ויקיטקסט:ארגז חול

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.25</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ארגז חול</title>
    <ns>4</ns>
    <id>1349</id>
    <revision>
      <id>1419185</id>
      <parentid>1413499</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T14:27:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="158" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{#property:P31}}{{#property:P31}}{{#property:P31}}{{#property:P31}}</text>
      <sha1>ti5weygn0j1din1s0qffdvxflcw9zba</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419186</id>
      <parentid>1419185</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T14:29:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="187" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{#property:P31|from=Q3938}}{{#property:P31|from=Property:P31}}{{#property:P31}}{{#property:P31}}</text>
      <sha1>mjcwqy4s81nj00s3ddihcyrfq1lo7tg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419187</id>
      <parentid>1419186</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T14:29:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="152" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{#property:P31|from=Q3938}}{{#property:P31}}{{#property:P31}}</text>
      <sha1>5grd464m8w4tcj9j1dyvqdavtmwpnxj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>1419179</id>
      <parentid>1419099</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T13:29:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה: */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12161" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנו]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 192
:'''[[איכה רבה פתיחתא כז]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;א קט12

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה מעילה ד ניקוד]]
# [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]], מבוסס על מהדורת [https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Song_of_Songs?tab=versions מצודת אברהם]. [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/א]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: גרא ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]] בס&quot;ד; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 53 סט; [[לבוש האורה]] דף 77;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד אמצע עמ' 3 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>atq482a2elx98ln5osfs0pz4zw82zen</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:מיכאל דושינסקי</title>
    <ns>14</ns>
    <id>72030</id>
    <revision>
      <id>1419182</id>
      <parentid>1124443</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T14:06:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dushinm</username>
        <id>29844</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרסומים ציבוריים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3857" xml:space="preserve">== '''מאמרים מפרי עטו של הרב מיכאל דושינסקי . Rabbi Michael Dushinsky'''  ==

=== פרסומים ציבוריים ===

# 'עשר בשביל שתתעשר' רק בצדקה שמֵעבר למעשר / הרב מיכאל דושינסקי,  מתוך חוברת המעיין, [https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=66&amp;id=2187 גליון תמוז תשפ&quot;ב]  מכון מחקר תורני - שלמה אומן 
# הֶהָיָה הַשְּׂלָו מין דג? / הרב מיכאל דושינסקי, מתוך חוברת המעיין,  [https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=26&amp;id=945 גליון תמוז תשע&quot;ב]  מכון מחקר תורני - שלמה אומן,  [https://www.machonso.org/uploads/images/%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99.pdf לינק לקובץ] {{ש}}פרסום באתר ישיבת שעלבים [http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?backto=23&amp;ed=%E2%EC%E9%E5%EF%20%FA%EE%E5%E6%20%FA%F9%F2%E1%20&amp;id=640 לחץ כאן]{{ש}}  ALHATORAH פרסום באתר [https://alhatorah.org/Realia:%D7%A9%D6%B0%D7%82%D7%9C%D6%B8%D7%95_%E2%80%93_Fish_or_Fowl SLAV_Fish_or_Fowl]
# הגהה ועריכה לשונית - סליחות נוסח פולין  לינק לאפליקציה   [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.shtibel.slichotlocal&amp;hl=iw ANDROID]     [https://apps.apple.com/us/app/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96-2-0/id1280336945 IOS]    
# הקלטה של נוסח תפילות שבת - באתר [http://www.siddurlive.com www.siddurlive.com]
# Learn Prayer Melodies [http://www.siddurlive.com OnlineWebsite] offers visitors the opportunity to teach themselves how to sing prayers from the prayer book.    [http://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/142449 ARUTZ SHEVA 7]
# ברכון ייחודי מלפני כתשעים שנה, ועִנייני לשון הלכה ומנהג התלויים בו, כגון המלאך אוֹריאל או אוּריאל. - מתוך יום עיון &quot;[https://binyamin.org.il/newspaper/?parent=5892 תורה ולשון בצָהֳרֵי יום]&quot;  אתר &quot;מענה לשון&quot; (maanelashon.blogspot.com) עדכון הערך: [[w:בית הכנסת של ראקושפלוטה|בית הכנסת של קהילת ראקושפלוטה]]
#מאמרים על הדף היומי מתוך [http://daf-yomi.com/Search.aspx?publisher=1026&amp;massechet=284&amp;category=5#massechet=284&amp;medaf=2&amp;addaf=157&amp;publisher=1026&amp;category=5&amp;titleonly=0&amp;term=&amp;sort=iorder&amp;dir=1&amp;page=1 פורטל הדף היומי] -  &quot;עשר בשביל שתתעשר&quot;  שבת קיט ע&quot;א [http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/26332-sFile.pdf קישור למאמר]
#הספד שנשא הרב מיכאל דושינסקי על הרב ירחמיאל יעקב דושינסקי [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=15039&amp;width=0&amp;scroll=0&amp;udid=0&amp;pagenum=1 מתוך ספר הזכרון] 
#מאמר והרצאה שנתן הרב מיכאל דושינסקי באוניברסיטת SACRED HEART בקונטיקט בהתבסס על חמישה כנסים,  בנושא: ''''מה אנחנו רוצים שהאחר ילמד עלינו'''', שנערך בירושלים (2000) על מסורות תיאולוגיות; באדמונטון, קנדה (2000) על מסורות היסטוריות; ברומא, איטליה (2001) על תפילה וליטורגיה ; בבמברג, גרמניה (2002) על מסורות היסטוריות; ובפיירפילד, קונטיקט (2003) על מסורות אתיות. המאמר הודפס בפרסומי האוניברסיטה &quot;[https://digitalcommons.sacredheart.edu/shupress_bks/8/ כאן]&quot; וניתן לקרוא את כולו בעמוד 150  &quot;[https://digitalcommons.sacredheart.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1008&amp;context=shupress_bks#page=157 למאמר המלא]&quot;
[[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]]</text>
      <sha1>7u770pmiczsglqy21zblh03yxos93uk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419189</id>
      <parentid>1419182</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T14:32:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dushinm</username>
        <id>29844</id>
      </contributor>
      <comment>/* מאמרים מפרי עטו של הרב מיכאל דושינסקי . Rabbi Michael Dushinsky */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4578" xml:space="preserve">== '''מאמרים מפרי עטו של הרב מיכאל דושינסקי . Rabbi Michael Dushinsky'''  ==

=== פרסומים ציבוריים ===

# 'עשר בשביל שתתעשר' רק בצדקה שמֵעבר למעשר / הרב מיכאל דושינסקי,  מתוך חוברת המעיין, [https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=66&amp;id=2187 גליון תמוז תשפ&quot;ב]  מכון מחקר תורני - שלמה אומן 
# הֶהָיָה הַשְּׂלָו מין דג? / הרב מיכאל דושינסקי, מתוך חוברת המעיין,  [https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=26&amp;id=945 גליון תמוז תשע&quot;ב]  מכון מחקר תורני - שלמה אומן,  [https://www.machonso.org/uploads/images/%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99.pdf לינק לקובץ] {{ש}}פרסום באתר ישיבת שעלבים [http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?backto=23&amp;ed=%E2%EC%E9%E5%EF%20%FA%EE%E5%E6%20%FA%F9%F2%E1%20&amp;id=640 לחץ כאן]{{ש}}  ALHATORAH פרסום באתר [https://alhatorah.org/Realia:%D7%A9%D6%B0%D7%82%D7%9C%D6%B8%D7%95_%E2%80%93_Fish_or_Fowl SLAV_Fish_or_Fowl]
# הגהה ועריכה לשונית - סליחות נוסח פולין  לינק לאפליקציה   [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.shtibel.slichotlocal&amp;hl=iw ANDROID]     [https://apps.apple.com/us/app/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96-2-0/id1280336945 IOS]    
# הקלטה של נוסח תפילות שבת - באתר [http://www.siddurlive.com www.siddurlive.com]
# Learn Prayer Melodies [http://www.siddurlive.com OnlineWebsite] offers visitors the opportunity to teach themselves how to sing prayers from the prayer book.    [http://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/142449 ARUTZ SHEVA 7]
# ברכון ייחודי מלפני כתשעים שנה, ועִנייני לשון הלכה ומנהג התלויים בו, כגון המלאך אוֹריאל או אוּריאל. - מתוך יום עיון &quot;[https://binyamin.org.il/newspaper/?parent=5892 תורה ולשון בצָהֳרֵי יום]&quot;  אתר &quot;מענה לשון&quot; (maanelashon.blogspot.com) עדכון הערך: [[w:בית הכנסת של ראקושפלוטה|בית הכנסת של קהילת ראקושפלוטה]]
#מאמרים על הדף היומי מתוך [http://daf-yomi.com/Search.aspx?publisher=1026&amp;massechet=284&amp;category=5#massechet=284&amp;medaf=2&amp;addaf=157&amp;publisher=1026&amp;category=5&amp;titleonly=0&amp;term=&amp;sort=iorder&amp;dir=1&amp;page=1 פורטל הדף היומי] -  &quot;עשר בשביל שתתעשר&quot;  שבת קיט ע&quot;א [http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/26332-sFile.pdf קישור למאמר]
#הספד שנשא הרב מיכאל דושינסקי על הרב ירחמיאל יעקב דושינסקי [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=15039&amp;width=0&amp;scroll=0&amp;udid=0&amp;pagenum=1 מתוך ספר הזכרון] 
# פרסומים ועבודות של הרב דושינסקי לאורך השנים ב 4 שפות כפי שפורסם באתר: [http://worldcat.org/identities/viaf-316643050]   http://www.oclc.org 
# Hagada Pardes Lauder [http://www.worldcat.org/oclc/911231146] (פולנית 2008)
# Ksiȩga Estery : traducyjne melodyczne odczytanie po hebrajsku by Michael Dushinsky [http://www.worldcat.org/oclc/869316330] (פולנית 2004)
# Prague's Choir of Jewish Liturgy [http://www.worldcat.org/oclc/879524763] (צ'כית 2003)
# Jewish year cycle by Michael Dushinsky [http://www.worldcat.org/oclc/880514816] (אנגלית 2008)
# Zemirot Shabat by Michael Dushinsky [http://www.worldcat.org/oclc/879524797] (עברית 2002)
#מאמר והרצאה שנתן הרב מיכאל דושינסקי באוניברסיטת SACRED HEART בקונטיקט בהתבסס על חמישה כנסים,  בנושא: ''''מה אנחנו רוצים שהאחר ילמד עלינו'''', שנערך בירושלים (2000) על מסורות תיאולוגיות; באדמונטון, קנדה (2000) על מסורות היסטוריות; ברומא, איטליה (2001) על תפילה וליטורגיה ; בבמברג, גרמניה (2002) על מסורות היסטוריות; ובפיירפילד, קונטיקט (2003) על מסורות אתיות. המאמר הודפס בפרסומי האוניברסיטה &quot;[https://digitalcommons.sacredheart.edu/shupress_bks/8/ כאן]&quot; וניתן לקרוא את כולו בעמוד 150  &quot;[https://digitalcommons.sacredheart.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1008&amp;context=shupress_bks#page=157 למאמר המלא]&quot;
[[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]]</text>
      <sha1>56fxniawe36cfmbrdu3zoow9ybrudzz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר אילימה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>162477</id>
    <revision>
      <id>1419281</id>
      <parentid>487328</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T07:03:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:קבלה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="715" xml:space="preserve">ספר אילימה נתחבר ע&quot;י רבי משה קורדוברו ({{קישור למחבר|רמ&quot;ק}}) בצפת.

==עין כל הארץ (מעין ראשון)==
==תמר א==
[[ספר אילימה/מעין א/תמר א/פרק א| פרק א]]&lt;br /&gt;
[[ספר אילימה/מעין א/תמר א/פרק ב| פרק ב]]&lt;br /&gt;
[[ספר אילימה/מעין א/תמר א/פרק ג| פרק ג]]&lt;br /&gt;
[[ספר אילימה/מעין א/תמר א/פרק ד| פרק ד]]&lt;br /&gt;
[[ספר אילימה/מעין א/תמר א/פרק ה| פרק ה]]&lt;br /&gt;
[[ספר אילימה/מעין א/תמר א/פרק ו| פרק ו]]&lt;br /&gt;
[[ספר אילימה/מעין א/תמר א/פרק ז| פרק ז]]&lt;br /&gt;

[[קטגוריה:קבלה]]</text>
      <sha1>a2ckjlpdvsmzaoz73k4izuu8cbjpt1v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:הפניה-גמ</title>
    <ns>10</ns>
    <id>184219</id>
    <revision>
      <id>1419191</id>
      <parentid>1418904</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T15:43:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1466" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;{{#invoke:ספרי קודש|main|type=הפניה-גמ|book={{{1|}}}|chapter={{{2|}}}|par={{{3|}}}}}&lt;small&gt;([[{{הפניה-גמ/קיצור שמות|{{{1}}}}} {{{2}}} {{#תנאי:{{{3|}}}|{{{3}}}|א}}|{{#תנאי:{{{שם|}}}|שם|{{#שווה:{{{מסכת}}}|כן| {{{1}}}&amp;nbsp;|}}דף}} {{{2}}}{{#בחר:{{{3|}}}|א=.|ב=&amp;#58;}}]]{{#תנאי:{{{4|}}}|{{רווח}}{{{4}}}}})&lt;/small&gt;&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
הפניה לדף גמרא בציון העמוד בנקודות - 

עמוד א='''.''' 

עמוד ב=''':'''.

'''דוגמה:'''
&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב}}&lt;/nowiki&gt;

'''תוצאה:'''
:{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א}}

:{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב}}

אם רוצים שייכתב שם המסכת ניתן להוסיף פרמטר מסכת=כן.

'''דוגמא:'''
&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א|מסכת=כן}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב|מסכת=כן}}&lt;/nowiki&gt;

'''תוצאה:'''
:{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א|מסכת=כן}}

:{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב|מסכת=כן}}
{{קיצור דרך|{{תב|הג}}}}

==ראו גם==
* [[תבנית:הפניה-ירושלמי]] לתלמוד הירושלמי
* [[תבנית:הפניה-גמ1]]
* [[תבנית:הפניה-גמ/קיצור שמות]]

[[קטגוריה:תבניות הקשורות לגמרא]]
[[קטגוריה:תבניות הפניה|גמ]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>04kvr9hf1fvo7mu5ym9lupwloj405nu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419192</id>
      <parentid>1419191</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T15:51:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1606" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;{{#invoke:ספרי קודש|main|type=הפניה-גמ|book={{{1|}}}|chapter={{{2|}}}|par={{{3|}}}}}&lt;small&gt;([[{{הפניה-גמ/קיצור שמות|{{{1}}}}} {{{2}}} {{#תנאי:{{{3|}}}|{{{3}}}|א}}|{{#תנאי:{{{שם|}}}|שם|{{#שווה:{{{מסכת}}}|כן| {{{1}}}&amp;nbsp;|}}דף}} {{{2}}}{{#בחר:{{{3|}}}|א=.|ב=&amp;#58;}}]]{{#תנאי:{{{4|}}}|{{רווח}}{{{4}}}}})&lt;/small&gt;&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
הפניה לדף גמרא בציון העמוד בנקודות - 

עמוד א='''.''' 

עמוד ב=''':'''.

'''דוגמה:'''
&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב}}&lt;/nowiki&gt;

'''תוצאה:'''
:{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א}}

:{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב}}

אם רוצים שייכתב שם המסכת ניתן להוסיף פרמטר מסכת=כן.

'''דוגמא:'''
&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א|מסכת=כן}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב|מסכת=כן}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|ב&quot;ב|ד||עיין שם|מסכת=כן}}&lt;/nowiki&gt;

'''תוצאה:'''
:{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א|מסכת=כן}}

:{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב|מסכת=כן}}

:{{הפניה-גמ|ב&quot;ב|קכד||עיין שם|מסכת=כן}}
{{קיצור דרך|{{תב|הג}}}}

==ראו גם==
* [[תבנית:הפניה-ירושלמי]] לתלמוד הירושלמי
* [[תבנית:הפניה-גמ1]]
* [[תבנית:הפניה-גמ/קיצור שמות]]

[[קטגוריה:תבניות הקשורות לגמרא]]
[[קטגוריה:תבניות הפניה|גמ]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2dg5ynpu4hot60767l6wz369ajfl4wg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419193</id>
      <parentid>1419192</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T15:53:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1646" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;{{#invoke:ספרי קודש|main|type=הפניה-גמ|book={{{1|}}}|chapter={{{2|}}}|par={{{3|}}}}}&lt;small&gt;([[{{הפניה-גמ/קיצור שמות|{{{1}}}}} {{{2}}} {{#תנאי:{{{3|}}}|{{{3}}}|א}}|{{#תנאי:{{{שם|}}}|שם|{{#שווה:{{{מסכת}}}|כן| {{הפניה-גמ/קיצור שמות|{{{1}}}}}&amp;nbsp;|}}דף}} {{{2}}}{{#בחר:{{{3|}}}|א=.|ב=&amp;#58;}}]]{{#תנאי:{{{4|}}}|{{רווח}}{{{4}}}}})&lt;/small&gt;&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
הפניה לדף גמרא בציון העמוד בנקודות - 

עמוד א='''.''' 

עמוד ב=''':'''.

'''דוגמה:'''
&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב}}&lt;/nowiki&gt;

'''תוצאה:'''
:{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א}}

:{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב}}

אם רוצים שייכתב שם המסכת ניתן להוסיף פרמטר מסכת=כן.

'''דוגמא:'''
&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א|מסכת=כן}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב|מסכת=כן}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|ב&quot;ב|ד||עיין שם|מסכת=כן}}&lt;/nowiki&gt;

'''תוצאה:'''
:{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א|מסכת=כן}}

:{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב|מסכת=כן}}

:{{הפניה-גמ|ב&quot;ב|קכד||עיין שם|מסכת=כן}}
{{קיצור דרך|{{תב|הג}}}}

==ראו גם==
* [[תבנית:הפניה-ירושלמי]] לתלמוד הירושלמי
* [[תבנית:הפניה-גמ1]]
* [[תבנית:הפניה-גמ/קיצור שמות]]

[[קטגוריה:תבניות הקשורות לגמרא]]
[[קטגוריה:תבניות הפניה|גמ]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7jf6f6l7wocqh78kudozgv9crxcnb13</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419194</id>
      <parentid>1419193</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T15:57:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1650" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;{{#invoke:ספרי קודש|main|type=הפניה-גמ|book={{{1|}}}|chapter={{{2|}}}|par={{{3|}}}}}&lt;small&gt;([[{{הפניה-גמ/קיצור שמות|{{{1}}}}} {{{2}}} {{#תנאי:{{{3|}}}|{{{3}}}|א}}|{{#תנאי:{{{שם|}}}|שם|{{#שווה:{{{מסכת}}}|כן| {{הפניה-גמ/קיצור שמות|{{{1}}}}}&amp;nbsp;|}}דף}} {{{2}}}{{#בחר:{{{3|}}}|א=.|ב=&amp;#58;}}]]{{#תנאי:{{{4|}}}|{{רווח}}{{{4}}}}})&lt;/small&gt;&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
הפניה לדף גמרא בציון העמוד בנקודות - 

עמוד א='''.''' 

עמוד ב=''':'''.

'''דוגמה:'''
&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב}}&lt;/nowiki&gt;

'''תוצאה:'''
:{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א}}

:{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב}}

אם רוצים שייכתב שם המסכת ניתן להוסיף פרמטר מסכת=כן.

'''דוגמא:'''
&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א|מסכת=כן}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב|מסכת=כן}}&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;{{הפניה-גמ|ב&quot;ב|קכד||עיין שם|מסכת=כן}}&lt;/nowiki&gt;

'''תוצאה:'''
:{{הפניה-גמ|ברכות|לח|א|מסכת=כן}}

:{{הפניה-גמ|חגיגה|ד|ב|מסכת=כן}}

:{{הפניה-גמ|ב&quot;ב|קכד||עיין שם|מסכת=כן}}
{{קיצור דרך|{{תב|הג}}}}

==ראו גם==
* [[תבנית:הפניה-ירושלמי]] לתלמוד הירושלמי
* [[תבנית:הפניה-גמ1]]
* [[תבנית:הפניה-גמ/קיצור שמות]]

[[קטגוריה:תבניות הקשורות לגמרא]]
[[קטגוריה:תבניות הפניה|גמ]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ch524ud2ved1bmmzvhcd1lr3q3jze1p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרדס רמונים ה א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>221327</id>
    <revision>
      <id>1419278</id>
      <parentid>1351416</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T06:53:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5363" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|פרדס רמונים|ה||א|ב}}
הכוונה בשער זה לבאר על איזה דרך נאצלו ספירות אלו. וענין אצילותם למחלקותם וסדר עמידתן יתבאר בשער בפני עצמו בס&quot;ד: 

;פרק ראשון: 

אחרי רדפנו בענין סדר אצילות הספירות כאשר ירדוף הקורא בהרים, מצאנו הר' רבינו שרירא גאון כתב סדר אצילתן והעתיק לשונו ה&quot;ר שם טוב ן' שם טוב בספר האמונות שער ד' פי&quot;א. 


וז&quot;ל: 
{{רן|
{{צ|אצילות הראשון כתר וכו'.
אצילות השני אויר היא החכמה וכו'. 
אצילות ג' מדע והסימן &quot;נבון וידעם&quot; {{ממ|הושע|יד|י}} היא התבונה וכו'.
אצילות ד' הוא זרוע ימין והסימן &quot;ארך אפים וגדל חסד&quot; {{ממ|תהלים|קמה|ח}} והוא החסד.
אצילות ה' זרוע שמאל והסימן &quot;לך זרוע עם גבורה&quot; {{ממ|תהלים|פט|יד}}. 
אצילות ו' עמוד האמצעי והסימן &quot;הן אמת חפצת בטוחות וגומר״ {{ממ|תהלים|נא|ח}}. 
אצילות ז' ברית עולם והסימן &quot;צדק יקראהו לרגלו&quot; {{ממ|ישעיה|מא|ב}}, ר&quot;ל כי המלכות נקרא צדק מקבל מ&quot;צדיק יסוד עולם&quot;. 
אצילות ח' שוק הימין והסימן &quot;נעימות בימינך נצח&quot; {{ממ|תהלים|טז|יא}}. 
אצילות ט' שוק שמאל והסימן &quot;הדום רגליו&quot; {{ממ|איכה|ב|א}}. 
אצילות י' בת קול והסימן &quot;כל כבודה בת מלך פנימה&quot; {{ממ|תהלים|מה|יד}}. 

זה כלל סוד י' כתרים אשר קבלו ראשי ישיבות וכו' }}, עכ&quot;ל. }}

והאריך הרבה, ואנו קצרנו משום {{צ|לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה}}. 

אמנם הנראה בפי' מדבריו כי אחד לאחד על הסדר נאצלו, וזה דקדק באמרו {{צ|אצילות ראשון שני ושלישי}}. וכן מוכח מכמה מקומות שראינו להרשב&quot;י ע&quot;ה מונה סדר הספירות כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;מ. וכן מוכח מתוך הכתוב {{ממ|איוב|כח}} &quot;והחכמה מאין תמצא&quot;, גילה בפי' כי החכמה נאצלת ונמצאת מ{{צ|אין}} שהוא הכתר. ואח&quot;כ אמר &quot;ואיזה מקום בינה&quot;, פי', א&quot;י (שהוא חכמה, שהוא י' בשתוף הכתר שהוא א'), הוא מקום ומציאות הבינה. מורה על סדר ג' אלו. 

וכן אמר דהמע&quot;ה {{ממ|דהא|כט}} &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כ&quot;ל&quot; הוא יסוד {{צ|דאחיד בשמיא ובארעא}}, וכן {{קיצור|ת״י|תרגם יונתן/ירושלמי}}. ואח&quot;כ אמר &quot;לך ה' הממלכה&quot; דהיינו מלכות. הנה הוכיח סדר האצילות. 

וכן מוכרח כי סדר אצילתן הן א' לאחד ולא יותר. כי אי אפשר שנאמר שנאצלו שתים, כי כל אחת עילה לחברתה, אם כן מוכרח היות העילה קודמת לעלול. ולכן אחד לאחד נאצלו שאל&quot;כ נמצאת ספירה אחת עילה לשתים וזה אי אפשר שא&quot;כ יהיו שוות, ר&quot;ל אחר ששתיהן עלולות מעילה א', ב' העלולות הם שוות, ואחר שהן שוות א&quot;כ במה יפרדו כי מה שאינו גוף לא יפרד לחלקים. אם כן בהכרח עלולות זו מזו ואין שתים עלולות כאחת בשוה. 

ובודאי צדקו דברי הגאון, ומוסכם עם דברי הרשב&quot;י בשטפי דלישניה בזהר במניינם כסדר זא&quot;ז, ולעולם לא משתמיט תנא להקדים חכמה לכתר ולא בינה לחכמה וכן השאר - מורה על יחודם זו עם זו. וכן שניהם - הגאון והתנא - מסכימים וצודקים עם הכתובים שפירשנו למעלה מורה על אמתת הדבר. ונוסף ע&quot;ז הסברות וההקדמות האמיתית מוסכמות אפי' לדברי החוקרים. 

וא&quot;כ הוכחנו בבירור היות סדר הספירות כך: אצילות ראשון כתר. ומכתר נאצל וכו', והמלכות היא סוף האצילות. 

ומה שיש לדקדק בלשון הגאון, הוא מה שכתב אצילות ז' &quot;ברית עולם&quot; וכו' והכונה על יסוד. וידוע כי יסוד הוא ט' למטה מנצח וההוד כפי המוסכם ברוב הפסוקים בפירוש ובפרט במה שכתבנו שאמר &quot;והנצח וההוד כי כל&quot;. תחלה נצח והוד סמוך לת&quot;ת ואח&quot;כ יסוד דהיינו &quot;כי כ&quot;ל&quot; כדפי'. 

וכן רוב מאמרי הרשב&quot;י ע&quot;ה בתיקונים ובזהר כמו שכבר העתקנו בשערים הקודמים קצת מאמרים מורים על ענין זה. אבל בהיותנו מלקטים שושנים וורדים בשדה החכמה והקבלה האלהיית מהרשב&quot;י ע&quot;ה, הקרה ה' לפנינו מאמר דרך בו דרך זו ובו יתוקן הכל בע&quot;ה, ונציב לו פרק בפני עצמו לתת ריוח בין פרק לפרק: [[קטגוריה:פרדס רמונים]]</text>
      <sha1>noxhjw9t9jrenatdww7eup5km47fn35</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419279</id>
      <parentid>1419278</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T06:54:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5374" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|פרדס רמונים|ה||א|ב}}
הכוונה בשער זה לבאר על איזה דרך נאצלו ספירות אלו. וענין אצילותם למחלקותם וסדר עמידתן יתבאר בשער בפני עצמו בס&quot;ד: 

;פרק ראשון: 

אחרי רדפנו בענין סדר אצילות הספירות כאשר ירדוף הקורא בהרים, מצאנו הר' רבינו שרירא גאון כתב סדר אצילתן והעתיק לשונו ה&quot;ר שם טוב ן' שם טוב בספר האמונות שער ד' פי&quot;א. 


וז&quot;ל: 
{{רן|
{{צ|אצילות הראשון כתר וכו'.
אצילות השני אויר, היא החכמה וכו'. 
אצילות ג' מדע, והסימן &quot;נבון וידעם&quot; {{ממ|הושע|יד|י}}, היא התבונה וכו'.
אצילות ד' הוא זרוע ימין, והסימן &quot;ארך אפים וגדל חסד&quot; {{ממ|תהלים|קמה|ח}}, והוא החסד.
אצילות ה' זרוע שמאל. והסימן &quot;לך זרוע עם גבורה&quot; {{ממ|תהלים|פט|יד}}. 
אצילות ו' עמוד האמצעי. והסימן &quot;הן אמת חפצת בטוחות וגומר״ {{ממ|תהלים|נא|ח}}. 
אצילות ז' ברית עולם. והסימן &quot;צדק יקראהו לרגלו&quot; {{ממ|ישעיה|מא|ב}}, ר&quot;ל כי המלכות נקרא צדק מקבל מ&quot;צדיק יסוד עולם&quot;. 
אצילות ח' שוק הימין. והסימן &quot;נעימות בימינך נצח&quot; {{ממ|תהלים|טז|יא}}. 
אצילות ט' שוק שמאל. והסימן &quot;הדום רגליו&quot; {{ממ|איכה|ב|א}}. 
אצילות י' בת קול. והסימן &quot;כל כבודה בת מלך פנימה&quot; {{ממ|תהלים|מה|יד}}. 

זה כלל סוד י' כתרים אשר קבלו ראשי ישיבות וכו' }}, עכ&quot;ל. }}

והאריך הרבה, ואנו קצרנו משום {{צ|לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה}}. 

אמנם הנראה בפי' מדבריו כי אחד לאחד על הסדר נאצלו, וזה דקדק באמרו {{צ|אצילות ראשון שני ושלישי}}. וכן מוכח מכמה מקומות שראינו להרשב&quot;י ע&quot;ה מונה סדר הספירות כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;מ. וכן מוכח מתוך הכתוב {{ממ|איוב|כח}} &quot;והחכמה מאין תמצא&quot;, גילה בפי' כי החכמה נאצלת ונמצאת מ{{צ|אין}} שהוא הכתר. ואח&quot;כ אמר &quot;ואיזה מקום בינה&quot;, פי', א&quot;י (שהוא חכמה, שהוא י' בשתוף הכתר שהוא א'), הוא מקום ומציאות הבינה. מורה על סדר ג' אלו. 

וכן אמר דהמע&quot;ה {{ממ|דהא|כט}} &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כ&quot;ל&quot; הוא יסוד {{צ|דאחיד בשמיא ובארעא}}, וכן {{קיצור|ת״י|תרגם יונתן/ירושלמי}}. ואח&quot;כ אמר &quot;לך ה' הממלכה&quot; דהיינו מלכות. הנה הוכיח סדר האצילות. 

וכן מוכרח כי סדר אצילתן הן א' לאחד ולא יותר. כי אי אפשר שנאמר שנאצלו שתים, כי כל אחת עילה לחברתה, אם כן מוכרח היות העילה קודמת לעלול. ולכן אחד לאחד נאצלו שאל&quot;כ נמצאת ספירה אחת עילה לשתים וזה אי אפשר שא&quot;כ יהיו שוות, ר&quot;ל אחר ששתיהן עלולות מעילה א', ב' העלולות הם שוות, ואחר שהן שוות א&quot;כ במה יפרדו כי מה שאינו גוף לא יפרד לחלקים. אם כן בהכרח עלולות זו מזו ואין שתים עלולות כאחת בשוה. 

ובודאי צדקו דברי הגאון, ומוסכם עם דברי הרשב&quot;י בשטפי דלישניה בזהר במניינם כסדר זא&quot;ז, ולעולם לא משתמיט תנא להקדים חכמה לכתר ולא בינה לחכמה וכן השאר - מורה על יחודם זו עם זו. וכן שניהם - הגאון והתנא - מסכימים וצודקים עם הכתובים שפירשנו למעלה מורה על אמתת הדבר. ונוסף ע&quot;ז הסברות וההקדמות האמיתית מוסכמות אפי' לדברי החוקרים. 

וא&quot;כ הוכחנו בבירור היות סדר הספירות כך: אצילות ראשון כתר. ומכתר נאצל וכו', והמלכות היא סוף האצילות. 

ומה שיש לדקדק בלשון הגאון, הוא מה שכתב אצילות ז' &quot;ברית עולם&quot; וכו' והכונה על יסוד. וידוע כי יסוד הוא ט' למטה מנצח וההוד כפי המוסכם ברוב הפסוקים בפירוש ובפרט במה שכתבנו שאמר &quot;והנצח וההוד כי כל&quot;. תחלה נצח והוד סמוך לת&quot;ת ואח&quot;כ יסוד דהיינו &quot;כי כ&quot;ל&quot; כדפי'. 

וכן רוב מאמרי הרשב&quot;י ע&quot;ה בתיקונים ובזהר כמו שכבר העתקנו בשערים הקודמים קצת מאמרים מורים על ענין זה. אבל בהיותנו מלקטים שושנים וורדים בשדה החכמה והקבלה האלהיית מהרשב&quot;י ע&quot;ה, הקרה ה' לפנינו מאמר דרך בו דרך זו ובו יתוקן הכל בע&quot;ה, ונציב לו פרק בפני עצמו לתת ריוח בין פרק לפרק: [[קטגוריה:פרדס רמונים]]</text>
      <sha1>bor8cys8x1rs1bp6mq2f8vxdb2sp5r4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרדס רמונים ה ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>221328</id>
    <revision>
      <id>1419280</id>
      <parentid>1351422</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T06:57:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18870" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|פרדס רמונים|ה|א|ב|ג}}
;פרק שני: 

וז&quot;ל הרשב&quot;י ע&quot;ה בתקונים (תיקוני זהר, תקונא סט, דף קב ע״ב): 
'''פתחי לי''' ביומא קדמאה דאיהו ימינא דעליה אתמר פותח את ידיך כו', ידיך יודיך דא יו&quot;ד דאיהו לימינא. '''אחותי''' ביומא תניינא דתמן ה&quot;א. '''יונתי''' ביומא תליתאה דתמן ו'. '''שראשי נמלא טל''' ביומא רביעאה דאיהו כללא דיו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו דאיהו חושבן ט&quot;ל, ודא גופא וברית דחשבינן חד בחושבן דאיהו וא&quot;ו דסלקין אח&quot;ד. ו' עילאה עמודא דאמצעיתא, ו' תתאה צדיק. א' אחזי על תרווייהו דאינון חד. '''קווצותי''' אילין שית קצוות דאינון ה&quot;א שית פירקין דכלילין בתרי שוקין דאינון יום חמישי ויום ששי דעלייהו אתמר '''שוקיו עמודי שש'''. '''רסיסי לילה''' דא שכינתא תתאה, כללא דיו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א. ואמאי אתקרי לילה, דאיהי ליל שבת, '''ליל שמורים''', איהי ודאי '''לידוד''', ע&quot;כ. 

והנה הורה במאמר הזה בפי' היות היסוד סמוך אל תפארת למעלה מנצח והוד, וזה ודאי דוחק גדול והפך דעתו הגדול ברוב המאמרים. ונבאר לשונו ומתוכו יתוקן הכל ב&quot;ה. 

'''פתחי לי''' וכו', למעלה מן המאמר הזה ביאר כי התפארת בעל השכינה שהוא הדוד הדופק לפתח חשוקתו ואמר כי הוא בא כלול משש קצוות שהן ששת ימי בראשית. ועתה הוא מבאר ענין כלולתו בהן וביאורו בכתוב. ואמר כי כונת פתחי לי הוא בחסד שהוא הימין והוא יום ראשון כמפורסם. ומפני שלכאורה אין יחס הפתיחה אל החסד אלא אדרבא שם הקמיצא והסתימא כענין קמץ שהוא בחסד ומקרא מלא הוא וקמץ הכהן. לכן הכריח הענין בפסוק פותח את ידיך ומלת ידיך ר&quot;ל יודי&quot;ך דהיינו יו&quot;ד מורה על מציאות הפתיחה היותה במקום היו&quot;ד דהיינו בחסד בסוד החכמה הנותן משכנה עליה כדפי' רז&quot;ל {{ממ|בב|דף|כה}} הרוצה להחכים ידרים. וענין וקמץ הכהן יתבאר בשער הנקודות. 

'''אחותי ביומא תניינא''' פי' הגבורה שהוא יום שני כמפורסם. ומפני שהוקשה לו כי אין מלת '''אחותי''' מורה אל מציאות הגבורה כלל, לכן ביאר ואמר '''דתמן ה&quot;א.''' פי', כי בגבורה משכן הבינה היא ה&quot;א ראשונה של שם. ומפני היות מציאות התפארת ע&quot;י הבינה כענין שנתבאר &quot;כונן שמים בתבונה&quot; {{ממ|משלי|ג|יט}}, ומשם המלכות נקרא ה&quot;א כאשר יתבאר ב&quot;ה, לכן אמר כי אחר שמשכן הבינה שהיא ה' בגבורה ומשם המלכות ה&quot;א ומשם &quot;כונן שמים בתבונה&quot; שהיא הבינה, א&quot;כ נמצאו מצד הגבורה בסוד הבינה תפארת ומלכות אחים. ולכן מצד הגבורה קראה אחותו. והנה עתה יתיחס מלת '''אחותי''' בסוד הגבורה. 

'''יונתי ביומא תליתאה דתמן וא&quot;ו'''. פי' היא נקראת יונה מצד התפארת בעצמו שהוא יום ג' כנודע. ולהבין יחס יונתי אל התפארת צריכים אנו אל מה שבאר במקום אחר {{מקור|תיקוני זהר |תקונאו|דף|כג}} וז&quot;ל: אימא עלאה מקננא בכרסייא בתלת ספירן עלאין. עמודא דאמצעיתא כליל שית ספירן מקננן במטטרון. אימא תתאה מקננא באופן דאתמר ביה {{ממ|יחזקאל|א|טו}} והנה אופן אחד בארץ. ועוד שכינתא מסטרא דכורסייא אתקריאת נשר ומסטרא דנער יונה ומסטרא דאופן צפור עכ&quot;ל לענייננו. 

ולא נטריח עצמנו בבאור המאמר הזה כי יתבאר ביאור רחב בשער אבי&quot;ע. והיוצא לנו מדבריו אל כונתו כי שכינה נקרא יונה מסטרא דנער להיות תפארת כלול משש קצות שוכן שם. ומטעם זה אמר בנדון שלפנינו יונתי מסטרא דיומא תליתאה שהוא התפארת, ואמר דתמן וא&quot;ו הכונה לבאר על היותו כולל שש קצות כי הוא הנרצה בוא&quot;ו. ואפשר לומר כי טעם אמרו בגדולה דתמן יו&quot;ד ובגבורה דתמן ה&quot;א ובתפארת דתמן וא&quot;ו, הצעה אל כונתו למטה על פסוק שאמר {{ממ|שה&quot;ש|ה|ב}} שראשי נמלא ט&quot;ל שהוא יומא רביעאה דהיינו יסו&quot;ד שענין ט&quot;ל הוא כללות יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו להורות שהוכרח למנות היסוד סמוך אל גג&quot;ת שהן ט&quot;ל והוא כי היסוד מלא משפע ט&quot;ל דאיהו יה&quot;ו גג&quot;ת, 

'''נמלא ט&quot;ל ביומא רביעאה''' הכונה על יסוד כמו שבארנו. '''כללא דיו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו''', הכונה כי שם יושפע שפע של שלשה אבות שהן ג' אותיות יה&quot;ו והוא נקרא כ&quot;ל ג&quot;כ על שם שהוא כולל הכל. ולזה אמר '''דאיהו כללא''' פי' כלל ג' אותיות שהן ג' אבות. 

'''ודא גוף וברית דחשבינן''' וכו'. הוקשה לו מה שקשה לנו בדברי רב שרירא ז&quot;ל כי היה לו לומר תחלה נצח והוד ואח&quot;כ יסוד ולמה שנה הסדר. לזה תירץ שכיון שגוף וברית שהם תפארת ויסוד הן חשובין כאחד א&quot;כ ראוי לאמרו אחר התפארת. והכונה כי כאשר נאצל התפארת נעלם בתוכו היסוד והיה היסוד מתגלה קצת במציאות נחמד. ומטעם זה יוצדק עליו אצילות שביעי. ויצדק עליו שהוא תשיעי או עשירי מפני ששם הגיע האצילות והוא היה סוף כל ונתגלה אחר נצח והוד גלוי עצמי המגלה אותו בעצם ולא במציאות דק כמו שהוא בתפארת. והיינו כדמפרש ואזיל '''חד בחשבן כו' דסלקין אחד'''. הכונה התפארת וא&quot;ו והיסוד משך הוא&quot;ו, א&quot;כ שניהן יחד הן וא&quot;ו ועולין אחד כי הן גוף אחד. ואח&quot;כ פי' עוד ראיה אחת כי הן שני ווי&quot;ן עלאה ותתאה וא&quot;ו במילואה הן שני ווי&quot;ן וא' באמצע. הכונה ליחדם שהן אחד וכלם ענין אחד. ואמרנו אחד ליחדם, הכונה לפי שלא יתיחדו שתי מדות שלא יתחדש בין שתיהן מציאות מיוחד המייחדם ר&quot;ל ענין בחינה אמצעית שבין שתיהן שע&quot;י אותה בחינה מתיחדות וזו הבחי' אמצעית ממנם בעצם. לא מהעליונות לפי שהיא נגלית ממנה, ולא מהתחתונה שהיא נעלמת ממנה. אבל היא בחי' המתמצעת בין שתיהם ונקרא הבחינה הזאת אל&quot;ף מפני שבה כח היחוד ליחד שתי המדות האלה. 

