ [ד/32]
: (א) אזרח ישראלי שהתנדב לשרת בכוחות המזויינים של מדינת חוץ, דינו - מאסר שלוש שנים; ואזרח ישראלי ששירת בכוח מזויין של מדינת חוץ, רואים אותו כאילו התנדב לשרת, כל עוד לא הוכיח ההפך.
: (ב) מי שגייס בישראל תושב ישראל לכוח מזויין של מדינת חוץ, והמגייס אינו נציגה הרשמי של אותה מדינה והמגוייס אינו אזרחה, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ג) לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף זה על מעשה שעשה בהיתר על פי דין או על פי הסכם בין ישראל לבין מדינה אחרת או מוסד או ארגון בינלאומי, או בהיתר שניתן מטעם הממשלה, אם לאותו אדם ואם לאותו מעשה ואם בדרך כלל.

=== סימן ז': סדרי דין ===

@ 123. אישום [ד/33]
: לא יוגש כתב אישום לפי [[פרק זה]] אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.

@ 124. מעצר לפי בקשת היועץ המשפטי [ד/34] (תיקון: תשנ&quot;ו-5)
: (א) שופט בית המשפט העליון רשאי, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לצוות על מעצר אדם החשוד בעבירה לפי [[סימנים ב']] [[סימן ד|או ד']] לתקופה שיקבע או שיאריך ושלא תעלה בכל פעם על שלושים יום ובכללה על ארבעה חדשים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לגבי מעצר לפי סעיף זה נתונות הסמכויות האמורות [[סימן ו לפרק ב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|בסימן ב' לפרק ג' של חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], לנשיא בית המשפט העליון או לשופט בית המשפט העליון שקבע לכך.

@ 125. מעצר רגיל [ד/35] (תיקון: תשמ&quot;ג, תשנ&quot;ו-5)
: (א) על אף הוראות [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], קצין משטרה בכיר רשאי לצוות על מעצרו של אדם החשוד בעבירה לפי [[סימנים ב']] [[סימן ד|או ד']] לתקופה של חמישה עשר ימים, בטרם יובא לפני שופט; לפני מתן צו המעצר או תוך ארבעים ושמונה שעות לאחר נתינתו ישמע הקצין את החשוד.
: (ב) מי שנעצר כאמור בסעיף קטן (א) ניתן להחזיקו גם במקום מעצר שקבע שר הבטחון והודעה עליו נמסרה לשר המשפטים; ההחזקה תהיה בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 3 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל&quot;ט-1979]].
:: ((פורסמה הודעה בדבר קביעת מחנה צה&quot;ל 67039 כמקום מעצר לענין סעיף קטן 125(ב) (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 139).))

@ 126. חיפוש משטרתי בשעת הדחק [ד/36]
: היה המפקח הכללי של המשטרה, או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיך לכך, משוכנע כי יש יסוד מספיק להניח שנעברה עבירה לפי [[סעיפים 111]] [[או 112]] או שעומדים לעבור עבירה לפי אחד הסעיפים האלה, והוא סבור כי הענין אינו סובל דיחוי וכי בטחון המדינה דורש פעולה מיד, רשאי הוא לתת לשוטר הוראה בכתב חתומה בידו, לערוך חיפוש בקשר לאותה עבירה, ודין אותה הוראה יהיה, לכל דבר, כדין צו חיפוש שנתן שופט בית משפט שלום על פי הפקודה, ובלבד שהוראה כאמור תאושר בידי שופט תוך שלושה ימים אחרי נתינתה.

@ 127. חיפוש צבאי בשעת הדחק [ד/37]
: היה מפקד יחידה צבאית בדרגת רב סרן ומעלה משוכנע כי יש יסוד מספיק להניח שנעברה עבירה לפי [[סעיפים 111]], [[112]] [[או 115]], והוא סבור כי הענין אינו סובל דיחוי וכי בטחון המדינה דורש פעולה מיד, ואין אפשרות לפעול לפי [[סעיף 126]], רשאי הוא לתת לחייל הוראה בכתב חתומה בידו לערוך חיפוש על גופו ובכליו של אדם בקשר לאותה עבירה, ודין אותה הוראה יהיה, לכל דבר, כדין צו חיפוש שנתן שופט בית משפט שלום לפי הפקודה, ובלבד שלא ייערך חיפוש לפי סעיף זה בבית מגורים; הוראה כאמור תאושר בידי שופט בית משפט שלום או בידי נשיא בית דין צבאי מחוזי תוך שלושה ימים אחרי נתינתה.

@ 128. סודיות הדיון [ד/38]
: היה בית המשפט השומע משפט בעבירה לפי [[סימנים ב']] [[סימן ד|או ד']] סבור כי בטחון המדינה מחייב שמירת סודיות במידה שאין להשיגה באמצעים על פי כל דין אחר, רשאי הוא לצוות -
: (1) כי הנאשם או סניגורו לא יהיו נוכחים בהליך מסויים או לא יעיינו בראיה מסויימת;
: (2) כי בית המשפט ישב, בהליך מסויים, במקום שמחוץ לבנין בית המשפט;
: (3) כי דבר שנאמר או ראיה שהוגשה בהליך מסויים, יישמרו בסוד, באופן ובמידה שבית המשפט יקבע;
: ובלבד שבית המשפט לא ישתמש בסמכותו לפי פסקה (1), אם לא הובטח להנחת דעתו שתהא לנאשם הגנה מלאה, לרבות סניגור שמינה בית המשפט או שבחר הנאשם במקום הסניגור שייעדר או שלא יעיין בראיה כאמור.

@ 129. מכשירי עבירה [ד/39]
: (א) הורשע אדם בעבירה לפי [[פרק זה]], רשאי בית המשפט לצוות כי כל נכס שבו השתמש או הסתייע העבריין כדי לעבור את העבירה יחולט לאוצר המדינה, אף אם לא הוכחה בעלותו של העבריין בנכס.
: (ב) הטוען לזכות בנכס שחולט לפי סעיף קטן (א) והוא לא היה שותף לעבירה רשאי, תוך שנה מיום מתן צו החילוט או תוך מועד נוסף שנקבע בו לכך, לבקש מבית המשפט אשר ציווה על החילוט, שיבטל את החילוט ויצווה על מסירת הנכס לבעלו; לא נמצא הנכס עוד בעין, רשאי בית המשפט, אם הוא שוכנע שהיתה פשיעה או רשלנות בשמירתו, לחייב את אוצר המדינה בנזקים, בסכום שיקבע; נמכר הנכס, יבואו דמי מכרו במקומו.
: (ג) סדרי הדין בהליכים לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו בתקנות.

=== סימן ח': שונות ===

@ 130. שמירת דינים [ד/40]
: הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על האמור בכל דין אחר ולא לגרוע ממנו.

@ 131. עבירות חוץ [ד/41] (תיקון: תשל&quot;ט-3)
: מי שעבר עבירה לפי [[פרק זה]] בחוץ לארץ, יתן עליה את הדין בישראל; ואולם לא ישא אדם באחריות פלילית בשל עבירה לפי [[סעיפים 97]], [[98]], [[100]], [[103]] [[או 121]] שעבר בחוץ לארץ, אם בשעת העבירה לא היה אזרח ישראלי, תושב ישראל או חייב בנאמנות למדינת ישראל בין משום ששירת בשירות המדינה ובין מסיבה אחרת.

@ 132. ביצוע [ד/43]
: שר המשפטים ממונה על ביצוע [[פרק זה]].

== פרק ח': פגיעות בסדרי המשטר והחברה ==

=== סימן א': המרדה ===

@ 133. מעשי המרדה [א/59(1)(א)]
: העושה מעשה לשם המרדה, או מנסה, מכין עצמו או קושר קשר עם חברו לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 134. פרסומי המרדה [א/59(1)(ב-ג), (2)] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: (א) המפרסם, מדפיס או משעתק פרסום ויש בו כדי להמריד, דינו - מאסר חמש שנים והפרסום יחולט.
: (ב) המייבא פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו - מאסר חמש שנים והפרסום יחולט, זולת אם לא היה לו יסוד להניח שיש בפרסום כדי להמריד.
: (ג) המחזיק, ללא הצדק כדין, פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו - מאסר שנה אחת והפרסום יחולט.

@ 135. סייגים לאישום ולהרשעה [א/59(3–5)] (תיקון: תשס&quot;ג-4)
: (א) לא תוגש תביעה פלילית על עבירה לפי [[סעיפים 133]] [[או 134]] אלא בתוך שנה מיום שנעברה, ולא ייתבע אדם לדין על עבירה כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה בכתב.
: (ב) לא יורשע אדם בעבירה לפי [[סעיפים 133]] [[או 134]] על פי עד אחד באין סיוע לעדותו.

@ 136. המרדה – מהי [א/60(1)]
: לענין [[סימן זה]], ”להמריד” הוא אחת מאלה:
: (1) להביא לידי שנאה, בוז או אי־נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;
: (2) להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין;
: (3) לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ;
: (4) לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין.

@ 137. טענת אמת אינה הגנה [א/60(4)] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: באישום לפי [[סעיפים 133]] [[או 134]] לא תהא הגנה שהפרסום שיש בו לפי הטענה כדי להמריד הוא אמת.

@ 138. בקורת ותעמולה חוקיות [א/60(5)]
: אין רואים מעשה, נאום או פרסום כהמרדה, אם מגמתם אינה אלא אחת מאלה:
: (1) להוכיח שהממשלה הוטעתה או טעתה במעשה שעשתה;
: (2) להוקיע טעויות או פגמים בדיני המדינה או בסדריה, או במוסד ממוסדותיהם שהוקמו כדין, או בסדרי השלטון והמשפט, והכל כדי להביא לידי תיקון הטעויות או הפגמים;
: (3) לשכנע את אזרחי המדינה או יושביה שינסו להביא בדרכים כשרות לשינוי דבר שיסודו בדין;
: (4) להוקיע, מתוך מגמה לסלק, דברים המעוררים או העלולים לעורר מדנים או רגשי עוינות בין חלקים שונים של האוכלוסין.

@ 139. הגנה בפרסומיו של שלוח [א/61] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: באישום על פרסום שפרסם שלוח שיש בו לפי הטענה כדי להמריד, תהא זו הגנה טובה לשולח שהפרסום נעשה בלא רשותו, הסכמתו או ידיעתו ולא מהעדר תשומת לב ראויה או זהירות שלו, וכי עשה כל שביכלתו לעזור בגילוי זהותם של האחראים לעשייתו ולפרסומו.

@ 140. שבועה לעבור עבירה חמורה [א/63]
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) משביע את חברו בשבועה או בהתחייבות שכמוה כשבועה (לשתיהן ייקרא [[בסימן זה]] - שבועה), או נוכח בהשבעה כאמור ומביע הסכמתו לה, והיא באה לחייב את הנשבע לעבור עבירה שענשה מוות או מאסר עולם או מאסר עשרים שנים, או לחייבו להשתתף במעשה התקוממות או מרד;
: (2) נשבע את השבועה האמורה בפסקה (1) בלא שכפו אותו לעשות כן.

@ 141. שבועה לעבור עבירה אחרת [א/64] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) משביע את חברו שבועה, או נוכח בהשבעה ומביע הסכמתו לה, והיא באה לחייב את הנשבע לאחת מאלה:
:: (א) לעבור עבירה שאין ענשה מוות, מאסר עולם או מאסר עשרים שנים;
:: (ב) להפריע את שלום הציבור;
:: (ג) להימנות עם התאגדות שהוקמה לעשיית מעשה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ד) לציית להוראותיו של ועד או של חבר אנשים שהוקמו שלא כדין, או של מנהיג או מפקד או אדם אחר שאין לו סמכות כדין ליתן את ההוראות;
:: (ה) לא להלשין על חברו להתאגדות או על אדם פלוני או לא להעיד נגדם;
:: (ו) לא לגלות קיומה של התאגדות אסורה, או מעשה אסור שנעשה או עומד להיעשות, או שבועה אסורה שהציע, שנשבע או שהשביע, הוא או אדם אחר, או לא לגלות את המשמעות של שבועה כאמור;
: (2) נשבע את השבועה האמורה בפסקה (1) בלא שכפו אותו לעשות כן.

@ 142. טענת כפיה [א/65]
: מי שנשבע שבועה כאמור [[בסימן זה]] לא יוכל לטעון להגנתו שכפו אותו לעשות כן, אלא אם תוך ארבעה עשר יום לאחר השבועה, ואם היה מנוע מחמת אונס או מחלה - תוך ארבעה עשר יום לאחר שחדלה המניעה, מסר בתצהיר לפני שוטר את כל אשר ידוע לו בענין זה, לרבות שם האדם שהשביעו או שבנוכחותו נשבע ואת מקומה וזמנה של השבועה; חייל בשירות פעיל או שוטר רשאי להצהיר כאמור לפני מפקדו.

@ 143. אימונים צבאיים אסורים [א/66]
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
:: (1) מאמן או מדריך להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, ללא רשות הממשלה;
:: (2) נוכח באסיפה או בהתקהלות שאינן ברשות הממשלה, כדי לאמן או להדריך אנשים להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים.
: (ב) המתאמן או מיתרגל להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, בתוך אסיפה או התקהלות שנתכנסה ללא רשות הממשלה, או שהוא נוכח בהן כדי להתאמן או להיתרגל, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 144. עבירות בנשק [א/66א(א)-(ה), (ז)] (תיקון: [תשל&quot;ב], תש&quot;ם-6, תשנ&quot;א-3, תשפ&quot;ב)
: (א) הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו, דינו - מאסר שבע שנים; אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) הנושא או מוביל נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו - מאסר עשר שנים; אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב1) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על מי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם [[לחוק כלי היריה, התש&quot;ט-1949]], או התקנות על פיו.
: (ב2) המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ב3) הרשאי על פי דין למכור או למסור נשק והוא מוכרו או מוסרו לאדם שאינו רשאי על פי דין להחזיק בו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים; סבר המוכר או המוסר, כתוצאה מבדיקה רשלנית, שהוא מוכר או מוסר נשק למי שרשאי על פי דין להחזיק בו - דינו מאסר שלוש שנים.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נשק&quot; -
:: (1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
:: (2) כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו [[בחוק כלי היריה, התש&quot;ט-1949]];
:: (3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה.
: (ג1) לענין סעיף זה -
:: (1) אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא;
:: (2) הטוען לרשות על פי דין - עליו הראיה.
: (ד) מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
: (ה) תעודה החתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה והיא מאשרת שחפץ פלוני הוא נשק, תשמש ראיה לדבר, כל עוד לא הוכח היפוכו; אולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירה, ואם עשה כן, לא תשמש התעודה ראיה אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; בית המשפט חייב להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירה.
: (ו) סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראת כל דין.
: (ז) (((הוראת שעה לשלוש שנים מיום 8.12.2021):)) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א) רישה, (ב) רישה, (ב2) או (ב3) רישה, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

=== סימן א'1: הסתה לגזענות או לאלימות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ב-3, תשע&quot;ו-4) ===

@ 144א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ח-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גזענות&quot; - רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני.

@ 144ב. איסור פרסום הסתה לגזענות (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ואם היה בו אמת או לא.

@ 144ג. פרסום מותר (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור [[בסעיף 144ב]], לא יראוהו כעבירה על [[אותו סעיף]], ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להביא לגזענות.
: (ב) פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, לא יראו אותם כעבירה לפי [[סעיף 144ב]], ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות.

@ 144ד. החזקת פרסום גזעני (תיקון: תשמ&quot;ו)
: המחזיק לשם הפצה פרסום האסור לפי [[סעיף 144ב]] כדי להביא לגזענות, דינו - מאסר שנה, והפרסום יחולט.

@ 144ד1. (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 144ד2. הסתה לאלימות (תיקון: תשס&quot;ב-5, תשע&quot;ו-4)
: (א) המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו – מאסר חמש שנים.
: (ב) בסעיף זה, &quot;מעשה אלימות&quot; – עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.
: (ג) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) אינו עבירה לפי סעיף זה.

@ 144ד3. החזקת פרסום המסית לאלימות (תיקון: תשס&quot;ב-5, תשע&quot;ו-4)
: המחזיק, לשם הפצה, פרסום האסור לפי [[סעיף 144ד2]], דינו – מאסר שנה, והפרסום יחולט.

@ 144ה. הגשת אישום (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ד-2)
: לא יוגש כתב אישום לפי [[סימן זה]] אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

=== סימן א'2: עבירות שנאה (תיקון: תשס&quot;ה) ===

@ 144ו. עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור - נסיבה מחמירה (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) העובר עבירה מתוך מניע של גזענות כהגדרתה [[בסימן א'1]] או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו - כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר.
: (ב) בסעיף זה, &quot;עבירה&quot; - עבירה נגד הגוף, החירות או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולים [[בסימנים ט']] [[וי&quot;א בפרק זה]], ועבירה בשירות הציבור וכלפיו הכלולה [[בפרק ט' סימן ד']], הכל למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה.

=== סימן ב': התאגדויות והתקהלויות ===

@ 145. התאגדות אסורה [א/69] (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: התאגדות אסורה, לענין [[סימן זה]], היא -
: (1) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לאחת מפעולות אסורות אלה:
:: (א) למוטט את סדרי השלטון בישראל במהפכה או במעשי חבלה;
:: (ב) להפיל בכוח או באלימות את הממשלה החוקית של ישראל או של מדינה אחרת, או כל ממשל מאורגן;
:: (ג) להרוס נכס של המדינה או נכס המשמש למסחר בפנים המדינה או עם ארצות אחרות, או לפגוע בנכסים כאמור;
: (2) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף או מעודד לעשות מעשה שמטרתו המפורשת או המשתמעת היא המרדה כמשמעותה [[בסימן א']];
: (2א) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבאופן מאורגן, בחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לגזענות כהגדרתה [[בסימן א'1]], לרבות הטפה, הסתה או עידוד כאמור, לעקרונותיהם של הנאצים או של התנועה הנאצית;
: (3) חבר בני אדם שלא הודיע את תקנותיו כפי שהוא מחוייב על פי הדין או שהוא מוסיף להתכנס לאחר שפורק לפי הדין;
: (4) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, המסונף, או נחזה כמסונף, לארגון המטיף או מעודד לאחת התורות או המעשים האמורים בסעיף זה;
: (5) סניף, מרכז, ועד, קבוצה או סיעה של התאגדות אסורה וכל מוסד או בית ספר שבהנהלתה או שבפיקוחה.

@ 146. מטיף להתאגדות אסורה [א/71]
: המטיף או מעודד, בדיבור, בכתב או בדרך אחרת, לעשיית אחת הפעולות האסורות לפי [[סעיף 145]], דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 147. חבר להתאגדות אסורה [א/70]
: מי שמלאו לו שש עשרה שנים והוא חבר להתאגדות אסורה, ומי שתופש או פועל במשרה או בעמדה בה, או פועל כנציג שלה, או משמש מורה במוסד או בבית ספר המתנהלים או נחזים כמתנהלים בהנהלתה או בפיקוחה של התאגדות אסורה, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 148. תרומות להתאגדות אסורה [א/72]
: המשלם דמי חבר או תורם להתאגדות אסורה, או לחשבונה, והמשדל לאחת מאלה, דינם - מאסר ששה חדשים.

@ 149. פרסומי התאגדות אסורה [א/73] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: העושה, המדפיס, המפרסם או המעביר בדואר פרסום של התאגדות אסורה, או בשבילה או לטובתה, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 150. הגשת אישום [א/76]
: כתב אישום על עבירות לפי [[סעיפים 145 עד 149]] לא יוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

@ 151. התקהלות אסורה [א/79, א/80]
: שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה, או שנתקהלו למטרה משותפת, ואפילו כשרה, ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום, הרי זו התקהלות אסורה, והמשתתף בהתקהלות אסורה, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 152. התפרעות [א/79, א/80]
: התקהלות אסורה, שהתחילו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור, הרי זו התפרעות, והמשתתף בהתפרעות, דינו - מאסר שנתיים.

@ 153. הוראת התפזרות [א/82]
: ממונה על מחוז או קצין מחוז או שופט בית משפט שלום, ובהעדרם - שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה, הרואה שלושה אנשים לפחות מתפרעים, או חושש שהם עומדים להתפרע, רשאי, לאחר שהודיע על נוכחותו בתקיעת חצוצרה, בשריקת משרוקית או בכל אמצעי כיוצא באלה או ביריית אור וירי מאקדח - להורות להם שיתפזרו בשקט.

@ 154. פיזור מתפרעים [א/83]
: אם כעבור זמן סביר לאחר ההודעה וההוראה לפי [[סעיף 153]], או לאחר שמתן ההודעה או ההוראה נמנע בכוח, מוסיפים אנשים במספר כאמור להתפרע, רשאי כל המוסמך ליתן הודעה והוראה כאמור, או שוטר, או כל אדם המסייע בידם, לעשות כל הדרוש כדי לפזר את המוסיפים להתפרע או לתפסם, ואם מישהו התנגד לתפיסה יכול המוסמך להשתמש בכוח הדרוש בדרך סבירה כדי להתגבר על ההתנגדות, ובכל משפט פלילי או אזרחי לא ישא באחריות אם גרם פגיעה או מוות לאדם או נזק לרכוש.

@ 155. המשך התפרעות לאחר הוראת התפזרות [א/84] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: ניתנו הודעה והוראת התפזרות למתפרעים או למתקהלים כדי להתפרע ועבר זמן סביר לאחר מתן ההודעה וההוראה - כל המשתתף או ממשיך להשתתף באותה התקהלות או התפרעות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 156. מניעת הוראת התפזרות [א/85] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המונע או מפריע, בכוח, מתן ההודעה או הוראת ההתפזרות, דינו - מאסר חמש שנים, וכל היודע שמתן ההודעה או ההוראה נמנעו בכוח והוא משתתף בהתקהלות או בהתפרעות, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 157. התפרעות שסופה נזק [א/86, א/87]
: מתפרעים שגרמו, שלא כדין, נזק לבנין, לאניה, למסילת ברזל, למכונות, למבנה, לקו טלגרף, לקו חשמל, לקו צינורות או לצינור להספקת מים, דינו של כל אחד מהם - מאסר שבע שנים, ואם הרסו או השמידו, או התחילו להרוס או להשמיד, אחד הדברים האמורים, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 158. מתפרעים הפוגעים בכלי שיט [א/88]
: מתפרעים המונעים או מפריעים, שלא כדין ובכוח, טעינה או פריקה או הפלגה או שיוט של כלי שיט, או שהם עולים אל כלי שיט שלא כדין ובכוח בכוונה לעשות אחד המעשים האמורים, דינם - מאסר שלוש שנים.

=== סימן ג': הפרעות לשלום הציבור ===

@ 159. פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה [א/62]
: (א) המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה העלולות לעורר פחד ובהלה בציבור או להפריע את שלומו, והוא יודע, או יש לו יסוד להניח, שהן כוזבות, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) באישום לפי סעיף קטן (א) תהא לנאשם הגנה טובה בטענה שלא ידע, או שלא היה לו יסוד להניח, שהאמרה, השמועה או הידיעה הן כוזבות, ובלבד שהוכיח שנקט אמצעים סבירים כדי לאמת את דיוקן לפני פרסומן.

@ 159א. שימוש בחומר הנחזה כמסוכן (תיקון: תשס&quot;ב-6)
: השולח, המניח או המוסר לאחר, חומר או חפץ הנחזה כמסכן את חייו של אדם או את גופו, בנסיבות שיש בהן כדי לגרום לבהלה בציבור או להפרת הסדר הציבורי, דינו - מאסר שישה חודשים או הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]].

@ 160. הפרעות ביחסי עבודה [א/74]
: ראתה הממשלה שיש ביחסי העבודה הפרעות חמורות המסכנות את הכלכלה בארץ או את המסחר עם מדינות חוץ או פוגעות בהם, רשאית היא להכריז על מצב חירום לענין סעיף זה, וכל עוד לא בוטלה האכרזה יהא דינם של המשתתף בהשבתה או בשביתה בעבודה הנוגעת להובלת משא או להסעת נוסעים דרך עסק או מסחר בישראל או בינה לבין מדינות חוץ או למתן שירות ציבורי בישראל, ושל המסית, מסייע או מעודד להשבתה או לשביתה כאמור או להמשכתן - מאסר שנה אחת.

@ 161. עבירות כלפי קיום שירותים ציבוריים [א/75] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה אחד המעשים להלן תוך פגיעה בגופו או בנכסיו של חברו או איום או הפחדה או בכוח חרם או איום בחרם עליו או על נכסיו וללא כל סיבה או הצדק סבירים לחרם, דינו - מאסר שלוש שנים; ואלה המעשים:
: (1) מפריע לקיום שירות ציבורי או מחבל בו;
: (2) מכריח או מפתה עובד ציבורי או עובד בעבודה הנוגעת לשירות ציבורי להתפטר או לנטוש עבודתו, או מונע אדם מלהציע או לקבל עבודה כאמור;
: (3) מחבל או מפריע הובלת משא או הסעת נוסעים דרך עסק או מסחר בישראל או בינה לבין מדינת חוץ;
: (4) מכריח או מפתה עובד בהובלה או בהסעה כאמור בפסקה (3) או בעבודה הנוגעת להן להתפטר או לנטוש עבודתו, או מונע אדם מלהציע או לקבל עבודה כאמור.

@ 162. הגשת אישום [א/76]
: כתב אישום על עבירות לפי [[סעיפים 160]] [[או 161]] לא יוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

=== סימן ד': סכסוכי עבודה ===

@ 163. הפרעה שלא כדין למימוש זכות [א/211]
: העושה שלא כדין אחד המעשים המנויים להלן, כדי להכריח את חברו לעשות מה שאינו חייב לעשות לפי הדין או להימנע מעשות מה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שנה אחת:
: (1) משתמש באלימות או באיומים נגדו או נגד אשתו או ילדיו, או פוגע בנכסיו;
: (2) מהלך אחריו בלי הרף ממקום למקום;
: (3) מסתיר מכשיר, מלבוש או כל נכס אחר השייך לחברו או נתון לשימושו, או שולל ממנו או מפריע את השימוש בו;
: (4) עומד על המשמר ליד ביתו או ליד מקום מגוריו, עבודתו או עסקו או המקום שנזדמן בו, או ליד הגישה אליהם, או מונע את הגישה אליהם;
: (5) הולך אחריו בצורה פרועה ברחוב או בדרך.

@ 164. היתר משמרות [א/210 תנאי, א/211]
: (א) על אף האמור [[בסעיף 163]] רשאי אדם, למען עצמו או למען תאגיד, או למען מעביד יחיד או חבר בני אדם, לעמוד במקום שעובדים או עוסקים בו, או על ידו, כדי לסייע בסכסוך עבודה, אם כל מטרתו היא להשיג, או למסור, בדרכי שלום ידיעות, או לשכנע בדרכי שלום לעבוד או להימנע מעבודה.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;סכסוך עבודה&quot; - סכסוך בין מעבידים לעובדים או בין עובדים לעובדים, בנוגע למתן עבודה או אי מתן עבודה או להסכם עבודה או לתנאי עבודתו של עובד, למעט סכסוך שאחת מסיבותיו היא התנגדותם של עובדים למתן עבודה לעובדים אחרים מטעמי גזע, דת או לשון;
::- &quot;עובד&quot; - כל העובד במלאכה או בתעשיה אצל המעביד שעמו סכסוך העבודה או אצל מעביד אחר;
::- &quot;תאגיד&quot; - כל אגודה שנרשמה לפי [[חוק העמותות|חוק האגודות העותמאני]] או לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]] או לפי [[חוק החברות|פקודת החברות]], ואחת ממטרותיה היא הסדר היחסים בין עובדים למעבידים, בין עובדים לעובדים או בין מעבידים למעבידים.

=== סימן ה': פגיעה במדינת חוץ ===

@ 165. אלימות נגד מדינת חוץ [א/67(1)]
: העושה בתחומי המדינה נסיון לארגן, להכין, לסייע או להקל כל נסיון הנעשה במדינת חוץ להרוס במעשי אלימות את סדרי השלטון של אותה מדינה, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 166. הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית [א/67(2)] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: המבקש להסית למעשי איבה נגד ממשלתה של מדינה ידידותית, על ידי נאום במקום ציבורי או התקהלות פומבית או על ידי פרסום, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 167. פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית [א/68]
: המוריד או הורס, בפומבי, דגל או סמל של מדינה ידידותית, או עושה מעשה אחר לפגוע בהם, והכל בכוונה להביע איבה או בוז לאותה מדינה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 168. חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ [א/77] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: המפרסם ללא צידוק או הצדק שהיו מתקבלים במשפט בשל לשון הרע על אדם פרטי, פרסום העלול להשפיל, לחרף או לחשוף לשנאה או לבוז מלך, נשיא, שליט, שגריר או אחד מרמי המעלה האחרים של מדינת חוץ, דינו - קנס; ואם הפרסום עלול או מכוון להפריע את השלום והידידות בין ישראל למדינה אחרת - דינו מאסר שלוש שנים.

=== סימן ו': שוד ים ===

@ 169. שוד ים [א/78]
: העושה מעשה של שוד ים או מעשה הקשור לשוד ים או כיוצא בו, דינו - מאסר עשרים שנים.

=== סימן ז': פגיעות ברגשי דת ומסורת ===

@ 170. עלבון דת [א/146]
: ההורס, מזיק או מחלל מקום פולחן, או כל עצם המוחזק מקודש לקהל אנשים, בכוונה לבזות דתם, או ביודעין שהם עשויים לראות במעשה זה עלבון לדתם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 171. הפרעה לפולחן [א/147] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: המפריע במזיד אסיפת אנשים שנתאספו כדין לשם פולחן דתי, או תוקף במזיד אדם הממלא תפקיד באסיפה כאמור או את אחד מבאיה, ואין בידו להוכיח צידוק או הצדק כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 172. כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה [א/148]
: הנכנס שלא ברשות למקום פולחן או קבורה או למקום שיוחד לצרכי לוויית המת או לשמירת עצמותיו של מת, או נוהג במת שלא בכבוד, או גורם הפרעה לאנשים שנתקהלו ללוויית המת, והכל בכוונה לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, או כשהוא יודע שהדבר עשוי לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 173. פגיעה ברגשי דת [א/149] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת:
: (1) מפרסם פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים;
: (2) משמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מלה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים.

@ 174. [א/150] (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

@ 174א. מתן הטבות כפיתוי להמרת דת (תיקון: תשל&quot;ח)
: הנותן או מבטיח לאדם כסף, שווה כסף או טובת הנאה חמרית אחרת כדי לפתות אותו להמיר דתו או כדי שיפתה אדם אחר להמיר דתו, דינו - מאסר חמש שנים או קנס 50,000 לירות.

@ 174ב. קבלת הטבות תמורת המרת דת (תיקון: תשל&quot;ח)
: המקבל או מסכים לקבל כסף, שווה כסף או טובת הנאה חמרית אחרת תמורת הבטחה להמיר דתו או לגרום לכך שאדם אחר ימיר דתו, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 30,000 לירות.

=== סימן ח': ריבוי נישואין ===

@ 175. הגדרות [ה/1]
:- [[בסימן זה]], &quot;נישואין&quot; - לרבות קידושין.

@ 176. ריבוי נישואין [ה/2]
: נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם - מאסר חמש שנים.

@ 177. חזקת נישואין [ה/3]
: מי שהיה נשוי הוא בחזקת נשוי, לענין [[סעיף 176]], כל עוד לא הוכיח שנישואיו הקודמים בוטלו או הופקעו, בין על ידי מות בן הזוג ובין על פי פסק דין סופי של בית המשפט או של בית הדין המוסמך או על פי דין התורה בדרך שאישר בית הדין המוסמך, ואין רואים אותו כפנוי אלא משעת המוות או משעה שניתן פסק הדין או האישור כאמור.

@ 178. תקפן של נישואין [ה/4]
: לענין [[סעיף 176]], אין נפקא מינה -
: (1) אם תקפם של הנישואין הקודמים הוא לפי דין המדינה שבה נערכו או לפי דין דתי שעל פיו נערכו;
: (2) אם הנישואין החדשים תקפים או בטלים;
: (3) אם הנישואין החדשים נערכו מחוץ לישראל, ובלבד שבשעת הנישואין היה הנושא אזרח ישראלי או תושב ישראל.

@ 179. היתר נישואין לפי דין תורה [ה/5] (תיקון: תש&quot;ם-5)
: היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה, לא יורשע אדם על עבירה לפי [[סעיף 176]] אם הנישואין החדשים נערכו לאחר שניתן לו היתר נישואין לפי פסק דין סופי של בית דין רבני ופסק הדין אושר בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול.

@ 180. נישואין שהותרו לפי דין אחר [ה/6]
: לא היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה, לא יורשע אדם על עבירה לפי סעיף 176 אם הנישואין החדשים נערכו לאחר שהותרו לפי פסק דין סופי של בית הדין המוסמך על סמך אחת מאלה:
: (1) בן זוגו מנישואיו הקודמים אינו מסוגל, מחמת מחלת נפש שלקה בה, להסכים להפקעת הנישואין או לביטולם או להשתתף בהליך או בפעולה להפקעתם או לביטולם;
: (2) בן זוגו מנישואיו הקודמים נעדר בנסיבות המעוררות חשש סביר לחייו ולא נודעו עקבותיו לפחות שבע שנים.

@ 181. התרת קשר נישואין על כרחה של האשה [ה/7]
: התיר איש את קשר הנישואין על כרחה של האשה, באין בשעת התרת הקשר פסק דין סופי של בית המשפט או של בית הדין המוסמך המחייב את האשה להתרה זו, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 182. עריכת נישואין וגירושין אסורים [ה/8]
: (א) המסדר נישואין בידיעה שהם אסורים לפי דין או שאחד מבני הזוג עובר בהם עבירה, דינו - מאסר ששה חדשים.
: (ב) המסדר גירושין בידיעה שהם אסורים לפי דין או שהאיש המגרש עובר בהם עבירה, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 183. עדותו של בן זוג [ה/9]
: על אף האמור [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]], כשר בן הזוג להעיד נגד בן זוגו במשפט על עבירה לפי [[סימן זה]], אך אין כופין להעיד לא בן זוג ולא מי שנישא לנאשם בנישואין שאינם תופסים.

=== סימן ט': בריונות ותקלות לציבור ===

@ 184. הגדרות [א/93, א/95] (תיקון: תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-3)
: לענין [[סימן זה]] -
:- &quot;סכין&quot; - כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך;
:- &quot;אולר&quot; - סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע;
:- &quot;משקה משכר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 185. סחר ייצור ויבוא סכין [א/90, א/95] (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: הסוחר, מייצר או מייבא סכין שלא נועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק, לצרכי בית או למטרה כשרה אחרת, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 185א. איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח)
: (א) בעל עסק או מי שעובד בעסק לא ימכור אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, לקטין; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) לענין סעיף קטן (א), רשאי בעל עסק או מי שעובד בעסק לדרוש מאדם המבקש שימכרו לו אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, תעודה שבה ניתן לוודא את גילו.
: (ג) בעל עסק המוכר אגרופנים או סכינים, יציג במקום בולט בעסקו הודעה, בצורה שיקבע השר לביטחון הפנים, המפרטת את הוראות סעיף זה; הוראה זו לא תחול על עסק המוכר סכינים לצורכי בית בלבד.
: (ד) מי שלא קיים את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי הרשיון שניתן לו לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], והוראות [[החוק האמור]] יחולו עליו.

@ 186. החזקת אגרופן או סכין שלא כדין [א/91, א/95] (תיקון: תשנ&quot;א-3, תש&quot;ס, תשס&quot;א-2)
: (א) המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) לענין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט [[בתוספת השניה]], או בסמוך אליהם.
: (ג) השר לביטחון הפנים רשאי בצו, מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את [[התוספת השניה]] לענין סעיף קטן (ב).

@ 187. [א/92] (תיקון: תשל&quot;ח-4, תשנ&quot;א-3) : (((בוטל).))
@ 188. [א/94] (תיקון: תשנ&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 189. כניסה בכוח [א/96]
: הנכנס למקרקעין בדרך אלימה כדי להחזיק בהם, בין שהאלימות היא בהפעלת כוח למעשה נגד אדם אחר ובין שהיא באיומים או בפריצה או בכינוס אנשים במספר בלתי רגיל, דינו - מאסר שלוש שנים, אף אם הוא זכאי להיכנס לאותם מקרקעין, זולת אם המקרקעין היו שלו אבל מוחזקים בידי עובדו או שלוחו.

@ 190. אחיזת מקרקעין בכוח [א/97]
: האוחז, ללא אבק זכות, מקרקעין של אדם הזכאי להחזיק אותם על פי דין, ועלול בכך להביא לידי הפרת השלום או לחשש סביר של הפרת השלום, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 191. תגרה [א/98]
: המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 192. איומים [א/100] (תיקון: [תשל&quot;ג], תשל&quot;ז)
: המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 193. שכרות [א/101] (תיקון: תש&quot;ן-3)
: (א) המתפרע או המפר את הסדר במקום ציבורי בהיותו שיכור, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) המחזיק כלי נשק טעון, סכין או כל כלי זין קטלני אחר כשהוא שיכור, מותר לעצרו בלי צו מעצר, ודינו - מאסר ששה חדשים.
: (ג) בעל עסק או עובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, המספק משקה משכר לשיכור או מעודד אותו לשתות משקה משכר, דינו - מאסר ששה חדשים.
: (ד) (((נמחק).))

@ 193א. איסור מכירת משקאות משכרים לקטין (תיקון: תש&quot;ן-3, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-7)
: (א) המעודד או משדל קטין לשתות משקה משכר, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (א1) המוכר משקה משכר לקטין, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (א2) המספק משקה משכר לקטין או הרוכש משקה משכר בעבור קטין, במקום ציבורי, שלא בנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו או שלא בחוג משפחתו, דינו - מאסר שישה חודשים; בסעיף קטן זה, &quot;אחראי על קטין&quot; - הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו, לפי דין או לפי הסכמה של הורהו, הורהו החורג או אפוטרופסו.
: (ב) בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים לשם שתיה במקום, לא ימכור ולא יגיש משקה משכר לקטין ולא יעודד אדם כאמור לשתות משקה משכר; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ששה חדשים.
: (ג) בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, רשאי לדרוש מאדם המבקש שיספקו לו משקה משכר, שיציג לו תעודה בה ניתן לוודא את גילו.
: (ג1) בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, אשר מכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א1) עד (ב), חזקה כי היה מודע לכך שמכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין, אלא אם כן הוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, שהקטין הציג לו תעודה כאמור בסעיף קטן (ג), ולפיה הוא אינו קטין.
: (ד) בעל עסק שבו נמכרים משקאות משכרים, יציג במקום בולט בעסקו, בצורה שיקבע שר המשטרה בתקנות, הודעה המפרטת את הוראות סעיף זה ואת הוראות [[סעיף 193(ג)]].
:: ((פורסמו [[תקנות העונשין (הצגת הודעה), התשנ&quot;ג-1993]].))
: (ה) מי שלא קיים הוראות סעיף קטן (ד) רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רשיון שניתן לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], והוראות [[החוק האמור]] יחולו עליו.

@ 194. מהומה ועלבון במקום ציבורי [א/102] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: (א) המקים שאון או מהומה במקום ציבורי, בלי סיבה סבירה ובאופן העלול להפריע לתושבים או להביא להפרת השלום, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) המעליב אדם במקום ציבורי באופן העלול לעורר אדם הנוכח אותה שעה להפר את השלום, דינו - מאסר שלושה חדשים.

@ 194א. איסור ספסרות בכרטיסי מופעים (תיקון: תשס&quot;ב-4)
: (א) העוסק במכירת כרטיסים למופע במחיר העולה על המחיר הנקוב בהם, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שרשאי לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], למכור כרטיסים לעינוג ציבורי כמשמעותו [[באותו חוק]].
: (ג) המוכר כרטיס למופע במחיר העולה על המחיר הנקוב בו, תוך שהוא עובר עבירה, דינו, נוסף על העונש הקבוע לעבירה - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]].
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;מופע&quot; - מופע בתחום הספורט, הנגינה, השירה, המחול, הדרמה, הקולנוע או בתחום אחר של הבידור או של האמנות;
::- &quot;עבירה&quot; - עבירה מסוג עוון לפי כל חוק.

@ 195. השחתת מודעות [א/103] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המוריד, משחית או משמיד, במזיד וללא רשות כראוי, הודעה, מודעה או תעודה שהודבקו, או נועדו להיות מודבקים, אל בנין או במקום ציבורי על פי דין או על פי הוראת עובד הציבור, דינו - מאסר שלושה חדשים.

@ 196. השחתת פני מקרקעין [א/103א] (תיקון: [תשי&quot;ז])
: הכותב, מצייר, משרטט או חורת על מקרקעין של זולתו שלא כדין, או מדביק עליהם שלא כדין כל כתב או שלט, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 196א. חזקת אחריות (תיקון: תשמ&quot;ג-2)
: יראו כמבצע עבירה לפי [[סעיף 196]] גם מי שתוכנה של מודעה מודפסת שהודבקה שלא כדין, מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או את הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
: (1) העבירה נעשתה שלא בידיעתו;
: (2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

@ 196ב. התיישנות (תיקון: תשמ&quot;ג-2)
: תקופת ההתיישנות של עבירה לפי [[סעיף 196]] תהיה שנה אחת.

@ 197. הפרעה לבחירות [א/104]
: המנסה למנוע, לחבל או להפריע בחירות ציבוריות - בכוח, באלימות, באיומים או בכל מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 198. [א/105] (תיקון: תשס&quot;ח-6) : (((בוטל).))

=== סימן י': זנות ותועבה ===

@ 199. סרסרות למעשי זנות [ז/1(א), (ב)] (תיקון: תש&quot;ס-5)
: (א) אלה דינם מאסר חמש שנים:
:: (1) מי שמחייתו, כולה או מקצתה, דרך קבע או בתקופה כלשהי, על רווחי אדם העוסק בזנות;
:: (2) מי שמקבל ביודעין מה שניתן בעד מעשה זנות של אדם או חלק ממה שניתן כאמור.
: (ב) עבר אדם עבירה לפי סעיף זה בבן זוגו, בילדו או בילדו החורג, או שעבר את העבירה תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ג) לענין סעיף זה אין נפקא מינה -
:: (1) אם הדבר שקיבל העבריין היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
:: (2) אם קיבל את הדבר מאדם העוסק בזנות או מאדם אחר;
:: (3) אם קיבל אתנן בעד מעשה זנות או חליפיו של אתנן.

@ 200. חזקת סרסרות [ז/1(ג)]
: גבר הגר עם זונה או שהוא רגיל להילוות אליה דרך קבע או משתמש בפיקוחו או בהשפעתו עליה בדרך שיש בה כדי לסייע בידה או להכריחה לזנות, חזקה עליו שהוא חי על רווחיה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

@ 201. הבאת אדם לידי מעשה זנות [ז/2] (תיקון: [תשל&quot;ג], תש&quot;ם-6, תש&quot;ס-5)
: המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 202. הבאת אדם לידי עיסוק בזנות [ז/3] (תיקון: תש&quot;ס-5)
: המביא אדם לידי עיסוק בזנות, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 203. נסיבות מחמירות [ז/4] (תיקון: תש&quot;ס-5)
: (א) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 201]] [[או 202]] תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, דינו של עובר העבירה - מאסר עשר שנים.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 201]] [[או 202]] באחת מנסיבות אלה, דינו של עובר העבירה - מאסר שש עשרה שנים:
:: (1) תוך שימוש בכוח, או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או כלפי אדם אחר;
:: (2) תוך ניצול מצב המונע את התנגדותו של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או תוך ניצול היותו חולה נפש או לקוי בשכלו;
:: (3) בהסכמה שהושגה במרמה, של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות.

@ 203א. (תיקון: תש&quot;ס-5, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 203ב. ניצול קטינים לזנות (תיקון: תש&quot;ס-5, תשס&quot;ז)
: (א) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 199]], [[201]], [[202]] [[או 203]] בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים, דינו של עובר העבירה -
:: (1) אם נקבע לעבירה מאסר חמש שנים - מאסר שבע שנים;
:: (2) אם נקבע לעבירה מאסר שבע שנים - מאסר עשר שנים;
:: (3) אם נקבע לעבירה מאסר עשר שנים - מאסר חמש עשרה שנים;
:: (4) אם נקבע לעבירה מאסר שש עשרה שנים - מאסר עשרים שנה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 199]], [[201]], [[202]] [[או 203]] בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, או שמלאו לו ארבע עשרה שנים ועובר העבירה אחראי על הקטין, דינו של עובר העבירה - כפל העונש שנקבע לעבירה אך לא יותר מעשרים שנים.
: (ג) בסעיף זה, &quot;אחראי על קטין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 368א]].

@ 203ג. איסור צריכת מעשה זנות מקטין (תיקון: תש&quot;ס-5, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-4)
: הצורך מעשה זנות מקטין, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 203ד. נטל ההוכחה (תיקון: תש&quot;ס-5)
: הטוען שלא ידע את גילו של האדם שבו או שלגביו נעברה עבירה לפי [[סימן זה]] - עליו הראיה; הוראה זו לא תחול לענין עבירה לפי [[סעיף 214(ב3)]].

@ 204. החזקת מקום לשם זנות [ז/5, ז/7]
: מי שמחזיק או מנהל מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, לשם עיסוק בזנות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 205. השכרת מקום לשם זנות [ז/6, ז/7] (תיקון: תש&quot;ס-5)
: מי שמשכיר או מחדש שכירות של מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, בידעו שהוא משמש או ישמש לאדם מקום למעשי זנות, דינו - מאסר ששה חדשים; והוא הדין אם לא הפסיק השכרתו של מקום לאחר שנודע לו שהוא משמש כאמור, על אף שיש בידו זכות להפסיקה ולתבוע פינוי בשל כך.

@ 205א. איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א-2)
: המוסר מידע או המפרסם פרסום על מתן שירות של מעשה זנות, כשנותן השירות הוא קטין, דינו - מאסר חמש שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4)]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - כפל הקנס האמור; לענין עבירה לפי סעיף זה, אחת היא אם שירות הזנות ניתן בישראל או מחוץ לישראל, אם המידע מתייחס לקטין מסוים אם לאו, או אם הפרסום מציין שנותן השירות הוא קטין אם לאו.

@ 205ב. (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 205ג. איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א-2)
: (א) המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4)]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - כפל הקנס האמור.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 205ד. איסור פרסום של הצעה לעיסוק בזנות (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: המפרסם פרסום בדבר הצעה לעסוק בזנות, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4)]], ואם ההצעה לעסוק בזנות היא לקטין - מאסר חמש שנים או קנס כאמור; נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור.

@ 206. [ז/8] (תיקון: תשמ&quot;ב-4, תש&quot;ס-5) : (((בוטל).))
@ 207. [ז/10] (תיקון: תש&quot;ס-5) : (((בוטל).))

@ 208. המניח לקטין לדור בבית זנות [א/165] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ס-5)
: המניח לקטין בן שתים עד שבע עשרה שנים הנתון למשמורתו או להשגחתו, שידור בבית זנות או שיבקר בו תכופות, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 209. [א/167] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ס-5) : (((בוטל).))
@ 210. [א/168] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ס-5) : (((בוטל).))
@ 211. [א/169] (תיקון: תש&quot;ס-5) : (((בוטל).))
@ 212. [א/171] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))
@ 213. [א/172] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))

@ 214. פרסום והצגת תועבה [א/179] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תשנ&quot;א-5, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ה)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
:: (1) מפרסם פרסום תועבה או מכינו לצורכי פרסום;
:: (2) מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה -
::: (א) במקום ציבורי;
::: (ב) במקום שאינו ציבורי - אלא אם כן הוא מקום המשמש למגורים או המשמש חבר בני אדם שהחברות בו היא למי שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולתקופה רצופה.
: (ב) המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב1) המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב2) נעברה העבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו [[בסעיף 368א]], או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי - מאסר עשר שנים.
: (ב3) המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או הצורך פרסום כאמור אף בלי להחזיק בו, דינו - מאסר שנה; לענין סעיף קטן זה, &quot;מחזיק או צורך&quot; - למעט המחזיק או הצורך באקראי ובתום לב.
: (ג) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף זה שנעברה בידי בעל עסק במהלך עסקיו, רשאי להפעיל גם את הסמכויות לפי [[+|סעיפים 16]] [[ו-17 לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], ובלבד שלא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי [[-|סעיף 17]] אלא אם כן השתכנע שיש ראיות לכאורה לביצוע העבירה ושהפעלת סמכותו דרושה לטובת הציבור.
: (ד) לא יוגש כתב אישום -
:: (1) לפי סעיף קטן (א) - אלא בתוך שנתיים מיום ביצוע העבירה, ובידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב;
:: (2) לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ב3) - אלא בידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב.

@ 214א. פרסום פוגע על שלטי חוצות (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) המפרסם פרסום פוגע על שלטי חוצות, דינו - מאסר שישה חדשים או קנס פי שלושה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(1)]].
: (ב) לענין סעיף זה -
::- &quot;פרסום פוגע&quot; - אחד מאלה:
::: (1) תמונת עירום או תמונה של חלקי גוף אינטימיים של איש או אשה;
::: (2) תמונה שיש בה קיום של יחסי מין או של אלימות מינית, או שיש בה ביזוי או השפלה מיניים, או שהיא מציגה אדם כחפץ זמין לשימוש מיני;
::: (3) תמונה של חשיפה חלקית של גוף, של איש או אשה, שיש בה פגיעה ברגשותיו המוסריים של הציבור או חלק ממנו או השחתת המוסר הציבורי, או שיש בה פגיעה בקטינים או בחינוכם;
::- &quot;שלטי חוצות&quot; - שלטי פרסומת המוצבים לצידי דרכים, שלטי פרסומת בתוך אוטובוסים של התחבורה הציבורית או על דפנותיהם החיצוניים או בתחנות האיסוף של אוטובוסים כאמור וכן שלטי פרסומת על לוחות מודעות שבפיקוחה של רשות מקומית.

@ 214ב. הגנות (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח-3)
: לא יראו אדם כעובר עבירה לפי [[סעיפים 205א]], [[205ג]], [[205ד]] [[ו-214]], אם מסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה נעשו למטרה כשרה, לרבות לשם דיווח נכון והוגן בענין [[שסימן זה]] דן בו, ובלבד שמסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה אינם אסורים לפי דין אחר ולא נעשו כדי לעודד מעשים אסורים לפי [[סימן זה]].

=== סימן י&quot;א: מטרדים ===

@ 215. מטרד לציבור [א/189] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: (א) העושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע מעשות דבר שחובתו לעשות לפי הדין וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי נוחות, בשימוש בזכות הרבים, הרי זה מטרד לציבור, ודינו - מאסר שנה אחת.
: (ב) לענין מטרד לציבור אין הבדל אם האנשים שהמעשה או המחדל נוח להם מרובים על אלה שהוא גורם להם אי נוחות; אולם אם הוא מקל על חלק מן הציבור את השימוש כדין בזכויותיו אפשר שיראוהו כאילו אינו מטרד לשום אדם.
: (ג) הנמצא במקום כלשהו לשם עיסוק בזנות, בנסיבות שיש בהן משום מטרד לדרי הסביבה או הפרעה לתנועה בדרכים, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 216. התנהגות פסולה במקום ציבורי [א/193] (תיקון: [1946], [תשכ&quot;ו], תשל&quot;ח-5, תש&quot;ם-6)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) מתנהג באופן פרוע או מגונה במקום ציבורי;
:: (2) גורם לקטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים לפשוט יד או לקבץ נדבות במקום ציבורי, או משדל או מניע לכך קטין כאמור;
:: (3) מתהלך כפושט יד או כמקבץ נדבות, או משתדל להשיג תרומות מכל מין שהוא, והכל באמתלת כזב או מרמה;
:: (4) מתנהג במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום;
:: (5) משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה.
: (ב) הפושט יד, או מקבץ נדבות, במקום ציבורי בחשיפת פצעים או מומים או בהטרדה, דינו - מאסר חודש ימים.

@ 217. ביזוי מדים [א/194]
: מי שאינו חייל או שוטר והוא לובש את מדי הצבא או המשטרה, או לבוש הדומה להם, או לבוש הנושא סימן המיוחד לחייל או לשוטר, באופן ובנסיבות העלולים לגרום בזיון המדים האמורים, או מעסיק אדם אחר בעשיית אחד המעשים האלה, דינו - מאסר שלושה חדשים.

@ 218. מעשה העלול להפיץ מחלה [א/195] (תיקון: [1944], תש&quot;ם-6)
: העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 219. מכירת מזון מפוגל [א/196]
: (א) המוכר בחזקת מאכל או משקה מצרך שעשוהו, או שנעשה מאליו, מזיק או בלתי ראוי למאכל או למשקה, והוא יודע זאת או שיש לו יסוד להניח כך, והמחזיק למכירה מצרך כאמור, דינם - מאסר שנה אחת.
: (ב) המפגל מאכל או משקה ועושה אותו בכך מזיק, כשבדעתו למכרו למאכל או למשקה, או כשהוא יודע שהדבר עשוי להימכר לשם כך, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 220. החזקת מזון לא נקי [א/197] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: קמעונאי של מצרכי מאכל או משקה, או מנהל מלון, אכסניה, מסעדה או עסק אחר למכירת מאכלים ומשקאות לצריכה בו במקום, שאינו שומר על נקיונם של המצרכים שהוא מספק, או עובר על תקנה בענין בריאות הציבור, דינו - מאסר ששה חדשים; בית המשפט המרשיע את העבריין רשאי להורות על השמדת מצרכי מאכל או משקה שאינם ראויים לשמש מזון.

@ 221. זיהום מים [א/198] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המעכיר או מזהם מי מעין, מיכל או מאגר או מי מקום אחר, ועושה אותם בכך פחות מתאימים למטרה שהם משמשים לה כרגיל, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 222. זיהום אויר [א/199]
: המזהם לרצונו את האוויר ועושה אותו בכך מזיק, בדרך כלל, לבריאותם של בני אדם הגרים או מנהלים עסקים בסביבה, או של העוברים בדרך ציבורית, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 223. מלאכות פוגעות [א/200]
: המקים לצרכו רעש גדול או מפיץ לצרכו ריחות פוגעים או מזיקים, במקום ובנסיבות המטרידים בני אדם מן השימוש בזכות הרבים, דינו - מאסר שנה אחת.

=== סימן י&quot;ב: משחקים אסורים, הגרלות והימורים ===

@ 224. הגדרות [ט/1] (תיקון: [תשכ&quot;ז])
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;משחק אסור&quot; - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
:- &quot;מקום משחקים אסורים&quot; - חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת;
:- &quot;הגרלה&quot; - כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
:- &quot;הימור&quot; - כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.

@ 225. איסור הגרלות והימורים [ט/2] (תיקון: [תשל&quot;ה], תשס&quot;ג-2)
: המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]].

@ 226. איסור משחקים [ט/3] (תיקון: [תשל&quot;ה], תשס&quot;ג-2)
: המשחק משחק אסור, דינו - מאסר שנה אחת או הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(2)]].

@ 227. השתתפות בעריכת הגרלות והימורים [ט/4] (תיקון: תשס&quot;ג-2)
: המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו - מאסר שנה אחת או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3)]].

@ 228. איסור החזקה או הנהלה [ט/5] (תיקון: [תשל&quot;ה], תשס&quot;ג-2, תשע&quot;ו-5)
: המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]]; המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר ששה חדשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3)]].

@ 229. [ט/5א] (תיקון: [תשל&quot;ה], תש&quot;ס-2, תשס&quot;ה-5, תשע&quot;ו-5) : (((בוטל).))

@ 230. נסיבות מיוחדות [ט/6]
: הוראות [[סעיפים 225 עד 228]] לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלוש אלה:
: (1) עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים;
: (2) אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור;
: (3) אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים.

@ 231. היתר [ט/7] (תיקון: [תשכ&quot;ז], תשס&quot;ח)
: (א) הוראות [[סימן זה]], למעט הוראות [[סעיף 231א]], לא יחולו -
:: (1) על סוגי הגרלות או על הגרלה מסויימת, אשר לעריכתם ניתן מראש היתר מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך;
:: (2) על הימורים או הימור מסויים, שעורך מפעל הפיס בהיתר מראש מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך, ובלבד שההימורים שייערכו כאמור לא יהיו על תוצאות של משחקים ותחרויות בספורט.
: (א1) הוראות [[סעיף 231א]] לא יחולו על סוגי הגרלות, הגרלה מסוימת, הימורים או הימור מסוים, אשר שר האוצר, או מי שהשר הסמיכו לכך, התיר לערכם לקטינים; ואולם היתר כאמור בסעיף קטן זה לא יינתן להגרלות ולהימורים שהזכות להשתתף בהם מותנית בתשלום כסף.
: (ב) הודעה על מתן היתר לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: ((פורסמה הודעה על היתר במסגרת [[סעיף 231(א)]] לעריכת הגרלה שנתית לאגודה למען החייל, לפי התקנון שהגישה האגודה (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 1002).))
: ((פורסמה [[הודעה בדבר מתן היתר כללי לעריכת הגרלות לפרסומת מסחרית]]  (י״פ תש״ע, 1187).))
: ((פורסמה הודעה על הסמכת המנהל הכללי של משרד האוצר לענין [[סעיף 231]] (י&quot;פ תשנ&quot;ח, 3891, 4170))).

@ 231א. איסור מכירת כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור שלעריכתם ניתן היתר לפי [[סעיף 231(א)]] (בסעיף זה - כרטיסים), לקטין, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ב) המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים רשאי לדרוש מאדם המבקש לקנות או לקבל כרטיסים שיציג לו תעודה שבה ניתן לוודא את גילו.

@ 232. ראיות [ט/8]
: במשפט על עבירה בשל משחק אסור לפי [[סימן זה]] -
: (1) רשאי בית המשפט להרשיע את הנאשם על יסוד עדות שותף לעבירה גם אם אין לה סיוע;
: (2) פסק דין במשפט פלילי שנקבע בו כי במקום פלוני נערך משחק אסור, מותר לקבלו כראיה על כך בכל משפט אחר לפי [[סימן זה]], ואין נפקא מינה מי היה הנאשם.

@ 233. חזקות [ט/9]
: לענין [[סימן זה]] - ובלי למעט מכל דרך הוכחה אחרת -
: (1) הנמצא במקום משחקים אסורים, והיה לקצין משטרה יסוד להניח שמשחקים בו משחקים אסורים אותה שעה, רואים אותו כאילו הוא משחק בו משחק אסור, כל עוד לא הוכיח שנמצא במקום למטרה אחרת בלבד;
: (2) רואים משחק בקלפים, בקוביות או במכונת משחק כמשחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, כל עוד לא הוכח ההיפך;
: (3) רואים חצרים כמקום שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים -
:: (א) אם נערך בהם משחק אסור לפחות שתי פעמים תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה בידי הנאשם, כל עוד לא הוכח ההיפך; ואין נפקא מינה, לגבי הנאשם בהחזקתם, אם החזיק בהם כל תקופה זו ואם מקצתה;
:: (ב) אם שימשו מועדון למשחקים בקלפים, ונערך בהם משחק אסור לפחות פעם אחת תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה בידי הנאשם.

@ 234. חילוט מכשירי משחק [ט/10]
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סימן זה]], רשאי בית המשפט לצוות שכלים או מכשירים או דבר אחר ששימשו לעריכת המשחק, ההגרלה או ההימור יחולטו לאוצר המדינה, ואין נפקא מינה אם הנאשם הוא בעלם או לאו.

@ 235. חילוט מכשירי עבירה [ט/10א] (תיקון: [תשכ&quot;ז])
: (א) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי כלים או מכשירים, כרטיסים או כל דבר אחר שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, רשאי הוא לתפסם, ורשאי הוא לתפוס כספים, או דבר אחר, שהיה לו יסוד סביר להניח שנתקבלו כתוצאה מארגון המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים או מעריכתם.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א).
: (ג) נוכח בית המשפט כי דברים שנתפסו כאמור בסעיף קטן (א), למעט כספים, שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, או שנתקבלו כתוצאה מארגונם או מעריכתם, רשאי הוא לצוות, על פי בקשת שוטר או תובע, כמשמעותו [[בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ&quot;ה-1965]], על חילוטם לאוצר המדינה, אף אם לא הורשע אדם בעבירה בשל המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים.

== פרק ט': פגיעות בסדרי השלטון והמשפט ==

=== סימן א': שיבוש עשיית משפט ===

@ 236. הגדרות [א/116]
: [[בסימן זה]], &quot;עדות&quot; - אמרות בעל פה או בכתב שנאמרו לשם ראיה, למעט אמרות שלא בשבועה מפי נאשם בהליך פלילי, ולרבות חוות דעת שניתנו לשם ראיה ותרגומים מפי מתרגם בהליך שיפוטי.

@ 237. עדות שקר [א/117, א/118] (תיקון: [תשכ&quot;ט], [תשל&quot;ג])
: (א) המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו - מאסר תשע שנים.
: (ב) לענין עדות שקר אין נפקא מינה -
:: (1) אם ניתנה העדות בשבועה או בלא שבועה או בעיצום אחר שהותר על פי דין;
:: (2) באיזו צורה או טקס השתמשו להשבעת המעיד או לחיובו באמירת האמת, ובלבד שהיו בהסכמתו של המעיד;
:: (3) אם בית המשפט, בית הדין או הרשות השיפוטית או ועדת החקירה היו מורכבים כראוי או יושבים במקום הראוי, ובלבד שפעלו, כל אחד בתפקידו, בהליך שבו ניתנה העדות;
:: (4) אם המעיד הוא עד כשר ואם העדות היא קבילה בהליך השיפוטי.

@ 238. בידוי ראיות [א/119] (תיקון: [תשכ&quot;ט])
: הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות רשות שיפוטית או ועדת חקירה בהליך שיפוטי, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 239. שבועת שקר [א/120]
: מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שמוסמך לקבל את התצהיר, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 240. עדויות סותרות [א/120א] (תיקון: [תשכ&quot;ה], [תשכ&quot;ט], [תשל&quot;ד], תש&quot;ם-6)
: (א) המוסר הודעות או עדויות בענין אחד בפני רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) &quot;רשות&quot;, לענין סעיף זה - בית משפט הדן בפלילים, בית דין משמעתי, שוטר או רשות אחרת שערכו על פי דין חקירה קודם לאישום בבית המשפט או בבית הדין המשמעתי, ועדת חקירה לפי [[חוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], או מי שנתמנה לפי [[סעיף 13 לחוק האמור]].
: (ג) פרוטוקול של המשפט והודעה או עדות שנרשמו כדין בחקירה כאמור, יהיו ראיה לכאורה לדברי העד שבהם.

@ 241. סירוב להעיד [א/120ב] (תיקון: [תשכ&quot;ח])
: (א) מי שחייב להעיד או למסור ראיה אחרת בהליך שיפוטי והוא מסרב לעשות כן, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) הטלת מאסר לפי [[סעיף 5 לפקודת בזיון בית המשפט]] על אדם שסירב כאמור, אין בה כדי למנוע שפיטתו לפי סעיף קטן (א), אולם מי שנדון למאסר לפי סעיף קטן (א), תנוכה מענשו התקופה שבה היה אסור לפי [[סעיף 5 האמור]].

@ 242. השמדת ראיה [א/122]
: היודע כי ספר, תעודה או דבר פלוני דרושים, או עשויים להיות דרושים, לראיה בהליך שיפוטי, והוא, במזיד, משמידם או עושה אותם בלתי ניתנים לקריאה, לפענוח או לזיהוי, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהם לראיה, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 243. ידיעות כוזבות [א/123] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע - מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.

@ 244. שיבוש מהלכי משפט [א/124] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים; לענין זה, &quot;הליך שיפוטי&quot; - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.

@ 245. הדחה בחקירה [א/124א(א), (ב)] (תיקון: [תשל&quot;ג], תשל&quot;ז)
: (א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 246. הדחה בעדות [א/124א(ג), (ד)] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר תשע שנים.

@ 247. סייגים לתחולה [א/124א(ו) רישה] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: [[סעיפים 245(א)]] [[ו-246(א)]] לא יחולו על מעשה הבא להעמיד אדם על זכותו לפי דין להימנע מעדות או ממסירת הודעה, או על מעשה הנעשה כדין במהלכם של משפט או חקירה.

@ 248. הגנה [א/124א(ו) סיפה] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: באישום על מניעת הודעה או עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי [[סעיפים 245(א)]] [[או 246(א)]] תהיה לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר.

@ 249. הטרדת עד [א/124א(ה)] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 249א. נסיבות מחמירות (תיקון: תש&quot;ם-6)
: נעברה עבירה לפי [[סעיפים 245]], [[246]] [[או 249]] כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם -
: (1) בעבירה לפי [[סעיף 245(א)]] - מאסר שבע שנים;
: (2) בעבירה לפי [[סעיף 245(ב)]] - מאסר עשר שנים;
: (3) בעבירה לפי [[סעיף 246(א)]] - מאסר עשר שנים;
: (4) בעבירה לפי [[סעיף 246(ב)]] - מאסר ארבע עשרה שנים;
: (5) בעבירה לפי [[סעיף 249]] - מאסר חמש שנים.

@ 250. השפעה לא הוגנת [א/125]
: המבקש להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי, בדברי שידול או בקשה הנשלחים אל שופט או אל פקיד בית המשפט, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 251. פרסום מסולף של דיון משפטי [א/127]
: המפרסם שלא בתום לב, בכל דרך של פרסום, דין וחשבון לא מדוייק על דיון בבית משפט או בועדת חקירה על פי [[חוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 252. התרמה למען תשלום קנס [א/128]
: הפותח, בכל דרך של פרסום, פעולת התרמה למען תשלומם של קנס, הוצאות או פיצוי שפסק בית משפט בפלילים, או נותן פרסום להתרמה כזאת, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 252א. תשלום קנס שהוטל על הזולת (תיקון: תשנ&quot;א-4)
: (א) לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו, ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו; העובר על הוראה מהוראות סעיף קטן זה, דינו - מאסר שנה אחת.
: (ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהל בכיר האחראי לתשלום הקנס, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;תאגיד&quot; - לרבות חבר בני אדם שאינו מואגד ולמעט תאגיד שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

@ 253. חיפוי [א/129] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו בעד אי גילוי או כיסוי של מעשה עוון או פשע או של כל ידיעה בנוגע למעשה כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו על מנת שלא ימסור עדות בחקירה על פי דין או במשפט, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 254. פרסומים על נכס גנוב [א/130] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
: (1) מציע בפומבי פרס בעד השבת נכס שנגנב או שאבד, ובהצעתו זו משתמש במלים הבאות לומר כי מביא הנכס לא יישאל שאלות, או כי לא ייעצר ולא יוטרד;
: (2) מציע בפומבי לכל מי שקנה נכס גנוב או אבוד או הלווה כסף עליו, להחזיר לו את הסכום ששילם או שהלווה או לתת סכום כסף או פרס אם יושב הנכס;
: (3) מדפיס או מפרסם הצעה כאמור בפסקאות (1) ו-(2).

@ 255. זילות בית המשפט [א/131]
: האומר או כותב דבר על שופט או דיין לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו - מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה.

@ 256. נשיאת נשק בבית המשפט [א/131א] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) הנושא נשק, או נושא ללא הסבר סביר כלי או חומר פוגענים אחרים, בבנין של בית משפט או בית דין, או במקום אחר שבו מתקיימים הליכים שיפוטיים, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) סעיף זה לא יחול -
:: (1) על שוטר, או על מי שקיבל מרשות מוסמכת לפי [[חוק כלי היריה, תש&quot;ט-1949]], או ממנהל בתי המשפט או מטעמו היתר לשאת את הנשק או הכלי או החומר באותו בנין או מקום;
:: (2) בבית דין צבאי או בבית משפט צבאי כמשמעותם [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]], או במקום אחר שבו מתקיים הליך שיפוטי לפי [[החוק האמור]] - על מי שהותר לו הדבר לפי פקודות הצבא כמשמעותן [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].

@ 257. בריחה [א/133]
: הבורח ממשמורת חוקית שהוא נתון בה בשל עבירה פלילית, דינו -
: (1) אם הוא מואשם או מורשע בפשע - מאסר שבע שנים;
: (2) בכל מקרה אחר - מאסר שלוש שנים.

@ 258. סיוע לבריחה [א/134]
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) מסייע אסיר או עצור לברוח או לנסות לברוח ממשמורת חוקית;
: (2) מכניס, או גורם שיוכנס, דבר לבית סוהר כדי להקל על בריחתו של אסיר או עצור.

@ 259. הברחת אדם [א/132] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: המבריח או מנסה להבריח אדם, ממשמורת חוקית, דינו -
: (1) אם המוברח הואשם או הורשע בעבירה שענשה מוות או מאסר עולם - מאסר עשרים שנים;
: (2) בכל מקרה אחר - מאסר שבע שנים.

@ 260. מסייע לאחר מעשה [א/26(1), א/27]
: (א) היודע שפלוני עבר עבירה ומקבל אותו או עוזר לו בכוונה שיימלט מעונש, הריהו מסייע לאחר מעשה, זולת אם היה בן זוגו, הורהו, בנו או בתו של העבריין; ואולם אשה שבנוכחותו ובמרותו של בעלה קיבלה עובר עבירה שבעלה השתתף בה או עזרה לו, כדי שיימלט מעונש - אינה בגדר מסייעת; לענין סעיף זה, &quot;עבירה&quot; - למעט חטא.
: (ב) מסייע לאחר מעשה אפשר להעמיד לדין ולהרשיע, אף אם מבצע מעשה העבירה לא הורשע תחילה או שאי אפשר לנקוט הליכים נגדו או לאכוף עליו ענישה בשל העבירה.

@ 261. דין מסייע לאחר מעשה [א/26(2)]
: מסייע לאחר מעשה, דינו -
: (1) אם העבירה היתה פשע - מאסר שלוש שנים;
: (2) אם העבירה היתה עוון - מאסר מחצית תקופת העונש שנקבע לאותה עבירה.

@ 262. אי-מניעת פשע [א/33] (תיקון: [1939])
: מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 263. סירוב לעזור במניעת עבירות [א/135]
: מי שנצטווה כדין מפי עובד ציבורי, שוטר או אדם אחר, לעזור במניעת עבירות או במעצרו של אדם או במניעת הברחתו או בריחתו של אדם, והוא מסרב או נמנע מהגיש עזרה לפי יכלתו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 264. הכשלת עיקול [א/136]
: המקבל נכס, מסלקו, מעכבו, מסתירו או עושה בו מעשה אחר ביודעין כי הנכס עוקל או ניטל על פי הוראת בית משפט, בכוונה להפריע או להכשיל את ביצוע העיקול או ההוראה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 265. שבירת חותם [א/137]
: השובר, מסלק או עושה ללא מועיל, במזיד, חותם שהוטבע על פי הוראת רשות רשמית, בית משפט או בית דין, דינו - מאסר שנתיים; ואם היה מופקד על שמירת החותם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 266. הזנחת השמירה על חותם [א/138]
: המופקד על שמירת חותם שהוטבע על פי הוראה של רשות רשמית או של בית משפט או בית דין, והוא בהתרשלות מניח לחותם שישובר או יסולק או ייעשה ללא מועיל, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 267. הוצאת מסמך ממשמורת [א/139] (תיקון: תש&quot;ם-6, תשמ&quot;ח-3)
: (א) המוציא, ללא רשות, מסמך ממשמורת מוסד ממוסדות המדינה או מרשות מקומית, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) עובד הציבור המופקד על הטיפול במסמך או על שמירתו, המוסר אותו שלא כדין לאחר והמסמך מוצא מהמשמורת כאמור בסעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מסמך&quot; - בכתב או בכל אמצעי אחר שבו נרשם דבר.

=== סימן ב': העלמת עבירות ===

@ 268. הגדרות [ו/1, ו/תוספת] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;עבירה פלילית&quot; - אחת מאלה:
:: (1) עבירה לפי [[פרק ז']] או לפי [[סימן ה' לפרק ט']];
:: (2) עבירה נגד החיים, הגוף או המוסר שדינה מאסר שלוש שנים או יותר;
:: (3) עבירה לפי אחד הסעיפים [[שבסימן ד' לפרק ט']] [[ושבפרקים י&quot;א]] (למעט [[סעיף 401]]) [[פרק יב|ו-י&quot;ב]], או לפי [[סעיף 489]], הפוגעת בנכסים או בזכויות של המדינה או של גוף מבוקר כמשמעותו [[#9|בחוק מבקר המדינה, תשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]];
:- &quot;הליך של שפיטה&quot; - הליך המכוון להביא לידי אחת מאלה:
:: (1) הוצאת אדם מגוף אשר הוא חבר בו;
:: (2) שלילת זכות אדם מזכויותיו בגוף כאמור;
:: (3) פרסום לגנאי ברבים על מעשיו של אדם;
:: (4) עיצום אחר שיש עמו גינוי ושאינו בעל משמעות דתית בלבד.

@ 269. חובת מתן הודעה [ו/1]
: לא ימלא אדם תפקיד בהליך של שפיטה משהתעורר, תוך כדי שפיטה, חשש עבירה פלילית, אלא אם ניתנה הודעה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו.

@ 270. הפסקת השפיטה [ו/2]
: נמסרה הודעה כאמור [[בסעיף 269]], או הואשם אדם בעבירה לפי [[סימן זה]], והחליט היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו לנקוט הליכים בבית משפט, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לצוות על הפסקת השפיטה האמורה עד לגמר ההליכים בבית המשפט.

@ 271. עונשין [ו/3]
: העובר על הוראה מהוראות [[סימן זה]], דינו - מאסר שנה אחת.

@ 272. הגנה [ו/4]
: באישום לפי [[סימן זה]] תהא הגנה טובה לנאשם אם יוכיח אחת מאלה:
: (1) כי הודעה על אותו מעשה כבר נמסרה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו או למשטרה;
: (2) כי בשל אותו מעשה כבר התנהלה חקירה משטרתית או הואשם אדם.

=== סימן ג': תקיפת שוטרים ===

@ 273. תקיפת שוטר [ג/1] (תיקון: תש&quot;ע-5)
: התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.

@ 274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות [ג/2] (תיקון: תש&quot;ע-5)
: התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו - מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:
: (1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
: (2) היה מזויין בנשק חם או קר;
: (3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.

@ 275. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו [ג/3]
: העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים.

@ 275א. הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 276. פירוש [ג/4]
: [[בסימן זה]], &quot;תקיפה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 378]].

=== סימן ד': עבירות בשירות הציבור וכלפיו ===

@ 277. לחץ של עובד הציבור [א/109ב] (תיקון: [1944])
: עובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) משתמש, או מורה להשתמש, בכוח או באלימות נגד אדם כדי לסחוט ממנו, או מאחר שהאדם יש לו ענין בו, הודיה בעבירה או מידע בדבר עבירה;
: (2) מאיים על אדם, או מורה שיאיימו עליו, בפגיעה בגופו או בנכסיו, שלו או של אחר שהאדם יש לו ענין בו, כדי לסחוט מן האדם הודיה בעבירה או מידע בדבר עבירה.

@ 278. עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית [א/110] (תיקון: [1946], [תשכ&quot;ו])
: עובד הציבור שיש לו מכוח משרתו סמכות שיפוטית או מינהלית לגבי נכסים מסוג מסויים או לגבי עיסוק בחרושת, במסחר או בעסק מסוג מסויים, והוא משתמש בסמכותו לגביהם בין בעצמו ובין על ידי אחר כשיש לו, במישרין או בעקיפין, זיקה פרטית בהם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 279. דרישות כוזבות של עובד הציבור [א/111]
: עובד הציבור החייב או הרשאי להגיש דו&quot;ח או הודעה בדבר סכום שהוא או אחר דורש, או בענין אחר הטעון אישור לשם קבלת כסף או טובין, והוא מגיש אותם בידיעה שהם כוזבים בפרט מהותי, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 280. שימוש לרעה בכוח המשרה [א/112] (תיקון: [1946], [תשכ&quot;ו])
: עובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) תוך שימוש לרעה בסמכותו הוא עושה או מורה לעשות מעשה שרירותי הפוגע בזכותו של אחר;
: (2) נכנס למגוריו של אדם נגד רצונו, כשאין הדבר מותר לו על פי דין, או שלא לפי הסדרים שנקבעו לכך בדין.

@ 281. תעודה כוזבת [א/113] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: מי שמוסמך או נדרש על פי דין ליתן תעודה העשויה להשפיע על זכויותיו של אדם והוא נותן אותה בידעו שהיא כוזבת בפרט מהותי, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 282. התיימרות כבעל סמכות [א/114]
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) מתיימר לפעול כבעל משרה שיפוטית, והוא איננו בעל משרה כזאת;
: (2) מתיימר לפעול כמי שמוסמך על פי דין להשביע או לקבל תצהיר או לעשות כל פעולה אחרת בעלת אופי רשמי שרק מי שמוסמך לכך על פי דין רשאי לעשותה, ואין לו הסמכה כאמור;
: (3) מתייצג כמי שמוסמך על פי דין לחתום על תעודה המעידה על תכנו של פנקס או רשומה המוחזקים בידי רשות חוקית או המעידה על עובדה או מאורע, והוא חותם על אותה תעודה כמי שמוסמך לכך ובידעו שאיננו מוסמך לכך.

@ 283. התחזות כעובד הציבור [א/115]
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) מתחזה כעובד הציבור, כשאותו עובד נדרש מכוח תפקידו לעשות פעולה או להיות נוכח;
: (2) מתייצג בכזב כעובד הציבור ומתיימר מכוח תפקידו זה לעשות פעולה או להיות נוכח במקום לשם עשיית פעולה.

@ 284. מרמה והפרת אמונים [א/140]
: עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 285. אי מילוי חובה רשמית [א/141]
: עובד הציבור הנמנע במזיד למלא חובה המוטלת עליו על פי דין, דינו - מאסר שלוש שנים, זולת אם היה מילוי החובה כרוך בסכנה גדולה מזו שאדם בעל כוח ומרץ רגילים יכול לעמוד בה.

@ 286. הפרת חובה חקוקה [א/142]
: המפר הוראת חיקוק במזיד, במעשה האסור לפי אותו חיקוק או בהימנעות ממעשה שעשייתו נדרשת לפי אותו חיקוק, והדבר נוגע לציבור, דינו - מאסר שנתיים; והוא, אם אין נראית מאותו חיקוק כוונה לעונש אחר על הפרתו.

@ 287. הפרת הוראה חוקית [א/143] (תיקון: תשמ&quot;ח-3, תשס&quot;ב-7)
: (א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו - מאסר ארבע שנים.

@ 288. העלבת עובד הציבור [א/144]
: המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי [[חוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 288א. הפרעה לעובד הציבור (תיקון: תש&quot;ם-6)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) מפריע ביודעין לעובד הציבור או למי שהוסמך למלא תפקיד של עובד הציבור במילוי תפקידו על פי דין;
: (2) אינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי חיקוק למסור ידיעה או מסמך.

@ 289. הסתה להימנע מתשלומי חובה [א/145]
: המסית אדם, או קבוצת בני אדם, שלא לשלם, או לעכב, תשלום חובה שהודיעה עליו הממשלה ברשומות, בין שההסתה היא מפורשת ובין שהיא משתמעת, בין במלים שבעל פה או שבכתב ובין בסימנים או במוצגים חזותיים, ובין בדרכים אחרות, דינו - מאסר ששה חדשים; והוא הדין במי שעושה מעשה, בכוונה להביא, או ביודעין שהוא עלול להביא, את אמצעי ההסתה האמורים, במישרין או בעקיפין בכל צורה שהיא, לידיעתם של אדם או של קבוצת בני אדם.

=== סימן ה': עבירות שוחד ===

@ 290. לקיחת שוחד [ב/1] (תיקון: [תשכ&quot;ד], [תש&quot;ל], תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע-3)
: (א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
:: (1) פי חמישה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]];
:: (2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.
: (ב) בסעיף זה, &quot;עובד הציבור&quot; - לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור.

@ 291. מתן שוחד [ב/3] (תיקון: [תשכ&quot;ד], תש&quot;ע-3)
: נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו [[בסעיף 290(ב)]] בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר שבע שנים או קנס כאמור [[בסעיף 290(א)]].

@ 291א. מתן שוחד לעובד ציבור זר (תיקון: תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע-6)
: (א) הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי [[סעיף 291]].
: (ב) לא יוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מדינה זרה&quot; - לרבות כל יחידה שלטונית במדינה הזרה, ובכלל זה יחידה ארצית, מחוזית או מקומית, ולרבות ישות מדינית שאינה מדינה, לרבות המועצה הפלסטינית;
::- &quot;עובד ציבור זר&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) עובד המדינה הזרה וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם המדינה הזרה, ובכלל זה מי שנושא משרה או ממלא תפקיד ברשות המחוקקת, ברשות המבצעת או ברשות השופטת של המדינה הזרה, בין בבחירה, בין במינוי ובין בהסכם;
::: (2) נושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם גוף ציבורי שהוקם לפי חיקוק של מדינה זרה, או מטעם גוף הנמצא בשליטה ישירה או עקיפה של מדינה זרה;
::: (3) עובד של ארגון ציבורי בין-לאומי, וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם ארגון כאמור; לעניין זה, &quot;ארגון ציבורי בין-לאומי&quot; - ארגון שנוסד בידי שתי מדינות או יותר, או בידי ארגונים שנוסדו בידי שתי מדינות או יותר.

@ 292. שוחד בתחרויות [ב/3א] (תיקון: [תשל&quot;א])
: (א) הנותן שוחד בכוונה להשפיע על קיומן, מהלכן או תוצאותיהן של תחרות ספורט או תחרות אחרת שיש לציבור ענין בקיומן או בתוצאותיהן, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) לוקח השוחד דינו כדין נותן השוחד.

@ 293. דרכי שוחד [ב/4] (תיקון: [תשכ&quot;ד])
: אין נפקא מינה בשוחד -
: (1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
: (2) אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה;
: (3) אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;
: (4) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;
: (5) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר;
: (6) אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה;
: (7) אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו.

@ 294. הוראות נוספות [ב/5]
: (א) המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד.
: (ב) המציע או המבטיח שוחד, אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד.
: (ג) מי שמועמד לתפקיד אף שעדיין לא הוטל עליו, ומי שהוטל עליו תפקיד אף שעדיין לא התחיל במילויו, כמוהו כממלא את התפקיד.
: (ד) במשפט על שוחד לא ייזקק בית המשפט לטענה -
:: (1) שהיה פגם או פסול בהטלת התפקיד על הלוקח, במינויו או בבחירתו;
:: (2) שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה.

@ 295. תיווך בשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת [ב/6] (תיקון: [תשכ&quot;ג], [תשכ&quot;ד], [תשל&quot;א], תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-5)
: (א) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד - דינו כאילו היה לוקח שוחד; ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו.
: (ב) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, עובד הציבור כאמור [[בסעיף 290(ב)]] או עובד ציבור זר כאמור [[בסעיף 291א(ג)]] למשוא פנים או להפליה - דינו כאילו היה לוקח שוחד.
: (ב1)(1) בעל השפעה ניכרת על בחירתו של מועמד לתפקיד ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות מקומית (בסעיף קטן זה - מועמד), המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת כדי שיניע, בעצמו או על ידי אחר, מועמד לעשות פעולה הקשורה לתפקידו, דינו - שלוש שנות מאסר; קיבל כאמור כדי להניע מועמד למשוא פנים או להפליה - דינו כאילו היה לוקח שוחד.
:: (((2))) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;בחירות מקדימות&quot;, &quot;תרומה&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 28א לחוק המפלגות]];
:::- &quot;בעל השפעה ניכרת&quot; - מי שיש לו השפעה ניכרת על בחירת מועמד במפלגה או בסיעה, לרבות במסגרת בחירות מקדימות ולרבות בשל היותו אחד מאלה:
:::: (1) חבר הנהלה, מוסד ביקורת או בית דין של מפלגה, או נושא תפקיד מקביל או דומה לאחד מאלה במפלגה;
:::: (2) בעל זכות הצבעה בבחירות למועמד שבהן מספר בעלי זכות ההצבעה אינו עולה על חמשת אלפים;
:::: (3) מי שפעל להתפקדות של מספר משמעותי, בנסיבות הענין, של בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד; פעל אדם להתפקדות של חמישים או יותר בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד, חזקה כי מתקיים בו האמור בפסקה זו, אלא אם כן הוכיח אחרת;
:::: (4) אדם שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים לשם קידום בחירתו של מועמד במפלגה או בסיעה, בשווי העולה על חמשת אלפים שקלים חדשים, או שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים כאמור לטובת שני מועמדים לפחות באותה מערכת בחירות, בשווי העולה על חמישה עשר אלף שקלים חדשים;
:::- &quot;חוק המפלגות&quot; - [[חוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]];
:::- &quot;מפלגה&quot; - כהגדרתה [[בחוק המפלגות]];
:::- &quot;סיעה&quot; - כהגדרתה [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]].
: (ג) הנותן כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת למקבל כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) - דינו כדין נותן שוחד ולמקבל כאמור בסעיף קטן (ב1), דינו - מחצית העונש הקבוע באותו סעיף קטן.
: (ד) לענין סעיף זה, &quot;קבלה&quot; - לרבות קבלה בשביל אחר או על ידי אחר.

@ 296. ראיות [ב/7]
: במשפט על עבירה לפי [[סימן זה]] רשאי בית המשפט להרשיע על יסוד עדות אחת, אף אם זו עדות של שותף לעבירה.

@ 297. חילוט ושילום [ב/8]
: (א) הורשע אדם על עבירה לפי [[סימן זה]], רשאי בית המשפט, נוסף על העונש שיטיל -
:: (1) לצוות על חילוט מה שניתן כשוחד ומה שבא במקומו;
:: (2) לחייב את נותן השוחד לשלם לאוצר המדינה את שוויה של התועלת שהפיק מן השוחד.
: (ב) [[סימן זה]] אינו מוציא תביעה אזרחית.

== פרק י': פגיעות בגוף ==

=== סימן א': גרימת מוות ===

@ 298. [א/212, א/213] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תשע&quot;ט-3) : (((בוטל).))
@ 299. [א/217] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 300. רצח [א/214, א/215, יד] (תיקון: [תשי&quot;ד], תשע&quot;ט-3)
: (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו - מאסר עולם.
: (ב) מי שהורשע ברצח לפי [[סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש&quot;י-1950]], דינו - מיתה.

@ 300א. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשע&quot;ט-3) : (((בוטל).))
@ 301. [א/216] (תיקון: תשע&quot;ט-3) : (((בוטל).))

@ 301א. רצח בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד:
:: (1) המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית;
:: (2) המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, &quot;עבירה אחרת&quot; - עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר;
:: (3) הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי או שופט במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי;
:: (4) המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור [[בסעיף 144ו]];
:: (5) המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור;
:: (6) הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית;
:: (7) המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן;
:: (8) הקורבן הוא חסר ישע, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קטין שעובר העבירה אחראי עליו; בפסקה זו, &quot;חסר ישע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 368א]], ו&quot;אחראי&quot; - &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; כהגדרתו [[בסעיף האמור]].
:: (9) המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן;
:: (10) המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו [[בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]];
:: (11) המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון; בפסקה זו -
:::- &quot;ארגון פשיעה&quot; - כהגדרתו [[בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס&quot;ג-2003]];
:::- &quot;ארגון טרור&quot; - ארגון טרור כהגדרתו [[בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]], וכן ארגון טרור מוכרז כהגדרתו [[בחוק האמור]].
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי [[סעיף 300]].

@ 301ב. המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 300]] [[ו-301א]], הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 300]] [[ו-301א]], הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו - מאסר עשרים שנים:
:: (1) המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
::: (א) בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו;
::: (ב) יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין;
:: (2) המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור [[בסעיף 34ח]] -
::: (א) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
::: (ב) להימנע מעשיית המעשה;
:: (3) המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי [[סעיפים 34י]], [[34יא]] [[או 34יב]], ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו.
: (ג) על אף האמור [[בסעיפים 300]] [[ו-301א]], מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות לפי [[סעיפים 34א(א)(1)]], [[34ט(ב)]] [[או 34יד(ב) רישה]], דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 301ג. המתה בקלות דעת (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו - מאסר שתים עשרה שנים.

@ 302. שידול או סיוע להתאבדות [א/225] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 303. המתת תינוק [א/226 (1–2)] (תיקון: [1939], [תשכ&quot;ו], תשל&quot;ח-4)
: (א) אשה שגרמה במזיד, במעשה או במחדל, למות ולדה שלא מלאו לו שנים עשר חדשים, ובשעת המעשה או המחדל היתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שעדיין לא החלימה לגמרי מתוצאות הלידה או משום תוצאות ההנקה לאחר הלידה, הרי על אף היות העבירה לפי הנסיבות בגדר רצח או הריגה, דינה - מאסר חמש שנים.
: (ב) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות בית המשפט להרשיע את מי שהואשם ברצח של ילד שלא מלאו לו שנים עשר חדשים בעבירה של הריגה או של העלמת לידה, או לקבוע שאינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי [[סעיף 19]].

@ 304. גרימת מוות ברשלנות [א/218] (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 305. נסיון לרצח [א/222] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר עשרים שנים:
: (1) מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם;
: (2) עושה שלא כדין מעשה, או נמנע שלא כדין מעשות מעשה שמחובתו לעשותו, בכוונה לגרום למותו של אדם, והמעשה או המחדל עלולים מטבעם לסכן חיי אדם.

@ 306. [א/223] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))
@ 307. [א/224] (תיקון: תשע&quot;ט-3) : (((בוטל).))

@ 308. אדם - מאימתי [א/220] (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: משעה שיצא הולד כולו חי מבטן אמו הריהו נחשב אדם לענין [[סימן זה]].

@ 309. גרימת מוות - מהי [א/219]
: בכל אחד מן המקרים המנויים להלן יראו אדם כאילו גרם למותו של אדם אחר, אף אם מעשהו או מחדלו לא היו הגורם התכוף ולא היו הגורם היחיד למותו של האחר:
: (1) הסב נזק גופני המצריך טיפול רפואי או כירורגי והטיפול גרם למותו של הניזוק, ואין נפקא מינה אם הטיפול היה מוטעה ובלבד שנעשה בתום לב ובידיעה ובמיומנות רגילות, שאם לא נעשה כן - לא יראו את מסב הנזק כמי שגרם למותו של הניזוק;
: (2) גרם חבלת גוף שלא היתה מביאה למות הנחבל אילו נזקק לטיפול רפואי או כירורגי נכון או אילו נהג זהירות מספקת באורח חייו;
: (3) באלימות או באיום באלימות הביא אדם לעשיית מעשה שגרם למותו, כשהמעשה נראה לנפגע כדרך טבעית בנסיבות המקרה להימלט מן האלימות או מן האיומים;
: (4) במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא מעשהו או מחדלו זה;
: (5) מעשהו או מחדלו לא היה גורם מוות, אילולא נצטרף עמו מעשה או מחדל של האדם שנהרג או של אדם אחר.

@ 310. [א/221] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 311. העלמת לידה [א/227] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המשתדל להעלים דבר לידתו של ולד, בסלקו בחשאי את גוויית הולד, בין שמת לפני הלידה או בשעת הלידה ובין לאחריה, דינו - מאסר שנה.

@ 311א. מאסר עולם שאינו עונש חובה (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: על אף הוראות [[סעיף 41]], בעבירה לפי [[סימן זה]] שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים.

=== סימן ב': הפסקת הריון ===

@ 312. הגדרות [יג/1]
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מוסד רפואי מוכר&quot; - מוסד או מרפאה ששר הבריאות הכיר בהם כמוסד רפואי לענין [[סימן זה]], והודעה על כך פורסמה ברשומות;
:- &quot;רופא נשים&quot; - רופא מוסמך שהוא בעל תואר מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה שניתן לו על פי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל&quot;ז-1976]] (להלן [[בסימן זה]] - הפקודה), או רופא מוסמך המתמחה, לשם קבלת אותו תואר, במוסד רפואי מוכר בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.

@ 313. איסור הפסקת הריון [יג/2]
: מי שהפסיק ביודעין הריונה של אשה, בין בטיפול רפואי ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר חמש שנים או קנס חמישים אלף לירות.

@ 314. הפסקת הריון באישור [יג/3]
: לא ישא רופא נשים באחריות פלילית בשל הפסקת הריונה של אשה אם נתקיימו כל אלה:
: (1) הפסקת ההריון נעשתה במוסד רפואי מוכר;
: (2) ניתן מראש אישור בהתאם [[לסעיף 316]].

@ 315. ועדה [יג/4] (תיקון: תש&quot;ם-2)
: אישור לענין [[סעיף 314]] יהיה מאת ועדה של שלושה; את חבריה יקבע, במוסד רפואי מוכר שהוא בית חולים רשום כאמור [[בסעיף 25 לפקודת בריאות העם, 1940]] - מנהל המוסד, ובמוסד רפואי מוכר אחר - שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך; וזה הרכב הועדה:
: (1) רופא מוסמך שהוא בעל תואר מומחה על פי [[פקודת הרופאים|הפקודה]] ביילוד ובגיניקולוגיה;
: (2) רופא מוסמך נוסף שעיסוקו הוא באחד המקצועות הבאים: יילוד וגיניקולוגיה, רפואה פנימית, פסיכיאטריה, רפואת משפחה, בריאות הציבור;
: (3) אדם הרשום כעובד סוציאלי על פי [[חוק שירותי הסעד, תשי&quot;ח-1958]].
: אחד מחברי הועדה לפחות יהיה אשה.

@ 316. אישור [יג/5] (תיקון: תש&quot;ם-2)
: (א) הועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האשה, לתת אישור להפסקת ההריון אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת אחת מאלה:
:: (1) האשה היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה;
:: (2) ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין;
:: (3) הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי;
:: (4) המשך ההריון עלול לסכן את חיי האשה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי;
:: (5) (((בוטלה).))
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;הסכמה מודעת&quot; של אשה להפסקת הריונה - הסכמתה בכתב לאחר שהוסברו לה הסיכונים הגופניים והנפשיים הכרוכים בהפסקת ההריון; לענין זה הסכמתה של קטינה אינה טעונה אישור נציגה.
: (ג) לא תסרב הועדה לתת אישור בטרם נתנה לאשה הזדמנות להופיע בפניה ולמסור לועדה את נימוקיה.
: (ד) האישור יהיה בכתב ויפרש את הסיבה המצדיקה את הפסקת ההריון.

@ 317. הפסקת הריון במקרים מיוחדים [יג/6]
: לא ישא רופא מוסמך באחריות פלילית בשל הפסקת הריונה של אשה אם נתקיימה אחת מאלה, ובלבד שניתנה על כך למנהל הכללי של משרד הבריאות הודעה מנומקת בכתב תוך חמישה ימים לאחר המעשה:
: (1) היה צורך להפסיק את ההריון מיד, לשם הצלת חייה של האשה או כדי למנוע ממנה נזק חמור שאין לתקנו;
: (2) הפסקת ההריון היתה תוך טיפול רפואי אחר בגופה של האשה ודבר ההריון לא היה ידוע לרופא קודם לכן והפסקתו היתה דרושה לאותו טיפול רפואי.

@ 318. הסתייגות מטעמי מצפון או שיקול דעת רפואי [יג/7] (תיקון: תשל&quot;ח-4)
: אין במתן אישור לפי [[סימן זה]] כדי לחייב רופא נשים להפסיק הריונה של אשה אם הדבר הוא בניגוד למצפונו או לשיקול דעתו הרפואי.

@ 319. אי תחולה [יג/8] (תיקון: תשל&quot;ח-4)
: [[סעיף 22]] לא יחול על עבירה לפי [[סימן זה]].

@ 320. סייג לאחריות [יג/9]
: אשה שבוצעה בה עבירה בניגוד [[לסימן זה]] לא תשא באחריות פלילית בקשר לעבירה זו.

@ 321. ביצוע ותקנות [יג/11]
: שר הבריאות ממונה על ביצוע [[סימן זה]] והוא רשאי - בהתייעצות עם שר המשפטים ועם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת - להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר בעניינים אלה:
: (1) תנאים לאישור מוסד רפואי כמוסד מוכר, הנוהל למתן אישור כזה, תקופת תקפו, חידושו וביטולו;
: (2) הנוהל למתן אישורים לפי [[סעיף 316]].
: ((פורסמו [[תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל&quot;ח-1978]].))

=== סימן ג': אחריות לשלום אדם ===

@ 322. אחריות לחסרי ישע [א/228] (תיקון: תשמ&quot;ג)
: מי שעליו האחריות לאדם שמחמת גילו, מחלתו, ליקויו הרוחני, מעצרו או כל סיבה אחרת אינו יכול להפקיע עצמו מאותה אחריות ואינו יכול לספק לעצמו את צרכי חייו - בין שהאחריות מקורה בחוזה או בדין ובין שנוצרה מחמת מעשה כשר או אסור של האחראי - חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו ולדאוג לבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של האדם מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

@ 323. חובת הורה או אחראי לקטין [א/229] (תיקון: תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תש&quot;ס-5, תשס&quot;א-3)
: הורה או מי שעליו האחריות לקטין בן ביתו, חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של הקטין מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

@ 324. [א/230] (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))

@ 325. חובת הממונה על מעשה שיש בו סכנה [א/231]
: הנוטל על עצמו ומבצע, שלא בשעת כורח, טיפול רפואי או כירורגי או כל מעשה חוקי אחר שיש בו או שעלול להיות בו סכנה לחיי אדם או לבריאותו - חובה עליו שתהיה לו לשם כך מיומנות סבירה ושיפעל בזהירות סבירה, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או בריאותו של אדם מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

@ 326. חובת הממונה על דבר שיש בו סכנה [א/232] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
: מי שבאחריותו או בשליטתו נמצא דבר - בין חי ובין דומם, בין נייד ובין נייח - ממין או בתנאים שיש בהם כדי לסכן חיי אדם, בטיחותו או בריאותו אם לא ינהגו זהירות וקפידה בשימוש או בטיפול בו - חובה עליו לנקוט מידה סבירה של זהירות וקפידה למניעת הסכנה, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חיי אדם או על בריאותו מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

=== סימן ד': סיכון החיים והבריאות ===

@ 327. שלילת כושר ההתנגדות לשם ביצוע עבירה [א/233] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: השולל מאדם או מנסה לשלול ממנו את כושר התנגדותו, באמצעים שיש בהם סכנה לחיי אדם או לבריאותו, או שיש בהם כדי לפגוע בפכחונו, בכוונה לבצע פשע או עוון או להקל על ביצועם או להקל על בריחתו של עבריין לאחר ביצועם או לאחר נסיון לבצעם, דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 328. [א/234] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))

@ 329. חבלה בכוונה מחמירה [א/235] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ס-4, תשס”ב-5, תשע”ו)
: (א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור. דינו - מאסר עשרים שנים:
:: (1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;
:: (2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;
:: (3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;
:: (4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;
:: (5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;
:: (6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.
: (ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו, לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, &quot;בן משפחתו&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 382(ב)]].
: (ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

@ 330. נסיון לחבול בחומר נפיץ [א/239]
: המניח בכל מקום שהוא חומר נפיץ שלא כדין, בכוונה לגרום חבלה לזולתו, דינו - מאסר ארבע עשרה שנים.

@ 331. מניעת הצלה מכלי שיט שבמצוקה [א/236] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המונע או מפריע אדם שלא כדין במאמציו להציל את חייו או חיי אדם אחר כשהוא בכלי שיט הנתון במצוקה או בכלי שיט נטרף או כשהוא נמלט מכלי שיט כאמור, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 332. סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה [א/237] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6, תשע&quot;ה-2)
: העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו - מאסר עשרים שנים:
: (1) מניח דבר על נתיב התחבורה או כלי התחבורה;
: (2) מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה, או בכל דבר שעליהם או בקרבתם, בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החפשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים;
: (3) (((בוטל);))
: (4) מראה אור או אות על נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בקרבתם או מטפל בכל דרך באור או באות הקיימים שם;
: (5) גורם לסיכון בטיחותו של נוסע כאמור בהימנעות מעשות מעשה שחובה עליו לעשותו.

@ 332א. יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה (תיקון: תשע”ה-2, תשע”ו)
: (א) המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, או שיש בו כדי לפגוע בכלי התחבורה בנסיבות שיש בהן כדי לעורר פחד או בהלה, דינו - מאסר עשר שנים.
: (ב) המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, במטרה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים.
: (ג) (((פקע).))

@ 333. חבלה חמורה [א/238]
: החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 334. פציעה [א/241(א)]
: הפוצע חברו שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 335. חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות [א/251א] (תיקון: [תשל&quot;ג], תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;ב)
: (א) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 333]] [[או 334]] -
:: (1) כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה;
:: (2) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה.
: (א1) העובר עבירה לפי [[סעיף 333]] כלפי בן משפחתו, דינו - מאסר עשר שנים.
: (ב) העובר עבירה לפי [[סעיף 334]] כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה;
:: לענין סעיף זה, &quot;בן משפחתו&quot; - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
:: (1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
:: (2) קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, [[כהגדרת &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]].

@ 336. שימוש ברעל מסוכן [א/240, א/241(ב)]
: הגורם שלא כדין שיפעילו על אדם או שאדם יקח רעל או דבר מזיק אחר, בכוונה לפגוע בו או בזולתו או להרגיזם, דינו - מאסר שלוש שנים; סיכן בכך את חיי האדם או גרם לו בכך חבלה חמורה, דינו - מאסר ארבע עשרה שנים.

@ 337. הפרת חובה של הורה או אחראי [א/242] (תיקון: תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תשס&quot;א-3)
: המפר ללא הצדק כדין את חובתו לספק לפלוני צרכי מחיה או לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ומסכן או עלול לסכן בכך את חייו, או פוגע או עלול לפגוע בכך בבריאותו פגיעת קבע, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 338. מעשי פזיזות ורשלנות [א/243] (תיקון: תש&quot;ם-6, תשס&quot;ו-2, תשע״ח-5)
: (א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
:: (1) נוהג רכב או רוכב בדרך ציבורית;
:: (2) מפעיל כלי שיט או כלי טיס או משתתף בהפעלתם;
:: (3) עושה מעשה באש או בחומר לקיח, נפיץ או רדיואקטיבי או אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר כאמור שבהחזקתו;
:: (4) עושה מעשה לגבי מכונות שבפיקוחו, שלו בלבד או עם אחרים, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהן;
:: (5) עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי יריה שבהחזקתו, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם;
:: (6) אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו;
:: (7) נותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם שהתחייב לטפל בו;
:: (8) מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן;
:: (9) משתמש בחומר מרעיל או מסוכן או מחזיק בו או מפקירו, או מפקיר מיכל שהוחזק בו חומר כאמור ויש בו כדי להרעיל או לסכן.
: (ב) (((בוטל).))

@ 339. הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים [א/243א] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
: (א) המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו - מאסר שנה.
: (ב) סעיף זה לא יחול על מחזיק, משאיר או מפקיר הנתון לשיפוט צבאי לפי [[חוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]], במקום שהוא מחנה צבאי או שבו מתנהלות פעולות צבאיות, או תוך כדי אימונים במסגרת הצבא, אולם יחול על מדריך כאמור [[בסעיף 5ב(ב) לחוק כלי היריה, תש&quot;ט-1949]], [[ובסעיף 22(2)(ג) לחוק חמרי נפץ, תשי&quot;ד-1954]].

@ 340. סכנה לילדים [א/243ב] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
: המשאיר או מפקיר דבר במקום שיש לילדים גישה אליו, ויש יסוד סביר להניח שילדים ישחקו בדבר או יטפלו בו בדרך אחרת, ושבעשותם כן הם עלולים להינזק בבריאותם או לסכן חייהם, ואינו נוקט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע תוצאות כאלה, דינו - מאסר שנה.

@ 340א. ירי מנשק חם (תיקון: תש״ם–6, תשע״ח–5)
: (א) היורה מנשק חם שלא כדין, דינו – מאסר שנתיים.
: (ב) היורה מנשק חם שלא כדין, באחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
:: (1) באזור מגורים, או במקום אחר שיש בירי בו כדי לסכן חיי אדם;
:: (2) באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.

@ 341. חבלה ברשלנות [א/244] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים [[בסעיפים 338 עד 340]], ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו - מאסר שנה.

@ 342. הטעיית תחבורה [א/245] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: המעלה אור או מציג סימן או מצוף בכוונה להטעות אדם המפעיל כלי תחבורה או כשהוא יודע שהם עלולים להטעותו, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 343. הסעה בכלי תחבורה מסוכן [א/246] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: מי שביודעין או מתוך התרשלות מסיע אדם או גורם להסעתו בכלי תחבורה כשיש חשש לבטיחותו של הנוסע מחמת המצב או המטען של כלי התחבורה, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם היה כלי התחבורה מטוס, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 344. סיכון דרכים ונתיבי שיט [א/247]
: העושה מעשה או אינו נוקט זהירות סבירה בנכס שבהחזקתו או בפיקוחו וגורם בכך סכנה, מכשול או נזק לאדם בדרך ציבורית או בנתיב שיט ציבורי, דינו - מאסר שלוש שנים.

=== סימן ה': עבירות מין (תיקון: תשמ&quot;ח-2) ===

@ 345. אינוס (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-6, תש&quot;ס-4, תשס&quot;א-6)
: (א) הבועל אשה -
:: (1) שלא בהסכמתה החופשית;
:: (2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;
:: (3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או
:: (4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;
:: (5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית;
:: הרי הוא אונס ודינו - מאסר שש עשרה שנים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס - מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה:
:: (1) בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5);
:: (2) באיום בנשק חם או קר;
:: (3) תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון;
:: (4) תוך התעללות באשה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;
:: (5) בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.
: (ג) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בועל&quot; - המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;
::- &quot;קטין&quot; - (((נמחקה).))

@ 346. בעילה אסורה בהסכמה (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-6, תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-3)
: (א)(1) הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו - מאסר חמש שנים.
:: (2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שבעל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לקטינה טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה האמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
: (ב) הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 347. מעשה סדום (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-6, תש&quot;ס-5, תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-3)
: (א)(1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו - מאסר חמש שנים.
:: (2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
: (א1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) העושה מעשה סדום באדם באחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 345]], בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס.
: (ג) לענין [[סימן זה]], &quot;מעשה סדום&quot; - החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם.

@ 347א. יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-3)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;טיפול נפשי&quot; - אבחון, הערכה, ייעוץ, טיפול, שיקום, או ניהול שיחות, שנעשו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים, כדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה, הפרעה, מחלה או בעיה אחרת, שמקורן רגשי או נפשי;
::- &quot;מטפל נפשי&quot; - מי שעוסק, או שמציג את עצמו כעוסק, במתן טיפול נפשי, כמשלח יד או מכוח תפקיד.
: (ב) מטפל נפשי הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו - מאסר ארבע שנים; לענין סעיף קטן זה יראו מעשים כאמור שנעשו על ידי מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, במהלך התקופה שבה ניתן הטיפול הנפשי כאילו נעשו תוך ניצול תלות נפשית ממשית כאמור; חזקה זו לא תחול אם המעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי.

@ 347ב. יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;כהן דת&quot; - כהן דת, מי שמציג את עצמו ככזה או אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות;
::- &quot;ייעוץ או הדרכה&quot; - ייעוץ או הדרכה שניתנו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים.
: (ב) כהן דת הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם ייעוץ או הדרכה על ידו או סמוך לאחר מכן, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בייעוץ או בהדרכה שניתנו להם על ידו, דינו - מאסר ארבע שנים.

@ 348. מעשה מגונה (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-6, תש&quot;ס-5, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 345(א)(2) עד (5)]], בשינויים המחוייבים, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 345(ב)(1) עד (5)]], בשינויים המחוייבים, דינו - מאסר עשר שנים.
: (ג) העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו אך שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג1), דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ג1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, כלפי האדם או כלפי זולתו, דינו של עובר העבירה - מאסר שבע שנים.
: (ד)(1) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר ארבע שנים.
:: (2) לענין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה מגונה באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
: (ד1) מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות [[בסעיף 347א(ב)]], דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד2) כהן דת העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות [[בסעיף 347ב(ב)]], דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ה) העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו - מאסר שנתיים.
: (ו) [[בסימן זה]], &quot;מעשה מגונה&quot; - מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

@ 349. מעשה מגונה בפומבי (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-6)
: (א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר שנה.
: (ב) העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 350. גרם מעשה (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשס&quot;ד)
: לענין עבירה לפי [[סימן זה]], אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר.

@ 351. עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-6, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;ו-2)
: (א) העובר עבירה של אינוס לפי [[סעיף 345(א)]] או של מעשה סדום לפי [[סעיף 347(ב)]] באדם שהוא קטין, והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו - מאסר עשרים שנים.
: (ב) הבועל אישה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה עשרים ואחת שנים או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו עשרים ואחת שנים, והוא בן משפחתם, דינו - מאסר שש עשרה שנים.
: (ג) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו -
:: (1) בעבירה לפי [[סעיף 348(א) או (ג1)]] - מאסר עשר שנים;
:: (2) בעבירה לפי [[סעיף 348(ב)]] - מאסר חמש עשרה שנים;
:: (3) בכל מקרה שאינו בין המנויים בפיסקאות (1) ו-(2) - מאסר חמש שנים.
: (ד) העושה מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין, בכל מקום שהוא, והוא בן משפחתו, דינו - מאסר ארבע שנים.
: (ד1) אחראי על חסר ישע העובר עבירה לפי [[סעיף 349(א)]] בחסר הישע, דינו - מאסר שנתיים.
: (ה) לענין סעיף זה -
::- &quot;אומן&quot; - אחד מאלה:
::: (1) אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
::: (2) אחראי על קטין לפי [[פסקה (3) להגדרה &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]];
::- &quot;אח או אחות חורגים&quot; - בן או בת של בן זוג של הורה;
::- &quot;אחראי על חסר ישע&quot; - [[כהגדרה &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]];
::- &quot;בן משפחה&quot; -
::: (1) הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא;
::: (2) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת &quot;בן משפחה&quot;;
::: (3) אומן; בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו; אביו או אמו של אומן;
::: (4) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכלל בן זוג של בנו או בתו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה בהגדרה &quot;בן משפחה&quot;;
::- &quot;חסר ישע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 368א]].

@ 352. איסור פרסום (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשס&quot;ו-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ט-2)
: (א) המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי [[סימן זה]], בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שנה.
: (ב) לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו בכתב לפרסום, או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) המצלם אדם, בשל היותו מי שנפגע בעבירה או מי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי [[סימן זה]], תוך כדי בילוש או התחקות אחריו, העלולים להטרידו, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותו אדם בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכל בלא הסכמתו שניתנה מראש, דינו - מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]]; הסכמה כאמור תינתן לעניין בגיר - בכתב, ולעניין קטין - בפני בית המשפט.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור.

@ 353. סייג לאחריות פלילית (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ס-5)
: באישום בשל עבירה לפי [[סעיף 346(א)]] [[או 347(א)]] תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים, אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.

@ 354. סייג להתיישנות עבירות מין בקטין (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס-5, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ט-5)
: (א) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו עשרים ושמונה שנים; ואולם אם חלפה מיום ביצוע העבירה התקופה הנקובה לגביה כאמור [[בסעיף 9(א) או (א1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], לפי העניין - לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה -
:: (1) עבירה לפי [[סעיף 351]];
:: (2) עבירה שעבר האחראי על הקטין [[כהגדרת &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]] והוא אינו בן משפחה [[כהגדרת &quot;בן משפחה&quot; בסעיף 351(ה)]] והיא אחת מן העבירות הבאות:
::: (א) אינוס - לפי [[סעיף 345]];
::: (ב) בעילה אסורה בהסכמה - לפי [[סעיף 346(א)]];
::: (ג) מעשה סדום - לפי [[סעיף 347(א) או (ב)]];
::: (ד) מעשה מגונה - לפי [[סעיף 348(א), (ב), (ג1) או (ד)]];
:: (3) עבירה מן העבירות המנויות בפסקה (2) שנעברה בקטין בידי בנם או בתם של דודו או דודתו שמלאו להם 15 שנים.
: (א1) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (א), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שמלאו לנפגע העבירה עשרים ושמונה שנים, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה, אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (א), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין עבירה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מעשה שנעשה לפני יום י&quot;ט באב התש&quot;ן (10 באוגוסט 1990) ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (1) המעשה היה עבירה לפי [[סימן זה]] כנוסחו בעת עשייתו;
:: (2) אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור היה מהווה עבירה לפי [[סעיף 351]];
:: (3) העבירה טרם התיישנה לפי [[סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].
: (ג)(1) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, בידי מי שמלאו לו חמש עשרה שנים, והוא אינו האחראי על הקטין כאמור בהגדרה &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; שבסעיף קטן (א)(2), בן משפחה כהגדרתו באותו סעיף קטן, או בנם או בתם של דודו או דודתו של הקטין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לקטין עשרים ושלוש שנים; ואולם אם חלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) - לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.
:: (2) ואלה העבירות:
::: (א) אינוס - לפי [[סעיף 345]];
::: (ב) מעשה סדום - לפי [[סעיף 347(ב)]];
::: (ג) מעשה מגונה - לפי [[סעיף 348(א), (ב) או (ג1)]].
: (ד) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (ג), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שחלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) או לאחר שמלאו לקטין 18 שנים, לפי המאוחר, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (ג), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין העבירה כאמור באותו סעיף קטן.
: (ה) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו גם על עבירה שביום כניסתו לתוקף של [[16:299749|חוק העונשין (תיקון מס' 84), התשס&quot;ה-2005]], טרם התיישנה לפי [[סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], לפי הדין שחל עליה ערב המועד האמור.

@ 355. עונש מזערי (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ב-5)
: (א) הורשע אדם בעבירה [[לפי סעיפים 345]], [[348(א), (ב) או (ג1)]], [[או 351(א), (ב) או (ג)(1) או (2)]], לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
: (ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

@ 356. (תיקון: תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 357. (תיקון: תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 358. (תיקון: תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 359. (תיקון: תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 360. (תיקון: תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

=== סימן ו': עבירות כלפי קטינים ונכים ===

@ 361. השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו [א/184] (תיקון: תשס&quot;א-3)
: המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה כן ברשלנות, דינו - מאסר שנה; עשה כן במטרה לנטוש את הילד, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 362. הזנחת ילדים ומושגחים אחרים [א/185] (תיקון: [תשכ&quot;ה], תש&quot;ם-6, תשע&quot;א-3)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 363]], &quot;מושגח&quot; -
:: (1) קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים;
:: (2) קטין שמלאו לו שש עשרה שנים או בגיר שאינם מסוגלים לדאוג לצורכי חייהם.
: (ב) הורה של מושגח, אשר אינו מספק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו - מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.
: (ג) המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, הנתון להשגחתו, למעט הורה, אשר אינו מספק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו - מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.

@ 363. נטישת מושגחים [א/186] (תיקון: [תשכ&quot;ה], תש&quot;ם-6, תשע&quot;א-3)
: (א) הורה של מושגח, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו - מאסר שישה חודשים; נטש את המושגח, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו - מאסר שישה חודשים; נטש את הקטין או את מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 364. מסירת קטין להחזקה בתמורה [א/186א] (תיקון: [תשל&quot;א])
: המציע או נותן תמורה בעד הרשות להחזיק בקטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים, והמבקש או מקבל תמורה בעד מתן רשות להחזיק בקטין כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים, ואין נפקא מינה אם היתה התמורה בכסף או בשווה כסף.

@ 365. מסירת קטין בהתנערות מזכויות וחובות [א/186ב] (תיקון: [תשל&quot;א], תשע&quot;א, תשע&quot;ו-2)
: (א) הורה או אפוטרופוס של קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים המוסר, או מרשה למסור, את הקטין למי שאינו הורו או אפוטרופסו, ויש במסירה משום התנערות מחובותיו או זכויותיו כלפי הקטין, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) תהיה זאת הגנה טובה באישום לפי סעיף זה אם הוכח אחד מאלה:
:: (1) מסירת הקטין היתה למטרת אימוץ לפי [[חוק אימוץ ילדים, תש&quot;ך-1960]];
:: (2) מסירת הקטין היתה לזמן קצוב ובהסכמתו של עובד סוציאלי שמונה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]];
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) מסירת הקטין היתה בהתאם להוראות [[חוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]].

@ 366. [א/187] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))

@ 367. גניבת קטין [א/188] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: המוציא או מעכב במרמה, בכוח או בפיתויים קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים, או מקבלו או מסתירו ביודעין שהוא הוצא או עוכב כאמור, הכל בכוונה לשלול את החזקת הקטין מהורו, מאפוטרופסו או ממי שחייב לפי הדין לטפל בו או להשגיח עליו ולקחתה לעצמו או לאחר, דינו - מאסר שבע שנים, והוא אם לא הוכיח שיש לו תביעה בתום לב לזכות ההחזקה כאמור.

@ 368. המרת דתו של קטין [א/188א] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
: (א) העורך טקס המרת דתו של קטין או עושה פעולה אחרת המביאה לידי המרת דתו של קטין, בניגוד להוראות [[סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ&quot;ב-1962]], דינו - מאסר ששה חדשים.
: (ב) המשדל קטין, בפניה ישירה אליו, להמיר דתו, דינו - מאסר ששה חדשים.

=== סימן ו'1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע (תיקון: תש&quot;ן) ===

@ 368א. הגדרות (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ס-5, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ז-5, תשע&quot;א, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אומן&quot; - אחד מאלה:
:: (1) אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
:: (2) אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot;;
:- &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע - מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
:: (2) בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
:: (3) מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות;
:- &quot;חסר ישע&quot; - מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
:- &quot;מעשה&quot; - לרבות מחדל;
:- &quot;עובד סוציאלי שמונה לפי חוק&quot; - עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:
:: (1) [[חוק גיל הנישואין, התש&quot;י-1950]];
:: (2) [[חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט&quot;ו-1955]];
:: (3) [[חוק שירותי הסעד, התשי&quot;ח-1958]];
:: (4) [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]];
:: (5) [[חוק ההגנה על חוסים, התשכ&quot;ו-1966]];
:: (6) [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ&quot;ט-1969]];
:: (7) [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
:: (8) [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;קטין&quot; - (((נמחקה).))

@ 368ב. תקיפת קטין או חסר ישע (תיקון: תש&quot;ן)
: (א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו - מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף - מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו - מאסר תשע שנים.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;חבלה&quot; - בין גופנית בין נפשית.

@ 368ג. התעללות בקטין או בחסר ישע (תיקון: תש&quot;ן)
: העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו - מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו - מאסר תשע שנים.

@ 368ג1. עונש מזערי - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ב-3)
: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 6.7.2022):))
: (א) נעברה עבירה של גרימת חבלה של ממש או חבלה חמורה לפי [[סעיף 368ב]], בקטין או בחסר ישע הנמצא במסגרת חינוכית או טיפולית, בידי האחראי על הקטין או חסר הישע באותה מסגרת, שאינו בן משפחתו, יוטל על עובר העבירה עונש מאסר, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
: (ב) נעברה עבירה של התעללות לפי [[סעיף 368ג]] בקטין או בחסר ישע הנמצא במסגרת חינוכית או טיפולית, בידי האחראי על הקטין או חסר הישע באותה מסגרת, שאינו בן משפחתו, לא יפחת עונשו של עובר העבירה מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
: (ג) עונש מאסר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על תנאי.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot;, של קטין או חסר ישע - הורהו או בן משפחה כמשמעותו [[בפסקה (2) להגדרה &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; שבסעיף 368א]];
::- &quot;מסגרת חינוכית או טיפולית&quot; - מעון, מוסד או כל מסגרת חינוכית או טיפולית אחרת.

@ 368ד. חובת דיווח (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ן-5, תשנ&quot;א-5, תש&quot;ס-5, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;א)
: (א) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע - שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו - חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ששה חדשים.
: (ג) היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ששה חדשים.
: (ג1) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי [[סעיפים 345 עד 347]], [[348]] [[ו-351]], בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חודשים; בסעיף זה, &quot;בן משפחה&quot; - כמשמעותו [[בפסקה (2) להגדרה &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]].
: (ג2) בעל מקצוע מהמנויים בסעיף קטן (ב), שעקב עיסוקו במקצועו או בתפקידו היה לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי [[סעיפים 345 עד 347]], [[348]] [[ו-351]], בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ג3) היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי [[סעיפים 345 עד 347]], [[348]] [[ו-351]], בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ד) נעברה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, עבירת מין לפי [[סעיפים 345 עד 348]], או עבירה של גרימת חבלה חמורה לפי [[סעיף 368ב(ב)]] או עבירת התעללות לפי [[סעיף 368ג]], חובה על מנהל או איש צוות במקום כאמור, לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שישה חדשים.
: (ה) חובת דיווח לפי סעיף זה לא תחול על קטין.
: (ו) עובד סוציאלי שמונה לפי חוק שקיבל דיווח לפי סעיף זה יעבירנו למשטרה בצירוף המלצתו לפעול או להימנע מלפעול בקשר לדיווח, אלא אם כן קיבל אישור שלא להעביר את הדיווח למשטרה מאת אחת הועדות שהקים שר המשפטים לענין זה; חברי ועדה כאמור יהיו נציג פרקליט מחוז והוא יהיה היושב-ראש, קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה ועובד סוציאלי שמונה לפי חוק לאותו מחוז.
: (ז) הגיע למשטרה מידע לפי סעיף זה, תעביר אותו לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק, ולא תפעל לפני שתיוועץ בו אלא אם כן נדרשת פעולה מיידית שאינה סובלת דיחוי; אין בפעולה מיידית כאמור כדי לשלול את חובת העברת המידע לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק וההתייעצות עמו לאחר מכן.
: (ח) בסעיף זה, למעט בסעיף קטן (ד), &quot;עבירה&quot; - אחת מאלה:
:: (1) עבירת זנות ותועבה לפי [[סעיפים 199]], [[201]], [[202]], [[203]], [[203ב]], [[203ג]], [[205א]] [[ו-214(ב1)]];
:: (2) עבירה של סיכון החיים והבריאות לפי [[סעיף 337]];
:: (3) עבירת מין לפי [[סעיפים 345]], [[346]], [[347]], [[347א]], [[348]] [[ו-351]];
:: (4) עבירה של נטישה או הזנחה לפי [[סעיפים 361]] [[ו-362]];
:: (5) עבירה של תקיפה או התעללות לפי [[סעיפים 368ב]] [[ו-368ג]];
:: (6) עבירה של סחר בבני אדם לפי [[סעיף 377א]].

@ 368ה. תקנות (תיקון: תש&quot;ן)
: שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע [[סימן זה]].

=== סימן ו'2: תקיפת זקנים (תיקון: תשס&quot;ח-3) ===

@ 368ו. תקיפת זקן (תיקון: תשס&quot;ח-3)
: (א) התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ג) בסעיף זה, &quot;זקן&quot; - אדם שמלאו לו 65 שנים.
: (ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי.

=== סימן ז': פגיעה בחירות ===

@ 369. חטיפה [א/252, א/253, א/255] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו - מאסר עשר שנים.

@ 370. הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה [א/254] (תיקון: תש&quot;ם-6, תשס&quot;ז)
: המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה אותו אדם בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה כחוק להסכים בשבילו, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 371. חטיפה לשם כליאה [א/256] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כחוק, דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 372. חטיפה לשם רצח או סחיטה [א/257] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: החוטף אדם כדי לרצחו או כדי להעמידו בסכנת רצח, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 373. חטיפה ממשמורת [א/260] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: (א) המוציא, במעשה או בפיתוי, קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמורתו של אפוטרופסם על פי דין בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו - מאסר עשרים שנים.
: (ב) העושה כאמור בסעיף קטן (א) כדי לרצוח או להעמיד בסכנת רצח, דינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד.

@ 374. חטיפה לשם חבלה חמורה [א/258] (תיקון: תש&quot;ם-6, תשס&quot;ז)
: החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה נתון במצב כאמור, דינם - מאסר עשרים שנים.

@ 374א. חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם (תיקון: תשס&quot;ז)
: החוטף אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 377א(א)]] או כדי להעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות [[באותו סעיף]], דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 375. הסתרת חטוף [א/259]
: המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו.

@ 375א. החזקה בתנאי עבדות (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) המחזיק אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים לרבות שירותי מין, דינו - מאסר שש עשרה שנים.
: (ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה - מאסר עשרים שנים.
: (ג) [[בסימן זה]], &quot;עבדות&quot; - מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לענין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חירותו כהפעלת סמכויות כאמור.

@ 376. עבודת כפיה [א/261] (תיקון: תשס&quot;ז)
: הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה - דינו מאסר שבע שנים.

@ 376א. עיכוב דרכון (תיקון: תשנ&quot;ה-7, תשס&quot;ז)
: המעכב תחת ידו, שלא כדין, דרכון, תעודת מסע, או תעודת זהות של אדם אחר, דינו – מאסר שלוש שנים; העושה כן לשם מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 377א(א)]] או המעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות [[באותו סעיף]] – דינו מאסר חמש שנים.

@ 376ב. גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר לשם העסקתו בזנות או החזקתו בתנאי עבדות, דינו - מאסר עשר שנים.
: (ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה - מאסר חמש עשרה שנים.

@ 377. כליאת שוא [א/262] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 377א. סחר בבני אדם (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) הסוחר באדם לשם אחד מאלה או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה לאחד מאלה, דינו - מאסר שש עשרה שנים:
:: (1) נטילת איבר מאיברי גופו;
:: (2) הולדת ילד ונטילתו;
:: (3) הבאתו לידי עבדות;
:: (4) הבאתו לידי עבודת כפיה;
:: (5) הבאתו לידי מעשה זנות;
:: (6) הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה;
:: (7) ביצוע עבירת מין בו.
: (ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה - מאסר עשרים שנים.
: (ג) המתווך לסחר באדם כאמור בסעיף קטן (א), בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו כדין הסוחר באותו אדם.
: (ד) בסעיף זה, &quot;סחר באדם&quot; - מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

@ 377ב. עונש מזערי לעבירת החזקה בתנאי עבדות ועבירת סחר בבני אדם (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 375א]] [[או 377א]], לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
: (ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

@ 377ג. אי-פסיקת פיצוי - חובת הנמקה (תיקון: תשס&quot;ז)
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 375א]] [[או 377א]], ולא פסק בית המשפט פיצויים לניזוק לפי [[סעיף 77]], יפרט בית המשפט בגזר הדין את נימוקיו לאי-פסיקת פיצויים כאמור.

@ 377ד. חילוט (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 377ה]] -
::- &quot;חוק מאבק בארגוני פשיעה&quot; - [[חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס&quot;ג-2003]];
::- &quot;נפגע עבירה&quot; - מי שנפגע במישרין מהעבירה וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו;
::- &quot;עבירה&quot; - עבירת החזקה בתנאי עבדות לפי [[סעיף 375]] ועבירת סחר בבני אדם לפי [[סעיף 377א]];
::- &quot;רכוש&quot; ו&quot;רכוש הקשור לעבירה&quot; - כהגדרתם [[בחוק מאבק בארגוני פשיעה]].
: (ב) הוראות [[סעיפים 5 עד 33 לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], למעט [[+|סעיפים 8]], [[+|14(2)]] [[ו-31 לחוק האמור]], יחולו על חילוט רכוש הקשור לעבירה, לפי הענין ובשינויים המחויבים.
: (ג) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), רכוש שניתן לחלט לפי הוראות [[סימן זה]] וכן לפי הוראות [[חוק מאבק בארגוני פשיעה]] או [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], יחולט לפי הוראות חוק זה, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את חילוט הרכוש שלא לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן הוראות בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש.

@ 377ה. קרן ייעודית (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) החלטת בית המשפט על חילוט לפי [[סעיף 377ד]] תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; רכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לאפוטרופוס הכללי ויופקד על ידיו בקרן ייעודית שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הקרן).
: (ב) קנס שהטיל בית המשפט על עבירה יופקד בקרן.
: (ג) הציג נפגע עבירה פסק דין לפיצויו לפני גורם שקבע לענין זה שר המשפטים, והראה כי אין באפשרותו הסבירה לממש את פסק הדין, כולו או חלקו, לפי כל דין, ישולם לנפגע העבירה מהקרן סכום הפיצוי שנקבע בפסק הדין ושטרם מומש, כולו או חלקו; לענין סעיף זה, &quot;פסק דין&quot; - פסק דין שאין עליו ערעור עוד.
:: ((פורסמו [[תקנות העונשין (קביעת גורם מוסמך לעניין מימוש פסק דין של קרבן עבירה), התשע&quot;ו-2016]], לפיהן הגורם המוסמך, לעניין בחינת בקשה של נפגע עבירה למימוש פסק דין לפיצויו, יהיה יחידת החילוט באגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.))
: (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות את דרכי הנהלת הקרן, את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרכי חלוקתם למטרות אלה:
:: (1) שיקום של נפגעי עבירה, טיפול בהם והגנה עליהם; למטרה זו יוקצה בכל שנה סכום שלא יפחת ממחצית מנכסי הקרן בשנה אחת;
:: (2) תשלום פיצוי שנקבע בפסק דין לנפגע עבירה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
:: (3) מניעה של ביצוע עבירה;
:: (4) ביצוע תפקידיהן של רשויות אכיפת החוק כדי לאכוף הוראות חוק זה לענין עבירה.
:: ((פורסמו [[תקנות העונשין (דרכי הנהלת הקרן הייעודית לטיפול ברכוש שחולט ובקנסות שהוטלו בתיקי סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות), התשס&quot;ט-2009]].))

=== סימן ח': תקיפה ===

@ 378. תקיפה - מהי [א/248]
: המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

@ 379. דין תקיפה סתם [א/249]
: התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

@ 380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית [א/250]
: התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 381. תקיפות שונות [א/251, א/289] (תיקון: [תשל&quot;ג], תשל&quot;ז, תש&quot;ם-6, תש&quot;ע-5)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
:: (1) תוקף חברו כדי לבצע פשע;
:: (2) תוקף חברו כדי לגנוב דבר;
:: (3) תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור;
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) (((בוטלה).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כאשר התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 382. תקיפות בנסיבות מחמירות [א/251א] (תיקון: [תשל&quot;ג], תשמ&quot;ג, תשנ&quot;ו-4, תש&quot;ע-5, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 379]] [[או 380]] כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה.
: (ב) העובר עבירה לפי [[סעיף 379]] כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, &quot;בן משפחתו&quot; - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
:: (1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
:: (2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, [[כהגדרת &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]].
: (ג) העובר עבירה לפי [[סעיף 380]] כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.
: (ד) העובר עבירה לפי [[סעיף 379]] כלפי קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי [[כהגדרת &quot;אחראי על קטין או על חסר ישע&quot; בסעיף 368א]], והקטין או חסר הישע אינו בן משפחתו כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;בן משפחתו&quot; שבסעיף קטן (ב), דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.

@ 382א. תקיפת עובד ציבור (תיקון: תש״ע–5, תשע״ח–2)
: (א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים.
: (ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א), ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
:: (1) התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
:: (2) היה מזוין בנשק חם או קר;
:: (3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.
: (ג) התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הוא עובד בחדר מיון, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה –
::- ”עובד חירום” – רופא, סטז׳ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד״א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון;
::- ”רופא”, ”סטז׳ר”, ”מיילד” ו”חדר מיון” - כהגדרתם [[בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996]];
::- ”מד״א” – אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה [[בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950]].
: (ד) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) והנתקף הוא עובד חינוך, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה, ”עובד חינוך” – מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]], וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך במוסד חינוך כאמור.

== פרק י&quot;א: פגיעות ברכוש ==

=== סימן א': גניבה ===

@ 383. גניבה - מהי [א/263, א/268]
: (א) אדם גונב דבר אם הוא -
:: (1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;
:: (2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.
: (ב) לענין גניבה לפי סעיף קטן (א) אין נפקא מינה שהנוטל או השולח יד הוא חבר דירקטוריון או נושא משרה בתאגיד שהדבר שייך לו, ובלבד ששאר הנסיבות מצטרפות כדי גניבה.
: (ג) לענין גניבה -
:: (1) &quot;נטילה&quot; - לרבות השגת החזקה -
::: (א) בתחבולה;
::: (ב) בהפחדה;
::: (ג) בטעות הבעל ובידיעת הנוטל שההחזקה הושגה כך;
::: (ד) במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל;
:: (2) &quot;נשיאה&quot; - לרבות הסרת דבר ממקומו, ובדבר המחובר - הסרתו לאחר ניתוקו הגמור;
:: (3) &quot;בעלות&quot; - לרבות בעלות חלקית, החזקה, זכות החזקה או שליטה;
:: (4) &quot;דבר הניתן להיגנב&quot; - דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין - לאחר ניתוקו מהם.

@ 384. דין הגונב [א/270] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: הגונב, דינו - מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע לגניבה עונש אחר מחמת נסיבותיה או מחמת טיבו של הדבר שנגנב.

@ 384א. גניבה בנסיבות מיוחדות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ט)
: (א) הגונב דבר כמפורט להלן, דינו - מאסר ארבע שנים:
:: (1) דבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או דבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;
:: (2) דבר המשמש כלי עבודה או אמצעי להפקת פרנסתו של אדם, ובכלל זה כלים חקלאיים, תוצרת חקלאית, בקר או מקנה, ובלבד שערכו של הדבר הנגנב עולה על 1,000 שקלים חדשים;
:: (3) דבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.
: (ב) הגונב דבר שערכו עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ג) הגונב נשק, דינו - מאסר עשר שנים; בסעיף קטן זה, &quot;נשק&quot; - כהגדרתו [[בפסקה (1) להגדרה &quot;נשק&quot; שבסעיף 144(ג)]], למעט חלק, אבזר או תחמושת כאמור [[הסעיף האמור|באותה פסקה]].

@ 385. נטילה שאינה גניבה [א/264]
: (א) עמיל או שלוח המשעבד טובין או שטר בעלות עליהם שהופקדו בידו לשם מכירה או למטרה אחרת, והשעבוד הוא להבטחת סכום כסף שאינו עולה על הסכום שהגיע לו מאת שולחו בזמן עשיית השעבוד ובכלל זה סכום של שטר חליפין שקיבל עליו, או שטר חוב שעשה, על חשבון שולחו - אין זו גניבה.
: (ב) עובד הנוטל מזון שבהחזקת מעבידו, בניגוד להוראותיו, כדי לתתו לבעל חיים השייך למעבידו או שבהחזקתו - אין זו גניבה.

@ 386. כספים המוחזקים לפי הוראה [א/265]
: המקבל, לבדו או עם אחר, כסף או נייר ערך, או יפוי כוח למכירת נכס, למישכונו או לשעבודו או לעשיה בו בדרך אחרת, בין שהוא ניתן להיגנב ובין שאינו ניתן, והכל בהוראה שהכסף או הנכס או תמורתם או פירותיהם ישמשו כולם או חלקם למטרה פלונית או ישולמו לאדם פלוני כפי שפורשו בהוראה - יראו את הכסף או התמורה כנכסו של האדם שבשבילו נתקבל הכסף, נייר הערך או יפוי הכוח, עד שנתמלאה ההוראה.