ויש לבחינה זו לנו ראייה מספר הזוהר פ' אחרי {{ממ|דעד|עב}} בענין או&quot;י ו&quot;י הו&quot;י שאמר שם בענין שנסתלק ו' וראש צדיק יעוין במקומו ויתבאר אלינו בספר אור יקר. 

ונחזור לענין המאמר כי מפני שני הטעמים שאמר אין ראוי להפריד היסוד מן התפארת לפיכך ראוי שיהיה התפארת יום שלישי והיסוד אחריו יום רביעי. 

'''קווצותי''' וכו'. פי' שיש קצוות שהן בנצח והוד. וביארם במ&quot;א בזוהר {{ממ|ויחי|דרמא}} ואמר שם: ,נצח נצחים הוד הודות&quot;. והכונה על ג' בחינות אשר בכל א' מהם האמצעי הוא הנצח האמיתי' והשנים הקיצונות נקראו נצחים הן השתי בחינות הקצוות הבחינה אשר לנצח מצד החסד והוא בערך מה שמקבלת ממנה והבחינה הג' והיא בערך מה שמשפיע. ואלה השתי בחינות אינם בעצם הנצח אלא בחינת נטפלות אליה. ועצם הנצח היא הבחינה האמצעיות והקיצונות הן נצח במקרה לא בעצם כאמצעיות. וכן על דרך זה בהוד. וכבר בארנו ענין שלש בחינות אלה בשער אם הא&quot;ס הוא הכתר פ&quot;ז יעוין שם.

'''דעלייהו אתמר שוקיו עמודי שש'''. הוקשה לו כי כמו שיש נצח נצחים הוד הודות גם כן יש חסד חסדים גבורה גבורות כמו שבאר בזוהר פ' ויצא {{ממ|דף|קנה.}} בענין שנים עשר שבטי ישראל וכל אחוריהם ביתה, וא&quot;כ לפי&quot;ז נמצא שכבר ימצא שש קצוות בגדולה וגבורה לזה אמר כי הקצוות שהן בנצח והוד הם יותר מפורסמים בפסוק באמרו '''שוקיו עמודי שש'''. '''רסיסי לילה דא שכינתא''' וכו', כי היא כוללת כל מה שלמעלה כנודע. 

'''ואמאי אתקרי לילה''', אין הכונה לשאול למה נקרא לילה, כי ברור הוא שהיא מדת לילה, ולילה לעולם כנוי אל הדין כמבואר בערכי הכנויים. אמנם כוונת השאלה הוא לפי שמשמעות הפסוק שעתה קול דודה דופק לפתח ביתה להתחבק עם חשוקתו, כנראה שעדיין לא נזדווג עמה. ואנן קיימא לן עפ&quot;י הזוהר שלא נקראת לילה כי אם לאחר קבלתה מהזכר ויחודה עמו. וז&quot;ל בזוהר פרשת בא {{ממ|דף|לח|עב}}: &quot;תנינן כתיב '''כי יהיה נערה בתולה'''. '''נער''' כתיב. מ&quot;ט, משום דכל זמן דלא קבילת זכר אתקריאת '''נער''' מדקבילת דכר אתקרי '''נערה'''. אוף הכי '''ליל''' עד לא קבילת דכר. ואף על גב דכתיב ביה '''שמורים''', דכר הוה זמין להתחבר עמה. ובשעתא דאתחבר עמה דכר כתיב {{ממ|שמות|יב|מב}} '''הוא הלילה הזה לה' שמורים'''. '''שמורים''' דכר ונוקבא. ובג&quot;כ כתיב '''הוא הלילה הזה'''. ובתר דאשתכחו דכר ונוקבא לית לשבחא אלא לדכורא עכ&quot;ל. 

ולכאורה נראה דבר הזה הפך הסברא כי מן הראוי היה שבעוד שלא קבלה הזכר שנקרא לה לילה להורות על הנקבות וכאשר קבלה הזכר תקרא ליל המורה זכרות, וכן נער נערה. 

אבל הענין יובן במה שארז&quot;ל {{ממ|סנהדרין|דף|כב}} &quot;אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי&quot;. ועניין עשיית הנקבה כלי הוא ע&quot;י זכר והאות המורה ענין עשיית הכלי הוא הה&quot;א ולכן כאשר קבלה הזכר נקראת '''לילה''' בה&quot;א, רמז אל היותה עשויה כלי כנקבה לקבל על ידי בעלה. ואז לזכר שיתחבר עמה בעלה ועשאה כלי נקראת לילה. 

והענין הוא כי ה&quot;א שבמלכות הוא רמז לג' ווי&quot;ן שהן חסד דין רחמים. ויש חלוק גדול בין ה&quot;א עלאה לה&quot;א תתאה, כי ג' ווי&quot;ן שבה&quot;א תתאה הן נצח הוד יסוד, וג' ווי&quot;ן שבה&quot;א עלאה הן גדולה גבורה תפארת. והיחוד תפארת עם המלכות על ידי האבר הקדוש שהוא היסוד ותרין ביעין דדכורא שהן נצח והוד. והנה בעוד שלא קבלה הזכר שהוא המשלח אליה הדורון להתקשט בג' ווי&quot;ן אלה כדי שיהיה בה משכן עליה בעת הזווג נקראת ליל או נער או צדק וכיוצא בהן המורה שעדיין לא קבלה עליה אור הזכר והיא חסרת הקשוט שהיא הה&quot;א שהן שלשה ווין. אבל כאשר קבלה עליה אבר הזכר אז מאירים בה שלשה אורות אלו שהם נצח הוד יסוד ומצטיירים בה קשוטים נאים והם צורת ה&quot;א שהיא שלשה ווי&quot;ן כזה ה. ואין הכונה '''כד קבילת עלה דכורא''' שיתייחד יחוד הזווג ממש, אלא ההזמנה וההכנה אל הזווג הוא ענין '''קבלת עליה דכורא''' הנזכר הנה. דהיינו שדוכין וארוסין שקבלה עליה שם הבעל. והיינו קבלתה קודם הזווג מן הימין ומן השמאל בסוד &quot;שמאלו תחת לראשי&quot; {{ממ|שה&quot;ש|ב|ו}} כמו שנרחיב הביאור בשער מהות וההנהגה ובשער פרטי השמות. ואז בציור צורת הה&quot;א דהיינו ג' ווי&quot;ן נעשית ודאי כלי דהיינו בית קבול לקבל מציאות שלש הספירות בעצמן שהן נצח הוד יסוד שהן שוכנים בעת הזווג בה ממש במציאות הה&quot;א שהיא מציאות שלשה ווי&quot;ן שבה כדפי'. 

ועתה לפי&quot;ז הוקשה לו כי היה לו לומר '''קווצותי רסיסי ליל''' כאשר אמרנו שעדיין לא נזדווג עמה. לזה תקן ואמר '''דאיהי ליל שבת ליל שמורים''', הכונה כי הוא '''ליל שבת''' שהוא זמן עונתה, ו'''ליל שמורים''' שהכונה שמורה לבעלה לה' וא&quot;כ כיון שהיא לפתח תקוה ראוי שתקרא '''לילה''' כיון שכבר הגיע זמנה והיא מקושטת, כי אין מלת '''לילה''' רמז אל יחוד ממש ויחוד עצמי. אמנם '''לילה''' פי' '''ליל ה'''', דהיינו ליל שהיא המלכות בסוד תוקף הדין נעשה כבר לילה, שפי' שהאיר אותה הזכר וקשט אותה בסוד הה&quot;א שהם חסד דין רחמים, לבן אדום ירוק, סוד ג' ווי&quot;ן הנזכרים לעיל. ולפי האמת כי זה אינו יחוד אלא קישוט, כי על ג' גוונים אלו פי' בענין הקשת בפ' נח {{ממ|ט|טז}} &quot;וראיתיה לזכור ברית עולם&quot;, '''וראיתיה''' ככלה המתקשטת לבעלה בגוונין ואז '''לזכור ברית''' דהוא היחוד. הרי בפירוש שמציאות אור הה&quot;א שהיא ג' גוונים ואלו הג' ווי&quot;ן אינם אלא קישוט ואעפ&quot;י שאמר '''מדקבילת עלה דכורא אתקריאת נערה'''. לפי שאין גוונין אלו אליה אלא מצד הזכר כדפי' ולא מפני שיהיה אז ממש יחוד שלם כי א&quot;כ היה ראוי שתקרא בשם הזכר או מלה המורה בעצם על הזכר לא '''לילה''' ו'''נערה''' שלפי האמת עקר הה&quot;א בנקבה אלא ודאי כדפי' שאין עיקר היחוד בענין זה ועקרו הוא אחד שהוא נקרא '''לילה''' שהוא הקישוט והיותה נקרא '''לילה''' הרמז אל קשוטיה והיא יושבת ומצפה לחתנה מתי יבא החדרה להתיחד. 

וזה שאמר '''ליל שמורים''' '''הוא ודאי לה'&lt;nowiki/&gt;''' פירוש, כי היותה נקרא '''לילה''' פירוש ליל הממתנת לבעלה שאינה חסר הקישוט אלא מצפה לבעלה. וענין הכתוב '''ליל שמורים הוא לה' הוא הלילה הזה לה'&lt;nowiki/&gt;'''. פי' '''ליל שמורים''' וכו' שהוא ענין היותה יושבת ומצפה שזהו לשון '''שמורים הוא הלילה''' וכו'. ונמצא כי '''לילה''' בה&quot;א ו'''ליל שמורים הוא לה'''' הכל ענין אחד. וזה שבאר הכתוב '''ליל שמורים הוא לידוד הוא הלילה''' וכו'. ואמרו '''רסיסי לילה''' הכונה כל אלו האיברים שהם הימים מלאים שפע ורב טוב שהן טפת הזרע הראוי ללילה ואחר כך '''פתחי לי''' וכו' ע&quot;כ. 

והנה נשלמה כונתינו במאמר הזה, ונתבאר בו כי כבר יוצדק היות היסוד אחר התפארת קודם אל נצח והוד וזה במקרה לא בטבע כי היותו מורגל הוא תשיעי. וטעם שנוי המנהג במאמר הזה באר הרשב&quot;י ע&quot;ה בלשונו באמרו '''גוף וברית חשבינן חד''', וכיון שכוונת הכתוב לענין היחוד והזווג, לכן יחד התפארת והיסוד שהן גוף וברית המתיחדים יחד אל הזווג. 

וכבר נוכל לדקדק קצת מזה מדברי הגאון באמרו '''אצילות שביעי ברית עולם והסי' צדק יקראהו לרגליו'''. וכי נעלם מהגאון שהיסוד נקרא יסוד ומקרא מלא הוא '''וצדיק יסוד עולם'''. אלא הכונה לבאר יחוד המלכות עם יסוד שהיא הנקרא צדק, אחוזה ברגלו של היסוד להיותה מתחברת אל התפארת ולכן הקדימו להורות אל מציאותו הקדום אל הנצחים. 

ואל מציאותו אחר הנצחים כוון באמרו א'''צילות ששי עמוד האמצעי והסי' הן אמת חפצת בטוחות'''. וכי נתעלם מהגאון הפסוק '''תתן אמת ליעקב''' כי הוא היותר מפורסם. אלא לבאר לנו איך הוא מיוחד אל ה'''טוחות''' שהן נצח והוד, וכוונת הכתוב: '''הן אמת''' שהוא תפארת, '''חפצת''' משפיע חפץ ושובע, '''בטוחות''' שהן נצח והוד. וגדול כח הגאון שכוון לבאר לנו שני ענינים בדבור אחד, והנה נתבאר ענין הקדימה, ועוד נדבר בפרקים הבאים. וכלל הדברים הוא כי האצילות הוא נאצל אחד לאחד. כי כתר האציל חכמה, וחכמה האציל וכו' עד אצילות המלכות. והיא סברה נכונה ומוסכמת מן הכתובים ומן הסברא ומדברי התנא הקדוש הרשב&quot;י ומדברי הגאון:
[[קטגוריה:פרדס רמונים]]</text>
      <sha1>kbwacbrqo5eoitdzwwcm41dj3pazu7v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המצוות שורש יב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>222691</id>
    <revision>
      <id>1419177</id>
      <parentid>837688</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T13:15:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>חיים ברזל</username>
        <id>31055</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6494" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ספר המצוות||שורש יא|שורש יב|שורש יג|שאין ראוי למנות חלקי המלאכה מהמלאכות שבא הצווי בעשייתם כל חלק וחלק בפני עצמו}}

ידוע שאנחנו נמצא פעמים שנצטוינו על מעשה מן המעשים ואחרי כן יבוא הכתוב לבאר איכות המעשה ההוא ויבאר השם שזכר ויאמר על מה שהוא נופל, אם כן אין ראוי שימנה כל צווי שבא באותו הבאור מצוה בפני עצמה. כמו {{צמ|ועשו לי מקדש|שמות כה ח}} שזה מצות עשה אחת מכל המצות והוא שיהיה לנו בית מוכן יבאו אליו ויחוגו בו ובו תהיה ההקרבה ובו יהיה הקבוץ במועדים, ואחר כך בא לתאר חלקיו ואיך יעשה, ואין ראוי שימנה כל מה שאמר בו ועשית מצות בפני עצמה.

ועל זה הדרך בעצמו ילך הענין בקרבנות הנזכרים בויקרא, וזה כי המצות האחת היא כלל המלאכה המתוארה בכל מין ומין ממיני הקרבנות. והמשל בזה העולה הנה נצטוינו שתהיה מלאכת העולות כך, והיא שישחטנה ויפשיטנה וינתחנה ויזרוק דמה על תואר כך ויקריב חלבה ואחר כך ישרוף כל בשרה עם שיעור כך מסלת בלולה בשמן ושיעור כך מיין והם הנסכים ושיהיה עורה לכהן שיקריבנה. והמלאכה הזאת בכללה היא מצות עשה אחת והיא תורת העולה, כי כמו זאת המלאכה חייבה התורה שתעשה כל עולה. וכמו כן היא מלאכת החטאת כלה מזביחתה והפשטתה והקרבתה מה שיקריב ממנה ורחיצת הכלים שיזה מדמה עליהם ורחיצת הכלים שתבושל בהם או שבירתם הכל היא תורת החטאת והיא מצוה אחת. וכן תורת האשם מצוה אחת ותורת זבח השלמים גם כן והיותו על תודה בלחם או בלתי לחם ולקיחת הכהן ממנה חזה ושוק והנפתו הכל מכלל זבח השלמים והיא מצוה אחת, ואלו הן כל מיני הקרבנות שכולל חיובן ליחיד וצבור זולת האשם שהוא קרבן יחיד לעולם כמו שבארנו בפתיחת סדר קדשים.

וזהו הסבה כי המלאכה היא המצוה ואין ראוי למנות כל חלק וחלק מחלקי המלאכה מצוה אלא אם הם צוויין כוללים מיני הקרבנות כלם ולא יתיחדו במין זולת זה המין אז ראוי שימנה כל צווי מהם למצוה בפני עצמה לפי שאינו אז חלק מחלקי מלאכת הקרבן מהקרבנות, כמו הזהירו מהקריב בעל מום, או צוותו שיהיה תמים, וצוותו שיהיה בלתי מחוסר זמן והוא אמרו {{צמ|ומיום השמיני והלאה|ויקרא כב כז}}, וצוותו שימלח כל קרבן והוא אמרו {{צמ|על כל קרבנך תקריב מלח|ויקרא ב יג}}, והזהירו מהשביתו: &quot;ולא תשבית מלח&quot; {{שם|שם=ויקרא ב יג}}, וצוותו לאכול מה שיאכל ממנו, שכל אחד מאלו הצוויין היא מצוה בפני עצמה כי הם אין מהם גם אחד חלק מחלקי המצוה מכל מלאכת הקרבן מיוחד אבל צוויין כוללים כל קרבן כמו שנבאר במנותנו אותם. והוא מבואר כי היות הכהן לוקח מה שיש לו לקחת הוא חלק מחלקי המצות כמו שזכרנו בעור העולה, וגם כן ראשית הגז כלל המצוה היא שנתנהו לכהן כמו שנוציא מעשר ראשון שנתנהו ללוי. וכבר טעו בזה עד שמנו מתנות כהונה מצוה אחר מנותם קצת המצות שאותן המתנות חלק מהם כמו שבארנו בעור העולה וחזה ושוק משלמים.

ובעבור שנעלם מזולתנו השרש הזה ולא הרגישו אליו כלל ולא השיגו אותו עד שהגיע שמנו מצות בפני עצמן יציקות ובלילות פתיתות ומליחות הגשות והנפות והקטרות ולא ידעו כי אלו כלם הם חלקי מלאכת המנחה, וזה שאנו נצטוינו שנקריב מנחה ואחר כך באר בזה השם על איזה דבר נופל {{צמ|וזאת תורת המנחה|ויקרא ו ז}}, ואמר שהיא תהיה מן הסלת ומן הלחם העשוי על תואר כך או תואר כך כלומר מחבת או מרחשת או מאפה תנור ויבלול השמן על שיעור כך ויעשה אותו פתים וישים עליו מלח ולבונה ויגיש ויניף ויקמוץ ממנו ויקטיר על הפנים שבארו במסכת מנחות. ואלו כלם הם חלקי המלאכה ועל הדבר העשוי על התואר הזה כלו יפול שם המנחה אם כן המצוה היא הצווי שתהיה מלאכת קרבן הלחם או הסלת שנקריבהו על סדר זה כלו.

ודמיון הדברים אלו במצות המנחה כלומר היציקה והבלילה והפתיתה והמליחה והתנופה וההגשה וההקטרה הוא כמו אמרו יתעלה בחליצה {{צמ|וחלצה נעלו וירקה בפניו וענתה ואמרה|דברים כה ט}}, וכמו שמצות חליצה אחת ולא נמנה חליצה ורקיקת אחר שהמקובץ מהם היא מלאכת החליצה והיא מצוה אחת כמו כן לא ימנה: &quot;ויצקת עליה שמן&quot; &quot;ונתן עליה לבונה&quot; &quot;במלח תמלח&quot; &quot;והניף&quot; &quot;והגיש&quot; &quot;והקטיר&quot;, וזה לא יעלם אלא למי שיקח הדברים בתחלת מחשבה ולא ישים עיון שכלי בהם כמו שאמרו ז&quot;ל: &quot;אגב שטפיה אמרה&quot;, כלומר בלי השתכלות אלא בתחלת עיון שעלה במחשבה נאמר. וזה השרש צווי הקרבנות ואיך ראוי שימנה עד שלא יתחדש דבר בו מן הטעות ולא ערבוב כלל כמו שבארנו.

{{סרגל ניווט|ספר המצוות||שורש יא|שורש יב|שורש יג}}</text>
      <sha1>o73pda58yeaoknoqr036jz6og1ikfbf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/כח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>264217</id>
    <revision>
      <id>1419249</id>
      <parentid>685931</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T00:27:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Pashute העביר את הדף [[ביאור:בראשית כח - מעומד]] לשם [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/כח]]: למרחב ביאור:מעומד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8208" xml:space="preserve">{{הבהרת מרחב ביאור}}
{{ביאור:כותרת עליונה בראשית - מעומד|בראשית|כח}}&lt;section begin=פרק כח/&gt;
{{הע-שמאל|סוף [[פרשת תולדות]]}}
==== סוף ברכת יצחק (בחלוקה הנוצרית - נמצא בפרק הקודם) ====
:וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו. 
:וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ: 
::יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי.  

:וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו - בְּנָהּ הַגָּדֹל. 
:וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב - בְּנָהּ הַקָּטָן, וַתֹּאמֶר אֵלָיו: 
::הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ. 
::וְעַתָּה, בְנִי! שְׁמַע בְּקֹלִי, וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי, חָרָנָה. 
::וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ, יָמִים אֲחָדִים
::-- עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ.  
::-- עַד שׁוּב {{ב|אַף|הכעס של, מלשון חרון אף, תחושת היובש בנחיריים בעת כעס}} אָחִיךָ מִמְּךָ, - וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ... 
::וְשָׁלַחְתִּי, וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם... 
::לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד?!  

:וַתֹּאמֶר רִבְקָה, אֶל יִצְחָק: 
::קַצְתִּי בְחַיַּי - מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת! 
::אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה, - מִבְּנוֹת הָאָרֶץ, לָמָּה לִּי חַיִּים?!

''תחילת הפרק לפי החלוקה הנוצרית''
:וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ: 
::לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן.
::קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם {{ב|בֵּיתָה|אל בית}} בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ, וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ.
::וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים.
::וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם - לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ: לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם.

:וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, 
:וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי - אֲחִי רִבְקָה, אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו.

=== נשות עשו ===
:וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה, בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ - 
::וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר: &quot;לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן&quot;.
::וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם.

:וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו.
:וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל, וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת {{ב|עַל נָשָׁיו|בנוסף לנשיו שכבר נשא}} לוֹ לְאִשָּׁה. {{ביאור:פרשה סגורה}}

{{מפירוש-לפרשה|ויצא}}
== חלום יעקב (פרשת ויצא) ==
:וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.
:{{ב|וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם|במִקרה עצר במקום מסויים באמצע הדרך}} וַיָּלֶן שָׁם כִּי {{ב|בָא|שקעה}} הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח {{ב|מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם||אחד מאבני המקום, ולפי מדרש חז&quot;ל לקח כמה אבנים ובהמשך התאחדו}} וַיָּשֶׂם {{ב|מְרַאֲשֹׁתָיו|מתחת לראשו}}, וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.
:וַיַּחֲלֹם, 
::וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, 
::וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.
::וְהִנֵּה יְהוָה {{ב|נִצָּב עָלָיו|עומד על יד יעקב}}, וַיֹּאמַר: 
:::אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק: 
:::הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ!
:::וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, 
:::וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, 
:::וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ.

:::וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, 
:::וַהֲשִׁבֹתִיךָ {{ב|אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת|אחרי שתפרוץ לכל הכיוונים}} 
:::- כִּי לֹא {{ב|אֶעֱזָבְךָ|הכוונה מבחינה ציורית כמובן, שכן מדובר על הבטחה לזרעו}} עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ.

:וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר: 
::אָכֵן! יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי?
:וַיִּירָא, וַיֹּאמַר: 
::מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה! 
::אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם!

{{הע-שמאל|1=[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_38.11.pdf איסור פסל ומסכה בשבטי הנבטים] מאמר מאלף בנושא הצבת מצבה על ידי נוודים בעולם העתיק}}
:וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת {{ב|הָאֶבֶן|מאבני המקום - ר' המדרש לעיל. ומדרש יפה שמעתי: שאפילו שינה על אבן היא רכה כשיש סביבך חיבה}}  אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה, וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ.
:וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ''בֵּית אֵל'', 
:::וְאוּלָם ''לוּז'' שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה.
:וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: 
::אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים {{ב|עִמָּדִי|עימי}} - וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.
::וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, 
::-- וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים.
::וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה, יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, 
::וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי: {{ב|עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּו|עשירית ממנו אקריב}} לָךְ.
&lt;section end=פרק כח/&gt;{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|בראשית|כח}}</text>
      <sha1>gc052rpqe3i2ty716bfj0rmii1gwmuf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1419200</id>
      <parentid>1419110</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T16:00:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1570" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>kg19sg7xvbm2xkspbhsn64nvjvx9jyq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419242</id>
      <parentid>1419200</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T00:00:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1536" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>jp4llohsxt4hf0ww6tl7k2gjb7ju3g1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419293</id>
      <parentid>1419242</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T08:00:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1598" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>nrkfwlayjxqvfao52d02mhodby2kyh6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1419201</id>
      <parentid>1419171</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T16:00:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2959" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)|תקנות המקרקעין {{מוקטן|(תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)|אכרזת דרכי ענישה {{מוקטן|(תסקיר של קצין מבחן)}}]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)|תקנות ההגבלים העסקיים {{מוקטן|(הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)}}]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)|תקנות העונשין {{מוקטן|(מאסר על תנאי)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(נכנסים לישראל)}}]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(טיפול בנזקקים)}}]]
* [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל {{מוקטן|(גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות {{מוקטן|(סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)}}]]
* [[חוק התקנים]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>2ps52q8pp340mapnz9aptrdgvnfx8v2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419243</id>
      <parentid>1419201</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T00:00:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2979" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה {{מוקטן|(סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)}}]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)|תקנות המקרקעין {{מוקטן|(תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)|אכרזת דרכי ענישה {{מוקטן|(תסקיר של קצין מבחן)}}]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)|תקנות ההגבלים העסקיים {{מוקטן|(הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)}}]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)|תקנות העונשין {{מוקטן|(מאסר על תנאי)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(נכנסים לישראל)}}]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(טיפול בנזקקים)}}]]
* [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל {{מוקטן|(גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות {{מוקטן|(סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)}}]]
* [[חוק התקנים]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>du1r0tfh05aszsye0shsjf35dof2qkh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419275</id>
      <parentid>1419243</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T06:01:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3066" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח)}}]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה {{מוקטן|(סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)}}]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)|תקנות המקרקעין {{מוקטן|(תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)|אכרזת דרכי ענישה {{מוקטן|(תסקיר של קצין מבחן)}}]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)|תקנות ההגבלים העסקיים {{מוקטן|(הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)}}]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)|תקנות העונשין {{מוקטן|(מאסר על תנאי)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(נכנסים לישראל)}}]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(טיפול בנזקקים)}}]]
* [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל {{מוקטן|(גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות {{מוקטן|(סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ih3v7fkokqmys0nym16kfgs6qv14sq9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419294</id>
      <parentid>1419275</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T08:00:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3088" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)|כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים {{מוקטן|(סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)}}]]
* [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח)}}]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה {{מוקטן|(סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)}}]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)|תקנות המקרקעין {{מוקטן|(תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)|אכרזת דרכי ענישה {{מוקטן|(תסקיר של קצין מבחן)}}]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)|תקנות ההגבלים העסקיים {{מוקטן|(הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)}}]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)|תקנות העונשין {{מוקטן|(מאסר על תנאי)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(נכנסים לישראל)}}]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(טיפול בנזקקים)}}]]
* [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל {{מוקטן|(גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>46gc416hgvzirq1jq3sfrj6xlnnwy80</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419301</id>
      <parentid>1419294</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T10:30:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3208" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי)|תקנות הרופאים הווטרינרים {{מוקטן|(בחינת רישוי)}}]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)|כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים {{מוקטן|(סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)}}]]
* [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח)}}]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה {{מוקטן|(סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)}}]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)|תקנות המקרקעין {{מוקטן|(תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)|אכרזת דרכי ענישה {{מוקטן|(תסקיר של קצין מבחן)}}]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)|תקנות ההגבלים העסקיים {{מוקטן|(הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)}}]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)|תקנות העונשין {{מוקטן|(מאסר על תנאי)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(נכנסים לישראל)}}]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(טיפול בנזקקים)}}]]
* [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל {{מוקטן|(גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ntmczwrrwuf4r40asr4kb8f6mmq2cqg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1419199</id>
      <parentid>1419164</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T16:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36385" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>54zy77ws2oojlv4ne3uyg4f1jwzt5y2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419241</id>
      <parentid>1419199</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T00:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36400" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* {{v}} נוצר [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>7mupgv7i374eplpa1n208u46bgdubgm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419292</id>
      <parentid>1419241</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T08:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36415" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* {{v}} נוצר [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>dbx8jp645jrws3sk1rznki4yh11or9y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419297</id>
      <parentid>1419292</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T08:04:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36519" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* {{v}} נוצר [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>gvl35waxbccxl7zn17o8b553gd794yc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בבלי כתובות פרק ד - מעומד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>294264</id>
    <revision>
      <id>1419231</id>
      <parentid>683500</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T19:48:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="83875" xml:space="preserve">{{הבהרת מרחב ביאור}}

מועמד למחיקה, לאחר העברתו למרחב ביאור:מעומד. ראו [[ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ד]]

{{פרק בבלי - מעומד|נשים|כתובות|ד|רביעי|פרק קודם=כתובות פרק ג|פרק הבא=כתובות פרק ה|שם פרק=נערה שנתפתתה|פרקים במסכת=13}}

{{להשלים}}

= משנה כתובות פרק ד משנה א =
{{ב|מתניתין|משנתנו - כלומר ההלכות כפי שאנחנו משננים על פה בבית הנשיא הלל עד לימי רבי יהודה הנשיא מצאצאיו}} 
::נערה שנתפתתה: 
::'''בושתה ופגמה וקנסה''': של אביה, 

::'''והצער''': ...
::'''בתפוסה''': 
:::עמדה בדין - עד שלא מת האב: הרי הן של אב. 
::::- מת האב: הרי הן של אחין. 
:::לא הספיקה לעמוד בדין - עד שמת האב: הרי הן של עצמה. 

:::עמדה בדין - '''עד שלא בגרה''': הרי הן של אב. 
::::- מת האב: הרי הן של אחין. 
:::לא הספיקה לעמוד בדין - '''עד שבגרה''': הרי הן של עצמה. 

:::רבי שמעון אומר: 
:::אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב: הרי הן של עצמה.

{{דפוס וילנא|כתובות|מב|א|מעשה ידיה ומציאתה}}
::מעשה ידיה ומציאתה: אע&quot;פ שלא גבתה - מת האב: הרי הן של אחין.

== גמרא בבלי על כתובות פרק א משנה א ==
&lt;!--
פרק רביעי - נערה שנתפתתה
מתני' נערה שנתפתתה בושתה ופגמה וקנסה של אביה והצער בתפוסה עמדה בדין עד שלא מת האב הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה עמדה בדין עד שלא בגרה הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה הרי הן של עצמה רבי שמעון אומר אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה

מתוך: כתובות מב א (עריכה)
מעשה ידיה ומציאתה אע&quot;פ שלא גבתה מת האב הרי הן של אחין:
גמ' מאי קמ&quot;ל תנינא המפתה נותן שלשה דברים והאונס ארבעה המפתה נותן בושת ופגם וקנס מוסיף עליו אונס שנותן את הצער לאביה איצטריך ליה לאביה נמי פשיטא מדקא יהיב מפתה דאי לעצמה אמאי יהיב מפתה מדעתה עבד עמדה בדין איצטריכא ליה פלוגתא דר&quot;ש ורבנן תנן התם אנסת ופיתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי משביעך אני ואמר אמן ואח&quot;כ הודה חייב ר&quot;ש פוטר שאינו משלם קנס ע&quot;פ עצמו אמרו לו אע&quot;פ שאינו משלם קנס ע&quot;פ עצמו אבל משלם בושת ופגם ע&quot;פ עצמו בעא מיניה אביי מרבה האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי והעמדתיך בדין ונתחייבת לי ממון והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון ונשבע והודה לר' שמעון מאי כיון דעמד בדין ממונא הואי ומיחייב עליה קרבן שבועה או דלמא אע&quot;ג דעמד בדין קנס הוי א&quot;ל ממונא הוי ומיחייב עליה קרבן שבועה איתיביה ר&quot;ש אומר יכול האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי המית שורך את עבדי והוא אומר לא המית או שאמר לו עבדו הפלת את שיני וסימית את עיני והוא אומר לא הפלתי ולא סימיתי ונשבע והודה יכול יהא חייב ת&quot;ל (ויקרא ה, כא) וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר מה אלו מיוחדין שהן ממון אף כל שהן ממון יצאו אלו שהן קנס

מתוך: כתובות מב ב (עריכה)
מאי לאו בשעמד בדין לא בשלא עמד בדין והא מדרישא בשעמד בדין סיפא נמי בשעמד בדין דקתני רישא אין לי אלא דברים שמשלמין עליהם את הקרן תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמשה והאונס והמפתה ומוציא שם רע מנין ת&quot;ל (ויקרא ה, כא) ומעלה מעל ריבה היכי דמי אי דלא עמד בדין כפילא מי איכא אלא פשיטא בשעמד בדין ומדרישא בשעמד בדין סיפא נמי בשעמד בדין א&quot;ל יכילנא לשנויי לך רישא בשעמד בדין וסיפא בשלא עמד בדין וכולה ר&quot;ש היא ושינויי דחיקי לא משנינן לך דא&quot;כ אמרת לי ליתני רישא ר&quot;ש אומר או ליתני סיפא דברי ר&quot;ש אלא כולה בשעמד בדין ורישא רבנן וסיפא ר&quot;ש ומודינא לך לענין קרבן שבועה דרחמנא פטריה מוכחש וכי קאמינא ממון הוי להורישו לבניו איתיביה ר&quot;ש אומר אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה ואי אמרת ממון הוי להורישו לבניו לעצמה אמאי דאחין בעי מיהוי אמר רבא האי מילתא קשאי בה רבה ורב יוסף עשרין ותרתין שנין ולא איפרק עד דיתיב רב יוסף ברישא ופירקה שאני התם דאמר קרא (דברים כב, כט) ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה וכי קאמר רבה ממונא הוי להורישו לבניו בשאר קנסות אלא מעתה גבי עבד דכתיב (שמות כא, לב) כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו הכי נמי לא זיכתה תורה לאדון אלא משעת נתינה יתן לחוד ונתן לחוד אי הכי ת&quot;ל וכחש ת&quot;ל ונתן מיבעי ליה אמר רבא כי איצטריך וכחש כגון שעמדה בדין ובגרה ומתה דהתם כי קא ירית אביה מינה דידה קא ירית אי הכי יצאו אלו שהן קנס ממון הוא אמר רב נחמן בר יצחק יצאו אלו שעיקרן קנס איתיביה ר&quot;ש פוטר שאינו משלם קנס על פי עצמו טעמא דלא עמד בדין הא עמד בדין דמשלם על פי עצמו קרבן שבועה נמי מיחייב רבי שמעון לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי אע&quot;ג דעמד בדין רחמנא פטריה מוכחש אלא לדידכו אודו לי מיהת היכא דלא עמד בדין דכי קא תבע קנסא קא תבע

מתוך: כתובות מג א (עריכה)
ומודה בקנס פטור ורבנן סברי כי קא תבע בושת ופגם קא תבע במאי קא מיפלגי א&quot;ר פפא ר&quot;ש סבר לא שביק איניש מידי דקיץ ותבע מידי דלא קיץ ורבנן סברי לא שביק איניש מידי דכי מודי ביה לא מיפטר ותבע מידי דכי מודה ביה מיפטר בעא מיניה רבי אבינא מרב ששת בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה למי במקום אב קיימי מה התם מעשה ידיה לאב ה&quot;נ מעשה ידיה לאחין או דלמא לא דמי לאב התם מדידיה מיתזנא הכא לאו מדידהו מיתזנא א&quot;ל תניתוה אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן מי דמי אלמנתו לא ניחא ליה בהרווחה בתו ניחא ליה בהרווחה למימרא דבתו עדיפא ליה מאלמנתו והאמר רבי אבא א&quot;ר יוסי עשו אלמנה אצל הבת כבת אצל אחין בנכסין מועטין מה הבת אצל אחין הבת ניזונת והאחין ישאלו על הפתחים אף אלמנה אצל הבת אלמנה ניזונת והבת תשאל על הפתחים לענין זילותא אלמנתו עדיפא ליה לענין הרווחה בתו עדיפא ליה מתיב רב יוסף מעשה ידיה ומציאתה אע&quot;פ שלא גבתה מת האב הרי הן של אחין טעמא דבחיי האב הא לאחר מיתת האב לעצמה מאי לאו בניזונת לא בשאינה ניזונת אי בשאינה ניזונת מאי למימרא אפילו למ&quot;ד יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך ה&quot;מ בעבד כנעני דלא כתיב ביה עמך אבל עבד עברי דכתיב ביה (דברים טו, יג) עמך לא כל שכן בתו אמר רבה בר עולא לא נצרכה אלא להעדפה אמר רבא גברא רבה כרב יוסף לא ידע דאיכא העדפה וקמותיב תיובתא אלא אמר רבא רב יוסף מתני' גופא קשיא ליה דקתני מעשה ידיה ומציאתה אע&quot;פ שלא גבתה מציאתה ממאן גביא אלא לאו הכי קאמר מעשה ידיה כמציאתה מה מציאתה בחיי האב לאב לאחר מיתת האב לעצמה אף מעשה ידיה נמי בחיי האב לאב לאחר מיתת האב לעצמה ש&quot;מ איתמר נמי א&quot;ר יהודה אמר רב בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה לעצמה אמר רב כהנא מ&quot;ט דכתיב (ויקרא כה, מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו מתקיף לה רבה ואימא בפיתוי הבת וקנסות וחבלות הכתוב מדבר וכן תנא רב חנינא בפתוי הבת וקנסות וחבלות הכתוב מדבר חבלות צערא דגופא נינהו אמר רבי יוסי בר חנינא

מתוך: כתובות מג ב (עריכה)
שפצעה בפניה אמר רב זירא אמר רב מתנה אמר רב ואמרי לה אמר רבי זירא א&quot;ר מתנה אמר רב בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה לעצמה דכתיב (ויקרא כה, מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו א&quot;ל אבימי בר פפי שקוד אמרה שקוד מנו שמואל הא רב אמרה אימא אף שקוד אמרה אמר מר בר אמימר לרב אשי הכי אמרי נהרדעי הלכתא כוותיה דרב ששת רב אשי אמר הלכתא כוותיה דרב והלכתא כוותיה דרב:
מתני' המארס את בתו וגרשה אירסה ונתארמלה כתובתה שלו השיאה וגרשה השיאה ונתארמלה כתובתה שלה ר' יהודה אומר הראשונה של אב אמרו לו (אם) משהשיאה אין לאביה רשות בה:
גמ' טעמא דהשיאה וגרשה השיאה ונתארמלה אבל נתארמלה תרי זמני תו לא חזיא לאינסובי ואגב אורחיה קא סתים לן תנא כרבי דאמר בתרי זמני הויא חזקה:
רבי יהודה אומר הראשונה של אב:
מ&quot;ט דרבי יהודה רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו הואיל ומשעת אירוסין זכה בהן האב מתיב רבא רבי יהודה אומר הראשונה של אב ומודה רבי יהודה במארס את בתו כשהיא קטנה ובגרה ואח&quot;כ נשאת שאין לאביה רשות בה אמאי ה&quot;נ לימא הואיל ומשעת אירוסין זכה בהן האב אלא אי אתמר הכי אתמר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו הואיל וברשותו נכתבין ומיגבא מאימת גביא אמר רב הונא מנה מאתים מן האירוסין ותוספת מן הנשואין ורב אסי אמר אחד זה ואחד זה מן הנשואין ומי אמר רב הונא הכי והאתמר הוציאה עליו שתי כתובות אחת של מאתים ואחת של שלש מאות ואמר רב הונא באתה לגבות מאתים גובה מזמן ראשון שלש מאות גובה מזמן שני ואם איתא תיגבי מאתים מזמן ראשון ומאה מזמן שני ולטעמיך תיגבי חמש מאות כולם מאתים מזמן ראשון תלת מאה מזמן שני אלא חמש מאות מ&quot;ט לא גביא כיון דלא כתב לה צביתי ואוסיפית לך תלת מאה אמאתים הכי קאמר לה אי מזמן ראשון גביאת גביא מאתים אי מזמן שני גביאת גביא תלת מאה

מתוך: כתובות מד א (עריכה)
הכא נמי היינו טעמא דלא גביא מדלא כתב לה אוסיפית לך מאה אמאתים אחולי אחילתיה לשעבודא קמא אמר מר אי בעיא בהאי גביא אי בעיא בהאי גביא לימא פליגא דרב נחמן דאמר רב נחמן שני שטרות היוצאין בזה אחר זה ביטל שני את הראשון לאו מי איתמר עלה אמר רב פפא ומודה ר&quot;נ דאי אוסיף ביה דיקלא לתוספת כתביה הכא נמי הא אוסיף לה מידי גופא אמר רב נחמן שני שטרות היוצאין בזה אחר זה ביטל שני את הראשון אמר רב פפא ומודה רב נחמן דאי אוסיף ביה דיקלא לתוספת כתביה פשיטא ראשון במכר ושני במתנה ליפות כחו הוא דכתב ליה משום דינא דבר מצרא וכל שכן ראשון במתנה ושני במכר דאמרינן משום דינא דבעל חוב הוא דכתב כן אלא אי שניהם במכר שניהם במתנה ביטל שני את הראשון מאי טעמא רפרם אמר אימר אודויי אודי ליה רב אחא אמר אימר אחולי אחליה לשיעבודיה מאי בינייהו איכא בינייהו אורועי סהדי ולשלומי פירי ולטסקא מאי הוי עלה דכתובה ת&quot;ש דאמר רב יהודה אמר שמואל משום ר&quot;א בר&quot;ש מנה מאתים מן האירוסין ותוספת מן הנישואין וחכ&quot;א אחד זה ואחד זה מן הנישואין והלכתא אחד זה ואחד זה מן הנישואין:
מתני' הגיורת שנתגיירה בתה עמה וזינתה הרי זו בחנק אין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה ואין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע היתה הורתה ולידתה בקדושה הרי היא כבת ישראל לכל דבריה יש לה אב ואין לה פתח בית האב יש לה פתח בית האב ואין לה אב הרי זו בסקילה לא נאמר (דברים כב, כא) פתח בית אב אלא למצוה:

מתוך: כתובות מד ב (עריכה)
גמ' מנא הני מילי אמר ר&quot;ל דאמר קרא (דברים כב, כא) ומתה לרבות הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה אי הכי מילקא נמי נילקי ומאה סלע נמי לשלם אמר קרא ומתה למיתה נתרבתה ולא לקנס ואימא לרבות הורתה ולידתה בקדושה ההיא ישראלית מעלייתא היא ואימא לרבות הורתה ולידתה שלא בקדושה א&quot;כ בישראל מאי אהני ליה אמר ר' יוסי בר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר (דברים כב, יט) ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב ר' יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא (שמות כב, טז) ואם מאן ימאן אביה לרבות יתומה לקנס דברי ר' יוסי הגלילי הוא מותיב לה והוא מפרק לה בבא עליה ואח&quot;כ נתיתמה רבא אמר חייב ממאי מדתני אמי בתולת ישראל ולא בתולת גרים אי אמרת בשלמא כי האי גוונא בישראל מיחייב היינו דאיצטריך קרא למעוטי גרים אלא אי אמרת בישראל כה&quot;ג פטור השתא בישראל פטור בגרים מיבעיא אמר ריש לקיש המוציא שם רע על הקטנה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה נערה מלא דבר הכתוב מתקיף לה רב אחא בר אבא טעמא דכתיב בה הנערה הא לאו הכי הוה אמינא אפילו קטנה הא כתיב (דברים כב, כ) ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנערה והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה וקטנה לאו בת עונשין היא אלא כאן נערה הא כל מקום שנאמר נער אפילו קטנה במשמע תני שילא שלש מדות בנערה באו לה עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה

מתוך: כתובות מה א (עריכה)
סוקלין אותה על פתח בית אביה כלומר ראו גידולים שגידלתם באו לה עדים בבית אביה שזינתה בבית אביה סוקלין אותה על פתח שער העיר סרחה ולבסוף בגרה תידון בחנק למימרא דכל היכא דאישתני גופא אישתני קטלא ורמינהי נערה המאורסה שזינתה ומשבגרה הוציא עליה שם רע הוא אינו לוקה ואינו נותן מאה סלע היא וזוממיה מקדימין לבית הסקילה היא וזוממיה ס&quot;ד אלא או היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה אמר רבא מוציא שם רע קאמרת שאני מוציא שם רע דחידוש הוא דהא נכנסה לחופה ולא נבעלה בעלמא וזינתה בחנק ואילו מוציא שם רע בסקילה אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא דלמא כי חדית רחמנא היכא דלא אישתני גופא אבל היכא דאישתני גופא לא חדית רחמנא אלא אמר רב נחמן בר יצחק אישתני ולא אישתני תנאי היא דתנן חטאו עד שלא נתמנו ונתמנו הרי הן כהדיוטות רבי שמעון אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבים משנתמנו פטורים

מתוך: כתובות מה ב (עריכה)
אימור דשמעינן ליה לר&quot;ש דאזיל אף בתר ידיעה דאזיל בתר ידיעה ולא אזיל בתר חטאה מי שמעת ליה א&quot;כ לייתי קרבן כי דהשתא משוח פר ונשיא שעיר האמר ליה ר' יוחנן לתנא תני תידון בסקילה ואמאי נערה המאורסה אמר רחמנא והא בוגרת היא א&quot;ר אילעא אמר קרא הנערה הנערה שהיתה כבר א&quot;ל רבי חנניא לרבי אילעא אי הכי מילקא נמי לילקי ומאה סלע נמי לישלם א&quot;ל רחמנא ניצלן מהאי דעתא אדרבה רחמנא ניצלן מדעתא דידך וטעמא מאי אמר רבי יצחק בר אבין ואיתימא רבי יצחק בר אבא זו מעשיה גרמו לה וזה עקימת שפתיו גרמו לו זו מעשיה גרמו לה כשהיא זנאי נערה זנאי וזה עקימת שפתיו גרמו לו אימת קא מיחייב ההיא שעתא וההיא שעתא בוגרת הואי ת&quot;ר נערה המאורסה שזינתה סוקלין אותה על פתח בית אביה אין לה פתח בית האב סוקלין אותה על פתח שער העיר ההיא ובעיר שרובה עובדי כוכבים סוקלין אותה על פתח בית דין כיוצא בדבר אתה אומר העובד עבודת כוכבים סוקלין אותו על שער שעבד בו ובעיר שרובה עובדי כוכבים סוקלין אותו על פתח בית דין מנא הני מילי דתנו רבנן שעריך זה שער שעבד בו אתה אומר שער שעבד בו או אינו אלא שער שנידון בו נאמר שעריך למטה ונאמר שעריך למעלה מה שעריך האמור למעלה שער שעבד בו אף שעריך האמור למטה שער שעבד בו דבר אחר שעריך ולא שערי עובדי כוכבים האי שעריך הא אפיקתיה אם כן לימא קרא שער מאי שעריך שמע מינה תרתי אשכחן עבודת כוכבים נערה המאורסה מנא לן א&quot;ר אבהו גמר פתח מפתח ופתח משער ושער משעריך תנו רבנן המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע רבי יהודה אומר ללקות לוקה מכל מקום מאה סלע בעל נותן לא בעל אינו נותן קא מיפלגי בפלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן והכי קאמר המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע בין בעל בין שלא בעל כרבנן ר' יהודה אומר ללקות לוקה מ&quot;מ מאה סלע בעל נותן לא בעל אינו נותן כר&quot;א בן יעקב איכא דאמרי כולה כרבי אליעזר בן יעקב והכי קאמר המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע והוא שבעל רבי יהודה אומר ללקות לוקה מ&quot;מ וסבר רבי יהודה ללקות לוקה מ&quot;מ והתניא רבי יהודה אומר בעל לוקה לא בעל אינו לוקה אמר רב נחמן בר יצחק לוקה מכת מרדות מדרבנן

מתוך: כתובות מו א (עריכה)
רב פפא אמר מאי בעל לוקה דקתני התם ממון וקרי ליה לממון מלקות אין והא תנן האומר חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו רבי יוסי בר' יהודה אומר לוקה ונותן ערך שלם לוקה אמאי אמר רב פפא לוקה בערך שלם מאי טעמא גזירה חצי ערכו אטו ערך חציו וערך חציו הוי ליה אבר שהנשמה תלויה בו ת&quot;ר (דברים כב, יט) וענשו אותו זה ממון (דברים כב, יח) ויסרו זה מלקות בשלמא וענשו זה ממון דכתיב וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה אלא ויסרו זה מלקות מנלן א&quot;ר אבהו למדנו יסרו מיסרו ויסרו מבן ובן מבן (דברים כה, ב) והיה אם בן הכות הרשע אזהרה למוציא שם רע מנלן ר' אלעזר אמר (ויקרא יט, טז) מלא תלך רכיל רבי נתן אומר (דברים כג, י) מונשמרת מכל דבר רע ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר מהאי ההוא מיבעי ליה לכדר' פנחס בן יאיר ונשמרת מכל דבר רע מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה ור' נתן מאי טעמא לא אמר מהאי ההוא אזהרה לב&quot;ד שלא יהא רך לזה וקשה לזה לא אמר לעדים בואו והעידוני והן מעידים אותו מאליהן הוא אינו לוקה ואינו נותן מאה סלעים היא וזוממיה מקדימין לבית הסקילה היא וזוממיה סלקא דעתך אלא או היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה טעמא דלא אמר להו הא אמר להו אע&quot;ג דלא אגרינהו לאפוקי מדר' יהודה דתניא רבי יהודה אומר אינו חייב עד שישכור עדים מ&quot;ט דר' יהודה אמר ר' אבהו אתיא שימה שימה כתיב הכא (דברים כב, יד) ושם לה עלילות דברים וכתיב התם (שמות כב, כד) לא תשימון עליו נשך מה להלן ממון אף כאן ממון אמר רב נחמן בר יצחק וכן תני רב יוסף צידוני בי רבי שמעון בן יוחאי אתיא שימה שימה בעי רבי ירמיה שכרן בקרקע מהו בפחות משוה פרוטה מהו שניהם בפרוטה מהו בעי רב אשי הוציא שם רע על הנישואין הראשונים מהו על נשואי אחיו מהו פשוט מיהא חדא דתני ר' יונה (דברים כב, טז) את בתי נתתי לאיש הזה לזה ולא ליבם מאי רבנן ומאי ר' אליעזר בן יעקב דתניא כיצד הוצאת שם רע בא לבית דין ואמר פלוני לא מצאתי לבתך בתולים אם יש עדים שזינתה תחתיו יש לה כתובה מנה אם יש עדים שזינתה תחתיו יש לה כתובה מנה בת סקילה היא הכי קאמר אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה נמצא ששם רע אינו שם רע הוא לוקה ונותן מאה סלע בין בעל ובין לא בעל רבי אליעזר בן יעקב אומר לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב (דברים כב, יג) ובא אליה ואקרב אליה אלא לרבנן מאי ובא אליה ואקרב אליה ובא אליה בעלילות ואקרב אליה בדברים בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב לא מצאתי לבתך בתולים אלא לרבנן מאי לא מצאתי לבתך בתולים לא מצאתי לבתך כשרי בתולים בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב ואלה בתולי בתי אלא לרבנן מאי ואלה בתולי בתי ואלה כשרי בתולי בתי בשלמא לר&quot;א בן יעקב היינו דכתיב ופרשו השמלה אלא לרבנן מאי ופרשו השמלה אמר רבי אבהו פרשו מה ששם לה כדתניא ופרשו השמלה מלמד שבאין עדים של זה ועדים של זה ובוררין את הדבר כשמלה חדשה רבי אליעזר בן יעקב אומר דברים ככתבן שמלה ממש שלח רבי יצחק בר רב יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן אע&quot;ג שלא מצינו בכל התורה כולה שחלק הכתוב בין ביאה כדרכה לביאה שלא כדרכה למכות ולעונשין אבל מוציא שם רע חלק אינו חייב עד שיבעול שלא כדרכה ויוציא שם רע כדרכה כמאן אי כרבנן אף על גב דלא בעל אי כר' אליעזר בן יעקב

מתוך: כתובות מו ב (עריכה)
אידי ואידי כדרכה בעינן אלא שלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן אינו חייב עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה:
מתני' האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף בשטר ובביאה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ומקבל את גיטה ואינו אוכל פירות בחייה נשאת יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה וחייב במזונותיה ובפרקונה וקבורתה רבי יהודה אומר אפי' עני שבישראל לא יפחות משני חלילין ומקוננת:
גמ' בכסף מנלן אמר רב יהודה אמר קרא (שמות כא, יא) ויצאה חנם אין כסף אין כסף לאדון זה ויש כסף לאדון אחר ומנו אביה ואימא לדידה השתא אביה מקבל קידושיה דכתיב (דברים כב, טז) את בתי נתתי לאיש הזה איהי שקלא כספא ואימא הני מילי קטנה דלית לה יד אבל נערה דאית לה יד איהי תקדש נפשה ואיהי תשקול כספא אמר קרא (במדבר ל, יז) בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה ואלא הא דא&quot;ר הונא אמר רב מנין שמעשה הבת לאביה שנאמר (שמות כא, ז) וכי ימכור איש את בתו לאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה למה לי תיפוק ליה מבנעוריה בית אביה אלא ההוא בהפרת נדרים הוא דכתיב וכ&quot;ת נילף מינה ממונא מאיסורא לא ילפינן וכ&quot;ת נילף מקנסא ממונא מקנסא לא ילפינן וכ&quot;ת נילף מבושת ופגם שאני בושת ופגם דאביה נמי שייך ביה אלא מסתברא דכי ממעט רחמנא יציאה דכוותה קא ממעט והא לא דמיא הא יציאה להא יציאה התם גבי אדון נפקא לה מרשותיה לגמרי יציאה דאב אכתי מחסרא מסירה לחופה מהפרת נדרים מיהא נפקא לה מרשותיה דתנן נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין לה נדריה:
שטר וביאה:
מנא לן אמר קרא (דברים כד, ב) והיתה לאיש אחר איתקוש הוויות להדדי:
זכאי במציאתה:

מתוך: כתובות מז א (עריכה)
משום איבה:
במעשה ידיה:
מנלן דאמר רב הונא אמר רב מנין שמעשה הבת לאב שנאמר (שמות כא, ז) וכי ימכור איש את בתו לאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה ואימא הני מילי קטנה דמצי מזבן לה אבל נערה דלא מצי מזבן לה מעשה ידיה דידה הוו מסתברא דאביה הוו דאי ס&quot;ד מעשה ידיה לאו דאביה אלא הא דזכי ליה רחמנא לאב למימסרה לחופה היכי מצי מסר לה הא קמבטל לה ממעשה ידיה פריך רב אחאי אימא דיהיב לה שכר פקעתה אי נמי דמסר לה בליליא אי נמי דמסר לה בשבתות וימים טובים אלא קטנה לא צריכא קרא השתא זבוני מזבין לה מעשה ידיה מיבעי [אלא] כי איצטריך קרא לנערה:
בהפרת נדריה:
מנלן דכתיב (במדבר ל, יז) בנעוריה בית אביה:
ומקבל את גיטה:
מנלן דכתיב (דברים כד, ב) ויצאה והיתה איתקוש יציאה להוייה:
ואינו אוכל פירות בחייה:
ת&quot;ר האב אינו אוכל פירות בחיי בתו רבי יוסי ברבי יהודה אומר האב אוכל פירות בחיי בתו במאי קמיפלגי ת&quot;ק סבר בשלמא בעל תקינו ליה רבנן פירי דא&quot;כ מימנע ולא פריק אלא אב מאי איכא למימר דמימנע ולא פריק בלאו הכי פריק לה ור' יוסי בר' יהודה סבר אב נמי מימנע ולא פריק סבר כיסא נקיטא עילוה תיזיל ותפרוק נפשה:
ניסת יתר עליו הבעל שהוא אוכל כו':
ת&quot;ר כתב לה פירות כסות וכלים שיבואו עמה מבית אביה לבית בעלה מתה לא זכה הבעל בדברים הללו משום רבי נתן אמרו זכה הבעל בדברים הללו לימא בפלוגתא דרבי אלעזר בן עזריה ורבנן קמיפלגי דתנן נתארמלה או נתגרשה בין מן הנשואין בין מן האירוסין גובה את הכל ר&quot;א ב&quot;ע אומר מן הנשואין גובה את הכל ומן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה

מתוך: כתובות מז ב (עריכה)
שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה למאן דאמר לא זכה כרבי אלעזר בן עזריה ומאן דאמר זכה כרבנן לא דכולי עלמא כרבי אלעזר בן עזריה מאן דאמר לא זכה כרבי אלעזר בן עזריה ומאן דאמר זכה עד כאן לא קאמר רבי אלעזר בן עזריה אלא מדידיה לדידה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה אבל מדידה לדידיה אפילו ר' אלעזר בן עזריה מודי דמשום איחתוני הוא והא איחתני להו:
חייב במזונותיה וכו':
תנו רבנן תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה וקבורתה תחת כתובתה לפיכך בעל אוכל פירות פירות מאן דכר שמייהו חסורי מחסרא והכי קתני תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה ופירקונה תחת פירות וקבורתה תחת כתובתה לפיכך בעל אוכל פירות מאי לפיכך מהו דתימא מיכל לא נכלינהו אנוחי ננחינהו דאם כן מימנע ולא פריק קמ&quot;ל דהא עדיפא זימנין דלא מלו ופריק לה מדידיה ואיפוך אנא אמר אביי תיקנו מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי אמר רבא האי תנא סבר מזונות מדאורייתא דתניא (שמות כא, י) שארה אלו מזונות וכן הוא אומר (מיכה ג, ג) ואשר אכלו שאר עמי כסותה כמשמעו עונתה זו עונה האמורה בתורה וכן הוא אומר (בראשית לא, נ) אם תענה את בנותי רבי אלעזר אומר שארה זו עונה וכן הוא אומר (ויקרא יח, ו) איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה כסותה כמשמעו עונתה אלו מזונות וכן הוא אומר (דברים ח, ג) ויענך וירעיבך

מתוך: כתובות מח א (עריכה)
רבי אליעזר בן יעקב אומר שארה כסותה לפום שארה תן כסותה שלא יתן לה לא של ילדה לזקינה ולא של זקינה לילדה כסותה ועונתה לפום עונתה תן כסותה שלא יתן חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים:
תני רב יוסף שארה זו קרוב בשר שלא ינהג בה מנהג פרסיים שמשמשין מטותיהן בלבושיהן מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ונותן כתובה:
רבי יהודה אומר אפילו עני שבישראל וכו':
מכלל דת&quot;ק סבר הני לא היכי דמי אי דאורחה מ&quot;ט דת&quot;ק דאמר לא ואי דלאו אורחה מ&quot;ט דר&quot;י לא צריכא כגון דאורחיה דידיה ולאו אורחה דידה ת&quot;ק סבר כי אמרינן עולה עמו ואינה יורדת עמו הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא ורבי יהודה סבר אפילו לאחר מיתה אמר רב חסדא אמר מר עוקבא הלכה כרבי יהודה ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא מי שנשתטה בית דין יורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין את אשתו ובניו ובנותיו ודבר אחר א&quot;ל רבינא לרב אשי מ&quot;ש מהא דתניא מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות בית דין יורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין את אשתו אבל לא בניו ובנותיו ולא דבר אחר א&quot;ל ולא שאני לך בין יוצא לדעת ליוצא שלא לדעת מאי דבר אחר רב חסדא אמר זה תכשיט רב יוסף אמר צדקה מ&quot;ד תכשיט כ&quot;ש צדקה מ&quot;ד צדקה אבל תכשיט יהבינן לה דלא ניחא ליה דתינוול אמר רב חייא בר אבין אמר רב הונא מי שהלך למדינת הים ומתה אשתו ב&quot;ד יורדין לנכסיו וקוברין אותה לפי כבודו לפי כבודו ולא לפי כבודה אימא אף לפי כבודו הא קמ&quot;ל עולה עמו ואינה יורדת עמו ואפילו לאחר מיתה אמר רב מתנה האומר אם מתה לא תקברוה מנכסיו שומעין לו מ&quot;ש כי אמר דנפלי נכסי קמי יתמי כי לא אמר נמי נכסי קמי יתמי רמו אלא האומר אם מת הוא לא תקברוהו מנכסיו אין שומעין לו לאו כל הימנו שיעשיר את בניו ויפיל עצמו על הציבור:
מתני' לעולם היא ברשות האב עד שתכנס

מתוך: כתובות מח ב (עריכה)
לרשות הבעל לנשואין מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל הרי היא ברשות האב מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל:
גמ' מאי לעולם לאפוקי ממשנה ראשונה דתנן הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה קמ&quot;ל לעולם:
מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל וכו':
אמר רב מסירתה לכל חוץ מתרומה ורב אסי אמר אף לתרומה איתיביה רב הונא לרב אסי ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה אמר להו רב לאו אמינא לכו לא תיזלו בתר איפכא יכול לשנויי לכו מסירתה זו היא כניסתה לחופה ושמואל אמר לירושתה ר&quot;ל אמר לכתובתה כתובתה מאי היא דאי מתה ירית לה היינו דשמואל אמר רבינא לומר כתובתה מאחר מנה רבי יוחנן ורבי חנינא דאמרי תרוייהו מסירתה לכל אף לתרומה מיתיבי הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל או שהיתה לה חצר בדרך ונכנסה עמו ללין אע&quot;פ שכתובתה בבית בעלה מתה אביה יורשה מסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל או שהיתה לו חצר בדרך ונכנסה עמו לשום נישואין אע&quot;פ שכתובתה בבית אביה מתה בעלה יורשה בד&quot;א לירושתה אבל לתרומה אין אשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה תיובתא דכולהו תיובתא הא גופא קשיא אמרת נכנסה עמו ללין טעמא דללין הא סתמא לשם נישואין אימא סיפא נכנסה עמו לשם נישואין הא סתמא ללין אמר רב אשי סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללין סתם חצר דידיה לנשואין תנא מסר האב לשלוחי הבעל וזינתה הרי זו בחנק מנה&quot;מ א&quot;ר אמי בר חמא אמר קרא (דברים כב, כא) לזנות בית אביה פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל ואימא פרט שנכנסה לחופה ולא נבעלה אמר רבא אמר לי אמי חופה בהדיא כתיבא (דברים כב, כג) כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורשה ולא נשואה מאי נשואה אילימא נשואה ממש היינו בתולה ולא בעולה אלא לאו שנכנסה לחופה ולא נבעלה

מתוך: כתובות מט א (עריכה)
ואימא היכא דהדרא לבי נשא הדרא למילתא קמייתא אמר רבא ההוא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל (במדבר ל, י) ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה מה תלמוד לומר והלא מוצאת מכלל אב ומוצאת מכלל בעל אלא הרי שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל ונתארמלה בדרך או נתגרשה היאך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה של זו אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר אמר רב פפא אף אנן נמי תנינא הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה והיא בבית אביה בשלמא נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורסה ולא נשואה בבית אביה למעוטי מאי לאו למעוטי מסר האב לשלוחי הבעל אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא הבא על אשת איש כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין אף על פי שלא נבעלה הבא עליה הרי זה בחנק נכנסה לרשות הבעל בעלמא שמע מינה:

המשך דף מט
--&gt;
= משנה כתובות פרק ד משנה ? =
{{ב|'''מתניתין'''|משנתנו - כלומר ההלכות כפי שאנחנו משננים על פה בבית הנשיא הלל עד לימי רבי יהודה הנשיא מצאצאיו}} 
::האב אינו חייב במזונות בתו 

::זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה: 
::הבנים יירשו והבנות יזונו... 
::- מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב 
::- אף הבנות אין ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן:

== גמרא בבלי על פרק ד משנה ? ==
{{ב|'''גמרא'''|הדיון או העיון בנאמר במשנה}} 
:במזונות בתו - הוא דאינו חייב, הא במזונות בנו - חייב. 
:בתו נמי - '''חובה''' הוא דליכא, הא '''מצוה''' איכא. 
:מני מתניתין? לא רבי מאיר לא רבי יהודה ולא רבי יוחנן בן ברוקא? 
:דתניא מצוה לזון את הבנות קל וחומר לבנים דעסקי בתורה דברי רבי מאיר 
רבי יהודה אומר מצוה לזון את הבנים וקל וחומר לבנות משום זילותא 
ר' יוחנן בן ברוקא אומר חובה לזון את הבנות לאחר מיתת אביהן אבל בחיי אביהן אלו ואלו אינן ניזונין 

מני מתניתין 
אי רבי מאיר הא אמר בנים מצוה 
אי רבי יהודה הא אמר בנים נמי מצוה 
אי רבי יוחנן בן ברוקא אפי' מצוה נמי ליכא 

{{דפוס וילנא|כתובות|מט|ב|דאפילו בתו - חובה הוא דליכא}}
איבעית אימא רבי מאיר איבעית אימא ר' יהודה איבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא 

איבעית אימא ר' מאיר והכי קאמר 
האב אינו חייב במזונות בתו והוא הדין לבנו הא מצוה בבתו איכא קל וחומר לבנים 
והאי דקתני בתו הא קמ&quot;ל דאפילו בתו חובה הוא דליכא הא מצוה איכא 

ואיבעית אימא ר' יהודה והכי קאמר 
האב אינו חייב במזונות בתו וכל שכן לבנו 
הא מצוה בבנו איכא וקל וחומר לבנות 
והא דקתני בתו הא קא משמע לן דאפילו בתו חובה ליכא 

ואיבעית אימא ר' יוחנן בן ברוקא והכי קאמר 
אינו חייב במזונות בתו והוא הדין לבנו 
והוא הדין דאפילו מצוה נמי ליכא 
ואיידי דבנות לאחר מיתת אביהן חובה תנא נמי אינו חייב 

=== תקנות אושא ===
==== זן בניו ובנותיו קטנים ====
אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש משום רבי יהודה בר חנינא 
באושא התקינו שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים 

איבעיא להו הלכתא כוותיה או אין הלכתא כוותיה 

תא שמע כי הוה אתו לקמיה דרב יהודה אמר להו יארוד ילדה ואבני מתא שדיא 
כי הוה אתו לקמיה דרב חסדא אמר להו 
כפו ליה אסיתא בצבורא וליקום ולימא עורבא בעי בניה וההוא גברא לא בעי בניה 
ועורבא בעי בניה? והכתיב (תהלים קמז, ט) לבני עורב אשר יקראו 
לא קשיא הא בחיורי הא באוכמי 

כי הוה אתי לקמיה דרבא אמר ליה ניחא לך דמיתזני בניך מצדקה 
ולא אמרן אלא דלא אמיד אבל אמיד כפינן ליה על כרחיה 
כי הא דרבא כפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה ד' מאה זוזי לצדקה 

==== כותב כל נכסיו לבניו ====
אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש באושא התקינו הכותב כל נכסיו לבניו 
הוא ואשתו נזונים מהם 

מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני 
גדולה מזו אמרו אלמנתו נזונת מנכסיו הוא ואשתו מיבעיא 

דשלח רבין באיגרתיה 
מי שמת והניח אלמנה ובת אלמנתו ניזונת מנכסיו 
נישאת הבת אלמנתו ניזונת מנכסיו 
מתה הבת אמר רבי יהודה בן אחותו של רבי יוסי בר חנינא על ידי היה מעשה ואמרו אלמנתו ניזונת מנכסיו 
הוא ואשתו מיבעיא 

מהו דתימא התם הוא דליכא דטרח אבל הכא נטרח לדידיה ולדידה 
קא משמע לן 

איבעיא להו הלכתא כוותיה או לית הלכתא כוותיה 

{{דפוס וילנא|כתובות|נ|א|ועיתינהו לזניה}}
ת&quot;ש דרבי חנינא ור' יונתן הוו קיימי אתא ההוא גברא גחין ונשקיה לר' יונתן אכרעיה 
אמר ליה ר' חנינא מאי האי 
א&quot;ל כותב נכסיו לבניו הוא ועשיתינהו לזניה 

אי אמרת בשלמא לאו דינא משום הכי עשיינהו 
אלא אי אמרת דינא עשיינהו בעי 

==== פיזור נכסים לצדקה ====
א&quot;ר אילעא באושא התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש 

תניא נמי הכי המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות 
ומעשה באחד שבקש לבזבז ולא הניח לו חבירו 
- ומנו רבי ישבב ואמרי לה רבי ישבב ולא הניחו חבירו ומנו רבי עקיבא 

אמר רב נחמן ואיתימא רב אחא בר יעקב מאי קרא (בראשית כח, כב) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך
והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא 
אמר רב אשי אעשרנו לבתרא כי קמא 

אמר רב שימי בר אשי ושמועות הללו מתמעטות והולכות 
וסימניך קטנים כתבו ובזבזו 

==== החזקת בן עד גיל 12 ====
אמר רב יצחק באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה 
מכאן ואילך יורד עמו לחייו 

איני והא אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת 
בציר מבר שית לא תקביל 
בר שית קביל וספי ליה כתורא 

אין ספי ליה כתורא מיהו אינו יורד עמו לחייו עד לאחר שתים עשרה שנה 

ואב&quot;א לא קשיא הא למקרא הא למשנה 
דאמר אביי אמרה לי אם 
בר שית למקרא בר עשר למשנה בר תליסר לתעניתא מעת לעת 
ובתינוקת בת תריסר 

אמר אביי אמרה לי אם האי בר שית דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית לא חיי 
מאי אסותיה מררתא דדיה חיורתא בשיכרא נשפייה ונשקייה 

האי בר שתא דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלם שתא לא חיי 
מאי אסותיה אצותא דדיקלא במיא נשפייה ונשקייה 
אמר רב קטינא כל המכניס את בנו פחות מבן שש רץ אחריו ואינו מגיעו 

איכא דאמרי חביריו רצין אחריו ואין מגיעין אותו 
ותרוייהו איתנהו חליש וגמיר 

איבעית אימא הא דכחיש הא דבריא 

==== מכרה נכסי מלוג בחיי בעלה ====
אמר רבי יוסי בר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה 
הבעל מוציא מיד הלקוחות 

==== מעשים ומדרשים בעניין תקנות אושא ====
אשכחיה רב יצחק בר יוסף לר' אבהו דהוה קאי באוכלוסא דאושא אמר ליה 
מאן מרה דשמעתא דאושא 
אמר ליה רבי יוסי בר חנינא 
תנא מיניה ארבעין זימנין ודמי ליה כמאן דמנחא ליה בכיסתיה 

(תהלים קו, ג) אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת 
וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת דרשו רבותינו שביבנה ואמרי לה רבי אליעזר 
זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים 
רבי שמואל בר נחמני אמר זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן 

(תהלים קיב, ג) הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד 
רב הונא ורב חסדא חד אמר זה הלומד תורה ומלמדה 
וחד אמר זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים 

(תהלים קכח, ו) וראה בנים לבניך שלום על ישראל 
אמר רבי יהושע בן לוי כיון שבנים לבניך שלום על ישראל דלא אתי לידי חליצה ויבום 
רבי שמואל בר נחמני אמר כיון שבנים לבניך שלום על דייני ישראל דלא אתי לאינצויי:

=== הזנת בנים - דיון במשנה ובדרשת רבי אלעזר ===
{{דפוס וילנא|כתובות|נ|ב|יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא}}
זה מדרש דרש ר&quot;א לפני חכמים כו':

יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא ויתיב רב המנונא וקאמר 
כשם שאין הבנים יורשין אלא מן הקרקע כך אין הבנות ניזונות אלא מן הקרקע 
אווש עליה כולי עלמא 
דשביק ארעא הוא דירתי ליה בניה 
דלא שביק ארעא לא ירתי ליה בניה 

אמר ליה רב יוסף ודלמא כתובת בנין דכרין קאמר מר 
אמר ליה מר דגברא רבא הוא ידע מאי קאמינא 

אמר רבי חייא בר יוסף רב זן מחיטי דעלייה איבעיא להו 
פרנסה הויא: ומאי עלייה - מעילוייא דאב וכדשמואל 
דאמר שמואל לפרנסה שמין באב 
או דלמא מזוני ממש הוה: ומאי עלייה - מדברים טובים שנאמרו בעלייה 
דאמר רב יצחק בר יוסף: בעלייה התקינו שיהו בנות ניזונות מן המטלטלין 

תא שמע 
בידיה דרבי בנאי אחוה דרבי חייא בר אבא הוו מטלטלין דיתמי 
אתו לקמיה דשמואל א&quot;ל זיל זון 
מאי לאו למזוני וכדרב יצחק בר יוסף סבירא ליה 
לא התם לפרנסה הואי 

ושמואל לטעמיה דאמר שמואל לפרנסה שמין באב 
הוה עובדא בנהרדעא ודון דייני דנהרדעא בפומבדיתא ואגבי רב חנא בר ביזנא 
אמר להו רב נחמן זילו אהדרו ואי לא מגבינא לכו לאפדנייכו מינייכו 

רבי אמי ורבי אסי סבור למיזן ממטלטלי אמר להו 
רבי יעקב בר אידי מילתא דר' יוחנן ור&quot;ל לא עבדו בה עובדא, 
אתון עבדין בה עובדא?!

רבי אלעזר סבר למיזן ממטלטלין 
אמר לפניו רבי שמעון בן אליקים: 
רבי יודע אני בך שאין מדת הדין אתה עושה אלא מדת רחמנות 
אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות 

{{דפוס וילנא|כתובות|נא|א|סוף סוף כל העומד לגזוז}}
ההוא דאתא לקמיה דרב יוסף אמר להו הבו לה מתמרי דעל בודיא 
אמר ליה אביי אילו בעל חוב הוה כי האי גוונא מי הוה יהיב ליה מר 
אמר ליה דחזייא לבודיא קאמינא
סוף סוף כל העומד לגזוז כגזוז דמי 
דצריכא לדיקלא קאמינא.

ההוא יתום ויתומה דאתו לקמיה דרבא 
אמר להו רבא העלו ליתום בשביל יתומה 
אמרי ליה רבנן לרבא והא מר הוא דאמר ממקרקעי ולא ממטלטלי בין למזוני בין לכתובה ובין לפרנסה 
אמר להו אילו רצה שפחה לשמשו מי לא יהבינן ליה 
כל שכן הכא דאיכא תרתי:


תנו רבנן 
::אחד נכסים שיש להן אחריות ואחד נכסים שאין להן אחריות 
::מוציאין למזון אשה ולבנות - דברי רבי 

::רבי שמעון בן אלעזר אומר: 
::נכסים שיש להן אחריות 
::מוציאין לבנות מן הבנים, ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנים, 
::ולבנים מן הבנות - בנכסים מרובין 
::אבל לא לבנים מן הבנות - בנכסים מועטין. 

::נכסים שאין להן אחריות: 
::מוציאין לבנים מן הבנים ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנות 
::אבל לא לבנות מן הבנים.
אע&quot;ג דקיימא לן הלכה כרבי מחבירו, הכא הלכה כרבי שמעון בן אלעזר, 
דאמר רבא הלכתא ממקרקעי ולא ממטלטלי - בין לכתובה בין למזוני בין לפרנסה:

== משנה כתובות פרק ד' משנה ? ==
מתני' 
::לא כתב לה כתובה 
::בתולה: גובה מאתים, ואלמנה: מנה - מפני שהוא תנאי בית דין. 

::כתב לה 'שדה שוה מנה תחת מאתים זוז' 
::ולא כתב לה 'כל נכסים דאית לי אחראין לכתובתיך': חייב - שהוא תנאי בית דין. 

::לא כתב לה 'אם תשתבאי - אפרקינך ואותבינך לי לאינתו' 
::ובכהנת -  'אהדרינך למדינתך': חייב - שהוא תנאי בית דין. 

::נשבית - חייב לפדותה. 
::ואם אמר: 'הרי גיטה וכתובתה, ותפדה את עצמה' - אינו רשאי. 

::לקתה - חייב לרפאותה. 
::אמר: 'הרי גיטה וכתובתה, תרפא את עצמה' - רשאי.

==גמרא בבלי על כתובות פרק ד' משנה ? ==
'''גמרא''' 
:מני? רבי מאיר היא! דאמר: 
::כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה - הרי זו בעילת זנות. 
:דאי רבי יהודה? האמר: 
::רצה: כותב לבתולה שטר של מאתים - והיא כותבת: 'התקבלתי ממך מנה' 
::ולאלמנה - מנה, והיא כותבת: 'התקבלתי ממך חמשים זוז'. 

{{דפוס וילנא|כתובות|נא|ב|...יש בהם אחריות נכסים - לא יחזיר}}
:אימא סיפא: 
:''כתב לה 'שדה שוה מנה תחת מאתים זוז''' 
:''ולא כתב לה 'כל נכסים דאית לי - אחראין לכתובתיך': חייב - שהוא תנאי בית דין.'' 
:אתאן לר&quot;י דאמר: 'אחריות - טעות סופר הוא' 
:דאי רבי מאיר? האמר: 'אחריות - לאו טעות סופר הוא'. דתנן: 
::מצא שטרי חוב: 
::אם יש בהן אחריות נכסים - לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן. 
::אין בהן אחריות נכסים - יחזיר, שאין בית דין נפרעין מהן.
:: דברי רבי מאיר 

::וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה - לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן. 

{{הע-שמאל|([[ביאור:בבלי בבא מציעא פרק א - מעומד|שנים אוחזין])תא שמע: '&quot;לאכילת פירות&quot; כיצד? הרי שגזל שדה מחבירו, והרי היא יוצאה מתחת ידו; כשהוא גובה - גובה את הקרן מנכסים משועבדים ופירות גובה מנכסים בני חורין.{{ש}}- היכי דמי? אילימא כדקתני - גזלן ממאן גבי? אלא - לאו כגון שגזל שדה מחבירו ''ומכרה לאחר'' והשביחהִ?{{ש}}
אמר רבא: הכא במאי עסקינן? - [60] כגון שגזל שדה מחבירו מלאה פירות, ואכל את הפירות, וחפר בה בורות שיחין ומערות. בא נגזל לגבות קרן - גובה מנכסים משועבדים {{קטן|בלבד, ואם אין לגזלן המזיק נכסים משועבדים - אינו יכול לגבות את הנזק}}, בא נגזל לגבות פירות - גובה מנכסים בני חורין.{{ש}}
---------------{{ש}}
([[ביאור:בבלי בבא קמא פרק ט - מעומד|הגוֹזֵל עצים]]) פירות ושוה פירות היכי דמי? כגון: שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר, והשביחה. והרי היא יוצאה מתחת ידו. {{קטן|של האחר הקונה המרומה: כי הגזלן נתפס, והנגזל קיבל את שדהו בחזרה על ידי בית הדין. עכשיו הקונה המרומה שלקחו ממנו את שדהו הולך לגזלן המוכר ו}}כשהוא גובה: גובה את הקרן - מנכסים משועבדים {{קטן|אפילו, כלומר: אם אין לגזלן המוכר שדות בני חורין, הקונה המרומה יכול לקחת לו אפילו שדות ששועבדו לאחרים, והאחרים המשועבדים הפסידו את השיעבוד}} , ואת השבח - מנכסים בני חורין {{קטן|בלבד}}.{{ש}}
---------------{{ש}}
([[ביאור:כתובות פרק יב משנה א|פרק 'בראשונה' משנה א]]) אין עושין כתובת אשה מן המטלטלין - מפני תיקון העולם. אמר רבי יוסי: וכי מה 'תקון העולם' יש בזו? אלא: לפי שאין לה קצבה.
}} 
:רישא רבי מאיר וסיפא ר' יהודה? 
:וכי תימא: כולה ר' מאיר היא, ושאני ליה לר&quot;מ בין כתובה לשטרי... ומי שאני ליה? והתניא: 
::חמשה גובין מן {{ב|המחוררין|המשוחררים, כלומר: יכולים לגבות רק אם יש קרקע מסוימת המשועבדת לחוב}} ואלו הן: 
::{{ב|פירות, ושבח פירות|לפי רש&quot;י מפני תיקון העולם: כי אי אפשר לדעת כמה להקצות}}, 
::והמקבל עליו לזון את בן אשתו ובת אשתו, 
::{{ב|וגט|כלומר שטר}} חוב - שאין בו אחריות, 
::וכתובת אשה - שאין בה אחריות 

:מאן שמעת ליה דאמר: 'אחריות - לאו טעות סופר הוא'? - רבי מאיר!
:וקתני כתובת אשה?