@ 387. קבלת כסף בשביל אחר [א/267]
: המקבל, לבדו או עם אחר, כסף בשביל פלוני - יראו את הכסף כנכסו של האדם שבשבילו נתקבל, זולת אם ניתן הכסף על מנת שיהיה פריט בחשבון חייב וזכאי ושלגביו יהיו בין הצדדים יחסי חייב וזכאי בלבד.

@ 388. כספים שקיבל מורשה [א/266]
: המקבל, לבדו או עם אחר, נכס מזולתו בהרשאה למכור אותו או לעשות בו בדרך אחרת, ולשלם לנותן הנכס או לאדם אחר את דמי הנכס או מקצתם או למסור להם את חילוף הנכס או ליתן עליהם חשבון - יראו את דמי הנכס ואת חילופו כנכסו של האדם שממנו נתקבל הנכס עד שייעשה בנכס לפי תנאי קבלתו, זולת אם ההרשאה כללה הוראה, שלפיה יהיו דמי הנכס פריט בחשבון חייב וזכאי שבין המורשה כאמור לבין האדם אשר לו הוא חייב לשלם אותם או ליתן עליהם חשבון, ושלגבי תמורה זו יהיו ביניהם יחסי חייב וזכאי בלבד.

@ 389. [א/269] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))

@ 390. גניבה בידי עובד הציבור [א/274] (תיקון: [תשכ&quot;ד], תשמ&quot;ח-3)
: עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 391. גניבה בידי עובד [א/275 רישה] (תיקון: [תשכ&quot;ד], תשמ&quot;ח-3)
: עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 392. גניבה בידי המנהל [א/275 סיפה] (תיקון: [תשכ&quot;ד])
: חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 393. גניבה בידי מורשה [א/276]
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו;
: (2) גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;
: (3) גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;
: (4) גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.

@ 393א. (תיקון: תשנ&quot;ו, תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== סימן ב': עבירות מעין גניבה ===

@ 394. הסתרת פנקס [א/279] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: פנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או העתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי - כל המסתירו או נוטלו ממקום הפקדתו, בכוונה להונות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 395. הסתרת צוואה [א/280]
: המסתיר כתב צוואה בכוונה להונות, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 396. הסתרת שטר קנין [א/281]
: המסתיר, בכוונה להונות, מסמך או חלק ממנו שהם ראיה לקנין או לזכות קנין במקרקעין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 397. הריגת חיה כדי לגנבה [א/282]
: ההורג חיה הניתנת להיגנב בכוונה לגנוב את העור או את הגופה או חלק מהם, דינו כאילו גנב את החיה.

@ 398. ניתוק בכוונה לגנוב [א/283]
: המנתק כליל דבר שהיה מחובר למקרקעין, בכוונה לגנבו, דינו כאילו גנב את הדבר אחרי שנותק.

@ 399. הונאה במחצבים [א/284] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: הנוטל או מסתיר עפרות, מתכת או מחצב במכרה או בסביבתו, או עושה שם מעשה אחר בהם, בכוונה להונות אדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 400. נטילת חשמל או מים או גז [א/285] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: מי שבמזיד או במרמה נוטל או צורך חשמל או מים או גז שאינו זכאי להם, או משתמש בהם או גורם להטייתם או לבזבוזם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 401. גניבת כלי שיט או כלי טיס [י/1] (תיקון: תש&quot;ן-2)
: המשתמש בכלי שיט או בכלי טיס בלי נטילת רשות מבעליו או ממי שמחזיק בו כדין, דינו - מאסר שלוש שנים;
: בסעיף זה -
:- &quot;כלי שיט&quot; - כלי העשוי לשוט, למעט כלי המונע על ידי משוטים בלבד;
:- &quot;כלי טיס&quot; - כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה באוויר.

=== סימן ג': שוד ===

@ 402. שוד [א/287, א/288(1)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: (א) הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד - מאסר ארבע עשרה שנים.
: (ב) היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 403. נסיון שוד [א/288(2)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: התוקף אדם לשם שוד, דינו - מאסר שבע שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות כאמור [[בסעיף 402(ב)]], דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 404. דרישת נכס באיומים [א/293] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: הדורש מאדם דבר ערך בכוונה לגנבו, תוך שימוש באיומים או בכוח, דינו - מאסר חמש שנים; נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - מאסר עשר שנים.

=== סימן ד': פריצה והתפרצות ===

@ 405. פריצה, כניסה והתפרצות [א/294]
: (א) השובר חלק חיצוני או פנימי של בנין, או פותח - במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה או בכל דרך אחרת - דלת, חלון, תריס או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח בבנין או פתח הנותן מעבר מחלק לחלק בבנין, נקרא פורץ.
: (ב) המכניס לבנין חלק מגופו או מן הכלי שהוא משתמש בו, נקרא נכנס.
: (ג) הפורץ ונכנס או פורץ ויוצא, נקרא מתפרץ.
: (ד) הנכנס לבנין באיום, בתחבולה, או בקנוניה עם אדם שבבנין, או נכנס לארובה או לפתח אחר של הבנין העומד פתוח דרך קבע לצורך מסויים וכרגיל אינו נועד לשמש לכניסה, רואים אותו כאילו פרץ ונכנס.

@ 406. כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו [א/295, א/296] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: (א) הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן (א) בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 407. התפרצות לבנין או מבנין, שאינו מקום מגורים או תפילה [א/297, א/298] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: (א) המתפרץ לבנין שאינו משמש בית מגורים ולא מקום תפילה, או לבנין שהוא אמנם סמוך לבית מגורים ומוחזק יחד עמו אך איננו חלק ממנו, בכוונה לבצע בהם גניבה או פשע, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) המתפרץ לבנין כאמור בסעיף קטן (א) ומבצע בו גניבה או פשע, או מתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 408. כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות [א/295-א/298] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: נעברה עבירה לפי [[סעיפים 406]] [[או 407]] כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.

@ 409. החזקת מכשירי פריצה [א/299(2)] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, ואין לו הסבר סביר לכך, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 410. נסיבות מחשידות בכוונת פריצה [א/299(1)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: מי שנמצא באחת מנסיבות אלה, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) הוא מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם לסכן או לפגוע, בכוונה לפרוץ או להיכנס לבנין ולבצע בו גניבה או פשע;
: (2) הוא מחזיק מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, בכוונה לבצע פשע;
: (3) פניו רעולים או מושחרים או הוא מוסווה בדרך אחרת, בכוונה לבצע גניבה או פשע;
: (4) הוא נמצא בבנין בכוונה לבצע בו גניבה או פשע, ונקט אמצעים להסתיר את נוכחותו.

=== סימן ה': נכסים גנובים ===

@ 411. קבלת נכסים שהושגו בפשע [א/309] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תשל&quot;ח-4)
: המקבל במזיד, בעצמו או על ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בפשע נגנב, נסחט, הושג או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם - מאסר שבע שנים, אולם יכולים הם להיות נידונים בבית משפט המוסמך לשפוט את מבצע הפשע ויהיו צפויים לעונש שהוא צפוי לו.

@ 412. קבלת נכסים שהושגו בעוון [א/310]
: המקבל, בעצמו או על ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בעוון נלקח, הושג, נשלחה בו יד או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם כדין מבצע אותו עוון.

@ 413. החזקת נכס חשוד [א/311]
: המחזיק דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים, ואין בידו להניח את דעתו של בית משפט שרכש את ההחזקה בהם כדין, דינו - מאסר ששה חדשים.

=== סימן ה'1: עבירות בקשר לרכב (תיקון: תש&quot;ן-2) ===

@ 413א. הגדרות (תיקון: תש&quot;ן-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בעל רכב&quot; - לרבות מי שמחזיק בו כדין;
:- &quot;פורץ&quot; ו&quot;מתפרץ&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 405]], כאשר במקום &quot;בנין&quot; יבוא &quot;רכב&quot;;
:- &quot;רכב&quot; - רכב הנע מכוח מכני מכל צורה שהיא או הנגרר על ידי רכב, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, ולרבות אופנוע עם רכב צדי או גרור או בלעדיהם, תלת-אופנוע וכן אופניים או תלת-אופן, אם יש להם מנוע-עזר;
:- &quot;זיוף&quot; ו&quot;מסמך&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 414 לחוק]].

@ 413ב. גניבת רכב (תיקון: תש&quot;ן-2)
: (א) הגונב רכב, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על-ידי אחר, דינו כדין גונב רכב.

@ 413ג. שימוש ברכב ללא רשות (תיקון: תש&quot;ן-2)
: הנוהג, משתמש או מעביר ממקום למקום, רכב ללא רשות מבעליו, ונוטש אותו במקום ממנו נלקח או בסמוך אליו, דינו - מאסר שלוש שנים; עושה כן ונוטש את הרכב בכל מקום אחר, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 413ד. גניבה מרכב או פירוק רכב (תיקון: תש&quot;ן-2)
: (א) הגונב דבר מתוך רכב, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) המפרק חלק מרכב ללא רשות מבעליו, בין אם החלק מחובר לרכב דרך קבע בין אם לאו, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ג) העושה כאמור בסעיף קטן (ב) ביודעו שהרכב גנוב, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 413ה. חבלה במזיד (תיקון: תש&quot;ן-2)
: ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 413ו. פריצה לרכב (תיקון: תש&quot;ן-2)
: הפורץ רכב או מתפרץ לרכב, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה כן בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 413ז. החזקת מכשירי פריצה (תיקון: תש&quot;ן-2)
: מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לרכב ואין לו הסבר סביר לכך, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 413ח. גניבה או זיוף של מסמך (תיקון: תש&quot;ן-2)
: הגונב או מזייף מסמך או משתמש במסמך במרמה, כאשר -
: (1) המסמך קשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב; או
: (2) המעשה נעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירה לפי [[סימן זה]],
: דינו - מאסר חמש שנים.

@ 413ט. שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב (תיקון: תש&quot;ן-2)
: המזייף או מטשטש סימני זיהוי של רכב, או של חלק של רכב, או עושה מעשה המקשה על זיהוים, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 413י. קבלת רכב או חלק גנובים (תיקון: תש&quot;ן-2)
: המקבל בעצמו או על-ידי אחר רכב או חלק של רכב ביודעו שהרכב או החלק הושגו בעבירה לפי [[סימן זה]], או הנוטל עליו, בעצמו, על-ידי אחר, או ביחד עם אחר, את השליטה ברכב או בחלק כאמור, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 413יא. מסחר ברכב או בחלק גנובים (תיקון: תש&quot;ן-2)
: העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפירוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 413יב. פסילה מהחזקת רשיון (תיקון: תש&quot;ן-2)
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סימן זה]], רשאי בית-המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, ובנוסף לסמכותו לפי [[סעיף 43 לפקודת התעבורה]], לפסול אותו מהחזיק ברשיון נהיגה או ברשיון רכב לתקופה שיקבע.

@ 413יג. שמירת דינים (תיקון: תש&quot;ן-2)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות חוק זה וכל דין אחר, ולא לגרוע מהן.

=== סימן ו': עבירות מרמה, סחיטה ועושק ===

@ 414. הגדרות [ח/1]
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;דבר&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;
:- &quot;מרמה&quot; - טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו&quot;לרמות&quot; - להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;
:- &quot;מסמך&quot; - תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;
:- &quot;זיוף&quot; - אחת מאלה:
:: (1) עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
:: (2) שינוי מסמך - לרבות הוספת פרט או השמטת פרט - בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
:: (3) חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;
:- &quot;שיק&quot; - כמשמעותו [[בפקודת השטרות]], לרבות שטר חליפין משוך על אגודה שיתופית לאשראי שהוא בר פרעון עם דרישה;
:- &quot;בנקאי&quot; - האדם שעליו משוך השיק.

@ 415. קבלת דבר במרמה [ח/2]
: המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 416. תחבולה [ח/3]
: המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו - מאסר שנתיים.

@ 417. כישוף [ח/4]
: (א) המתחזה לעשות מעשה כישוף בכוונה לקבל דבר, דינו - מאסר שנתיים; קיבל דבר בעד מעשה הכישוף או על פיו, דינו - מאסר שלוש שנים; לענין סעיף זה, &quot;כישוף&quot; - לרבות מעשה קוסם והגדת עתידות.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מעשה קוסם או הגדת עתידות שאינם חורגים מגדר שעשוע או בידור, והשעשוע או הבידור ניתנים ללא תמורה, או שתמורתם היא מחיר הכניסה בלבד למקום עריכתם.

@ 418. זיוף [ח/5]
: המזייף מסמך, דינו - מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו - מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 419. זיוף המשפיע על עסקאות [ח/6]
: המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו - מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד.

@ 420. שימוש במסמך מזוייף [ח/7]
: המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך.

@ 421. זיוף בידי עובד הציבור [ח/8]
: עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו - מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו - מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו - מאסר שבע שנים עם או בלי קנס.

@ 422. שידולי מרמה [ח/9]
: המשדל אדם במרמה לעשות מסמך או לחתום עליו או להשיג חתימת אדם אחר או חותמת על מסמך, דינו כדין מזייף ודין המסמך כדין מסמך מזוייף; המשדל אדם במרמה להשמיד מסמך ויש בכך כדי לגרום לו הפסד דבר, דינו כדין המקבל דבר במרמה; אין הוראות אלה באות לגרוע מהוראת כל דין אחר בענין שידול.

@ 423. רישום כוזב במסמכי תאגיד [ח/9א] (תיקון: [תש&quot;ל], [תשל&quot;ה])
: מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו - מאסר חמש שנים; לענין סעיף זה, [[וסעיפים 424]] [[ו-425]], &quot;תאגיד&quot; - לרבות תאגיד העומד להיווסד.

@ 424. עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד [ח/9ב] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד -
: (1) שעשה ביודעין, בעסקי התאגיד או בנכסיו, דבר הפוגע ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו, דינו - מאסר חמש שנים או קנס מאה אלף לירות;
: (2) שעשה ביודעין בעסקי התאגיד דבר בדרך הפוגעת בניהול תקין של עסקיו, דינו - מאסר שנה או קנס עשרים אלף לירות.

@ 424א. אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;א-2)
: (א) נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור עניין בו, שעשה אחת מאלה:
:: (1) לא מסר לממונה הודעה נכונה על עסקה או אירוע שפרטיהם הגיעו לידיעתו בתוקף תפקידו בתאגיד, במטרה להטעותו וביודעו שהדבר עלול לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו;
:: (2) לא מסר לממונה, לפי דרישה כדין, מידע חיוני, או שמסר מידע מטעה בדבר עסקיו של התאגיד, נכסיו או התחייבויותיו, במטרה להטעותו, ביודעו שהמידע, או אי מסירתו, או מסירת המידע המטעה כאמור, יכולים לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או להשפיע השפעה של ממש לרעה על מצבו העסקי של התאגיד,
:: דינו - מאסר שלוש שנים או קנס.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בזכותו של נושא משרה בכיר שלא למסור מידע לפי כל דין.
: (ג) דירקטור או נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור ענין בו המפרסם, בכוונה לרמות, הודעה שיש בה מידע או פרט מהותי לא נכון בדבר יכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או הודעה כאמור שיש בה הטעיה משמעותית בדבר מצבו העסקי של התאגיד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס, אלא אם כן הוכיח שההודעה נמסרה שלא מיוזמתו ובמטרה להגן על ענייניו של התאגיד או על ענייניהם של לקוחותיו, ולא היה בה כדי להטעות משקיע סביר.
: (ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה ונוכח בית המשפט כי עקב ביצוע העבירה נגרם נזק לתאגיד, רשאי הוא, בנוסף לכל עונש אחר, לחייב את הנידון לפצות את התאגיד בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה ובלבד שסכום הפיצוי לא יעלה על פי ארבעה מהסכום האמור [[בסעיף 77]].
: (ה) החיוב בפיצוי כאמור בסעיף קטן (ד) הוא, לכל דבר וענין, כפסק דין שניתן בתובענה אזרחית; בערעור על הרשעה שהביאה לידי החיוב כאמור מותר לכלול אף ערעור על אותו חיוב.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;נושא משרה בכיר&quot; - מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב, מבקר פנימי, מזכיר התאגיד וכל מי שממלא תפקיד כאמור יהא תואר משרתו אשר יהא;
::- &quot;ממונה&quot; - מי שנושא משרה בכיר כפוף להוראותיו במישרין, ובמנהל כללי - הדירקטוריון של החברה או מי שהוא קבע כממונה לענין סעיף זה; לא היה בתאגיד דירקטוריון, יהיה הממונה גוף או אדם הממלאים תפקידים דומים לשל דירקטוריון של חברה, או מי שהם קבעו;
::- &quot;מפרסם&quot; - לרבות המוסר מידע לגוף ציבורי;
::- &quot;תאגיד שלציבור ענין בו&quot; - אחד מאלה:
::: (1) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור;
::: (2) תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר;
::: (3) תאגיד אשר בהתאם לדו&quot;חותיו הכספיים ליום 31 בדצמבר שקדם ליום ביצוע העבירה, סכום המכירות והשירותים שסיפק בשנה שאליה מתייחסים הדו&quot;חות, עולה על מאה מיליון שקלים חדשים או שהונו העצמי עולה על עשרים מיליון שקלים חדשים או שהוא מעסיק מעל מאתיים עובדים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הנתונים הנקובים בפסקה זו, כולם או מקצתם;
::: (4) חברה ממשלתית - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].

@ 425. מרמה והפרת אמונים בתאגיד [ח/9ג] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 426. העלמה במרמה [ח/10]
: המעלים או משמיד או מוציא מרשותו מסמך או נכס בכוונה לרמות, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 427. סחיטה בכוח [ח/11] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו - מאסר תשע שנים.
: (ב) לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.

@ 428. סחיטה באיומים [ח/12] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים.

@ 429. [א/204] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))

@ 430. נטילת נכסים לשם סחיטה [ח/12א] (תיקון: [תש&quot;ל])
: הנוטל נכס של זולתו שלא כדין כדי להניעו לתת דבר או לעשות מסמך או לחתום עליו, דינו - מאסר שנה.

@ 431. עושק [ח/13] (תיקון: תשס&quot;ז)
: המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הנסיון או קלות הדעת של הזולת לאחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין;
: (2) דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת;
: (3) נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת.

@ 432. הוצאת שיק ללא כיסוי [ח/14] (תיקון: תש&quot;ם-4)
: (א) המוציא שיק שמשך והוא יודע שאין חובה על הבנקאי לפרוע את השיק מן התאריך הנקוב בו עד 30 יום לאחריו, או אין לו יסוד סביר להניח שיש חובה כאמור על הבנקאי, והשיק הוצג לפרעון תוך התקופה האמורה וחולל, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61]] או פי ארבעה מהסכום הנקוב בשיק, לפי הסכום הגדול יותר.
: (ב) בשיק שלא נקוב בו תאריך, יראו לענין סעיף זה כאילו נקוב בו יום ההוצאה.
: (ג) הוצג שיק לפרעון תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) וחולל, והמוציא לא פרעו תוך עשרה ימים מיום שדרש זאת האוחז ממנו, חזקה שהוציא את השיק בידיעה או באין לו יסוד סביר להנחה כאמור בסעיף קטן (א), ועליו הראיה לסתור.

@ 433. [ח/15] (תיקון: תש&quot;ם-4) : (((בוטל).))
@ 434. [ח/16] (תיקון: תש&quot;ם-4) : (((בוטל).))

@ 435. שמירת אחריות פלילית לפי חוקים אחרים [ח/17]
: אחריות פלילית לפי [[סעיף 432]] אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חיקוק אחר.

@ 436. הגבלה במשיכת שיקים [ח/18] (תיקון: תשמ&quot;ח-3, תשנ&quot;ב)
: בעבירה לפי [[סימן זה]] שכרוכים בה שיקים, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להגביל את הנאשם במשיכת שיקים ולהשתמש בשאר הסמכויות [[שבסעיף 19 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]].

@ 437. מקרים מיוחדים [ח/19]
: לענין [[סימן זה]] -
: (1) רואים אדם המזמין מצרכים או שירותים בבית אוכל, בבית מלון או בכיוצא באלה, כאילו הוא טוען שיש בידו כסף כדי תשלום מחיר המצרכים או השירותים;
: (2) רואים אדם המשלם בשיק כאילו הוא טוען שמן התאריך הנקוב בשיק עד למועד הסביר להצגתו לפרעון, עומדים לפקודת מוסר השיק, בבנק אשר עליו הוא משוך, כסף כדי כיסויו.

@ 438. קבלה ונתינה [ח/20]
: לענין [[סימן זה]], קבלת דבר - בין שעברה הבעלות בדבר אל המקבל ובין שלא עברה, בין שהדבר נתקבל בשביל עושה המעשה ובין בשביל אחר, בין בידי עושה המעשה ובין על ידי אחר; ונתינת דבר - בין לעושה המעשה ובין לאחר.

=== סימן ז': הונאה ===

@ 439. הונאת נושים [א/304] (תיקון: [תשכ&quot;ג])
: (א) הנותן במתנה או מוסר או מעביר או משעבד נכס מנכסיו או גורם לאחת מאלה, בכוונה להונות נושה מנושיו, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) המוכר או מסלק חלק מנכסיו אחרי התאריך שבו ניתן נגדו פסק דין או צו לתשלום כסף שלא קיימם, או תוך חדשיים לפני התאריך האמור, והכל בכוונה להונות נושיו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 440. קשר להונות [א/305]
: הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 441. התחזות כאדם אחר [א/374] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו - מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 442. הודיה כוזבת בהתחייבות [א/375]
: המודה בשמו של אדם אחר בחבות או בכל מסמך בבית משפט או בפני אדם המוסמך כדין לקבל הודיה כאמור ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 443. התחזות כבעל תעודה [א/376]
: תעודה שניתנה מאת רשות מוסמכת לאדם אחר ומעידה על אותו אדם שיש לו כשירות מוכרת בחוק לענין פלוני, או שהוא נושא משרה פלונית, או שהוא זכאי לעסוק במקצוע, במלאכה או בעסק מסויימים או שהוא זכאי לזכות, לזכות יתר, לדרגה או למעמד פלוני - כל המנפק את התעודה ומתייצג בכזב כאדם ששמו נקוב בה, דינו כאילו זייף אותה.

@ 444. העברת תעודה לשם התחזות [א/377]
: מי שניתנה לו מאת רשות מוסמכת תעודה המעידה עליו ככל האמור [[בסעיף 443]], והוא מוכר או נותן או משאיל את התעודה לאחר בכוונה שהלה יוכל להתייצג כמי ששמו נקוב בתעודה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 445. התחזות כבעל תעודת אופי לא שלו [א/378]
: המנפק תעודת אופי של אדם אחר כדי להשיג עבודה, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 446. העברת תעודת אופי [א/379]
: מי שניתנה לו תעודת אופי, והוא מוכר או נותן או משאיל אותה לאחר בכוונה שהלה יוכל לנפק את התעודה כדי להשיג עבודה, דינו - מאסר שלוש שנים.

=== סימן ח': הסגת גבול ===

@ 447. הסגת גבול כדי לעבור עבירה [א/286] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו - מאסר שנתיים:
:: (1) נכנס לנכס או על פניו;
:: (2) לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.
: (ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - מאסר ארבע שנים.

=== סימן ט': היזק ===

@ 448. הצתה [א/317, א/319, א/321] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תשמ&quot;ח-4, תשנ&quot;ה-3)
: (א) המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים; עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו - מאסר עשרים שנים.
: (ב) (((בוטל).))

@ 449. גרימת שריפה ברשלנות [א/318, א/320, א/322] (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;ח-4)
: הגורם ברשלנות לשריפת דבר לא לו, או הגורם ברשלנות סכנת שריפה לדבר לא לו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 450. האבדת כלי שיט או כלי טיס [א/323, א/324] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש עשרה שנים:
: (1) מאביד או הורס, במזיד ושלא כדין, כלי שיט או כלי טיס, בין שהושלם ובין שלא הושלם;
: (2) עושה במזיד או שלא כדין מעשה שיש בו כדי להביא מיד לאבדנו של כלי שיט או כלי טיס שבמצוקה או להריסתו;
: (3) משבש אור, משואה, מצוף, סימן או אות המשמשים לשיט, או מציג אור או אות כוזבים, בכוונה להביא כלי שיט או כלי טיס לידי סכנה.

@ 451. היזק לבעל חיים [א/325] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה, פוצעה או מפעיל עליה רעל, במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 452. היזק בזדון [א/326(1)]
: ההורס נכס או פוגע בו במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר.

@ 453. היזקים מיוחדים [א/326(2)] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ע, תשע&quot;ו-4)
: (א) העובר עבירה כאמור [[בסעיף 452]] בבאר מים, בקידוח למים, בסכר, בגדה, בקיר או בשער הצפה של בריכה או של בריכת טחנה, בעצי תרבות, בגשר, במוביל מים או במאגר מים, דינו – מאסר חמש שנים.
: (ב) העובר עבירה כאמור [[בסעיף 452]], בנסיבות שלהלן, דינו – מאסר ארבע שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר מחמת נסיבותיו או טיבו של הנכס הניזוק:
:: (1) הנזק נגרם לדבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או לדבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;
:: (2) הנזק נגרם לדבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.
: (ג) העובר עבירה כאמור [[בסעיף 452]] וערכו של הנזק שנגרם עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.
: (ד) העובר עבירה כאמור [[בסעיף 452]] לגבי רכוש שהוא מיתקן רגיש כהגדרתו [[בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו–2017]], דינו – מאסר עשר שנים.

@ 454. היזק בחומר נפיץ [א/326(3)] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: העובר עבירה כאמור [[בסעיף 452]] על ידי חומר נפיץ, דינו - מאסר חמש עשרה שנים, והוא אם היה אדם במקום המעשה או אם ההרס או הפגיעה סיכנו חיי אדם ממש.

@ 455. היזק לצוואה או לפנקס [א/326(4)]
: העובר עבירה כאמור [[בסעיף 452]] בכתב צוואה, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, או בפנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס, או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או בהעתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 456. נסיון להרוס נכס בחומר נפיץ [א/327] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המניח שלא כדין חומר נפיץ במקום כלשהו, בכוונה להרוס נכס או להזיק לו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.

@ 457. הדבקת בעל חיים במחלה מידבקת [א/328]
: הגורם במזיד ושלא כדין שחיה הניתנת להיגנב תידבק במחלה מידבקת, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 458. פגיעה בסימן גבול בכוונה להונות [א/329]
: המסיר או מטשטש, במזיד, שלא כדין ובכוונה להונות, עצם או סימן שהוצגו כדין לציון גבול מקרקעין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 459. פגיעה בסימנים מסויימים [א/330]
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלושה חדשים:
:: (1) מסיר או מטשטש, במזיד, סימן מדידות או סימן גבול שהוצג בידי משרד ממשלתי או לפי הוראותיו או לצרכי מדידה ממשלתית או פוגע בסימן כאמור;
:: (2) בהיותו מחוייב לקיים כתקנו סימן גבול שהוצג כאמור, נמנע או מסרב לתקנו;
:: (3) מסיר או מטשטש, במזיד, סימן שהקים אדם המתכוון לבקש זכות חכירה, רשיון או זכות אחרת לפי דיני מכרות או מחצבים.
: (ב) בעבירה לפי סעיף זה רשאי בית המשפט גם לצוות על העבריין לשלם את דמי תיקונו או החלפתו של סימן המדידות או סימן הגבול ואת הוצאות המדידה שיש צורך לעשותה בגלל מעשהו או מחדלו.

@ 460. איום לשרוף או להרוס [א/331] (תיקון: [תשי&quot;ד], [תשכ&quot;ו])
: השולח מכתב או פתק שיש בו, לפי ידיעתו, איום לשרוף או להרוס בית, מתבן או בנין אחר, או תוצרת חקלאית, או כלי שיט, רכב מנועי או כלי טיס, או איום להרוג בעל חיים או לפגוע בו, דינו - מאסר שלוש שנים, והמוסר או מנפק מכתב או פתק כאמור או גורם במישרין או בעקיפין שיתקבלו - דינו כדין שולחם.

== פרק י&quot;ב: זיוף כספים ובולים ==

=== סימן א': שטרי כסף ===

@ 461. הגדרה [א/348] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
:- &quot;שטר כסף&quot;, לענין [[סימן זה]] - כל שטר או שטר חליפין שהוציא אותם בנק בישראל, לרבות בנק ישראל, או אדם או תאגיד המנהלים עסקי בנק בכל מקום שהוא בעולם, ושטר כסף ושטר חליפין חלק וכל שטר מטבע שהם הילך חוקי בישראל או בארץ שבה הוצאו.

@ 462. זיוף שטר כסף [א/349] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;
: (2) מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין.

@ 463. חיקוי שטר כסף [א/350] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: (א) העושה או גורם שייעשה מסמך הנחזה כשטר כסף או כחלק משטר כסף, או הדומה להם מבחינה כלשהי, או דומה להם במידה שיש בה כדי להטעות, והמשתמש לכל צורך שהוא במסמך כאמור או מנפק אותו, דינם - מאסר שלושה חדשים, ובית המשפט יצווה על חילוט המסמך והעתקיו וכל מכשיר או דבר אחר שהוא בהחזקת העבריין ושימש או יכול לשמש להדפסתו או לשכפולו של מסמך כאמור.
: (ב) מי ששמו נקוב במסמך שעשייתו היא עבירה לפי סעיף זה והוא יודע את שמו ומענו של האדם שהדפיס או עשה את המסמך, ומסרב לגלותם לשוטר, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ג) מי ששמו נקוב במסמך שעליו הואשם אדם בעבירה לפי סעיף זה, או במסמך אחר ששימש או שנופק לענין המסמך הנדון, תהיה זו ראיה לכאורה שגרם לעשיית המסמך.

@ 464. החזקת חומר לזיוף שטרי כסף [א/351]
: העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) עושה, מוכר או מציג למכירה נייר הדומה לנייר מיוחד המשמש לעשיית שטרי כסף והעשוי להתקבל כמוהו, או משתמש בו, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין;
: (2) עושה מסגרת, תבנית או מכשיר המשמשים לעשיית נייר כאמור בפסקה (1) או לצור על גבי הנייר או בתוכו מלים, ספרות, ציון או כל סימן אחר שנתייחדו לו ומופיעים בו, או משתמש בכלים כאמור או שומר או מחזיק אותם ביודעין;
: (3) גורם, בערמה או בתחבולה, כי מלים, ציון או סימן כאמורים בפסקה (2) או המכוונים להיות דומים להם והעשויים להתקבל כמוהם, יופיעו בגופו של נייר כשהם נראים לעין;
: (4) חורת או עושה בדרך אחרת, על לוח או על כל חומר, שטר הנחזה כשטר כסף או כחלק ממנו, או שם, מלה, מספר, ספרה, סימן, אות או קישוט הדומים לחתימה שעל שטר כסף או המכוונים כנראה להיות דומים לחתימה כאמור;
: (5) משתמש בלוח, חומר, מכשיר או ציון כאמור בסעיף זה לעשיית שטרי כסף או להדפסתם, או שומר או מחזיק אותם ביודעין;
: (6) מנפק ביודעין נייר שנעשה בו או שהודפס עליו דבר כאמור, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין.

@ 465. הנפקת שטרי כסף שלא כדין [א/352]
: המנפיק שטר כסף בלי סמכות כדין, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 466. קלקול שטר מטבע [א/353] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
: מי שביודעין מטשטש, קורע, חותך או מקלקל בדרך אחרת שטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו - מאסר שלושה חדשים.

@ 467. חיקוי שטר מטבע [א/353א] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
: העושה או מנפק דבר שאינו שטר מטבע והוא דומה בעיקרו לשטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו - קנס חמש מאות לירות.

@ 468. חילוט שטרי כסף מזוייפים [א/354(1)] (תיקון: [1945], [תשכ&quot;ה], תשל&quot;ח-5)
: כל שטר כסף מזוייף או מחוקה, וכל דבר כאמור [[בסעיף 467]] שנמצא ברשותו של מי שהורשע בעשייתו או בניפוקו, יצווה בית המשפט על חילוטו, ללא פיצוי למחזיק, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

@ 469. חיפוש וחילוט של ציוד לזיוף [א/354(2)] (תיקון: [1945])
: (א) ראה שופט בית משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:
:: (1) שטר כסף מזוייף או מחוקה;
:: (2) מכשיר לעשיית נייר המשמש לשטרי כסף או חיקויו;
:: (3) חומר שיש עליו מלים, צורות, ציונים או אותיות המסוגלים או מכוונים ליצור רושם של שטר כסף.
: (ב) נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט - בצו שופט בית משפט שלום, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

=== סימן ב': מטבעות ===

@ 470. הגדרות [א/355]
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מטבע&quot; - מטבע של מתכת, מכל סוג וערך, הנמצאת במחזור כדין בישראל או במדינה אחרת;
:- &quot;מתכת&quot; - לרבות כל תערובת או נתך של מתכות;
:- &quot;מטבע מזוייפת&quot; - מטבע שאינה אמיתית אבל דומה למטבע אמיתית, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, לרבות מטבע אמיתית שנעשה בה שינוי עד שהיא דומה למטבע בת ערך גבוה יותר, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, ולרבות מטבע אמיתית קצוצת שפה, משוייפת או פחותת מידה או משקל באופן אחר, שנעשה בה שינוי כדי להסתיר את הקיצוץ, השיוף או ההפחתה, והכל ללא הבדל אם המטבע היה במצב ראוי לניפוק או לא ואם תהליך השינוי גמור או לא;
:- &quot;מטבע מעולה&quot; - מטבע של זהב או של כסף;
:- &quot;מטבע פשוטה&quot; - מטבע שאינה מעולה;
:- &quot;מזהיב&quot; ו-&quot;מכסיף&quot;, לענין מטבע - לרבות נותן מראה של זהב או כסף בכל דרך אחרת;
:- &quot;מתקין&quot; - עושה, מתקן, מתחיל לעשות או לתקן או מכין לעשיה או לתיקון;
:- &quot;מכשיר&quot; - לרבות מכונה.

@ 471. זיוף מטבע מעולה [א/356] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה או מתחיל לעשות מטבע מעולה מזוייפת, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 472. הכנת מתכת לזיוף מטבע מעולה [א/357(א-ב)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המזהיב או מכסיף פיסת מתכת המתאימה לפי גדלה או צורתה לטביעה, בכוונה שתיטבע למטבע מעולה מזוייפת, או נותן לפיסת מתכת גודל וצורה המתאימים להקלת טביעתה של מטבע כאמור בכוונה שתיטבע, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 473. הכנת מכשירים לזיוף מטבע מעולה [א/357(ג)(3–5)] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תשל&quot;ח-5)
: העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) מתקין, מחזיק או מעביר חותם או תבנית המותאמים ליצור דמות שלמה, או חלקית, לצד אחד של מטבע מעולה או לשניהם, בידעו שהם מותאמים כאמור;
: (2) מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר המותאם או מכוון לשימוש בסימון קצות מטבעות בסימנים או בספרות הנחזים כדומים לאלה שבקצות מטבע מעולה, בידעו שהוא מותאם או מכוון כאמור;
: (3) מתקין, מחזיק או מעביר מדפס לטביעה או מכשיר שהותאם לחיתוך אסימונים עגולים של זהב או של כסף או של מתכת אחרת, בידעו כי המדפס או המכשיר שימשו או היו מכוונים לשמש בעשיית מטבע מעולה מזוייפת.

@ 474. קיצוץ מטבע מעולה [א/358] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה מעשה במטבע מעולה בדרך שיש בו להפחית את משקלה, בכוונה שלאחר המעשה תתקבל המטבע כמטבע מעולה, או מחזיק או מעביר שלא כדין גרודת או גזורת של זהב או של כסף, או זהב או כסף בצורת מטיל, אבק או תמיסה או בצורת אחרת, שהושגו במעשה כאמור במטבע מעולה, בידעו שהושגו כך, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 475. מסחר במטבע מעולה מזוייפת [א/357(ג)(1)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: הקונה או מוכר או מקבל מטבע מעולה מזוייפת או משלם בה או מעביר אותה, לפי ערך נמוך מהערך שהיא מביעה או שנתכוונו כנראה שתביע, או מציע לעשות כן, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 476. הבאת מטבע מעולה מזוייפת [א/357(ג)(2)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המביא לישראל או מקבל מן החוץ מטבע מעולה מזוייפת בידעו שהיא מזוייפת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 477. זיוף מטבע פשוטה [א/362]
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) עושה או מתחיל לעשות מטבע פשוטה מזוייפת;
: (2) מתקין, מחזיק או מעביר ביודעין מכשיר מותאם ומכוון לעשות בו מטבע פשוטה מזוייפת ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין;
: (3) קונה, מוכר, מקבל, משלם או מעביר מטבע פשוטה מזוייפת במחיר נמוך מהערך שהיא מביעה או שכנראה נתכוונו שתביע, או מציע לעשות אחד המעשים האלה.

@ 478. הוצאת מכשירים וחמרים ממטבעה של המדינה [א/357(ג)(6)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המוציא ביודעין ממטבעה של המדינה חותם, תבנית, מכשיר או מדפס המשמשים בטביעה, או חלק מהם הראוי לשימוש, או מטבע, מטיל או מתכת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 479. ניפוק מטבע מזוייפת [א/359, א/360, א/363] (תיקון: תשל&quot;ח-4)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) מנפק ביודעין מטבע מזוייפת;
: (2) מחזיק ביודעין לא פחות משלוש מטבעות מזוייפות כדי לנפק מהן.

@ 480. השחתת מטבע [א/364] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: המטשטש צורת מטבע על ידי שהוא מטביע בה שם או מלה או במזיד מתיך מטבע, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 481. ניפוק תחליפי מטבע [א/365] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המנפק אחת מאלה בחזקת מטבע מעולה, בכוונה להונות, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) מטבע שאינה מטבע כמשמעה [[בסימן זה]];
: (2) מתכת שערכה פחות מערך המטבע שבחזקתה היא מנופקת, בין שהיא מטבע ובין שאינה מטבע.

@ 482. ייצוא מטבע מזוייפת [א/366] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המייצא ביודעין מטבע מזוייפת או מניח אותה ביודעין בכלי שיט או בכלי רכב כדי שתיוצא ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 483. חיפוש וחילוט של מטבע מזוייפת [א/368]
: (א) ראה שופט בית משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:
:: (1) מטבע מזויפת;
:: (2) מכשיר המותאם ומכוון לזיוף מטבע;
:: (3) מטילי זהב או כסף, או גרודת, גזורת, אבקה, תמיסה או כל צורה אחרת של זהב או כסף, שהופקו או הושגו בהקטנת מטבע מעולה או בהפחתת משקלה.
: (ב) נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט - בצו שופט בית משפט שלום.

@ 484. סמכות לתפוס שטר מטבע ומטבע מזוייף [א/369] (תיקון: [1939], תש&quot;ם-7)
: עובד המדינה, עובד בנק ישראל או עובד בנק המקבל שטר מטבע או מטבע שיש לו יסוד סביר להניח שהם מזוייפים, יתפסם וימסרם מיד למשטרה, והמשטרה, לאחר שתעשה בהם כל פעולה או חקירה שתראה למועיל, תעביר אותם לבנק ישראל; החליט נגיד בנק ישראל ששטר המטבע או המטבע מזוייפים, רשאי הוא לחתכם, לטשטשם או להשמידם, בין בתשלום פיצויים ובין בלי פיצויים.

=== סימן ג': בולים ===

@ 485. הגדרות [א/371, א/373]
:- [[בסימן זה]], &quot;מתקין&quot; - עושה, מתקן, מתחיל לעשות, לתקן או להשתמש או מכין לעשיה או לתיקון.

@ 486. התקנת מכשיר לעשיית בולים [א/371]
: העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) ביודעין מחזיק או מעביר או מתקין מטבעת או מכשיר אחר, או מכינם לשימוש, וניתן להפיק בהם הטבעה הדומה להטבעה המופקת בכלים כאלה בהדפסתם או בהטבעתם של בולי הכנסה או בולי דואר מודבקים או מוטבעים המשמשים לצרכי מדינת ישראל או לצרכי מדינת חוץ, או שניתן להפיק בהם מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים הדומים למצויים בנייר מיוחד לצרכים האמורים המסופק מאת הרשות שנועדה לכך;
: (2) ביודעין מחזיק או מעביר נייר או חומר אחר שיש בהם הטבעה של מטבעת או של מכשיר כאמור בפסקה (1), או נייר שיש בו מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים כאמור שם.

@ 487. עשייה והכנה בזיוף בולי דואר [א/372]
: (א) העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שנה אחת:
:: (1) עושה או מתחיל או מתכונן לעשות, על נייר או על חומר אחר, חיקוי או דמות של בול המשמש בול דואר במדינת ישראל או במדינת חוץ או מחזיק או מעביר חיקוי או דמות כאמור או משתמש בהם לצרכי דואר;
:: (2) מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר או חומר לעשיית חיקוי או דמות כאמור בפסקה (1).
: (ב) כל דבר מן הדברים האמורים בסעיף קטן (א) שנמצא ברשותו של העבריין - יחולט.
: (ג) בול המציין שיעורם של דמי דואר בארץ פלונית יראו, לענין סעיף זה, כבול המשמש לצרכי דואר באותה ארץ, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

@ 488. מכשיר לעשיית חותמים [א/373]
: העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שנה אחת:
: (1) ביודעין מחזיק או מעביר או מתקין מכשיר שניתן להפיק בו הטבעה הדומה להטבעה המופקת במכשיר שעושים בו חותם מוטבע או מודבק המשמש לצרכי שירות ציבורי או לצרכי אדם שהוסמך על פי דין להשתמש בחותם, או שניתן להפיק בו על גבי נייר מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים הדומים לאלה המצויים בנייר מיוחד לצרכים האמורים המסופק מאת הרשות שנועדה לכך;
: (2) ביודעין מחזיק או מעביר נייר או חומר אחר שיש בו הטבעה של מכשיר כאמור בפסקה (1), או נייר שיש בו הפקה כאמור בפסקה (1).

== פרק י&quot;ג: עבירות קלות ==

@ 489. סירוב לקבל מטבע בשווי הנקוב [א/370] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: מטבע או שטר שהם הילך חוקי בישראל, כל המסרב לקבלם בשווים הנקוב, דינו - מאסר שלושה חדשים.

@ 490. עבירות רחוב [א/380] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: העושה אחת מאלה בלי עילה כשרה, דינו - מאסר חודש ימים, ובעבירות לפי פסקאות (1), (4), (5) או (9) - גם תשלום ההוצאות הכרוכות בהסרת המכשול או בתיקון הנזק:
: (1) חוסם את המעבר החפשי בדרך ציבורית, על ידי שהוא מניח או משאיר שם כל דבר, או שם או מרשה לשים כל דבר הבולט מעליה ומפריע לבטיחות ולחופש המעבר, או חופר בה חפירות או פולש אליה באופן אחר;
: (2) לאחר שחפר חפירות או הקים מבנים או הניח כל דבר בדרך ציבורית כדין - איננו מציג מנורה או מאור על גל עפר או אבנים או חומר אחר או על תעלה או על צינור או חפירה, או אינו עושה באופן אחר להגן על עוברים ושבים או להזהירם;
: (3) מכבה מנורה או פנס המשמשים להארת דרך ציבורית או מסיר או מכבה מאור שהוצג כדי להראות על מציאותם של חפירה או כל דבר אחר בדרך ציבורית;
: (4) מניח או משאיר בדרך ציבורית זוהמה, אשפה, פסולת או כל דבר פוגעני אחר;
: (5) מוציא לדרך ציבורית אשפה או דברים אחרים באופן שיש בו כדי לגרום פגיעה או אי נוחות לעובר ושב;
: (6) עוזב או קושר חיה באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית, או מניח לחיה המשמשת למשיכה, למשא או לרכיבה שתתעה בדרך ציבורית, או נותן לרכב שיימצא באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית שעה ארוכה מן הדרוש לשם טעינה או פריקה או לשם העלאה או הורדה של נוסעים;
: (7) אינו מתקן או אינו הורס בנין או מבנה הנמצא במצב של סכנה או התמוטטות, לאחר שקיבל מן הרשות המקומית הוראה בכתב לעשות כן;
: (8) אינו מנקה או אינו מתקן תנור או ארובת עשן של בית, סדנה או בית חרושת;
: (9) מפעיל זיקוקים בדרך ציבורית כשהם עלולים לגרום נזק או אי נוחות;
: (10) מקים שאון או מהומה המפריעים את מנוחת הציבור.

@ 491. סירוב להגיש עזרה [א/381] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המסרב להגיש עזרה, שיש ביכלתו להגיש, כשהוא נדרש לכך מאת עובד הציבור לנוכח עבירה בעיצומה או ספינה נטרפת או דליקה, שטפון, רעש או כל אסון אחר לציבור, דינו - מאסר חודש ימים.

@ 492. עבירות בעלי מלונות [א/383] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: בעל מלון או אכסניה שאינו מציג בלילות פנס או מאור בחצריו, בהתאם לתקנות הקיימות אותה שעה, או אינו מקיים פנקס האורחים או הלנים, או אינו מראה את הפנקס לשוטר לשם בקורת לפי דרישתו, דינו - מאסר חודש ימים.

@ 493. עיבוד אדמה בסמוך לדרך ציבורית [א/384] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: הזורע, נוטע או מעבד אדמה הנמצאת בתוך מירווח של שבעים וחמישה סנטימטרים מן השפה החיצונית של דרך ציבורית, ואין לו הרשאה, דינו - מאסר חודש ימים; לענין סעיף זה רואים תחום דרך ציבורית כמתפשט עד לשפה החיצונית של תעלה, ביב או סוללה שעל ידה.

@ 494. כניסה לשטח חקלאי [א/385, א/385א] (תיקון: [1944], [תשכ&quot;ח], תשע&quot;ד)
: (א) העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2)]]:
:: (1) נכנס לגן, או לקרקע זרועה או מוכנה לזריעה או שיש בה קמה או עשב שנזרע למרעה, או שוהה בגן או בקרקע כאמור;
:: (2) גורם שחיה תיכנס לגן או לקרקע כאמור בפסקה (1) או לקרקע שהיתה מעובדת תוך שנים עשר החדשים שקדמו לכניסה, או שתשהה שם, או מניח שחיה שלו או שברשותו תיכנס או תשהה כאמור.
: (ב) בהמה שנכנסה לקרקע מוכנה לגידולים או שיש בה גידולים, וגרמה נזק לקרקע, לגידולים או לדבר מוכן לצרכי גידולים, או שנכנסה לשטח המוחזק למרעה, ורעתה בו - בעל הבהמה או המחזיק בה, דינו - מאסר שלושה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2)]], זולת אם הוכיח להנחת דעתו של בית המשפט שנקט אמצעים סבירים למניעת כניסתה כאמור.

@ 495. [א/386] (תיקון: תשל&quot;ח-6, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-3) : (((בוטל).))

@ 496. גילוי סוד מקצועי [א/387] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המגלה מידע סודי שנמסר לו אגב מקצועו או מלאכתו, שאינו סוד רשמי כמשמעו [[בסימן ה' לפרק ז']], ואינו נדרש לגלותו מכוח הדין, דינו - מאסר ששה חדשים.

== פרק י&quot;ד: עבירות הכנה וקשר ==

@ 497. הכנת עבירה בחמרים מסוכנים [א/32]
: העושה, או מחזיק ביודעין, חומר נפץ, או מכונה, מכשיר או כל דבר שהם מסוכנים או מזיקים, בכוונה לעשות בהם פשע או עוון או כדי לאפשר לאחר שיעשה בהם פשע או עוון, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 498. מתן אמצעים לביצוע פשע [א/33א] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) הנותן לאדם כלים, חמרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע פשע או להקלת ביצועו, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצע פשע ואם לאו.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות יתר סעיפי [[פרק זה]] ומהוראות [[פרקים ד']] [[ו-ה']] [[וסעיפים 260 עד 262]], אלא להוסיף עליהן.

@ 499. קשר לפשע או לעוון [א/34, א/35] (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו -
:: (1) אם העבירה היא פשע - מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר;
:: (2) אם העבירה היא עוון - מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר.
: (ב) הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי [[סימן ב' לפרק ה']].

@ 500. קשר למעשים אחרים [א/36]
: הקושר קשר עם חברו לאחת המטרות האלה, דינו - מאסר שנתיים:
: (1) למנוע או להכשיל ביצועו של דין או אכיפתו;
: (2) לגרום נזק לגופו של אדם או לשמו הטוב;
: (3) להביא לירידה בערך נכסו של אדם;
: (4) למנוע או להפריע אדם מהעביר באופן חפשי וכדין נכס שלו בערכו הראוי;
: (5) להזיק לאדם במשלח ידו או במקצועו;
: (6) למנוע או להפריע אדם מעסוק באופן חפשי וכדין במשלח ידו, במקצועו או בעבודתו, ובלבד שהיה במעשה משום עבירה אילו עשאו יחיד;
: (7) להשיג מטרה אסורה;
: (8) להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים.

== פרק ט&quot;ו: הוראות שונות ==

@ 501. [א/66א(ו), ח/20א] (תיקון: [תשל&quot;ב], [תשל&quot;ג], תשל&quot;ח-4, תש&quot;ם-6, תשמ&quot;ב-3) : (((בוטל).))

@ 502. צו בדבר החזקת מקרקעין [א/388א] (תיקון: [1946], תשל&quot;ח-4)
: (א) הורשע אדם על פי [[סעיפים 189]] [[או 447]] וראה בית המשפט כי במעשה העבירה נושל אדם מנכסי מקרקעין, רשאי הוא ליתן צו להוציא את העבריין מאותם מקרקעין, או צו להחזיר את החזקת המקרקעין לידי האדם שנושל מהם או לאדם אחר שבית המשפט רואה אותו זכאי לכך, או את שני הצווים כאחד; צו כאמור יבוצע כדרך שמבצעים פסק דין שניתן במשפט אזרחי.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) -
:: (1) יראו כהרשעה גם קביעה שאדם אינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי [[סעיף 19]];
:: (2) אין ערעור על צו אלא אגב ערעור על ההרשעה אם היתה ובמצורף אליו, והוא יידון בבית המשפט הדן בערעור על ההרשעה; על סירוב ליתן צו - אין כל ערעור;
:: (3) הגשת ערעור על צו לא תעכב את ביצוע הצו, אלא אם הורה בית המשפט שעליו מערערים או בית המשפט שלערעור הוראה אחרת; בקשה לעכב את ביצוע הצו תוגש תחילה לבית המשפט שעליו מערערים;
:: (4) צו לא יפגע בכל זכות או זיקה במקרקעין הנדונים הניתנות למימוש בתובענה אזרחית.

@ 503. השגחה על ילד שאפוטרופסו הורשע או הואשם [א/389] (תיקון: [תש&quot;ך], תשל&quot;ח-4)
: (א) מי שבהשגחתו ילד שלא מלאו לו שש עשרה שנים, והוא הורשע או הועמד לדין על עבירה לגבי הילד לפי [[סימן ח פרק ח|סימנים ח']] [[או י' של פרק ח']] [[סימן ב פרק י|או סימנים ב']], [[סימן ה פרק י|ה']] [[או ו' של פרק י']], או לפי [[סעיף 2 לחוק גיל הנישואין, תש&quot;י-1950]], רשאי בית המשפט שהרשיעו או שלפניו הועמד לדין, אם ראה שמן המועיל לעשות כך, לצוות שהילד יימסר להשגחתו של קרוב משפחה או של אדם או מוסד ראוי, שיפורש בצו והמסמכים, להנחת דעתו של בית המשפט, לקבל עליו אותה השגחה, עד שיימלאו לילד שש עשרה שנים או לתקופה קצרה מזו, והכל בהתחשב עם דתם של הורי הילד.
: (ב) אם יש לילד הורה או אפוטרופוס חוקי, לא יינתן הצו לפי סעיף קטן (א) אלא אם ההורה או האפוטרופוס הורשע או הועמד לדין על עבירה לפי ההוראות שאוזכרו בסעיף קטן (א) או שהוכח להנחת דעתו של בית המשפט שהיה שותף לעבירה במעשה או במחשבה, או שאי אפשר למצוא אותו.
: (ג) זוכה אדם מן האשמה שמחמתה ניתן הצו, או שהאישום בטל משום שלא המשיכו בתביעה, הצו בטל מיד לכל דבר חוץ ממה שכבר נעשה על פיו כדין.
: (ד) לענין [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש&quot;ך-1960]], דין צו לפי סעיף זה כדין החלטה לפי [[החוק האמור]]; ראה בית המשפט כי מתן צו לפי סעיף זה סובל דיחוי, יעביר את הענין לבית המשפט המוסמך לפי [[אותו חוק]].

@ 504. תחילה (תיקון: תשל&quot;ז)
: תחילתו של נוסח זה ביום כ&quot;ד באדר תשל&quot;ח (2 באפריל 1978).

@ 505. הוראה מיוחדת [יג/12] (תיקון: [תשל&quot;ז])
: על אף האמור [[בסעיף 504]], תחילתו של [[סימן ב' לפרק י']] ביום ב' באדר א' תשל&quot;ח (9 בפברואר 1978) או במועד מוקדם יותר שקבע שר הבריאות בהודעה ברשומות, ועד לתחילתו יוסיפו לחול הוראות סעיפים 175 ו-177 לפקודת החוק הפלילי, 1936.

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;א-6) ==

== תוספת שניה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א-2) ==
==== ((([[סעיף 186(ב-ג)]]))) ====
@ 1. : מוסדות חינוך: גן ילדים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, חטיבת ביניים, בית ספר על-יסודי, מוסד חינוך משלים, מפעל קיט לילדים, מרכז תרבות נוער וספורט, פנימיה, מוסד להשכלה גבוהה וכל מוסד אחר שבו ניתן חינוך.
@ 2. : בית אוכל: מסעדה, בית קפה, פאב וכל מקום כיוצא באלה.
@ 3. : מועדון או דיסקוטק.
@ 4. : מקום שבו נערכים משחקים באמצעות מכונות, משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה.
@ 5. : מגרשי ספורט, אצטדיונים וכל מקום אחר שבו נערכות תחרויות ספורט.
@ 6. : מקום שבו נערכים מופעי תאטרון, קולנוע, מוסיקה, מחול וכיוצא באלה.

----
= לוח השוואה =
@ א. : '''פקודת החוק הפלילי, 1936:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | הושמט
2 | הושמט
3 | הושמט
3א | ((1))
4 | הושמט
5 | [[34כד|2]]
6 | ((3 רישה))
7 | ((3 סיפה))
8 | ((12))
9 | ((13))
10 | ((14))
11(1–2) | ((15))
11(3) | ((16))
12 | ((17))
13 | ((18))
14 | ((19))
15 | ((20))
16 | ((23))
17 | ((21))
18 | ((22))
19 | ((24))
20 | הושמט
22 | ((25))
23(1) | ((26))
23(2–3) | הושמט
23(4) | ((27))
24 | ((28))
25(1) | ((29))
25(2) רישה | ((29))
25(2) סייג | ((30))
26(1) | [[260(א)]]
26(2) | [[261]]
27 | [[260(ב)]]
28 | ((31))
29 | ((32))
30 | ((33))
31 | ((34))
32 | [[497]]
33 | [[262]]
33א | [[498]]
34 | [[499]]
35 | [[499]]
36 | [[500]]
38 | לא נכלל
59(1)(א) | [[133]]
59(1)(ב-ג) | [[134(א-ב)]]
59(2) | [[134(ג)]]
59(3–5) | [[135]]
60(1) | [[136]]
60(2) | הושמט
60(3) | הושמט
60(4) | [[137]]
60(5) | [[138]]
61 | [[139]]
62 | [[159]]
63 | [[140]]
64 | [[141]]
65 | [[142]]
66 | [[143]]
66א(א-ה) | [[144]]
66א(ו) | [[501]]
66א(ז) | [[144]]
67(1) | [[165]]
67(2) | [[166]]
68 | [[167]]
69 | [[145]]
70 | [[147]]
71 | [[146]]
72 | [[148]]
73 | [[149]]
74 | [[160]]
75 | [[161]]
76 | [[150]], [[162]]
77 | [[168]]
78 | [[169]]
79(1–2) | [[151 רישה]]
79(3) | [[152 רישה]]
80 | [[151 סיפה]]
81 | [[152 סיפה]]
82 | [[153]]
83 | [[154]]
84 | [[155]]
85 | [[156]]
86 | [[157 רישה]]
87 | [[157 סיפה]]
88 | [[158]]
90 | [[185]]
91 | [[186]]
92 | [[187]]
93 | [[184 סיפה]]
94 | [[188]]
95 רישה | לפי הענין
95 | [[184]]
96 | [[189]]
97 | [[190]]
98 | [[191]]
100 | [[192]]
101 | [[193]]
102 | [[194]]
103 | [[195]]
103א | [[196]]
104 | [[197]]
105 | [[198]]
109ב | [[277]]
110 | [[278]]
111 | [[279]]
112 | [[280]]
113 | [[281]]
114 | [[282]]
115 | [[283]]
116 | [[236]]
117 | [[237]]
118 | [[237]]
119 | [[238]]
120 | [[239]]
120א | [[240]]
120ב | [[241]]
122 | [[242]]
123 | [[243]]
124 | [[244]]
124א(א-ב) | [[245]]
124א(ג-ד) | [[246]]
124א(ה) | [[249]]
124א(ו) רישה | [[247]]
124א(ו) סיפה | [[248]]
125 | [[250]]
127 | [[251]]
128 | [[252]]
129 | [[253]]
130 | [[254]]
131 | [[255]]
131א | [[256]]
132 | [[259]]
133 | [[257]]
134 | [[258]]
135 | [[263]]
136 | [[264]]
137 | [[265]]
138 | [[266]]
139 | [[267]]
140 | [[284]]
141 | [[285]]
142 | [[286]]
143 | [[287]]
144 | [[288]]
145 | [[289]]
146 | [[170]]
147 | [[171]]
148 | [[172]]
149 | [[173]]
150 | [[174]]
152(1)(א) | ((345))
152(1)(ב) | ((345(א)(1)))
152(1)(ג) | ((345(א)(2))), ((347(ב)))
152(1) תנאי | ((347(ב-ג)))
152(2) | ((351))
152(3) | ((347(א), (ג)))
153 | ((346))
154 | ((352))
154א | ((353))
155 | ((348))
156 | ((349))
157(א) | ((354))
158 | ((355))
159 | ((356))
160 | ((357))
161 | ((350))
165 | [[208]]
167 | [[209]]
168 | [[210]]
169 | [[211]]
171 | [[212]]
172 | [[213]]
174 | ((360))
178 | ((358))
179 | [[214]]
180 | ((359))
184 | [[361]]
185 | [[362]]
186 | [[363]]
186א | [[364]]
186ב | [[365]]
187 | [[366]]
188 | [[367]]
188א | [[368]]
189 | [[215]]
193 | [[216]]
194 | [[217]]
195 | [[218]]
196 | [[219]]
197 | [[220]]
198 | [[221]]
199 | [[222]]
200 | [[223]]
204 | [[429]]
210(ב) | [[164]]
211 | [[164]], [[163]]
212 | [[298]]
213 | [[298]]
214(א) | [[300]]
215 | [[300]]
216 | [[301]]
217 | [[299]]
218 | [[304]]
219 | [[309]]
220 | [[308]]
221 | [[310]]
222 | [[305]]
223 | [[306]]
224 | [[307]]
225 | [[302]]
226(1–2) | [[303]]
226(3) | הושמט
227 | [[311]]
228 | [[322]]
229 | [[323]]
230 | [[324]]
231 | [[325]]
232 | [[326]]
233 | [[327]]
234 | [[328]]
235 | [[329]]
236 | [[331]]
237 | [[332]]
238 | [[333]]
239 | [[330]]
240 | [[336 סיפה]]
241(א) | [[334]]
241(ב) | [[336 רישה]]
242 | [[337]]
243 | [[338]]
243א | [[339]]
243ב | [[340]]
244 | [[341]]
245 | [[342]]
246 | [[343]]
247 | [[344]]
248 | [[378]]
249 | [[379]]
250 | [[380]]
251 | [[381]]
251א | [[354]], [[335(ב)]], [[382]]
252 | [[369]]
253 | [[369]]
254 | [[370]]
255 | [[369 רישה]]
256 | [[371]]
257 | [[372]]
258 | [[374]]
259 | [[375]]
260 | [[373]]
261 | [[376]]
262 | [[377]]
263 | [[383(א), (ג)]]
264 | [[385]]
265 | [[386]]
266 | [[388]]
267 | [[387]]
268 | [[383(ב)]]
269 | [[389]]
270 | [[384]]
274 | [[390]]
275 רישה | [[391]]
275 סיפה | [[392]]
276 | [[393]]
279 | [[394]]
280 | [[395]]
281 | [[396]]
282 | [[397]]
283 | [[398]]
284 | [[399]]
285 | [[400]]
286 | [[447]]
287 | [[402(א)]]
288(1) רישה | [[402(א)]]
288(1) סיפה | [[402(ב)]]
288(2) | [[403]]
289 | [[381(2)]]
293 | [[404]]
294 | [[405]]
295 | [[408]], [[406]]
296 | [[408]], [[406]]
297 | [[408]], [[407]]
298 | [[408]], [[407]]
299(1) | [[410]]
299(2) | [[409]]
304 | [[439]]
305 | [[440]]
309 | [[411]]
310 | [[412]]
311 | [[413]]
317 | [[448(1–6)]]
318 | [[449]]
319 | [[448(7–8)]]
320 | [[449]]
321 | [[448(9)]]
322 | [[449]]
323 | [[450(א)]]
324 | [[450(ב)]]
325 | [[451]]
326(1) | [[452]]
326(2) | [[453]]
326(3) | [[454]]
326(4) | [[455]]
327 | [[456]]
328 | [[457]]
329 | [[458]]
330 | [[459]]
331 | [[460]]
348 | [[461]]
349 | [[462]]
350 | [[463]]
351 | [[464]]
352 | [[465]]
353 | [[466]]
353א | [[467]]
354(1) | [[468]]
354(2) | [[469]]
355 | [[470]]
356 | [[471]]
357(א-ב) | [[472]]
357(ג)(1) | [[475]]
357(ג)(2) | [[476]]
357(ג)(3–5) | [[473]]
357(ג)(6) | [[478]]
358 | [[474]]
359 | [[479(1)]]
360 | [[479(2)]]
362 | [[477]]
363 | [[479]]
364 | [[480]]
365 | [[481]]
366 | [[482]]
368 | [[483]]
369 | [[484]]
370 | [[489]]
371 | [[486]], [[485]]
372 | [[487]]
373 | [[488]], [[485]]
374 | [[441]]
375 | [[442]]
376 | [[443]]
377 | [[444]]
378 | [[445]]
379 | [[446]]
380 | [[490]]
381 | [[491]]
383 | [[492]]
384 | [[493]]
385 | [[494(א)]]
385א | [[494(ב)]]
386 | [[495]]
387 | [[496]]
388א | [[502]]
389 | [[503]]
390 | הושמט
391 | הושמט
התוספת | הושמטה
&lt;/&gt;

@ א1. : '''חוק לתיקון פקודת החוק הפלילי (מס' 35), תשל&quot;ג-1973:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
21 | [[501]]
&lt;/&gt;

@ ב. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות שוחד), תשי&quot;ב-1952:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[290]]
3 | [[291]]
3א | [[292]]
4 | [[293]]
5 | [[294]]
6 | [[295]]
7 | [[296]]
8 | [[297]]
10 | הושמט
&lt;/&gt;

@ ג. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), תשי&quot;ב-1952:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[273]]
2 | [[274]]
3 | [[275]]
4 | [[276]]
5 | הושמט
&lt;/&gt;

@ ד. : '''חוק דיני עונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי&quot;ז-1957:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[91]]
2 | [[92]]
3 | [[93]]
4 | [[94]]
5 | [[95]]
6 | [[96]]
7 | [[97]]
8 | [[98]]
9 | [[99]]
10 | [[100]]
11 | [[101]]
12 | [[102]]
13 | [[103]]
14 | [[104]]
15 | [[105]]
16 | [[106]]
17 | [[107]]
18 | [[108]]
19 | [[109]]
20 | [[110]]
21 | [[111]]
22 | [[112]]
23 | [[113]]
24 | [[114]]
25 | [[115]]
26 | [[116]]
27 | [[117]]
28 | [[118]]
29 | [[119]]
30 | [[120]]
31 | [[121]]
32 | [[122]]
33 | [[123]]
34 | [[124]]
35 | [[125]]
36 | [[126]]
37 | [[127]]
38 | [[128]]
39 | [[129]]
40 | [[130]]
41 | [[131]]
42 | הושמט
43 | [[132]]
&lt;/&gt;

@ ה. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (ריבוי נישואין), תשי&quot;ט-1959:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[175]]
2 | [[176]]
3 | [[177]]
4 | [[178]]
5 | [[179]]
6 | [[180]]
7 | [[181]]
8 | [[182]]
9 | [[183]]
10 | הושמט
&lt;/&gt;

@ ו. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (העלמת עבירות), תשי&quot;ט-1959:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[269]], [[268]]
2 | [[270]]
3 | [[271]]
4 | [[272]]
תוספת | [[268]]
&lt;/&gt;

@ ז. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות), תשכ&quot;ב-1962:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1(א-ב) | [[199]]
1(ג) | [[200]]
2 | [[201]]
3 | [[202]]
4 | [[203]]
5 | [[204]]
6 | [[205]]
7 | [[205]], [[204]]
8 | [[206]]
10 | [[207]]
11 | הושמט
12 | הושמט
&lt;/&gt;

@ ח. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), תשכ&quot;ג-1963:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[414]]
2 | [[415]]
3 | [[416]]
4 | [[417]]
5 | [[418]]
6 | [[419]]
7 | [[420]]
8 | [[421]]
9 | [[422]]
9א | [[423]]
9ב | [[424]]
9ג | [[425]]
10 | [[426]]
11 | [[427]]
12 | [[428]]
12א | [[430]]
13 | [[431]]
14 | [[432]]
15 | [[433]]
16 | [[434]]
17 | [[435]]
18 | [[436]]
19 | [[437]]
20 | [[438]]
20א | [[501]]
21 | הושמט
&lt;/&gt;

@ ט. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים), תשכ&quot;ד-1964:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[224]]
2 | [[225]]
3 | [[226]]
4 | [[227]]
5 | [[228]]
5א | [[229]]
6 | [[230]]
7 | [[231]]
8 | [[232]]
9 | [[233]]
10 | [[234]]
10א | [[235]]
11 | הושמט
12 | הושמט
&lt;/&gt;

@ י. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ&quot;ד-1964:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[401]]
2 | הושמט
&lt;/&gt;

@ יא. : '''חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], תש&quot;ל-1970:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[35]]
2 | [[36]]
3 | [[37]]
4 | [[38]]
5 | [[39]]
6 | [[40]]
7 | [[41]]
8 | [[42]]
9 | [[43]]
10 | [[44]]
11 | [[45]]
12 | [[46]]
13 | [[47]]
14 | [[48]]
15 | [[49]]
16 | [[50]]
17 | [[51]]
18 | [[52]]
19 | [[53]]
20 | [[54]]
21 | [[55]]
22 | [[56]]
23 | [[57]]
24 | [[58]]
25 | [[59]]
26 | [[60]]
27 | [[61]]
28 | [[62]]
29 | [[63]]
30 | [[64]]
31 | [[65]]
32 | [[66]]
32א | [[67]]
32ב | [[68]]
32ג | [[69]]
33 | [[70]]
34 | [[71]]
35 | [[72]]
36 | [[73]]
37 | [[74]]
38 | [[75]]
39 | [[76]]
40 | [[77]]
41 | [[78]]
42 | [[79]]
43 | [[80]]
44 | [[81]]
45 | ((82))
46 | ((83))
47 | ((84))
48 | ((85))
49 | ((86))
50 | [[87]]
51 | [[88]]
52 | הושמט
53 | [[89]]
54 | [[90]]
55 | הושמט
&lt;/&gt;

@ יב. : '''חוק דיני עונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב], תשל&quot;ג-1973:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | ((4))
2 | ((5))
3 | ((6(א)))
4 | ((7))
5 | ((8))
6 | ((9))
7 | ((10))
8 | ((11))
9 | ((6(ב)))
תוספת | ((תוספת))
&lt;/&gt;

@ יג. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון), תשל&quot;ז-1977:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[312]]
2 | [[313]]
3 | [[314]]
4 | [[315]]
5 | [[316]]
6 | [[317]]
7 | [[318]]
8 | [[319]]
9 | [[320]]
10 | הושמט
11 | [[321]]
12 | [[505]]
&lt;/&gt;

@ יד. : '''חוקים מתמצים:'''
: 1. חוק לתיקון דיני עונשין (ביטול עונש מוות על רצח), תשי&quot;ד-1954: [[300|בסעיף 206(ב) (([צ&quot;ל: סעיף 300(ב)]))]].
: 2. חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי ציבור), תשי&quot;ז-1957: [[34כד|בהגדרת &quot;עובד ציבור&quot; שבסעיף 1 (([צ&quot;ל: סעיף 2]))]].

&lt;פרסום&gt; נוסח מאוחד נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום כ&quot;א בסיון תשל&quot;ז (7 ביוני 1977).
&lt;חתימות&gt; מנחם בגין, שר המשפטים

&lt;ויקי&gt;{{חוקי עונשין|בוויקיפדיה=חוק העונשין|בכנסת=2000479}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>cjlza7gait7locawuhplz836k91xfne</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק אימוץ ילדים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>284631</id>
    <revision>
      <id>1419593</id>
      <parentid>1413436</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T07:58:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75676" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א–1981

&lt;מאגר 2000075 תיקון 2006914&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2000074 --&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ך, 96|חוק אימוץ ילדים|4:210105)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:4:517754)); ((תשכ&quot;ט, 250| תיקו|6:207907)); ((תשל&quot;א, 177|חוק לתיקון חוקי סעד (פקידי סעד ראשיים)|7:211765)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 293|חוק אימוץ ילדים|9:207906)); ((תשנ&quot;ה, 399|חוק בית המשפט לעניני משפחה|13:211216)); ((תשנ&quot;ו, 354|תיקון מס' 2|13:211332)), ((378, 378|תיקון מס' 2 (תיקון)|14:211357)); ((תשנ&quot;ח, 20|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל 4]|14:211452)), ((20|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 3 [צ&quot;ל 2])|14:211453)), ((295, 295|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 3)|14:211533)); ((תשס&quot;ד, 445|תיקון מס' 5|16:299842)), ((476|תיקון מס' 6|16:299826)); ((תשע&quot;א, 81|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((110|תיקון מס' 8|18:300094)), ((300|ת&quot;ט)); ((תשע&quot;ב 228|ת&quot;ט)); ((תשע&quot;ו, 611|חוק אומנה לילדים|20:323013)); ((תשע&quot;ז, 428|תיקון מס' 10|20:369787)); ((תשע&quot;ח, 743|תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה|20:504034)).

@ 1. צו אימוץ והחלטות בהליכי אימוץ (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) אימוץ יהיה על ידי צו של בית־משפט, שיינתן לפי בקשת מאמץ.
: (ב) צו אימוץ וכל החלטה אחרת בהליכי אימוץ יינתנו אם נוכח בית־המשפט שהם לטובת המאומץ.

@ 1א. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-2)
: בחוק זה -
:- &quot;ילד&quot;, &quot;מאומץ&quot; - מאומץ או מועמד להיות מאומץ, לפי העניין;
:- &quot;מאמץ&quot; - מאמץ או מועמד להיות מאמץ, לפי העניין;
:- &quot;דיין&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) דיין כהגדרתו [[בחוק הדיינים, התשט&quot;ו-1955]];
:: (2) קאדי מד'הב כהגדרתו [[בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ&quot;ג-1962]];
:: (3) קאדי כהגדרתו [[בחוק הקאדים, התשכ&quot;א-1961]];
:: (4) דיין של בית דין של עדה נוצרית כמשמעותו [[בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922 עד 1947]];
:- &quot;משפטן&quot; - עורך דין שאינו עורך דין שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לעניין חוק זה, הכשיר להיות שופט בית משפט לענייני משפחה, והיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לצורך קבלת הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ;
:- &quot;שופט&quot; - שופט בית משפט לענייני משפחה.

@ 1ב. טובת המאומץ (תיקון: תשע&quot;א-2)
: בעת בחינת טובת המאומץ בהחלטות בהליכי אימוץ יובאו בחשבון זכויות הילד, צרכיו והאינטרסים שלו, לרבות זכותו ליציבות ובכלל זה צמצום העברתו ככל הניתן בין מסגרות או בין משפחות; ככל שהמאומץ מסוגל להבין בדבר, יובאו בחשבון גם רצונו ודעתו לגבי אותו עניין, בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 7]].

@ 2. כשירות המאומץ
: אין אימוץ אלא באדם שלא מלאו לו 18 שנים.

@ 3. כשירות המאמץ
: אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד -
: (1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;
: (2) אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי.

@ 4. הבדל גיל
: אין מאמץ אלא מי שגדול מן המאומץ לפחות ב-18 שנים; ואולם למאמץ שבן־זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן, רשאי בית משפט ליתן צו־אימוץ אף כשאין הבדל זה בגילים.

@ 5. דת
: אין מאמץ אלא בן דתו של המאומץ.

@ 6. תקופת מבחן (תיקון: תשע&quot;א)
: לא יתן בית משפט צו־אימוץ אלא אם היה המאומץ סמוך על שולחן המאמץ לפחות ששה חדשים לפני מתן הצו; תקופה זו תימנה מן היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי שמונה לענין חוק זה כאמור [[בסעיף 36]] (להלן - עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ), שהמאמץ קיבל את המאומץ לביתו בכוונה לאמצו.

@ 7. הסכמת המאומץ (תיקון: תשע&quot;א)
: מלאו למאומץ תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מסוגל להבין בדבר, לא יתן בית משפט צו־אימוץ אלא אם נוכח שהמאומץ רוצה שאותו מאמץ יאמצו; אולם רשאי בית המשפט, לאחר ששמע את המאמץ ועובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, לתת צו אימוץ בלי לגלות את דבר האימוץ למאומץ אם שוכנע שנתקיימו שלוש אלה:
: (1) המאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו הורהו;
: (2) כל הסימנים מעידים שהמאומץ רוצה בהמשך הקשר עם המאמץ;
: (3) טובת המאומץ דורשת שלא לגלות לו את דבר האימוץ.

@ 8. הסכמת הורה או הכרזה על ילד כבר־אימוץ (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) לא יתן בית משפט צו־אימוץ אלא אם נוכח שהורי המאומץ הסכימו שהילד יאומץ או שהוא הוכרז כבר־אימוץ לפי [[סעיף 13]].
: (ב) אין צורך שההורים ידעו מי המאמץ.
: (ג) (((בוטל).))

@ 8א. הסכמת הורה ומועד קבלתה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ תהא הסכמה מדעת שניתנה לאחר שהובא לידיעת ההורה מידע, הכל כאמור [[בסעיפים 8ב]] [[ו־9]].
: (ב) לא תתקבל הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ אלא לאחר שחלפו שבעה ימים מיום לידת הילד.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית המשפט רשאי לאשר כי הסכמה של הורה תתקבל אף אם לא חלפו שבעה ימים מיום לידת הילד, אם מצא כי קבלתה רק בחלוף התקופה האמורה עלולה לסכן את חייו או את בריאותו של ההורה או של הילד; אישור בית המשפט לפי סעיף קטן זה יינתן לפני קבלת ההסכמה ויכול שיינתן בלא נוכחות ההורה.

@ 8ב. מתן מידע והסברים לפני קבלת הסכמה למסירת ילד לאימוץ (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ המטפל בעניין קבלת הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ, יביא לידיעת ההורה ויסביר לו בשפה ברורה המובנת לו את המפורט להלן:
:: (1) האפשרויות לגדל את הילד בעצמו, או בסיוע שירותי הרווחה בדרכים אחרות הקבועות בדין, במקום למסור את הילד לאימוץ, לרבות באמצעות קבלת עזרה כלכלית וטיפולית כקבוע בדין וכמקובל בשירותי הרווחה;
:: (2) משמעות האימוץ, לרבות השפעות רגשיות אפשריות של האימוץ ושל ההסכמה למסירת הילד לאימוץ על הילד ועל ההורה;
:: (3) השלבים של הליך האימוץ;
:: (4) המשמעות המשפטית של הליך האימוץ והתוצאות המשפטיות של האימוץ ושל ההסכמה למסירת הילד לאימוץ על הילד ועל ההורה, ובכלל זה עניינים אלה:
::: (א) משמעות האימוץ לעניין הפסקת החובות והזכויות שבין הילד ובין ההורה ושאר קרוביו, ולעניין הסמכויות הנתונות להם ביחס לילד, לרבות לעניין שלילת הזכות לקבל מידע על הילד, על הליכים משפטיים בעניינו, על זהות המבקש לאמצו ועל זהות מי שיאמצו, והכל אלא אם כן יורה בית המשפט אחרת בצו האימוץ;
::: (ב) משמעות ההסכמה לאימוץ לעניין העברה של הזכויות, החובות והסמכויות של ההורה כלפי הילד לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, עד למתן צו האימוץ;
::: (ג) הנסיבות שבהן ניתן לחזור מההסכמה או לבטלה וסופיות ההסכמה;
::: (ד) זכות הילד בהגיעו לגיל 18 לבקש לעיין בפנקס האימוצים ולקבל פרטים על ההורה;
:: (5) האפשרות להתייעץ עם כל גורם בטרם החתימה על כתב ההסכמה ולהיות מלווה באדם נוסף במעמד החתימה על כתב ההסכמה;
:: (6) החשיבות שיש למסירת פרטים של ההורה השני והאפשרות למסור פרטים כאמור למטרות מסוימות בלבד כאמור [[בסעיף 8ג]];
:: (7) האפשרות להשאיר בתיק האימוץ מכתב או מזכרת בעבור הילד.
: (ב) המידע וההסברים לפי סעיף זה יינתנו לפני מועד קבלת ההסכמה.

@ 8ג. פרטים של ההורה השני (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ יסביר להורה המבקש למסור את ילדו לאימוץ את החשיבות שבמסירת פרטים של ההורה השני לשם קבלת עמדתו לעניין האימוץ ולשם הבטחת טובתו של הילד.
: (ב) סירב ההורה למסור פרטים של ההורה השני, יביא העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ לידיעתו כי הוא רשאי למסור פרטים כאמור שישמשו בעת הצורך לאיתורו למטרה רפואית, למטרת בירור יוחסין או למטרה אחרת שיציין ההורה; נמסרו פרטים כאמור, לא ייעשה בהם שימוש אלא למטרות שלשמן נמסרו.
: (ג) הודעה על כוונה לאתר את ההורה השני באמצעות פרטים שנמסרו לפי סעיף זה, תינתן להורה, אם ביקש זאת או אם העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ סבר שהדבר דרוש בנסיבות העניין.
: (ד) שר הרווחה והשירותים החברתיים יקבע הוראות לעניין שמירה נפרדת וחסויה של הפרטים כאמור בסעיף זה והשימוש בהם.

@ 9. מתן הסכמת הורה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) הסכמת הורה למסירת ילד לאימוץ תינתן באחת מדרכים אלה:
:: (1) בפני שופט או דיין, ועובד סוציאלי לפי חוק האימוץ;
:: (2) בפני משפטן ועובד סוציאלי לפי חוק האימוץ.
: (ב) הורה זכאי שאדם מטעמו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת מתן ההסכמה למסירת ילדו לאימוץ.
: (ג) מתן הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ יתועד בכתב הסכמה בנוסח שיקבעו שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים (בחוק זה - כתב ההסכמה).
: (ד) לפני חתימת ההורה על כתב ההסכמה -
:: (1) יסביר העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ להורה בשפה ברורה המובנת לו את העניינים המפורטים [[בסעיף 8ב(א)(1), (2), (6) ו־(7)]], ויוודא כי הוא הבין אותם;
:: (2) השופט, הדיין או המשפטן, לפי העניין, יסביר להורה בשפה ברורה המובנת לו את העניינים המפורטים [[בסעיף 8ב(א)(3), (4) ו־(5)]], ויוודא כי הוא הבין אותם.
: (ה) ההורה יחתום על כתב ההסכמה ויצהיר כי חתם מתוך הבנה ורצון חופשי ולאחר שהוסברו לו בשפה ברורה המובנת לו כל פרטי כתב ההסכמה.
: (ו) העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ יאשר בחתימתו על כתב ההסכמה כי ההורה חתם על כתב ההסכמה לפניו, לאחר שעשה כמיטב יכולתו להביא לידיעת ההורה את המידע וההסברים כאמור בסעיף קטן (ד)(1).
: (ז) השופט, הדיין או המשפטן, לפי העניין, יאשר בחתימתו על כתב ההסכמה כי זיהה את ההורה וכי ההורה חתם על כתב ההסכמה לפניו, לאחר שעשה כמיטב יכולתו להביא לידיעת ההורה את המידע וההסברים כאמור בסעיף קטן (ד)(2).

@ 9א. הסכמת הורה הניתנת מחוץ לישראל (תיקון: תשע&quot;א-2)
: על אף האמור [[בסעיף 9]], הסכמה למסירת ילד לאימוץ הניתנת מחוץ לישראל תהיה באחת מדרכים אלה:
: (1) בחתימה על כתב הסכמה לפני הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של ישראל; לפני החתימה על כתב ההסכמה יוודא מי שבפניו ניתנת ההסכמה כי הוא מזהה את ההורה וכי כתב ההסכמה הוא בשפה המובנת להורה;
: (2) לפי דין המקום שבו ניתנת ההסכמה;
: (3) לפי דין מקום מגוריו הרגיל של נותן ההסכמה או של הילד בעת מתן ההסכמה.

@ 9ב. הסכמת הורה שהוא קטין (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) הסכמת הורה שטרם מלאו לו 18 שנים למסירת ילדו לאימוץ אינה טעונה את הסכמת הוריו או אפוטרופסו.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 9(א)]], הסכמת הורה שטרם מלאו לו 16 שנים תינתן בפני שופט בנוכחות עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ; הליך לפי סעיף קטן זה יכול שיתקיים מחוץ למקום מושבו של בית המשפט.
: (ג) שוכנע בית המשפט כי אי־אפשר לקיים את ההליך כאמור בסעיף קטן (ב) בלי לסכן את חייו או את בריאותו של ההורה או של הילד, רשאי הוא לאשר כי הסכמת ההורה תינתן בדרך האמורה [[בסעיף 9(א)(2)]]; אישור בית המשפט לפי סעיף קטן זה יינתן בתוך 48 שעות לאחר קבלת ההסכמה, לכל המאוחר.

@ 9ג. העברת בקשה למסירת ילד לאימוץ לבית המשפט (תיקון: תשע&quot;א-2)
: סבר עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ או משפטן כי בנסיבות העניין אין לקבל את הסכמת ההורה למסירת ילדו לאימוץ, וההורה מבקש למסור את ילדו לאימוץ, יעביר את בקשת ההורה להכרעת בית המשפט.

@ 10. סייגים להסכמת הורה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) לבקשת הורה, רשאי בית המשפט לבטל את הסכמתו של ההורה למסירת ילדו לאימוץ אם מצא שהתקבלה באמצעים פסולים, או להרשות להורה לחזור בו מהסכמתו למסירת ילדו לאימוץ מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה טרם חלפו 60 ימים מיום מסירת הילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו או מיום חתימת ההורה על כתב ההסכמה, לפי המאוחר, וטרם ניתן צו אימוץ; הבקשה תוגש לבית המשפט בטופס בקשה כפי שייקבע בתקנות.
: (ב) פנה הורה לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), והודיע לו על רצונו להגיש בקשה כאמור באותו סעיף קטן, ימסור לו העובד הסוציאלי, בלא שיהוי, מידע בדבר הליך הגשת הבקשה, ואם ההורה מעוניין בכך - יסייע לו למלא את טופס הבקשה ולהגישה לבית המשפט.
: (ג) חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א) והילד נשאר אצל מי שקיבלו לביתו בכוונה לאמצו או שניתן צו אימוץ, לא יהיה בית המשפט רשאי עוד לבטל את הסכמת ההורה למסירת ילדו לאימוץ או להרשות לו לחזור בו מהסכמתו.
: (ד) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה תינתן בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.

@ 11. הורי הורים
: בבוא בית המשפט ליתן צו אימוץ לגבי מאומץ שהוריו נפטרו, יתחשב בדעתם של הורי הוריו של המאומץ.

@ 12. מסירת ילד למטרת אימוץ (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2)
: (א) לא יימסר ילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו, אלא באמצעות עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ; הוראה זו לא תחול על מסירה למאמץ שהוא בן זוגו של הורה המאומץ.
: (ב) עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ לא ימסור ילד כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם הסכימו הוריו לאימוצו או שבית משפט הכריז שהילד בר־אימוץ.
: (ג)
:: (1) ראה עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ שהדבר מוצדק כדי למנוע נזק לילד, רשאי הוא, אף בלא הסכמת ההורים או הכרזה על הילד כבר־אימוץ, לקבוע את מקום הימצאו של הילד או למסרו למי שהסכים לקבלו לביתו, לרבות למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו; פעולה כאמור טעונה את אישור בית המשפט.
:: (2) עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ יגיש לבית המשפט את הבקשה לאישור פעולה כאמור בפסקה (1) בתוך 14 ימים מיום עשייתה; אישור בית המשפט יכול שיינתן במעמד צד אחד בלבד; החלטת בית המשפט בבקשה תינתן בתוך 14 ימים מיום הגשתה; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.

@ 13. הכרזת ילד כבר־אימוץ (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;א-2)
: (א) באין הסכמת הורה, רשאי בית משפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, להכריז על ילד כבר־אימוץ, אם נוכח כי נתקיים אחד מאלה:
:: (1) אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו לעניין פסקה זו, חזקה שאין אפשרות סבירה כאמור אם ננקטו הפעולות המפורטות להלן, ובלבד שלא ייעשה שימוש בפרטים שמסר הורה לפי [[סעיף 8ג(ב)]]:
::: (א) בדיקה במרשם האוכלוסין;
::: (ב) בדיקת מידע המצוי בידי רשויות הרווחה;
::: (ג) בדיקת קיומן של פניות אל רשויות הרווחה מצד אדם הטוען כי הוא הורה הילד או קרוב משפחה של הילד;
:: (2) ההורה הוא אבי הילד אך לא היה נשוי לאמו ולא הכיר בילד כילדו, או אם הכיר בו - הילד אינו גר עמו והוא סירב ללא סיבה סבירה לקבלו לבית מגוריו;
:: (3) ההורה מת או הוכרז פסול דין או שאפוטרופסותו על הילד נשללה ממנו;
:: (4) ההורה הפקיר את הילד או נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים קשר אישי אתו;
:: (5) ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים את חובותיו כלפי הילד, כולם או עיקרם;
:: (6) הילד היה מוחזק מחוץ לבית הורהו במשך ששה חדשים שתחילתם בטרם מלאו לו שש שנים וההורה סירב, ללא הצדקה, לקבלו לביתו;
:: (7) ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו;
:: (8) הסירוב לתת את ההסכמה בא ממניע בלתי מוסרי או למטרה בלתי חוקית.
: (א1) פעולות כאמור בסעיף קטן (א)(1) יינקטו, לכל המאוחר, בתוך חודש ימים מיום שנודע לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ על היות הילד מועמד לאימוץ או מיום שההורה חתם על הסכמה למסור את הילד לאימוץ, והן יבוצעו תוך שמירה מרבית על פרטיות ההורים והילד וכל אדם אחר, ובהתחשב בנסיבות העניין.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא יינקטו פעולות לאיתור הורה, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הפעולות עלולות לסכן את חייו או את בריאותו של מי מההורים או של הילד או לגרום למי מהם נזק בלתי הפיך;
:: (2) הילד נולד בעקבות מעשה של קיום יחסי מין שעובדותיו מהוות עבירת מין או מקיום יחסי מין בין בני משפחה;
:: (3) ההורה ידע על ההיריון או על קיומו של הילד ונמנע בלא סיבה סבירה מקיום קשר עם האם בנוגע להיריון או מקיום קשר עם הילד.
: (ב)
:: (1) החלטת בית המשפט בבקשה להכריז על ילד כבר־אימוץ, תינתן בתוך תשעה חודשים מיום הגשת הבקשה להכרזה כאמור; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.
:: (2) (((נמחקה).))

@ 13א. ביטול הכרזה על ילד כבר־אימוץ לפי [[סעיף 13(א)(1)]] (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) הוכרז ילד כבר־אימוץ לפי [[סעיף 13(א)(1)]] וביקש הורהו לבטל את ההכרזה לגביו, יורה בית המשפט על ביטול ההכרזה ועל מסירת הילד להורה, אם שוכנע כי ההורה מעוניין לגדל את הילד, אלא אם כן ראה כי מתקיימת לכאורה עילה להגיש בקשת הכרזה או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע על כוונתו להגיש בקשת הכרזה; בית המשפט יעכב את ההחלטה על מסירת הילד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים כדי לאפשר להגיש בקשת הכרזה.
: (ב) הוגשה בקשת הכרזה, ידון בה בית המשפט במסגרת אותו הליך ויעכב את ההחלטה על מסירת הילד עד למתן החלטה בבקשה.
: (ג) בקשה לביטול הכרזה לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש בתוך 60 ימים מיום מסירת הילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו או מיום ההכרזה על הילד כבר־אימוץ לפי [[סעיף 13(א)(1)]], לפי המאוחר, ובלבד שטרם ניתן צו אימוץ; חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה והילד נשאר אצל מי שקיבלו לביתו בכוונה לאמצו או שניתן צו אימוץ, לא יהיה בית המשפט רשאי עוד לבטל את ההכרזה על הילד כבר־אימוץ.
: (ד) החלטת בית המשפט בבקשה לביטול הכרזה לפי סעיף קטן (א) תינתן בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם אם הוגשה בקשת הכרזה תינתן החלטת בית המשפט בתוך תשעה חודשים כאמור [[בסעיף 13(ב)]]; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.
: (ה) בסעיף זה, &quot;בקשת הכרזה&quot; - בקשה להכריז על הילד כבר־אימוץ לפי אחת מהעילות המפורטות [[סעיף 13(א)|בפסקאות (2) עד (7) שבסעיף 13(א)]].

@ 14. שמיעת האפוטרופוס
: היה למאומץ או להורהו אפוטרופוס, לא יכריז בית משפט על ילד כבר־אימוץ אלא לאחר שנתן לאפוטרופוס הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו.

@ 15. עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ כאפוטרופוס (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) הורה שנתן הסכמתו לאימוץ ילדו או שבית משפט הכריז על הילד כבר־אימוץ, ולא נתמנה לילד אפוטרופוס - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו של ההורה כלפי הילד יהיו נתונות, עד להחלטה אחרת של בית המשפט, לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ אשר עובד סוציאלי ראשי כאמור [[בסעיף 36(ב)]] קבע לכך, כאילו נתמנה אותו עובד סוציאלי לאפוטרופוס לילד במקום אותו הורה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם כלפי ילד שעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ פעל לגביו כאמור [[בסעיף 12(ג)]].

@ 16. תוצאות האימוץ
: האימוץ יוצר בין המאמץ לבין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם, ומקנה למאמץ ביחס למאומץ אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם; הוא מפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו והסמכויות הנתונות להם ביחס אליו; ואולם -
: (1) רשאי בית משפט לצמצם בצו האימוץ את התוצאות האמורות;
: (2) האימוץ אינו פוגע בדיני איסור והיתר לעניני נישואין וגירושין;
: (3) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות [[סעיף 16 לחוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]].

@ 17. תחילת תקפו של האימוץ
: תוצאות האימוץ חלות מיום מתן צו האימוץ, אם לא קבע בית המשפט בצו האימוץ שתוצאותיו, כולן או מקצתן, יחולו מיום אחר.

@ 18. צו ביניים
: (א) הוגשה בקשת אימוץ ונוכח בית המשפט שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיפים 2 עד 5]], [[7 עד 11]], [[13]] [[ו-14]], רשאי הוא, בצו ביניים, להעמיד את המאומץ ברשות המאמץ עד להחלטה בבקשת האימוץ, אך לא יותר מלשנתיים; החליט בית המשפט לעשות כן, יקבע בצו הביניים את החובות והזכויות שבין המאמץ לבין המאומץ ואת סמכויות המאמץ ביחס למאומץ לתקופה זו.
: (ב) צו לפי סעיף זה ניתן לשינוי ולביטול בידי בית המשפט בכל עת, בתנאים ובתוצאות שיקבע בית המשפט.

@ 19. ביטול צו אימוץ
: רשאי בית משפט לבטל צו אימוץ על סמך נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות בשעת מתן הצו, אם נוכח שמן הראוי לעשות כן ושטובת המאומץ מחייבת זאת; הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל צוויו לפי כל דין אחר.

@ 20. תוצאות הביטול
: מן היום שנקבע לכך בצו הביטול מנתק ביטולו של צו אימוץ את החובות והזכויות שבין המאמץ לבין המאומץ ואת סמכויות המאמץ ביחס למאומץ ומחזיר את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו ואת סמכויותיהם ביחס אליו; ואולם רשאי בית המשפט, בצו הביטול, להורות הוראה אחרת, אם דרך כלל ואם לענין זכות, חובה או סמכות פלונית, ולצוות מה ייעשה במאומץ לאחר ביטול האימוץ.

@ 21. סודיות הדיון
: (א) דיון לפי חוק זה יהיה בדלתיים סגורות זולת אם ראה בית המשפט לקיימו בפומבי; אולם רשאי בית המשפט להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.
: (ב) מקום שבית המשפט מבקש לשמוע את המאומץ, רשאי הוא שלא להרשות נוכחותו של בעל דין בעת השמיעה.

@ 22. תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ (תיקון: תשע&quot;א)
: לא יתן בית משפט צו לפי חוק זה אלא לאחר שקיבל תסקיר בכתב מאת עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, והוראות [[סעיפים 3 עד 6 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט&quot;ו-1955]], יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 23. אפוטרופוס לצורך הדיון
: רשאי בית משפט, בכל עת ואף אם לא נתבקש לכך, למנות למאומץ אפוטרופוס לצורך הדיון לפי חוק זה.

@ 24. שמיעת האפוטרופוס הכללי ומינוי עורך-דין (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) מקום שההורה פסול דין או נעדר, רשאי בית המשפט להזמין את האפוטרופוס הכללי לדיון לפי חוק זה.
: (ב) בדיון ובערעור לפי [[סעיפים 10]], [[12(ג)]], [[13]] [[ו־13א]] ובערעור עליו, רשאי בית המשפט למנות עורך־דין להורה שאינו מיוצג על ידי עורך־דין בהתאם להוראות [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]].

@ 25. סמכות לסטות מסייגים
: נוכח בית המשפט שהדבר יהיה לטובת המאומץ, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין בהחלטתו, לסטות מסייגים אלה:
: (1) גיל המאומץ לפי [[סעיף 2]];
: (2) פטירת הורי המאומץ וקרבת המאמץ לפי [[סעיף 3(2)]];
: (3) הבדל גיל לפי [[סעיף 4]];
: (4) אורך תקופת המבחן לפי [[סעיף 6]].

@ 26. בית המשפט המוסמך (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) בית המשפט המוסמך לענין חוק זה הוא בית משפט לעניני משפחה.
: (ב) לבית משפט הדן לפי חוק זה יהיו נתונות גם הסמכויות של בית משפט לנוער לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]].

@ 27. בית דין מוסמך
: (א) על אף האמור [[בסעיף 26]] מוסמך לענין חוק זה גם בית דין דתי, והוא כשנתקיימו שתי אלה:
:: (1) ההורים או המאמצים, לפי הענין, הסכימו בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין; על הסכמת ההורים לענין סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 9]] בשינויים המחוייבים לפי הענין;
:: (2) המאומץ הסכים בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין, ואם לא היה המאומץ מסוגל להבין בדבר, או היה למטה מגיל 9 - הסכים לכך היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) בית דין דתי הדן לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות [[סעיפים 1 עד 25]], [[28]] [[ו-39]], וכל מקום בהם שמדובר בו בבית משפט יראו כאילו מדובר בו בבית דין דתי.

@ 28. שיפוט מבחינה בין־לאומית
: בית משפט ישראלי מוסמך לענין חוק זה כשהמאמץ הוא תושב ישראל.

@ 28א. אימוץ בין־ארצי (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: אימוץ של ילד ממדינת חוץ (להלן - אימוץ בין־ארצי) ייעשה על פי הוראות חוק זה.

@ 28ב. רשות מרכזית (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשע&quot;א)
: שר העבודה והרווחה ימנה עובד סוציאלי ראשי, כאמור [[בסעיף 36(ב)]], שיהיה הרשות המרכזית לאימוץ בין־ארצי על פי חוק זה ולענין אמנת האג בדבר ההגנה על ילדים ושיתוף הפעולה לגבי אימוץ בין־ארצי, 1993 (להלן - הרשות המרכזית).

@ 28ג. עמותה מוכרת (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: אימוץ בין־ארצי יבוצע באמצעות עמותה, כמשמעותה [[בחוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], שמטרתה הבלעדית היא פעילות בתחום האימוץ הבין־ארצי, ואשר שר העבודה והרווחה ושר המשפטים (להלן - השרים) הכירו בה לפי חוק זה (להלן - עמותה מוכרת).

@ 28ד. חובת נאמנות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: בפעילותה לפי חוק זה תנהג עמותה מוכרת בתום לב, במסירות ולפי הוראות כל דין, תוך הבטחת טובת הילד וכיבוד זכויותיו היסודיות, לרבות אלה המוכרות במשפט הבינלאומי; העמותה המוכרת תשא בחובת נאמנות גם כלפי מי שפנה אליה בבקשה לאמץ ילד או כלפי מי שכבר אימץ ילד באמצעותה, כל עוד לא יפגע הדבר בחובת הנאמנות כלפי הילד.

@ 28ה. סמכויות הרשות המרכזית (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: (א) הרשות המרכזית רשאית לפעול באימוץ בין־ארצי על פי הוראות חוק זה, כאשר לא ניתן לפעול באימוץ בין־ארצי באמצעות עמותה מוכרת.
: (ב) על אף הוראות כל חוק, רשאית הרשות המרכזית למסור מידע בישראל או מחוץ לישראל, ככל שהדבר נחוץ לאימוץ בין־ארצי.

@ 28ו. ועדה מייעצת (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2)
: (א) שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר המשפטים, ימנה ועדה, אשר תייעץ לו בענין האימוץ הבין־ארצי, ובכלל זה הכרה בעמותה, ביטול או התליה של הכרה בעמותה, קביעת הנחיות מקצועיות וכללים לדרכי עבודתה של עמותה מוכרת ופיקוח עליה (להלן - ועדה מייעצת).
: (ב) מספר חברי הועדה המייעצת לא יעלה על שבעה, ורוב חבריה יהיו מי שאינם עוסקים באימוץ בין־ארצי; הרשות המרכזית תהיה חברה בועדה המייעצת.

@ 28ז. בקשה לאימוץ בין־ארצי (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;א)
: (א) בקשה לאמץ ילד ממדינת חוץ תוגש לעמותה מוכרת בידי תושב ישראל (להלן - המבקש); לענין אימוץ בין־ארצי, &quot;תושב ישראל&quot; - אזרח ישראלי, או מי שניתנו לו אשרת עולה, תעודת עולה או רישיון לישיבת קבע המתגורר בישראל לפחות שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה או לפחות שנים עשר חודשים מתוך שמונה עשר החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
: (ב) לבקשה יצורף טופס ויתור על סודיות רפואית והסכמה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי ומידע המצוי בידי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, הנוגע לכשירותו של המבקש להיות הורה מאמץ.

@ 28ח. בדיקת כשירות מבקש (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;א)
: (א) העמותה המוכרת תבדוק את כל אלה:
:: (1) כשירותו והתאמתו של המבקש להיות הורה מאמץ;
:: (2) רקעו המשפחתי של המבקש ומצבו הרפואי בעבר ובהווה;
:: (3) סביבתו החברתית של המבקש;
:: (4) מידע שקיבלה מהמרשם הפלילי;
:: (4א) מידע שקיבלה מעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ הנוגע לכשירותו של המבקש להיות הורה מאמץ אם היה מצוי בידיו מידע כזה;
:: (5) הסיבות לבקשה לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי;
:: (6) יכולתו של המבקש להתחייב לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי;
:: (7) פרטים אודות הילד שברצונו של המבקש לאמץ;
:: (8) עניינים אחרים שיקבע שר העבודה והרווחה, לרבות הערכה נפשית של המבקש ומשפחתו.
: (ב) העמותה המוכרת תברר אצל הרשות המרכזית אם המבקש נמצא בלתי כשיר לאימוץ בין־ארצי.

@ 28ט. הודעה על אי כשירות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: מצאה עמותה מוכרת כי מבקש שהגיש בקשה לאימוץ בין־ארצי אינו כשיר לאמץ כאמור, תודיע על כך למבקש ותעביר לרשות המרכזית, במועד המוקדם האפשרי, את חוות דעתה בדבר אי כשירותו של המבקש לאמץ.

@ 28י. מבקש שאינו מתאים לאימוץ בין־ארצי (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: (א) עמותה מוכרת לא תטפל בבקשה של מבקש, אם קבעה עמותה מוכרת אחרת או ועדת הערר האמורה [[בסעיף 36א]], כי המבקש אינו כשיר לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי, אלא אם כן חלפו שנתיים מיום קביעת העמותה המוכרת או ועדת הערר, לפי המאוחר.
: (ב) מצאה הרשות המרכזית במסגרת תפקידה לפי חוק זה, כי מבקש אינו כשיר לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי, תודיע על כך לעמותה המוכרת.
: (ג) עמותה מוכרת שקיבלה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תפסיק את טיפולה במבקש ולא תאשר לו לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי, עד להחלטת ועדת הערר כאמור [[בסעיף 36א]].

@ 28יא. פניה לרשות מוסמכת במדינת החוץ (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: אישרה עמותה מוכרת, לאחר שערכה בדיקה ובירור כאמור [[בסעיף 28ח]], כי המבקש נמצא כשיר ומתאים לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי, רשאית היא לפנות לרשות המוסמכת של מדינת החוץ, שבה היא רשאית לפעול, בבקשה למסור למבקש ילד למטרת אימוץ בין־ארצי; לבקשה תצורף חוות דעת ערוכה בידי עובד סוציאלי ובה הענינים המפורטים [[בסעיף 28ח(א)]] לענין זה, &quot;רשות מוסמכת של מדינת חוץ&quot; - רשות שהוסמכה על ידי מדינת חוץ לעסוק באימוץ בין־ארצי, לרבות הרשות המרכזית שהמדינה ייעדה לטיפול כאמור.

@ 28יב. אישורים הנדרשים מהרשות המוסמכת של מדינת החוץ (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: (א) הודיעה הרשות המוסמכת של מדינת החוץ כי נמצא ילד המתאים לאימוץ על ידי המבקש, תוודא העמותה המוכרת כי -
:: (1) הרשות המוסמכת של מדינת החוץ קבעה, לאחר שבדקה אפשרויות השמה של הילד במדינת החוץ, שמסירת הילד לאימוץ בידי המבקש היא לטובתו של הילד;
:: (2) הרשות המוסמכת של מדינת החוץ אישרה כי -
::: (א) ניתנו ההסכמות הדרושות למסירה לאימוץ של הילד בידי הורי הילד או בידי מי שמוסמך להסכים לכך על פי דיני מדינת החוץ, והן ניתנו בכתב, מרצון חופשי, מדעת וללא תמורה, ועל פי דיני מדינת החוץ; או
::: (ב) אם הורי הילד, או אחד מהם, לא נתנו את הסכמתם לאימוץ, דיני מדינת החוץ מאפשרים את אימוץ הילד אף ללא הסכמתם של הורי הילד או אחד מהם, ונתקיימו ההליכים הדרושים לכך לפי דיני אותה מדינה;
:: (3) ניתנו כל האישורים הנוספים הנדרשים לפי דיני מדינת החוץ;
:: (4) הסכמת אימו של הילד לתת אותו לאימוץ בין־ארצי ניתנה לאחר לידתו;
:: (5) ההסכמות והאישורים האמורים תקפים בעת מתן האישור;
:: (6) הוסברו להורי הילד תוצאות האימוץ, ובפרט מידת הניתוק של הקשר המשפטי בין הילד לבין הוריו ומשפחתו;
:: (7) במקום שבו נדרשת הסכמתו של הילד - הרשות המוסמכת של מדינת החוץ אישרה כי הילד נתן את הסכמתו לאימוץ מרצונו החופשי, מדעת, ללא תמורה ולאחר שהוסברו לו תוצאות האימוץ, והכל בהתחשב בגילו וברמת הבנתו.
: (ב) לאישורה של הרשות המוסמכת של מדינת החוץ יצורפו כל המסמכים המצוינים בסעיף קטן (א), והכל בהתאם לדיני אותה מדינה.

@ 28יג. פניה לקבלת חוות־דעת (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: העמותה המוכרת תבקש מהרשות המוסמכת של מדינת החוץ חוות דעת על הילד, זהותו ומידת התאמתו לאימוץ, על משפחתו, רקעו, סביבתו החברתית, דתו, מצבו הרפואי בעבר ובהווה, וכל פרט מהותי אחר.

@ 28יד. הסכמת העמותה המוכרת לאימוץ (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: קיבלה העמותה המוכרת את המסמכים ואת חוות הדעת הנדרשים על פי [[סעיפים 28יב]] [[ו-28יג]], תקבע על-פי חוות דעת של עובד סוציאלי אם אימוצו של הילד על ידי המבקש הוא לטובת הילד.

@ 28טו. בקשה לאישור כניסת ילד לישראל (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: (א) הסכים המבקש לקבל את הילד למטרת אימוץ בין־ארצי, תגיש העמותה המוכרת לשר הפנים בקשה לאשר את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע.
: (ב) בקשה כאמור תוגש בכתב בצירוף מסמכים בדרך שיורה שר הפנים.

@ 28טז. מסירת הילד למבקש (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: (א) אישר שר הפנים את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע, בתנאים שקבע, תאשר העמותה המוכרת לרשות המוסמכת של מדינת החוץ כי היא מסכימה למסירת הילד למבקש.
: (ב) הילד יימסר למבקש במדינת החוץ; במקרים חריגים שבהם נבצר מהמבקש לקבל את הילד במדינת החוץ ובאישור הרשות המרכזית יימסר הילד למבקש בישראל.

@ 28יז. סייגים לטיפול במבקש (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: קיבל מבקש ילד למטרת אימוץ בין־ארצי, לא תאשר עמותה מוכרת מסירת ילד נוסף למבקש, למעט בן־משפחה של אותו ילד, אם טרם חלפו שמונה עשר חודשים מיום שהמבקש קיבל את הילד לביתו.

@ 28יח. מעקב אחר קליטת ילד חוץ (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: עמותה מוכרת תבצע, אם נתבקשה לכך על־ידי מדינת החוץ, מעקב אחר קליטת ילד בבית המבקש, ותעביר למדינת החוץ, לפי בקשתה, דיווח על המעקב; העבירה עמותה מוכרת דיווח כאמור למדינת החוץ, תעביר עותק ממנו לרשות המרכזית.

@ 28יט. אפוטרופסות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: (א) עמותה מוכרת שהסכימה למסירת ילד למבקש תהיה אפוטרופוס על הילד ויהיו לה, עד למתן צו אימוץ או עד להחלטה אחרת של בית המשפט, זכויות, חובות וסמכויות כשל הורה.
: (ב) עמותה מוכרת תקבע אדם נושא תפקיד בעמותה אשר ימלא בפועל את תפקיד האפוטרופוס כאמור.

@ 28כ. צו לאימוץ בין־ארצי על־ידי בית משפט (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א)
: (א) בית משפט רשאי לתת צו לאימוץ של ילד ממדינת חוץ על ידי המבקש לאחר שנוכח כי נתקיימו כל התנאים לענין אימוץ בין־ארצי לפי חוק זה.
: (ב) לא יתן בית המשפט צו אימוץ כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל חוות דעת בכתב מהעמותה המוכרת או תסקיר של עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ כאמור [[בסעיף 22]].
: (ג) בית המשפט רשאי לתת צו אימוץ לפי סעיף זה אף אם המאמץ אינו בן דתו של המאומץ, ובלבד שנוכח כי הדבר אינו פוגע בטובת הילד.

@ 28כא. אמצעים להגנה על שלום הילד (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א)
: (א) ראתה הרשות המרכזית כי המשך סמיכותו של הילד על שולחן המבקש למטרת מתן צו אימוץ אינו לטובת הילד, רשאית היא לקבוע, לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת, כי הילד יוצא מהחזקת המבקש ויועבר למקום שייקבע על ידיה; כן רשאית היא לנקוט כל אמצעי זמני אחר הדרוש להגנה על שלום הילד.
: (ב) פעלה הרשות המרכזית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, לאחר התייעצות עם הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, למסור את הילד לאדם אחר בישראל שהסכים לקבלו בכוונה לאמצו.
: (ג) לא נתאפשרה מסירתו של הילד לאדם אחר כאמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות המרכזית, בתיאום עם הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, לגרום להחזרתו של הילד לידי הרשות המוסמכת.
: (ד) מלאו לילד תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מסוגל להבין בדבר, יתחשבו בית המשפט והרשות המרכזית בדעתו של הילד לפני מתן ההחלטה לפי סעיף זה.
: (ה) עמותה מוכרת שהסכימה למסירתו של ילד למבקש למטרת אימוץ בין־ארצי, וננקטה לגבי הילד פעולה כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תישא בכל ההוצאות הכרוכות בהחזרת הילד למדינת החוץ ובכל ההוצאות האחרות הדרושות לטיפול בילד, הכל לפי כללים שקבע שר העבודה והרווחה.
: (ו) פעולה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור מראש של בית המשפט.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ לפי כל חיקוק.

@ 28כב. הכרה בעמותה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד)
: (א) השרים רשאים להכיר בעמותה כאמור [[בסעיף 28ג]], אם מצאו כי התקיימו לגביה התנאים לפי חוק זה; ורשאים הם לקבל לצורך זה חוות דעת מאת הרשות המרכזית.
: (ב) ההכרה תהא לתקופה של שנתיים ורשאים השרים ליתן את ההכרה לתקופה שקבעו, הקצרה משנתיים, מטעמים שירשמו בהחלטתם; ניתן להאריך תקופה זו, מדי פעם, לתקופה נוספת של עד שנתיים; הודעה על מתן ההכרה תפורסם ברשומות.

@ 28כג. תנאים להכרה בעמותה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד)
: (א) השרים רשאים להכיר בעמותה לאחר שמצאו כי התקיימו כל אלה -
:: (1) לעובדי העמותה הכישורים הדרושים לפעול במומחיות מקצועית נאותה באימוץ בין־ארצי;
:: (2) לעמותה בסיס כלכלי איתן ואמצעים, שיאפשרו לה לפעול בצורה נאותה באימוץ בין־ארצי;
:: (3) העמותה מעסיקה מנהלים ובעלי מקצוע ברמה גבוהה, בעלי ערכים אתיים נאותים ובמספר מספיק לביצוע פעולותיה באימוץ בין־ארצי, ובכלל זה עובדים סוציאליים, שאחד מהם לפחות הוא בעל עשר שנות נסיון בטיפול בילדים או בטיפול משפחתי, עורך דין בעל שבע שנות ותק, מנהל חשבונות ומבקר פנים;
:: (4) חבר העמותה, חבר ההנהלה או עובד העמותה לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה;
:: (5) הגמול או השכר שמשלמת העמותה למנהליה, ולמי שמועסק על ידה או פועל מטעמה, הוא סביר ביחס לעבודה שהם מבצעים או לשירותים שהם נותנים; השרים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים לקבוע אמות מידה או שיעורים מרביים לשכר ולגמול כאמור;
: (ב) מבלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (5) של סעיף קטן (א), רשאי שר העבודה והרווחה לקבוע כי עמותה מוכרת חייבת להעסיק בעלי תפקידים או בעלי מקצועות מסוימים וכן לקבוע את כשירותם וכישוריהם.

@ 28כד. תנאים נוספים (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: מצאו השרים שלאור היקף ואופן פעילותה של עמותה מוכרת יש צורך לקבוע תנאים נוספים לפעילותה, רשאים הם לקבוע את התנאים ולהורות כי פעילותה של העמותה המוכרת תותנה בקיום התנאים הנוספים.

@ 28כה. בקשה להכרה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד)
: (א) בקשה להכרה בעמותה תוגש לשרים בכתב בדרך שיקבעו.
: (ב) לבקשה תצורף חוות דעת משפטית בדבר הליכי האימוץ הנהוגים במדינות שבהן מבקשת העמותה לפעול, ויצורפו לה החוקים הנוגעים בדבר של אותן מדינות, כשהם מתורגמים לעברית באישור נוטריון.
: (ג) לבקשה יצורף אישור ממדינת החוץ שיסמיך את העמותה המוכרת לפעול באימוץ בין־ארצי באותה המדינה, אם תוכר בישראל או אישור ממדינת החוץ שלפיו תהא העמותה רשאית לפעול באימוץ בין־ארצי באותה מדינה; אישור כאמור בסעיף קטן זה יצורף כשהוא מתורגם לעברית באישור נוטריון.

@ 28כו. פיקוח ומסירת מידע לרשות המרכזית (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: (א) עמותה מוכרת תהא נתונה לפיקוחה של הרשות המרכזית.
: (ב) עמותה מוכרת תמסור לרשות המרכזית, על פי דרישתה מעת לעת, מידע ומסמכים מדגמיים הנוגעים למבקש או לילד שנתקבל למטרת אימוץ על ידיו או לפעילות העמותה המוכרת, והכל לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המרכזית.
: (ג) הרשות המרכזית תהא רשאית למנות מפקח, אשר יהיה מוסמך, בהתקיים חשד סביר להפרת הוראה מהוראות חוק זה הנוגעת לפעילות העמותה המוכרת, או לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, להיכנס למשרדי העמותה המוכרת ולדרוש מידע או מסמכים הנוגעים לענין ממי שהוא סבור שהם מצויים בידיו ועל אותו אדם למסרם לו; מסמכים שנתפסו כאמור יוחזרו לעמותה בתוך שלושים ימים מיום תפיסתם.
: (ד) ניתן צו לאימוץ הילד ממדינת החוץ בידי המבקש תעביר העמותה המוכרת לרשות המרכזית את המידע שקיבלה ממדינת החוץ על הילד, על הוריו ועל ההיסטוריה הרפואית שלו.

@ 28כז. הפסקת פעילות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: (א) החליטה עמותה מוכרת להפסיק את פעילותה באימוץ בין־ארצי, תמסור על כך הודעה בכתב לרשות המרכזית שלושה חודשים לפחות לפני המועד שקבעה לסיום פעילותה.
: (ב) הפסיקה עמותה מוכרת את פעילותה באימוץ בין ארצי, או בוטלה או הותלתה ההכרה בה, תעביר לרשות המרכזית את כל תיקי המבקשים ותיקי הילדים שנמסרו לאימוץ בין־ארצי ואת כל המסמכים שבידיה הנוגעים לאימוץ הבין־ארצי.
: (ג) הודעה על הפסקת פעילותה של עמותה מוכרת לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 28כח. ביטול הכרה או התלייתה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: (א) השרים רשאים לבטל או להתלות הכרה בעמותה מוכרת, אם מצאו, לאחר קבלת חוות דעתה של הרשות המרכזית והתייעצות עם הועדה המייעצת, ולאחר שניתנה לעמותה המוכרת הזדמנות לטעון טענותיה, כי מן הנכון לעשות כן מטעמים של תקנת הציבור או טובת הילד, או אם מצאו כי -
:: (1) העמותה המוכרת הפרה הוראה לפי חוק זה;
:: (2) העמותה המוכרת לא קיימה או חדלה לקיים תנאי שהתנו השרים להכרה בה או לפעילותה באימוץ בין־ארצי;
:: (3) מנהל או עובד העמותה שהורשע במשפט פלילי בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.
: (ב) הודעה על ביטול ההכרה בעמותה מוכרת או על התליית ההכרה בה תפורסם ברשומות.

@ 28כט. סודיות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: על אף הוראות כל חוק, רשאית עמותה מוכרת למסור מידע בישראל או מחוץ לישראל, ככל שהדבר נחוץ לאימוץ בין־ארצי, ואולם עמותה מוכרת, עובדיה או כל מי שפועל מטעמה לא ימסרו ולא יגלו כל מידע או מסמך, אשר הגיעו אליהם בקשר לפעילותם באימוץ בין־ארצי, אלא למי שמוסמך לקבל את המידע או את המסמך לשם ביצוע תפקידיו לפי הוראות חוק זה.

@ 28ל. הגבלת אימוץ ממדינת חוץ (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: (א) השרים רשאים לאסור, בצו, אימוץ ממדינת חוץ מסוימת.
: (ב) אין לפעול באימוץ בין־ארצי ממדינה זו כל עוד הצו בתוקפו.

@ 28לא. הסכם עם מדינת חוץ (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: לא תחתום עמותה מוכרת על הסכם עם מדינת חוץ, אלא בדבר יישומו של אימוץ בין־ארצי ובאישור השרים בלבד.

@ 28לב. פרסומת (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: לא תפרסם עמותה מוכרת אלא פרסום שהוא מידע ענייני על עיקרי פעילותה, ובלבד שפרסום מידע כאמור לא יפגע בעקרון טובת הילד; השרים רשאים לקבוע כללים לפרסום לפי הוראות סעיף זה.

@ 28לג. תשלומים (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד)
: עמותה מוכרת לא תדרוש ממבקש, לא תגבה ולא תקבל ממנו במישרין או בעקיפין, תשלומים בעבורה או בעבור אחר, בעד פעילותה באימוץ בין־ארצי בארץ ובמדינת החוץ, אלא עבור הוצאות שהוציאה בפועל בפעילותה באימוץ כאמור, ועבור שירותים שקבע שר העבודה והרווחה, הכל בשיעור שלא יעלה על הסכומים המרביים שקבע, ורשאי הוא לקבוע סכומים כאמור במטבע חוץ.
: ((פורסמו [[תקנות אימוץ ילדים (תשלומים מרביים לעמותה מוכרת), התשנ״ח–1998]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 303).))

@ 28לד. טיפול בבקשה לאימוץ ללא תמורה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: עמותה מוכרת תטפל בבקשות לאימוץ בין־ארצי של מבקשים שאין בידם היכולת הכלכלית לשלם לה עבור כל הוצאות האימוץ; השרים, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, יקבעו את מספר הבקשות שיטופלו לפי סעיף זה ואת הכללים והמבחנים לאישורן.
: ((פורסמו [[תקנות אימוץ ילדים (כללים למתן הנחה למבקש באימוץ בין־ארצי), התשס״ט–2009]] (ק&quot;ת תשס&quot;ט, 1352).))

@ 28לה. אחריות בנזיקין (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: הפרת הוראה מהוראות [[סעיפים 28ח]], [[28ט]], [[28י]], [[28יד]], [[28יח]], [[28כו(ב)]], [[28כז(א) ו-(ב)]] [[ו־28כט]] היא עוולה בנזיקין, [[ופקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], תחול עליה, בכפוף להוראות חוק זה.

@ 28לו. אימוץ בין־ארצי בהתאם לדין הזר (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד)
: (א) נמסר למבקש ילד למטרת אימוץ בין־ארצי לפי הוראות חוק זה, ומדינת החוץ אישרה כי בית המשפט או רשות מינהלית מוסמכת באותה מדינה נתנו פסק דין או צו לאימוץ הילד על ידי המבקש, וכי האימוץ הוא סופי, יהיה דינו של האימוץ כדין אימוץ על פי חוק זה ממועד פסק הדין או הצו האמורים, אם אישרה הרשות המרכזית או קבע בית המשפט כי האימוץ אינו מנוגד לטובת הילד או לתקנת הציבור.
: (ב) העמותה המוכרת תעביר את פסק הדין או את הצו כאמור, בצירוף אישורה של מדינת החוץ, לרשם האמור [[בסעיף 29]] לשם רישומו בפנקס האימוצים.

@ 28לז. כללים והנחיות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע כללים והנחיות מקצועיות שלפיהם תפעל עמותה מוכרת; כללים והנחיות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

@ 28לח. כניסה לישראל (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: לא תותר כניסה לישראל של ילד למטרת אימוץ בין־ארצי, אלא אם כן התקיימו הוראות חוק זה.

@ 28לט. אימוץ ילד ממדינת חוץ שנמסר לפני תחילתו של חוק זה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2)
: (א) נמסר ילד ממדינת חוץ לתושב ישראל למטרת אימוץ לפני תחילתו של חוק זה והילד סמוך על שולחנו, בית המשפט רשאי, לבקשתו, לתת צו לאימוץ הילד על ידיו, אם התמלא אחד מאלה -
:: (1) ניתן פסק דין או צו לאימוץ הילד בידי מגיש הבקשה, ומדינת החוץ אישרה את תוקפו של הצו או של פסק הדין, וכן כי האימוץ הוא סופי;
:: (2) מדינת החוץ אישרה אחד מאלה:
::: (א) הורי הילד נתנו את הסכמתם לאימוץ הילד;
::: (ב) ניתן לאמץ את הילד אף ללא הסכמת הורים או אחד מהם לפי דיני מדינת החוץ;
:: (3) הילד שהה בישראל בביתו של מגיש הבקשה למעלה מחמש שנים לפני תחילתו של חוק זה.
: (ב) הוראות [[סעיף 22]] לא יחולו בהליך לפי סעיף זה.
: (ג) הוראות [[סעיף 28כ(ג)]] יחולו בהליך לפי סעיף זה.

@ 29. פנקס אימוצים
: כל צו־אימוץ, לרבות צו [[שסעיף 31]] חל עליו, וכל ביטול של צו־אימוץ יירשמו בפנקס שינוהל בידי רשם שימנה לכך שר המשפטים; פרטי הרישום וצורתו ייקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות פנקס האימוצים, תשכ״ד–1964]].))

@ 30. עיון בפנקס (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א)
: (א) פנקס האימוצים לא יהיה פתוח לעיון, ואולם רשאי לעיין בו -
:: (1) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;
:: (2) רושם נישואין או מי שהוא הסמיך לכך, כשהעיון דרוש למילוי תפקידו הרשמי;
:: (3) עובד סוציאלי ראשי כאמור [[בסעיף 36(ב)]].
: (ב) לפי בקשת מאומץ שמלאו לו 18 שנים, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ להתיר לו לעיין בפנקס ברישום המתייחס אליו; סירב העובד הסוציאלי לבקשה, רשאי בית המשפט להתיר את העיון לאחר קבלת תסקיר מעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ.
: (ג) היה האימוץ בין־ארצי, לא יתיר עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ עיון בפנקס אלא לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת שטיפלה באימוץ.

@ 31. צווי אימוץ קודמים
: מי שאומץ לפי צו של בית משפט או בית דין דתי לפני תחילתו של חוק זה, רואים אותו כאילו אומץ לפי חוק זה.

@ 32. איסור תמורה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: (א) המציע או נותן, או מבקש או מקבל, תמורה בכסף או בשווה כסף בעד אימוץ או בעד תיווך לאימוץ, שלא ברשות בית משפט, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי אימוץ בין־ארצי, למעט תשלומים ששולמו לפי הוראות חוק זה.

@ 33. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2)
: (א) המוסר, מקבל או מחזיק ילד למטרת אימוץ בישראל, או למטרת אימוץ בין־ארצי שלא לפי הוראות חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) המפר את הוראות [[סעיפים 28ח(ב)]], [[28ט]], [[28י(א) ו-(ג)]], [[28יא]], [[28יב]], [[28יג]], [[28יד]], [[28יז]], [[28יח]], [[28כו(ב) עד (ד)]], [[28כז(ב)]], [[28כט]], [[28ל(ב)]], [[28לא]], [[28לב]] [[ו־28לג]], דינו - מאסר שנה, או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 34. איסור גילוי (תיקון: תשנ״ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-2, תשע״ז, תשע״ח)
: (א) המפרסם שלא כדין, בלי רשות בית משפט, אחד מאלה – דינו מאסר ששה חדשים:
:: (1) שמו של מאמץ או של מאומץ או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהוים ככאלה, אלא אם כן ניתנה הסכמה כמפורט להלן:
::: (א) לעניין פרסום הנוגע למאומץ שהוא בגיר – הסכמתו של המאומץ או המאמץ; ואולם –
:::: (1) היה למאומץ כאמור אח שהוא בגיר שנולד לאותו הורה ביולוגי ואומץ על ידי אותו מאמץ והפרסום עשוי להביא לזיהוים כילדיו של ההורה הביולוגי, לא ייעשה הפרסום אלא אם כן ניתנה הסכמתו של האח לפרסום;
:::: (2) היה למאומץ כאמור אח שהוא קטין שנולד לאותו הורה ביולוגי ואומץ על ידי אותו מאמץ, לא ייעשה הפרסום אלא בהתקיים התנאים שבפסקת משנה (ב);
::: (ב) לעניין פרסום הנוגע למאומץ שהוא קטין – הסכמתו של המאמץ ואם מלאו לקטין תשע שנים – גם הסכמתו של המאומץ, ובלבד שהפרסום אינו כולל פרטים העשויים להביא לזיהויו של המאומץ כילדו של ההורה הביולוגי;
:: (2) שמו של הורה ביולוגי או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהויו כמי שמסר ילד לאימוץ או שילדו הוכרז כבר־אימוץ לפי הוראות חוק זה, אלא אם כן המאומץ הוא בגיר וניתנה הסכמתו של ההורה הביולוגי לפרסום, ואם יש בפרסום להביא לזיהויו של המאומץ – גם הסכמתו ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1)(א);
:: (4) תוכנם של מסמכים שהוגשו לבית המשפט לצורך דיון לפי חוק זה.
: (ב) המגלה שלא כדין, בלי רשות בית המשפט את אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים:
:: (1) שמו של הורה ביולוגי או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהויו כמי שמסר ילד לאימוץ או שילדו הוכרז כבר־אימוץ לפי הוראות חוק זה, למעט גילוי שנעשה על ידי המאומץ, או ההורה הביולוגי לקרוב משפחה או לידיד קרוב;
:: (2) שמו של מאומץ או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהויו כילדו של ההורה הביולוגי, למעט גילוי שנעשה על ידי המאומץ או המאמץ לקרוב משפחה או לידיד קרוב;
:: (3) שמו של המועמד להיות מאמץ, של המועמד להיות מאומץ או של הורה ביולוגי, שהוגשה לגביהם בקשה לפי חוק זה, או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהוים, למעט גילוי שנעשה על ידי אחד מהם לקרוב משפחה או לידיד קרוב;
:: (4) תוכנם של מסמכים שהוגשו לבית משפט לצורך דיון לפי חוק זה.
: (ב1) בית המשפט רשאי להתיר פרסום או גילוי של פרטים האסורים בפרסום או בגילוי לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא לאסור פרסום שהותר כאמור בסעיף קטן (א) אם ראה כי קיימות נסיבות מיוחות המצדיקות זאת, ומטעמים שיירשמו, ואם היה המאומץ קטין – אם ראה כי הדבר יהיה לטובתו.
: (ב2) (((הוראת שעה עד יום 2.7.2023):))
:: (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), עובד סוציאלי ראשי כאמור [[בסעיף 36(ב)]] רשאי להודיע לקרוב של יהודי בן למשפחה יוצאת תימן, המזרח או הבלקן שנטען כי אומץ בין השנים 1948 ו־1954, אם יש לגביו רישום בפנקס האימוצים, בתוך 30 ימים מהיום שקרוב כאמור הגיש לו את הבקשה למידע, ורשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לשקול מתן הודעה כאמור גם לגבי מי שנטען כי אומץ לאחר 1954.
:: (2) מצא העובד הסוציאלי הראשי רישום כאמור בפסקה (1), יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו, שיפנה אל בית המשפט בבקשה לקיים דיון לפי סעיף קטן (ב1).
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב1).
:: (4) בסעיף קטן זה –
:::- ”קרוב” – ילד, הורה, אח או אחות, ובהעדר אחד מאלה – ילד של אח או אחות;
:::- ”המזרח והבלקן” – מרוקו, אלג׳יריה, תוניסיה, לוב, מצרים, עיראק, איראן, סוריה, לבנון, בולגריה, יוון, מקדוניה, טורקיה, אפגניסטן, אוזבקיסטן.
: (ג) לענין סעיפים קטנים (א) ו־(ב) אין נפקא מינה אם המאמץ או המאומץ כבר גילו או פרסמו בעבר פרט מהפרטים שגילוים או פרסומם אסור בהתאם להוראות אותם סעיפים קטנים, או שהסכימו בעבר לגילוי או לפרסום כאמור.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם לענין אימוץ בין־ארצי.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].
: (ו) בסעיף זה –
::- ”דבר העשוי להביא לזיהוי” – בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי הסביבה הקרובה;
::- ”הורה ביולוגי” – מי שמסר את ילדו לאימוץ או שילדו הוכרז כבר־אימוץ לפי הוראות חוק זה;
::- ”מאומץ” – למעט מועמד להיות מאומץ;
::- ”מאמץ” – למעט מועמד להיות מאמץ.

@ 35. פרשנות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2)
: חיקוק ומסמך שמדובר בהם בילדו של אדם - גם ילד שאומץ במשמע; חיקוק ומסמך שמדובר בו בהורהו של אדם - מאמצו במשמע; והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת; סעיף זה לא יחול אלא על חיקוק ומסמך שניתנו אחרי כ&quot;ו באב התש&quot;ך (19 באוגוסט 1960).

@ 36. ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק האימוץ (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשע&quot;א)
: (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות להבטחת סודיותם של עניני אימוץ; תקנות שענינן אימוץ בין־ארצי טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ב) שר הרווחה והשירותים החברתיים ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך כלל או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בעניין זה עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרים שמצא לנכון.

@ 36א. ועדת ערר (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ו)
: (א) מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ בקשר לקביעת כשירותו להיות מאמץ או מהחלטה של עמותה מוכרת בדבר כשירותו לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי או מהחלטת הממונה על רישוי אומנה לפי [[חוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], לעניין מתן רישיון אומנה, חידושו, ביטולו, התלייתו או סיוגו, או לעניין הגבלת סמכויותיו של אומן בהסכם, רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר של חמישה, שימנה שר העבודה והרווחה בהתייעצות עם שר המשפטים.
: (ב) החברים בועדת הערר יהיו שופט בית משפט לעניני משפחה, והוא יהיה היושב ראש, שני עובדים סוציאליים, פסיכולוג קליני ופסיכיאטר מומחה, ובלבד שלפחות שניים מהם לא יהיו עובדי המדינה.
: (ג) החלטה של ועדת ערר אינה ניתנת לערעור עוד.

@ 37. ביטול
: חוק אימוץ ילדים, התש&quot;ך-1960 - בטל.

@ 38. : ((הנוסח שולב [[בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]].))

@ 39. הוראות מעבר
: מי שנתמלאו לגביו התנאים לאימוץ ובקשה בענינו תלויה ועומדת בבית משפט ערב פרסומו של חוק זה, רשאי בית המשפט לתת צו או אכרזה אף בסטיה מהוראותיו.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ט&quot;ז באייר התשמ&quot;א (20 במאי 1981).
&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* משה נסים, שר המשפטים
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>40om6dpagp0rcat6mkpes391mdb41az</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק אימוץ ילדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>284632</id>
    <revision>
      <id>1419598</id>
      <parentid>1413437</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419593]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="84528" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000075}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ך, 96|חוק אימוץ ילדים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210105.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_ec_517754.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 250|תיקו|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_207907.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 177|חוק לתיקון חוקי סעד (פקידי סעד ראשיים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_211765.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 293|חוק אימוץ ילדים|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207906.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 399|חוק בית המשפט לעניני משפחה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211216.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 354|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211332.pdf}}, {{ח:תיבה|378, 378|תיקון מס׳ 2 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 20|תיקון מס׳ 3 [צ״ל 4]|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211452.pdf}}, {{ח:תיבה|20|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 3 [צ״ל 2])|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211453.pdf}}, {{ח:תיבה|295, 295|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211533.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 445|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299842.pdf}}, {{ח:תיבה|476|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299826.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 81|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300094.pdf}}, {{ח:תיבה|300|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב 228|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 611|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 428|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369787.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 743|תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504034.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|צו אימוץ והחלטות בהליכי אימוץ|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} אימוץ יהיה על ידי צו של בית־משפט, שיינתן לפי בקשת מאמץ.
{{ח:תת|(ב)}} צו אימוץ וכל החלטה אחרת בהליכי אימוץ יינתנו אם נוכח בית־המשפט שהם לטובת המאומץ.

{{ח:סעיף|1א|הגדרות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“, ”מאומץ“ – מאומץ או מועמד להיות מאומץ, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאמץ“ – מאמץ או מועמד להיות מאמץ, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיין“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דיין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|בחוק הדיינים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(2)}} קאדי מד׳הב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}};
{{ח:תתת|(3)}} קאדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|בחוק הקאדים, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתת|(4)}} דיין של בית דין של עדה נוצרית כמשמעותו {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל#סעיף 54|בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922 עד 1947}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפטן“ – עורך דין שאינו עורך דין שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לעניין חוק זה, הכשיר להיות שופט בית משפט לענייני משפחה, והיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לצורך קבלת הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט“ – שופט בית משפט לענייני משפחה.

{{ח:סעיף|1ב|טובת המאומץ|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בעת בחינת טובת המאומץ בהחלטות בהליכי אימוץ יובאו בחשבון זכויות הילד, צרכיו והאינטרסים שלו, לרבות זכותו ליציבות ובכלל זה צמצום העברתו ככל הניתן בין מסגרות או בין משפחות; ככל שהמאומץ מסוגל להבין בדבר, יובאו בחשבון גם רצונו ודעתו לגבי אותו עניין, בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.

{{ח:סעיף|2|כשירות המאומץ}}
{{ח:ת}} אין אימוץ אלא באדם שלא מלאו לו 18 שנים.

{{ח:סעיף|3|כשירות המאמץ}}
{{ח:ת}} אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד –
{{ח:תת|(1)}} אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;
{{ח:תת|(2)}} אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי.

{{ח:סעיף|4|הבדל גיל}}
{{ח:ת}} אין מאמץ אלא מי שגדול מן המאומץ לפחות ב־18 שנים; ואולם למאמץ שבן־זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן, רשאי בית משפט ליתן צו־אימוץ אף כשאין הבדל זה בגילים.

{{ח:סעיף|5|דת}}
{{ח:ת}} אין מאמץ אלא בן דתו של המאומץ.

{{ח:סעיף|6|תקופת מבחן|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} לא יתן בית משפט צו־אימוץ אלא אם היה המאומץ סמוך על שולחן המאמץ לפחות ששה חדשים לפני מתן הצו; תקופה זו תימנה מן היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי שמונה לענין חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}} (להלן – עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ), שהמאמץ קיבל את המאומץ לביתו בכוונה לאמצו.

{{ח:סעיף|7|הסכמת המאומץ|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} מלאו למאומץ תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מסוגל להבין בדבר, לא יתן בית משפט צו־אימוץ אלא אם נוכח שהמאומץ רוצה שאותו מאמץ יאמצו; אולם רשאי בית המשפט, לאחר ששמע את המאמץ ועובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, לתת צו אימוץ בלי לגלות את דבר האימוץ למאומץ אם שוכנע שנתקיימו שלוש אלה:
{{ח:תת|(1)}} המאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו הורהו;
{{ח:תת|(2)}} כל הסימנים מעידים שהמאומץ רוצה בהמשך הקשר עם המאמץ;
{{ח:תת|(3)}} טובת המאומץ דורשת שלא לגלות לו את דבר האימוץ.