:איבעית אימא רבי מאיר, ואיבעית אימא רבי יהודה.
איבעית אימא רבי יהודה: התם - כתבה ליה 'התקבלתי', הכא - לא כתבה ליה 'התקבלתי'. 
איבעית אימא רבי מאיר: מאי חייב דקתני - מן המחוררין:

== היתר או איסור אנוסה נשואה לבעלה == 
:לא כתב לה וכו':

{{ביאור:ציטוט|איוב, פרשת נערה מאורסה בבמדבר}}
:אמר אבוה דשמואל: 
::אשת ישראל שנאנסה אסורה לבעלה 
::- חיישינן שמא תחלתה באונס וסופה ברצון.
:איתיביה רב לאבוה דשמואל: '...אם תשתבאי - אפרקינך, '''ואותבינך לי לאינתו''''?! 
:אישתיק. 
:קרי רב עליה דאבוה דשמואל (איוב כט, ט) שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם 
:מאי אית ליה למימר? בשבויה הקילו! 

:ולאבוה דשמואל: אונס דשריא רחמנא - היכי משכחת לה? 
:כגון דקאמרי עדים שצווחה מתחלה ועד סוף. 

:ופליגא דרבא - דאמר רבא: 
::כל שתחלתה באונס וסוף ברצון 
::אפילו היא אומרת 'הניחו לו!' - שאלמלא נזקק לה - היא שוכרתו... 
::מותרת.  מאי טעמא? יצר אלבשה. 

:תניא כוותיה דרבא 
::(במדבר ה, יג) והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לך אחרת שאע&quot;פ שלא נתפשה - מותרת: ואיזו זו? כל שתחלתה באונס וסופה ברצון. 

:תניא אידך 
::והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לך אחרת שאע&quot;פ שנתפשה - אסורה: ואיזו זו? אשת כהן. 

:אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל 
::והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לה אחרת שאע&quot;פ שלא נתפשה - מותרת. ואיזו זו? שקידושיה קדושי טעות. שאפילו בנה מורכב על כתיפה ממאנת והולכת לה. 

::אמר רב יהודה: הני נשי דגנבו גנבי - שריין לגוברייהו... 
:::אמרי ליה רבנן לרב יהודה: 
:::והא קא ממטיאן להו נהמא? - מחמת יראה. 
:::והא קא משלחן להו גירי? - מחמת יראה. 
::וּדְאִי שבקינהו, ואזלן מנפשייהו - אסירן. 

:ת&quot;ר:
::שבויי מלכות - הרי הן כשבויין 
::גנובי ליסטות - אינן כשבויין 

:והתניא איפכא? 
:מלכות אמלכות - לא קשיא: הא - במלכות אחשורוש, הא במלכות בן נצר. 
:ליסטות אליסטות - לא קשיא:  הא - בבן נצר, הא בליסטים דעלמא. 
:ובן נצר התם קרי ליה מלך והכא קרי ליה לסטים? 
:אין גבי אחשורוש לסטים הוא, גבי לסטים דעלמא - מלך הוא:

== פדיון שבויות במעמד מיוחד ==
{{דפוס וילנא|נב|א|ממזרת ונתינה לישראל...}}
{{ביאור|ציטוט|המשנה}}
:'''ובכהנת: 'אהדרינך למדינתך' וכו'''':

:אמר אביי: 
::אלמנה - לכהן גדול: חייב לפדותה - שאני קורא בה: 'ובכהנת: אהדרינך למדינתך'.
::ממזרת {{ב|ונתינה|או נתינה, כלומר: מבני הנתינים שהצטרפו לעם ישראל כמתואר בסוף [[ספר יהושע]] וב[[ספר עזרא]]}} - לישראל - אינו חייב לפדותה - שאין אני קורא בה: 'ואותבינך לי לאנתו'. 
:רבא אמר: 
::כל שאיסור שבייה גורם לה - חייב לפדותה. 
::איסור דבר אחר גורם לה - אינו חייב לפדותה. 

:לימא כתנאי? 
::המדיר את אשתו ונשבית:
::רבי אליעזר אומר: פודַהּ - ונותן לה כתובתה. 
::רבי יהושע אומר: נותן לה כתובתה - ואינו פודַהּ. 

:::אמר רבי נתן: שאלתי את סומכוס: 
:::כשאמר רבי יהושע 'נותן לה כתובתה - ואינו פודה'... 
:::כשהדירה - ולבסוף נשבית, או: בנשבית - ולבסוף הדירה? 
:::ואמר לי: לא שמעתי, ונראין דברים שהדירה - ולבסוף נשבית. 
:::דאי אמרת: 'נשבית - ולבסוף הדירה'? - אתי לאיערומי! 

:מאי? לאו במדיר אשת כהן קמיפלגי? ואביי - דאמר כרבי אליעזר, ורבא - דאמר כרבי יהושע. 
:לא! הכא במאי עסקינן? כגון: שנדרה '''איהי''' - וקיים לה הוא. 
:רבי אליעזר סבר: הוא נותן אצבע בין שיניה. 
:ורבי יהושע סבר: היא נתנה אצבע בין שיניה. 

:אי 'היא נתנה אצבע בין שיניה' - כתובה מאי עבידתה? 
:ותו: ''אמר רבי נתן: שאלתי את סומכוס - כשאמר רבי יהושע: 'נותן לה כתובתה - ואינו פודה', כשהדירה - ולבסוף נשבית, או: בשנשבית - ולבסוף הדירה?  ואמר: 'לא שמעתי''' 
:ואי דנדרה איהי? מה לי: ''הֵדירהּ - ולבסוף נשבית'', מה לי: נשבית ולבסוף הֵדירה? 
אלא: לעולם דאדרה איהו. 

:ואביי מתרץ לטעמיה, ורבא מתרץ לטעמיה: 
:אביי מתרץ לטעמיה: 
:אלמנה - לכהן גדול: כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה 
:ממזרת ונתינה - לישראל: כולי עלמא לא פליגי דאינו חייב לפדותה. 
:מדיר אשת כהן, נמי: כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה - דהיינו {{ב|אלמנה|לכהן גדול}}... 
:כי פליגי? במדיר אשת ישראל: רבי אליעזר - אזיל בתר מעיקרא. ורבי יהושע אזיל בתר בסוף. 

:רבא מתרץ לטעמיה: 
:אלמנה - לכהן גדול, ממזרת ונתינה - לישראל: כולי עלמא לא פליגי '''דאינו חייב''' לפדותה. 
:כי פליגי? במדיר - בין אשת כהן ובין אשת ישראל: רבי אליעזר - אזיל בתר מעיקרא, ורבי יהושע - אזיל בתר בסוף:

=== פדיון שבויה בידי יורשים ===
{{ביאור:ציטוט}}
'''נשבית חייב לפדותה וכו':'''

:תנו רבנן 
::נשבית בחיי בעלה ואחר כך מת בעלה: 
::הכיר בה בעלה יורשין: חייבין לפדותה. 
::לא הכיר בה בעלה: אין יורשין חייבין לפדותה. 

:לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא. 
:א&quot;ל רב: הכי אמר חביבי: לית הלכתא כי הא מתניתא, אלא כי הא דתניא: 
::נשבית - לאחר מיתת בעלה: אין היתומין חייבין לפדותה, 
::ולא עוד? אלא: אפילו נשבית בחיי בעלה, ואחר כך מת בעלה: אין היתומין חייבין לפדותה - 
::שאין אני קורא בה 'ואותבינך לאינתו'. 

=== סכום הכסף לפדיון השבויה ===
{{דפוס וילנא|נב|ב|אין פודין את השבויין}}
:תנו רבנן 
::נשבית והיו מבקשין ממנו עד עשרה בדמיה: 
::פעם ראשונה - פודה, מכאן ואילך: רצה פודה, רצה אינו פודה. 
::רבן שמעון בן גמליאל אומר:
::אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהם - מפני תקון העולם. 

:הא בכדי דמיהן - פודין, אע&quot;ג דפרקונה יותר על כתובתה? ורמינהי? 
::נשבית - והיו מבקשין ממנו עד עשרה בכתובתה: 
::פעם ראשונה - פודה, מכאן ואילך: רצה - פודה, רצה - אינו פודה. 
::רבי שמעון בן גמליאל אומר: אם היה פרקונה כנגד כתובתה - פודה, אם לאו - אינו פודה. 

:רבן שמעון בן גמליאל תרי {{ב|קולי|הקלות (על הבעל)}} אית ליה:

=== רפואת אשה ===
{{ביאור ציטוט}}
'''לקתה חייב לרפאותה:'''

:תנו רבנן: 
::אלמנה ניזונת מנכסי יתומין, וצריכה רפואה: 
::- הרי היא כמזונות. 
::רבן שמעון בן גמליאל אומר: 
::רפואה שיש לה קצבה - נתרפאת מכתובתה. 
::שאין לה קצבה - הרי היא כמזונות. 

:אמר רבי יוחנן: עשו הקזת דם בארץ ישראל - כרפואה שאין לה קצבה. 
:קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא - דהות צריכה רפואה. 
:כל יומא אתו לקמיה דר' יוחנן. 
:אמר להו: איזילו קוצו ליה מידי לרופא. 
:...אמר רבי יוחנן: עשינו עצמינו כעורכי הדיינין! 

:מעיקרא - מאי סבר? ולבסוף - מאי סבר? 
:מעיקרא סבר: (ישעיהו נח, ז) ומבשרך לא תתעלם, 
:ולבסוף סבר: אדם חשוב שאני:

= כתובות פרק ד משנה ? =
'''מתניתין''' 
::לא כתב לה 'בנין דכרין דיהוו ליכי מינאי - אינון ירתון כסף כתובתיך יתר על חולקהון דעם אחוהון' 
::- חייב, שהוא תנאי בית דין.  
::...'בנן נוקבן דיהוין ליכי מינאי - יהוין יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי, עד דתלקחון לגוברין' 
::- חייב, שהוא תנאי בית דין. 
::את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותיך בביתי' 
::- חייב,  שהוא תנאי בית דין. 

::כך היו אנשי ירושלים כותבין. 
::אנשי גליל היו כותבין כאנשי ירושלים. 
::אנשי יהודה היו כותבין: 'עד שירצו היורשין ליתן לך כתובתיך'. 
::לפיכך: אם רצו יורשין - נותנין לה כתובתה ופוטרין אותה.

== גמרא בבלי על כתובות פרק ד משנה ? ==
{{ב|'''גמרא'''|הלימוד - כלומר הדיון בבית המדרש על המשנה}} 

:אמר רבי יוחנן, {{ב|משום|בשם}} רבי שמעון בן יוחאי: 
::מפני מה התקינו כתובת בנין דכרין - כדי שיקפוץ אדם ויכתוב לבתו כבנו. 

:ומי איכא מידי דרחמנא אמר: 'ברא - לירות, ברתא - לא תירות', ואתו רבנן - ומתקני דתירות ברתא?! 
:הא נמי דאורייתא הוא: 
:דכתיב (ירמיהו כט, ו) קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים. 
:בשלמא בנים - בידיה קיימי, אלא בנתיה - מי קיימן בידיה? 
:הא - קא משמע לן: דנלבשה וניכסה וניתיב לה מידי - כי היכי דקפצי עלה, ואתו נסבי לה. 

:ועד כמה? 
:אביי ורבא - דאמרי תרוייהו: עד לעישור נכסי. 

:ואימא: דאב - לירות, דבעל - לא לירות? 
:אם כן? אב נמי מימנע - ולא כתב! 

:ואימא: היכא דכתב אב - לכתוב בעל, היכא דלא כתב אב - לא לכתוב בעל? 
:לא פלוג רבנן. 

:בת בין הבנים - נמי: תירות? -- כנחלה - שויוה רבנן. 
:בת בין הבנות - תירות? -- לא פלוג רבנן. 
:ותיגבי ממטלטלי? -- ככתובה שויוה רבנן. 
:תטרוף ממשעבדי? -- 'ירתון' - תנן. 
:ואימא: אף על גב דליכא מוֹתר דינר? -- במקום דקא מיעקרא נחלה דאורייתא - לא תקינו רבנן.

{{דפוס וילנא|כתובות|נג|א|חזייא דלא הוה ניחא ליה}}
=== סיפור מצחיק על הבטחת כתובה גדולה מדי ===
:רב פפא איעסק ליה לבריה בי אבא סוראה, אזיל למיכתב לה כתובתה. 
:שמע יהודה בר מרימר, נפק, אתא - איתחזי ליה. 

:כי מטו לפיתחא הוה קא מפטר מיניה. אמר ליה: 'ניעול מר בהדאי?' - חזייה דלא הוה ניחא ליה...
:אמר ליה: מאי דעתיך? משום דאמר ליה שמואל לרב יהודה: 
:''שיננא! לא תיהוי בעבורי אחסנתא, אפילו מברא בישא לברא טבא - דלא ידיעא מאי זרעא נפיק מיניה!'' 
:''וכל שכן מברא לברתא''? 
:האי - נמי תקנתא דרבנן היא! דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי... 

:אמר ליה: הני מילי - מדעתיה. לעשוייה נמי? 
:אמר ליה: אטו מי קאמינא לך 'דעול ועשייה'? 'עול ''ולא'' תעשייה' - קאמינא! 
:אמר ליה: מעלאי דידי - היינו עשייה. 
:אכפייה ועול. 
:אישתיק ויתיב. 

:סבר: ההוא מירתח רתח. כתביה לכל מאי דהוה ליה. 
:לסוף אמר ליה: השתא - נמי לא מישתעי מר?! חיי דמר לא שביקי מידי לנפשאי!! 
:אמר ליה: אי מינאי דידי? אפילו האי נמי דכתבת לא ניחא לי. 
:אמר ליה: השתא - נמי אהדר בי! 
:אמר ליה: שוייה נפשך! 'הדרנא' - לא קאמינא. 

=== כתובת בנים במקרה של מכירת כתובה ===
:בעא מיניה רב יימר סבא מרב נחמן: 
:מכרה כתובתה לבעלה - יש לה כתובת בנין דכרין, או אין לה כתובת בנין דכרין? 

:אמר ליה רבא: ותבעי לך מוחלת? 
:אמר ליה: 
:השתא - ''מוכרת'' קמיבעיא לי, דאף על גב דאיכא למימר: ''זוזי אנסוה'' - דאמינא כמאן דקא מחו לה מאה עוכלי בעוכלא... - מוחלת מיבעיא?! 

:אמר רבא: פשיטא לי - 
:מוכרת כתובתה לאחרים - יש לה כתובת בנין דכרין. מאי טעמא? - זוזי אנסוה. 
:מוחלת כתובתה לבעלה - אין לה כתובת בנין דכרין. מאי טעמא? אחולי אחילתא. 

=== כתובת בנים, כשמכרה כתובתה לבעלה ===
:בעי רבא: מוכרת כתובתה לבעלה: כמוכרת לאחרים - דמי, או כמוחלת לבעלה - דמי? 
:בתר דבעיא, הדר פשטא: מוכרת כתובה לבעלה כמוכרת ''לאחרים'' - דמי. 

:מתיב רב אידי בר אבין: 
::מתה - אין יורשין של זה ואין יורשין של זה - יורשין כתובתה. 
:והוינן בה: 'כתובתה' מאי עבידתה? 
:ואמר רב פפא: כתובת בנין דכרין. 
:ואמאי?! הכא - נמי לימא יצר אנסה? 

:התם - קנסא הוא דקנסוה רבנן. 


יתיב רבין בר חנינא קמיה דרב חסדא, ויתיב וקאמר משמיה דרבי אלעזר: 
::מוחלת כתובתה לבעלה - אין לה מזונות. 
:אמר ליה אי לאו דקאמרת לי משמיה דגברא רבא, הוה אמינא לך: (משלי יז, יג) משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו.

:יתיב רב נחמן ועולא ואבימי בר רב פפי, ויתיב רב חייא בר אמי גבייהו. 
:אתא ההוא גברא דשכיבא ארוסתו. 
:אמרי ליה זיל קבר או הב לה כתובתה. 
:אמר להו רב חייא: תנינא?! 
::אשתו ארוסה: לא אונן ולא מיטמא לה, וכן היא לא אוננת ולא מיטמאה לו. 
::מתה: אינו יורשה.  
::מת הוא: גובה כתובתה. 
:טעמא דמת הוא, הא - מתה היא אין לה כתובה.  
:מאי טעמא? אמר רב הושעיא שאין אני קורא בה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי. 
:כי אתא רבין אמר ריש לקיש:  ארוסה שמתה אין לה כתובה 
:אמר להו אביי זילו אמרי ליה

{{להשלים}}
&lt;!--
מתוך: כתובות נג ב (עריכה)
שקילא טיבותך שדיא אחיזרי כבר תרגמא רב הושעיא לשמעתי' בבבל:
בנן נוקבן דיהויין ליכי מינאי וכו':
רב תני עד דתלקחן לגוברין ולוי תני עד דתבגרן לרב אע&quot;ג דבגר ולוי אע&quot;ג דאינסיב אלא בגר ולא אינסיב אינסיב ולא בגר דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי בארוסה ולא בגר וכן תני לוי במתניתיה עד דתבגרן וימטי זמניהון דאינסבן תרתי אלא או תבגרן או ימטי זמניהון לאיתנסבא כתנאי עד מתי הבת נזונית עד שתארס משום רבי אלעזר אמרו עד שתבגר תני רב יוסף עד דיהוויין איבעיא להו הויה דאירוסין או הויה דנישואין תיקו אמר ליה רב חסדא לרב יוסף מי שמיע לך מיניה דרב יהודה ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות אמר ליה משמע לא שמיע לי אלא מסברא לית לה כיון דאירסה לא ניחא ליה דתיתזיל אמר ליה אם משמע לא שמיע לך מסברא אית לה כיון דלא קים ליה בגוה לא שדי זוזי בכדי ואיכא דאמרי אמר ליה משמע לא שמיע לי מסברא אית לה כיון דלא קים ליה בגוה לא שדי זוזי בכדי אמר ליה אי משמע לא שמיע לך מסברא לית לה כיון דאירסה לא ניחא ליה דתיתזיל:
סימן דגברי שק זרף מאנה ויבמה שניה ארוסה ואנסה:
בעו מיניה מרב ששת ממאנת יש לה מזונות או אין לה מזונות אמר להו רב ששת תניתוה אלמנה בבית אביה וגרושה בבית אביה ושומרת יבם בבית אביה יש לה מזונות רבי יהודה אומר עודה בבית אביה יש לה מזונות אינה בבית אביה אין לה מזונות רבי יהודה היינו ת&quot;ק אלא לאו ממאנת איכא בינייהו דתנא קמא סבר אית לה ורבי יהודה סבר לית לה בעי ריש לקיש בת יבמה יש לה מזונות או אין לה מזונות כיון דאמר מר כתובתה על נכסי בעלה הראשון לית לה או דלמא כיון דאי לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני אית לה תיקו:
בעי רבי אלעזר בת שניה יש לה מזונות או אין לה מזונות

מתוך: כתובות נד א (עריכה)
כיון דלית לה כתובה לית לה מזוני או דלמא אמה דעבדא איסורא קנסוה רבנן איהי דלא עבדא איסורא לא קנסוה רבנן תיקו בעי רבא בת ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות כיון דאית לה כתובה אית לה או דלמא כיון דלא תקינו רבנן כתובה עד שעת נישואין לית לה תיקו:
בעי רב פפא בת אנוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות אליבא דרבי יוסי ברבי יהודה לא תיבעי לך דאמר יש לה כתובה מנה כי תיבעי לך אליבא דרבנן דאמרי יצא כסף קנסה בכתובתה מאי כיון דלית לה כתובה לית לה מזוני או דלמא כתובה טעמא מאי כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה והא לא מצי מפיק לה תיקו:
את תהא יתבא בביתי וכו':
תני רב יוסף בביתי ולא בביקתי אבל מזוני אית לה מר בר רב אשי אמר אפילו מזוני נמי לית לה ולית הלכתא כמר בר רב אשי אמר רב נחמן אמר שמואל תבעוה להנשא ונתפייסה אין לה מזונות הא לא נתפייסה יש לה מזונות אמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל אמרה מחמת פלוני בעלי יש לה מזונות מחמת בני אדם שאינן מהוגנין לה אין לה מזונות אמר רב חסדא זינתה אין לה מזונות אמר רב יוסף כיחלה ופירכסה אין לה מזונות מאן דאמר זינתה כל שכן כיחלה ופירכסה מאן דאמר כיחלה ופירכסה אבל זינתה אית לה מאי טעמא יצר אנסה ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל התובעת כתובתה בבית דין אין לה מזונות ולא והתניא מכרה כתובתה ומשכנה כתובתה עשתה כתובתה אפותיקי לאחר אין לה מזונות הני אין אבל תובעת לא הני בין בבית דין בין שלא בבית דין תובעת בבית דין אין שלא בב&quot;ד לא:
וכך היו אנשי ירושלים וכו':
אתמר רב אמר הלכה כאנשי יהודה ושמואל אמר הלכה כאנשי גליל בבל וכל פרוודהא נהוג כרב נהרדעא וכל פרוודהא נהוג כשמואל ההיא בת מחוזא דהות נסיבא לנהרדעא אתו לקמיה דרב נחמן שמעה לקלה דבת מחוזא היא אמר להו בבל וכל פרוודהא נהוג כרב אמרו ליה והא לנהרדעא נסיבא אמר להו אי הכי נהרדעא וכל פרוודהא נהוג כשמואל ועד היכא נהרדעא עד היכא דסגי קבא דנהרדעא איתמר אלמנה רב אמר שמין מה שעליה ושמואל אמר אין שמין מה שעליה אמר רב חייא בר אבין וחילופה בלקיט רב כהנא מתני וכן בלקיט ומנח בה סימנא יתמא וארמלתא שלח ופוק אמר רב נחמן אע&quot;ג דתנן במתניתין כוותיה דשמואל הלכתא כוותיה דרב דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו ולא בצבע שצבע לשמן ולא בסנדלים חדשים שלקח לשמן אמר ליה רבא לרב נחמן וכי מאחר דתנן מתניתין כוותיה דשמואל אמאי הלכתא כוותיה דרב אמר ליה לכאורה כשמואל רהיטא כי מעיינת בה הלכתא כוותיה דרב מאי טעמא כי אקני לה אדעתא למיקם קמיה אדעתא למשקל ולמיפק לא אקני לה:
כלתא דבי בר אלישיב הוה קא תבעה כתובתה מיתמי הוה קא ממטי להו לבי דינא אמרי זילא לן מילתא דתיזלי הכי אזלא לבישתינהו ואיכסתינהו לכוליה מנא אתו לקמיה דרבינא אמר להו הלכתא כוותיה דרב דאמר אלמנה שמין מה שעליה ההוא דאמר להו נדוניא לברת זל נדוניא א&quot;ר אידי בר אבין פורנא ליתמי ההוא דאמר להו

מתוך: כתובות נד ב (עריכה)
ארבע מאה זוזי מן חמרא לברת אייקר חמרא אמר רב יוסף רווחא ליתמי קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא דהוה קמפסדה מזוני אתו לקמיה דרבי יוחנן אמר להו איזילו ואמרו ליה לאבוכון דנייחד לה ארעא למזונה אתו לקמיה דריש לקיש אמר להו כל שכן שריבה לה מזונות אמרו ליה והא רבי יוחנן לא אמר הכי אמר להו זילו הבו לה ואי לא מפיקנא לכו רבי יוחנן מאונייכו אתו לקמיה דרבי יוחנן אמר להו מה אעשה שכנגדי חלוק עלי אמר רבי אבהו לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן אמר למזונות ריבה לה מזונות אמר במזונות קצץ לה מזונות:
--&gt;&gt;</text>
      <sha1>158xl8bd7ynkfvp2dmwa4880gn4kuk1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הבנקאות (שירות ללקוח)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>295183</id>
    <revision>
      <id>1419266</id>
      <parentid>1413740</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T05:37:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="87171" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981

&lt;מאגר 2000205 תיקון 2166722&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 258|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|9:210117)); ((תשנ&quot;ב, 78|תיקון מס' 2 לחוק שיקים ללא כיסוי|12:210891)); ((תשנ&quot;ד, 154|תיקון מס' 2|13:211019)); ((תשנ&quot;ה, 34|תיקון מס' 3|13:211037)), ((158|תיקון מס' 4 לחוק הגנת הצרכן|13:211153)), ((429|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|13:211766)); ((תשנ&quot;ו, 306|חוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה)|13:211685)); ((תשנ&quot;ח, 252|תיקון מס' 7|14:211519)); ((תשנ&quot;ט, 24|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על המטבע|14:211578)); ((תשס&quot;ד, 368|תיקון מס' 9|16:300982)); ((תשס&quot;ה, 840|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס&quot;ו, 279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס&quot;ז, 376|תיקון מס' 12|17:300135)); ((תש&quot;ע, 474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((514|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)); ((תשע&quot;א, 1001|תיקון מס' 15|18:301120)), ((1102|תיקון מס' 18 לחוק הבנקאות (רישוי)|18:301319)); ((תשע&quot;ב, 86|תיקון מס' 17|18:301014)), ((388|תיקון מס' 18|18:301188)); ((תשע&quot;ד, 338|תיקון מס' 19|19:301363)); ((תשע&quot;ו, 868|חוק נתוני אשראי|20:340802)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)); ((תשע&quot;ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((368|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|20:367942)), ((446|חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה)|20:381148)), ((1087|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)), ((1156|תיקון מס' 53 לחוק הגנת הצרכן|20:390431)), ((1223|תיקון מס׳ 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות|20:390482)); ((תשע&quot;ח, 454, 456|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((739|תיקון מס' 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|20:502709)), ((879|תיקון מס' 57 לחוק הגנת הצרכן|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 48|תיקון מס' 5 (תיקון) לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות|20:519395)), ((98|תיקון מס' 30|20:528211)), ((159|תיקון מס' 31|20:528257)), ((223, 226|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש&quot;ף, 14, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;א, 312|חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה)|23:597194)); ((תשפ&quot;ב, 864|תיקון מס' 34|24:628369)).

''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק))), ((1956|צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד התחילה של סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)))); ((תש&quot;ף, 1880|תקנות התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (דחיית תחילתו של פרק ב' לחוק))).

__TOC__

== פרק א׳: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ז-2, תשע״ז–4, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי תשלום&quot; - כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;גוף פיננסי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד בנקאי;
:: (2) החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]] (בפסקה זו - חוק הדואר), בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]], ומהיום הקובע כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו-57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))) - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:: (3) גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:: (4) חבר בורסה כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:: (5) בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) מנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (9) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (10) גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר, בהסכמת הנגיד, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;הוראות ניהול בנקאי תקין&quot; - הוראות המפקח לפי [[סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941]];
:- &quot;הנפקה&quot; ו&quot;תפעול הנפקה&quot;, של כרטיס חיוב - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק כרטיסי חיוב&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;כרטיס חיוב&quot; ו&quot;מנפיק&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק האמור]], וסולק כהגדרתו [[בסעיף 36ט לאותו חוק]];
:- &quot;שירות&quot; - כל שירות שנותן תאגיד בנקאי בתחום פעולתו כמוגדר [[בפרק ג' לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות מתאגיד בנקאי;
:- &quot;הנגיד&quot; - נגיד בנק ישראל שנתמנה לפי [[#6|סעיף 8 לחוק בנק ישראל, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;המפקח&quot; - המפקח על הבנקים שנתמנה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]];
:- &quot;הועדה המייעצת&quot; - הועדה המייעצת שנתמנתה לפי [[סעיף 6 לפקודת הבנקאות, 1941]], בצירוף אדם שימנה שר האוצר כנציג לקוחות.

== פרק ב': חובות תאגיד בנקאי במתן שירותים בנקאיים ==

@ 2. חובה לתת שירותים מסויימים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט)
: (א) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
:: (1) קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;
:: (2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי, וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
::: (א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
::: (ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;
:: (3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;
:: (4) (((נמחקה);))
:: אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח.
: (ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.
: (ג) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים.
: (ד) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות.

@ 3. איסור הטעיה
: לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל ענין מהותי למתן שירות ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים:
: (1) המהות והטיב של השירות;
: (2) מועד מתן השירות;
: (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
: (4) זהות נותן השירות;
: (5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
: (6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
: (7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
: (8) תנאי אחריות לשירות;
: (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

@ 4. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות
: לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי־ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

@ 5. גילוי נאות (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ה-3, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ב)
: (א) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בכללים חובה על תאגידים בנקאיים, לפי הפירוט והדרך שנקבעו בהם -
:: (1) לגלות ללקוחותיהם כל פרט מהותי לגבי תכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהם נותנים והסיכונים הכרוכים בו;
:: (2) לציין פרטים מסויימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;
:: (3) ליתן ללקוחותיהם, במועדים קבועים, דוחו&quot;ת על שירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסויימים;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) היה לנגיד יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה כאמור [[בסעיף 3]] או פגיעה בלקוח כאמור [[בסעיף 4]], רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לחייב בכללים תאגידים בנקאיים לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שנקבעו בכללים ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; הנגיד רשאי לקבוע בכללים גם הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.
: (ג) לא יפרסם תאגיד בנקאי פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: &quot;אי-עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל&quot;.

@ 5א. מסירת מידע על עמלות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז, תשע&quot;ב-2)
: (א) מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 5]], תאגיד בנקאי ימסור ללקוחותיו מידע בכתב על סכומי העמלות או על שיעור העמלות שהוא גובה בעד כל שירות שנתן ללקוח; המידע יימסר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).
: (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל סניפיו של התאגיד הבנקאי.
: (ג)(1) מדי שישה חודשים ישלח תאגיד בנקאי לכל לקוח שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו עמלות, הודעה שבה יהיה מידע מרוכז וסיכום של כל סכומי העמלות שנגבו ממנו; הנגיד יקבע כללים לעניין צורת הודעה כאמור הנשלחת ללקוח שהוא אזרח ותיק כהגדרתו [[בחוק האזרחים הוותיקים, התש&quot;ן-1989]], ובכלל זה לעניין הגודל המזערי של האותיות באותה הודעה.
:: (2) קיבל לקוח הודעה לפי פסקה (1) באמצעות מחשב, יהיה התאגיד הבנקאי פטור מהחובה לשלחה ללקוח.

@ 5א1. הודעה ללקוח על נקיטת פעולה לגבי הלוואה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע״ז–6, ק&quot;ת תשע&quot;ט, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף)
: (א) תאגיד בנקאי לא יעמיד הלוואה לפירעון מיידי ולא ינקוט הליך משפטי נגד לקוח בשל אי־עמידה בתנאי הלוואה, ובכלל זה בשל אי־פירעונה, כולה או חלקה (בסעיף זה - פעולה לגבי הלוואה), אלא אם כן מסר ללקוח הודעה על כך בכתב, 21 ימי עסקים לפחות לפני ביצוע הפעולה לגבי הלוואה, באופן שבו הוא נוהג למסור לאותו לקוח הודעות וכן במסירה אישית לכתובת הלקוח הרשומה אצלו; בסעיף זה, &quot;הלוואה&quot; - למעט משיכות כספים על ידי לקוח מחשבון עובר ושב או או באמצעות אמצעי תשלום, במסגרת סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים לכבד מראש.
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול פרטים אלה:
:: (1) יתרת סכום ההלוואה;
:: (2) שיעור הריבית על ההלוואה;
:: (3) סכום ההלוואה שבפיגור, אופן חישובו ושיעור ריבית הפיגורים, ככל שישנם;
:: (4) סכום העמלה בשל העמדת הלוואה לפירעון מיידי, ככל שישנה;
:: (5) (((נמחקה).))
: (ג) אי־קבלת הודעה כאמור בסעיף זה על ידי לקוח, אין בה כדי למנוע מתאגיד בנקאי לבצע פעולה לגבי הלוואה, ובלבד שמסר את ההודעה בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי לא חייב למסור הודעה כאמור באותו סעיף קטן, אם יש במסירתה חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה של התאגיד הבנקאי בשל אחד מאלה:
:: (1) שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח;
:: (2) תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על הלוואה [[שסעיף 7 לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993]], חל עליה.

@ 5א2. שינוי תכנית הטבות ללקוח או סיומה (תיקון: תשע״ז–5)
: (א) בסעיף זה –
::- ”עוסק” – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
::- ”שינוי” – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות ללקוח במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
::- ”התכנית”, ”תכנית הטבות” – התקשרות מתמשכת בין לקוח לבין מנפיק, שבה הלקוח מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל המנפיק, ומהותה היא קבלת הטבות שאינן הטבות בנקאיות או צבירת זכויות, מהמנפיק או מעוסק, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום; לעניין זה, ”הטבות בנקאיות” – הטבות הנוגעות לשיעור של ריבית או של עמלה או לסכום של עמלה;
::- ”תנאי התכנית” – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין המנפיק שמפעיל את התכנית ובין הלקוח או במועד מאוחר יותר.
: (ב) ביקש מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה –
:: (1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
:: (2) יאפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש המנפיק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור –
:: (1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין המנפיק גם את זכותו של הלקוח לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
:: (2) יאפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ד) מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; מנפיק כאמור ישלח ללקוח הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
: (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו־(ד) יישלחו ללקוח באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הלקוח לקבל הודעות מהמנפיק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הלקוח למנפיק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
:: (1) דואר;
:: (2) דואר אלקטרוני;
:: (3) מסרון;
:: (4) אמצעי תקשורת מקוון אחר.
: (ו) הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע –
:: (1) נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
:: (2) סוגים של תכניות הטבות או של מנפיקים שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) שינוי בתכנית הטבות או סיום התכנית, בשל אחד מאלה:
::: (א) ניתן לגבי עוסק המציע הטבות או זכויות לפי התכנית צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
::: (ב) העוסק כאמור בפסקת משנה (א) חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
:: (2) מכירה מיוחדת שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות; בפסקה זו, ”מכירה מיוחדת” – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת ללקוח הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים על ידי המנפיק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך של מתן הנחה ללקוח פלוני.

@ 5א3. מענה אנושי מקצועי (תיקון: תשע״ח–4)
: (א) תאגיד בנקאי המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
:: (1) טיפול בתקלה;
:: (2) בירור חשבון;
:: (3) סיום התקשרות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שתאגיד בנקאי מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
: (ג) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
: (ד)(1) קבע המפקח הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי תאגיד בנקאי רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
:: (2) הורה המפקח כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של תאגידים בנקאיים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו תאגידים בנקאיים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי התאגיד הבנקאי, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

@ 5ב. מעבר של לקוח בין תאגידים בנקאיים (תיקון: תשס״ז, תשע״ז-2, תשע״ח, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף)
: (א) לקוח, המעוניין להעביר את חשבונותיו ובכלל זה פעילות פיננסית כהגדרתה [[בסעיף 5ב1(ה)]] מתאגיד בנקאי אחד (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי המקורי) לתאגיד בנקאי אחר (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי הקולט), או לסגור את החשבון בתאגיד הבנקאי המקורי לאחר העברת חשבונותיו רשאי לאשר, בכתב, לתאגיד הבנקאי הקולט לנהל בעבורו את כל ההליכים הקשורים במעבר כאמור, ובכלל זה לקבל –
:: (1) את ההרשאות לחיוב בכל חשבונות הלקוח בתאגיד הבנקאי המקורי;
:: (2) סיוע בהעברת החיובים העתידיים באמצעי התשלום של הלקוח לפירעון בתאגיד הבנקאי הקולט.
: (ב) המפקח רשאי ליתן הוראות לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.

@ 5ב1. העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים (תיקון: תשע״ח, ק&quot;ת תש&quot;ף, תשפ&quot;א)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בנק” ו”סניף” – כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981]];
::- ”בנק בעל היקף פעילות קטן” – בנק ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקאים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של כנסת; לעניין הגדרה זו, ”שווי הנכסים”, של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;
::- ”בנק מקוון” – בנק שלפי תכנית הפעולה שלו נותן שירות ללקוחותיו באמצעים מקוונים, ואינו מקיים מערך סניפים לקבלת קהל;
::- ”לקוח” – יחיד וכן תאגיד מסוג שקבע הנגיד בכללים;
::- ”המועד הקובע” – יום תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|פרק ב׳ לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018]];
::- ”פעילות פיננסית” – שירותים ומוצרים שבנק מציע ללקוח, ובכללם סוגי זיכויים עתידיים וסוגי חיובים עתידיים, שהנגיד קבע בכללים ובתנאים שקבע.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 5ב]], ביקש לקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר (בסעיף זה – הבנק הקולט), יבצעו הבנק שבו מתנהלת הפעילות הפיננסית של הלקוח, לרבות כל בנק שבו התנהלה בעבר, במועד הקובע או לאחריו, אותה פעילות פיננסית ושממנו הועברה לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – הבנק המקורי), והבנק הקולט את הפעולות הנדרשות כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית לבנק הקולט באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית כאמור, בתוך שבעה ימי עסקים מהמועד שבו הבנק המקורי קיבל הודעה על אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט או בתוך מועד אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר.
: (ג) הנגיד יקבע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם יבצעו הבנק הקולט והבנק המקורי את הפעולות כאמור בסעיף קטן (ב) גם לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן ועד תום התקופה שקבע, אם קבע, ורשאי הנגיד לקבוע כאמור תקופות שונות לסוגים שונים של פעילות פיננסית.
: (ד)(1) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם יחול האמור בסעיף קטן (ב).
:: (2) לא קבע הנגיד כללים כאמור בפסקה (1) עד המועד הקובע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על כל סוגי חשבונות הבנק, אלא אם כן הנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית הנתנהלת בהם לא יחול האמור באותו סעיף קטן.
: (ה) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות סעיף זה או לתחרות במערכת הבנקאית, לבקשתו של בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק מקוון, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו, יחולו עליו בתום תקופה שיקבע הנגיד, או שיחולו עליו חובות רק כבנק קולט או כבנק מקורי.
: (ו) הפסיק בנק שהנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע לגביו כאמור בסעיף קטן (ה) להיות בנק בעל היקף פעילות קטן, יחולו עליו הוראות סעיף זה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר:
:: (1) לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן;
:: (2) לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו בתום תקופה שקבע – בתום התקופה שקבע או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם.
: (ז) המפקח רשאי ליתן הוראות לתאגיד בנקאי לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.
: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים), התש&quot;ף-2019]].))

@ 5ג. הנפקת טופסי שיקים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;לקוח&quot; - יחיד שאינו תאגיד;
::- &quot;שיק&quot;, &quot;שרטוט&quot; - כמשמעותם [[+|בסעיפים 73]] [[ו־76 לפקודת השטרות]], בהתאמה;
: (ב) בטופסי שיקים שתאגיד בנקאי מנפיק ללקוחו, יהיו השיקים משורטטים ויהיו מודפסות עליהם מילים האוסרות את העברתם, אלא אם כן ביקש הלקוח שיונפקו לו טופסי שיקים בלא השרטוט והמילים כאמור.

@ 6. אחריות להטעיה
: היתה הטעיה בפרסומת של תאגיד בנקאי, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 6א. פרסומת המכוונת לקטינים (תיקון: תשנ&quot;ה)
: הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, ובאישור שר האוצר וועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בכללים עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר נסיונו; כללים כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסוים.

@ 7. התניית שירות בשירות
: (א) לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין התנאת מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 7א. שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;סולק&quot;, &quot;ספק&quot; ו&quot;עסקה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;נותן שירותי ניכיון&quot; - מי שנותן שירותי ניכיון כדרך עיסוק;
::- &quot;שירותי ניכיון&quot; - מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים, וכן מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים כאמור, הניתן בידי הסולק עצמו;
::- &quot;תנאי ההתקשרות&quot; - לרבות לעניין סוג העסקאות או התקבולים והיקפם, מחיר, תנאי תשלום ומועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי וקביעת עמלות, לרבות עמלה להיקף מזערי של עסקאות.
: (ב) לא יפלה סולק, במישרין או בעקיפין, בין נותני שירותי ניכיון, ובכלל זה בינו כמי שנותן שירותים כאמור לבין נותני שירותי ניכיון אחרים, לרבות לעניין תנאי ההתקשרות.
: (ג) לא יסרב סולק לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, ובכלל זה לא יסרב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי הניכיון, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה -
:: (1) יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
::: (א) סירוב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, שאינו מנומק בכתב בתוך חמישה ימי עסקים, ובלבד שלבקשה לאפשר התקשרות כאמור צורפה הסכמתו של הספק להתקשרות;
::: (ב) סירוב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו מנומק בכתב בתוך עשרה ימי עסקים;
::: (ג) שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בין סולק לבין ספק, במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות הספק עם נותן שירותי ניכיון;
::: (ד) נסיבות נוספות שקבע המפקח;
:: (2) סירוב סולק לאפשר התקשרות או להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], אף שחלה עליו חובת רישוי לפי [[החוק האמור]] ייחשב סירוב מטעמים סבירים.
: (ד) לא יתנה סולק, במישרין או בעקיפין, מתן שירותי סליקה לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עימו לגבי שירותים כאמור בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון מסוים.

@ 7ב. איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד או למניעת התקשרות בין מאגד לספק (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מאגד&quot; - תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, ובלבד שהתאגיד הוא בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], שחלים לגבי פעילותו כמאגד צו, שתחילתו לאחר יום התחילה של [[20:367942|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע&quot;ז-2017]], לפי [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]] ולפי [[חוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;ספק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) לא יסרב סולק להתקשר עם מאגד ולא ימנע התקשרות בין מאגד לבין ספק, מטעמים בלתי סבירים.
: (ג) לעניין זה יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
:: (1) סירוב סולק להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד;
:: (2) סירוב בנסיבות אחרות שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הנגיד.
: (ד) סולק לא יגבה מספק שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהספק בעד השירות שהמאגד נותן לו.
: (ה) שר האוצר רשאי לקבוע את התמורה שישלם מאגד לסולק ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה:
:: (1) המאגד פנה לסולק ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות;
:: (2) שר האוצר נוכח כי הסולק דרש תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים.

@ 7ג. איסור שינוי לרעה של תנאי התקשרות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: תאגיד בנקאי לא ישנה לרעה את תנאי הסכם ההתקשרות עם לקוח רק בשל כך שהלקוח התקשר או מעוניין להתקשר בהסכם לקבלת שירותים מגוף פיננסי אחר.

@ 7ד. איסור מניעת תחרות וגישה למידע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) תאגיד בנקאי לא ימנע, במעשה או במחדל, מגוף פיננסי העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב שמנפיק התאגיד הבנקאי (בסעיף זה - גוף מתפעל) לתת שירותים פיננסיים, לרבות מתן אשראי, ללקוחות התאגיד הבנקאי, ולא יגביל גוף מתפעל במתן שירותים כאמור.
: (ב) תאגיד בנקאי לא ימנע, במעשה או במחדל, מגוף מתפעל לעשות שימוש כמפורט להלן, במידע שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע הנפקה או תפעול ההנפקה:
:: (1) מתן שירותים כמנפיק;
:: (2) מתן אשראי;
:: (3) פעילות הנלווית למתן שירותים כמנפיק או למתן אשראי.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], ובכלל זה לעניין קבלת הסכמת הלקוח להעברת המידע ולשימוש בו.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין גוף מתפעל שאינו מפוקח על פי דין, לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק או כנותן אשראי.

@ 7ה. העברת מידע בדבר יתרת הלקוח בחשבון עובר ושב (תיקון: תשע״ז-2)
: (א) ביקש לקוח מתאגיד בנקאי כי מידע בדבר היתרה בחשבון העובר ושב שלו בתאגיד הבנקאי יימסר לגוף פיננסי לשם מתן אשראי, מדי יום או מדי תקופה ארוכה יותר לפי בקשת הלקוח, ימסור התאגיד הבנקאי את המידע לאותו גוף בהתאם לבקשה.
: (ב) המפקח רשאי לתת הוראות לעניין מועדי העברת המידע לפי סעיף זה ואופן העברתו וכן הוראות לעניין אופן קבלת בקשתו של לקוח לפי סעיף זה, בהוראות ניהול בנקאי תקין.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין גוף פיננסי שאינו מפוקח על פי דין, לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק או כנותן אשראי.

@ 7ו. הפצת כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עם תאגיד בנקאי בהסכם הפצה (תיקון: תשע״ז-2, תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-2)
: (א) פנה לקוח לתאגיד בנקאי בבקשה להתקשר עמו בחוזה כרטיס אשראי, או פנה תאגיד בנקאי ללקוח בהצעה להתקשרות כאמור, יפיץ התאגיד הבנקאי את כרטיסי האשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה; לעניין זה –
::- ”הפצה”, של כרטיסי אשראי – ביצוע כל הפעולות כמפורט להלן:
::: (1) הצגה לפני הלקוח של פרטים לעניין המנפיקים הקשורים בהסכם הפצה ולעניין כרטיסי האשראי שהם מנפיקים;
::: (2) מסירת פרטי הלקוח למנפיק מסוים הקשור בהסכם הפצה, לפי בקשת הלקוח;
::: (3) מסירה ללקוח של כרטיס אשראי שהנפיק לו מנפיק הקשור בהסכם הפצה, בסניפי התאגיד הבנקאי, לבקשת הלקוח;
::- ”הסכם הפצה” – הסכם בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק אחר להפצת כרטיס האשראי שהנפיק המנפיק האחר;
::- ”כרטיס אשראי”, ”חוזה כרטיס אשראי” – כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- ”מנפיק הקשור בהסכם הפצה” – גוף פיננסי שהוא מנפיק, למעט גוף המנוי [[בפסקאות (4), (6), (7) ו־(10) להגדרה ”גוף פיננסי” שבסעיף 1]], שאינו מפוקח על פי דין לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק, שהתקשר עם התאגיד הבנקאי בהסכם הפצה.
: (ב) המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין תנאי הסכם ההפצה בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק קשור בהסכם הפצה, לעניין אופן ההפצה ולעניין הפרטים שהתאגיד הבנקאי יחויב להציג ללקוח, לפי סעיף זה.
: (ג) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר להתקשר עם מנפיק בהסכם הפצה כאמור בסעיף זה; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים דינה כדין סירוב בלתי סביר; המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין תנאים שיראו אותם כבלתי סבירים לעניין סעיף קטן זה.

@ 7ז. הצגת מידע על עסקאות שביצע לקוח באמצעות כרטיס חיוב (תיקון: תשע״ז-2, ק&quot;ת תשע&quot;ט-2)
: (א) תאגיד בנקאי יציג ללקוח, לפי בקשתו, מידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי החיוב של הלקוח שהועבר לו על ידי מנפיק כרטיס החיוב ושהתשלום בעדן נעשה בדרך של חיוב חשבון העובר ושב של הלקוח בתאגיד הבנקאי; היה התאגיד הבנקאי מנפיק, תהיה הצגת המידע לפי סעיף קטן זה על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק מנפיק אחר, זהה להצגת המידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק התאגיד הבנקאי.
: (ב) המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין הוראות לעניין אופן הצגת המידע בידי תאגיד בנקאי לפי סעיף קטן (א), מועדי הצגת המידע ופרטי המידע.
: (ג) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הנגיד, יקבע בתקנות הוראות לעניין העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) ממנפיק לתאגיד בנקאי לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן, לרבות פרטי המידע, מועדי העברתו ואופן ההעברה.
: (ד) תאגיד בנקאי לא יעשה כל שימוש במידע שהגיע לידיו לפי סעיף קטן (א), אלא לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן.

@ 7ח. איסור לסירוב בלתי סביר לשעבוד נוסף ולמימושו (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לווה למתן הסכמתו לשעבוד נוסף של נכס, נחות בדרגתו, לטובת נושה אחר.
: (ב) שיעבד הלווה נכס בשעבוד נוסף לטובת נושה אחר, רשאי הנושה האחר לממש את השעבוד רק בהסכמת התאגיד הבנקאי; התאגיד הבנקאי לא יסרב לתת את הסכמתו אלא מטעמים סבירים.

@ 8. קביעת שיטות חישוב
: הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו זיכויים וחיובים לחשבון כספי של לקוח המתנהל אצל תאגיד בנקאי, וכן את דרכי החישוב של ריבית שהתאגיד הבנקאי גובה או משלם או של המחיר שהוא גובה תמורת שירותים; ההוראות יכול שיהיו כלליות או לסוגים של תאגידים בנקאיים.

@ 9. סייג
: הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, להכריז כי לא יראו סוג של תאגידי עזר כתאגידים בנקאיים לענין חוק זה.

@ 9א. ביטול שעבודים (תיקון: תשנ&quot;ד)
: (א) פרע לקוח, בעצמו ולא באמצעות ערב, את כל חיוביו שלהבטחתם נוצרו שעבודים, יבטל התאגיד הבנקאי את השעבודים ואם הנכסים ששועבדו נמצאים בחזקתו, יעמידם לרשות הלקוח או הממשכן תוך שבועיים מיום הפרעון; היה השעבוד משכנתה או משכון רשום, יגיש התאגיד הבנקאי, תוך 30 ימים מיום הפרעון, הודעה על מחיקת השעבוד למי שאצלו הוא נרשם; היה התאגיד הבנקאי בנק למשכנתאות כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], רשאי הוא להגיש את ההודעה האמורה תוך 60 ימים מיום הפרעון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו כל עוד לא נפרעו כל חיוביו של הלקוח המובטחים על ידי אותם שעבודים; היה החיוב שנפרע מסוג חיוב מתחדש, יבוטלו השעבודים רק אם הלקוח ביקש לבטלם, והמועד שבו הגיעה בקשתו לסניף התאגיד הבנקאי שבו התנהלו חיוביו ייחשב כיום הפרעון לצורך המועדים האמורים בסעיף קטן (א).
: (ג) הוצאות מחיקת רישום משכנתה או משכון כאמור יחולו על התאגיד הבנקאי.

@ 9א1. הגבלות לעניין גביית עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, בעת ביצוע משכנתה על דירה יחידה המשמשת למגורים של יחיד, או בעת מימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור, לא יגבה תאגיד בנקאי עמלת פירעון מוקדם אם המשכנתה או המשכון האמורים נרשמו להבטחת הלוואה לדיור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם אם מתקיים בתמורה שהתקבלה בעד מכירת דירת מגורים כאמור בסעיף קטן (א), אחד מאלה:
:: (1) התמורה עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים; סכום זה יהיה צמוד למדד כאמור [[בסעיף 9ז]];
:: (2) התמורה עולה על מלוא חוב ההלוואה ואינה עולה על הסכום שבפסקה (1), ובלבד שסכום עמלת הפירעון המוקדם לא יעלה על ההפרש שבין התמורה למלוא חוב ההלוואה.
: (ג) הנגיד, לאחר התייעצות בוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע כללים לחישוב עמלת פירעון מוקדם לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לשנות את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב)(1).
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;דירה יחידה&quot; - דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של יחיד בישראל ובאזור, כהגדרתו [[בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]]; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש ליחיד, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ&quot;ב בטבת התשנ&quot;ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של היחיד בה הוא פחות מ־25%;
::- &quot;הלוואה לדיור&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 9ב]];
::- &quot;יחיד&quot; - מי שאינו תאגיד, ובלבד שהוא בעלים, חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, כבעלים או כחוכר לדורות של הדירה היחידה, והכל במשמעות הנודעת למונחים אלה [[בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;מלוא חוב ההלוואה&quot; - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמו המשכנתה או המשכון, לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה כפי שנקבע לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]].

== פרק ב'1: טיפול בבקשה להלוואה לדיור ושינוי מועד פירעון ההלוואה (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב) ==

@ 9ב. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ט-2)
: [[בפרק זה]] -
::- &quot;הלוואה לדיור&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים;
::: (2) הלוואה לדיור כהגדרתה [[בחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]];
::- &quot;הסכם הלוואה לדיור&quot; - הסכם שנכרת בין התאגיד הבנקאי המלווה לבין הלווה בעת מתן ההלוואה ([[בפרק זה]] - ההסכם);
::- &quot;הודעה&quot; - הודעה בכתב ללקוח;
::- &quot;תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה&quot; - תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ביום תחילתו של [[פרק זה]], ולאחר מכן - תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ב־1 באפריל בכל ארבע שנים, החל בשנת 2005.

@ 9ג. שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור בכל דין או הסכם, רשאי לקוח, שהגיש בקשה בכתב, במהלך כל תקופה לשינוי מועד פירעון ההלוואה, לשנות את מועד פירעונה החודשי של הלוואה לדיור שקיבל, ל־1, 10 או 15 בחודש, לפי בחירתו.

@ 9ד. סייג לענין פיגור בפירעון ההלוואה (תיקון: תשס&quot;ד)
: פיגר הלקוח בפירעון הלוואה לדיור, ובמועד בקשתו לשינוי מועד הפירעון החודשי כאמור [[בסעיף 9ג]], טרם סילק את מלוא חוב הפיגורים, או לא הגיע להסדר עם התאגיד הבנקאי, לא יהא התאגיד הבנקאי חייב להיענות לבקשה.

@ 9ה. הודעת התאגיד הבנקאי (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא יאוחר משלושים ימים לפני תחילתה של כל תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה, יודיע תאגיד בנקאי ללקוח על זכותו לשנות את מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק זה; תאגיד בנקאי רשאי למסור ללקוח הודעה כאמור, במסגרת הודעתו ללקוח לגבי הפירוט השנתי של תשלומי ההלוואה לדיור.

@ 9ו. שינוי לגבי חלק מההלוואה לדיור (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ט-2)
: לקוח לא יהיה רשאי לשנות את מועד הפירעון החודשי אלא לגבי כל חלקי ההלוואה לדיור; בסעיף זה, &quot;חלק&quot; - כל חלק מההלוואה לדיור שחלים לגביו תנאים שונים מהתנאים החלים על חלקים אחרים בהלוואה, בין שנכרת הסכם אחד ביחס לכל החלקים ובין שנכרת יותר מהסכם אחד.

@ 9ז. עמלות בעד שינוי מועדי פירעון הלוואות לדיור (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעד שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור כאמור [[בסעיף 9ג]], רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על מאה עשרים וחמישה שקלים חדשים.
: (א1) בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
: (ב) היו ללקוח כמה הלוואות לדיור באותו תאגיד בנקאי וביקש הלקוח לשנות את מועד הפירעון החודשי של יותר מהלוואה אחת לדיור שקיבל, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה של חמישים שקלים חדשים בעבור שינוי מועד פירעון של כל הלוואה נוספת, ובלבד שסך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי, בעבור שינוי מועדי פירעון של כלל ההלוואות לדיור כאמור, לא יעלה על מאתיים עשרים וחמישה שקלים חדשים.
: (ג) התאגיד הבנקאי יערוך חישוב של הריבית בשל הפער במספר הימים שבין מועד פירעון ההלוואה החודשי המקורי לבין מועד הפירעון החודשי החדש (בסעיף קטן זה - התחשבנות פיננסית); ההתחשבנות הפיננסית תיעשה בריבית של פריים מינוס רבע אחוז נקודות, לפי ריבית הפריים הממוצעת של חמשת הבנקים הגדולים, והסכום המתקבל מההתחשבנות האמורה יתווסף לסכומים או יופחת מהסכומים שעל הלקוח לשלם לתאגיד הבנקאי; שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בתקנות, לשנות את הריבית המשמשת לחישוב ההתחשבנות הפיננסית לפי הוראות סעיף קטן זה.
: (ד) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, על פי שיעור השינוי שחל במדד החדש לעומת המדד היסודי; בסעיף קטן זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.

@ 9ח. כניסת השינוי לתוקף (תיקון: תשס&quot;ד)
: מועד פירעון ההלוואה החדש ייכנס לתוקפו במועד הפירעון החל בחודש שאחרי החודש שבו הוגשה הבקשה, ובלבד שעברו לפחות 14 ימים ממועד הגשת הבקשה לשינוי לתאגיד הבנקאי.

@ 9ח1. דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה [[בסעיף 9א1(ד)]], יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע התאגיד הבנקאי ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג לתאגיד הבנקאי מסמך המעיד על כך:
::: (א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
::: (ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
::: (ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
:: (2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
: (ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.

@ 9ח2. דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מתאגיד בנקאי, ידחה התאגיד הבנקאי, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה - החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני התאגיד הבנקאי תעודת פטירה.
: (ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה תאגיד בנקאי תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
: (ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
:: (1) בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
:: (2) בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
: (ד) נודע לתאגיד בנקאי על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין התאגיד הבנקאי במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
: (ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

== פרק ב׳2: פיקוח על עמלות (תיקון: תשס״ז) ==

@ 9ט. תעריפון מלא ותעריפונים מצומצמים (תיקון: תשס״ז)
: (א) הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, יקבע, בכללים, רשימה של שירותים שבעדם רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלות מלקוחותיו, ואופן חישובן של העמלות שניתן לגבות בעד שירותים אלה ([[בפרק זה]] – התעריפון המלא); הנגיד רשאי לקבוע סוגי שירותים שעליהם לא יחולו הוראות סעיף קטן זה והוראות [[סעיף 9י]].
: (ב) הנגיד רשאי לקבוע בכללים תעריפונים מצומצמים מתוך התעריפון המלא, לגבי סוגי שירותים בנקאיים או סוגי לקוחות ([[בפרק זה]] – תעריפונים מצומצמים).
: (ג) תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו בדבר התעריפון המלא, סכומי עמלות שהוא גובה בעד השירותים הכלולים בו, או שיעורן, וכן יעשה כאמור לגבי התעריפון המצומצם החל עליו, אם נקבע, והכל בדרך שיקבע הנגיד בכללים.
: (ד) בקביעת הכללים לפי סעיף זה, יפעל הנגיד להצגה הוגנת ומובנת של העמלות, במטרה להבטיח את יכולת הלקוחות להשוות את העלות של ניהול חשבון ואמצעי תשלום, וכן יפעל בשים לב, ככל שניתן, לצורך במניעת גביה של עמלות שונות בעד אותו שירות, אלא אם כן סבר כי קיימות נסיבות המצדיקות גביה כאמור.
: (ה)(1) תאגיד בנקאי המבקש להוסיף שירות לתעריפון המלא יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה.
:: (2) המפקח ישיב לבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי הענין.
:: (3) המפקח רשאי לאשר את הבקשה, ורשאי להתנותה בתנאים, או לדחות את הבקשה; אישר המפקח את הבקשה, יהיה התאגיד הבנקאי רשאי לגבות עמלה בעד השירות החל במועד שצוין באישור.
:: (4) הנגיד יפרסם ברשומות שירות שאושר לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה [[ובסעיף 9י]], ”לקוח” – יחיד, וכן תאגיד שהוא עסק כפי שקבע הנגיד בכללים, בשים לב למחזור העסקים שלו.

@ 9י. איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפונים (תיקון: תשס״ז)
: תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה אלא בעד שירות הכלול בתעריפון המלא ובהתאם להוראותיו, או בעד שירות שאושר התאם להוראות [[סעיף 9ט(ה)]], ולגבי סוגים של לקוחות שנקבעו לפי [[סעיף 9ט(ב)]] – בעד שירות הכלול בתעריפון המצומצם החל לגבי סוג לקוחות כאמור ובהתאם להוראותיו.

@ 9יא. הכרזה על שירות כבר־פיקוח לענין העמלה הנגבית בעדו (תיקון: תשס״ז)
: (א) הנגיד רשאי, לשם פיקוח על סכום עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות מסוים, להכריז, בצו, על אותו שירות כשירות בר־פיקוח לענין [[סעיפים 9יב]] [[או 9יג]] ([[בפרק זה]] – שירות בר־פיקוח), אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) העמלה הנגבית בעדו עלולה להפחית את התחרות בין התאגידים הבנקאיים או בינם לבין גוף אחר הנותן שירות דומה;
:: (2) לקוח יכול לקבלו רק בתאגיד הבנקאי שבו מתנהל חשבונו;
:: (3) לדעת הנגיד הוא שירות חיוני, ויש צורך בפיקוח עליו משיקולים של טובת הציבור.
: (ב) הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות על אלה המנויות בסעיף קטן (א); קבע הנגיד כאמור, יחולו לענין העילות שקבע הוראות סעיף קטן (א) רישה.

@ 9יב. פיקוח על סכומי עמלות או שיעוריהן (תיקון: תשס״ז)
: הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, לקבוע, בצו, לגבי שירות בר־פיקוח, כל אחד מאלה:
: (1) את סכום העמלה שתיגבה בעדו או את שיעורה;
: (2) את הסכום או את השיעור המרבי של העמלה שניתן לגבות בעדו;
: (3) איסור על גביית עמלה בעדו.

@ 9יג. בקשה להעלאת סכום עמלה או שיעורה (תיקון: תשס״ז)
: (א) תאגיד בנקאי המבקש לגבות מלקוחותיו, בעד שירות בר־פיקוח שלא נקבעה לגביו הוראה לפי [[סעיף 9יב]], עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שגבה בעד אותו שירות ערב ההכרזה לפי [[סעיף 9יא]], יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה.
: (ב) המפקח רשאי להתיר העלאת הסכום או השיעור של עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות בר־פיקוח שלגביו הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), בין בסכום או בשיעור המבוקש לפי אותו סעיף קטן ובין בסכום או בשיעור נמוך ממנו, או לדחות את הבקשה; המפקח יודיע על החלטתו בבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת פרטים נוספים, לפי הענין.

@ 9יד. איסור גביית עמלה בעד שירות בר־פיקוח שלא בהתאם [[לסעיפים 9יב]] [[או 9יג]] (תיקון: תשס״ז)
: תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה בעד שירות בר־פיקוח, שלא בהתאם להוראה שנקבעה לגביו בצו לפי [[סעיף 9יב]], וכן לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה שהוא גובה בעד שירות כאמור שלא נקבעה לגביו הוראה בצו לפי [[9יב|אותו סעיף]], שלא על פי היתר לפי [[סעיף 9יג]] או שלא בהתאם לתנאיו של היתר כאמור.

@ 9טו. חובת דיווח לפני העלאת עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח (תיקון: תשס״ז)
: תאגיד בנקאי לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, אלא אם כן הודיע על כך למפקח 30 ימים מראש.

@ 9טז. פרסום אישורים והיתרים (תיקון: תשס״ז)
: המפקח רשאי להורות לתאגיד בנקאי לפרסם, בדרך שיורה, אישור או היתר שניתן בהתאם להוראות [[פרק זה]].

@ 9יז. ייחוד סמכות הפיקוח על עמלות (תיקון: תשס״ז)
: [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996]], לא יחול על עמלה בעד שירות לפי חוק זה.

@ 9יח. חובת דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת (תיקון: תשס״ז)
: המפקח ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, מדי שישה חודשים, על פעולות שננקטו בהתאם להוראות [[פרק זה]], ועל יישום ההוראות האמורות על ידי התאגידים הבנקאיים.

== פרק ג': עונשין ועיצומים אחרים ==

@ 10. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ז-2, תשע״ז–5, תשע״ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-4, ק&quot;ת תש&quot;ף)
: תאגיד בנקאי שעשה אחת מאלה, דינו - כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
: (1) הפר הוראה מהוראות [[פרק ב׳]] למעט [[סעיפים 5]], [[5א]], [[5א2]], [[5א3]], [[5ב(ב)]], [[5ב1]], [[5ג]], [[7א עד 7ד]], [[7ו]] [[ו-7ח]] [[ו־8]] או תקנה, הוראה או כלל על פיהן;
: (2) הפר התחייבות שנתן לפי [[סעיף 12(א)]].

@ 11. אחריות מנהל
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 10]] בידי תאגיד בנקאי, יאשם בעבירה גם מי שהיה מנהל כללי או מנהל פעיל של התאגיד או עובד בכיר האחראי לאותו תחום בהנהלה הראשית של התאגיד או בסניף הנוגע בדבר שעה שהתאגיד עבר עבירה לפי חוק זה, ודינו - מאסר שנה, אם לא הוכיח אחת משתי אלה:
: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה;
: (2) לאחר שנודע לו שהתאגיד עומד לעבור את העבירה, נקט כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה.

@ 11א. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע״ז–5, תשע״ח, תשע״ח-3, תשע&quot;ח-4)
: (א)(1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי מנפיק עשה אחד מאלה, רשאי הוא הטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים:
::: (א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 5א2(ב)(1)]];
::: (ב) לא אפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית ההטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(ב)(2)]];
::: (ג) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 5א2(ג)(1)]];
::: (ד) לא אפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(ג)(2)]];
::: (ה) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(ד)]];
::: (ו) שלח ללקוח הודעות שלא בהתאם להוראות [[סעיף 5א2(ה) או (ו)(1)]].
:: (1א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא נתן מענה אנושי מקצועי ללקוח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 5א3]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים.
:: (2) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא תיקן ליקוי בהתאם להוראות המפקח שניתנו לו לפי [[סעיף 16(ב)]] או לא נתן הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים בניגוד להוראות [[סעיף 19סט לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מאתיים וחמישים אלף שקלים חדשים.
: (א1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים:
:: (1) לא אפשר ללקוח להגיש, באופן מקוון, בקשה להעביר את הפעילות הפיננסית מבנק מקורי לבנק קולט, בניגוד להוראות [[סעיף 5ב1]];
:: (2) גבה מהלקוח תשלום בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית, בניגוד להראות [[סעיף 5ב1]];
:: (3) לא אפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מבנק מקורי לבנק קולט בתוך המועד האמור [[בסעיף 5ב1(ב)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], למעט סוגי הפעילות הפיננסית שקבע הנגיד לגביהם כאמור [[בסעיף 5ב1(ג)]];
:: (4) הפר הוראות מההוראות שנקבעו בכללים לפי [[סעיף 5ב1]].
: (ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך שבע מאות וחמישים אלף שקלים חדשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 5א]];
:: (1א) פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות [[סעיף 5(ג)]];
:: (2) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 9ה]], או דרש עמלה בסכום גבוה מהסכום המרבי הקבוע [[בסעיף 9ז(א), (א1) ו־(ב)]] בניגוד להוראות [[9ז|אותו סעיף]];
:: (3) גבה עמלה בעד שירות שאינו כלול בתעריפון המלא או בתעריפון המצומצם או שלא על פי החישוב שנקבע בכללים לפי [[סעיף 9ט]], בניגוד להוראות [[סעיף 9י]];
:: (4) העלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, בלי שהודיע על כך למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 9טו]];
:: (5) לא מסר מידע לגוף פיננסי לפי בקשת לקוח, בניגוד להוראת [[סעיף 7ה(א)]];
:: (6) לא הפיץ כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה, בניגוד להוראות [[סעיף 7ו]];
:: (7) לא הציג ללקוח מידע על עסקאות, בניגוד להוראת [[סעיף 7ז(א)]];
:: (8) עשה שימוש במידע שהגיע לידיו שלא לצורך הצגתו, בניגוד להוראות [[סעיף 7ז(ד)]].
: (ג) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מיליון וחצי שקלים חדשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות שנקבעו בכללים לפי [[סעיף 5]];
:: (2) הפר הוראה מהוראות שנקבעו לפי [[סעיף 8]];
:: (3) לא יידע את לקוחותיו בדבר סכומי עמלות שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המלא, בדרך שקבע הנגיד לפי [[סעיף 9ט(ג)]];
:: (4) לא יידע לקוח מסוג שנקבע לפי [[סעיף 9ט(ב)]], בדבר עמלה שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המצומצם החל לגבי לקוחות מאותו סוג, בדרך שקבע הנגיד לפי הוראות [[סעיף 9ט(ג)]];
:: (5) גבה עמלה בעד שירות בר־פיקוח שלא בהתאם להוראה לפי [[סעיף 9יב]] או להיתר לפי [[סעיף 9יג]], בניגוד להוראות [[סעיף 9יד]].
: (ד) המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע [[בפרק זה]] אלא לפי הוראות סעיף קטן (ה).
: (ה) הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הקבוע בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.
: (ו) על עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות]], בשינויים המחויבים.

@ 12. התחייבות של תאגיד בנקאי
: (א) היה המפקח סבור כי תאגיד בנקאי עבר עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להסכים לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו לגבי הענינים המפורטים להלן או אחד מהם:
:: (1) להימנע ממעשה או ממחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת המפקח מהווה עבירה לפי חוק זה;
:: (2) לפצות את הלקוח;
:: (3) לבטל את העסקה שבה נעברה העבירה;
:: (4) לפרסם מודעה ברבים כפי שיורה המפקח.
: (ב) תאגיד בנקאי שנתן התחייבות כאמור בסעיף זה לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי חוק זה בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות, ובכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה - לא יינקטו הליכים כאמור כלפי מנהל או עובד כאמור [[בסעיף 11]].
: (ג) קבלת ההתחייבות כאמור בסעיף זה אין בה כדי לגרוע מזכותו של לקוח לתבוע פיצויים לפי [[סעיף 15]].

@ 13. צו בית משפט למניעת עבירה
: לפי בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או מאת המפקח, רשאי בית המשפט לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה לפי חוק זה ועל מתן ערובה לכך, לרבות תיקון לפרסום מטעה.

@ 14. פרסום פסק־דין או תיקון פרסום
: בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט בהליך לפי חוק זה, או תמציתו או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 15. פיצויים
: דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות חוק זה, או על כל תקנה שניתנה לפיו, כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], ולענין סעיף זה אין נפקא מינה -
: (1) אם הנזק נגרם במישרין או בעקיפין;
: (2) אם הנזק הוא בחסרון־כיס או במניעת ריווח;
: (3) אם עובר העבירה עמד לדין פלילי ואם לאו;
: (4) אם עובר העבירה לא התכוון לגרום את הנזק או לא יכול היה לראותו מראש.

@ 16. פניות הציבור
: (א) המפקח יברר פניות הציבור בדבר עסקיהם עם תאגידים בנקאיים שראה בהן ממש וישתמש בסמכויותיו לפי [[פקודת הבנקאות, 1941]], למטרה זו.
: (ב) מצא המפקח שפניה היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולתאגיד הבנקאי הנוגע בדבר; המפקח יפרש בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקוי שמצא.
: (ג) מצא המפקח שפניה לא היתה מוצדקת, או שאין היא ראויה לבירורו, יודיע על כך לפונה; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את ממצאי הבירור.
: (ד) החלטותיו וממצאיו של המפקח בבירור פניה -
:: (1) לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן;
:: (2) לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפניה למפקח או בירורה.

== פרק ג'1: תובענה ייצוגית (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) ==

@ 16א. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ב. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ג. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ד. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ה. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ו. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ז. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ח. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ט. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16י. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק ד': הוראות שונות ==

@ 16יא. פרסום נתונים (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר -
: (1) ההוצאה הממוצעת בפועל של לקוחות, או של סוגי לקוחות, של תאגידים בנקאיים שונים בעד שירותים; תאגיד בנקאי יגיש למפקח דיווח על ההוצאה כאמור של לקוחותיו, במתכונת ובמועד כפי שיורה המפקח;
: (2) סכומים ושיעורים של עמלות שגובים תאגידים בנקאיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות;
: (3) שיעורי ריביות המשולמות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים ללקוחות, בעד פיקדונות שקליים, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות;
: (4) שיעורי ריביות הנגבות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים מלקוחות בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות.

@ 17. החוק מחייב
: הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

@ 17א. תחולת החוק על ערב (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: הוראות חוק זה יחולו גם על מי שערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי; ואולם הוראות [[סעיף 5א1]] יחולו לעניין ערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי בהתאמות ובשינויים שייקבעו בהוראות ניהול בנקאי תקין.

@ 18. שמירת דינים
: חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

@ 19. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות בנגיד, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

@ 20. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ט בסיון התשמ&quot;א (1 ביולי 1981).

@ 21. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ד באדר ב' התשמ&quot;א (30 במרס 1981).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק נבון, נשיא המדינה
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* יורם ארידור, שר האוצר</text>
      <sha1>9jlwhat823h0r8lzj1f0xeh9s8e1avm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הבנקאות (שירות ללקוח)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>295184</id>
    <revision>
      <id>1419274</id>
      <parentid>1413747</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T06:00:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419266] כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101684" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000205}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 258|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210117.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 78|תיקון מס׳ 2 לחוק שיקים ללא כיסוי|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210891.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 154|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 34|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211037.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 4 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211153.pdf}}, {{ח:תיבה|429|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 306|חוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 252|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211519.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 24|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על המטבע|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211578.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 368|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300982.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 840|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 279|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 376|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300135.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 474|חוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 3 לחוק החוזים האחידים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301011.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1001|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301120.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|תיקון מס׳ 18 לחוק הבנקאות (רישוי)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301319.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 86|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301014.pdf}}, {{ח:תיבה|388|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301188.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 338|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301363.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 868|חוק נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340802.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|368|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf}}, {{ח:תיבה|446|חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381148.pdf}}, {{ח:תיבה|1087|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390377.pdf}}, {{ח:תיבה|1156|תיקון מס׳ 53 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390431.pdf}}, {{ח:תיבה|1223|תיקון מס׳ 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390482.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 454, 456|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|739|תיקון מס׳ 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502709.pdf}}, {{ח:תיבה|879|תיקון מס׳ 57 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 48|תיקון מס׳ 5 (תיקון) לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519395.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528211.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528257.pdf}}, {{ח:תיבה|223, 226|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 312|חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_597194.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 864|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628369.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)}}, {{ח:תיבה|1956|צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד התחילה של סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח))}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1880|תקנות התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (דחיית תחילתו של פרק ב׳ לחוק)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חובות תאגיד בנקאי במתן שירותים בנקאיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: טיפול בבקשה להלוואה לדיור ושינוי מועד פירעון ההלוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2: פיקוח על עמלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עונשין ועיצומים אחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ז־2, תשע״ז־4, תשע״ט־4, תש״ף}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי;
{{ח:תתת|(2)}} החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} (בפסקה זו – חוק הדואר), בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}}, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}} {{ח:הערה|(ביום 31.12.2026)}} – החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}};
{{ח:תתת|(3)}} גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(4)}} חבר בורסה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} מנהל תיקי השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(9)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(10)}} גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר, בהסכמת הנגיד, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות ניהול בנקאי תקין“ – הוראות המפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנפקה“ ו”תפעול הנפקה“, של כרטיס חיוב – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק כרטיסי חיוב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ ו”מנפיק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} לרבות תאגיד עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק האמור}}, וסולק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לאותו חוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – כל שירות שנותן תאגיד בנקאי בתחום פעולתו כמוגדר {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#פרק ג|בפרק ג׳ לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – אדם המקבל שירות מתאגיד בנקאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 6|סעיף 8 לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה המייעצת“ – הועדה המייעצת שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת הבנקאות, 1941}}, בצירוף אדם שימנה שר האוצר כנציג לקוחות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חובות תאגיד בנקאי במתן שירותים בנקאיים}}

{{ח:סעיף|2|חובה לתת שירותים מסויימים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי, וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;
{{ח:תתת|(3)}} מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת}} אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח.
{{ח:תת|(ב)}} התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.
{{ח:תת|(ג)}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות.

{{ח:סעיף|3|איסור הטעיה}}
{{ח:ת}} לא יעשה תאגיד בנקאי – במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת – דבר העלול להטעות לקוח בכל ענין מהותי למתן שירות ללקוח (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים:
{{ח:תת|(1)}} המהות והטיב של השירות;
{{ח:תת|(2)}} מועד מתן השירות;
{{ח:תת|(3)}} התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
{{ח:תת|(4)}} זהות נותן השירות;
{{ח:תת|(5)}} החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
{{ח:תת|(6)}} המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
{{ח:תת|(7)}} חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
{{ח:תת|(8)}} תנאי אחריות לשירות;
{{ח:תת|(9)}} תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

{{ח:סעיף|4|איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות}}
{{ח:ת}} לא יעשה תאגיד בנקאי – במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת – דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי־ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

{{ח:סעיף|5|גילוי נאות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תש״ע־2, תשע״ז־3, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בכללים חובה על תאגידים בנקאיים, לפי הפירוט והדרך שנקבעו בהם –
{{ח:תתת|(1)}} לגלות ללקוחותיהם כל פרט מהותי לגבי תכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהם נותנים והסיכונים הכרוכים בו;
{{ח:תתת|(2)}} לציין פרטים מסויימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;
{{ח:תתת|(3)}} ליתן ללקוחותיהם, במועדים קבועים, דוחו״ת על שירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסויימים;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} היה לנגיד יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} או פגיעה בלקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לחייב בכללים תאגידים בנקאיים לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שנקבעו בכללים ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; הנגיד רשאי לקבוע בכללים גם הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפרסם תאגיד בנקאי פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: ”אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל“.

{{ח:סעיף|5א|מסירת מידע על עמלות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ז, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, תאגיד בנקאי ימסור ללקוחותיו מידע בכתב על סכומי העמלות או על שיעור העמלות שהוא גובה בעד כל שירות שנתן ללקוח; המידע יימסר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ב)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל סניפיו של התאגיד הבנקאי.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מדי שישה חודשים ישלח תאגיד בנקאי לכל לקוח שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו עמלות, הודעה שבה יהיה מידע מרוכז וסיכום של כל סכומי העמלות שנגבו ממנו; הנגיד יקבע כללים לעניין צורת הודעה כאמור הנשלחת ללקוח שהוא אזרח ותיק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|בחוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989}}, ובכלל זה לעניין הגודל המזערי של האותיות באותה הודעה.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל לקוח הודעה לפי פסקה (1) באמצעות מחשב, יהיה התאגיד הבנקאי פטור מהחובה לשלחה ללקוח.