{{ח:סעיף|8|הסכמת הורה או הכרזה על ילד כבר־&lt;wbr&gt;אימוץ|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתן בית משפט צו־אימוץ אלא אם נוכח שהורי המאומץ הסכימו שהילד יאומץ או שהוא הוכרז כבר־אימוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין צורך שההורים ידעו מי המאמץ.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8א|הסכמת הורה ומועד קבלתה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ תהא הסכמה מדעת שניתנה לאחר שהובא לידיעת ההורה מידע, הכל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ב|בסעיפים 8ב}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תתקבל הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ אלא לאחר שחלפו שבעה ימים מיום לידת הילד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית המשפט רשאי לאשר כי הסכמה של הורה תתקבל אף אם לא חלפו שבעה ימים מיום לידת הילד, אם מצא כי קבלתה רק בחלוף התקופה האמורה עלולה לסכן את חייו או את בריאותו של ההורה או של הילד; אישור בית המשפט לפי סעיף קטן זה יינתן לפני קבלת ההסכמה ויכול שיינתן בלא נוכחות ההורה.

{{ח:סעיף|8ב|מתן מידע והסברים לפני קבלת הסכמה למסירת ילד לאימוץ|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ המטפל בעניין קבלת הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ, יביא לידיעת ההורה ויסביר לו בשפה ברורה המובנת לו את המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} האפשרויות לגדל את הילד בעצמו, או בסיוע שירותי הרווחה בדרכים אחרות הקבועות בדין, במקום למסור את הילד לאימוץ, לרבות באמצעות קבלת עזרה כלכלית וטיפולית כקבוע בדין וכמקובל בשירותי הרווחה;
{{ח:תתת|(2)}} משמעות האימוץ, לרבות השפעות רגשיות אפשריות של האימוץ ושל ההסכמה למסירת הילד לאימוץ על הילד ועל ההורה;
{{ח:תתת|(3)}} השלבים של הליך האימוץ;
{{ח:תתת|(4)}} המשמעות המשפטית של הליך האימוץ והתוצאות המשפטיות של האימוץ ושל ההסכמה למסירת הילד לאימוץ על הילד ועל ההורה, ובכלל זה עניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} משמעות האימוץ לעניין הפסקת החובות והזכויות שבין הילד ובין ההורה ושאר קרוביו, ולעניין הסמכויות הנתונות להם ביחס לילד, לרבות לעניין שלילת הזכות לקבל מידע על הילד, על הליכים משפטיים בעניינו, על זהות המבקש לאמצו ועל זהות מי שיאמצו, והכל אלא אם כן יורה בית המשפט אחרת בצו האימוץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} משמעות ההסכמה לאימוץ לעניין העברה של הזכויות, החובות והסמכויות של ההורה כלפי הילד לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, עד למתן צו האימוץ;
{{ח:תתתת|(ג)}} הנסיבות שבהן ניתן לחזור מההסכמה או לבטלה וסופיות ההסכמה;
{{ח:תתתת|(ד)}} זכות הילד בהגיעו לגיל 18 לבקש לעיין בפנקס האימוצים ולקבל פרטים על ההורה;
{{ח:תתת|(5)}} האפשרות להתייעץ עם כל גורם בטרם החתימה על כתב ההסכמה ולהיות מלווה באדם נוסף במעמד החתימה על כתב ההסכמה;
{{ח:תתת|(6)}} החשיבות שיש למסירת פרטים של ההורה השני והאפשרות למסור פרטים כאמור למטרות מסוימות בלבד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ג|בסעיף 8ג}};
{{ח:תתת|(7)}} האפשרות להשאיר בתיק האימוץ מכתב או מזכרת בעבור הילד.
{{ח:תת|(ב)}} המידע וההסברים לפי סעיף זה יינתנו לפני מועד קבלת ההסכמה.

{{ח:סעיף|8ג|פרטים של ההורה השני|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ יסביר להורה המבקש למסור את ילדו לאימוץ את החשיבות שבמסירת פרטים של ההורה השני לשם קבלת עמדתו לעניין האימוץ ולשם הבטחת טובתו של הילד.
{{ח:תת|(ב)}} סירב ההורה למסור פרטים של ההורה השני, יביא העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ לידיעתו כי הוא רשאי למסור פרטים כאמור שישמשו בעת הצורך לאיתורו למטרה רפואית, למטרת בירור יוחסין או למטרה אחרת שיציין ההורה; נמסרו פרטים כאמור, לא ייעשה בהם שימוש אלא למטרות שלשמן נמסרו.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על כוונה לאתר את ההורה השני באמצעות פרטים שנמסרו לפי סעיף זה, תינתן להורה, אם ביקש זאת או אם העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ סבר שהדבר דרוש בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ד)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים יקבע הוראות לעניין שמירה נפרדת וחסויה של הפרטים כאמור בסעיף זה והשימוש בהם.

{{ח:סעיף|9|מתן הסכמת הורה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכמת הורה למסירת ילד לאימוץ תינתן באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפני שופט או דיין, ועובד סוציאלי לפי חוק האימוץ;
{{ח:תתת|(2)}} בפני משפטן ועובד סוציאלי לפי חוק האימוץ.
{{ח:תת|(ב)}} הורה זכאי שאדם מטעמו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת מתן ההסכמה למסירת ילדו לאימוץ.
{{ח:תת|(ג)}} מתן הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ יתועד בכתב הסכמה בנוסח שיקבעו שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים (בחוק זה – כתב ההסכמה).
{{ח:תת|(ד)}} לפני חתימת ההורה על כתב ההסכמה –
{{ח:תתת|(1)}} יסביר העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ להורה בשפה ברורה המובנת לו את העניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8ב|בסעיף 8ב(א)(1), (2), (6) ו־(7)}}, ויוודא כי הוא הבין אותם;
{{ח:תתת|(2)}} השופט, הדיין או המשפטן, לפי העניין, יסביר להורה בשפה ברורה המובנת לו את העניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8ב|בסעיף 8ב(א)(3), (4) ו־(5)}}, ויוודא כי הוא הבין אותם.
{{ח:תת|(ה)}} ההורה יחתום על כתב ההסכמה ויצהיר כי חתם מתוך הבנה ורצון חופשי ולאחר שהוסברו לו בשפה ברורה המובנת לו כל פרטי כתב ההסכמה.
{{ח:תת|(ו)}} העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ יאשר בחתימתו על כתב ההסכמה כי ההורה חתם על כתב ההסכמה לפניו, לאחר שעשה כמיטב יכולתו להביא לידיעת ההורה את המידע וההסברים כאמור בסעיף קטן (ד)(1).
{{ח:תת|(ז)}} השופט, הדיין או המשפטן, לפי העניין, יאשר בחתימתו על כתב ההסכמה כי זיהה את ההורה וכי ההורה חתם על כתב ההסכמה לפניו, לאחר שעשה כמיטב יכולתו להביא לידיעת ההורה את המידע וההסברים כאמור בסעיף קטן (ד)(2).

{{ח:סעיף|9א|הסכמת הורה הניתנת מחוץ לישראל|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, הסכמה למסירת ילד לאימוץ הניתנת מחוץ לישראל תהיה באחת מדרכים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחתימה על כתב הסכמה לפני הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של ישראל; לפני החתימה על כתב ההסכמה יוודא מי שבפניו ניתנת ההסכמה כי הוא מזהה את ההורה וכי כתב ההסכמה הוא בשפה המובנת להורה;
{{ח:תת|(2)}} לפי דין המקום שבו ניתנת ההסכמה;
{{ח:תת|(3)}} לפי דין מקום מגוריו הרגיל של נותן ההסכמה או של הילד בעת מתן ההסכמה.

{{ח:סעיף|9ב|הסכמת הורה שהוא קטין|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכמת הורה שטרם מלאו לו 18 שנים למסירת ילדו לאימוץ אינה טעונה את הסכמת הוריו או אפוטרופסו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}, הסכמת הורה שטרם מלאו לו 16 שנים תינתן בפני שופט בנוכחות עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ; הליך לפי סעיף קטן זה יכול שיתקיים מחוץ למקום מושבו של בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} שוכנע בית המשפט כי אי־אפשר לקיים את ההליך כאמור בסעיף קטן (ב) בלי לסכן את חייו או את בריאותו של ההורה או של הילד, רשאי הוא לאשר כי הסכמת ההורה תינתן בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(2)}}; אישור בית המשפט לפי סעיף קטן זה יינתן בתוך 48 שעות לאחר קבלת ההסכמה, לכל המאוחר.

{{ח:סעיף|9ג|העברת בקשה למסירת ילד לאימוץ לבית המשפט|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} סבר עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ או משפטן כי בנסיבות העניין אין לקבל את הסכמת ההורה למסירת ילדו לאימוץ, וההורה מבקש למסור את ילדו לאימוץ, יעביר את בקשת ההורה להכרעת בית המשפט.

{{ח:סעיף|10|סייגים להסכמת הורה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשת הורה, רשאי בית המשפט לבטל את הסכמתו של ההורה למסירת ילדו לאימוץ אם מצא שהתקבלה באמצעים פסולים, או להרשות להורה לחזור בו מהסכמתו למסירת ילדו לאימוץ מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה טרם חלפו 60 ימים מיום מסירת הילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו או מיום חתימת ההורה על כתב ההסכמה, לפי המאוחר, וטרם ניתן צו אימוץ; הבקשה תוגש לבית המשפט בטופס בקשה כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} פנה הורה לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), והודיע לו על רצונו להגיש בקשה כאמור באותו סעיף קטן, ימסור לו העובד הסוציאלי, בלא שיהוי, מידע בדבר הליך הגשת הבקשה, ואם ההורה מעוניין בכך – יסייע לו למלא את טופס הבקשה ולהגישה לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א) והילד נשאר אצל מי שקיבלו לביתו בכוונה לאמצו או שניתן צו אימוץ, לא יהיה בית המשפט רשאי עוד לבטל את הסכמת ההורה למסירת ילדו לאימוץ או להרשות לו לחזור בו מהסכמתו.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת בית המשפט לפי סעיף זה תינתן בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.

{{ח:סעיף|11|הורי הורים}}
{{ח:ת}} בבוא בית המשפט ליתן צו אימוץ לגבי מאומץ שהוריו נפטרו, יתחשב בדעתם של הורי הוריו של המאומץ.

{{ח:סעיף|12|מסירת ילד למטרת אימוץ|תיקון: תשע״א, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יימסר ילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו, אלא באמצעות עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ; הוראה זו לא תחול על מסירה למאמץ שהוא בן זוגו של הורה המאומץ.
{{ח:תת|(ב)}} עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ לא ימסור ילד כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם הסכימו הוריו לאימוצו או שבית משפט הכריז שהילד בר־אימוץ.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ראה עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ שהדבר מוצדק כדי למנוע נזק לילד, רשאי הוא, אף בלא הסכמת ההורים או הכרזה על הילד כבר־אימוץ, לקבוע את מקום הימצאו של הילד או למסרו למי שהסכים לקבלו לביתו, לרבות למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו; פעולה כאמור טעונה את אישור בית המשפט.
{{ח:תתת|(2)}} עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ יגיש לבית המשפט את הבקשה לאישור פעולה כאמור בפסקה (1) בתוך 14 ימים מיום עשייתה; אישור בית המשפט יכול שיינתן במעמד צד אחד בלבד; החלטת בית המשפט בבקשה תינתן בתוך 14 ימים מיום הגשתה; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.

{{ח:סעיף|13|הכרזת ילד כבר־&lt;wbr&gt;אימוץ|תיקון: תשס״ד־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} באין הסכמת הורה, רשאי בית משפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, להכריז על ילד כבר־אימוץ, אם נוכח כי נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו לעניין פסקה זו, חזקה שאין אפשרות סבירה כאמור אם ננקטו הפעולות המפורטות להלן, ובלבד שלא ייעשה שימוש בפרטים שמסר הורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג(ב)}}:
{{ח:תתתת|(א)}} בדיקה במרשם האוכלוסין;
{{ח:תתתת|(ב)}} בדיקת מידע המצוי בידי רשויות הרווחה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בדיקת קיומן של פניות אל רשויות הרווחה מצד אדם הטוען כי הוא הורה הילד או קרוב משפחה של הילד;
{{ח:תתת|(2)}} ההורה הוא אבי הילד אך לא היה נשוי לאמו ולא הכיר בילד כילדו, או אם הכיר בו – הילד אינו גר עמו והוא סירב ללא סיבה סבירה לקבלו לבית מגוריו;
{{ח:תתת|(3)}} ההורה מת או הוכרז פסול דין או שאפוטרופסותו על הילד נשללה ממנו;
{{ח:תתת|(4)}} ההורה הפקיר את הילד או נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים קשר אישי אתו;
{{ח:תתת|(5)}} ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים את חובותיו כלפי הילד, כולם או עיקרם;
{{ח:תתת|(6)}} הילד היה מוחזק מחוץ לבית הורהו במשך ששה חדשים שתחילתם בטרם מלאו לו שש שנים וההורה סירב, ללא הצדקה, לקבלו לביתו;
{{ח:תתת|(7)}} ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו;
{{ח:תתת|(8)}} הסירוב לתת את ההסכמה בא ממניע בלתי מוסרי או למטרה בלתי חוקית.
{{ח:תת|(א1)}} פעולות כאמור בסעיף קטן (א)(1) יינקטו, לכל המאוחר, בתוך חודש ימים מיום שנודע לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ על היות הילד מועמד לאימוץ או מיום שההורה חתם על הסכמה למסור את הילד לאימוץ, והן יבוצעו תוך שמירה מרבית על פרטיות ההורים והילד וכל אדם אחר, ובהתחשב בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא יינקטו פעולות לאיתור הורה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעולות עלולות לסכן את חייו או את בריאותו של מי מההורים או של הילד או לגרום למי מהם נזק בלתי הפיך;
{{ח:תתת|(2)}} הילד נולד בעקבות מעשה של קיום יחסי מין שעובדותיו מהוות עבירת מין או מקיום יחסי מין בין בני משפחה;
{{ח:תתת|(3)}} ההורה ידע על ההיריון או על קיומו של הילד ונמנע בלא סיבה סבירה מקיום קשר עם האם בנוגע להיריון או מקיום קשר עם הילד.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החלטת בית המשפט בבקשה להכריז על ילד כבר־אימוץ, תינתן בתוך תשעה חודשים מיום הגשת הבקשה להכרזה כאמור; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|13א|ביטול הכרזה על ילד כבר־&lt;wbr&gt;אימוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}}|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוכרז ילד כבר־אימוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}} וביקש הורהו לבטל את ההכרזה לגביו, יורה בית המשפט על ביטול ההכרזה ועל מסירת הילד להורה, אם שוכנע כי ההורה מעוניין לגדל את הילד, אלא אם כן ראה כי מתקיימת לכאורה עילה להגיש בקשת הכרזה או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע על כוונתו להגיש בקשת הכרזה; בית המשפט יעכב את ההחלטה על מסירת הילד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים כדי לאפשר להגיש בקשת הכרזה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשת הכרזה, ידון בה בית המשפט במסגרת אותו הליך ויעכב את ההחלטה על מסירת הילד עד למתן החלטה בבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לביטול הכרזה לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש בתוך 60 ימים מיום מסירת הילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו או מיום ההכרזה על הילד כבר־אימוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}}, לפי המאוחר, ובלבד שטרם ניתן צו אימוץ; חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה והילד נשאר אצל מי שקיבלו לביתו בכוונה לאמצו או שניתן צו אימוץ, לא יהיה בית המשפט רשאי עוד לבטל את ההכרזה על הילד כבר־אימוץ.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת בית המשפט בבקשה לביטול הכרזה לפי סעיף קטן (א) תינתן בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם אם הוגשה בקשת הכרזה תינתן החלטת בית המשפט בתוך תשעה חודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ב)}}; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”בקשת הכרזה“ – בקשה להכריז על הילד כבר־אימוץ לפי אחת מהעילות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 13|בפסקאות (2) עד (7) שבסעיף 13(א)}}.

{{ח:סעיף|14|שמיעת האפוטרופוס}}
{{ח:ת}} היה למאומץ או להורהו אפוטרופוס, לא יכריז בית משפט על ילד כבר־אימוץ אלא לאחר שנתן לאפוטרופוס הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו.

{{ח:סעיף|15|עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ כאפוטרופוס|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הורה שנתן הסכמתו לאימוץ ילדו או שבית משפט הכריז על הילד כבר־אימוץ, ולא נתמנה לילד אפוטרופוס – זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו של ההורה כלפי הילד יהיו נתונות, עד להחלטה אחרת של בית המשפט, לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ אשר עובד סוציאלי ראשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ב)}} קבע לכך, כאילו נתמנה אותו עובד סוציאלי לאפוטרופוס לילד במקום אותו הורה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם כלפי ילד שעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ פעל לגביו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ג)}}.

{{ח:סעיף|16|תוצאות האימוץ}}
{{ח:ת}} האימוץ יוצר בין המאמץ לבין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם, ומקנה למאמץ ביחס למאומץ אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם; הוא מפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו והסמכויות הנתונות להם ביחס אליו; ואולם –
{{ח:תת|(1)}} רשאי בית משפט לצמצם בצו האימוץ את התוצאות האמורות;
{{ח:תת|(2)}} האימוץ אינו פוגע בדיני איסור והיתר לעניני נישואין וגירושין;
{{ח:תת|(3)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 16|סעיף 16 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|17|תחילת תקפו של האימוץ}}
{{ח:ת}} תוצאות האימוץ חלות מיום מתן צו האימוץ, אם לא קבע בית המשפט בצו האימוץ שתוצאותיו, כולן או מקצתן, יחולו מיום אחר.

{{ח:סעיף|18|צו ביניים}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשת אימוץ ונוכח בית המשפט שנתמלאו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2 עד 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7 עד 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}}, רשאי הוא, בצו ביניים, להעמיד את המאומץ ברשות המאמץ עד להחלטה בבקשת האימוץ, אך לא יותר מלשנתיים; החליט בית המשפט לעשות כן, יקבע בצו הביניים את החובות והזכויות שבין המאמץ לבין המאומץ ואת סמכויות המאמץ ביחס למאומץ לתקופה זו.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף זה ניתן לשינוי ולביטול בידי בית המשפט בכל עת, בתנאים ובתוצאות שיקבע בית המשפט.

{{ח:סעיף|19|ביטול צו אימוץ}}
{{ח:ת}} רשאי בית משפט לבטל צו אימוץ על סמך נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות בשעת מתן הצו, אם נוכח שמן הראוי לעשות כן ושטובת המאומץ מחייבת זאת; הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל צוויו לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|20|תוצאות הביטול}}
{{ח:ת}} מן היום שנקבע לכך בצו הביטול מנתק ביטולו של צו אימוץ את החובות והזכויות שבין המאמץ לבין המאומץ ואת סמכויות המאמץ ביחס למאומץ ומחזיר את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו ואת סמכויותיהם ביחס אליו; ואולם רשאי בית המשפט, בצו הביטול, להורות הוראה אחרת, אם דרך כלל ואם לענין זכות, חובה או סמכות פלונית, ולצוות מה ייעשה במאומץ לאחר ביטול האימוץ.

{{ח:סעיף|21|סודיות הדיון}}
{{ח:תת|(א)}} דיון לפי חוק זה יהיה בדלתיים סגורות זולת אם ראה בית המשפט לקיימו בפומבי; אולם רשאי בית המשפט להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שבית המשפט מבקש לשמוע את המאומץ, רשאי הוא שלא להרשות נוכחותו של בעל דין בעת השמיעה.

{{ח:סעיף|22|תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} לא יתן בית משפט צו לפי חוק זה אלא לאחר שקיבל תסקיר בכתב מאת עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, והוראות {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)#סעיף 3|סעיפים 3 עד 6 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955}}, יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|23|אפוטרופוס לצורך הדיון}}
{{ח:ת}} רשאי בית משפט, בכל עת ואף אם לא נתבקש לכך, למנות למאומץ אפוטרופוס לצורך הדיון לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|24|שמיעת האפוטרופוס הכללי ומינוי עורך־&lt;wbr&gt;דין|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שההורה פסול דין או נעדר, רשאי בית המשפט להזמין את האפוטרופוס הכללי לדיון לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בדיון ובערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|ו־13א}} ובערעור עליו, רשאי בית המשפט למנות עורך־דין להורה שאינו מיוצג על ידי עורך־דין בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}.

{{ח:סעיף|25|סמכות לסטות מסייגים}}
{{ח:ת}} נוכח בית המשפט שהדבר יהיה לטובת המאומץ, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין בהחלטתו, לסטות מסייגים אלה:
{{ח:תת|(1)}} גיל המאומץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תת|(2)}} פטירת הורי המאומץ וקרבת המאמץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(2)}};
{{ח:תת|(3)}} הבדל גיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תת|(4)}} אורך תקופת המבחן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.

{{ח:סעיף|26|בית המשפט המוסמך|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט המוסמך לענין חוק זה הוא בית משפט לעניני משפחה.
{{ח:תת|(ב)}} לבית משפט הדן לפי חוק זה יהיו נתונות גם הסמכויות של בית משפט לנוער לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}.

{{ח:סעיף|27|בית דין מוסמך}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}} מוסמך לענין חוק זה גם בית דין דתי, והוא כשנתקיימו שתי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההורים או המאמצים, לפי הענין, הסכימו בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין; על הסכמת ההורים לענין סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בשינויים המחוייבים לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} המאומץ הסכים בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין, ואם לא היה המאומץ מסוגל להבין בדבר, או היה למטה מגיל 9 – הסכים לכך היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} בית דין דתי הדן לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 עד 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39}}, וכל מקום בהם שמדובר בו בבית משפט יראו כאילו מדובר בו בבית דין דתי.

{{ח:סעיף|28|שיפוט מבחינה בין־&lt;wbr&gt;לאומית}}
{{ח:ת}} בית משפט ישראלי מוסמך לענין חוק זה כשהמאמץ הוא תושב ישראל.

{{ח:סעיף|28א|אימוץ בין־&lt;wbr&gt;ארצי|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} אימוץ של ילד ממדינת חוץ (להלן – אימוץ בין־ארצי) ייעשה על פי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|28ב|רשות מרכזית|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} שר העבודה והרווחה ימנה עובד סוציאלי ראשי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ב)}}, שיהיה הרשות המרכזית לאימוץ בין־ארצי על פי חוק זה ולענין אמנת האג בדבר ההגנה על ילדים ושיתוף הפעולה לגבי אימוץ בין־ארצי, 1993 (להלן – הרשות המרכזית).

{{ח:סעיף|28ג|עמותה מוכרת|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} אימוץ בין־ארצי יבוצע באמצעות עמותה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}, שמטרתה הבלעדית היא פעילות בתחום האימוץ הבין־ארצי, ואשר שר העבודה והרווחה ושר המשפטים (להלן – השרים) הכירו בה לפי חוק זה (להלן – עמותה מוכרת).

{{ח:סעיף|28ד|חובת נאמנות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} בפעילותה לפי חוק זה תנהג עמותה מוכרת בתום לב, במסירות ולפי הוראות כל דין, תוך הבטחת טובת הילד וכיבוד זכויותיו היסודיות, לרבות אלה המוכרות במשפט הבינלאומי; העמותה המוכרת תשא בחובת נאמנות גם כלפי מי שפנה אליה בבקשה לאמץ ילד או כלפי מי שכבר אימץ ילד באמצעותה, כל עוד לא יפגע הדבר בחובת הנאמנות כלפי הילד.

{{ח:סעיף|28ה|סמכויות הרשות המרכזית|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות המרכזית רשאית לפעול באימוץ בין־ארצי על פי הוראות חוק זה, כאשר לא ניתן לפעול באימוץ בין־ארצי באמצעות עמותה מוכרת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות כל חוק, רשאית הרשות המרכזית למסור מידע בישראל או מחוץ לישראל, ככל שהדבר נחוץ לאימוץ בין־ארצי.

{{ח:סעיף|28ו|ועדה מייעצת|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר המשפטים, ימנה ועדה, אשר תייעץ לו בענין האימוץ הבין־ארצי, ובכלל זה הכרה בעמותה, ביטול או התליה של הכרה בעמותה, קביעת הנחיות מקצועיות וכללים לדרכי עבודתה של עמותה מוכרת ופיקוח עליה (להלן – ועדה מייעצת).
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועדה המייעצת לא יעלה על שבעה, ורוב חבריה יהיו מי שאינם עוסקים באימוץ בין־ארצי; הרשות המרכזית תהיה חברה בועדה המייעצת.

{{ח:סעיף|28ז|בקשה לאימוץ בין־&lt;wbr&gt;ארצי|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לאמץ ילד ממדינת חוץ תוגש לעמותה מוכרת בידי תושב ישראל (להלן – המבקש); לענין אימוץ בין־ארצי, ”תושב ישראל“ – אזרח ישראלי, או מי שניתנו לו אשרת עולה, תעודת עולה או רישיון לישיבת קבע המתגורר בישראל לפחות שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה או לפחות שנים עשר חודשים מתוך שמונה עשר החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורף טופס ויתור על סודיות רפואית והסכמה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי ומידע המצוי בידי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, הנוגע לכשירותו של המבקש להיות הורה מאמץ.

{{ח:סעיף|28ח|בדיקת כשירות מבקש|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} העמותה המוכרת תבדוק את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כשירותו והתאמתו של המבקש להיות הורה מאמץ;
{{ח:תתת|(2)}} רקעו המשפחתי של המבקש ומצבו הרפואי בעבר ובהווה;
{{ח:תתת|(3)}} סביבתו החברתית של המבקש;
{{ח:תתת|(4)}} מידע שקיבלה מהמרשם הפלילי;
{{ח:תתת|(4א)}} מידע שקיבלה מעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ הנוגע לכשירותו של המבקש להיות הורה מאמץ אם היה מצוי בידיו מידע כזה;
{{ח:תתת|(5)}} הסיבות לבקשה לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי;
{{ח:תתת|(6)}} יכולתו של המבקש להתחייב לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים אודות הילד שברצונו של המבקש לאמץ;
{{ח:תתת|(8)}} עניינים אחרים שיקבע שר העבודה והרווחה, לרבות הערכה נפשית של המבקש ומשפחתו.
{{ח:תת|(ב)}} העמותה המוכרת תברר אצל הרשות המרכזית אם המבקש נמצא בלתי כשיר לאימוץ בין־ארצי.

{{ח:סעיף|28ט|הודעה על אי כשירות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} מצאה עמותה מוכרת כי מבקש שהגיש בקשה לאימוץ בין־ארצי אינו כשיר לאמץ כאמור, תודיע על כך למבקש ותעביר לרשות המרכזית, במועד המוקדם האפשרי, את חוות דעתה בדבר אי כשירותו של המבקש לאמץ.

{{ח:סעיף|28י|מבקש שאינו מתאים לאימוץ בין־&lt;wbr&gt;ארצי|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} עמותה מוכרת לא תטפל בבקשה של מבקש, אם קבעה עמותה מוכרת אחרת או ועדת הערר האמורה {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, כי המבקש אינו כשיר לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי, אלא אם כן חלפו שנתיים מיום קביעת העמותה המוכרת או ועדת הערר, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מצאה הרשות המרכזית במסגרת תפקידה לפי חוק זה, כי מבקש אינו כשיר לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי, תודיע על כך לעמותה המוכרת.
{{ח:תת|(ג)}} עמותה מוכרת שקיבלה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תפסיק את טיפולה במבקש ולא תאשר לו לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי, עד להחלטת ועדת הערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}.

{{ח:סעיף|28יא|פניה לרשות מוסמכת במדינת החוץ|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} אישרה עמותה מוכרת, לאחר שערכה בדיקה ובירור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ח|בסעיף 28ח}}, כי המבקש נמצא כשיר ומתאים לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי, רשאית היא לפנות לרשות המוסמכת של מדינת החוץ, שבה היא רשאית לפעול, בבקשה למסור למבקש ילד למטרת אימוץ בין־ארצי; לבקשה תצורף חוות דעת ערוכה בידי עובד סוציאלי ובה הענינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 28ח|בסעיף 28ח(א)}} לענין זה, ”רשות מוסמכת של מדינת חוץ“ – רשות שהוסמכה על ידי מדינת חוץ לעסוק באימוץ בין־ארצי, לרבות הרשות המרכזית שהמדינה ייעדה לטיפול כאמור.

{{ח:סעיף|28יב|אישורים הנדרשים מהרשות המוסמכת של מדינת החוץ|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הודיעה הרשות המוסמכת של מדינת החוץ כי נמצא ילד המתאים לאימוץ על ידי המבקש, תוודא העמותה המוכרת כי –
{{ח:תתת|(1)}} הרשות המוסמכת של מדינת החוץ קבעה, לאחר שבדקה אפשרויות השמה של הילד במדינת החוץ, שמסירת הילד לאימוץ בידי המבקש היא לטובתו של הילד;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות המוסמכת של מדינת החוץ אישרה כי –
{{ח:תתתת|(א)}} ניתנו ההסכמות הדרושות למסירה לאימוץ של הילד בידי הורי הילד או בידי מי שמוסמך להסכים לכך על פי דיני מדינת החוץ, והן ניתנו בכתב, מרצון חופשי, מדעת וללא תמורה, ועל פי דיני מדינת החוץ; או
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הורי הילד, או אחד מהם, לא נתנו את הסכמתם לאימוץ, דיני מדינת החוץ מאפשרים את אימוץ הילד אף ללא הסכמתם של הורי הילד או אחד מהם, ונתקיימו ההליכים הדרושים לכך לפי דיני אותה מדינה;
{{ח:תתת|(3)}} ניתנו כל האישורים הנוספים הנדרשים לפי דיני מדינת החוץ;
{{ח:תתת|(4)}} הסכמת אימו של הילד לתת אותו לאימוץ בין־ארצי ניתנה לאחר לידתו;
{{ח:תתת|(5)}} ההסכמות והאישורים האמורים תקפים בעת מתן האישור;
{{ח:תתת|(6)}} הוסברו להורי הילד תוצאות האימוץ, ובפרט מידת הניתוק של הקשר המשפטי בין הילד לבין הוריו ומשפחתו;
{{ח:תתת|(7)}} במקום שבו נדרשת הסכמתו של הילד – הרשות המוסמכת של מדינת החוץ אישרה כי הילד נתן את הסכמתו לאימוץ מרצונו החופשי, מדעת, ללא תמורה ולאחר שהוסברו לו תוצאות האימוץ, והכל בהתחשב בגילו וברמת הבנתו.
{{ח:תת|(ב)}} לאישורה של הרשות המוסמכת של מדינת החוץ יצורפו כל המסמכים המצוינים בסעיף קטן (א), והכל בהתאם לדיני אותה מדינה.

{{ח:סעיף|28יג|פניה לקבלת חוות־&lt;wbr&gt;דעת|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} העמותה המוכרת תבקש מהרשות המוסמכת של מדינת החוץ חוות דעת על הילד, זהותו ומידת התאמתו לאימוץ, על משפחתו, רקעו, סביבתו החברתית, דתו, מצבו הרפואי בעבר ובהווה, וכל פרט מהותי אחר.

{{ח:סעיף|28יד|הסכמת העמותה המוכרת לאימוץ|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} קיבלה העמותה המוכרת את המסמכים ואת חוות הדעת הנדרשים על פי {{ח:פנימי|סעיף 28יב|סעיפים 28יב}} {{ח:פנימי|סעיף 28יג|ו־28יג}}, תקבע על־פי חוות דעת של עובד סוציאלי אם אימוצו של הילד על ידי המבקש הוא לטובת הילד.

{{ח:סעיף|28טו|בקשה לאישור כניסת ילד לישראל|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכים המבקש לקבל את הילד למטרת אימוץ בין־ארצי, תגיש העמותה המוכרת לשר הפנים בקשה לאשר את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה כאמור תוגש בכתב בצירוף מסמכים בדרך שיורה שר הפנים.

{{ח:סעיף|28טז|מסירת הילד למבקש|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} אישר שר הפנים את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע, בתנאים שקבע, תאשר העמותה המוכרת לרשות המוסמכת של מדינת החוץ כי היא מסכימה למסירת הילד למבקש.
{{ח:תת|(ב)}} הילד יימסר למבקש במדינת החוץ; במקרים חריגים שבהם נבצר מהמבקש לקבל את הילד במדינת החוץ ובאישור הרשות המרכזית יימסר הילד למבקש בישראל.

{{ח:סעיף|28יז|סייגים לטיפול במבקש|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} קיבל מבקש ילד למטרת אימוץ בין־ארצי, לא תאשר עמותה מוכרת מסירת ילד נוסף למבקש, למעט בן־משפחה של אותו ילד, אם טרם חלפו שמונה עשר חודשים מיום שהמבקש קיבל את הילד לביתו.

{{ח:סעיף|28יח|מעקב אחר קליטת ילד חוץ|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} עמותה מוכרת תבצע, אם נתבקשה לכך על־ידי מדינת החוץ, מעקב אחר קליטת ילד בבית המבקש, ותעביר למדינת החוץ, לפי בקשתה, דיווח על המעקב; העבירה עמותה מוכרת דיווח כאמור למדינת החוץ, תעביר עותק ממנו לרשות המרכזית.

{{ח:סעיף|28יט|אפוטרופסות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} עמותה מוכרת שהסכימה למסירת ילד למבקש תהיה אפוטרופוס על הילד ויהיו לה, עד למתן צו אימוץ או עד להחלטה אחרת של בית המשפט, זכויות, חובות וסמכויות כשל הורה.
{{ח:תת|(ב)}} עמותה מוכרת תקבע אדם נושא תפקיד בעמותה אשר ימלא בפועל את תפקיד האפוטרופוס כאמור.

{{ח:סעיף|28כ|צו לאימוץ בין־&lt;wbr&gt;ארצי על־&lt;wbr&gt;ידי בית משפט|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט רשאי לתת צו לאימוץ של ילד ממדינת חוץ על ידי המבקש לאחר שנוכח כי נתקיימו כל התנאים לענין אימוץ בין־ארצי לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתן בית המשפט צו אימוץ כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל חוות דעת בכתב מהעמותה המוכרת או תסקיר של עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לתת צו אימוץ לפי סעיף זה אף אם המאמץ אינו בן דתו של המאומץ, ובלבד שנוכח כי הדבר אינו פוגע בטובת הילד.

{{ח:סעיף|28כא|אמצעים להגנה על שלום הילד|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} ראתה הרשות המרכזית כי המשך סמיכותו של הילד על שולחן המבקש למטרת מתן צו אימוץ אינו לטובת הילד, רשאית היא לקבוע, לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת, כי הילד יוצא מהחזקת המבקש ויועבר למקום שייקבע על ידיה; כן רשאית היא לנקוט כל אמצעי זמני אחר הדרוש להגנה על שלום הילד.
{{ח:תת|(ב)}} פעלה הרשות המרכזית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, לאחר התייעצות עם הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, למסור את הילד לאדם אחר בישראל שהסכים לקבלו בכוונה לאמצו.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתאפשרה מסירתו של הילד לאדם אחר כאמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות המרכזית, בתיאום עם הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, לגרום להחזרתו של הילד לידי הרשות המוסמכת.
{{ח:תת|(ד)}} מלאו לילד תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מסוגל להבין בדבר, יתחשבו בית המשפט והרשות המרכזית בדעתו של הילד לפני מתן ההחלטה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} עמותה מוכרת שהסכימה למסירתו של ילד למבקש למטרת אימוץ בין־ארצי, וננקטה לגבי הילד פעולה כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תישא בכל ההוצאות הכרוכות בהחזרת הילד למדינת החוץ ובכל ההוצאות האחרות הדרושות לטיפול בילד, הכל לפי כללים שקבע שר העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ו)}} פעולה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור מראש של בית המשפט.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ לפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|28כב|הכרה בעמותה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השרים רשאים להכיר בעמותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ג|בסעיף 28ג}}, אם מצאו כי התקיימו לגביה התנאים לפי חוק זה; ורשאים הם לקבל לצורך זה חוות דעת מאת הרשות המרכזית.
{{ח:תת|(ב)}} ההכרה תהא לתקופה של שנתיים ורשאים השרים ליתן את ההכרה לתקופה שקבעו, הקצרה משנתיים, מטעמים שירשמו בהחלטתם; ניתן להאריך תקופה זו, מדי פעם, לתקופה נוספת של עד שנתיים; הודעה על מתן ההכרה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|28כג|תנאים להכרה בעמותה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השרים רשאים להכיר בעמותה לאחר שמצאו כי התקיימו כל אלה –
{{ח:תתת|(1)}} לעובדי העמותה הכישורים הדרושים לפעול במומחיות מקצועית נאותה באימוץ בין־ארצי;
{{ח:תתת|(2)}} לעמותה בסיס כלכלי איתן ואמצעים, שיאפשרו לה לפעול בצורה נאותה באימוץ בין־ארצי;
{{ח:תתת|(3)}} העמותה מעסיקה מנהלים ובעלי מקצוע ברמה גבוהה, בעלי ערכים אתיים נאותים ובמספר מספיק לביצוע פעולותיה באימוץ בין־ארצי, ובכלל זה עובדים סוציאליים, שאחד מהם לפחות הוא בעל עשר שנות נסיון בטיפול בילדים או בטיפול משפחתי, עורך דין בעל שבע שנות ותק, מנהל חשבונות ומבקר פנים;
{{ח:תתת|(4)}} חבר העמותה, חבר ההנהלה או עובד העמותה לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} הגמול או השכר שמשלמת העמותה למנהליה, ולמי שמועסק על ידה או פועל מטעמה, הוא סביר ביחס לעבודה שהם מבצעים או לשירותים שהם נותנים; השרים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים לקבוע אמות מידה או שיעורים מרביים לשכר ולגמול כאמור;
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (5) של סעיף קטן (א), רשאי שר העבודה והרווחה לקבוע כי עמותה מוכרת חייבת להעסיק בעלי תפקידים או בעלי מקצועות מסוימים וכן לקבוע את כשירותם וכישוריהם.

{{ח:סעיף|28כד|תנאים נוספים|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} מצאו השרים שלאור היקף ואופן פעילותה של עמותה מוכרת יש צורך לקבוע תנאים נוספים לפעילותה, רשאים הם לקבוע את התנאים ולהורות כי פעילותה של העמותה המוכרת תותנה בקיום התנאים הנוספים.

{{ח:סעיף|28כה|בקשה להכרה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להכרה בעמותה תוגש לשרים בכתב בדרך שיקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה תצורף חוות דעת משפטית בדבר הליכי האימוץ הנהוגים במדינות שבהן מבקשת העמותה לפעול, ויצורפו לה החוקים הנוגעים בדבר של אותן מדינות, כשהם מתורגמים לעברית באישור נוטריון.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה יצורף אישור ממדינת החוץ שיסמיך את העמותה המוכרת לפעול באימוץ בין־ארצי באותה המדינה, אם תוכר בישראל או אישור ממדינת החוץ שלפיו תהא העמותה רשאית לפעול באימוץ בין־ארצי באותה מדינה; אישור כאמור בסעיף קטן זה יצורף כשהוא מתורגם לעברית באישור נוטריון.

{{ח:סעיף|28כו|פיקוח ומסירת מידע לרשות המרכזית|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} עמותה מוכרת תהא נתונה לפיקוחה של הרשות המרכזית.
{{ח:תת|(ב)}} עמותה מוכרת תמסור לרשות המרכזית, על פי דרישתה מעת לעת, מידע ומסמכים מדגמיים הנוגעים למבקש או לילד שנתקבל למטרת אימוץ על ידיו או לפעילות העמותה המוכרת, והכל לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המרכזית.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות המרכזית תהא רשאית למנות מפקח, אשר יהיה מוסמך, בהתקיים חשד סביר להפרת הוראה מהוראות חוק זה הנוגעת לפעילות העמותה המוכרת, או לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, להיכנס למשרדי העמותה המוכרת ולדרוש מידע או מסמכים הנוגעים לענין ממי שהוא סבור שהם מצויים בידיו ועל אותו אדם למסרם לו; מסמכים שנתפסו כאמור יוחזרו לעמותה בתוך שלושים ימים מיום תפיסתם.
{{ח:תת|(ד)}} ניתן צו לאימוץ הילד ממדינת החוץ בידי המבקש תעביר העמותה המוכרת לרשות המרכזית את המידע שקיבלה ממדינת החוץ על הילד, על הוריו ועל ההיסטוריה הרפואית שלו.

{{ח:סעיף|28כז|הפסקת פעילות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה עמותה מוכרת להפסיק את פעילותה באימוץ בין־ארצי, תמסור על כך הודעה בכתב לרשות המרכזית שלושה חודשים לפחות לפני המועד שקבעה לסיום פעילותה.
{{ח:תת|(ב)}} הפסיקה עמותה מוכרת את פעילותה באימוץ בין ארצי, או בוטלה או הותלתה ההכרה בה, תעביר לרשות המרכזית את כל תיקי המבקשים ותיקי הילדים שנמסרו לאימוץ בין־ארצי ואת כל המסמכים שבידיה הנוגעים לאימוץ הבין־ארצי.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הפסקת פעילותה של עמותה מוכרת לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|28כח|ביטול הכרה או התלייתה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} השרים רשאים לבטל או להתלות הכרה בעמותה מוכרת, אם מצאו, לאחר קבלת חוות דעתה של הרשות המרכזית והתייעצות עם הועדה המייעצת, ולאחר שניתנה לעמותה המוכרת הזדמנות לטעון טענותיה, כי מן הנכון לעשות כן מטעמים של תקנת הציבור או טובת הילד, או אם מצאו כי –
{{ח:תתת|(1)}} העמותה המוכרת הפרה הוראה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} העמותה המוכרת לא קיימה או חדלה לקיים תנאי שהתנו השרים להכרה בה או לפעילותה באימוץ בין־ארצי;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל או עובד העמותה שהורשע במשפט פלילי בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על ביטול ההכרה בעמותה מוכרת או על התליית ההכרה בה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|28כט|סודיות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} על אף הוראות כל חוק, רשאית עמותה מוכרת למסור מידע בישראל או מחוץ לישראל, ככל שהדבר נחוץ לאימוץ בין־ארצי, ואולם עמותה מוכרת, עובדיה או כל מי שפועל מטעמה לא ימסרו ולא יגלו כל מידע או מסמך, אשר הגיעו אליהם בקשר לפעילותם באימוץ בין־ארצי, אלא למי שמוסמך לקבל את המידע או את המסמך לשם ביצוע תפקידיו לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|28ל|הגבלת אימוץ ממדינת חוץ|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} השרים רשאים לאסור, בצו, אימוץ ממדינת חוץ מסוימת.
{{ח:תת|(ב)}} אין לפעול באימוץ בין־ארצי ממדינה זו כל עוד הצו בתוקפו.

{{ח:סעיף|28לא|הסכם עם מדינת חוץ|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} לא תחתום עמותה מוכרת על הסכם עם מדינת חוץ, אלא בדבר יישומו של אימוץ בין־ארצי ובאישור השרים בלבד.

{{ח:סעיף|28לב|פרסומת|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} לא תפרסם עמותה מוכרת אלא פרסום שהוא מידע ענייני על עיקרי פעילותה, ובלבד שפרסום מידע כאמור לא יפגע בעקרון טובת הילד; השרים רשאים לקבוע כללים לפרסום לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|28לג|תשלומים|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} עמותה מוכרת לא תדרוש ממבקש, לא תגבה ולא תקבל ממנו במישרין או בעקיפין, תשלומים בעבורה או בעבור אחר, בעד פעילותה באימוץ בין־ארצי בארץ ובמדינת החוץ, אלא עבור הוצאות שהוציאה בפועל בפעילותה באימוץ כאמור, ועבור שירותים שקבע שר העבודה והרווחה, הכל בשיעור שלא יעלה על הסכומים המרביים שקבע, ורשאי הוא לקבוע סכומים כאמור במטבע חוץ.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אימוץ ילדים (תשלומים מרביים לעמותה מוכרת)|תקנות אימוץ ילדים (תשלומים מרביים לעמותה מוכרת), התשנ״ח–1998}} (ק״ת תשנ״ח, 303).}}

{{ח:סעיף|28לד|טיפול בבקשה לאימוץ ללא תמורה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} עמותה מוכרת תטפל בבקשות לאימוץ בין־ארצי של מבקשים שאין בידם היכולת הכלכלית לשלם לה עבור כל הוצאות האימוץ; השרים, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, יקבעו את מספר הבקשות שיטופלו לפי סעיף זה ואת הכללים והמבחנים לאישורן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אימוץ ילדים (כללים למתן הנחה למבקש באימוץ בין-ארצי)|תקנות אימוץ ילדים (כללים למתן הנחה למבקש באימוץ בין־ארצי), התשס״ט–2009}} (ק״ת תשס״ט, 1352).}}

{{ח:סעיף|28לה|אחריות בנזיקין|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} הפרת הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיפים 28ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 28ט|28ט}}, {{ח:פנימי|סעיף 28י|28י}}, {{ח:פנימי|סעיף 28יד|28יד}}, {{ח:פנימי|סעיף 28יח|28יח}}, {{ח:פנימי|סעיף 28כו|28כו(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 28כז|28כז(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 28כט|ו־28כט}} היא עוולה בנזיקין, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|ופקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, תחול עליה, בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|28לו|אימוץ בין־&lt;wbr&gt;ארצי בהתאם לדין הזר|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נמסר למבקש ילד למטרת אימוץ בין־ארצי לפי הוראות חוק זה, ומדינת החוץ אישרה כי בית המשפט או רשות מינהלית מוסמכת באותה מדינה נתנו פסק דין או צו לאימוץ הילד על ידי המבקש, וכי האימוץ הוא סופי, יהיה דינו של האימוץ כדין אימוץ על פי חוק זה ממועד פסק הדין או הצו האמורים, אם אישרה הרשות המרכזית או קבע בית המשפט כי האימוץ אינו מנוגד לטובת הילד או לתקנת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} העמותה המוכרת תעביר את פסק הדין או את הצו כאמור, בצירוף אישורה של מדינת החוץ, לרשם האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}} לשם רישומו בפנקס האימוצים.

{{ח:סעיף|28לז|כללים והנחיות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע כללים והנחיות מקצועיות שלפיהם תפעל עמותה מוכרת; כללים והנחיות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

{{ח:סעיף|28לח|כניסה לישראל|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} לא תותר כניסה לישראל של ילד למטרת אימוץ בין־ארצי, אלא אם כן התקיימו הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|28לט|אימוץ ילד ממדינת חוץ שנמסר לפני תחילתו של חוק זה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} נמסר ילד ממדינת חוץ לתושב ישראל למטרת אימוץ לפני תחילתו של חוק זה והילד סמוך על שולחנו, בית המשפט רשאי, לבקשתו, לתת צו לאימוץ הילד על ידיו, אם התמלא אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} ניתן פסק דין או צו לאימוץ הילד בידי מגיש הבקשה, ומדינת החוץ אישרה את תוקפו של הצו או של פסק הדין, וכן כי האימוץ הוא סופי;
{{ח:תתת|(2)}} מדינת החוץ אישרה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הורי הילד נתנו את הסכמתם לאימוץ הילד;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן לאמץ את הילד אף ללא הסכמת הורים או אחד מהם לפי דיני מדינת החוץ;
{{ח:תתת|(3)}} הילד שהה בישראל בביתו של מגיש הבקשה למעלה מחמש שנים לפני תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} לא יחולו בהליך לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כ|סעיף 28כ(ג)}} יחולו בהליך לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|29|פנקס אימוצים}}
{{ח:ת}} כל צו־אימוץ, לרבות צו {{ח:פנימי|סעיף 31|שסעיף 31}} חל עליו, וכל ביטול של צו־אימוץ יירשמו בפנקס שינוהל בידי רשם שימנה לכך שר המשפטים; פרטי הרישום וצורתו ייקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות פנקס האימוצים|תקנות פנקס האימוצים, תשכ״ד–1964}}.}}

{{ח:סעיף|30|עיון בפנקס|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} פנקס האימוצים לא יהיה פתוח לעיון, ואולם רשאי לעיין בו –
{{ח:תתת|(1)}} היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;
{{ח:תתת|(2)}} רושם נישואין או מי שהוא הסמיך לכך, כשהעיון דרוש למילוי תפקידו הרשמי;
{{ח:תתת|(3)}} עובד סוציאלי ראשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לפי בקשת מאומץ שמלאו לו 18 שנים, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ להתיר לו לעיין בפנקס ברישום המתייחס אליו; סירב העובד הסוציאלי לבקשה, רשאי בית המשפט להתיר את העיון לאחר קבלת תסקיר מעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ.
{{ח:תת|(ג)}} היה האימוץ בין־ארצי, לא יתיר עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ עיון בפנקס אלא לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת שטיפלה באימוץ.

{{ח:סעיף|31|צווי אימוץ קודמים}}
{{ח:ת}} מי שאומץ לפי צו של בית משפט או בית דין דתי לפני תחילתו של חוק זה, רואים אותו כאילו אומץ לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|32|איסור תמורה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המציע או נותן, או מבקש או מקבל, תמורה בכסף או בשווה כסף בעד אימוץ או בעד תיווך לאימוץ, שלא ברשות בית משפט, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי אימוץ בין־ארצי, למעט תשלומים ששולמו לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|33|עונשין|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המוסר, מקבל או מחזיק ילד למטרת אימוץ בישראל, או למטרת אימוץ בין־ארצי שלא לפי הוראות חוק זה, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיפים 28ח(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 28ט|28ט}}, {{ח:פנימי|סעיף 28י|28י(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 28יא|28יא}}, {{ח:פנימי|סעיף 28יב|28יב}}, {{ח:פנימי|סעיף 28יג|28יג}}, {{ח:פנימי|סעיף 28יד|28יד}}, {{ח:פנימי|סעיף 28יז|28יז}}, {{ח:פנימי|סעיף 28יח|28יח}}, {{ח:פנימי|סעיף 28כו|28כו(ב) עד (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 28כז|28כז(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 28כט|28כט}}, {{ח:פנימי|סעיף 28ל|28ל(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 28לא|28לא}}, {{ח:פנימי|סעיף 28לב|28לב}} {{ח:פנימי|סעיף 28לג|ו־28לג}}, דינו – מאסר שנה, או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|34|איסור גילוי|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2, תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם שלא כדין, בלי רשות בית משפט, אחד מאלה – דינו מאסר ששה חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} שמו של מאמץ או של מאומץ או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהוים ככאלה, אלא אם כן ניתנה הסכמה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין פרסום הנוגע למאומץ שהוא בגיר – הסכמתו של המאומץ או המאמץ; ואולם –
{{ח:תתתתת|(1)}} היה למאומץ כאמור אח שהוא בגיר שנולד לאותו הורה ביולוגי ואומץ על ידי אותו מאמץ והפרסום עשוי להביא לזיהוים כילדיו של ההורה הביולוגי, לא ייעשה הפרסום אלא אם כן ניתנה הסכמתו של האח לפרסום;
{{ח:תתתתת|(2)}} היה למאומץ כאמור אח שהוא קטין שנולד לאותו הורה ביולוגי ואומץ על ידי אותו מאמץ, לא ייעשה הפרסום אלא בהתקיים התנאים שבפסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין פרסום הנוגע למאומץ שהוא קטין – הסכמתו של המאמץ ואם מלאו לקטין תשע שנים – גם הסכמתו של המאומץ, ובלבד שהפרסום אינו כולל פרטים העשויים להביא לזיהויו של המאומץ כילדו של ההורה הביולוגי;
{{ח:תתת|(2)}} שמו של הורה ביולוגי או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהויו כמי שמסר ילד לאימוץ או שילדו הוכרז כבר־אימוץ לפי הוראות חוק זה, אלא אם כן המאומץ הוא בגיר וניתנה הסכמתו של ההורה הביולוגי לפרסום, ואם יש בפרסום להביא לזיהויו של המאומץ – גם הסכמתו ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1)(א);
{{ח:תתת|(4)}} תוכנם של מסמכים שהוגשו לבית המשפט לצורך דיון לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המגלה שלא כדין, בלי רשות בית המשפט את אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} שמו של הורה ביולוגי או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהויו כמי שמסר ילד לאימוץ או שילדו הוכרז כבר־אימוץ לפי הוראות חוק זה, למעט גילוי שנעשה על ידי המאומץ, או ההורה הביולוגי לקרוב משפחה או לידיד קרוב;
{{ח:תתת|(2)}} שמו של מאומץ או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהויו כילדו של ההורה הביולוגי, למעט גילוי שנעשה על ידי המאומץ או המאמץ לקרוב משפחה או לידיד קרוב;
{{ח:תתת|(3)}} שמו של המועמד להיות מאמץ, של המועמד להיות מאומץ או של הורה ביולוגי, שהוגשה לגביהם בקשה לפי חוק זה, או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהוים, למעט גילוי שנעשה על ידי אחד מהם לקרוב משפחה או לידיד קרוב;
{{ח:תתת|(4)}} תוכנם של מסמכים שהוגשו לבית משפט לצורך דיון לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב1)}} בית המשפט רשאי להתיר פרסום או גילוי של פרטים האסורים בפרסום או בגילוי לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא לאסור פרסום שהותר כאמור בסעיף קטן (א) אם ראה כי קיימות נסיבות מיוחות המצדיקות זאת, ומטעמים שיירשמו, ואם היה המאומץ קטין – אם ראה כי הדבר יהיה לטובתו.
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 2.7.2023):}}
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), עובד סוציאלי ראשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ב)}} רשאי להודיע לקרוב של יהודי בן למשפחה יוצאת תימן, המזרח או הבלקן שנטען כי אומץ בין השנים 1948 ו־1954, אם יש לגביו רישום בפנקס האימוצים, בתוך 30 ימים מהיום שקרוב כאמור הגיש לו את הבקשה למידע, ורשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לשקול מתן הודעה כאמור גם לגבי מי שנטען כי אומץ לאחר 1954.
{{ח:תתת|(2)}} מצא העובד הסוציאלי הראשי רישום כאמור בפסקה (1), יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו, שיפנה אל בית המשפט בבקשה לקיים דיון לפי סעיף קטן (ב1).
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב1).
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – ילד, הורה, אח או אחות, ובהעדר אחד מאלה – ילד של אח או אחות;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המזרח והבלקן“ – מרוקו, אלג׳יריה, תוניסיה, לוב, מצרים, עיראק, איראן, סוריה, לבנון, בולגריה, יוון, מקדוניה, טורקיה, אפגניסטן, אוזבקיסטן.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיפים קטנים (א) ו־(ב) אין נפקא מינה אם המאמץ או המאומץ כבר גילו או פרסמו בעבר פרט מהפרטים שגילוים או פרסומם אסור בהתאם להוראות אותם סעיפים קטנים, או שהסכימו בעבר לגילוי או לפרסום כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לענין אימוץ בין־ארצי.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 70|סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דבר העשוי להביא לזיהוי“ – בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי הסביבה הקרובה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה ביולוגי“ – מי שמסר את ילדו לאימוץ או שילדו הוכרז כבר־אימוץ לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאומץ“ – למעט מועמד להיות מאומץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאמץ“ – למעט מועמד להיות מאמץ.

{{ח:סעיף|35|פרשנות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} חיקוק ומסמך שמדובר בהם בילדו של אדם – גם ילד שאומץ במשמע; חיקוק ומסמך שמדובר בו בהורהו של אדם – מאמצו במשמע; והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת; סעיף זה לא יחול אלא על חיקוק ומסמך שניתנו אחרי כ״ו באב התש״ך (19 באוגוסט 1960).

{{ח:סעיף|36|ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק האימוץ|תיקון: תשנ״ו־3, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות להבטחת סודיותם של עניני אימוץ; תקנות שענינן אימוץ בין־ארצי טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך כלל או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בעניין זה עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרים שמצא לנכון.

{{ח:סעיף|36א|ועדת ערר|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשע״א, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ בקשר לקביעת כשירותו להיות מאמץ או מהחלטה של עמותה מוכרת בדבר כשירותו לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי או מהחלטת הממונה על רישוי אומנה לפי {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, לעניין מתן רישיון אומנה, חידושו, ביטולו, התלייתו או סיוגו, או לעניין הגבלת סמכויותיו של אומן בהסכם, רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר של חמישה, שימנה שר העבודה והרווחה בהתייעצות עם שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} החברים בועדת הערר יהיו שופט בית משפט לעניני משפחה, והוא יהיה היושב ראש, שני עובדים סוציאליים, פסיכולוג קליני ופסיכיאטר מומחה, ובלבד שלפחות שניים מהם לא יהיו עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של ועדת ערר אינה ניתנת לערעור עוד.

{{ח:סעיף|37|ביטול}}
{{ח:ת}} חוק אימוץ ילדים, התש״ך–1960 – בטל.

{{ח:סעיף|38|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}.}}

{{ח:סעיף|39|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} מי שנתמלאו לגביו התנאים לאימוץ ובקשה בענינו תלויה ועומדת בבית משפט ערב פרסומו של חוק זה, רשאי בית המשפט לתת צו או אכרזה אף בסטיה מהוראותיו.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ט״ז באייר התשמ״א (20 במאי 1981).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>bwalf7lcyrsc30dguyhc5zwkyyknyzu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית מה טז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>285594</id>
    <revision>
      <id>1419577</id>
      <parentid>961099</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T04:18:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וַיִּיטַב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4557" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|מה|מה טו|טז|מה יז|הבהרה=כן|
ציטוט=וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו.}}
&lt;big&gt;ראו:&lt;/big&gt; [[ביאור:בראשית מה טו|'''&lt;big&gt;יוסף מנשק את אחיו&lt;/big&gt;''']]

== וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה ==
כבר כאשר יוסף הוציא את כל המצרים ונשאר עם אחיו נאמר: &quot;וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם, וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה&quot;, כלומר אחד המרגלים רץ מיד לספר לפרעה מה הוא שמע עד כה.

אחרי שיוסף דיבר עם האחים, ומשרתיו חזרו לשרתו וראו שהזרים הם אחיו של יוסף, מרגל נוסף רץ לפרעה והודיע לו: &quot;בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף&quot;

=== בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף ===
הדגש הוא על &quot;בָּאוּ&quot;. זה נשמע כאילו שפרעה ידע את תוכניתו של יוסף להביא את אחיו למצרים, לענות אותם ולבחון אותם, וכך ההודעה היא ברורה לפרעה. אם פרעה לא היה מודע, ייתכן שהמרגלים היו מודיעים: 'אחי יוסף באו' (נושא קודם לפעל) במבנה פשוט.

=== וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו ===
==== עֲבָדָיו ====
שר המשקים אמר: &quot;פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו&quot; ([[ביאור:בראשית מא י]]), כלומר כל שרי המלך הם עבדיו של פרעה. גם כאשר יוסף מסביר את חלום פרעה נאמר: &quot;וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו&quot; ([[ביאור:בראשית מא לז]]). ניתן להבין שפרעה מיד אסף את עבדיו השרים, סיפר להם מה הוא שמע, הביא דעה שזה דבר טוב, וכל שריו הסכימו וקיבלו את דעתו. במידה מסוימת פרעה פקד על עבדיו כשם שאבימלך ציווה לאנשיו: &quot;הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ - מוֹת יוּמָת&quot; ([[ביאור:בראשית כו יא]])&lt;br /&gt;
מעניין שיוסף לא הוזמן לפגישה הזו, להביא דעה, אלא אחר כך. רואים שפרעה ריגל אחרי יוסף, והתיעץ עם שריו כדי להגביל את כוחו של יוסף.

==== וַיִּיטַב ==== 
* יוסף הובא כנער, עבד עברי חסר ערך ([[ביאור:בראשית מא יב]]). עכשו מתברר שהוא בן אצילים, מכובד בכנען.
* יוסף דיבר בשם אלוהים. משפחתו ודאי מבורכת ואלוהים יגן עליהם במצרים ויביא שלום ובטחון למצרים. ואכן הפרעה החדש &quot;אֲשֶׁר לֹא יָדַע, אֶת יוֹסֵף&quot; אמר: &quot;וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ&quot; ([[שמות א י]]), כלומר לא היו מלחמות עד אז, ופרעה פחד שבני ישראל יברחו.
* פרעה רוצה לתת תמורה והוקרה ליוסף על הצלחתו.
* פרעה מבין שעכשו לא תהיה סכנה שיוסף יברח או יעלם.
* עכשו משפחתו של יוסף יכולה להמשיך ליעץ לו במידה ויקרה משהו ליוסף.
* עכשו יוסף נרגע, וכולם שמחים שהוא רגוע ושמח.
* ייתכן שיוסף סיפר לפרעה את תוכניתו, והם שמחו שגם התוכנית הזאת הצליחה.
* פרעה ראה את ההצלחה שיוסף, אח יחיד הביא לו, עכשו יהיו לו תריסר אחים, וכולם יביאו לו הצלחות רבות, לכן הוא ביקש מיוסף, &quot;יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי&quot; ([[ביאור:בראשית מז ו]]). ואכן בני ישראל הצליחו והתרבו במצרים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|מה|מה טו|טז|מה יז|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>ksmrm3xm9ghnbflnjdbd0ho8kj3q364</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק המקרקעין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285979</id>
    <revision>
      <id>1419619</id>
      <parentid>1352450</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:30:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419612]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="180231" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000416}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ט, 259|חוק המקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208977.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 164|חוק השכירות והשאילה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209679.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 18|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208978.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 135|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 210|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208980.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 312|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208981.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 121|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208982.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 20|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 106|חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208985.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 12|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210091.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 6|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210633.pdf}}, {{ח:תיבה|54|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210629.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 26 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 117|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211713.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 58|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210913.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 244|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211752.pdf}}, {{ח:תיבה|364|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211140.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 138|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211105.pdf}}, {{ח:תיבה|188|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211161.pdf}}, {{ח:תיבה|486|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317340.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 248|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203777.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 214|תיקון מס׳ 17 לחוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211428.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 76|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 519|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300408.pdf}}, {{ח:תיבה|560|תיקון מס׳ 25 לחוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 33|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300434.pdf}}, {{ח:תיבה|474|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 332|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|729|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299899.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 247|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299982.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 141|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300702.pdf}}, {{ח:תיבה|156|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300769.pdf}}, {{ח:תיבה|729|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300058.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 300|תיקון לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301147.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 639|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 79|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 80|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_527182.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 244|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593721.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: עסקאות ורישומן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: בעלות והחזקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: תחום הבעלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א1|סימן א׳1: בעלות בחלקה תלת־ממדית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הגנת הבעלות וההחזקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שיתוף במקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: יחסי השיתוף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פירוק השיתוף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: בניה ונטיעה במקרקעין משותפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: מחוברים שבמיצר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: בתים משותפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דירות ורכוש משותף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: ניהול הבית המשותף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן ג׳1: שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: זכויות במקרקעי הזולת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: שכירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: משכנתה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: זיקת הנאה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: זכות קדימה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: המרשם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: הערות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: רישום ראשון וחידוש רישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: רישום בתים משותפים וביטולו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: אגרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: ביטול סוגי מקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מחיקת עיקולים מהמרשם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: ביטול דינים והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: הפעלת החוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|התוספת: {{מוקטן|תקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משותף}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: התאמות שאינן טעונות הסכמה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: התאמות הטעונות הסכמת רוב בעלי הדירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳: התאמות הטעונות הסכמת בעלי הדירות שבבעלותם שישים אחוזים מן הדירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|חלק ד׳: טופס אישור רופא / פיזיותרפיסט / מרפא בעיסוק, בדבר הצורך בהתאמה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ד, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין מוסדרים“ – מקרקעין שנרשמו לאחר הסדר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסדר זכויות במקרקעין|פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישום“ – רישום בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי חוק זה או התקנות על פיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם“ – רשם שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}} ללשכה שבאזור פעולתה נמצאים המקרקעין הנדונים, לרבות סגן רשם שנתמנה לאותה לשכה ומי שהוסמך בסמכויות של רשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מפקח שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}} ושבאזור סמכותו נמצאים המקרקעין הנדונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על המרשם“ – לרבות סגן הממונה על המרשם ומי שהוסמך בסמכויות של ממונה על המרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכירות“ – לרבות שכירות משנה.

{{ח:סעיף|2|בעלות}}
{{ח:ת}} הבעלות במקרקעין היא הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם.

{{ח:סעיף|3|שכירות|תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות; שכירות לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא ”חכירה“; שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא ”חכירה לדורות“.

{{ח:סעיף|4|משכנתה}}
{{ח:ת}} משכנתה היא מישכון של מקרקעין.

{{ח:סעיף|5|זיקת הנאה}}
{{ח:ת}} זיקת הנאה היא שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמה זכות להחזיק בהם.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: עסקאות ורישומן}}

{{ח:סעיף|6|עסקה במקרקעין}}
{{ח:ת}} עסקה במקרקעין היא הקניָה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה.

{{ח:סעיף|7|גמר העסקה}}
{{ח:תת|(א)}} עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה.

{{ח:סעיף|8|צורתה של התחייבות}}
{{ח:ת}} התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב.

{{ח:סעיף|9|עסקאות נוגדות}}
{{ח:ת}} התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום־לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום־לב – זכותו עדיפה.

{{ח:סעיף|10|רכישה בתום לב}}
{{ח:ת}} מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום־לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: בעלות והחזקה}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: תחום הבעלות}}

{{ח:סעיף|11|עומק וגובה}}
{{ח:ת}} הבעלות בשטח של קרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת לשטח הקרקע, בכפוף לדינים בדבר מים, נפט, מכרות, מחצבים וכיוצא באלה, והיא מתפשטת בחלל הרום שמעליו, אולם, בכפוף לכל דין, אין בכך כדי למנוע מעבר בחלל הרום.

{{ח:סעיף|12|המחובר לקרקע}}
{{ח:ת}} הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה ועל כל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינה אם המחוברים נבנו, ניטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר.

{{ח:סעיף|13|היקף העסקה במקרקעין}}
{{ח:ת}} עסקה במקרקעין חלה על הקרקע יחד עם כל המנוי {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיפים 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}, ואין תוקף לעסקה בחלק מסויים במקרקעין, והכל כשאין בחוק הוראה אחרת.

{{ח:סעיף|14|הגבלת זכויות}}
{{ח:ת}} בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א1|סימן א׳1: בעלות בחלקה תלת־ממדית|תיקון: תשע״ט}}

{{ח:סעיף|14א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג סימן א1|סימן א׳1}}|תיקון: תשע״ט, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקה תלת־ממדית“ – יחידה נפחית שגבולותיה רשומים באופן תלת־ממדי, המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, במקרקעין רשומים.

{{ח:סעיף|14ב|תחום הבעלות בחלקה תלת־&lt;wbr&gt;ממדית|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראת {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, הבעלות בחלקה תלת־ממדית מוגבלת לגבולותיה הרשומים, ואינה מתפשטת מעבר לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הבעלות בחלקה תלת־ממדית כאמור בסעיף קטן (א), כפופה לדינים בדבר מים, נפט, מכרות, מחצבים וכיוצא באלה ואין בה כדי למנוע מעבר בחלל הרום בכפוף לכל דין.

{{ח:סעיף|14ג|תחום הבעלות במקרקעין רשומים שבגבולותיהם רשומה חלקה תלת־&lt;wbr&gt;ממדית|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} הבעלות במקרקעין רשומים שבגבולותיהם רשומה חלקה תלת־ממדית מתפשטת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, למעט בתחום הבעלות של החלקה התלת־ממדית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב}}.

{{ח:סעיף|14ד|בעלות נפרדת בחלקה תלת־&lt;wbr&gt;ממדית|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13 סיפה}}, חלקה תלת־ממדית תהווה נושא נפרד לבעלות, לזכויות במקרקעין ולעסקאות.

{{ח:סעיף|14ה|תנאים לרישום חלקה תלת־&lt;wbr&gt;ממדית|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 143|סעיף 143 לחוק התכנון והבנייה}}, לא תירשם בפנקסי המקרקעין חלוקת קרקע הכוללת חלקה תלת־ממדית, ולא יינתן פסק דין לחלוקת קרקע כאמור בין בעליה המשותפים, אלא על פי אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תכנית שאושרה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ג סימן ז|סימן ז׳ לפרק ג׳ לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת|(2)}} תשריט שאושר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ד|פרק ד׳ לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת|(3)}} הפקעה או רכישה שנעשתה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943}}; שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות בדבר ההליכים שיש לנקוט, בטרם רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקת קרקע לפי פסקה זו, אם הקרקע הופקעה או נרכשה לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_527182.pdf|חוק המקרקעין (תיקון מס׳ 33), התשע״ט–2018}}.

{{ח:סעיף|14ו|רישום או ניהול בית משותף בחלקה תלת־&lt;wbr&gt;ממדית|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} אין ברישום חלקה תלת־ממדית כדי לגרוע מהאפשרות לנהל או לרשום באותה חלקה בית משותף בהתאם להוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|14ז|מקרים שבהם לא תירשם חלקה תלת־&lt;wbr&gt;ממדית|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} דירה בבית משותף או חלק אחר בבית המשותף המיועד לשמש את בעלי הדירות או מרביתם לא יירשמו כחלקה תלת־ממדית; לעניין סעיף זה, ”בית משותף“ – לרבות בית שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקרים נוספים שבהם לא תירשם חלקה תלת־ממדית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|14ח|תחולת דיני מקרקעין על חלקה תלת־&lt;wbr&gt;ממדית|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} כל הוראה בחוק זה וכל דין החל על מקרקעין, יחולו גם על חלקה תלת־ממדית, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הגנת הבעלות וההחזקה}}

{{ח:סעיף|15|החזקה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}}{{ח:הערה|,}} ”מחזיק“ – בין שהשליטה הישירה במקרקעין היא בידיו ובין שהשליטה הישירה בהם היא בידי אדם המחזיק מטעמו.

{{ח:סעיף|16|תביעה למסירת מקרקעין}}
{{ח:ת}} בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין.

{{ח:סעיף|17|תביעה למניעת הפרעה}}
{{ח:ת}} המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת.

{{ח:סעיף|18|שימוש בכוח נגד הסגת גבול|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין.
{{ח:תת|(ב)}} תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם.

{{ח:סעיף|19|החזרת גזלה}}
{{ח:ת}} מי שמוציא מקרקעין מידי המחזיק שלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)}} חייב להחזירם למחזיק; אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לדון בזכויות שני הצדדים בעת ובעונה אחת, ורשאי בית המשפט להסדיר את ההחזקה, ככל שייראה לו צודק ובתנאים שימצא לנכון, עד להכרעה בזכויותיהם.

{{ח:סעיף|20|שמירת תרופות}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16 עד 19}} כדי לגרוע מזכות לפיצויים או מכל תרופה אחרת או סעד אחר על פי דין.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת}}

{{ח:סעיף|21|ברירת בעל המקרקעין}}
{{ח:תת|(א)}} הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן – הקמת מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם (להלן – המקים) שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם.
{{ח:תת|(ב)}} בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו, עליו לשלם למקים את השקעתו בשעת הקמתם או את שוויים בשעת השימוש בברירה לפי סעיף קטן (א), לפי הפחות יותר.
{{ח:תת|(ג)}} דרש בעל המקרקעין סילוק המחוברים והמקים לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם על חשבון המקים.
{{ח:תת|(ד)}} סולקו המחוברים, יעבור מה שסולק לבעלותו של המקים; סילקם בעל המקרקעין, רשאי הוא להיפרע מהם על חשבון המגיע לו בעד הסילוק.

{{ח:סעיף|22|ביצוע הברירה}}
{{ח:ת}} לא בחר בעל המקרקעין באחת הדרכים האמורות {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(א)}} תוך ששה חדשים לאחר שקיבל מהמקים דרישה בכתב לבחור, יראו אותו כמי שבחר לקיים את המחוברים בידו.

{{ח:סעיף|23|זכות המקים לרכישת המקרקעין}}
{{ח:תת|(א)}} הוקמו המחוברים במקרקעין לא־מוסדרים, זכאי המקים לרכוש את המקרקעין במחיר שוויים בלי המחוברים, בשעת תשלום המחיר, אם נתמלאו שלושה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המקים סבר בתום לב בשעת הקמת המחוברים כי הוא בעל המקרקעין;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום שהשקיע המקים במחוברים עלה, בשעת הקמתם, על שוויים של המקרקעין בלי המחוברים באותה שעה;
{{ח:תתת|(3)}} רכישת המקרקעין על ידי המקים אינה עלולה לגרום לבעל המקרקעין נזק חמור שאין בתשלום שוויים כדי לפצותו עליו.
{{ח:תת|(ב)}} ההוצאות הקשורות ברכישת המקרקעין לפי סעיף זה – לרבות כל מס, אגרה ותשלום חובה אחר המשתלמים אגב העברת מקרקעין, אך למעט תשלום המגיע בעד תקופה שלפני הקמת המחוברים – יחולו, על אף האמור בכל דין, על המקים.
{{ח:תת|(ג)}} זכויות המקים לפי סעיף זה עדיפות על זכויות בעל המקרקעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}.

{{ח:סעיף|24|תשלום בעד שימוש}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין, לחייב את המקים לשלם לבעל המקרקעין שכר ראוי בעד התקופה שבה החזיק המקים במחוברים שלא כדין.

{{ח:סעיף|25|תנאי התשלום}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להתיר לבעל המקרקעין לשלם למקים את השקעתו או את שווי המחוברים בשיעורים ובתנאים שיקבע בית המשפט, לרבות ריבית והבטחת התשלום; והוא הדין בסכומים המגיעים לבעל המקרקעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23}} {{ח:פנימי|סעיף 24|או 24}}.

{{ח:סעיף|26|קיזוז}}
{{ח:ת}} חובות שבעל המקרקעין והמקים חבים זה לזה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} ניתנים לקיזוז.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שיתוף במקרקעין}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: יחסי השיתוף}}

{{ח:סעיף|27|בעלות משותפת במקרקעין}}
{{ח:ת}} מקרקעין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסויים בהם.

{{ח:סעיף|28|שיעור חלקו של שותף}}
{{ח:ת}} חלקיהם של כל אחד מהשותפים במקרקעין, חזקה שהם שווים.

{{ח:סעיף|29|הסכם שיתוף}}
{{ח:תת|(א)}} הסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע למקרקעין (להלן – הסכם שיתוף) ניתן לרישום, ומשנרשם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכל אדם אחר.
{{ח:תת|(ב)}} באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיפים 30 עד 36}}.

{{ח:סעיף|30|ניהול ושימוש}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל של המקרקעין ולשימוש הרגיל בהם.
{{ח:תת|(ב)}} שותף הרואה עצמו מקופח מקביעה לפי סעיף קטן (א) רשאי לפנות לבית המשפט בבקשת הוראות, ובית המשפט יחליט כפי שנראה לו צודק ויעיל בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ג)}} דבר החורג מניהול או משימוש רגילים טעון הסכמת כל השותפים.

{{ח:סעיף|31|זכותו של שותף יחיד}}
{{ח:תת|(א)}} באין קביעה אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}, רשאי כל שותף, בלי הסכמת יתר השותפים –
{{ח:תתת|(1)}} להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר;
{{ח:תתת|(2)}} לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה להחזקתם התקינה של המקרקעין ולניהולם;
{{ח:תתת|(3)}} לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם למקרקעין ולהגנת הבעלות וההחזקה בהם.
{{ח:תת|(ב)}} עשה שותף כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לשותפים האחרים ככל האפשר בהקדם.

{{ח:סעיף|32|נשיאת הוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} כל שותף חייב לשאת לפי חלקו במקרקעין המשותפים בהוצאות הדרושות להחזקתם התקינה ולניהולם.
{{ח:תת|(ב)}} שותף שנשא בהוצאות כאמור למעלה מחלקו זכאי לחזור ולהיפרע מן השותפים האחרים לפי חלקיהם במקרקעין.

{{ח:סעיף|33|תשלום בעד שימוש}}
{{ח:ת}} שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש.

{{ח:סעיף|34|זכות השותף לעשות בחלקו}}
{{ח:תת|(א)}} כל שותף רשאי להעביר חלקו במקרקעין המשותפים, או לעשות בחלקו עסקה אחרת, בלי הסכמת יתר השותפים.
{{ח:תת|(ב)}} תניה בהסכם שיתוף השוללת או מגבילה זכות כאמור בסעיף קטן (א) אין כוחה יפה לתקופה העולה על חמש שנים.

{{ח:סעיף|35|הזכות לפירות}}
{{ח:ת}} כל שותף זכאי לחלק מפירות המקרקעין המשותפים לפי חלקו במקרקעין.

{{ח:סעיף|36|קיזוז}}
{{ח:ת}} חובות שהשותפים חבים זה לזה עקב השיתוף ניתנים לקיזוז.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פירוק השיתוף}}

{{ח:סעיף|37|הזכות לתבוע פירוק השיתוף}}
{{ח:תת|(א)}} כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף.
{{ח:תת|(ב)}} היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|38|פירוק על פי הסכם או צו בית המשפט|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים; נקבעה בהסכם חלוקת המקרקעין בעין, טעון ההסכם אישור המפקח המאשר כי החלוקה תואמת את הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, וכל חיקוק אחר בנדון.
{{ח:תת|(ב)}} באין הסכם כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פירוק השיתוף על פי צו בית המשפט בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 39|לסעיפים 39 עד 43}}.

{{ח:סעיף|39|פירוק דרך חלוקה}}
{{ח:תת|(א)}} במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין.
{{ח:תת|(ב)}} היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ג)}} ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על רישום זיקת הנאה בין החלקות.

{{ח:סעיף|40|פירוק דרך מכירה}}
{{ח:תת|(א)}} במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.
{{ח:תת|(ב)}} המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|40א|דירת מגורים של בני זוג|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} החליט בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972}}, לא יחולו לגבי מי שהיה שותף בדירה שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף בה, כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|41|פירוק במקרים מיוחדים}}
{{ח:תת|(א)}} היתה מניעה לחלוקת המקרקעין בעין רק לגבי אחד השותפים ולאותו שותף היו מקרקעין הגובלים במקרקעין המשותפים והוא הסכים שחלקו יצורף למקרקעין הגובלים, יחולקו המקרקעין לפי זה.
{{ח:תת|(ב)}} היתה מניעה לחלוקה בעין בין כל השותפים אך אין מניעה לחלוקה זאת אם שותפים אחדים יטלו חלקיהם במשותף ואותם שותפים הסכימו לכך, יחולקו המקרקעין לפי זה.
{{ח:תת|(ג)}} היתה המניעה לחלוקה בעין רק לגבי מקצת השותפים, רשאים האחרים לקיים את המקרקעין בידם במשותף או לחלקם ביניהם, ובלבד שישלמו לאותם השותפים מה שהיה נופל בחלקם אילו המקרקעין היו נמכרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}}.

{{ח:סעיף|42|פירוק דרך הפיכה לבית משותף}}
{{ח:תת|(א)}} היה עיקר המקרקעין המשותפים בית הראוי להירשם כבית משותף, רשאי בית המשפט, לאחר שקיבל חוות דעת של המפקח, לצוות על פירוק השיתוף בדרך של רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים והקצבת דירות לשותפים לפי חלקיהם.
{{ח:תת|(ב)}} היה פירוק השיתוף כאמור בסעיף קטן (א) אפשרי רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|43|משאלות השותפים}}
{{ח:ת}} בית המשפט יתחשב ככל האפשר בדרישת מקצת השותפים לקיים את השיתוף ביניהם ובשאר משאלותיהם של שותפים.

{{ח:סעיף|44|ניהול ושימוש עד לפירוק}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לתת צו זמני בדבר סדרי ניהול המקרקעין והשימוש בהם עד לסיום הליכי הפירוק.

{{ח:סעיף|45|שיתוף בזכויות אחרות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|הסימן הקודם}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|והסימן הזה}}, ככל שהן נוגעות לענין, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על זכויות אחרות במקרקעין כשהן של כמה בני אדם.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: בניה ונטיעה במקרקעין משותפים}}

{{ח:סעיף|46|פירוק השיתוף בשל הקמת מחוברים שלא כדין}}
{{ח:ת}} הקים שותף מחוברים במקרקעין המשותפים בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם יתר השותפים (להלן – שותף מקים), רשאי כל אחד משאר השותפים, על אף כל מגבלה בהסכם השיתוף, לדרוש פירוק השיתוף בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳}}; לא נדרש פירוק השיתוף, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|47|פירוק השיתוף דרך חלוקה}}
{{ח:ת}} בפירוק השיתוף בדרך של חלוקת המקרקעין בעין יקבע בית המשפט ככל האפשר את חלקתו של השותף המקים בצורה שתכלול את המחוברים.

{{ח:סעיף|48|פירוק השיתוף דרך מכירה}}
{{ח:ת}} היה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין והמחיר שנתקבל עלה על המחיר שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים, זכאי השותף המקים להחזרת השקעתו במחוברים, אולם לא יותר מן ההפרש בין שני המחירים; היה המחיר שנתקבל פחות מהמחיר שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים, ישלם השותף המקים לשותפים האחרים את ההפרש לפי חלקיהם במקרקעין.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: מחוברים שבמיצר}}

{{ח:סעיף|49|בעלות ושימוש}}
{{ח:תת|(א)}} קירות, גדרות, עצים, ומחוברים כיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן – מחוברים שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(ב)}} מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו, וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין לפי שיעור שהוסכם ביניהם, ובאין הסכם כזה – בחלקים שווים, זולת אם מידת השימוש בהם היתה שונה.

{{ח:סעיף|50|פירות שנשרו לתחום אחר}}
{{ח:ת}} עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר, פירותיהם שנשרו לתחום מקרקעין שכנים הם של השכן; נשרו למקום שיש לציבור גישה חפשית אליו, זכאי כל עובר ושב ליטול אותם לעצמו.

{{ח:סעיף|51|צמחים הגדלים סמוך למיצר}}
{{ח:ת}} עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן – השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: בתים משותפים}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|52|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, וכן {{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ט׳}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית“ – מבנה של קבע, ובכלל זה הקרקע שעליה נבנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – בית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“ – לגבי דירה שהוחכרה לדורות – החוכר לדורות או חוכר המשנה לדורות, לפי הענין, זולת אם נקבע בחוזה החכירה שלענין {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לא יראו אותם כבעלי דירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת.

{{ח:סעיף|53|תחולת דיני מקרקעין}}
{{ח:ת}} כל הוראה בחוק זה, וכל דין החל על מקרקעין, יחולו גם על דירות בבית משותף, בשינויים המחוייבים; ומקום שמדובר ברישום בפנקסי המקרקעין, רואים אותו כאילו מדובר ברישום בפנקס הבתים המשותפים.

{{ח:סעיף|54|בעלות נפרדת בדירות}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} תהא דירה בבית משותף נושא נפרד לבעלות, לזכויות ולעסקאות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דירות ורכוש משותף}}

{{ח:סעיף|55|חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות}}
{{ח:תת|(א)}} לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף.
{{ח:תת|(ב)}} עסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף.
{{ח:תת|(ג)}} בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון, כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|בסימן ג׳ לפרק זה}} (להלן – התקנון), שחלק מסויים של הרכוש המשותף יהיה צמוד לדירה פלונית, ובלבד שלא יקבעו זאת ביחס לחדרי מדרגות, מעלית, מקלטים ומיתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות; הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, לא יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} בנוגע לרכוש המשותף, ודינו לכל דבר כדין הדירה שאליה הוצמד.

{{ח:סעיף|56|אי־&lt;wbr&gt;תחולת {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} לא יחולו על הרכוש המשותף.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע בעלות משותפת בדירה או פירוק השיתוף בדירה כזאת.

{{ח:סעיף|57|החלק ברכוש משותף}}
{{ח:תת|(א)}} שיעורו של החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל דירה יהיה לפי יחס שטח רצפתה אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור אחר; בחישוב שיעורו של חלק כאמור לא יעברו את תחום חלקי המאה.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב שטח הרצפה לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון שטחם של גזוזטראות ושל קירות חיצוניים, אלא אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} הוצמד חלק מסויים של הרכוש המשותף לדירה פלונית, יובא שטחו בחשבון לענין סעיף קטן (א) בשיעור שנקבע לכך בתקנון, ובאין קביעה כזאת – בשיעור שקבע המפקח לפי הנסיבות.

{{ח:סעיף|58|נשיאת הוצאות|תיקון: תשמ״ד, תשנ״ב, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר; לענין זה, ”החזקה תקינה“ – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|59|בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שבית משותף מורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים אשר לכל אחד מהם כניסה נפרדת או מיתקנים נפרדים (להלן – בית מורכב) ובעלי הדירות קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, כולו או חלק ממנו, שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף, או שהחזקתו וניהולו יהיו נפרדים, תחול חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף כאמור, על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף בלבד; בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון שיקיימו אסיפה כללית ונציגות נפרדת לגבי אותו מבנה או אגף.
{{ח:תת|(ב)}} באין קביעה בתקנון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח להורות כי בית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (א) אם נוכח שנסיבות הענין מצדיקות לעשות כן; הורה המפקח כאמור, יקבע את חלקי הרכוש המשותף שיחול עליהם סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} אין בקביעה שבית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות החוק החלות על הרכוש המשותף בבית כאמור, שהחזקתו וניהולו לא הופרדו.

{{ח:סעיף|59א|התקנת דוד שמש|תיקון: תשמ״ח, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דירה רשאי, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין במקום סביר על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, דוד לחימום מים על ידי השמש (להלן – דוד שמש), ולהתקין בדרך סבירה את המיתקנים הקשורים לכך והצינורות להולכת המים לדירתו, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההתקנה נעשית בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} ביום ההתקנה לא שימש המקום שעליו יותקן דוד השמש, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;
{{ח:תתת|(3)}} התקנת המיתקנים והצינורות תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בחזות הבית.
{{ח:תת|(ב)}} בעל דירה בבית משותף שגגו אינו מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית, לא יהיה רשאי להתקין דוד שמש כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל את הסכמת כל בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם בעל דירה אחרת התנגד מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רשאי המפקח להרשות את התקנת דוד השמש.
{{ח:תת|(ג)}} תעודה בחתימת מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה תשמש ראיה לענין היותו של גג הבית מספיק או לא מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית; בתעודה האמורה יקבע המהנדס לכמה דודי שמש מספיק גג הבית.

{{ח:סעיף|59ב|הינתקות ממערכת חימום מרכזית|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דירה רשאי להינתק על חשבונו מהמערכת המרכזית לחימום מים או להסקה (להלן – המערכת המרכזית), ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם המערכת המרכזית משולבת לחימום מים ולהסקה לא יהיה רשאי להינתק מאחד מהם בלבד; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|סעיף 2 לתקנון המצוי שבתוספת לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האנרגיה והתשתית יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מהי הינתקות לענין סעיף זה, מה התנאים המאפשרים הינתקות ובאילו תנאים היא תבוצע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)|תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הינתקות כאמור בסעיף קטן (א) לא תגרע מזכויותיו של בעל הדירה במערכת המרכזית שניתק ממנה, ולא תפטור אותו מהחובה לשאת בהוצאות הדרושות להחזקתה התקינה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בענין תשלום הוצאות כאמור בסעיף קטן (ג) שישלם בעל הדירה שניתק מהמערכת המרכזית, וכן בענין חלקו בהוצאות השוטפות להפעלת המערכת המרכזית, בהביאו בחשבון את שיעור הגידול בהוצאות אלה שנגרם לדיירים האחרים, כתוצאה מההינתקות.

{{ח:סעיף|59ג|התאמות לאדם עם מוגבלות|תיקון: תשס״ב, תשס״ה, תשס״ח־3, תש״ע, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרפא בעיסוק“, ”פיזיותרפיסט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנציבות“ – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – רופא מורשה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל דירה שהוא, שבן משפחתו המתגורר עמו, או שאדם השוכר ממנו את הדירה, הוא אדם עם מוגבלות, רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), לבצע התאמה ברכוש המשותף כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלקים א׳ עד ג׳ לתוספת השניה}} (להלן – התאמה), ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה ביצוע ההתאמה עבודה או שימוש הטעונים היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} – בעל הדירה קיבל היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק האמור}} ומילא אחר תנאי ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק אישר בחתימתו במסמך הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|הטופס שבחלק ד׳ לתוספת השניה}}, כי ביצוע התאמה, כפי שפירט דרוש לאדם עם המוגבלות, בשל מוגבלותו, לשם נגישותו הבטוחה והעצמאית לדירה או לרכוש המשותף המשמש אותה;
{{ח:תתת|(3)}} ההתאמה אינה מונעת מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר, וההתאמה תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבעלי הדירות האחרים ובחזות הבית;
{{ח:תתת|(4)}} ביצוע ההתאמה ייעשה על חשבון בעל הדירה;
{{ח:תתת|(5)}} בעל הדירה או מי מטעמו, מסר, לא יאוחר מארבעים ימים לפני מועד ביצוע ההתאמה, הודעה מפורטת בכתב לנציגות הבית המשותף אודות הכוונה לבצע את ההתאמה ומהותה; באין נציגות לבית, תומצא הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ביצוע ההתאמה מבין ההתאמות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ שבתוספת השניה}} אינו טעון הסכמת בעלי הדירות האחרים בבית המשותף.
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע התאמה מבין ההתאמות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ שבתוספת השניה}} טעון הסכמת רוב בעלי הדירות בבית המשותף.
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע התאמה מבין ההתאמות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ שבתוספת השניה}} טעון הסכמת בעלי הדירות שבבעלותם שישים אחוזים מן הדירות בבית המשותף.
{{ח:תת|(ד)}} מצא המפקח כי בעל דירה התנגד מטעמים בלתי סבירים לביצוע התאמה או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, והחליט להרשות את ביצוע ההתאמה, תבוא החלטתו במקום הסכמתו של בעל אותה דירה לענין סעיף קטן (ג)(2) ו־(3).
{{ח:תת|(ה)}} נציגות הבית המשותף, וכן בעל דירה הרואה עצמו נפגע מביצוע התאמה, רשאים לפנות בתביעה למפקח בתוך 30 ימים מן היום שבו נתקבלה ההודעה האמורה בסעיף קטן (ב)(5); אין בהגשת התביעה כדי למנוע את ביצוע ההתאמה, אלא אם כן הורה המפקח אחרת; המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת תביעה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} בעל דירה שביצע התאמה יישא בכל ההוצאות השוטפות הדרושות לאחזקתו התקינה של תוצר ההתאמה; ואולם אם תוצר ההתאמה מיועד לשמש את כל בעלי הדירות או את מרביתם, יישאו כל בעלי הדירות בהוצאות האמורות.
{{ח:תת|(ז)}} אסיפת הדיירים רשאית להחליט, כי עם חלוף הצורך בהתאמה, לרבות במקרה שבו הפסיק האדם עם המוגבלות להתגורר בדירה, על בעל הדירה להסיר את ההתאמה, להחזיר את המצב לקדמותו, ולשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכך; החלטה לפי סעיף קטן זה תתקבל לא יאוחר מ־90 ימים ממועד חלוף הצורך בהתאמה כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת}}.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה, למעט סעיף קטן (ב)(2), יחולו, בשינויים המחויבים, על בעל דירה, שהוא או שאדם השוכר ממנו את הדירה, חייב בביצוע סידורי נגישות ברכוש המשותף לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, ככל שהדבר נדרש לצורך הגעה למקום הציבורי או לשירות הציבורי, לפי הענין, וכדי לאפשר שימוש והנאה סבירים, בנסיבות הענין, מהמקום הציבורי או מהשירות הציבורי; סעיף זה לא יחול על מקום ציבורי או שירות ציבורי אם קיים מקום ציבורי או שירות ציבורי חליפי נגיש במרחק סביר, המופעל או מוחזק בידי בעל הדירה או השוכר, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|59ד||תיקון: תשנ״א, תשנ״ד, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|59ה|מיתקני גז|תיקון: תשנ״א, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מיתקנים או צנרת של מערכת גז מרכזית בבית משותף שנועדו לשמש דירה מסויימת בלבד, יהוו חלק מאותה דירה, בין אם הם נמצאים בתוך הדירה ובין אם הם נמצאים מחוץ לדירה.
{{ח:תת|(ב)}} מיתקנים או צנרת של מערכת גז מרכזית שנועדו לשמש את כל בעלי הדירות או חלקם, למעט מכל מיטלטל או נייח, מונה או וסת, יהוו חלק מהרכוש המשותף.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה, בתקנון או בחוזה, העומדת בסתירה לסעיפים קטנים (א) או (ב) – בטלה, זולת אם היא מיטיבה עם בעלי הדירות.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכל מיטלטל“ ו”מכל נייח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת גז מרכזית“ – מערכת להספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשתי דירות או יותר.

{{ח:סעיף|59ו|התקנת מעלית|תיקון: תשנ״ו, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף, אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לקבל היתר בניה להתקנת המעלית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית ישאו בהוצאות התקנתה, ורשאים הם להסכים כי רק מקצתם ישאו בהוצאות כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישאו בהוצאות התקנת המעלית, אף אם הם נמנים עם המחליטים להתקינה.
{{ח:תתת|(3)}} כל בעלי הדירות יהיו חייבים להשתתף בהוצאות החזקתה והפעלתה של המעלית.
{{ח:תתת|(4)}} התשלומים שבהם ישאו בעלי הדירות לפי סעיף קטן זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם התשלומים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון מוסכם, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת מעלית.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} ההוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בפרק ו׳ סימן ד׳}} יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תתת|(2)}} המפקח רשאי להורות על ביטול החלטה שהתקבלה לפי סעיף זה, על שינויה או על התנייתה בתנאים, לרבות בפיצוי, הכל כפי שימצא לנכון.

{{ח:סעיף|59ז|הפעלת מעלית כמעלית שבת|תיקון: תשס״א, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בבית משותף שבו דירות המשמשות למגורים, כולן או חלקן, ושבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות הותקן מנגנון פיקוד שבת, רשאי כל בעל דירה לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת; דרש בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת.
{{ח:תת|(א1)}} בבית משותף כאמור בסעיף קטן (א), שמותקנת בו מעלית אחת או יותר ולא הותקן באחת המעליות, לפי העניין, מנגנון פיקוד שבת, רשאים רוב בעלי הדירות להחליט על התקנת מנגנון פיקוד שבת, וכן על הפעלת המעלית או אחת המעליות, לפי העניין, כמעלית שבת.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע את זמני הפעלת מעלית שבת בהתחשב, בין השאר, במספר האנשים הדורשים את הפעלתה ובצורכיהם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאים כל בעלי הדירות בבית המשותף להחליט על הפעלת מעלית שבת בשעות מסוימות.
{{ח:תת|(ג1)}} לא קבע שר המשפטים זמני הפעלה כאמור בסעיף קטן (ב), תופעל מעלית שבת בזמנים שיקבעו רוב בעלי הדירות, ובלבד שקביעת זמני הפעלת מעלית שבת כאמור בסעיף קטן (א1) תהיה בהתחשב בכלל המשתמשים במעלית ובצורכיהם.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת יישאו בהוצאות החזקתה והפעלתה הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת.
{{ח:תתת|(2)}} בעלי הדירות הדורשים התקנת מנגנון פיקוד שבת כאמור בסעיף קטן (א1), יישאו בהוצאות התקנתו.
{{ח:תת|(ה)}} התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם תשלומים.
{{ח:תת|(ו)}} לענין סעיף זה, בבית מורכב כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59}}, יראו כל מבנה או אגף בו כבית משותף.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|פרק ו׳ סימן ד׳}} יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנגנון פיקוד שבת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעלית שבת“ – מעלית שבה מותקן מנגנון פיקוד שבת ושהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (א) או (א1), לפי העניין.

{{ח:סעיף|59ח|תאורה בשבת ובמועד|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דירה רשאי, בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין, על חשבונו, מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של תאורה בלא חילול שבת (בסעיף זה – המנגנון) ברכוש המשותף והוא יישא בהוצאות החזקתו של המנגנון והפעלתו, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נמסרה על כך הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ובאין נציגות לבית, תימסר הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף;
{{ח:תתת|(2)}} ניתנה התחייבות מצד בעל הדירה להשיב את המצב לקדמותו ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך אם לא יהיה עוד צורך במנגנון;
{{ח:תתת|(3)}} אין בהפעלת המנגנון משום פגיעה או מטרד בבעל דירה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בבית מורכב, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59}}, תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1) לבעלי הדירות באותה כניסה.

{{ח:סעיף|59ט|התקנת מיתקן פוטו־&lt;wbr&gt;וולטאי או מיתקן אגירה המשמש את כל בעלי הדירות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 59י|ובסעיף 59י}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אגירה“ – מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פוטו־וולטאי“ – מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית.
{{ח:תת|(ב)}} בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנה של מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן אגירה (בסעיף זה – המיתקן) על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, כולו או חלקו, ולהתקין בדרך סבירה את ההתקנים והתשתיות הקשורים להתקנה כאמור, וכן רשאים הם לקבל החלטות על עסקאות במיתקן ובהכנסות הנובעות ממנו על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקנת המיתקן וההתקנים והתשתיות הקשורים להתקנתו (בסעיף זה – ההתקנה) תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} {{ח:חיצוני|חוק החשמל|וחוק החשמל, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(2)}} ההתקנה וההפעלה של המיתקן ייעשו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(3)}} ההתקנה תיעשה בדרך שתצמצם, ככל האפשר, את הפגיעה בחזות הבית;
{{ח:תתת|(4)}} אין בהתקנה כדי לפגוע במיתקנים שהותקנו כדין על גג הבית המשותף;
{{ח:תתת|(5)}} הוצגו בפני בעלי הדירות באסיפה הכללית כל אלה: ההוצאות שיישאו בהן בעלי הדירות בשל התקנת המיתקן, ההוצאות הצפויות להפעלת המיתקן ותחזוקתו, ההכנסות הצפויות מהפעלת המיתקן, תקופת החזר ההשקעה של בעלי הדירות, הגורם שיבצע את התקנת המיתקן, אופן תחזוקת המיתקן והפעלתו, מיקומו, גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בעלי הדירות שהחליטו על התקנת המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) יישאו בהוצאות התקנתו, ורשאים הם להסכים כי רק מקצתם יישאו בהוצאות כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות ההתקנה שבהן יישאו בעלי הדירות לפי פסקה (1) יהיו בהתאם לחלקם היחסי של בעלי הדירות שהחליטו על התקנת המיתקן ברכוש המשותף, אלא אם כן החליטו בעלי הדירות כאמור על חלוקת ההוצאות בדרך אחרת.
{{ח:תתת|(3)}} כל בעלי הדירות בבית המשותף יישאו בהוצאות ההפעלה והתחזוקה של המיתקן.
{{ח:תתת|(4)}} הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב), יראו במיתקן ובהכנסות שיתקבלו מהפעלתו חלק מהרכוש המשותף בבית המשותף, אולם ההכנסות מהפעלתו ישמשו, לפני כל שימוש אחר, לכיסוי הוצאות התחזוקה וההפעלה של המיתקן, ויתרת ההכנסות תשמש, לפני כל שימוש אחר, להחזר הוצאות ההתקנה לבעלי הדירות שנשאו בהן, לפי שיעור השתתפותם בהוצאות האלה; לאחר החזר הוצאות ההתקנה תשמש יתרת ההכנסות את כל בעלי הדירות בהתאם לחלקם היחסי של בעלי הדירות בבית המשותף; לעניין זה, ”החזר הוצאות ההתקנה“ – לרבות החזר ההוצאות שבהן היו נושאים בעלי הדירות שלא החליטו על התקנת המיתקן אילו היו נמנים עם בעלי הדירות שהחליטו על ההתקנה, נוסף על החזר הוצאות ההתקנה שבהן נשאו בפועל בעלי הדירות שהחליטו על ההתקנה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל דירה המתנגד להחלטה שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו רשאי לפנות למפקח בתביעה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ג|סעיף 71ג(ב) עד (ה)}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בסעיף קטן (ד), המילים ”או כי טעה שמאי המקרקעין שנקבע כאמור“ והסיפה החל במילים ”בין בדרך של תשלומי איזון“ – לא ייקראו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ובעל דירה טוען כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרתו, ובכלל זה סיכון בטיחותי, רשאי הוא לפנות למפקח בתביעה להסרת המיתקן.
{{ח:תתת|(2)}} מצא המפקח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרת המיתקן, רשאי הוא להורות על הסרת המיתקן, כולו או חלקו, ולקבוע הוראות לעניין זה; המפקח ייתן הוראות לעניין הנשיאה בעלויות הסרת המיתקן.
{{ח:תת|(ו)}} בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון מוסכם כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת המיתקן.
{{ח:תת|(ח)}} שר המשפטים, באישור ועדה החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לעניין השינויים הנדרשים בהוראות סעיף זה אם הבית המשותף נמצא בשטח מגרש שחלה עליו תוכנית נושאית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 62א|בסעיף 62א(ח)(1) לחוק התכנון והבנייה}}, המאפשרת הרחבת דירות קיימות בדרך של בנייה על גג הבית המשותף.

{{ח:סעיף|59י|התקנת מיתקן פוטו־&lt;wbr&gt;וולטאי או מיתקן אגירה המשמש בעל דירה מסוים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דירה רשאי להתקין, במקום סביר על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן אגירה, וכן להתקין בדרך סבירה את המיתקנים והתשתיות הקשורים להתקנה כאמור, והכול בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} ההתקנה תיעשה על שטח בשיעור יחסי שאינו עולה על חלקו של בעל הדירה המתקין ברכוש המשותף; הוקצה משטח הגג מקום המשמש את בעלי הדירות למטרה אחרת שהוסכם עליה כאמור בפסקה (3) או קיימים מיתקנים שהותקנו כדין על גג הבית, למעט דודי שמש, מיתקנים פוטו־וולטאיים או מיתקני אגירה, יחושב השטח לעניין סעיף זה מתוך השטח שנותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} היה מותקן על גג הבית המשותף דוד שמש, מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן אגירה המשמש את בעל הדירה המתקין, ינוכה שטחו מהשטח שבו ניתן לבצע את ההתקנה לפי פסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 59ט|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 59ט(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} ביום ההתקנה לא שימש המקום שעליו תיעשה ההתקנה, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הדירה המתקין או מי מטעמו מסר, לא יאוחר מ־45 ימים לפני מועד ביצוע ההתקנה, הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות בבית המשותף לגבי כוונתו לבצע התקנה כאמור; ההודעה לבעלי הדירות תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף; ההודעה תכלול פרטים בדבר מיקומו של המיתקן, גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו.
{{ח:תת|(ב)}} כמה בעלי דירות יחד רשאים לפעול כאמור בסעיף קטן (א) אם מתקיימים התנאים האמורים באותו סעיף קטן, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דירה המבצע התקנה כאמור בסעיף קטן (א), יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהתקנה, בהפעלה ובתחזוקה של המיתקן ובכל החיובים הנובעים ממנו, ויראו במיתקן לפי סעיף קטן (א) ובהכנסה שתתקבל מהפעלתו חלק מרכושו של בעל הדירה המתקין.
{{ח:תת|(ד)}} הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ונציגות הבית המשותף או בעל דירה סבורים כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרת המיתקן, לרבות בשל סיכון בטיחותי, יחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59ט|סעיף 59ט(ה)}} בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בפסקה (2), במקום הסיפה החל במילים ”המפקח ייתן הוראות“ יקראו ”בעל הדירה המתקין יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן, אלא אם כן קבע המפקח אחרת“.
{{ח:תת|(ה)}} הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (א), והתקבלה החלטה לפי חוק זה שעניינה הרחבת דירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71ב|בסעיף 71ב}} על גג הבית המשותף, יוסר המיתקן או יועבר למקום אחר ככל שהדבר נדרש; בעל דירה המרחיב את דירתו כאמור בסעיף קטן זה יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן או בהעברתו ויחזיר לבעל הדירה המתקין את הוצאות ההתקנה, והכול אלא אם כן קבע המפקח אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59ט|סעיפים 59ט(ו) ו־(ז)}} יחולו לעניין מיתקן כאמור בסעיף זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|60|בית משותף שנהרס}}
{{ח:תת|(א)}} נהרס בית משותף, כולו או מקצתו, מכל סיבה שהיא, ובעלי הדירות ששלושה רבעים לפחות מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם (להלן – המשקמים) החליטו להקים את הבית מחדש או לתקנו, ישא כל בעל דירה בהוצאות הכרוכות בכך לגבי דירתו, ובעלי כל הדירות ישתתפו בהוצאות הכרוכות בכך לגבי הרכוש המשותף, כל אחד לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד לדירתו.
{{ח:תת|(ב)}} סירב בעל דירה להשתתף בהקמת הרכוש המשותף או תיקונו, רשאי המפקח, על פי בקשת המשקמים ולאחר שנוכח שאין אפשרות מעשית להקים את הבית המשותף לגבי יתר הדירות בלבד, לצוות על בעל הדירה להעביר, תוך המועד שקבע ושלא יפחת מששה חדשים, את זכותו בדירה לאדם אחר שיקבע בעל הדירה, ושיבוא במקומו בכל הנוגע לחובת ההקמה או התיקון.
{{ח:תת|(ג)}} לא העביר בעל הדירה את זכותו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, על פי בקשת המשקמים, לצוות על העברת הזכות למי שהציעו המשקמים, ובאין הצעה מצידם – למי שקבע המפקח, ועל רישומה על שמו של אותו אדם לאחר שישולם לבעל הדירה, או יופקד בידי המפקח, שוויה של הזכות.
{{ח:תת|(ד)}} נתגלעו חילוקי דעות לגבי שווי הזכות, ייקבע השווי על ידי המפקח, לפי בקשת המשקמים או בעל הדירה.
{{ח:תת|(ה)}} כל בקשה למפקח להשתמש בסמכות מסמכויותיו לפי סעיף זה, דינה כדין תביעה לפני המפקח לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: ניהול הבית המשותף}}

{{ח:סעיף|61|תקנון}}
{{ח:ת}} בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית המשותף.

{{ח:סעיף|62|תקנון מוסכם|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי הדירות רשאים לערוך תקנון ולשנות את הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, אולם אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק זה אלא בהסכמתם, ואין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית אלא בהסכמת כל בעלי הדירות.
{{ח:תת|(א1)}} הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, ניתן להעבירו לדירה אחרת בבית ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים ובלבד שנתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), ”בעל דירה“ – לרבות המחכיר בדירה המוחכרת בחכירה לדורות ומחכיר המשנה בדירה המוחכרת בחכירת משנה לדורות.
{{ח:תת|(ג)}} תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום, ומשנרשמו, כוחם יפה גם כלפי אדם שנעשה בעל דירה לאחר מכן.

{{ח:סעיף|63|תקנון שנערך על ידי יחיד}}
{{ח:ת}} תקנון ניתן לרישום אף בשעה שהבית המשותף על כל דירותיו הוא בבעלותו של אדם אחד.

{{ח:סעיף|64|התקנון המצוי}}
{{ח:ת}} מקום שלא נרשם תקנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, ובמידה שאין בתקנון שנרשם הוראה בנדון, יראו את {{ח:פנימי|תוספת|התקנון המצוי שבתוספת}} כתקנון שנרשם על ידי בעלי הדירות.

{{ח:סעיף|65|נציגות הבית המשותף}}
{{ח:ת}} לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול עניני הבית המשותף; הנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון.

{{ח:סעיף|66|הנציגות הראשונה}}
{{ח:תת|(א)}} עם רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים ימנה המפקח שנתן את צו הרישום נציגות זמנית לאותו בית עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות הזמנית יהיה בהתאם להמלצת בעלי הדירות שביקשו את הרישום; באין המלצה כזאת, ימנה המפקח נציגות זמנית לפי שיקול דעתו מבין בעלי הדירות שבבית המשותף או – אם לא היתה אפשרות מעשית לעשות כן – שלא מבין בעלי הדירות, ורשאי הוא לקבוע לה שכר שישולם לה על ידי בעלי הדירות.
{{ח:תת|(ב)}} דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף קטן (א) יהא לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי הוראות התקנון.

{{ח:סעיף|67|הנוהל באין נציגות}}
{{ח:תת|(א)}} לא נכונה בבית משותף נציגות לפי הוראות התקנון, או שהנציגות אינה פועלת, רשאי המפקח למנות לאותו בית נציגות, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על מינוי הנציגות, על קביעת שכרה ועל מעמדה.
{{ח:תת|(ב)}} קבע תקנונו של הבית המשותף בחירת הנציגות באסיפה כללית, לא ישתמש המפקח בסמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שכינס את בעלי הדירות לאסיפה כללית לבחירת הנציגות והנציגות לא נבחרה באסיפה, או שנוכח כי בנסיבות המקרה כינוס האסיפה לא יהיה מעשי.

{{ח:סעיף|68|השכר לנציגות}}
{{ח:ת}} השכר שנקבע על ידי המפקח לנציגות שנתמנתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} או {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}}, דינו כדין הוצאה שבעלי הדירות חייבים להשתתף בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}.

{{ח:סעיף|69|הנציגות – מורשה של בעלי הדירות}}
{{ח:ת}} הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בענינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות.

{{ח:סעיף|70|אסיפה כללית|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קבע תקנונו של בית משותף הוראות בדבר קיום אסיפה כללית של בעלי הדירות והאסיפה לא נתכנסה במועדה בהתאם להוראות התקנון, רשאי המפקח לכנסה ולקבוע את סדר יומה, והוראות התקנון בדבר אסיפה כללית יחולו כאילו כונסה בהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|71|החלטות בעלי הדירות|תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} החלטה של בעלי הדירות שנתקבלה בהתאם לתקנון ונרשמה בספר ההחלטות תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת קבלת ההחלטה ובין שהיה לבעל דירה אחרי קבלתה; ספר ההחלטות יהיה פתוח לעיון בכל עת סבירה לכל בעל דירה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון או בהחלטה שהתקבלה ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, כי הניהול וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו על ידי מי שבעלי הדירות יתקשרו עמו למטרה כאמור (בחוק זה – מתחזק).
{{ח:תתת|(2)}} החלטה לענין התקשרות עם מתחזק מסוים או לענין החלפתו תתקבל בידי בעלי הדירות שיותר ממחצית הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} דינו של שכר המתחזק כדין הוצאה שבעלי דירות חייבים להשתתף בה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} על המתחזק יחולו, לענין ניהול החשבונות ואישורם והמצאת מידע לבעלי הדירות, החובות המוטלות על גזבר {{ח:פנימי|תוספת פרט 16|בסעיף 16 לתקנון המצוי שבתוספת}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג1|סימן ג׳1: שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה|תיקון: תשנ״ה־3}}

{{ח:סעיף|71א|הגדרות|תיקון: תשנ״ה־3, תשס״ח, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכויות בניה“ – זכויות לבניה בבית משותף לפי תכנית בת תוקף כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ג|בפרק ג׳ לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרחבה“ – הגדלה של שטח דירה קיימת בבית המשותף שניתן לקבל לגביה היתר בניה לפי תכנית בת תוקף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן“ – מקלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן דירתי“ – מרחב מוגן הממוקם בתחום הדירה והמיועד לשרת את דיירי הדירה בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן קומתי“ – מרחב מוגן המיועד לשרת כמה דירות ואשר הכניסה אליו היא מרכוש משותף בקומה.

{{ח:סעיף|71ב|שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה|תיקון: תשנ״ה־3, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א) סיפה}}, או {{ח:פנימי|תוספת פרט 12|סעיף 12(ב) לתקנון המצוי שבתוספת}}, רשאים מי שבבעלותם שלושה רבעים מהדירות ושני שלישים מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם, להחליט בדבר הוצאה של חלקים מסויימים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה פלונית, לשם בניה שמטרתה הרחבת אותה דירה, וכן להחליט בדבר חלוקת זכויות הבניה הנדרשות לצורך זה ואולם, היה נושא ההחלטה כאמור הרחבת דירה פלונית אחת או יותר לשם בניית מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי, רשאים להחליט על כך מי שבבעלותם שישים אחוזים מהדירות.
{{ח:תת|(ב)}} לא תתקבל החלטה כאמור בסעיף קטן (א) אם יש בה כדי לפגוע בזכויות בניה יחסיות של כל בעל דירה להרחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דירה שהורחבה ייראה כמי שהסכים להרחבה דומה של כל דירה אחרת באותו בנין.
{{ח:תת|(ד)}} נתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), חייב בעל דירה, שדירתו ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה על חלקו ברכוש המשותף והמבקש להרחיבה, לשלם במועד החלטת ההרחבה, תשלומי איזון לבעל דירה שדירתו אינה ניתנת להרחבה או שההרחבה פחותה מחלקו היחסי ברכוש המשותף.
{{ח:תת|(ה)}} לא הגיעו בעלי הדירות להסכמה באשר לגובה תשלומי האיזון, יקבעו התשלומים על ידי שמאי מקרקעין, שימונה בהסכמה.
{{ח:תת|(ו)}} הוצאות השמאות יחולו על בעלי הדירות בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף, לפני החלטת ההרחבה.
{{ח:תת|(ז)}} לא תתקבל החלטת הרחבה שיש בה כדי למנוע מבעל דירה את האפשרות לבנות סוכה, אם נהג לעשות כן לפני ההחלטה.

{{ח:סעיף|71ג|הגשת תביעה למפקח|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דירה המתנגד להחלטה שנתקבלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71ב|בסעיף 71ב(א)}}, וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו, בעל דירה המבקש מינוי שמאי מקרקעין בהעדר הסכמה, או בעל דירה החולק על קביעת השמאי רשאי לפנות למפקח בתביעה.
{{ח:תת|(ב)}} התביעה תוגש תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, ואם בעל הדירה לא היה נוכח בעת קבלת ההחלטה, תוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה; המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת התביעה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}} יחולו על הדיון בפני המפקח, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ד)}} ראה המפקח כי נפגעה זכותו של בעל דירה, פגיעה מהותית, או כי טעה שמאי המקרקעין שנקבע כאמור, רשאי הוא להורות על ביטול ההחלטה שנתקבלה, לשנותה או להתנותה בתנאים, הכל כפי שימצא לנכון, בין בדרך של תשלומי איזון ובין בדרך אחרת, וכן רשאי הוא ליתן הוראות לענין סדרי הרישום בלשכת רישום המקרקעין.
{{ח:תת|(ה)}} אין בפניה למפקח, כשלעצמה, כדי להוות עילה לעיכוב ביצוע ההרחבה, אלא אם כן הורה המפקח אחרת.

{{ח:סעיף|71ד|תחולה|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי הדירות בבית משותף רשאים לקבוע, בתקנון מוסכם, כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן זה}} לא יחולו עליהם.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן זה}} כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר הרחבת דירה או זכויות בניה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות}}

{{ח:סעיף|72|סמכות להכריע בסכסוכים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב־2, תשס״ח־2, תשע״ז, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיפים 58}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 59א|או 59א עד 59ג}} {{ח:פנימי|סעיף 59ה|ו־59ה עד 59י}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית)#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ״א–1991}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס״ח–2008}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6נט|סעיף 6נט עד 6סא}}, {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 21ב|21ב}} {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 27ג|ו־27ג לחוק הבזק, התשמ״ב–1982}}, יכריע בו המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחול גם במקרה שמחזיק הדירה מטעם בעל הדירה או המתחזק הוא צד לסכסוך, ואם היתה דירה מוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות – גם אם צד לסכסוך הוא המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בסעיף זה אינו גורע מתקפו של הסכם למסור סכסוכים כאמור להכרעת בורר.

{{ח:סעיף|73|הזכות לתבוע בסכסוך}}
{{ח:ת}} ואלה זכאים להביא סכסוך להכרעתו של המפקח:
{{ח:תת|(1)}} כל בעל דירה או צד אחר לסכסוך כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}};
{{ח:תת|(2)}} נציגות הבית המשותף.

{{ח:סעיף|74|סמכויות המפקח}}
{{ח:ת}} למפקח הדן בסכסוך יהיו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית.

{{ח:סעיף|75|דיון בסכסוך|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, אם היה משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית צדק; החליט לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, ירשום את הטעמים שהניעוהו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} התחיל מפקח לדון בסכסוך ונבצר ממנו לסיים את הדיון בו, ימשיך מפקח אחר בדיון מהשלב אליו הגיע קודמו, אולם רשאי הוא להרשות הבאת הראיות שנית, כולן או מקצתן.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת המפקח תהיה בכתב, תנומק ותומצא לכל אחד מהצדדים.

{{ח:סעיף|76|אכיפתם של החלטות וצווים}}
{{ח:ת}} החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים שנתן, דינם, לענין אכיפה והוצאה לפועל ולענין {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט}}, כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום.

{{ח:סעיף|77|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} כל צד לסכסוך הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת המפקח רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית המשותף.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת הערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה אלא אם ציווה על כך המפקח או בית המשפט שלפניו הוגש הערעור.
{{ח:תת|(ג)}} בערעור על החלטת המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ב)}} ידון בית המשפט המחוזי בשלושה שופטים.
{{ח:תת|(ד)}} פסק־הדין של בית המשפט בערעור לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור ברשות כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 41|בסעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957}}.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים|תיקון: תשל״ז}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}, הוראות {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} הוחלו בהדרגה. שר המשפטים פרסם צווים להחלתו על האזורים המפורטים להלן: אזור עירית ירושלים (ק״ת תשל״ח, 776); אזור מחוז חיפה ואזור עירית נצרת (ק״ת תשל״ט, 482); אזור עירית נצרת עילית (ק״ת תשל״ט, 820); אזור עירית תל אביב ואזור עירית אילת (ק״ת תשמ״א, 1232); אזור עירית רחובות (ק״ת תשמ״ב, 783); אזור מחוז המרכז (ק״ת תשמ״ג, 26); אזור מחוז תל אביב (ק״ת תשמ״ג, 671); אזור עירית אשדוד (ק״ת תשמ״ה, 1802); אזור מחוז הדרום (ק״ת תשמ״ו, 266); אזור מחוז ירושלים (ק״ת תשמ״ו, 1026); אזור מחוז הצפון (ק״ת תש״ן, 662).}}

{{ח:סעיף|77א|הגדרות|תיקון: תשל״ז, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית“ – מבנה של קבע, שיש בו לפחות שתי דירות, ובכלל זה הקרקע שעליה נבנה, ואינו רשום כבית משותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“ – מי שעל פי הסכם בכתב זכאי להירשם כבעל דירה בבית או שהוא רשום או זכאי על פי הסכם בכתב להירשם כחוכר לדורות או כחוכר משנה לדורות; כל מחזיק בדירה בבית יראוהו לענין {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} כבעל דירה, כל עוד לא הוכיח שאינו כך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כל חלקי הבית חוץ מהדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מיקלטים וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת.

{{ח:סעיף|77ב|תחולת הוראות של {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}|תיקון: תשל״ז, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשס״א, תשע״ז, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיפים 56}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 59א|59א עד 59ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 59ה|59ה עד 59י}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68 עד 70}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71}}, {{ח:פנימי|סעיף 71א|71א עד 71ד}} {{ח:פנימי|סעיף 72|ו־72 עד 77}} וכן {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית)#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ״א–1991}}, {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית)#תוספת|והתוספת לאותו חוק}} יחולו על בית לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|77ג|תקנון|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} בית יתנהל לפי {{ח:פנימי|תוספת|התקנון המצוי שבתוספת}}.

{{ח:סעיף|77ד|הנציגות הראשונה|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי למנות לבית נציגות זמנית עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות הזמנית יהיה בהתאם להמלצת הבעלים של מחצית הדירות; באין המלצה כזאת, ימנה המפקח נציגות זמנית לפי שיקול דעתו מבין בעלי הדירות שבבית, או – אם לא היתה אפשרות מעשית לעשות כן – שלא מבין בעלי הדירות, ורשאי הוא לקבוע שכר שישלמו לה בעלי הדירות.
{{ח:תת|(ב)}} דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף קטן (א) יהא לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי הוראות התקנון.

{{ח:סעיף|77ה|הנוהל באין נציגות|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} לא נכונה בבית נציגות לפי הוראות התקנון, או שהנציגות אינה פועלת, רשאי המפקח למנות לאותו בית נציגות, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 77ד|סעיף 77ד}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על מינוי הנציגות, קביעת שכרה ומעמדה.

{{ח:סעיף|77ו|דין בית שנרשם|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} בית שנרשם בפנקס הבתים המשותפים לאחר שהתנהל לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} יחולו עליו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} זכות או חובה שהיתה לנציגות הבית ערב הרישום תהיה לנציגות הבית המשותף שנכונה לאחר רישומו;
{{ח:תת|(2)}} הליך משפטי עקב סכסוך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}} שהוחל בו ערב הרישום, ימשיכו בו ויראוהו, בשינויים המחוייבים, כאילו הוגש לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: זכויות במקרקעי הזולת}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: שכירות}}

{{ח:סעיף|78|שכירות של חלק מסויים של מקרקעין}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} ניתן להשכיר חלק מסויים של מקרקעין.

{{ח:סעיף|79|דינה של שכירות קצרה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, שכירות לתקופה שאינה עולה על חמש שנים אינה טעונה רישום, והתחייבות לעשות עסקה כזאת אינה טעונה מסמך בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שכירות שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת העולה על חמש שנים, ולא על שכירות שתקופתה, כולה או מקצתה, חלה כעבור חמש שנים מגמירת חוזה השכירות.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע רישום של שכירות שאינה טעונה רישום, אם ביקשו זאת הצדדים.

{{ח:סעיף|80|שכירות קצרה נוגדת}}
{{ח:ת}} הושכרו מקרקעין בשכירות שאינה טעונה רישום ולא נרשמה, ולפני שנמסרו לשוכר חזר המשכיר והשכירם לאדם אחר בשכירות שאינה טעונה רישום והנוגדת את השכירות הראשונה, זכותו של השוכר הראשון עדיפה, אך אם השני שכר וקיבל את המקרקעין בתום לב – זכותו עדיפה.

{{ח:סעיף|81|שיעבוד שכירות במשכנתה או בזיקת הנאה}}
{{ח:תת|(א)}} שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם בתנאי השכירות, לשעבדה במשכנתה בלי הסכמת המשכיר והוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳}} יחולו, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם בתנאי השכירות, לשעבדה בזיקת הנאה בלי הסכמת המשכיר והוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳}} יחולו, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|82||תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|83|השאלה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על הזכות להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות, שהוקנתה שלא בתמורה.

{{ח:סעיף|84|דיני השכירות וחוקי הגנת הדייר}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יחולו על שכירות מקרקעין דיני השכירות הכלליים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מהוראות החוקים שעניינם הגנת הדייר, לרבות {{ח:חיצוני|חוק דמי מפתח|חוק דמי מפתח, תשי״ח–1958}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: משכנתה}}

{{ח:סעיף|85|זכות הממשכן במקרקעין הממושכנים}}
{{ח:תת|(א)}} משכנתה אינה פוגעת בזכותו של בעל המקרקעין להחזיק בהם, להשתמש בהם ולעשות בהם כל עסקה, והכל בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה.
{{ח:תת|(ב)}} עסקה שבעל המקרקעין עשה בהם לאחר שמושכנו, אין בה כדי לגרוע מזכותו של בעל המשכנתה לממש אותה, ואין לעסקה כזאת תוקף כלפי מי שרכש את המקרקעין בהוצאה לפועל של המשכנתה.

{{ח:סעיף|86|דרגה שנתפנתה}}
{{ח:ת}} מושכנו מקרקעין במשכנתאות מדרגות שונות ונפדתה אחת מהן, רשאי בעל המקרקעין להביא במקומה משכנתה אחרת מאותה דרגה, אם נקבעה זכות כזאת בתנאי המשכנתה שלאחריה.

{{ח:סעיף|87|העברת המשכנתה}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה רשאי בעל המשכנתה להעביר את המשכנתה, או חלק ממנה, לאדם אחר, יחד עם החוב המובטח על ידיה, כולו או מקצתו, ללא הסכמת בעל המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} הועברה המשכנתה ולא נודע לחייב על ההעברה, מופטר הוא על ידי תשלום החוב לבעל המשכנתה הקודם.

{{ח:סעיף|88|פדיון המשכנתה לפני המועד לקיום החוב}}
{{ח:ת}} אין בכוחם של תנאי המשכנתה כדי לגרוע מהזכות לפדות את המקרקעין הממושכנים לפני המועד לקיום החוב בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק המשכון#סעיף 13|סעיף 13(ב) לחוק המשכון, תשכ״ז–1967}}; האמור בסעיף זה לא יפגע בתנאי שהותנה לפני תחילת חוק זה.

{{ח:סעיף|89|הפקדת הפרעון בלשכה}}
{{ח:ת}} רצה בעל המקרקעין לפרוע מה שמגיע ממנו על פי המשכנתה אלא שבעל המשכנתה לא קיבלהו, רשאי בעל המקרקעין להפקיד את המגיע ממנו, כולו או מקצתו, בידי הרשם ולבקש שהרשם יפקיע את המשכנתה במידה שנפדתה; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|90|מימוש המשכנתה}}
{{ח:ת}} מימוש המשכנתה יהיה על פי פסק דין של בית משפט או על פי צו ראש ההוצאה לפועל ובדרך האמורה {{ח:חיצוני|חוק המשכון#סעיף 18|בסעיף 18 לחוק המשכון, תשכ״ז–1967}}.

{{ח:סעיף|91|תחולת {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון}}}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יחולו על משכנתה הוראות {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון, תשכ״ז–1967}}; אולם אין למשכן מקרקעין או שכירות רשומה במקרקעין אלא על ידי משכנתה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: זיקת הנאה}}

{{ח:סעיף|92|הזכאים}}
{{ח:ת}} זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין (להלן – מקרקעין זכאים) או לטובת אדם פלוני, לטובת סוג בני אדם או לטובת הציבור.

{{ח:סעיף|93|צורות הזיקה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} זיקת הנאה יכול שתקבע –
{{ח:תתת|(1)}} כי בעל המקרקעין הזכאים או מי שהזיקה ניתנה לטובתו זכאי לשימוש מסויים במקרקעין הכפופים;
{{ח:תתת|(2)}} כי בעל המקרקעין הכפופים חייב להימנע מביצוע פעולה מסויימת באותם מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} זיקת הנאה לטובת מקרקעין יכול גם שתקבע כי בעל המקרקעין הכפופים חייב לבצע בהם פעולה מסויימת או שלא יהיה זכאי למנוע ביצוע פעולה מסויימת במקרקעין הזכאים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} יכול שתהא זיקת הנאה לגבי חלק מסויים במקרקעין.

{{ח:סעיף|94|זיקה מכוח שנים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה במשך תקופה של שלושים שנים רצופות רכש את הזיקה והוא זכאי לדרוש רישומה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה בכתב של בעל המקרקעין למי שמשתמש בזכות כאמור, לרבות הודעה לציבור, שהוא מתנגד לשימוש בזכות, מפסיקה את התקופה האמורה בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|95|העברת הזיקה}}
{{ח:ת}} בזיקת הנאה לטובת אדם או סוג בני אדם אין בעלי הזיקה רשאים להעביר זכותם אלא בהסכמת בעל המקרקעין הכפופים, והוא באין הוראה אחרת בתנאי הזיקה.

{{ח:סעיף|96|תקופת הזיקה ותנאיה}}
{{ח:ת}} זיקת הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה; אולם בית המשפט רשאי, על פי בקשת צד מעוניין או היועץ המשפטי לממשלה, לבטל את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן בגלל אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השימוש בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים; ורשאי בית המשפט לפסוק פיצוי למי שנגרם לו נזק על ידי הביטול או השינוי.

{{ח:סעיף|97|חלוקת המקרקעין}}
{{ח:ת}} חולקו המקרקעין הזכאים או הכפופים, תוצמד זיקת ההנאה לחלקה שהזיקה היתה לזכותה או לחובתה, לפי הענין.

{{ח:סעיף|98|זיקה בין מקרקעי בעל אחד}}
{{ח:תת|(א)}} בעל שתי חלקות מקרקעין רשאי לשעבד אחת מהן בזיקת הנאה לטובת השניה.
{{ח:תת|(ב)}} נתמזגה הבעלות במקרקעין הזכאים ובמקרקעין הכפופים בידי אדם אחד, לא תתבטל זיקת ההנאה משום כך בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} אוחדו המקרקעין הזכאים והמקרקעין הכפופים לחלקה אחת, מתבטלת זיקת ההנאה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: זכות קדימה}}

{{ח:סעיף|99|זכות קדימה על פי הסכם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מקרקעין, או בעל חלק בלתי מסויים במקרקעין משותפים, רשאי לרשום זכות קדימה לגבי המקרקעין, או לגבי חלקו בהם, לטובת אדם פלוני, ומשעשה כן, לא יהיה זכאי להעבירם לאחר, אלא אם הציע אותם תחילה לבעל זכות הקדימה.
{{ח:תת|(ב)}} על זכות הקדימה לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 102|הסעיפים 102–105}}, בכפוף למוסכם בתנאי הזכות.

{{ח:סעיף|100|זכות קדימה בין יורשים}}
{{ח:תת|(א)}} מקרקעין שהם משק חקלאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 114|בסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ״ה–1965}}, והם עברו בירושה, בין על פי דין ובין על פי צוואה, ליורשים אחדים במשותף, לא יהיה יורש זכאי להעביר חלקו בהם לאחר אלא אם הציע אותו תחילה ליורש בעל זכות הקדימה.
{{ח:תת|(ב)}} בשנתיים הראשונות לאחר מתן צו הירושה או צו אישור הצוואה, יראו כל יורש כבעל זכות קדימה לגבי חלקו של יורש אחר; מכאן ואילך יראו כבעל זכות קדימה רק יורש שרשם תוך השנתיים הראשונות זכות קדימה לעצמו לגבי חלקו של יורש אחר.

{{ח:סעיף|101|זכות קדימה בין בני זוג}}
{{ח:ת}} מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני זוג, והם משק חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידיהם במשותף או דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן־זוגו.

{{ח:סעיף|102|רכישה על־&lt;wbr&gt;פי זכות קדימה}}
{{ח:תת|(א)}} הצעה לבעל זכות קדימה תהיה בכתב, שיישלח בדואר רשום, ותציין את המחיר הנדרש בעד המקרקעין המוצעים; העתק מההצעה יישלח לרשם.
{{ח:תת|(ב)}} תוך שלושים יום מיום קבלת ההצעה רשאי בעל זכות הקדימה לשלם את המחיר הנדרש, בצירוף כל מס או תשלום חובה אחר המגיע ממנו בקשר לרכישה, או להפקידם בידי הרשם, ומשעשה כן, יראו את הצדדים כאילו נעשה ביניהם הסכם להעברת המקרקעין במחיר הנקוב בהצעה; הופקד המחיר, ישולם למציע עם גמר העסקה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל זכות קדימה שלא שילם או הפקיד את הסכומים האמורים בסעיף קטן (ב) תוך המועד הקבוע באותו סעיף קטן, רואים אותו, בתום המועד האמור, כמי שסירב לרכוש את המקרקעין.
{{ח:תת|(ד)}} היו שני בעלי זכות קדימה או יותר, תישלח ההצעה לכולם; הסכימו כולם, או אחדים מהם, לרכוש את המקרקעין המוצעים, ינהגו כאמור בסעיף קטן (ב) לפי חלקו של כל אחד מהם בזכות הקדימה; סירב אחד מהם לרכוש, יעמוד חלקו לזכותם של השאר.

{{ח:סעיף|103|העברת המקרקעין}}
{{ח:תת|(א)}} סירב בעל זכות קדימה לרכוש את המקרקעין המוצעים לו במחיר הנדרש, יהיה המציע רשאי, תוך ששה חדשים מיום הסירוב, להעבירם כרצונו, ובלבד שלא יעבירם במחיר נמוך מהמחיר שצויין בהצעה.
{{ח:תת|(ב)}} העביר המציע את המקרקעין תוך תקופת ששת החדשים האמורה בסעיף קטן (א), בטלה זכות הקדימה, ואם נרשמה – תימחק; לא העבירם תוך התקופה האמורה, לא יהיה רשאי להעבירם אלא לאחר שהציעם שוב לבעל זכות הקדימה.

{{ח:סעיף|104|אי־&lt;wbr&gt;תחולה על מתנות}}
{{ח:ת}} החובה להציע מקרקעין לבעל זכות קדימה כאמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} לא תחול על העברה ללא תמורה, אלא שזכות הקדימה לא תתבטל ותחול לגבי מי שרכש את המקרקעין ללא תמורה.

{{ח:סעיף|105|אי־&lt;wbr&gt;רישום העברות}}
{{ח:ת}} לא תירשם העברת מקרקעין שקיימת לגביהם זכות קדימה, אלא מאחר {{ח:הערה|[צ״ל: לאחר]}} שנוכח הרשם כי נתמלאו הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|106|זכות קדימה לגבי חכירה לדורות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן זה}} בדבר העברת בעלות, יחולו, ככל שהן נוגעות לענין, גם על העברה של חכירה לדורות.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד}}

{{ח:סעיף|107|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ציבור“ – מקרקעי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}, ומקרקעין של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם על ידי חיקוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי יעוד“ – מקרקעי ציבור המיועדים לתועלת הציבור, והם –
{{ח:תתת|(1)}} שפת הים, לרבות מקרקעין שבתחומי נמל;
{{ח:תתת|(2)}} נהרות, נחלים ותעלות וגדותיהם;
{{ח:תתת|(3)}} דרכים ומסילות ברזל, לרבות מקרקעין המשמשים תחנות של מסילות ברזל;
{{ח:תתת|(4)}} נמלי תעופה;
{{ח:תת|(5)}} סוגים אחרים של מקרקעי ציבור שנקבעו בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כמקרקעי יעוד לענין {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|108|מקרקעין תת־&lt;wbr&gt;ימיים}}
{{ח:ת}} מקרקעין הנמצאים מתחת למימי החופין של ישראל ומקרקעין הנמצאים מתחת למימי האגמים שבישראל הם של המדינה ונמנים על מקרקעי הציבור.

{{ח:סעיף|109|רישום של מקרקעי יעוד}}
{{ח:ת}} ברישום של מקרקעי יעוד יצויין היותם מקרקעי יעוד.

{{ח:סעיף|110|הפיכת מקרקעי יעוד למקרקעי ציבור|תיקון: תשל״ט, תשמ״ח־3, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מקרקעי יעוד לא יהפכו למקרקעי ציבור שאינם מקרקעי יעוד אלא אם אישרה הממשלה או השר שקבעה לכך שחדלו לשמש ליעודם; הודעה על האישור תפורסם ברשומות וציון המקרקעין כמקרקעי יעוד יימחק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ייהפכו מקרקעי יעוד למקרקעי ציבור שאינם מקרקעי יעוד ויירשמו בהתאם לכך אם נועדו לשמש שלא למקרקעי יעוד באחת מתכניות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית שאושרה סופית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} תכנית שאושרה סופית לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)|חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), תשכ״ד–1964}}.

{{ח:סעיף|111|איסור עסקאות במקרקעי יעוד}}
{{ח:ת}} במקרקעי יעוד לא יהיה תוקף לכל עסקה הטעונה רישום, לא יינתן צו אכיפה בשל התחייבות לעשות בהם עסקה כזאת, ולא תירשם הערה ביחס להתחייבות כזאת, אלא אם העסקה או ההתחייבות אושרו על ידי הממשלה או השר שקבעה לכך.

{{ח:סעיף|112|אי־&lt;wbr&gt;תחולה}}
{{ח:ת}} במקרקעי ציבור לא יחול {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.