{{ח:סעיף|5א1|הודעה ללקוח על נקיטת פעולה לגבי הלוואה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ז־6, ק״ת תשע״ט, תשע״ט, תשע״ט־4, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי לא יעמיד הלוואה לפירעון מיידי ולא ינקוט הליך משפטי נגד לקוח בשל אי־עמידה בתנאי הלוואה, ובכלל זה בשל אי־פירעונה, כולה או חלקה (בסעיף זה – פעולה לגבי הלוואה), אלא אם כן מסר ללקוח הודעה על כך בכתב, 21 ימי עסקים לפחות לפני ביצוע הפעולה לגבי הלוואה, באופן שבו הוא נוהג למסור לאותו לקוח הודעות וכן במסירה אישית לכתובת הלקוח הרשומה אצלו; בסעיף זה, ”הלוואה“ – למעט משיכות כספים על ידי לקוח מחשבון עובר ושב או או באמצעות אמצעי תשלום, במסגרת סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים לכבד מראש.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יתרת סכום ההלוואה;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור הריבית על ההלוואה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום ההלוואה שבפיגור, אופן חישובו ושיעור ריבית הפיגורים, ככל שישנם;
{{ח:תתת|(4)}} סכום העמלה בשל העמדת הלוואה לפירעון מיידי, ככל שישנה;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} אי־קבלת הודעה כאמור בסעיף זה על ידי לקוח, אין בה כדי למנוע מתאגיד בנקאי לבצע פעולה לגבי הלוואה, ובלבד שמסר את ההודעה בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי לא חייב למסור הודעה כאמור באותו סעיף קטן, אם יש במסירתה חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה של התאגיד הבנקאי בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח;
{{ח:תתת|(2)}} תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הלוואה {{ח:חיצוני|חוק אשראי הוגן#סעיף 7|שסעיף 7 לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993}}, חל עליה.

{{ח:סעיף|5א2|שינוי תכנית הטבות ללקוח או סיומה|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות ללקוח במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התכנית“, ”תכנית הטבות“ – התקשרות מתמשכת בין לקוח לבין מנפיק, שבה הלקוח מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל המנפיק, ומהותה היא קבלת הטבות שאינן הטבות בנקאיות או צבירת זכויות, מהמנפיק או מעוסק, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום; לעניין זה, ”הטבות בנקאיות“ – הטבות הנוגעות לשיעור של ריבית או של עמלה או לסכום של עמלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי התכנית“ – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין המנפיק שמפעיל את התכנית ובין הלקוח או במועד מאוחר יותר.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש המנפיק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין המנפיק גם את זכותו של הלקוח לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; מנפיק כאמור ישלח ללקוח הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו־(ד) יישלחו ללקוח באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הלקוח לקבל הודעות מהמנפיק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הלקוח למנפיק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
{{ח:תתת|(1)}} דואר;
{{ח:תתת|(2)}} דואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} מסרון;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעי תקשורת מקוון אחר.
{{ח:תת|(ו)}} הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} סוגים של תכניות הטבות או של מנפיקים שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי בתכנית הטבות או סיום התכנית, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן לגבי עוסק המציע הטבות או זכויות לפי התכנית צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק כאמור בפסקת משנה (א) חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
{{ח:תתת|(2)}} מכירה מיוחדת שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות; בפסקה זו, ”מכירה מיוחדת“ – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת ללקוח הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים על ידי המנפיק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך של מתן הנחה ללקוח פלוני.

{{ח:סעיף|5א3|מענה אנושי מקצועי|תיקון: תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
{{ח:תתת|(1)}} טיפול בתקלה;
{{ח:תתת|(2)}} בירור חשבון;
{{ח:תתת|(3)}} סיום התקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שתאגיד בנקאי מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
{{ח:תת|(ג)}} משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} קבע המפקח הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי תאגיד בנקאי רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
{{ח:תתת|(2)}} הורה המפקח כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של תאגידים בנקאיים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו תאגידים בנקאיים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי התאגיד הבנקאי, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

{{ח:סעיף|5ב|מעבר של לקוח בין תאגידים בנקאיים|תיקון: תשס״ז, תשע״ז־2, תשע״ח, תשע״ט־4, תש״ף, ק״ת תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} לקוח, המעוניין להעביר את חשבונותיו ובכלל זה פעילות פיננסית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|בסעיף 5ב1(ה)}} מתאגיד בנקאי אחד (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי המקורי) לתאגיד בנקאי אחר (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי הקולט), או לסגור את החשבון בתאגיד הבנקאי המקורי לאחר העברת חשבונותיו רשאי לאשר, בכתב, לתאגיד הבנקאי הקולט לנהל בעבורו את כל ההליכים הקשורים במעבר כאמור, ובכלל זה לקבל –
{{ח:תתת|(1)}} את ההרשאות לחיוב בכל חשבונות הלקוח בתאגיד הבנקאי המקורי;
{{ח:תתת|(2)}} סיוע בהעברת החיובים העתידיים באמצעי התשלום של הלקוח לפירעון בתאגיד הבנקאי הקולט.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי ליתן הוראות לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.

{{ח:סעיף|5ב1|העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים|תיקון: תשע״ח, ק״ת תש״ף, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ ו”סניף“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק בעל היקף פעילות קטן“ – בנק ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקאים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של כנסת; לעניין הגדרה זו, ”שווי הנכסים“, של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק מקוון“ – בנק שלפי תכנית הפעולה שלו נותן שירות ללקוחותיו באמצעים מקוונים, ואינו מקיים מערך סניפים לקבלת קהל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – יחיד וכן תאגיד מסוג שקבע הנגיד בכללים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)#פרק ב|פרק ב׳ לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות פיננסית“ – שירותים ומוצרים שבנק מציע ללקוח, ובכללם סוגי זיכויים עתידיים וסוגי חיובים עתידיים, שהנגיד קבע בכללים ובתנאים שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, ביקש לקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר (בסעיף זה – הבנק הקולט), יבצעו הבנק שבו מתנהלת הפעילות הפיננסית של הלקוח, לרבות כל בנק שבו התנהלה בעבר, במועד הקובע או לאחריו, אותה פעילות פיננסית ושממנו הועברה לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – הבנק המקורי), והבנק הקולט את הפעולות הנדרשות כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית לבנק הקולט באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית כאמור, בתוך שבעה ימי עסקים מהמועד שבו הבנק המקורי קיבל הודעה על אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט או בתוך מועד אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} הנגיד יקבע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם יבצעו הבנק הקולט והבנק המקורי את הפעולות כאמור בסעיף קטן (ב) גם לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן ועד תום התקופה שקבע, אם קבע, ורשאי הנגיד לקבוע כאמור תקופות שונות לסוגים שונים של פעילות פיננסית.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם יחול האמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} לא קבע הנגיד כללים כאמור בפסקה (1) עד המועד הקובע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על כל סוגי חשבונות הבנק, אלא אם כן הנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית הנתנהלת בהם לא יחול האמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ה)}} הנגיד, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות סעיף זה או לתחרות במערכת הבנקאית, לבקשתו של בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק מקוון, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו, יחולו עליו בתום תקופה שיקבע הנגיד, או שיחולו עליו חובות רק כבנק קולט או כבנק מקורי.
{{ח:תת|(ו)}} הפסיק בנק שהנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע לגביו כאמור בסעיף קטן (ה) להיות בנק בעל היקף פעילות קטן, יחולו עליו הוראות סעיף זה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו בתום תקופה שקבע – בתום התקופה שקבע או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ז)}} המפקח רשאי ליתן הוראות לתאגיד בנקאי לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים), התש״ף–2019}}.}}

{{ח:סעיף|5ג|הנפקת טופסי שיקים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – יחיד שאינו תאגיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיק“, ”שרטוט“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 73|בסעיפים 73}} {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 76|ו־76 לפקודת השטרות}}, בהתאמה;
{{ח:תת|(ב)}} בטופסי שיקים שתאגיד בנקאי מנפיק ללקוחו, יהיו השיקים משורטטים ויהיו מודפסות עליהם מילים האוסרות את העברתם, אלא אם כן ביקש הלקוח שיונפקו לו טופסי שיקים בלא השרטוט והמילים כאמור.

{{ח:סעיף|6|אחריות להטעיה}}
{{ח:ת}} היתה הטעיה בפרסומת של תאגיד בנקאי, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה – יראו גם אותם כמטעים.

{{ח:סעיף|6א|פרסומת המכוונת לקטינים|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, ובאישור שר האוצר וועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בכללים עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר נסיונו; כללים כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסוים.

{{ח:סעיף|7|התניית שירות בשירות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין התנאת מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

{{ח:סעיף|7א|שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ט־4, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סולק“, ”ספק“ ו”עסקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותי ניכיון“ – מי שנותן שירותי ניכיון כדרך עיסוק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי ניכיון“ – מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים, וכן מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים כאמור, הניתן בידי הסולק עצמו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי ההתקשרות“ – לרבות לעניין סוג העסקאות או התקבולים והיקפם, מחיר, תנאי תשלום ומועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי וקביעת עמלות, לרבות עמלה להיקף מזערי של עסקאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפלה סולק, במישרין או בעקיפין, בין נותני שירותי ניכיון, ובכלל זה בינו כמי שנותן שירותים כאמור לבין נותני שירותי ניכיון אחרים, לרבות לעניין תנאי ההתקשרות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסרב סולק לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, ובכלל זה לא יסרב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי הניכיון, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה –
{{ח:תתת|(1)}} יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
{{ח:תתתת|(א)}} סירוב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, שאינו מנומק בכתב בתוך חמישה ימי עסקים, ובלבד שלבקשה לאפשר התקשרות כאמור צורפה הסכמתו של הספק להתקשרות;
{{ח:תתתת|(ב)}} סירוב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו מנומק בכתב בתוך עשרה ימי עסקים;
{{ח:תתתת|(ג)}} שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בין סולק לבין ספק, במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות הספק עם נותן שירותי ניכיון;
{{ח:תתתת|(ד)}} נסיבות נוספות שקבע המפקח;
{{ח:תתת|(2)}} סירוב סולק לאפשר התקשרות או להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, אף שחלה עליו חובת רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|החוק האמור}} ייחשב סירוב מטעמים סבירים.
{{ח:תת|(ד)}} לא יתנה סולק, במישרין או בעקיפין, מתן שירותי סליקה לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עימו לגבי שירותים כאמור בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון מסוים.

{{ח:סעיף|7ב|איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד או למניעת התקשרות בין מאגד לספק|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־4, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאגד“ – תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, ובלבד שהתאגיד הוא בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, שחלים לגבי פעילותו כמאגד צו, שתחילתו לאחר יום התחילה של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסרב סולק להתקשר עם מאגד ולא ימנע התקשרות בין מאגד לבין ספק, מטעמים בלתי סבירים.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין זה יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
{{ח:תתת|(1)}} סירוב סולק להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד;
{{ח:תתת|(2)}} סירוב בנסיבות אחרות שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הנגיד.
{{ח:תת|(ד)}} סולק לא יגבה מספק שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהספק בעד השירות שהמאגד נותן לו.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי לקבוע את התמורה שישלם מאגד לסולק ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המאגד פנה לסולק ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות;
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר נוכח כי הסולק דרש תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים.

{{ח:סעיף|7ג|איסור שינוי לרעה של תנאי התקשרות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא ישנה לרעה את תנאי הסכם ההתקשרות עם לקוח רק בשל כך שהלקוח התקשר או מעוניין להתקשר בהסכם לקבלת שירותים מגוף פיננסי אחר.

{{ח:סעיף|7ד|איסור מניעת תחרות וגישה למידע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי לא ימנע, במעשה או במחדל, מגוף פיננסי העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב שמנפיק התאגיד הבנקאי (בסעיף זה – גוף מתפעל) לתת שירותים פיננסיים, לרבות מתן אשראי, ללקוחות התאגיד הבנקאי, ולא יגביל גוף מתפעל במתן שירותים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד בנקאי לא ימנע, במעשה או במחדל, מגוף מתפעל לעשות שימוש כמפורט להלן, במידע שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע הנפקה או תפעול ההנפקה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן שירותים כמנפיק;
{{ח:תתת|(2)}} מתן אשראי;
{{ח:תתת|(3)}} פעילות הנלווית למתן שירותים כמנפיק או למתן אשראי.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, ובכלל זה לעניין קבלת הסכמת הלקוח להעברת המידע ולשימוש בו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין גוף מתפעל שאינו מפוקח על פי דין, לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק או כנותן אשראי.

{{ח:סעיף|7ה|העברת מידע בדבר יתרת הלקוח בחשבון עובר ושב|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש לקוח מתאגיד בנקאי כי מידע בדבר היתרה בחשבון העובר ושב שלו בתאגיד הבנקאי יימסר לגוף פיננסי לשם מתן אשראי, מדי יום או מדי תקופה ארוכה יותר לפי בקשת הלקוח, ימסור התאגיד הבנקאי את המידע לאותו גוף בהתאם לבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לתת הוראות לעניין מועדי העברת המידע לפי סעיף זה ואופן העברתו וכן הוראות לעניין אופן קבלת בקשתו של לקוח לפי סעיף זה, בהוראות ניהול בנקאי תקין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין גוף פיננסי שאינו מפוקח על פי דין, לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק או כנותן אשראי.

{{ח:סעיף|7ו|הפצת כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עם תאגיד בנקאי בהסכם הפצה|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־5, תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} פנה לקוח לתאגיד בנקאי בבקשה להתקשר עמו בחוזה כרטיס אשראי, או פנה תאגיד בנקאי ללקוח בהצעה להתקשרות כאמור, יפיץ התאגיד הבנקאי את כרטיסי האשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפצה“, של כרטיסי אשראי – ביצוע כל הפעולות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} הצגה לפני הלקוח של פרטים לעניין המנפיקים הקשורים בהסכם הפצה ולעניין כרטיסי האשראי שהם מנפיקים;
{{ח:תתתת|(2)}} מסירת פרטי הלקוח למנפיק מסוים הקשור בהסכם הפצה, לפי בקשת הלקוח;
{{ח:תתתת|(3)}} מסירה ללקוח של כרטיס אשראי שהנפיק לו מנפיק הקשור בהסכם הפצה, בסניפי התאגיד הבנקאי, לבקשת הלקוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם הפצה“ – הסכם בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק אחר להפצת כרטיס האשראי שהנפיק המנפיק האחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“, ”חוזה כרטיס אשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק הקשור בהסכם הפצה“ – גוף פיננסי שהוא מנפיק, למעט גוף המנוי {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (4), (6), (7) ו־(10) להגדרה ”גוף פיננסי“ שבסעיף 1}}, שאינו מפוקח על פי דין לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק, שהתקשר עם התאגיד הבנקאי בהסכם הפצה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין תנאי הסכם ההפצה בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק קשור בהסכם הפצה, לעניין אופן ההפצה ולעניין הפרטים שהתאגיד הבנקאי יחויב להציג ללקוח, לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר להתקשר עם מנפיק בהסכם הפצה כאמור בסעיף זה; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים דינה כדין סירוב בלתי סביר; המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין תנאים שיראו אותם כבלתי סבירים לעניין סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|7ז|הצגת מידע על עסקאות שביצע לקוח באמצעות כרטיס חיוב|תיקון: תשע״ז־2, ק״ת תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי יציג ללקוח, לפי בקשתו, מידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי החיוב של הלקוח שהועבר לו על ידי מנפיק כרטיס החיוב ושהתשלום בעדן נעשה בדרך של חיוב חשבון העובר ושב של הלקוח בתאגיד הבנקאי; היה התאגיד הבנקאי מנפיק, תהיה הצגת המידע לפי סעיף קטן זה על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק מנפיק אחר, זהה להצגת המידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק התאגיד הבנקאי.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין הוראות לעניין אופן הצגת המידע בידי תאגיד בנקאי לפי סעיף קטן (א), מועדי הצגת המידע ופרטי המידע.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הנגיד, יקבע בתקנות הוראות לעניין העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) ממנפיק לתאגיד בנקאי לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן, לרבות פרטי המידע, מועדי העברתו ואופן ההעברה.
{{ח:תת|(ד)}} תאגיד בנקאי לא יעשה כל שימוש במידע שהגיע לידיו לפי סעיף קטן (א), אלא לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|7ח|איסור לסירוב בלתי סביר לשעבוד נוסף ולמימושו|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לווה למתן הסכמתו לשעבוד נוסף של נכס, נחות בדרגתו, לטובת נושה אחר.
{{ח:תת|(ב)}} שיעבד הלווה נכס בשעבוד נוסף לטובת נושה אחר, רשאי הנושה האחר לממש את השעבוד רק בהסכמת התאגיד הבנקאי; התאגיד הבנקאי לא יסרב לתת את הסכמתו אלא מטעמים סבירים.

{{ח:סעיף|8|קביעת שיטות חישוב}}
{{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו זיכויים וחיובים לחשבון כספי של לקוח המתנהל אצל תאגיד בנקאי, וכן את דרכי החישוב של ריבית שהתאגיד הבנקאי גובה או משלם או של המחיר שהוא גובה תמורת שירותים; ההוראות יכול שיהיו כלליות או לסוגים של תאגידים בנקאיים.

{{ח:סעיף|9|סייג}}
{{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, להכריז כי לא יראו סוג של תאגידי עזר כתאגידים בנקאיים לענין חוק זה.

{{ח:סעיף|9א|ביטול שעבודים|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פרע לקוח, בעצמו ולא באמצעות ערב, את כל חיוביו שלהבטחתם נוצרו שעבודים, יבטל התאגיד הבנקאי את השעבודים ואם הנכסים ששועבדו נמצאים בחזקתו, יעמידם לרשות הלקוח או הממשכן תוך שבועיים מיום הפרעון; היה השעבוד משכנתה או משכון רשום, יגיש התאגיד הבנקאי, תוך 30 ימים מיום הפרעון, הודעה על מחיקת השעבוד למי שאצלו הוא נרשם; היה התאגיד הבנקאי בנק למשכנתאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, רשאי הוא להגיש את ההודעה האמורה תוך 60 ימים מיום הפרעון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו כל עוד לא נפרעו כל חיוביו של הלקוח המובטחים על ידי אותם שעבודים; היה החיוב שנפרע מסוג חיוב מתחדש, יבוטלו השעבודים רק אם הלקוח ביקש לבטלם, והמועד שבו הגיעה בקשתו לסניף התאגיד הבנקאי שבו התנהלו חיוביו ייחשב כיום הפרעון לצורך המועדים האמורים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} הוצאות מחיקת רישום משכנתה או משכון כאמור יחולו על התאגיד הבנקאי.

{{ח:סעיף|9א1|הגבלות לעניין גביית עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, בעת ביצוע משכנתה על דירה יחידה המשמשת למגורים של יחיד, או בעת מימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור, לא יגבה תאגיד בנקאי עמלת פירעון מוקדם אם המשכנתה או המשכון האמורים נרשמו להבטחת הלוואה לדיור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם אם מתקיים בתמורה שהתקבלה בעד מכירת דירת מגורים כאמור בסעיף קטן (א), אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התמורה עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים; סכום זה יהיה צמוד למדד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ז|בסעיף 9ז}};
{{ח:תתת|(2)}} התמורה עולה על מלוא חוב ההלוואה ואינה עולה על הסכום שבפסקה (1), ובלבד שסכום עמלת הפירעון המוקדם לא יעלה על ההפרש שבין התמורה למלוא חוב ההלוואה.
{{ח:תת|(ג)}} הנגיד, לאחר התייעצות בוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע כללים לחישוב עמלת פירעון מוקדם לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לשנות את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה יחידה“ – דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של יחיד בישראל ובאזור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש ליחיד, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של היחיד בה הוא פחות מ־25%;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה לדיור“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ב|בסעיף 9ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – מי שאינו תאגיד, ובלבד שהוא בעלים, חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, כבעלים או כחוכר לדורות של הדירה היחידה, והכל במשמעות הנודעת למונחים אלה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלוא חוב ההלוואה“ – סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמו המשכנתה או המשכון, לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: טיפול בבקשה להלוואה לדיור ושינוי מועד פירעון ההלוואה|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|9ב|הגדרות|תיקון: תשס״ד, תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה לדיור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים;
{{ח:תתתת|(2)}} הלוואה לדיור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור|בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם הלוואה לדיור“ – הסכם שנכרת בין התאגיד הבנקאי המלווה לבין הלווה בעת מתן ההלוואה ({{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} – ההסכם);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה בכתב ללקוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה“ – תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ביום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, ולאחר מכן – תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ב־1 באפריל בכל ארבע שנים, החל בשנת 2005.

{{ח:סעיף|9ג|שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין או הסכם, רשאי לקוח, שהגיש בקשה בכתב, במהלך כל תקופה לשינוי מועד פירעון ההלוואה, לשנות את מועד פירעונה החודשי של הלוואה לדיור שקיבל, ל־1, 10 או 15 בחודש, לפי בחירתו.

{{ח:סעיף|9ד|סייג לענין פיגור בפירעון ההלוואה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} פיגר הלקוח בפירעון הלוואה לדיור, ובמועד בקשתו לשינוי מועד הפירעון החודשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג}}, טרם סילק את מלוא חוב הפיגורים, או לא הגיע להסדר עם התאגיד הבנקאי, לא יהא התאגיד הבנקאי חייב להיענות לבקשה.

{{ח:סעיף|9ה|הודעת התאגיד הבנקאי|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} לא יאוחר משלושים ימים לפני תחילתה של כל תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה, יודיע תאגיד בנקאי ללקוח על זכותו לשנות את מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק זה; תאגיד בנקאי רשאי למסור ללקוח הודעה כאמור, במסגרת הודעתו ללקוח לגבי הפירוט השנתי של תשלומי ההלוואה לדיור.

{{ח:סעיף|9ו|שינוי לגבי חלק מההלוואה לדיור|תיקון: תשס״ד, תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} לקוח לא יהיה רשאי לשנות את מועד הפירעון החודשי אלא לגבי כל חלקי ההלוואה לדיור; בסעיף זה, ”חלק“ – כל חלק מההלוואה לדיור שחלים לגביו תנאים שונים מהתנאים החלים על חלקים אחרים בהלוואה, בין שנכרת הסכם אחד ביחס לכל החלקים ובין שנכרת יותר מהסכם אחד.

{{ח:סעיף|9ז|עמלות בעד שינוי מועדי פירעון הלוואות לדיור|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעד שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג}}, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על מאה עשרים וחמישה שקלים חדשים.
{{ח:תת|(א1)}} בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} היו ללקוח כמה הלוואות לדיור באותו תאגיד בנקאי וביקש הלקוח לשנות את מועד הפירעון החודשי של יותר מהלוואה אחת לדיור שקיבל, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה של חמישים שקלים חדשים בעבור שינוי מועד פירעון של כל הלוואה נוספת, ובלבד שסך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי, בעבור שינוי מועדי פירעון של כלל ההלוואות לדיור כאמור, לא יעלה על מאתיים עשרים וחמישה שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} התאגיד הבנקאי יערוך חישוב של הריבית בשל הפער במספר הימים שבין מועד פירעון ההלוואה החודשי המקורי לבין מועד הפירעון החודשי החדש (בסעיף קטן זה – התחשבנות פיננסית); ההתחשבנות הפיננסית תיעשה בריבית של פריים מינוס רבע אחוז נקודות, לפי ריבית הפריים הממוצעת של חמשת הבנקים הגדולים, והסכום המתקבל מההתחשבנות האמורה יתווסף לסכומים או יופחת מהסכומים שעל הלקוח לשלם לתאגיד הבנקאי; שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בתקנות, לשנות את הריבית המשמשת לחישוב ההתחשבנות הפיננסית לפי הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, על פי שיעור השינוי שחל במדד החדש לעומת המדד היסודי; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.

{{ח:סעיף|9ח|כניסת השינוי לתוקף|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מועד פירעון ההלוואה החדש ייכנס לתוקפו במועד הפירעון החל בחודש שאחרי החודש שבו הוגשה הבקשה, ובלבד שעברו לפחות 14 ימים ממועד הגשת הבקשה לשינוי לתאגיד הבנקאי.

{{ח:סעיף|9ח1|דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9א1|בסעיף 9א1(ד)}}, יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע התאגיד הבנקאי ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג לתאגיד הבנקאי מסמך המעיד על כך:
{{ח:תתתת|(א)}} הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
{{ח:תתתת|(ב)}} הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
{{ח:תתת|(2)}} לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב־12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
{{ח:תת|(ג)}} דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.

{{ח:סעיף|9ח2|דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מתאגיד בנקאי, ידחה התאגיד הבנקאי, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה – החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני התאגיד הבנקאי תעודת פטירה.
{{ח:תת|(ב)}} בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה תאגיד בנקאי תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
{{ח:תת|(ג)}} נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
{{ח:תתת|(1)}} בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
{{ח:תתת|(2)}} בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
{{ח:תת|(ד)}} נודע לתאגיד בנקאי על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין התאגיד הבנקאי במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

{{ח:קטע2|פרק ב2|פרק ב׳2: פיקוח על עמלות|תיקון: תשס״ז}}

{{ח:סעיף|9ט|תעריפון מלא ותעריפונים מצומצמים|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, יקבע, בכללים, רשימה של שירותים שבעדם רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלות מלקוחותיו, ואופן חישובן של העמלות שניתן לגבות בעד שירותים אלה ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – התעריפון המלא); הנגיד רשאי לקבוע סוגי שירותים שעליהם לא יחולו הוראות סעיף קטן זה והוראות {{ח:פנימי|סעיף 9י|סעיף 9י}}.
{{ח:תת|(ב)}} הנגיד רשאי לקבוע בכללים תעריפונים מצומצמים מתוך התעריפון המלא, לגבי סוגי שירותים בנקאיים או סוגי לקוחות ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – תעריפונים מצומצמים).
{{ח:תת|(ג)}} תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו בדבר התעריפון המלא, סכומי עמלות שהוא גובה בעד השירותים הכלולים בו, או שיעורן, וכן יעשה כאמור לגבי התעריפון המצומצם החל עליו, אם נקבע, והכל בדרך שיקבע הנגיד בכללים.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת הכללים לפי סעיף זה, יפעל הנגיד להצגה הוגנת ומובנת של העמלות, במטרה להבטיח את יכולת הלקוחות להשוות את העלות של ניהול חשבון ואמצעי תשלום, וכן יפעל בשים לב, ככל שניתן, לצורך במניעת גביה של עמלות שונות בעד אותו שירות, אלא אם כן סבר כי קיימות נסיבות המצדיקות גביה כאמור.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} תאגיד בנקאי המבקש להוסיף שירות לתעריפון המלא יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} המפקח ישיב לבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי הענין.
{{ח:תתת|(3)}} המפקח רשאי לאשר את הבקשה, ורשאי להתנותה בתנאים, או לדחות את הבקשה; אישר המפקח את הבקשה, יהיה התאגיד הבנקאי רשאי לגבות עמלה בעד השירות החל במועד שצוין באישור.
{{ח:תתת|(4)}} הנגיד יפרסם ברשומות שירות שאושר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 9י|ובסעיף 9י}}, ”לקוח“ – יחיד, וכן תאגיד שהוא עסק כפי שקבע הנגיד בכללים, בשים לב למחזור העסקים שלו.

{{ח:סעיף|9י|איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפונים|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה אלא בעד שירות הכלול בתעריפון המלא ובהתאם להוראותיו, או בעד שירות שאושר התאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ה)}}, ולגבי סוגים של לקוחות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ב)}} – בעד שירות הכלול בתעריפון המצומצם החל לגבי סוג לקוחות כאמור ובהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|9יא|הכרזה על שירות כבר־&lt;wbr&gt;פיקוח לענין העמלה הנגבית בעדו|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי, לשם פיקוח על סכום עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות מסוים, להכריז, בצו, על אותו שירות כשירות בר־פיקוח לענין {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיפים 9יב}} {{ח:פנימי|סעיף 9יג|או 9יג}} ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – שירות בר־פיקוח), אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העמלה הנגבית בעדו עלולה להפחית את התחרות בין התאגידים הבנקאיים או בינם לבין גוף אחר הנותן שירות דומה;
{{ח:תתת|(2)}} לקוח יכול לקבלו רק בתאגיד הבנקאי שבו מתנהל חשבונו;
{{ח:תתת|(3)}} לדעת הנגיד הוא שירות חיוני, ויש צורך בפיקוח עליו משיקולים של טובת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות על אלה המנויות בסעיף קטן (א); קבע הנגיד כאמור, יחולו לענין העילות שקבע הוראות סעיף קטן (א) רישה.

{{ח:סעיף|9יב|פיקוח על סכומי עמלות או שיעוריהן|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, לקבוע, בצו, לגבי שירות בר־פיקוח, כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} את סכום העמלה שתיגבה בעדו או את שיעורה;
{{ח:תת|(2)}} את הסכום או את השיעור המרבי של העמלה שניתן לגבות בעדו;
{{ח:תת|(3)}} איסור על גביית עמלה בעדו.

{{ח:סעיף|9יג|בקשה להעלאת סכום עמלה או שיעורה|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי המבקש לגבות מלקוחותיו, בעד שירות בר־פיקוח שלא נקבעה לגביו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב}}, עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שגבה בעד אותו שירות ערב ההכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יא|סעיף 9יא}}, יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להתיר העלאת הסכום או השיעור של עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות בר־פיקוח שלגביו הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), בין בסכום או בשיעור המבוקש לפי אותו סעיף קטן ובין בסכום או בשיעור נמוך ממנו, או לדחות את הבקשה; המפקח יודיע על החלטתו בבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת פרטים נוספים, לפי הענין.

{{ח:סעיף|9יד|איסור גביית עמלה בעד שירות בר־&lt;wbr&gt;פיקוח שלא בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 9יב|לסעיפים 9יב}} {{ח:פנימי|סעיף 9יג|או 9יג}}|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה בעד שירות בר־פיקוח, שלא בהתאם להוראה שנקבעה לגביו בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב}}, וכן לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה שהוא גובה בעד שירות כאמור שלא נקבעה לגביו הוראה בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|אותו סעיף}}, שלא על פי היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יג|סעיף 9יג}} או שלא בהתאם לתנאיו של היתר כאמור.

{{ח:סעיף|9טו|חובת דיווח לפני העלאת עמלה בעד שירות שאינו בר־&lt;wbr&gt;פיקוח|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, אלא אם כן הודיע על כך למפקח 30 ימים מראש.

{{ח:סעיף|9טז|פרסום אישורים והיתרים|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} המפקח רשאי להורות לתאגיד בנקאי לפרסם, בדרך שיורה, אישור או היתר שניתן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|9יז|ייחוד סמכות הפיקוח על עמלות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, לא יחול על עמלה בעד שירות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|9יח|חובת דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} המפקח ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, מדי שישה חודשים, על פעולות שננקטו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}, ועל יישום ההוראות האמורות על ידי התאגידים הבנקאיים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עונשין ועיצומים אחרים}}

{{ח:סעיף|10|עונשין|תיקון: תשנ״ד, תשס״ה, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ז־2, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ח־4, ק״ת תש״ף}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי שעשה אחת מאלה, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א|5א}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א2|5א2}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א3|5א3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ב|5ב(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|5ב1}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א עד 7ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ו|7ו}} {{ח:פנימי|סעיף 7ח|ו־7ח}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} או תקנה, הוראה או כלל על פיהן;
{{ח:תת|(2)}} הפר התחייבות שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}}.

{{ח:סעיף|11|אחריות מנהל}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} בידי תאגיד בנקאי, יאשם בעבירה גם מי שהיה מנהל כללי או מנהל פעיל של התאגיד או עובד בכיר האחראי לאותו תחום בהנהלה הראשית של התאגיד או בסניף הנוגע בדבר שעה שהתאגיד עבר עבירה לפי חוק זה, ודינו – מאסר שנה, אם לא הוכיח אחת משתי אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה;
{{ח:תת|(2)}} לאחר שנודע לו שהתאגיד עומד לעבור את העבירה, נקט כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה.

{{ח:סעיף|11א|עיצום כספי|תיקון: תשס״ה, תשס״ז, תש״ע, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־3, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי מנפיק עשה אחד מאלה, רשאי הוא הטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים:
{{ח:תתתת|(א)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ב)(1)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא אפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית ההטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ב)(2)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ג)(1)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} לא אפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ג)(2)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ד)}};
{{ח:תתתת|(ו)}} שלח ללקוח הודעות שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ה) או (ו)(1)}}.
{{ח:תתת|(1א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא נתן מענה אנושי מקצועי ללקוח בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א3|סעיף 5א3}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(2)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא תיקן ליקוי בהתאם להוראות המפקח שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}} או לא נתן הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19סט|סעיף 19סט לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מאתיים וחמישים אלף שקלים חדשים.
{{ח:תת|(א1)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} לא אפשר ללקוח להגיש, באופן מקוון, בקשה להעביר את הפעילות הפיננסית מבנק מקורי לבנק קולט, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|סעיף 5ב1}};
{{ח:תתת|(2)}} גבה מהלקוח תשלום בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית, בניגוד להראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|סעיף 5ב1}};
{{ח:תתת|(3)}} לא אפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מבנק מקורי לבנק קולט בתוך המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|בסעיף 5ב1(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|אותו סעיף}}, למעט סוגי הפעילות הפיננסית שקבע הנגיד לגביהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|בסעיף 5ב1(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראות מההוראות שנקבעו בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|סעיף 5ב1}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך שבע מאות וחמישים אלף שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}};
{{ח:תתת|(1א)}} פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ה|סעיף 9ה}}, או דרש עמלה בסכום גבוה מהסכום המרבי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 9ז|בסעיף 9ז(א), (א1) ו־(ב)}} בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ז|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} גבה עמלה בעד שירות שאינו כלול בתעריפון המלא או בתעריפון המצומצם או שלא על פי החישוב שנקבע בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9י|סעיף 9י}};
{{ח:תתת|(4)}} העלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, בלי שהודיע על כך למפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9טו|סעיף 9טו}};
{{ח:תתת|(5)}} לא מסר מידע לגוף פיננסי לפי בקשת לקוח, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 7ה|סעיף 7ה(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} לא הפיץ כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ו|סעיף 7ו}};
{{ח:תתת|(7)}} לא הציג ללקוח מידע על עסקאות, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 7ז|סעיף 7ז(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} עשה שימוש במידע שהגיע לידיו שלא לצורך הצגתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ז|סעיף 7ז(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מיליון וחצי שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות שנקבעו בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה מהוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}};
{{ח:תתת|(3)}} לא יידע את לקוחותיו בדבר סכומי עמלות שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המלא, בדרך שקבע הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא יידע לקוח מסוג שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ב)}}, בדבר עמלה שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המצומצם החל לגבי לקוחות מאותו סוג, בדרך שקבע הנגיד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} גבה עמלה בעד שירות בר־פיקוח שלא בהתאם להוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב}} או להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יג|סעיף 9יג}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9יד|סעיף 9יד}}.
{{ח:תת|(ד)}} המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} אלא לפי הוראות סעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ה)}} הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הקבוע בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.
{{ח:תת|(ו)}} על עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14י|סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|12|התחייבות של תאגיד בנקאי}}
{{ח:תת|(א)}} היה המפקח סבור כי תאגיד בנקאי עבר עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להסכים לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו לגבי הענינים המפורטים להלן או אחד מהם:
{{ח:תתת|(1)}} להימנע ממעשה או ממחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת המפקח מהווה עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לפצות את הלקוח;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את העסקה שבה נעברה העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} לפרסם מודעה ברבים כפי שיורה המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד בנקאי שנתן התחייבות כאמור בסעיף זה לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי חוק זה בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות, ובכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה – לא יינקטו הליכים כאמור כלפי מנהל או עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} קבלת ההתחייבות כאמור בסעיף זה אין בה כדי לגרוע מזכותו של לקוח לתבוע פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.

{{ח:סעיף|13|צו בית משפט למניעת עבירה}}
{{ח:ת}} לפי בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או מאת המפקח, רשאי בית המשפט לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה לפי חוק זה ועל מתן ערובה לכך, לרבות תיקון לפרסום מטעה.

{{ח:סעיף|14|פרסום פסק־&lt;wbr&gt;דין או תיקון פרסום}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט בהליך לפי חוק זה, או תמציתו או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

{{ח:סעיף|15|פיצויים}}
{{ח:ת}} דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות חוק זה, או על כל תקנה שניתנה לפיו, כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, ולענין סעיף זה אין נפקא מינה –
{{ח:תת|(1)}} אם הנזק נגרם במישרין או בעקיפין;
{{ח:תת|(2)}} אם הנזק הוא בחסרון־כיס או במניעת ריווח;
{{ח:תת|(3)}} אם עובר העבירה עמד לדין פלילי ואם לאו;
{{ח:תת|(4)}} אם עובר העבירה לא התכוון לגרום את הנזק או לא יכול היה לראותו מראש.

{{ח:סעיף|16|פניות הציבור}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח יברר פניות הציבור בדבר עסקיהם עם תאגידים בנקאיים שראה בהן ממש וישתמש בסמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}}, למטרה זו.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המפקח שפניה היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולתאגיד הבנקאי הנוגע בדבר; המפקח יפרש בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקוי שמצא.
{{ח:תת|(ג)}} מצא המפקח שפניה לא היתה מוצדקת, או שאין היא ראויה לבירורו, יודיע על כך לפונה; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את ממצאי הבירור.
{{ח:תת|(ד)}} החלטותיו וממצאיו של המפקח בבירור פניה –
{{ח:תתת|(1)}} לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן;
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפניה למפקח או בירורה.

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}

{{ח:סעיף|16א||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ב||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ג||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ד||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ה||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ו||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ז||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ח||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ט||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16י||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|16יא|פרסום נתונים|תיקון: תשס״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר –
{{ח:תת|(1)}} ההוצאה הממוצעת בפועל של לקוחות, או של סוגי לקוחות, של תאגידים בנקאיים שונים בעד שירותים; תאגיד בנקאי יגיש למפקח דיווח על ההוצאה כאמור של לקוחותיו, במתכונת ובמועד כפי שיורה המפקח;
{{ח:תת|(2)}} סכומים ושיעורים של עמלות שגובים תאגידים בנקאיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות;
{{ח:תת|(3)}} שיעורי ריביות המשולמות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים ללקוחות, בעד פיקדונות שקליים, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות;
{{ח:תת|(4)}} שיעורי ריביות הנגבות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים מלקוחות בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות.

{{ח:סעיף|17|החוק מחייב}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

{{ח:סעיף|17א|תחולת החוק על ערב|תיקון: תשנ״ד, תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על מי שערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי; ואולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א1|סעיף 5א1}} יחולו לעניין ערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי בהתאמות ובשינויים שייקבעו בהוראות ניהול בנקאי תקין.

{{ח:סעיף|18|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

{{ח:סעיף|19|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות בנגיד, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|20|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981).

{{ח:סעיף|21|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ד באדר ב׳ התשמ״א (30 במרס 1981).}}
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יורם ארידור'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>knv1uf3g331jd25j4fgdd66vswqpfjm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>315907</id>
    <revision>
      <id>1419269</id>
      <parentid>1408560</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T05:40:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="198495" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה–2005

&lt;מאגר 2000505 תיקון 2166722&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ה, 889|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 20|ת&quot;ט)), ((281|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס&quot;ז, 60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 160|תיקון מס' 3|17:300727)); ((תשס&quot;ט, 190|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|18:301061)); ((תשע&quot;א, 50|תיקון מס' 5 והוראת שעה|18:301133)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((203|תיקון מס' 6 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|18:301291)), ((976|תיקון מס' 7 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|18:301368)), ((976|תיקון מס' 8 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|18:301378)), ((1135|חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|18:301269)); ((תשע&quot;ב, 358|תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה|18:301456)), ((508|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)); ((תשע&quot;ד, 120|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((258|הוראת שעה|19:301605)); ((תשע&quot;ה, 63|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|19:306600)), ((236|תיקון מס' 12|20:313645)); ((תשע&quot;ו, 14|תיקון מס' 13 והוראת שעה|20:315848)), ((61|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316718)), ((885|תיקון מס' 15|20:343169)), ((896|תיקון מס' 16|20:343666)), ((1259|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 222, 313|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366872)), ((336|תיקון מס' 20|20:366997)), ((בג&quot;ץ 10042/16|החזרת פרק י״ב לועדות הכנסת|16100420_o23)); ((ס&quot;ח תשע&quot;ח, 730|תיקון מס' 21|20:502710)), ((881|תיקון מס' 57 לחוק הגנת הצרכן|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 58|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)), ((98|תיקון מס' 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528211)); ((תש&quot;ף, 321|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)); ((תשפ&quot;ב, 51|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611567)), ((864|תיקון מס' 34 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|24:628369)).

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ז, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: בחוק זה -
:- &quot;איגרת חוב מסוג ערד&quot; - איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקופות גמל לקצבה בלבד, לפי [[תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג &quot;ערד&quot;), התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;אישור קופת גמל&quot; - אישור שניתן לפי הוראות [[סעיף 13]];
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;הון עצמי&quot;, &quot;החזקה&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
:- &quot;דירקטור חיצוני&quot; - דירקטור חיצוני כהגדרתו [[בחוק החברות]], בעל כשירות מקצועית כאמור [[בסעיף 219(ג) לחוק האמור]];
:- &quot;הוועדה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
:- &quot;ועדת השקעות&quot; - הוועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 11]];
:- &quot;ועדת הכספים&quot; - ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;חברה מנהלת&quot; - חברה שקיבלה רישיון חברה מנהלת;
:- &quot;חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018&quot; - [[=חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע&quot;ז-2016]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני&quot; - [[=חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק הפיקוח על הביטוח&quot; - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק השקעות משותפות בנאמנות&quot; - [[חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק פיצויי פיטורים&quot; - [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;כספי קופת גמל&quot; - סך כל הכספים וההכנסות שנתקבלו על ידי חברה מנהלת לקופת גמל שבניהולה, לאחר ניכוי כל אלה:
:: (1) כספים שנמשכו מקופת גמל או שהועברו ממנה לקופת גמל אחרת, כאמור [[בסעיף 23]];
:: (2) הוצאות ודמי ניהול שגבתה החברה המנהלת לפי הוראות [[סעיף 32(א) עד (ג)]];
:- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן (כולל פירות וירקות) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מוטב&quot; - מי שזכאי לקבל כספים מקופת גמל בשל מותו של עמית בקופת הגמל או בשל מותו של עובד של עמית–מעביד, בהתאם לרישומי קופת הגמל, ואם נודע לחברה המנהלת על זכאותו של אדם אחר לקבל כספים כאמור לפי כל דין, יהא אותו אדם המוטב, לגבי כספים שטרם נמשכו מהקופה;
:- &quot;מושב שיתופי&quot; - מושב שיתופי שניתנה לגביו הוראה לפי [[סעיף 61 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;מעביד&quot; - אדם המשלם שכר או משכורת;
:- &quot;מרכיב הפיצויים&quot; - המרכיב בחשבון קופת גמל של תשלומים בעבור פיצויים, כמשמעותו לפי [[סעיף 21]];
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]] וכל עובד הכפוף לו במישרין, וכן חבר ועדת השקעות;
:- &quot;נכסי קופת גמל&quot; - סך כל הנכסים המנוהלים על ידי חברה מנהלת, בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:- &quot;עובד של עמית–מעביד&quot; - עובד של עמית–מעביד או חבר של עמית–מעביד שהעמית שילם בעדו כספים לקופת גמל מרכזית;
:- &quot;עמית&quot; - מי שרשומים על שמו כספים ברישומי קופת גמל או מי שזכאי לקבל כספים מקופת גמל, למעט מוטב ולמעט עובד של עמית–מעביד;
:- &quot;עמית–מעביד&quot; - עמית שהוא מעביד המשלם כספים לקופת גמל מרכזית בעד עובדיו או עמית שהוא קיבוץ או מושב שיתופי המשלם כספים לקופת גמל מרכזית בעד חבריו;
:- &quot;עמית–עצמאי&quot; - עמית יחיד המשלם כספים לקופת גמל בעד עצמו, לרבות עובד המשלם כספים כאמור בלא תשלום מקביל של מעבידו;
:- &quot;עמית–שיתופי&quot; - עמית בקופת גמל לתגמולים שהוא קיבוץ או מושב שיתופי, המשלם כספים לקופת הגמל בעד חבריו;
:- &quot;עמית–שכיר&quot; - עמית שהוא עובד אשר מעבידו משלם בעדו כספים לקופת גמל;
:- &quot;פיצויים&quot; - סכום הון המשתלם על ידי מעביד לעובד או לשאיריו אחריו, כמענק עקב פרישה או מוות;
:- &quot;קופת ביטוח&quot; - תכנית ביטוח שאושרה לפי הוראות [[סעיף 13(ב)]] כקופת גמל לתגמולים, לפיצויים או לקצבה;
:- &quot;קופת גמל&quot; או &quot;קופה&quot; - קרן או תכנית ביטוח שניתן לגביהן אישור קופת גמל לפי הוראות [[סעיף 13]];
:- &quot;קופת גמל אישית לדמי מחלה&quot; - קופת גמל לדמי מחלה המתנהלת בחשבונות אישיים על שם העובדים;
:- &quot;קופת גמל אישית לפיצויים&quot; - קופת גמל לפיצויים המתנהלת בחשבונות אישיים על שם העובדים;
:- &quot;קופת גמל בניהול אישי&quot; - קרן שאושרה לפי הוראות [[סעיף 13(א)]] כקופת גמל לתגמולים, כקופת גמל לקצבה או כקרן השתלמות, או תכנית ביטוח שאושרה לפי הוראות [[סעיף 13(ב)]] כקופת גמל לתגמולים או כקופת גמל לקצבה, המיועדות לעמית אחד בלבד אשר רשאי לתת הוראות לענין השקעת הכספים בקופה;
:- &quot;קופת גמל לדמי מחלה&quot; - קופת גמל המיועדת לתשלום דמי מחלה בהתאם להוראות בענין זכאות לדמי מחלה בהסכם קיבוצי החל על העמיתים או על עובדים של עמית–מעביד, לפי הענין, או בהתאם להוראה מהוראות חוקים אלה:
:: (1) [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]];
:: (2) [[חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ&quot;ג-1993]];
:: (3) [[חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ&quot;ד-1994]];
:: (4) [[חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ&quot;ח-1998]];
:: (5) [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;קופת גמל להשקעה&quot; - קופת גמל המיועדת לתשלום סכום הון לעמית עצמאי או למוטביו;
:- &quot;קופת גמל לחופשה&quot; - קופת גמל המיועדת לתשלום דמי חופשה, אשר עמיתיה הם עובדים יומיים כהגדרתם [[בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי בשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ&quot;ג-1993]]; לענין זה, &quot;דמי חופשה&quot; - סכומים המשתלמים לעובד לפי כל דין או הסכם, בעד ימי חופשה;
:- &quot;קופת גמל לחיסכון&quot; - קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה;
:- &quot;קופת גמל למטרה אחרת&quot; - קופת גמל המיועדת לתשלום דמי הבראה, וכן קופת גמל המיועדת לתשלום דמי חגים, דמי תאונה, ותשלומים אחרים כיוצא באלה;
:- &quot;קופת גמל מסלולית&quot; - קופת גמל שמנוהלים בה מספר מסלולי השקעה, ואשר על פי תקנונה רשאי העמית לבחור מתוכם את מסלולי ההשקעה שבהם יושקעו כספיו; לענין זה, &quot;מסלול השקעה&quot; - אפיק השקעה לכספי העמיתים המאופיין במגבלות השקעה שנקבעו בתקנון קופת הגמל;
:- &quot;קופת גמל מרכזית&quot; - קופת גמל שעמיתיה הם מעבידים או קיבוצים או מושבים שיתופיים בלבד;
:- &quot;קופת גמל מרכזית לדמי מחלה&quot; - קופת גמל לדמי מחלה שהיא קופת גמל מרכזית;
:- &quot;קופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית&quot; - קופת גמל מרכזית המיועדת לשם השתתפות במימון תשלום קצבה לעובדים של עמית–מעביד;
:- &quot;קופת גמל מרכזית לפיצויים&quot; - קופת גמל לפיצויים שהיא קופת גמל מרכזית;
:- &quot;קופת גמל מרכזית לקצבה&quot; - קופת גמל לקצבה שהיא קופת גמל מרכזית שאינה קופת ביטוח, המיועדת לעמית–מעביד אחד בלבד לשם תשלום קצבה לעובדים של העמית–מעביד;
:- &quot;קופת גמל ענפית&quot; - קופת גמל, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ההצטרפות לקופה מוגבלת לפי תקנונה לציבור מסוים בלבד;
:: (2) החברה המנהלת של הקופה היא גוף שפעילותו היא שלא למטרת רווח;
:: (3) מחצית לפחות מן הדירקטורים בחברה המנהלת של הקופה מתמנים בידי העמיתים או בידי גוף יציג של העמיתים, שאישר לענין זה הממונה;
:- &quot;קופת גמל לפיצויים&quot; - קופת גמל המיועדת לתשלום פיצויים;
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - קופת גמל המיועדת לתשלום קצבה;
:- &quot;קופת גמל משלמת לקצבה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קופת גמל לא משלמת לקצבה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קופת גמל לתגמולים&quot; - קופת גמל המיועדת לתשלום תגמולים;
:- &quot;קיבוץ&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54(א) לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;קצבה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תשלומים המשולמים מדי חודש בחודשו באופן רציף מקופת גמל, בהתאם לתקנונה, בסכומים שווים או בסכומים שווים מעודכנים, לעמית–עצמאי, לעמית–שכיר או לעובד של עמית–מעביד, במשך כל ימי חייהם, ולאחר מותם - למוטבים שלהם, אם ישנם; לעניין פסקה זו, &quot;סכומים שווים מעודכנים&quot; - סכומים שווים כשהם מעודכנים בהתאם להוראות בתקנון הקופה שעניינן הצמדה או ריבית, לרבות הצמדה למדד, לשכר הממוצע במשק או לתשואת הקופה, או הקובעות מנגנון עדכון אחר שאישר הממונה, ובקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח - בכפוף להוראות בתקנון הקובעות מנגנון לשמירה על איזון אקטוארי של הקופה;
:: (2) תשלומים המשולמים מדי חודש בחודשו באופן רציף בסכומים שווים או בסכומים שווים מעודכנים, לעמית–עצמאי או לעמית–שכיר, באופן הזה:
::: (א) תשלומים מקופת גמל, לפי תקנונה, במשך תקופה מוגדרת;
::: (ב) לאחר שהסתיימה התקופה האמורה בפסקת משנה (א) - תשלומים ממבטח לפי פוליסת ביטוח שנרכשה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 16(ד)(6)]] או תשלומים מקופת גמל אחרת, לפי תקנונה, המשולמים במשך כל ימי חייו של העמית או של העובד כאמור;
::: לעניין פסקה זו, &quot;סכומים שווים מעודכנים&quot; - סכומים שווים כשהם מעודכנים בהתאם להוראות בתקנון הקופה או בפוליסת הביטוח שעניינן הצמדה או ריבית, לרבות הצמדה למדד, לשכר הממוצע במשק או לתשואת הקופה, או הקובעות מנגנון עדכון אחר שאישר הממונה;
:- &quot;קרן השתלמות&quot; - קופת גמל המיועדת לתשלום דמי השתלמות לעובדים, לעצמאים, לחברי קיבוץ, לחברי מושב שיתופי או למוטבים שלהם;
:- &quot;קרן ותיקה&quot; - קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח שאושרה לראשונה לפי [[תקנות קופות גמל]], לפני יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995);
:- &quot;קרן חדשה כללית&quot; - קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאינה קרן חדשה מקיפה ושאינה קופת גמל מרכזית לקצבה, שאושרה לראשונה אחרי יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995);
:- &quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח או קופת גמל מרכזית לקצבה, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא אושרה לראשונה אחרי יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995);
:: (2) ניתן לה אישור קופת גמל כקרן חדשה מקיפה לפי [[סעיף 13(א)]];
:: (3) תשלומי כלל העמיתים, ואם הם עמיתים–שכירים - גם של מעבידיהם, הם בשיעור מתוך שכר מבוטח שאינו עולה על השיעור שנקבע בהוראות לפי [[סעיף 22]];
:- &quot;קרן פנסיה&quot; - קרן ותיקה, קרן חדשה כללית וקרן חדשה מקיפה;
:- &quot;רישומי קופת גמל&quot; - רישומים שעורכת חברה מנהלת, לגבי קופת גמל שבניהולה, בהתאם לתקנון אותה קופה והוראות כל דין;
:- &quot;רישיון חברה מנהלת&quot; - רישיון לעיסוק בניהול קופות גמל, שניתן לפי הוראות [[סעיף 4(א)]];
:- &quot;תגמולים&quot; - סכום הון המשולם מקופת גמל, בהתאם לתקנונה, לעמית–שכיר, לעמית–עצמאי, לעמית–שיתופי או למוטבים שלהם, מכספים שנצברו בקופת הגמל לזכות אותם עמיתים;
:- &quot;תכנית ביטוח&quot; - כמשמעותה [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
:- &quot;השר&quot; - שר האוצר.

@ 2. ניהול קופת גמל (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;א, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) לא ינהל אדם קופת גמל אלא אם כן ניתן לו רישיון חברה מנהלת, ובהתאם לתנאי הרישיון, והכל אם לא נקבע אחרת בחוק זה.
: (ב) חברה מנהלת תנהל קופת גמל, בהתאם לתנאים באישור קופת הגמל ובתקנון הקופה.
: (ג) חברה מנהלת לא תנהל יותר מקופת גמל אחת מכל סוג מסוגי קופות הגמל המפורטים להלן:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) קרן חדשה כללית;
:: (3) קרן חדשה מקיפה;
:: (4) קופת גמל לחיסכון;
:: (5) קופת גמל לתגמולים;
:: (6) קופת גמל אישית לפיצויים;
:: (7) קרן השתלמות;
:: (8) קופת גמל מרכזית לדמי מחלה;
:: (9) קופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית;
:: (10) (((נמחקה);))
:: (11) סוג אחר של קופת גמל שקבע השר.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על קופת גמל מסוג כאמור באותו סעיף קטן, שהיא קופת גמל בניהול אישי, קופת גמל המבטיחה תשואה קבועה או מזערית לעמיתיה, קופת גמל מרכזית לקצבה או קופת גמל שההצטרפות אליה מוגבלת, לפי תקנונה, לציבור מסוים בלבד.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד) ועל אף הוראות סעיף קטן (ג), השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אי־תחולת סעיף קטן (ג) על חברה מנהלת שמתקיימים לגביה התנאים שקבע, או כי ההוראות האמורות יחולו עליה בשינויים שקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הרשאה לנהל יותר מקופת גמל אחת), התשע״ב–2012]].))
: (ו) (((בוטל).))

@ 3. נאמנות וטובת העמיתים
: (א) חברה מנהלת תשמש נאמן על נכסי קופות הגמל שבניהולה, לטובת העמיתים.
: (ב) בניהול נכסי קופות הגמל, במתן שירות לעמיתיהן ובמילוי שאר תפקידיה לפי הוראות חוק זה, תפעל החברה המנהלת באמונה ובשקידה לטובת כל אחד מהעמיתים, לא תפלה בין הזכויות המוקנות לאותם עמיתים ולא תעדיף כל ענין וכל שיקול על פני טובתם.
: (ג) חברה מנהלת תנהג בזהירות וברמת מיומנות שנאמן מיומן היה נוהג בהן בנסיבות דומות, ותנקוט את כל האמצעים הסבירים לשם שמירה על נכסי קופות הגמל שבניהולה ועל הזכויות הנובעות מנכסים אלה.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו -
:: (1) לגבי כל קופת גמל שבניהול החברה המנהלת, בנפרד, ולגבי העמיתים בכל קופת גמל כאמור;
:: (2) על כל מי שעוסק מטעם החברה המנהלת בניהול נכסי קופות הגמל.
: (ה) בסעיף זה, &quot;עמית&quot; - לרבות עובד של עמית–מעביד, וכן מוטב של עמית או עובד כאמור, לאחר מותם.

== פרק ב': חברה מנהלת ==

=== סימן א': רישוי חברה מנהלת ===

@ 4. רישיון חברה מנהלת (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-5)
: (א) הממונה רשאי לתת רישיון לעסוק בניהול קופות גמל לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל ואולם רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר הנוגע למוצר פנסיוני, כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], שאישר הממונה, ובכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שאותו עיסוק מוסדר לפי הוראות חוק זה, [[חוק הפיקוח על הביטוח]] או [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]]; הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות נוספות לענין עיסוק בלעדי כאמור;
:: (3) הונה העצמי אינו קטן מסכום שקבע השר ובתנאים שקבע, ואולם, בחברה המנהלת רק קופות גמל ענפיות, לא יידרש הון עצמי אלא בחברה מנהלת הנוטלת סיכון פיננסי אשר עלול לסכן את יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה לעמיתים בהעדר הון עצמי, ושר האוצר קבע באישור ועדת הכספים כי בשל סיכון כאמור קיים צורך בדרישת הון עצמי, בסכומים ובתנאים שיקבע לענין זה; סיכון פיננסי שהוא במסגרת הפעילות הקיימת בקופות גמל ענפיות במועד תחילתו של חוק זה לא ייחשב כסיכון המצריך דרישת הון עצמי; הממונה, רשאי לאחר התייעצות עם הוועדה, לתת הוראות בדבר דרכי השקעת ההון העצמי הנדרש לפי פסקה זו, כולו או חלקו;
::: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע״ב–2012]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012]].))
:: (4) לחברה סוגי ביטוח שקבע הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע.
: (ב) במתן רישיון חברה מנהלת יובאו בחשבון השיקולים המפורטים [[בסעיף 17 לחוק הפיקוח על הביטוח]], בשינויים המחויבים, ואולם, לענין חברה המנהלת רק קופות גמל ענפיות, לא יחולו [[פסקאות (3) ו־(4) לסעיף האמור]].
: (ג) לא יסרב הממונה לתת רישיון חברה מנהלת, לחברה שמתקיימים בה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) אלא לאחר התייעצות עם הוועדה, ולאחר שניתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה לפני הוועדה בדרך שהורתה הוועדה.

@ 5. בקשה לרישיון
: (א) חברה המבקשת לעסוק בניהול קופות גמל תגיש לממונה בקשה בכתב לרישיון חברה מנהלת בטופס שעליו יורה הממונה; לבקשה יצורפו מסמכי ההתאגדות של החברה וכן פרטים בדבר -
:: (1) קופות הגמל שהחברה מבקשת לנהל והמאפיינים העיקריים שלהן;
:: (2) נושאי המשרה בחברה והרקע העסקי שלהם;
:: (3) בעלי השליטה בחברה, הרקע העסקי שלהם והאמצעים הכספיים העומדים לרשותם;
:: (4) תכנית הפעולה של החברה לענין ניהול קופות הגמל ואופן היערכותה לניהול כאמור, לרבות לענין שיווק קופות הגמל והתקשרות עם נותני שירותים.
: (ב) הממונה רשאי לדרוש מן החברה המבקשת נתונים ומסמכים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), ככל שייראה לו דרוש לשם מתן החלטה בבקשתה.

@ 6. תנאים ברישיון ושינויים (תיקון: תשע&quot;ו-5)
: ברישיון חברה מנהלת רשאי הממונה לקבוע תנאים והגבלות, ורשאי הוא לשנותם בכל עת, ובלבד ששינוי שלא לפי בקשת החברה המנהלת ייעשה בהתייעצות עם הוועדה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה לפני הוועדה בדרך שהורתה הועדה; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים ברישיון כאמור.

@ 7. רישיון לניהול קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ו)
: על אף הוראות [[סעיפים 4]] [[ו־5]], חברה המבקשת לנהל קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה תגיש בקשה לקבלת רישיון מבטח כאמור [[בסעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח]], ויראו את רישיון המבטח שניתן בהתאם להוראות [[-#15|הסעיף האמור]] כרישיון חברה מנהלת לגבי כל קופות הגמל שבניהולה.

@ 8. פקיעת רישיון וביטולו
: (א) לא החלה חברה מנהלת לנהל קופת גמל עד תום התקופה שנקבעה לכך ברישיון החברה המנהלת - יפקע תוקף הרישיון.
: (ב) על ביטול רישיון חברה מנהלת יחולו הוראות [[+|סעיפים 22]] [[ו־23 לחוק הפיקוח על הביטוח]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ב': אמצעי שליטה בחברה מנהלת ===

@ 9. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בחברה מנהלת (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-5)
: (א) לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בחברה מנהלת, או שיעור גבוה יותר שיקבע השר בצו, אלא על פי היתר שנתן הממונה.
: (ב) לא ישלוט אדם בחברה מנהלת אלא על פי היתר שנתן הממונה; השר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים למתן היתרים כאמור.
: (ב1) מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט בחברה מנהלת וכן מי שיש לו היתר לפי [[סעיף 32(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח]] לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1) לחוק האמור]], המנהל גם קופת גמל שאינה קרן פנסיה או שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה, לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב), לשלוט בחברה מנהלת אלא על פי כללים שקבע הממונה.
: (ג) ההוראות לפי [[סימן ו' לפרק ג' בחוק הפיקוח על הביטוח]] החלות לענין שליטה ואמצעי שליטה במבטח יחולו, בשינויים המחויבים, לענין שליטה ואמצעי שליטה בחברה מנהלת, לרבות לענין היתר שניתן לפי סעיף קטן (א) או (ב), ואולם, לגבי מתן היתר לענין שליטה ואמצעי שליטה בחברה המנהלת רק קופות גמל ענפיות לא יחולו [[פסקאות (3) ו-(4) של סעיף 17 לחוק הפיקוח על הביטוח]]; השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות [[-#פרק ג סימן ו|הסימן האמור]] על חברה מנהלת, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על חברה כאמור, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביה.

=== סימן ג': אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בחברה מנהלת ===

@ 10. אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בחברה מנהלת (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) ההוראות לפי [[סימן א' לפרק ד' בחוק הפיקוח על הביטוח]] לענין אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח, למעט [[-#41ה|סעיף 41ה שבסימן האמור]], יחולו, בשינויים המחויבים, לענין אורגנים ובעלי תפקידים כאמור בחברה מנהלת, למעט ועדת השקעות וכן יחולו ההוראות לפי [[סימן א'2 לפרק ד' בחוק הפיקוח על הביטוח]], בשינויים המחויבים; השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסימנים האמורים על חברה מנהלת, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על חברה כאמור, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) הממונה לא יתנגד למינוי ולא יורה על הפסקת כהונה של נושא משרה בחברה המנהלת רק קופות גמל ענפיות לפי הוראות [[סעיף 41י לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל בסעיף קטן (א), אלא אם כן אותו נושא משרה אינו עומד בתנאי הכשירות, המגבלות ואיסורי ניגוד הענינים, ככל שנקבעו כאלה לגביו בתקנות לפי [[-|סעיף 41ח]] או לפי [[סעיף 41ט לחוק האמור]] או לפי [[סעיף 11(ד)]] או לפי [[סעיף 12]], לפי הענין, ובכפוף להקלות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), ככל שנקבעו.

@ 11. ועדת השקעות של חברה מנהלת (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-5)
: (א) דירקטוריון של חברה מנהלת ימנה ועדת השקעות לכל קופת גמל שבניהול החברה, ורשאי הוא למנות ועדת השקעות אחת למספר קופות גמל כאמור; רוב חברי ועדת ההשקעות יהיו בעלי כשירות לכהן כדירקטורים חיצוניים (בחוק זה - נציגים חיצוניים) ורשאי הדירקטוריון למנות כחבר ועדה גם מי שאינו דירקטור בחברה המנהלת; בוועדת השקעות לקופת גמל ענפית, יכול שהנציגים החיצוניים יהיו מיעוט, ואולם מספרם לא יפחת ביותר מאחד ממספר שאר החברים בוועדה.
: (ב) תפקידי ועדת השקעות הם:
:: (1) לקבוע את מדיניות ההשקעות של קופת הגמל במסגרת מדיניות ההשקעות הכוללת שקבע הדירקטוריון;
:: (2) לקבוע סוגי עסקאות הטעונות אישור מראש של ועדת ההשקעות טרם ביצוען, וכן שיעורי החזקה בניירות ערך מסוגים שונים הטעונים אישור כאמור טרם רכישתם;
:: (3) לקבוע את נכסי הבסיס של אופציות וחוזים עתידיים שניתן לרכוש או ליצור במסגרת השקעות קופת הגמל;
:: (4) לקבוע את השיעור המרבי של בטוחות שניתן להעמיד בשל עסקאות באופציות ובחוזים עתידיים ובשל מכירות בחסר הנעשות במסגרת השקעות קופת הגמל;
:: (5) לקבוע סוגי ניירות הערך שניתן למכור בחסר במסגרת השקעות קופת הגמל;
:: (6) להנחות את בעלי התפקידים העוסקים בהשקעות קופת הגמל, ביישום מדיניות ההשקעות שנקבעה לפי פסקה (1), ולפקח עליהם, ואם קבע הדירקטוריון כי חלק מניהול השקעות קופת הגמל ייעשה שלא בידי החברה המנהלת במישרין - להנחות את הגורמים המנהלים את ההשקעות בפועל, לתת הוראות לגורמים אלה לענין יישום מדיניות ההשקעות ולקבוע את אופן הפיקוח עליהם;
:: (7) לקבוע אמות מידה לבחינת יישום מדיניות ההשקעות שנקבעה לפי פסקה (1);
:: (8) לגבש כללים ונהלים לניהול השקעות קופת הגמל;
:: (9) לקבל החלטות הנוגעות לשימוש באמצעי שליטה בתאגידים, המוחזקים בקופת הגמל;
:: (10) לבצע כל תפקיד אחר שיטיל עליה הדירקטוריון או הממונה.
: (ג) דירקטוריון של חברה מנהלת אינו רשאי ליטול לעצמו מסמכויות ועדת ההשקעות; ועדת ההשקעות אינה רשאית לאצול מסמכויותיה לאחר לרבות לוועדות משנה, למעט בענינים ובנסיבות שעליהם יורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה.
: (ד) השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה:
:: (1) מספר החברים בוועדת השקעות והרכבה;
:: (2) תנאי כשירות לכהונה הנדרשים מחבר ועדת השקעות, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, ותנאי כשירות נוספים הנדרשים מנציג חיצוני, מיושב ראש ועדת השקעות ומממלא מקומו;
:: (3) הגבלות לענין מינוי חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיו האחרים;
:: (4) דרך המינוי של חבר ועדת השקעות והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתו;
:: (5) המנין החוקי בישיבות ועדת השקעות;
:: (6) החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד;
:: (7) מועדים או אירועים שבהם תתכנס ועדת השקעות.
: (ה) הממונה רשאי להורות על דרכי עבודתה של ועדת השקעות, ככל שלא נקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד).
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;אופציה&quot; ו&quot;חוזה עתידי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות]];
::- &quot;מכירה בחסר&quot; - מכירה של נייר ערך שאינו של המוכר;
::- &quot;נכס בסיס&quot; - הנכס נושא ההתחייבות באופציה או בחוזה עתידי.

@ 12. מניעת ניגודי ענינים (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת השקעות מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר ועדת השקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.
: (ב) השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של חבר ועדת השקעות, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שחבר ועדת השקעות לא יהיה רשאי לעסוק בהם או פעולות שלא יהיה רשאי לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו ממנו.

== פרק ג': קופת גמל ==

=== סימן א': אישור קופת גמל ===

@ 13. אישור קופת גמל (תיקון: תשס&quot;ז, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;ו-3)
: (א) הממונה רשאי לאשר קרן שהוגשה לגביה בקשה מאת חברה מנהלת לפי הוראות [[סעיף 14]], כקופת גמל לתגמולים, לפיצויים, לקצבה, להשקעה, לחופשה או לדמי מחלה, כקופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית, כקרן השתלמות או כקופת גמל למטרה אחרת, ובלבד -
:: (1) שאישור כקופת גמל לחופשה לא יינתן אלא לגבי קרן שהוקמה לפי [[חוק חופשה שנתית, התשי&quot;א-1951]];
:: (2) שאישור כקופת גמל אישית לדמי מחלה לא יינתן אלא לגבי קרן שפעלה כדין כקופת גמל כאמור, בשנת המס 2003 ואילך;
:: (3) שאישור כקופת גמל למטרה אחרת לא יינתן לגבי קרן המיועדת לתשלום דמי חגים, דמי תאונה, ותשלומים אחרים כיוצא באלה, אלא אם כן הקרן פעלה כדין, כקופת גמל כאמור, בשנת המס 2003 ואילך;
:: (4) שאישור כקופת גמל לתגמולים או כקופת גמל אישית לפיצויים לא יינתן אלא לגבי כספים שהופקדו בקופת גמל לתגמולים או בקופת גמל אישית לפיצויים, לפי העניין בשל שנות המס שקדמו לשנת המס 2008, בלבד;
:: (5) שאישור כקופת גמל מרכזית לפיצויים לא יינתן אלא לגבי קרן שפעלה כדין כקופת גמל מרכזית לפיצויים בשנת המס 2007 ואילך, ועל כספים שהופקדו בקרן כאמור בשל שנות המס שקדמו לשנת המס 2011, והתקיימו בהם התנאים המפורטים להלן, בלבד:
::: (א) הפקדת הכספים היא של עמית–מעביד שהיה עמית בקופת גמל כאמור בחודש דצמבר 2007;
::: (ב) הפקדת הכספים היא בשל עובדו של עמית–מעביד כאמור בפסקת משנה (א), שהופקדו בשלו כספים לקופת הגמל בעבור חודש דצמבר 2007.
: (ב) נוסף על הוראות סעיף קטן (א) רשאי הממונה לאשר תכנית ביטוח, שהוגשה לגביה בקשה מאת מבטח לפי הוראות [[סעיף 14]], כקופת גמל לתגמולים, לפיצויים או לקצבה, ואולם אישור כקופת גמל לתגמולים או לפיצויים לא יינתן אלא לגבי כספים שהופקדו בקופת גמל לתגמולים או בקופת גמל אישית לפיצויים, לפי העניין בשל שנות המס שקדמו לשנת המס 2008, בלבד.
: (ג)(1) אישור קופת גמל לקרן ולתכנית ביטוח יינתן להן לראשונה, בהסכמת המנהל כהגדרתו [[בפקודת מס הכנסה]] (בסעיף זה - המנהל).
:: (2) הממונה רשאי לתת אישור קופת גמל אחד לכמה קופות גמל בניהול אישי המנוהלות בידי אותה חברה מנהלת או בידי אותו מבטח, בתנאים שעליהם יורה, ובלבד שמתן אישור כאמור לראשונה, יינתן בהסכמת המנהל.
: (ד) הממונה רשאי להתנות את אישור קופת הגמל בתנאים, ורשאי הוא לקבוע באישור תנאים והגבלות.
: (ה) תקופת תוקפו של אישור קופת גמל היא שלוש שנים מיום שניתן, אלא אם כן קבע הממונה באישור תקופה קצרה יותר.

@ 14. בקשה לאישור
: (א) בקשה לאישור קופת גמל תוגש בידי חברה מנהלת או מבטח, ותכלול את הפרטים, האישורים ומסמכים אחרים שקבע השר.
: (ב) לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) המוגשת בידי חברה מנהלת תצורף טיוטת תקנון קופת הגמל; לבקשה כאמור המוגשת בידי מבטח תצורף תכנית הביטוח.
: (ג) הממונה רשאי לדרוש מהמבקש נתונים ומסמכים נוספים על אלה שנקבעו לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ככל שייראה לו דרוש לשם מתן החלטה בבקשה.

@ 15. ביטול אישור
: הממונה רשאי לבטל אישור קופת גמל אם לא קוים תנאי מתנאי האישור או הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראת מינהל שניתנה מכוחו.

=== סימן ב': תקנון קופת גמל ===

@ 16. תקנון קופת גמל (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ו-5)
: (א) קופת גמל תתנהל על פי תקנון שאישר לה הממונה; הוראה בתקנון קופת גמל הסותרת הוראה לפי חוק זה או הסותרת הוראת כל דין אחר כאמור, לא ינהגו לפיה, ויראו כאילו נקבעה במקומה ההוראה לפי חוק זה או הוראת הדין, לפי העניין.
: (ב) הוראות התקנון כפופות להוראות לפי חוק זה, ולהוראות כל דין אחר החלות על ניהול קופת גמל.
: (ג) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), זכויות וחובות עמיתים בקופת גמל לא ייקבעו אלא בתקנונה, וחברה מנהלת לא תקנה לעמיתי קופת גמל זכויות ולא תטיל עליהם חובות, שלא בהתאם לתקנונה.
: (ג1) הממונה רשאי, לשם שמירה על ענייניהם של העמיתים, לתת הוראות בדבר זכויות וחובות של עמיתים בקופת גמל שייקבעו בתקנון קופת גמל וניסוחן; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו לגבי כלל קופות הגמל, לגבי קופות גמל מסוג מסוים או לגבי קופות גמל למטרה מסוימת.
: (ג2) על אף האמור בסעיף קטן (ג1), הוראות הממונה לפי סעיף קטן (ג1) לגבי תקנון קרן חדשה מקיפה, יאושרו על ידי שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, למעט הוראות לגבי התקנון האמור הנובעות מהתאמת התקנון להוראות לפי חוק זה או להוראות כל דין, החלות על קרן חדשה מקיפה.
: (ד) בתקנון קופת גמל ייקבעו, בין השאר, ענינים אלה:
:: (1) שם קופת הגמל;
:: (2) מטרת קופת הגמל;
:: (3) הגבלות על צירוף עמיתים, ככל שישנן;
:: (4) מדיניות ההשקעה של קופת הגמל;
:: (5) שיעור או סכום מרבי של דמי הניהול, כמשמעותם [[בסעיף 32(א)]], שתגבה החברה המנהלת ובקופת גמל ענפית - ציון כי דמי הניהול ייקבעו לפי הוצאות שהוציאה החברה המנהלת בפועל, בכפוף לשיעור או סכום מרבי שייקבע בתקנון;
:: (6) הביטוחים שבהם יבוטחו העמיתים בקופת הגמל, בין שדמי הביטוח נגבים מנכסי קופת הגמל ובין הם נגבים מתשלומים לקופת הגמל, ככל שיבוטחו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סוגי ביטוחים כאמור ותנאים לגבי ביטוחים כאמור;
::: ((לפי [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (החלת סעיף 16(ד)(6) לחוק על קופת ביטוח ומבטח), התשע&quot;ג-2013]], על אף [[סעיף 56(א)]], על קופת ביטוח, ועל מבטח המנהל קופה כאמור, יחול סעיף 16(ד)(6) לחוק.))
:: (7) ענינים נוספים שהממונה הורה לכלול בתקנון קופת גמל.
: (ה) הממונה לא יאשר לקופת גמל שם שיש בו כדי להטעות.

@ 17. שינוי התקנון
: (א) לא ייעשה כל שינוי בתקנון קופת גמל, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה; שינוי בתקנון שלא ניתן לו אישור כאמור - בטל.
: (ב) על שינוי בתקנון תימסר הודעה לעמיתים או תפורסם הודעה בציבור, הכל בדרך שיורה הממונה.

@ 18. עיון בתקנון והמצאת עותקים ממנו (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) תקנון קופת גמל וכל שינוי בו יהיו פתוחים לעיון הציבור במשרדים הראשיים של החברה המנהלת ובכל מקום שבו משווקת החברה את קופות הגמל שבניהולה.
: (ב) החברה המנהלת תמציא לכל עמית חדש המצטרף לקופת גמל שבניהולה, לפי בקשתו ובלא תשלום, עותק של התקנון המעודכן של הקופה.
: (ג) הממונה רשאי לתת הוראות לענין פרסום תקנון קופת גמל, העמדתו לעיון הציבור והמצאת עותקים ממנו.

=== סימן ג': חשבונות בקופת גמל ===

@ 19. פתיחת חשבון בקופת גמל
: חברה מנהלת תקבל מאדם המבקש להצטרף כעמית לקופת גמל שבניהולה ותמסור לאדם שהצטרף כעמית כאמור, נתונים ומסמכים כפי שיורה הממונה.