{{ח:סעיף|113|התיישנות}}
{{ח:תת|(א)}} במקרקעי יעוד אין התישנות.
{{ח:תת|(ב)}} במידה שלפי חוק זה חלה התיישנות במקרקעי ציבור שאינם מקרקעי יעוד, לא תתחיל תקופת ההתיישנות לפני היום שנרשמו על שם בעליהם.
{{ח:תת|(ג)}} במקרקעי ציבור לא יחול {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}.

{{ח:סעיף|114|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} באות להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|חוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}, {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל|חוק מקרקעי ישראל, תש״ך–1960}} וכל דין אחר החל על מקרקעי ציבור או סוג של מקרקעי ציבור, ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: המרשם}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|115|לשכת רישום}}
{{ח:ת}} שר המשפטים יקים לשכות רישום ויקבע את אזור פעולתן.

{{ח:סעיף|116|רשמים|תיקון: תשל״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה רשם לכל לשכה ורשאי הוא למנות רשם אחד ללשכות אחדות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי למנות סגן רשם ללשכה או ללשכות אחדות, ורשאי הוא להסמיך אדם בסמכויות של רשם, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|117|מפקחים|תיקון: תשל״ד, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה אנשים הכשירים להיות שופטי בית משפט שלום למפקחים על רישום מקרקעין ויקבע את אזור סמכותם.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה לרשם שבאזור סמכותו. אזור סמכותו של מפקח יכול שיהיה שטח המדינה כולו או חלק או חלקים ממנו.

{{ח:סעיף|118|הממונה על המרשם|תיקון: תשל״ד, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה אדם הכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי כממונה על המרשם ורשאי הוא למנות אדם הכשיר כאמור כסגן הממונה על המרשם.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על המרשם וסגן הממונה על המרשם רשאים ליטול לעצמם כל סמכות הנתונה למפקח או לרשם.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי להסמיך מפקח בסמכויות של הממונה על המרשם, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|119|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} על הקמת לשכה וקביעת אזור פעולתה, על כל מינוי לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} ועל קביעת אזור סמכותו של מפקח תפורסם הודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|120|סמכויות חקירה}}
{{ח:ת}} לממונה על המרשם ולכל מפקח יהיו הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}, ככל שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם.

{{ח:סעיף|121|ערר לממונה}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע בהחלטה של רשם או מפקח – למעט החלטת מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳}} – רשאי לערור עליה לפני הממונה על המרשם תוך תקופה שנקבעה בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על המרשם רשאי להחליט בערר על פי המסמכים שהיו לפני הרשם או המפקח בלי לשמוע את הצדדים, ורשאי הוא לשמוע את הצדדים וכל אדם אחר, הכל כפי שימצא לנכון לבירור הענין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אין לערור על אישור עסקה לרישום לאחר שנרשמה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סעד אחר בקשר לרישום.

{{ח:סעיף|122|ערעור לבית המשפט}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הממונה על המרשם, כולל החלטה בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121}}, רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין הנדונים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|123|הפנקסים}}
{{ח:תת|(א)}} בכל לשכה יתנהלו הפנקסים שנקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו, ויירשמו בהם המקרקעין הנמצאים באזור פעולתה של הלשכה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בפנקסים יירשמו, לגבי המקרקעין הנוגעים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} העסקאות שהרשם אישרן לרישום;
{{ח:תתת|(2)}} פסקי דין, החלטות וצווים שניתנו על ידי בית משפט או על ידי רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, והוגשו לרשם;
{{ח:תתת|(3)}} כל דבר אחר הטעון רישום, או ניתן לרישום, לפי חיקוק.

{{ח:סעיף|124|עיון בפנקסים}}
{{ח:ת}} הפנקסים המתנהלים בלשכה יהיו פתוחים לעיון הציבור, וכל אדם רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מן הרשום בהם.

{{ח:סעיף|125|כוח ההוכחה של רישום}}
{{ח:תת|(א)}} רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הסדר זכויות במקרקעין#סעיף 93|סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} רישום בפנקסים לגבי מקרקעין לא־מוסדרים יהווה ראיה לכאורה לתכנו.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: הערות}}

{{ח:סעיף|126|הערת אזהרה|תיקון: תשל״ג, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן – הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית.
{{ח:תת|(ב)}} נרשמה ההערה על פי בקשת הזכאי בלבד, יודיע הרשם מיד על רישומה למי שהתחייב כאמור.

{{ח:סעיף|127|תוצאות של הערת אזהרה|תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה.
{{ח:תת|(ב1)}} הערה אזהרה שנרשמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 126|בסעיף 126}}, אינה טעונה רישום בכל מרשם או פנקס אחר המתנהל על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} עסקה המקנה חלק ממקרקעין, בבעלות או בחכירה לדורות, לרשות מקומית למטרת דרכים או מדרכות או הרחבתם, המתחייבת מתכנית שאושרה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לא יראו כעסקה הסותרת הערת אזהרה, ובלבד ששלושים יום לפני רישום העסקה נשלחה הודעה על כך לזכאי על פי הערת האזהרה.

{{ח:סעיף|128|הערה על צורך בהסכמה}}
{{ח:ת}} הוכח, להנחת דעתו של הרשם, כי עשיית עסקה בידי בעל המקרקעין או בעל זכות במקרקעין מותנית – על פי חיקוק, על פי צו של בית משפט או על פי התחייבות בכתב של הבעל – בהסכמתו של צד שלישי, ירשום הרשם, לפי בקשת הצד השלישי, הערה על כך.

{{ח:סעיף|129|הערה על הגבלת כשרות}}
{{ח:ת}} הוכח לרשם בצו של בית משפט או בתעודה ציבורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 29|בסעיף 20 לפקודת העדות}}, כי כשרותו המשפטית של בעל מקרקעין או של בעל זכות במקרקעין נשללה או הוגבלה על פי חוק, ירשום הרשם, לפי בקשת צד מעוניין או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, הערה על כך.

{{ח:סעיף|130|הערה לפי צו בית משפט}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, בכל הליך שלפניו בענין זכות במקרקעין, להורות על רישום הערה כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|131|תוצאה של רישום הערה}}
{{ח:ת}} נרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 128|סעיפים 128}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 130|או 130}}, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, כל עוד לא נמחקה ההערה.

{{ח:סעיף|132|מחיקת הערה|תיקון: תשל״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הערה שנרשמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}} {{ח:פנימי|סעיף 129|או 129}}, תימחק על פי צו של בית משפט או אם הוכח, להנחת דעתו של הרשם, אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצדדים המעוניינים הסכימו למחיקה;
{{ח:תתת|(2)}} עילת ההערה בטלה, ובלבד שהרשם הודיע מראש לצדדים המעוניינים על כוונתו למחוק את ההערה ונתן להם זמן סביר לפנות לבית המשפט;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} הערה שנרשמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} תימחק על פי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|133|הערות אחרות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, במידה שהדבר דרוש להפעלתו של חוק או למניעת הפרתו, לקבוע בתקנות הערות שהרשם יהא חייב לרשמן, ורשאי הוא לקבוע בתקנות דרכי רישומן ומחיקתן; על הערות כאלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: רישום ראשון וחידוש רישום}}

{{ח:סעיף|134|זכות לרישום ראשון}}
{{ח:ת}} מקרקעין שעדיין אינם רשומים בפנקסי מקרקעין, כל התובע זכות בהם רשאי לבקש את רישומם.

{{ח:סעיף|135|זכות לחידוש רישום}}
{{ח:ת}} מקרקעין שרישומם הושמד או טושטש, כל התובע זכות בהם וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאי לבקש חידוש הרישום.

{{ח:סעיף|135א|תיקון רישום שטח או גבולות|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} מקרקעין לא מוסדרים הרשומים בפנקסי המקרקעין, רשאי בעל זכות בקרקע או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו לבקש לתקן רישום לא נכון של השטח או של גבולותיו; היה התיקון עלול לפגוע במקרקעין סמוכים, לא ייעשה התיקון אלא לאחר שניתנה לכל מי שהתיקון עלול להשפיע על זכויותיו הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו.

{{ח:סעיף|136|פרסום והתנגדות}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על בקשת רישום לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם המעוניין בדבר וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שלא הגישו את הבקשה רשאי להגיש למפקח התנגדות לרישום תוך ששים יום מיום פרסום ההודעה.

{{ח:סעיף|137|ההחלטה בבקשת רישום או חידוש|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח יחליט בבקשת הרישום לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}} לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון טענותיהם ולהביא ראיותיהם; הוא רשאי לסטות מדיני הראיות אם היה משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת; החליט לסטות מדיני הראיות, ירשום את הטעמים שהניעוהו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת המפקח תהיה בכתב, תנומק ותומצא לכל אחד מהצדדים.

{{ח:סעיף|138|רישום של מקרקעין ללא בעלים}}
{{ח:ת}} מקרקעין שעדיין אינם רשומים בפנקסי המקרקעין ואשר הממונה על המרשם, אחרי בירור עם האפוטרופוס הכללי, אישר שהם ללא בעלים, יירשמו על שם המדינה, אולם אין בכך כדי למנוע מכל אדם לתבוע זכות בהם ולבקש תיקון הרישום.

{{ח:סעיף|139|כוחו של הרישום|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} רישום לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}} יהווה ראיה לכאורה לתכנו; אין בו כדי למנוע הסדר על פי {{ח:חיצוני|פקודת הסדר זכויות במקרקעין|פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|140|הגבלת תחולה|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}} לא יחולו על מקרקעין שלגביהם אין לעשות רישומים בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הסדר זכויות במקרקעין#סעיף 35|לסעיף 35 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ״ט–1969}}.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: רישום בתים משותפים וביטולו}}

{{ח:סעיף|141|פנקס בתים משותפים}}
{{ח:ת}} בכל לשכה יתנהל פנקס בתים משותפים ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|בסימן זה}} – הפנקס).

{{ח:סעיף|142|בית הראוי להירשם בפנקס|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בית שיש בו שתי דירות או יותר ואפשר לזהות כל אחת מהן כיחידה נפרדת, ניתן לרישום בפנקס.
{{ח:תת|(ב)}} שני בתים או יותר שבכל אחד מהן יש דירה אחת או יותר והבתים הוקמו על חלקה או חלקות שאינן ניתנות לחלוקה באופן שכל בית יעמוד על חלקה נפרדת, ניתנים לרישום בפנקס כבית משותף.
{{ח:תת|(ג)}} שני בתים או יותר שיש להם מיתקנים משותפים, ניתנים לרישום בפנקס כבית משותף.

{{ח:סעיף|143|צו רישום}}
{{ח:תת|(א)}} צו לרישום בית בפנקס יינתן על ידי המפקח, אם ביקשו זאת הבעלים ששטח הרצפה של דירותיהם מהווה למעלה ממחצית שטח הרצפה של כל הדירות שבבית; בדירה המוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות צריך שהבקשה תוגש גם על ידי המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות.
{{ח:תת|(ב)}} צו הרישום יפרט לגבי כל דירה בנפרד את הפרטים שייכללו ברישום בפנקס.
{{ח:תת|(ג)}} היתה דירה מוחכרת ערב הרישום, רשאים הצדדים, עקב הרישום, לבטל את החכירה ולהעביר את הבעלות בדירה לחוכר, ואם הסכימו לעשות כן, יהיה צו הרישום בהתאם לכך.

{{ח:סעיף|144|רישום שכירות וזכויות אחרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נרשם בית בפנקס וערב הרישום היה הבית, כולו או חלק בלתי מסויים ממנו, מושכר בשכירות רשומה, תירשם השכירות בפנקס על כל דירה, או על חלק בלתי מסויים מכל דירה, לפי הענין; היתה אחת הדירות מושכרת כאמור, תירשם השכירות על אותה דירה, זולת אם הוסכם בין הצדדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143|בסעיף 143(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה הבית, כולו או חלק בלתי מסויים ממנו, משועבד ערב הרישום במשכנתה או מעוקל כדין, תירשם המשכנתה או העיקול על כל דירה, או על חלק מכל דירה, לפי הענין, זולת אם הוסכם עם הנושה על דרך אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} היתה שכירות כאמור בסעיף קטן (א) משועבדת ערב הרישום במשכנתה או מעוקלת כדין, יירשמו המשכנתה או העיקול על השכירות כפי שנרשמה השכירות בהתאם לסעיף קטן (א); בוטלה השכירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143|בסעיף 143(ג)}}, יירשמו המשכנתה או העיקול על הבעלות בדירה.
{{ח:תת|(ד)}} היה הבית ערב הרישום מקרקעין זכאים או כפופים בזיקת הנאה, תירשם זיקת ההנאה לטובתן או לחובתן של הדירות, לפי ענין הזיקה.
{{ח:תת|(ה)}} היה הבית, כולו או חלק בלתי מסויים ממנו, כפוף ערב הרישום להערה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן ב׳}}, תירשם ההערה בפנקס על כל דירה או על חלק בלתי מסויים מכל דירה, לפי הענין; נרשמה ההערה על סמך התחייבות המתייחסת לאחת הדירות, תירשם ההערה על אותה דירה בלבד.

{{ח:סעיף|145|תיקון צו רישום}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי, על פי בקשת בעל דירה או בעל זכות בדירה, לתקן צו רישום בפנקס, ובלבד שנתן לכל בעל דירה או לבעל זכות בדירה שלא הגיש את הבקשה הודעה מוקדמת והזדמנות לטעון טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} צו המתקן צו רישום, דינו לכל דבר כדין צו רישום.

{{ח:סעיף|146|ביטול רישומו של בית משותף}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לצוות על ביטול רישומו של בית בפנקס, אם ביקשו זאת בעלי כל הדירות או אם נוכח שהבית אינו ראוי עוד לרישום בפנקס, ובלבד שנתן לכל בעל דירה, או לבעל זכות בדירה הודעה מוקדמת והזדמנות לטעון טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} צו הביטול יפרט את הפרטים שייכללו ברישום הנכס בפנקסי המקרקעין.

{{ח:סעיף|147|הרישום החדש בפנקסים}}
{{ח:ת}} ניתן צו ביטול, יבטל הרשם את רישום הבית בפנקס ויחדש את רישומו בפנקסי המקרקעין בתור נכס שהוא בבעלותם המשותפת של מי שהיו ערב מתן צו הביטול רשומים בפנקס כבעלי הדירות, וכל אחד מהם יהיה בעל חלק בלתי מסויים כחלק שהיה לו ברכוש המשותף של הבית המשותף, זולת אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת לענין זה.

{{ח:סעיף|148|רישום שכירות וזכויות אחרות}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל רישומו של בית בפנקס וערב הביטול היתה דירה בו מושכרת בשכירות רשומה, תירשם השכירות בפנקסי המקרקעין לגבי אותה דירה.
{{ח:תת|(ב)}} היתה דירה ערב ביטול הרישום משועבדת במשכנתה או מעוקלת כדין, יירשמו המשכנתה או העיקול על חלקו הבלתי מסויים של מי שהיה ערב הביטול בעל הדירה.
{{ח:תת|(ג)}} היתה שכירות כאמור בסעיף קטן (א) משועבדת במשכנתה או מעוקלת כדין, יירשמו המשכנתה או העיקול על השכירות כפי שנרשמת השכירות בהתאם לסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} היתה דירה ערב ביטול הרישום מקרקעין זכאים או כפופים בזיקת הנאה, תירשם זיקת ההנאה על הבית, לפי ענין הזיקה.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: אגרות}}

{{ח:סעיף|149|סמכותו של שר המשפטים}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות אגרות לענין חוק זה וכן רשאי הוא לקבוע מי יהיה חייב בתשלום האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות תנאים שבהם סוגי בני אדם או סוגים של פעולות יהיו פטורים, או ייהנו מהנחות, מתשלום אגרה או שבהם תשלום האגרה יידחה.
{{ח:תת|(ג)}} שיעור ההנחה או משך הדחייה בתחומים שנקבעו בתקנות ייקבעו על ידי שר המשפטים או על ידי מי שהשר הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ד)}} אגרה שתשלומה נדחה תהיה שעבוד על המקרקעין הנוגעים בדבר, והרשם ירשום את השעבוד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974}}.}}

{{ח:סעיף|150|שיעורי אגרה לפי שווי}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע אגרה בסכום קבוע או שיעורי אגרה לפי שווי המקרקעין או העסקה.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה אגרה לפי שווי המקרקעין או העסקה, יקבע שר המשפטים בתקנות מי יעשה את השומה, ועל החלטת השומה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 121|הסעיפים 121}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974}}.}}

{{ח:סעיף|151|תשלום אגרה כתנאי לרישום}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, לא תיעשה פעולת רישום מבלי ששולמה תחילה האגרה שנקבעה לאותה פעולה, זולת אם החייב באגרה פטור או קיבל הנחה ממנה או שתשלום האגרה נדחה בהתאם לתקנות.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: שונות}}

{{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: ביטול סוגי מקרקעין}}

{{ח:סעיף|152|ביטול סיווג}}
{{ח:ת}} סיווג מקרקעין לסוגים שונים שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה מכוח החקיקה העותמנית – בטל.

{{ח:סעיף|153|מקרקעין מסוג ”מירי“}}
{{ח:ת}} מקרקעין שערב תחילתו של חוק זה נמנו עם הסוג ”מירי“, הבעלות בהם תהיה בעלות מלאה בהתאם להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|154|מקרקעין מסוג ”מתרוכה“}}
{{ח:תת|(א)}} מקרקעין שערב תחילתו של חוק זה נמנו עם הסוג ”מתרוכה“ יירשמו על שם המדינה, אולם אם היו המקרקעין בתחום רשות מקומית וערב תחילת חוק זה היו דרכים או שטחים פתוחים, למעט שפת ים, ששימשו בעיקר את תושבי אותה רשות מקומית, יירשמו על שם הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} מקרקעין שנרשמו על שם רשות מקומית בהתאם לסעיף קטן (א) ואחרי כן שונה שימושם לשימוש שלא היה מצדיק רישומם על שם הרשות המקומית, יעברו לבעלות המדינה.

{{ח:סעיף|155|מקרקעין מסוג ”מואת“}}
{{ח:ת}} מקרקעין שערב תחילתו של חוק זה נמנו עם הסוג ”מואת“ יירשמו על שם המדינה; אולם אם קיבל אדם שטר קנין על מקרקעין כאלה על פי סעיף 103 לחוק הקרקעות העותמני משנת 1274 להג׳רה או על פי פקודת העברת קרקעות, זכאי הוא, או חליפו, לרישום המקרקעין על שמו.

{{ח:סעיף|156|שמירת זכויות}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיפים 153}}, {{ח:פנימי|סעיף 154|154}} {{ח:פנימי|סעיף 155|או 155}}, כדי לגרוע מזכויות שהיו קיימות ערב תחילתו של חוק זה במקרקעין האמורים בהם.

{{ח:סעיף|157|מחוברים שנרשמו בנפרד מן הקרקע|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מבנים או נטיעות (להלן – מחוברים) שערב תחילתו של חוק זה היו רשומים בנפרד מן הקרקע על שם אדם אחד, יירשמו על שמו כיחידה אחת, והרישום הנפרד יבוטל.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק י סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מחיקת עיקולים מהמרשם|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|157א|הגבלת משך תקפו של עיקול ומחיקתו|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עברו עשר שנים מיום שנרשם עיקול, רשאי הרשם למחקו אלא אם כן הוגש לרישום צו להארכת תקפו.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הרשם למחוק עיקול בתום התקופה כאמור בסעיף קטן (א), ישלח הודעה, לפחות ארבעים וחמישה ימים לפני המחיקה, למי שהעיקול נרשם לזכותו, ככל שמענו ידוע, או יפרסם על כך הודעה בשני עתונים יומיים.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: ביטול דינים והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|158|ביטולים}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} חוק הקרקעות העותמני משנת 1274 להג׳רה וכל חקיקה עותמנית אחרת שעניינה מקרקעין;
{{ח:תת|(2)}} הסעיפים 882–886, 905–909, 950–956, 1008–1044, 1051–1052, 1192–1233, 1241–1246, 1270–1291, 1328, 1644–1646, 1673 ו־1675 למג׳לה;
{{ח:תת|(3)}} סעיפים 24–33 לחוק שופטי השלום הזמני העותמני משנת 1331 להג׳רה;
{{ח:תת|(4)}} פקודת העברת קרקעות;
{{ח:תת|(5)}} פקודת המשכנתאות (תיקון);
{{ח:תת|(6)}} פקודת קרקעות מחלול, 1920;
{{ח:תת|(7)}} פקודת הקרקעות (מואת);
{{ח:תת|(8)}} פקודת בתי משפט לקרקעות;
{{ח:תת|(9)}} פקודת תיקון ספרי האחוזה, 1926;
{{ח:תת|(10)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)|בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)}};}}
{{ח:תת|(11)}} פקודת חוק הקרקעות (תיקון);
{{ח:תת|(12)}} פקודת פנקסי קרקעות, 1944;
{{ח:תת|(13)}} חוק לתיקון דיני הקרקעות (המרת ”מתרוכה“), תש״ך–1960;
{{ח:תת|(14)}} חוק בתים משותפים, תשכ״א–1961 [נוסח משולב].

{{ח:סעיף|159|אי־&lt;wbr&gt;תחולת הוראות מסויימות}}
{{ח:תת|(א)}} הספר העשירי של המג׳לה לא יחול על מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתיישנות|חוק ההתיישנות, תשי״ח–1958}}, לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים, אולם אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק זה.

{{ח:סעיף|160|עצמאות החוק}}
{{ח:ת}} בעניני מקרקעין לא יחול {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצתו לארץ-ישראל#סעיף 46|סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ־ישראל, 1922–1947}}.

{{ח:סעיף|161|שלילת זכויות שביושר}}
{{ח:ת}} מתחילת חוק זה אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק.

{{ח:סעיף|162|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 152|בסעיפים 152}} {{ח:פנימי|סעיף 158|ו־158 עד 161}}, אין בהוראות חוק זה כדי לבטל או להביא שינוי –
{{ח:תת|(1)}} בדין המיוחד שהיה קיים ערב תחילתו בנוגע למקרקעין מסוג מוקופה ולהקדשות;
{{ח:תת|(2)}} בדין שהיה קיים ערב תחילתו בנוגע להתיישנות במקרקעין לא־מוסדרים.

{{ח:סעיף|163|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון.

{{ח:סעיף|164|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|בפקודת הפרשנות}}.}}

{{ח:סעיף|165|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.}}

{{ח:סעיף|166|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} עסקה במקרקעין, והתחייבות לעסקה כזאת, שנעשו לפני תחילת חוק זה, וכן זכות במקרקעין שהיתה מוקנית ערב תחילתו וחוק זה אינו מכיר בה, יוסיף לחול עליהן הדין הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} זכות במקרקעין שחוק זה דן בה יחול עליה חוק זה אף אם נוצרה לפני תחילתו.

{{ח:סעיף|167|קיום מינויים, רישומים וכו׳}}
{{ח:תת|(א)}} מי שכיהן ערב תחילת חוק זה בתפקיד של ממונה על המרשם, מפקח או רשם, יראוהו כאילו נתמנה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לשכות רישום שהוקמו, אזורי פעולתן שנקבעו ופנקסים שהתנהלו בהן כדין לפני תחילת חוק זה, יראום כאילו הוקמו, נקבעו והתנהלו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} רישומים שנעשו כדין בפנקסים לפני תחילת חוק זה, יראום כאילו נעשו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: הפעלת החוק}}

{{ח:סעיף|168|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} הפנקסים שיתנהלו, סדרי ניהולם וסדרי הרישומים ופרטיהם;
{{ח:תת|(2)}} סדרי העיון בפנקסים וקבלת העתקים מהם;
{{ח:תת|(3)}} סדרי הדין בדיונים ועררים לפי חוק זה;
{{ח:תת|(4)}} ההליכים בקשר לרישום בתים משותפים, לתיקון רישום ולביטול רישום;
{{ח:תת|(5)}} ההליכים בקשר לרישום ראשון וחידוש רישום;
{{ח:תת|(5א)}} ההליכים בקשר לתיקון הרישום של שטח או גבולות במקרקעין לא מוסדרים;
{{ח:תת|(6)}} ההליכים בקשר לרישום איחוד ופיצול של חלקות, כולל הרישום מחדש של זכויות בחלקות שהיו רשומות ערב האיחוד או הפיצול;
{{ח:תת|(7)}} סמכויותיהם של רשמים, של מפקחים ושל הממונה על המירשם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|169|תחילה}}
{{ח:ת}} חוק זה תחילתו ביום כ״ג בטבת תש״ל (1 בינואר 1970).

{{ח:סעיף|170|תחולת {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} שר המשפטים יחיל בהדרגה, בצווים, את הוראות {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}} על אזורי המדינה.

{{ח:קטע2|תוספת|התוספת|תיקון: תשל״ז, תשנ״ב}}

{{ח:קטע3||תקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משותף}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתקנון זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“ – לגבי דירה שהוחכרה לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים – החוכר או חוכר המשנה, לפי הענין, זולת אם נקבע בחוזה החכירה שלענין התקנון לא יראו אותם כבעלי דירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מיקלטים, וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת.

{{ח:סעיף*|2|שינויים ותיקונים בדירה|תיקון: תשמ״ד|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים הפוגעים ברכוש המשותף או מסכנים או עשויים לסכן את קיומו או משנים או עשויים לשנות את ערכו, אלא אם קיבל תחילה הסכמת האסיפה הכללית של בעלי הדירות. לענין זה, ”פגיעה ברכוש המשותף“ – לרבות פגיעה בחזותו החיצונית התקינה והאחידה כפי שהיתה בעת גמר הבניה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים הפוגעים בדירה אחרת או מסכנים או עשויים לסכן את קיומה, או משנים או עשויים לשנות את ערכה, אלא אם קיבל תחילה הסכמת בעל הדירה האחרת.
{{ח:תת|(ג)}} כל שינוי או תיקון אחר רשאי בעל דירה לעשות בדירתו על דעת עצמו.

{{ח:סעיף*|3|הזכות לתבוע תיקונים|תיקון: תשל״ז|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע תיקון בדירה האחרת, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון.

{{ח:סעיף*|4|עבודות לבדק הרכוש|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דירה חייב להרשות שיבוצעו בדירתו העבודות ההכרחיות להחזקתו התקינה של הרכוש המשותף, ולתכלית זו רשאים חברי הנציגות ובני אדם הפועלים בשמה להיכנס לדירתו ולבצע בה עבודות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} פגעו העבודות האמורות בדירה, חייבים בעלי כל הדירות להשתתף בהוצאות החזרת המצב לקדמותו בשיעור שבו הם משתתפים בהוצאות החזקת הרכוש המשותף.

{{ח:סעיף*|5|אסיפה כללית רגילה|עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי הדירות יקיימו אחת לשנה אסיפה כללית לשם קביעת דרכי ניהולו של הרכוש המשותף והשימוש בו, קביעת ההוצאות הכרוכות בכך, מינוי נציגות, אישור חשבונות והסדר הענינים האחרים הנובעים מהשכנות בבית המשותף.
{{ח:תת|(ב)}} הנציגות תקבע את מועד האסיפה הכללית ותועיד אותה; האסיפה הראשונה תתקיים תוך שלושה חדשים מיום רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים; לאחר זאת תתקיים האסיפה לא יאוחר מחמישה עשר חודש מיום האסיפה הקודמת.

{{ח:סעיף*|6|אסיפה כללית שלא מן המנין|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האסיפות הכלליות לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|סעיף 5}} רשאית הנציגות להועיד אסיפה כללית כל אימת שהדבר ייראה לה, והיא חייבת להועידה, אם דרשו זאת בעליהן של שליש מן הדירות לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} לא הועידה הנציגות אסיפה תוך ארבעה עשר יום מהיום שהוגשה לה דרישה כאמור בסעיף קטן (א), רשאים בעלי הדירות שדרשו זאת להועיד את האסיפה.

{{ח:סעיף*|7|כינוס אסיפה|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית ומקומה תימסר לבעלי כל הדירות ארבעה ימים לפחות לפני המועד.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה שהוצגה במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, רואים אותה כאילו נמסרה לכל בעל דירה יום אחד לאחר שהוצגה.

{{ח:סעיף*|8|המנין באסיפה|עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} רואים אסיפה כללית כחוקית אם הודעה על קיומה נמסרה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|בסעיף 7}} והשתתפו בה בעליהן של מחצית הדירות לפחות, בעצמם או על ידי באי כוח.
{{ח:תת|(ב)}} ההודעה על קיום האסיפה הכללית יכול שתקבע שאם לא יהיה נוכח מנין חוקי בשעה שנקבעה לפתיחת האסיפה, תתקיים האסיפה בשעה אחרת באותו יום, ומשנקבע כן, תהיה האסיפה שנתכנסה בשעה האחרת חוקית בכל מספר של משתתפים.

{{ח:סעיף*|9|סדר היום באסיפה|עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} ההודעה על מועד אסיפה כללית תפרט את סדר יומה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל דירה רשאי להוסיף נושא לסדר יומה של האסיפה, ובלבד שהודעה על כך תימסר לבעלי כל הדירות האחרות יומיים לפחות לפני מועד האסיפה בדרך שנמסרת הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית.
{{ח:תת|(ג)}} לא תדון אסיפה כללית בנושא שלא נכלל בסדר יומה, אלא אם כל בעלי הדירות הסכימו שהענין יעמוד לדיון בה.

{{ח:סעיף*|10|יו״ר ומזכיר האסיפה|עוגן=תוספת פרט 10}}
{{ח:ת}} אסיפה כללית תבחר יושב ראש ומזכיר האסיפה.

{{ח:סעיף*|11|דחיית האסיפה|עוגן=תוספת פרט 11}}
{{ח:ת}} יושב ראש האסיפה הכללית רשאי, בהסכמת האסיפה, לדחות את המשכה לתאריך שייראה לו, והוא חייב לדחותה אם דרשו זאת רוב הנוכחים באסיפה.

{{ח:סעיף*|12|החלטות|עוגן=תוספת פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב דעות.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה המטילה על בעל דירה חובות או תשלומים מסוג או שיעור שלא פורשו {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳ לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969}}, או בתקנון זה, או המשנה את זכויותיו, לא יהיה לה תוקף לגבי אותו בעל דירה אלא אם הסכים לה.

{{ח:סעיף*|13|הצבעות|עוגן=תוספת פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} ההצבעה באסיפה הכללית תהיה בהרמת ידיים, אך לפי דרישת רבע לפחות מבעלי הדירות הנוכחים תתקיים הצבעה בקלפי.
{{ח:תת|(ב)}} בהצבעה זכאי בעלה של כל דירה לדעה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש האסיפה.

{{ח:סעיף*|14|באי כוח|עוגן=תוספת פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} כל בעל דירה רשאי להשתתף באסיפה כללית ולהצביע בה בעצמו או על ידי בא־כוח.
{{ח:תת|(ב)}} בא־כוח שנתמנה לייצג בעל דירה באסיפה כללית יביא לפני הנציגות, סמוך לפתיחת האסיפה, כתב מינוי חתום בידי בעל הדירה שמינה אותו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דירה שהוא תאגיד ישתתף באסיפה ובהצבעה על ידי בא־כוח שנתמנה בהתאם לתקנותיו; תעודה חתומה בידי המנהל או המזכיר של התאגיד, והמאשרת שבא כוחו נתמנה בהתאם לתקנותיו, תשמש ראיה חותכת לכך.
{{ח:תת|(ד)}} היה לדירה יותר מבעל אחד, ימנו הבעלים אחד מהם, או אדם אחר, כבא כוחם באסיפה הכללית; בא־כוח שנתמנה כאמור יביא לפני הנציגות, סמוך לפתיחת האסיפה, כתב מינוי חתום בידי כל בעלי הדירה.

{{ח:סעיף*|15|הנציגות|עוגן=תוספת פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} האסיפה הכללית הרגילה תבחר בנציגות בת חבר אחד או יותר, אך לא יותר מחמישה חברים; בנציגות של יותר מאחד ייבחר אחד מחבריה כגזבר.
{{ח:תת|(ב)}} אסיפה כללית שלא מן המנין רשאית להחליף את הנציגות, לשנות את הרכבה, או להשלימה, אם ירד מספר חבריה מכל סיבה שהיא; נקבע מספר חברי הנציגות ומספר חבריה ירד מכל סיבה עד למטה ממספר זה, יועידו חברי הנציגות הנשארים, תוך עשרה ימים, אסיפה כללית שלא מן המנין לשם השלמת הרכב הנציגות.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הנציגות, כולל חבריה שנבחרו לפי סעיף קטן (ב), היא עד לבחירת הנציגות החדשה באסיפה הכללית הרגילה הבאה.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות הנציגות יתקבלו ברוב דעות; היו הדעות לגבי הצעה מסויימת שקולות, רואים את ההצעה כנדחית.

{{ח:סעיף*|16|חשבונות|תיקון: תשנ״ב|עוגן=תוספת פרט 16}}
{{ח:תת|(א)}} הגזבר יקבל חשבון לכל הוצאה, ימסור קבלה לכל הכנסה וינהל פנקס הכנסות והוצאות; הגזבר יביא לאישור האסיפה הכללית הרגילה את הפנקס וכן יביא עמו את החשבונות והקבלות שקיבל, העתקי הקבלות שמסר והמסמכים הנוגעים להם.
{{ח:תת|(ב)}} הגזבר יערוך דין וחשבון כספי אחת לששה חדשים; הדין וחשבון יכלול גם את פירוט ההשקעות של ההכנסות שהצטברו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דירה רשאי בכל עת סבירה לעיין בפנקס ההכנסות וההוצאות, בחשבונות, בקבלות ובמסמכים הנוגעים להם ובדין וחשבון הכספי.
{{ח:תת|(ד)}} הגזבר יפקיד את ההכנסות בחשבון בנק על שם הבית המשותף.
{{ח:תת|(ה)}} שנת הכספים של הבית המשותף תתחיל ביום 1 בינואר, ותסתיים ביום 31 בדצמבר של אותה שנה; שנת הכספים הראשונה תתחיל ביום רישומו של הבית בפנקס הבתים המשותפים ותסתיים ביום 31 בדצמבר הראשון שלאחר יום הרישום.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 59ג|סעיף 59ג}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: התאמות שאינן טעונות הסכמה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} התאמת פתח או שער כניסה לחצר הבית המשותף בלא שינוי מבנה הפתח או השער, צורתו או מידותיו, כגון התקנת מאחז יד, מגיף דלת, אינטרקום, לחצן קריאה, פעמון או דיבורית, שינוי מנעול כניסה למנעול קל יותר לתפעול, ושינוי מיקומם.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} התאמת דלת או פתח כניסה לבית המשותף בלא שינוי מבנה הדלת או הפתח, צורתם או מידותיהם, כגון התקנת מאחז יד, מגיף דלת, אינטרקום, לחצן קריאה, פעמון או דיבורית, שינוי מנעול כניסה למנעול קל יותר לתפעול, ושינוי מיקומם.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} התקנת מאחז יד, לרבות שינוי מאחז קיים או שינוי מיקומו.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} בניית סף צדי בשביל גישה קיים למניעת דרדור כיסא גלגלים או לשם הכוונתו של אדם כבד ראיה.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} התקנת אמצעי הרמה ידני, לרבות כבש, בין מפלסים, שאורכו אינו עולה על 8 מטרים וכשהפרש הגובה בין המפלס העליון לבין המפלס התחתון אינו עולה על 75 ס״מ, ובלבד שמהנדס ועדה מקומית לתכנון ולבניה אישר, כי אין בהתקנה כאמור כדי למנוע מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר ובטוח.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} החלפה או התקנה של רשת ניקוז (גריל).

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} התקנת תאורה, לרבות תאורת חירום, בשביל גישה או בכניסה לבית המשותף וכן שינוי עוצמת תאורה.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} שינוי גובה ספים, ובלבד שאין בביצוע השינוי כדי לגרום לתקלות במערכת הניקוז.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} חספוס עדין של מדרגות או של ריצוף שביל גישה קיים, לשם מניעת החלקה.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} התקנת שילוט הכוונה ומידע, לרבות הוספת אותיות מובלטות או כתב ברייל בשילוט קיים.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} שינוי אבזרי חשמל, מחשוב, טלוויזיה ותקשורת קיימים והתאמתם לצורכי האדם עם המוגבלות ומידותיו.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} שינוי אבזרי שרברבות, ביוב וניקוז, שלא כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 6|בפרט 6 לחלק זה}}, ובלבד שמהנדס ועדה מקומית לתכנון ולבניה אישר, כי אין בהתאמה כאמור כדי לפגוע במערכות הבית המשותף.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} שינוי גובה של התקנים ועזרים קיימים בבית המשותף, כגון תיבת מכתבים, ראי וברז שטיפה.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 14}}
{{ח:ת}} התאמת מקום חניה קיים שיוחד לבעל הדירה, בלא שינוי מיקומו, גודלו או צורתו.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: התאמות הטעונות הסכמת רוב בעלי הדירות}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} התאמת פתח או שער כניסה לחצר הבית, תוך שינוי מבנה הפתח או השער, צורתו או מידותיו, כגון הסרת מנעול השער, ביטול שער, הרחבת פתח והתקנת שער.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} התאמת דלת כניסה או פתח כניסה לבית המשותף, תוך שינוי מבנה הדלת או הפתח, צורתם או מידותיהם, כגון הסרת מנעול הדלת, ביטול דלת או הרחבת פתח והתקנת דלת.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} פתיחת פתח כניסה או שער נוסף לחצר הבית המשותף או לבית עצמו.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} הרחבת שביל גישה קיים.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} שינוי תוואי של שביל גישה קיים, לרבות סלילת שביל חדש.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הריסת גדרות, ובניית גדר, וגדר הגנה, או התקנת סידורי בטיחות בשביל גישה קיים, שאינם כלולים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 4|בפרט 4 בחלק א׳ לתוספת זו}}, לשם מניעת פגיעה מכלי רכב או מציוד, נפילה, דרדור כיסא גלגלים או לשם הכוונתו של אדם כבד ראיה.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} התקנת אמצעי הרמה ידני שאינו כלול {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 5|בפרט 5 בחלק א׳ לתוספת זו}}, או אמצעי הרמה חשמלי, מכני, אלקטרוני, הידרולי או אחר, בין מפלסים, לרבות כבש ומעליון, אך למעט מעלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59ו|בסעיף 59ו לחוק}}, ובלבד שמהנדס ועדה מקומית לתכנון ולבניה אישר, כי אין בהתקנה כאמור כדי למנוע מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר ובטוח.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} החלפת ריצוף.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} ביטול מדרגות קיימות, ביצוע שינוי במדרגות ובניית מדרגות כניסה לבית המשותף.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳: התאמות הטעונות הסכמת בעלי הדירות שבבעלותם שישים אחוזים מן הדירות}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} הכשרת מקום כמקום חניה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} ייחוד או הקצאה של מקום חניה קיים.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ד|חלק ד׳: טופס אישור רופא / פיזיותרפיסט / מרפא בעיסוק, בדבר הצורך בהתאמה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ב׳ באב תשכ״ט (17 ביולי 1969).}}
* '''גולדה מאיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גולדה מאיר'''&lt;br&gt;ממלא מקום שר המשפטים
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי מקרקעין}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>g8qzdvwhwelvwfq5w333hcy45srbe5j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק קרן לאזרחי ישראל</title>
    <ns>116</ns>
    <id>286338</id>
    <revision>
      <id>1419592</id>
      <parentid>1413731</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T07:57:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42115" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע&quot;ד-2014

&lt;מאגר 2002317 תיקון 568879&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ד, 610|חוק קרן לאזרחי ישראל|19:303823)); ((תשע&quot;ו, 234|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;היטל&quot; - היטל על רווחי נפט שנגבה לפי הוראות [[חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;ועדת האיתור&quot; - הוועדה לאיתור מועמדים, כמשמעותה [[בסעיף 5]];
:- &quot;ועדת הביקורת&quot; - ועדת הביקורת של הקרן, כמשמעותה [[בסעיף 24]];
:- &quot;ועדת ההשקעות&quot; - ועדת ההשקעות של הקרן, כמשמעותה [[בסעיף 19]];
:- &quot;הוועדה לפיקוח על הקרן&quot; - הוועדה לפיקוח על הקרן של הכנסת כמשמעותה [[בסעיף 36]];
:- &quot;חוק בנק ישראל&quot; - [[חוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק יסודות התקציב&quot; - [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;חוק תקציב שנתי&quot; - כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב]];
:- &quot;מחלקת הניהול&quot; - מחלקת הניהול של הקרן, כמשמעותה [[בסעיף 28]];
:- &quot;מוסדות הקרן&quot; - המועצה, ועדת ההשקעות וועדת הביקורת;
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת הקרן כמשמעותה [[בסעיף 8]];
:- &quot;הנגיד&quot; - נגיד בנק ישראל שמונה לפי [[חוק בנק ישראל]];
:- &quot;נכסי הקרן&quot; - נכסי המדינה שבניהול הקרן, כמשמעותם [[בסעיף 4]];
:- &quot;סכום ההקצאה השנתי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 38]];
:- &quot;עובד בנק ישראל&quot; - לרבות המשנה לנגיד;
:- &quot;הקרן&quot; - קרן לאזרחי ישראל שהוקמה לפי [[סעיף 2]];
:- &quot;השר&quot; - שר האוצר.

== פרק ב': הקמת הקרן ==

@ 2. הקמת הקרן
: מוקמת בזה קרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט שתיקרא קרן לאזרחי ישראל.

@ 3. מטרת הקרן
: הקרן תנהל את הכנסות המדינה מההיטל בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאתם ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים, והכול לפי הוראות חוק זה.

@ 4. נכסי הקרן
: (א) הכנסות המדינה מההיטל יופקדו, אחת לרבעון לאחר שיומרו לסכום במטבע חוץ, לחשבון בנק שיפתח לשם כך בנק ישראל (להלן - חשבון הקרן).
: (ב) נכסי הקרן יכללו את אלה:
:: (1) הכנסות המדינה מההיטל;
:: (2) הפירות שנבעו מהכנסות כאמור בפסקה (1) מיום תחילתו של חוק זה ואילך (בחוק זה - רווחי הקרן).
: (ג) נכסי הקרן אינם ניתנים לעיקול, להמחאה או לשיעבוד, ולא יראו בהעברת נכסים לניהולו של מנהל השקעות חיצוני כהמחאתם.

== פרק ג': ועדת האיתור ==

@ 5. ועדת האיתור
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונה כחברים מקרב הציבור למועצה ולוועדת ההשקעות, ואלה חבריה:
:: (1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה;
:: (3) המנהל הכללי של משרד האוצר;
:: (4) המשנה לנגיד;
:: (5) נציג ציבור, בעל תואר שלישי בכלכלה או במינהל עסקים, המכהן או שכיהן בעבר כאיש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה בישראל או מחוץ לישראל, בעל מומחיות בתחומים הנוגעים לפעילות הקרן, שימנה שר המשפטים.
: (ב) תקופת כהונתם של יושב ראש ועדת האיתור ושל חבר ועדת האיתור שהוא נציג ציבור תהיה שנה אחת, וניתן להאריך את כהונתם לתקופות כהונה נוספות, ובלבד שלא יכהנו ברציפות למעלה מארבע שנים.
: (ג) הוראות [[סעיפים 10]], [[12]], [[13]] [[ו-18]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין ועדת האיתור.

@ 6. תפקידי ועדת האיתור
: ועדת האיתור תמליץ לראש הממשלה, לשר ולנגיד על המועמדים המתאימים ביותר לכהונה כחברי המועצה שהם נציגי ציבור, כאמור [[בסעיף 8(א)(5)]], ולמועצה - על המועמדים המתאימים ביותר לכהונה כחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור, כאמור [[בסעיף 19(א)(4)]], לאחר שבחנה, בין השאר, את כשירותם ואת הסייגים למינוים לפי חוק זה.

@ 7. סדרי עבודת ועדת האיתור
: ועדת האיתור תפעל על פי הכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי עבודתן של ועדות לאיתור מועמדים, בשינויים המחויבים.

== פרק ד': מוסדות הקרן ==

=== סימן א': המועצה ===

@ 8. המועצה
: (א) לקרן תהיה מועצה שתמנה שבעה חברים, והם:
:: (1) השר, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) עובד משרד ראש הממשלה, שימנה ראש הממשלה;
:: (3) עובד משרד האוצר, שימנה השר;
:: (4) עובד בנק ישראל, שימנה הנגיד;
:: (5) שלושה נציגי ציבור כמפורט להלן, שימנו השר והנגיד, לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 6]], ואם לא הושגה הסכמה ביניהם בתום שלושה חודשים ממועד המלצת ועדת האיתור - יכריע בעניין ראש הממשלה:
::: (א) נציג בעל תואר שני בכלכלה או במינהל עסקים ובעל ניסיון מקצועי של שמונה שנים לפחות בניהול השקעות מחוץ לישראל בהיקף כספי משמעותי;
::: (ב) נציג בעל תואר שלישי בכלכלה או במינהל עסקים ובעל ניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום הכלכלי או הפיננסי;
::: (ג) נציג שמתקיים בו אחד מאלה:
:::: (1) הוא בעל תואר שני במדעי החברה או במינהל עסקים ובעל ניסיון מקצועי של שמונה שנים לפחות בתחום הכלכלי או הפיננסי;
:::: (2) הוא בעל מומחיות מיוחדת ובעל ניסיון מקצועי של עשר שנים לפחות בתחום הכלכלי, הפיננסי או העסקי.
: (ב) השר יפרסם הודעה ברשומות בדבר מינוי המועצה והרכבה, וכן בדבר כל שינוי בהרכבה.

@ 9. תפקידי המועצה
: תפקידיה של המועצה הם:
: (1) לקבוע את עקרונות מדיניות ההשקעה של הקרן, לרבות רמת הסיכון, אופק ההשקעה, רמת נזילות ההשקעה, המדד שישמש לבחינת ביצועי ההשקעה וסוגי הביטחונות הנדרשים; המועצה תכלול בדוח הכספי השנתי של הקרן המוגש לממשלה ולכנסת את עקרונות מדיניות ההשקעה שקבעה לאותה שנה.
: (2) לעקוב אחר יישום מדיניות ההשקעה של הקרן;
: (3) למנות חברים מקרב הציבור לוועדת ההשקעות, לפי המלצת ועדת האיתור, כאמור [[בסעיף 19(א)(4)]];
: (4) למנות, לפי הצעת הנגיד, את מנהל מחלקת הניהול של הקרן, או להעבירו מכהונתו, כאמור [[בסעיף 29]];
: (5) לגבש אמות מידה לקביעת רשימת מנהלי ההשקעות החיצוניים ולבחירתם על ידי ועדת ההשקעות; המועצה תפרסם את אמות המידה באתר האינטרנט של הקרן;
: (6) לקבוע את רשימת מנהלי ההשקעות החיצוניים לפי הצעת ועדת ההשקעות ולקבוע את היקף נכסי הקרן המרבי שניתן להעביר לכל מנהל השקעות חיצוני, בשים לב להשפעה על רמת הסיכון בניהול הנכסים כאמור בסעיף;
: (7) לאשר את חישוב סכום ההקצאה השנתי שביצעה מחלקת הניהול ולהורות על העברתו לאוצר המדינה, כאמור [[בסעיף 41(ג)]];
: (8) לדון בדוחות הכספיים הרבעוניים והשנתיים של הקרן שהוגשו לה כאמור [[בסעיף 32]], לאשר אותם ולהגישם לממשלה ולוועדה לפיקוח על הקרן בתוך 30 ימים ממועד אישור הדוחות כאמור;
: (9) להגיש לאישור השר, בעבור כל שנת כספים, הצעה לתקציב הקרן;
: (10) למנות לקרן מבקר פנימי, רואה חשבון מבקר ויועץ משפטי כאמור [[בסעיף 14]];
: (11) לדרוש מכל אדם הממלא תפקיד במחלקת הניהול להגיש לה, או למי מטעמה, דיווח בכל עניין הנוגע לפעולותיה של הקרן, וכן כל מידע או מסמך באותו עניין; דרשה המועצה כאמור, תמולא הדרישה בתוך 15 ימים מיום שניתנה;
: (12) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה בחוק זה.

@ 10. סייגים למינוי
: לא ימונה לחבר המועצה -
: (1) מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
: (2) מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; בפסקה זו, &quot;עניין אישי&quot;, של אדם - לרבות עניין אישי של קרוב או עניין של גוף שאותו אדם או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה; לעניין הגדרה זו, &quot;קרוב&quot;, של אדם - בן זוג, הורה, הורי הורה, אח, גיס, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן סוכן, שותף, מעביד או עובד שלו.

@ 11. תקופת הכהונה
: תקופת כהונתו של חבר המועצה שהוא נציג ציבור תהיה ארבע שנים וניתן להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות; הארכת תקופת הכהונה של חבר המועצה שהוא נציג ציבור אינה טעונה המלצה מאת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 8(א)(5)]].

@ 12. הפסקת כהונה
: חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למי שמינה אותו כחבר המועצה, ולעניין חבר המועצה שהוא נציג ציבור - ליושב ראש המועצה;
: (2) התקיים בו סייג מהסייגים המפורטים [[בסעיף 10]], ויושב ראש המועצה העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
: (3) הוא חדל מלכהן בתפקיד שבשלו התמנה ואם התמנה כנציג ציבור - הוא התמנה לעובד המדינה או לעובד בנק ישראל;
: (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או שנעדר בלא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה, או מחמש ישיבות של המועצה במהלך שנתיים, ויושב ראש המועצה העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.

@ 13. הימנעות מניגוד עניינים
: (א) חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו במועצה בנושא האמור, גם מחוץ לישיבות המועצה; לעניין זה, &quot;עניין אישי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 10(2)]].
: (ב) התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבת המועצה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מיד ליושב ראש המועצה.

@ 14. מבקר פנימי, רואה חשבון מבקר ויועץ משפטי לקרן
: (א) המועצה תמנה לקרן, לפי הצעת ועדת הביקורת, מבקר פנימי; על המבקר הפנימי יחולו הוראות [[חוק החברות]] החלות על מבקר פנימי של חברה ציבורית, בשינויים המחויבים, ואולם הממונה הארגוני על המבקר הפנימי יהיה יושב ראש ועדת הביקורת.
: (ב) המועצה תמנה לקרן רואה חשבון מבקר; על רואה החשבון המבקר יחולו הוראות [[חוק החברות]] החלות על רואה חשבון מבקר של חברה, בשינויים המחויבים.
: (ג) המועצה תמנה לקרן יועץ משפטי.
: (ד) המבקר הפנימי רואה החשבון המבקר והיועץ המשפטי ימונו לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת.
: (ה) השר, באישור הוועדה לפיקוח על הקרן, יקבע את שכרם של המבקר הפנימי, רואה החשבון המבקר והיועץ המשפטי.
:: ((פורסמו [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור), התשפ״ב–2022]].))

@ 15. ישיבות המועצה
: (א) ישיבות המועצה יתקיימו אחת לרבעון, לפחות.
: (ב) המועצה תקיים ישיבה מיוחדת לפי דרישת חבר המועצה או מנהל מחלקת הניהול; הישיבה תתקיים בתוך 21 ימים ממועד הדרישה ויידונו בה הנושאים שפורטו בדרישה.
: (ג) המניין החוקי בישיבות המועצה יהיה חמישה חברי המועצה ובהם יושב ראש המועצה.

@ 16. סדרי עבודת המועצה
: (א) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה, ואולם החלטות כאמור [[בסעיף 9(1), (3), (4), (7)]], וכן [[9(8)]] לעניין הדוחות הכספיים השנתיים טעונות רוב של חמישה חברי המועצה, לפחות.
: (ב) המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הקרן את החלטותיה, את החלטות יושב ראש המועצה ואת הפרוטוקולים של ישיבותיה בתוך זמן סביר ממועד קבלת ההחלטות או קיום הישיבות, בכפוף להוראות אלה:
:: (1) לא תפורסם החלטה או פרוטוקול הכוללים מידע שהוראות [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]] (בסעיף זה - חוק חופש המידע) חלות לגביו;
:: (2) המועצה רשאית שלא לפרסם החלטה או פרוטוקול הכוללים מידע שהוראות [[סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע]] חלות לגביו;
:: (3) על פרסום מידע כאמור בפסקאות (1) ו-(2), יחולו הוראות [[סעיף 11 לחוק חופש המידע]], בשינויים המחויבים;
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של מבקש מידע לפי [[חוק חופש המידע]].
: (ג) המועצה תקבע את סדרי עבודתה וישיבותיה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

@ 17. תוקף פעולות
: קיום המועצה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 18. החלת דינים על חברי המועצה
: דין חברי המועצה שהם נציגי ציבור כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
: (1) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
: (2) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
: (3) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1980]];
: (4) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור;
: (5) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
: (6) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]].

=== סימן ב': ועדת ההשקעות ===

@ 19. ועדת ההשקעות
: (א) לקרן תהיה ועדת השקעות שתמנה חמישה חברים, והם:
:: (1) חבר המועצה שהוא נציג ציבור שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים [[בסעיף 8(א)(5)(א)]], והוא יהיה היושב ראש; היה יותר מחבר מועצה אחד שהוא נציג ציבור שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים - יבחרו השר והנגיד, מבין חברי המועצה שמתקיימים בהם אותם תנאי כשירות, את יושב ראש הוועדה, ואם לא הושגה הסכמה ביניהם בתום שלושה חודשים ממועד המלצת ועדת האיתור - יכריע בעניין ראש הממשלה;
:: (2) עובד משרד האוצר שימנה השר;
:: (3) עובד בנק ישראל שימנה הנגיד;
:: (4) שני חברים מקרב הציבור שתמנה המועצה, לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 6]], שמתקיים בהם אחד מאלה:
::: (א) הוא בעל תואר שני בכלכלה או במינהל עסקים ובעל ניסיון מקצועי של שמונה שנים לפחות בניהול השקעות בהיקף כספי משמעותי, מהן שלוש שנים לפחות בניהול השקעות מחוץ לישראל;
::: (ב) הוא בעל מומחיות מיוחדת וניסיון מקצועי של עשר שנים לפחות בניהול השקעות, מהן שלוש שנים לפחות בניהול השקעות מחוץ לישראל, ובלבד שלא יכהן בוועדת ההשקעות יותר מחבר אחד בעל כשירות כאמור, בכל עת.
: (ב) חברי ועדת ההשקעות האמורים בסעיף קטן (א)(2) עד (4) לא ימונו מקרב חברי המועצה.
: (ג) הוראות [[סעיפים 10]], [[12]], [[13]] [[ו-18]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין ועדת ההשקעות.

@ 20. תפקידי ועדת ההשקעות
: תפקידי ועדת ההשקעות הם:
: (1) לקבוע מדיניות השקעה מפורטת לקרן במטרה להשיא את רווחי הקרן, בהתחשב ברמת הסיכון, באופק ההשקעה, ברמת נזילות ההשקעה ובעקרונות מדיניות ההשקעה שקבעה המועצה לפי [[סעיף 9(1)]];
: (2) להציע לאישור המועצה רשימה של מנהלי השקעות חיצוניים, ולהחליט על התקשרות עם מנהל השקעות המנוי ברשימה שקבעה המועצה לפי [[סעיף 9(6)]], ועל היקף הנכסים שיועברו לניהולו, לפי קביעת המועצה לפי [[אותו סעיף]];
: (3) לפקח על פעילותה של מחלקת הניהול.

@ 21. תקופת כהונה
: תקופת כהונתו של חבר ועדת ההשקעות שהוא נציג ציבור תהיה שלוש שנים, וניתן להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות; הארכת תקופת הכהונה של חבר הוועדה שהוא נציג ציבור אינה טעונה המלצה מאת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 19(א)(4)]].

@ 22. ישיבות ועדת ההשקעות
: (א) ישיבות ועדת ההשקעות יתקיימו אחת לחודש, לפחות.
: (ב) המניין החוקי בישיבות ועדת ההשקעות יהיה שלושה חברי הוועדה ובהם יושב ראש הוועדה.

@ 23. סדרי עבודת ועדת ההשקעות
: (א) החלטות ועדת ההשקעות יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה, ואולם החלטות בעניינים אלה טעונות רוב של ארבעה חברי הוועדה לפחות:
:: (1) החלטה על התקשרות עם מנהל השקעות חיצוני מתוך רשימת מנהלי ההשקעות החיצוניים שקבעה המועצה, כאמור [[בסעיף 9(6)]];
:: (2) קביעת מדיניות החשיפה של הקרן למטבע חוץ מסוג מסוים.
: (ב) ועדת ההשקעות תקבע את סדרי עבודתה וישיבותיה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן ג': ועדת הביקורת ===

@ 24. ועדת הביקורת
: לקרן תהיה ועדת ביקורת שתמנה שלושה חברים, והם:
: (1) שני חברי המועצה שהם נציגי ציבור ואינם מכהנים בתפקיד יושב ראש ועדת ההשקעות, ואחד מהם, לפי בחירת המועצה, יהיה היושב ראש;
: (2) חבר המועצה שהוא עובד משרד האוצר.

@ 25. תפקידי ועדת הביקורת
: תפקידי ועדת הביקורת הם:
: (1) לפקח על תקינות פעילותם של מוסדות הקרן ומחלקת הניהול, לרבות התאמת הפעילות להחלטות המועצה, לעמוד על הליקויים בפעילות האמורה ולהמליץ על הדרכים לתיקונם; לשם ביצוע תפקידה כאמור תקיים ועדת הביקורת, בין השאר, התייעצות עם היועץ המשפטי ועם המבקר הפנימי של הקרן;
: (2) לאשר את רשימת מנהלי ההשקעות החיצוניים שקבעה המועצה, כאמור [[בסעיף 9(6)]];
: (3) להגיש למועצה, בתחילת כל שנת כספים, את תכנית הביקורת לאותה שנה וכן דוח ביקורת שנתי, ורשאית ועדת הביקורת להגיש למועצה דוחות ביקורת נוספים כפי שתמצא לנכון.

@ 26. ישיבות ועדת הביקורת
: (א) ועדת הביקורת תקיים שתי ישיבות לפחות בכל רבעון.
: (ב) המניין החוקי בישיבותיה של ועדת הביקורת יהיה שני חברי הוועדה ובהם יושב ראש הוועדה.

@ 27. סדרי עבודת ועדת הביקורת
: (א) החלטות ועדת הביקורת יתקבלו ברוב קולות של חבריה.
: (ב) ועדת הביקורת תקבע את סדרי עבודתה וישיבותיה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן ד': מחלקת הניהול בבנק ישראל ===

@ 28. מחלקת הניהול
: נכסי הקרן ינוהלו באמצעות מחלקת ניהול שתוקם לעניין זה בבנק ישראל.

@ 29. מנהל מחלקת הניהול
: (א) מנהל מחלקת הניהול ימונה בידי המועצה, לפי הצעת הנגיד, לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת; לא הושגה הסכמה כאמור, ישמש מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל כמנהל מחלקת הניהול עד להשגת הסכמה אך לא יותר מארבעה חודשים; לא הושגה ההסכמה בתום ארבעת החודשים האמורים - יכריע בעניין ראש הממשלה.
: (ב) המועצה, בהתייעצות עם הנגיד, רשאית להפסיק את כהונתו של מנהל מחלקת הניהול, אם מצאה כי אינו ממלא את תפקידו כראוי, ובלבד שנתנה למנהל מחלקת הניהול הזדמנות להשמיע את טענותיו.

@ 30. עובדי מחלקת הניהול
: מנהל מחלקת הניהול ועובדיה יהיו עובדי בנק ישראל.

@ 31. התקשרות עם מנהל השקעות חיצוני
: החליטה ועדת ההשקעות להתקשר עם מנהל השקעות חיצוני, תתקשר מחלקת הניהול עם מנהל ההשקעות שעליו החליטה ועדת ההשקעות.

@ 32. דוחות כספיים
: (א) מנהל מחלקת הניהול יערוך ויגיש לאישור המועצה, בתוך 45 ימים מתום כל רבעון, דוח כספי רבעוני מסוקר, הכולל, בין השאר, פירוט של כל נכסי הקרן ביום האחרון של הרבעון שלגביו נערך הדוח, מאזן, דוח רווח והפסד ודוח בדבר שינויים בהון העצמי; הדוח הכספי הרבעוני ייערך על פי כללים חשבונאיים מקובלים בהתאמה לפעילות המיוחדת של הקרן.
: (ב) מנהל מחלקת הניהול יערוך ויגיש לאישור המועצה, בתוך 60 ימים מתום כל שנת כספים, דוח כספי שנתי המבוקר בידי רואה החשבון המבקר של הקרן, הכולל, בין השאר, פירוט כל נכסי הקרן ביום 31 בדצמבר של שנת הכספים שלגביה נערך הדוח, מאזן מבוקר, דוח רווח והפסד ודוח בדבר שינויים בהון העצמי; הדוח הכספי השנתי ייערך על פי כללים חשבונאיים מקובלים בהתאמה לפעילות המיוחדת של הקרן.
: (ג) המועצה תדון בדוחות הכספיים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תאשרם ותגישם לממשלה, ולוועדה לפיקוח על הקרן, בתוך 30 ימים ממועד האישור כאמור.

=== סימן ה': תקציב הקרן ===

@ 33. תקציב הקרן
: (א) תקציב הקרן ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב בחוק התקציב השנתי, והשר יהיה הממונה על סעיף התקציב; בסעיף קטן זה -
::- &quot;תחום פעולה&quot; ו&quot;סעיף תקציב&quot; - כהגדרתם בחוק התקציב השנתי;
::- &quot;ממונה על סעיף תקציב&quot; - כהגדרתו [[בחוק יסודות התקציב]].
: (ב) תקציב הקרן ישמש למימון הוצאות תפעול הקרן, לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברים במוסדות הקרן ובוועדת האיתור, שאינם עובדי המדינה, ולתשלום שכר המבקר הפנימי, היועץ המשפטי ורואה החשבון המבקר של הקרן, בהתאם להוראות לפי חוק זה.
: (ג) המועצה תגיש לאישור השר, בעבור כל שנת כספים, הצעה בדבר תקציב הקרן.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקציב הקרן, לרבות אופן הכנתו, אישורו ודרכי שינויו.
: (ה) השר יקבע הוראות בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, לחברי ועדת האיתור ולחברי ועדת ההשקעות, שהם נציגי ציבור; תקנות לעניין חברי המועצה האמורים טעונות אישור הוועדה לפיקוח על הקרן.
:: ((פורסמו [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור), התשפ״ב–2022]].))

@ 34. תקצוב מחלקת הניהול
: פעילות מחלקת הניהול, לרבות שכר מנהל מחלקת הניהול ועובדיה, תמומן מתקציב בנק ישראל ותקציב הקרן לא ישמש למימון הפעילות כאמור.

== פרק ה': השקעת נכסי הקרן ==

@ 35. השקעת נכסי הקרן
: (א) חשבון הקרן ינוהל על ידי מחלקת הניהול בהתאם למדיניות ההשקעה המפורטת שקבעה ועדת ההשקעות.
: (ב) נכסי הקרן יושקעו בנכסים מחוץ למדינת ישראל ובמטבע חוץ כהגדרתו [[בחוק בנק ישראל]], בלבד.
: (ג) לא תבוצע עסקה כלשהי בנכסי הקרן שבנק ישראל צד לה.
: (ד) הקרן אינה רשאית ללוות כספים, בין במישרין ובין בעקיפין.

== פרק ו': פיקוח הכנסת על הקרן ==

=== סימן א': הוועדה לפיקוח על הקרן ===

@ 36. הוועדה לפיקוח על הקרן
: (א) תוקם ועדה של הכנסת לפיקוח על הקרן ועל יישום הוראות חוק זה, ויהיו נתונות לה הסמכויות הקבועות בחוק זה בלבד; חברי הוועדה לפיקוח על הקרן ייבחרו על ידי הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת.
: (ב) מספר חברי הוועדה לפיקוח על הקרן לא יעלה על תשעה; הרכב הוועדה ייקבע בהתחשב בהרכב הסיעתי של הכנסת ובגודל הסיעות.

@ 37. דיון בדוחות הקרן
: הוועדה לפיקוח על הקרן תקיים, אחת לשנה, דיון בדוחות הכספיים שהגישה לה הקרן כאמור [[בסעיף 32]] ותניח את מסקנותיה על שולחן הכנסת.

=== סימן ב': סכום ההקצאה השנתי ===

@ 38. הצעת הממשלה להקצאת סכום ההקצאה השנתי (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) [[בסימן זה]],
::- &quot;סכום ההקצאה השנתי&quot; -
::: (1) בשנת הכספים שתחילתה לאחר יום תחילתו של חוק זה - סכום השווה ל־3.5% מסך ההכנסות במועד הקובע;
::: (2) בשנת הכספים שלאחר שנת הכספים האמורה בפסקה (1) ובכל אחת משמונה השנים שלאחריה - סכום השווה ל־3.5% משווי הנכסים שניהלה הקרן ב־31 בדצמבר של שנת הכספים הקודמת שלגביה אושר הדוח הכספי השנתי;
::: (3) בכל שנת כספים שלאחר תום התקופה האמורה בפסקה (2) - סכום השווה לתשואה הריאלית הממוצעת שהניבו השקעותיה של הקרן בעשר השנים שקדמו לאותה שנת כספים, כשהוא מוכפל בשווי הנכסים שניהלה הקרן ב־31 בדצמבר של שנת הכספים הקודמת שלגביה אושר הדוח הכספי השנתי כאמור;
::- &quot;סך ההכנסות במועד הקובע&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 47(א)]].
: (ב) סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ג) הצעת הממשלה להקצאה של סכום ההקצאה השנתי למטרות כאמור בסעיף קטן (ב) תונח על שולחן הכנסת כחלק מהצעת חוק התקציב השנתי כאמור [[בסעיף 3(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה]], ותועבר להכנה לוועדה לפיקוח על הקרן.
: (ד) הצעת הממשלה תהיה מפורטת ויצורפו לה -
:: (1) מטרת כל הקצאה שנכללה בהצעה, השיקולים בבחירתה ואופן יישומה;
:: (2) הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה;
:: (2א) הסכום המוקצה לעידוד תעסוקה בנגב;
:: (3) ביצוע בפועל של ההקצאות בשנתיים הקודמות ואופן יישומן;
: (ה) הצעת הממשלה המפורטת יכול שתכלול גם הקצאה ליישום בפריסה רב-שנתית, ואולם לא יוקצו לאותה הקצאה כספים מתוך סכום ההקצאה השנתי של שנות כספים הבאות לאחר שנת הכספים שבה שלגביה מוצעת ההצעה.

@ 39. קביעת הוצאות הממשלה בחוק התקציב השנתי
: (א) הוועדה לפיקוח על הקרן תכין את פירוט ההקצאות מסכום ההקצאה השנתי, לפי הצעת הממשלה המפורטת כאמור [[בסעיף 38]], לכל המאוחר שלושה ימים לפני מועד אישור חוק התקציב לאותה שנה, ולא יאוחר מהיום הקובע כמשמעותו [[בסעיף 36א לחוק-יסוד: הכנסת]], כך שפירוט ההקצאות יובא לאישור הכנסת כחלק מחוק התקציב השנתי; לא סיימה הוועדה לפיקוח על הקרן להכין את פירוט ההקצאות מסכום ההקצאה השנתי עד למועד האמור, תכינו ועדת הכספים של הכנסת כך שיובא לאישור הכנסת כחלק מחוק התקציב השנתי.
: (ב) סכום ההקצאה השנתי וכן הוצאות הממשלה שימומנו מהקצאת סכום ההקצאה השנתי כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בחוק התקציב השנתי, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה [[בסעיף 5 לחוק יסודות התקציב]].
: (ג) לעניין סכום ההקצאה השנתי, כל מקום [[בחוק יסודות התקציב]] שמדובר בו בוועדה, ייקרא כאילו מדובר בוועדה לפיקוח על הקרן.

@ 40. דיווח לכנסת
: הממשלה תדווח לוועדה לפיקוח על הקרן, אחת לשנה, על הביצוע בפועל של ההקצאות ואופן יישומן.

@ 41. העברת סכום ההקצאה השנתי לאוצר המדינה
: (א) עם אישור חוק התקציב השנתי יועבר סכום ההקצאה השנתי מחשבון הקרן לאוצר המדינה.
: (ב) סכום ההקצאה השנתי לפי סעיף קטן (א) יועבר במטבע חוץ, ולעניין זה יחושב שווי הנכסים שמנהלת הקרן, במטבע חוץ.
: (ג) סכום ההקצאה השנתי יחושב בידי מחלקת הניהול, ויאושר בידי המועצה; המועצה תורה על העברת סכום ההקצאה השנתי לאוצר המדינה.
: (ד) השר ידווח לכנסת ולוועדה לפיקוח על הקרן במועד העברת סכום ההקצאה השנתי לאוצר המדינה, בדבר הסכום שהועבר כאמור.

=== סימן ג': הלוואה מנכסי הקרן לשם סיוע בהתמודדות עם אירועים חריגים ===

@ 42. הלוואה מנכסי הקרן
: (א) הכנסת, לפי בקשת הממשלה, רשאית לאשר מתן הלוואה מנכסי הקרן לאוצר המדינה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה והשר, לאחר התייעצות עם הנגיד, הכריזה על התקיימותו של אירוע חריג, לרבות אירוע סביבתי, שהוא בעל השפעה שלילית חריגה, במשכה או בעוצמתה, על כלכלת ישראל ([[בפרק זה]] - אירוע חריג);
:: (2) הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה והשר, החליטה כי הפגיעה הכלכלית שנגרמה כתוצאה מהאירוע החריג מצדיקה לקיחת הלוואה מנכסי הקרן, וזאת בהתחשב גם בפגיעה שתיגרם בשל כך לנכסי הקרן;
:: (3) השר, על יסוד החלטות הממשלה כאמור בפסקאות (1) ו-(2), הגיש לוועדה לפיקוח על הקרן, בקשה מנומקת ללקיחת הלוואה מנכסי הקרן לאוצר המדינה, שבה יפורטו היקף ההלוואה המבוקשת ותנאיה, ובלבד ששיעור הריבית על ההלוואה יהיה שווה לשיעור התשואה לפדיון של איגרות חוב שהנפיקה ממשלת ארצות הברית לתקופה של עשר שנים, נכון למועד מתן ההלוואה, בתוספת 1.5%;
:: (4) הוועדה לפיקוח על הקרן תקיים דיון בבקשה כאמור בפסקה (3) ותביא בפני הכנסת את מסקנותיה ואת הבקשה לאישור לקיחת ההלוואה לא יאוחר משבעה ימים ממועד הבקשה.
: (ב) אישור הכנסת כאמור בסעיף קטן (א) יתקבל ברוב של שבעים חברי הכנסת.
: (ג) אישרה הכנסת לקיחת הלוואה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יועבר סכום ההלוואה לאוצר המדינה לא יאוחר מתום 30 ימים ממועד מתן האישור כאמור.
: (ד) אחת לשנה ממועד לקיחת ההלוואה תדווח הממשלה לוועדה לפיקוח על הקרן על השימוש שנעשה בכספי ההלוואה, בצירוף נתונים על האירוע החריג, על פגיעתו הכלכלית ועל נכסי הקרן.

@ 43. הקלה בהחזר הלוואה
: (א) הכנסת, לפי בקשת הממשלה והצעת הוועדה לפיקוח על הקרן, רשאית לאשר הקלה בהחזר הלוואה שניתנה לפי הוראות [[סעיף 42]], בהתקיים כל אלה:
:: (1) חלפו תשעה חודשים לפחות ממועד מתן ההלוואה;
:: (2) הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה והשר, לאחר התייעצות עם הנגיד, החליטה כי ההשפעה השלילית החריגה של האירוע החריג שבשלו ניתנה ההלוואה או של אירוע חריג אחר שעליו החליטה הממשלה מאוחר יותר לפי [[סעיף 42]], בהתחשב גם בפגיעה שתיגרם בשל כך לנכסי הקרן, מצדיקה מתן הקלה בהחזר ההלוואה;
:: (3) השר, על יסוד החלטת הממשלה כאמור בפסקה (2), הגיש לכנסת, באמצעות הוועדה לפיקוח על הקרן בקשה מנומקת להקלה בהחזר ההלוואה, שבה יפורטו ההקלה המבוקשת, והשיקולים המיוחדים המצדיקים, לדעת הממשלה, מתן הקלה כאמור.
: (ב) אישור הכנסת כאמור בסעיף קטן (א) יתקבל ברוב של שבעים חברי הכנסת.
: (ג) בסעיף זה, &quot;הקלה בהחזר הלוואה&quot; - שינוי תנאי ההלוואה, לרבות שינוי תקופת ההחזר או שינוי שיעור הריבית, ולמעט מתן פטור מלא מהחזר הריבית או מהחזר קרן ההלוואה.

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 44. פטור מתשלומי חובה
: לעניין תשלום מס, ארנונה, אגרה וכל תשלום חובה אחר, דין הקרן כדין המדינה.

@ 45. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות בעניינים אלה:
: (1) סדרי עבודתם של מוסדות הקרן;
: (2) הפרטים והמידע שייכללו בדוח הכספי הרבעוני ובדוח הכספי השנתי, כמשמעותם [[בסעיף 32]], אופן הכנתם, אישורם ופרסומם.

@ 46. (תיקון: תשע&quot;ו) : ((הנוסח שולב [[בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע&quot;א-2011]].))

@ 47. תחילה והעברת כספים ראשונה לחשבון הקרן
: (א) תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הגיעו הכנסות המדינה מההיטל לסכום העולה על מיליארד שקלים חדשים (בסעיף זה - סך ההכנסות במועד הקובע); השר יפרסם בצו את מועד התחילה כאמור.
:: ((מועד התחילה נקבע ליום 1.6.2022 (ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3218).))
: (ב) ביום תחילתו של חוק זה יועבר מאוצר המדינה לחשבון הקרן סכום השווה לסך ההכנסות במועד הקובע, לאחר שהומר לסכום במטבע חוץ.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ט&quot;ז בתמוז התשע&quot;ד (14 ביולי 2014).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* יאיר לפיד, שר האוצר
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>lz6co0st89o2jzbwl6ubat873zgkahq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק קרן לאזרחי ישראל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>286339</id>
    <revision>
      <id>1419599</id>
      <parentid>1413754</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:00:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419592]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="50639" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע״ד–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2002317}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ד, 610|חוק קרן לאזרחי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303823.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 234|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הקמת הקרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ועדת האיתור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מוסדות הקרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: המועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: ועדת ההשקעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: ועדת הביקורת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מחלקת הניהול בבנק ישראל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תקציב הקרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: השקעת נכסי הקרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: פיקוח הכנסת על הקרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוועדה לפיקוח על הקרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: סכום ההקצאה השנתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: הלוואה מנכסי הקרן לשם סיוע בהתמודדות עם אירועים חריגים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל“ – היטל על רווחי נפט שנגבה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע|חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת האיתור“ – הוועדה לאיתור מועמדים, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הביקורת“ – ועדת הביקורת של הקרן, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ההשקעות“ – ועדת ההשקעות של הקרן, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה לפיקוח על הקרן“ – הוועדה לפיקוח על הקרן של הכנסת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בנק ישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התש״ע–2010}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יסודות התקציב“ – {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תקציב שנתי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלקת הניהול“ – מחלקת הניהול של הקרן, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסדות הקרן“ – המועצה, ועדת ההשקעות וועדת הביקורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת הקרן כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי הקרן“ – נכסי המדינה שבניהול הקרן, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההקצאה השנתי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד בנק ישראל“ – לרבות המשנה לנגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקרן“ – קרן לאזרחי ישראל שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האוצר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הקמת הקרן}}

{{ח:סעיף|2|הקמת הקרן}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה קרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט שתיקרא קרן לאזרחי ישראל.

{{ח:סעיף|3|מטרת הקרן}}
{{ח:ת}} הקרן תנהל את הכנסות המדינה מההיטל בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאתם ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים, והכול לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|4|נכסי הקרן}}
{{ח:תת|(א)}} הכנסות המדינה מההיטל יופקדו, אחת לרבעון לאחר שיומרו לסכום במטבע חוץ, לחשבון בנק שיפתח לשם כך בנק ישראל (להלן – חשבון הקרן).
{{ח:תת|(ב)}} נכסי הקרן יכללו את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסות המדינה מההיטל;
{{ח:תתת|(2)}} הפירות שנבעו מהכנסות כאמור בפסקה (1) מיום תחילתו של חוק זה ואילך (בחוק זה – רווחי הקרן).
{{ח:תת|(ג)}} נכסי הקרן אינם ניתנים לעיקול, להמחאה או לשיעבוד, ולא יראו בהעברת נכסים לניהולו של מנהל השקעות חיצוני כהמחאתם.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ועדת האיתור}}

{{ח:סעיף|5|ועדת האיתור}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונה כחברים מקרב הציבור למועצה ולוועדת ההשקעות, ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של משרד האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} המשנה לנגיד;
{{ח:תתת|(5)}} נציג ציבור, בעל תואר שלישי בכלכלה או במינהל עסקים, המכהן או שכיהן בעבר כאיש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה בישראל או מחוץ לישראל, בעל מומחיות בתחומים הנוגעים לפעילות הקרן, שימנה שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתם של יושב ראש ועדת האיתור ושל חבר ועדת האיתור שהוא נציג ציבור תהיה שנה אחת, וניתן להאריך את כהונתם לתקופות כהונה נוספות, ובלבד שלא יכהנו ברציפות למעלה מארבע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין ועדת האיתור.

{{ח:סעיף|6|תפקידי ועדת האיתור}}
{{ח:ת}} ועדת האיתור תמליץ לראש הממשלה, לשר ולנגיד על המועמדים המתאימים ביותר לכהונה כחברי המועצה שהם נציגי ציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(5)}}, ולמועצה – על המועמדים המתאימים ביותר לכהונה כחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(4)}}, לאחר שבחנה, בין השאר, את כשירותם ואת הסייגים למינוים לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|7|סדרי עבודת ועדת האיתור}}
{{ח:ת}} ועדת האיתור תפעל על פי הכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי עבודתן של ועדות לאיתור מועמדים, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מוסדות הקרן}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: המועצה}}

{{ח:סעיף|8|המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} לקרן תהיה מועצה שתמנה שבעה חברים, והם:
{{ח:תתת|(1)}} השר, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד משרד ראש הממשלה, שימנה ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} עובד משרד האוצר, שימנה השר;
{{ח:תתת|(4)}} עובד בנק ישראל, שימנה הנגיד;
{{ח:תתת|(5)}} שלושה נציגי ציבור כמפורט להלן, שימנו השר והנגיד, לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, ואם לא הושגה הסכמה ביניהם בתום שלושה חודשים ממועד המלצת ועדת האיתור – יכריע בעניין ראש הממשלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נציג בעל תואר שני בכלכלה או במינהל עסקים ובעל ניסיון מקצועי של שמונה שנים לפחות בניהול השקעות מחוץ לישראל בהיקף כספי משמעותי;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג בעל תואר שלישי בכלכלה או במינהל עסקים ובעל ניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום הכלכלי או הפיננסי;
{{ח:תתתת|(ג)}} נציג שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא בעל תואר שני במדעי החברה או במינהל עסקים ובעל ניסיון מקצועי של שמונה שנים לפחות בתחום הכלכלי או הפיננסי;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא בעל מומחיות מיוחדת ובעל ניסיון מקצועי של עשר שנים לפחות בתחום הכלכלי, הפיננסי או העסקי.
{{ח:תת|(ב)}} השר יפרסם הודעה ברשומות בדבר מינוי המועצה והרכבה, וכן בדבר כל שינוי בהרכבה.

{{ח:סעיף|9|תפקידי המועצה}}
{{ח:ת}} תפקידיה של המועצה הם:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את עקרונות מדיניות ההשקעה של הקרן, לרבות רמת הסיכון, אופק ההשקעה, רמת נזילות ההשקעה, המדד שישמש לבחינת ביצועי ההשקעה וסוגי הביטחונות הנדרשים; המועצה תכלול בדוח הכספי השנתי של הקרן המוגש לממשלה ולכנסת את עקרונות מדיניות ההשקעה שקבעה לאותה שנה.
{{ח:תת|(2)}} לעקוב אחר יישום מדיניות ההשקעה של הקרן;
{{ח:תת|(3)}} למנות חברים מקרב הציבור לוועדת ההשקעות, לפי המלצת ועדת האיתור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(4)}};
{{ח:תת|(4)}} למנות, לפי הצעת הנגיד, את מנהל מחלקת הניהול של הקרן, או להעבירו מכהונתו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}};
{{ח:תת|(5)}} לגבש אמות מידה לקביעת רשימת מנהלי ההשקעות החיצוניים ולבחירתם על ידי ועדת ההשקעות; המועצה תפרסם את אמות המידה באתר האינטרנט של הקרן;
{{ח:תת|(6)}} לקבוע את רשימת מנהלי ההשקעות החיצוניים לפי הצעת ועדת ההשקעות ולקבוע את היקף נכסי הקרן המרבי שניתן להעביר לכל מנהל השקעות חיצוני, בשים לב להשפעה על רמת הסיכון בניהול הנכסים כאמור בסעיף;
{{ח:תת|(7)}} לאשר את חישוב סכום ההקצאה השנתי שביצעה מחלקת הניהול ולהורות על העברתו לאוצר המדינה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ג)}};
{{ח:תת|(8)}} לדון בדוחות הכספיים הרבעוניים והשנתיים של הקרן שהוגשו לה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, לאשר אותם ולהגישם לממשלה ולוועדה לפיקוח על הקרן בתוך 30 ימים ממועד אישור הדוחות כאמור;
{{ח:תת|(9)}} להגיש לאישור השר, בעבור כל שנת כספים, הצעה לתקציב הקרן;
{{ח:תת|(10)}} למנות לקרן מבקר פנימי, רואה חשבון מבקר ויועץ משפטי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}};
{{ח:תת|(11)}} לדרוש מכל אדם הממלא תפקיד במחלקת הניהול להגיש לה, או למי מטעמה, דיווח בכל עניין הנוגע לפעולותיה של הקרן, וכן כל מידע או מסמך באותו עניין; דרשה המועצה כאמור, תמולא הדרישה בתוך 15 ימים מיום שניתנה;
{{ח:תת|(12)}} למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה בחוק זה.

{{ח:סעיף|10|סייגים למינוי}}
{{ח:ת}} לא ימונה לחבר המועצה –
{{ח:תת|(1)}} מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; בפסקה זו, ”עניין אישי“, של אדם – לרבות עניין אישי של קרוב או עניין של גוף שאותו אדם או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה; לעניין הגדרה זו, ”קרוב“, של אדם – בן זוג, הורה, הורי הורה, אח, גיס, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן סוכן, שותף, מעביד או עובד שלו.

{{ח:סעיף|11|תקופת הכהונה}}
{{ח:ת}} תקופת כהונתו של חבר המועצה שהוא נציג ציבור תהיה ארבע שנים וניתן להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות; הארכת תקופת הכהונה של חבר המועצה שהוא נציג ציבור אינה טעונה המלצה מאת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(5)}}.

{{ח:סעיף|12|הפסקת כהונה}}
{{ח:ת}} חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למי שמינה אותו כחבר המועצה, ולעניין חבר המועצה שהוא נציג ציבור – ליושב ראש המועצה;
{{ח:תת|(2)}} התקיים בו סייג מהסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, ויושב ראש המועצה העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תת|(3)}} הוא חדל מלכהן בתפקיד שבשלו התמנה ואם התמנה כנציג ציבור – הוא התמנה לעובד המדינה או לעובד בנק ישראל;
{{ח:תת|(4)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או שנעדר בלא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה, או מחמש ישיבות של המועצה במהלך שנתיים, ויושב ראש המועצה העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.

{{ח:סעיף|13|הימנעות מניגוד עניינים}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו במועצה בנושא האמור, גם מחוץ לישיבות המועצה; לעניין זה, ”עניין אישי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבת המועצה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מיד ליושב ראש המועצה.

{{ח:סעיף|14|מבקר פנימי, רואה חשבון מבקר ויועץ משפטי לקרן}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תמנה לקרן, לפי הצעת ועדת הביקורת, מבקר פנימי; על המבקר הפנימי יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} החלות על מבקר פנימי של חברה ציבורית, בשינויים המחויבים, ואולם הממונה הארגוני על המבקר הפנימי יהיה יושב ראש ועדת הביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תמנה לקרן רואה חשבון מבקר; על רואה החשבון המבקר יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} החלות על רואה חשבון מבקר של חברה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תמנה לקרן יועץ משפטי.
{{ח:תת|(ד)}} המבקר הפנימי רואה החשבון המבקר והיועץ המשפטי ימונו לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור הוועדה לפיקוח על הקרן, יקבע את שכרם של המבקר הפנימי, רואה החשבון המבקר והיועץ המשפטי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|15|ישיבות המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות המועצה יתקיימו אחת לרבעון, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקיים ישיבה מיוחדת לפי דרישת חבר המועצה או מנהל מחלקת הניהול; הישיבה תתקיים בתוך 21 ימים ממועד הדרישה ויידונו בה הנושאים שפורטו בדרישה.
{{ח:תת|(ג)}} המניין החוקי בישיבות המועצה יהיה חמישה חברי המועצה ובהם יושב ראש המועצה.

{{ח:סעיף|16|סדרי עבודת המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה, ואולם החלטות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(1), (3), (4), (7)}}, וכן {{ח:פנימי|סעיף 9|9(8)}} לעניין הדוחות הכספיים השנתיים טעונות רוב של חמישה חברי המועצה, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הקרן את החלטותיה, את החלטות יושב ראש המועצה ואת הפרוטוקולים של ישיבותיה בתוך זמן סביר ממועד קבלת ההחלטות או קיום הישיבות, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא תפורסם החלטה או פרוטוקול הכוללים מידע שהוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}} (בסעיף זה – חוק חופש המידע) חלות לגביו;
{{ח:תתת|(2)}} המועצה רשאית שלא לפרסם החלטה או פרוטוקול הכוללים מידע שהוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע}} חלות לגביו;
{{ח:תתת|(3)}} על פרסום מידע כאמור בפסקאות (1) ו־(2), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 11|סעיף 11 לחוק חופש המידע}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של מבקש מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקבע את סדרי עבודתה וישיבותיה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|17|תוקף פעולות}}
{{ח:ת}} קיום המועצה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:סעיף|18|החלת דינים על חברי המועצה}}
{{ח:ת}} דין חברי המועצה שהם נציגי ציבור כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1980}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: ועדת ההשקעות}}

{{ח:סעיף|19|ועדת ההשקעות}}
{{ח:תת|(א)}} לקרן תהיה ועדת השקעות שתמנה חמישה חברים, והם:
{{ח:תתת|(1)}} חבר המועצה שהוא נציג ציבור שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(5)(א)}}, והוא יהיה היושב ראש; היה יותר מחבר מועצה אחד שהוא נציג ציבור שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים – יבחרו השר והנגיד, מבין חברי המועצה שמתקיימים בהם אותם תנאי כשירות, את יושב ראש הוועדה, ואם לא הושגה הסכמה ביניהם בתום שלושה חודשים ממועד המלצת ועדת האיתור – יכריע בעניין ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד משרד האוצר שימנה השר;
{{ח:תתת|(3)}} עובד בנק ישראל שימנה הנגיד;
{{ח:תתת|(4)}} שני חברים מקרב הציבור שתמנה המועצה, לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, שמתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל תואר שני בכלכלה או במינהל עסקים ובעל ניסיון מקצועי של שמונה שנים לפחות בניהול השקעות בהיקף כספי משמעותי, מהן שלוש שנים לפחות בניהול השקעות מחוץ לישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל מומחיות מיוחדת וניסיון מקצועי של עשר שנים לפחות בניהול השקעות, מהן שלוש שנים לפחות בניהול השקעות מחוץ לישראל, ובלבד שלא יכהן בוועדת ההשקעות יותר מחבר אחד בעל כשירות כאמור, בכל עת.
{{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת ההשקעות האמורים בסעיף קטן (א)(2) עד (4) לא ימונו מקרב חברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין ועדת ההשקעות.

{{ח:סעיף|20|תפקידי ועדת ההשקעות}}
{{ח:ת}} תפקידי ועדת ההשקעות הם:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע מדיניות השקעה מפורטת לקרן במטרה להשיא את רווחי הקרן, בהתחשב ברמת הסיכון, באופק ההשקעה, ברמת נזילות ההשקעה ובעקרונות מדיניות ההשקעה שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(1)}};
{{ח:תת|(2)}} להציע לאישור המועצה רשימה של מנהלי השקעות חיצוניים, ולהחליט על התקשרות עם מנהל השקעות המנוי ברשימה שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(6)}}, ועל היקף הנכסים שיועברו לניהולו, לפי קביעת המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(3)}} לפקח על פעילותה של מחלקת הניהול.

{{ח:סעיף|21|תקופת כהונה}}
{{ח:ת}} תקופת כהונתו של חבר ועדת ההשקעות שהוא נציג ציבור תהיה שלוש שנים, וניתן להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות; הארכת תקופת הכהונה של חבר הוועדה שהוא נציג ציבור אינה טעונה המלצה מאת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|22|ישיבות ועדת ההשקעות}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות ועדת ההשקעות יתקיימו אחת לחודש, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} המניין החוקי בישיבות ועדת ההשקעות יהיה שלושה חברי הוועדה ובהם יושב ראש הוועדה.

{{ח:סעיף|23|סדרי עבודת ועדת ההשקעות}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות ועדת ההשקעות יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה, ואולם החלטות בעניינים אלה טעונות רוב של ארבעה חברי הוועדה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה על התקשרות עם מנהל השקעות חיצוני מתוך רשימת מנהלי ההשקעות החיצוניים שקבעה המועצה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(6)}};
{{ח:תתת|(2)}} קביעת מדיניות החשיפה של הקרן למטבע חוץ מסוג מסוים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת ההשקעות תקבע את סדרי עבודתה וישיבותיה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: ועדת הביקורת}}

{{ח:סעיף|24|ועדת הביקורת}}
{{ח:ת}} לקרן תהיה ועדת ביקורת שתמנה שלושה חברים, והם:
{{ח:תת|(1)}} שני חברי המועצה שהם נציגי ציבור ואינם מכהנים בתפקיד יושב ראש ועדת ההשקעות, ואחד מהם, לפי בחירת המועצה, יהיה היושב ראש;
{{ח:תת|(2)}} חבר המועצה שהוא עובד משרד האוצר.

{{ח:סעיף|25|תפקידי ועדת הביקורת}}
{{ח:ת}} תפקידי ועדת הביקורת הם:
{{ח:תת|(1)}} לפקח על תקינות פעילותם של מוסדות הקרן ומחלקת הניהול, לרבות התאמת הפעילות להחלטות המועצה, לעמוד על הליקויים בפעילות האמורה ולהמליץ על הדרכים לתיקונם; לשם ביצוע תפקידה כאמור תקיים ועדת הביקורת, בין השאר, התייעצות עם היועץ המשפטי ועם המבקר הפנימי של הקרן;
{{ח:תת|(2)}} לאשר את רשימת מנהלי ההשקעות החיצוניים שקבעה המועצה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(6)}};
{{ח:תת|(3)}} להגיש למועצה, בתחילת כל שנת כספים, את תכנית הביקורת לאותה שנה וכן דוח ביקורת שנתי, ורשאית ועדת הביקורת להגיש למועצה דוחות ביקורת נוספים כפי שתמצא לנכון.

{{ח:סעיף|26|ישיבות ועדת הביקורת}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הביקורת תקיים שתי ישיבות לפחות בכל רבעון.
{{ח:תת|(ב)}} המניין החוקי בישיבותיה של ועדת הביקורת יהיה שני חברי הוועדה ובהם יושב ראש הוועדה.

{{ח:סעיף|27|סדרי עבודת ועדת הביקורת}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות ועדת הביקורת יתקבלו ברוב קולות של חבריה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הביקורת תקבע את סדרי עבודתה וישיבותיה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מחלקת הניהול בבנק ישראל}}

{{ח:סעיף|28|מחלקת הניהול}}
{{ח:ת}} נכסי הקרן ינוהלו באמצעות מחלקת ניהול שתוקם לעניין זה בבנק ישראל.

{{ח:סעיף|29|מנהל מחלקת הניהול}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מחלקת הניהול ימונה בידי המועצה, לפי הצעת הנגיד, לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת; לא הושגה הסכמה כאמור, ישמש מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל כמנהל מחלקת הניהול עד להשגת הסכמה אך לא יותר מארבעה חודשים; לא הושגה ההסכמה בתום ארבעת החודשים האמורים – יכריע בעניין ראש הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה, בהתייעצות עם הנגיד, רשאית להפסיק את כהונתו של מנהל מחלקת הניהול, אם מצאה כי אינו ממלא את תפקידו כראוי, ובלבד שנתנה למנהל מחלקת הניהול הזדמנות להשמיע את טענותיו.

{{ח:סעיף|30|עובדי מחלקת הניהול}}
{{ח:ת}} מנהל מחלקת הניהול ועובדיה יהיו עובדי בנק ישראל.

{{ח:סעיף|31|התקשרות עם מנהל השקעות חיצוני}}
{{ח:ת}} החליטה ועדת ההשקעות להתקשר עם מנהל השקעות חיצוני, תתקשר מחלקת הניהול עם מנהל ההשקעות שעליו החליטה ועדת ההשקעות.

{{ח:סעיף|32|דוחות כספיים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מחלקת הניהול יערוך ויגיש לאישור המועצה, בתוך 45 ימים מתום כל רבעון, דוח כספי רבעוני מסוקר, הכולל, בין השאר, פירוט של כל נכסי הקרן ביום האחרון של הרבעון שלגביו נערך הדוח, מאזן, דוח רווח והפסד ודוח בדבר שינויים בהון העצמי; הדוח הכספי הרבעוני ייערך על פי כללים חשבונאיים מקובלים בהתאמה לפעילות המיוחדת של הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מחלקת הניהול יערוך ויגיש לאישור המועצה, בתוך 60 ימים מתום כל שנת כספים, דוח כספי שנתי המבוקר בידי רואה החשבון המבקר של הקרן, הכולל, בין השאר, פירוט כל נכסי הקרן ביום 31 בדצמבר של שנת הכספים שלגביה נערך הדוח, מאזן מבוקר, דוח רווח והפסד ודוח בדבר שינויים בהון העצמי; הדוח הכספי השנתי ייערך על פי כללים חשבונאיים מקובלים בהתאמה לפעילות המיוחדת של הקרן.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תדון בדוחות הכספיים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) תאשרם ותגישם לממשלה, ולוועדה לפיקוח על הקרן, בתוך 30 ימים ממועד האישור כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תקציב הקרן}}

{{ח:סעיף|33|תקציב הקרן}}
{{ח:תת|(א)}} תקציב הקרן ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב בחוק התקציב השנתי, והשר יהיה הממונה על סעיף התקציב; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחום פעולה“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק התקציב השנתי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על סעיף תקציב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקציב הקרן ישמש למימון הוצאות תפעול הקרן, לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברים במוסדות הקרן ובוועדת האיתור, שאינם עובדי המדינה, ולתשלום שכר המבקר הפנימי, היועץ המשפטי ורואה החשבון המבקר של הקרן, בהתאם להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תגיש לאישור השר, בעבור כל שנת כספים, הצעה בדבר תקציב הקרן.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקציב הקרן, לרבות אופן הכנתו, אישורו ודרכי שינויו.
{{ח:תת|(ה)}} השר יקבע הוראות בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, לחברי ועדת האיתור ולחברי ועדת ההשקעות, שהם נציגי ציבור; תקנות לעניין חברי המועצה האמורים טעונות אישור הוועדה לפיקוח על הקרן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|34|תקצוב מחלקת הניהול}}
{{ח:ת}} פעילות מחלקת הניהול, לרבות שכר מנהל מחלקת הניהול ועובדיה, תמומן מתקציב בנק ישראל ותקציב הקרן לא ישמש למימון הפעילות כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: השקעת נכסי הקרן}}

{{ח:סעיף|35|השקעת נכסי הקרן}}
{{ח:תת|(א)}} חשבון הקרן ינוהל על ידי מחלקת הניהול בהתאם למדיניות ההשקעה המפורטת שקבעה ועדת ההשקעות.
{{ח:תת|(ב)}} נכסי הקרן יושקעו בנכסים מחוץ למדינת ישראל ובמטבע חוץ כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל}}, בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} לא תבוצע עסקה כלשהי בנכסי הקרן שבנק ישראל צד לה.
{{ח:תת|(ד)}} הקרן אינה רשאית ללוות כספים, בין במישרין ובין בעקיפין.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: פיקוח הכנסת על הקרן}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוועדה לפיקוח על הקרן}}

{{ח:סעיף|36|הוועדה לפיקוח על הקרן}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה של הכנסת לפיקוח על הקרן ועל יישום הוראות חוק זה, ויהיו נתונות לה הסמכויות הקבועות בחוק זה בלבד; חברי הוועדה לפיקוח על הקרן ייבחרו על ידי הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הוועדה לפיקוח על הקרן לא יעלה על תשעה; הרכב הוועדה ייקבע בהתחשב בהרכב הסיעתי של הכנסת ובגודל הסיעות.

{{ח:סעיף|37|דיון בדוחות הקרן}}
{{ח:ת}} הוועדה לפיקוח על הקרן תקיים, אחת לשנה, דיון בדוחות הכספיים שהגישה לה הקרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} ותניח את מסקנותיה על שולחן הכנסת.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: סכום ההקצאה השנתי}}

{{ח:סעיף|38|הצעת הממשלה להקצאת סכום ההקצאה השנתי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|בסימן זה}},
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההקצאה השנתי“ –
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת הכספים שתחילתה לאחר יום תחילתו של חוק זה – סכום השווה ל־3.5% מסך ההכנסות במועד הקובע;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת הכספים שלאחר שנת הכספים האמורה בפסקה (1) ובכל אחת משמונה השנים שלאחריה – סכום השווה ל־3.5% משווי הנכסים שניהלה הקרן ב־31 בדצמבר של שנת הכספים הקודמת שלגביה אושר הדוח הכספי השנתי;
{{ח:תתתת|(3)}} בכל שנת כספים שלאחר תום התקופה האמורה בפסקה (2) – סכום השווה לתשואה הריאלית הממוצעת שהניבו השקעותיה של הקרן בעשר השנים שקדמו לאותה שנת כספים, כשהוא מוכפל בשווי הנכסים שניהלה הקרן ב־31 בדצמבר של שנת הכספים הקודמת שלגביה אושר הדוח הכספי השנתי כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך ההכנסות במועד הקובע“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} הצעת הממשלה להקצאה של סכום ההקצאה השנתי למטרות כאמור בסעיף קטן (ב) תונח על שולחן הכנסת כחלק מהצעת חוק התקציב השנתי כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 3|בסעיף 3(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה}}, ותועבר להכנה לוועדה לפיקוח על הקרן.
{{ח:תת|(ד)}} הצעת הממשלה תהיה מפורטת ויצורפו לה –
{{ח:תתת|(1)}} מטרת כל הקצאה שנכללה בהצעה, השיקולים בבחירתה ואופן יישומה;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה;
{{ח:תתת|(2א)}} הסכום המוקצה לעידוד תעסוקה בנגב;
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע בפועל של ההקצאות בשנתיים הקודמות ואופן יישומן;
{{ח:תת|(ה)}} הצעת הממשלה המפורטת יכול שתכלול גם הקצאה ליישום בפריסה רב־שנתית, ואולם לא יוקצו לאותה הקצאה כספים מתוך סכום ההקצאה השנתי של שנות כספים הבאות לאחר שנת הכספים שבה שלגביה מוצעת ההצעה.

{{ח:סעיף|39|קביעת הוצאות הממשלה בחוק התקציב השנתי}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה לפיקוח על הקרן תכין את פירוט ההקצאות מסכום ההקצאה השנתי, לפי הצעת הממשלה המפורטת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38}}, לכל המאוחר שלושה ימים לפני מועד אישור חוק התקציב לאותה שנה, ולא יאוחר מהיום הקובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 36א|בסעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת}}, כך שפירוט ההקצאות יובא לאישור הכנסת כחלק מחוק התקציב השנתי; לא סיימה הוועדה לפיקוח על הקרן להכין את פירוט ההקצאות מסכום ההקצאה השנתי עד למועד האמור, תכינו ועדת הכספים של הכנסת כך שיובא לאישור הכנסת כחלק מחוק התקציב השנתי.
{{ח:תת|(ב)}} סכום ההקצאה השנתי וכן הוצאות הממשלה שימומנו מהקצאת סכום ההקצאה השנתי כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בחוק התקציב השנתי, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק יסודות התקציב}}.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סכום ההקצאה השנתי, כל מקום {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב}} שמדובר בו בוועדה, ייקרא כאילו מדובר בוועדה לפיקוח על הקרן.

{{ח:סעיף|40|דיווח לכנסת}}
{{ח:ת}} הממשלה תדווח לוועדה לפיקוח על הקרן, אחת לשנה, על הביצוע בפועל של ההקצאות ואופן יישומן.

{{ח:סעיף|41|העברת סכום ההקצאה השנתי לאוצר המדינה}}
{{ח:תת|(א)}} עם אישור חוק התקציב השנתי יועבר סכום ההקצאה השנתי מחשבון הקרן לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} סכום ההקצאה השנתי לפי סעיף קטן (א) יועבר במטבע חוץ, ולעניין זה יחושב שווי הנכסים שמנהלת הקרן, במטבע חוץ.
{{ח:תת|(ג)}} סכום ההקצאה השנתי יחושב בידי מחלקת הניהול, ויאושר בידי המועצה; המועצה תורה על העברת סכום ההקצאה השנתי לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} השר ידווח לכנסת ולוועדה לפיקוח על הקרן במועד העברת סכום ההקצאה השנתי לאוצר המדינה, בדבר הסכום שהועבר כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: הלוואה מנכסי הקרן לשם סיוע בהתמודדות עם אירועים חריגים}}

{{ח:סעיף|42|הלוואה מנכסי הקרן}}
{{ח:תת|(א)}} הכנסת, לפי בקשת הממשלה, רשאית לאשר מתן הלוואה מנכסי הקרן לאוצר המדינה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה והשר, לאחר התייעצות עם הנגיד, הכריזה על התקיימותו של אירוע חריג, לרבות אירוע סביבתי, שהוא בעל השפעה שלילית חריגה, במשכה או בעוצמתה, על כלכלת ישראל ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – אירוע חריג);
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה והשר, החליטה כי הפגיעה הכלכלית שנגרמה כתוצאה מהאירוע החריג מצדיקה לקיחת הלוואה מנכסי הקרן, וזאת בהתחשב גם בפגיעה שתיגרם בשל כך לנכסי הקרן;
{{ח:תתת|(3)}} השר, על יסוד החלטות הממשלה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), הגיש לוועדה לפיקוח על הקרן, בקשה מנומקת ללקיחת הלוואה מנכסי הקרן לאוצר המדינה, שבה יפורטו היקף ההלוואה המבוקשת ותנאיה, ובלבד ששיעור הריבית על ההלוואה יהיה שווה לשיעור התשואה לפדיון של איגרות חוב שהנפיקה ממשלת ארצות הברית לתקופה של עשר שנים, נכון למועד מתן ההלוואה, בתוספת 1.5%;
{{ח:תתת|(4)}} הוועדה לפיקוח על הקרן תקיים דיון בבקשה כאמור בפסקה (3) ותביא בפני הכנסת את מסקנותיה ואת הבקשה לאישור לקיחת ההלוואה לא יאוחר משבעה ימים ממועד הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} אישור הכנסת כאמור בסעיף קטן (א) יתקבל ברוב של שבעים חברי הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} אישרה הכנסת לקיחת הלוואה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יועבר סכום ההלוואה לאוצר המדינה לא יאוחר מתום 30 ימים ממועד מתן האישור כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} אחת לשנה ממועד לקיחת ההלוואה תדווח הממשלה לוועדה לפיקוח על הקרן על השימוש שנעשה בכספי ההלוואה, בצירוף נתונים על האירוע החריג, על פגיעתו הכלכלית ועל נכסי הקרן.

{{ח:סעיף|43|הקלה בהחזר הלוואה}}
{{ח:תת|(א)}} הכנסת, לפי בקשת הממשלה והצעת הוועדה לפיקוח על הקרן, רשאית לאשר הקלה בהחזר הלוואה שניתנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו תשעה חודשים לפחות ממועד מתן ההלוואה;
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה והשר, לאחר התייעצות עם הנגיד, החליטה כי ההשפעה השלילית החריגה של האירוע החריג שבשלו ניתנה ההלוואה או של אירוע חריג אחר שעליו החליטה הממשלה מאוחר יותר לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, בהתחשב גם בפגיעה שתיגרם בשל כך לנכסי הקרן, מצדיקה מתן הקלה בהחזר ההלוואה;
{{ח:תתת|(3)}} השר, על יסוד החלטת הממשלה כאמור בפסקה (2), הגיש לכנסת, באמצעות הוועדה לפיקוח על הקרן בקשה מנומקת להקלה בהחזר ההלוואה, שבה יפורטו ההקלה המבוקשת, והשיקולים המיוחדים המצדיקים, לדעת הממשלה, מתן הקלה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אישור הכנסת כאמור בסעיף קטן (א) יתקבל ברוב של שבעים חברי הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”הקלה בהחזר הלוואה“ – שינוי תנאי ההלוואה, לרבות שינוי תקופת ההחזר או שינוי שיעור הריבית, ולמעט מתן פטור מלא מהחזר הריבית או מהחזר קרן ההלוואה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|44|פטור מתשלומי חובה}}
{{ח:ת}} לעניין תשלום מס, ארנונה, אגרה וכל תשלום חובה אחר, דין הקרן כדין המדינה.

{{ח:סעיף|45|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} סדרי עבודתם של מוסדות הקרן;
{{ח:תת|(2)}} הפרטים והמידע שייכללו בדוח הכספי הרבעוני ובדוח הכספי השנתי, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, אופן הכנתם, אישורם ופרסומם.

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע|בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|47|תחילה והעברת כספים ראשונה לחשבון הקרן}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ב־1 בחודש שלאחר המועד שבו הגיעו הכנסות המדינה מההיטל לסכום העולה על מיליארד שקלים חדשים (בסעיף זה – סך ההכנסות במועד הקובע); השר יפרסם בצו את מועד התחילה כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|מועד התחילה נקבע ליום 1.6.2022 (ק״ת תשפ״ב, 3218).}}
{{ח:תת|(ב)}} ביום תחילתו של חוק זה יועבר מאוצר המדינה לחשבון הקרן סכום השווה לסך ההכנסות במועד הקובע, לאחר שהומר לסכום במטבע חוץ.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ט״ז בתמוז התשע״ד (14 ביולי 2014).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יאיר לפיד'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>lvtvj8y3sd4ha3ynx7jkmo81n7lotko</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1419543</id>
      <parentid>1419507</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T16:01:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2919" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(העסקת טוען)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירת חברי בתי דין מחוזיים)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירות למוסדות הלשכה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)}}]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)|תקנות המיילדות {{מוקטן|(החזקת פטידין והשימוש בו)}}]]
* [[תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי)|תקנות הרופאים הווטרינרים {{מוקטן|(בחינת רישוי)}}]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)|כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים {{מוקטן|(סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)}}]]
* [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח)}}]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה {{מוקטן|(סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)}}]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)|תקנות המקרקעין {{מוקטן|(תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)|אכרזת דרכי ענישה {{מוקטן|(תסקיר של קצין מבחן)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>tvh2eir1e02jz5jipnvyj4ma8r4kv8m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419576</id>
      <parentid>1419543</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T00:01:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2967" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(העסקת טוען)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירת חברי בתי דין מחוזיים)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירות למוסדות הלשכה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)}}]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)|תקנות המיילדות {{מוקטן|(החזקת פטידין והשימוש בו)}}]]
* [[תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי)|תקנות הרופאים הווטרינרים {{מוקטן|(בחינת רישוי)}}]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)|כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים {{מוקטן|(סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)}}]]
* [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח)}}]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה {{מוקטן|(סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)}}]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)|תקנות המקרקעין {{מוקטן|(תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>9qok4ij65fphrt9uk6yuey788odjzvh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419604</id>
      <parentid>1419576</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:01:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2958" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(דירקטורים בחברה ציבורית)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(העסקת טוען)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירת חברי בתי דין מחוזיים)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירות למוסדות הלשכה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)}}]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)|תקנות המיילדות {{מוקטן|(החזקת פטידין והשימוש בו)}}]]
* [[תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי)|תקנות הרופאים הווטרינרים {{מוקטן|(בחינת רישוי)}}]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)|כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים {{מוקטן|(סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)}}]]
* [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח)}}]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה {{מוקטן|(סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)}}]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)|תקנות המקרקעין {{מוקטן|(תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>a4qfxhkw6v7nmy016v9sv7hvyiwcf8a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419627</id>
      <parentid>1419604</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:32:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2868" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(דירקטורים בחברה ציבורית)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(העסקת טוען)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)|כללי לשכת עורכי-הדין {{מוקטן|(קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירת חברי בתי דין מחוזיים)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(בחירות למוסדות הלשכה)}}]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)|כללי לשכת עורכי הדין {{מוקטן|(סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)}}]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)|תקנות המיילדות {{מוקטן|(החזקת פטידין והשימוש בו)}}]]
* [[תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי)|תקנות הרופאים הווטרינרים {{מוקטן|(בחינת רישוי)}}]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)|כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים {{מוקטן|(סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)}}]]
* [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח)}}]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה {{מוקטן|(סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>nxep2d1yjjyu77gh2l8wo9s8zvv7ogm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1419541</id>
      <parentid>1419504</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T16:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36749" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* {{v}} נוצר [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>g3cc859roqjv7akib0yuigphq6la3he</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419574</id>
      <parentid>1419541</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T00:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36764" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* {{v}} נוצר [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>73ez14ww60mult23y4cyi3ssw2wv6jw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419597</id>
      <parentid>1419574</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36779" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* {{v}} נוצר [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>19wn5ol64f8ah3a8g21wriwq5u0rbuy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>316562</id>
    <revision>
      <id>1419605</id>
      <parentid>1339807</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:05:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59687" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970

&lt;מאגר 2000607 תיקון 2166064&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2000215 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ז, 22|חוק הגמלאות לנפגעי ספר|3:208170)); ((תשכ&quot;ג, 64|תיקון|5:208171)); ((תשכ&quot;ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תש&quot;ל, 130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|7:209760)); ((תשמ&quot;ב, 273|תיקון מס' 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|10:209756)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000607 --&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ל, 126|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|7:209760)); ((תשל&quot;ב, 3|ת&quot;ט|ec:7:317758)); ((תשל&quot;ג, 79|תיקון|7:209759)), ((253|תיקון מס' 9 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|7:208995)), ((361|ת&quot;ט|ec:7:317376)); ((תשל&quot;ז, 142|תיקון מס' 12 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|8:208998)), ((153|תיקון מס' 3|8:209757)); ((תשל&quot;ט, 71|תיקון מס' 10 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|9:210301)); ((תש&quot;ם, 194|תיקון מס' 13 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|9:208999)); ((תשמ&quot;ב, 268|תיקון מס' 7|10:209756)); ((תשמ&quot;ח, 102|תיקון מס' 8|11:210622)); ((תשנ&quot;ה, 8|תיקון מס' 18 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|13:211042)), ((34|תיקון מס' 9|13:211070)), ((81|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)); ((תשנ&quot;ו, 20|תיקון מס' 17 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|13:211321)); ((תשנ&quot;ז, 90|תיקון מס' 13|14:211391)); ((תשנ&quot;ח, 14|חוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית (שימוש משותף בשדה התעופה עקבה) (הוראת שעה)|14:211450)), ((99|תיקון מס' 19 לחוק הביטוח הלאומי|14:211642)), ((319|תיקון מס' 16|14:211547)); ((תש&quot;ס, 224|תיקון מס' 17|15:300228)); ((תשס&quot;ד, 316|תיקון מס' 26 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|16:299838)), ((331|תיקון מס' 19|16:299616)), ((380|תיקון מס' 27 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|16:299640)); ((תשס&quot;ה, 726|תיקון מס' 21|16:299922)); ((תשס&quot;ו, 94|תיקון מס' 22|16:299930)), ((387|חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה)|17:300020)); ((תשס&quot;ז, 79|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ט, 38|תיקון מס' 25|17:300723)); ((תש&quot;ע, 252|תיקון מס' 30 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|18:300647)), ((389|תיקון מס' 27|18:301022)), ((399|תיקון מס' 28|18:300933)); ((תשע&quot;א, 23|תיקון מס' 122 לחוק הביטוח הלאומי|18:301089)), ((992|תיקון מס' 30|18:301353)); ((תשע&quot;ד, 66|תיקון מס' 27 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|19:301586)), ((204|תיקון מס' 35 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|19:301489)); ((תשע&quot;ו, 252|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316719)), ((925|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((1160|תיקון מס' 30 (תיקון מס' 2)|20:348525)); ((תשע&quot;ז, 558|תיקון מס' 34|20:382399)); ((תשע&quot;ח, 822|תיקון מס' 35|20:504183)); ((תשע&quot;ט, 76|תיקון מס' 36|20:526462)); ((תשפ&quot;ב, 698|תיקון מס' 30 והוראת שעה לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|24:616716)).

@ 1. פרשנות (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ג, תשל&quot;ז, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז, תשע&quot;ו-2)
: בחוק זה -
:- &quot;פגיעת איבה&quot; -
:: (1) פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור - מטרתן היתה פגיעה בישראל (לכולם ייקרא להלן - כוחות אויב);
:: (2) פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור;
:: (3) פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור אף אם לא הופעל, למעט פגיעה שנפגע בה אדם בגיל 18 ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת;
:: (4) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי–אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי–ערבי;
:: (5) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי–אתני, אשר נעשה בידי ארגון טרור שהוכרז לפי [[סימן א' לפרק ב' בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]], למעט ארגון שהוא כוחות אויב, או שהוא נעשה בשליחותו או מטעמו של ארגון כאמור;
:- &quot;נפגע&quot; - מי שנפגע פגיעת איבה והוא אחד מאלה:
:: (1) תושב ישראל, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה;
:: (1א) אזרח ישראלי, שנפגע בישראל או באזור;
:: (1ב) אזרח ישראלי, שנפגע מחוץ לישראל או לאזור, בטרם חלפה שנה מהמועד שבו חדל להיות תושב ישראל;
:: (2) מי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון שניתנו לפי [[חוק הכניסה לישראל, תשי&quot;ב-1952]], לרבות מי שנכנס לישראל והוא פטור מהצורך באשרה או ברשיון לפי [[סעיף 17(א) לחוק האמור]], או מי שנכנס לישראל לפי אחד הצווים של שר הפנים מכוח [[סעיף 17 לחוק האמור]] שפורטו בתקנות לפי חוק זה - והכל אם הפגיעה היתה בישראל או בשטח אחר שקבע שר הבטחון בצו לענין זה לגבי כל סוגי הנכנסים לישראל או לגבי חלק מהם;
::: ((פורסמו [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל), תשל״א–1970]].))
:: (3) (((פקעה);))
:- &quot;אזור&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 378 לחוק הביטוח]];
:- &quot;תושב ישראל&quot; - תושב ישראל, לרבות תושב ישראל באזור, כהגדרתו [[בסעיף 378 לחוק הביטוח]];
:- &quot;נשק&quot; - כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;חוק הביטוח&quot; - [[=חוק הביטוח|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;המוסד&quot; - כמשמעותו [[בחוק הביטוח]];
:- &quot;בן־משפחה&quot;, של נפגע -
:: (1) בחיי הנפגע - כמשמעותו [[=חוק הנכים|בסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]] (להלן - חוק הנכים), בשינויים המחוייבים, ובפסקה (4) להגדרה זו במקום &quot;ומחסורו היה על הנכה ערב התגייסותו של הנכה לשירות&quot; קרי &quot;ומחסורו היה על הנפגע ערב הפגיעה&quot;; ולענין זה, &quot;אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו&quot;, &quot;אח&quot;, &quot;הכנסה מספקת למחיית אדם&quot;, &quot;השכר הקובע&quot;, &quot;נצרך&quot;, ו&quot;עומד ברשות עצמו&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 1 לחוק הנכים]] והתקנות לפיו, בשינויים המחוייבים;
:: (2) במות הנפגע עקב הפגיעה - כמשמעותו [[=חוק משפחות חיילים|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש&quot;י-1950]] (להלן - חוק משפחות חיילים), בשינויים המחוייבים; ולענין זה, &quot;אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו&quot;, &quot;היום הקובע&quot;, &quot;הכנסה כדי מחיה&quot;, &quot;השכר הקובע&quot;, &quot;מענק&quot;, &quot;נצרך&quot;, &quot;עומד ברשות עצמו&quot; - כמשמעותם [[חוק משפחות חיילים=|בסעיף 1 לחוק משפחות החיילים]] והתקנות לפיו, בשינויים המחוייבים;
:: (3) (((בוטלה);))
:- &quot;תגמול&quot; - לרבות כל טובת הנאה הניתנת לאדם שחל עליו [[חוק הנכים]] או [[חוק משפחות חיילים]], לפי הענין;
:- &quot;נכות&quot; - איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לנפגע כתוצאה של אחת מאלה שארעה עקב פגיעת איבה:
:: (1) מחלה;
:: (2) החמרת מחלה;
:: (3) חבלה.

@ 2. חזקת פגיעת איבה
: נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת.

@ 3. ריפוי, החלמה ושיקום (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ז)
: הוראות [[סימן ג' לפרק ה' לחוק הביטוח]] והתקנות לפיהן יחולו לגבי נפגע, בשינויים המחוייבים ובכפוף לאמור [[בסעיף 12]].

@ 4. תגמול לנכה (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ב)
: נפגע שכתוצאה מפגיעת איבה נגרמה לו נכות ודרגת נכותו נקבעה כאמור [[סעיף 5]], יהיה זכאי לתגמול והוראות [[+|סעיפים 4]], [[+|4א]], [[+|4ב]], [[+|4ג]], [[+|4ד]], [[+|4ה]], [[+|4ו]], [[+|5]], [[+|6]], [[+|7]], [[+|7א]], [[+|7ב]], [[+|7ה1]] - בתקופת הוראת השעה כהגדרתה [[+#סעיף 7ה1|בסעיף האמור]], [[+|8]], [[+|16]], [[+|17]], [[+|18(ד) ו־(ה)]], [[+|20א]], [[+|22]], [[+|35]], [[+|35ב]], [[+|35ג]], [[+|36ב]], [[+|37]], [[+|39א]], [[+|40]], [[+|42]], [[+|43(א3) ו־(א4)]] [[ו־44 לחוק הנכים]] יחולו עליו, בשינויים המחוייבים.

@ 4א. ניכוי דמי חבר לארגון יציג (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 15]] והוראות [[סעיף 303 לחוק הביטוח]], על תגמול חודשי המשולם לנפגע ולבן משפחה, הזכאים לתגמול לפי חוק זה, יחולו הוראות [[סעיף 14(ב) ו־(ג) לחוק הנכים]] לענין ניכוי דמי חבר לארגון יציג ותשלומים כאמור בסעיף קטן (ב), בשינויים הבאים:
:: (1) בסעיף קטן (ב), במקום &quot;קצין תגמולים&quot; יבוא &quot;פקיד תביעות כמשמעותו [[בסעיף 22]]&quot;, במקום &quot;שר הבטחון&quot; יבוא &quot;שר העבודה והרווחה&quot; ובמקום &quot;כארגון יציג של נכים&quot; יבוא &quot;כארגון יציג של הזכאים לתגמול לפי חוק זה (בחוק זה - ארגון יציג)&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ג), במקום &quot;שר הבטחון&quot; יבוא &quot;שר העבודה והרווחה&quot;.
: (ב) שר העבודה והרווחה רשאי להכריז על ארגון כארגון יציג אם נתקיימו בו כל אלה:
:: (1) מטרתו הבלעדית של הארגון היא שיפור תנאיהם ורווחתם של כל הזכאים לתגמול לפי חוק זה;
:: (2) הארגון מייצג את המספר הגדול ביותר של זכאים לתגמול לפי חוק זה;
:: (3) הארגון מקבל כחבר בו כל נפגע וכל בן משפחה המבקש להצטרף לארגון.
: (ג) דמי החבר האמורים בסעיף קטן (א) ינוכו מהתגמול החודשי המשולם לזכאי רק לאחר שהמוסד הודיע לו כי בכוונתו לנכות דמי חבר מהתגמול החודשי וכי זכותו להגיש התנגדות בכתב לניכוי בתוך 60 ימים מהיום שקיבל את ההודעה כאמור.
: (ד) לא התנגד הזכאי, לתשלום דמי החבר מהתגמול החודשי, יחל הניכוי בתום החודש שלאחר החודש שבו הסתיימו 60 הימים.
: (ד1) יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאת מפגיעת איבה ערב תחילתו של חוק זה, ובמועד שהתייתם טרם מלאו לו 37, לרבות יתום משני הוריו שמתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (ג) או (ד), יהא זכאי למענק מיוחד נוסף בסך של 200,000 שקלים חדשים.
: (ה) הודיע הזכאי למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי לאחר המועד האמור, ייפסק הניכוי בתום החודש שלאחר החודש שקיבל המוסד את ההודעה.

@ 5. קביעת דרגת נכות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-3, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ז)
: (א) תנאי לקביעת דרגת נכותו של נפגע לפי סעיף זה הוא אישור, כאמור [[בסעיף 12]], כי פגיעה שארעה לנפגע היא פגיעת איבה.
: (ב) רופא או ועדה רפואית שנתמנו לענין [[סעיף 118 לחוק הביטוח]] יקבעו את דרגת הנכות לפי המבחנים והכללים שהותקנו על־פי [[סעיף 10(ב) לחוק הנכים]] בתיאומים ובשינויים שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
: (ג) הרואה עצמו נפגע בהחלטה של רופא או של ועדה רפואית רשאי לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים שנתמנתה לענין [[סעיף 122 לחוק הביטוח]].
: (ד) ההסדרים לקביעת דרגת נכות כאמור [[+|בסעיפים 103]], [[+|104]], [[+|119]], [[+|120]] [[+|ו־124]] וכן תנאי הגשת ערר כאמור [[+|בסעיף 122]] ותנאי הגשת ערעור כאמור [[בסעיף 123 לחוק הביטוח]], והתקנות לפי סעיפים אלה, יחולו בשינויים המחוייבים על קביעת דרגת נכות לפי חוק זה.

@ 6. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 6א. ביטוח חיים (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ז)
: נפגע שביטח עצמו למקרה מוות, זכאי להשתתפות אוצר המדינה בדמי ביטוח זה בשיעור ובתנאים שייקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

@ 7. תגמול והטבות לבני משפחה (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה, תשס&quot;ט, תש&quot;ע, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ח)
: (א) גרמה פגיעת איבה למותו של הנפגע, יהיו בני המשפחה זכאים לתגמול והוראות [[+|סעיפים 7]], [[+|8]], [[+|8א]], [[+|8ב]], [[+|8ג]], [[+|9]], [[+|10]], [[+|10א]], [[+|10ג]], [[+|11]], [[+|12]], [[+|13א]], [[+|13ב]], [[+|13ג]], [[+|14]], [[+|14א]], [[+|14ב]], [[+|15]], [[+|17]], [[+|18]], [[+|21ב]], [[+|22]], [[+|24]], [[+|25ב]], [[+|29]], [[+|29א]], [[+|29ג]], [[+|29ד]], [[+|29ה]], [[+|32]], [[+|32א]], [[ו־33א לחוק משפחות חיילים]] יחולו עליהם, בשינויים המחוייבים.
: (א1) יתום משני הוריו, שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה זכאי לתגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע [[בסעיף 13ב(1) לחוק משפחות חיילים]], במקום לתגמול חודשי לפי הוראות [[סעיף 9(א) לאותו חוק]] עד הגיעו לגיל 18, וכן זכאי הוא להטבות הניתנות בעד יתום לאלמנה כמשמעותה [[בחוק משפחות חיילים]], לפי כל דין, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות.
: (א2) יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה ומלאו לו 18 שנים זכאי למשך כל ימי חייו לתגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע [[בסעיף 7 לחוק משפחות חיילים]], ולהטבות הניתנות לפי כל דין לאלמנה שאין יתום סמוך על שולחנה כמשמעותה [[בחוק האמור]], למעט סיוע במימון רכישת דירה והחלפת דירה, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות; הטבות לעניין הנצחה יינתנו רק לאחד היתומים באותה משפחה, לגבי כל אחד מהוריו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מי שזכאי לתגמול לפי הוראות סעיף קטן (א2) לא יהיה זכאי, בעד התקופה שבה משתלם התגמול האמור, לתשלום למחיית יתום בעת רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית, לפי [[חוק משפחות חיילים]], ואולם יהיה זכאי לבחור בתשלום כאמור במקום התגמול האמור.
: (ד) יתום משני הוריו, שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, זכאי -
:: (1) למענק התארגנות בסכום של 83,600 שקלים חדשים, שישולם במועד שבו היה ליתום משני הוריו, או בהגיעו לגיל 18, לפי המאוחר;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ה) הסכום הנקוב בסעיף קטן (ד) יעודכן במועדי עדכון התגמולים לפי [[חוק משפחות חיילים]] ולפי שיעור העדכון האמור.
: (ה1) בני המשפחה כאמור בסעיף קטן (א) זכאים להטבה לפי [[חוק משפחות חיילים]] ויחולו עליהם הוראות לפי [[-|פרק שלישי1]], לפי [[-|פרק שביעי1]] ולפי [[סעיף 28א לחוק האמור]], בשינויים המחויבים וכן בשינויים אלה:
:: (1) שר הרווחה והשירותים החברתיים יקבע את הרכב ועדת החריגים להטבות ואת הרכב הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לפי [[-|סעיפים 15ט]] [[-|ו־35א]], וימנה את חבריהן.
:: (2) בוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין יהיה חבר נציג הזכאים לתגמול לפי חוק זה, שאינו בעל תפקיד בארגון יציג שהוכרז לפי חוק זה.
:: (3) על ההחלטות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[סעיף 13]].
: (ו) על אף הוראות [[סעיף 29א לחוק משפחות חיילים]] -
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה זכאי למענקים לפי [[סעיף 29א לחוק משפחות חיילים]] מכוחו של כל אחד מהוריו;
:: (3) יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה זכאי למענק בשיעור של 80% מהמענק לפי [[סעיף 29א(א) לחוק משפחות חיילים]] גם אם נישא לפני שנפטרו הוריו או שנפטר הורהו השני, ובלבד שלא חלפו יותר משנתיים מעת הנישואין ועד פטירת הורהו השני; נפטרו שני ההורים כאמור בתוך שנתיים מעת הנישואין, יהיה יתום כאמור זכאי למענק לפי פסקה זו מכוח כל אחד מהוריו.
: (ז) לגבי יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה ויש לו אפוטרופוס לגוף, ישולמו התגמול לפי סעיף קטן (א1) על אף הוראות [[סעיף 9(ד) לחוק משפחות חיילים]] לאותו אפוטרופוס, אלא אם כן יורה בית משפט מוסמך אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, וכפי שיורה.
: (ח) יתום משני הוריו, שאחד מהם נפטר כתוצאה מפגיעת איבה, זכאי לתגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע [[בסעיף 13ב(1) לחוק משפחות חיילים]], במקום לתגמול חודשי לפי [[סעיף 9(א) לאותו חוק]], מיום היותו ליתום משני הוריו, אף אם מלאו לו 21 שנים, ובלבד שטרם מלאו לו 25 שנים.

@ 7א. (תיקון: תשל&quot;ג, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 7ב. מקום קבורה והוראות לעניין הוצאות קבורה (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ז, תש&quot;ס, תשע״ט)
: (א) נפגע שנפטר יובא לקבורה בבית עלמין אשר בחר בו קרובו, ולא יישא קרובו בתשלום כלשהו בשל הקבורה; בסעיף זה –
::- ”בית עלמין” – לרבות בית עלמין סגור או חלקת קבר חריגה שנקבעו מכוח תקנות לפי [[סעיף 266 לחוק הביטוח]];
::- ”חברה” – כהגדרתה בתקנות לפי [[סעיף 266 לחוק הביטוח]];
::- ”קרוב” – הקרוב ביותר לנפגע לפי הסדר הזה:
::: (1) בן זוגו;
::: (2) בניו ובנותיו;
::: (3) הוריו;
::: (4) אחיו ואחיותיו;
::: (5) אחיהם ואחיותיהם של הוריו.
: (ב) נפגע שנפטר – ישולמו לבני המשפחה הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה, בשיעורים ולפי תנאים ששר העבודה והרווחה יקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; נוסף על האמור ובלי לגרוע מהוראות כל דין, ישולמו לחברה הוצאות בשל רכישת חלקת קבר לקבורת נפגע שנפטר בבית העלמין שבחר קרובו לפי סעיף קטן (א), בסכום הנהוג לגבי קבורה באותה חלקה ובאותו בית עלמין; הסכום שישולם לא יעלה על כפל התעריף הקבוע [[בתוספת הראשונה לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971]].

@ 7ג. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ז, תשמ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 7ד. תשלום חודשי בעד אבדן הכנסה לאפוטרופוס של יתום משני הוריו (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) אפוטרופוס לגוף שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, זכאי לתשלום חודשי בשל אבדן הכנסתו בתקופה שבה היתום עמו ובהחזקתו, בשיעור שיקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; השר רשאי לקבוע את שיעור התשלום בהתחשב במספר היתומים ובגילם, התקופות שבעדן תהיה זכאות לתשלום, מטרת התשלום וסוג התשלום, וכן רשאי הוא לקבוע תשלום מענק חד־פעמי בעד תקופות שקדמו לזכאות לתשלום החודשי.
: (ב) הורה שאימץ יתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, יהיה זכאי לזכויות שנתונות לאפוטרופוס לפי סעיף זה.

@ 7ה. היעדרות קרוב משפחה מעבודה (תיקון: תש&quot;ע-2)
: (א) קרוב משפחה של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה, רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל; לעניין זה יראו עובד שנעדר מעבודתו כאילו עבד.
: (ב) לעניין סעיף זה, &quot;קרוב משפחה&quot; - הורים, הורי הורים, בן־זוג, ילדים, אחים ואחיות.

@ 8. דין נפגע או בן־משפחה לענין כל חיקוק אחר (תיקון: תשל&quot;ג)
: דין נפגע או בן־משפחה כדין נכה לפי [[חוק הנכים]] והתקנות לפיו או בן־משפחה לפי [[חוק משפחות החיילים]] והתקנות לפיו לענין כל חיקוק אחר המעניק טובת הנאה, פטור או הנחה.

@ 9. סמכות השר העבודה והרווחה (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ט)
: שר העבודה רשאי -
: (1) להתקין תקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, בכל הענינים הנובעים מהאמור [[בסעיפים 3 עד 7]], לרבות תקנות בדבר מתן מילוות וערבויות לשם יצירת מקורות פרנסה או לביסוסם או לצרכי דיור ושיכון לנפגע או לבני משפחתו ואופן סילוק המילוות האלה ובדבר תנאים לתשלום המענקים האמורים [[בסעיף 7(ד)]];
: (2) לקבוע בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כי סעיפים שנוספו [[לחוק הנכים]] או [[לחוק משפחות חיילים]] לאחר תחילתו של [[10:209756|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 7), התשמ&quot;ב-1982]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על נפגעים או בני משפחותיהם.
:: ((פורסמו [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), תשל״ב–1971]].))
: (3) להחיל בצו, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, את התקנות לפי [[חוק הנכים]] לרבות ההוראות [[שבפרק חמישי לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי&quot;ד-1954]], או [[חוק משפחות החיילים]], כולן או מקצתן, והכל בשינויים המחוייבים - על נפגעים או בני משפחותיהם.

@ 10. מינוי רשות מאשרת (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) שר הבטחון, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, ימנה רשות מאשרת שבסמכותה לאשר כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה (להלן - הרשות); הודעה על מענה של הרשות תפורסם ברשומות.
: (ב) הרשות תתן את החלטתה תוך שלושה חדשים מהיום שהתביעה הגיעה לידיה, אלא אם החליטה להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שנרשמו.

@ 11. ערר (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) הרואה עצמו נפגע בהחלטת הרשות רשאי לערור עליה לפני ועדת עררים האמורה בסעיף קטן (ב).
: (ב) ועדת העררים תהיה של חמישה ובראשה שופט שיתמנה על ידי שר המשפטים, יתר חברי הועדה יתמנו על ידי שר הבטחון בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.
: (ג) שלושה חברי הועדה, כשבהם היושב ראש, יהיו מנין חוקי.
: (ד) הערר יוגש בכתב תוך 60 יום מהיום שבו הגיעה לידיעת העורר ההודעה על החלטת הרשות.
: (ה) אין אחרי החלטת ועדת העררים ולא כלום.
: (ו) הודעה על מען הועדה תפורסם ברשומות.

@ 12. אישור פגיעת איבה
: אישורה של הרשות או של ועדת העררים, לפי הענין, כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, הוא תנאי מוקדם לכל תביעה לפי חוק זה בפני המוסד.

@ 12א. אישור פגיעת איבה שהתרחשה מחוץ לישראל או לאזור (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על אף האמור [[1|בפסקה (1) להגדרה &quot;פגיעת איבה&quot;]], לרבות כפי שהוחלה [[בסעיף 18א]], הרשות תאשר כי פגיעה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור היא פגיעת איבה גם אם מטרתה העיקרית או המשנית לא היתה פגיעה בישראל או בעם היהודי, ובלבד שפעולת האיבה נעשתה בידי ארגון שהצהיר כי אחת ממטרותיו לפחות היא לפגוע בישראל, באזרחי ישראל או ביהודים, ובכלל זה אם פעולת האיבה נעשתה תוך סיוע לארגון כאמור, בשליחותו, מטעמו או כדי לקדם את מטרותיו.
: (ב) שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר הביטחון, רשאי לקבוע תנאים נוספים לאישור פגיעת איבה לפי סעיף זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יוכר אדם כנפגע לפי הוראות חוק זה אם הוא נפגע בפגיעה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור כאמור באותו סעיף קטן, במדינה מהמדינות המנויות [[בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]], למעט מצרים או עבר הירדן, לאחר שיצא לאותה מדינה בניגוד להוראות [[אותו סעיף]].
: (ד) נפגע אדם פגיעת איבה מפעולת איבה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור והרשות אישרה לפי הוראות סעיף זה כי היא פגיעת איבה, והוא זכאי לתגמולים לפי חוק זה וגם לתשלומים לפי דין זר או ממדינת חוץ בעד אותה פגיעת איבה, יופחתו מהתגמולים לפי חוק זה התשלומים האמורים, לפי הוראות שיקבע שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

@ 13. סמכות בית־דין לעבודה
: לבית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, תשכ&quot;ט-1969]], תהיה הסמכות הייחודית לדון בכל תביעה לתגמול לפי חוק זה ובכל תביעה להחזרת תגמול שניתן בטעות או שלא כדין, הכל בכפוף לאמור [[בסעיף 12]].

@ 13א. קביעת מועדים (תיקון: תשמ&quot;ב)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בתקנות מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין [[סעיף 13]].

@ 14. ייצוג בפני בית־דין
: בכל תביעה על־פי חוק זה נגד המדינה או של המדינה ייצג אותה המוסד באמצעות מי שהורשה לכך מטעמו.

@ 15. תחולת [[חוק הביטוח]] (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-2)
: [[+|סעיפים 144]], [[+|265]], [[+#פרק יד סימן א|סימנים א']] [[+#פרק יד סימן ב|ו־ב']] למעט [[+|סעיף 308]] [[+|לפרק י&quot;ד]], [[+|וסעיפים 383]], [[+|385]] [[ו־386 לחוק הביטוח]] והתקנות לפיהם יחולו לענין חוק זה, בשינויים המחוייבים.

@ 16. תגמול לפי חוק זה או גימלה לפי [[חוק הביטוח]] עקב מאורע אחד (תיקון: תשמ&quot;ב, תשס&quot;ד-2)
: (א) הזכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולגימלה לפי [[חוק הביטוח]], ישולם לו תגמול לפי חוק זה, ואולם תוך ששה חדשים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה על החלטת הרשות, ואם הוא נכה לפי חוק זה - גם תוך שלושה חדשים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה על קביעת דרגת נכות לצמיתות, הברירה בידו לבחור בגימלה לפי [[חוק הביטוח]].
: (ב) בחר הזכאי תוך תקופה כאמור בגימלה לפי [[חוק הביטוח]] -
:: (1) תשולם לו הגימלה בניכוי הסכומים ששולמו לו כתגמול לפי חוק זה בתקופה שבעדה מגיעה לו הגימלה;
:: (2) יהיה חלק הגימלה העודף על התגמול לפי חוק זה על חשבון המוסד, ושאר הגימלה יהיה על חשבון אוצר המדינה.
: (ג) בחר הזכאי, לפי הוראות סעיף קטן (א), בקצבת תלויים לפי הוראות [[סימן ח' בפרק ה' לחוק הביטוח]], וזכותו לקצבה האמורה פקעה לפי הוראות [[סעיף 135 לחוק הביטוח]], בשל כך שחזר ונישא, יהא זכאי מחדש לקצבה האמורה לפי הוראות [[סעיף 135(א) סיפה לחוק האמור]], אף אם חדל להיות נשוי לאחר תום עשר שנים מהיום שבו חזר ונישא.

@ 16א. תגמול לפי חוק זה או גימלה לפי [[חוק הביטוח]] ליתום (תיקון: תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ח-3)
: (א) יתום משני הוריו שמתקיימים לגביו, עקב היותו יתום, התנאים המזכים בתגמול לפי חוק זה ובגמלה לפי [[חוק הביטוח]], יהיה זכאי מכוחו של כל אחד מהוריו, לתגמול או לגמלה לפי בחירתו ובלבד שלא יבחר בגמלאות לפי חוק זה, מכוחם של שני ההורים.
: (ב)(1) הבחירה בין תגמול לבין גמלה כאמור בסעיף קטן (א) מכוחו של הורה אחד, תיעשה תוך ששה חדשים מהיום שבו נמסרה ליתום ההודעה על זכאותו לגימלה או לתגמול ועד שלא בחר כאמור ישולם לו תגמול לפי חוק זה; ואולם אם לפני קרות המאורע המזכה בתגמול לפי חוק זה שולמה לו גימלה מכוח [[חוק הביטוח]], יימשך תשלום הגימלה מכוח [[חוק הביטוח]] עד לבחירה.
:: (2) לא הודיע היתום על בחירתו תוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו כאילו בחר בתגמול או בגימלה ששולמו לו באותה תקופה.
:: (3) יתום שבחר בגמלה או בתגמול לפי [[סעיף 16]] והוראות סעיף קטן (א) חלות עליו, זכאי לבחור מחדש בין גמלה לתגמול שישולמו לו מכוח כל אחד מהוריו לפי פסקה (1), בתוך שישה חודשים מיום שנתייתם מהורהו השני.
: (ג)(1) בחר היתום בגימלה לפי [[חוק הביטוח]] - יחולו הוראות [[סעיף 16(ב)]].
:: (2) בחר היתום בתגמול לפי חוק זה, ישולם התגמול בניכוי הסכומים ששולמו לו כגימלה לפי [[חוק הביטוח]] בתקופה שבעדה מגיע לו התגמול, ואוצר המדינה יחזיר למוסד את הסכומים שנוכו כאמור.
: (ד) יתום שהוא קטין, יראו בכל מקום בסעיף זה שבו מדובר ביתום כאילו מדובר באפוטרופוס שלו.

@ 17. תגמולים לפי חוק זה ותגמולים או פיצויים לפי חוקים אחרים (תיקון: תשל&quot;ג, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ח-3)
: (א) הזכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולפי חוק אחר שלפיו משתלם התגמול מאוצר המדינה - הברירה בידו לבחור באחד התגמולים; הוראה זו אינה גורעת מן האמור [[בסעיף 34 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש&quot;ל-1970]], [[ובסעיף 32 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]].
: (ב) זכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולפיצויים לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] או לפי [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]], יחולו עליו בשינויים המחוייבים הוראות [[סעיף 36 לחוק הנכים]] או [[סעיף 21 לחוק משפחות החיילים]], לפי הענין.
: (ג) הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לתגמול לפי חוק זה ולפי חוק אחר שלפיו משתלם תגמול מאוצר המדינה, זכאי לקבל את שתי הגמלאות גם יחד.

@ 17א. תגמול לבן משפחה לפי [[חוק משפחות חיילים]] ולפי חוק זה (תיקון: תשל&quot;ג, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ח-3)
: (א)(1) בן משפחה, שאילולא האמור [[בסעיף 17(א)]] היה זכאי לתגמול לפי [[חוק משפחות חיילים]] ולפי חוק זה, יהיה זכאי לתגמול לפי [[חוק משפחות חיילים]] בלבד, ויראו נפגע שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה כאילו היה חייל שנספה במערכה;
:: (2) בסעיף קטן זה, &quot;בן משפחה&quot; - מי שהוכר כאלמן, כהורה שכול או כיתום, הן לפי [[חוק משפחות חיילים]] והן לפי חוק זה.
: (ב) (((בוטל).))

@ 17ב. תגמול לנכה לפי [[חוק הנכים]] ולפי חוק זה (תיקון: תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ח-3)
: נכה שאילולא האמור [[בסעיף 17(א)]] היה זכאי לתגמולים כנכה לפי [[חוק הנכים]] ולפי חוק זה, יהיה זכאי, כל עוד הוא נכה הזכאי לתגמול לפי [[חוק הנכים]], לתגמול מכוח [[חוק הנכים]] בלבד, ופגיעת האיבה תיחשב כאילו היתה חבלה שאירעה בתקופת שירותו הצבאי ועקב שירותו.

@ 17ג. תגמולים לנכה ובן משפחה לפי מספר חוקים (תיקון: תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ח-3)
: (א) מי שאילולא האמור [[בסעיף 17(א)]] היה זכאי לתגמול לפי [[חוק הנכים]] ולתגמול כבן משפחה לפי חוק זה, וכן מי שהיה זכאי לתגמול כבן משפחה לפי [[חוק משפחות חיילים]] ולתגמול כנכה לפי חוק זה, ישולם לו, בנוסף לתגמול לפי [[חוק הנכים]] או לפי [[חוק משפחות חיילים]], לפי הענין, התגמול לפי חוק זה, ובלבד שאינו מקבל תגמול כנצרך או כמחוסר פרנסה לפי אחד החוקים האמורים.
: (ב) סכום התגמול המגיע לזכאי לפי אחד החוקים האמורים בסעיף קטן (א) לא ייחשב כהכנסה לענין קביעת סכום התגמול המגיע לו לפי החוק האחר.

@ 17ד. טובות הנאה (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) מי שקיבל טובת הנאה לפי חוק זה ונעשה זכאי לתגמול לפי [[סעיפים 17א(א)]] [[או 17ב]], לא יהיה זכאי פעם נוספת לאותה טובת הנאה.
: (ב) מי שקיבל טובת הנאה לפי חוק זה או לפי חוק אחר ונעשה זכאי לתגמול לפי [[סעיפים 17א(ב)]] [[או 17ג]], לא יהיה זכאי פעם נוספת לאותה טובת הנאה.

@ 17ה. תגמולים לפי חוק זה מכוח מספר עילות (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) הזכאי לתגמולים לפי חוק זה מכוח מספר עילות, הברירה בידו לבחור בתגמול מכוח אחת מהן, זולת אם נקבע אחרת באחד הסעיפים המנויים [[בסעיפים 4]] [[או 7]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) מי שהוכר כהורה שכול וכאלמן - זכאי לתגמול מכוח אחת העילות, לפי בחירתו, ולמחצית התגמול המשתלם לבודד מכוח העילה האחרת, והוראות [[סעיף 17א(ב)(2)]] יחולו, בשינויים המחוייבים;
:: (2) מי שהוכר כנכה וכבן משפחה - ישולמו לו תגמולים מכוח שתי העילות, ובלבד שאינו מקבל תגמול כנצרך או כמחוסר פרנסה, והוראות [[סעיף 17ג(ב)]] יחולו, בשינויים המחוייבים;
:: (3) מי שהוכר כהורה שכול, כאלמן וכנכה - ישולמו לו תגמולים, כאמור בפסקה (1) ובנוסף לכך תגמול כנכה, ובלבד שאינו מקבל תגמול בנצרך או כמחוסר פרנסה, והוראות [[סעיף 17ג(ב)]] יחולו, בשינויים המחוייבים;
:: (4) נכה מפגיעת איבה שנפגע בפגיעת איבה נוספת, תיקבע דרגת נכותו מחדש, ויראו את הפגימות מכל פגיעת האיבה כאילו מקורן בפגיעת איבה אחת.

@ 17ו. הוראות לענין נפגע מפעולת איבה שמטרתה המשנית היא פגיעה בישראל (תיקון: תשס&quot;ז)
: על אף הוראות [[סעיפים 3]], [[4]] [[ו־7]], נפגע אדם פגיעת איבה מפעולת איבה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור ושמטרתה המשנית היתה פגיעה בישראל, והוא או בן משפחתו זכאים לתגמולים לפי חוק זה וגם לתשלומים לפי דין זר או ממדינת חוץ בעד אותה פגיעת איבה, ישולמו לנפגע או לבן משפחתו תגמולים בסכום ההפרש שבין התשלומים האמורים לבין התגמולים לפי חוק זה; שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים לענין התגמולים שישולמו לפי סעיף זה, והוא רשאי להסמיך אדם או גוף אשר יחשב את שיעור התגמולים ולצורך כך יורה על אופן חישוב התגמולים.

@ 18. תגמולים מאוצר המדינה
: (א) תגמולים לפי חוק זה יינתנו מאוצר המדינה באמצעות המוסד.
: (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא למתן התגמול ואת החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע חוק זה.

@ 18א. נפגע מפעולת איבה נגד העם היהודי - החלת החוק (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז)
: (א) הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, יחולו גם לגבי תושב ישראל שנפגע פגיעת איבה מפעולת איבה נגד העם היהודי, ולענין זה, [[בהגדרה &quot;פגיעת איבה&quot; שבסעיף 1]] יקראו את פסקה (1) כך שבכל מקום, במקום &quot;לישראל&quot; יבוא &quot;לעם היהודי&quot;, אחרי &quot;מטרותיהם&quot; יבוא &quot;ובלבד שמטרתה העיקרית של פעולת איבה כאמור היתה פגיעה בעם היהודי&quot; והמילים &quot;ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור - מטרתן היתה פגיעה בישראל&quot; - יימחקו.
: (ב) נפגע אדם פגיעת איבה כאמור בסעיף קטן (א) מחוץ לישראל, והוא זכאי גם לתשלומים לפי דין זר או ממדינת חוץ בעד אותה פגיעת איבה, יופחתו מהתגמולים לפי חוק זה התשלומים האמורים, לפי הוראות שיקבע שר הרווחה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

@ 19. תחולה (תיקון: תשל&quot;ג, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ז)
: (א) חוק זה יחול על מי שנפגע בפעולת איבה אחרי יום כ&quot;ה באייר תשכ&quot;ז (4 ביוני 1967).
: (ב) חוק זה לא יחול על פגיעה שנפגע אדם המשתייך לכוחות האויב, מסייע להם או פועל בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם.
: (ג) שר העבודה והרווחה רשאי, בתנאים שקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להחיל הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על תושב חוץ הנפגע בחוץ־לארץ בפגיעת איבה תוך כדי עבודתו אצל מעבידו שהוא תושב ישראל ועקב עבודתו כאמור; השימוש בסמכות זו לגבי נפגע המועסק בנציגות ישראלית בחוץ לארץ יהיה בהתייעצות עם שר החוץ.

@ 19א. נפגעי תש&quot;ח–תש&quot;ט (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 19(א)]] יחול חוק זה, למעט [[סעיף 2]], על מי שנפגע מפעולות איבה של כוחות אויב בתקופה שמיום ה' באייר תש&quot;ח (14 במאי 1948) עד יום כ&quot;ה בשבט תש&quot;ט (24 בפברואר 1949), אם נתקיימו בו שניים אלה:
:: (1) הוא נפגע במקום שהיה אותה שעה שטח ישראל או בשליטתם של צבא־הגנה לישראל או של יחידה שעל השירות בה הכריז שר הבטחון כעל שירות צבאי לצורך [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], כאמור [[בפסקה (2) להגדרת &quot;שירות צבאי&quot; שבסעיף 1 לאותו חוק]], או הוא נפגע בעת מעבר ממקום כאמור אל מקום אחר כאמור;
:: (2) מיום הפגיעה ועד ליום תחילתו של [[8:209757|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 3), תשל&quot;ז-1977]], הוא היה תושב ישראל והיה בישראל ברציפות; לענין זה לא יראו כאילו נפסקה הרציפות אם שהה הנפגע מחוץ לישראל תקופה שאינה עולה על ארבע שנים, בין בהמשך אחד ובין בכמה המשכים, וכן אם שהה תקופה ארוכה יותר לצרכי לימודים או בשליחות מטעם המדינה או מטעם גוף ציבורי בישראל.
: (ב) לענין חוק זה, דין פגיעה מפעולות איבה של כוחות אויב כדין פגיעת איבה ודינו של מי שנפגע מפגיעה כאמור כדין נפגע, ובלבד שנתקיימו בו הוראות סעיף קטן (א).

@ 19ב. בני משפחה (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: על אף האמור בחוק זה, יחולו הוראותיו, למעט [[סעיף 2]], על בן משפחה של מי [[שסעיף 19א]] חל עליו, אם נתקיימו בבן־המשפחה הוראות [[פסקה (2) של סעיף 19א(א)]], בשינויים המחוייבים.

@ 19ג. סייג (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: (א) מי שקיבל מאחד הגופים המפורטים להלן תשלום או פיצוי אחר, למעט טיפול רפואי ושיקום רפואי, בשל פגיעה כאמור [[בסעיף 19א]], לא יהיה זכאי לתגמול לפי חוק זה; ואלה הגופים:
:: (1) המדינה;
:: (2) הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
:: (3) ההסתדרות הציונית העולמית;
:: (4) הועד הלאומי לכנסת ישראל;
:: (5) רשות מקומית.
: (ב) מי שמקבל בשל פגיעה כאמור [[בסעיף 19א]] פיצוי שבועי לפי [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]], הברירה בידו לבחור בהמשך קבלת הפיצוי או בזכויות לפי חוק זה.

@ 19ד. תביעה לתגמול (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: (א) תביעה מכוח [[סעיפים 19א]] [[או 19ב]] תוגש לא יאוחר מתום שנים עשר חדשים מיום תחילתו של [[8:209757|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 3), תשל&quot;ז-1977]].
: (ב) הטוען כי פגיעה היא מפעולות איבה של כוחות אויב וכי נכות או מוות נגרמו כתוצאה מהפגיעה כאמור, עליו הראיה.

@ 19ה. חובת עדכון פרטים (תיקון: תשע&quot;א)
: מקבל תגמול יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת תגמול, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לתגמול או על שיעורו.

@ 19ו. עונשין (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לתגמול, שיעורו או עדכונו או שהעלים מידע כאמור, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין).
: (ב)(1) קיבל מקבל תגמול הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים [[בתוספת השנייה]] והמשפיעים על הזכאות לתגמול או על שיעורו, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, ומקבל התגמול לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות [[סעיף 19ה]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
:: (2) ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור [[בחלק ג' שבתוספת השנייה]], ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור [[בתוספת השנייה]] המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית.
:: (3) נשלחה למקבל התגמול הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
:: (4) הוכיח מקבל תגמול כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות כמשמעותו [[בחוק הביטוח]].
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי [[+#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33]], [[+#תוספת חלק א פרט 34|34]] [[פרט 91 לחלק א לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|או 91 שברשימת הליקויים]], כמשמעותה [[בסעיף 208 לחוק הביטוח]], ומי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה [[בסעיף 224(א)(2) לחוק הביטוח]].

@ 20. תשלום שלא על ידי המוסד (תיקון: תשמ&quot;ב)
: מי שהוכר כבן משפחה או כנכה לפי חוק זה ומתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 17א(ב)]] או [[בסעיף 17ג]], ישולם לו התגמול שהוא זכאי לו לפי חוק זה על־ידי הרשות המוסמכת לשלם תגמולים לפי [[חוק הנכים]] או לפי [[חוק משפחות חיילים]], לפי הענין; שולם התגמול על־ידי המוסד, יראוהו כמקדמה על חשבון התגמול שהוא זכאי לו.

@ 20א. סמל ותעודה לנכים (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) נפגע הזכאי לתגמול כנכה לפי חוק זה, יעניק לו המוסד סמל ותעודה המעידים על נכותו.
: (ב) צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומה, ייקבעו בתקנות.

@ 21. ביצוע
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

@ 22. תיאומים (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;א)
: (א) בחוקים המאוזכרים [[בתוספת הראשונה]] יבואו התיקונים כמפורט בה.
: (ב) במקום קצין תגמולים האמור [[בחוק הנכים]] [[ובחוק משפחות חיילים]] יבוא לענין חוק זה פקיד תביעות כמשמעותו [[בסעיף 298 לחוק הביטוח]].

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 22]]))) ====

@ 1. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ&quot;א-1961]].))
@ 2. : ((הנוסח שולב [[בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי&quot;א-1951]].))
@ 3. (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((נמחק).))
@ 4. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].))
@ 5. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((נמחק).))

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 19ו(ב)]]))) ====
=== חלק א': פרטים המשפיעים על זכאות לתגמול או על שיעורו לעניין [[סעיף 19ו(ב)]] (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ : [[תוספת זו|בלוח זה]], &quot;הסכום הבסיסי&quot; - הסכום כאמור [[#1|בפסקה (3) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; בחוק הביטוח]].

@ 1. : קיומה או אי־קיומה של יתרת חשבון של מקבל התגמול במוסד פיננסי, כהגדרתו [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס&quot;ו-2006]], בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

@ 2. : קיומה או אי־קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של מקבל התגמול או שינוי שחל בזכות כאמור.

@ 3. : גובה ההכנסה מעבודה שמקבל התגמול עובד בה, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

@ 4. : הכנסה ממקורות אחרים של מקבל התגמול או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

@ 5. : כתובת המגורים של מקבל התגמול בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.

@ 6. : היות מקבל התגמול בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.

@ 7. : מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של מקבל התגמול, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.

@ 8. : מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
: (1) מי שנישא למקבל התגמול, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
: (2) מי שהוא הורה של אחד מילדי מקבל התגמול;
: (3) מי שיש למקבל התגמול חשבון בנק משותף עמו או שיש למקבל התגמול זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
: (4) מי שיש למקבל התגמול הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.

@ 9. : קבלת כספים על ידי מקבל התגמול ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין [[סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]], או אי־קבלת כספים כאמור.

@ 10. : קיומו או אי קיומו של פסק דין מזונות לטובת מקבל התגמול המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.

=== חלק ב': פרטים נדרשים (תיקון: תשע&quot;א) ===

{|
! colspan=&quot;10&quot; | מספר הפרט [[תוספת זו $|בחלק א']]
|-
| width=&quot;75&quot; | [[תוספת חלק א $|פרט 1]] || width=&quot;75&quot; | [[תוספת חלק א $|פרט 2]] || width=&quot;75&quot; | [[תוספת חלק א $|פרט 3]] || width=&quot;75&quot; | [[תוספת חלק א $|פרט 4]] || width=&quot;75&quot; | [[תוספת חלק א $|פרט 5]] || width=&quot;75&quot; | [[תוספת חלק א $|פרט 6]] || width=&quot;75&quot; | [[תוספת חלק א $|פרט 7]] || width=&quot;75&quot; | [[תוספת חלק א $|פרט 8]] || width=&quot;75&quot; | [[תוספת חלק א $|פרט 9]] || width=&quot;75&quot; | [[תוספת חלק א $|פרט 10]]
|-
| נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| colspan=&quot;10&quot; | * [[תוספת חלק א $|פרטים 1]], [[תוספת חלק א פרט 3|3]] [[תוספת חלק א פרט 4|ו־4]] יידרשו רק לגבי מי שמשתלם לו תגמול המותנה במבחן הכנסות
|}

=== חלק ג': אזהרה (תיקון: תשע&quot;א) ===

: הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ח בתמוז תש&quot;ל (22 ביולי 1970).

&lt;חתימות&gt;
* גולדה מאיר, ראש הממשלה
* יוסף אלמוגי, שר העבודה
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה</text>
      <sha1>c54hrx3rox74shbeoiffigy7s6o04wy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>316563</id>
    <revision>
      <id>1419625</id>
      <parentid>1352520</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:31:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419605]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="83864" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000607}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ז, 22|חוק הגמלאות לנפגעי ספר|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208170.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 64|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208171.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 273|תיקון מס׳ 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209756.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ל, 126|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317758.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 79|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209759.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 9 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208995.pdf}}, {{ח:תיבה|361|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317376.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 142|תיקון מס׳ 12 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208998.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 71|תיקון מס׳ 10 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210301.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 194|תיקון מס׳ 13 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 268|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209756.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 102|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 8|תיקון מס׳ 18 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211042.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211070.pdf}}, {{ח:תיבה|81|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 20|תיקון מס׳ 17 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211321.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 90|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211391.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 14|חוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית (שימוש משותף בשדה התעופה עקבה) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211450.pdf}}, {{ח:תיבה|99|תיקון מס׳ 19 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211642.pdf}}, {{ח:תיבה|319|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211547.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 224|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300228.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 316|תיקון מס׳ 26 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299838.pdf}}, {{ח:תיבה|331|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299616.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 27 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 726|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299922.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 94|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299930.pdf}}, {{ח:תיבה|387|חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי־ערבי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 79|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 38|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300723.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 252|תיקון מס׳ 30 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300647.pdf}}, {{ח:תיבה|389|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301022.pdf}}, {{ח:תיבה|399|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300933.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 23|תיקון מס׳ 122 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301089.pdf}}, {{ח:תיבה|992|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 66|תיקון מס׳ 27 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301586.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 35 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301489.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 252|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|925|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|1160|תיקון מס׳ 30 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348525.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 558|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382399.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 822|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504183.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 76|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_526462.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 698|תיקון מס׳ 30 והוראת שעה לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616716.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|פרשנות|תיקון: תשל״ב, תשל״ג, תשל״ז, תשמ״ב, תשמ״ח, תשנ״ה־3, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ז, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגיעת איבה“ –
{{ח:תתת|(1)}} פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור – מטרתן היתה פגיעה בישראל (לכולם ייקרא להלן – כוחות אויב);
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור אף אם לא הופעל, למעט פגיעה שנפגע בה אדם בגיל 18 ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת;
{{ח:תתת|(4)}} פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי–אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי–ערבי;
{{ח:תתת|(5)}} פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי–אתני, אשר נעשה בידי ארגון טרור שהוכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב סימן א|סימן א׳ לפרק ב׳ בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}, למעט ארגון שהוא כוחות אויב, או שהוא נעשה בשליחותו או מטעמו של ארגון כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע“ – מי שנפגע פגיעת איבה והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תושב ישראל, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה;
{{ח:תתת|(1א)}} אזרח ישראלי, שנפגע בישראל או באזור;
{{ח:תתת|(1ב)}} אזרח ישראלי, שנפגע מחוץ לישראל או לאזור, בטרם חלפה שנה מהמועד שבו חדל להיות תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}}, לרבות מי שנכנס לישראל והוא פטור מהצורך באשרה או ברשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 17|סעיף 17(א) לחוק האמור}}, או מי שנכנס לישראל לפי אחד הצווים של שר הפנים מכוח {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 17|סעיף 17 לחוק האמור}} שפורטו בתקנות לפי חוק זה – והכל אם הפגיעה היתה בישראל או בשטח אחר שקבע שר הבטחון בצו לענין זה לגבי כל סוגי הנכנסים לישראל או לגבי חלק מהם;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל), תשל״א–1970}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 378|בסעיף 378 לחוק הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – תושב ישראל, לרבות תושב ישראל באזור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 378|בסעיף 378 לחוק הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן־משפחה“, של נפגע –
{{ח:תתת|(1)}} בחיי הנפגע – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}} (להלן – חוק הנכים), בשינויים המחוייבים, ובפסקה (4) להגדרה זו במקום ”ומחסורו היה על הנכה ערב התגייסותו של הנכה לשירות“ קרי ”ומחסורו היה על הנפגע ערב הפגיעה“; ולענין זה, ”אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו“, ”אח“, ”הכנסה מספקת למחיית אדם“, ”השכר הקובע“, ”נצרך“, ו”עומד ברשות עצמו“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הנכים}} והתקנות לפיו, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תתת|(2)}} במות הנפגע עקב הפגיעה – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950}} (להלן – חוק משפחות חיילים), בשינויים המחוייבים; ולענין זה, ”אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו“, ”היום הקובע“, ”הכנסה כדי מחיה“, ”השכר הקובע“, ”מענק“, ”נצרך“, ”עומד ברשות עצמו“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק משפחות החיילים}} והתקנות לפיו, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תגמול“ – לרבות כל טובת הנאה הניתנת לאדם שחל עליו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכות“ – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לנפגע כתוצאה של אחת מאלה שארעה עקב פגיעת איבה:
{{ח:תתת|(1)}} מחלה;
{{ח:תתת|(2)}} החמרת מחלה;
{{ח:תתת|(3)}} חבלה.

{{ח:סעיף|2|חזקת פגיעת איבה}}
{{ח:ת}} נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת.

{{ח:סעיף|3|ריפוי, החלמה ושיקום|תיקון: תשל״ב, תשמ״ח, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳ לחוק הביטוח}} והתקנות לפיהן יחולו לגבי נפגע, בשינויים המחוייבים ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}.

{{ח:סעיף|4|תגמול לנכה|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ח, תשנ״ו, תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} נפגע שכתוצאה מפגיעת איבה נגרמה לו נכות ודרגת נכותו נקבעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, יהיה זכאי לתגמול והוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 4א|4א}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 4ב|4ב}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 4ג|4ג}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 4ד|4ד}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 4ה|4ה}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 4ו|4ו}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 6|6}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 7א|7א}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 7ב|7ב}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 7ה1|7ה1}} – בתקופת הוראת השעה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 7ה1|בסעיף האמור}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 16|16}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 17|17}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 18|18(ד) ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 20א|20א}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 22|22}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 35|35}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 35ב|35ב}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 35ג|35ג}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 36ב|36ב}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 37|37}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 39א|39א}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 40|40}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 42|42}}, {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 43|43(א3) ו־(א4)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 44|ו־44 לחוק הנכים}} יחולו עליו, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|4א|ניכוי דמי חבר לארגון יציג|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 303|סעיף 303 לחוק הביטוח}}, על תגמול חודשי המשולם לנפגע ולבן משפחה, הזכאים לתגמול לפי חוק זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 14|סעיף 14(ב) ו־(ג) לחוק הנכים}} לענין ניכוי דמי חבר לארגון יציג ותשלומים כאמור בסעיף קטן (ב), בשינויים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (ב), במקום ”קצין תגמולים“ יבוא ”פקיד תביעות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}“, במקום ”שר הבטחון“ יבוא ”שר העבודה והרווחה“ ובמקום ”כארגון יציג של נכים“ יבוא ”כארגון יציג של הזכאים לתגמול לפי חוק זה (בחוק זה – ארגון יציג)“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ג), במקום ”שר הבטחון“ יבוא ”שר העבודה והרווחה“.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה והרווחה רשאי להכריז על ארגון כארגון יציג אם נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מטרתו הבלעדית של הארגון היא שיפור תנאיהם ורווחתם של כל הזכאים לתגמול לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} הארגון מייצג את המספר הגדול ביותר של זכאים לתגמול לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הארגון מקבל כחבר בו כל נפגע וכל בן משפחה המבקש להצטרף לארגון.
{{ח:תת|(ג)}} דמי החבר האמורים בסעיף קטן (א) ינוכו מהתגמול החודשי המשולם לזכאי רק לאחר שהמוסד הודיע לו כי בכוונתו לנכות דמי חבר מהתגמול החודשי וכי זכותו להגיש התנגדות בכתב לניכוי בתוך 60 ימים מהיום שקיבל את ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא התנגד הזכאי, לתשלום דמי החבר מהתגמול החודשי, יחל הניכוי בתום החודש שלאחר החודש שבו הסתיימו 60 הימים.
{{ח:תת|(ד1)}} יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאת מפגיעת איבה ערב תחילתו של חוק זה, ובמועד שהתייתם טרם מלאו לו 37, לרבות יתום משני הוריו שמתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (ג) או (ד), יהא זכאי למענק מיוחד נוסף בסך של 200,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ה)}} הודיע הזכאי למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי לאחר המועד האמור, ייפסק הניכוי בתום החודש שלאחר החודש שקיבל המוסד את ההודעה.

{{ח:סעיף|5|קביעת דרגת נכות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־3, תשמ״ב, תשמ״ח, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תנאי לקביעת דרגת נכותו של נפגע לפי סעיף זה הוא אישור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, כי פגיעה שארעה לנפגע היא פגיעת איבה.
{{ח:תת|(ב)}} רופא או ועדה רפואית שנתמנו לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 118|סעיף 118 לחוק הביטוח}} יקבעו את דרגת הנכות לפי המבחנים והכללים שהותקנו על־פי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 10|סעיף 10(ב) לחוק הנכים}} בתיאומים ובשינויים שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע בהחלטה של רופא או של ועדה רפואית רשאי לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים שנתמנתה לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 122|סעיף 122 לחוק הביטוח}}.
{{ח:תת|(ד)}} ההסדרים לקביעת דרגת נכות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 103|בסעיפים 103}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 104|104}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 119|119}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 120|120}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 124|ו־124}} וכן תנאי הגשת ערר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 122|בסעיף 122}} ותנאי הגשת ערעור כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 123|בסעיף 123 לחוק הביטוח}}, והתקנות לפי סעיפים אלה, יחולו בשינויים המחוייבים על קביעת דרגת נכות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשל״ג, תשל״ג־3, תשל״ט, תשמ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6א|ביטוח חיים|תיקון: תשל״ג, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} נפגע שביטח עצמו למקרה מוות, זכאי להשתתפות אוצר המדינה בדמי ביטוח זה בשיעור ובתנאים שייקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

{{ח:סעיף|7|תגמול והטבות לבני משפחה|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ז, תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ח, תשנ״ה, תשס״ד, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ט, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א־2, תשע״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} גרמה פגיעת איבה למותו של הנפגע, יהיו בני המשפחה זכאים לתגמול והוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 8א|8א}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 8ב|8ב}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 8ג|8ג}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 10|10}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 10א|10א}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 10ג|10ג}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 11|11}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 13א|13א}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 13ב|13ב}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 13ג|13ג}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 14|14}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 14א|14א}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 14ב|14ב}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15|15}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 17|17}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 18|18}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 21ב|21ב}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 22|22}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 24|24}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 25ב|25ב}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 29|29}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 29א|29א}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 29ג|29ג}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 29ד|29ד}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 29ה|29ה}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 32א|32א}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 33א|ו־33א לחוק משפחות חיילים}} יחולו עליהם, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(א1)}} יתום משני הוריו, שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה זכאי לתגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 13ב|בסעיף 13ב(1) לחוק משפחות חיילים}}, במקום לתגמול חודשי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 9|סעיף 9(א) לאותו חוק}} עד הגיעו לגיל 18, וכן זכאי הוא להטבות הניתנות בעד יתום לאלמנה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים}}, לפי כל דין, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות.
{{ח:תת|(א2)}} יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה ומלאו לו 18 שנים זכאי למשך כל ימי חייו לתגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק משפחות חיילים}}, ולהטבות הניתנות לפי כל דין לאלמנה שאין יתום סמוך על שולחנה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק האמור}}, למעט סיוע במימון רכישת דירה והחלפת דירה, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות; הטבות לעניין הנצחה יינתנו רק לאחד היתומים באותה משפחה, לגבי כל אחד מהוריו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מי שזכאי לתגמול לפי הוראות סעיף קטן (א2) לא יהיה זכאי, בעד התקופה שבה משתלם התגמול האמור, לתשלום למחיית יתום בעת רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית, לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}, ואולם יהיה זכאי לבחור בתשלום כאמור במקום התגמול האמור.
{{ח:תת|(ד)}} יתום משני הוריו, שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, זכאי –
{{ח:תתת|(1)}} למענק התארגנות בסכום של 83,600 שקלים חדשים, שישולם במועד שבו היה ליתום משני הוריו, או בהגיעו לגיל 18, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} הסכום הנקוב בסעיף קטן (ד) יעודכן במועדי עדכון התגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}} ולפי שיעור העדכון האמור.
{{ח:תת|(ה1)}} בני המשפחה כאמור בסעיף קטן (א) זכאים להטבה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}} ויחולו עליהם הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#פרק 3-1|פרק שלישי1}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#פרק 7-1|פרק שביעי1}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים וכן בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים יקבע את הרכב ועדת החריגים להטבות ואת הרכב הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ט|סעיפים 15ט}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 35א|ו־35א}}, וימנה את חבריהן.
{{ח:תתת|(2)}} בוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין יהיה חבר נציג הזכאים לתגמול לפי חוק זה, שאינו בעל תפקיד בארגון יציג שהוכרז לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(3)}} על ההחלטות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 29א|סעיף 29א לחוק משפחות חיילים}} –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה זכאי למענקים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 29א|סעיף 29א לחוק משפחות חיילים}} מכוחו של כל אחד מהוריו;
{{ח:תתת|(3)}} יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה זכאי למענק בשיעור של 80% מהמענק לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 29א|סעיף 29א(א) לחוק משפחות חיילים}} גם אם נישא לפני שנפטרו הוריו או שנפטר הורהו השני, ובלבד שלא חלפו יותר משנתיים מעת הנישואין ועד פטירת הורהו השני; נפטרו שני ההורים כאמור בתוך שנתיים מעת הנישואין, יהיה יתום כאמור זכאי למענק לפי פסקה זו מכוח כל אחד מהוריו.
{{ח:תת|(ז)}} לגבי יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה ויש לו אפוטרופוס לגוף, ישולמו התגמול לפי סעיף קטן (א1) על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 9|סעיף 9(ד) לחוק משפחות חיילים}} לאותו אפוטרופוס, אלא אם כן יורה בית משפט מוסמך אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, וכפי שיורה.
{{ח:תת|(ח)}} יתום משני הוריו, שאחד מהם נפטר כתוצאה מפגיעת איבה, זכאי לתגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 13ב|בסעיף 13ב(1) לחוק משפחות חיילים}}, במקום לתגמול חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 9|סעיף 9(א) לאותו חוק}}, מיום היותו ליתום משני הוריו, אף אם מלאו לו 21 שנים, ובלבד שטרם מלאו לו 25 שנים.

{{ח:סעיף|7א||תיקון: תשל״ג, תשמ״ב, תשמ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7ב|מקום קבורה והוראות לעניין הוצאות קבורה|תיקון: תשל״ג, תשנ״ז, תש״ס, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נפגע שנפטר יובא לקבורה בבית עלמין אשר בחר בו קרובו, ולא יישא קרובו בתשלום כלשהו בשל הקבורה; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית עלמין“ – לרבות בית עלמין סגור או חלקת קבר חריגה שנקבעו מכוח תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 266|סעיף 266 לחוק הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – כהגדרתה בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 266|סעיף 266 לחוק הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – הקרוב ביותר לנפגע לפי הסדר הזה:
{{ח:תתתת|(1)}} בן זוגו;
{{ח:תתתת|(2)}} בניו ובנותיו;
{{ח:תתתת|(3)}} הוריו;
{{ח:תתתת|(4)}} אחיו ואחיותיו;
{{ח:תתתת|(5)}} אחיהם ואחיותיהם של הוריו.
{{ח:תת|(ב)}} נפגע שנפטר – ישולמו לבני המשפחה הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה, בשיעורים ולפי תנאים ששר העבודה והרווחה יקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; נוסף על האמור ובלי לגרוע מהוראות כל דין, ישולמו לחברה הוצאות בשל רכישת חלקת קבר לקבורת נפגע שנפטר בבית העלמין שבחר קרובו לפי סעיף קטן (א), בסכום הנהוג לגבי קבורה באותה חלקה ובאותו בית עלמין; הסכום שישולם לא יעלה על כפל התעריף הקבוע {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף|7ג||תיקון: תשל״ג, תשל״ז, תשמ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7ד|תשלום חודשי בעד אבדן הכנסה לאפוטרופוס של יתום משני הוריו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} אפוטרופוס לגוף שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, זכאי לתשלום חודשי בשל אבדן הכנסתו בתקופה שבה היתום עמו ובהחזקתו, בשיעור שיקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; השר רשאי לקבוע את שיעור התשלום בהתחשב במספר היתומים ובגילם, התקופות שבעדן תהיה זכאות לתשלום, מטרת התשלום וסוג התשלום, וכן רשאי הוא לקבוע תשלום מענק חד־פעמי בעד תקופות שקדמו לזכאות לתשלום החודשי.
{{ח:תת|(ב)}} הורה שאימץ יתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, יהיה זכאי לזכויות שנתונות לאפוטרופוס לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|7ה|היעדרות קרוב משפחה מעבודה|תיקון: תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} קרוב משפחה של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה, רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל; לעניין זה יראו עובד שנעדר מעבודתו כאילו עבד.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, ”קרוב משפחה“ – הורים, הורי הורים, בן־זוג, ילדים, אחים ואחיות.

{{ח:סעיף|8|דין נפגע או בן־&lt;wbr&gt;משפחה לענין כל חיקוק אחר|תיקון: תשל״ג}}
{{ח:ת}} דין נפגע או בן־משפחה כדין נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} והתקנות לפיו או בן־משפחה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים}} והתקנות לפיו לענין כל חיקוק אחר המעניק טובת הנאה, פטור או הנחה.

{{ח:סעיף|9|סמכות השר העבודה והרווחה|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} שר העבודה רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להתקין תקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, בכל הענינים הנובעים מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3 עד 7}}, לרבות תקנות בדבר מתן מילוות וערבויות לשם יצירת מקורות פרנסה או לביסוסם או לצרכי דיור ושיכון לנפגע או לבני משפחתו ואופן סילוק המילוות האלה ובדבר תנאים לתשלום המענקים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ד)}};
{{ח:תת|(2)}} לקבוע בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כי סעיפים שנוספו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|לחוק הנכים}} או {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|לחוק משפחות חיילים}} לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209756.pdf|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס׳ 7), התשמ״ב–1982}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על נפגעים או בני משפחותיהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), תשל״ב–1971}}.}}
{{ח:תת|(3)}} להחיל בצו, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, את התקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} לרבות ההוראות {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#פרק 5|שבפרק חמישי לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי״ד–1954}}, או {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים}}, כולן או מקצתן, והכל בשינויים המחוייבים – על נפגעים או בני משפחותיהם.

{{ח:סעיף|10|מינוי רשות מאשרת|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, ימנה רשות מאשרת שבסמכותה לאשר כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה (להלן – הרשות); הודעה על מענה של הרשות תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תתן את החלטתה תוך שלושה חדשים מהיום שהתביעה הגיעה לידיה, אלא אם החליטה להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שנרשמו.

{{ח:סעיף|11|ערר|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע בהחלטת הרשות רשאי לערור עליה לפני ועדת עררים האמורה בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} ועדת העררים תהיה של חמישה ובראשה שופט שיתמנה על ידי שר המשפטים, יתר חברי הועדה יתמנו על ידי שר הבטחון בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ג)}} שלושה חברי הועדה, כשבהם היושב ראש, יהיו מנין חוקי.
{{ח:תת|(ד)}} הערר יוגש בכתב תוך 60 יום מהיום שבו הגיעה לידיעת העורר ההודעה על החלטת הרשות.
{{ח:תת|(ה)}} אין אחרי החלטת ועדת העררים ולא כלום.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על מען הועדה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|12|אישור פגיעת איבה}}
{{ח:ת}} אישורה של הרשות או של ועדת העררים, לפי הענין, כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, הוא תנאי מוקדם לכל תביעה לפי חוק זה בפני המוסד.

{{ח:סעיף|12א|אישור פגיעת איבה שהתרחשה מחוץ לישראל או לאזור|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”פגיעת איבה“}}, לרבות כפי שהוחלה {{ח:פנימי|סעיף 18א|בסעיף 18א}}, הרשות תאשר כי פגיעה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור היא פגיעת איבה גם אם מטרתה העיקרית או המשנית לא היתה פגיעה בישראל או בעם היהודי, ובלבד שפעולת האיבה נעשתה בידי ארגון שהצהיר כי אחת ממטרותיו לפחות היא לפגוע בישראל, באזרחי ישראל או ביהודים, ובכלל זה אם פעולת האיבה נעשתה תוך סיוע לארגון כאמור, בשליחותו, מטעמו או כדי לקדם את מטרותיו.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר הביטחון, רשאי לקבוע תנאים נוספים לאישור פגיעת איבה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יוכר אדם כנפגע לפי הוראות חוק זה אם הוא נפגע בפגיעה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור כאמור באותו סעיף קטן, במדינה מהמדינות המנויות {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 2א|בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}}, למעט מצרים או עבר הירדן, לאחר שיצא לאותה מדינה בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 2א|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ד)}} נפגע אדם פגיעת איבה מפעולת איבה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור והרשות אישרה לפי הוראות סעיף זה כי היא פגיעת איבה, והוא זכאי לתגמולים לפי חוק זה וגם לתשלומים לפי דין זר או ממדינת חוץ בעד אותה פגיעת איבה, יופחתו מהתגמולים לפי חוק זה התשלומים האמורים, לפי הוראות שיקבע שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

{{ח:סעיף|13|סמכות בית־&lt;wbr&gt;דין לעבודה}}
{{ח:ת}} לבית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}}, תהיה הסמכות הייחודית לדון בכל תביעה לתגמול לפי חוק זה ובכל תביעה להחזרת תגמול שניתן בטעות או שלא כדין, הכל בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}.

{{ח:סעיף|13א|קביעת מועדים|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בתקנות מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|14|ייצוג בפני בית־&lt;wbr&gt;דין}}
{{ח:ת}} בכל תביעה על־פי חוק זה נגד המדינה או של המדינה ייצג אותה המוסד באמצעות מי שהורשה לכך מטעמו.

{{ח:סעיף|15|תחולת {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}}|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ז, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 144|סעיפים 144}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 265|265}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יד סימן א|סימנים א׳}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יד סימן ב|ו־ב׳}} למעט {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 308|סעיף 308}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יד|לפרק י״ד}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 383|וסעיפים 383}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 385|385}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 386|ו־386 לחוק הביטוח}} והתקנות לפיהם יחולו לענין חוק זה, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|16|תגמול לפי חוק זה או גימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}} עקב מאורע אחד|תיקון: תשמ״ב, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}}, ישולם לו תגמול לפי חוק זה, ואולם תוך ששה חדשים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה על החלטת הרשות, ואם הוא נכה לפי חוק זה – גם תוך שלושה חדשים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה על קביעת דרגת נכות לצמיתות, הברירה בידו לבחור בגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}}.
{{ח:תת|(ב)}} בחר הזכאי תוך תקופה כאמור בגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}} –
{{ח:תתת|(1)}} תשולם לו הגימלה בניכוי הסכומים ששולמו לו כתגמול לפי חוק זה בתקופה שבעדה מגיעה לו הגימלה;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה חלק הגימלה העודף על התגמול לפי חוק זה על חשבון המוסד, ושאר הגימלה יהיה על חשבון אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} בחר הזכאי, לפי הוראות סעיף קטן (א), בקצבת תלויים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה סימן ח|סימן ח׳ בפרק ה׳ לחוק הביטוח}}, וזכותו לקצבה האמורה פקעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 135|סעיף 135 לחוק הביטוח}}, בשל כך שחזר ונישא, יהא זכאי מחדש לקצבה האמורה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 135|סעיף 135(א) סיפה לחוק האמור}}, אף אם חדל להיות נשוי לאחר תום עשר שנים מהיום שבו חזר ונישא.

{{ח:סעיף|16א|תגמול לפי חוק זה או גימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}} ליתום|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} יתום משני הוריו שמתקיימים לגביו, עקב היותו יתום, התנאים המזכים בתגמול לפי חוק זה ובגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}}, יהיה זכאי מכוחו של כל אחד מהוריו, לתגמול או לגמלה לפי בחירתו ובלבד שלא יבחר בגמלאות לפי חוק זה, מכוחם של שני ההורים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הבחירה בין תגמול לבין גמלה כאמור בסעיף קטן (א) מכוחו של הורה אחד, תיעשה תוך ששה חדשים מהיום שבו נמסרה ליתום ההודעה על זכאותו לגימלה או לתגמול ועד שלא בחר כאמור ישולם לו תגמול לפי חוק זה; ואולם אם לפני קרות המאורע המזכה בתגמול לפי חוק זה שולמה לו גימלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}}, יימשך תשלום הגימלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}} עד לבחירה.
{{ח:תתת|(2)}} לא הודיע היתום על בחירתו תוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו כאילו בחר בתגמול או בגימלה ששולמו לו באותה תקופה.
{{ח:תתת|(3)}} יתום שבחר בגמלה או בתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} והוראות סעיף קטן (א) חלות עליו, זכאי לבחור מחדש בין גמלה לתגמול שישולמו לו מכוח כל אחד מהוריו לפי פסקה (1), בתוך שישה חודשים מיום שנתייתם מהורהו השני.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בחר היתום בגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}} – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בחר היתום בתגמול לפי חוק זה, ישולם התגמול בניכוי הסכומים ששולמו לו כגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}} בתקופה שבעדה מגיע לו התגמול, ואוצר המדינה יחזיר למוסד את הסכומים שנוכו כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} יתום שהוא קטין, יראו בכל מקום בסעיף זה שבו מדובר ביתום כאילו מדובר באפוטרופוס שלו.

{{ח:סעיף|17|תגמולים לפי חוק זה ותגמולים או פיצויים לפי חוקים אחרים|תיקון: תשל״ג, תשמ״ב, תשנ״ה־2, תשנ״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולפי חוק אחר שלפיו משתלם התגמול מאוצר המדינה – הברירה בידו לבחור באחד התגמולים; הוראה זו אינה גורעת מן האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 34|בסעיף 34 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)#סעיף 32|ובסעיף 32 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}.
{{ח:תת|(ב)}} זכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולפיצויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}, יחולו עליו בשינויים המחוייבים הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 36|סעיף 36 לחוק הנכים}} או {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק משפחות החיילים}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לתגמול לפי חוק זה ולפי חוק אחר שלפיו משתלם תגמול מאוצר המדינה, זכאי לקבל את שתי הגמלאות גם יחד.

{{ח:סעיף|17א|תגמול לבן משפחה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}} ולפי חוק זה|תיקון: תשל״ג, תשמ״ב, תשנ״ח־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בן משפחה, שאילולא האמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)}} היה זכאי לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}} ולפי חוק זה, יהיה זכאי לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}} בלבד, ויראו נפגע שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה כאילו היה חייל שנספה במערכה;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה, ”בן משפחה“ – מי שהוכר כאלמן, כהורה שכול או כיתום, הן לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}} והן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17ב|תגמול לנכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} ולפי חוק זה|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ח־3}}
{{ח:ת}} נכה שאילולא האמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)}} היה זכאי לתגמולים כנכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} ולפי חוק זה, יהיה זכאי, כל עוד הוא נכה הזכאי לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, לתגמול מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} בלבד, ופגיעת האיבה תיחשב כאילו היתה חבלה שאירעה בתקופת שירותו הצבאי ועקב שירותו.

{{ח:סעיף|17ג|תגמולים לנכה ובן משפחה לפי מספר חוקים|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאילולא האמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)}} היה זכאי לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} ולתגמול כבן משפחה לפי חוק זה, וכן מי שהיה זכאי לתגמול כבן משפחה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}} ולתגמול כנכה לפי חוק זה, ישולם לו, בנוסף לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}, לפי הענין, התגמול לפי חוק זה, ובלבד שאינו מקבל תגמול כנצרך או כמחוסר פרנסה לפי אחד החוקים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} סכום התגמול המגיע לזכאי לפי אחד החוקים האמורים בסעיף קטן (א) לא ייחשב כהכנסה לענין קביעת סכום התגמול המגיע לו לפי החוק האחר.

{{ח:סעיף|17ד|טובות הנאה|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מי שקיבל טובת הנאה לפי חוק זה ונעשה זכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיפים 17א(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 17ב|או 17ב}}, לא יהיה זכאי פעם נוספת לאותה טובת הנאה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שקיבל טובת הנאה לפי חוק זה או לפי חוק אחר ונעשה זכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיפים 17א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 17ג|או 17ג}}, לא יהיה זכאי פעם נוספת לאותה טובת הנאה.

{{ח:סעיף|17ה|תגמולים לפי חוק זה מכוח מספר עילות|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לתגמולים לפי חוק זה מכוח מספר עילות, הברירה בידו לבחור בתגמול מכוח אחת מהן, זולת אם נקבע אחרת באחד הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} מי שהוכר כהורה שכול וכאלמן – זכאי לתגמול מכוח אחת העילות, לפי בחירתו, ולמחצית התגמול המשתלם לבודד מכוח העילה האחרת, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א(ב)(2)}} יחולו, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוכר כנכה וכבן משפחה – ישולמו לו תגמולים מכוח שתי העילות, ובלבד שאינו מקבל תגמול כנצרך או כמחוסר פרנסה, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(ב)}} יחולו, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהוכר כהורה שכול, כאלמן וכנכה – ישולמו לו תגמולים, כאמור בפסקה (1) ובנוסף לכך תגמול כנכה, ובלבד שאינו מקבל תגמול בנצרך או כמחוסר פרנסה, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(ב)}} יחולו, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תתת|(4)}} נכה מפגיעת איבה שנפגע בפגיעת איבה נוספת, תיקבע דרגת נכותו מחדש, ויראו את הפגימות מכל פגיעת האיבה כאילו מקורן בפגיעת איבה אחת.

{{ח:סעיף|17ו|הוראות לענין נפגע מפעולת איבה שמטרתה המשנית היא פגיעה בישראל|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}}, נפגע אדם פגיעת איבה מפעולת איבה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור ושמטרתה המשנית היתה פגיעה בישראל, והוא או בן משפחתו זכאים לתגמולים לפי חוק זה וגם לתשלומים לפי דין זר או ממדינת חוץ בעד אותה פגיעת איבה, ישולמו לנפגע או לבן משפחתו תגמולים בסכום ההפרש שבין התשלומים האמורים לבין התגמולים לפי חוק זה; שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים לענין התגמולים שישולמו לפי סעיף זה, והוא רשאי להסמיך אדם או גוף אשר יחשב את שיעור התגמולים ולצורך כך יורה על אופן חישוב התגמולים.

{{ח:סעיף|18|תגמולים מאוצר המדינה}}
{{ח:תת|(א)}} תגמולים לפי חוק זה יינתנו מאוצר המדינה באמצעות המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא למתן התגמול ואת החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע חוק זה.

{{ח:סעיף|18א|נפגע מפעולת איבה נגד העם היהודי – החלת החוק|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, יחולו גם לגבי תושב ישראל שנפגע פגיעת איבה מפעולת איבה נגד העם היהודי, ולענין זה, {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”פגיעת איבה“ שבסעיף 1}} יקראו את פסקה (1) כך שבכל מקום, במקום ”לישראל“ יבוא ”לעם היהודי“, אחרי ”מטרותיהם“ יבוא ”ובלבד שמטרתה העיקרית של פעולת איבה כאמור היתה פגיעה בעם היהודי“ והמילים ”ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור – מטרתן היתה פגיעה בישראל“ – יימחקו.
{{ח:תת|(ב)}} נפגע אדם פגיעת איבה כאמור בסעיף קטן (א) מחוץ לישראל, והוא זכאי גם לתשלומים לפי דין זר או ממדינת חוץ בעד אותה פגיעת איבה, יופחתו מהתגמולים לפי חוק זה התשלומים האמורים, לפי הוראות שיקבע שר הרווחה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

{{ח:סעיף|19|תחולה|תיקון: תשל״ג, תשמ״ב, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול על מי שנפגע בפעולת איבה אחרי יום כ״ה באייר תשכ״ז (4 ביוני 1967).
{{ח:תת|(ב)}} חוק זה לא יחול על פגיעה שנפגע אדם המשתייך לכוחות האויב, מסייע להם או פועל בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה והרווחה רשאי, בתנאים שקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להחיל הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על תושב חוץ הנפגע בחוץ־לארץ בפגיעת איבה תוך כדי עבודתו אצל מעבידו שהוא תושב ישראל ועקב עבודתו כאמור; השימוש בסמכות זו לגבי נפגע המועסק בנציגות ישראלית בחוץ לארץ יהיה בהתייעצות עם שר החוץ.

{{ח:סעיף|19א|נפגעי תש״ח–&lt;wbr&gt;תש״ט|תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)}} יחול חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, על מי שנפגע מפעולות איבה של כוחות אויב בתקופה שמיום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) עד יום כ״ה בשבט תש״ט (24 בפברואר 1949), אם נתקיימו בו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפגע במקום שהיה אותה שעה שטח ישראל או בשליטתם של צבא־הגנה לישראל או של יחידה שעל השירות בה הכריז שר הבטחון כעל שירות צבאי לצורך {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|בפסקה (2) להגדרת ”שירות צבאי“ שבסעיף 1 לאותו חוק}}, או הוא נפגע בעת מעבר ממקום כאמור אל מקום אחר כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מיום הפגיעה ועד ליום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209757.pdf|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס׳ 3), תשל״ז–1977}}, הוא היה תושב ישראל והיה בישראל ברציפות; לענין זה לא יראו כאילו נפסקה הרציפות אם שהה הנפגע מחוץ לישראל תקופה שאינה עולה על ארבע שנים, בין בהמשך אחד ובין בכמה המשכים, וכן אם שהה תקופה ארוכה יותר לצרכי לימודים או בשליחות מטעם המדינה או מטעם גוף ציבורי בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חוק זה, דין פגיעה מפעולות איבה של כוחות אויב כדין פגיעת איבה ודינו של מי שנפגע מפגיעה כאמור כדין נפגע, ובלבד שנתקיימו בו הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|19ב|בני משפחה|תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, יחולו הוראותיו, למעט {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, על בן משפחה של מי {{ח:פנימי|סעיף 19א|שסעיף 19א}} חל עליו, אם נתקיימו בבן־המשפחה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19א|פסקה (2) של סעיף 19א(א)}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|19ג|סייג|תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שקיבל מאחד הגופים המפורטים להלן תשלום או פיצוי אחר, למעט טיפול רפואי ושיקום רפואי, בשל פגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19א|בסעיף 19א}}, לא יהיה זכאי לתגמול לפי חוק זה; ואלה הגופים:
{{ח:תתת|(1)}} המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} ההסתדרות הציונית העולמית;
{{ח:תתת|(4)}} הועד הלאומי לכנסת ישראל;
{{ח:תתת|(5)}} רשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמקבל בשל פגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19א|בסעיף 19א}} פיצוי שבועי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}}, הברירה בידו לבחור בהמשך קבלת הפיצוי או בזכויות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|19ד|תביעה לתגמול|תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} תביעה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א}} {{ח:פנימי|סעיף 19ב|או 19ב}} תוגש לא יאוחר מתום שנים עשר חדשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209757.pdf|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס׳ 3), תשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} הטוען כי פגיעה היא מפעולות איבה של כוחות אויב וכי נכות או מוות נגרמו כתוצאה מהפגיעה כאמור, עליו הראיה.

{{ח:סעיף|19ה|חובת עדכון פרטים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} מקבל תגמול יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת תגמול, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לתגמול או על שיעורו.

{{ח:סעיף|19ו|עונשין|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לתגמול, שיעורו או עדכונו או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} קיבל מקבל תגמול הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} והמשפיעים על הזכאות לתגמול או על שיעורו, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, ומקבל התגמול לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19ה|סעיף 19ה}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ שבתוספת השנייה}}, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית.
{{ח:תתת|(3)}} נשלחה למקבל התגמול הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
{{ח:תתת|(4)}} הוכיח מקבל תגמול כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח}}.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 34|34}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 91|או 91 שברשימת הליקויים}}, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 208|בסעיף 208 לחוק הביטוח}}, ומי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 224|בסעיף 224(א)(2) לחוק הביטוח}}.

{{ח:סעיף|20|תשלום שלא על ידי המוסד|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} מי שהוכר כבן משפחה או כנכה לפי חוק זה ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א(ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 17ג|בסעיף 17ג}}, ישולם לו התגמול שהוא זכאי לו לפי חוק זה על־ידי הרשות המוסמכת לשלם תגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}, לפי הענין; שולם התגמול על־ידי המוסד, יראוהו כמקדמה על חשבון התגמול שהוא זכאי לו.

{{ח:סעיף|20א|סמל ותעודה לנכים|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נפגע הזכאי לתגמול כנכה לפי חוק זה, יעניק לו המוסד סמל ותעודה המעידים על נכותו.
{{ח:תת|(ב)}} צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומה, ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|21|ביצוע}}
{{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|22|תיאומים|תיקון: תשס״ו, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בחוקים המאוזכרים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יבואו התיקונים כמפורט בה.
{{ח:תת|(ב)}} במקום קצין תגמולים האמור {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|ובחוק משפחות חיילים}} יבוא לענין חוק זה פקיד תביעות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 298|בסעיף 298 לחוק הביטוח}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״א}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961}}.}}

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951}}.}}

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשס״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״א}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19ו|סעיף 19ו(ב)}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: פרטים המשפיעים על זכאות לתגמול או על שיעורו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 19ו|סעיף 19ו(ב)}}|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בלוח זה}}, ”הסכום הבסיסי“ – הסכום כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ בחוק הביטוח}}.

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של יתרת חשבון של מקבל התגמול במוסד פיננסי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים בנכסים פיננסיים|בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006}}, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של מקבל התגמול או שינוי שחל בזכות כאמור.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} גובה ההכנסה מעבודה שמקבל התגמול עובד בה, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} הכנסה ממקורות אחרים של מקבל התגמול או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} כתובת המגורים של מקבל התגמול בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} היות מקבל התגמול בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של מקבל התגמול, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שנישא למקבל התגמול, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
{{ח:תת|(2)}} מי שהוא הורה של אחד מילדי מקבל התגמול;
{{ח:תת|(3)}} מי שיש למקבל התגמול חשבון בנק משותף עמו או שיש למקבל התגמול זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
{{ח:תת|(4)}} מי שיש למקבל התגמול הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} קבלת כספים על ידי מקבל התגמול ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, או אי־קבלת כספים כאמור.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} קיומו או אי קיומו של פסק דין מזונות לטובת מקבל התגמול המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: פרטים נדרשים|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;10&quot;&gt;מספר הפרט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td width=&quot;75&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 1|פרט 1}}&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;75&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 2|פרט 2}}&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;75&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 3|פרט 3}}&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;75&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 4|פרט 4}}&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;75&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 5|פרט 5}}&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;75&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 6|פרט 6}}&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;75&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 7|פרט 7}}&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;75&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 8|פרט 8}}&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;75&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 9|פרט 9}}&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;75&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 10|פרט 10}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;10&quot;&gt;* {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 1|פרטים 1}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 3|3}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 4|ו־4}} יידרשו רק לגבי מי שמשתלם לו תגמול המותנה במבחן הכנסות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳: אזהרה|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ח בתמוז תש״ל (22 ביולי 1970).}}
* '''גולדה מאיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יוסף אלמוגי'''&lt;br&gt;שר העבודה
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>bzyn06941355e4dqxuoxzr6odyg30yw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>317385</id>
    <revision>
      <id>1419614</id>
      <parentid>1283331</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:17:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33676" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ&quot;ג-1962

&lt;מאגר 2000136 תיקון 565836&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשכ&quot;ג, 20|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|5:208100)); ((תשכ&quot;ד, 162|תיקון|5:208101)); ((תשכ&quot;ט, 98|חוק גמלאות לנושאי־משרה ברשויות השלטון|6:208178)); ((תשל&quot;ב, 144|תיקון מס' 3|7:208103)); ((תש&quot;ם, 84|תיקון מס' 4|9:208104)); ((תשמ&quot;א, 141|חוק עבירות קנס (נושאי משרה שיפוטית)|9:209220)); ((תשמ&quot;ו, 36|חוק העבירות המינהליות|11:210460)); ((תש&quot;ן, 121|חוק הדיינים, הקאדים והקאדי מד'הב (חקירה ושיפוט פלילי)|12:210793)); ((תשנ&quot;א, 116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|12:211709)), ((211|חוק בעלי תפקידים שיפוטיים (תקופת כהונה)|12:210864)); ((תשנ&quot;ח, 181|תיקון מס' 4 לחוק הכנסת|14:211499)); ((תש&quot;ס, 198|חוק בתי הדין הדתיים (תיקוני חקיקה)|15:300212)); ((תשס&quot;א, 221|תיקון מס' 12|15:300362)); ((תשס&quot;ב, 598|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|15:300550)); ((תשס&quot;ד, 322|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|16:299863)), ((329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|16:299772)); ((תשס&quot;ח, 6|חוק בתי הדין הדתיים (מנהל בתי הדין) (תיקוני חקיקה)|17:300768)); ((תש&quot;ע, 253|חוק בתי הדין הדתיים (תיקוני חקיקה) (הרכב ועדת המינויים)|18:301081)); ((תשע&quot;א, 655|תיקון מס' 18|18:301141)); ((תשע&quot;ב, 518|תיקון מס' 19|18:301458)); ((תשע&quot;ו, 891|תיקון מס' 83 לחוק בתי המשפט|20:343173)); ((תשע&quot;ז, 8|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|20:362655)). 

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ב)
: בחוק זה -
:- &quot;בית דין&quot; - בית דין דתי דרוזי;
:- &quot;בית הדין לערעורים&quot; - בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
:- &quot;קאדי־מד'הב&quot; - חבר בית דין או חבר בית הדין לערעורים;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה הדתית הדרוזית שכוננה בתקנות לפי [[פקודת העדות הדתיות (ארגונן)]];
:- &quot;הנציב&quot; - נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי [[סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס&quot;ב-2002]].

@ 2. הקמת בתי דין
: מוקם בזה בית דין ובית דין לערעורים. הם יתחילו לפעול מן היום שייקבע לכך על ידי הממשלה בהכרזה שתפורסם ברשומות.

@ 3. מקומות מושב ואזורי שיפוט (תיקון: תשס&quot;ח)
: מקום מושבם של בית הדין ושל בית הדין לערעורים, ואם יופעלו יותר מבית דין אחד - אזורי שיפוטם, ייקבעו על ידי שר המשפטים בצו.

@ 4. שיפוט ייחודי
: עניני נישואין וגירושין של דרוזים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטו הייחודי של בית הדין; כן יהיו בשיפוטו הייחודי ענינים הנוגעים ליצירתו או להנהלתו הפנימית של הקדש דתי שנוסד בפני בית דין על פי הדין הדרוזי או של הקדש דרוזי שנוסד לפני תחילת חוק זה לפי מנהג דרוזי שלא כפני בית דין דתי או בית משפט.
: ((ראו [[חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית בישראל]].))
: ((ראו [[תקנות סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים|תקנות סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים - 1964]].))

@ 5. שיפוט על פי הסכמה
: בעניני המעמד האישי של דרוזים כמפורט [[בסעיף 51 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947]], או [[חוק הירושה|בפקידת הירושה]], אשר בהם אין לבית דין שיפוט יחודי לפי [[סעיף 4]], יהא לבית הדין שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.

@ 6. סמכות בית הדין לערעורים
: בית הדין לערעורים ידון בערעורים על פסקי דין של בית הדין.

@ 7. סמכויות עזר
: לבתי הדין ולבית הדין לערעורים נתונות הסמכויות המוענקות לבתי דין דתיים [[בחוק בתי דין דתיים (הזמנה לבית הדין), תשט&quot;ז-1956]].

@ 8. הרכב בתי הדין (תיקון: תשל&quot;ב, תש&quot;ם)
: (א) בית דין ידון בשלושה, אולם אם מספר הקאדים מד'הב המכהנים בו פחת משלושה, או שנבצר מאחד או משניים מהם למלא תפקידם, רשאי בית הדין לדון באחד.
: (ב) בית הדין לערעורים ידון בשלושה, אולם אם מספר הקאדים מד'הב המכהנים בו פחת משלושה או שנבצר מאחד מהם למלא תפקידו, רשאי בית הדין לערעורים לדון בשנים.

@ 9. כשירותו של קאדי־מד'הב (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) כשיר להתמנות קאדי־מד'הב יהיה כל דרוזי שהוא -
:: (1) בעל ותק של חמש שנים לפחות כאיש דתי דרוזי שיש לו נגישות לכתבי הדת הדרוזית ולכתבי הפרשנות שלה; אישור להתקיימותו של תנאי זה יינתן בכתב בידי הסאיס המכהן בבית התפילה הדרוזי (חילווה) במקום מושבו של המועמד, להנחת דעתה של ועדת המינויים;
:: (2) בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי־מד'הב במדינת ישראל;
:: (3) בן שלושים שנה לפחות.
:: (4) בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], או תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובלבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך;
:: (5) עמד בהצלחה בבחינות בכתב שקבעה ועדה בוחנת, כמשמעותה בסעיף קטן (ב).
: (ב) חברי הוועדה הבוחנת יהיו ראש בית הדין לערעורים, והוא יהיה היושב ראש, חבר כנסת דרוזי שתבחר ועדת המינויים, ואדם נוסף שכיהן בעבר כקאדי-מד'הב או שהוא עורך דין דרוזי שעסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, שימנה שר המשפטים; לא מונה ראש בית הדין לערעורים, ימנה שר המשפטים קאדי-מד'הב מקרב הקאדים-מדה'ב המכהנים בבית הדין לערעורים למלא את מקומו לפי סעיף קטן זה.
: (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, יקבע את סדרי הבחינה.

@ 9א. אזרחות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) לא יתמנה קאדי־מד'הב מי שאינו אזרח ישראלי.
: (ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

@ 10. מינוי של קאדי־מד'הב (תיקון: תשס&quot;ח)
: קאדי־מד'הב יתמנה על ידי נשיא המדינה לפי הצעת ועדת מינויים שתובא לפני הנשיא על ידי שר המשפטים.

@ 11. ועדת המינויים (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א, תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תשע&quot;ב)
: (א) ועדת המינויים (להלן - הועדה) תהיה של תשעה חברים:
:: (1) יושב ראש המועצה;
:: (2) ראש בית הדין לערעורים, ואם הוא מכהן גם כיושב ראש המועצה - קאדי מד'הב שייבחר על ידי חבר הקאדים־מד'הב לשלוש שנים;
:: (3) שני קאדי־מד'הב שייבחרו על ידי חבר הקאדים־מד'הב לשלוש שנים;
:: (4) שר המשפטים וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה ובאין חבר ממשלה דרוזי - רשאית הממשלה לבחור סגן שר דרוזי;
:: (5)(א) שני חברי כנסת דרוזים שתבחר הכנסת, ובלבד שהיו שני חברי כנסת דרוזים הכשירים לכהן כנציגי הכנסת בוועדה;
::: (ב) לא היו שני חברי כנסת דרוזים כאמור בפסקת משנה (א) או שהכנסת לא בחרה בשני חברי כנסת כאמור - תבחר הכנסת כנציגיה בוועדה דרוזים שאינם חברי הכנסת, בבחירות שבהן רשאים להתמודד רק מי שאינם חברי הכנסת;
::: (ג) היה חבר כנסת דרוזי אחד כאמור בפסקת משנה (א) או שהכנסת בחרה רק בחבר כנסת אחד כאמור - תבחר הכנסת כנציגה הנוסף בוועדה דרוזי שאינו חבר הכנסת, בבחירות שבהן רשאים להתמודד רק מי שאינם חברי הכנסת;
::: (ד) חבר כנסת דרוזי שנבחר לכהן כנציג הכנסת בוועדה יכהן כל עוד הוא חבר הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שתבחר הכנסת החדשה חבר אחר במקומו; נציג הכנסת בוועדה שאינו חבר הכנסת יכהן כל עוד לא בחרה הכנסת נציג אחר במקומו;
::: (ה) נבחר מי שאינו חבר הכנסת כנציג הכנסת בוועדה ולאחר מכן החל לכהן בכנסת חבר כנסת דרוזי או שחבר כנסת הפך כשיר לכהן כנציג הכנסת בוועדה, ייערכו, בתוך שישים ימים, בחירות לבחירת נציג הכנסת במקום מי שאינו חבר הכנסת, ובהן רשאים להתמודד כל חברי הכנסת הדרוזים הכשירים לכהן כנציגי הכנסת בוועדה; נבחרו כנציגי הכנסת בוועדה שניים שאינם חברי הכנסת, חבר הכנסת שייבחר בבחירות כאמור, אם ייבחר, יכהן במקום הנציג שקיבל את מספר הקולות הקטן יותר; קיבלו הנציגים מספר קולות שווה, תחליט הכנסת באותן בחירות במקום מי מהם יכהן חבר הכנסת לאחר בחירתו;
::: (ו) נציגי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות; בחירתם, כשירותם וכהונתם יהיו בכפוף להוראות [[חוק הכנסת, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (6) עורך דין שייבחר על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים.
: (ב) הרכב הועדה יפורסם ברשומות.
: (ג) שר המשפטים ישמש יושב ראש הועדה.
: (ד) הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מששה.
: (ה) חבר הועדה שהוא מועמד לתפקיד שהועדה דנה בו לא יהיה נוכח בדיוני הועדה באותה מועמדות ולא יצביע בהחלטה על המינוי האמור.

@ 11א. סייג למינוי קאדי מד'הב (תיקון: תשנ&quot;א)
: הועדה לא תציע מינוי של קאדי מד'הב, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

@ 11ב. הצבעה בועדה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: חבר הועדה יצביע לפי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

@ 12. סדרי עבודת הועדה (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) ראה שר המשפטים שיש למנות קאדי־מד'הב, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.
: (ב) אלה רשאים להציע מועמדים: שר המשפטים; ראש בית הדין לערעורים; שלושה חברי הועדה כאחד.
: (ג) הצעת הועדה למנות קאדי־מד'הב תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.
: (ד) שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה.
:: ((פורסמו [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד׳הב), התשס״ח–2008]].))

@ 12א. קאדי מד'הב בבית הדין לערעורים (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ח)
: (א) שר המשפטים רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת ראש בית הדין לערעורים, למנות קאדי מד'הב של בית הדין להיות קאדי מד'הב של בית הדין לערעורים, לתקופה מסויימת.
: (ב) מינוי לתקופה מסויימת לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא יהיה לתקופה של יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
: (ג) קאדי מד'הב שנתמנה לתקופה מסויימת והתחיל בדיון, יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תקופת מינויו.

@ 13. הצהרת אמונים
: מי שנתמנה קאדי־מד'הב חייב, בטרם ישב בדין, להצהיר בפני נשיא המדינה הצהרה זו:
::: &quot;אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, לשפוט את העם משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים&quot;.

@ 14. כוחו של מינוי
: קאדי־מד'הב שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

@ 15. אי־תלות
: אין על קאדי־מד'הב מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין.

@ 16. סדרי מינהל (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) שר המשפטים יקבע, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, את סדרי המינהל של בתי הדין, והוא רשאי למנות מנהל לבתי הדין בין שהוא קאדי-מד'הב ובין שאינו קאדי-מד'הב, שיהיה אחראי בפניו לביצוע סדרי המינהל.
: (ב) משכורתו של מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, יהיו כשל קאדי-מד'הב בדרגה ובתפקיד שייקבעו בהחלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמה [[החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981]].))
: (ג) מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים, דינו לענין [[חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ&quot;ט-1969]], כדינו של קאדי-מד'הב בדרגה ובתפקיד שנקבעו לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות [[=חוק המינויים|סעיף 2(1) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]] (בסעיף זה - חוק המינויים), יחול [[חוק המינויים]] על מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים שאינו קאדי-מד'הב, ודינו יהיה כדין עובד המדינה אשר נתמנה לפי [[חוק המינויים]].

@ 17. תקופת כהונתם של קאדים מד'הב (תיקון: תשנ&quot;א-2)
: כהונת קאדי מד'הב תתחיל ביום שהצהיר אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:
: (1) בצאתו לקיצבה;
: (2) בהתפטרותו;
: (3) בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;
: (4) על־פי החלטת הוועדה למינוי קאדים מד'הב כאמור [[בסעיף 19א]];
: (5) על־פי החלטת בית הדין המשמעתי.

@ 18. התפטרות (תיקון: תשס&quot;ח)
: קאדי־מד'הב רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר המשפטים, וכהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

@ 19. קיצבה
: (א) קאדי מד'הב יצא לקיצבה -
:: (1) בהגיעו לגיל שבעים;
:: (2) משקבעה ועדת המינויים, על יסוד חוות דעת רפואית, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.
: (ב) קאדי־מד'הב רשאי לצאת לקיצבה -
:: (1) לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;
:: (2) לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;
:: (3) אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי ועדת המינויים.
: (ג) בחישוב תקופת כהונתו של קאדי־מד'הב לענין סעיף קטן (ב) תצורף אל תקופת כהונתו כקאדי־מד'הב כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

@ 19א. סיום כהונת קאדי-מד'הב (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ב)
: (א) ועדת המינויים רשאית, על־פי הצעת יושב ראש הועדה או ראש בית הדין לערעורים או הנציב, להחליט ברוב של שבעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של קאדי־מד'הב.
: (ב) הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של קאדי־מד'הב, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.
: (ג) הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לקאדי־מד'הב לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.
: (ד) החליטה הועדה על סיום כהונתו של קאדי־מד'הב, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל.
: (ה) קאדי מד'הב שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק־הדין בענינו, לפי הענין.
: (ו) קאדי מד'הב שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה ברוב של שבעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון.

@ 19ב. סמכות קאדי מד'הב לסיים דיון (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) קאדי מד'הב שהחל בדיון ויצא לקצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון, בתוך שלושה חודשים מיום היציאה לקצבה או הפרישה.
: (ב) קאדי מד'הב שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או מחמת שנתמנה לתקופה מסוימת יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;תחילת דיון&quot; - שמיעת עדות או טענות בעל דין.

@ 20. משכורת ותשלומים אחרים (תיקון: תשכ&quot;ט)
: משכורתו של קאדי־מד'הב והתשלומים האחדים שישולמו לו בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
: ((פורסמה [[החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981]].))

@ 20א. הצהרת הון (תיקון: תשע&quot;ז)
: [[סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], יחולו על קאדי-מד'הב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
: (1) במקום &quot;שופט&quot; יקראו &quot;קאדי מד'הב&quot;;
: (2) במקום &quot;נשיא בית המשפט העליון&quot; יקראו &quot;ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים&quot;;
: (3) [[-|בסעיף 21ג(א)]], במקום האמור בפסקה (1) יקראו &quot;בתוך 90 ימים מיום שהתמנה לתפקיד&quot;;
: (4) [[-|בסעיף 21ז]], במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
:: &quot;(ב) נשיא בית הדין הדרוזי לערעורים יהיה מוסמך, אם מצא לנכון לעשות כן, לנקוט את אחד האמצעים האלה:
::: (1) הערה;
::: (2) התראה;
::: (3) נזיפה.&quot;

@ 21. ייחוד הכהונה (תיקון: תשס&quot;ח)
: קאדי־מד'הב לא יהיה חבר הכנסת או במועצה של רשות מקומית; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם אין הדבר פוגע במעמדו כקאדי־מד'הב.

@ 21א. עילות פסלות (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) קאדי־מד'הב לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קאדי־מד'הב לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של הקאדי־מד'הב או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
:: (2) יש לקאדי־מד'הב ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של הקאדי־מד'הב יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
:: (3) בטרם התמנה לקאדי־מד'הב היה הקאדי־מד'הב מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;
:: לענין סעיף קטן זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי־מד'הב או שהקאדי־מד'הב היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
::- &quot;בן משפחה מדרגה ראשונה&quot; - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי־מד'הב או שהקאדי־מד'הב היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
::- &quot;עד מרכזי&quot; - עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) קאדי־מד'הב רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני קאדי־מד'הב אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), קאדי־מד'הב רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל קאדי־מד'הב אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
: (ה) נטענה טענת פסלות נגד קאדי־מד'הב, יחליט בה אותו קאדי־מד'הב לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת.
: (ו) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור [[בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]] (בחוק זה - חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת קאדי־מד'הב; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הקאדי־מד'הב שלגביו התקיימה עילת הפסלות.
: (ז) החלטת קאדי־מד'הב או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; בערעור ידון נשיא בית הרין הדתי הדרוזי לערעורים, או מותב של שופטי בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, או אחד מהקאדים־מד'הב של בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, הכל כפי שיקבע הנשיא.
: (ח) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת קאדי־מד'הב או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הקאדי־מד'הב או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור. על הפסקת ההליך ער להחלטה בערעור.

@ 22. בית דין משמעתי (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) כל קאדי־מד'הב יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.
: (ב) בית הדין המשמעתי יהיה של שלושה שהם ראש בית הדין לערעורים או הקאדי־מד'הב בעל הותק הגדול, כפי שיקבע שר המשפטים לכל ענין; עורך דין שיתמנה על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לכל ענין; וחבר שיתמנה על ידי שר המשפטים לכל ענין.

@ 23. קובלנה על קאדי־מד'הב (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על קאדי־מד'הב על יסוד אחד מאלה:
:: (1) הקאדי־מד'הב נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
:: (2) הקאדי־מד'הב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של קאדי־מד'הב במדינת ישראל;
:: (3) הקאדי־מד'הב הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
:: (4) ועדת המינויים מצאה שהקאדי־מד'הב השיג את מינויו שלא כדין.
: (ב) שר המשפטים רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין המשמעתי על ידי בא כוחו.

@ 24. מסקנות של בית הדין המשמעתי (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) בית הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה. לפני שר המשפטים.
: (ב) מצא בית הדין המשמעתי שאין הקאדי־מד'הב ראוי להמשיך בתפקידו, יביא שר המשפטים את מסקנות בית הדין המשמעתי לפני נשיא המדינה, והנשיא יעביר את הקאדי־מד'הב מכהונתו.

@ 25. גימלאות של קאדי־מד'הב שהועבר מכהונתו
: מצא בית הדין המשמעתי שאין הקאדי־מד'הב ראוי להמשיך בתפקידו, לא יהיה הקאדי־מד'הב זכאי לגימלה; ואולם אם נמצא הקאדי־מד'הב אשם בהתנהגות בניגוד [[לפסקאות (1) או (2) לסעיף 23(א)]], ובית הדין המשמעתי הגיע, מטעמים מיוחדים שיפרט. לידי מסקנה, כי אף על פי שהקאדי־מד'הב אינו ראוי להמשיך בתפקידו, מן הראוי שתשולם לו גימלה, רשאי הוא לקבוע את שיעור הגימלה שתשולם לקאדי־מד'הב, ובלבד שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו על פי החלטת הכנסת או ועדת הכספים לפי [[סעיף 20]] אילו חדל מכהן מרצונו ביום בו הועבר מכהונתו.

@ 26. השעייה של קאדי־מד'הב (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) הוגשה על קאדי־מד'הב קובלנה על פי [[סעיף 23]], או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, להשעות את הקאדי־מד'הב לתקופה שימצא לנכון.
: (ב) בית הדין המשמעתי רשאי, על פי בקשת הקאדי־מד'הב, לבטל את השעייתו.

@ 27. פרסום ברשומות
: הודעה על מינוי קאדי־מד'הב ועל גמר כהונתו של קאדי־מד'הב תפורסם ברשומות.

@ 28. תביעה פלילית (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן)
: (א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד קאדי מד'הב אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד קאדי מד'הב, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

@ 28א. משמר בתי הדין (תיקון: תשע&quot;ו)
: בבתי הדין יפעל משמר שיחולו עליו הוראות [[פרק ג'1 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], בשינויים המחויבים; ואולם שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר והשר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יקבע בתקנות את מבנה הארגון של המשמר ומועד התחילה של הפעלתו.

@ 29. הוראות מעבר
: (א) מי שכיהן ביום תחילתו של חוק זה כחבר המועצה יהיה מאותו יום חבר בית הדין לערעורים, ללא מינוי נוסף, ויושב ראש המועצה יהיה ראש בית הדין לערעורים.
: (ב) במינויים הראשונים שייעשו לפי חוק זה ישמשו חברי בית הדין לערעורים כחברי ועדת המינויים במקום הקאדים־מד'הב האמורים [[בסעיף 11(א)]].
: (ג) מי שנהיה לקאדי־מד'הב לפי סעיף קטן (א) או על פי מינוי תוך שנה מיום תחילת חוק זה לא יצא לקיצבה לפני עבור שלוש שנים מיום תחילת חוק זה, על אף האמור [[בסעיף 19(א)(1)]].
: (ד) למשך שבע שנים מתחילת חוק זה רשאית הכנסת או ועדת הכספים לקבוע לפי [[סעיף 20]] לקאדי־מד'הב משכורת מלאה או משכורת חלקית.

@ 30. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ח)
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי הדין; שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, רשאי לקבוע בתקנות -
: (1) את סדרי הדין בבית הדין המשמעתי;
: (2) את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי הדין על ידי מי שאינו עורך דין.
: ((נקבעו [[תקנות סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים - 1964]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (אגרות), תשל&quot;ג-1973]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (פגרות), התשע&quot;ח-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזים בעת מצב חירום מיוחד), התש״ף–2020]].))

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ח בכסלו תשכ&quot;ג (28 בדצמבר 1962).

&lt;חתימות&gt;
* דוד בן־גוריון, ראש הממשלה
* זרח ורהפטיג, שר הדתות
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>pkbyjjahl6af7r9xffwwihm76gvahji</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317387</id>
    <revision>
      <id>1419617</id>
      <parentid>1352393</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:30:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419614]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39437" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ״ג–1962}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000136}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ג, 20|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208100.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 162|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208101.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 98|חוק גמלאות לנושאי־משרה ברשויות השלטון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 144|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208103.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 84|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208104.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 141|חוק עבירות קנס (נושאי משרה שיפוטית)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 36|חוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 121|חוק הדיינים, הקאדים והקאדי מד׳הב (חקירה ושיפוט פלילי)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210793.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211709.pdf}}, {{ח:תיבה|211|חוק בעלי תפקידים שיפוטיים (תקופת כהונה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210864.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 181|תיקון מס׳ 4 לחוק הכנסת|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211499.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 198|חוק בתי הדין הדתיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300212.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 221|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300362.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 598|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300550.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 322|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299863.pdf}}, {{ח:תיבה|329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299772.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 6|חוק בתי הדין הדתיים (מנהל בתי הדין) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300768.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 253|חוק בתי הדין הדתיים (תיקוני חקיקה) (הרכב ועדת המינויים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301081.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 655|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301141.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 518|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301458.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 891|תיקון מס׳ 83 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343173.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 8|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_362655.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דין“ – בית דין דתי דרוזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין לערעורים“ – בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קאדי־מד׳הב“ – חבר בית דין או חבר בית הדין לערעורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה הדתית הדרוזית שכוננה בתקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העדות הדתיות (ארגונן)|פקודת העדות הדתיות (ארגונן)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב“ – נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}}.

{{ח:סעיף|2|הקמת בתי דין}}
{{ח:ת}} מוקם בזה בית דין ובית דין לערעורים. הם יתחילו לפעול מן היום שייקבע לכך על ידי הממשלה בהכרזה שתפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|3|מקומות מושב ואזורי שיפוט|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} מקום מושבם של בית הדין ושל בית הדין לערעורים, ואם יופעלו יותר מבית דין אחד – אזורי שיפוטם, ייקבעו על ידי שר המשפטים בצו.

{{ח:סעיף|4|שיפוט ייחודי}}
{{ח:ת}} עניני נישואין וגירושין של דרוזים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטו הייחודי של בית הדין; כן יהיו בשיפוטו הייחודי ענינים הנוגעים ליצירתו או להנהלתו הפנימית של הקדש דתי שנוסד בפני בית דין על פי הדין הדרוזי או של הקדש דרוזי שנוסד לפני תחילת חוק זה לפי מנהג דרוזי שלא כפני בית דין דתי או בית משפט.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית בישראל|חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית בישראל}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים|תקנות סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים – 1964}}.}}

{{ח:סעיף|5|שיפוט על פי הסכמה}}
{{ח:ת}} בעניני המעמד האישי של דרוזים כמפורט {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל#סעיף 51|בסעיף 51 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947}}, או {{ח:חיצוני|חוק הירושה|בפקידת הירושה}}, אשר בהם אין לבית דין שיפוט יחודי לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, יהא לבית הדין שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.

{{ח:סעיף|6|סמכות בית הדין לערעורים}}
{{ח:ת}} בית הדין לערעורים ידון בערעורים על פסקי דין של בית הדין.

{{ח:סעיף|7|סמכויות עזר}}
{{ח:ת}} לבתי הדין ולבית הדין לערעורים נתונות הסמכויות המוענקות לבתי דין דתיים {{ח:חיצוני|חוק בתי דין דתיים (הזמנה לבית הדין)|בחוק בתי דין דתיים (הזמנה לבית הדין), תשט״ז–1956}}.

{{ח:סעיף|8|הרכב בתי הדין|תיקון: תשל״ב, תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין ידון בשלושה, אולם אם מספר הקאדים מד׳הב המכהנים בו פחת משלושה, או שנבצר מאחד או משניים מהם למלא תפקידם, רשאי בית הדין לדון באחד.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין לערעורים ידון בשלושה, אולם אם מספר הקאדים מד׳הב המכהנים בו פחת משלושה או שנבצר מאחד מהם למלא תפקידו, רשאי בית הדין לערעורים לדון בשנים.

{{ח:סעיף|9|כשירותו של קאדי־&lt;wbr&gt;מד׳הב|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר להתמנות קאדי־מד׳הב יהיה כל דרוזי שהוא –
{{ח:תתת|(1)}} בעל ותק של חמש שנים לפחות כאיש דתי דרוזי שיש לו נגישות לכתבי הדת הדרוזית ולכתבי הפרשנות שלה; אישור להתקיימותו של תנאי זה יינתן בכתב בידי הסאיס המכהן בבית התפילה הדרוזי (חילווה) במקום מושבו של המועמד, להנחת דעתה של ועדת המינויים;
{{ח:תתת|(2)}} בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי־מד׳הב במדינת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} בן שלושים שנה לפחות.
{{ח:תתת|(4)}} בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובלבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך;
{{ח:תתת|(5)}} עמד בהצלחה בבחינות בכתב שקבעה ועדה בוחנת, כמשמעותה בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה הבוחנת יהיו ראש בית הדין לערעורים, והוא יהיה היושב ראש, חבר כנסת דרוזי שתבחר ועדת המינויים, ואדם נוסף שכיהן בעבר כקאדי־מד׳הב או שהוא עורך דין דרוזי שעסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, שימנה שר המשפטים; לא מונה ראש בית הדין לערעורים, ימנה שר המשפטים קאדי־מד׳הב מקרב הקאדים־מדה׳ב המכהנים בבית הדין לערעורים למלא את מקומו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, יקבע את סדרי הבחינה.

{{ח:סעיף|9א|אזרחות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתמנה קאדי־מד׳הב מי שאינו אזרח ישראלי.
{{ח:תת|(ב)}} היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

{{ח:סעיף|10|מינוי של קאדי־&lt;wbr&gt;מד׳הב|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} קאדי־מד׳הב יתמנה על ידי נשיא המדינה לפי הצעת ועדת מינויים שתובא לפני הנשיא על ידי שר המשפטים.

{{ח:סעיף|11|ועדת המינויים|תיקון: תש״ם, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ח, תש״ע, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המינויים (להלן – הועדה) תהיה של תשעה חברים:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} ראש בית הדין לערעורים, ואם הוא מכהן גם כיושב ראש המועצה – קאדי מד׳הב שייבחר על ידי חבר הקאדים־מד׳הב לשלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} שני קאדי־מד׳הב שייבחרו על ידי חבר הקאדים־מד׳הב לשלוש שנים;
{{ח:תתת|(4)}} שר המשפטים וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה ובאין חבר ממשלה דרוזי – רשאית הממשלה לבחור סגן שר דרוזי;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} שני חברי כנסת דרוזים שתבחר הכנסת, ובלבד שהיו שני חברי כנסת דרוזים הכשירים לכהן כנציגי הכנסת בוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא היו שני חברי כנסת דרוזים כאמור בפסקת משנה (א) או שהכנסת לא בחרה בשני חברי כנסת כאמור – תבחר הכנסת כנציגיה בוועדה דרוזים שאינם חברי הכנסת, בבחירות שבהן רשאים להתמודד רק מי שאינם חברי הכנסת;
{{ח:תתתת|(ג)}} היה חבר כנסת דרוזי אחד כאמור בפסקת משנה (א) או שהכנסת בחרה רק בחבר כנסת אחד כאמור – תבחר הכנסת כנציגה הנוסף בוועדה דרוזי שאינו חבר הכנסת, בבחירות שבהן רשאים להתמודד רק מי שאינם חברי הכנסת;
{{ח:תתתת|(ד)}} חבר כנסת דרוזי שנבחר לכהן כנציג הכנסת בוועדה יכהן כל עוד הוא חבר הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חבר אחר במקומו; נציג הכנסת בוועדה שאינו חבר הכנסת יכהן כל עוד לא בחרה הכנסת נציג אחר במקומו;
{{ח:תתתת|(ה)}} נבחר מי שאינו חבר הכנסת כנציג הכנסת בוועדה ולאחר מכן החל לכהן בכנסת חבר כנסת דרוזי או שחבר כנסת הפך כשיר לכהן כנציג הכנסת בוועדה, ייערכו, בתוך שישים ימים, בחירות לבחירת נציג הכנסת במקום מי שאינו חבר הכנסת, ובהן רשאים להתמודד כל חברי הכנסת הדרוזים הכשירים לכהן כנציגי הכנסת בוועדה; נבחרו כנציגי הכנסת בוועדה שניים שאינם חברי הכנסת, חבר הכנסת שייבחר בבחירות כאמור, אם ייבחר, יכהן במקום הנציג שקיבל את מספר הקולות הקטן יותר; קיבלו הנציגים מספר קולות שווה, תחליט הכנסת באותן בחירות במקום מי מהם יכהן חבר הכנסת לאחר בחירתו;
{{ח:תתתת|(ו)}} נציגי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות; בחירתם, כשירותם וכהונתם יהיו בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(6)}} עורך דין שייבחר על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הרכב הועדה יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים ישמש יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מששה.
{{ח:תת|(ה)}} חבר הועדה שהוא מועמד לתפקיד שהועדה דנה בו לא יהיה נוכח בדיוני הועדה באותה מועמדות ולא יצביע בהחלטה על המינוי האמור.

{{ח:סעיף|11א|סייג למינוי קאדי מד׳הב|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} הועדה לא תציע מינוי של קאדי מד׳הב, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

{{ח:סעיף|11ב|הצבעה בועדה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} חבר הועדה יצביע לפי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

{{ח:סעיף|12|סדרי עבודת הועדה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ראה שר המשפטים שיש למנות קאדי־מד׳הב, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} אלה רשאים להציע מועמדים: שר המשפטים; ראש בית הדין לערעורים; שלושה חברי הועדה כאחד.
{{ח:תת|(ג)}} הצעת הועדה למנות קאדי־מד׳הב תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.
{{ח:תת|(ד)}} שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)|כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד׳הב), התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|12א|קאדי מד׳הב בבית הדין לערעורים|תיקון: תש״ם, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת ראש בית הדין לערעורים, למנות קאדי מד׳הב של בית הדין להיות קאדי מד׳הב של בית הדין לערעורים, לתקופה מסויימת.
{{ח:תת|(ב)}} מינוי לתקופה מסויימת לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא יהיה לתקופה של יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} קאדי מד׳הב שנתמנה לתקופה מסויימת והתחיל בדיון, יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תקופת מינויו.

{{ח:סעיף|13|הצהרת אמונים}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה קאדי־מד׳הב חייב, בטרם ישב בדין, להצהיר בפני נשיא המדינה הצהרה זו:
{{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, לשפוט את העם משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים“.

{{ח:סעיף|14|כוחו של מינוי}}
{{ח:ת}} קאדי־מד׳הב שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

{{ח:סעיף|15|אי־&lt;wbr&gt;תלות}}
{{ח:ת}} אין על קאדי־מד׳הב מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין.

{{ח:סעיף|16|סדרי מינהל|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, את סדרי המינהל של בתי הדין, והוא רשאי למנות מנהל לבתי הדין בין שהוא קאדי־מד׳הב ובין שאינו קאדי־מד׳הב, שיהיה אחראי בפניו לביצוע סדרי המינהל.
{{ח:תת|(ב)}} משכורתו של מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, יהיו כשל קאדי־מד׳הב בדרגה ובתפקיד שייקבעו בהחלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים, דינו לענין {{ח:חיצוני|חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969}}, כדינו של קאדי־מד׳הב בדרגה ובתפקיד שנקבעו לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 2|סעיף 2(1) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}} (בסעיף זה – חוק המינויים), יחול {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} על מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים שאינו קאדי־מד׳הב, ודינו יהיה כדין עובד המדינה אשר נתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}}.

{{ח:סעיף|17|תקופת כהונתם של קאדים מד׳הב|תיקון: תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} כהונת קאדי מד׳הב תתחיל ביום שהצהיר אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בצאתו לקיצבה;
{{ח:תת|(2)}} בהתפטרותו;
{{ח:תת|(3)}} בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;
{{ח:תת|(4)}} על־פי החלטת הוועדה למינוי קאדים מד׳הב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19א|בסעיף 19א}};
{{ח:תת|(5)}} על־פי החלטת בית הדין המשמעתי.

{{ח:סעיף|18|התפטרות|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} קאדי־מד׳הב רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר המשפטים, וכהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

{{ח:סעיף|19|קיצבה}}
{{ח:תת|(א)}} קאדי מד׳הב יצא לקיצבה –
{{ח:תתת|(1)}} בהגיעו לגיל שבעים;
{{ח:תתת|(2)}} משקבעה ועדת המינויים, על יסוד חוות דעת רפואית, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} קאדי־מד׳הב רשאי לצאת לקיצבה –
{{ח:תתת|(1)}} לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;
{{ח:תתת|(3)}} אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי ועדת המינויים.
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב תקופת כהונתו של קאדי־מד׳הב לענין סעיף קטן (ב) תצורף אל תקופת כהונתו כקאדי־מד׳הב כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

{{ח:סעיף|19א|סיום כהונת קאדי־&lt;wbr&gt;מד׳הב|תיקון: תשנ״א־2, תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המינויים רשאית, על־פי הצעת יושב ראש הועדה או ראש בית הדין לערעורים או הנציב, להחליט ברוב של שבעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של קאדי־מד׳הב.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של קאדי־מד׳הב, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לקאדי־מד׳הב לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה הועדה על סיום כהונתו של קאדי־מד׳הב, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל.
{{ח:תת|(ה)}} קאדי מד׳הב שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק־הדין בענינו, לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)}} קאדי מד׳הב שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה ברוב של שבעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון.

{{ח:סעיף|19ב|סמכות קאדי מד׳הב לסיים דיון|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} קאדי מד׳הב שהחל בדיון ויצא לקצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון, בתוך שלושה חודשים מיום היציאה לקצבה או הפרישה.
{{ח:תת|(ב)}} קאדי מד׳הב שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או מחמת שנתמנה לתקופה מסוימת יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”תחילת דיון“ – שמיעת עדות או טענות בעל דין.

{{ח:סעיף|20|משכורת ותשלומים אחרים|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} משכורתו של קאדי־מד׳הב והתשלומים האחדים שישולמו לו בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|20א|הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21א|סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, יחולו על קאדי־מד׳הב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} במקום ”שופט“ יקראו ”קאדי מד׳הב“;
{{ח:תת|(2)}} במקום ”נשיא בית המשפט העליון“ יקראו ”ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21ג|בסעיף 21ג(א)}}, במקום האמור בפסקה (1) יקראו ”בתוך 90 ימים מיום שהתמנה לתפקיד“;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21ז|בסעיף 21ז}}, במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
{{ח:תתת|&quot;(ב)}} נשיא בית הדין הדרוזי לערעורים יהיה מוסמך, אם מצא לנכון לעשות כן, לנקוט את אחד האמצעים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הערה;
{{ח:תתתת|(2)}} התראה;
{{ח:תתתת|(3)}} נזיפה.&quot;

{{ח:סעיף|21|ייחוד הכהונה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} קאדי־מד׳הב לא יהיה חבר הכנסת או במועצה של רשות מקומית; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם אין הדבר פוגע במעמדו כקאדי־מד׳הב.

{{ח:סעיף|21א|עילות פסלות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} קאדי־מד׳הב לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קאדי־מד׳הב לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של הקאדי־מד׳הב או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} יש לקאדי־מד׳הב ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של הקאדי־מד׳הב יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
{{ח:תתת|(3)}} בטרם התמנה לקאדי־מד׳הב היה הקאדי־מד׳הב מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;
{{ח:תת}} לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי־מד׳הב או שהקאדי־מד׳הב היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי־מד׳הב או שהקאדי־מד׳הב היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) קאדי־מד׳הב רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני קאדי־מד׳הב אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), קאדי־מד׳הב רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל קאדי־מד׳הב אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
{{ח:תת|(ה)}} נטענה טענת פסלות נגד קאדי־מד׳הב, יחליט בה אותו קאדי־מד׳הב לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 53ב|בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת קאדי־מד׳הב; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הקאדי־מד׳הב שלגביו התקיימה עילת הפסלות.
{{ח:תת|(ז)}} החלטת קאדי־מד׳הב או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; בערעור ידון נשיא בית הרין הדתי הדרוזי לערעורים, או מותב של שופטי בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, או אחד מהקאדים־מד׳הב של בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, הכל כפי שיקבע הנשיא.
{{ח:תת|(ח)}} בעל דין שבדעתו לערער על החלטת קאדי־מד׳הב או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הקאדי־מד׳הב או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור. על הפסקת ההליך ער להחלטה בערעור.

{{ח:סעיף|22|בית דין משמעתי|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} כל קאדי־מד׳הב יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי יהיה של שלושה שהם ראש בית הדין לערעורים או הקאדי־מד׳הב בעל הותק הגדול, כפי שיקבע שר המשפטים לכל ענין; עורך דין שיתמנה על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לכל ענין; וחבר שיתמנה על ידי שר המשפטים לכל ענין.

{{ח:סעיף|23|קובלנה על קאדי־&lt;wbr&gt;מד׳הב|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על קאדי־מד׳הב על יסוד אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקאדי־מד׳הב נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} הקאדי־מד׳הב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של קאדי־מד׳הב במדינת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} הקאדי־מד׳הב הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
{{ח:תתת|(4)}} ועדת המינויים מצאה שהקאדי־מד׳הב השיג את מינויו שלא כדין.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין המשמעתי על ידי בא כוחו.

{{ח:סעיף|24|מסקנות של בית הדין המשמעתי|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה. לפני שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} מצא בית הדין המשמעתי שאין הקאדי־מד׳הב ראוי להמשיך בתפקידו, יביא שר המשפטים את מסקנות בית הדין המשמעתי לפני נשיא המדינה, והנשיא יעביר את הקאדי־מד׳הב מכהונתו.

{{ח:סעיף|25|גימלאות של קאדי־&lt;wbr&gt;מד׳הב שהועבר מכהונתו}}
{{ח:ת}} מצא בית הדין המשמעתי שאין הקאדי־מד׳הב ראוי להמשיך בתפקידו, לא יהיה הקאדי־מד׳הב זכאי לגימלה; ואולם אם נמצא הקאדי־מד׳הב אשם בהתנהגות בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 23|לפסקאות (1) או (2) לסעיף 23(א)}}, ובית הדין המשמעתי הגיע, מטעמים מיוחדים שיפרט. לידי מסקנה, כי אף על פי שהקאדי־מד׳הב אינו ראוי להמשיך בתפקידו, מן הראוי שתשולם לו גימלה, רשאי הוא לקבוע את שיעור הגימלה שתשולם לקאדי־מד׳הב, ובלבד שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו על פי החלטת הכנסת או ועדת הכספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} אילו חדל מכהן מרצונו ביום בו הועבר מכהונתו.

{{ח:סעיף|26|השעייה של קאדי־&lt;wbr&gt;מד׳הב|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה על קאדי־מד׳הב קובלנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, להשעות את הקאדי־מד׳הב לתקופה שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי רשאי, על פי בקשת הקאדי־מד׳הב, לבטל את השעייתו.

{{ח:סעיף|27|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} הודעה על מינוי קאדי־מד׳הב ועל גמר כהונתו של קאדי־מד׳הב תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|28|תביעה פלילית|תיקון: תשמ״א, תשמ״ו, תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיפתח חקירה פלילית נגד קאדי מד׳הב אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד קאדי מד׳הב, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

{{ח:סעיף|28א|משמר בתי הדין|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} בבתי הדין יפעל משמר שיחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#פרק ג1|פרק ג׳1 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, בשינויים המחויבים; ואולם שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר והשר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יקבע בתקנות את מבנה הארגון של המשמר ומועד התחילה של הפעלתו.

{{ח:סעיף|29|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} מי שכיהן ביום תחילתו של חוק זה כחבר המועצה יהיה מאותו יום חבר בית הדין לערעורים, ללא מינוי נוסף, ויושב ראש המועצה יהיה ראש בית הדין לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} במינויים הראשונים שייעשו לפי חוק זה ישמשו חברי בית הדין לערעורים כחברי ועדת המינויים במקום הקאדים־מד׳הב האמורים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנהיה לקאדי־מד׳הב לפי סעיף קטן (א) או על פי מינוי תוך שנה מיום תחילת חוק זה לא יצא לקיצבה לפני עבור שלוש שנים מיום תחילת חוק זה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ד)}} למשך שבע שנים מתחילת חוק זה רשאית הכנסת או ועדת הכספים לקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} לקאדי־מד׳הב משכורת מלאה או משכורת חלקית.

{{ח:סעיף|30|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי הדין; שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} את סדרי הדין בבית הדין המשמעתי;
{{ח:תת|(2)}} את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי הדין על ידי מי שאינו עורך דין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|נקבעו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים|תקנות סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים – 1964}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (אגרות)|תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (אגרות), תשל״ג–1973}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (פגרות)|תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (פגרות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזים בעת מצב חירום מיוחד)|תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזים בעת מצב חירום מיוחד), התש״ף–2020}}.}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ח בכסלו תשכ״ג (28 בדצמבר 1962).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''זרח ורהפטיג'''&lt;br&gt;שר הדתות
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ry4m2nyb5v6kxrt72rqz9rjnj23cml6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הבשורה על פי יוחנן פרק טו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>319942</id>
    <revision>
      <id>1419629</id>
      <parentid>676321</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T09:35:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלימיט</username>
        <id>2747</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5829" xml:space="preserve">{{תוכן להבשורה על פי יוחנן}}
&lt;div style=&quot;font-size:140%; line-height:23pt; font-family:narkisim;&quot;&gt;
1  אָנֹכִי הַגֶּפֶן הָאֲמִתִּית וְאָבִי הוּא הַכֹּרֵם׃ {{ש}}2 כָּל־שָׂרִיג בִּי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עֹשֵׂה־פְּרִי יְסִירֶנּוּ וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פְרִי יְטַהֲרֶנּוּ לְהַרְבּוֹת אֶת־פִּרְיוֹ׃ {{ש}}3 אַתֶּם כְּבָר מְטֹהָרִים בַּעֲבוּר דְּבָרִי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם׃ {{ש}}4 עִמְדוּ־בִי וַאֲנִי בָכֶם כַּאֲשֶׁר הַשָּׂרִיג בַּל־יַעֲשֶׂה פְרִי מֵאֵלָיו אִם־לֹא יַעֲמֹד בַּגֶּפֶן כֵּן גַּם־אַתֶּם אִם־לֹא תַעַמְדוּ בִּי׃ {{ש}}5 אָנֹכִי הוּא הַגֶּפֶן וְאַתֶּם הַשָּׂרִיגִים הָעֹמֵד בִּי וַאֲנִי בוֹ הוּא יַעֲשֶׂה־פְּרִי לָרֹב כִּי בִלְעָדַי לֹא תוּכְלוּן עֲשׂוֹת דָּבָר׃ {{ש}}6 אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲמֹד בִּי הֻשְׁלַךְ הַחוּצָה כַּשָּׂרִיג וַיִּיבַשׁ וְיִלְקְטוּם וְיַשְׁלִיכוּם אֶל־תּוֹךְ הַאֵשׁ וְהָיָה לְבָעֵר׃ {{ש}}7 אִם־תַּעַמְדוּ בִי וּדְבָרַי יִהְיוּ בָכֶם כְּכָל־מַה־שֶּׁחֲפַצְתֶּם אָז תִּשְׁאֲלוּ וְיֵעָשֶׂה לָכֶם׃ {{ש}}8 בְּזֹאת נִכְבַּד אָבִי בַּעֲשֹׁוֹתְכֶם פְּרִי לָרֹב וִהְיִיתֶם לִי לְתַלְמִידִים׃ {{ש}}9 כַּאֲשֶׁר אֲהֵבַנִי אָבִי אָהַבְתִּי אֶתְכֶם גַּם־אָנִי וְאַתֶּם עִמְדוּ בְאַהֲבָתִי׃ {{ש}}10 אִם־תִּשְׁמְרוּ אֶת־מִצְוֹתַי תַּעַמְדוּ בְּאַהֲבָתִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַרְתִּי גַם־אֲנִי אֶת־מִצְוֹת אָבִי וְעָמַדְתִּי בְּאַהֲבָתוֹ׃ {{ש}}11 אֶת־אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בַּעֲבוּר תִּשְׁכֹּן שִׂמְחָתִי בָּכֶם וְתִהְיֶה שִׂמְחַתְכֶם שְׁלֵמָה׃ {{ש}}12 הִנֵּה־זֹאת מִצְוָתִי אֲשֶׁר תֶּאהָבוּן אִישׁ אֶת־אָחִיו כַּאֲשֶׁר אֲהַבְתִּיכֶם׃ {{ש}}13 אֵין אַהֲבָה רַבָּה מֵאַהֲבַת הַנּוֹתֵן נַפְשׁוֹ בְּעַד יְדִידָיו׃ {{ש}}14 וְאַתֶּם אִם־תַּעֲשׂוֹּ אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם יְדִידַי אַתֶּם׃ {{ש}}15 לֹא־אֶקְרָא לָכֶם עוֹד עֲבָדִים כִּי הָעֶבֶד אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ אֶת־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֲדֹנָיו וְאָמַרְתִּי יְדִידַי אַתֶּם כִּי כָל־אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אָבִי הוֹדַעְתִּי אֶתְכֶם׃ {{ש}}16 לֹא אַתֶּם בְּחַרְתֶּם בִּי כִּי אִם־אָנֹכִי בָּחַרְתִּי בָכֶם וְהִפְקַדְתִּי אֶתְכֶם לָלֶכֶת וְלַעֲשׂוֹת פֶּרִי וּפֶרְיְכֶם יָקוּם וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ מֵאָבִי בִּשְׁמִי יִתֵּן לָכֶם׃ {{ש}}17 אֶת־אֵלֶּה אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן תֶּאֱהָבוּן אִישׁ אֶת־אָחִיו׃ {{ש}}18 אִם־הָעוֹלָם שׂנֵא אֶתְכֶם דְּעוּ כִּי אֹתִי שָׂנֵא רִאשׁוֹנָה׃ {{ש}}19 אִלּוּ מִן־הָעוֹלָם הֱיִיתֶם הָיָה הָעוֹלָם אֹהֵב אֵת אֲשֶׁר־לוֹ וְיַעַן כִּי־אֵינְכֶם מִן־הָעוֹלָם כִּי אִם־בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָעוֹלָם לָכֵן הָעוֹלָם יִשְׂנָא אֶתְכֶם׃ {{ש}}20 זִכְכוּ אֶת־דְּבָרִי אֲשֶׁר דִּבַּרִתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא גָדוֹל הַעֶבֶד מֵאֲדֹנָיו אִם־רָדְפוּ אֹתִי גַּם־אֶתְכֶם יִרְדֹּפוּ אִם־שָׁמְרוּ אֶת־דְּבָרִי גַּם אֶת־דְּבַרְכֶם יִשְׁמֹרוּ׃ {{ש}}21 אֲבָל כָּל־זֹאת יַעֲשׂוֹּ לָכֶם בַּעֲבוּר שְׁמִי כִּי לֹא־יָדְעוּ אֶת־שֹׁלְחִי׃ {{ש}}22 לוּלֵא בָאתִי וְדִבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם לֹא־הָיָה בָּהֶם חֵטְא וְעַתָּה לֹא יוּכְלוּן לְהִתְנַצֵּל עַל־חַטֹּאתָם׃ {{ש}}23 הַשּׂנֵא אֹתִי יִשְׂנָא גַּם־אֶת־אָבִי׃ {{ש}}24 לוּלֵא עָשִׂיתִי בְתוֹכָם אֶת־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה אִישׁ אַחֵר לֹא־הָיָה בָהֶם חֵטְא וְעַתָּה רָאוּ וַיִּשְׂנְאוּ גַּם־אֹתִי גַּם־אֶת־אָבִי׃ {{ש}}25 אַךְ לְמַלּאת דְּבַר־הַכָּתוּב בְּתוֹרָתָם שִׂנְאַת חִנָּם שְׂנֵאוּנִי׃ {{ש}}26 וּבְבוֹא הַפְּרַקְלִיט אֲשֶׁר אֶשְׁלַח לָכֶם מֵאֵת אָבִי רוּחַ הַאֱמֶת הַיּוֹצֵא מֵאֵת אָבִי הוּא יָעִיד עָלָי׃ {{ש}}27 וְגַם־אַתֶּם תָּעִידוּ כִּי מֵרֹאשׁ הֱיִיתֶם עִמָּדִי׃</text>
      <sha1>k2ej9b0gfgqy5gs5mqpea7pbijko1ny</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419630</id>
      <parentid>1419629</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T10:19:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5831" xml:space="preserve">{{תוכן להבשורה על פי יוחנן}}
&lt;div style=&quot;font-size:140%; line-height:23pt; font-family:narkisim;&quot;&gt;
1  אָנֹכִי הַגֶּפֶן הָאֲמִתִּית וְאָבִי הוּא הַכֹּרֵם׃ {{ש}}2 כָּל־שָׂרִיג בִּי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עֹשֵׂה־פְּרִי יְסִירֶנּוּ וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פְרִי יְטַהֲרֶנּוּ לְהַרְבּוֹת אֶת־פִּרְיוֹ׃ {{ש}}3 אַתֶּם כְּבָר מְטֹהָרִים בַּעֲבוּר דְּבָרִי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם׃ {{ש}}4 עִמְדוּ־בִי וַאֲנִי בָכֶם כַּאֲשֶׁר הַשָּׂרִיג בַּל־יַעֲשֶׂה פְרִי מֵאֵלָיו אִם־לֹא יַעֲמֹד בַּגֶּפֶן כֵּן גַּם־אַתֶּם אִם־לֹא תַעַמְדוּ בִּי׃ {{ש}}5 אָנֹכִי הוּא הַגֶּפֶן וְאַתֶּם הַשָּׂרִיגִים הָעֹמֵד בִּי וַאֲנִי בוֹ הוּא יַעֲשֶׂה־פְּרִי לָרֹב כִּי בִלְעָדַי לֹא תוּכְלוּן עֲשׂוֹת דָּבָר׃ {{ש}}6 אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲמֹד בִּי הֻשְׁלַךְ הַחוּצָה כַּשָּׂרִיג וַיִּיבַשׁ וְיִלְקְטוּם וְיַשְׁלִיכוּם אֶל־תּוֹךְ הַאֵשׁ וְהָיָה לְבָעֵר׃ {{ש}}7 אִם־תַּעַמְדוּ בִי וּדְבָרַי יִהְיוּ בָכֶם כְּכָל־מַה־שֶּׁחֲפַצְתֶּם אָז תִּשְׁאֲלוּ וְיֵעָשֶׂה לָכֶם׃ {{ש}}8 בְּזֹאת נִכְבַּד אָבִי בַּעֲשֹׁוֹתְכֶם פְּרִי לָרֹב וִהְיִיתֶם לִי לְתַלְמִידִים׃ {{ש}}9 כַּאֲשֶׁר אֲהֵבַנִי אָבִי אָהַבְתִּי אֶתְכֶם גַּם־אָנִי וְאַתֶּם עִמְדוּ בְאַהֲבָתִי׃ {{ש}}10 אִם־תִּשְׁמְרוּ אֶת־מִצְוֹתַי תַּעַמְדוּ בְּאַהֲבָתִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַרְתִּי גַם־אֲנִי אֶת־מִצְוֹת אָבִי וְעָמַדְתִּי בְּאַהֲבָתוֹ׃ {{ש}}11 אֶת־אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בַּעֲבוּר תִּשְׁכֹּן שִׂמְחָתִי בָּכֶם וְתִהְיֶה שִׂמְחַתְכֶם שְׁלֵמָה׃ {{ש}}12 הִנֵּה־זֹאת מִצְוָתִי אֲשֶׁר תֶּאֱהָבוּן אִישׁ אֶת־אָחִיו כַּאֲשֶׁר אֲהַבְתִּיכֶם׃ {{ש}}13 אֵין אַהֲבָה רַבָּה מֵאַהֲבַת הַנּוֹתֵן נַפְשׁוֹ בְּעַד יְדִידָיו׃ {{ש}}14 וְאַתֶּם אִם־תַּעֲשׂוֹּ אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם יְדִידַי אַתֶּם׃ {{ש}}15 לֹא־אֶקְרָא לָכֶם עוֹד עֲבָדִים כִּי הָעֶבֶד אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ אֶת־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֲדֹנָיו וְאָמַרְתִּי יְדִידַי אַתֶּם כִּי כָל־אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אָבִי הוֹדַעְתִּי אֶתְכֶם׃ {{ש}}16 לֹא אַתֶּם בְּחַרְתֶּם בִּי כִּי אִם־אָנֹכִי בָּחַרְתִּי בָכֶם וְהִפְקַדְתִּי אֶתְכֶם לָלֶכֶת וְלַעֲשׂוֹת פֶּרִי וּפֶרְיְכֶם יָקוּם וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ מֵאָבִי בִּשְׁמִי יִתֵּן לָכֶם׃ {{ש}}17 אֶת־אֵלֶּה אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן תֶּאֱהָבוּן אִישׁ אֶת־אָחִיו׃ {{ש}}18 אִם־הָעוֹלָם שׂנֵא אֶתְכֶם דְּעוּ כִּי אֹתִי שָׂנֵא רִאשׁוֹנָה׃ {{ש}}19 אִלּוּ מִן־הָעוֹלָם הֱיִיתֶם הָיָה הָעוֹלָם אֹהֵב אֵת אֲשֶׁר־לוֹ וְיַעַן כִּי־אֵינְכֶם מִן־הָעוֹלָם כִּי אִם־בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָעוֹלָם לָכֵן הָעוֹלָם יִשְׂנָא אֶתְכֶם׃ {{ש}}20 זִכְכוּ אֶת־דְּבָרִי אֲשֶׁר דִּבַּרִתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא גָדוֹל הַעֶבֶד מֵאֲדֹנָיו אִם־רָדְפוּ אֹתִי גַּם־אֶתְכֶם יִרְדֹּפוּ אִם־שָׁמְרוּ אֶת־דְּבָרִי גַּם אֶת־דְּבַרְכֶם יִשְׁמֹרוּ׃ {{ש}}21 אֲבָל כָּל־זֹאת יַעֲשׂוֹּ לָכֶם בַּעֲבוּר שְׁמִי כִּי לֹא־יָדְעוּ אֶת־שֹׁלְחִי׃ {{ש}}22 לוּלֵא בָאתִי וְדִבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם לֹא־הָיָה בָּהֶם חֵטְא וְעַתָּה לֹא יוּכְלוּן לְהִתְנַצֵּל עַל־חַטֹּאתָם׃ {{ש}}23 הַשּׂנֵא אֹתִי יִשְׂנָא גַּם־אֶת־אָבִי׃ {{ש}}24 לוּלֵא עָשִׂיתִי בְתוֹכָם אֶת־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה אִישׁ אַחֵר לֹא־הָיָה בָהֶם חֵטְא וְעַתָּה רָאוּ וַיִּשְׂנְאוּ גַּם־אֹתִי גַּם־אֶת־אָבִי׃ {{ש}}25 אַךְ לְמַלּאת דְּבַר־הַכָּתוּב בְּתוֹרָתָם שִׂנְאַת חִנָּם שְׂנֵאוּנִי׃ {{ש}}26 וּבְבוֹא הַפְּרַקְלִיט אֲשֶׁר אֶשְׁלַח לָכֶם מֵאֵת אָבִי רוּחַ הַאֱמֶת הַיּוֹצֵא מֵאֵת אָבִי הוּא יָעִיד עָלָי׃ {{ש}}27 וְגַם־אַתֶּם תָּעִידוּ כִּי מֵרֹאשׁ הֱיִיתֶם עִמָּדִי׃</text>
      <sha1>k4boo1rkm02e5920jnm9oo5nr8xefev</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שירותי הסעד</title>
    <ns>116</ns>
    <id>321122</id>
    <revision>
      <id>1419602</id>
      <parentid>1340119</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:00:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13650" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שירותי הסעד, תשי&quot;ח-1958

&lt;מאגר 2001414 תיקון 562858&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ח, 103|חוק שירותי הסעד|3:209015)); ((תשכ&quot;ה, 291|תיקון|5:209016)); ((תשל&quot;א, 177|חוק לתיקון חוקי סעד (פקידי סעד ראשיים)|7:211765)); ((תשמ&quot;א, 36|חוק הבטחת הכנסה|9:208330)); ((תשנ&quot;ה, 397|חוק בית המשפט לעניני משפחה|13:211216)); ((תשנ&quot;ו, 163|חוק העובדים הסוציאליים|13:211734)); ((תשע&quot;א, 75|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)); ((תשע&quot;ב, 220|תיקון מס' 7|18:301260)); ((תשע&quot;ח, 114|תיקון מס' 8|20:489215)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשע&quot;א, תשע״ח)
: בחוק זה -
:- &quot;נזקק&quot; - אדם הזקוק לסעד מחמת גילו, מצב בריאותו, ליקויו הרוחני או הגופני, עוני, או מסיבות אחרות, הכל לפי המבחנים שנקבעו בתקנות;
:: ((פורסמו [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), תש״ל–1970]].))
:- &quot;עובד סוציאלי לפי חוק שירותי הסעד&quot; - עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי [[סעיף 13(ב)]];
:- &quot;פקיד סעד&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;כשיר לעבודה סוציאלית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עובד סוציאלי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בית משפט&quot; - בית משפט לעניני משפחה לרבות בית דין המוסמך לדון בעניני מזונות.

@ 2. מחלקה לשירותים חברתיים של רשויות מקומיות (תיקון: תשכ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשע״ח)
: (א) רשות מקומית תקיים מחלקה לשירותים חברתיים לשם טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד להם. שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות בדבר ארגונן של מחלקות לשירותים חברתיים של רשויות מקומיות.
: (ב) נתבקשה מחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית ליתן טיפול סוציאלי או להגיש סעד, ימסור הממונה על המחלקה למבקש, בכתב, את ההחלטה בבקשה תוך זמן סביר.
: (ג) הרואה את עצמו נפגע על ידי אי מתן תשובה תוך זמן סביר או על ידי החלטה רשאי לערור לפני ועדת ערר בכתב.
: (ד) ועדות ערר יוקמו בכל רחבי המדינה על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים והוא יקבע את תחום שיפוטן בהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
: (ה) בוועדת ערר יהיו שלושה חברים, שימנה שר הרווחה והשירותים החברתיים, ואלה הם:
:: (1) משפטן הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שימונה בהתייעצות עם שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג ציבור שאינו עובד המדינה ואינו עובד רשות מקומית;
:: (3) עובד סוציאלי שאינו עובד המדינה ואינו עובד רשות מקומית, שעבד כעובד סוציאלי בשירות המדינה או ברשות מקומית שבע שנים לפחות.
: (ה1) ההוראות לפי [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ&quot;ב-1992]] (להלן - חוק בתי דין מינהליים), למעט [[+|סעיפים 11]], [[+|12]], [[+|25]] [[ו־45 לחוק האמור]], יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים לפי חוק זה, על ערר ועל ועדת ערר.
: (ו) שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות סדרי הנוהל בעררים.
: (ז) ועדת ערר רשאית בהחלטתה בערר על מתן סעד -
:: (1) לדחות את הערר ולאשר את ההחלטה שעוררים עליה;
:: (2) לשנות את ההחלטה שעוררים עליה;
:: (3) לבטל את ההחלטה ולקבוע לנזקק סעד כדי השיעור שהמחלקה רשאית ליתן;
:: (4) לחייב את המחלקה לשירותים חברתיים, לבדוק שנית את בקשת העורר, לפי הוראות שתתן לענין זה או ללא הוראות.
: (ח) ועדת ערר רשאית בהחלטתה בערר על מתן טיפול סוציאלי -
:: (1) לדחות את הערר ולאשר את ההחלטה שעוררים עליה;
:: (2) לחייב את המחלקה לשירותים חברתיים לבדוק שנית את בקשת העורר לפי הוראות שתתן לענין זה או ללא הוראות.
: (ט)(1) החלטה סופית של ועדת ערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
:: (2) החלטה אחרת של ועדת ערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מינהליים; לעניין זה, &quot;החלטה אחרת&quot; - החלטה לעניין עיכוב ביצוע לפי [[סעיף 33 לחוק בתי דין מינהליים]] וכן החלטה בעניין סמכות עניינית.

@ 2א. סייג למתן סעד (תיקון: תשמ&quot;א)
: על אף האמור [[בסעיף 2]], לא תינתן תמיכה שמטרתה להבטיח הכנסה מספקת כדי מחיה.

@ 2ב. סיוע במיצוי זכויות (תיקון: תשע״ח)
: (א) מחלקה לשירותים חברתיים תסייע לנזקק למצות את זכויותיו לפי כל דין, בין השאר בתחומי הרווחה, הבריאות, החינוך, התעסוקה והדיור, והכול בהתאם לתכנית הטיפול שקבע עובד סוציאלי לנזקק.
: (ב) סיוע במיצוי זכויות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיכלול מתן מידע לנזקק על זכויותיו וליווי במיצוין, ובכלל זה מעקב אחר מיצוי הזכויות, והכול בהתאם לכללים שקבע שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.
: (ג) סיוע במיצוי זכויות כאמור בסעיף זה יינתן במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות המחלקה לשירותים חברתיים.

@ 3. חקירתו של נזקק (תיקון: תשע”א, תשע״ח)
: נתבקשה מחלקה לשירותים חברתיים להגיש סעד לנזקק, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק שירותי הסעד לחקור אותו וכל אדם אחר בדבר מצבו של הנזקק.

@ 4. חקירתו של חייב וגילוי ידיעות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) נוכח עובד סוציאלי לפי חוק שירותי הסעד כי אדם הוא נזקק, רשאי הוא לחקור את החייב, או העלול להיות חייב, במזונותיו של הנזקק (להלן - החייב), בדבר יכלתו לספק מזונות לנזקק.
: (ב) היה עובד סוציאלי לפי חוק שירותי הסעד סבור שיש לאדם ידיעות בדבר יכלתו של החייב, יהא בית המשפט שמקום מגוריו של האדם הוא בתחום שיפוטו ושמוסמך לדון בעניני אותם המזונות רשאי, לפי בקשת העובד הסוציאלי, להזמין את האדם להתייצב לפניו ולצוות שייחקר על ידי העובד הסוציאלי בבית המשפט, ודין המוזמן כך כדין עֵד שהוזמן להעיד בבית משפט.

@ 5. סודיות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף חובת הסודיות המוטלת על עובד המדינה או עובד רשות מקומית על פי כל דין, חייב הוא למסור ידיעות על רכושו או הכנסותיו של נזקק, אם נדרש לכך על ידי עובד סוציאלי לפי חוק שירותי הסעד, וכן על רכושו או הכנסותיו של חייב, אם הסכים החייב למסירת הידיעות או אם בית המשפט ציווה על כך.
: (ב) עובד סוציאלי לפי חוק שירותי הסעד שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות שהותקנו על פיהם.

@ 6. תביעת מזונות וגבייתם (תיקון: תשע&quot;א, תשע״ח)
: (א) במידה שנזקק לא תבע מזונות מחייב או לא גבה אותם, זכאים שר הרווחה והשירותים החברתיים או רשות מקומית לתבוע ולגבות אותם בשם הנזקק על פי הרשאתו, או אף ללא הרשאתו אם הוא קטין או חולה־נפש או נמצא בטיפול סוציאלי של מחלקה לשירותים חברתיים.
: (ב) שר הרווחה והשירותים החברתיים או רשות מקומית שגבו מזונות, ימסרו אותם לנזקק או ישתמשו בהם, לפי הוראת בית המשפט שפסק את המזונות, לצרכיו של הנזקק; במידה שלא ראו צורך או אפשרות להשתמש בהם כך - יחזירום לחייב.

@ 7. החזרת סעד על ידי בעל אמצעים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) הגישו שר הרווחה והשירותים החברתיים או רשות מקומית סעד לאדם ונתגלה כי באותו זמן היו הכנסותיו של האדם מספיקים לצרכים שלמענם ניתן הסעד, חייב הנזקק להחזיר את הסעד שהוגש.
: (ב) לצורך סעיף זה רואים סעד שהוגש לילדו של אדם עד גיל שש עשרה, כסעד שהוגש לו עצמו.
: (ג) אין סעיף זה בא לגרוע מכוחו של דין אחר.

@ 8. החזרת סעד על ידי אדם ששוקם (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) הגישו שר הרווחה והשירותים החברתיים או רשות מקומית סעד לאדם, ולאחר מכן עלו הכנסותיו או נכסיו של האדם כדי שיקומו וכדי סיפוק נאות של צרכיו ושל צרכיהם של אלה שהוא חייב במזונותיהם וכדי החזרת הסעד שהוגש, כולו או מקצתו, חייב הוא בהחזרתו כאמור.
: (ב) אין אדם חייב בהחזרת הסעד שניתן לו בהיותו למטה מגיל שש עשרה.
: (ג) לא תוגש תביעה לפי סעיף זה אלא תוך שש שנים מהגשת הסעד.

@ 9. החזרת סעד מעזבון
: תביעה לפי [[סעיף 7]] מותר להגישה נגד אדם או נגד עזבונו; אך אין החובה להחזרת הסעד חלה על העזבון אלא במידה שיש בו עודף על הדרוש לסיפוק מזונותיהם של הזכאים להם.

@ 10. הסכם מזונות (תיקון: תשע&quot;א)
: היו שר הרווחה והשירותים החברתיים או רשות מקומית רשאים להגיש תביעה נגד חייב לפי [[סעיף 6]], רשאים הם לעשות הסכם עם החייב בדבר מזונותיו של הנזקק. אישר בית משפט המוסמך לדון בחיוב המזונות את ההסכם, יהיה ההסכם ניתן להוצאה לפועל ולשינוי כאילו היה החלטה של אותו בית משפט.

@ 11. פטור ממס בולים
: הרשאה לפי [[סעיף 6]] והסכם לפי [[סעיף 10]] פטורים ממס בולים.

@ 12. עונשין
: (א) המסרב להיחקר לפי [[הסעיפים 3]] [[ו־4(א)]] ללא נימוק סביר, דינו - מאסר חדשיים.
: (ב) העובר על הוראות [[סעיף 5(ב)]], דינו מאסר ארבעה חדשים.

@ 13. ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק שירותי הסעד (תיקון: תשל&quot;א, תשע”א, תשע״ח)
: (א) שר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף זה - השר) ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות הפיקוח על המחלקות לשירותים חברתיים ודרכי הטיפול בנזקקים ולמעט תקנות בדבר סדרי הדין בבית המשפט.
:: ((פורסמו [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ״ו–1986]].))
: (ב) השר ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך כלל או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בעניין זה עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרים שמצא לנכון.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז באדר תשי&quot;ח (19 במרס 1958)

&lt;חתימות&gt;
* דוד בן־גוריון, ראש הממשלה
* ח. משה שפירא, שר הסעד
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>nuq3qwnwfbqpp3qdmnbsmezgqyt8cgo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק שירותי הסעד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>321124</id>
    <revision>
      <id>1419626</id>
      <parentid>1340120</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:31:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419602]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15966" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שירותי הסעד, תשי״ח–1958}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001414}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ח, 103|חוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 291|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209016.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 177|חוק לתיקון חוקי סעד (פקידי סעד ראשיים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_211765.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 36|חוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208330.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 397|חוק בית המשפט לעניני משפחה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211216.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 163|חוק העובדים הסוציאליים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211734.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 75|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 220|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301260.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 114|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489215.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזקק“ – אדם הזקוק לסעד מחמת גילו, מצב בריאותו, ליקויו הרוחני או הגופני, עוני, או מסיבות אחרות, הכל לפי המבחנים שנקבעו בתקנות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי חוק שירותי הסעד“ – עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד סעד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כשיר לעבודה סוציאלית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית משפט לעניני משפחה לרבות בית דין המוסמך לדון בעניני מזונות.

{{ח:סעיף|2|מחלקה לשירותים חברתיים של רשויות מקומיות|תיקון: תשכ״ה, תשנ״ו, תשע״א, תשע״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תקיים מחלקה לשירותים חברתיים לשם טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד להם. שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות בדבר ארגונן של מחלקות לשירותים חברתיים של רשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} נתבקשה מחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית ליתן טיפול סוציאלי או להגיש סעד, ימסור הממונה על המחלקה למבקש, בכתב, את ההחלטה בבקשה תוך זמן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי אי מתן תשובה תוך זמן סביר או על ידי החלטה רשאי לערור לפני ועדת ערר בכתב.
{{ח:תת|(ד)}} ועדות ערר יוקמו בכל רחבי המדינה על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים והוא יקבע את תחום שיפוטן בהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} בוועדת ערר יהיו שלושה חברים, שימנה שר הרווחה והשירותים החברתיים, ואלה הם:
{{ח:תתת|(1)}} משפטן הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שימונה בהתייעצות עם שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג ציבור שאינו עובד המדינה ואינו עובד רשות מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} עובד סוציאלי שאינו עובד המדינה ואינו עובד רשות מקומית, שעבד כעובד סוציאלי בשירות המדינה או ברשות מקומית שבע שנים לפחות.
{{ח:תת|(ה1)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}} (להלן – חוק בתי דין מינהליים), למעט {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 25|25}} {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 45|ו־45 לחוק האמור}}, יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים לפי חוק זה, על ערר ועל ועדת ערר.
{{ח:תת|(ו)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות סדרי הנוהל בעררים.
{{ח:תת|(ז)}} ועדת ערר רשאית בהחלטתה בערר על מתן סעד –
{{ח:תתת|(1)}} לדחות את הערר ולאשר את ההחלטה שעוררים עליה;
{{ח:תתת|(2)}} לשנות את ההחלטה שעוררים עליה;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את ההחלטה ולקבוע לנזקק סעד כדי השיעור שהמחלקה רשאית ליתן;
{{ח:תתת|(4)}} לחייב את המחלקה לשירותים חברתיים, לבדוק שנית את בקשת העורר, לפי הוראות שתתן לענין זה או ללא הוראות.
{{ח:תת|(ח)}} ועדת ערר רשאית בהחלטתה בערר על מתן טיפול סוציאלי –
{{ח:תתת|(1)}} לדחות את הערר ולאשר את ההחלטה שעוררים עליה;
{{ח:תתת|(2)}} לחייב את המחלקה לשירותים חברתיים לבדוק שנית את בקשת העורר לפי הוראות שתתן לענין זה או ללא הוראות.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} החלטה סופית של ועדת ערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
{{ח:תתת|(2)}} החלטה אחרת של ועדת ערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מינהליים; לעניין זה, ”החלטה אחרת“ – החלטה לעניין עיכוב ביצוע לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 33|סעיף 33 לחוק בתי דין מינהליים}} וכן החלטה בעניין סמכות עניינית.

{{ח:סעיף|2א|סייג למתן סעד|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לא תינתן תמיכה שמטרתה להבטיח הכנסה מספקת כדי מחיה.

{{ח:סעיף|2ב|סיוע במיצוי זכויות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מחלקה לשירותים חברתיים תסייע לנזקק למצות את זכויותיו לפי כל דין, בין השאר בתחומי הרווחה, הבריאות, החינוך, התעסוקה והדיור, והכול בהתאם לתכנית הטיפול שקבע עובד סוציאלי לנזקק.
{{ח:תת|(ב)}} סיוע במיצוי זכויות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיכלול מתן מידע לנזקק על זכויותיו וליווי במיצוין, ובכלל זה מעקב אחר מיצוי הזכויות, והכול בהתאם לכללים שקבע שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.
{{ח:תת|(ג)}} סיוע במיצוי זכויות כאמור בסעיף זה יינתן במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות המחלקה לשירותים חברתיים.

{{ח:סעיף|3|חקירתו של נזקק|תיקון: תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} נתבקשה מחלקה לשירותים חברתיים להגיש סעד לנזקק, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק שירותי הסעד לחקור אותו וכל אדם אחר בדבר מצבו של הנזקק.

{{ח:סעיף|4|חקירתו של חייב וגילוי ידיעות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח עובד סוציאלי לפי חוק שירותי הסעד כי אדם הוא נזקק, רשאי הוא לחקור את החייב, או העלול להיות חייב, במזונותיו של הנזקק (להלן – החייב), בדבר יכלתו לספק מזונות לנזקק.
{{ח:תת|(ב)}} היה עובד סוציאלי לפי חוק שירותי הסעד סבור שיש לאדם ידיעות בדבר יכלתו של החייב, יהא בית המשפט שמקום מגוריו של האדם הוא בתחום שיפוטו ושמוסמך לדון בעניני אותם המזונות רשאי, לפי בקשת העובד הסוציאלי, להזמין את האדם להתייצב לפניו ולצוות שייחקר על ידי העובד הסוציאלי בבית המשפט, ודין המוזמן כך כדין עֵד שהוזמן להעיד בבית משפט.

{{ח:סעיף|5|סודיות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף חובת הסודיות המוטלת על עובד המדינה או עובד רשות מקומית על פי כל דין, חייב הוא למסור ידיעות על רכושו או הכנסותיו של נזקק, אם נדרש לכך על ידי עובד סוציאלי לפי חוק שירותי הסעד, וכן על רכושו או הכנסותיו של חייב, אם הסכים החייב למסירת הידיעות או אם בית המשפט ציווה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} עובד סוציאלי לפי חוק שירותי הסעד שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות שהותקנו על פיהם.

{{ח:סעיף|6|תביעת מזונות וגבייתם|תיקון: תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} במידה שנזקק לא תבע מזונות מחייב או לא גבה אותם, זכאים שר הרווחה והשירותים החברתיים או רשות מקומית לתבוע ולגבות אותם בשם הנזקק על פי הרשאתו, או אף ללא הרשאתו אם הוא קטין או חולה־נפש או נמצא בטיפול סוציאלי של מחלקה לשירותים חברתיים.
{{ח:תת|(ב)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים או רשות מקומית שגבו מזונות, ימסרו אותם לנזקק או ישתמשו בהם, לפי הוראת בית המשפט שפסק את המזונות, לצרכיו של הנזקק; במידה שלא ראו צורך או אפשרות להשתמש בהם כך – יחזירום לחייב.

{{ח:סעיף|7|החזרת סעד על ידי בעל אמצעים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הגישו שר הרווחה והשירותים החברתיים או רשות מקומית סעד לאדם ונתגלה כי באותו זמן היו הכנסותיו של האדם מספיקים לצרכים שלמענם ניתן הסעד, חייב הנזקק להחזיר את הסעד שהוגש.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך סעיף זה רואים סעד שהוגש לילדו של אדם עד גיל שש עשרה, כסעד שהוגש לו עצמו.
{{ח:תת|(ג)}} אין סעיף זה בא לגרוע מכוחו של דין אחר.

{{ח:סעיף|8|החזרת סעד על ידי אדם ששוקם|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הגישו שר הרווחה והשירותים החברתיים או רשות מקומית סעד לאדם, ולאחר מכן עלו הכנסותיו או נכסיו של האדם כדי שיקומו וכדי סיפוק נאות של צרכיו ושל צרכיהם של אלה שהוא חייב במזונותיהם וכדי החזרת הסעד שהוגש, כולו או מקצתו, חייב הוא בהחזרתו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אין אדם חייב בהחזרת הסעד שניתן לו בהיותו למטה מגיל שש עשרה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תוגש תביעה לפי סעיף זה אלא תוך שש שנים מהגשת הסעד.

{{ח:סעיף|9|החזרת סעד מעזבון}}
{{ח:ת}} תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} מותר להגישה נגד אדם או נגד עזבונו; אך אין החובה להחזרת הסעד חלה על העזבון אלא במידה שיש בו עודף על הדרוש לסיפוק מזונותיהם של הזכאים להם.

{{ח:סעיף|10|הסכם מזונות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} היו שר הרווחה והשירותים החברתיים או רשות מקומית רשאים להגיש תביעה נגד חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, רשאים הם לעשות הסכם עם החייב בדבר מזונותיו של הנזקק. אישר בית משפט המוסמך לדון בחיוב המזונות את ההסכם, יהיה ההסכם ניתן להוצאה לפועל ולשינוי כאילו היה החלטה של אותו בית משפט.

{{ח:סעיף|11|פטור ממס בולים}}
{{ח:ת}} הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} והסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} פטורים ממס בולים.

{{ח:סעיף|12|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} המסרב להיחקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|הסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4(א)}} ללא נימוק סביר, דינו – מאסר חדשיים.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}}, דינו מאסר ארבעה חדשים.

{{ח:סעיף|13|ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק שירותי הסעד|תיקון: תשל״א, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף זה – השר) ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות הפיקוח על המחלקות לשירותים חברתיים ודרכי הטיפול בנזקקים ולמעט תקנות בדבר סדרי הדין בבית המשפט.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} השר ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך כלל או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בעניין זה עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרים שמצא לנכון.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ז באדר תשי״ח (19 במרס 1958)}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ח. משה שפירא'''&lt;br&gt;שר הסעד
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>t9rikwv5f3hewjebwkvop5oxzkcelkb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>322778</id>
    <revision>
      <id>1419608</id>
      <parentid>1419160</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:08:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14711" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים
&lt;שם אחר&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים|191)); ((תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|7178)); ((תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|8922)); ((תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9299)), ((7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9733)); ((תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|הוראת שעה [תשע&quot;ג] (תיקון)}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 12]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]] (להלן - החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור [[באותו סעיף]] ובתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]], נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים -

@ 1.
: (א) במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
: (ב) מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
: (ג) מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

@ 2.
: שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור [[בסעיף 2(ב) לחוק]] ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.


@ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027; ראו גם [[+|סעיף 1א]] [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה|וסעיף 5 בהוראת השעה]] לעניין התוקף).))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים [[תוספת|בטור א׳ בטבלה שבתוספת]] ולא יאוחר מהמועד הנקוב [[תוספת|בטור ב׳]] לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

== תוספת (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)
&lt;חתימות&gt; גולדה מאירסון, שרת העבודה</text>
      <sha1>5p20h8zh6idmymc655d1a7mr8isfj8g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>322779</id>
    <revision>
      <id>1419623</id>
      <parentid>1419170</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:31:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419608]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16577" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|י״פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1682|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|10436|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|10437|{{מוקטן|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}} (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 12|סעיף 12}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951}} (להלן – החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 12|באותו סעיף}} ובתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}}, נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים –
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|}}
{{ח:תת|(א)}} במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן – מנוחת פיצוי).
{{ח:תת|(ב)}} מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
{{ח:תת|(ג)}} מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

{{ח:סעיף|2|}}
{{ח:ת}} שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק}} ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027; ראו גם {{ח:חיצוני|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה#סעיף 1א|סעיף 1א}} {{ח:חיצוני|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה#סעיף 5|וסעיף 5 בהוראת השעה}} לעניין התוקף).}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} במקצועות המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בטבלה שבתוספת}} ולא יאוחר מהמועד הנקוב {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳}} לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
{{ח:תתתתת|(1א)}} על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
{{ח:תתתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתת|(3)}} פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
{{ח:תתתתת|(4)|(א)}} הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
{{ח:תתתתתת|(ג)}} אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1 להיתר זה}}.
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
{{ח:תתתתת|(3)}} הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
{{ח:תתתתת|(4)}} הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}} לאותו בית חולים לצורך כך.
{{ח:תתת|(2)}} רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:תתת|(4)}} בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
{{ח:תתת|(6)|(א)}} לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגף ההסדרה“ – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים בפריפריה“ – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבידים“ – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת עבודה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית חומש“ – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תורנות“ – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ב־2}}

{{ח:קטע4||מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מנוסח תיקון תשפ״ב־2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} כל המקצועות למעט אלה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפריטים (2)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|ו־(3)}} או {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} רפואת ילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)}}
* '''גולדה מאירסון'''&lt;br&gt;שרת העבודה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qbtcbu5mx9msud3braeb4gnx98g9ioz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חפץ חיים על ספרא/מצורע זבים/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>325621</id>
    <revision>
      <id>1419583</id>
      <parentid>975833</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T07:05:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* ביאור - פרק ג */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12139" xml:space="preserve">{{מפרשים על ספרא|חפץ חיים|מצורע זבים|פרק ג|}}

==ביאור - פרק ג==
{{דה מפרש|( א ) אין לי וכו'}} כלומר מקרא דהיושב על הכלי לא משמע אלא שיושב עליו ממש ונוגע בו.{{ש}}
{{דה מפרש|זה על זה}} פי' שישב על עשרה מושבות שמושב הזב תחת כולם כגון אם היו בינו ובין מושב הזב עשר מושבות מבדילות ולא מיבעיא אם המבדיל יהיה דבר המקבל טומאה אלא אפילו ישב על גבי אבן מסמא שהמושב תחתיו והוא ישב על האבן מנין דהוי טמא אף על גב דלא נגע במושב.{{ש}}
{{דה מפרש|אבן מסמא}} מלשון {{ממ|דניאל|ו|יח|עיין שם=עיי&quot;ש}} {{צ|ואייתון אבן חדא ושומת על פום גובא}}, דירצה דהאבן שומה ע&quot;ג המושב.{{ש}}
{{דה מפרש|תלמוד לומר כו' אשר ישב וגו'}} ד&quot;אשר ישב&quot; יתר, דהיה לו לומר &quot;והיושב על משכבו&quot; כמ&quot;ש &quot;והנוגע במשכבו&quot; ואמר &quot;אשר ישב&quot; להקיש הטהור היושב לזב אשר ישב לומר דכמו שהזב מטמא כך הטהור מיטמא מה הזב טומאתו בוקעת ויורדת למושב התחתון אפילו עשר מצעות מבדילות בינו לתחתון ואפילו אבן מסמא כולן טמאין אפילו תחתון משום מושב הזב כדלקמן, אף הטהור המקבל טומאה עולה לו ממושב הזב אפילו יהיו עשר מצעות מבדילות והוא יושב על העליון דכשם שיורד הטומאה מהזב למושב כך עולה הטומאה מהמושב לטהור.


{{דה מפרש|( ב ) והזב שם}} פי' שגם הזב{{שוליים|*)|*)}} יושב שם. {{ש}}
{{דה מפרש|ריקם כמלא}} פי' אף על פי שנתרוקן שקם הזב משם אפ&quot;ה חשבינן כאילו היה אותו מקום מלא מהזב.{{ש}}
{{דה מפרש|תלמוד לומר כלי}} מדלא אמר &quot;והיושב על אשר ישב עליו הזב&quot; אלא אמר &quot;על הכלי&quot; משמע דלא קפיד אלא על הכלי בעצמו, לא לישיבת הזב, ואם כן מלא וריקם הכל אחד. {{ש}}
[ובר&quot;ש פ&quot;א דכלים גרס {{צ|ת&quot;ל כל כלי לעשות ריקן כמלא}}, והכונה דילפינן כלי הכתוב בזה ממה דכתיב מתחלה &quot;כל כלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; ולרבות לעשותו ריקן כמלא כמו שם דהכלי טמא אפילו בשכבר קם הזב משם כן בעניננו].


{{דה מפרש|( ג ) אין לי אלא משכב}} לכאורה הלא במושב עסקינן אלא האמת דאגב אורחיה אשמועינן דמשכב ומושב הכל דבר אחד ואין חילוק זה מזה. והר&quot;ש בפ&quot;א דכלים משנה ג' גרס {{צ|אין לי אלא משכב ומושב}}, וה&quot;פ אין לי אלא משכב דבו מצינו שהיושב עליו נטמא לטמא בגדים וזהו שקראו התנא בעניננו נישא שהטהור נישא על גביהן מרכב מנין שהנישא ע&quot;ג יהיה גם כן טמא לטמא בגדים.{{ש}}
{{דה מפרש|ודין הוא}} שיהא שוה מרכב למשכב בזה ולא צריך קרא.{{ש}}
{{דה מפרש|אם מצינו}} כמו מה מצינו.{{ש}}
{{דה מפרש|שלא חלק הכתוב בין נושא לנישא}} דשניהן טמאין לטמא בגדים הנושא את המשכב והנישא ע&quot;ג המשכב דכתיב &quot;והנושא אותם יכבס בגדיו&quot; ואף דכתיב זה גבי מרכב קאי גם על משכב ומושב כדתניא לקמן והנישא על המשכב הא כתיב בהדיא גבי מושב וה&quot;ה גבי משכב.{{ש}}
{{דה מפרש|כך לא נחלוק בין נישא לנושא במרכב}} דכשם שהמרכב מטמא את הנושא כן הוא מטמא להנישא על גביו.{{ש}}
{{דה מפרש|מה לי}} פי' מה לי ההיקש הזה והיינו מה שלא חלק בין נושא לנישא במשכב מפני שמצינו בו עוד חומרא שלא חלק מגעו ממשאו שבשניהן מיטמאין לטמא בגדים כדכתיב בקרא מה שאין כן במרכב האם בזה גם כן לא נחלוק בין נישא לנושא שהרי מצינו בו עוד קולא שחלק מגעו ממשאו שהנוגע בו כתוב בו רק יטמא עד הערב ולא מטמא בגדים והנושאו מטמא בגדים ואם כן אפשר שנחלוק בו בין נישא לנושא שהנישא לא יטמא בגדים.{{ש}}
{{דה מפרש|תלמוד לומר כלי}} פי' דכתיב מתחלה &quot;והיושב על הכלי&quot; וכלי סתם כולל משכב ומושב ומרכב.


{{דה מפרש|( ד ) אם בדרך וכו'}} כלומר ממקום אחר נוכל ללמוד לטהור הנישא על המרכב של הזב שיהיה טעון כבוס בגדים ואם כן למה לי קרא.{{ש}}
{{דה מפרש|אם בדרך שלא ירדה עליו טומאה}} פי' בזב הנושא את המרכב אין על המרכב הנישא רק טומאת מגע.{{ש}}
{{דה מפרש|יצאת ממנו}} אם טהור נושא את מרכב הזב טמא כדכתיב &quot;והנושא אותם יכבס בגדיו&quot;.{{ש}}
{{דה מפרש|בדרך שירדה עליו טומאה}} אם הזב ישב עליו הגם שלא נגע בו נטמא לטמא אדם.{{ש}}
{{דה מפרש|אינו דין שתצא ממנו}} שאם ישב עליו הטהור נטמא.{{ש}}
{{דה מפרש|מה לי שהחמיר במרכב הנישא}} פי' לטמא הנושאו לטמא בגדים שהרי מצינו שהחמיר הכתוב בזב הנישא על הבגד שהבגד מטמא אדם לטמא בגדים וכמו דכתיב בקרא &quot;והיושב על הכלי וגו'&quot; ופי' שכמו שיורד הטומאה מהזב להבגד היושב עליו כן מרכב הזב נותן טומאה לטהור הנושא אותו.{{ש}}
{{דה מפרש|הכי גרסינן נחמיר במרכב הנושא שהרי היקל בזב הנושא}} ופי' האם נחמיר במרכב הנושא את האדם הטהור דהיינו שהטהור ישב עליו [ובלי נגיעה]. שהרי היקל בזב הנושא. פי' שמשאו של זב אין מטמא אדם וכיון שמצינו שהיקל במשאו הוא הדין במרכבו שגם כן לא יטמא אלא אם כן נגע בו.


{{דה מפרש|( ה ) ולא בצואה שעליו}} הדבוקה על גופו.{{ש}}
{{דה מפרש|ולא בקלקין שעליו}} היינו שער תלוש המתקשה ונאסף בהשערות ( [[חולין קכו א|רש&quot;י חולין קכ&quot;ו]] ).{{ש}}
{{דה מפרש|אף על פי שאין יוצאין}} שהם מהודקים היטיב בבשר.


{{דה מפרש|( ו ) ולא בעצם הפורש וכו'}} דכיון שנפרש בטל ממנו טומאת זיבה ודוקא עצם בלא בשר או בשר בלא עצם, הא שניהם ביחד הוא בכלל אבר מן החי.{{ש}}
{{דה מפרש|הא מה אני מקיים או בעצם אדם}} האמור בפרשה חוקת.{{ש}}
{{דה מפרש|בין פרק לפרק}} כלומר אבר שלם עם הבשר שלו.


{{דה מפרש|( ז ) אם נאמר בזב וכו'}} פי' אם נאמר בזב שהפורש ממנו הוא טהור למה נאמר (לעיל פרשתא ב' ברייתא ג') במשכב שאם נשבר הוא טהור ואם נאמר משכב וכו' ואין המשכב עושה משכב (כן גירסת הילקוט והר&quot;ש בפ&quot;א דכלים משנה ג').{{ש}}
{{דה מפרש|חבורי הזב טהורים}} כבסמוך ברייתא ה' ולא בנזמים.{{ש}}
{{דה מפרש|חבורי המשכב טמאים}} כדלעיל פרשתא ג' ברייתא ד' בחבל מחמשה ועד עשרה.


{{דה מפרש|( ח ) יכול אפילו רקק ולא נגע בו}} דס&quot;ד שנילף מיבמה דלא בעינן שם רק שיראה לפניו לעיני הזקנים {{ממ|נדה|נה|ב}}.{{ש}}
{{דה מפרש|תלמוד לומר וכי ירוק}} וי&quot;ו דריש לרבות כל אלו דבכלל רוק הן.


{{דה מפרש|( ט ) יכול אפילו רכב וכו'}} פי' אילו לא כתיב &quot;וכל המרכב&quot; אלא &quot;וכל אשר ירכב&quot; הו&quot;א דאפילו רכב על המשכב והמושב יהיה שם מרכב עליו שדינו חלוק מגעו ממשאו. תלמוד לומר מרכב להוציא דאם רכב על המשכב ומושב דין משכב ומושב יש לו.


{{דה מפרש|( י ) אוציא את אלו}} מתורת מרכב.{{ש}}
{{דה מפרש|תלמוד לומר המרכב מרכב המיוחד}} הידוע לרכיבה יצא האוכף והוא המרדעת הקטן שנותנין תחת העץ שנקרא תופית של חמור והוא כעין מלבוש לחמור והוא ראוי לישיבה ואם רכב עליו טמא מחמת מושב.


{{דה מפרש|( יא ) זרז האשקלוני}} הוא חגורה רחבה שבה חובשין את הבהמה ויחבוש את חמורו  תרגם וזריז את חמריה ובאשקלון  עושין אותה של עץ ועל זה נקרא האשקלוני.{{ש}}
{{דה מפרש|ומדוכה המדית}} מכתשת העשויה במדי שלוקחין חתיכת עץ גדולה עבה וארוכה וחוקקין כמין מכתשת באמצעה ורוכבין עליה מכאן ומכאן וכותשין ולפיכך יש עליה תורת מרכב.{{ש}}
{{דה מפרש|ועביט של גמל}} {{צ|בכר הגמל}} מתרגם בעביטא דגמלא.{{ש}}
{{דה מפרש|וטפיטו של סוס}} הוא האוכף של סוס בלשון משנה טפיטן שמו ושל גמל עביט שמו ושל נאקה אוכף שמו וכולן מרכב הן אלא שיש מהן שפעמים עשויין לישב עליהן.{{ש}}
{{דה מפרש|טפיטן של סוס טמא מושב}} ואין טמא מרכב אלא המיוחד לרכיבה בפיסוק רגלים ואינו עשוי לישיבה כלל.{{ש}}
{{דה מפרש|בקומפון}} שדה ששוחקין שם המלכים ורגילים לשבת על הטפיטן של סוס לראות בשחוק המלך הלכך טמא מושב.{{ש}}
{{דה מפרש|אבל אוכף של נאקה טמא}} פי' טמא מושב ות&quot;ק קאמר לה דפליג אטפיטן של סוס ומודה באוכף של נאקה שהוא טמא מושב.


{{דה מפרש|( יב ) ונוגע עליו}} לאו דוקא אלא ר&quot;ל שאין דבר מפסיק בינו להמרכב ומנין לעשרה מרכבות דטמא התחתון אף על פי שאינו נוגע בו ואפילו יהיה על גביהן אבן מסמא (דהוא אבן גדולה) והוא עליה ור&quot;ל אף דמפסיק ביניהן דבר שאינה מקבלת טומאה.{{ש}}
{{דה מפרש|ת&quot;ל וכל המרכב}} ריבוי הוא שמטמא כולם ובכל גווני.{{ש}}
{{דה מפרש|עד שינשא רובו עליו}} דאי רובו לחוץ רובו ככולו ולא מקרי שרוכב עליו ואפשר דאף מחצה על מחצה גם כן לא מהני דירכב עליו משמע דעצם משענתו הוא עליו. ודוגמתו מצינו לעיל סוף פ&quot;ב גבי משכב ומושב.


--------------
{{שולייםלמטה|*)|*)}} ואף דרבינן לעיל אפילו עשר מושבות זו ע&quot;ג זו ומושב הזב למטה והטהור יושב על העליון ואם כן היכי מצוייר שהזב שם. י&quot;ל כגון שמושב התחתון רחב הרבה והזב יושב על קצה אחד ועל קצה השני יש עשר מושבות זו ע&quot;ג זו והטהור יושב מלמעלה ואם כן מצוייר בזמן שהוא יושב עליו והזב גם כן שם.

[[קטגוריה:חפץ חיים על ספרא]]</text>
      <sha1>6q2zp64t9nal7r7j02ol4jdn5ppbfy7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת המילדות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>350325</id>
    <revision>
      <id>1419615</id>
      <parentid>1357438</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:20:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21684" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת המילדות
=== פקודה המסדירה את מקצוע היילוד ===

&lt;מאגר 2000880 תיקון 20488&gt;

&lt;מקור&gt; ((חא&quot;י כרך ב' פרק צ&quot;ג, עמ' 903|פקודת המילדות|0:563464)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)), ((39|פקודת המטבע|0:312686)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים)); ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 1|חוק המעבר|1:208911)); ((תש&quot;ך, 2|תיקון|4:209349)), ((8|ת&quot;ט|ec:4:317412)), ((16|ת&quot;ט|ec:4:317413)); ((תשל&quot;א, 68|חוק מקצועות רפואיים (אגרות)|7:203793)); ((תשל&quot;ח, 25|תיקון מס' 3|9:209348)); ((תש&quot;ס, 182|חוק הסדרת פרסומת של בעלי מקצוע (תיקוני חקיקה)|15:300210)); ((תשס&quot;ה, 742|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מנהליים|16:299627)).

&lt;מבוא&gt; ((מכוח האמור [[+|בסעיפים 14]] [[ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר הבריאות (ע&quot;ר תש&quot;ח, 22). לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר &quot;פונט&quot; הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי [[סעיף 13 לחוק המעבר, תש&quot;ט-1949]], כל מקום בו נאמר בחוק &quot;עתון רשמי&quot; ייקרא מעתה &quot;רשומות&quot;. לפי הודעה בדבר שינוי תארם של מנהל מחלקת הבריאות ומנהל השירותים הרפואיים, תש&quot;ך-1960 (ק&quot;ת תש&quot;ך, 859), במקום התארים &quot;מנהל מחלקת הבריאות&quot; ו-&quot;מנהל השירותים הרפואיים&quot; יבוא &quot;המנהל הכללי של משרד הבריאות&quot;. לפי [[פרק ג' לחוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ״ב–2021]], בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים וארבע, כל סמכות ותפקיד הנתונים לפי פקודה זאת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת יהיו נתונים לוועדת הבריאות של הכנסת.))

@ 1. השם הקצר
: פקודה זו תקרא ((&quot;))פקודת המילדות((&quot;)).

@ 2. פירוש (תיקון: תש&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ך)
: (1) בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר -
:: (א) &quot;מנהל&quot; פירושו המנהל הכללי של משרד הבריאות;
:: (ב) &quot;רופא הממשלה&quot; פירושו פקיד משרד הבריאות (([במקור: מחלקת הבריאות])) הממונה על עניני הבריאות בנפה.
: (2) אין פקודה זו באה למנוע -
:: (א) רופא בעל רשיון מלעסוק בילוד; או
:: (ב) כל אדם מהגשת עזרה שלא על מנת לקבל פרס במקרה דחוף.

@ 3. לא יעסקו ביילוד אלא נשים מוסמכות
: (1) כל שאינה מוסמכת לפי פקודה זו, לא תשמש ולא תציג את עצמה כמשמשת או כנכונה לשמש במקצוע הילוד אלא אם כן הורשתה בכך עפ&quot;י פקודה זו.
: (2) כל המציגה את עצמה, בין ישרות ובין בדרך רמז, כמוכנה לבדוק אשה בקשר עם לידה, לקבוע לה דיאגנוזה, לרשום לה רפואות, לטפל בה או לילדה הרי היא כעוסקת במקצוע היילוד.

@ 4. מי מוסמכת לעסוק ביילוד (תיקון: תש&quot;ך, תש&quot;ך-2, תש&quot;ך-3)
: ואלה הנשים המוסמכות לעסוק בילוד -
: (א) מי שיש לה רשיון לפי [[סעיף 5]];
: (ב) מי ששמה נרשם בפנקס הנשים שאינן מוסמכות העוסקות ביילוד לפי [[סעיף 10]];
: (ג) בעלת רשיון זמני לפי [[סעיף 5]];
: (ד) בעלת תעודת היתר ארעית לפי [[סעיף 5א]]:
: בתנאי שאף אחת מאלה לא תעסוק ביילוד באזור שיקבע עפ&quot;י [[סעיף 9]], אלא אם כן קבלה תעודת היתר לכך בהתאם להוראות [[אותו סעיף]].

@ 5. רשיון (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ח-2, תש&quot;ט, תש&quot;ך, תשל&quot;א)
: (1) הבקשה לקבלת רשיון לעסוק ביילוד תוגש למנהל, והוא יתן את הרשיון לכשיתברר לו כי בעלת הבקשה -
:: (א) היא בעלת אופי הגון,
:: (ב) למדה את תורת היילוד לפחות ששה חדשים במוסד המוכר ע&quot;י המנהל וקבלה דיפלומה ליילוד שהמנהל מכיר בה, וכי
:: (ג) היא אזרח ישראל או קבלה רשות להשתקע בארץ.
: (2) (((בוטל).))
: (3) כל שניתן לה רשיון לעסוק ביילוד יפורסמו שמה ומעונה ברשומות.
: (4) רשאי המנהל - בכל מקרה שימצא לנכון, או עד אשר יושלמו הענינים הפורמליים בדבר מתן רשיון - להעניק רשיון זמני, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, למבקשת לעסוק ביילוד, ורשאי המנהל להאריכו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת.
: (5) (((בוטל).))
: (6) תם תקפו של רשיון זמני - תחזירנו בעלת הרשיון הזמני למנהל.

@ 5א. תעודת היתר ארעית (תיקון: תש&quot;ך, תשל&quot;א)
: (1) רשאי המנהל להעניק תעודת-היתר ארעית לעסוק ביילוד למבקשת הממלאת אחרי התנאים הנקובים [[בפיסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 5(1)]] והיא בעלת רשיון לישיבת-ארעי בישראל כמשמעותו [[בחוק הכניסה לישראל, תשי&quot;ב-1952]].
: (2) תעודת-היתר ארעית תוענק לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, ורשאי המנהל להאריכה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת, ובלבד שגמר תקופתה של תעודת-ההיתר הארעית שהוענקה או שהוארכה כאמור לא יהיה מאוחר מתום תקפו של הרשיון לישיבת-ארעי של המבקשת.
: (3) (((בוטל).))
: (4) תם תקפה של תעודת-היתר ארעית - תחזירנה בעלת התעודה למנהל.

@ 6. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 7. בטול רשיון והפסקתו (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: (1) כל אימת שנראה לו לשר הבריאות, על יסוד תלונות מצד המנהל או מצד כל הרואה את עצמו מקופח, כי בעלת הרשיון לעסוק ביילוד אשמה בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע, או שהשיגה את רשיונה מתוך טענות כוזבות או שנמצאה חסרת יכולת או מתרשלת התרשלות חמורה במלוי תפקידה המקצועי, או שהתמידה באי קיום הוראות פקודה זו, או שנתחייבה בדין על עברה פלילית, יכול שר הבריאות לבטל את הרשיון או לצוות שיפסיקוהו למשך זמן שיקבע על ידו:
:: בתנאי שלא ינתן צו בדבר בטול הרשיון או הפסקתו, אלא אם כן ניתנה לנאשמת ההזדמנות להגיש לשר הבריאות הודעה בכתב שבה תלמד זכות על עצמה.
: (2) משניתן צו לבטול הרשיון או להפסקתו, חייבת בעלת הרשיון להחזיר את רשיונה למנהל.
: (3) כל שבוטל או הופסק רשיונה יפורסמו שמה ומעונה ברשומות.

@ 8. השימוש בתואר &quot;מילדת&quot; (תיקון: תש&quot;ך)
: בהתחשב עם הוראות [[סעיף 10]], אסור לשום אשה, פרט לבעלת רשיון עפ&quot;י [[סעיף 5]], או בעלת תעודת היתר ארעית על פי [[סעיף 5א]], ליטול לעצמה תואר של מילדת, או להשתמש בו, בין בתואר זה בלבד ובין בצירוף מלה או מלים אחרות, או כל שם, תוספת או תאור שמשתמע מתוכם כי היא מוסמכה לפי פקודה זו לעסוק ביילוד.

@ 9. אזורים קבועים (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ח-2, תש&quot;ך)
: (1) בכל אותם האזורים שיקבעו בצו מאת שר הבריאות אסור לשום אשה, פרט למילדת בעלת רשיון, לעסוק ביילוד:
:: בתנאי כי כל העוסקת ביילוד באזור בתאריך אותו צו ונרשם שמה בפנקס הנשים שאינן מוסמכות העוסקות ביילוד, הרי אם הגישה בקשה תוך שלשה חדשים מתאריך מתן הצו, יוכל המנהל לתת לה תעודת היתר להוסיף ולעסוק ביילוד, לכשימצא כי המבקשת ראויה ומוכשרת לכך.
: (2) כדי לברר אם המבקשת עפ&quot;י הסעיף הקטן הקודם היא אשה ראויה ומוכשרה יכול המנהל לדרוש ממנה, בטרם יתן לה את תעודת ההיתר, לעבור קורס הכשרה שיאושר על ידו.
: (3) מס של חמש לירות ישולם עם מתן תעודת ההיתר.
: (4) תעודת היתר כוחה יפה כל זמן שבעליה כלול בפנקס הנשים הבלתי מוסמכות העוסקות ביילוד.

@ 10. רישומן של נשים בלתי מוסמכות העוסקות ביילוד מחוץ לאזורים הקבועים
: (1) מחוץ לאזורים הקבועים אסור לשום אשה, פרט למילדת בעלת רשיון, לעסוק ביילוד, אלא אם כן רשום שמה בפנקס הנשים הבלתי מוסמכות העוסקות ביילוד, המתנהל ע&quot;י רופא הממשלה.
: (2) הבקשה לרישום תוגש לרופא הממשלה והוא ירשום את המבקשת אם יתברר לו כי היא מוכשרה ובעלת אופי הגון:
:: בתנאי שלא ירשום רופא הממשלה את המבקשת אם סבור הוא כי באזור שהמבקשת אומרת לעסוק בו ביילוד נרשמו מילדות די הצורך.
: (3) כל הנרשמות תקבלנה תעודת רישום שכוחה יהא יפה למשך שנה אחת; את הבקשה לחידוש צריכה בעלת התעודה להגיש בעצמה לא יאוחר משבועיים לפני תום מועדה של התעודה; העתיקה בעלת תעודה את דירתה מן האזור שבו נרשמה לאזור אחר, עליה לבקש את רופא הממשלה להעביר את שמה לפנקס של האזור שבו היא קובעת את דירתה; אין מטילים מס בעד רישום או בעד חידושו של הרישום או בעד התעודה.
: (4) כל שנרשם שמה בפנקס רשאית ליטול לעצמה תואר של &quot;דאיה רשומה&quot; ולהשתמש בו.

@ 11. מחיקת שמות מפנקס המילדות הבלתי מוסמכות
: רופא הממשלה ימחק מרשימת הבלתי מוסמכות העוסקות ביילוד את שמה של כל אשה שנתחייבה בדין על הריגת אדם או על עברה שעונשה למעלה ממאסר שנה אחת, או שחדלה לגור או לעסוק ביילוד בנפה, או שנתברר לרופא הממשלה שהתנהגותה אינה הוגנת או שנמצאה מתרשלת או חסרת הבנה מקצועית מספקת בעבודתה או שלא מלאה אחרי כל תקנה מהתקנות עפ&quot;י פקודה זו.

@ 12. אסור למילדת לעסוק במקצוע רפואי אחר או למנות ממלאת מקום בלתי מוסמכת או לתת תעודות רפואיות (תיקון: תש&quot;ס)
: אסור לה לבעלת רשיון עפ&quot;י פקודה זו, -
: (א) לעסוק בגניקולוגיה או במקצוע רפואי אחר מחוץ ליילוד;
: (ב) למלא את ידה של מי שאינה מוסמכת למלא את מקומה;
: (ג) (((נמחקה);))
: (ד) לתת איזו תעודה רפואית או תעודת פטירה או תעודת לידת-נפל;
: (ה) לקבל על עצמה את הטפול במקרים בלתי נורמליים או ביולדות חולות.

@ 12א. סייגים לפרסומת (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) מיילדת לא תעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקה שיש בה כדי להטעות או שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או שהיא בניגוד לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ג).
: (ב) שר הבריאות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים, צורות, ודרכים של פרסומת -
:: (1) שיש בהם כדי להטעות;
:: (2) שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע.
: (ג) שר הבריאות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע איסורים על סוגים, צורות ודרכים של פרסומת שיש בהם משום פגיעה בציבור.
: (ד) לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק במיילדות או לעיסוקה של מיילדת, אשר אילו נעשתה בידי מיילדת היתה אסורה לפי סעיף קטן (א); המפר הוראה זו, דינו - קנס.
: (ה) מיילדת, שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקה, חייבת לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ד); הפרה המיילדת הוראה זו, דינה - מחצית הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ו) הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ד), לענין מיילדת מסוימת, חזקה היא כי אותה מיילדת הפרה את חובתה לפי סעיף קטן (ה), אלא אם כן הוכיחה המיילדת כי עשתה כל שאפשר כדי למלא את חובתה.
: (ז) הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

@ 13. הנהלת בתי חולים ליולדות
: כל שאינו רופא בעל נסיון, אסור לו לנהל בית חולים ליולדות.

@ 14. החזקת סמים
: כל שיש בידה רשיון לעסוק ביילוד עפ&quot;י פקודה זו, רשאית להחזיק ברשותה סמים בכמויות שייקבעו ולהשתמש בהם ככל אשר ייקבע.
: ((פורסמו [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו), התשס״ט–2009]].))

@ 15. בשעת הצורך בעזרת רופא יש להזמין אדם מוסמך לכך
: כל המוסמכת לעסוק ביילוד עפ&quot;י פקודה זו חייבת להזקק לשירותו של רופא בעל רשיון בכל מקרה שנוצרו בו התנאים הקבועים המצריכים עזרת רופא.

@ 16. הפסקת עבודתה של מילדת כדי למנוע התפשטותה של הדבקות
: יכול רופא ממשלתי להפסיק את עבודתה של מילדת שהוסמכה עפ&quot;י פקודה זו, ולמשך זמן שיהא צורך בו, אם נראה לו כי יש צורך בכך כדי למנוע התפשטותה של הדבקות (אינפקציה).

@ 17. בקורת והשגחה (תיקון: תש&quot;ח)
: פקיד משרד הבריאות (([במקור: פקיד מחלקת הבריאות])) המיופה לכך ע&quot;י המנהל, רשאי להכנס בשעות המתאימות לדירתה של בעלת הרשיון או של בעלת תעודת הרישום, לשם בקורת ופקוח.

@ 18. עברות ועונשין (תיקון: תש&quot;ח-2)
: (1) כל שאינה מוסמכת לעסוק ביילוד עפ&quot;י פקודה זו, והיא עוסקת באותו מקצוע או מציגה עצמה, בין ישרות ובין בעקיפין, כעוסקת ביילוד או כמוכנה לעסוק בכך, תאשם בעברה ותהא צפויה למאסר שלשה חדשים או לקנס של חמשים לירות.
: (2) כל שאינה מוסמכת לעסוק ביילוד עפ&quot;י פקודה זו והיא נוטלת לעצמה תואר של מילדת או &quot;דאיה&quot; או תואר דומה לזה המעיד על הכשרה שאין לה למעשה או משתמשת באותם תארים; או כל שלא מלאה בדרך אחרת אחרי הוראות [[סעיף 8]] [[או 10]], תאשם בעברה ותהא צפויה לקנס של חמשים לירות.
: (3) כל שהיא מוסמכת לעסוק ביילוד והיא ממנה אשה שאינה מוסמכת לעסוק ביילוד למלא את מקומה, תאשם בעברה ותהא צפויה לקנס של חמשים לירות.
: (4) כל שהיא מוסמכת לעסוק ביילוד והיא שמה מכשולים או הפרעות על דרכו של פקיד הבא לבקר את הבית שבו היא עוסקת במקצוע, או אינה מקיימת כל הוראה מהוראות הפקודה הזאת שלא נקבע לה עונש אחר, תאשם בעברה ותהא צפויה לקנס של עשרים לירות.
: (5) יכול בית המשפט המחייב איזו מילדת בדין על עברה עפ&quot;י סעיף זה -
:: (א) להציע לבטל או להפסיק את הרשיון ליילוד אשר בידי המילדת שנתחייבה בדין; וגם
:: (ב) לצוות להחרים את כל אותם החפצים שע&quot;י השימוש בהם נעשתה העברה שנתחייבה בה העבריינית בדין.

@ 19. תקנות (תיקון: תש&quot;ח)
: יכול המנהל באישורו של שר הבריאות להתקין תקנות בדבר -
: (א) הפרוצידורה שיש לנהוג בה בקשר עם הגשת בקשות למתן רשיון עפ&quot;י פקודה זו, ביטול רשיונם של אלו שחדלו לעסוק ביילוד והחזרת רשיונות;
: (ב) בתי הספר והדיפלומות שיכירו בהם לצרכי פקודה זו;
: (ג) הדינים והחשבונות וההודעות שעל המוסמכות להגיש לפי פקודה זו למשרד הבריאות (([במקור: למחלקת הבריאות])) או לרשויות המקומיות;
: (ד) הפנקסים ושאר זכרונות-דברים שחייבות המוסמכות לפי פקודה זו לנהלם;
: (ה) הפרוצידורה שיש לנהוג בה ברישום מילדות בלתי מוסמכות, במתן תעודות ותעודות היתר לאותן מילדות ובחידושן של התעודות ותעודות ההיתר;
: (ו) השכר שיש לשלם לבעלות תעודות רישום העוסקות ביילוד מבחוץ לאזורים שנקבעו;
: (ז) הריהוט, המכשירים והחמרים שהמוסמכות לפי פקודה זו חייבות להשתמש בהם ולהחזיקם במצב מתוקן;
: (ח) החזקת סמים והשמוש בהם;
: (ט) קורס ההכשרה והבחינות במקצוע היילוד בישראל;
: (י) הפקוח על מקצוע היילוד, צמצומו בגבולות הדרושים והסדרתו;
: (יא) התנאים שלפיהם מותר להפסיק את פעולתן של נשים מוסמכות לעסוק כמילדות, כדי למנוע התפשטות של הדבקות (אינפקציה);
: (יב) כל דבר אחר המצריך תקנה.
: ((פורסמו [[תקנות המילדות]].))

@ 19א. אגרות (תיקון: תשל&quot;א)
: (א) שר הבריאות רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת, אגרות בעד רשיון, רשיון זמני ותעודת-היתר ארעית לעסוק ביילוד ובעד חידוש של רשיון זמני ותעודת-היתר ארעית, והאגרות ישולמו עם מתן הרשיון, או עם מתן הרשיון הזמני או תעודת-ההיתר או עם חידושם.
: (ב) הוענק לאשה רשיון לעסוק ביילוד ובתכוף לפני כן היה לה רשיון זמני או תעודת-היתר ארעית לעסוק ביילוד או רשיונות או תעודות כאמור רצופות, ינוכו מאגרת הרשיון האגרות ששולמו בעד הרשיונות הזמניים או בעד תעודות-ההיתר הארעיות.

@ 19ב. אצילת סמכות (תיקון: תשל&quot;ח)
: המנהל רשאי לאצול בכתב לעובד משרד הבריאות את סמכויותיו, כולן או מקצתן, לפי פקודה זו והתקנות לפיה, למעט הסמכות להתקין תקנות לפי [[סעיף 19]].

@ 20. הוראות בדבר רשיונות עפ&quot;י [[+|הפקודה]]
: כל שיש לה ביום תחילת תקפה של פקודה זו רשיון לעסוק כמילדת עפ&quot;י [[פקודת בריאות העם#|חלק ו((')) של פקודת בריאות העם (מס' 1), 1918]], יהא דינה, לאחר אותו יום, כדין בעלת רשיון לעסוק ביילוד עפ&quot;י פקודה זו, ותהא כפופה לכל הוראותיה של פקודה זו.      

@ 21. משמעותו של &quot;רשיון&quot; (תיקון: תש&quot;ך, תש&quot;ך-2)
: כל מקום בפקודה זו שנאמר בו &quot;רשיון&quot; - אף רשיון זמני ותעודת-היתר ארעית במשמע.</text>
      <sha1>gzggyrmw9eyi72pzc9i8bv4pnlwfwbb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת המילדות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350328</id>
    <revision>
      <id>1419616</id>
      <parentid>1357455</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419615]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24999" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת המילדות}}
{{ח:קטע3||פקודה המסדירה את מקצוע היילוד}}

{{ח:סעיף*}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000880}} {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק צ״ג, עמ׳ 903|פקודת המילדות|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563464.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}, {{ח:תיבה|39|פקודת המטבע|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 1|חוק המעבר|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208911.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 2|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209349.pdf}}, {{ח:תיבה|8|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_ec_317412.pdf}}, {{ח:תיבה|16|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_ec_317413.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 68|חוק מקצועות רפואיים (אגרות)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203793.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 25|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209348.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 182|חוק הסדרת פרסומת של בעלי מקצוע (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300210.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 742|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מנהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר הבריאות (ע״ר תש״ח, 22). לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948}}, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 13|סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי הודעה בדבר שינוי תארם של מנהל מחלקת הבריאות ומנהל השירותים הרפואיים, תש״ך–1960 (ק״ת תש״ך, 859), במקום התארים ”מנהל מחלקת הבריאות“ ו־”מנהל השירותים הרפואיים“ יבוא ”המנהל הכללי של משרד הבריאות“. לפי {{ח:חיצוני|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)#פרק ג|פרק ג׳ לחוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ״ב–2021}}, בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים וארבע, כל סמכות ותפקיד הנתונים לפי פקודה זאת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת יהיו נתונים לוועדת הבריאות של הכנסת.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|השם הקצר}}
{{ח:ת}} פקודה זו תקרא {{ח:הערה|”}}פקודת המילדות{{ח:הערה|“}}.

{{ח:סעיף|2|פירוש|תיקון: תש״ח, ק״ת תש״ך}}
{{ח:תת|(1)}} בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
{{ח:תתת|(א)}} ”מנהל“ פירושו המנהל הכללי של משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(ב)}} ”רופא הממשלה“ פירושו פקיד משרד הבריאות {{ח:הערה|[במקור: מחלקת הבריאות]}} הממונה על עניני הבריאות בנפה.
{{ח:תת|(2)}} אין פקודה זו באה למנוע –
{{ח:תתת|(א)}} רופא בעל רשיון מלעסוק בילוד; או
{{ח:תתת|(ב)}} כל אדם מהגשת עזרה שלא על מנת לקבל פרס במקרה דחוף.

{{ח:סעיף|3|לא יעסקו ביילוד אלא נשים מוסמכות}}
{{ח:תת|(1)}} כל שאינה מוסמכת לפי פקודה זו, לא תשמש ולא תציג את עצמה כמשמשת או כנכונה לשמש במקצוע הילוד אלא אם כן הורשתה בכך עפ״י פקודה זו.
{{ח:תת|(2)}} כל המציגה את עצמה, בין ישרות ובין בדרך רמז, כמוכנה לבדוק אשה בקשר עם לידה, לקבוע לה דיאגנוזה, לרשום לה רפואות, לטפל בה או לילדה הרי היא כעוסקת במקצוע היילוד.

{{ח:סעיף|4|מי מוסמכת לעסוק ביילוד|תיקון: תש״ך, תש״ך־2, תש״ך־3}}
{{ח:ת}} ואלה הנשים המוסמכות לעסוק בילוד –
{{ח:תת|(א)}} מי שיש לה רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תת|(ב)}} מי ששמה נרשם בפנקס הנשים שאינן מוסמכות העוסקות ביילוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:תת|(ג)}} בעלת רשיון זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תת|(ד)}} בעלת תעודת היתר ארעית לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}}:
{{ח:ת}} בתנאי שאף אחת מאלה לא תעסוק ביילוד באזור שיקבע עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, אלא אם כן קבלה תעודת היתר לכך בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|5|רשיון|תיקון: תש״ח, תש״ח־2, תש״ט, תש״ך, תשל״א}}
{{ח:תת|(1)}} הבקשה לקבלת רשיון לעסוק ביילוד תוגש למנהל, והוא יתן את הרשיון לכשיתברר לו כי בעלת הבקשה –
{{ח:תתת|(א)}} היא בעלת אופי הגון,
{{ח:תתת|(ב)}} למדה את תורת היילוד לפחות ששה חדשים במוסד המוכר ע״י המנהל וקבלה דיפלומה ליילוד שהמנהל מכיר בה, וכי
{{ח:תתת|(ג)}} היא אזרח ישראל או קבלה רשות להשתקע בארץ.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(3)}} כל שניתן לה רשיון לעסוק ביילוד יפורסמו שמה ומעונה ברשומות.
{{ח:תת|(4)}} רשאי המנהל – בכל מקרה שימצא לנכון, או עד אשר יושלמו הענינים הפורמליים בדבר מתן רשיון – להעניק רשיון זמני, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, למבקשת לעסוק ביילוד, ורשאי המנהל להאריכו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת.
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(6)}} תם תקפו של רשיון זמני – תחזירנו בעלת הרשיון הזמני למנהל.

{{ח:סעיף|5א|תעודת היתר ארעית|תיקון: תש״ך, תשל״א}}
{{ח:תת|(1)}} רשאי המנהל להעניק תעודת־היתר ארעית לעסוק ביילוד למבקשת הממלאת אחרי התנאים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 5|בפיסקאות (א) ו־(ב) לסעיף 5(1)}} והיא בעלת רשיון לישיבת־ארעי בישראל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}}.
{{ח:תת|(2)}} תעודת־היתר ארעית תוענק לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, ורשאי המנהל להאריכה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת, ובלבד שגמר תקופתה של תעודת־ההיתר הארעית שהוענקה או שהוארכה כאמור לא יהיה מאוחר מתום תקפו של הרשיון לישיבת־ארעי של המבקשת.
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(4)}} תם תקפה של תעודת־היתר ארעית – תחזירנה בעלת התעודה למנהל.

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7|בטול רשיון והפסקתו|תיקון: תש״ח, תש״ט}}
{{ח:תת|(1)}} כל אימת שנראה לו לשר הבריאות, על יסוד תלונות מצד המנהל או מצד כל הרואה את עצמו מקופח, כי בעלת הרשיון לעסוק ביילוד אשמה בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע, או שהשיגה את רשיונה מתוך טענות כוזבות או שנמצאה חסרת יכולת או מתרשלת התרשלות חמורה במלוי תפקידה המקצועי, או שהתמידה באי קיום הוראות פקודה זו, או שנתחייבה בדין על עברה פלילית, יכול שר הבריאות לבטל את הרשיון או לצוות שיפסיקוהו למשך זמן שיקבע על ידו:
{{ח:תת}} בתנאי שלא ינתן צו בדבר בטול הרשיון או הפסקתו, אלא אם כן ניתנה לנאשמת ההזדמנות להגיש לשר הבריאות הודעה בכתב שבה תלמד זכות על עצמה.
{{ח:תת|(2)}} משניתן צו לבטול הרשיון או להפסקתו, חייבת בעלת הרשיון להחזיר את רשיונה למנהל.
{{ח:תת|(3)}} כל שבוטל או הופסק רשיונה יפורסמו שמה ומעונה ברשומות.

{{ח:סעיף|8|השימוש בתואר ”מילדת“|תיקון: תש״ך}}
{{ח:ת}} בהתחשב עם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, אסור לשום אשה, פרט לבעלת רשיון עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, או בעלת תעודת היתר ארעית על פי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}}, ליטול לעצמה תואר של מילדת, או להשתמש בו, בין בתואר זה בלבד ובין בצירוף מלה או מלים אחרות, או כל שם, תוספת או תאור שמשתמע מתוכם כי היא מוסמכה לפי פקודה זו לעסוק ביילוד.

{{ח:סעיף|9|אזורים קבועים|תיקון: תש״ח, תש״ח־2, תש״ך}}
{{ח:תת|(1)}} בכל אותם האזורים שיקבעו בצו מאת שר הבריאות אסור לשום אשה, פרט למילדת בעלת רשיון, לעסוק ביילוד:
{{ח:תת}} בתנאי כי כל העוסקת ביילוד באזור בתאריך אותו צו ונרשם שמה בפנקס הנשים שאינן מוסמכות העוסקות ביילוד, הרי אם הגישה בקשה תוך שלשה חדשים מתאריך מתן הצו, יוכל המנהל לתת לה תעודת היתר להוסיף ולעסוק ביילוד, לכשימצא כי המבקשת ראויה ומוכשרת לכך.
{{ח:תת|(2)}} כדי לברר אם המבקשת עפ״י הסעיף הקטן הקודם היא אשה ראויה ומוכשרה יכול המנהל לדרוש ממנה, בטרם יתן לה את תעודת ההיתר, לעבור קורס הכשרה שיאושר על ידו.
{{ח:תת|(3)}} מס של חמש לירות ישולם עם מתן תעודת ההיתר.
{{ח:תת|(4)}} תעודת היתר כוחה יפה כל זמן שבעליה כלול בפנקס הנשים הבלתי מוסמכות העוסקות ביילוד.

{{ח:סעיף|10|רישומן של נשים בלתי מוסמכות העוסקות ביילוד מחוץ לאזורים הקבועים}}
{{ח:תת|(1)}} מחוץ לאזורים הקבועים אסור לשום אשה, פרט למילדת בעלת רשיון, לעסוק ביילוד, אלא אם כן רשום שמה בפנקס הנשים הבלתי מוסמכות העוסקות ביילוד, המתנהל ע״י רופא הממשלה.
{{ח:תת|(2)}} הבקשה לרישום תוגש לרופא הממשלה והוא ירשום את המבקשת אם יתברר לו כי היא מוכשרה ובעלת אופי הגון:
{{ח:תת}} בתנאי שלא ירשום רופא הממשלה את המבקשת אם סבור הוא כי באזור שהמבקשת אומרת לעסוק בו ביילוד נרשמו מילדות די הצורך.
{{ח:תת|(3)}} כל הנרשמות תקבלנה תעודת רישום שכוחה יהא יפה למשך שנה אחת; את הבקשה לחידוש צריכה בעלת התעודה להגיש בעצמה לא יאוחר משבועיים לפני תום מועדה של התעודה; העתיקה בעלת תעודה את דירתה מן האזור שבו נרשמה לאזור אחר, עליה לבקש את רופא הממשלה להעביר את שמה לפנקס של האזור שבו היא קובעת את דירתה; אין מטילים מס בעד רישום או בעד חידושו של הרישום או בעד התעודה.
{{ח:תת|(4)}} כל שנרשם שמה בפנקס רשאית ליטול לעצמה תואר של ”דאיה רשומה“ ולהשתמש בו.

{{ח:סעיף|11|מחיקת שמות מפנקס המילדות הבלתי מוסמכות}}
{{ח:ת}} רופא הממשלה ימחק מרשימת הבלתי מוסמכות העוסקות ביילוד את שמה של כל אשה שנתחייבה בדין על הריגת אדם או על עברה שעונשה למעלה ממאסר שנה אחת, או שחדלה לגור או לעסוק ביילוד בנפה, או שנתברר לרופא הממשלה שהתנהגותה אינה הוגנת או שנמצאה מתרשלת או חסרת הבנה מקצועית מספקת בעבודתה או שלא מלאה אחרי כל תקנה מהתקנות עפ״י פקודה זו.

{{ח:סעיף|12|אסור למילדת לעסוק במקצוע רפואי אחר או למנות ממלאת מקום בלתי מוסמכת או לתת תעודות רפואיות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} אסור לה לבעלת רשיון עפ״י פקודה זו, –
{{ח:תת|(א)}} לעסוק בגניקולוגיה או במקצוע רפואי אחר מחוץ ליילוד;
{{ח:תת|(ב)}} למלא את ידה של מי שאינה מוסמכת למלא את מקומה;
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(ד)}} לתת איזו תעודה רפואית או תעודת פטירה או תעודת לידת־נפל;
{{ח:תת|(ה)}} לקבל על עצמה את הטפול במקרים בלתי נורמליים או ביולדות חולות.

{{ח:סעיף|12א|סייגים לפרסומת|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מיילדת לא תעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקה שיש בה כדי להטעות או שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או שהיא בניגוד לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים, צורות, ודרכים של פרסומת –
{{ח:תתת|(1)}} שיש בהם כדי להטעות;
{{ח:תתת|(2)}} שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבריאות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע איסורים על סוגים, צורות ודרכים של פרסומת שיש בהם משום פגיעה בציבור.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק במיילדות או לעיסוקה של מיילדת, אשר אילו נעשתה בידי מיילדת היתה אסורה לפי סעיף קטן (א); המפר הוראה זו, דינו – קנס.
{{ח:תת|(ה)}} מיילדת, שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקה, חייבת לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ד); הפרה המיילדת הוראה זו, דינה – מחצית הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ו)}} הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ד), לענין מיילדת מסוימת, חזקה היא כי אותה מיילדת הפרה את חובתה לפי סעיף קטן (ה), אלא אם כן הוכיחה המיילדת כי עשתה כל שאפשר כדי למלא את חובתה.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|13|הנהלת בתי חולים ליולדות}}
{{ח:ת}} כל שאינו רופא בעל נסיון, אסור לו לנהל בית חולים ליולדות.

{{ח:סעיף|14|החזקת סמים}}
{{ח:ת}} כל שיש בידה רשיון לעסוק ביילוד עפ״י פקודה זו, רשאית להחזיק ברשותה סמים בכמויות שייקבעו ולהשתמש בהם ככל אשר ייקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)|תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו), התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:סעיף|15|בשעת הצורך בעזרת רופא יש להזמין אדם מוסמך לכך}}
{{ח:ת}} כל המוסמכת לעסוק ביילוד עפ״י פקודה זו חייבת להזקק לשירותו של רופא בעל רשיון בכל מקרה שנוצרו בו התנאים הקבועים המצריכים עזרת רופא.

{{ח:סעיף|16|הפסקת עבודתה של מילדת כדי למנוע התפשטותה של הדבקות}}
{{ח:ת}} יכול רופא ממשלתי להפסיק את עבודתה של מילדת שהוסמכה עפ״י פקודה זו, ולמשך זמן שיהא צורך בו, אם נראה לו כי יש צורך בכך כדי למנוע התפשטותה של הדבקות (אינפקציה).

{{ח:סעיף|17|בקורת והשגחה|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} פקיד משרד הבריאות {{ח:הערה|[במקור: פקיד מחלקת הבריאות]}} המיופה לכך ע״י המנהל, רשאי להכנס בשעות המתאימות לדירתה של בעלת הרשיון או של בעלת תעודת הרישום, לשם בקורת ופקוח.

{{ח:סעיף|18|עברות ועונשין|תיקון: תש״ח־2}}
{{ח:תת|(1)}} כל שאינה מוסמכת לעסוק ביילוד עפ״י פקודה זו, והיא עוסקת באותו מקצוע או מציגה עצמה, בין ישרות ובין בעקיפין, כעוסקת ביילוד או כמוכנה לעסוק בכך, תאשם בעברה ותהא צפויה למאסר שלשה חדשים או לקנס של חמשים לירות.
{{ח:תת|(2)}} כל שאינה מוסמכת לעסוק ביילוד עפ״י פקודה זו והיא נוטלת לעצמה תואר של מילדת או ”דאיה“ או תואר דומה לזה המעיד על הכשרה שאין לה למעשה או משתמשת באותם תארים; או כל שלא מלאה בדרך אחרת אחרי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} {{ח:פנימי|סעיף 10|או 10}}, תאשם בעברה ותהא צפויה לקנס של חמשים לירות.
{{ח:תת|(3)}} כל שהיא מוסמכת לעסוק ביילוד והיא ממנה אשה שאינה מוסמכת לעסוק ביילוד למלא את מקומה, תאשם בעברה ותהא צפויה לקנס של חמשים לירות.
{{ח:תת|(4)}} כל שהיא מוסמכת לעסוק ביילוד והיא שמה מכשולים או הפרעות על דרכו של פקיד הבא לבקר את הבית שבו היא עוסקת במקצוע, או אינה מקיימת כל הוראה מהוראות הפקודה הזאת שלא נקבע לה עונש אחר, תאשם בעברה ותהא צפויה לקנס של עשרים לירות.
{{ח:תת|(5)}} יכול בית המשפט המחייב איזו מילדת בדין על עברה עפ״י סעיף זה –
{{ח:תתת|(א)}} להציע לבטל או להפסיק את הרשיון ליילוד אשר בידי המילדת שנתחייבה בדין; וגם
{{ח:תתת|(ב)}} לצוות להחרים את כל אותם החפצים שע״י השימוש בהם נעשתה העברה שנתחייבה בה העבריינית בדין.

{{ח:סעיף|19|תקנות|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} יכול המנהל באישורו של שר הבריאות להתקין תקנות בדבר –
{{ח:תת|(א)}} הפרוצידורה שיש לנהוג בה בקשר עם הגשת בקשות למתן רשיון עפ״י פקודה זו, ביטול רשיונם של אלו שחדלו לעסוק ביילוד והחזרת רשיונות;
{{ח:תת|(ב)}} בתי הספר והדיפלומות שיכירו בהם לצרכי פקודה זו;
{{ח:תת|(ג)}} הדינים והחשבונות וההודעות שעל המוסמכות להגיש לפי פקודה זו למשרד הבריאות {{ח:הערה|[במקור: למחלקת הבריאות]}} או לרשויות המקומיות;
{{ח:תת|(ד)}} הפנקסים ושאר זכרונות־דברים שחייבות המוסמכות לפי פקודה זו לנהלם;
{{ח:תת|(ה)}} הפרוצידורה שיש לנהוג בה ברישום מילדות בלתי מוסמכות, במתן תעודות ותעודות היתר לאותן מילדות ובחידושן של התעודות ותעודות ההיתר;
{{ח:תת|(ו)}} השכר שיש לשלם לבעלות תעודות רישום העוסקות ביילוד מבחוץ לאזורים שנקבעו;
{{ח:תת|(ז)}} הריהוט, המכשירים והחמרים שהמוסמכות לפי פקודה זו חייבות להשתמש בהם ולהחזיקם במצב מתוקן;
{{ח:תת|(ח)}} החזקת סמים והשמוש בהם;
{{ח:תת|(ט)}} קורס ההכשרה והבחינות במקצוע היילוד בישראל;
{{ח:תת|(י)}} הפקוח על מקצוע היילוד, צמצומו בגבולות הדרושים והסדרתו;
{{ח:תת|(יא)}} התנאים שלפיהם מותר להפסיק את פעולתן של נשים מוסמכות לעסוק כמילדות, כדי למנוע התפשטות של הדבקות (אינפקציה);
{{ח:תת|(יב)}} כל דבר אחר המצריך תקנה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המילדות|תקנות המילדות}}.}}

{{ח:סעיף|19א|אגרות|תיקון: תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת, אגרות בעד רשיון, רשיון זמני ותעודת־היתר ארעית לעסוק ביילוד ובעד חידוש של רשיון זמני ותעודת־היתר ארעית, והאגרות ישולמו עם מתן הרשיון, או עם מתן הרשיון הזמני או תעודת־ההיתר או עם חידושם.
{{ח:תת|(ב)}} הוענק לאשה רשיון לעסוק ביילוד ובתכוף לפני כן היה לה רשיון זמני או תעודת־היתר ארעית לעסוק ביילוד או רשיונות או תעודות כאמור רצופות, ינוכו מאגרת הרשיון האגרות ששולמו בעד הרשיונות הזמניים או בעד תעודות־ההיתר הארעיות.

{{ח:סעיף|19ב|אצילת סמכות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול בכתב לעובד משרד הבריאות את סמכויותיו, כולן או מקצתן, לפי פקודה זו והתקנות לפיה, למעט הסמכות להתקין תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|20|הוראות בדבר רשיונות עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|הפקודה}}}}
{{ח:ת}} כל שיש לה ביום תחילת תקפה של פקודה זו רשיון לעסוק כמילדת עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|חלק ו{{ח:הערה|׳}} של פקודת בריאות העם (מס׳ 1), 1918}}, יהא דינה, לאחר אותו יום, כדין בעלת רשיון לעסוק ביילוד עפ״י פקודה זו, ותהא כפופה לכל הוראותיה של פקודה זו.

{{ח:סעיף|21|משמעותו של ”רשיון“|תיקון: תש״ך, תש״ך־2}}
{{ח:ת}} כל מקום בפקודה זו שנאמר בו ”רשיון“ – אף רשיון זמני ותעודת־היתר ארעית במשמע.
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>dcxpj2yonzwcz46r6wunlws8jrlvb57</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>395478</id>
    <revision>
      <id>1419584</id>
      <parentid>1419509</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T07:36:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נשלם הפרק בס&quot;ד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31935" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים א/&gt;[הקדמה]

&lt;קטע התחלה=הקדמה/&gt;&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב|תהלים סב,יב]]) – מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים, וְסוֹף דָּבָר אֵין לְךָ מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ ([[סנהדרין לד א|סנהדרין ל&quot;ד ע&quot;א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים דִּבְרֵיהֶם בְּדֻגְמָא, צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדֻּגְמָא עַל אׇפְנֶיהָ וְעַל סִדְרָהּ, כְּמוֹ שֶׁהַמִּקְרָאוֹת סְדוּרִים זֶה אַחַר זֶה.

וְרָאִיתִי לַסֵּפֶר הַזֶּה כַּמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה: יֵשׁ סוֹדְרִים כׇּל הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּמִדְרַשׁ אֶחָד; וְיֵשׁ מְפֻזָּרִים בְּכַמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וְיֵשׁ מִקְרָאוֹת לְבַדָּם וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת. וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי לִתְפֹּשׂ מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא לְיַשֵּׁב בֵּאוּרָם עַל סִדְרָם, וְהַמִּדְרָשׁוֹת מֵרַבּוֹתֵינוּ אֶקְבָּעֵם מִדְרָשׁ וּמִדְרָשׁ, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.

וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁרָאָה שְׁלֹמֹה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִגְלוֹת גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, חֻרְבָּן אַחַר חֻרְבָּן, וּלְהִתְאוֹנֵן בְּגָלוּת זֶה עַל כְּבוֹדָם הָרִאשׁוֹן, וְלִזְכֹּר חִבָּה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הָיוּ סְגֻלָּה לוֹ מִכׇּל הָעַמִּים לֵאמֹר ([[הושע ב ז|הושע ב,ז]]): &quot;אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה&quot;, וְיִזְכְּרוּ אֶת חֲסָדָיו וְאֶת מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ ([[ויקרא כו מ|ויקרא כו,מ]]), וְאֶת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לָהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְיָסַד הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה צְרוּרָה אַלְמְנוּת חַיּוּת ([[שמואל ב כ ג|שמ&quot;ב כ,ג]]), מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעֲלָהּ, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, מַזְכֶּרֶת אַהֲבַת נְעוּרֶיהָ אֵלָיו, וּמוֹדֶה עַל פִּשְׁעָהּ. אַף דּוֹדָהּ צַר לוֹ בְּצָרָתָהּ ([[ישעיהו סג ט|ישעיהו סג,ט]]), וּמַזְכִּיר חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְנוֹי יׇפְיָהּ וְכִשְׁרוֹן פְּעָלֶיהָ, בָּהֶם נִקְשָׁר עִמָּהּ בְּאַהֲבָה עַזָּה – לְהוֹדִיעָהּ כִּי לֹא מִלִּבּוֹ עִנָּהּ ([[איכה ג לג|איכה ג,לג]]), וְלֹא שִׁלּוּחֶיהָ שִׁלּוּחִין ([[ישעיהו נ א|ישעיהו נ,א]]), כִּי עוֹד הִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא אִישָׁהּ, וְהוּא עָתִיד לָשׁוּב אֵלֶיהָ.&lt;קטע סווף=הקדמה/&gt;

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה}}שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ ([[שבועות לה ב|שבועות ל&quot;ה ע&quot;ב]]): כָּל &quot;שְׁלֹמֹה&quot; הָאֲמוּרִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ: מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.{{הערה|בדפוסים אחרי &quot;כָּל שְׁלֹמֹה&quot; בסוגריים: &quot;דְּקָשֶׁה לָהֶם לָמָּה לֹא מְיַחֲסוֹ אַחַר אָבִיו כְּמוֹ בְמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת.&quot;}} '''שִׁיר''' שֶׁהוּא עַל כָּל '''הַשִּׁירִים''', אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵת עֲדָתוֹ וְעַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ([[משנה ידים ג ה|משנה ידים פרק שלישי]]): לֹא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תנחומא תצוה ה'): לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל סְאָה חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם. אָמַר לוֹ: &quot;הוֹצֵא לִי כָךְ וְכָךְ סֹלֶת, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן; וְסָלִיתָ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלֻסְקִיָּא אַחַת, מְנֻפָּה וּמְעֻלָּה.&quot; כָּךְ: כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִבּוּל עֹל מַלְכוּתוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ}}זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: &quot;מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז?! לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה!&quot;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי טוֹבִים}}לִי דוֹדֶיךָ, מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן&quot; ([[אסתר ז ח|אסתר ז,ח]]), &quot;בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן&quot; ([[ישעיהו כד ט|ישעיהו כד,ט]]), &quot;וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם&quot; ([[ישעיהו ה יב|שם ה,יב]]). זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ.{{ש}}וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם, לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: &quot;יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.&quot;&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֵׁם טוֹב נִקְרָא עַל שֵׁם &quot;שֶׁמֶן טוֹב&quot; (ראו [[קהלת ז א|קהלת ז,א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֶׁהֵרִיחוּ בָהֶם אַפְסֵי אֶרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ הַטּוֹב בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁמֶן תּוּרַק}}נִקְרָא '''שְׁמֶךָ''', לִהְיוֹת נֶאֱמַר עָלֶיךָ: &quot;אַתָּה שֶׁמֶן אֲשֶׁר תּוּרַק תָּמִיד, לִהְיוֹת רֵיחַ עָרֵב שֶׁלְּךָ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק&quot;. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמֶן עָרֵב, בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בִצְלוֹחִית חֲתוּמָה – אֵין רֵיחוֹ נוֹדֵף, פּוֹתְחָהּ וּמֵרִיק שַׁמְנָהּ לִכְלִי אַחֵר – רֵיחוֹ נוֹדֵף (ראו רש&quot;י על [[עבודה זרה לה ב|עבודה זרה ל&quot;ה ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ}}בָּא יִתְרוֹ לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה וְנִתְגַּיֵּר. אַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה: &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ...&quot; ([[יהושע ב י|יהושע ב,י]]), וְעַל יְדֵי כֵן &quot;כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם...&quot; ([[יהושע ב יא|שם, יא]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲלָמוֹת}}בְּתוּלוֹת, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר דִּמָּהוּ לְבָחוּר שֶׁאֲהוּבָתוֹ מְחַבַּבְתּוֹ. וּלְפִי הַדֻּגְמָא: הָ&quot;עֲלָמוֹת&quot; הֵן הָאֻמּוֹת.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה}}אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִשְּׁלוּחֶיךָ רֶמֶז שֶׁאָמַרְתָּ לְמָשְׁכֵנִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי, &quot;אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה&quot; לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו}}וְגַם הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנָּה לִי גִילָה וְשִׂמְחָה אֲשֶׁר נִדְבַּקְתִּי בָךְ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ}}גַּם הַיּוֹם בְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, תָּמִיד אַזְכִּיר דּוֹדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים מִכָּל מִשְׁתֵּה עֹנֶג וְשִׂמְחָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ}}אַהֲבָה עַזָּה, אַהֲבַת מִישׁוֹר בְּלִי עֲקִיבָה וּרְכָסִים,{{הערה|בדפוס כאן: לְשׁוֹן פָּסוּק &quot;וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה&quot; ([[ישעיהו מ ד|ישעיהו מ,ד]]).}} אֲשֶׁר &quot;אֲהֵבוּךָ&quot; אֲנִי וַאֲבוֹתַי בְּאוֹתָן הַיָּמִים. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ.{{ש}}וּלְפִי דֻגְמָתוֹ: הֵם מַזְכִּירִים לְפָנָיו חֶסֶד נְעוּרִים, אַהֲבַת כְּלוּלוֹת, לֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, וְהֶאֱמִינוּ בוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. וְלֹא אָמְרוּ (ראו [[ירמיהו ב ב|ירמיהו ב,ב]]): &quot;הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּמְזוֹנוֹת?&quot; וְהָלְכוּ אַחֲרָיו, וְהוּא הֱבִיאָם לְתוֹךְ חַדְרֵי הֶקֵּף עֲנָנָיו. בְּזוֹ עוֹדָם הַיּוֹם גָּלִים וּשְׂמֵחִים בּוֹ אַף לְפִי עָנְיָם וְצָרָתָם, וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בַּתּוֹרָה, וְשָׁם מַזְכִּירִים דּוֹדָיו &quot;מִיַּיִן&quot; וּמִישׁוֹר אַהֲבָתָם אוֹתוֹ.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ה|דיבור=שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְגוֹמֵר}}אַתֶּם, רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם, אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי; כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְּחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת – קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס, לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה.{{ש}}דֻּגְמָא הִיא זוֹ, אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: &quot;שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי; וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים! אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְּנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה&quot;. וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת '''בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,''' עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל ([[יחזקאל טז סא|טז,סא]]): &quot;וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת&quot;, כְּמוֹ: &quot;עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ&quot; ([[יהושע טו מא|יהושע טו,מא]]).&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ו|דיבור=אַל תִּרְאֻנִי}}אַל תִּסְתַּכְּלוּ בִּי לְבִזָּיוֹן, כְּמוֹ: &quot;כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה'&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת}}לְפִי שֶׁאֵין שַׁחֲרוּתִי וְכִעוּרִי מִמְּעֵי אִמִּי, אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ; שֶׁאוֹתוֹ שַׁחֲרוּת נוֹחַ לְהִתְלַבֵּן כְּשֶׁיַּעֲמֹד בַּצֵּל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי}}הֵם בְּנֵי מִצְרַיִם שֶׁגָּדַלְתִּי בָּהֶם, וְעָלוּ עִמִּי בְּעֵרֶב רַב, הֵם נִחֲרוּ בִי בַּהֲסָתָתָם וּפִתּוּיָם, עַד שֶׁשָׂמוּנִי '''נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים,''' וְשָׁם '''שְׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ''' וְהֻשְׁחַרְתִּי; כְּלוֹמַר: נְתָנוּנִי עוֹבֶדֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְ'''כַרְמִי''' – שֶׁהָיָה '''שֶׁלִּי''' מֵאֲבוֹתַי – '''לֹא נָטָרְתִּי.''' מָצִינוּ פַּרְנָסִים נִקְרָאִים בַּמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן 'כְּרָמִים', שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם&quot; ([[הושע ב יז|הושע ב,יז]]), וּמְתַרְגְּמִינָן: &quot;וַאֲמַנֵּי לָהּ יַת פַּרְנָסָהָא&quot; [=וַאֲמַנֶּה לָהּ אֶת פַּרְנָסֶיהָ]; וְכֵן: &quot;לֹא יִפְנֶה דֶרֶךְ כְּרָמִים&quot; ([[איוב כד יח|איוב כד,יח]]).&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי}}עַכְשָׁיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ חוֹזֵר וּמְדַמֶּה אוֹתָהּ לְצֹאן הַחֲבִיבָה עַל הָרוֹעֶה. אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְפָנָיו, כְּאִשָּׁה לְבַעְלָהּ: &quot;''''הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה''' צֹאנְךָ בֵּין הַזְּאֵבִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הֵם בְּתוֹכָם? וְ'''אֵיכָה''' תַּרְבִּיצֵם '''בַּצָּהֳרָיִם,'''&quot; בַּגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁהִיא עֵת צָרָה לָהֶם, כַּצָּהֳרַיִם שֶׁהִיא עֵת צָרָה לַצֹּאן?{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה}}וְאִם תּאמַר: &quot;מָה אִכְפַּת לָךְ&quot;? אֵין זֶה כְּבוֹדְךָ שֶׁאֶהְיֶה כַּאֲבֵלָה, עוֹטָה עַל שָׂפָה, בּוֹכִיָּה עַל צֹאנִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ}}אֵצֶל עֶדְרֵי שְׁאָר הָרוֹעִים, שֶׁהֵם רוֹעִים צֹאן כְּמוֹתְךָ; כְּלוֹמַר: בֵּין גְּדוּדֵי הָאֻמּוֹת הַסְּמוּכִים עַל אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְיֵשׁ לָהֶם מְלָכִים וְשָׂרִים מַנְהִיגִים אוֹתָם.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ח|דיבור=אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ}}זוֹ הִיא תְּשׁוּבַת הָרוֹעֶה: '''אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ''' לְהֵיכָן תֵּלְכִי לִרְעוֹת צֹאנֵךְ, אַתְּ '''הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,''' שֶׁחָדַל הָרוֹעֶה מִלְּהַנְהִיג אוֹתָם. {{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן}}הִסְתַּכְּלִי בִּפְסִיעוֹת דֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ הַצֹּאן וְהָעֲקֵבִים נִכָּרִים, {{לעז|טרצי&quot;ש|traces|תרגום=עקבות|מספר=4266}} בְּלַעַז, וְכֵן הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא: &quot;וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ&quot; ([[תהלים עז כ|תהלים עז,כ]]); &quot;נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ&quot; ([[ירמיהו יג כב|ירמיהו יג,כב]]); &quot;וְהוּא יָגֻד עָקֵב&quot; ([[בראשית מט יט|בראשית מט,יט]]), יָשׁוּב עַל עֲקֵבָיו. וְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ לְכִי, '''וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים''' – בֵּין מִשְׁכְּנוֹת שְׁאָר הָרוֹעִים שֶׁאַתְּ אֶצְלָם.{{ש}}וְזֶה הַדֻּגְמָא: '''אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ,''' כְּנֵסִיָּתִי וַעֲדָתִי '''הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,''' בִּשְׁאָר אֻמּוֹת, אֵיכָה תִרְעִי וְתִנָּצְלִי מִיַּד הַמְּצִיקִים לָךְ, לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶם וְלֹא יֹאבְדוּ בָּנַיִךְ, הִתְבּוֹנְנִי בְּדַרְכֵי אֲבוֹתַיִךְ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹרָתִי וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתִּי וּמִצְוֹתַי, וּלְכִי בְּדַרְכֵיהֶם; וְאַף בִּשְׂכַר זֹאת תִּרְעִי גְדִיּוֹתַיִךְ אֵצֶל שָׂרֵי הָאֻמּוֹת. וְכֵן אָמַר יִרְמְיָה: &quot;הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים... שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה&quot; וְגוֹמֵר ([[ירמיהו לא כ|ירמיהו לא,כ]]).&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ט|דיבור=לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי}}לָמֶ&quot;ד זוֹ – כְּמוֹ לָמֶ&quot;ד &quot;לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם&quot; ([[ירמיהו י יג|ירמיהו י,יג]]), וּכְמוֹ לָמֶ&quot;ד &quot;לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ&quot; ([[שיר השירים א ג|לעיל פסוק ג]]): לִקְבוּצַת סוּסִים הַרְבֵּה, שֶׁאָסַפְתִּי מַחֲנוֹתַי לָצֵאת לִקְרָאתֵךְ בְּרִכְבֵי פַרְעֹה לְהוֹשִׁיעֵךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ&quot; ([[חבקוק ג טו|חבקוק ג,טו]]), סוּסִים הַרְבֵּה – שָׁם '''דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי,''' שִׁתַּקְתִּיךְ מִצַּעֲקָתֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן&quot; ([[שמות יד יד|שמות יד,יד]]). זֹאת רָאִיתִי בְּסִפְרֵי אַגָּדָה. דָּבָר אַחֵר: '''דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי''' – שָׁם הֶרְאֵיתִי לַכֹּל שֶׁרַעְיָתִי אַתְּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְסֻסָתִי}}קְבוּצַת סוּסִים, וּבִלְשׁוֹן לַעַז {{לעז|קֿיבלקֿיא&quot;ה|chevalchie|תרגום=קבוצת רוכבים|מספר=4267}}.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=דִּמִּיתִיךְ}}{{לעז|אדישמי&quot;י|adesmei|תרגום=השוויתי|מספר=4268}} בְּלַעַז, כְּמוֹ: &quot;אוֹתִי דִּמּוּ לַהֲרֹג&quot; ([[שופטים כ ה|שופטים כ,ה]]), כִּי שָׁם קִשַּׁטְתִּיךְ בְּקִשּׁוּטִים נָאִים.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=י|דיבור=נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים}}שׁוּרוֹת נִזְמֵי אֹזֶן וּמִצְחַת זָהָב.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים}}עֲנָקֵי זָהָב, וּמַרְגָּלִיּוֹת חֲרוּזוֹת בִּפְתִילֵי זָהָב, שֶׁל בִּזַּת הַיָּם.&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יא|דיבור=תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ}}נִמְלַכְנוּ אֲנִי וּבֵית דִּינִי לִפְנֵי בֹּא פַרְעֹה, שֶׁאַשִּׁיאֶנּוּ וַאֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרַיִךְ עִם כָּל שֶׁבַח גִּנְזֵי אוֹצְרוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה לָךְ תּוֹרֵי קִשּׁוּטֵי הַזָּהָב.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף}}שֶׁהָיָה בְיָדֵךְ כְּבָר, שֶׁהוֹצֵאת מִמִּצְרַיִם; שֶׁגְּדוֹלָה הָיְתָה בִּזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נְקֻדּוֹת}}כְּלֵי כֶּסֶף מְנֻקָּדִים וּמְצֻיָּרִים בַּחֲבַרְבּוּרוֹת וּגְוָנִים.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יב|דיבור=עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ}}מְשִׁיבָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֶרֶת: &quot;כָּל זֶה אֱמֶת! טוֹבָה גְּמַלְתַּנִי, וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ רָעָה. כִּי בְּעוֹד הַמֶּלֶךְ עַל הַשֻּׁלְחָן מְסִבַּת חֻפָּתוֹ – '''נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ,'''&quot; חִלּוּף 'לְהַבְאִישׁ': בְּעוֹד שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּסִינַי, קִלְקַלְתִּי בָּעֵגֶל. וּלְשׁוֹן חִבָּה כָּתַב הַכָּתוּב, '''נָתַן רֵיחוֹ,''' וְלֹא כָּתַב 'הִבְאִישׁ' אוֹ 'הִסְרִיחַ', לְפִי שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה.{{הערה|בדפוסים נוסף כאן בסוגריים: &quot;עַיֵּן בְּרַשִׁ&quot;י בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא, דְּהַטַּעַם דְּלָא כְתִיב 'הִבְאִישׁ' אוֹ 'הִסְרִיחַ' – מִשּׁוּם חִבָּה. אָכֵן לְפֵרוּשׁ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם, שֶׁפֵּרֵשׁ: וְהָכִי קָאָמַר, מַה שֶּׁכָּתַב '''נָתַן''' וְלֹא 'עָזַב' – זֶהוּ מִשּׁוּם חִבָּה; אָכֵן מַה שֶּׁלֹא כָּתַב 'הִבְאִישׁ' אוֹ 'הִסְרִיחַ' – זֶהוּ בְּלָאו הָכִי, מִשּׁוּם לָשׁוֹן נְקִיָּה.&quot;}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יג|דיבור=צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי}}דּוֹדִי נַעֲשָׂה לִי כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צְרוֹר הַמּוֹר בְּחֵיקוֹ, וְאָמַר לוֹ: הֲרֵי לְךָ צְרוֹר זֶה, שֶׁיִּתֵּן רֵיחַ טוֹב מִן הָרִאשׁוֹן שֶׁאִבַּדְתָּ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְרַצָּה לְיִשְׂרָאֵל עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וּמָצָא לָהֶם כַּפָּרָה עַל עֲוֹנָם, וְאָמַר: &quot;הִתְנַדְּבוּ לַמִּשְׁכָּן, וְיָבֹא זְהַב הַמִּשְׁכָּן וִיכַפֵּר עַל זְהַב הָעֵגֶל&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בֵּין שָׁדַי יָלִין}}אַף עַל פִּי שֶׁמָּעַלְתִּי בּוֹ, אָמַר לִשְׁכֹּן שָׁם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בֵּין שָׁדַי}}בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן.&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יד|דיבור=אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר}}יֵשׁ בֹּשֶׂם שֶׁשְּׁמוֹ כֹּפֶר, כְּמוֹ &quot;כְּפָרִים עִם נְרָדִים&quot; ([[שיר השירים ד יג|להלן ד,יג]]), וְעָשׂוּי כְּעֵין אֶשְׁכֹּלוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי}}שֵׁם מָקוֹם; וְשָׁם הוּא מָצוּי. וְרָאִיתִי בָּאַגָּדָה, שֶׁאוֹתָן כְּרָמִים עוֹשִׂין פֵּרוֹת אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בְּשָׁנָה.{{ש}}וְדֻגְמָא הִיא לְכַמָּה כַּפָּרוֹת וּמְחִילוֹת, שֶׁמָּחַל לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסּוּהוּ בַּמִּדְבָּר.&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=טו|דיבור=הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי}}אֲנִי הָיִיתִי בּוֹשָׁה בְּקִלְקוּלִי, וְהוּא חִזְּקַנִי בְּדִבְרֵי רִצּוּיִים, לוֹמַר: &quot;סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ&quot; ([[במדבר יד כ|במדבר יד,כ]]) וַהֲרֵי אַתְּ יָפָה וְיָפָה, כִּי '''עֵינַיִךְ יוֹנִים,''' כְּלוֹמַר: כַּלָּה שֶׁעֵינֶיהָ כְּעוּרִים – כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה; וְשֶׁעֵינֶיהָ נָאִים – אֵין גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה.{{ש}}וְהַדֻּגְמָא זוֹ הִיא: מָחַלְתִּי לָךְ עַל עֲוֹנֵךְ, וַהֲרֵי אַתְּ יָפָה בְּ'נַעֲשֶׂה' וְ'''הִנָּךְ יָפָה''' בְּ'נִשְׁמָע'; יָפָה בְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת, יָפָה בְּמַעֲשַׂיִךְ, כִּי '''עֵינַיִךְ יוֹנִים.''' – צַדִּיקִים יֵשׁ בְּיָדֵךְ שֶׁדָּבְקוּ בִּי, כְּיוֹנָה זוֹ, שֶׁמִּשֶּׁמַּכֶּרֶת אֶת בֶּן זוּגָהּ אֵינָהּ מַנִּיחַתּוּ שֶׁיִּזְדַּוֵּג לְאַחֵר; כָּךְ &quot;וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי&quot; ([[שמות לב כו|שמות לב,כו]]) וְלֹא טָעוּ בָּעֵגֶל. וְעוֹד '''הִנָּךְ יָפָה''' בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ וגו' וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה&quot; ([[שמות לט מג|שמות לט,מג]]), הֲרֵי שֶׁקִּלְּסָם עַל כָּךְ.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=טז|דיבור=הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים}}לֹא הַיֹּפִי שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁלְּךָ; אַתָּה הוּא הַיָּפֶה!{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אַף נָעִים}}שֶׁעָבַרְתָּ עַל פְּשָׁעַי, וְהִשְׁרֵיתָ שְׁכִינָתְךָ בְּתוֹכֵנוּ. וְזֶהוּ קִלּוּס שֶׁל יְרִידַת הָאֵשׁ, &quot;וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ&quot; ([[ויקרא ט כד|ויקרא ט,כד]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה}}עַל יְדֵי נְעִימוֹתֶיךָ, הִנֵּה רַעֲנָנָה עַרְשֵׂנוּ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵינוּ, שֶׁהֵם כֻּלָּם נִקְבָּצִים אֵלֶיךָ פֹּה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה&quot; וגומר ([[ויקרא ח ד|ויקרא ח,ד]]). הַמִּשְׁכָּן קָרוּי מִטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה&quot; ([[שיר השירים ג ז|להלן ג,ז]]); וְכֵן הַמִּקְדָּשׁ קָרוּי מִטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹאָשׁ: &quot;בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת&quot; ([[דברי הימים ב כב יא|דה&quot;ב כב,יא]]) אֲשֶׁר &quot;בְּבֵית הָאֱלֹהִים&quot; ([[דברי הימים ב כב יב|שם,יב]]), עַל שֶׁהֵם פִּרְיָן וְרִבְיָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=טז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יז|דיבור=קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים}}שְׁבַח הַמִּשְׁכָּן הוּא זֶה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=רַהִיטֵנוּ}}לֹא יָדַעְתִּי אִם לְשׁוֹן קְרָשִׁים אוֹ לְשׁוֹן בָּרִיחִים, אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁאַף בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה שָׁנִינוּ: רְהִיטֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם הֵם מְעִידִים בּוֹ ([[ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תכג|יל&quot;ש ישעיהו, רמז תכג]]).&lt;קטע סוף=יז/&gt;&lt;קטע סוף=שיר השירים א/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}


{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא|המקור לרש&quot;י מנוקד על חמש מגילות}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>ey0qsfkccm9mbagl78tljab1qhe89ru</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419585</id>
      <parentid>1419584</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T07:37:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:רש&quot;י על שיר השירים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31988" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים א/&gt;[הקדמה]

&lt;קטע התחלה=הקדמה/&gt;&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב|תהלים סב,יב]]) – מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים, וְסוֹף דָּבָר אֵין לְךָ מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ ([[סנהדרין לד א|סנהדרין ל&quot;ד ע&quot;א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים דִּבְרֵיהֶם בְּדֻגְמָא, צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדֻּגְמָא עַל אׇפְנֶיהָ וְעַל סִדְרָהּ, כְּמוֹ שֶׁהַמִּקְרָאוֹת סְדוּרִים זֶה אַחַר זֶה.

וְרָאִיתִי לַסֵּפֶר הַזֶּה כַּמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה: יֵשׁ סוֹדְרִים כׇּל הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּמִדְרַשׁ אֶחָד; וְיֵשׁ מְפֻזָּרִים בְּכַמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וְיֵשׁ מִקְרָאוֹת לְבַדָּם וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת. וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי לִתְפֹּשׂ מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא לְיַשֵּׁב בֵּאוּרָם עַל סִדְרָם, וְהַמִּדְרָשׁוֹת מֵרַבּוֹתֵינוּ אֶקְבָּעֵם מִדְרָשׁ וּמִדְרָשׁ, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.

וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁרָאָה שְׁלֹמֹה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִגְלוֹת גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, חֻרְבָּן אַחַר חֻרְבָּן, וּלְהִתְאוֹנֵן בְּגָלוּת זֶה עַל כְּבוֹדָם הָרִאשׁוֹן, וְלִזְכֹּר חִבָּה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הָיוּ סְגֻלָּה לוֹ מִכׇּל הָעַמִּים לֵאמֹר ([[הושע ב ז|הושע ב,ז]]): &quot;אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה&quot;, וְיִזְכְּרוּ אֶת חֲסָדָיו וְאֶת מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ ([[ויקרא כו מ|ויקרא כו,מ]]), וְאֶת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לָהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְיָסַד הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה צְרוּרָה אַלְמְנוּת חַיּוּת ([[שמואל ב כ ג|שמ&quot;ב כ,ג]]), מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעֲלָהּ, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, מַזְכֶּרֶת אַהֲבַת נְעוּרֶיהָ אֵלָיו, וּמוֹדֶה עַל פִּשְׁעָהּ. אַף דּוֹדָהּ צַר לוֹ בְּצָרָתָהּ ([[ישעיהו סג ט|ישעיהו סג,ט]]), וּמַזְכִּיר חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְנוֹי יׇפְיָהּ וְכִשְׁרוֹן פְּעָלֶיהָ, בָּהֶם נִקְשָׁר עִמָּהּ בְּאַהֲבָה עַזָּה – לְהוֹדִיעָהּ כִּי לֹא מִלִּבּוֹ עִנָּהּ ([[איכה ג לג|איכה ג,לג]]), וְלֹא שִׁלּוּחֶיהָ שִׁלּוּחִין ([[ישעיהו נ א|ישעיהו נ,א]]), כִּי עוֹד הִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא אִישָׁהּ, וְהוּא עָתִיד לָשׁוּב אֵלֶיהָ.&lt;קטע סווף=הקדמה/&gt;

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה}}שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ ([[שבועות לה ב|שבועות ל&quot;ה ע&quot;ב]]): כָּל &quot;שְׁלֹמֹה&quot; הָאֲמוּרִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ: מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.{{הערה|בדפוסים אחרי &quot;כָּל שְׁלֹמֹה&quot; בסוגריים: &quot;דְּקָשֶׁה לָהֶם לָמָּה לֹא מְיַחֲסוֹ אַחַר אָבִיו כְּמוֹ בְמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת.&quot;}} '''שִׁיר''' שֶׁהוּא עַל כָּל '''הַשִּׁירִים''', אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵת עֲדָתוֹ וְעַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ([[משנה ידים ג ה|משנה ידים פרק שלישי]]): לֹא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תנחומא תצוה ה'): לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל סְאָה חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם. אָמַר לוֹ: &quot;הוֹצֵא לִי כָךְ וְכָךְ סֹלֶת, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן; וְסָלִיתָ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלֻסְקִיָּא אַחַת, מְנֻפָּה וּמְעֻלָּה.&quot; כָּךְ: כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִבּוּל עֹל מַלְכוּתוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ}}זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: &quot;מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז?! לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה!&quot;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי טוֹבִים}}לִי דוֹדֶיךָ, מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן&quot; ([[אסתר ז ח|אסתר ז,ח]]), &quot;בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן&quot; ([[ישעיהו כד ט|ישעיהו כד,ט]]), &quot;וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם&quot; ([[ישעיהו ה יב|שם ה,יב]]). זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ.{{ש}}וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם, לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: &quot;יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.&quot;&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֵׁם טוֹב נִקְרָא עַל שֵׁם &quot;שֶׁמֶן טוֹב&quot; (ראו [[קהלת ז א|קהלת ז,א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֶׁהֵרִיחוּ בָהֶם אַפְסֵי אֶרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ הַטּוֹב בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁמֶן תּוּרַק}}נִקְרָא '''שְׁמֶךָ''', לִהְיוֹת נֶאֱמַר עָלֶיךָ: &quot;אַתָּה שֶׁמֶן אֲשֶׁר תּוּרַק תָּמִיד, לִהְיוֹת רֵיחַ עָרֵב שֶׁלְּךָ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק&quot;. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמֶן עָרֵב, בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בִצְלוֹחִית חֲתוּמָה – אֵין רֵיחוֹ נוֹדֵף, פּוֹתְחָהּ וּמֵרִיק שַׁמְנָהּ לִכְלִי אַחֵר – רֵיחוֹ נוֹדֵף (ראו רש&quot;י על [[עבודה זרה לה ב|עבודה זרה ל&quot;ה ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ}}בָּא יִתְרוֹ לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה וְנִתְגַּיֵּר. אַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה: &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ...&quot; ([[יהושע ב י|יהושע ב,י]]), וְעַל יְדֵי כֵן &quot;כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם...&quot; ([[יהושע ב יא|שם, יא]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲלָמוֹת}}בְּתוּלוֹת, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר דִּמָּהוּ לְבָחוּר שֶׁאֲהוּבָתוֹ מְחַבַּבְתּוֹ. וּלְפִי הַדֻּגְמָא: הָ&quot;עֲלָמוֹת&quot; הֵן הָאֻמּוֹת.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה}}אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִשְּׁלוּחֶיךָ רֶמֶז שֶׁאָמַרְתָּ לְמָשְׁכֵנִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי, &quot;אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה&quot; לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו}}וְגַם הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנָּה לִי גִילָה וְשִׂמְחָה אֲשֶׁר נִדְבַּקְתִּי בָךְ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ}}גַּם הַיּוֹם בְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, תָּמִיד אַזְכִּיר דּוֹדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים מִכָּל מִשְׁתֵּה עֹנֶג וְשִׂמְחָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ}}אַהֲבָה עַזָּה, אַהֲבַת מִישׁוֹר בְּלִי עֲקִיבָה וּרְכָסִים,{{הערה|בדפוס כאן: לְשׁוֹן פָּסוּק &quot;וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה&quot; ([[ישעיהו מ ד|ישעיהו מ,ד]]).}} אֲשֶׁר &quot;אֲהֵבוּךָ&quot; אֲנִי וַאֲבוֹתַי בְּאוֹתָן הַיָּמִים. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ.{{ש}}וּלְפִי דֻגְמָתוֹ: הֵם מַזְכִּירִים לְפָנָיו חֶסֶד נְעוּרִים, אַהֲבַת כְּלוּלוֹת, לֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, וְהֶאֱמִינוּ בוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. וְלֹא אָמְרוּ (ראו [[ירמיהו ב ב|ירמיהו ב,ב]]): &quot;הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּמְזוֹנוֹת?&quot; וְהָלְכוּ אַחֲרָיו, וְהוּא הֱבִיאָם לְתוֹךְ חַדְרֵי הֶקֵּף עֲנָנָיו. בְּזוֹ עוֹדָם הַיּוֹם גָּלִים וּשְׂמֵחִים בּוֹ אַף לְפִי עָנְיָם וְצָרָתָם, וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בַּתּוֹרָה, וְשָׁם מַזְכִּירִים דּוֹדָיו &quot;מִיַּיִן&quot; וּמִישׁוֹר אַהֲבָתָם אוֹתוֹ.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ה|דיבור=שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְגוֹמֵר}}אַתֶּם, רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם, אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי; כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְּחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת – קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס, לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה.{{ש}}דֻּגְמָא הִיא זוֹ, אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: &quot;שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי; וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים! אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְּנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה&quot;. וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת '''בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,''' עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל ([[יחזקאל טז סא|טז,סא]]): &quot;וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת&quot;, כְּמוֹ: &quot;עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ&quot; ([[יהושע טו מא|יהושע טו,מא]]).&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ו|דיבור=אַל תִּרְאֻנִי}}אַל תִּסְתַּכְּלוּ בִּי לְבִזָּיוֹן, כְּמוֹ: &quot;כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה'&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת}}לְפִי שֶׁאֵין שַׁחֲרוּתִי וְכִעוּרִי מִמְּעֵי אִמִּי, אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ; שֶׁאוֹתוֹ שַׁחֲרוּת נוֹחַ לְהִתְלַבֵּן כְּשֶׁיַּעֲמֹד בַּצֵּל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי}}הֵם בְּנֵי מִצְרַיִם שֶׁגָּדַלְתִּי בָּהֶם, וְעָלוּ עִמִּי בְּעֵרֶב רַב, הֵם נִחֲרוּ בִי בַּהֲסָתָתָם וּפִתּוּיָם, עַד שֶׁשָׂמוּנִי '''נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים,''' וְשָׁם '''שְׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ''' וְהֻשְׁחַרְתִּי; כְּלוֹמַר: נְתָנוּנִי עוֹבֶדֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְ'''כַרְמִי''' – שֶׁהָיָה '''שֶׁלִּי''' מֵאֲבוֹתַי – '''לֹא נָטָרְתִּי.''' מָצִינוּ פַּרְנָסִים נִקְרָאִים בַּמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן 'כְּרָמִים', שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם&quot; ([[הושע ב יז|הושע ב,יז]]), וּמְתַרְגְּמִינָן: &quot;וַאֲמַנֵּי לָהּ יַת פַּרְנָסָהָא&quot; [=וַאֲמַנֶּה לָהּ אֶת פַּרְנָסֶיהָ]; וְכֵן: &quot;לֹא יִפְנֶה דֶרֶךְ כְּרָמִים&quot; ([[איוב כד יח|איוב כד,יח]]).&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי}}עַכְשָׁיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ חוֹזֵר וּמְדַמֶּה אוֹתָהּ לְצֹאן הַחֲבִיבָה עַל הָרוֹעֶה. אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְפָנָיו, כְּאִשָּׁה לְבַעְלָהּ: &quot;''''הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה''' צֹאנְךָ בֵּין הַזְּאֵבִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הֵם בְּתוֹכָם? וְ'''אֵיכָה''' תַּרְבִּיצֵם '''בַּצָּהֳרָיִם,'''&quot; בַּגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁהִיא עֵת צָרָה לָהֶם, כַּצָּהֳרַיִם שֶׁהִיא עֵת צָרָה לַצֹּאן?{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה}}וְאִם תּאמַר: &quot;מָה אִכְפַּת לָךְ&quot;? אֵין זֶה כְּבוֹדְךָ שֶׁאֶהְיֶה כַּאֲבֵלָה, עוֹטָה עַל שָׂפָה, בּוֹכִיָּה עַל צֹאנִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ}}אֵצֶל עֶדְרֵי שְׁאָר הָרוֹעִים, שֶׁהֵם רוֹעִים צֹאן כְּמוֹתְךָ; כְּלוֹמַר: בֵּין גְּדוּדֵי הָאֻמּוֹת הַסְּמוּכִים עַל אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְיֵשׁ לָהֶם מְלָכִים וְשָׂרִים מַנְהִיגִים אוֹתָם.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ח|דיבור=אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ}}זוֹ הִיא תְּשׁוּבַת הָרוֹעֶה: '''אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ''' לְהֵיכָן תֵּלְכִי לִרְעוֹת צֹאנֵךְ, אַתְּ '''הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,''' שֶׁחָדַל הָרוֹעֶה מִלְּהַנְהִיג אוֹתָם. {{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן}}הִסְתַּכְּלִי בִּפְסִיעוֹת דֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ הַצֹּאן וְהָעֲקֵבִים נִכָּרִים, {{לעז|טרצי&quot;ש|traces|תרגום=עקבות|מספר=4266}} בְּלַעַז, וְכֵן הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא: &quot;וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ&quot; ([[תהלים עז כ|תהלים עז,כ]]); &quot;נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ&quot; ([[ירמיהו יג כב|ירמיהו יג,כב]]); &quot;וְהוּא יָגֻד עָקֵב&quot; ([[בראשית מט יט|בראשית מט,יט]]), יָשׁוּב עַל עֲקֵבָיו. וְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ לְכִי, '''וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים''' – בֵּין מִשְׁכְּנוֹת שְׁאָר הָרוֹעִים שֶׁאַתְּ אֶצְלָם.{{ש}}וְזֶה הַדֻּגְמָא: '''אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ,''' כְּנֵסִיָּתִי וַעֲדָתִי '''הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,''' בִּשְׁאָר אֻמּוֹת, אֵיכָה תִרְעִי וְתִנָּצְלִי מִיַּד הַמְּצִיקִים לָךְ, לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶם וְלֹא יֹאבְדוּ בָּנַיִךְ, הִתְבּוֹנְנִי בְּדַרְכֵי אֲבוֹתַיִךְ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹרָתִי וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתִּי וּמִצְוֹתַי, וּלְכִי בְּדַרְכֵיהֶם; וְאַף בִּשְׂכַר זֹאת תִּרְעִי גְדִיּוֹתַיִךְ אֵצֶל שָׂרֵי הָאֻמּוֹת. וְכֵן אָמַר יִרְמְיָה: &quot;הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים... שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה&quot; וְגוֹמֵר ([[ירמיהו לא כ|ירמיהו לא,כ]]).&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ט|דיבור=לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי}}לָמֶ&quot;ד זוֹ – כְּמוֹ לָמֶ&quot;ד &quot;לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם&quot; ([[ירמיהו י יג|ירמיהו י,יג]]), וּכְמוֹ לָמֶ&quot;ד &quot;לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ&quot; ([[שיר השירים א ג|לעיל פסוק ג]]): לִקְבוּצַת סוּסִים הַרְבֵּה, שֶׁאָסַפְתִּי מַחֲנוֹתַי לָצֵאת לִקְרָאתֵךְ בְּרִכְבֵי פַרְעֹה לְהוֹשִׁיעֵךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ&quot; ([[חבקוק ג טו|חבקוק ג,טו]]), סוּסִים הַרְבֵּה – שָׁם '''דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי,''' שִׁתַּקְתִּיךְ מִצַּעֲקָתֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן&quot; ([[שמות יד יד|שמות יד,יד]]). זֹאת רָאִיתִי בְּסִפְרֵי אַגָּדָה. דָּבָר אַחֵר: '''דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי''' – שָׁם הֶרְאֵיתִי לַכֹּל שֶׁרַעְיָתִי אַתְּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְסֻסָתִי}}קְבוּצַת סוּסִים, וּבִלְשׁוֹן לַעַז {{לעז|קֿיבלקֿיא&quot;ה|chevalchie|תרגום=קבוצת רוכבים|מספר=4267}}.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=דִּמִּיתִיךְ}}{{לעז|אדישמי&quot;י|adesmei|תרגום=השוויתי|מספר=4268}} בְּלַעַז, כְּמוֹ: &quot;אוֹתִי דִּמּוּ לַהֲרֹג&quot; ([[שופטים כ ה|שופטים כ,ה]]), כִּי שָׁם קִשַּׁטְתִּיךְ בְּקִשּׁוּטִים נָאִים.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=י|דיבור=נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים}}שׁוּרוֹת נִזְמֵי אֹזֶן וּמִצְחַת זָהָב.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים}}עֲנָקֵי זָהָב, וּמַרְגָּלִיּוֹת חֲרוּזוֹת בִּפְתִילֵי זָהָב, שֶׁל בִּזַּת הַיָּם.&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יא|דיבור=תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ}}נִמְלַכְנוּ אֲנִי וּבֵית דִּינִי לִפְנֵי בֹּא פַרְעֹה, שֶׁאַשִּׁיאֶנּוּ וַאֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרַיִךְ עִם כָּל שֶׁבַח גִּנְזֵי אוֹצְרוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה לָךְ תּוֹרֵי קִשּׁוּטֵי הַזָּהָב.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף}}שֶׁהָיָה בְיָדֵךְ כְּבָר, שֶׁהוֹצֵאת מִמִּצְרַיִם; שֶׁגְּדוֹלָה הָיְתָה בִּזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נְקֻדּוֹת}}כְּלֵי כֶּסֶף מְנֻקָּדִים וּמְצֻיָּרִים בַּחֲבַרְבּוּרוֹת וּגְוָנִים.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יב|דיבור=עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ}}מְשִׁיבָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֶרֶת: &quot;כָּל זֶה אֱמֶת! טוֹבָה גְּמַלְתַּנִי, וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ רָעָה. כִּי בְּעוֹד הַמֶּלֶךְ עַל הַשֻּׁלְחָן מְסִבַּת חֻפָּתוֹ – '''נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ,'''&quot; חִלּוּף 'לְהַבְאִישׁ': בְּעוֹד שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּסִינַי, קִלְקַלְתִּי בָּעֵגֶל. וּלְשׁוֹן חִבָּה כָּתַב הַכָּתוּב, '''נָתַן רֵיחוֹ,''' וְלֹא כָּתַב 'הִבְאִישׁ' אוֹ 'הִסְרִיחַ', לְפִי שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה.{{הערה|בדפוסים נוסף כאן בסוגריים: &quot;עַיֵּן בְּרַשִׁ&quot;י בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא, דְּהַטַּעַם דְּלָא כְתִיב 'הִבְאִישׁ' אוֹ 'הִסְרִיחַ' – מִשּׁוּם חִבָּה. אָכֵן לְפֵרוּשׁ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם, שֶׁפֵּרֵשׁ: וְהָכִי קָאָמַר, מַה שֶּׁכָּתַב '''נָתַן''' וְלֹא 'עָזַב' – זֶהוּ מִשּׁוּם חִבָּה; אָכֵן מַה שֶּׁלֹא כָּתַב 'הִבְאִישׁ' אוֹ 'הִסְרִיחַ' – זֶהוּ בְּלָאו הָכִי, מִשּׁוּם לָשׁוֹן נְקִיָּה.&quot;}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יג|דיבור=צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי}}דּוֹדִי נַעֲשָׂה לִי כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צְרוֹר הַמּוֹר בְּחֵיקוֹ, וְאָמַר לוֹ: הֲרֵי לְךָ צְרוֹר זֶה, שֶׁיִּתֵּן רֵיחַ טוֹב מִן הָרִאשׁוֹן שֶׁאִבַּדְתָּ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְרַצָּה לְיִשְׂרָאֵל עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וּמָצָא לָהֶם כַּפָּרָה עַל עֲוֹנָם, וְאָמַר: &quot;הִתְנַדְּבוּ לַמִּשְׁכָּן, וְיָבֹא זְהַב הַמִּשְׁכָּן וִיכַפֵּר עַל זְהַב הָעֵגֶל&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בֵּין שָׁדַי יָלִין}}אַף עַל פִּי שֶׁמָּעַלְתִּי בּוֹ, אָמַר לִשְׁכֹּן שָׁם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בֵּין שָׁדַי}}בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן.&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יד|דיבור=אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר}}יֵשׁ בֹּשֶׂם שֶׁשְּׁמוֹ כֹּפֶר, כְּמוֹ &quot;כְּפָרִים עִם נְרָדִים&quot; ([[שיר השירים ד יג|להלן ד,יג]]), וְעָשׂוּי כְּעֵין אֶשְׁכֹּלוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי}}שֵׁם מָקוֹם; וְשָׁם הוּא מָצוּי. וְרָאִיתִי בָּאַגָּדָה, שֶׁאוֹתָן כְּרָמִים עוֹשִׂין פֵּרוֹת אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בְּשָׁנָה.{{ש}}וְדֻגְמָא הִיא לְכַמָּה כַּפָּרוֹת וּמְחִילוֹת, שֶׁמָּחַל לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסּוּהוּ בַּמִּדְבָּר.&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=טו|דיבור=הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי}}אֲנִי הָיִיתִי בּוֹשָׁה בְּקִלְקוּלִי, וְהוּא חִזְּקַנִי בְּדִבְרֵי רִצּוּיִים, לוֹמַר: &quot;סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ&quot; ([[במדבר יד כ|במדבר יד,כ]]) וַהֲרֵי אַתְּ יָפָה וְיָפָה, כִּי '''עֵינַיִךְ יוֹנִים,''' כְּלוֹמַר: כַּלָּה שֶׁעֵינֶיהָ כְּעוּרִים – כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה; וְשֶׁעֵינֶיהָ נָאִים – אֵין גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה.{{ש}}וְהַדֻּגְמָא זוֹ הִיא: מָחַלְתִּי לָךְ עַל עֲוֹנֵךְ, וַהֲרֵי אַתְּ יָפָה בְּ'נַעֲשֶׂה' וְ'''הִנָּךְ יָפָה''' בְּ'נִשְׁמָע'; יָפָה בְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת, יָפָה בְּמַעֲשַׂיִךְ, כִּי '''עֵינַיִךְ יוֹנִים.''' – צַדִּיקִים יֵשׁ בְּיָדֵךְ שֶׁדָּבְקוּ בִּי, כְּיוֹנָה זוֹ, שֶׁמִּשֶּׁמַּכֶּרֶת אֶת בֶּן זוּגָהּ אֵינָהּ מַנִּיחַתּוּ שֶׁיִּזְדַּוֵּג לְאַחֵר; כָּךְ &quot;וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי&quot; ([[שמות לב כו|שמות לב,כו]]) וְלֹא טָעוּ בָּעֵגֶל. וְעוֹד '''הִנָּךְ יָפָה''' בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ וגו' וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה&quot; ([[שמות לט מג|שמות לט,מג]]), הֲרֵי שֶׁקִּלְּסָם עַל כָּךְ.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=טז|דיבור=הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים}}לֹא הַיֹּפִי שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁלְּךָ; אַתָּה הוּא הַיָּפֶה!{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אַף נָעִים}}שֶׁעָבַרְתָּ עַל פְּשָׁעַי, וְהִשְׁרֵיתָ שְׁכִינָתְךָ בְּתוֹכֵנוּ. וְזֶהוּ קִלּוּס שֶׁל יְרִידַת הָאֵשׁ, &quot;וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ&quot; ([[ויקרא ט כד|ויקרא ט,כד]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה}}עַל יְדֵי נְעִימוֹתֶיךָ, הִנֵּה רַעֲנָנָה עַרְשֵׂנוּ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵינוּ, שֶׁהֵם כֻּלָּם נִקְבָּצִים אֵלֶיךָ פֹּה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה&quot; וגומר ([[ויקרא ח ד|ויקרא ח,ד]]). הַמִּשְׁכָּן קָרוּי מִטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה&quot; ([[שיר השירים ג ז|להלן ג,ז]]); וְכֵן הַמִּקְדָּשׁ קָרוּי מִטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹאָשׁ: &quot;בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת&quot; ([[דברי הימים ב כב יא|דה&quot;ב כב,יא]]) אֲשֶׁר &quot;בְּבֵית הָאֱלֹהִים&quot; ([[דברי הימים ב כב יב|שם,יב]]), עַל שֶׁהֵם פִּרְיָן וְרִבְיָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=טז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יז|דיבור=קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים}}שְׁבַח הַמִּשְׁכָּן הוּא זֶה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=רַהִיטֵנוּ}}לֹא יָדַעְתִּי אִם לְשׁוֹן קְרָשִׁים אוֹ לְשׁוֹן בָּרִיחִים, אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁאַף בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה שָׁנִינוּ: רְהִיטֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם הֵם מְעִידִים בּוֹ ([[ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תכג|יל&quot;ש ישעיהו, רמז תכג]]).&lt;קטע סוף=יז/&gt;&lt;קטע סוף=שיר השירים א/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}


{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא|המקור לרש&quot;י מנוקד על חמש מגילות}}

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:רש&quot;י על שיר השירים]]</text>
      <sha1>78i76hdyioxdeqlc7flp4yuywtkgcep</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419586</id>
      <parentid>1419585</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T07:37:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32035" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים א/&gt;[הקדמה]

&lt;קטע התחלה=הקדמה/&gt;&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב|תהלים סב,יב]]) – מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים, וְסוֹף דָּבָר אֵין לְךָ מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ ([[סנהדרין לד א|סנהדרין ל&quot;ד ע&quot;א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים דִּבְרֵיהֶם בְּדֻגְמָא, צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדֻּגְמָא עַל אׇפְנֶיהָ וְעַל סִדְרָהּ, כְּמוֹ שֶׁהַמִּקְרָאוֹת סְדוּרִים זֶה אַחַר זֶה.

וְרָאִיתִי לַסֵּפֶר הַזֶּה כַּמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה: יֵשׁ סוֹדְרִים כׇּל הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּמִדְרַשׁ אֶחָד; וְיֵשׁ מְפֻזָּרִים בְּכַמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וְיֵשׁ מִקְרָאוֹת לְבַדָּם וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת. וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי לִתְפֹּשׂ מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא לְיַשֵּׁב בֵּאוּרָם עַל סִדְרָם, וְהַמִּדְרָשׁוֹת מֵרַבּוֹתֵינוּ אֶקְבָּעֵם מִדְרָשׁ וּמִדְרָשׁ, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.

וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁרָאָה שְׁלֹמֹה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִגְלוֹת גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, חֻרְבָּן אַחַר חֻרְבָּן, וּלְהִתְאוֹנֵן בְּגָלוּת זֶה עַל כְּבוֹדָם הָרִאשׁוֹן, וְלִזְכֹּר חִבָּה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הָיוּ סְגֻלָּה לוֹ מִכׇּל הָעַמִּים לֵאמֹר ([[הושע ב ז|הושע ב,ז]]): &quot;אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה&quot;, וְיִזְכְּרוּ אֶת חֲסָדָיו וְאֶת מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ ([[ויקרא כו מ|ויקרא כו,מ]]), וְאֶת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לָהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְיָסַד הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה צְרוּרָה אַלְמְנוּת חַיּוּת ([[שמואל ב כ ג|שמ&quot;ב כ,ג]]), מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעֲלָהּ, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, מַזְכֶּרֶת אַהֲבַת נְעוּרֶיהָ אֵלָיו, וּמוֹדֶה עַל פִּשְׁעָהּ. אַף דּוֹדָהּ צַר לוֹ בְּצָרָתָהּ ([[ישעיהו סג ט|ישעיהו סג,ט]]), וּמַזְכִּיר חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְנוֹי יׇפְיָהּ וְכִשְׁרוֹן פְּעָלֶיהָ, בָּהֶם נִקְשָׁר עִמָּהּ בְּאַהֲבָה עַזָּה – לְהוֹדִיעָהּ כִּי לֹא מִלִּבּוֹ עִנָּהּ ([[איכה ג לג|איכה ג,לג]]), וְלֹא שִׁלּוּחֶיהָ שִׁלּוּחִין ([[ישעיהו נ א|ישעיהו נ,א]]), כִּי עוֹד הִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא אִישָׁהּ, וְהוּא עָתִיד לָשׁוּב אֵלֶיהָ.&lt;קטע סווף=הקדמה/&gt;

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה}}שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ ([[שבועות לה ב|שבועות ל&quot;ה ע&quot;ב]]): כָּל &quot;שְׁלֹמֹה&quot; הָאֲמוּרִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ: מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.{{הערה|בדפוסים אחרי &quot;כָּל שְׁלֹמֹה&quot; בסוגריים: &quot;דְּקָשֶׁה לָהֶם לָמָּה לֹא מְיַחֲסוֹ אַחַר אָבִיו כְּמוֹ בְמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת.&quot;}} '''שִׁיר''' שֶׁהוּא עַל כָּל '''הַשִּׁירִים''', אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵת עֲדָתוֹ וְעַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ([[משנה ידים ג ה|משנה ידים פרק שלישי]]): לֹא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תנחומא תצוה ה'): לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל סְאָה חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם. אָמַר לוֹ: &quot;הוֹצֵא לִי כָךְ וְכָךְ סֹלֶת, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן; וְסָלִיתָ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלֻסְקִיָּא אַחַת, מְנֻפָּה וּמְעֻלָּה.&quot; כָּךְ: כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִבּוּל עֹל מַלְכוּתוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ}}זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: &quot;מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז?! לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה!&quot;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי טוֹבִים}}לִי דוֹדֶיךָ, מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן&quot; ([[אסתר ז ח|אסתר ז,ח]]), &quot;בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן&quot; ([[ישעיהו כד ט|ישעיהו כד,ט]]), &quot;וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם&quot; ([[ישעיהו ה יב|שם ה,יב]]). זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ.{{ש}}וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם, לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: &quot;יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.&quot;&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֵׁם טוֹב נִקְרָא עַל שֵׁם &quot;שֶׁמֶן טוֹב&quot; (ראו [[קהלת ז א|קהלת ז,א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֶׁהֵרִיחוּ בָהֶם אַפְסֵי אֶרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ הַטּוֹב בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁמֶן תּוּרַק}}נִקְרָא '''שְׁמֶךָ''', לִהְיוֹת נֶאֱמַר עָלֶיךָ: &quot;אַתָּה שֶׁמֶן אֲשֶׁר תּוּרַק תָּמִיד, לִהְיוֹת רֵיחַ עָרֵב שֶׁלְּךָ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק&quot;. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמֶן עָרֵב, בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בִצְלוֹחִית חֲתוּמָה – אֵין רֵיחוֹ נוֹדֵף, פּוֹתְחָהּ וּמֵרִיק שַׁמְנָהּ לִכְלִי אַחֵר – רֵיחוֹ נוֹדֵף (ראו רש&quot;י על [[עבודה זרה לה ב|עבודה זרה ל&quot;ה ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ}}בָּא יִתְרוֹ לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה וְנִתְגַּיֵּר. אַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה: &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ...&quot; ([[יהושע ב י|יהושע ב,י]]), וְעַל יְדֵי כֵן &quot;כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם...&quot; ([[יהושע ב יא|שם, יא]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲלָמוֹת}}בְּתוּלוֹת, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר דִּמָּהוּ לְבָחוּר שֶׁאֲהוּבָתוֹ מְחַבַּבְתּוֹ. וּלְפִי הַדֻּגְמָא: הָ&quot;עֲלָמוֹת&quot; הֵן הָאֻמּוֹת.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה}}אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִשְּׁלוּחֶיךָ רֶמֶז שֶׁאָמַרְתָּ לְמָשְׁכֵנִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי, &quot;אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה&quot; לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו}}וְגַם הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנָּה לִי גִילָה וְשִׂמְחָה אֲשֶׁר נִדְבַּקְתִּי בָךְ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ}}גַּם הַיּוֹם בְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, תָּמִיד אַזְכִּיר דּוֹדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים מִכָּל מִשְׁתֵּה עֹנֶג וְשִׂמְחָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ}}אַהֲבָה עַזָּה, אַהֲבַת מִישׁוֹר בְּלִי עֲקִיבָה וּרְכָסִים,{{הערה|בדפוס כאן: לְשׁוֹן פָּסוּק &quot;וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה&quot; ([[ישעיהו מ ד|ישעיהו מ,ד]]).}} אֲשֶׁר &quot;אֲהֵבוּךָ&quot; אֲנִי וַאֲבוֹתַי בְּאוֹתָן הַיָּמִים. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ.{{ש}}וּלְפִי דֻגְמָתוֹ: הֵם מַזְכִּירִים לְפָנָיו חֶסֶד נְעוּרִים, אַהֲבַת כְּלוּלוֹת, לֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, וְהֶאֱמִינוּ בוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. וְלֹא אָמְרוּ (ראו [[ירמיהו ב ב|ירמיהו ב,ב]]): &quot;הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּמְזוֹנוֹת?&quot; וְהָלְכוּ אַחֲרָיו, וְהוּא הֱבִיאָם לְתוֹךְ חַדְרֵי הֶקֵּף עֲנָנָיו. בְּזוֹ עוֹדָם הַיּוֹם גָּלִים וּשְׂמֵחִים בּוֹ אַף לְפִי עָנְיָם וְצָרָתָם, וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בַּתּוֹרָה, וְשָׁם מַזְכִּירִים דּוֹדָיו &quot;מִיַּיִן&quot; וּמִישׁוֹר אַהֲבָתָם אוֹתוֹ.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ה|דיבור=שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְגוֹמֵר}}אַתֶּם, רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם, אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי; כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְּחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת – קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס, לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה.{{ש}}דֻּגְמָא הִיא זוֹ, אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: &quot;שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי; וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים! אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְּנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה&quot;. וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת '''בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,''' עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל ([[יחזקאל טז סא|טז,סא]]): &quot;וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת&quot;, כְּמוֹ: &quot;עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ&quot; ([[יהושע טו מא|יהושע טו,מא]]).&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ו|דיבור=אַל תִּרְאֻנִי}}אַל תִּסְתַּכְּלוּ בִּי לְבִזָּיוֹן, כְּמוֹ: &quot;כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה'&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת}}לְפִי שֶׁאֵין שַׁחֲרוּתִי וְכִעוּרִי מִמְּעֵי אִמִּי, אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ; שֶׁאוֹתוֹ שַׁחֲרוּת נוֹחַ לְהִתְלַבֵּן כְּשֶׁיַּעֲמֹד בַּצֵּל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי}}הֵם בְּנֵי מִצְרַיִם שֶׁגָּדַלְתִּי בָּהֶם, וְעָלוּ עִמִּי בְּעֵרֶב רַב, הֵם נִחֲרוּ בִי בַּהֲסָתָתָם וּפִתּוּיָם, עַד שֶׁשָׂמוּנִי '''נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים,''' וְשָׁם '''שְׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ''' וְהֻשְׁחַרְתִּי; כְּלוֹמַר: נְתָנוּנִי עוֹבֶדֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְ'''כַרְמִי''' – שֶׁהָיָה '''שֶׁלִּי''' מֵאֲבוֹתַי – '''לֹא נָטָרְתִּי.''' מָצִינוּ פַּרְנָסִים נִקְרָאִים בַּמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן 'כְּרָמִים', שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם&quot; ([[הושע ב יז|הושע ב,יז]]), וּמְתַרְגְּמִינָן: &quot;וַאֲמַנֵּי לָהּ יַת פַּרְנָסָהָא&quot; [=וַאֲמַנֶּה לָהּ אֶת פַּרְנָסֶיהָ]; וְכֵן: &quot;לֹא יִפְנֶה דֶרֶךְ כְּרָמִים&quot; ([[איוב כד יח|איוב כד,יח]]).&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי}}עַכְשָׁיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ חוֹזֵר וּמְדַמֶּה אוֹתָהּ לְצֹאן הַחֲבִיבָה עַל הָרוֹעֶה. אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְפָנָיו, כְּאִשָּׁה לְבַעְלָהּ: &quot;''''הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה''' צֹאנְךָ בֵּין הַזְּאֵבִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הֵם בְּתוֹכָם? וְ'''אֵיכָה''' תַּרְבִּיצֵם '''בַּצָּהֳרָיִם,'''&quot; בַּגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁהִיא עֵת צָרָה לָהֶם, כַּצָּהֳרַיִם שֶׁהִיא עֵת צָרָה לַצֹּאן?{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה}}וְאִם תּאמַר: &quot;מָה אִכְפַּת לָךְ&quot;? אֵין זֶה כְּבוֹדְךָ שֶׁאֶהְיֶה כַּאֲבֵלָה, עוֹטָה עַל שָׂפָה, בּוֹכִיָּה עַל צֹאנִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ}}אֵצֶל עֶדְרֵי שְׁאָר הָרוֹעִים, שֶׁהֵם רוֹעִים צֹאן כְּמוֹתְךָ; כְּלוֹמַר: בֵּין גְּדוּדֵי הָאֻמּוֹת הַסְּמוּכִים עַל אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְיֵשׁ לָהֶם מְלָכִים וְשָׂרִים מַנְהִיגִים אוֹתָם.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ח|דיבור=אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ}}זוֹ הִיא תְּשׁוּבַת הָרוֹעֶה: '''אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ''' לְהֵיכָן תֵּלְכִי לִרְעוֹת צֹאנֵךְ, אַתְּ '''הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,''' שֶׁחָדַל הָרוֹעֶה מִלְּהַנְהִיג אוֹתָם. {{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן}}הִסְתַּכְּלִי בִּפְסִיעוֹת דֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ הַצֹּאן וְהָעֲקֵבִים נִכָּרִים, {{לעז|טרצי&quot;ש|traces|תרגום=עקבות|מספר=4266}} בְּלַעַז, וְכֵן הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא: &quot;וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ&quot; ([[תהלים עז כ|תהלים עז,כ]]); &quot;נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ&quot; ([[ירמיהו יג כב|ירמיהו יג,כב]]); &quot;וְהוּא יָגֻד עָקֵב&quot; ([[בראשית מט יט|בראשית מט,יט]]), יָשׁוּב עַל עֲקֵבָיו. וְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ לְכִי, '''וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים''' – בֵּין מִשְׁכְּנוֹת שְׁאָר הָרוֹעִים שֶׁאַתְּ אֶצְלָם.{{ש}}וְזֶה הַדֻּגְמָא: '''אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ,''' כְּנֵסִיָּתִי וַעֲדָתִי '''הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,''' בִּשְׁאָר אֻמּוֹת, אֵיכָה תִרְעִי וְתִנָּצְלִי מִיַּד הַמְּצִיקִים לָךְ, לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶם וְלֹא יֹאבְדוּ בָּנַיִךְ, הִתְבּוֹנְנִי בְּדַרְכֵי אֲבוֹתַיִךְ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹרָתִי וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתִּי וּמִצְוֹתַי, וּלְכִי בְּדַרְכֵיהֶם; וְאַף בִּשְׂכַר זֹאת תִּרְעִי גְדִיּוֹתַיִךְ אֵצֶל שָׂרֵי הָאֻמּוֹת. וְכֵן אָמַר יִרְמְיָה: &quot;הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים... שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה&quot; וְגוֹמֵר ([[ירמיהו לא כ|ירמיהו לא,כ]]).&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ט|דיבור=לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי}}לָמֶ&quot;ד זוֹ – כְּמוֹ לָמֶ&quot;ד &quot;לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם&quot; ([[ירמיהו י יג|ירמיהו י,יג]]), וּכְמוֹ לָמֶ&quot;ד &quot;לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ&quot; ([[שיר השירים א ג|לעיל פסוק ג]]): לִקְבוּצַת סוּסִים הַרְבֵּה, שֶׁאָסַפְתִּי מַחֲנוֹתַי לָצֵאת לִקְרָאתֵךְ בְּרִכְבֵי פַרְעֹה לְהוֹשִׁיעֵךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ&quot; ([[חבקוק ג טו|חבקוק ג,טו]]), סוּסִים הַרְבֵּה – שָׁם '''דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי,''' שִׁתַּקְתִּיךְ מִצַּעֲקָתֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן&quot; ([[שמות יד יד|שמות יד,יד]]). זֹאת רָאִיתִי בְּסִפְרֵי אַגָּדָה. דָּבָר אַחֵר: '''דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי''' – שָׁם הֶרְאֵיתִי לַכֹּל שֶׁרַעְיָתִי אַתְּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְסֻסָתִי}}קְבוּצַת סוּסִים, וּבִלְשׁוֹן לַעַז {{לעז|קֿיבלקֿיא&quot;ה|chevalchie|תרגום=קבוצת רוכבים|מספר=4267}}.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=דִּמִּיתִיךְ}}{{לעז|אדישמי&quot;י|adesmei|תרגום=השוויתי|מספר=4268}} בְּלַעַז, כְּמוֹ: &quot;אוֹתִי דִּמּוּ לַהֲרֹג&quot; ([[שופטים כ ה|שופטים כ,ה]]), כִּי שָׁם קִשַּׁטְתִּיךְ בְּקִשּׁוּטִים נָאִים.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=י|דיבור=נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים}}שׁוּרוֹת נִזְמֵי אֹזֶן וּמִצְחַת זָהָב.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים}}עֲנָקֵי זָהָב, וּמַרְגָּלִיּוֹת חֲרוּזוֹת בִּפְתִילֵי זָהָב, שֶׁל בִּזַּת הַיָּם.&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יא|דיבור=תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ}}נִמְלַכְנוּ אֲנִי וּבֵית דִּינִי לִפְנֵי בֹּא פַרְעֹה, שֶׁאַשִּׁיאֶנּוּ וַאֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרַיִךְ עִם כָּל שֶׁבַח גִּנְזֵי אוֹצְרוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה לָךְ תּוֹרֵי קִשּׁוּטֵי הַזָּהָב.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף}}שֶׁהָיָה בְיָדֵךְ כְּבָר, שֶׁהוֹצֵאת מִמִּצְרַיִם; שֶׁגְּדוֹלָה הָיְתָה בִּזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נְקֻדּוֹת}}כְּלֵי כֶּסֶף מְנֻקָּדִים וּמְצֻיָּרִים בַּחֲבַרְבּוּרוֹת וּגְוָנִים.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יב|דיבור=עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ}}מְשִׁיבָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֶרֶת: &quot;כָּל זֶה אֱמֶת! טוֹבָה גְּמַלְתַּנִי, וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ רָעָה. כִּי בְּעוֹד הַמֶּלֶךְ עַל הַשֻּׁלְחָן מְסִבַּת חֻפָּתוֹ – '''נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ,'''&quot; חִלּוּף 'לְהַבְאִישׁ': בְּעוֹד שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּסִינַי, קִלְקַלְתִּי בָּעֵגֶל. וּלְשׁוֹן חִבָּה כָּתַב הַכָּתוּב, '''נָתַן רֵיחוֹ,''' וְלֹא כָּתַב 'הִבְאִישׁ' אוֹ 'הִסְרִיחַ', לְפִי שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה.{{הערה|בדפוסים נוסף כאן בסוגריים: &quot;עַיֵּן בְּרַשִׁ&quot;י בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא, דְּהַטַּעַם דְּלָא כְתִיב 'הִבְאִישׁ' אוֹ 'הִסְרִיחַ' – מִשּׁוּם חִבָּה. אָכֵן לְפֵרוּשׁ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם, שֶׁפֵּרֵשׁ: וְהָכִי קָאָמַר, מַה שֶּׁכָּתַב '''נָתַן''' וְלֹא 'עָזַב' – זֶהוּ מִשּׁוּם חִבָּה; אָכֵן מַה שֶּׁלֹא כָּתַב 'הִבְאִישׁ' אוֹ 'הִסְרִיחַ' – זֶהוּ בְּלָאו הָכִי, מִשּׁוּם לָשׁוֹן נְקִיָּה.&quot;}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יג|דיבור=צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי}}דּוֹדִי נַעֲשָׂה לִי כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צְרוֹר הַמּוֹר בְּחֵיקוֹ, וְאָמַר לוֹ: הֲרֵי לְךָ צְרוֹר זֶה, שֶׁיִּתֵּן רֵיחַ טוֹב מִן הָרִאשׁוֹן שֶׁאִבַּדְתָּ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְרַצָּה לְיִשְׂרָאֵל עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וּמָצָא לָהֶם כַּפָּרָה עַל עֲוֹנָם, וְאָמַר: &quot;הִתְנַדְּבוּ לַמִּשְׁכָּן, וְיָבֹא זְהַב הַמִּשְׁכָּן וִיכַפֵּר עַל זְהַב הָעֵגֶל&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בֵּין שָׁדַי יָלִין}}אַף עַל פִּי שֶׁמָּעַלְתִּי בּוֹ, אָמַר לִשְׁכֹּן שָׁם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בֵּין שָׁדַי}}בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן.&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יד|דיבור=אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר}}יֵשׁ בֹּשֶׂם שֶׁשְּׁמוֹ כֹּפֶר, כְּמוֹ &quot;כְּפָרִים עִם נְרָדִים&quot; ([[שיר השירים ד יג|להלן ד,יג]]), וְעָשׂוּי כְּעֵין אֶשְׁכֹּלוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי}}שֵׁם מָקוֹם; וְשָׁם הוּא מָצוּי. וְרָאִיתִי בָּאַגָּדָה, שֶׁאוֹתָן כְּרָמִים עוֹשִׂין פֵּרוֹת אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בְּשָׁנָה.{{ש}}וְדֻגְמָא הִיא לְכַמָּה כַּפָּרוֹת וּמְחִילוֹת, שֶׁמָּחַל לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסּוּהוּ בַּמִּדְבָּר.&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=טו|דיבור=הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי}}אֲנִי הָיִיתִי בּוֹשָׁה בְּקִלְקוּלִי, וְהוּא חִזְּקַנִי בְּדִבְרֵי רִצּוּיִים, לוֹמַר: &quot;סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ&quot; ([[במדבר יד כ|במדבר יד,כ]]) וַהֲרֵי אַתְּ יָפָה וְיָפָה, כִּי '''עֵינַיִךְ יוֹנִים,''' כְּלוֹמַר: כַּלָּה שֶׁעֵינֶיהָ כְּעוּרִים – כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה; וְשֶׁעֵינֶיהָ נָאִים – אֵין גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה.{{ש}}וְהַדֻּגְמָא זוֹ הִיא: מָחַלְתִּי לָךְ עַל עֲוֹנֵךְ, וַהֲרֵי אַתְּ יָפָה בְּ'נַעֲשֶׂה' וְ'''הִנָּךְ יָפָה''' בְּ'נִשְׁמָע'; יָפָה בְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת, יָפָה בְּמַעֲשַׂיִךְ, כִּי '''עֵינַיִךְ יוֹנִים.''' – צַדִּיקִים יֵשׁ בְּיָדֵךְ שֶׁדָּבְקוּ בִּי, כְּיוֹנָה זוֹ, שֶׁמִּשֶּׁמַּכֶּרֶת אֶת בֶּן זוּגָהּ אֵינָהּ מַנִּיחַתּוּ שֶׁיִּזְדַּוֵּג לְאַחֵר; כָּךְ &quot;וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי&quot; ([[שמות לב כו|שמות לב,כו]]) וְלֹא טָעוּ בָּעֵגֶל. וְעוֹד '''הִנָּךְ יָפָה''' בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ וגו' וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה&quot; ([[שמות לט מג|שמות לט,מג]]), הֲרֵי שֶׁקִּלְּסָם עַל כָּךְ.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=טז|דיבור=הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים}}לֹא הַיֹּפִי שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁלְּךָ; אַתָּה הוּא הַיָּפֶה!{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אַף נָעִים}}שֶׁעָבַרְתָּ עַל פְּשָׁעַי, וְהִשְׁרֵיתָ שְׁכִינָתְךָ בְּתוֹכֵנוּ. וְזֶהוּ קִלּוּס שֶׁל יְרִידַת הָאֵשׁ, &quot;וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ&quot; ([[ויקרא ט כד|ויקרא ט,כד]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה}}עַל יְדֵי נְעִימוֹתֶיךָ, הִנֵּה רַעֲנָנָה עַרְשֵׂנוּ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵינוּ, שֶׁהֵם כֻּלָּם נִקְבָּצִים אֵלֶיךָ פֹּה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה&quot; וגומר ([[ויקרא ח ד|ויקרא ח,ד]]). הַמִּשְׁכָּן קָרוּי מִטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה&quot; ([[שיר השירים ג ז|להלן ג,ז]]); וְכֵן הַמִּקְדָּשׁ קָרוּי מִטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹאָשׁ: &quot;בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת&quot; ([[דברי הימים ב כב יא|דה&quot;ב כב,יא]]) אֲשֶׁר &quot;בְּבֵית הָאֱלֹהִים&quot; ([[דברי הימים ב כב יב|שם,יב]]), עַל שֶׁהֵם פִּרְיָן וְרִבְיָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=טז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=יז|דיבור=קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים}}שְׁבַח הַמִּשְׁכָּן הוּא זֶה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=רַהִיטֵנוּ}}לֹא יָדַעְתִּי אִם לְשׁוֹן קְרָשִׁים אוֹ לְשׁוֹן בָּרִיחִים, אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁאַף בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה שָׁנִינוּ: רְהִיטֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם הֵם מְעִידִים בּוֹ ([[ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תכג|יל&quot;ש ישעיהו, רמז תכג]]).&lt;קטע סוף=יז/&gt;&lt;קטע סוף=שיר השירים א/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}


{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא|המקור לרש&quot;י מנוקד על חמש מגילות}}

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:רש&quot;י על שיר השירים]]
[[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]]</text>
      <sha1>ph8qspac90332vfk8hdkxrtb2l6c6a2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461645</id>
    <revision>
      <id>1419609</id>
      <parentid>1418938</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:09:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ב</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4310" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), תש&quot;ל-1970
=== תקנות בדבר מבחני נזקקות ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ל, 2275|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|2615)); ((תשנ&quot;ג, 1152|תיקון|5544)); ((תשס&quot;ג, 543|תיקון|6228)); ((תשפ&quot;ב, 3928|תיקון|10309)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 1]] [[+|ו-13]] [[=החוק|לחוק שירותי הסעד, תשי&quot;ח-1958]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. נזקק מחמת גיל (תיקון: תשפ&quot;ב)
: נזקק מחמת גיל הוא אדם שנתקיים בו אחד מאלה:
: (1) לא מלאו לו 18 שנים;
: (2) הוא קטין שלגביו נדרשה על ידי בית המשפט חקירה או הכנת תסקיר על ידי פקיד סעד לפי [[סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט&quot;ו-1955]], או קטין כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש&quot;ך-1960]], או קטין שלגביו החליט פקיד סעד לערוך חקירה לפי [[סעיף 70 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ&quot;ב-1962]];
: (3) בגבר - הוא הגיע לגיל פרישה לגבר לפי [[סעיף 3 לחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
: (4) באשה - היא הגיעה לגיל פרישה לאישה לפי [[סעיף 3 לחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]].

@ 2. נזקק מחמת מצב בריאות
: נזקק מחמת מצב בריאות הוא אדם אשר לפי תעודה מאת רופא, המניחה את דעתו של מנהל לשכת הסעד, מוגבלת יכולתו לעבוד או לדאוג לעניניו או לעניני התלויים בו.

@ 3. נזקק מחמת ליקוי רוחני או גופני
: נזקק מחמת ליקוי רוחני או גופני הוא אדם שנתקיים בו אחד מאלה:
: (1) לפי תעודה מאת רופא, המניחה את דעתו של מנהל לשכת הסעד, מוגבלת יכולתו לעבוד או לדאוג לעניניו או לעניני התלויים בו;
: (2) הוא פסול דין או זקוק לאפוטרופוס;
: (3) נדרשה לגביו על ידי בית המשפט חקירה או תסקיר לפי [[סעיף 7 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט&quot;ו-1955]], או שלגביו החליט פקיד סעד לערוך חקירה לפי [[סעיף 70 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ&quot;ב-1962]];
: (4) הוא מפגר או אחראי כמשמעותם [[בחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ&quot;ט-1969]].

@ 4. נזקק מחמת עיוורון (תיקון: תשס&quot;ג)
: נזקק מחמת עיוורון הוא אדם שברשומו תעודת עיוור/לקוי ראיה שניתנה בהתאם להוראות תע&quot;ס כהגדרתן [[בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ&quot;ו-1986]].

@ 5. נזקק מחמת אלמנות
: נזקק מחמת אלמנות הוא אלמן או אלמנה הורה לילד שלא מלאו לו 16 שנה.

@ 6. נזקק מחמת היותו חוסה
: נזקק מחמת היותו חוסה הוא חוסה כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק ההגנה על חוסים, תשכ&quot;ו-1966]], אשר לגביו דרושה פעולה לפי [[החוק האמור]].

@ 7. נזקק מחמת מחסור
: נזקק מחמת מחסור הוא אדם שאינו מסוגל, לדעת מנהל לשכת הסעד, להשתכר כדי מחייתו או מחיית התלויים בו.

@ 8. נזקק מחמת סיבה אחרת
: נזקק מחמת סיבה אחרת הוא אדם שלשכת הסעד מצאה אותו זקוק לטיפול סוציאלי או לסעד מסיבה כלשהי.

@ 9. ביטול
: תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), תשכ&quot;ב-1962 - בטלות.

@ 10. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), תש&quot;ל-1970&quot;.

== תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשס&quot;ג) ==

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ה באב תש&quot;ל (27 באוגוסט 1970)
&lt;חתימה&gt; יוסף בורג שר הסעד</text>
      <sha1>qcpwi2k98vugj81uwqaylc7cjplwk51</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>465110</id>
    <revision>
      <id>1419589</id>
      <parentid>1413572</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T07:52:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="53045" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 2158|תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט)|10018)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 60(1)(יא) ו-(יז) ו-(2)(ו) ו-(ח)]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], (להלן - הפקודה), לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לפי הצעת רשות הספנות והנמלים מכוח [[סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] אני מתקינה תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ותחולה ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור מיוחד&quot; - אזור ים כמפורט [[בתוספת הראשונה]], שמחמת סיבות טכניות בזיקה למצבו האוקינוגרפי והאקולוגי ולאופי התעבורה בו, נדרש לגביו שימוש בשיטות מיוחדות למניעת זיהום הים באשפה;
:- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הימי הבין-לאומי לענייני ספנות שישראל חברה בו;
:- &quot;אסדה&quot; - מיתקן המוצב בים, בין בחיבור לקרקע ובין במצב ציפה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני;
:- &quot;אפר מיתקני שריפה&quot; - אפר ושיירי פחם הנובעים ממיתקני שריפה בכלי השיט, המשמשים לשריפת אשפה;
:- &quot;אשפה&quot; - פסולת מזון, פסולת ביתית ופסולת תפעולית, כל הפלסטיק, שיירי המטען, אפר מיתקני שריפה, שמן בישול, ציוד הדיג ופגרי בעלי החיים הנוצרים במהלך הפעולה הרגילה של כלי השיט וחייבים בסילוק רצוף או תקופתי, למעט -
:: (1) החומרים המוגדרים או הרשומים בנספחים אחרים לאמנה;
:: (2) דגים טריים וחלקיהם הנוצרים כתוצאה מפעילויות דיג המתנהלות במהלך ההפלגה;
:: (3) דגים טריים וחלקיהם הנוצרים כתוצאה מפעילויות של חקלאות ימית הכרוכות בהובלת דגים או רכיכות למיתקן של חקלאות ימית ולהובלת הדגים או הרכיכות שנאספו ממיתקן כאמור לחוף;
:- &quot;בעל&quot; - הבעל הרשום של כלי השיט, חוכר כלי השיט או מפעילו;
:- &quot;גרעינים&quot; - חיטה, תירס, שיפון, אורז, שעורה, שיבולת שועל, זרעים וקטניות, לרבות בתצורתם המעובדת;
:- &quot;האמנה&quot; - האמנה הבין-לאומית בדבר מניעת זיהום ים מאוניות, 1973, כפי שתוקנה בפרוטוקול משנת 1978, שישראל צד לה;
:- &quot;השלכה&quot; - הוצאת אשפה מכלי שיט, לרבות דליפה, סילוק, שפיכה, נזילה, שאיבה, פליטה או ריקון, למעט הטלת פסולת שבוצעה מכוח היתר שניתן לפי [[סעיף 3א לחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ&quot;ג-1983]] ולמעט אלה:
:: (1) חומר שנדלה מקרקעית הים;
:: (2) בוצת שפכים;
:: (3) פסולת דגים;
:: (4) כלי שיט ואסדות;
:: (5) חומר לא-אורגני גאולוגי אינרטי, למשל פסולת כרייה;
:: (6) חומר אורגני ממקור טבעי;
:: (7) פריטים גדולים המורכבים בעיקר מברזל, פלדה ובטון;
:: (8) זרימות פחמן דו-חמצני מהליכי לכידת פחמן דו-חמצני לשם הטמנה;
:: (9) הוצאת אשפה הנובעת ישירות מחיפוש, ניצול ועיבוד של משאבים מינרליים בקרקעית הים;
:: (10) הוצאת אשפה למטרות מחקר מדעי שנערך כדין בנושא מניעת זיהום הים או שליטה על זיהום ים;
:- &quot;היבשה הקרובה ביותר&quot; - היבשה שמקו הבסיס המשמש לקביעתו של הים הטריטוריאלי של שטח הארץ הנדון, לפי המשפט הבין-לאומי, ולעניין החוף הצפון מזרחי של אוסטרליה - לפי [[התוספת השנייה]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
:- &quot;הנחיות אימ&quot;ו לעניין יומנים אלקטרוניים&quot; - ההנחיות שבהחלטה MEPC 312 (74) של אימ&quot;ו, כפי שתתוקן מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד - רשות הספנות והנמלים;
:- &quot;הנחיות אימ&quot;ו לעניין יישום הנספח&quot; - ההנחיות שבהחלטה MEPC 295 (71) של אימ&quot;ו, כפי שתתוקן מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד - רשות הספנות והנמלים;
:- &quot;הנחיות אימ&quot;ו לעניין תוכנית ניהול אשפה&quot; - הנחיות שבהחלטה MEPC 220 (63), כפי שתתוקן מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד - רשות הספנות והנמלים;
:- &quot;הנחיות אימ&quot;ו לעניין טופס הודעה מוקדמת&quot; - הנחיות שבהחלטה MEPC.1/Circ.644/Rev.1, כפי שתתוקן מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד - רשות הספנות והנמלים;
:- &quot;הנספח&quot; - הנספח החמישי לאמנה שעניינו מניעת זיהום הים מאשפה מכלי שיט, לרבות תוספותיו;
:- &quot;יומן אשפה&quot; - לגבי כלי שיט ישראלי - יומן אשפה כאמור [[בפרק ג']] ולפי [[התוספת השלישית]], ולגבי כלי שיט שאינו ישראלי - יומן לרישום אשפה שהוא נושא לפי הוראות מדינת הדגל שלו ולפי הוראות הנספח;
:- &quot;כלי שיט&quot; - כלי מכל סוג שהוא, הפועל בסביבה הימית, לרבות סנפירית, רחפת, כלי שיט תת-ימי ואסדה;
:- &quot;כלי שיט ישראלי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לכלי שיט לפי [[חוק הספנות (כלי שיט), התש&quot;ך-1960]] לרבות כלי שיט החייב ברישום לפי [[החוק האמור]] או הופטר ממנו;
:: (2) כלי שיט המונע באמצעות משוטים בלבד שהוא בבעלות אזרח ישראלי או תאגיד ישראלי;
:: (3) כלי שיט הרשום או חייב רישום בפנקס הרישום המתנהל לפי [[חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מטענים מוצקים בצובר&quot; - כל מטען בתפזורת, למעט נוזל או גז, המורכב משילוב של חלקיקים, גרגירים או חלקים גדולים יותר של חומר שאינו אחיד בהרכבו, המוטען ישירות לחלל המטען של אונייה בלא המכלה;
:- &quot;מים אפורים&quot; - מי ניקוז ממדיחים, מקלחות, מכבסות, אמבטיות וכיורים, למעט מי ניקוז של שירותים, מי ניקוז ממיתקן רפואי ומי ניקוז מחללים המכילים בעלי חיים ומי ניקוז מחללי מטענים;
:- &quot;מיתקן קליטה&quot; - כלי שיט או מיתקן אחר לאיסוף אשפה מכלי שיט הפוקד את הרציף;
:- &quot;מסע בין-לאומי&quot; - מסע אל נמל או מסוף הממוקם במרחק מן החוף, הנמצאים בתחום שיפוטה של מדינה אחרת;
:- &quot;מפעיל רציף&quot; - תאגיד שהוא בעל הזכויות להפעיל את הרציף הנוגע בדבר;
:- &quot;מפקח כלי שיט&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]];
:- &quot;מפקח הגנת הסביבה&quot; - כהגדרת מפקח הגנת הסביבה [[בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]], שהוסמך לעניין [[פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;נמל בישראל&quot; - מקום שהוכרז כנמל לפי [[סעיף 2 לפקודה]];
:- &quot;נמצא בדרך&quot; - בנתיב, לרבות בסטייה מהדרך הישירה והקצרה ביותר, כדי לגרום לפסולת המושלכת להתפזר על פני שטח ימי גדול ככל האפשר;
:- &quot;נספחי אמנה אחרים&quot; - הנספח הראשון לאמנה העוסק במניעת זיהום ים בשמן, הנספח השני לאמנה העוסק במניעת זיהום ים בחומרים נוזליים מזיקים בצובר, הנספח השלישי לאמנה העוסק במניעת זיהום ים במטענים מסוכנים ארוזים, הנספח הרביעי לאמנה העוסק במניעת זיהום הים משפכים והנספח השישי לאמנה העוסק במניעת זיהום אוויר מכלי שיט;
:- &quot;פגרי בעלי חיים&quot; - גופות של בעלי חיים המובלים בכלי השיט כמטען ומתים או מומתים במהלך ההפלגה;
:- &quot;פלסטיק&quot; - חומר מוצק שרכיב בסיסי בו הוא פולימר עתיר מסה מולקולרית אחת או יותר שנוצר (מעוצב) במהלך ייצור הפולימר או העיצוב לתוך המוצר המוגמר בחום או בלחץ; לפלסטיק יש תכונות חומר הנעות בין קשה ופריך לבין רך ואלסטי; ובכלל זה כל האשפה המורכבת או הכוללת פלסטיק בכל צורה, לרבות חבלים סינתטיים, רשתות דיג סינתטיות, שקיות אשפה מניילון ואפר מיתקני שריפה שמקורו במוצרי פלסטיק;
:- &quot;פסולת ביתית&quot; - כל סוגי הפסולת שאינה מוגדרת בנספחי האמנה האחרים, הנוצרת באזורי המגורים בכלי השיט למעט מים אפורים;
:- &quot;פסולת מזון&quot; - כל חומר מזון, לרבות פירות, ירקות, מוצרי חלב, עוף, מוצרי בשר ושיירי מזון מכלי השיט;
:- &quot;פסולת תפעולית&quot; - כל הפסולת המוצקה, כולל בוצות, שאינה מוזכרת בנספחי האמנה האחרים, שנאספה בכלי השיט במהלך התחזוקה או התפעול הרגיל שלו או משמשת לאחסנת מטען ולטיפול בו, וכן חומרי ותוספי ניקוי הכלולים במי השטיפה של מחסן המטען או המשטחים החיצוניים, אך למעט מים אפורים, מי שיפוליים, או השלכות דומות אחרות החיוניות לתפעול כלי השיט, כמפורט בהנחיות אימ&quot;ו;
:- &quot;ציוד דיג&quot; - כל מיתקן פיזי או חלק ממנו או שילוב של פריטים שניתן לשים בים או על קרקעיתו במטרה ללכוד, או לשלוט למטרת לכידה של יצורי ים או מים מתוקים;
:- &quot;קברניט&quot; - מי שבידו הפיקוד על כלי השיט או האסדה;
:- &quot;רציף&quot; - לרבות מזח, מקשר, מערכת עגינה בלב ים וכל מיתקן אחר המשמש לריתוק כלי שיט בתחום הימי;
:- &quot;שריפה&quot; - שריפת אשפה במיתקן שיועד לכך על גבי כלי השיט;
:- &quot;תאגיד ישראלי&quot; - תאגיד שנרשם כדין בישראל או שהוקם מכוח הדין בישראל, למעט חברת חוץ.

@ 2. תחולה
: תקנות אלה יחולו על -
: (1) כלי שיט שבמימי החופין של ישראל, למעט כלי שיט צבאי ולמעט כלי שיט שבבעלות או בהפעלת מדינת חוץ בעת שנעשה בו שימוש בשירות ממשלתי לא-מסחרי של אותה המדינה;
: (2) כלי שיט ישראלי - גם כשהוא מחוץ למימי החופין של ישראל.


== פרק ב': מניעת זיהום הים באשפה ==

@ 3. איסור השלכת אשפה מכלי שיט לים
: (א) לא ישליך אדם אשפה מכלי שיט לים, למעט במקרים המנויים [[בתקנות 4(ב) עד 7]].
: (ב) על אף האמור [[בתקנות 4 עד 6]], השלכה לים של פלסטיק ושמן בישול אסורה, למעט לפי הוראות [[תקנה 7]].

@ 4. איסור השלכת מאסדה או מכלי שיט הנמצא לידה
: (א) לא ישליך אדם לים אשפה מאסדות ומכל כלי השיט האחרים שנמצאים לצד האסדות האמורות או עד מרחק של 500 מטרים מהם.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי אדם להשליך לים פסולת מזון מאסדות הנמצאות במרחק של יותר מ-12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר, ומכל כלי השיט האחרים, שהם לצד האסדות האמורות או במרחק 500 מטרים מהן; פסולת מזון כאמור תושלך רק אם היא עברה כתישה או טחינה במיתקן מתאים עד שניתן להעבירה דרך רשת שגודל פתחיה אינו עולה על 25 מילימטרים.

@ 5. השלכת אשפה מחוץ לאזורים מיוחדים
: (א) לא ישליך אדם אשפה מחוץ לאזורים מיוחדים, אלא אם כן מתקיימת אחת מהנסיבות האלה:
:: (1) כלי השיט נמצא בדרך ורחוק ככל האפשר מהיבשה הקרובה ביותר, אך בכל מקרה במרחק שלא יפחת מ-
::: (א) 3 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר לפסולת מזון שעברה כתישה או טחינה במיתקן מתאים עד שניתן להעבירה דרך רשת שגודל פתחיה אינו עולה על 25 מילימטרים;
::: (ב) 12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר לגבי פסולת מזון שלא עברה טיפול לפי תקנת משנה (א);
::: (ג) 12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר לשיירי מטען שלא ניתנים לפריקה מיטבית בשיטות פריקה קיימות בנמל; שיירי מטען אלה לא יכילו כל חומר המסווג כמזיק לסביבה הימית, לפי אמות המידה [[שבתוספת הרביעית]]; המבקש להוביל מטענים מוצקים בצובר, למעט גרעינים, יסווג את המטען לפי [[התוספת הרביעית]] ויצהיר אם הוא מזיק לסביבה הימית או לא;
::: (ד) 100 מילין ימיים לפחות מהיבשה הקרובה ביותר לפגרי בעלי חיים, ובלבד שההשלכה תתקיים רחוק ככל האפשר מהיבשה הקרובה ביותר;
:: (2) חומרי הניקוי או תוספי הניקוי הכלולים במי שטיפה של מחסני המטען, הסיפון והמשטחים החיצוניים אינם מזיקים לסביבה הימית, והכול לפי הנחיות אימ&quot;ו לעניין יישום הנספח.
: (ב) על אשפה המורכבת מסוגים שונים שחלות עליהן הוראות [[תקנה 5(א)(1) או (2)]] יחולו ההוראות המחמירות יותר המפורטות בתקנות אלה לפי העניין, והכול ובלבד שאם האשפה כוללת פלסטיק או שמן בישול, יחולו הוראות [[תקנה 3(ב)]].

@ 6. השלכת אשפה בתוך אזורים מיוחדים
: (א) לא ישליך אדם אשפה בתוך אזורים מיוחדים אלא אם כן כלי השיט נמצא בדרך וההשלכה מתבצעת לפי התנאים האלה:
:: (1) השלכת פסולת מזון לים תהיה רחוקה ככל האפשר מהיבשה הקרובה ביותר, ובכל מקרה לא פחות מ-12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר או ממדף הקרח הקרוב ביותר, והכול אם מתקיימים התנאים האלה:
::: (א) פסולת המזון תיכתש או תיטחן עד שיהיה ניתן להעבירה דרך רשת שגודל פתחיה אינו עולה על 25 מילימטרים;
::: (ב) פסולת המזון לא תעורבב בסוג אשפה אחר כלשהו;
::: (ג) השלכת מוצרים מן העוף, כולל עופות וחלקי עופות, אסורה באזור האנטארקטי, אלא אם כן הפסולת המכילה מוצרים מהעוף כאמור עברה טיפול שיהפוך אותה למעוקרת;
:: (2) השלכה לים של שיירי מטען שלא ניתנים לפריקה מיטבית בשיטות פריקה קיימות בנמל, ובלבד שמתקיימים כל התנאים האלה:
::: (א) שיירי המטען, הכלולים במי שטיפה של מחסני מטען, אינם מכילים כל חומר המסווג כמזיק לסביבה הימית, לפי אמות המידה [[שבתוספת הרביעית]];
::: (ב) המבקש להוביל מטענים מוצקים בצובר, למעט גרעינים, יסווג את המטען לפי [[התוספת הרביעית]] ויצהיר אם הוא מזיק לסביבה הימית או לא;
::: (ג) חומרי ניקוי או תוספי ניקוי הכלולים במי שטיפה של מחסני המטען, לאחר שנעשה בהם שימוש, אינם מכילים כל חומר המסווג כמזיק לסביבה הימית, לפי הנחיות אימ&quot;ו לעניין יישום הנספח;
::: (ד) נמל היציאה ונמל היעד הבא הם בתחום האזור המיוחד וכלי השיט לא יצא מהאזור המיוחד בין נמלים אלה;
::: (ה) מיתקני קליטה נאותים אינם זמינים בנמלים אלה לפי הנחיות אימ&quot;ו;
::: (ו) ריקון מי שטיפה של מחסני מטען המכילים שיירים ייעשה במרחק רב ככל שאפשר מהיבשה הקרובה ביותר או ממדף הקרח הקרוב ביותר, ולא פחות מ-12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר או ממדף הקרח הקרוב ביותר;
:: (3) חומרי הניקוי ותוספי הניקוי הכלולים במי השטיפה של המשטחים החיצוניים, אינם מזיקים לסביבה הימית, והכול לפי הנחיות אימ&quot;ו לעניין יישום הנספח.
: (ב) טרם הכניסה לאזור האנטארקטי, חייב כל כלי שיט ישראלי להיות בעל קיבולת מספיקה לשמירת האשפה, בעודו פועל באזור זה, ולהיות בעל הסדרים להשלכת האשפה האמורה אחרי עזיבתו את האזור.
: (ג) על אשפה המורכבת מסוגים שונים שחלות לגביהם הוראות [[תקנה 6(א)(1) עד (3)]], יחולו ההוראות המחמירות יותר המפורטות בתקנות אלה לפי העניין, והכול ובלבד שאם האשפה כוללת פלסטיק או שמן בישול, יחולו הוראות [[תקנה 3(ב)]].

@ 7. חריגים לאיסור השלכת אשפה
: (א) על אף האמור [[בתקנות 3 עד 6]], רשאי אדם להשליך אשפה באחת הנסיבות המפורטות להלן, ובלבד שלא הייתה דרך אחרת אלא לפעול כאמור:
:: (1) השלכת האשפה נחוצה לצורך אחד מאלה:
::: (א) הצלת חיים בים;
::: (ב) הבטחת בטיחותם של הנמצאים על כלי שיט;
::: (ג) הבטחת בטיחותו של כלי השיט;
:: (2) אובדן אשפה שהתרחש במקרה כתוצאה מנזק לכלי שיט או לציוד שעליו;
:: (3) אובדן של רשתות דיג סינתטיות שהתרחש במקרה, על אף שננקטו מראש כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את האובדן;
:: (4) השלכת ציוד דיג מכלי שיט לשם מניעת נזק לסביבה הימית או לשם הבטחת בטיחותו של כלי השיט או האנשים הנמצאים על כלי השיט.
: (ב) על אף האמור [[בתקנות 5]] [[ו-6]], במקרה שהחזקה של פסולת מזון על גבי כלי השיט מהווה סכנה בריאותית מיידית לאנשים על הסיפון, ניתן להשליכה גם אם כלי השיט אינו נמצא בדרך.

@ 8. תיעוד בדבר השלכת אשפה חריגה
: (א) הושלכה אשפה באחת הנסיבות המפורטות [[בתקנה 7(א)]], יערוך קברניט כלי השיט רישום בדבר ההשלכה, לפי פרטים אלה:
:: (1) מיקום כלי השיט;
:: (2) הנסיבות והנימוקים של האובדן או ההשלכה;
:: (3) פרטי הפריטים שהושלכו או אבדו;
:: (4) אמצעי הזהירות הסבירים שננקטו כדי למנוע או למזער השלכה או אובדן עקב תאונה כאמור.
: (ב) בוצעה השלכה מכלי שיט שתפוסתו 400 טונות ברוטו ומטה, ייערך הרישום ביומן הרשמי של כלי השיט לפי [[תקנה 2 לתקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט), התשי&quot;ז-1957]]; בוצעה השלכה מכלי שיט שתפוסתו 400 טונות ברוטו ומעלה, ייערך הרישום ביומן האשפה.
: (ג) אירע אובדן במקרה או השלכה של ציוד דיג באחת מהנסיבות הקבועות [[בתקנה 7(א)(3) או (4)]], המהווה איום משמעותי על הסביבה הימית או על הניווט, ימסור קברניט כלי השיט דיווח למנהל רשות הספנות והנמלים; אירע אובדן מקרי כאמור במים הכפופים לסמכות השיפוט של מדינה אחרת - ימסור הקברניט דיווח גם לאותה המדינה.

@ 9. חובת ריקון בנמל
: (א) אשפה, שאין להשליכה לים לפי [[תקנות 3 עד 6]], תוחזק בכלי השיט עד לריקונה בנמל כשהיא מופרדת לפי דין.
: (ב) קברניט כלי שיט שבכוונתו לרוקן אשפה בנמל בישראל יודיע למפעיל הרציף בנמל שהוא עתיד לפקוד, 24 שעות לפחות לפני מועד הפקידה, בדבר סוגי האשפה שבכוונתו לרוקן וכמות משוערת של האשפה כאמור; הודעתו של קברניט כלי השיט תיעשה על גבי טופס הודעה מוקדמת בהתאם להנחיות אימ&quot;ו; הרשות תפרסם טופס לדוגמה באתר האינטרנט של המשרד.
: (ג) מפעיל רציף בנמל בישראל יפעיל, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, שירות איסוף אשפה; שירות איסוף האשפה יינתן באופן שלא יגרום עיכוב מיותר של כלי השיט הפוקד את הרציף.
: (ד) רוקנה אשפה בנמל בישראל, ינפיק מפעיל הרציף, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, אישור מודפס באנגלית וחתום בידו בדבר כמות משוערת וסוג האשפה שרוקנה כאמור על גבי הטופס שיורה לו המנהל, את האישור ימסור המפעיל לקברניט כלי שיט שהוראות [[תקנה 11]] חלות עליו.
: (ה) בנמל חדרה, במקום מפעיל רציף בנמל האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג), יבוא מנהל הנמל.

@ 10. פרסום
: (א) בעל כלי שיט שאורכו למעלה מ-12 מטרים, יציג בכלי השיט כרזה המפרטת את הוראות [[תקנות 3]], [[4]], [[5]] [[ו-6]].
: (ב) לשון הכרזה תהיה כזו המובנת לאנשי צוות כלי השיט בעת עבודתו, ובהפלגה במסע בין-לאומי תהיה המודעה בכלי השיט גם באנגלית, צרפתית או ספרדית.

== פרק ג': תוכנית לניהול אשפה ויומן אשפה ==

@ 11. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;כלי שיט&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) כלי שיט שתפוסתו 100 טונות ברוטו ומעלה לרבות אסדה, ולעניין [[תקנה 13]] - כלי שיט שתפוסתו 400 טונות ברוטו ומעלה לרבות אסדה;
:: (2) כלי שיט המורשה להסיע 15 אנשים ומעלה;
: &quot;פעולה&quot; - השלכת אשפה לים, שריפתה או ריקונה בנמל;
: &quot;תוכנית&quot; - תוכנית לניהול אשפה, המבוססת על הנחיות אימ&quot;ו לעניין תוכנית ניהול אשפה.

@ 12. איסור הפלגה ללא תוכנית לניהול אשפה
: (א) בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי בכלי השיט קיימת תוכנית לניהול אשפה, הכתובה בשפה המובנת לאנשי צוות כלי השיט.
: (ב) התוכנית תכלול נוהלי מזעור איסוף, אחסון, עיבוד, השלכה, שריפה וריקון של אשפה, לרבות אופן השימוש בציוד שעל הסיפון, והכול לפי הוראות תקנות אלה.
: (ג) בתוכנית יצוין מי איש צוות הממונה על ביצועה.

@ 13.איסור הפלגה בלא יומן אשפה
: (א) בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי בכלי השיט קיים יומן אשפה המנוהל לפי הוראות תקנות אלה ורשומים בו כל הפרטים שחובה לרושמם לפי [[תקנה 14]].
: (ב) יומן האשפה בכלי שיט ישראלי יהיה לפי הנוסח [[שבתוספת השלישית]].
: (ג) תקנה זו לא תחול על כלי שיט המורשה להסיע 15 אנשים ומעלה ועוסק בביצוע הפלגות בנות שעה או פחות.

@ 14. פרטים לרישום ביומן אשפה
: ביומן אשפה תירשם כל פעולה, בסמוך ככל האפשר לביצועה, כמפורט להלן, ולפי דברי ההסבר [[שבתוספת השלישית]]:
: (1) תאריך ביצוע הפעולה;
: (2) שעת ביצוע הפעולה;
: (3) מיקום כלי השיט (קו אורך וקו רוחב) בעת ביצוע הפעולה;
: (4) סוג האשפה;
: (5) הכמות המשוערת (במטרים מעוקבים) של האשפה;
: (6) אירעה השלכת אשפה בנסיבות המפורטות [[בתקנה 7]] - יירשמו ביומן האשפה נסיבות ההשלכה וסיבותיה והאמצעים שננקטו לצמצום ההשלכה ומניעתה.

@ 15. ניהול יומן אשפה
: (א) יומן האשפה ינוהל בידי הקברניט או איש צוות שמונה לפי [[תקנה 12(ג)]] (להלן - הממונה).
: (ב) כל רישום ביומן ייעשה וייחתם בידי הממונה, והקברניט יחתום בשולי כל עמוד שמולא ביומן האשפה.
: (ג) בכלי שיט ישראלי ייערכו הרישומים ביומן האשפה בשפות העברית והאנגלית; במקרה של אי-התאמה, יחייב הרישום בשפה העברית.
: (ד) יומן האשפה יכול שייערך במערכת תיעוד אלקטרונית שאישר המנהל לפי הנחיות אימ&quot;ו לעניין יומנים אלקטרוניים.

@ 16. שמירת יומן אשפה
: (א) יומן האשפה יוחזק בפיקוחו ובשליטתו של הקברניט במקום זמין ויועמד לעיון בהתאם לדרישת הגורמים המוסמכים לעיין בו.
: (ב) יומן האשפה יישמר בכלי השיט יחד עם האישורים שניתנו לכלי השיט בשל מסירת האשפה ואם הפסיק כלי השיט את פעולתו, יישמר בידי בעל כלי השיט.
: (ג) יומן האשפה והאישורים שניתנו לכלי השיט בשל מסירת האשפה יישמרו לתקופה של שנתיים מיום שנרשם בו הרישום האחרון.

@ 17. הצגת תכנית ויומן אשפה
: קברניט חייב להציג את התוכנית ויומן האשפה במקרים אלה:
: (1) בנמל או במסוף הנמצאים בישראל - לפי דרישת מפקח כלי שיט או מפקח למניעת זיהום הים;
: (2) בנמל או במסוף, הנמצאים במדינת חוץ - לפי דרישת הרשויות המוסמכות של אותה מדינה.

@ 18. העתקים מיומן אשפה
: (א) קברניט כלי השיט יאפשר לגורמים המוסמכים לפי [[תקנה 17]] לעיין ביומן האשפה של כלי השיט ולערוך העתק של כל רישום ביומן.
: (ב) הקברניט יאשר בחתימתו כי העתק כאמור הוא העתק נכון של רישומי יומן האשפה.
: (ג) העתק מאושר כאמור, יהווה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו, כל עוד לא הוכח אחרת.
: (ד) בדיקת יומן האשפה ונטילת העתק מאושר ממנו כאמור, יבוצעו במהירות האפשרית, בלי לגרום לכלי השיט עיכוב מיותר.

== פרק ד': הוראות כלליות ==

@ 19. אחריות בעל כלי השיט וקברניטו לקיום הוראות התקנות
: (א) בעל כלי השיט וקברניטו חייבים לפקח ולעשות כל שניתן, כדי למנוע ביצוע עבירה על הוראות תקנות אלה בידי כל אדם בכלי השיט.
: (ב) נעברה עבירה על הוראות תקנות אלה בידי אדם בכלי השיט, חזקה כי בעל כלי השיט או קברניטו הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) הושלכה אשפה מכלי השיט באחת הנסיבות המתוארות [[בתקנה 7(א)(2) או (3)]], ינקוט קברניט כלי השיט בכל האמצעים העומדים לרשותו לשם צמצום הנזק הנגרם מההשלכה.

@ 20. ערובה
: (א) היה למפקח כלי שיט או למפקח להגנת הסביבה יסוד סביר להניח כי הושלכה אשפה מכלי שיט לים, בניגוד לתקנות אלה, או שהופרה הוראה [[מתקנות 14 עד 18]] לעניין רישום ביומן אשפה, ניהולו, שמירתו, החזקתו והצגתו לגורמים המוסמכים לפי [[תקנה 17]], או לעניין עריכת העתקים ממנו, רשאי הוא להורות, לבעל כלי השיט שבקשר אליו נעברה העבירה או לקברניטו, להפקיד ערבות או עירבון כספי בגובה הקנס האמור [[בסעיף 54 לפקודה]].
: (ב) הורה מפקח כלי שיט או מפקח להגנת הסביבה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך, בלא דיחוי, למנהל הנמל שהאונייה נמצאת בו.
: (ג) לא הוגש כתב אישום בשל העבירה שבגינה ניתנו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א) בתוך 60 ימים מיום שניתנו, יוחזרו הערבות או העירבון למי שנתנם.
: (ד) הוגש כתב אישום, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א), בשל העבירה שבגינה ניתנו, יוחזרו הערבות או העירבון, לפי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ה) נקבעה עבירה על תקנות אלה כעבירה מינהלית לפי [[חוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]], יחולו הוראות תקנות משנה (א) עד (ד) בשינויים אלה:
:: (1) הערבות והעירבון יהיו בגובה הקנס המינהלי הקבוע לאותה עבירה;
:: (2) על החזרת הערבות והעירבון יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון, הם יוחזרו למי שנתנם;
::: (ב) הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון, יוחזרו הערבות והעירבון עם תשלום הקנס המינהלי או אם התובע המוסמך ביטל את הקנס, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת;
::: (ג) הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון והנקנס הודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, יוחזרו הערבות או העירבון, לפי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

@ 21. בטלות
: תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התש&quot;ע-2010 - בטלות.

@ 22. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 45 ימים מיום פרסומן (להלן - מועד התחילה).

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;אזור מיוחד&quot; בתקנה 1]]))) ====
: אזור מיוחד הוא אזור כמפורט להלן:
: (1) '''אזור הים התיכון''' - הים התיכון עצמו, לרבות המפרצים והימים שבתוכו, המתוחם מצד הים השחור, בקו הרוחב 41° צפון ומצד מערב במיצר גיברלטר, בקו האורך ‎5° 36′ מערב;
: (2) '''אזור הים הבלטי''' - הים הבלטי עצמו, לרבות מפרץ בות'ניה ומפרץ פינלנד, והכניסה לים הבאלטי המתוחמת בקו הרוחב של סקאו בסקאגרק ב-‎57° 44.8′ צפון;
: (3) '''אזור הים השחור''' - הים השחור עצמו המתוחם מצד הים התיכון בקו הרוחב 41° צפון;
: (4) '''אזור ים סוף''' - ים סוף עצמו, לרבות מפרצי סואץ ועקבה, המתוחם בדרום בקו החלזוני המחבר את ראס סי אן (‎12° 28.5′ צפון, 43°‎ 19.6′ מזרח) וחוסאן מורד (‎12° 40.4′ צפון ‎43° 30.2′ מזרח);
: (5) '''אזור &quot;המפרצים&quot;''' - אזור הים השוכן מצפון מערב מן הקו החלזוני המחבר את ראס אל-האד (‎22° 30′ צפון ‎59° 48′ מזרח) וראס אל-פסטה (‎25° 04′ צפון ‎61° 25′ מזרח);
: (6) '''אזור הים הצפוני''' - הים הצפוני עצמו לרבות ימים שבתוכו, בגבולות שבין -
:: (א) מדרום לקו רוחב 62° צפון וממזרח לקו אורך 4° מערב;
:: (ב) מיצר הסקאגרק, שגבולו הדרומי ממזרח לסקאו מתוחם בקו הרוחב ‎57° 44.8′ צפון;
:: (ג) התעלה האנגלית ומבואותיה ממזרח לקו אורך 5((°)) מערב ומצפון לקו רוחב ‎48° 30′ צפון;
: (7) '''האזור האנטארקטי''' - אזור הים מדרום לקו הרוחב 60° דרום;
: (8) '''האזור הקריבי''' - מפרץ מקסיקו והים הקריבי עצמו, לרבות המפרצים והימים שבתוכו והחלק מהאוקיינוס האטלנטי שגבולות קו הרוחב 30° צפון מפלורידה מזרחה, עד קו האורך ‎77° 30′ מערב, ומשם בקו חלזוני למפגש קו הרוחב 20° צפון עם קו האורך 59° מערב ומשם קו חלזוני למפגש קו הרוחב ‎7° 20′ צפון עם קו האורך 50° מערב, ומשם בקו חלזוני בכיוון דרום מערב לגבול המזרחי של גיאנה הצרפתית.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;היבשה הקרובה ביותר&quot; בתקנה 1]]))) ====
: היבשה הקרובה ביותר מן החוף הצפון מזרחי של אוסטרליה בקו שנמתח מנקודה על חוף אוסטרליה ב-
: קו רוחב ‎11° 00′ דרום, קו אורך ‎142° 08′ מזרח
: ומשם לנקודה בקו רוחב ‎10° 35′ דרום, קו אורך ‎141° 55′ מזרח
: ומשם לנקודה בקו רוחב ‎10° 00′ דרום, קו אורך ‎142° 00′ מזרח
: ומשם לנקודה בקו רוחב ‎9° 10′ דרום, קו אורך ‎143° 52′ מזרח
: ומשם לנקודה בקו רוחב ‎9° 00′ דרום, קו אורך 144°‎ 30′ מזרח
: ומשם לנקודה בקו רוחב ‎10° 41′ דרום, קו אורך ‎145° 30′ מזרח
: ומשם לנקודה בקו רוחב ‎13° 00′ דרום, קו אורך ‎145° 00′ מזרח
: ומשם לנקודה בקו רוחב ‎15° 00′ דרום, קו אורך ‎146° 00′ מזרח
: ומשם לנקודה בקו רוחב ‎17° 30′ דרום, קו אורך ‎147° 00′מזרח
: ומשם לנקודה בקו רוחב ‎21° 00′ דרום, קו אורך ‎152° 55′ מזרח
: ומשם לנקודה בקו רוחב ‎24° 30′ דרום, קו אורך ‎154° 00′ מזרח
: ומשם לנקודה על חוף אוסטרליה בקו רוחב ‎24° 42′ דרום, קו אורך ‎153° 15′ מזרח.

== תוספת שלישית ==
==== ((([[ההגדרה &quot;יומן אשפה&quot; בתקנה 1]] [[ובתקנות 13(ג)]] [[ו-14]]))) ====
@ א. : '''יומן אשפה'''
: (1) דברי הסבר למנהל יומן אשפה
:: שם כלי השיט: ...............................
:: מספר או אותיות זיהוי: .............................
:: מספר אימ&quot;ו: ............................................
:: תקופה: מתאריך: ..................... עד תאריך: ...........................

@ : הקדמה
: לפי [[תקנות אלה|תקנה 14 לתקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ&quot;ב-2022]], יש לבצע רישום של כל השלכה או ריקון או שריפה של אשפה; רישום כאמור כולל השלכה לים או ריקון למיתקני קליטה או לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת וכן אובדן אשפה שהתרחש במקרה.
: (א) אשפה וניהול אשפה
:: אשפה כוללת פסולת מזון, פסולת ביתית ופסולת תפעולית, פלסטיק, שיירי מטען, אפר מיתקני שריפה, שמן בישול, ציוד הדיג ופגרי בעלי החיים הנוצרים במהלך הפעולה הרגילה של כלי השיט וחייבים בסילוק רצוף או תקופתי, למעט החומרים המוגדרים או הרשומים בנספחים אחרים לאמנה; אשפה אינה כוללת דגים טריים וחלקיהם הנוצרים כתוצאה מפעילויות דיג המתנהלות במהלך ההפלגה, או כתוצאה מפעילויות של חקלאות ימית הכרוכות בהובלת דגים כולל רכיכות להשמה במיתקן של חקלאות ימית ולהובלת הדגים שנאספו כולל רכיכות ממיתקנים כאמור לחוף לשם עיבוד; יש לעיין גם בהנחיות אימ&quot;ו לעניין יישום הנספח לצורך מידע הנוגע בדבר.
: (ב) תיאור האשפה
:: האשפה תחולק לסוגים, לצורך רישום [[$ תוספת|בחלק 1]] [[$ תוספת|ובחלק 2]] של יומן האשפה, כמפורט להלן:
:: (1) [[$ תוספת|בחלק 1]] -
::: (א) פלסטיק;
::: (ב) פסולת מזון;
::: (ג) פסולת ביתית;
::: (ד) שמן בישול;
::: (ה) אפר מיתקני שריפה;
::: (ו) פסולת תפעולית;
::: (ז) פגרי בעלי חיים;
::: (ח) ציוד דיג;
::: (ט) פסולת אלקטרונית;
:: (2) [[$ תוספת|בחלק 2]] -
::: (י) שיירי מטען שאינם מזיקים לסביבה הימית;
::: (יא) שיירי מטען המזיקים לסביבה הימית.
: (ג) רישום ביומן אשפה
:: (1) רישום ביומן האשפה יתבצע במקרים האלה וכמפורט להלן:
::: (א) השלכת אשפה לים לפי [[תקנות 4 עד 6]] -
:::: (1) תאריך ושעת ההשלכה לים;
:::: (2) מיקום כלי השיט קו רוחב וקו אורך; הערה: בהשלכה של שיירי מטען יירשם מיקום כלי השיט בעת תחילת ההשלכה ובסיומה;
:::: (3) סוג האשפה שהושלכה לים;
:::: (4) כמות משוערת של כל סוג אשפה שהושלכה לים במטרים מעוקבים;
:::: (5) חתימתו של איש הצוות הממונה על ביצוע הפעולה;
::: (ב) הרקה למתקני קליטה בחוף או לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת -
:::: (1) תאריך ושעת ההרקה;
:::: (2) שם הנמל או מיתקן קליטת האשפה או שם כלי השיט שאליו רוקנה האשפה;
:::: (3) סוג האשפה שרוקנה;
:::: (4) כמות משוערת של כל סוג אשפה שרוקנה במטרים מעוקבים;
:::: (5) חתימתו של איש הצוות הממונה על ביצוע הפעולה;
::: (ג) שריפת אשפה -
:::: (1) תאריך ושעת תחילת שריפת האשפה וסיומה;
:::: (2) מיקום כלי השיט קו רוחב וקו אורך בתחילת השריפה ובסיומה;
:::: (3) סוגי האשפה שנשרפו;
:::: (4) כמות משוערת של האשפה שנשרפה במטרים מעוקבים;
:::: (5) חתימתו של איש הצוות הממונה על ביצוע הפעולה;
::: (ד) השלכה שהתרחשה במקרה או השלכה חריגה אחרת או אובדן של אשפה, כולל לפי [[תקנה 7]] -
:::: (א) תאריך ושעת האירוע;
:::: (ב) נמל או מיקום כלי השיט בזמן האירוע קו אורך, קו רוחב ועומק המים אם ידוע;
:::: (ג) סוגי האשפה שהושלכו או אבדו ופרטיהם;
:::: (ד) כמות משוערת שהושלכה;
:::: (ה) נסיבות ההשלכה או האובדן, הסיבות לכך, אמצעי הזהירות שננקטו למניעת או מזעור ההשלכה או האובדן והערות כלליות.
:: (2) קבלות על הקברניט לקבל אישור או קבלה בכתב בשל מסירת האשפה, שפורטה בהם הכמות המשוערת של האשפה שנמסרה; הקבלה או האישור יישמרו בכלי השיט יחד עם יומן האשפה במשך שנתיים.
:: (3) כמות האשפה כמות האשפה בכלי השיט תוערך במטרים מעוקבים, ואם אפשר בנפרד לכל סוג אשפה; ביומן האשפה תירשם כמות משוערת של אשפה; יובא בחשבון כי מידת הדיוק בהערכת כמות האשפה נתונה לפרשנות, וכי הנפח המשוער שונה לפני ואחרי עיבוד האשפה; הליכי עיבוד אשפה מסוימים, ובכלל זה עיבוד רציף של שאריות מזון, אינם מאפשרים הערכת כמויות אמינה.

@ ב. : {{דוכיווני שווה | '''טופס יומן אשפה''' | '''Record of Garbage Discharges'''}}

@ &lt;עוגן חלק 1&gt; : {{דוכיווני שווה | {{ממורכז|'''חלק 1'''}} | {{ממורכז|'''PART I'''}} }}
: {{דוכיווני שווה | לכל סוגי האשפה מלבד שיירי מטען כהגדרתם [[תקנות אלה|בתקנה 1 לתקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ&quot;ב-2022]] {{ש}} (לכל האניות) | For all Garbage other than cargo residues as defined in [[תקנה 1|regulation 1.2 (definitions)]] {{ש}} (All ships) }}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
| שם האונייה: ______________________________ || dir=&quot;ltr&quot; | Ship's name: ______________________________
|-
| מספר או אותיות זיהוי: __________________ || dir=&quot;ltr&quot; | Distinctive Number or letters: _______________
|-
| מספר IMO: _______________________ || dir=&quot;ltr&quot; | IMO Number: ________________________
|}

@ : {{דוכיווני שווה | סוגי אשפה: | Garbage categories: }}
: {| dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center;&quot;
| colspan=&quot;2&quot; | A - Plastics {{ש}} א - פלסטיק
| colspan=&quot;2&quot; | B - Food wastes {{ש}} ב - פסולת מזון
| colspan=&quot;2&quot; | C - Domestic wastes {{ש}} ג - פסולת ביתית
|-
| D - Cooking oil {{ש}} ד - שמן בישול
| E - Incinerator Ashes {{ש}} ה - אפר מיתקני שריפה
| F - Operational wastes {{ש}} ו - פסולת תפעולית
| G - Animal Carcasses {{ש}} ז - פגרי בעלי חיים
| H - Fishing gear {{ש}} ח - ציוד דיג
| I - E–Waste {{ש}} ט - פסולת אלקטרונית
|}

@ : {{דוכיווני שווה | '''השלכה - לפי [[תקנה 4 (מאסדות)]], [[תקנה 5 (מחוץ לאזורים מיוחדים)]], או [[תקנה 6 (באזורים מיוחדים)]]''' | '''Discharges under MARPOL Annex V [[4|regulations 4 (outside special areas)]], [[5|5 (fixed and floating platforms)]], [[or 6 (special areas)''']] }}
: {| dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center; font-size: smaller;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | Date/&lt;wbr&gt;Time {{ש}} תאריך/&lt;wbr&gt;שעה !! rowspan=&quot;2&quot; | Position of the Ship (latitude/&lt;wbr&gt;longitude) or port if discharged ashore or name of ship if discharged to another ship {{ש}} מיקום האונייה (קו אורך/&lt;wbr&gt;רוחב) או נמל אם רוקנה האשפה בחוף או שם האונייה אם רוקנה האשפה לאונייה אחרת !! rowspan=&quot;2&quot; | Category {{ש}} סוג !! colspan=&quot;2&quot; | Estimated Amount Discharged {{ש}} כמות משוערת שהושלכה/&lt;wbr&gt;רוקנה !! rowspan=&quot;2&quot; | Estimated Amount Incinerated (m&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;) {{ש}} כמות משוערת שנשרפה !! rowspan=&quot;2&quot; | Remarks (e.g. start/&lt;wbr&gt;stop time and position of incineration; general remarks) {{ש}} הערות (למשל: שעה ומיקום בהתחלה/&lt;wbr&gt;סיום של שריפת אשפה; הערות כלליות) !! rowspan=&quot;2&quot; | Certification/&lt;wbr&gt;Signature {{ש}} אישור/&lt;wbr&gt;חתימה
|-
! Into Sea (m&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;) {{ש}} לים !! To Reception Facility or to another ship (m&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;) {{ש}} למיתקן קליטה או לאונייה אחרת
|-
| || || || || || || ||
|-
| || || || || || || ||
|-
| || || || || || || ||
|-
| || || || || || || ||
|}

@ : {{דוכיווני שווה | '''השלכה חריגה או אובדן אשפה - [[7|תקנה 7 (השלכה מותרת)]]''' | '''Exceptional discharge or loss of garbage under [[7|regulation 7 (Exceptions)]]'''}}
: {| dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center; font-size: smaller;&quot;
! Date/&lt;wbr&gt;Time {{ש}} תאריך/&lt;wbr&gt;שעה !! Port or position of the Ship (latitude/&lt;wbr&gt;longitude and water depth if known) {{ש}} נמל או מיקום האונייה (קו אורך/&lt;wbr&gt;רוחב ועומק המים אם ידוע) !! Category {{ש}} סוג !! Estimated Amount lost or discharged (m&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;) {{ש}} כמות משוערת שאבדה או הושלכה !! Remarks on the reason for the discharge or loss and general remarks (e.g. reasonable precautions taken to prevent or minimize such discharge or accidental loss and general remarks) {{ש}} הערות על הסיבה להשלכה או אובדן והערות כלליות (למשל: אמצעי הזהירות שננקטו למניעת או מזעור ההשלכה או האובדן שהתרחש במקרה והערות כלליות) !! Certification/&lt;wbr&gt;Signature {{ש}} אישור/&lt;wbr&gt;חתימה
|-
| || || || || ||
|-
| || || || || ||
|-
| || || || || ||
|-
| || || || || ||
|}

@ : {{ממורכז | חתימת רב החובל: ______________ תאריך: ____________ Master's signature: _______________ Date:‎}}

@ &lt;עוגן חלק 2&gt; : {{דוכיווני שווה | {{ממורכז|'''חלק 2'''}} | {{ממורכז|'''PART II'''}} }}
: {{דוכיווני שווה | לשיירי מטען כהגדרתם [[תקנות אלה|בתקנה 1 לתקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ&quot;ב-2022]] {{ש}} (לאוניות הנושאות מטענים מוצקים בצובר) | For all cargo residues as defined in [[1|regulation 1.2 (definitions)]] {{ש}} (Ships that carry solid bulk cargoes) }}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
| שם האונייה: ______________________________ || dir=&quot;ltr&quot; | Ship's name: ______________________________
|-
| מספר או אותיות זיהוי: __________________ || dir=&quot;ltr&quot; | Distinctive Number or letters: _______________
|-
| מספר IMO: _______________________ || dir=&quot;ltr&quot; | IMO Number: ________________________
|}

@ : {{דוכיווני שווה | סוגי אשפה: | Garbage categories: }}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
| : (י) שיירי מטען שאינם מזיקים לסביבה הימית || dir=&quot;ltr&quot; | J - Cargo residues (non-HME)
|-
| : (יא) שיירי מטען המזיקים לסביבה הימית || dir=&quot;ltr&quot; | K - Cargo residues (HME)
|}

@ : {{דוכיווני שווה | '''השלכה לפי [[תקנה 5 (מחוץ לאזורים מיוחדים)]] [[ותקנה 6 (באזורים מיוחדים)]]''' | '''Discharge under [[4|regulation 4 (outside special areas)]] [[6|and 6 (within special areas)]]''' }}
: {| dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center; font-size: smaller;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | Date/&lt;wbr&gt;Time {{ש}} תאריך/&lt;wbr&gt;שעה !! rowspan=&quot;2&quot; | Position of the Ship (latitude/&lt;wbr&gt;longitude) or port if discharged ashore {{ש}} מיקום האונייה (קו אורך/&lt;wbr&gt;רוחב) או נמל אם רוקנו בחוף !! rowspan=&quot;2&quot; | Category {{ש}} סוג אשפה !! colspan=&quot;2&quot; | Estimated Amount Discharged {{ש}} כמות משוערת שהושלכה/&lt;wbr&gt;רוקנה !! rowspan=&quot;2&quot; | Start and stop position of the ship for discharges into the sea {{ש}} מיקום האונייה בהתחלה ובסיום של ההשלכה לים !! rowspan=&quot;2&quot; | Certification/&lt;wbr&gt;Signature {{ש}} אישור/&lt;wbr&gt;חתימה
|-
! Into Sea (m&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;) {{ש}} לים !! To Reception Facility or to another ship (m&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;) {{ש}} למיתקן קליטה או לאונייה אחרת
|-
| || || || || || ||
|-
| || || || || || ||
|-
| || || || || || ||
|-
| || || || || || ||
|}

@ : {{ממורכז | חתימת רב החובל: ______________ תאריך: ____________ Master's signature: _______________ Date:‎}}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנות 5]] [[ו-6(א)]]))) ====
=== אמות המידה לסיווג מטענים מוצקים בצובר כמזיקים לסביבה הימית ===
: לשם יישומן של תקנות אלה, ייחשבו שיירי מטען כמזיקים לסביבה הימית אם הם שיירים של מטענים מוצקים בצובר המסווגים לפי אמות המידה של המערכת הגלובלית המאוחדת של האו&quot;ם (UN GHS) לסיווג ותיוג כימיקלים שהם בעלי אחד האפיונים האלה:
: (1) רעילות ימית חריפה קטגוריה 1;
: (2) רעילות ימית כרונית קטגוריה 2;
: (3) מסרטן (קרצינוגן) קטגוריה A1 או B1 שגם אינו מתכלה במהירות ושהוא בעל הצטברות ביולוגית גבוהה;
: (4) גורם לשינוי גנטי (מוטגניות) קטגוריה A1 או B1 שגם אינו מתכלה במהירות ושהוא בעל הצטברות ביולוגית גבוהה;
: (5) רעיל למערכת הרבייה קטגוריה A1 או B1 שגם אינו מתכלה במהירות ושהוא בעל הצטברות ביולוגית גבוהה;
: (6) רעיל לאיבר מסוים בחשיפה חוזרת קטגוריה 1 שגם אינו מתכלה במהירות ושהוא בעל הצטברות ביולוגית גבוהה;
: (7) מטענים מוצקים בצובר המכילים או המורכבים מפולימרים סינטטים, גומי, פלסטיק או כדורי פלסטיק להזנת בעלי חיים (כולל חומרים שנגרסו, נטחנו, נחתכו או הושרו או חומרים דומים).

&lt;פרסום&gt; י&quot;ד באדר א' התשפ&quot;ב (15 בפברואר 2022)
&lt;חתימה&gt; מרב מיכאלי שרת התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>1ekzkuopqegfl59b0ppnyy7mxyekqyu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>465122</id>
    <revision>
      <id>1419601</id>
      <parentid>1413596</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:00:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419589]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="64516" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ״ב–2022}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 2158|תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 60(1)(יא) ו־(יז) ו־(2)(ו) ו־(ח)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, (להלן – הפקודה), לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לפי הצעת רשות הספנות והנמלים מכוח {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות ותחולה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מניעת זיהום הים באשפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תוכנית לניהול אשפה ויומן אשפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|אמות המידה לסיווג מטענים מוצקים בצובר כמזיקים לסביבה הימית}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות ותחולה}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מיוחד“ – אזור ים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, שמחמת סיבות טכניות בזיקה למצבו האוקינוגרפי והאקולוגי ולאופי התעבורה בו, נדרש לגביו שימוש בשיטות מיוחדות למניעת זיהום הים באשפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הימי הבין־לאומי לענייני ספנות שישראל חברה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסדה“ – מיתקן המוצב בים, בין בחיבור לקרקע ובין במצב ציפה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אפר מיתקני שריפה“ – אפר ושיירי פחם הנובעים ממיתקני שריפה בכלי השיט, המשמשים לשריפת אשפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשפה“ – פסולת מזון, פסולת ביתית ופסולת תפעולית, כל הפלסטיק, שיירי המטען, אפר מיתקני שריפה, שמן בישול, ציוד הדיג ופגרי בעלי החיים הנוצרים במהלך הפעולה הרגילה של כלי השיט וחייבים בסילוק רצוף או תקופתי, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} החומרים המוגדרים או הרשומים בנספחים אחרים לאמנה;
{{ח:תתת|(2)}} דגים טריים וחלקיהם הנוצרים כתוצאה מפעילויות דיג המתנהלות במהלך ההפלגה;
{{ח:תתת|(3)}} דגים טריים וחלקיהם הנוצרים כתוצאה מפעילויות של חקלאות ימית הכרוכות בהובלת דגים או רכיכות למיתקן של חקלאות ימית ולהובלת הדגים או הרכיכות שנאספו ממיתקן כאמור לחוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – הבעל הרשום של כלי השיט, חוכר כלי השיט או מפעילו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גרעינים“ – חיטה, תירס, שיפון, אורז, שעורה, שיבולת שועל, זרעים וקטניות, לרבות בתצורתם המעובדת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – האמנה הבין־לאומית בדבר מניעת זיהום ים מאוניות, 1973, כפי שתוקנה בפרוטוקול משנת 1978, שישראל צד לה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השלכה“ – הוצאת אשפה מכלי שיט, לרבות דליפה, סילוק, שפיכה, נזילה, שאיבה, פליטה או ריקון, למעט הטלת פסולת שבוצעה מכוח היתר שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ״ג–1983}} ולמעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חומר שנדלה מקרקעית הים;
{{ח:תתת|(2)}} בוצת שפכים;
{{ח:תתת|(3)}} פסולת דגים;
{{ח:תתת|(4)}} כלי שיט ואסדות;
{{ח:תתת|(5)}} חומר לא־אורגני גאולוגי אינרטי, למשל פסולת כרייה;
{{ח:תתת|(6)}} חומר אורגני ממקור טבעי;
{{ח:תתת|(7)}} פריטים גדולים המורכבים בעיקר מברזל, פלדה ובטון;
{{ח:תתת|(8)}} זרימות פחמן דו־חמצני מהליכי לכידת פחמן דו־חמצני לשם הטמנה;
{{ח:תתת|(9)}} הוצאת אשפה הנובעת ישירות מחיפוש, ניצול ועיבוד של משאבים מינרליים בקרקעית הים;
{{ח:תתת|(10)}} הוצאת אשפה למטרות מחקר מדעי שנערך כדין בנושא מניעת זיהום הים או שליטה על זיהום ים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היבשה הקרובה ביותר“ – היבשה שמקו הבסיס המשמש לקביעתו של הים הטריטוריאלי של שטח הארץ הנדון, לפי המשפט הבין־לאומי, ולעניין החוף הצפון מזרחי של אוסטרליה – לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות אימ״ו לעניין יומנים אלקטרוניים“ – ההנחיות שבהחלטה MEPC 312 (74) של אימ״ו, כפי שתתוקן מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד – רשות הספנות והנמלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות אימ״ו לעניין יישום הנספח“ – ההנחיות שבהחלטה MEPC 295 (71) של אימ״ו, כפי שתתוקן מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד – רשות הספנות והנמלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות אימ״ו לעניין תוכנית ניהול אשפה“ – הנחיות שבהחלטה MEPC 220 (63), כפי שתתוקן מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד – רשות הספנות והנמלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות אימ״ו לעניין טופס הודעה מוקדמת“ – הנחיות שבהחלטה MEPC.1/Circ.644/Rev.1, כפי שתתוקן מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד – רשות הספנות והנמלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנספח“ – הנספח החמישי לאמנה שעניינו מניעת זיהום הים מאשפה מכלי שיט, לרבות תוספותיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יומן אשפה“ – לגבי כלי שיט ישראלי – יומן אשפה כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}} ולפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, ולגבי כלי שיט שאינו ישראלי – יומן לרישום אשפה שהוא נושא לפי הוראות מדינת הדגל שלו ולפי הוראות הנספח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כלי מכל סוג שהוא, הפועל בסביבה הימית, לרבות סנפירית, רחפת, כלי שיט תת־ימי ואסדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט ישראלי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לכלי שיט לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960}} לרבות כלי שיט החייב ברישום לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|החוק האמור}} או הופטר ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} כלי שיט המונע באמצעות משוטים בלבד שהוא בבעלות אזרח ישראלי או תאגיד ישראלי;
{{ח:תתת|(3)}} כלי שיט הרשום או חייב רישום בפנקס הרישום המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטענים מוצקים בצובר“ – כל מטען בתפזורת, למעט נוזל או גז, המורכב משילוב של חלקיקים, גרגירים או חלקים גדולים יותר של חומר שאינו אחיד בהרכבו, המוטען ישירות לחלל המטען של אונייה בלא המכלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים אפורים“ – מי ניקוז ממדיחים, מקלחות, מכבסות, אמבטיות וכיורים, למעט מי ניקוז של שירותים, מי ניקוז ממיתקן רפואי ומי ניקוז מחללים המכילים בעלי חיים ומי ניקוז מחללי מטענים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן קליטה“ – כלי שיט או מיתקן אחר לאיסוף אשפה מכלי שיט הפוקד את הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסע בין־לאומי“ – מסע אל נמל או מסוף הממוקם במרחק מן החוף, הנמצאים בתחום שיפוטה של מדינה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל רציף“ – תאגיד שהוא בעל הזכויות להפעיל את הרציף הנוגע בדבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח כלי שיט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח הגנת הסביבה“ – כהגדרת מפקח הגנת הסביבה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}, שהוסמך לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן|פקודת מניעת זיהום מי־ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל בישראל“ – מקום שהוכרז כנמל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמצא בדרך“ – בנתיב, לרבות בסטייה מהדרך הישירה והקצרה ביותר, כדי לגרום לפסולת המושלכת להתפזר על פני שטח ימי גדול ככל האפשר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספחי אמנה אחרים“ – הנספח הראשון לאמנה העוסק במניעת זיהום ים בשמן, הנספח השני לאמנה העוסק במניעת זיהום ים בחומרים נוזליים מזיקים בצובר, הנספח השלישי לאמנה העוסק במניעת זיהום ים במטענים מסוכנים ארוזים, הנספח הרביעי לאמנה העוסק במניעת זיהום הים משפכים והנספח השישי לאמנה העוסק במניעת זיהום אוויר מכלי שיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגרי בעלי חיים“ – גופות של בעלי חיים המובלים בכלי השיט כמטען ומתים או מומתים במהלך ההפלגה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פלסטיק“ – חומר מוצק שרכיב בסיסי בו הוא פולימר עתיר מסה מולקולרית אחת או יותר שנוצר (מעוצב) במהלך ייצור הפולימר או העיצוב לתוך המוצר המוגמר בחום או בלחץ; לפלסטיק יש תכונות חומר הנעות בין קשה ופריך לבין רך ואלסטי; ובכלל זה כל האשפה המורכבת או הכוללת פלסטיק בכל צורה, לרבות חבלים סינתטיים, רשתות דיג סינתטיות, שקיות אשפה מניילון ואפר מיתקני שריפה שמקורו במוצרי פלסטיק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת ביתית“ – כל סוגי הפסולת שאינה מוגדרת בנספחי האמנה האחרים, הנוצרת באזורי המגורים בכלי השיט למעט מים אפורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת מזון“ – כל חומר מזון, לרבות פירות, ירקות, מוצרי חלב, עוף, מוצרי בשר ושיירי מזון מכלי השיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת תפעולית“ – כל הפסולת המוצקה, כולל בוצות, שאינה מוזכרת בנספחי האמנה האחרים, שנאספה בכלי השיט במהלך התחזוקה או התפעול הרגיל שלו או משמשת לאחסנת מטען ולטיפול בו, וכן חומרי ותוספי ניקוי הכלולים במי השטיפה של מחסן המטען או המשטחים החיצוניים, אך למעט מים אפורים, מי שיפוליים, או השלכות דומות אחרות החיוניות לתפעול כלי השיט, כמפורט בהנחיות אימ״ו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד דיג“ – כל מיתקן פיזי או חלק ממנו או שילוב של פריטים שניתן לשים בים או על קרקעיתו במטרה ללכוד, או לשלוט למטרת לכידה של יצורי ים או מים מתוקים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – מי שבידו הפיקוד על כלי השיט או האסדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רציף“ – לרבות מזח, מקשר, מערכת עגינה בלב ים וכל מיתקן אחר המשמש לריתוק כלי שיט בתחום הימי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שריפה“ – שריפת אשפה במיתקן שיועד לכך על גבי כלי השיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ישראלי“ – תאגיד שנרשם כדין בישראל או שהוקם מכוח הדין בישראל, למעט חברת חוץ.

{{ח:סעיף|2|תחולה}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו על –
{{ח:תת|(1)}} כלי שיט שבמימי החופין של ישראל, למעט כלי שיט צבאי ולמעט כלי שיט שבבעלות או בהפעלת מדינת חוץ בעת שנעשה בו שימוש בשירות ממשלתי לא־מסחרי של אותה המדינה;
{{ח:תת|(2)}} כלי שיט ישראלי – גם כשהוא מחוץ למימי החופין של ישראל.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מניעת זיהום הים באשפה}}

{{ח:סעיף|3|איסור השלכת אשפה מכלי שיט לים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישליך אדם אשפה מכלי שיט לים, למעט במקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנות 4(ב) עד 7}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנות 4 עד 6}}, השלכה לים של פלסטיק ושמן בישול אסורה, למעט לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}.

{{ח:סעיף|4|איסור השלכת מאסדה או מכלי שיט הנמצא לידה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישליך אדם לים אשפה מאסדות ומכל כלי השיט האחרים שנמצאים לצד האסדות האמורות או עד מרחק של 500 מטרים מהם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי אדם להשליך לים פסולת מזון מאסדות הנמצאות במרחק של יותר מ־12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר, ומכל כלי השיט האחרים, שהם לצד האסדות האמורות או במרחק 500 מטרים מהן; פסולת מזון כאמור תושלך רק אם היא עברה כתישה או טחינה במיתקן מתאים עד שניתן להעבירה דרך רשת שגודל פתחיה אינו עולה על 25 מילימטרים.

{{ח:סעיף|5|השלכת אשפה מחוץ לאזורים מיוחדים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישליך אדם אשפה מחוץ לאזורים מיוחדים, אלא אם כן מתקיימת אחת מהנסיבות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי השיט נמצא בדרך ורחוק ככל האפשר מהיבשה הקרובה ביותר, אך בכל מקרה במרחק שלא יפחת מ-
{{ח:תתתת|(א)}} 3 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר לפסולת מזון שעברה כתישה או טחינה במיתקן מתאים עד שניתן להעבירה דרך רשת שגודל פתחיה אינו עולה על 25 מילימטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} 12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר לגבי פסולת מזון שלא עברה טיפול לפי תקנת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} 12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר לשיירי מטען שלא ניתנים לפריקה מיטבית בשיטות פריקה קיימות בנמל; שיירי מטען אלה לא יכילו כל חומר המסווג כמזיק לסביבה הימית, לפי אמות המידה {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}; המבקש להוביל מטענים מוצקים בצובר, למעט גרעינים, יסווג את המטען לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} ויצהיר אם הוא מזיק לסביבה הימית או לא;
{{ח:תתתת|(ד)}} 100 מילין ימיים לפחות מהיבשה הקרובה ביותר לפגרי בעלי חיים, ובלבד שההשלכה תתקיים רחוק ככל האפשר מהיבשה הקרובה ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} חומרי הניקוי או תוספי הניקוי הכלולים במי שטיפה של מחסני המטען, הסיפון והמשטחים החיצוניים אינם מזיקים לסביבה הימית, והכול לפי הנחיות אימ״ו לעניין יישום הנספח.
{{ח:תת|(ב)}} על אשפה המורכבת מסוגים שונים שחלות עליהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)(1) או (2)}} יחולו ההוראות המחמירות יותר המפורטות בתקנות אלה לפי העניין, והכול ובלבד שאם האשפה כוללת פלסטיק או שמן בישול, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)}}.

{{ח:סעיף|6|השלכת אשפה בתוך אזורים מיוחדים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישליך אדם אשפה בתוך אזורים מיוחדים אלא אם כן כלי השיט נמצא בדרך וההשלכה מתבצעת לפי התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} השלכת פסולת מזון לים תהיה רחוקה ככל האפשר מהיבשה הקרובה ביותר, ובכל מקרה לא פחות מ־12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר או ממדף הקרח הקרוב ביותר, והכול אם מתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פסולת המזון תיכתש או תיטחן עד שיהיה ניתן להעבירה דרך רשת שגודל פתחיה אינו עולה על 25 מילימטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} פסולת המזון לא תעורבב בסוג אשפה אחר כלשהו;
{{ח:תתתת|(ג)}} השלכת מוצרים מן העוף, כולל עופות וחלקי עופות, אסורה באזור האנטארקטי, אלא אם כן הפסולת המכילה מוצרים מהעוף כאמור עברה טיפול שיהפוך אותה למעוקרת;
{{ח:תתת|(2)}} השלכה לים של שיירי מטען שלא ניתנים לפריקה מיטבית בשיטות פריקה קיימות בנמל, ובלבד שמתקיימים כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיירי המטען, הכלולים במי שטיפה של מחסני מטען, אינם מכילים כל חומר המסווג כמזיק לסביבה הימית, לפי אמות המידה {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המבקש להוביל מטענים מוצקים בצובר, למעט גרעינים, יסווג את המטען לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} ויצהיר אם הוא מזיק לסביבה הימית או לא;
{{ח:תתתת|(ג)}} חומרי ניקוי או תוספי ניקוי הכלולים במי שטיפה של מחסני המטען, לאחר שנעשה בהם שימוש, אינם מכילים כל חומר המסווג כמזיק לסביבה הימית, לפי הנחיות אימ״ו לעניין יישום הנספח;
{{ח:תתתת|(ד)}} נמל היציאה ונמל היעד הבא הם בתחום האזור המיוחד וכלי השיט לא יצא מהאזור המיוחד בין נמלים אלה;
{{ח:תתתת|(ה)}} מיתקני קליטה נאותים אינם זמינים בנמלים אלה לפי הנחיות אימ״ו;
{{ח:תתתת|(ו)}} ריקון מי שטיפה של מחסני מטען המכילים שיירים ייעשה במרחק רב ככל שאפשר מהיבשה הקרובה ביותר או ממדף הקרח הקרוב ביותר, ולא פחות מ־12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר או ממדף הקרח הקרוב ביותר;
{{ח:תתת|(3)}} חומרי הניקוי ותוספי הניקוי הכלולים במי השטיפה של המשטחים החיצוניים, אינם מזיקים לסביבה הימית, והכול לפי הנחיות אימ״ו לעניין יישום הנספח.
{{ח:תת|(ב)}} טרם הכניסה לאזור האנטארקטי, חייב כל כלי שיט ישראלי להיות בעל קיבולת מספיקה לשמירת האשפה, בעודו פועל באזור זה, ולהיות בעל הסדרים להשלכת האשפה האמורה אחרי עזיבתו את האזור.
{{ח:תת|(ג)}} על אשפה המורכבת מסוגים שונים שחלות לגביהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)(1) עד (3)}}, יחולו ההוראות המחמירות יותר המפורטות בתקנות אלה לפי העניין, והכול ובלבד שאם האשפה כוללת פלסטיק או שמן בישול, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)}}.

{{ח:סעיף|7|חריגים לאיסור השלכת אשפה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 6}}, רשאי אדם להשליך אשפה באחת הנסיבות המפורטות להלן, ובלבד שלא הייתה דרך אחרת אלא לפעול כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} השלכת האשפה נחוצה לצורך אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצלת חיים בים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הבטחת בטיחותם של הנמצאים על כלי שיט;
{{ח:תתתת|(ג)}} הבטחת בטיחותו של כלי השיט;
{{ח:תתת|(2)}} אובדן אשפה שהתרחש במקרה כתוצאה מנזק לכלי שיט או לציוד שעליו;
{{ח:תתת|(3)}} אובדן של רשתות דיג סינתטיות שהתרחש במקרה, על אף שננקטו מראש כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את האובדן;
{{ח:תתת|(4)}} השלכת ציוד דיג מכלי שיט לשם מניעת נזק לסביבה הימית או לשם הבטחת בטיחותו של כלי השיט או האנשים הנמצאים על כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, במקרה שהחזקה של פסולת מזון על גבי כלי השיט מהווה סכנה בריאותית מיידית לאנשים על הסיפון, ניתן להשליכה גם אם כלי השיט אינו נמצא בדרך.

{{ח:סעיף|8|תיעוד בדבר השלכת אשפה חריגה}}
{{ח:תת|(א)}} הושלכה אשפה באחת הנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(א)}}, יערוך קברניט כלי השיט רישום בדבר ההשלכה, לפי פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מיקום כלי השיט;
{{ח:תתת|(2)}} הנסיבות והנימוקים של האובדן או ההשלכה;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי הפריטים שהושלכו או אבדו;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעי הזהירות הסבירים שננקטו כדי למנוע או למזער השלכה או אובדן עקב תאונה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בוצעה השלכה מכלי שיט שתפוסתו 400 טונות ברוטו ומטה, ייערך הרישום ביומן הרשמי של כלי השיט לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט), התשי״ז–1957}}; בוצעה השלכה מכלי שיט שתפוסתו 400 טונות ברוטו ומעלה, ייערך הרישום ביומן האשפה.
{{ח:תת|(ג)}} אירע אובדן במקרה או השלכה של ציוד דיג באחת מהנסיבות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(א)(3) או (4)}}, המהווה איום משמעותי על הסביבה הימית או על הניווט, ימסור קברניט כלי השיט דיווח למנהל רשות הספנות והנמלים; אירע אובדן מקרי כאמור במים הכפופים לסמכות השיפוט של מדינה אחרת – ימסור הקברניט דיווח גם לאותה המדינה.

{{ח:סעיף|9|חובת ריקון בנמל}}
{{ח:תת|(א)}} אשפה, שאין להשליכה לים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 6}}, תוחזק בכלי השיט עד לריקונה בנמל כשהיא מופרדת לפי דין.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט שבכוונתו לרוקן אשפה בנמל בישראל יודיע למפעיל הרציף בנמל שהוא עתיד לפקוד, 24 שעות לפחות לפני מועד הפקידה, בדבר סוגי האשפה שבכוונתו לרוקן וכמות משוערת של האשפה כאמור; הודעתו של קברניט כלי השיט תיעשה על גבי טופס הודעה מוקדמת בהתאם להנחיות אימ״ו; הרשות תפרסם טופס לדוגמה באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל רציף בנמל בישראל יפעיל, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, שירות איסוף אשפה; שירות איסוף האשפה יינתן באופן שלא יגרום עיכוב מיותר של כלי השיט הפוקד את הרציף.
{{ח:תת|(ד)}} רוקנה אשפה בנמל בישראל, ינפיק מפעיל הרציף, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, אישור מודפס באנגלית וחתום בידו בדבר כמות משוערת וסוג האשפה שרוקנה כאמור על גבי הטופס שיורה לו המנהל, את האישור ימסור המפעיל לקברניט כלי שיט שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} חלות עליו.
{{ח:תת|(ה)}} בנמל חדרה, במקום מפעיל רציף בנמל האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג), יבוא מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|10|פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל כלי שיט שאורכו למעלה מ־12 מטרים, יציג בכלי השיט כרזה המפרטת את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשון הכרזה תהיה כזו המובנת לאנשי צוות כלי השיט בעת עבודתו, ובהפלגה במסע בין־לאומי תהיה המודעה בכלי השיט גם באנגלית, צרפתית או ספרדית.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תוכנית לניהול אשפה ויומן אשפה}}

{{ח:סעיף|11|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי שיט שתפוסתו 100 טונות ברוטו ומעלה לרבות אסדה, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}} – כלי שיט שתפוסתו 400 טונות ברוטו ומעלה לרבות אסדה;
{{ח:תתת|(2)}} כלי שיט המורשה להסיע 15 אנשים ומעלה;
{{ח:ת}} ”פעולה“ – השלכת אשפה לים, שריפתה או ריקונה בנמל;
{{ח:ת}} ”תוכנית“ – תוכנית לניהול אשפה, המבוססת על הנחיות אימ״ו לעניין תוכנית ניהול אשפה.

{{ח:סעיף|12|איסור הפלגה ללא תוכנית לניהול אשפה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי בכלי השיט קיימת תוכנית לניהול אשפה, הכתובה בשפה המובנת לאנשי צוות כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} התוכנית תכלול נוהלי מזעור איסוף, אחסון, עיבוד, השלכה, שריפה וריקון של אשפה, לרבות אופן השימוש בציוד שעל הסיפון, והכול לפי הוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} בתוכנית יצוין מי איש צוות הממונה על ביצועה.

{{ח:סעיף|13|איסור הפלגה בלא יומן אשפה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי בכלי השיט קיים יומן אשפה המנוהל לפי הוראות תקנות אלה ורשומים בו כל הפרטים שחובה לרושמם לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} יומן האשפה בכלי שיט ישראלי יהיה לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקנה זו לא תחול על כלי שיט המורשה להסיע 15 אנשים ומעלה ועוסק בביצוע הפלגות בנות שעה או פחות.

{{ח:סעיף|14|פרטים לרישום ביומן אשפה}}
{{ח:ת}} ביומן אשפה תירשם כל פעולה, בסמוך ככל האפשר לביצועה, כמפורט להלן, ולפי דברי ההסבר {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}:
{{ח:תת|(1)}} תאריך ביצוע הפעולה;
{{ח:תת|(2)}} שעת ביצוע הפעולה;
{{ח:תת|(3)}} מיקום כלי השיט (קו אורך וקו רוחב) בעת ביצוע הפעולה;
{{ח:תת|(4)}} סוג האשפה;
{{ח:תת|(5)}} הכמות המשוערת (במטרים מעוקבים) של האשפה;
{{ח:תת|(6)}} אירעה השלכת אשפה בנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}} – יירשמו ביומן האשפה נסיבות ההשלכה וסיבותיה והאמצעים שננקטו לצמצום ההשלכה ומניעתה.

{{ח:סעיף|15|ניהול יומן אשפה}}
{{ח:תת|(א)}} יומן האשפה ינוהל בידי הקברניט או איש צוות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(ג)}} (להלן – הממונה).
{{ח:תת|(ב)}} כל רישום ביומן ייעשה וייחתם בידי הממונה, והקברניט יחתום בשולי כל עמוד שמולא ביומן האשפה.
{{ח:תת|(ג)}} בכלי שיט ישראלי ייערכו הרישומים ביומן האשפה בשפות העברית והאנגלית; במקרה של אי־התאמה, יחייב הרישום בשפה העברית.
{{ח:תת|(ד)}} יומן האשפה יכול שייערך במערכת תיעוד אלקטרונית שאישר המנהל לפי הנחיות אימ״ו לעניין יומנים אלקטרוניים.

{{ח:סעיף|16|שמירת יומן אשפה}}
{{ח:תת|(א)}} יומן האשפה יוחזק בפיקוחו ובשליטתו של הקברניט במקום זמין ויועמד לעיון בהתאם לדרישת הגורמים המוסמכים לעיין בו.
{{ח:תת|(ב)}} יומן האשפה יישמר בכלי השיט יחד עם האישורים שניתנו לכלי השיט בשל מסירת האשפה ואם הפסיק כלי השיט את פעולתו, יישמר בידי בעל כלי השיט.
{{ח:תת|(ג)}} יומן האשפה והאישורים שניתנו לכלי השיט בשל מסירת האשפה יישמרו לתקופה של שנתיים מיום שנרשם בו הרישום האחרון.

{{ח:סעיף|17|הצגת תכנית ויומן אשפה}}
{{ח:ת}} קברניט חייב להציג את התוכנית ויומן האשפה במקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בנמל או במסוף הנמצאים בישראל – לפי דרישת מפקח כלי שיט או מפקח למניעת זיהום הים;
{{ח:תת|(2)}} בנמל או במסוף, הנמצאים במדינת חוץ – לפי דרישת הרשויות המוסמכות של אותה מדינה.

{{ח:סעיף|18|העתקים מיומן אשפה}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי השיט יאפשר לגורמים המוסמכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}} לעיין ביומן האשפה של כלי השיט ולערוך העתק של כל רישום ביומן.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט יאשר בחתימתו כי העתק כאמור הוא העתק נכון של רישומי יומן האשפה.
{{ח:תת|(ג)}} העתק מאושר כאמור, יהווה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו, כל עוד לא הוכח אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} בדיקת יומן האשפה ונטילת העתק מאושר ממנו כאמור, יבוצעו במהירות האפשרית, בלי לגרום לכלי השיט עיכוב מיותר.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|19|אחריות בעל כלי השיט וקברניטו לקיום הוראות התקנות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל כלי השיט וקברניטו חייבים לפקח ולעשות כל שניתן, כדי למנוע ביצוע עבירה על הוראות תקנות אלה בידי כל אדם בכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה על הוראות תקנות אלה בידי אדם בכלי השיט, חזקה כי בעל כלי השיט או קברניטו הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ג)}} הושלכה אשפה מכלי השיט באחת הנסיבות המתוארות {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(א)(2) או (3)}}, ינקוט קברניט כלי השיט בכל האמצעים העומדים לרשותו לשם צמצום הנזק הנגרם מההשלכה.

{{ח:סעיף|20|ערובה}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח כלי שיט או למפקח להגנת הסביבה יסוד סביר להניח כי הושלכה אשפה מכלי שיט לים, בניגוד לתקנות אלה, או שהופרה הוראה {{ח:פנימי|סעיף 14|מתקנות 14 עד 18}} לעניין רישום ביומן אשפה, ניהולו, שמירתו, החזקתו והצגתו לגורמים המוסמכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}}, או לעניין עריכת העתקים ממנו, רשאי הוא להורות, לבעל כלי השיט שבקשר אליו נעברה העבירה או לקברניטו, להפקיד ערבות או עירבון כספי בגובה הקנס האמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הורה מפקח כלי שיט או מפקח להגנת הסביבה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך, בלא דיחוי, למנהל הנמל שהאונייה נמצאת בו.
{{ח:תת|(ג)}} לא הוגש כתב אישום בשל העבירה שבגינה ניתנו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א) בתוך 60 ימים מיום שניתנו, יוחזרו הערבות או העירבון למי שנתנם.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש כתב אישום, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א), בשל העבירה שבגינה ניתנו, יוחזרו הערבות או העירבון, לפי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} נקבעה עבירה על תקנות אלה כעבירה מינהלית לפי {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}, יחולו הוראות תקנות משנה (א) עד (ד) בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הערבות והעירבון יהיו בגובה הקנס המינהלי הקבוע לאותה עבירה;
{{ח:תתת|(2)}} על החזרת הערבות והעירבון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון, הם יוחזרו למי שנתנם;
{{ח:תתתת|(ב)}} הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון, יוחזרו הערבות והעירבון עם תשלום הקנס המינהלי או אם התובע המוסמך ביטל את הקנס, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת;
{{ח:תתתת|(ג)}} הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון והנקנס הודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, יוחזרו הערבות או העירבון, לפי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

{{ח:סעיף|21|בטלות}}
{{ח:ת}} תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התש״ע–2010 – בטלות.

{{ח:סעיף|22|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 45 ימים מיום פרסומן (להלן – מועד התחילה).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”אזור מיוחד“ בתקנה 1}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אזור מיוחד הוא אזור כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} '''אזור הים התיכון''' – הים התיכון עצמו, לרבות המפרצים והימים שבתוכו, המתוחם מצד הים השחור, בקו הרוחב 41° צפון ומצד מערב במיצר גיברלטר, בקו האורך ‎5° 36′ מערב;
{{ח:תת|(2)}} '''אזור הים הבלטי''' – הים הבלטי עצמו, לרבות מפרץ בות׳ניה ומפרץ פינלנד, והכניסה לים הבאלטי המתוחמת בקו הרוחב של סקאו בסקאגרק ב־‎57° 44.8′ צפון;
{{ח:תת|(3)}} '''אזור הים השחור''' – הים השחור עצמו המתוחם מצד הים התיכון בקו הרוחב 41° צפון;
{{ח:תת|(4)}} '''אזור ים סוף''' – ים סוף עצמו, לרבות מפרצי סואץ ועקבה, המתוחם בדרום בקו החלזוני המחבר את ראס סי אן (‎12° 28.5′ צפון, 43°‎ 19.6′ מזרח) וחוסאן מורד (‎12° 40.4′ צפון ‎43° 30.2′ מזרח);
{{ח:תת|(5)}} '''אזור ”המפרצים“''' – אזור הים השוכן מצפון מערב מן הקו החלזוני המחבר את ראס אל־האד (‎22° 30′ צפון ‎59° 48′ מזרח) וראס אל־פסטה (‎25° 04′ צפון ‎61° 25′ מזרח);
{{ח:תת|(6)}} '''אזור הים הצפוני''' – הים הצפוני עצמו לרבות ימים שבתוכו, בגבולות שבין –
{{ח:תתת|(א)}} מדרום לקו רוחב 62° צפון וממזרח לקו אורך 4° מערב;
{{ח:תתת|(ב)}} מיצר הסקאגרק, שגבולו הדרומי ממזרח לסקאו מתוחם בקו הרוחב ‎57° 44.8′ צפון;
{{ח:תתת|(ג)}} התעלה האנגלית ומבואותיה ממזרח לקו אורך 5{{ח:הערה|°}} מערב ומצפון לקו רוחב ‎48° 30′ צפון;
{{ח:תת|(7)}} '''האזור האנטארקטי''' – אזור הים מדרום לקו הרוחב 60° דרום;
{{ח:תת|(8)}} '''האזור הקריבי''' – מפרץ מקסיקו והים הקריבי עצמו, לרבות המפרצים והימים שבתוכו והחלק מהאוקיינוס האטלנטי שגבולות קו הרוחב 30° צפון מפלורידה מזרחה, עד קו האורך ‎77° 30′ מערב, ומשם בקו חלזוני למפגש קו הרוחב 20° צפון עם קו האורך 59° מערב ומשם קו חלזוני למפגש קו הרוחב ‎7° 20′ צפון עם קו האורך 50° מערב, ומשם בקו חלזוני בכיוון דרום מערב לגבול המזרחי של גיאנה הצרפתית.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”היבשה הקרובה ביותר“ בתקנה 1}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} היבשה הקרובה ביותר מן החוף הצפון מזרחי של אוסטרליה בקו שנמתח מנקודה על חוף אוסטרליה ב-
{{ח:ת}} קו רוחב ‎11° 00′ דרום, קו אורך ‎142° 08′ מזרח
{{ח:ת}} ומשם לנקודה בקו רוחב ‎10° 35′ דרום, קו אורך ‎141° 55′ מזרח
{{ח:ת}} ומשם לנקודה בקו רוחב ‎10° 00′ דרום, קו אורך ‎142° 00′ מזרח
{{ח:ת}} ומשם לנקודה בקו רוחב ‎9° 10′ דרום, קו אורך ‎143° 52′ מזרח
{{ח:ת}} ומשם לנקודה בקו רוחב ‎9° 00′ דרום, קו אורך 144°‎ 30′ מזרח
{{ח:ת}} ומשם לנקודה בקו רוחב ‎10° 41′ דרום, קו אורך ‎145° 30′ מזרח
{{ח:ת}} ומשם לנקודה בקו רוחב ‎13° 00′ דרום, קו אורך ‎145° 00′ מזרח
{{ח:ת}} ומשם לנקודה בקו רוחב ‎15° 00′ דרום, קו אורך ‎146° 00′ מזרח
{{ח:ת}} ומשם לנקודה בקו רוחב ‎17° 30′ דרום, קו אורך ‎147° 00′מזרח
{{ח:ת}} ומשם לנקודה בקו רוחב ‎21° 00′ דרום, קו אורך ‎152° 55′ מזרח
{{ח:ת}} ומשם לנקודה בקו רוחב ‎24° 30′ דרום, קו אורך ‎154° 00′ מזרח
{{ח:ת}} ומשם לנקודה על חוף אוסטרליה בקו רוחב ‎24° 42′ דרום, קו אורך ‎153° 15′ מזרח.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”יומן אשפה“ בתקנה 1}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ובתקנות 13(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}})}}}}

{{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת 3 פרט א}}
{{ח:ת}} '''יומן אשפה'''
{{ח:תת|(1)}} דברי הסבר למנהל יומן אשפה
{{ח:תת}} שם כלי השיט: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מספר או אותיות זיהוי: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מספר אימ״ו: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} תקופה: מתאריך: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . עד תאריך: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הקדמה
{{ח:ת}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14 לתקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ״ב–2022}}, יש לבצע רישום של כל השלכה או ריקון או שריפה של אשפה; רישום כאמור כולל השלכה לים או ריקון למיתקני קליטה או לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת וכן אובדן אשפה שהתרחש במקרה.
{{ח:תת|(א)}} אשפה וניהול אשפה
{{ח:תת}} אשפה כוללת פסולת מזון, פסולת ביתית ופסולת תפעולית, פלסטיק, שיירי מטען, אפר מיתקני שריפה, שמן בישול, ציוד הדיג ופגרי בעלי החיים הנוצרים במהלך הפעולה הרגילה של כלי השיט וחייבים בסילוק רצוף או תקופתי, למעט החומרים המוגדרים או הרשומים בנספחים אחרים לאמנה; אשפה אינה כוללת דגים טריים וחלקיהם הנוצרים כתוצאה מפעילויות דיג המתנהלות במהלך ההפלגה, או כתוצאה מפעילויות של חקלאות ימית הכרוכות בהובלת דגים כולל רכיכות להשמה במיתקן של חקלאות ימית ולהובלת הדגים שנאספו כולל רכיכות ממיתקנים כאמור לחוף לשם עיבוד; יש לעיין גם בהנחיות אימ״ו לעניין יישום הנספח לצורך מידע הנוגע בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} תיאור האשפה
{{ח:תת}} האשפה תחולק לסוגים, לצורך רישום {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 1|בחלק 1}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 2|ובחלק 2}} של יומן האשפה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 1|בחלק 1}} –
{{ח:תתתת|(א)}} פלסטיק;
{{ח:תתתת|(ב)}} פסולת מזון;
{{ח:תתתת|(ג)}} פסולת ביתית;
{{ח:תתתת|(ד)}} שמן בישול;
{{ח:תתתת|(ה)}} אפר מיתקני שריפה;
{{ח:תתתת|(ו)}} פסולת תפעולית;
{{ח:תתתת|(ז)}} פגרי בעלי חיים;
{{ח:תתתת|(ח)}} ציוד דיג;
{{ח:תתתת|(ט)}} פסולת אלקטרונית;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 2|בחלק 2}} –
{{ח:תתתת|(י)}} שיירי מטען שאינם מזיקים לסביבה הימית;
{{ח:תתתת|(יא)}} שיירי מטען המזיקים לסביבה הימית.
{{ח:תת|(ג)}} רישום ביומן אשפה
{{ח:תתת|(1)}} רישום ביומן האשפה יתבצע במקרים האלה וכמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} השלכת אשפה לים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4 עד 6}} –
{{ח:תתתתת|(1)}} תאריך ושעת ההשלכה לים;
{{ח:תתתתת|(2)}} מיקום כלי השיט קו רוחב וקו אורך; הערה: בהשלכה של שיירי מטען יירשם מיקום כלי השיט בעת תחילת ההשלכה ובסיומה;
{{ח:תתתתת|(3)}} סוג האשפה שהושלכה לים;
{{ח:תתתתת|(4)}} כמות משוערת של כל סוג אשפה שהושלכה לים במטרים מעוקבים;
{{ח:תתתתת|(5)}} חתימתו של איש הצוות הממונה על ביצוע הפעולה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרקה למתקני קליטה בחוף או לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת –
{{ח:תתתתת|(1)}} תאריך ושעת ההרקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} שם הנמל או מיתקן קליטת האשפה או שם כלי השיט שאליו רוקנה האשפה;
{{ח:תתתתת|(3)}} סוג האשפה שרוקנה;
{{ח:תתתתת|(4)}} כמות משוערת של כל סוג אשפה שרוקנה במטרים מעוקבים;
{{ח:תתתתת|(5)}} חתימתו של איש הצוות הממונה על ביצוע הפעולה;
{{ח:תתתת|(ג)}} שריפת אשפה –
{{ח:תתתתת|(1)}} תאריך ושעת תחילת שריפת האשפה וסיומה;
{{ח:תתתתת|(2)}} מיקום כלי השיט קו רוחב וקו אורך בתחילת השריפה ובסיומה;
{{ח:תתתתת|(3)}} סוגי האשפה שנשרפו;
{{ח:תתתתת|(4)}} כמות משוערת של האשפה שנשרפה במטרים מעוקבים;
{{ח:תתתתת|(5)}} חתימתו של איש הצוות הממונה על ביצוע הפעולה;
{{ח:תתתת|(ד)}} השלכה שהתרחשה במקרה או השלכה חריגה אחרת או אובדן של אשפה, כולל לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}} –
{{ח:תתתתת|(א)}} תאריך ושעת האירוע;
{{ח:תתתתת|(ב)}} נמל או מיקום כלי השיט בזמן האירוע קו אורך, קו רוחב ועומק המים אם ידוע;
{{ח:תתתתת|(ג)}} סוגי האשפה שהושלכו או אבדו ופרטיהם;
{{ח:תתתתת|(ד)}} כמות משוערת שהושלכה;
{{ח:תתתתת|(ה)}} נסיבות ההשלכה או האובדן, הסיבות לכך, אמצעי הזהירות שננקטו למניעת או מזעור ההשלכה או האובדן והערות כלליות.
{{ח:תתת|(2)}} קבלות על הקברניט לקבל אישור או קבלה בכתב בשל מסירת האשפה, שפורטה בהם הכמות המשוערת של האשפה שנמסרה; הקבלה או האישור יישמרו בכלי השיט יחד עם יומן האשפה במשך שנתיים.
{{ח:תתת|(3)}} כמות האשפה כמות האשפה בכלי השיט תוערך במטרים מעוקבים, ואם אפשר בנפרד לכל סוג אשפה; ביומן האשפה תירשם כמות משוערת של אשפה; יובא בחשבון כי מידת הדיוק בהערכת כמות האשפה נתונה לפרשנות, וכי הנפח המשוער שונה לפני ואחרי עיבוד האשפה; הליכי עיבוד אשפה מסוימים, ובכלל זה עיבוד רציף של שאריות מזון, אינם מאפשרים הערכת כמויות אמינה.

{{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 3 פרט ב}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה | '''טופס יומן אשפה''' | '''Record of Garbage Discharges'''}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 חלק 1}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה | {{ממורכז|'''חלק 1'''}} | {{ממורכז|'''PART I'''}} }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה | לכל סוגי האשפה מלבד שיירי מטען כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ״ב–2022}} {{ש}} (לכל האניות) | For all Garbage other than cargo residues as defined in {{ח:פנימי|סעיף 1|regulation 1.2 (definitions)}} {{ש}} (All ships) }}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שם האונייה: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;______________________________&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ship's name: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;______________________________&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מספר או אותיות זיהוי: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________________&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Distinctive Number or letters: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______________&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מספר IMO: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______________________&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;IMO Number: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________________________&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה | סוגי אשפה: | Garbage categories: }}
{{ח:ת}} &lt;table dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;A – Plastics {{ש}} א – פלסטיק&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;B – Food wastes {{ש}} ב – פסולת מזון&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;C – Domestic wastes {{ש}} ג – פסולת ביתית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;D – Cooking oil {{ש}} ד – שמן בישול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;E – Incinerator Ashes {{ש}} ה – אפר מיתקני שריפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;F – Operational wastes {{ש}} ו – פסולת תפעולית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;G – Animal Carcasses {{ש}} ז – פגרי בעלי חיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;H – Fishing gear {{ש}} ח – ציוד דיג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I – E-Waste {{ש}} ט – פסולת אלקטרונית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה | '''השלכה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4 (מאסדות)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5 (מחוץ לאזורים מיוחדים)}}, או {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6 (באזורים מיוחדים)}}''' | '''Discharges under MARPOL Annex V {{ח:פנימי|סעיף 4|regulations 4 (outside special areas)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5 (fixed and floating platforms)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|or 6 (special areas)'''}} }}
{{ח:ת}} &lt;table dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center; font-size: smaller;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;Date/&lt;wbr&gt;Time {{ש}} תאריך/&lt;wbr&gt;שעה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;Position of the Ship (latitude/&lt;wbr&gt;longitude) or port if discharged ashore or name of ship if discharged to another ship {{ש}} מיקום האונייה (קו אורך/&lt;wbr&gt;רוחב) או נמל אם רוקנה האשפה בחוף או שם האונייה אם רוקנה האשפה לאונייה אחרת&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;Category {{ש}} סוג&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;Estimated Amount Discharged {{ש}} כמות משוערת שהושלכה/&lt;wbr&gt;רוקנה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;Estimated Amount Incinerated (m&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;) {{ש}} כמות משוערת שנשרפה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;Remarks (e.g. start/&lt;wbr&gt;stop time and position of incineration; general remarks) {{ש}} הערות (למשל: שעה ומיקום בהתחלה/&lt;wbr&gt;סיום של שריפת אשפה; הערות כלליות)&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;Certification/&lt;wbr&gt;Signature {{ש}} אישור/&lt;wbr&gt;חתימה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;Into Sea (m&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;) {{ש}} לים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;To Reception Facility or to another ship (m&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;) {{ש}} למיתקן קליטה או לאונייה אחרת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה | '''השלכה חריגה או אובדן אשפה – {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7 (השלכה מותרת)}}''' | '''Exceptional discharge or loss of garbage under {{ח:פנימי|סעיף 7|regulation 7 (Exceptions)}}'''}}
{{ח:ת}} &lt;table dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center; font-size: smaller;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;Date/&lt;wbr&gt;Time {{ש}} תאריך/&lt;wbr&gt;שעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;Port or position of the Ship (latitude/&lt;wbr&gt;longitude and water depth if known) {{ש}} נמל או מיקום האונייה (קו אורך/&lt;wbr&gt;רוחב ועומק המים אם ידוע)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;Category {{ש}} סוג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;Estimated Amount lost or discharged (m&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;) {{ש}} כמות משוערת שאבדה או הושלכה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;Remarks on the reason for the discharge or loss and general remarks (e.g. reasonable precautions taken to prevent or minimize such discharge or accidental loss and general remarks) {{ש}} הערות על הסיבה להשלכה או אובדן והערות כלליות (למשל: אמצעי הזהירות שננקטו למניעת או מזעור ההשלכה או האובדן שהתרחש במקרה והערות כלליות)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;Certification/&lt;wbr&gt;Signature {{ש}} אישור/&lt;wbr&gt;חתימה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז | חתימת רב החובל: &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;______________&lt;/span&gt; תאריך: &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____________&lt;/span&gt; Master's signature: &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______________&lt;/span&gt; Date:‎}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 חלק 2}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה | {{ממורכז|'''חלק 2'''}} | {{ממורכז|'''PART II'''}} }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה | לשיירי מטען כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ״ב–2022}} {{ש}} (לאוניות הנושאות מטענים מוצקים בצובר) | For all cargo residues as defined in {{ח:פנימי|סעיף 1|regulation 1.2 (definitions)}} {{ש}} (Ships that carry solid bulk cargoes) }}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שם האונייה: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;______________________________&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ship's name: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;______________________________&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מספר או אותיות זיהוי: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________________&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Distinctive Number or letters: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______________&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מספר IMO: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______________________&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;IMO Number: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________________________&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה | סוגי אשפה: | Garbage categories: }}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(י)}} שיירי מטען שאינם מזיקים לסביבה הימית
&lt;/td&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;J – Cargo residues (non-HME)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(יא)}} שיירי מטען המזיקים לסביבה הימית
&lt;/td&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;K – Cargo residues (HME)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה | '''השלכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5 (מחוץ לאזורים מיוחדים)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ותקנה 6 (באזורים מיוחדים)}}''' | '''Discharge under {{ח:פנימי|סעיף 4|regulation 4 (outside special areas)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|and 6 (within special areas)}}''' }}
{{ח:ת}} &lt;table dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center; font-size: smaller;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;Date/&lt;wbr&gt;Time {{ש}} תאריך/&lt;wbr&gt;שעה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;Position of the Ship (latitude/&lt;wbr&gt;longitude) or port if discharged ashore {{ש}} מיקום האונייה (קו אורך/&lt;wbr&gt;רוחב) או נמל אם רוקנו בחוף&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;Category {{ש}} סוג אשפה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;Estimated Amount Discharged {{ש}} כמות משוערת שהושלכה/&lt;wbr&gt;רוקנה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;Start and stop position of the ship for discharges into the sea {{ש}} מיקום האונייה בהתחלה ובסיום של ההשלכה לים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;Certification/&lt;wbr&gt;Signature {{ש}} אישור/&lt;wbr&gt;חתימה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;Into Sea (m&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;) {{ש}} לים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;To Reception Facility or to another ship (m&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;) {{ש}} למיתקן קליטה או לאונייה אחרת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז | חתימת רב החובל: &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;______________&lt;/span&gt; תאריך: &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____________&lt;/span&gt; Master's signature: &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______________&lt;/span&gt; Date:‎}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6(א)}})}}}}

{{ח:קטע3||אמות המידה לסיווג מטענים מוצקים בצובר כמזיקים לסביבה הימית}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לשם יישומן של תקנות אלה, ייחשבו שיירי מטען כמזיקים לסביבה הימית אם הם שיירים של מטענים מוצקים בצובר המסווגים לפי אמות המידה של המערכת הגלובלית המאוחדת של האו״ם (UN GHS) לסיווג ותיוג כימיקלים שהם בעלי אחד האפיונים האלה:
{{ח:תת|(1)}} רעילות ימית חריפה קטגוריה 1;
{{ח:תת|(2)}} רעילות ימית כרונית קטגוריה 2;
{{ח:תת|(3)}} מסרטן (קרצינוגן) קטגוריה A1 או B1 שגם אינו מתכלה במהירות ושהוא בעל הצטברות ביולוגית גבוהה;
{{ח:תת|(4)}} גורם לשינוי גנטי (מוטגניות) קטגוריה A1 או B1 שגם אינו מתכלה במהירות ושהוא בעל הצטברות ביולוגית גבוהה;
{{ח:תת|(5)}} רעיל למערכת הרבייה קטגוריה A1 או B1 שגם אינו מתכלה במהירות ושהוא בעל הצטברות ביולוגית גבוהה;
{{ח:תת|(6)}} רעיל לאיבר מסוים בחשיפה חוזרת קטגוריה 1 שגם אינו מתכלה במהירות ושהוא בעל הצטברות ביולוגית גבוהה;
{{ח:תת|(7)}} מטענים מוצקים בצובר המכילים או המורכבים מפולימרים סינטטים, גומי, פלסטיק או כדורי פלסטיק להזנת בעלי חיים (כולל חומרים שנגרסו, נטחנו, נחתכו או הושרו או חומרים דומים).

{{ח:חתימות|י״ד באדר א׳ התשפ״ב (15 בפברואר 2022)}}
* '''מרב מיכאלי'''&lt;br&gt;שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qwp6kx60umqv9t59y0xxe5sejtstxgf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>467638</id>
    <revision>
      <id>1419540</id>
      <parentid>1401866</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T16:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1509" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען), התשע&quot;ו-2016

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ן, 1824|כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)|7703)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 109(4)]] [[=החוק|לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]], ובאישור שרת המשפטים, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:

@ 1. הגדרה
: בכללים אלה, &quot;טוען&quot; - טוען רבני לפי [[תקנות הטוענים הרבניים, התשס&quot;א-2001]], או טוען שרעי לפי [[תקנות הטוענים השרעיים, התשכ&quot;ג-1963]].

@ 2. העסקת טוען שאינו עורך דין
: (א) עורך דין רשאי להעסיק במשרדו טוען שאינו עורך דין ואולם ייצוג על ידי טוען המועסק במשרד עורכי דין טעון ייפוי כוח נפרד החתום ביד הלקוח.
: (ב) לא יעביר עורך דין לטוען ייפוי כוח החתום בידי הלקוח.

@ 3. ייחוד משרד
: לא ישתף עורך דין בשימוש משרדו טוען שאינו עובדו.

@ 4. ביטול
: כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען רבני), התש&quot;ל-1970 - בטלים.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ב באב התשע&quot;ו (17 באוגוסט 2016)
&lt;חתימה&gt; חוה קלמפרר–מרצקי, יושבת ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין</text>
      <sha1>fs0jgifuzlna3ud2rzzwswirahh8s73</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>468773</id>
    <revision>
      <id>1419573</id>
      <parentid>1408957</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T00:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13760" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע&quot;ה-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 372|כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)|7455)).

&lt;מבוא&gt; מכוח סמכותה לפי [[+|סעיף 109]] [[+|ו-109א]] [[=החוק|לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]] (להלן - החוק), באישור שרת המשפטים ולעניין [[סעיפים 9 עד 11]], [[13]] [[ו-14]] וההגדרות [[בסעיף 1]] הנוגעות להם, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל (להלן - הלשכה) כללים אלה:

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;הכנסה&quot; - כהגדרתה [[בתקנות הסיוע]];
:- &quot;חוק הסיוע&quot; - [[=חוק הסיוע|חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;יחידה לסיוע משפטי&quot; - יחידה שהוקמה לפי [[סעיף 6]].
:- &quot;ייצוג משפטי&quot; - ייצוג לפני ערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות;
:- &quot;ממונה ארצי&quot; - מי שהתמנה לפי [[סעיף 5]];
:- &quot;ממונה מחוז&quot; - מי שהתמנה לפי [[סעיף 2]];
:- &quot;סעד משפטי&quot; - ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או שניהם יחד; לעניין זה, &quot;ייעוץ משפטי&quot; - לרבות כתיבת מכתבים, מילוי טפסים ובקשות דחופות המופנות לערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות;
:- &quot;רכוש&quot; - זכויות במיטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פיקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים; לעניין זה - לא יראו זכות בעלות או חכירה לדורות בדירת מגורים אחת כ&quot;רכוש&quot;;
:- &quot;השכר הממוצע&quot; - כהגדרתו [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;תחנה&quot; או &quot;תחנת יחידה לסיוע משפטי&quot; - תחנה שהוקמה בידי ממונה המחוז לפי [[סעיף 2]] שאליה פונה מבקש בבקשה לקבלת סעד משפטי לפי [[סעיף 7(א)]];
:- &quot;תקנות הסיוע&quot; - [[=תקנות הסיוע|תקנות הסיוע המשפטי, התשל&quot;ג-1973]].

@ 2. ממונה מחוז
: המנהל הכללי של הלשכה ימנה ממונה מחוז שהוא חבר בלשכה, לכל יחידה לסיוע משפטי במחוזות הלשכה ורשאי הוא למנות ממונה מחוז אחד לכמה מחוזות; ממונה מחוז יקים תחנת יחידה לסיוע משפטי, אחת או יותר לפי הצורך.

@ 3. מתן סעד משפטי
: סעד משפטי יינתן בידי ממונה מחוז ביחידות הסיוע או בידי עורך דין שהוא מינה על פי כתב מינוי.

@ 4. שכר טרחת עורך דין
: (א) לא ייגבה שכר טרחה בעד מתן סעד משפטי שהוענק לפי כללים אלה.
: (ב) חבר הלשכה שהתמנה כאמור [[בסעיף 3]] לא יגבה שכר טרחה בעבור עניינים נוספים הקשורים במישרין או בעקיפין למינוי האמור במשך שנה מיום קבלת התיק לטיפולו.

@ 5. ממונה ארצי
: (א) המנהל הכללי של הלשכה ימנה ממונה ארצי, שהוא חבר הלשכה, לממונה על היחידות לסיוע משפטי במחוזות הלשכה.
: (ב) ממונה ארצי רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה לממונה מחוז.

@ 6. יחידה לסיוע משפטי
: המנהל הכללי של הלשכה יקים יחידה לסיוע משפטי בכל אחד ממחוזות הלשכה שתפקידה מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק, בהתאם לכללים אלה.

@ 7. בקשה לקבלת סעד משפטי
: (א) המבקש סעד משפטי, יגיש בקשה ליחידה לסיוע משפטי הנמצאת בתחום מחוז הלשכה שבו נמצא מקום מגוריו; הבקשה תהיה ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל תחנה או באתר האינטרנט של הלשכה.
: (ב) המבקש יחתום על כתב התחייבות בלתי חוזרת ולפיו הוצאות משפט אשר ייפסקו לטובתו, יועברו לקרן &quot;שכר מצווה בע&quot;מ&quot;.
: (ג) סעד משפטי יינתן אם נוכח ממונה המחוז או עורך הדין שהוא מינה לדעת, לפי אמות המידה הקבועות [[בסעיף 9]], שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות הסעד.
: (ד) ממונה מחוז או עורך הדין שהוא מינה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה; היקף החקירה והדרישה יכול שישתנה בהתאם לסעד המשפטי המבוקש.

@ 8. החלטה בבקשה לקבלת סעד משפטי
: (א) ממונה מחוז או עורך הדין שהוא מינה ייתן בכתב את החלטתו בבקשה לקבלת סעד משפטי; החליט בחיוב - יציין את העניין שבו יינתן הסעד ואת היקפו; החליט בשלילה - טעונה החלטת הדחייה אישור ממונה ארצי אשר יציין את נימוקיו.
: (ב) הודעה בכתב על החלטה לפי סעיף זה תומצא לידי המבקש, בדואר רשום או במסירה ידנית.

@ 9. אמות מידה לזכאות לקבלת סעד משפטי
: סעד משפטי יינתן למבקש שאיננו חבר בני אדם, ושאין לו רכוש ששוויו עולה על הנקוב [[בסעיף 9(2)(ב)]] הניתן למימוש או שבשלו יוכל ליטול הלוואה, ובהתקיים כל אלה:
: (1) הוא אינו זכאי לקבלת סיוע משפטי מהמדינה על פי [[חוק הסיוע]] ואם פנה לפני כן לקבלת סיוע משפטי מהמדינה, ימציא מכתב דחייה מאת הלשכה לסיוע משפטי;
: (2) התקיימו בו הוראות [[תקנה 2 לתקנות הסיוע]] בשינויים אלה:
:: (א) הכנסתו אינה עולה על 85% מהשכר הממוצע, או שהיא עד 20% מעל לתקרת ההכנסה המרבית הקבועה [[בתקנה 2 לתקנות הסיוע]], לפי הגבוה מביניהם;
:: (ב) שווי רכושו אינו עולה על סכום של עד 6 פעמים השכר הממוצע.

@ 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
: סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן:
: (1) עניני משפחה כהגדרתם [[בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]];
: (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק-יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך;
: (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי [[פקודת מס הכנסה]], [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]], [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]], או [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
: (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים;
: (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים;
: (6) תביעות לפי [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]], [[חוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]], [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
: (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.

@ 11. דחיית הבקשה או הפסקת מתן הסעד המשפטי
: (א) על אף האמור [[בסעיף 10]], רשאי ממונה מחוז לדחות בקשה לסעד משפטי, או להפסיק את מתן הסעד המשפטי שהוחל, אף אם התקיימו תנאי הזכאות הקבועים [[בסעיף 9]], אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) נמצא כי עניינו של המבקש הוא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות;
:: (2) המבקש לא התייצב לבירור הראשוני, לא חתם על כתב התחייבות לפי [[סעיף 7(ב)]], הוא אינו פועל לפי הדרישות לצורך בדיקת זכאותו לסעד משפטי, או שהתברר שמצבו הכלכלי אינו כפי שהצהיר והוא אינו עומד בתנאי הזכאות;
:: (3) תנאי למתן הסעד המשפטי חדל מלהתקיים או שהסעד המשפטי לא היה צריך שיינתן מלכתחילה.
: (ב) ממונה המחוז לא ייתן החלטה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו.

@ 12. ערר לממונה הארצי
: (א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של ממונה מחוז רשאי לערור עליה לפני הממונה הארצי בתוך תקופה של שלושים ימים מיום המצאת ההחלטה אליו.
: (ב) הממונה הארצי רשאי להחליט בערר לפי המסמכים שהיו לפני ממונה מחוז בלי לשמוע את הצדדים, ורשאי הוא לשמוע את הצדדים וכל אדם אחר, הכול כפי שימצא לנכון לבירור העניין.
: (ג) הממונה הארצי ייתן את החלטתו בכתב לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הערר.

@ 13. סעד משפטי זמני דחוף
: על אף האמור בכללים אלה, ניתן להעניק סעד משפטי זמני, בנסיבות שאינן סובלות דיחוי ומטעמים שיירשמו, למבקש שהתקיימו בו לכאורה התנאים [[שבסעיפים 9]] [[ו-10]].

@ 14. ועדת חריגים
: (א) ועדת חריגים תפעל בכל אחד ממחוזות הלשכה, תכלול חמישה עד אחד עשר חברי לשכה, ובלבד שמספרם יהיה אי-זוגי ותמונה בידי הוועד המרכזי בהתייעצות עם יושב ראש ועד המחוז שבו תפעל הוועדה.
: (ב) ועדת חריגים רשאית להחליט על הענקת סעד משפטי למבקש שאינו עומד בתנאים [[שבסעיף 9(2)]], אם בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה מצאה לנכון לעשות כן, ובלבד שהתקיימו בו הוראות [[הסעיף האמור]] בשינויים אלה:
:: (1) הכנסתו אינה עולה על השכר הממוצע או שהיא עד 25% מעל לתקרת ההכנסה המרבית הקבועה [[בסעיף 9]], לפי הגבוה מביניהם;
:: (2) שווי רכושו אינו עולה על סכום של עד 10 פעמים השכר הממוצע.

@ 15. חובות עורכי דין
: (א) עורך דין שמונה לפי [[סעיף 3]], מוטלות עליו, בשינויים המחויבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות [[בחוק]] ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו.
: (ב) עורך דין שהתמנה כאמור, יעביר לממונה מחוז, אחת לשלושה חודשים, או במועד אחר שקבע ממונה מחוז לעניין פלוני, דין וחשבון על המשך טיפולו בכל עניין שנמסר לטיפולו לפי כללים אלה.

@ 16. ביטוח אחריות מקצועית
: (א) עורך דין שהתמנה לפי [[סעיף 3]] יהיה מבוטח בביטוח אחריות מקצועית.
: (ב) הלשכה תבטח בביטוח אחריות מקצועית עורך דין שאין ברשותו ביטוח אחריות מקצועית לצורך הטיפול בעניינים אשר הופנו לטיפולו לפי כללים אלה.

@ 17. ביטול מינוי
: (א) ממונה מחוז רשאי לבטל מינוי שנתן לחבר לשכה לפי [[סעיף 3]], אם היה סבור כי מי שמונה אינו מסוגל להמשיך במתן הסעד המשפטי או שאינו מטפל כהלכה בעניין שלגביו התמנה; לא יבוטל מינוי כאמור, אלא לאחר שניתנה הזדמנות לנותן הסעד המשפטי להשמיע את טענותיו.
: (ב) בוטל המינוי, ימסור נותן הסעד המשפטי לממונה מחוז, או למי שממונה מחוז הורה, את כל המסמכים והמוצגים המתייחסים לעניינים שנמסרו לטיפולו לפי כללים אלה.

@ 18. מתן סעד באזורי פעולה שונים
: היה עניין המחייב מתן סעד משפטי ביותר ממחוז לשכה אחד, יובא העניין לידיעת הממונה הארצי ויתואם מתן הסעד המשפטי בין ממוני המחוזות.

&lt;פרסום&gt; ה' בחשוון התשע&quot;ה (29 באוקטובר 2014)
&lt;חתימות&gt;
* חוה קלמפרר-מרצקי, יושבת ראש המועצה הארצית
* נתאשר., ציפי לבני, שרת המשפטים</text>
      <sha1>hp0ybtkfeld8lmeu9uxcanottz2iznx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרא/זבים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470015</id>
    <revision>
      <id>1419531</id>
      <parentid>1419529</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T12:04:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22680" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י, וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א-ב.]]) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא טו ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק חפץ שהיה מיועד לשכיבה עוד לפני ששכב עליו הזב נטמא בטומאת משכב, שנאמר &quot;המשכב&quot;.}}
[א] &quot;אשר ישכב עליו הזב&quot; - יכול אפילו שכב על {{ב|עדיינה|כיסוי לבור}} ועל הדלת? 
תלמוד לומר משכב - ולא עדיינה ולא הדלת.
[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? תלמוד לומר &quot;המשכב&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|לעניין הכלים המשמשים לשכיבה וטמאים מדרס ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ|כלים כ א-ג:]] כלים שנהוג לשכב בהם, והם רכים ונוחים – גם אם אינם מיועדים לשכיבה מקבלים טומאה. הקלוסטר וכו' הם כלים שיושבים עליהם כשהם בגדלים הנתונים. ניתן לשבת בעריבה של הבצק, אבל אם הנשים רוצות ללוש בה את הבצק הן מקימות את השוכב בה, ולכן הישיבה אינה רציפה ואינה מטמאת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כב#משנה ד|כלים כב ד.]]}}
[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין {{ב|הסגוס|מעיל}}, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה 
או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; - המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
{{הע-שמאל|ההחלטה מה לרבות ומה למעט היא לפי שיקול הדעת של חכמים, שהחליטו לטמא כלים שמקובל לשכב בהם ברציפות דווקא, שהרי בפסוק יש ריבוי ומיעוט אבל אין הבהרה מה מרבים ומה ממעטים.}} 
[ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה. 
מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם 
ומוציא אני את אלו, שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.
{{הע-שמאל|המטמאים הם רק כלים ולא אבנים וכו', וכן לא כלים העשויים מחומר שאינו מקבל טומאה כגון כלי גללים, אבן ואדמה.}}
&quot;... אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - ולא אבן ולא קורה. 
אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים? 
תלמוד לומר &quot;הכלי&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כד#משנה ג|כלים כד ג-ד.]] שוב מדגימים שמדובר בכלי שהישיבה עליו היא ברציפות, ולא כזו שנעשית בדרך עראי - עד שיצטרכו להשתמש בכלי. העריבה נסדקה ולכן אין לה שימוש אחר חוץ מישיבה עליה.}}
[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים; מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, 
ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, שאינו יכול להרחיץ בה רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. 
יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישב עליו&quot; - המיוחד לישיבה, לא שאומר לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
[ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, {{ב|ותיבה שפתחה מצידיה,|ולכן ניתן להשתמש בה גם כשהזב יושב עליה}} 
ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה, או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב ומיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם - ומוציא אני את אלו, שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם. 
{{הע-שמאל|טומאת משכב ומושב חלה בכל מקרה שהזב נתמך בחפץ הנטמא; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? 
עומד, ונתלה, ונשען מנין? &quot;יטמא&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|כאן מבחינים בין זיבה לזרע היוצא בקרי, והשוו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב,]] הדנה באונס ונראה שאינה מבחינה בין ההפרשות הללו, אבל יש להן רמז [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|בזבים א ב.]] ההבחנה מפורשת [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ב|בתוספתא זבים ב ב,]] כדרשתנו. 
טומאת משכב ומושב מיוחדת לזיבה (ולפי הדרשה [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|דלעיל נגעים פרק ב* י]] - גם למצורע מוסגר או מוחלט,) ואינה חלה על בעל קרי, אבן מבית מנוגע, טמא מת ואף לא על המת עצמו! וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] 
ר' שמעון דורש לעניין זה את &quot;אשר ישכב עליו&quot;, ולא את &quot;הזב&quot;, וטוען שאמנם הטומאות של האבן ושל המת חמורות, אבל טומאת הזב היא משום שהוא חי, ולכן אפילו אם המת היה זב לפני מותו אין גופתו מטמאת משכב ומושב; אבל דרשתו אינה מסבירה את החומרה בזב לעומת טמא מת.}} 
[ח] &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי. והלא דין הוא: הזב טומאתו ממקור, ובעל קרי טומאתו ממקור. 
מה הזב מטמא משכב ומושב - אף בעל קרי יטמא משכב ומושב! תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי.
[ט] &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא בביאה - מטמא משכב ומושב 
אבן המנוגעת, שהיא מטמאה בביאה - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת.
[י] &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי - מטמא משכב ומושב 
טמא מת, שטעון הזיה בשלישי ושביעי - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת.
[יא] &quot;הזב&quot; - ולא המת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא טומאת ז' - מטמא משכב ומושב, 
מת, שהוא מטמא טומאת ז' - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא המת.
[יב] ר&quot;ש אומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב 
ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק י#משנה ד|נידה י ד.]] לכאורה סתירה לדרשות הנ&quot;ל ר' שמעון מבחין בין דין תורה לדברי סופרים.}}
[יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר - מדברי סופרים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ז וכן [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
&quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - עד שינשא רובו עליו.
}}</text>
      <sha1>muc2nbbpfnrdzcmz2fcebapzxannozd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419533</id>
      <parentid>1419531</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T13:46:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29533" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י, וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א-ב.]]) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא טו ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק חפץ שהיה מיועד לשכיבה עוד לפני ששכב עליו הזב נטמא בטומאת משכב, שנאמר &quot;המשכב&quot;.}}
[א] &quot;אשר ישכב עליו הזב&quot; - יכול אפילו שכב על {{ב|עדיינה|כיסוי לבור}} ועל הדלת? 
תלמוד לומר משכב - ולא עדיינה ולא הדלת.
[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? תלמוד לומר &quot;המשכב&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|לעניין הכלים המשמשים לשכיבה וטמאים מדרס ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ|כלים כ א-ג:]] כלים שנהוג לשכב בהם, והם רכים ונוחים – גם אם אינם מיועדים לשכיבה מקבלים טומאה. הקלוסטר וכו' הם כלים שיושבים עליהם כשהם בגדלים הנתונים. ניתן לשבת בעריבה של הבצק, אבל אם הנשים רוצות ללוש בה את הבצק הן מקימות את השוכב בה, ולכן הישיבה אינה רציפה ואינה מטמאת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כב#משנה ד|כלים כב ד.]]}}
[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין {{ב|הסגוס|מעיל}}, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה 
או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; - המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
{{הע-שמאל|ההחלטה מה לרבות ומה למעט היא לפי שיקול הדעת של חכמים, שהחליטו לטמא כלים שמקובל לשכב בהם ברציפות דווקא, שהרי בפסוק יש ריבוי ומיעוט אבל אין הבהרה מה מרבים ומה ממעטים.}} 
[ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה. 
מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם 
ומוציא אני את אלו, שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.
{{הע-שמאל|המטמאים הם רק כלים ולא אבנים וכו', וכן לא כלים העשויים מחומר שאינו מקבל טומאה כגון כלי גללים, אבן ואדמה.}}
&quot;... אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - ולא אבן ולא קורה. 
אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים? 
תלמוד לומר &quot;הכלי&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כד#משנה ג|כלים כד ג-ד.]] שוב מדגימים שמדובר בכלי שהישיבה עליו היא ברציפות, ולא כזו שנעשית בדרך עראי - עד שיצטרכו להשתמש בכלי. העריבה נסדקה ולכן אין לה שימוש אחר חוץ מישיבה עליה.}}
[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים; מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, 
ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, שאינו יכול להרחיץ בה רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. 
יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישב עליו&quot; - המיוחד לישיבה, לא שאומר לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
[ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, {{ב|ותיבה שפתחה מצידיה,|ולכן ניתן להשתמש בה גם כשהזב יושב עליה}} 
ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה, או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב ומיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם - ומוציא אני את אלו, שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם. 
{{הע-שמאל|טומאת משכב ומושב חלה בכל מקרה שהזב נתמך בחפץ הנטמא; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? 
עומד, ונתלה, ונשען מנין? &quot;יטמא&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|כאן מבחינים בין זיבה לזרע היוצא בקרי, והשוו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב,]] הדנה באונס ונראה שאינה מבחינה בין ההפרשות הללו, אבל יש להן רמז [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|בזבים א ב.]] ההבחנה מפורשת [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ב|בתוספתא זבים ב ב,]] כדרשתנו. 
טומאת משכב ומושב מיוחדת לזיבה (ולפי הדרשה [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|דלעיל נגעים פרק ב* י]] - גם למצורע מוסגר או מוחלט,) ואינה חלה על בעל קרי, אבן מבית מנוגע, טמא מת ואף לא על המת עצמו! וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] 
ר' שמעון דורש לעניין זה את &quot;אשר ישכב עליו&quot;, ולא את &quot;הזב&quot;, וטוען שאמנם הטומאות של האבן ושל המת חמורות, אבל טומאת הזב היא משום שהוא חי, ולכן אפילו אם המת היה זב לפני מותו אין גופתו מטמאת משכב ומושב; אבל דרשתו אינה מסבירה את החומרה בזב לעומת טמא מת.}} 
[ח] &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי. והלא דין הוא: הזב טומאתו ממקור, ובעל קרי טומאתו ממקור. 
מה הזב מטמא משכב ומושב - אף בעל קרי יטמא משכב ומושב! תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי.
[ט] &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא בביאה - מטמא משכב ומושב 
אבן המנוגעת, שהיא מטמאה בביאה - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת.
[י] &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי - מטמא משכב ומושב 
טמא מת, שטעון הזיה בשלישי ושביעי - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת.
[יא] &quot;הזב&quot; - ולא המת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא טומאת ז' - מטמא משכב ומושב, 
מת, שהוא מטמא טומאת ז' - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא המת.
[יב] ר&quot;ש אומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב 
ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק י#משנה ד|נידה י ד.]] לכאורה סתירה לדרשות הנ&quot;ל ר' שמעון מבחין בין דין תורה לדברי סופרים.}}
[יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר - מדברי סופרים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ז וכן [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
&quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - עד שינשא רובו עליו.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא טו ה'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזב מטמא את משכבו, ואם נגע אדם אחר במשכב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם הזב שכב על אדם אחר – האדם אינו נטמא, וכן אם משכב של אדם אחר נגע במשכב הזב – המשכב אינו נטמא.
היחסים בין המשכב, משכב אחר ואדם אחר אינם היררכיים, ולכן אי אפשר לדרוש אותם בקל וחומר.}} 
[א] &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' נוגע במשכב מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים. 
הלא דין הוא: ומה אם במקום שלא נטמא אדם, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
נטמא משכב, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
מקום שנטמא אדם, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא משכב, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' הנוגע במשכבו מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים.
[ב] קל וחמר שיטמא אדם מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים: 
ומה אם במקום שלא נטמא '''משכב''', במגע משכב, לטמא בגדים - מיטמא '''אדם''', במגע משכב לטמא בגדים 
מקום שנטמא משכב, מתחת זב לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב מטמא מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים 
ואין אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים. 
{{הע-שמאל|אם נשברה המיטה של הזב – השברים טהורים, למרות שחומרת הטומאה של המשכב גדולה מזו של כלי חרס.}}
[ג] משכב &quot;במשכבו&quot;; ואם נשבר, טהור. 
הלא דין הוא: מה אם כלי חרס, שאין לו טהרה מטומאתו - אם נשבר טהור 
משכב, שיש לו טהרה מטומאתו - אם נשבר לא יהיה טהור? 
לא! אם אמרת בכלי חרס, שאין נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים, 
תאמר במשכב, שהוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים? 
הואיל והוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים - אם נשבר לא יהיה טהור! 
תלמוד לומר משכב &quot;במשכבו&quot;; אם נשבר - טהור.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט|כלים יט א-ב:]] חבל באורך 5-10 טפחים היה שימושי כחלק מהמיטה, אבל חבל קצר יותר או ארוך יותר לא נחשב כחלק ממנה כי לא היה בו שימוש. בקצהו השני הושארו 3 אצבעות כדי שהקשר לא יתפרק, וגם כאן חבל ארוך מדי אינו נחשב חלק מהמיטה.}}
[ד] &quot;במשכבו&quot; - ולא בחבל היוצא מן המטה פחות מחמשה או יתר מעשרה! 
או יכול שאני מוציא מחמשה עד עשרה? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ה] &quot;במשכבו&quot; - ולא בנימין היוצאים מן הקשר חוץ משלש אצבעות! 
או יכול שאני מוציא משלש ולמטן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;.  
{{הע-שמאל|ת&quot;ק ור' שמעון חולקים בשאלה מי מתייאש יותר מהר: האם הנגזל או הנגנב. לדעת ת&quot;ק הנגנב מתיאש ומפקיר את המיטה הגנובה כי אינו יודע מי הגנב, ולדעת ר' שמעון הנגזל מתייאש מהר יותר, כי הגזלן אלים ממנו. 
נראה שהיתה מסורת שאחד מהשנים מתייאש, אבל לא זכרו מי מהם.}}
[ו] &quot;במשכבו&quot; - ולא הגזול. או יכול שאני מוציא את הגנוב? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ז] ר' שמעון אומר: &quot;במשכבו&quot; - ולא הגנוב. או יכול שאני מוציא את הגזול? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ח] אמרו לו: מה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את זה, שנתיאשו הבעלים ממנו - ומוציא אני את זה, שלא נתיאשו הבעלים ממנו.
{{הע-שמאל|אם הנוגע במשכב הזב לבש אחר כך בגד טהור – הבגד נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה#משנה ו|זבים ה ו.]]}}
[ט] &quot;ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; - בשעת מגעו מטמא בגדים, פירש - אינו מטמא בגדים.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה י|לעיל שמיני פרשה י ח.]] בניגוד לבגד מנוגע, שאינו מטמא אם הוא צבוע או קטן מדי, כאן הטומאה חלה גם בבגדים אחרים.}} 
[י] &quot;יכבס בגדיו&quot; - יכול הציפה? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;. 
אי &quot;בגד&quot; יכול בגד גדול לבן, המטמא בזוב ומטמא בנגעים? 
מנין גדול צבוע, קטן לבן, קטן צבוע, עד שתהא מרבה להביא שביס של סבכה וגלגילין, מנין? 
תלמוד לומר בגד &quot;בגדיו&quot;, ריבה.
{{הע-שמאל|הנוגע במשכב הזב אינו מטמא אדם אחר או כלי חרס, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה|זבים ה א.]]}}
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
יכול יטמא אדם וכלי חרש? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;; בגד הוא מטמא, ולא אדם וכלי חרש.
{{הע-שמאל|ראו שם: בזמן שאדם נוגע במשכב הזב ובידו השניה נגע באוכל או משקה – טימא אותם, אבל אחר כך מטמא רק משקה נוזל ולא אוכל, בגדים אדם אחר או כלי חרס. בשני המקרים ידיו טמאות מגזירת חכמים כשניות לטומאה.}}
[יא] מכאן אמרו: כל המטמא בגדים, בשעת מגעו - מטמא אוכלים ומשקים להיות תחלה, והידים להיות שניות, 
ומטמא שאר כלים כבגדים, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש. 
לאחר פרישתן - מטמאין משקים להיות תחלה, והאוכלים והידים להיות שניות, 
ואינו מטמא בגדים, ואין צריך לומר אדם וכלי חרש.
}}</text>
      <sha1>5jzw6tfbbfqfap4zgibhz0jr435v1rh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419631</id>
      <parentid>1419533</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T11:29:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38596" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י, וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א-ב.]]) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא טו ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק חפץ שהיה מיועד לשכיבה עוד לפני ששכב עליו הזב נטמא בטומאת משכב, שנאמר &quot;המשכב&quot;.}}
[א] &quot;אשר ישכב עליו הזב&quot; - יכול אפילו שכב על {{ב|עדיינה|כיסוי לבור}} ועל הדלת? 
תלמוד לומר משכב - ולא עדיינה ולא הדלת.
[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? תלמוד לומר &quot;המשכב&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|לעניין הכלים המשמשים לשכיבה וטמאים מדרס ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ|כלים כ א-ג:]] כלים שנהוג לשכב בהם, והם רכים ונוחים – גם אם אינם מיועדים לשכיבה מקבלים טומאה. הקלוסטר וכו' הם כלים שיושבים עליהם כשהם בגדלים הנתונים. ניתן לשבת בעריבה של הבצק, אבל אם הנשים רוצות ללוש בה את הבצק הן מקימות את השוכב בה, ולכן הישיבה אינה רציפה ואינה מטמאת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כב#משנה ד|כלים כב ד.]]}}
[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין {{ב|הסגוס|מעיל}}, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה 
או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; - המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
{{הע-שמאל|ההחלטה מה לרבות ומה למעט היא לפי שיקול הדעת של חכמים, שהחליטו לטמא כלים שמקובל לשכב בהם ברציפות דווקא, שהרי בפסוק יש ריבוי ומיעוט אבל אין הבהרה מה מרבים ומה ממעטים.}} 
[ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה. 
מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם 
ומוציא אני את אלו, שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.
{{הע-שמאל|המטמאים הם רק כלים ולא אבנים וכו', וכן לא כלים העשויים מחומר שאינו מקבל טומאה כגון כלי גללים, אבן ואדמה.}}
&quot;... אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - ולא אבן ולא קורה. 
אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים? 
תלמוד לומר &quot;הכלי&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כד#משנה ג|כלים כד ג-ד.]] שוב מדגימים שמדובר בכלי שהישיבה עליו היא ברציפות, ולא כזו שנעשית בדרך עראי - עד שיצטרכו להשתמש בכלי. העריבה נסדקה ולכן אין לה שימוש אחר חוץ מישיבה עליה.}}
[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים; מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, 
ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, שאינו יכול להרחיץ בה רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. 
יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישב עליו&quot; - המיוחד לישיבה, לא שאומר לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
[ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, {{ב|ותיבה שפתחה מצידיה,|ולכן ניתן להשתמש בה גם כשהזב יושב עליה}} 
ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה, או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב ומיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם - ומוציא אני את אלו, שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם. 
{{הע-שמאל|טומאת משכב ומושב חלה בכל מקרה שהזב נתמך בחפץ הנטמא; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? 
עומד, ונתלה, ונשען מנין? &quot;יטמא&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|כאן מבחינים בין זיבה לזרע היוצא בקרי, והשוו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב,]] הדנה באונס ונראה שאינה מבחינה בין ההפרשות הללו, אבל יש להן רמז [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|בזבים א ב.]] ההבחנה מפורשת [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ב|בתוספתא זבים ב ב,]] כדרשתנו. 
טומאת משכב ומושב מיוחדת לזיבה (ולפי הדרשה [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|דלעיל נגעים פרק ב* י]] - גם למצורע מוסגר או מוחלט,) ואינה חלה על בעל קרי, אבן מבית מנוגע, טמא מת ואף לא על המת עצמו! וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] 
ר' שמעון דורש לעניין זה את &quot;אשר ישכב עליו&quot;, ולא את &quot;הזב&quot;, וטוען שאמנם הטומאות של האבן ושל המת חמורות, אבל טומאת הזב היא משום שהוא חי, ולכן אפילו אם המת היה זב לפני מותו אין גופתו מטמאת משכב ומושב; אבל דרשתו אינה מסבירה את החומרה בזב לעומת טמא מת.}} 
[ח] &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי. והלא דין הוא: הזב טומאתו ממקור, ובעל קרי טומאתו ממקור. 
מה הזב מטמא משכב ומושב - אף בעל קרי יטמא משכב ומושב! תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי.
[ט] &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא בביאה - מטמא משכב ומושב 
אבן המנוגעת, שהיא מטמאה בביאה - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת.
[י] &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי - מטמא משכב ומושב 
טמא מת, שטעון הזיה בשלישי ושביעי - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת.
[יא] &quot;הזב&quot; - ולא המת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא טומאת ז' - מטמא משכב ומושב, 
מת, שהוא מטמא טומאת ז' - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא המת.
[יב] ר&quot;ש אומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב 
ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק י#משנה ד|נידה י ד.]] לכאורה סתירה לדרשות הנ&quot;ל ר' שמעון מבחין בין דין תורה לדברי סופרים.}}
[יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר - מדברי סופרים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ז וכן [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
&quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - עד שינשא רובו עליו.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא טו ה'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזב מטמא את משכבו, ואם נגע אדם אחר במשכב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם הזב שכב על אדם אחר – האדם אינו נטמא, וכן אם משכב של אדם אחר נגע במשכב הזב – המשכב אינו נטמא.
היחסים בין המשכב, משכב אחר ואדם אחר אינם היררכיים, ולכן אי אפשר לדרוש אותם בקל וחומר.}} 
[א] &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' נוגע במשכב מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים. 
הלא דין הוא: ומה אם במקום שלא נטמא אדם, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
נטמא משכב, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
מקום שנטמא אדם, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא משכב, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' הנוגע במשכבו מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים.
[ב] קל וחמר שיטמא אדם מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים: 
ומה אם במקום שלא נטמא '''משכב''', במגע משכב, לטמא בגדים - מיטמא '''אדם''', במגע משכב לטמא בגדים 
מקום שנטמא משכב, מתחת זב לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב מטמא מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים 
ואין אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים. 
{{הע-שמאל|אם נשברה המיטה של הזב – השברים טהורים, למרות שחומרת הטומאה של המשכב גדולה מזו של כלי חרס.}}
[ג] משכב &quot;במשכבו&quot;; ואם נשבר, טהור. 
הלא דין הוא: מה אם כלי חרס, שאין לו טהרה מטומאתו - אם נשבר טהור 
משכב, שיש לו טהרה מטומאתו - אם נשבר לא יהיה טהור? 
לא! אם אמרת בכלי חרס, שאין נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים, 
תאמר במשכב, שהוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים? 
הואיל והוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים - אם נשבר לא יהיה טהור! 
תלמוד לומר משכב &quot;במשכבו&quot;; אם נשבר - טהור.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט|כלים יט א-ב:]] חבל באורך 5-10 טפחים היה שימושי כחלק מהמיטה, אבל חבל קצר יותר או ארוך יותר לא נחשב כחלק ממנה כי לא היה בו שימוש. בקצהו השני הושארו 3 אצבעות כדי שהקשר לא יתפרק, וגם כאן חבל ארוך מדי אינו נחשב חלק מהמיטה.}}
[ד] &quot;במשכבו&quot; - ולא בחבל היוצא מן המטה פחות מחמשה או יתר מעשרה! 
או יכול שאני מוציא מחמשה עד עשרה? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ה] &quot;במשכבו&quot; - ולא בנימין היוצאים מן הקשר חוץ משלש אצבעות! 
או יכול שאני מוציא משלש ולמטן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;.  
{{הע-שמאל|ת&quot;ק ור' שמעון חולקים בשאלה מי מתייאש יותר מהר: האם הנגזל או הנגנב. לדעת ת&quot;ק הנגנב מתיאש ומפקיר את המיטה הגנובה כי אינו יודע מי הגנב, ולדעת ר' שמעון הנגזל מתייאש מהר יותר, כי הגזלן אלים ממנו. 
נראה שהיתה מסורת שאחד מהשנים מתייאש, אבל לא זכרו מי מהם.}}
[ו] &quot;במשכבו&quot; - ולא הגזול. או יכול שאני מוציא את הגנוב? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ז] ר' שמעון אומר: &quot;במשכבו&quot; - ולא הגנוב. או יכול שאני מוציא את הגזול? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ח] אמרו לו: מה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את זה, שנתיאשו הבעלים ממנו - ומוציא אני את זה, שלא נתיאשו הבעלים ממנו.
{{הע-שמאל|אם הנוגע במשכב הזב לבש אחר כך בגד טהור – הבגד נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה#משנה ו|זבים ה ו.]]}}
[ט] &quot;ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; - בשעת מגעו מטמא בגדים, פירש - אינו מטמא בגדים.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה י|לעיל שמיני פרשה י ח.]] בניגוד לבגד מנוגע, שאינו מטמא אם הוא צבוע או קטן מדי, כאן הטומאה חלה גם בבגדים אחרים.}} 
[י] &quot;יכבס בגדיו&quot; - יכול הציפה? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;. 
אי &quot;בגד&quot; יכול בגד גדול לבן, המטמא בזוב ומטמא בנגעים? 
מנין גדול צבוע, קטן לבן, קטן צבוע, עד שתהא מרבה להביא שביס של סבכה וגלגילין, מנין? 
תלמוד לומר בגד &quot;בגדיו&quot;, ריבה.
{{הע-שמאל|הנוגע במשכב הזב אינו מטמא אדם אחר או כלי חרס, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה|זבים ה א.]]}}
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
יכול יטמא אדם וכלי חרש? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;; בגד הוא מטמא, ולא אדם וכלי חרש.
{{הע-שמאל|ראו שם: בזמן שאדם נוגע במשכב הזב ובידו השניה נגע באוכל או משקה – טימא אותם, אבל אחר כך מטמא רק משקה נוזל ולא אוכל, בגדים אדם אחר או כלי חרס. בשני המקרים ידיו טמאות מגזירת חכמים כשניות לטומאה.}}
[יא] מכאן אמרו: כל המטמא בגדים, בשעת מגעו - מטמא אוכלים ומשקים להיות תחלה, והידים להיות שניות, 
ומטמא שאר כלים כבגדים, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש. 
לאחר פרישתן - מטמאין משקים להיות תחלה, והאוכלים והידים להיות שניות, 
ואינו מטמא בגדים, ואין צריך לומר אדם וכלי חרש.
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא טו ו-ט'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אפילו אם הזב לא ישב ישירות על המושב, אלא על כלי שהונח מעליו ואפילו על אבן שהונחה על המושב (שאינה מקבלת טומאה) – המושב מטמא אדם טהור שישב עליו. דורש &quot;עליו הזב&quot;, שהזב מעל הכלי ולא יושב עליו ישירות בהכרח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ג|כלים א ג.]]
דרשה נוספת לומדת מההשוואה בין הזב ליושב הטהור שגם הטהור שישב מעל מושב שישב עליו הזב – נטמא אפילו אם לא נגע בו ישירות.}}
[א] &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - אין לי אלא בזמן שיושב עליו ונוגע בו. 
מנין לעשרה מושבות זה על גבי זה, ואפילו על גבי אבן מסמא? 
תלמוד לומר &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; 
מקום שהזב יושב ומטמא - ישב הטהור ויטמא.
{{הע-שמאל|הטומאה נשארת במושב גם כאשר הזב קם ממנו. דורש &quot;כלי&quot;, ולא 'היושב על הזב'.}}
[ב] אין לי אלא בזמן שהוא יושב עליו והזב שם. מנין לעשות ריקם כמלא? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לעשותו ריקם כמלא.
{{הע-שמאל|דין אבן מסמא חל הן על משכב ומושב, הן על מרכב, וראו כלים שם. וראו [[ויקרא טו י]], שהנוגע במרכב ואינו יושב עליו אינו מטמא את בגדיו אלא רק את גופו, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ג|כלים כג ג;]] למרות זאת גם במרכב יש דין אבן מסמא: אם ישבו הזב ואחריו הטהור על מרכב, אפילו בלי לגעת בו ישירות - הטהור נטמא.
היה ניתן ללמוד את דין אבן מסמא במשכב ומושב גם מהכפילות לכאורה בין פס' ה-ו, ובמרכב מפס' י &quot;בכל אשר יהיה תחתיו&quot;; אבל הדרשן לומד זאת מהמילה &quot;כלי&quot;.}}
[ג] אין לי אלא משכב. מרכב מנין? 
ודין הוא: אם מצינו שלא חלק הכתוב בין נישא לנושא במשכב, כך לא נחלק בין נישא לנושא למרכב! 
מה לי לא חלק בין נישא לנושא למשכב, שלא חלק מגעו ממשאו 
לא נחלק בין נישא לנושא למרכב, שחלק מגעו ממשאו? תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב.
{{הע-שמאל|זב שרכב על מרכב, ואחר כך נשא הטהור את המרכב – נטמאים הטהור ובגדיו; ר' חנינא מנסה להוכיח מכך שבמרכב יש דין אבן מסמא; אבל ההוכחה נדחית כקודמתה מאותה הסיבה: דין המרכב קל יחסית, שאינו מטמא בגדים בנגיעה אלא רק בנשיאה או בישיבה עליו; ולכן לומדים את הדין של אבן מסמא מהמילה &quot;כלי&quot; גם במרכב.}}
[ד] ר' חנינא בן חנינא אומר, אם בדרך שלא ירדה עליו הטומאה, יצאה ממנו 
בדרך שירדה עליו הטומאה - אינו דין שתצא ממנו? 
לאו! מה לי החמיר במרכב הנישא, שהרי החמיר בזב הנישא; נחמיר במרכב הנושא? שהרי היקל בזב הנושא! 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב. 
{{הע-שמאל|אם הטהור נגע בזב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם נגע בצואה שעל הזב או בשערות תלושות שנדבקו לבשרו או בתכשיטים שעליו – אינו מטמא. אכן אם נגע בשערו של הזב או בציפורניו המחוברים לגופו – טמא כנוגע בבשרו. לדיני החציצה ראו גם [[ביאור:תוספתא/מקואות/ח#ה|תוספתא מקואות ח ה.]]}}
[ה] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקולקלוס שעליו 
ולא בשירים ולא בנזמים ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מרבה את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;
{{הע-שמאל|אם נחתכה חתיכת בשר או עצם מהזב ונגע בה הטהור – אינו נטמא, קל וחומר אם נחתכה מאדם טהור; אבל אם נחתך איבר שלם, כלומר עצם שלמה ובשר שעליה – טמא אפילו אם נחתך מאדם טהור שאינו זב; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]}}
[ו] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בעצם הפורש ממנו, ולא בבשר הפורש ממנו. 
קל וחמר לפורש מן הטהור, שיהיה טהור. 
הא מה אני מקיים &quot;או בעצם אדם או בקבר&quot; {{ממ|במדבר|יט|טז}}? זה אבר הפורש מן החי בין פרק לפרק.
{{הע-שמאל|נגיעה בבשר הזב מטמאת את בגדי הנוגע, וכן נגיעה במשכבו או במושבו, אבל אין בין בשר הזב ומשכבו היררכיה, כי הזב מטמא גם משכב תחתון, שלא נגע בו, ואילו המשכב (שאין עליו זב) שהונח מעל משכב אחר אינו מטמא (לעיל פרשה ב א). חיבורי המשכב, כגון חבלי המיטה – מטמאים (לעיל פרשה ב ד), ואילו חיבורי הזב, כגון טבעותיו או נזמיו אינם מטמאים (לעיל פיסקה ה). }}
[ז] אם נאמרו בזב, למה נאמרו במשכב? ואם נאמרו במשכב, למה נאמרו בזב? 
לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב: 
הזב עושה משכב ואין המשכב עושה משכב; חיבורי הזב טהורים וחיבורי המשכב טמאים. 
הא לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב - צריך לומר במשכב וצריך לומר בזב. 
{{הע-שמאל|רק יריקה הפוגעת בגוף הטהור מטמאת אותו. והשוו ליריקה של החולצת, שנעשית '''בפני''' החולץ, ואינה מגיעה לגופו, ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] בניגוד לדעת הצדוקים (ראו [[מגילת תענית ד|מגילת תענית לי&quot;ד תמוז]]) שחייבו גם שם יריקה בפני הגבר ממש.
בהמשך הדרשה מרחיבים את המונח &quot;רוק&quot;.}}
[ח] &quot;וכי ירק הזב בטהור&quot; - יכול אפילו רקק ולא נגע בו יהא טמא? תלמוד לומר &quot;בטהור&quot;; עד שיגע בו. 
אין לי אלא רוקו. כיחו, וניעו, ורירו, ומימי האף שלו מנין? תלמוד לומר &quot;וכי ירוק&quot;. 
{{הע-שמאל|אם הניח על הבהמה משכב או מושב וישב עליהם – הם טמאים משום מרכב או מושב, ולא משום מרכב. אם ישב על האוכף – אין מדובר באוכף המיועד לרכיבה, אלא באוכף מעין בגד, המיועד לחמם את הבהמה והזב ישב עליו – אין האוכף טמא כלל.
הזרז, המדוכה וכו' שרכב באמצעותם הזב על בהמה טמאים משום מרכב. ר' יוסי טוען שטפיטו של הסוס טמא גם משום מושב, כי עומדים עליו בתחרויות הקומפון, ולכן גם הנוגע בו מטמא בגדים אפילו אם לא רכב עליו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ב|כלים כג ב-ג.]]}}
[ט] &quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot;; יכול אפילו רכב על המשכב ועל המושב? 
תלמוד לומר מרכב - ולא משכב ולא מושב. 
[י] אוציא את אלו ולא אוציא את האוכף? תלמוד לומר &quot;המרכב&quot; - מרכב המיוחד.
[יא] איזהו המרכב המיוחד? זרז האשקלוני, ומדוכה המדית, ועביט של גמל, וטפיטו של סוס. 
ר' יוסי אומר: טפיטו של סוס טמא מושב, מפני שעומדים עליו בקומפון, 
אבל אוכף של נאקה טהור.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות ג-ד. כאן לומדים ישירות מהפסוק הדן במרכב.
לעניין &quot;שינשא רובו&quot; השוו לעיל פרק ב יג: מדובר דווקא במקרה שרוב משקלו של הזב מונח על המרכב.}}
[יב] אין לי אלא בזמן שהוא רוכב עליו ונוגע בו 
מנין לעשרה מרכבות זה על גבי זה, אפילו על גבי אבן מסמא? תלמוד לומר &quot;וכל המרכב&quot;
&quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot; - עד שינשא רובו עליו. 
}}</text>
      <sha1>sr21fro96jt4mlltcjvg6mxclwx3b1g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419632</id>
      <parentid>1419631</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T11:33:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ג */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38596" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י, וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א-ב.]]) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא טו ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק חפץ שהיה מיועד לשכיבה עוד לפני ששכב עליו הזב נטמא בטומאת משכב, שנאמר &quot;המשכב&quot;.}}
[א] &quot;אשר ישכב עליו הזב&quot; - יכול אפילו שכב על {{ב|עדיינה|כיסוי לבור}} ועל הדלת? 
תלמוד לומר משכב - ולא עדיינה ולא הדלת.
[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? תלמוד לומר &quot;המשכב&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|לעניין הכלים המשמשים לשכיבה וטמאים מדרס ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ|כלים כ א-ג:]] כלים שנהוג לשכב בהם, והם רכים ונוחים – גם אם אינם מיועדים לשכיבה מקבלים טומאה. הקלוסטר וכו' הם כלים שיושבים עליהם כשהם בגדלים הנתונים. ניתן לשבת בעריבה של הבצק, אבל אם הנשים רוצות ללוש בה את הבצק הן מקימות את השוכב בה, ולכן הישיבה אינה רציפה ואינה מטמאת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כב#משנה ד|כלים כב ד.]]}}
[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין {{ב|הסגוס|מעיל}}, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה 
או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; - המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
{{הע-שמאל|ההחלטה מה לרבות ומה למעט היא לפי שיקול הדעת של חכמים, שהחליטו לטמא כלים שמקובל לשכב בהם ברציפות דווקא, שהרי בפסוק יש ריבוי ומיעוט אבל אין הבהרה מה מרבים ומה ממעטים.}} 
[ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה. 
מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם 
ומוציא אני את אלו, שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.
{{הע-שמאל|המטמאים הם רק כלים ולא אבנים וכו', וכן לא כלים העשויים מחומר שאינו מקבל טומאה כגון כלי גללים, אבן ואדמה.}}
&quot;... אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - ולא אבן ולא קורה. 
אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים? 
תלמוד לומר &quot;הכלי&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כד#משנה ג|כלים כד ג-ד.]] שוב מדגימים שמדובר בכלי שהישיבה עליו היא ברציפות, ולא כזו שנעשית בדרך עראי - עד שיצטרכו להשתמש בכלי. העריבה נסדקה ולכן אין לה שימוש אחר חוץ מישיבה עליה.}}
[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים; מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, 
ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, שאינו יכול להרחיץ בה רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. 
יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישב עליו&quot; - המיוחד לישיבה, לא שאומר לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
[ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, {{ב|ותיבה שפתחה מצידיה,|ולכן ניתן להשתמש בה גם כשהזב יושב עליה}} 
ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה, או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב ומיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם - ומוציא אני את אלו, שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם. 
{{הע-שמאל|טומאת משכב ומושב חלה בכל מקרה שהזב נתמך בחפץ הנטמא; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? 
עומד, ונתלה, ונשען מנין? &quot;יטמא&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|כאן מבחינים בין זיבה לזרע היוצא בקרי, והשוו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב,]] הדנה באונס ונראה שאינה מבחינה בין ההפרשות הללו, אבל יש להן רמז [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|בזבים א ב.]] ההבחנה מפורשת [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ב|בתוספתא זבים ב ב,]] כדרשתנו. 
טומאת משכב ומושב מיוחדת לזיבה (ולפי הדרשה [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|דלעיל נגעים פרק ב* י]] - גם למצורע מוסגר או מוחלט,) ואינה חלה על בעל קרי, אבן מבית מנוגע, טמא מת ואף לא על המת עצמו! וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] 
ר' שמעון דורש לעניין זה את &quot;אשר ישכב עליו&quot;, ולא את &quot;הזב&quot;, וטוען שאמנם הטומאות של האבן ושל המת חמורות, אבל טומאת הזב היא משום שהוא חי, ולכן אפילו אם המת היה זב לפני מותו אין גופתו מטמאת משכב ומושב; אבל דרשתו אינה מסבירה את החומרה בזב לעומת טמא מת.}} 
[ח] &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי. והלא דין הוא: הזב טומאתו ממקור, ובעל קרי טומאתו ממקור. 
מה הזב מטמא משכב ומושב - אף בעל קרי יטמא משכב ומושב! תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי.
[ט] &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא בביאה - מטמא משכב ומושב 
אבן המנוגעת, שהיא מטמאה בביאה - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת.
[י] &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי - מטמא משכב ומושב 
טמא מת, שטעון הזיה בשלישי ושביעי - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת.
[יא] &quot;הזב&quot; - ולא המת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא טומאת ז' - מטמא משכב ומושב, 
מת, שהוא מטמא טומאת ז' - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא המת.
[יב] ר&quot;ש אומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב 
ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק י#משנה ד|נידה י ד.]] לכאורה סתירה לדרשות הנ&quot;ל ר' שמעון מבחין בין דין תורה לדברי סופרים.}}
[יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר - מדברי סופרים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ז וכן [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
&quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - עד שינשא רובו עליו.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא טו ה'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזב מטמא את משכבו, ואם נגע אדם אחר במשכב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם הזב שכב על אדם אחר – האדם אינו נטמא, וכן אם משכב של אדם אחר נגע במשכב הזב – המשכב אינו נטמא.
היחסים בין המשכב, משכב אחר ואדם אחר אינם היררכיים, ולכן אי אפשר לדרוש אותם בקל וחומר.}} 
[א] &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' נוגע במשכב מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים. 
הלא דין הוא: ומה אם במקום שלא נטמא אדם, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
נטמא משכב, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
מקום שנטמא אדם, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא משכב, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' הנוגע במשכבו מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים.
[ב] קל וחמר שיטמא אדם מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים: 
ומה אם במקום שלא נטמא '''משכב''', במגע משכב, לטמא בגדים - מיטמא '''אדם''', במגע משכב לטמא בגדים 
מקום שנטמא משכב, מתחת זב לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב מטמא מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים 
ואין אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים. 
{{הע-שמאל|אם נשברה המיטה של הזב – השברים טהורים, למרות שחומרת הטומאה של המשכב גדולה מזו של כלי חרס.}}
[ג] משכב &quot;במשכבו&quot;; ואם נשבר, טהור. 
הלא דין הוא: מה אם כלי חרס, שאין לו טהרה מטומאתו - אם נשבר טהור 
משכב, שיש לו טהרה מטומאתו - אם נשבר לא יהיה טהור? 
לא! אם אמרת בכלי חרס, שאין נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים, 
תאמר במשכב, שהוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים? 
הואיל והוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים - אם נשבר לא יהיה טהור! 
תלמוד לומר משכב &quot;במשכבו&quot;; אם נשבר - טהור.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט|כלים יט א-ב:]] חבל באורך 5-10 טפחים היה שימושי כחלק מהמיטה, אבל חבל קצר יותר או ארוך יותר לא נחשב כחלק ממנה כי לא היה בו שימוש. בקצהו השני הושארו 3 אצבעות כדי שהקשר לא יתפרק, וגם כאן חבל ארוך מדי אינו נחשב חלק מהמיטה.}}
[ד] &quot;במשכבו&quot; - ולא בחבל היוצא מן המטה פחות מחמשה או יתר מעשרה! 
או יכול שאני מוציא מחמשה עד עשרה? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ה] &quot;במשכבו&quot; - ולא בנימין היוצאים מן הקשר חוץ משלש אצבעות! 
או יכול שאני מוציא משלש ולמטן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;.  
{{הע-שמאל|ת&quot;ק ור' שמעון חולקים בשאלה מי מתייאש יותר מהר: האם הנגזל או הנגנב. לדעת ת&quot;ק הנגנב מתיאש ומפקיר את המיטה הגנובה כי אינו יודע מי הגנב, ולדעת ר' שמעון הנגזל מתייאש מהר יותר, כי הגזלן אלים ממנו. 
נראה שהיתה מסורת שאחד מהשנים מתייאש, אבל לא זכרו מי מהם.}}
[ו] &quot;במשכבו&quot; - ולא הגזול. או יכול שאני מוציא את הגנוב? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ז] ר' שמעון אומר: &quot;במשכבו&quot; - ולא הגנוב. או יכול שאני מוציא את הגזול? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ח] אמרו לו: מה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את זה, שנתיאשו הבעלים ממנו - ומוציא אני את זה, שלא נתיאשו הבעלים ממנו.
{{הע-שמאל|אם הנוגע במשכב הזב לבש אחר כך בגד טהור – הבגד נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה#משנה ו|זבים ה ו.]]}}
[ט] &quot;ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; - בשעת מגעו מטמא בגדים, פירש - אינו מטמא בגדים.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה י|לעיל שמיני פרשה י ח.]] בניגוד לבגד מנוגע, שאינו מטמא אם הוא צבוע או קטן מדי, כאן הטומאה חלה גם בבגדים אחרים.}} 
[י] &quot;יכבס בגדיו&quot; - יכול הציפה? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;. 
אי &quot;בגד&quot; יכול בגד גדול לבן, המטמא בזוב ומטמא בנגעים? 
מנין גדול צבוע, קטן לבן, קטן צבוע, עד שתהא מרבה להביא שביס של סבכה וגלגילין, מנין? 
תלמוד לומר בגד &quot;בגדיו&quot;, ריבה.
{{הע-שמאל|הנוגע במשכב הזב אינו מטמא אדם אחר או כלי חרס, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה|זבים ה א.]]}}
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
יכול יטמא אדם וכלי חרש? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;; בגד הוא מטמא, ולא אדם וכלי חרש.
{{הע-שמאל|ראו שם: בזמן שאדם נוגע במשכב הזב ובידו השניה נגע באוכל או משקה – טימא אותם, אבל אחר כך מטמא רק משקה נוזל ולא אוכל, בגדים אדם אחר או כלי חרס. בשני המקרים ידיו טמאות מגזירת חכמים כשניות לטומאה.}}
[יא] מכאן אמרו: כל המטמא בגדים, בשעת מגעו - מטמא אוכלים ומשקים להיות תחלה, והידים להיות שניות, 
ומטמא שאר כלים כבגדים, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש. 
לאחר פרישתן - מטמאין משקים להיות תחלה, והאוכלים והידים להיות שניות, 
ואינו מטמא בגדים, ואין צריך לומר אדם וכלי חרש.
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא טו ו-ט'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אפילו אם הזב לא ישב ישירות על המושב, אלא על כלי שהונח מעליו ואפילו על אבן שהונחה על המושב (שאינה מקבלת טומאה) – המושב מטמא אדם טהור שישב עליו. דורש &quot;עליו הזב&quot;, שהזב מעל הכלי ולא יושב עליו ישירות בהכרח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ג|כלים א ג.]]
דרשה נוספת לומדת מההשוואה בין הזב ליושב הטהור שגם הטהור שישב מעל מושב שישב עליו הזב – נטמא אפילו אם לא נגע בו ישירות.}}
[א] &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - אין לי אלא בזמן שיושב עליו ונוגע בו. 
מנין לעשרה מושבות זה על גבי זה, ואפילו על גבי אבן מסמא? 
תלמוד לומר &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; 
מקום שהזב יושב ומטמא - ישב הטהור ויטמא.
{{הע-שמאל|הטומאה נשארת במושב גם כאשר הזב קם ממנו. דורש &quot;כלי&quot;, ולא 'היושב על הזב'.}}
[ב] אין לי אלא בזמן שהוא יושב עליו והזב שם. מנין לעשות ריקם כמלא? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לעשותו ריקם כמלא.
{{הע-שמאל|דין אבן מסמא חל הן על משכב ומושב, הן על מרכב, וראו כלים שם. וראו [[ויקרא טו י]], שהנוגע במרכב ואינו יושב עליו אינו מטמא את בגדיו אלא רק את גופו, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ג|כלים כג ג;]] למרות זאת גם במרכב יש דין אבן מסמא: אם ישבו הזב ואחריו הטהור על מרכב, אפילו בלי לגעת בו ישירות - הטהור נטמא.
היה ניתן ללמוד את דין אבן מסמא במשכב ומושב גם מהכפילות לכאורה בין פס' ה-ו, ובמרכב מפס' י &quot;בכל אשר יהיה תחתיו&quot;; אבל הדרשן לומד זאת מהמילה &quot;כלי&quot;.}}
[ג] אין לי אלא משכב. מרכב מנין? 
ודין הוא: אם מצינו שלא חלק הכתוב בין נישא לנושא במשכב, כך לא נחלק בין נישא לנושא למרכב! 
מה לי לא חלק בין נישא לנושא למשכב, שלא חלק מגעו ממשאו 
לא נחלק בין נישא לנושא למרכב, שחלק מגעו ממשאו? תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב.
{{הע-שמאל|זב שרכב על מרכב, ואחר כך נשא הטהור את המרכב – נטמאים הטהור ובגדיו; ר' חנינא מנסה להוכיח מכך שבמרכב יש דין אבן מסמא; אבל ההוכחה נדחית כקודמתה מאותה הסיבה: דין המרכב קל יחסית, שאינו מטמא בגדים בנגיעה אלא רק בנשיאה או בישיבה עליו; ולכן לומדים את הדין של אבן מסמא מהמילה &quot;כלי&quot; גם במרכב.}}
[ד] ר' חנינא בן חנינא אומר, אם בדרך שלא ירדה עליו הטומאה, יצאה ממנו 
בדרך שירדה עליו הטומאה - אינו דין שתצא ממנו? 
לאו! מה לי החמיר במרכב הנישא, שהרי החמיר בזב הנישא; נחמיר במרכב הנושא? שהרי היקל בזב הנושא! 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב. 
{{הע-שמאל|אם הטהור נגע בזב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם נגע בצואה שעל הזב או בשערות תלושות שנדבקו לבשרו או בתכשיטים שעליו – אינו מטמא. אכן אם נגע בשערו של הזב או בציפורניו המחוברים לגופו – טמא כנוגע בבשרו. לדיני החציצה ראו גם [[ביאור:תוספתא/מקואות/ח#ה|תוספתא מקואות ח ה.]]}}
[ה] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקולקלוס שעליו 
ולא בשירים ולא בנזמים ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מרבה את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;
{{הע-שמאל|אם נחתכה חתיכת בשר או עצם מהזב ונגע בה הטהור – אינו נטמא, קל וחומר אם נחתכה מאדם טהור; אבל אם נחתך איבר שלם, כלומר עצם שלמה ובשר שעליה – טמא אפילו אם נחתך מאדם טהור שאינו זב; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]}}
[ו] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בעצם הפורש ממנו, ולא בבשר הפורש ממנו. 
קל וחמר לפורש מן הטהור, שיהיה טהור. 
הא מה אני מקיים &quot;או בעצם אדם או בקבר&quot; {{ממ|במדבר|יט|טז}}? זה אבר הפורש מן החי בין פרק לפרק.

[ז] אם נאמרו בזב, למה נאמרו במשכב? ואם נאמרו במשכב, למה נאמרו בזב? 
{{הע-שמאל|נגיעה בבשר הזב מטמאת את בגדי הנוגע, וכן נגיעה במשכבו או במושבו, אבל אין בין בשר הזב ומשכבו היררכיה, כי הזב מטמא גם משכב תחתון, שלא נגע בו, ואילו המשכב (שאין עליו זב) שהונח מעל משכב אחר אינו מטמא (לעיל פרשה ב א). חיבורי המשכב, כגון חבלי המיטה – מטמאים (לעיל פרשה ב ד), ואילו חיבורי הזב, כגון טבעותיו או נזמיו אינם מטמאים (לעיל פיסקה ה).}}
לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב: 
הזב עושה משכב ואין המשכב עושה משכב; חיבורי הזב טהורים וחיבורי המשכב טמאים. 
הא לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב - צריך לומר במשכב וצריך לומר בזב. 
{{הע-שמאל|רק יריקה הפוגעת בגוף הטהור מטמאת אותו. והשוו ליריקה של החולצת, שנעשית '''בפני''' החולץ, ואינה מגיעה לגופו, ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] בניגוד לדעת הצדוקים (ראו [[מגילת תענית ד|מגילת תענית לי&quot;ד תמוז]]) שחייבו גם שם יריקה בפני הגבר ממש.
בהמשך הדרשה מרחיבים את המונח &quot;רוק&quot;.}}
[ח] &quot;וכי ירק הזב בטהור&quot; - יכול אפילו רקק ולא נגע בו יהא טמא? תלמוד לומר &quot;בטהור&quot;; עד שיגע בו. 
אין לי אלא רוקו. כיחו, וניעו, ורירו, ומימי האף שלו מנין? תלמוד לומר &quot;וכי ירוק&quot;. 
{{הע-שמאל|אם הניח על הבהמה משכב או מושב וישב עליהם – הם טמאים משום מרכב או מושב, ולא משום מרכב. אם ישב על האוכף – אין מדובר באוכף המיועד לרכיבה, אלא באוכף מעין בגד, המיועד לחמם את הבהמה והזב ישב עליו – אין האוכף טמא כלל.
הזרז, המדוכה וכו' שרכב באמצעותם הזב על בהמה טמאים משום מרכב. ר' יוסי טוען שטפיטו של הסוס טמא גם משום מושב, כי עומדים עליו בתחרויות הקומפון, ולכן גם הנוגע בו מטמא בגדים אפילו אם לא רכב עליו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ב|כלים כג ב-ג.]]}}
[ט] &quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot;; יכול אפילו רכב על המשכב ועל המושב? 
תלמוד לומר מרכב - ולא משכב ולא מושב. 
[י] אוציא את אלו ולא אוציא את האוכף? תלמוד לומר &quot;המרכב&quot; - מרכב המיוחד.
[יא] איזהו המרכב המיוחד? זרז האשקלוני, ומדוכה המדית, ועביט של גמל, וטפיטו של סוס. 
ר' יוסי אומר: טפיטו של סוס טמא מושב, מפני שעומדים עליו בקומפון, 
אבל אוכף של נאקה טהור.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות ג-ד. כאן לומדים ישירות מהפסוק הדן במרכב.
לעניין &quot;שינשא רובו&quot; השוו לעיל פרק ב יג: מדובר דווקא במקרה שרוב משקלו של הזב מונח על המרכב.}}
[יב] אין לי אלא בזמן שהוא רוכב עליו ונוגע בו 
מנין לעשרה מרכבות זה על גבי זה, אפילו על גבי אבן מסמא? תלמוד לומר &quot;וכל המרכב&quot;
&quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot; - עד שינשא רובו עליו. 
}}</text>
      <sha1>carrfvq8nctzpiv6fs92leuo4ru57fa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419633</id>
      <parentid>1419632</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T11:34:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ג */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38595" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י, וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א-ב.]]) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא טו ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק חפץ שהיה מיועד לשכיבה עוד לפני ששכב עליו הזב נטמא בטומאת משכב, שנאמר &quot;המשכב&quot;.}}
[א] &quot;אשר ישכב עליו הזב&quot; - יכול אפילו שכב על {{ב|עדיינה|כיסוי לבור}} ועל הדלת? 
תלמוד לומר משכב - ולא עדיינה ולא הדלת.
[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? תלמוד לומר &quot;המשכב&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|לעניין הכלים המשמשים לשכיבה וטמאים מדרס ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ|כלים כ א-ג:]] כלים שנהוג לשכב בהם, והם רכים ונוחים – גם אם אינם מיועדים לשכיבה מקבלים טומאה. הקלוסטר וכו' הם כלים שיושבים עליהם כשהם בגדלים הנתונים. ניתן לשבת בעריבה של הבצק, אבל אם הנשים רוצות ללוש בה את הבצק הן מקימות את השוכב בה, ולכן הישיבה אינה רציפה ואינה מטמאת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כב#משנה ד|כלים כב ד.]]}}
[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין {{ב|הסגוס|מעיל}}, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה 
או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; - המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
{{הע-שמאל|ההחלטה מה לרבות ומה למעט היא לפי שיקול הדעת של חכמים, שהחליטו לטמא כלים שמקובל לשכב בהם ברציפות דווקא, שהרי בפסוק יש ריבוי ומיעוט אבל אין הבהרה מה מרבים ומה ממעטים.}} 
[ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, 
והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים? 
תלמוד לומר &quot;וכל המשכב&quot; - ריבה. 
מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם 
ומוציא אני את אלו, שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.
{{הע-שמאל|המטמאים הם רק כלים ולא אבנים וכו', וכן לא כלים העשויים מחומר שאינו מקבל טומאה כגון כלי גללים, אבן ואדמה.}}
&quot;... אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - ולא אבן ולא קורה. 
אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים? 
תלמוד לומר &quot;הכלי&quot; - המיוחד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כד#משנה ג|כלים כד ג-ד.]] שוב מדגימים שמדובר בכלי שהישיבה עליו היא ברציפות, ולא כזו שנעשית בדרך עראי - עד שיצטרכו להשתמש בכלי. העריבה נסדקה ולכן אין לה שימוש אחר חוץ מישיבה עליה.}}
[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים; מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, 
ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, שאינו יכול להרחיץ בה רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. 
יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? 
תלמוד לומר &quot;אשר ישב עליו&quot; - המיוחד לישיבה, לא שאומר לו &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו!&quot;  
[ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, {{ב|ותיבה שפתחה מצידיה,|ולכן ניתן להשתמש בה גם כשהזב יושב עליה}} 
ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה, או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת? 
תלמוד לומר &quot;וכל הכלי&quot; - ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו, אחר שריבה הכתוב ומיעט? 
מרבה אני את אלו, שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם - ומוציא אני את אלו, שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם. 
{{הע-שמאל|טומאת משכב ומושב חלה בכל מקרה שהזב נתמך בחפץ הנטמא; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? 
עומד, ונתלה, ונשען מנין? &quot;יטמא&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|כאן מבחינים בין זיבה לזרע היוצא בקרי, והשוו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב,]] הדנה באונס ונראה שאינה מבחינה בין ההפרשות הללו, אבל יש להן רמז [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|בזבים א ב.]] ההבחנה מפורשת [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ב|בתוספתא זבים ב ב,]] כדרשתנו. 
טומאת משכב ומושב מיוחדת לזיבה (ולפי הדרשה [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|דלעיל נגעים פרק ב* י]] - גם למצורע מוסגר או מוחלט,) ואינה חלה על בעל קרי, אבן מבית מנוגע, טמא מת ואף לא על המת עצמו! וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד ו.]] 
ר' שמעון דורש לעניין זה את &quot;אשר ישכב עליו&quot;, ולא את &quot;הזב&quot;, וטוען שאמנם הטומאות של האבן ושל המת חמורות, אבל טומאת הזב היא משום שהוא חי, ולכן אפילו אם המת היה זב לפני מותו אין גופתו מטמאת משכב ומושב; אבל דרשתו אינה מסבירה את החומרה בזב לעומת טמא מת.}} 
[ח] &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי. והלא דין הוא: הזב טומאתו ממקור, ובעל קרי טומאתו ממקור. 
מה הזב מטמא משכב ומושב - אף בעל קרי יטמא משכב ומושב! תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא בעל קרי.
[ט] &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא בביאה - מטמא משכב ומושב 
אבן המנוגעת, שהיא מטמאה בביאה - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא אבן המנוגעת.
[י] &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי - מטמא משכב ומושב 
טמא מת, שטעון הזיה בשלישי ושביעי - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא טמא מת.
[יא] &quot;הזב&quot; - ולא המת. והלא דין הוא: ומה אם הזב, שאינו מטמא טומאת ז' - מטמא משכב ומושב, 
מת, שהוא מטמא טומאת ז' - אינו דין שיטמא משכב ומושב? תלמוד לומר &quot;הזב&quot; - ולא המת.
[יב] ר&quot;ש אומר &quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב 
ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק י#משנה ד|נידה י ד.]] לכאורה סתירה לדרשות הנ&quot;ל ר' שמעון מבחין בין דין תורה לדברי סופרים.}}
[יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר - מדברי סופרים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ז וכן [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ד|זבים ב ד.]]}}
&quot;אשר ישכב עליו&quot; ו&quot;אשר ישב עליו&quot; - עד שינשא רובו עליו.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא טו ה'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזב מטמא את משכבו, ואם נגע אדם אחר במשכב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם הזב שכב על אדם אחר – האדם אינו נטמא, וכן אם משכב של אדם אחר נגע במשכב הזב – המשכב אינו נטמא.
היחסים בין המשכב, משכב אחר ואדם אחר אינם היררכיים, ולכן אי אפשר לדרוש אותם בקל וחומר.}} 
[א] &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' נוגע במשכב מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים. 
הלא דין הוא: ומה אם במקום שלא נטמא אדם, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
נטמא משכב, מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים, 
מקום שנטמא אדם, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא משכב, במגע משכב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;'''ואיש''' אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; 
'''אדם''' הנוגע במשכבו מטמא בגדים, ואין '''המשכב''' הנוגע במשכב מטמא בגדים.
[ב] קל וחמר שיטמא אדם מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים: 
ומה אם במקום שלא נטמא '''משכב''', במגע משכב, לטמא בגדים - מיטמא '''אדם''', במגע משכב לטמא בגדים 
מקום שנטמא משכב, מתחת זב לטמא אדם ולטמא בגדים 
אינו דין שיטמא אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים? 
תלמוד לומר &quot;כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא&quot; - משכב מטמא מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים 
ואין אדם מתחת הזב - לטמא אדם ולטמא בגדים. 
{{הע-שמאל|אם נשברה המיטה של הזב – השברים טהורים, למרות שחומרת הטומאה של המשכב גדולה מזו של כלי חרס.}}
[ג] משכב &quot;במשכבו&quot;; ואם נשבר, טהור. 
הלא דין הוא: מה אם כלי חרס, שאין לו טהרה מטומאתו - אם נשבר טהור 
משכב, שיש לו טהרה מטומאתו - אם נשבר לא יהיה טהור? 
לא! אם אמרת בכלי חרס, שאין נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים, 
תאמר במשכב, שהוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים? 
הואיל והוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים - אם נשבר לא יהיה טהור! 
תלמוד לומר משכב &quot;במשכבו&quot;; אם נשבר - טהור.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט|כלים יט א-ב:]] חבל באורך 5-10 טפחים היה שימושי כחלק מהמיטה, אבל חבל קצר יותר או ארוך יותר לא נחשב כחלק ממנה כי לא היה בו שימוש. בקצהו השני הושארו 3 אצבעות כדי שהקשר לא יתפרק, וגם כאן חבל ארוך מדי אינו נחשב חלק מהמיטה.}}
[ד] &quot;במשכבו&quot; - ולא בחבל היוצא מן המטה פחות מחמשה או יתר מעשרה! 
או יכול שאני מוציא מחמשה עד עשרה? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ה] &quot;במשכבו&quot; - ולא בנימין היוצאים מן הקשר חוץ משלש אצבעות! 
או יכול שאני מוציא משלש ולמטן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;.  
{{הע-שמאל|ת&quot;ק ור' שמעון חולקים בשאלה מי מתייאש יותר מהר: האם הנגזל או הנגנב. לדעת ת&quot;ק הנגנב מתיאש ומפקיר את המיטה הגנובה כי אינו יודע מי הגנב, ולדעת ר' שמעון הנגזל מתייאש מהר יותר, כי הגזלן אלים ממנו. 
נראה שהיתה מסורת שאחד מהשנים מתייאש, אבל לא זכרו מי מהם.}}
[ו] &quot;במשכבו&quot; - ולא הגזול. או יכול שאני מוציא את הגנוב? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ז] ר' שמעון אומר: &quot;במשכבו&quot; - ולא הגנוב. או יכול שאני מוציא את הגזול? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
[ח] אמרו לו: מה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה, אחר שריבה הכתוב מיעט? 
מרבה אני את זה, שנתיאשו הבעלים ממנו - ומוציא אני את זה, שלא נתיאשו הבעלים ממנו.
{{הע-שמאל|אם הנוגע במשכב הזב לבש אחר כך בגד טהור – הבגד נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה#משנה ו|זבים ה ו.]]}}
[ט] &quot;ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו&quot; - בשעת מגעו מטמא בגדים, פירש - אינו מטמא בגדים.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה י|לעיל שמיני פרשה י ח.]] בניגוד לבגד מנוגע, שאינו מטמא אם הוא צבוע או קטן מדי, כאן הטומאה חלה גם בבגדים אחרים.}} 
[י] &quot;יכבס בגדיו&quot; - יכול הציפה? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;. 
אי &quot;בגד&quot; יכול בגד גדול לבן, המטמא בזוב ומטמא בנגעים? 
מנין גדול צבוע, קטן לבן, קטן צבוע, עד שתהא מרבה להביא שביס של סבכה וגלגילין, מנין? 
תלמוד לומר בגד &quot;בגדיו&quot;, ריבה.
{{הע-שמאל|הנוגע במשכב הזב אינו מטמא אדם אחר או כלי חרס, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה|זבים ה א.]]}}
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;. 
יכול יטמא אדם וכלי חרש? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;; בגד הוא מטמא, ולא אדם וכלי חרש.
{{הע-שמאל|ראו שם: בזמן שאדם נוגע במשכב הזב ובידו השניה נגע באוכל או משקה – טימא אותם, אבל אחר כך מטמא רק משקה נוזל ולא אוכל, בגדים אדם אחר או כלי חרס. בשני המקרים ידיו טמאות מגזירת חכמים כשניות לטומאה.}}
[יא] מכאן אמרו: כל המטמא בגדים, בשעת מגעו - מטמא אוכלים ומשקים להיות תחלה, והידים להיות שניות, 
ומטמא שאר כלים כבגדים, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש. 
לאחר פרישתן - מטמאין משקים להיות תחלה, והאוכלים והידים להיות שניות, 
ואינו מטמא בגדים, ואין צריך לומר אדם וכלי חרש.
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא טו ו-ט'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אפילו אם הזב לא ישב ישירות על המושב, אלא על כלי שהונח מעליו ואפילו על אבן שהונחה על המושב (שאינה מקבלת טומאה) – המושב מטמא אדם טהור שישב עליו. דורש &quot;עליו הזב&quot;, שהזב מעל הכלי ולא יושב עליו ישירות בהכרח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ג|כלים א ג.]]
דרשה נוספת לומדת מההשוואה בין הזב ליושב הטהור שגם הטהור שישב מעל מושב שישב עליו הזב – נטמא אפילו אם לא נגע בו ישירות.}}
[א] &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; - אין לי אלא בזמן שיושב עליו ונוגע בו. 
מנין לעשרה מושבות זה על גבי זה, ואפילו על גבי אבן מסמא? 
תלמוד לומר &quot;והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא&quot; 
מקום שהזב יושב ומטמא - ישב הטהור ויטמא.
{{הע-שמאל|הטומאה נשארת במושב גם כאשר הזב קם ממנו. דורש &quot;כלי&quot;, ולא 'היושב על הזב'.}}
[ב] אין לי אלא בזמן שהוא יושב עליו והזב שם. מנין לעשות ריקם כמלא? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לעשותו ריקם כמלא.
{{הע-שמאל|דין אבן מסמא חל הן על משכב ומושב, הן על מרכב, וראו כלים שם. וראו [[ויקרא טו י]], שהנוגע במרכב ואינו יושב עליו אינו מטמא את בגדיו אלא רק את גופו, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ג|כלים כג ג;]] למרות זאת גם במרכב יש דין אבן מסמא: אם ישבו הזב ואחריו הטהור על מרכב, אפילו בלי לגעת בו ישירות - הטהור נטמא.
היה ניתן ללמוד את דין אבן מסמא במשכב ומושב גם מהכפילות לכאורה בין פס' ה-ו, ובמרכב מפס' י &quot;בכל אשר יהיה תחתיו&quot;; אבל הדרשן לומד זאת מהמילה &quot;כלי&quot;.}}
[ג] אין לי אלא משכב. מרכב מנין? 
ודין הוא: אם מצינו שלא חלק הכתוב בין נישא לנושא במשכב, כך לא נחלק בין נישא לנושא למרכב! 
מה לי לא חלק בין נישא לנושא למשכב, שלא חלק מגעו ממשאו 
לא נחלק בין נישא לנושא למרכב, שחלק מגעו ממשאו? תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב.
{{הע-שמאל|זב שרכב על מרכב, ואחר כך נשא הטהור את המרכב – נטמאים הטהור ובגדיו; ר' חנינא מנסה להוכיח מכך שבמרכב יש דין אבן מסמא; אבל ההוכחה נדחית כקודמתה מאותה הסיבה: דין המרכב קל יחסית, שאינו מטמא בגדים בנגיעה אלא רק בנשיאה או בישיבה עליו; ולכן לומדים את הדין של אבן מסמא מהמילה &quot;כלי&quot; גם במרכב.}}
[ד] ר' חנינא בן חנינא אומר, אם בדרך שלא ירדה עליו הטומאה, יצאה ממנו 
בדרך שירדה עליו הטומאה - אינו דין שתצא ממנו? 
לאו! מה לי החמיר במרכב הנישא, שהרי החמיר בזב הנישא; נחמיר במרכב הנושא? שהרי היקל בזב הנושא! 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - לרבות את המרכב. 
{{הע-שמאל|אם הטהור נגע בזב – הוא ובגדיו טמאים; אבל אם נגע בצואה שעל הזב או בשערות תלושות שנדבקו לבשרו או בתכשיטים שעליו – אינו מטמא. אכן אם נגע בשערו של הזב או בציפורניו המחוברים לגופו – טמא כנוגע בבשרו. לדיני החציצה ראו גם [[ביאור:תוספתא/מקואות/ח#ה|תוספתא מקואות ח ה.]]}}
[ה] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בצואה שעליו, ולא בקולקלוס שעליו 
ולא בשירים ולא בנזמים ולא בטבעות אף על פי שאין יוצאים. 
או יכול שאני מרבה את השער ואת הצפורן? תלמוד לומר &quot;טמא&quot;
{{הע-שמאל|אם נחתכה חתיכת בשר או עצם מהזב ונגע בה הטהור – אינו נטמא, קל וחומר אם נחתכה מאדם טהור; אבל אם נחתך איבר שלם, כלומר עצם שלמה ובשר שעליה – טמא אפילו אם נחתך מאדם טהור שאינו זב; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]}}
[ו] &quot;בבשר הזב&quot; - ולא בעצם הפורש ממנו, ולא בבשר הפורש ממנו. 
קל וחמר לפורש מן הטהור, שיהיה טהור. 
הא מה אני מקיים &quot;או בעצם אדם או בקבר&quot; {{ממ|במדבר|יט|טז}}? זה אבר הפורש מן החי בין פרק לפרק.

[ז] אם נאמרו בזב, למה נאמרו במשכב? ואם נאמרו במשכב, למה נאמרו בזב? {{הע-שמאל|נגיעה בבשר הזב מטמאת את בגדי הנוגע, וכן נגיעה במשכבו או במושבו, אבל אין בין בשר הזב ומשכבו היררכיה, כי הזב מטמא גם משכב תחתון, שלא נגע בו, ואילו המשכב (שאין עליו זב) שהונח מעל משכב אחר אינו מטמא (לעיל פרשה ב א). חיבורי המשכב, כגון חבלי המיטה – מטמאים (לעיל פרשה ב ד), ואילו חיבורי הזב, כגון טבעותיו או נזמיו אינם מטמאים (לעיל פיסקה ה).}}
לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב: 
הזב עושה משכב ואין המשכב עושה משכב; חיבורי הזב טהורים וחיבורי המשכב טמאים. 
הא לפי שיש בזב מה שאין במשכב, ובמשכב מה שאין בזב - צריך לומר במשכב וצריך לומר בזב. 
{{הע-שמאל|רק יריקה הפוגעת בגוף הטהור מטמאת אותו. והשוו ליריקה של החולצת, שנעשית '''בפני''' החולץ, ואינה מגיעה לגופו, ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] בניגוד לדעת הצדוקים (ראו [[מגילת תענית ד|מגילת תענית לי&quot;ד תמוז]]) שחייבו גם שם יריקה בפני הגבר ממש.
בהמשך הדרשה מרחיבים את המונח &quot;רוק&quot;.}}
[ח] &quot;וכי ירק הזב בטהור&quot; - יכול אפילו רקק ולא נגע בו יהא טמא? תלמוד לומר &quot;בטהור&quot;; עד שיגע בו. 
אין לי אלא רוקו. כיחו, וניעו, ורירו, ומימי האף שלו מנין? תלמוד לומר &quot;וכי ירוק&quot;. 
{{הע-שמאל|אם הניח על הבהמה משכב או מושב וישב עליהם – הם טמאים משום מרכב או מושב, ולא משום מרכב. אם ישב על האוכף – אין מדובר באוכף המיועד לרכיבה, אלא באוכף מעין בגד, המיועד לחמם את הבהמה והזב ישב עליו – אין האוכף טמא כלל.
הזרז, המדוכה וכו' שרכב באמצעותם הזב על בהמה טמאים משום מרכב. ר' יוסי טוען שטפיטו של הסוס טמא גם משום מושב, כי עומדים עליו בתחרויות הקומפון, ולכן גם הנוגע בו מטמא בגדים אפילו אם לא רכב עליו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק כג#משנה ב|כלים כג ב-ג.]]}}
[ט] &quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot;; יכול אפילו רכב על המשכב ועל המושב? 
תלמוד לומר מרכב - ולא משכב ולא מושב. 
[י] אוציא את אלו ולא אוציא את האוכף? תלמוד לומר &quot;המרכב&quot; - מרכב המיוחד.
[יא] איזהו המרכב המיוחד? זרז האשקלוני, ומדוכה המדית, ועביט של גמל, וטפיטו של סוס. 
ר' יוסי אומר: טפיטו של סוס טמא מושב, מפני שעומדים עליו בקומפון, 
אבל אוכף של נאקה טהור.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות ג-ד. כאן לומדים ישירות מהפסוק הדן במרכב.
לעניין &quot;שינשא רובו&quot; השוו לעיל פרק ב יג: מדובר דווקא במקרה שרוב משקלו של הזב מונח על המרכב.}}
[יב] אין לי אלא בזמן שהוא רוכב עליו ונוגע בו 
מנין לעשרה מרכבות זה על גבי זה, אפילו על גבי אבן מסמא? תלמוד לומר &quot;וכל המרכב&quot;
&quot;אשר ירכב עליו הזב יטמא&quot; - עד שינשא רובו עליו. 
}}</text>
      <sha1>7nyxis7orb1zz6js2p0ae55p1fgr064</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470274</id>
    <revision>
      <id>1419590</id>
      <parentid>1418875</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T07:56:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5778" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3804|תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|10304)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 14(ה)]] [[+|ו-33(ה)]] [[=החוק|לחוק קרן לאזרחי ישראל, התשע&quot;ד-2014]] (להלן - החוק), ובאישור הוועדה לפיקוח על הקרן, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;הוראות החשב הכללי&quot; - [[https://takam.mof.gov.il/api/DocumentSF/DownloadDocument/0683X00000UkiGSQAZ/H.8.3.2 | הנחיית תקנון כספים ומשק של החשב הכללי במשרד האוצר מס' 8.3.2, שעניינה כללי עבודה בעבור חברי ועדות ציבוריות]], כעדכונה מזמן לזמן וכפי שהיא מפורסמת [[https://takam.mof.gov.il | באתר האינטרנט של משרד האוצר]];
:- &quot;חבר&quot; - חבר מועצת הקרן, ועדת האיתור או ועדת ההשקעות, שהוא נציג ציבור ושאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך;
:- &quot;ישיבה&quot; - ישיבה של כל אחד מאלה: מועצת הקרן, ועדת משנה של מועצת הקרן, ועדת הביקורת, ועדת ההשקעות או ועדת האיתור;
:- &quot;מועצת הקרן&quot; - מועצת הקרן כמשמעותה [[בסעיף 8 לחוק]];
:- &quot;עובד גוף מתוקצב&quot;, &quot;עובד גוף נתמך&quot; ו&quot;עובד המדינה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

@ 2. גמול והחזר הוצאות לחבר מועצת הקרן, ועדת ההשקעות או ועדת האיתור
: חבר יהיה זכאי לתשלום גמול והחזר הוצאות על השתתפותו בישיבה, ובכלל זה החזר הוצאות נסיעה, והכול בהתאם להוראות החשב הכללי.

@ 3. הוראות בדבר גמול והחזר הוצאות
: (א) גמול או החזר הוצאות כאמור [[בתקנה 2]] ישולם אם אישר יושב ראש מועצת הקרן או ועדת משנה של מועצת הקרן, יושב ראש ועדת האיתור, יושב ראש ועדת ההשקעות או יושב ראש ועדת הביקורת, לפי העניין, כי חבר, לפי העניין, השתתף בישיבה, כולה או רובה; לעניין זה, &quot;יושב ראש&quot; - מי שכיהן כיושב ראש במועד קיום הישיבה שלגביה ניתן האישור.
: (ב) גמול או החזר הוצאות לפי [[תקנה 2]] יכלול כיסוי של כל הוצאה שהוציא חבר בקשר להשתתפותו בישיבה, ובכלל זה מס ערך מוסף כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 4. מועדים לעניין גמול או החזר הוצאות
: (א) חבר הזכאי לגמול או החזר הוצאות כאמור [[בתקנה 3]], יגיש דרישה לתשלום הגמול או החזר ההוצאות בסוף החודש שלאחר החודש שבו השתתף בישיבה או נשא בהוצאה.
: (ב) בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), גמול או החזר הוצאות לפי [[תקנה 3]] ישולם לחבר לא יאוחר מתום חודשיים לאחר תום החודש שבו השתתף בישיבה או נשא בהוצאה.

@ 5. שכר המבקר הפנימי, רואה החשבון המבקר והיועץ המשפטי
: שכרם של המבקר הפנימי, רואה החשבון המבקר והיועץ המשפטי של הקרן ישולם בהתאם להוראות החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין תשלום לנותני שירותים חיצוניים; לעניין תקנה זו, &quot;הוראות החשב הכללי&quot; - הנחיית תקנון כספים ומשק של החשב הכללי במשרד האוצר מס' 8.1.1 שעניינה התקשרות עם נותני שירותים חיצוניים, כעדכונה מזמן לזמן וכפי שהיא מפורסמת באתר האינטרנט של משרד האוצר.

@ 6. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) (להלן - יום התחילה).

@ 7. הוראת מעבר
: (א) על אף האמור [[בתקנה 4]], גמול או החזר הוצאות, שחבר זכאי להם לפי תקנות אלה, בעד התקופה שמיום התחילה עד יום פרסומן של תקנות אלה ולא שולמו לפני יום פרסומן, ישולמו לא יאוחר מתום חודשיים לאחר פרסומן של תקנות אלה.
: (ב) תשלום כאמור בתקנת משנה (א) יינתן לפי התשלום שלו היה זכאי חבר במועד שבו קמה לו זכאותו לפי תקנות אלה בהתאם לתעריף שבהוראות החשב הכללי, לפי העניין, כעדכונן במועד האמור; סכום כאמור יעודכן לפי המדד הידוע ביום התשלום בפועל לעומת המדד שהיה ידוע במועד שבו קמה הזכאות, וכך ישולם לחבר; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט באב התשפ&quot;ב (16 באוגוסט 2022)
&lt;חתימה&gt; אביגדור ליברמן שר האוצר</text>
      <sha1>k8ex8gck7mtl1u4mdtjhvjesx14wa8d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419591</id>
      <parentid>1419590</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T07:56:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5747" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3804|תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|10304)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 14(ה)]] [[+|ו-33(ה)]] [[=החוק|לחוק קרן לאזרחי ישראל, התשע&quot;ד-2014]] (להלן - החוק), ובאישור הוועדה לפיקוח על הקרן, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;הוראות החשב הכללי&quot; - [[https://takam.mof.gov.il/api/DocumentSF/DownloadDocument/0683X00000UkiGSQAZ/H.8.3.2 | הנחיית תקנון כספים ומשק של החשב הכללי במשרד האוצר מס' 8.3.2, שעניינה כללי עבודה בעבור חברי ועדות ציבוריות, כעדכונה מזמן לזמן וכפי שהיא מפורסמת באתר האינטרנט של משרד האוצר]];
:- &quot;חבר&quot; - חבר מועצת הקרן, ועדת האיתור או ועדת ההשקעות, שהוא נציג ציבור ושאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך;
:- &quot;ישיבה&quot; - ישיבה של כל אחד מאלה: מועצת הקרן, ועדת משנה של מועצת הקרן, ועדת הביקורת, ועדת ההשקעות או ועדת האיתור;
:- &quot;מועצת הקרן&quot; - מועצת הקרן כמשמעותה [[בסעיף 8 לחוק]];
:- &quot;עובד גוף מתוקצב&quot;, &quot;עובד גוף נתמך&quot; ו&quot;עובד המדינה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

@ 2. גמול והחזר הוצאות לחבר מועצת הקרן, ועדת ההשקעות או ועדת האיתור
: חבר יהיה זכאי לתשלום גמול והחזר הוצאות על השתתפותו בישיבה, ובכלל זה החזר הוצאות נסיעה, והכול בהתאם להוראות החשב הכללי.

@ 3. הוראות בדבר גמול והחזר הוצאות
: (א) גמול או החזר הוצאות כאמור [[בתקנה 2]] ישולם אם אישר יושב ראש מועצת הקרן או ועדת משנה של מועצת הקרן, יושב ראש ועדת האיתור, יושב ראש ועדת ההשקעות או יושב ראש ועדת הביקורת, לפי העניין, כי חבר, לפי העניין, השתתף בישיבה, כולה או רובה; לעניין זה, &quot;יושב ראש&quot; - מי שכיהן כיושב ראש במועד קיום הישיבה שלגביה ניתן האישור.
: (ב) גמול או החזר הוצאות לפי [[תקנה 2]] יכלול כיסוי של כל הוצאה שהוציא חבר בקשר להשתתפותו בישיבה, ובכלל זה מס ערך מוסף כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 4. מועדים לעניין גמול או החזר הוצאות
: (א) חבר הזכאי לגמול או החזר הוצאות כאמור [[בתקנה 3]], יגיש דרישה לתשלום הגמול או החזר ההוצאות בסוף החודש שלאחר החודש שבו השתתף בישיבה או נשא בהוצאה.
: (ב) בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), גמול או החזר הוצאות לפי [[תקנה 3]] ישולם לחבר לא יאוחר מתום חודשיים לאחר תום החודש שבו השתתף בישיבה או נשא בהוצאה.

@ 5. שכר המבקר הפנימי, רואה החשבון המבקר והיועץ המשפטי
: שכרם של המבקר הפנימי, רואה החשבון המבקר והיועץ המשפטי של הקרן ישולם בהתאם להוראות החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין תשלום לנותני שירותים חיצוניים; לעניין תקנה זו, &quot;הוראות החשב הכללי&quot; - הנחיית תקנון כספים ומשק של החשב הכללי במשרד האוצר מס' 8.1.1 שעניינה התקשרות עם נותני שירותים חיצוניים, כעדכונה מזמן לזמן וכפי שהיא מפורסמת באתר האינטרנט של משרד האוצר.

@ 6. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) (להלן - יום התחילה).

@ 7. הוראת מעבר
: (א) על אף האמור [[בתקנה 4]], גמול או החזר הוצאות, שחבר זכאי להם לפי תקנות אלה, בעד התקופה שמיום התחילה עד יום פרסומן של תקנות אלה ולא שולמו לפני יום פרסומן, ישולמו לא יאוחר מתום חודשיים לאחר פרסומן של תקנות אלה.
: (ב) תשלום כאמור בתקנת משנה (א) יינתן לפי התשלום שלו היה זכאי חבר במועד שבו קמה לו זכאותו לפי תקנות אלה בהתאם לתעריף שבהוראות החשב הכללי, לפי העניין, כעדכונן במועד האמור; סכום כאמור יעודכן לפי המדד הידוע ביום התשלום בפועל לעומת המדד שהיה ידוע במועד שבו קמה הזכאות, וכך ישולם לחבר; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט באב התשפ&quot;ב (16 באוגוסט 2022)
&lt;חתימה&gt; אביגדור ליברמן שר האוצר</text>
      <sha1>kp4z09w7af1sg35iw6zxseruu9240wh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470275</id>
    <revision>
      <id>1419600</id>
      <parentid>1418884</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419591]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6815" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור), התשפ״ב–2022}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3804|תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק קרן לאזרחי ישראל#סעיף 14|סעיפים 14(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק קרן לאזרחי ישראל#סעיף 33|ו־33(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק קרן לאזרחי ישראל|לחוק קרן לאזרחי ישראל, התשע״ד–2014}} (להלן – החוק), ובאישור הוועדה לפיקוח על הקרן, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות החשב הכללי“ – {{ח:חיצוני|https://takam.mof.gov.il/api/DocumentSF/DownloadDocument/0683X00000UkiGSQAZ/H.8.3.2|הנחיית תקנון כספים ומשק של החשב הכללי במשרד האוצר מס׳ 8.3.2, שעניינה כללי עבודה בעבור חברי ועדות ציבוריות, כעדכונה מזמן לזמן וכפי שהיא מפורסמת באתר האינטרנט של משרד האוצר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר“ – חבר מועצת הקרן, ועדת האיתור או ועדת ההשקעות, שהוא נציג ציבור ושאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישיבה“ – ישיבה של כל אחד מאלה: מועצת הקרן, ועדת משנה של מועצת הקרן, ועדת הביקורת, ועדת ההשקעות או ועדת האיתור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הקרן“ – מועצת הקרן כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק קרן לאזרחי ישראל#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד גוף מתוקצב“, ”עובד גוף נתמך“ ו”עובד המדינה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף|2|גמול והחזר הוצאות לחבר מועצת הקרן, ועדת ההשקעות או ועדת האיתור}}
{{ח:ת}} חבר יהיה זכאי לתשלום גמול והחזר הוצאות על השתתפותו בישיבה, ובכלל זה החזר הוצאות נסיעה, והכול בהתאם להוראות החשב הכללי.

{{ח:סעיף|3|הוראות בדבר גמול והחזר הוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} גמול או החזר הוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} ישולם אם אישר יושב ראש מועצת הקרן או ועדת משנה של מועצת הקרן, יושב ראש ועדת האיתור, יושב ראש ועדת ההשקעות או יושב ראש ועדת הביקורת, לפי העניין, כי חבר, לפי העניין, השתתף בישיבה, כולה או רובה; לעניין זה, ”יושב ראש“ – מי שכיהן כיושב ראש במועד קיום הישיבה שלגביה ניתן האישור.
{{ח:תת|(ב)}} גמול או החזר הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} יכלול כיסוי של כל הוצאה שהוציא חבר בקשר להשתתפותו בישיבה, ובכלל זה מס ערך מוסף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|4|מועדים לעניין גמול או החזר הוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הזכאי לגמול או החזר הוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, יגיש דרישה לתשלום הגמול או החזר ההוצאות בסוף החודש שלאחר החודש שבו השתתף בישיבה או נשא בהוצאה.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), גמול או החזר הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} ישולם לחבר לא יאוחר מתום חודשיים לאחר תום החודש שבו השתתף בישיבה או נשא בהוצאה.

{{ח:סעיף|5|שכר המבקר הפנימי, רואה החשבון המבקר והיועץ המשפטי}}
{{ח:ת}} שכרם של המבקר הפנימי, רואה החשבון המבקר והיועץ המשפטי של הקרן ישולם בהתאם להוראות החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין תשלום לנותני שירותים חיצוניים; לעניין תקנה זו, ”הוראות החשב הכללי“ – הנחיית תקנון כספים ומשק של החשב הכללי במשרד האוצר מס׳ 8.1.1 שעניינה התקשרות עם נותני שירותים חיצוניים, כעדכונה מזמן לזמן וכפי שהיא מפורסמת באתר האינטרנט של משרד האוצר.

{{ח:סעיף|6|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) (להלן – יום התחילה).

{{ח:סעיף|7|הוראת מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, גמול או החזר הוצאות, שחבר זכאי להם לפי תקנות אלה, בעד התקופה שמיום התחילה עד יום פרסומן של תקנות אלה ולא שולמו לפני יום פרסומן, ישולמו לא יאוחר מתום חודשיים לאחר פרסומן של תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} תשלום כאמור בתקנת משנה (א) יינתן לפי התשלום שלו היה זכאי חבר במועד שבו קמה לו זכאותו לפי תקנות אלה בהתאם לתעריף שבהוראות החשב הכללי, לפי העניין, כעדכונן במועד האמור; סכום כאמור יעודכן לפי המדד הידוע ביום התשלום בפועל לעומת המדד שהיה ידוע במועד שבו קמה הזכאות, וכך ישולם לחבר; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:חתימות|י״ט באב התשפ״ב (16 באוגוסט 2022)}}
* '''אביגדור ליברמן'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>c9yec884x8jtwsxwtuzjzwuyb7mnh4h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470286</id>
    <revision>
      <id>1419622</id>
      <parentid>1418935</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:31:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419609] תיקון תשפ&quot;ב</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5913" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), תש״ל–1970}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר מבחני נזקקות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ל, 2275|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1152|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 543|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3928|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד#סעיף 1|סעיפים 1}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד#סעיף 13|ו־13}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|לחוק שירותי הסעד, תשי״ח–1958}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|נזקק מחמת גיל|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} נזקק מחמת גיל הוא אדם שנתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לא מלאו לו 18 שנים;
{{ח:תת|(2)}} הוא קטין שלגביו נדרשה על ידי בית המשפט חקירה או הכנת תסקיר על ידי פקיד סעד לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955}}, או קטין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש״ך–1960}}, או קטין שלגביו החליט פקיד סעד לערוך חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 70|סעיף 70 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962}};
{{ח:תת|(3)}} בגבר – הוא הגיע לגיל פרישה לגבר לפי {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};
{{ח:תת|(4)}} באשה – היא הגיעה לגיל פרישה לאישה לפי {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}.

{{ח:סעיף|2|נזקק מחמת מצב בריאות}}
{{ח:ת}} נזקק מחמת מצב בריאות הוא אדם אשר לפי תעודה מאת רופא, המניחה את דעתו של מנהל לשכת הסעד, מוגבלת יכולתו לעבוד או לדאוג לעניניו או לעניני התלויים בו.

{{ח:סעיף|3|נזקק מחמת ליקוי רוחני או גופני}}
{{ח:ת}} נזקק מחמת ליקוי רוחני או גופני הוא אדם שנתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לפי תעודה מאת רופא, המניחה את דעתו של מנהל לשכת הסעד, מוגבלת יכולתו לעבוד או לדאוג לעניניו או לעניני התלויים בו;
{{ח:תת|(2)}} הוא פסול דין או זקוק לאפוטרופוס;
{{ח:תת|(3)}} נדרשה לגביו על ידי בית המשפט חקירה או תסקיר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955}}, או שלגביו החליט פקיד סעד לערוך חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 70|סעיף 70 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962}};
{{ח:תת|(4)}} הוא מפגר או אחראי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול במפגרים)|בחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|4|נזקק מחמת עיוורון|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} נזקק מחמת עיוורון הוא אדם שברשומו תעודת עיוור/לקוי ראיה שניתנה בהתאם להוראות תע״ס כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ״ו–1986}}.

{{ח:סעיף|5|נזקק מחמת אלמנות}}
{{ח:ת}} נזקק מחמת אלמנות הוא אלמן או אלמנה הורה לילד שלא מלאו לו 16 שנה.

{{ח:סעיף|6|נזקק מחמת היותו חוסה}}
{{ח:ת}} נזקק מחמת היותו חוסה הוא חוסה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על חוסים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ההגנה על חוסים, תשכ״ו–1966}}, אשר לגביו דרושה פעולה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על חוסים|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|7|נזקק מחמת מחסור}}
{{ח:ת}} נזקק מחמת מחסור הוא אדם שאינו מסוגל, לדעת מנהל לשכת הסעד, להשתכר כדי מחייתו או מחיית התלויים בו.

{{ח:סעיף|8|נזקק מחמת סיבה אחרת}}
{{ח:ת}} נזקק מחמת סיבה אחרת הוא אדם שלשכת הסעד מצאה אותו זקוק לטיפול סוציאלי או לסעד מסיבה כלשהי.

{{ח:סעיף|9|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), תשכ״ב–1962 – בטלות.

{{ח:סעיף|10|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), תש״ל–1970“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:חתימות|כ״ה באב תש״ל (27 באוגוסט 1970)}}
* '''יוסף בורג'''&lt;br&gt;שר הסעד
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>27b9adjd593rtfs3wm8y9bdr8977l51</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470304</id>
    <revision>
      <id>1419606</id>
      <parentid>1419166</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:06:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16350" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|תיקון (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת [[היתר|סעיף 3]] (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–2)
: (((נוסח הסעיף שולב בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))
 &lt;!-- @ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[ההיתר|בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[ההיתר|בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[ההיתר|בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל. --&gt;

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו [[להיתר]]).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[היתר|בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

== תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח [[התוספת]] שולב גם בנוסח [[ההיתר]]).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>aj1cu1oy8hhykhctph6vnfrt3j5xwhc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419607</id>
      <parentid>1419606</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:07:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16356" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|תיקון (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת [[היתר|סעיף 3]] (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–2)
: (((נוסח הסעיף שולב בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))
 &lt;!-- @ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[ההיתר|בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[ההיתר|בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[ההיתר|בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל. --&gt;

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו [[להיתר]]).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[היתר|בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

== תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח [[התוספת]] שולב גם בנוסח [[ההיתר]]).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>euuktjasdbhhtqw2jze16158xy1900l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470305</id>
    <revision>
      <id>1419624</id>
      <parentid>1419169</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T08:31:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419607]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9521" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)}}
{{ח:קטע4||לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2444|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6628|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2170|תיקון}}, {{ח:תיבה|7424|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 320|תיקון}}, {{ח:תיבה|10436|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|10437|תיקון (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
אני מודיע לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 15|סעיף 15}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}} (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}} תיקנתי את {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים}} (להלן – ההיתר), כלהלן:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הוספת {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3}}|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נוסח הסעיף שולב בנוסח {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים|ההיתר}} כהוראת שעה).}}

{{ח:סעיף|1א||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים|להיתר}}).}}
{{ח:ת}} אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)}} ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

{{ח:סעיף|2|תוקף|תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} תוקף {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1 להודעה זו}} עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(הנוסח שולב בהוראת השעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך {{ח:פנימי|סעיף 2|שבסעיף 2 שבה}}, במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)“ יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)“.
{{ח:תתת|(1)}} לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר}} כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
{{ח:תתת|(2)}} לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר}} כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר}} בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)“ ואחריו יבוא:
{{ח:תתת|”(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.“

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נוסח {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} שולב גם בנוסח {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים|ההיתר}}).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מנוסח תיקון תשפ״ב־2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים|להיתר}}, למרות שההיתר לא מוגדר בו).}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} כל המקצועות למעט אלה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפריטים (2)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|ו־(3)}} או {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} רפואת ילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)}}
* '''שלום שמחון'''&lt;br&gt;שר התעשייה המסחר והתעסוקה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>fx1z9pth8qci63lj95mb9m04d4xailq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מעילה ה ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470373</id>
    <revision>
      <id>1419546</id>
      <parentid>1419468</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T17:09:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נשלם הפרק בס&quot;ד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4178" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=5|מעילה|ד|ה|ו}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ה|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;הַנֶּהֱנֶה שְׁוֵה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ, 
::אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּגַם, מָעַל, 
:::דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 
::כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּגָם, 
:::לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגֹּם; 
::וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ פְּגָם, 
:::כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה, מָעַל. 
:כֵּיצַד? 
::נָתְנָה קַטְלָא בְּצַוָּארָהּ, 
:::טַבַּעַת בְּיָדָהּ, 
::שָׁתְתָה בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, 
:::כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנֵית, מָעֲלָה. 
:לָבַשׁ בְּחָלוּק, 
::כִּסָּה בְּטַלִּית, 
::בִּקַּע בְּקַרְדּוֹם, 
:::לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגֹּם. 
:תָּלַשׁ מִן הַחַטָּאת כְּשֶׁהִיא חַיָּה, 
:::לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגֹּם; 
::כְּשֶׁהִיא מֵתָה, 
:::כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה, מָעַל:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ה|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;נֶהֱנָה בְּכַחֲצִי פְּרוּטָה וּפָגַם בְּכַחֲצִי פְּרוּטָה, 
:אוֹ שֶׁנֶּהֱנָה בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד 
::וּפָגַם בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה בְּדָבָר אַחֵר, 
:הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, 
::עַד שֶׁנֶּהֱנֶה [{{ק|נ&quot;א:}} שֶׁיֵּהָנֶה] בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה 
::וְיִפְגֹּם בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה 
:::בְּדָבָר אֶחָד:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ה|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;אֵין מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל בַּמֻּקְדָּשִׁין, 
::אֶלָּא בְּהֵמָה וּכְלֵי שָׁרֵת. 
:כֵּיצַד? 
:רָכַב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, 
::וּבָא חֲבֵרוֹ וְרָכַב, 
::וּבָא חֲבֵרוֹ וְרָכַב, 
:שָׁתָה בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, 
::וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁתָה, 
::וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁתָה, 
:תָּלַשׁ מִן הַחַטָּאת, 
::וּבָא חֲבֵרוֹ וְתָלַשׁ, 
::וּבָא חֲבֵרוֹ וְתָלַשׁ, 
:::כֻּלָּן מָעֲלוּ. 
רַבִּי אוֹמֵר: 
::כֹּל שֶׁאֵין לוֹ פִּדְיוֹן, 
:::יֵשׁ בּוֹ מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|ה|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;נָטַל אֶבֶן אוֹ קוֹרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, 
::הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. 
:נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ, 
::הוּא מָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. 
:בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, 
::הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, 
:::עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה. 

נָטַל פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, 
::הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. 
:נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ, 
::הוּא מָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. 
:נְתָנָהּ לַבַּלָּן, 
::אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָחַץ, מָעַל, 
::שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: 
:::הֲרֵי מֶרְחָץ פְּתוּחָה, 
:::הִכָּנֵס וּרְחֹץ:&lt;קטע סוף=ניקוד ד/&gt;

{{המשנה|ה|ה|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ה/&gt;אֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, 
::הֲנָיָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ, 
::אֲכִילָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ, 
::הֲנָיָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, 
:::מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, 
:::וַאֲפִלּוּ לִזְמַן מְרֻבֶּה:&lt;קטע סוף=ניקוד ה/&gt;</text>
      <sha1>1s5cvc6e94qh0tmvie3eps9ufra5kvc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419547</id>
      <parentid>1419546</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T17:11:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4352" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=5|מעילה|ד|ה|ו}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ה|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;הַנֶּהֱנֶה שְׁוֵה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ, 
::אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּגַם, מָעַל, 
:::דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 
::כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּגָם, 
:::לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגֹּם; 
::וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ פְּגָם, 
:::כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה, מָעַל. 
:כֵּיצַד? 
::נָתְנָה קַטְלָא בְּצַוָּארָהּ, 
:::טַבַּעַת בְּיָדָהּ, 
::שָׁתְתָה בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, 
:::כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנֵית, מָעֲלָה. 
:לָבַשׁ בְּחָלוּק, 
::כִּסָּה בְּטַלִּית, 
::בִּקַּע בְּקַרְדּוֹם, 
:::לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגֹּם. 
:תָּלַשׁ מִן הַחַטָּאת כְּשֶׁהִיא חַיָּה, 
:::לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגֹּם; 
::כְּשֶׁהִיא מֵתָה, 
:::כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה, מָעַל:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ה|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;נֶהֱנָה בְּכַחֲצִי פְּרוּטָה וּפָגַם בְּכַחֲצִי פְּרוּטָה, 
:אוֹ שֶׁנֶּהֱנָה בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד 
::וּפָגַם בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה בְּדָבָר אַחֵר, 
:הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, 
::עַד שֶׁנֶּהֱנֶה [{{ק|נ&quot;א:}} שֶׁיֵּהָנֶה] בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה 
::וְיִפְגֹּם בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה 
:::בְּדָבָר אֶחָד:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ה|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;אֵין מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל בַּמֻּקְדָּשִׁין, 
::אֶלָּא בְּהֵמָה וּכְלֵי שָׁרֵת. 
:כֵּיצַד? 
:רָכַב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, 
::וּבָא חֲבֵרוֹ וְרָכַב, 
::וּבָא חֲבֵרוֹ וְרָכַב, 
:שָׁתָה בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, 
::וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁתָה, 
::וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁתָה, 
:תָּלַשׁ מִן הַחַטָּאת, 
::וּבָא חֲבֵרוֹ וְתָלַשׁ, 
::וּבָא חֲבֵרוֹ וְתָלַשׁ, 
:::כֻּלָּן מָעֲלוּ. 
רַבִּי אוֹמֵר: 
::כֹּל שֶׁאֵין לוֹ פִּדְיוֹן, 
:::יֵשׁ בּוֹ מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|ה|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;נָטַל אֶבֶן אוֹ קוֹרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, 
::הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. 
:נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ, 
::הוּא מָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. 
:בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, 
::הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, 
:::עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה. 

נָטַל פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, 
::הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. 
:נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ, 
::הוּא מָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. 
:נְתָנָהּ לַבַּלָּן, 
::אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָחַץ, מָעַל, 
::שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: 
:::הֲרֵי מֶרְחָץ פְּתוּחָה, 
:::הִכָּנֵס וּרְחֹץ:&lt;קטע סוף=ניקוד ד/&gt;

{{המשנה|ה|ה|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ה/&gt;אֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, 
::הֲנָיָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ, 
::אֲכִילָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ, 
::הֲנָיָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, 
:::מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, 
:::וַאֲפִלּוּ לִזְמַן מְרֻבֶּה:&lt;קטע סוף=ניקוד ה/&gt;

&lt;noinclude&gt;
{{סוף משנה מנוקדת|מעילה|ד|ה|ו}}
[[קטגוריה:משנה מנוקד|מעילה ה]]
[[קטגוריה:מסכת מעילה|ה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6p4c0zje204kp8xkuqeh4v6dpiseq8j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470397</id>
    <revision>
      <id>1419532</id>
      <parentid>1419494</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T13:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>מלחמה פנימית</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4944" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ו|ז|א ח|הבהרה=כן|ציטוט=
רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.}}

== לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי ==
=== רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד ===
אלוהים מעודד וממריץ את יהושע: &quot;חֲזַק וֶאֱמָץ&quot;.

אדם יכול להיות חזק ולא אמיץ, או אמיץ ולא חזק - &lt;small&gt;&lt;small&gt;(It’s not the size of the dog in the fight, but the size of the fight in the dog. (Mark Twain)&lt;/small&gt;)&lt;/small&gt;

'''חוזק זה הגוף, אומץ זה הנפש'''. כך גם אלוהים אמר ליהושע, &quot;לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ&quot; ([[ביאור:יהושע א ה]]) במשמעות: 'אתמוך בגופך ובנפשך ולא אתן להם לפול.'

אלוהים כבר אמר ליהושע, &quot;חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:יהושע א ו]]), אז למה הוא חוזר על דבריו ולמה ההדגשה &quot;מְאֹד&quot;?

* בפעם הראשונה אלוהים מדבר על מלחמה וכיבוש הארץ. יהושע ובני ישראל ילחמו ויחרימו את יושבי הארץ הזרים. המלחמה תהיה מאמץ גדול לזמן קצר.
* עכשו אלוהים מודיע ליהושע &quot;רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד&quot; כי עכשו אלוהים עומד לדבר על מאמץ שימשך הרבה שנים, לעד. תהיה מלחמה פנימית בתוך כל איש ואישה האם לקיים את חוקי התורה או להשתמט. חלק מהעם יכשל ויעבור על חוקי &quot;הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי&quot;, ותווצר מלחמה בתוך עם ישראל, '''מלחמת אחים'''. כך גם משה קרא: &quot;מִי לַיהוָה אֵלָי&quot; ([[ביאור:שמות לב כו]]), ושלח את אנשי שבט לוי שבאו לעזרתו ופקד עליהם: &quot;עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה, וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ&quot; ([[ביאור:שמות לב כז]]). הסיפור הזה של מלחמה בין בני ישראל ששמרו את התורה, ובני ישראל שעבדו עבודה זרה, חזר ונשנה ונמשך בתקופת עזרא שפקד לגרש את הנשים הנוכריות וילדיהן ([[עזרא י יא]]), ואיים בחרם על הסרבנים, ונמשך בין [[W:התייוונות|'''החסידים והמתייוונים''']] בתקופה [[W:התרבות ההלניסטית|'''התרבות ההלנסטית''']], ובכל הדורות עד ימינו.

=== לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי ===
משה כתב את התורה, כפי שאנו מוצאים בחומש, ועכשו אלוהים פוקד על יהושע לשמור ולעשות ככתוב, ועוד מזהיר אותו לא להתחכם, &quot;אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול&quot;.

במידה מסוימת אלוהים טוען שאין לו מה להוסיף או לגרוע, אפילו לא מילה אחת. כל מה שאלוהים רצה להגיד - הוא כבר אמר למשה והכל נכתב. אלוהים כאילו מברך ונותן אישור: שהתורה, שמשה כתב, מקובלת עליו.

=== לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ ===
&quot;תַּשְׂכִּיל&quot; - שורש 'שכל' - לָמַד, קנה דעת, רָכַשׁ השכלה, נהג בדרך הנכונה, פעל בחכמה (מילוג), ככתוב: &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן '''תַּשְׂכִּילוּ''' אֵת כׇּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן&quot; ([[דברים כט ח]]).

אדם יכול ללמוד מקריאה והבנה. אולם אנשים שלא רוצים ללמוד, לומדים לקח מנסיון חיים רע של עצמם או אחרים, כפי שנאמר: &quot;בַּעְנָשׁ לֵץ יֶחְכַּם פֶּתִי, וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָם יִקַּח דָּעַת&quot; ([[ביאור:משלי כא יא]]), עדיף לקחת דעת מחוקי אלוהים ולהמנע מצרות.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ו|ז|א ח}}</text>
      <sha1>rkeghrscfj75fducylbusejh89hojbc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470401</id>
    <revision>
      <id>1419534</id>
      <timestamp>2022-08-24T14:19:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3223" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ז|ח|א ט|הבהרה=כן|ציטוט=
לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל.}}

== וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה ==
=== לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ ===
כדי &quot;לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה&quot; ([[ביאור:יהושע א ז]]), אלוהים מסביר ליהושע איך לבצע זאת -
# &quot;לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה&quot; - &quot;יָמוּשׁ&quot; - לעזוב, להפרד, להתנתק, להתרחק. יהושע חייב לשמור את ספר התורה בקרבתו ובידו.
# יהושע חייב לקרוא את הספר, מקצה לקצה, ולהיות בקיע לפרטי פרטים בכל החוקים והסיפורים.
# יהושע חייב להיות מסוגל לצטט ולהסביר בפיו כל חוק.
רק כאשר דברי התורה שגורים בפיו של יהושע, הוא הצליח לבצע את כל התהליך של לימוד ושימור הידע.

=== וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה ===
ולא מספיק שיהושע למד ושינן את התורה, הוא חייב להמשיך לחזור ולקרוא מחדש, ולחשוב יום ולילה על כל פסוק, לראות את הקשר בין החוקים, להבין את המטרה הגלויה והנסתרת, ולהוציא דבר מתוך דבר.

יהושע חייב להתבונן סביבו, לראות מה האנשים עושים ורוצים לעשות. הוא חייב לצפות לאן הדברים יובילו, ומה נאמר בתורה, כדי לכוון את העם לדרך אלוהים.

=== לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ ===
וכל זה &quot;לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ&quot;.

הדגש הוא על עשיה של דברי אלוהים, והצורך לא לשכוח לעשות.&lt;br&gt;
אין כאן שמירה של דברי אלוהים ושמירה על הספר - השמירה מתבצעת על ידי פעולה של ביצוע החוקים במלואם, וכך החוקים, התורה, התרבות, והעם ישמרו.

=== כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל ===
'''אם תלמד ותעשה - תשכיל ותצליח.'''

אלוהים מודיע ליהושע שתפקידו, מעמדו והצלחתו תלויים בביצוע חוקי התורה.&lt;br&gt;
'''כל הברכה לבני ישראל היא על תנאי''', תשמרו לעשות - תקבלו הצלחה, ולא - תקבלו צרות, עונשים ומפלות עד שתלמדו, כי &quot;לֹא אַרְפְּךָ&quot; ([[ביאור:יהושע א ה]]) ולא אֲוָותֵּר לכם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ז|ח|א ט}}</text>
      <sha1>8tobkg0p17fxwdu3hzld61cui6i74nm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419535</id>
      <parentid>1419534</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T15:08:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3281" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ז|ח|א ט|הבהרה=כן|ציטוט=
לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל.}}

== וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה ==
=== לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ ===
כדי &quot;לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה&quot; ([[ביאור:יהושע א ז]]), אלוהים מסביר ליהושע איך לבצע זאת -
# &quot;לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה&quot; - &quot;יָמוּשׁ&quot; - לעזוב, להפרד, להתנתק, להתרחק. יהושע חייב לשמור את ספר התורה בקרבתו ובידו.
# יהושע חייב לקרוא את הספר, מקצה לקצה, ולהיות בקיע לפרטי פרטים בכל החוקים והסיפורים.
# יהושע חייב להיות מסוגל לצטט ולהסביר בפיו כל חוק.
רק כאשר דברי התורה שגורים בפיו של יהושע, הוא הצליח לבצע את כל התהליך של לימוד ושימור הידע: מהיד, לעיניים, למוח, לזכרון, לפה.

=== וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה ===
ולא מספיק שיהושע למד ושינן את התורה, הוא חייב להמשיך לחזור ולקרוא מחדש, ולחשוב יום ולילה על כל פסוק, לראות את הקשר בין החוקים, להבין את המטרה הגלויה והנסתרת, ולהוציא דבר מתוך דבר.

יהושע חייב להתבונן סביבו, לראות מה האנשים עושים ורוצים לעשות. הוא חייב לצפות לאן הדברים יובילו, ומה נאמר בתורה, כדי לכוון את העם לדרך אלוהים.

=== לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ ===
וכל זה &quot;לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ&quot;.

הדגש הוא על עשיה של דברי אלוהים, והצורך לא לשכוח לעשות.&lt;br&gt;
אין כאן שמירה של דברי אלוהים ושמירה על הספר - השמירה מתבצעת על ידי פעולה של ביצוע החוקים במלואם, וכך החוקים, התורה, התרבות, והעם ישמרו.

=== כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל ===
'''אם תלמד ותעשה - תשכיל ותצליח.'''

אלוהים מודיע ליהושע שתפקידו, מעמדו והצלחתו תלויים בביצוע חוקי התורה.&lt;br&gt;
'''כל הברכה לבני ישראל היא על תנאי''', תשמרו לעשות - תקבלו הצלחה, ולא - תקבלו צרות, עונשים ומפלות עד שתלמדו, כי &quot;לֹא אַרְפְּךָ&quot; ([[ביאור:יהושע א ה]]) ולא אֲוָותֵּר לכם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ז|ח|א ט}}</text>
      <sha1>ahnjgx2nwv11uogscbn74jfl2covly1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419536</id>
      <parentid>1419535</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T15:24:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>וְהָגִיתָ</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3880" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ז|ח|א ט|הבהרה=כן|ציטוט=
לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל.}}

== וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה ==
=== לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ ===
כדי &quot;לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה&quot; ([[ביאור:יהושע א ז]]), אלוהים מסביר ליהושע איך לבצע זאת -
# &quot;לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה&quot; - &quot;יָמוּשׁ&quot; - לעזוב, להפרד, להתנתק, להתרחק. יהושע חייב לשמור את ספר התורה בקרבתו ובידו.
# יהושע חייב לקרוא את הספר, מקצה לקצה, ולהיות בקיע לפרטי פרטים בכל החוקים והסיפורים.
# יהושע חייב להיות מסוגל לצטט ולהסביר בפיו כל חוק.
רק כאשר דברי התורה שגורים בפיו של יהושע, הוא הצליח לבצע את כל התהליך של לימוד ושימור הידע: מהיד, לעיניים, למוח, לזכרון, לפה.

=== וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה ===
&quot;'''וְהָגִיתָ'''&quot; - שורש 'הגה' - חָשַׁב, הִרְהֵר, ביטא בקול, הדרך לבטא הגאים, ביטוי הצלילים בשפה, מילמל, הביע, דיבר, להתווכח, ככתוב: &quot;וּלְשׁוֹנִי '''תֶּהְגֶּה''' צִדְקֶךָ כׇּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ&quot; ([[תהלים לה כח]]).
כאשר אדם מגיה את מחשבותיו במילים, הוא גם מקשיב למילותיו ומעריך במוחו האם זה צודק, נכון ומדויק.

ולא מספיק שיהושע למד ושינן את התורה, הוא חייב להמשיך לחזור ולקרוא מחדש, לחשוב יום ולילה על כל פסוק, לראות את הקשר בין החוקים, להבין את המטרה הגלויה והנסתרת, להוציא דבר מתוך דבר, להביע את דבריו ולהקשיב איך זה נשמע.

יהושע חייב להתבונן סביבו, לראות מה האנשים עושים ורוצים לעשות. הוא חייב לצפות לאן הדברים יובילו, ומה נאמר בתורה, כדי לכוון את העם לדרך אלוהים.

=== לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ ===
וכל זה &quot;לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ&quot;.

הדגש הוא על עשיה של דברי אלוהים, והצורך לא לשכוח לעשות.&lt;br&gt;
אין כאן שמירה של דברי אלוהים ושמירה על הספר - השמירה מתבצעת על ידי פעולה של ביצוע החוקים במלואם, וכך החוקים, התורה, התרבות, והעם ישמרו.

=== כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל ===
'''אם תלמד ותעשה - תשכיל ותצליח.'''

אלוהים מודיע ליהושע שתפקידו, מעמדו והצלחתו תלויים בביצוע חוקי התורה.&lt;br&gt;
'''כל הברכה לבני ישראל היא על תנאי''', תשמרו לעשות - תקבלו הצלחה, ולא - תקבלו צרות, עונשים ומפלות עד שתלמדו, כי &quot;לֹא אַרְפְּךָ&quot; ([[ביאור:יהושע א ה]]) ולא אֲוָותֵּר לכם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ז|ח|א ט}}</text>
      <sha1>far054ok5eb72f66syhovfez5fiqmla</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419544</id>
      <parentid>1419536</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T16:19:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>לשנן</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4362" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ז|ח|א ט|הבהרה=כן|ציטוט=
לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל.}}

== וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה ==
=== לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ ===
כדי &quot;לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה&quot; ([[ביאור:יהושע א ז]]), אלוהים מסביר ליהושע איך לבצע זאת -
# &quot;לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה&quot; - &quot;יָמוּשׁ&quot; - לעזוב, להפרד, להתנתק, להתרחק. יהושע חייב לשמור את ספר התורה בקרבתו ובידו.
# יהושע חייב לקרוא את הספר, מקצה לקצה, ולהיות בקיע לפרטי פרטים בכל החוקים והסיפורים.
# יהושע חייב להיות מסוגל לצטט ולהסביר בפיו כל חוק.
רק כאשר דברי התורה שגורים בפיו של יהושע, הוא הצליח לבצע את כל התהליך של לימוד ושימור הידע: מהיד, לעיניים, למוח, לזכרון, לפה.

=== וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה ===
&quot;'''וְהָגִיתָ'''&quot; - שורש 'הגה' - חָשַׁב, הִרְהֵר, ביטא בקול, הדרך לבטא הגאים, ביטוי הצלילים בשפה, מילמל, הביע, דיבר, שינן, ככתוב: &quot;וּלְשׁוֹנִי '''תֶּהְגֶּה''' צִדְקֶךָ כׇּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ&quot; ([[תהלים לה כח]]), ולכן המילה הקודמת היא פה, ככתוב: &quot;מִפִּיךָ וְהָגִיתָ&quot;. כאשר אדם מגיה את מחשבותיו במילים, הוא גם מקשיב למילותיו ומעריך במוחו האם זה צודק, נכון ומדויק. כך במקביל נאמר: &quot;וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם, בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשׇׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ&quot; ([[דברים ו ז]]), כאשר במקום להגות לעצמך, האב הוגה ומשנן לילדיו.

ולא מספיק שיהושע למד ושינן את התורה, הוא חייב להמשיך לחזור ולקרוא מחדש, לחשוב יום ולילה על כל פסוק, לראות את הקשר בין החוקים, להבין את המטרה הגלויה והנסתרת, להוציא דבר מתוך דבר, להביע את דבריו ולהקשיב איך זה נשמע.

יהושע חייב להתבונן סביבו, לראות מה האנשים עושים ורוצים לעשות. הוא חייב לצפות לאן הדברים יובילו, ומה נאמר בתורה, כדי לכוון את העם לדרך אלוהים.

=== לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ ===
וכל זה &quot;לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ&quot;.

הדגש הוא על עשיה של דברי אלוהים, והצורך לא לשכוח לעשות.&lt;br&gt;
אין כאן שמירה של דברי אלוהים ושמירה על הספר - השמירה מתבצעת על ידי פעולה של ביצוע החוקים במלואם, וכך החוקים, התורה, התרבות, והעם ישמרו.

=== כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל ===
'''אם תלמד ותעשה - תשכיל ותצליח.'''

אלוהים מודיע ליהושע שתפקידו, מעמדו והצלחתו תלויים בביצוע חוקי התורה.&lt;br&gt;
'''כל הברכה לבני ישראל היא על תנאי''', תשמרו לעשות - תקבלו הצלחה, ולא - תקבלו צרות, עונשים ומפלות עד שתלמדו, כי &quot;לֹא אַרְפְּךָ&quot; ([[ביאור:יהושע א ה]]) ולא אֲוָותֵּר לכם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ז|ח|א ט}}</text>
      <sha1>16ser3nwat6lr1inc0o8tx6rk31z00a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470402</id>
    <revision>
      <id>1419537</id>
      <timestamp>2022-08-24T16:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1401866] כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען), התשע&quot;ו-2016</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2037" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען), התשע״ו–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ן, 1824|כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 109|סעיף 109(4)}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, ובאישור שרת המשפטים, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
בכללים אלה, ”טוען“ – טוען רבני לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטוענים הרבניים|תקנות הטוענים הרבניים, התשס״א–2001}}, או טוען שרעי לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטוענים השרעיים|תקנות הטוענים השרעיים, התשכ״ג–1963}}.

{{ח:סעיף|2|העסקת טוען שאינו עורך דין}}
{{ח:תת|(א)}} עורך דין רשאי להעסיק במשרדו טוען שאינו עורך דין ואולם ייצוג על ידי טוען המועסק במשרד עורכי דין טעון ייפוי כוח נפרד החתום ביד הלקוח.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעביר עורך דין לטוען ייפוי כוח החתום בידי הלקוח.

{{ח:סעיף|3|ייחוד משרד}}
{{ח:ת}} לא ישתף עורך דין בשימוש משרדו טוען שאינו עובדו.

{{ח:סעיף|4|ביטול}}
{{ח:ת}} כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען רבני), התש״ל–1970 – בטלים.

{{ח:חתימות|י״ב באב התשע״ו (17 באוגוסט 2016)}}
* '''חוה קלמפרר–מרצקי'''&lt;br&gt;יושבת ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>gxb3vtc8ka2yzcrjz1z8mqi7xd7qdck</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419545</id>
      <parentid>1419537</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T16:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419540] בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2047" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען), התשע״ו–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ן, 1824|כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 109|סעיף 109(4)}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, ובאישור שרת המשפטים, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בכללים אלה, ”טוען“ – טוען רבני לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטוענים הרבניים|תקנות הטוענים הרבניים, התשס״א–2001}}, או טוען שרעי לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטוענים השרעיים|תקנות הטוענים השרעיים, התשכ״ג–1963}}.

{{ח:סעיף|2|העסקת טוען שאינו עורך דין}}
{{ח:תת|(א)}} עורך דין רשאי להעסיק במשרדו טוען שאינו עורך דין ואולם ייצוג על ידי טוען המועסק במשרד עורכי דין טעון ייפוי כוח נפרד החתום ביד הלקוח.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעביר עורך דין לטוען ייפוי כוח החתום בידי הלקוח.

{{ח:סעיף|3|ייחוד משרד}}
{{ח:ת}} לא ישתף עורך דין בשימוש משרדו טוען שאינו עובדו.

{{ח:סעיף|4|ביטול}}
{{ח:ת}} כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען רבני), התש״ל–1970 – בטלים.

{{ח:חתימות|י״ב באב התשע״ו (17 באוגוסט 2016)}}
* '''חוה קלמפרר–מרצקי'''&lt;br&gt;יושבת ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qtfqjd9mp67cgs0v6t67jivjjvkd09n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470403</id>
    <redirect title="שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)" />
    <revision>
      <id>1419538</id>
      <timestamp>2022-08-24T16:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="84" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]</text>
      <sha1>qibqdyzo4iwcsumu9kfshawq48b33xq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470404</id>
    <revision>
      <id>1419539</id>
      <timestamp>2022-08-24T16:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מעילה ו ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470405</id>
    <revision>
      <id>1419548</id>
      <timestamp>2022-08-24T17:16:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תשתית</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="160" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=6|מעילה|ה|ו|}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ו|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;</text>
      <sha1>t3vl9tnjp5n9u9abbukuqh4y4ezhyyf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419549</id>
      <parentid>1419548</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T17:29:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>מש' א-ב</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2470" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=6|מעילה|ה|ו|}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ו|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;הַשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ, 
:::בַּעַל הַבַּיִת מָעַל; 
::לֹא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ, 
:::הַשָּׁלִיחַ מָעַל. 
:כֵּיצַד? 
:אָמַר לוֹ: תֵּן בָּשָׂר לָאוֹרְחִים, 
::וְנָתַן לָהֶם כָּבֵד, 
::כָּבֵד, וְנָתַן לָהֶם בָּשָׂר, 
:::הַשָּׁלִיחַ מָעַל. 
:אָמַר לוֹ: תֵּן לָהֶם חֲתִיכָה חֲתִיכָה, 
::וְהוּא אָמַר: טְלוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, 
::וְהֵם נָטְלוּ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ, 
:::כֻּלָּן מָעֲלוּ. 
:אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן, אוֹ מִגְּלוּסְקְמָא, 
::וְהֵבִיא לוֹ, 
:אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת: 
::לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֶלָּא מִזֶּה, 
::וְהֵבִיא מִזֶּה, 
:::בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. 
:אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן, 
::וְהֵבִיא לוֹ מִגְּלוּסְקְמָא, 
:אוֹ מִן גְּלוּסְקְמָא, 
::וְהֵבִיא לוֹ מִן הַחַלּוֹן, 
:::הַשָּׁלִיחַ מָעַל:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ו|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;שָׁלַח בְּיַד חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, 
::אִם עָשׂוּ שְׁלִיחוּתוֹ, 
:::בַּעַל הַבַּיִת מָעַל; 
::לֹא עָשׂוּ שְׁלִיחוּתוֹ, 
:::הַחֶנְוָנִי מָעַל. 
:שָׁלַח בְּיַד פִּקֵּחַ, 
::וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵצֶל חֶנְוָנִי, 
:::הַחֶנְוָנִי מָעַל כְּשֶׁיּוֹצִיא. 
:כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? 
:נוֹטֵל פְּרוּטָה אוֹ כְּלִי, וְיֹאמַר: 
::פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא, 
:::מְחֻלֶּלֶת עַל זֶה; 
::שֶׁהַהֶקְדֵּשׁ נִפְדֶּה בְּכֶסֶף וּבִשְׁוֵה כֶּסֶף:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ו|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;</text>
      <sha1>081z4jlaflbllz0g09hr8bes5nxzg61</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א ט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470406</id>
    <revision>
      <id>1419550</id>
      <timestamp>2022-08-24T18:13:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3728" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ח|ט|א י|הבהרה=כן|ציטוט=
הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת: כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.}}

== כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ ==
=== הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ ===
שלוש פעמים אלוהים חוזר על הביטוי &quot;חֲזַק וֶאֱמָץ&quot; בשיחה עם יהושע, והכוונה לעודד את יהושע להיות חזק בגוף ואמיץ בנפש.&lt;br&gt;
אולם כדי שיהושע יבין שזה לא מילות עידוד, אלוהים מוסיף: &quot;הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ&quot;. זאת פקודה ולא ברכה, אתה חייב להיות חזק ואמיץ ואז אלוהים יהיה איתך ויעזור.

נראה שיהושע היה צריך את הפקודה הזאת כי הוא היה זהיר וחששן. גם כאשר הוא שב עם המרגלים הוא לא פתח את הפה עד אחרי שכלב בן יפונה טען לבדו שהארץ טובה ונוכל לכבוש אותה, וראה את תגובת משה.

=== אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת ===
&quot;'''תֵּחָת'''&quot;  - שורש 'חתת' - להשבר, לרעוד, להתפזר, לפחד, להיות ירא. ככתוב: &quot;וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל '''תֵּחָת'''&quot; ([[יהושע ח א]]), וגם &quot;'''וְחִתַּתַּנִי''' בַחֲלֹמוֹת וּמֵחֶזְיֹנוֹת תְּבַעֲתַנִּי&quot; ([[איוב ז יד]]). 'הִפִּיל חִתָּתוֹ' - הִבְהִיל, הִבְעִית, הֶחֱרִיד, הֵטִיל אֵימָה, הֵטִיל מוֹרָא, הֵטִיל פַּחַד, הִילֵּךְ עֲלָיו אֵימִים, הִלֵּךְ אימים, הִפְחִיד, הִפִּיל אֵימָה, הִרְתִיעַ, צמרר (מילוג), ככתוב: &quot;כִּי נָתַתִּי אֶת '''חתיתו''' (חִתִּיתִי) בְּאֶרֶץ חַיִּים&quot; ([[יחזקאל לב לב]]).

&quot;'''תַּעֲרֹץ'''&quot; - שרש 'ערץ' - תכבד, תעריך, תעשה אותו לעריץ או אדון, תן כבוד אלוהי, ככתוב: &quot;יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל '''יַעֲרִיצוּ'''&quot; ([[ישעיהו כט כג]]).

המילה &quot;תַּעֲרֹץ&quot; אינה מילה נרדפת ל&quot;תֵּחָת&quot; אלא הפוכה ממנה.&lt;br&gt;
: '''אלוהים מזהיר את יהושע לא לכבד ולא לפחד, לא מעמי כנען ולא מפסלי האלים שלהם.'''

=== כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ ===
אלוהים נותן חופש פעולה ליהושע, וכך גם לכל בני ישראל ההולכים בדרכו בכל הדורות. ולא רק שאלוהים יהיה איתו ולא יתערב, אלא אלוהים כבר אמר: &quot;כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ&quot; ([[ביאור:יהושע א ח]]). &lt;br&gt;
יהושע חופשי לבחור את סדר הכיבוש, ואת סגנון ההתקפה, כך לפחות אלוהים אומר לו בהתחלה. &lt;br&gt;
נראה בהמשך שלמעשה אלוהים קבע שיריחו תהיה ראשונה, והמלחמות של יהושע נכפו עליו כאשר המלכים יצאו להתקפה נגדו, ואלוהים עודד אותו להלחם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ח|ט|א י}}</text>
      <sha1>s0m57fsubjhhguaoq8l5ivhaokogkk1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419551</id>
      <parentid>1419550</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T18:28:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4116" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ח|ט|א י|הבהרה=כן|ציטוט=
הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת: כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.}}

== כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ ==
=== הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ ===
שלוש פעמים אלוהים חוזר על הביטוי &quot;חֲזַק וֶאֱמָץ&quot; בשיחה עם יהושע, והכוונה לעודד את יהושע להיות חזק בגוף ואמיץ בנפש.&lt;br&gt;
אולם כדי שיהושע יבין שזה לא מילות עידוד, אלוהים מוסיף: &quot;הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ&quot;. זאת פקודה ולא ברכה, אתה חייב להיות חזק ואמיץ ואז אלוהים יהיה איתך ויעזור.

נראה שיהושע היה צריך את הפקודה הזאת כי הוא היה זהיר וחששן. גם כאשר הוא שב עם המרגלים הוא לא פתח את הפה עד אחרי שכלב בן יפונה טען לבדו שהארץ טובה ונוכל לכבוש אותה, וראה את תגובת משה.

=== אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת ===
&quot;'''תֵּחָת'''&quot;  - שורש 'חתת' - להשבר, לרעוד, להתפזר, לפחד, להיות ירא. ככתוב: &quot;וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל '''תֵּחָת'''&quot; ([[יהושע ח א]]), וגם &quot;'''וְחִתַּתַּנִי''' בַחֲלֹמוֹת וּמֵחֶזְיֹנוֹת תְּבַעֲתַנִּי&quot; ([[איוב ז יד]]). 'הִפִּיל חִתָּתוֹ' - הִבְהִיל, הִבְעִית, הֶחֱרִיד, הֵטִיל אֵימָה, הֵטִיל מוֹרָא, הֵטִיל פַּחַד, הִילֵּךְ עֲלָיו אֵימִים, הִלֵּךְ אימים, הִפְחִיד, הִפִּיל אֵימָה, הִרְתִיעַ, צמרר (מילוג), ככתוב: &quot;כִּי נָתַתִּי אֶת '''חתיתו''' (חִתִּיתִי) בְּאֶרֶץ חַיִּים&quot; ([[יחזקאל לב לב]]). (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ייתכן ששורש המילה הוא משם העם [[W:חתים|'''החיתי''']] ששלט באזור ובצפון, והטיל את מוראו על כל עמי העולם, ולכן אלוהים כבר אמר ליהושע שהוא יכבוש את &quot;כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]).&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;)

&quot;'''תַּעֲרֹץ'''&quot; - שרש 'ערץ' - תכבד, תעריך, תעשה אותו לעריץ או אדון, תן כבוד אלוהי, ככתוב: &quot;יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל '''יַעֲרִיצוּ'''&quot; ([[ישעיהו כט כג]]).

המילה &quot;תַּעֲרֹץ&quot; אינה מילה נרדפת ל&quot;תֵּחָת&quot; אלא הפוכה ממנה.&lt;br&gt;
: '''אלוהים מזהיר את יהושע לא לכבד ולא לפחד, לא מעמי כנען ולא מפסלי האלים שלהם.'''

=== כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ ===
אלוהים נותן חופש פעולה ליהושע, וכך גם לכל בני ישראל ההולכים בדרכו בכל הדורות. ולא רק שאלוהים יהיה איתו ולא יתערב, אלא יביא הצלחה, כפי שאלוהים כבר אמר: &quot;כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ&quot; ([[ביאור:יהושע א ח]]). &lt;br&gt;
יהושע חופשי לבחור את סדר הכיבוש, ואת סגנון ההתקפה, כך לפחות אלוהים אומר לו בהתחלה. &lt;br&gt;
נראה בהמשך שלמעשה אלוהים קבע שיריחו תהיה ראשונה, והמלחמות של יהושע נכפו עליו כאשר המלכים יצאו להתקפה נגדו, ואלוהים עודד אותו להלחם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ח|ט|א י}}</text>
      <sha1>aqfcg47eet76mcqhy4rl2pdwlak6w4m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419552</id>
      <parentid>1419551</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T18:35:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4640" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ח|ט|א י|הבהרה=כן|ציטוט=
הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת: כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.}}

== כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ ==
=== הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ ===
שלוש פעמים אלוהים חוזר על הביטוי &quot;חֲזַק וֶאֱמָץ&quot; בשיחה עם יהושע, והכוונה לעודד את יהושע להיות חזק בגוף ואמיץ בנפש.&lt;br&gt;
אולם כדי שיהושע יבין שזה לא מילות עידוד, אלוהים מוסיף: &quot;הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ&quot;. זאת פקודה ולא ברכה, אתה חייב להיות חזק ואמיץ ואז אלוהים יהיה איתך ויעזור.

רש&quot;י מזכיר לנו, שאלוהים כבר ציוה בעבר במילים דומות, כאשר אלוהים הודיע למשה על מותו הקרוב, ככתוב: &quot;וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ&quot; ([[דברים לא כג]]).

נראה שיהושע היה צריך את הפקודה הזאת פעמים, כי הוא היה זהיר וחששן. גם כאשר הוא שב עם המרגלים הוא לא פתח את הפה עד אחרי שכלב בן יפונה טען לבדו שהארץ טובה ונוכל לכבוש אותה, וראה את תגובת משה.

=== אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת ===
&quot;'''תֵּחָת'''&quot;  - שורש 'חתת' - להשבר, לרעוד, להתפזר, לפחד, להיות ירא. ככתוב: &quot;וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל '''תֵּחָת'''&quot; ([[יהושע ח א]]), וגם &quot;'''וְחִתַּתַּנִי''' בַחֲלֹמוֹת וּמֵחֶזְיֹנוֹת תְּבַעֲתַנִּי&quot; ([[איוב ז יד]]). 'הִפִּיל חִתָּתוֹ' - הִבְהִיל, הִבְעִית, הֶחֱרִיד, הֵטִיל אֵימָה, הֵטִיל מוֹרָא, הֵטִיל פַּחַד, הִילֵּךְ עֲלָיו אֵימִים, הִלֵּךְ אימים, הִפְחִיד, הִפִּיל אֵימָה, הִרְתִיעַ, צמרר (מילוג), ככתוב: &quot;כִּי נָתַתִּי אֶת '''חתיתו''' (חִתִּיתִי) בְּאֶרֶץ חַיִּים&quot; ([[יחזקאל לב לב]]). (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ייתכן ששורש המילה הוא משם העם [[W:חתים|'''החיתי''']] ששלט באזור ובצפון, והטיל את מוראו על כל עמי העולם, ולכן אלוהים כבר אמר ליהושע שהוא יכבוש את &quot;כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]).&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;)

&quot;'''תַּעֲרֹץ'''&quot; - שרש 'ערץ' - תכבד, תעריך, תעשה אותו לעריץ או אדון, תן כבוד אלוהי, ככתוב: &quot;יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל '''יַעֲרִיצוּ'''&quot; ([[ישעיהו כט כג]]).

המילה &quot;תַּעֲרֹץ&quot; אינה מילה נרדפת ל&quot;תֵּחָת&quot; אלא הפוכה ממנה.&lt;br&gt;
: '''אלוהים מזהיר את יהושע לא לכבד ולא לפחד, לא מעמי כנען ולא מפסלי האלים שלהם.'''

=== כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ ===
אלוהים נותן חופש פעולה ליהושע, וכך גם לכל בני ישראל ההולכים בדרכו בכל הדורות. ולא רק שאלוהים יהיה איתו ולא יתערב, אלא יביא הצלחה, כפי שאלוהים כבר אמר: &quot;כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ&quot; ([[ביאור:יהושע א ח]]). &lt;br&gt;
יהושע חופשי לבחור את סדר הכיבוש, ואת סגנון ההתקפה, כך לפחות אלוהים אומר לו בהתחלה. &lt;br&gt;
נראה בהמשך שלמעשה אלוהים קבע שיריחו תהיה ראשונה, והמלחמות של יהושע נכפו עליו כאשר המלכים יצאו להתקפה נגדו, ואלוהים עודד אותו להלחם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ח|ט|א י}}</text>
      <sha1>jumqaa5nxbyj6tr6ej8ajdz4veafb6c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419566</id>
      <parentid>1419552</parentid>
      <timestamp>2022-08-24T19:19:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4787" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ח|ט|א י|הבהרה=כן|ציטוט=
הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת: כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.}}

== כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ ==
=== הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ ===
שלוש פעמים אלוהים חוזר על הביטוי &quot;חֲזַק וֶאֱמָץ&quot; בשיחה עם יהושע, והכוונה לעודד את יהושע להיות חזק בגוף ואמיץ בנפש.&lt;br&gt;
אולם כדי שיהושע יבין שזה לא מילות עידוד, אלוהים מוסיף: &quot;הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ&quot;. זאת פקודה ולא ברכה, אתה חייב להיות חזק ואמיץ ואז אלוהים יהיה איתך ויעזור.

רש&quot;י מזכיר לנו, שאלוהים כבר ציוה בעבר במילים דומות, כאשר אלוהים הודיע למשה על מותו הקרוב, ככתוב: &quot;וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ&quot; ([[דברים לא כג]]).

נראה שיהושע היה צריך את הפקודה הזאת פעמים, כי הוא היה זהיר וחששן. גם כאשר הוא שב עם המרגלים הוא לא פתח את הפה עד אחרי שכלב בן יפונה טען לבדו שהארץ טובה ונוכל לכבוש אותה, וראה את תגובת משה.

=== אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת ===
&quot;'''תֵּחָת'''&quot;  - שורש 'חתת' - להשבר, לרעוד, להתפזר, לפחד, להיות ירא. ככתוב: &quot;וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל '''תֵּחָת'''&quot; ([[יהושע ח א]]), וגם &quot;'''וְחִתַּתַּנִי''' בַחֲלֹמוֹת וּמֵחֶזְיֹנוֹת תְּבַעֲתַנִּי&quot; ([[איוב ז יד]]). 'הִפִּיל חִתָּתוֹ' - הִבְהִיל, הִבְעִית, הֶחֱרִיד, הֵטִיל אֵימָה, הֵטִיל מוֹרָא, הֵטִיל פַּחַד, הִילֵּךְ עֲלָיו אֵימִים, הִלֵּךְ אימים, הִפְחִיד, הִפִּיל אֵימָה, הִרְתִיעַ, צמרר (מילוג), ככתוב: &quot;כִּי נָתַתִּי אֶת '''חתיתו''' (חִתִּיתִי) בְּאֶרֶץ חַיִּים&quot; ([[יחזקאל לב לב]]). (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ייתכן ששורש המילה הוא משם העם [[W:חתים|'''החיתי''']] ששלט באזור ובצפון, והטיל את מוראו על כל עמי העולם, ולכן אלוהים כבר אמר ליהושע שהוא יכבוש את &quot;כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]).&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;)

&quot;'''תַּעֲרֹץ'''&quot; - שרש 'ערץ' - תכבד, תעריך, תעשה אותו לעריץ או אדון, תן כבוד אלוהי, ככתוב: &quot;יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל '''יַעֲרִיצוּ'''&quot; ([[ישעיהו כט כג]]).

המילה &quot;תַּעֲרֹץ&quot; אינה מילה נרדפת ל&quot;תֵּחָת&quot; אלא הפוכה ממנה.&lt;br&gt;
: '''אלוהים מזהיר את יהושע לא לכבד ולא לפחד, לא מעמי כנען ולא מפסלי האלים שלהם.'''

=== כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ ===
אלוהים נותן חופש פעולה ליהושע, וכך גם לכל בני ישראל ההולכים בדרכו בכל הדורות. ולא רק שאלוהים יהיה איתו ולא יתערב, אלא יביא הצלחה, כפי שאלוהים כבר אמר: &quot;כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ&quot; ([[ביאור:יהושע א ח]]). &lt;br&gt;
יהושע חופשי לבחור את סדר הכיבוש, ואת סגנון ההתקפה, כך לפחות אלוהים אומר לו בהתחלה. &lt;br&gt;
נראה בהמשך שלמעשה אלוהים קבע שיריחו, שהיתה הקרובה למקום חציית הירדן, תהיה ראשונה ([[יהושע ד יט]]), הורה לו להתקיף את העי ([[יהושע ח א]]), והמלחמות של יהושע נכפו עליו כאשר המלכים יצאו להתקפה נגדו, ואלוהים עודד אותו להלחם.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ח|ט|א י}}</text>
      <sha1>mt6zq9wto3o27x1cnlqnrrzewn4gu26</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א י</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470407</id>
    <revision>
      <id>1419569</id>
      <timestamp>2022-08-24T22:19:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר: - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3515" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ט|י|א יא|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר:}}

== וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר: ==
=== תגובת יהושע ===
לא נאמר &quot; וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר&quot; ([[ביאור:בראשית יח לג]]), וייתכן שיהושע היה יכול להמשיך לדבר אולם הוא שתק.
* יהושע לא התווכח כאברהם, &quot;הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע&quot; ([[ביאור:בראשית יח כג]]).
* יהושע לא התמקח כיעקב, &quot;אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי&quot; ([[ביאור:בראשית כח כ]]).
* יהושע לא ביקש הסברים נוספים.

יהושע שמע: &quot;כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ&quot; ([[ביאור:יהושע א ט]]), וזה הספיק לו לדעת שהוא חופשי לבצע כרצונו את הבטחת אלוהים לאברם: &quot;לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת&quot; ([[בראשית טו יח]]), והוא יעשה כפקודת אלוהים, ככתוב: &quot;כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[דברים כ יז]]).

יהושע לא שאל שאלות מוסריות אלא קיבל שכך חייב להעשות.

=== וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ ===
יהושע לא אסף את הזקנים, או נשיאי השבטים. הוא לא עשה כמשה, ככתוב: &quot;הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כׇּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאׇזְנֵיהֶם&quot; ([[דברים לא כח]]). הוא החליט על דעת עצמו, ובמידה מסוימת פגע בכוחם, אולם לא היה לא זמן לוויכוחים ושאלות, הן אלוהים אמר לו &quot;הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ, חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת&quot; ([[ביאור:יהושע א ט]]) והוא חייב לפעול בתקיפות.

יהושע לא אסף את העם ולא נתן להם נאום, להזכיר להם חלק מדברי אלוהים, כדי להעלות את הבטחון שלהם. רק לאחר שהמרגלים סיפרו לו את דברי רחב &quot;וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ&quot; ([[ביאור:יהושע ב יא]]), וכאשר העם היה מוכן לעבור את הירדן, הכהנים עמדו עם הארון לפני המים, ואלוהים נתן לו הוראה, רק אז הוא נתן נאום עידוד קצר לעם: &quot;בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם; וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי, וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי, וְהָאֱמֹרִי, וְהַיְבוּסִי ...&quot; ([[ביאור:יהושע ג י]]).


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ט|י|א יא}}</text>
      <sha1>d1fje6c5hrrkyw0t0ikkxpv8svhtiia</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419578</id>
      <parentid>1419569</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T04:30:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* תגובת יהושע */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4038" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ט|י|א יא|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר:}}

== וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר: ==
=== תגובת יהושע ===
לא נאמר &quot; וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר&quot; ([[ביאור:בראשית יח לג]]), וייתכן שיהושע היה יכול להמשיך לדבר אולם הוא שתק.
* יהושע לא התווכח כאברהם, &quot;הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע&quot; ([[ביאור:בראשית יח כג]]).
* יהושע לא התמקח כיעקב, &quot;אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי&quot; ([[ביאור:בראשית כח כ]]).
* יהושע לא ביקש הסברים נוספים.

יהושע שמע: &quot;כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ&quot; ([[ביאור:יהושע א ט]]), וזה הספיק לו לדעת שהוא חופשי לבצע כרצונו את הבטחת אלוהים לאברם: &quot;לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת&quot; ([[בראשית טו יח]]), והוא יעשה כפקודת אלוהים, ככתוב: &quot;כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[דברים כ יז]]).

יהושע לא שאל שאלות מוסריות אלא קיבל שכך חייב להעשות, וגם משה לא התווכח. &lt;br&gt;
סביר שאלוהים יצר פחד אדיר באנשי כנען, שרובם באו כמתנחלים מארצותיהם בצפון. ייתכן שרוב האנשים נטשו את אדמתם ושבו לארצותיהם בצפון, והעדיפו לא להלחם ולהגן על אדמה ששיכת למלך שמנצל אותם כאריסים. מלכי הערים נשארו עם צבא שכיר ואנשי המשפחות העשירות, ולכן לא היו יריב צבאי קשה.

=== וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ ===
יהושע לא אסף את הזקנים, או נשיאי השבטים. הוא לא עשה כמשה, ככתוב: &quot;הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כׇּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאׇזְנֵיהֶם&quot; ([[דברים לא כח]]). הוא החליט על דעת עצמו, ובמידה מסוימת פגע בכוחם, אולם לא היה לא זמן לוויכוחים ושאלות, הן אלוהים אמר לו &quot;הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ, חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת&quot; ([[ביאור:יהושע א ט]]) והוא חייב לפעול בתקיפות.

יהושע לא אסף את העם ולא נתן להם נאום, להזכיר להם חלק מדברי אלוהים, כדי להעלות את הבטחון שלהם. רק לאחר שהמרגלים סיפרו לו את דברי רחב &quot;וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ&quot; ([[ביאור:יהושע ב יא]]), וכאשר העם היה מוכן לעבור את הירדן, הכהנים עמדו עם הארון לפני המים, ואלוהים נתן לו הוראה, רק אז הוא נתן נאום עידוד קצר לעם: &quot;בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם; וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי, וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי, וְהָאֱמֹרִי, וְהַיְבוּסִי ...&quot; ([[ביאור:יהושע ג י]]).


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ט|י|א יא}}</text>
      <sha1>kvsjm0hwl51txhxacfpsdl9ddb45iew</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470408</id>
    <revision>
      <id>1419570</id>
      <timestamp>2022-08-25T00:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1408957] כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע&quot;ה-2014</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16687" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע״ה–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 372|כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
מכוח סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 109|סעיף 109}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 109א|ו־109א}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (להלן – החוק), באישור שרת המשפטים ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9 עד 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}} וההגדרות {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} הנוגעות להם, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל (להלן – הלשכה) כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הסיוע המשפטי|בתקנות הסיוע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסיוע“ – {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידה לסיוע משפטי“ – יחידה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצוג משפטי“ – ייצוג לפני ערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה ארצי“ – מי שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה מחוז“ – מי שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סעד משפטי“ – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או שניהם יחד; לעניין זה, ”ייעוץ משפטי“ – לרבות כתיבת מכתבים, מילוי טפסים ובקשות דחופות המופנות לערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש“ – זכויות במיטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פיקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים; לעניין זה – לא יראו זכות בעלות או חכירה לדורות בדירת מגורים אחת כ”רכוש“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנה“ או ”תחנת יחידה לסיוע משפטי“ – תחנה שהוקמה בידי ממונה המחוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} שאליה פונה מבקש בבקשה לקבלת סעד משפטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הסיוע“ – {{ח:חיצוני|תקנות הסיוע המשפטי|תקנות הסיוע המשפטי, התשל״ג–1973}}.

{{ח:סעיף|2|ממונה מחוז}}
{{ח:ת}} המנהל הכללי של הלשכה ימנה ממונה מחוז שהוא חבר בלשכה, לכל יחידה לסיוע משפטי במחוזות הלשכה ורשאי הוא למנות ממונה מחוז אחד לכמה מחוזות; ממונה מחוז יקים תחנת יחידה לסיוע משפטי, אחת או יותר לפי הצורך.

{{ח:סעיף|3|מתן סעד משפטי}}
{{ח:ת}} סעד משפטי יינתן בידי ממונה מחוז ביחידות הסיוע או בידי עורך דין שהוא מינה על פי כתב מינוי.

{{ח:סעיף|4|שכר טרחת עורך דין}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייגבה שכר טרחה בעד מתן סעד משפטי שהוענק לפי כללים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הלשכה שהתמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} לא יגבה שכר טרחה בעבור עניינים נוספים הקשורים במישרין או בעקיפין למינוי האמור במשך שנה מיום קבלת התיק לטיפולו.

{{ח:סעיף|5|ממונה ארצי}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של הלשכה ימנה ממונה ארצי, שהוא חבר הלשכה, לממונה על היחידות לסיוע משפטי במחוזות הלשכה.
{{ח:תת|(ב)}} ממונה ארצי רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה לממונה מחוז.

{{ח:סעיף|6|יחידה לסיוע משפטי}}
{{ח:ת}} המנהל הכללי של הלשכה יקים יחידה לסיוע משפטי בכל אחד ממחוזות הלשכה שתפקידה מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק, בהתאם לכללים אלה.

{{ח:סעיף|7|בקשה לקבלת סעד משפטי}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש סעד משפטי, יגיש בקשה ליחידה לסיוע משפטי הנמצאת בתחום מחוז הלשכה שבו נמצא מקום מגוריו; הבקשה תהיה ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל תחנה או באתר האינטרנט של הלשכה.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יחתום על כתב התחייבות בלתי חוזרת ולפיו הוצאות משפט אשר ייפסקו לטובתו, יועברו לקרן ”שכר מצווה בע״מ“.
{{ח:תת|(ג)}} סעד משפטי יינתן אם נוכח ממונה המחוז או עורך הדין שהוא מינה לדעת, לפי אמות המידה הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות הסעד.
{{ח:תת|(ד)}} ממונה מחוז או עורך הדין שהוא מינה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה; היקף החקירה והדרישה יכול שישתנה בהתאם לסעד המשפטי המבוקש.

{{ח:סעיף|8|החלטה בבקשה לקבלת סעד משפטי}}
{{ח:תת|(א)}} ממונה מחוז או עורך הדין שהוא מינה ייתן בכתב את החלטתו בבקשה לקבלת סעד משפטי; החליט בחיוב – יציין את העניין שבו יינתן הסעד ואת היקפו; החליט בשלילה – טעונה החלטת הדחייה אישור ממונה ארצי אשר יציין את נימוקיו.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה בכתב על החלטה לפי סעיף זה תומצא לידי המבקש, בדואר רשום או במסירה ידנית.

{{ח:סעיף|9|אמות מידה לזכאות לקבלת סעד משפטי}}
{{ח:ת}} סעד משפטי יינתן למבקש שאיננו חבר בני אדם, ושאין לו רכוש ששוויו עולה על הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(2)(ב)}} הניתן למימוש או שבשלו יוכל ליטול הלוואה, ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אינו זכאי לקבלת סיוע משפטי מהמדינה על פי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע}} ואם פנה לפני כן לקבלת סיוע משפטי מהמדינה, ימציא מכתב דחייה מאת הלשכה לסיוע משפטי;
{{ח:תת|(2)}} התקיימו בו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הסיוע המשפטי#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות הסיוע}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הכנסתו אינה עולה על 85% מהשכר הממוצע, או שהיא עד 20% מעל לתקרת ההכנסה המרבית הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות הסיוע המשפטי#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות הסיוע}}, לפי הגבוה מביניהם;
{{ח:תתת|(ב)}} שווי רכושו אינו עולה על סכום של עד 6 פעמים השכר הממוצע.

{{ח:סעיף|10|עניינים שבהם יינתן סעד משפטי}}
{{ח:ת}} סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} עניני משפחה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה|בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(2)}} הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק־יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך;
{{ח:תת|(3)}} עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}, {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, או {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תת|(4)}} עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים;
{{ח:תת|(5)}} תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים;
{{ח:תת|(6)}} תביעות לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות, התשי״ב–1952}}, {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|(7)}} ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.

{{ח:סעיף|11|דחיית הבקשה או הפסקת מתן הסעד המשפטי}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, רשאי ממונה מחוז לדחות בקשה לסעד משפטי, או להפסיק את מתן הסעד המשפטי שהוחל, אף אם התקיימו תנאי הזכאות הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נמצא כי עניינו של המבקש הוא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש לא התייצב לבירור הראשוני, לא חתם על כתב התחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, הוא אינו פועל לפי הדרישות לצורך בדיקת זכאותו לסעד משפטי, או שהתברר שמצבו הכלכלי אינו כפי שהצהיר והוא אינו עומד בתנאי הזכאות;
{{ח:תתת|(3)}} תנאי למתן הסעד המשפטי חדל מלהתקיים או שהסעד המשפטי לא היה צריך שיינתן מלכתחילה.
{{ח:תת|(ב)}} ממונה המחוז לא ייתן החלטה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו.

{{ח:סעיף|12|ערר לממונה הארצי}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של ממונה מחוז רשאי לערור עליה לפני הממונה הארצי בתוך תקופה של שלושים ימים מיום המצאת ההחלטה אליו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה הארצי רשאי להחליט בערר לפי המסמכים שהיו לפני ממונה מחוז בלי לשמוע את הצדדים, ורשאי הוא לשמוע את הצדדים וכל אדם אחר, הכול כפי שימצא לנכון לבירור העניין.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה הארצי ייתן את החלטתו בכתב לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הערר.

{{ח:סעיף|13|סעד משפטי זמני דחוף}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכללים אלה, ניתן להעניק סעד משפטי זמני, בנסיבות שאינן סובלות דיחוי ומטעמים שיירשמו, למבקש שהתקיימו בו לכאורה התנאים {{ח:פנימי|סעיף 9|שבסעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}.

{{ח:סעיף|14|ועדת חריגים}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת חריגים תפעל בכל אחד ממחוזות הלשכה, תכלול חמישה עד אחד עשר חברי לשכה, ובלבד שמספרם יהיה אי־זוגי ותמונה בידי הוועד המרכזי בהתייעצות עם יושב ראש ועד המחוז שבו תפעל הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת חריגים רשאית להחליט על הענקת סעד משפטי למבקש שאינו עומד בתנאים {{ח:פנימי|סעיף 9|שבסעיף 9(2)}}, אם בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה מצאה לנכון לעשות כן, ובלבד שהתקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסתו אינה עולה על השכר הממוצע או שהיא עד 25% מעל לתקרת ההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, לפי הגבוה מביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} שווי רכושו אינו עולה על סכום של עד 10 פעמים השכר הממוצע.

{{ח:סעיף|15|חובות עורכי דין}}
{{ח:תת|(א)}} עורך דין שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, מוטלות עליו, בשינויים המחויבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|בחוק}} ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו.
{{ח:תת|(ב)}} עורך דין שהתמנה כאמור, יעביר לממונה מחוז, אחת לשלושה חודשים, או במועד אחר שקבע ממונה מחוז לעניין פלוני, דין וחשבון על המשך טיפולו בכל עניין שנמסר לטיפולו לפי כללים אלה.

{{ח:סעיף|16|ביטוח אחריות מקצועית}}
{{ח:תת|(א)}} עורך דין שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} יהיה מבוטח בביטוח אחריות מקצועית.
{{ח:תת|(ב)}} הלשכה תבטח בביטוח אחריות מקצועית עורך דין שאין ברשותו ביטוח אחריות מקצועית לצורך הטיפול בעניינים אשר הופנו לטיפולו לפי כללים אלה.

{{ח:סעיף|17|ביטול מינוי}}
{{ח:תת|(א)}} ממונה מחוז רשאי לבטל מינוי שנתן לחבר לשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, אם היה סבור כי מי שמונה אינו מסוגל להמשיך במתן הסעד המשפטי או שאינו מטפל כהלכה בעניין שלגביו התמנה; לא יבוטל מינוי כאמור, אלא לאחר שניתנה הזדמנות לנותן הסעד המשפטי להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל המינוי, ימסור נותן הסעד המשפטי לממונה מחוז, או למי שממונה מחוז הורה, את כל המסמכים והמוצגים המתייחסים לעניינים שנמסרו לטיפולו לפי כללים אלה.

{{ח:סעיף|18|מתן סעד באזורי פעולה שונים}}
{{ח:ת}} היה עניין המחייב מתן סעד משפטי ביותר ממחוז לשכה אחד, יובא העניין לידיעת הממונה הארצי ויתואם מתן הסעד המשפטי בין ממוני המחוזות.

{{ח:חתימות|ה׳ בחשוון התשע״ה (29 באוקטובר 2014)}}
* '''חוה קלמפרר־מרצקי'''&lt;br&gt;יושבת ראש המועצה הארצית
* &lt;span style=&quot;float: right; font-size: smaller; margin-right: 10px;&quot;&gt;נתאשר.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;'''ציפי לבני'''&lt;br&gt;שרת המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>t1nuguhocmddblk9y2zl9626t2bt76m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470409</id>
    <redirect title="שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)" />
    <revision>
      <id>1419571</id>
      <timestamp>2022-08-25T00:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="115" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]</text>
      <sha1>mv7nywu1zpp3axswpx29yly5nbplwek</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470410</id>
    <revision>
      <id>1419572</id>
      <timestamp>2022-08-25T00:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Tehila641</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470411</id>
    <revision>
      <id>1419579</id>
      <timestamp>2022-08-25T05:50:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברוך בואך */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="143" xml:space="preserve">== ברוך בואך ==

{{בה}}

--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:50, 25 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>au3zshtisqc99i3m4unu9bt654kr5du</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Tehila641</title>
    <ns>2</ns>
    <id>470412</id>
    <revision>
      <id>1419580</id>
      <timestamp>2022-08-25T06:11:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2A01:6500:A206:3EA2:C84B:1581:227:2EC</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470413</id>
    <revision>
      <id>1419581</id>
      <timestamp>2022-08-25T06:13:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{הזמנה}}__~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="128" xml:space="preserve">{{הזמנה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:13, 25 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>exxdfyzyei3lgrp8cs6jwfd3pehi489</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:147.234.64.55</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470414</id>
    <revision>
      <id>1419582</id>
      <timestamp>2022-08-25T06:13:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{הזמנה}}__~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="128" xml:space="preserve">{{הזמנה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:13, 25 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>exxdfyzyei3lgrp8cs6jwfd3pehi489</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470415</id>
    <revision>
      <id>1419587</id>
      <timestamp>2022-08-25T07:38:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מ:טעמי המקרא|18}} &lt;קטע התחלה=שיר השירים ב/&gt;&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="73" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים ב/&gt;</text>
      <sha1>ms6zakl0c3hc05a1dhvl3wh6b5e96q6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419588</id>
      <parentid>1419587</parentid>
      <timestamp>2022-08-25T07:46:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1132" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=א|דיבור=חֲבַצֶּלֶת}}הִיא שׁוֹשַׁנָּה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים}}נָאָה מִשּׁוֹשַׁנַּת הֶהָרִים, לְפִי שֶׁמַּרְטֶבֶת תָּמִיד, שֶׁאֵין כֹּחַ הַחַמָּה שׁוֹלֵט שָׁם.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ב|פסוק=ב|דיבור=כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים}}שֶׁמְּנַקְּבִין אוֹתָהּ, וְתָמִיד הִיא עוֹמֶדֶת בְּנוֹיָהּ וְאַדְמִימוּתָהּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת}}מְפַתּוֹת אוֹתָהּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, לִזְנוֹת כְּמוֹתָם אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְהִיא עוֹמֶדֶת בֶּאֱמוּנָתָהּ.&lt;קטע סוף=ב/&gt;</text>
      <sha1>12zhagpz0mjlz31ir2l1sv5j7i23lvw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470416</id>
    <revision>
      <id>1419594</id>
      <timestamp>2022-08-25T08:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1409050] כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3848" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ״ט–1988}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ט, 32|כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 422|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 109|סעיף 109(4)}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור“ ו”חברה ציבורית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה אם“ ו”חברה בת“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בסעיף 96א לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}.

{{ח:סעיף|2|איסור על דירקטורים של חברות ציבוריות|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עורך דין שהוא דירקטור בחברה ציבורית, לא ייצג אותה חברה, את חברת האם שלה או חברה בת שלה, ולא יתן להן ייעוץ משפטי.
{{ח:תת|(ב)}} עורך דין שהוא דירקטור בחברה ציבורית לא ייצג נושא משרה באותה חברה ולא יתן לו ייעוץ משפטי בענינים הנוגעים לפעולתה של החברה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על עורך דין שהוא בן זוגו, בנו, שותפו, מעסיקו או עובדו של עורך דין שהוא דירקטור כאמור ועל חברת עורכי דין, שעורך הדין חבר בה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על עורך דין עובד חברה ציבורית המכהן מטעמה כדירקטור בחברה־בת או חברה־אם של אותה חברה, ובלבד שהחברה שבה הוא מכהן כאמור, מקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין שאינו עובד החברה הציבורית.

{{ח:סעיף|3|שמירת זכות}}
{{ח:ת}} אין בכללים אלה כדי למנוע מעורך דין שהוא דירקטור להביע דעה בעניין משפטי במסגרת תפקידו בדירקטוריון.

{{ח:סעיף|4|היתר}}
{{ח:תת|(א)}} הלשכה רשאית להתיר לעורך דין שחל עליו איסור לפי כללים אלה, לייצג חברה או נושא משרה בה, או לתת להם ייעוץ משפטי, אם הדירקטוריון של אותה חברה החליט במליאתו לבקש מעורך הדין לעשות כן בענין מסויים שבתחום מומחיותו.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה להיתר יכול שתוגש לאחד משניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הועד המרכזי;
{{ח:תתת|(2)}} הועד המחוזי של המחוז שבו המבקש חבר.

{{ח:סעיף|5|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה בתום ששה חדשים מיום פרסומם.

{{ח:חתימות|ט״ז באלול התשמ״ח (29 באוגוסט 1988)}}
* '''גבריאל קלינג'''&lt;br&gt;יושב־ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין
* &lt;span style=&quot;float: right; font-size: smaller; margin-right: 10px;&quot;&gt;נתאשר.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;'''אברהם שריר'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>algqmqj078pz0isj4ulf6weauu9sq4p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470417</id>
    <redirect title="שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)" />
    <revision>
      <id>1419595</id>
      <timestamp>2022-08-25T08:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="109" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]</text>
      <sha1>tt5ykt5w4waiasdfqk2dsjl5jklgmuh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470418</id>
    <revision>
      <id>1419596</id>
      <timestamp>2022-08-25T08:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>