@ 20. בחירת קופת גמל (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) עובד הזכאי להצטרף כעמית לקופת גמל, לפי כל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי (בסעיף זה – הדין או ההסכם), או להמשיך ולהיות עמית בקופת גמל כאמור, רשאי לבחור, בכל עת, כל קופת גמל, המיועדת למטרה של קופת הגמל שנקבעה לפי הדין או ההסכם, לצורך הפקדת תשלומיו ותשלומי מעבידו, בכפוף להגבלות על צירוף עמיתים שנקבעו בתקנון קופת הגמל ולהגבלות על הפקדת כספים לפי [[סעיף 22]], ומעבידו של עובד כאמור לא יתנה את תשלום הכספים לקופת הגמל בעד עובדו ואת שיעור ההפקדה בעדו בכך שיופקדו בקופה מסוימת, בסוג מסוים של קופות או בקופה שיבחר העובד מתוך רשימה מסוימת של קופות, והכל אף אם נקבע אחרת בדין או בהסכם.
: (א1) נקבעה בדין או בהסכם התניה בניגוד להוראות סעיף קטן (א), ולפיה שיעור ההפקדה לקופה מסוימת או לסוג מסוים של קופות או לקופה שתיבחר מתוך רשימה מסוימת של קופות, יהיה גבוה יותר משיעור ההפקדה לקופות או לסוגי קופות אחרים, יהיה העובד זכאי לשיעור ההפקדה הגבוה מבין השיעורים שנקבעו כאמור, עד לתיקון הדין או ההסכם.
: (א2) עובד שהמעביד מפקיד בעבורו כספים לקופת גמל בהתאם להוראות סעיף זה, רשאי לבחור, בכל עת, בכל בעל רישיון לשם מתן שיווק פנסיוני, ייעוץ פנסיוני או ביצוע פעולות בקופת הגמל, למעט הפקדת כספים לקופת גמל, ולעניין פעולה בקופת גמל שמתקיים לגביה האמור [[בסעיף 13 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] – רשאי העובד לבחור לבצע פעולה כאמור שלא כחלק מייעוץ פנסיוני או שיווק פנסיוני ושלא בהמשך לו; מעבידו של עובד כאמור לא יתנה את הפקדת הכספים לקופת הגמל בעבור העובד או מתן טובת הנאה אחרת לעובד, בכך שבעל רישיון מסוים ייתן לעובד כאמור שיווק פנסיוני או ייעוץ פנסיוני או יבצע בעבורו פעולות אחרות בקופת הגמל.
: (א3) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבעה בדין או בהסכם התניה שלפיה שיעור ההפקדה כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה &quot;שיעור ההפקדה&quot; שבסעיף קטן (ד) (בסעיף קטן זה – שיעור ההפקדה) לקופת גמל מסוג מסוים עומד על שיעור מסוים משכרו של העובד וכולל תשלום של המעסיק לרכישת ביטוח מועדף בשיעור הדרוש להבטחת 75% משכרו של העובד או בשיעור של 2.5% משכרו כאמור, לפי הנמוך, ושיעור ההפקדה לפי הדין או ההסכם לסוג אחר של קופת גמל עומד על שיעור נמוך יותר, לא יראו בהתניה כאמור התניה של מעסיק לגבי שיעור ההפקדה בעד עובד לסוג מסוים של קופות לפי הסעיף הקטן האמור, ובלבד שהעובד יהיה זכאי לשיעור הפקדה שלא יפחת משיעור ההפקדה כמפורט להלן:
:: (1) מיום כ&quot;ו בשבט התשע&quot;ו (5 בפברואר 2016) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשע&quot;ו (30 ביוני 2016) – שיעור ההפקדה למרכיב תשלומי המעסיק, כפי שנקבע בדין או בהסכם לאותו סוג של קופות גמל;
:: (2) מיום כ&quot;ה בסיוון התשע&quot;ו (1 ביולי 2016) עד יום ב' בטבת התשע&quot;ז (31 בדצמבר 2016) – 6.25%;
:: (3) מיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) ואילך – 6.5%.
: (ב) נקבעה בדין או בהסכם, או מכוחם, קופת גמל לצורך הפקדת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), והעובד לא בחר קופת גמל אחרת לפי הוראות סעיף זה, על אף שניתנה לו הזדמנות לעשות כן, רשאי המעביד להפקיד את התשלומים האמורים באותה קופה, בהתאם להוראות הדין או ההסכם, או מכוחם, ולפי המטרות הקבועות בדין או בהסכם, כל עוד לא בחר העובד בקופה אחרת לפי הוראות סעיף זה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לפטור את המעביד מחובותיו לפי הדין או ההסכם.
: (ג) הממונה רשאי לתת הוראות לביצוע סעיף זה.
: (ד) בסעיף זה –
::- &quot;ביטוח מועדף&quot; – כהגדרתו [[בסעיף 32(14) לפקודת מס הכנסה]];
::- &quot;בעל רישיון&quot;, &quot;ייעוץ פנסיוני&quot; ו&quot;שיווק פנסיוני&quot; – כהגדרתם [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]];
::- &quot;קופת גמל&quot; – לרבות תכנית ביטוח כאמור [[בפסקה (8) להגדרה &quot;סוג מוצר פנסיוני&quot; שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], ולרבות מסלול השקעה בקופת גמל מסלולית, אך למעט מסלול השקעה של הכספים במרכיב הפיצויים שאינם באים במקום פיצויי פיטורים לפי [[סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים]] אשר אינו מסלול ברירת המחדל לפיצויים;
::- &quot;מסלול ברירת המחדל לפיצויים&quot; – המסלול שלפי תקנון קופת הגמל המסלולית הוא מסלול ההשקעה שבו ינוהלו הכספים במרכיב הפיצויים כל עוד לא נבחר מסלול השקעה אחר, ובהעדר מסלול כאמור – המסלול שבו מנוהל החלק הגדול ביותר של הכספים במרכיב הפיצויים בקופה;
::- &quot;שיעור ההפקדה&quot; – כל אחד מאלה:
::: (1) שיעור מרכיב תשלומי המעסיק, לרבות השיעור המרבי של תשלומי המעסיק לרכישת ביטוח מועדף, שהעובד זכאי לו לפי הדין או ההסכם, ולמעט תשלומי המעסיק למרכיב הפיצויים;
::: (2) שיעור תשלומי המעסיק למרכיב הפיצויים.

@ 21. מרכיבי חשבון קופת גמל (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז)
: הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות לענין חלוקת חשבון קופת גמל למרכיבים לפי תשלומי המעביד, תשלומי העובד תשלומים בעבור פיצויים ותשלומי עמית–עצמאי למרכיב חיסכון למצב אבטלה כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018]], ולענין קופת גמל מרכזית - לפי תשלומי עמית–מעביד בעד כל אחד מעובדיו והוראות לענין ניהול כל אחד מהמרכיבים האמורים, לרבות הוראות לענין ייחוס רווחים והוצאות בחשבון קופת הגמל לכל אחד מהמרכיבים וניכוי תשלומים מהם.

=== סימן ד': תשלומים לקופת גמל ומשיכת כספים ממנה ===

@ 22. תשלומים לקופת גמל (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז-2, בג&quot;ץ 10042/16)
: (א) השר, באישור ועדת הכספים, יקבע שיעורים או סכומים, מרביים, לתשלומים של עמית, ואם הוא עמית–שכיר - גם של מעבידו, לקופת גמל; ואולם סך כל התשלומים שעמית יהיה רשאי להפקיד בכלל חשבונותיו בכל קופות הגמל להשקעה לא יעלו על 70,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2020, 71,337 ש&quot;ח))) בכל שנת כספים; הסכום האמור יעודכן מדי שנה ב-1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שהיה ידוע באותו מועד, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ&quot;ה בסיוון התשע&quot;ו (1 ביולי 2016).
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה:
:: (1) תנאים שיחולו לענין תשלומי כספים לקופת גמל לרבות תנאים שיחולו על תשלומים מעבר לסכומים או לשיעורים שיקבע;
:: (2) הריבית שתגבה חברה מנהלת ממעביד, בין שהוא עמית ובין שאינו עמית, בשל איחור בהפקדת התשלומים האמורים בסעיף קטן (א) בקופת גמל;
:: (3) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), התשע״ד–2014]].))
: (ג) הממונה רשאי לתת הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אופן הפקדת התשלומים האמורים בסעיף קטן (א) בקופת גמל, הפרטים שעל מעביד, בין שהוא עמית ובין שאינו עמית, למסור לחברה המנהלת בעת ההפקדה והמועדים להפקדת התשלומים;
:: (2) אישורים שחברה מנהלת חייבת להמציא לעמיתים בקופת גמל שבניהולה, ולעניין עמיתים–שכירים - גם למעבידיהם, לגבי הפקדת התשלומים בקופת הגמל.
: (ד) (((בוטל).))

@ 23. משיכה והעברה של כספים מקופת גמל (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ט, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, בג&quot;ץ 10042/16, תשע״ח, תש&quot;ף)
: (א) משיכת כספים מקופת גמל, לרבות קבלת קצבה מקופת גמל לקצבה, והעברת כספים מקופת גמל אחת לקופת גמל אחרת, מחשבון אחד בקופת גמל לחשבון אחר וממסלול השקעה אחד בקופת גמל מסלולית למסלול השקעה אחר באותה קופה, תהיה כמפורט להלן, בלבד:
:: (1) משיכה בידי עמית, עובד של עמית–מעביד או מוטב, של כספים שהופקדו לחשבונו של העמית בקופת הגמל; ואולם -
::: (א) משיכה בידי עמית בקופת גמל או בידי עובד של עמית–מעביד, של כספים מקופת גמל לקצבה, בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד־פעמי תיעשה -
:::: (1) לגבי עמית בקופת גמל שאינה קרן ותיקה - בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, ובלבד שסכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון לא יפחת מסכום הקצבה המזערי; ואם סכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון שווה לסכום הקצבה המזערי או אם סכום הקצבה שלו זכאי העמית אינו עולה על סכום הקצבה המזערי - בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, לפי שיעור מהקצבה שלה הוא זכאי מהקופה שלא יעלה על 25% ולתקופה שלא תעלה על חמש שנים; משולמת לעמית פנסיה תקציבית או קצבה מקופה אחרת, יובא בחשבון גם סכום הקצבה או הפנסיה התקציבית כאמור, לצורך חישוב סכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון;
:::: (2) לגבי עובד של עמית–מעביד ולגבי עמית בקרן ותיקה - בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה;
::: (א1) (((בוטלה);))
::: (ב) משיכת כספים בידי עמית מקופת גמל לקצבה, בסכום חד־פעמי שלא בדרך של היוון קצבה, תיעשה רק מאלה:
:::: (1) ממרכיב הפיצויים;
:::: (2) מחשבון חדש כאמור בפסקאות (2א) או (2ב);
:::: (3) מקופה כאמור שאינה קרן ותיקה, ובלבד שמתקיימים בעמית כל אלה:
::::: (א) הוא הגיע לגיל פרישת חובה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
::::: (ב) סך הכספים בחשבונותיו בקופת הגמל שממנה נמשכים הכספים ובקופות גמל לקצבה אחרות שאינן קרן ותיקה, אינו עולה על סכום הצבירה המזערי;
::::: (ג) לא משולמת לו קצבה מקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, ואם משולמת לו קצבה כאמור - סך הקצבאות המשולמות לו מהקופה האמורה ומקופות גמל לקצבה אחרות בתוספת פנסיה תקציבית, עולה על סכום הקצבה המזערי;
:::: (4) לעניין עמית שכיר - מתוך כספים שהופקדו בקופה לפני יום כ&quot;ג בטבת התש&quot;ס (1 בינואר 2000), ובלבד שהעמית הגיע לגיל 60 או פרש ממקום עבודה כתוצאה מפיטורין או התפטרות ולא החל לעבוד במקום עבודה אחר בתוך שישה חודשים מיום פרישתו;
:::: (5) לעניין עמית עצמאי -
::::: (א) בקרן פנסיה - מתוך כספים שהופקדו בקופה לפני יום כ&quot;ג בניסן התשנ&quot;ז (30 באפריל 1997);
::::: (ב) בקופת ביטוח - מתוך סכומים שהופקדו לפני יום כ&quot;ג בטבת התש&quot;ס (1 בינואר 2000) לפוליסה שהוצאה לפי קופת ביטוח לפני יום כ&quot;ג בניסן התשנ&quot;ז (30 באפריל 1997);
:::: (6) בהתקיים התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1) או (1א);
::: (ג) משיכה של כספים מקופת גמל מרכזית לקצבה, שאינה במישרין בידי עובד של עמית–מעביד או בידי עמית–מעביד, תיעשה רק באמצעות העברתם לאחד מאלה:
:::: (1) קופת גמל אחרת שהיא קופת גמל מרכזית לקצבה;
:::: (2) המדינה, בהתאם להסכם שנחתם בין העמית–המעביד לבין המדינה;
:: (2) העברה בידי עמית, של כספים שהופקדו לחשבונו בקופת הגמל;
:: (2א) העברה של כספים ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה או מקופת גמל אישית לפיצויים, לחשבון חדש בקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה על שמו של העמית, שלא יהיה ניתן להפקיד אליו תשלומי כספים נוספים, וזאת לאחר שנוכה מהסכום האמור מס בהתאם להוראות [[סעיף 164 לפקודת מס הכנסה]] לגבי החלק שאינו פטור לפי [[#9.7א|סעיף 9(7א) לפקודה האמורה]]; כספים שהועברו לחשבון חדש כאמור לא יראו אותם כחלק ממרכיב הפיצויים לעניין סעיף זה;
:: (2ב) העברה של כספים המגיעים למוטב מקופת גמל לקצבה שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה, מקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים, לחשבון חדש בקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה על שמו של המוטב, שלא יהיה ניתן להפקיד אליו תשלומי כספים נוספים;
:: (2ג) (((בוטלה);))
:: (3)(א) משיכה בידי מעביד של עמית–שכיר, של כספים שהפקיד בקופת גמל אישית לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, בכפוף להוראות [[סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים]] ולהוראות לפי [[סעיף 14 לחוק האמור]] החלות עליו;
::: (ב) משיכה כאמור בפסקת משנה (א) תיעשה רק אם יחסי העבודה הסתיימו והתקיים אחד מאלה:
:::: (1) מעביד של עמית–שכיר המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה (בפסקה זו - התקופה למתן הודעה), פסק דין הצהרתי שמאשר שהעובד חדל לעבוד אצלו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים או בחלקם, בהתאם לדין ולהסכמים שחלים, ושכספי הפיצויים, כולם או חלקם, שייכים למעביד של העמית–השכיר או שהוא זכאי לקבלם;
:::: (2) מעביד של עמית–שכיר המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך התקופה למתן הודעה, אסמכתה המעידה שנקט הליך משפטי לקבלת פסק דין הצהרתי בדבר זכאותו לכספי הפיצויים או חלקם, או שנקט הליך משפטי לשלילת פיצויי הפיטורים או חלקם לפי [[+|סעיפים 16]] [[או 17 לחוק פיצויי פיטורים]], והתקבלה הכרעה סופית בהליך בדבר זכאותו של המעביד לכספי הפיצויים או חלקם אף לאחר התקופה למתן הודעה;
:::: (3) הומצאו לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך התקופה למתן הודעה, כל המסמכים האלה:
::::: (א) הודעה מאת המעביד של עמית–שכיר, בצירוף אסמכתה, שכספי פיצויים שהפקיד לקופת הגמל בעבור עמית–שכיר, או חלקם, ניתנים להחזרה לידי המעביד על פי דין או בהתאם להסכם העסקה;
::::: (ב) הודעה מאת העמית, שנחתמה על ידו אחרי מועד סיום יחסי העבודה, שכספי פיצויים או חלקם שהופקדו בעבורו לקופת הגמל בתקופת עבודתו אצל המעביד ניתנים להחזרה למעביד;
::::: (ג) לא הומצא לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתקופה למתן הודעה, מסמך הנדרש לקיום תנאי מהתנאים בפסקת משנה (ב)(1) עד (3), לפי העניין, ומשך עמית את כספי הפיצויים, לא תהיה למעביד טענה כלפי החברה המנהלת בשל תשלום הכספים לעמית;
:::: (ד) על אף האמור בפסקת משנה (ב), משיכה כאמור בפסקת משנה (א) תתאפשר גם אם מעביד של עמית–שכיר המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל פסק דין הצהרתי, כאמור בפסקת משנה (ב)(1), לאחר התקופה למתן הודעה, ובלבד שהעמית–השכיר לא משך את כספי הפיצויים עד למועד שבו המציא המעביד לחברה המנהלת פסק דין הצהרתי כאמור;
:::: (ה) קופת גמל תאפשר את משיכת כספי הפיצויים, כאמור בפסקה זו, בהתקיים התנאים לפי פסקה זו; אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר החלים על יחסי העבודה בין העובד והמעביד.
: (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את המועדים והתנאים שבהם -
:: (1) רשאים עמיתים, עובדים של עמית–מעביד ומוטבים, למשוך כספים מקופת גמל, ותנאים להמשך הפקדת כספים בקופת גמל לאחר המשיכה; ובלבד שעמית לא יהיה רשאי למשוך כספים ממרכיב התגמולים מקופת גמל לקצבה שלא בדרך של קצבה או בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד־פעמי, אלא בשל אחד מאלה:
::: (א) מצב בריאותי או כלכלי של העמית או של בן זוגו;
::: (ב) מצב בריאותי של ילדו;
::: (ג) מצב בריאותי של הורהו שחלה או נפגע לאחר שהיה לעמית, ומתקיים בהורה אחד מאלה:
:::: (1) נקבעה לו דרגת נכות יציבה של 40% לפחות לפי [[סימן ה' בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי]], וניתנה לו תוספת של מחצית דרגת הנכות לפי הוראות [[תקנה 15 לתקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה]];
:::: (2) נקבעה לו דרגת נכות זמנית של 40% לפחות לפי [[סימן ה' בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי]], ודרגת נכותו הוגדלה ל־100% לפי הוראות [[תקנה 18א לתקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה]];
:::: (3) נקבעה לו דרגת נכות זמנית של 75% לפחות לפי [[סימן ה' בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי]];
:::: (4) נקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 75% לפחות לפי הוראות [[פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי]];
:::: (5) הוא מקבל גמלת סיעוד לפי [[פרק י' לחוק הביטוח הלאומי]], ומתקיים בו האמור [[בסעיף 224(א)(1א) או (2) לחוק האמור]], ובלבד שהוא מקבל גם גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]], או תגמול לנזקק לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]], או [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]];
:::: (6) נקבעה לו נכות בדרגה של 75% או יותר לפי אחד החוקים המפורטים [[#9.5|בפסקאות משנה (1) עד (4) או (7) בסיפה של סעיף 9(5)(א) לפקודת מס הכנסה]] או לפי חוק אחר שקבע השר לפי [[הסעיף האמור]] או לפי [[#9.5|סעיף 9(5)(ב) לפקודת מס הכנסה]];
::: (ד) (((נמחקה);))
:: (1א) רשאים עמיתים, על אף ההוראות לפי פסקה (1), למשוך כספים מקופת גמל לחיסכון ומקרן ותיקה, אם סך הכספים בחשבונותיהם באותה קופת גמל אינו עולה על 8,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2020, 8,120 ש&quot;ח)));
:: (2) רשאים עמיתים להעביר כספים מקופת גמל אחת לקופת גמל אחרת וממסלול השקעה אחד בקופת גמל מסלולית למסלול השקעה אחר באותה קופה;
:: (3) רשאי מעביד של עמית–שכיר למשוך כספים מקופת גמל אישית לפיצויים או ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס״ח–2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים מקופת גמל) (סכומים נמוכים), התשע״ו–2016]].))
: (ב1) (((בוטל).))
: (ב2) לעניין דיני המס בלבד, יראו כספים -
:: (1) מקופת גמל אישית לפיצויים או ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה, שנוכה מהם מס כאמור בסעיף קטן (א)(2א) ולא נמשכו בידי העמית ולא הועברו לחשבון חדש כאמור באותו סעיף קטן, ככספים שהועברו לחשבון חדש כאמור, בתום שלושה חודשים מיום ניכוי המס כאמור;
:: (2) המגיעים למוטב מקופת גמל לקצבה שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה, מקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים, שלא נמשכו בידי המוטב ולא הועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף קטן (א)(2ב) בתוך שלושה חודשים מיום פטירתו של העמית, ככספים שהועברו לחשבון חדש כאמור באותו סעיף קטן בתום התקופה האמורה;
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) (((בוטלה).))
: (ב3)(1) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע את המועדים והתנאים שבהם רשאי עמית–עצמאי במצב אבטלה למשוך כספים מקופת גמל לקצבה שלא בדרך של קצבה או בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד-פעמי ומקופת גמל לתגמולים, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות משנה (א) או (ב) להלן:
::: (א) העמית–עצמאי הפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות [[פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018]], בעבור שנתיים לפחות מתוך שלוש שנות המס האחרונות שקדמו למועד המשיכה; משיכת כספים לפי פסקת משנה זו תהיה בפריסה לשלושה תשלומים, ואולם לעניין משיכה של עמית–עצמאי שהגיע לגיל פרישה - בתשלום אחד, והכול כפי שיקבע השר כאמור ובסכום שאינו עולה על הסכום הגבוה מבין אלה:
:::: (1) שלוש פעמים שכר מינימום לחודש, כהגדרתו [[בחוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]], ובלבד שלא נמשכו כספים בסכום כאמור יותר מפעמיים;
:::: (2) הסכום הנמוך מבין אלה:
::::: (א) הסכום הצבור במרכיב חיסכון למצב אבטלה;
::::: (ב) הסכום הנקוב [[#9.7א|בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודת מס הכנסה]], כשהוא מוכפל במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים לקופת גמל לקצבה, כעמית–עצמאי החייב בהפקדה, או במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים לקופת גמל לקצבה כעמית–עצמאי החייב בהפקדה החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה לפי סעיף קטן זה, לפי הנמוך;
::: (ב) העמית–עצמאי הפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה או לקופת גמל לתגמולים כעמית–עצמאי לפני המועד הקובע בעבור שנתיים לפחות מתוך ארבע שנות המס שקדמו למועד הקובע ובהתאם לתנאים הקבועים [[בחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018]] אילו היה [[אותו חוק]] חל עליו במועדי ההפקדה (בפסקת משנה זו - התנאים הקבועים); משיכת כספים לפי פסקת משנה זו תהיה בפריסה לשלושה תשלומים, ואולם לעניין משיכה של עמית–עצמאי שהגיע לגיל פרישה - בתשלום אחד, והכול כפי שיקבע השר כאמור ובסכום שאינו עולה על הסכום הנמוך מבין אלה:
:::: (1) שליש מהסכום הצבור בקופת הגמל, במועד הקובע;
:::: (2) הסכום הנקוב [[#9.7א|בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודת מס הכנסה]], כשהוא מוכפל במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים לקופת גמל כעמית–עצמאי החייב בהפקדה, לפני המועד הקובע ובהתאם לתנאים הקבועים, או במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים כאמור לפני המועד הקובע והחל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה בלא חבות מס בקופת הגמל, לפי הנמוך.
:: (2) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;הכנסה חייבת בהפקדה&quot; ו&quot;מרכיב חיסכון למצב אבטלה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018]];
:::- &quot;המועד הקובע&quot; - יום תחילתו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018]];
:::- &quot;מצב אבטלה&quot;, לעניין עמית–עצמאי - מצב שבו עמית–עצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, או מצב שבו הגיע העמית–עצמאי לגיל פרישה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]] ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה;
:::- &quot;עמית–עצמאי שחייב בהפקדה&quot; - עמית–עצמאי שחלה עליו חובה להפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי [[פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018]].
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים של עמית–עצמאי במצב אבטלה) (הוראת שעה), התשפ״א–2021]].))
: (ב4) (((פקע).))
: (ג) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות לענין אופן חישוב הסכומים שניתן למשוך או להעביר לפי סעיף זה.
: (ד) הממונה רשאי לתת הוראות בענינים אלה:
:: (1) אישורים שעל חברה מנהלת למסור לעמיתים בקופת גמל שבניהולה, ולענין עמיתים–שכירים - גם למעבידיהם, וכן לעובדים של עמית–מעביד, לענין העברה או משיכה של כספים לפי סעיף זה;
:: (2) פרטים, נתונים ומסמכים שעל חברות מנהלות להעביר זו לזו אגב ביצוע העברת כספים בין קופות גמל לפי סעיף זה, אופן העברתם והמועדים לכך.
: (ה) בסעיף זה,
::- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
::- &quot;מרכיב התגמולים&quot; - המרכיבים בחשבון קופת גמל לקצבה של תשלומים שאינם מרכיב הפיצויים;
::- &quot;סכום צבירה מזערי&quot; - 80,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 95,718 ש&quot;ח)));
::- &quot;סכום קצבה מזערי&quot; - 3,850 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 4,606 ש&quot;ח)));
::- &quot;פנסיה תקציבית&quot; - תשלומים בשל פרישה, המשולמים לעמית, מדי חודש באופן רציף, לפי דין או הסכם, מאוצר המדינה או מקופת מעבידו, במשך כל ימי חייו;
::- &quot;תקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה&quot; - [[=תקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]].
: (ו)(1) הסכומים האמורים בסעיף קטן (ה) יעודכנו מדי שנה, ב־1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שהיה ידוע באותו מועד, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 במרס 2008.
:: (2) הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1א) יעודכן מדי שנה ב־1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שהיה ידוע באותו מועד, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016).

@ 24. איתור עמיתים ומוטבים (תיקון: תשע&quot;ו-5)
: הממונה רשאי לתת הוראות לענין הצעדים והפעולות שעל חברה מנהלת לנקוט לשם איתור עמיתים שהקשר עמם נותק ולשם איתור מוטבים לאחר מותו של עמית; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (איתור עמיתים ומוטבים), התשע״ב–2012]].))

@ 24א. איחוד חשבונות קיימים בקרן פנסיה - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א)(1) לשם איתור כספים הרשומים על שם עמיתים לא פעילים בחשבונות בקרנות פנסיה והעברתם לחברות מנהלות שבהן הם עמיתים–פעילים, רשאי הממונה להורות לחברה מנהלת של קרן פנסיה (בסעיף קטן זה - חברה מנהלת) לשלוח לעמיתים בקרנות הפנסיה שבניהולה הודעה שתכלול עדכון על הכוונה להעביר את פרטי העמית כאמור בפסקה (3), במטרה להעביר את הכספים לחשבונו של העמית בקרן פנסיה שבה הוא עמית–פעיל, ועל זכותו להודיע לה שלא להעבירם כאמור בפסקה (2) (בסעיף זה - הודעת עדכון).
:: (2) עמית שקיבל הודעת עדכון רשאי להודיע לחברה המנהלת, בתוך 45 ימים מיום משלוח הודעת העדכון כי הוא מתנגד להעברת פרטיו לממונה (בסעיף זה - הודעת סירוב).
:: (3) הממונה רשאי להורות לחברה מנהלת להעביר אליו את פרטי העמיתים, לגבי עמיתים–פעילים ועמיתים לא פעילים בקרנות הפנסיה שבניהולה או לגבי חלקם, אשר לא מסרו הודעת סירוב; ואולם הממונה לא יורה להעביר אליו פרטי עמיתים לא פעילים הרשומים על שמם כספים בחשבונותיהם בקרן פנסיה, אם מלאו לעמיתים 60 שנים לפחות ביום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007), והחשבונות שבהם רשומים על שמם אותם כספים נפתחו לפני המועד האמור.
:: (4) קיבל הממונה פרטים כאמור בפסקה (3), יעביר לחברה מנהלת פרטי עמיתים של עמיתים–פעילים בקרנות פנסיה שבניהולה, שהם עמיתים לא פעילים בקרן פנסיה בניהולה של חברה מנהלת אחרת (בסעיף זה - פרטי עמיתים מועברים), ואת שמות קרנות הפנסיה שבהן אותם עמיתים הם עמיתים לא פעילים.
:: (5) קיבלה חברה מנהלת פרטי עמיתים מועברים, תשלח לאותם עמיתים הודעה שתכלול עדכון על שמות קרנות הפנסיה שבהן הם עמיתים לא פעילים, על הכוונה להעביר את הכספים כאמור בפסקה (7) ועל זכות העמית להודיע שאין להעביר את הכספים כאמור בפסקה (6), כולם או חלקם; ואולם לעניין עמית מועבר שהוא עמית–פעיל ביותר מקרן פנסיה אחת, יחולו הוראות אלה:
::: (א) כל חברה מנהלת שקיבלה פרטי עמיתים מועברים, תשלח לאותם עמיתים הודעה שתכלול עדכון על היותם עמיתים–פעילים בקרן פנסיה נוספת אחת או יותר ועל שמות קרנות הפנסיה האחרות שבהן הם עמיתים–פעילים, ועל זכותם להודיע לה כי הם בוחרים להעביר לקרן הפנסיה בניהולה את הכספים שבניהול קרנות הפנסיה האחרות;
::: (ב) עמית שקיבל הודעה כאמור בפסקת משנה (א) רשאי להודיע לחברה המנהלת שפנתה אליו, בתוך 90 ימים מיום משלוח ההודעה, כי הוא מבקש להעביר את הכספים כאמור בפסקה (6) לקרן הפנסיה בניהולה; הודיע העמית כאמור, יראו אותו כמי שהגיש בקשה להעביר את הכספים לחשבונו בקרן הפנסיה שבה הוא עמית–פעיל בהתאם להוראות לפי [[סעיף 23(ב)(2)]], בתום התקופה האמורה.
:: (6) עמית שהוא עמית–פעיל בקרן פנסיה אחת בלבד וקיבל הודעה כאמור בפסקה (5) רישה, רשאי להודיע לחברה המנהלת שבה הוא עמית–פעיל, בתוך 45 ימים מיום משלוח ההודעה (בסעיף קטן זה - תקופת הבחירה), כי הוא מבקש שלא להעביר לחשבונו בקרן הפנסיה שבניהולה את הכספים הרשומים על שמו בחשבונותיו בקרנות הפנסיה שבהן הוא עמית לא פעיל או בחלקם.
:: (7) לא הודיע עמית–מועבר לחברה המנהלת כאמור בפסקה (6) עד תום תקופת הבחירה, יראו אותו כמי שהגיש בקשה להעביר את הכספים האמורים באותה פסקה לחשבונו בקרן הפנסיה שבה הוא עמית–פעיל לפי הוראות לפי [[סעיף 23(ב)(2)]], בתום תקופת הבחירה, והחברה תעביר את אותם כספים כאמור, ובלבד שהעמית היה עמית–פעיל בקרן הפנסיה בתום תקופת הבחירה.
:: (8) העבירה חברה מנהלת בקשה להעברת כספים כאמור בפסקאות (5)(ב) ו־(7) של עמית–פעיל בקרן שניהולה, לחברה מנהלת שבה העמית הוא עמית לא פעיל (בסעיף זה - קרן מעבירה), תדחה החברה המנהלת את הבקשה שקיבלה אם בשל אותו עמית הופקד תשלום באחד לפחות מארבעת החודשים שקדמו למועד קבלת הבקשה בקרן שבה אותו עמית הוא עמית לא פעיל; לעניין זה יראו כהפקדה גם כספים שרואים אותם לעניין זכויותיו של עמית כלפי הקרן המעבירה כאילו הופקדו במועדם לפי הוראות [[חוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]].
:: (9) לעניין עמית שהוא עמית–פעיל בקרן חדשה מקיפה המנוהלת בידי חברה מנהלת והוא עמית לא פעיל בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית המנוהלות בידי חברה מנהלת אחרת, יועברו הכספים הרשומים על שמו בקרן החדשה הכללית שבה הוא עמית לא פעיל לחשבונו בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי החברה המקבלת כאמור בפסקאות (5)(ב) ו־(7), ואם אין לאותו עמית חשבון בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי החברה המקבלת - יועברו הכספים האמורים לחשבון חדש בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי החברה המקבלת; בפסקה זו, &quot;החברה המקבלת&quot; - החברה המנהלת שמנהלת את הקרן החדשה המקיפה שבה העמית הוא עמית–פעיל.
:: (10) לעניין עמית שהוא עמית–פעיל בקרן חדשה כללית המנוהלת בידי חברה מנהלת והוא עמית–פעיל בקרן חדשה מקיפה ועמית לא פעיל בקרן חדשה כללית שמנוהלות בידי חברה מנהלת אחרת, תדחה החברה המנהלת האחרת בקשה כאמור בפסקאות (5)(ב) ו־(7) שהעבירה אליה החברה המנהלת של הקרן שבה אותו עמית הוא עמית–פעיל בקרן החדשה הכללית.
:: (11) הודעות לפי סעיף קטן זה יימסרו באופן ובמועד שהורה הממונה, ככל שלא נקבעו לפי סעיף קטן זה.
: (ב)(1) העברת מידע כאמור בסעיף זה, הגישה אליו, השימוש בו ושמירתו יהיו לשם ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, בלבד.
:: (2) הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, ישמרו בסוד מידע שהועבר לידיעתם בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לא יגלו אותו לאחר ולא יעשו בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או כל דין אחר או לפי צו של בית משפט.
:: (3) הממונה יהיה אחראי לשמירת המידע במערכת הטכנולוגית לעניין סעיף זה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש במידע, שיבושו, חשיפתו או העתקתו, בלא רשות כדין, ימנע שימוש בו בניגוד להוראות חוק זה ויבטיח כי הגישה למידע תהיה בהתאם להוראות חוק זה; הממונה יסמיך עובד בכיר באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר שיהיה מורשה גישה למידע במערכת.
:: (4) המערכת הטכנולוגית שתשמש לשם ביצוע הוראות סעיף קטן זה תהיה מאובטחת באופן שימזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, את הסיכון לפגיעה בפרטיותם של העמיתים.
:: (5) קיבל הממונה פרטי עמית כאמור בסעיף קטן (א)(3) לגבי עמית מסוים, והתברר לממונה כי העמית אינו עמית–פעיל בקרן פנסיה, ימחק הממונה את פרטיו, בתוך עשרה ימים מהיום שבו התברר כאמור.
:: (6) פרטי העמית שהועברו לממונה כאמור בסעיף קטן (א)(3), למעט מספר החשבון ותאריך הלידה שלו, יישמרו למטרת ביקורת לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מיום שהועברו לממונה; בתום התקופה האמורה, ימחק הממונה את פרטי העמית.
:: (7) מספר החשבון של העמית, תאריך הלידה שלו, פרטים מזהים של קרן הפנסיה שבניהולה של החברה המנהלת שמסרה פרטי עמית כאמור בסעיף קטן (א)(3), פרטים מזהים של קרן הפנסיה שבניהולה של החברה המנהלת שלה הועברו פרטי עמית כאמור בסעיף קטן (א)(4), ומועדי העברת פרטי העמית כאמור יישמרו למטרת ביקורת לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שהועבר המידע כאמור; בתום התקופה האמורה, ימחק הממונה את הפרטים.
:: (8) קיבלה חברה מנהלת מהממונה פרטי עמית כאמור בסעיף קטן (א)(4) והעמית מסר לה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(6), או אם לא הועברו כספים של עמית לפי הוראות סעיף קטן (א)(7), (8) או (10), תמחק החברה המנהלת את פרטי העמית שקיבלה בתוך עשרה ימים מיום קבלת ההודעה או מהיום שנדחתה בקשת ההעברה כאמור בסעיף קטן (א)(7), (8) או (10), לפי העניין ולא תעשה כל שימוש בפרטים.
:: (9) השר, באישור ועדת הכספים, יקבע הוראות בעניינים אלה:
::: (א) אופן איסוף המידע לפי הוראות סעיף קטן (א), שמירתו והשימוש בו;
::: (ב) אופן הגישה למערכת הטכנולוגית לעניין סעיף קטן (א), ובכלל זה הוראות לעניין מורשה הגישה למידע ואמצעי הזיהוי הנדרשים לשם שימוש במערכת הטכנולוגית, לרבות ביצוע פעולות בה;
::: (ג) בקרה על המערכת הטכנולוגית.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות&quot; - זכאות לקבלת קצבה מקרן הפנסיה בשל פטירת עמית, ובלבד ששולמו דמי ביטוח בעד הזכאות;
::- &quot;כיסוי ביטוחי לסיכוני נכות&quot; - זכאות לקבלת קצבת נכות מקרן הפנסיה;
::- &quot;עמית לא פעיל&quot; - עמית בקרן פנסיה שבהתאם לתקנון קרן הפנסיה אין לו כיסוי ביטוחי לסיכוני נכות או כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות ולא הופקדו בשלו כספים לקרן הפנסיה בעד אחד לפחות מ-12 החודשים שקדמו לחודש שבו חל המועד האחרון להעברת הפרטים לממונה לפי סעיף קטן (א)(3), כפי שהורה הממונה לפי אותו סעיף קטן; לעניין זה -
::: (1) לא יראו כהפקדה סכומים שמנוכים מחשבונו של עמית בקרן הפנסיה רק לשם תשלום בעד המשך שמירת הכיסוי הביטוחי בקרן;
::: (2) יראו כהפקדה גם כספים שרואים אותם לעניין זכויותיו של העמית כלפי הקרן המעבירה כאילו הופקדו במועדם לפי הוראות [[חוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]];
::- &quot;עמית–פעיל&quot; - עמית בקרן פנסיה שהופקדו בשלו כספים לקרן הפנסיה בעד אחד לפחות משני החודשים שקדמו לחודש שבו חל המועד האחרון להעברת הפרטים לממונה לפי סעיף קטן (א)(3); לעניין זה יראו כהפקדה גם כספים שרואים אותם לעניין זכויותיו של העמית כלפי הקרן המעבירה כאילו הופקדו במועדם לפי הוראות [[חוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]];
::- &quot;פרטי העמית&quot; - כל אלה:
::: (1) מספר תעודת הזהות של העמית, ולעניין עמית שאין לו מספר תעודת זהות - מספר הדרכון שלו;
::: (2) תאריך הלידה של העמית;
::: (3) מספר החשבון של העמית ותאריך פתיחת החשבון;
::: (4) בחשבון של עמית לא פעיל - תאריך שינוי מעמד החשבון מחשבון של עמית–פעיל לחשבון של עמית לא פעיל.
: (ד) הממונה יגיש לוועדת הכספים דיווח על יישומו של סעיף זה לא יאוחר מיום ה' בניסן התשע&quot;ז (1 באפריל 2017).
: (ה) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן עד ט&quot;ו בניסן התשע&quot;ח (31 במרס 2018).

@ 24ב. איחוד חשבונות בעת הצטרפות לקרן פנסיה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א)(1) הצטרף עמית לקרן פנסיה (בסעיף זה - הקרן הקולטת), תשלח החברה המנהלת של הקרן הקולטת הודעה לעמית שתכלול עדכון על הכוונה להעביר את המידע ולאתר את המידע כאמור בפסקה (3), במטרה להעביר את הכספים כאמור בפסקה (7), ועל זכותו להודיע לה שלא להעבירו כאמור בפסקה (2) (בסעיף זה - הודעת עדכון).
:: (2) עמית שקיבל הודעת עדכון רשאי להודיע לחברה המנהלת של הקרן הקולטת, בתוך 45 ימים מיום משלוח הודעת העדכון, כי הוא מתנגד לכך שהקרן הקולטת תפנה לחברות המנהלות של קרנות הפנסיה כדי לאתר כספים הרשומים על שמו בחשבונותיו בקרנות הפנסיה שבהן הוא עמית לא מפקיד או בחלקם.
:: (3) לא מסר העמית לחברה המנהלת של הקרן הקולטת הודעה בתוך התקופה האמורה בפסקה (2), תפנה החברה המנהלת של הקרן הקולטת, לשאר החברות המנהלות של קרנות פנסיה, כדי לברר אם רשומים על שמו כספים בחשבונות בקרנות פנסיה שבהן הוא עמית לא מפקיד (בסעיף קטן זה - הקרנות המעבירות) ותעביר להן לשם כך את מספר הזהות ואת תאריך הלידה של העמית, בלבד.
:: (4) קיבלה חברה מנהלת פנייה כאמור בפסקה (3), תשיב לחברה המנהלת של הקרן הקולטת אם יש כספים כאמור בפסקה (3); לעניין פסקה זו לא יראו עמית שמלאו לו 60 שנים לפחות ביום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007), שרשומים על שמו כספים בחשבונותיו בקרן פנסיה כעמית לא מפקיד, אם החשבונות שבהם רשומים על שמו אותם כספים נפתחו לפני המועד האמור.
:: (5) מצאה החברה המנהלת של הקרן הקולטת כי רשומים על שמו של העמית כספים בחשבונות בקרנות פנסיה שבהן הוא עמית לא מפקיד, תשלח הודעה על כך לעמית שתכלול עדכון על הכוונה להעביר כספים כאמור בפסקה (7), על שמות קרנות הפנסיה שבהן הוא עמית לא מפקיד ועל זכותו להודיע שאין להעביר את הכספים כאמור בפסקה (6).
:: (6) עמית שקיבל הודעה כאמור בפסקה (5) רשאי להודיע לחברה המנהלת של הקרן הקולטת, בתוך 45 ימים מיום משלוח ההודעה (בסעיף קטן זה - תקופת הבחירה), כי הוא מבקש שלא להעביר לחשבונו בקרן הקולטת את הכספים הרשומים על שמו בחשבונותיו בקרנות הפנסיה שבהן הוא עמית לא מפקיד או בחלקם.
:: (7) לא הודיע העמית לחברה המנהלת של הקרן הקולטת כאמור בפסקה (6) עד תום תקופת הבחירה, יראו אותו כמי שהגיש בקשה להעברת הכספים האמורים באותה פסקה לחשבונו בקרן הפנסיה שאליה הצטרף לפי [[סעיף 23(ב)(2)]], בתום תקופת הבחירה, והחברה המנהלת של הקרן המעבירה תעביר את אותם כספים כאמור.
:: (8) העבירה קרן קולטת בקשה להעברת כספים כאמור בפסקה (7), תדחה החברה המנהלת של הקרן המעבירה בקשה שקיבלה אם בשל אותו עמית הופקד תשלום באחד לפחות מארבעת החודשים שקדמו למועד קבלת הבקשה בקרן המעבירה; לעניין זה -
::: (א) לא יראו כהפקדה סכומים שמנוכים מחשבונו של עמית בקרן הפנסיה רק לשם תשלום בעד המשך שמירת הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה שהקרן מחויבת לנכות לפי דין, אלא אם כן הורה העמית לחברה המנהלת של הקרן המעבירה, בכתב, לנכות מחשבונו סכומים לשם תשלום בעד המשך שמירת הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה כאמור או שבחר להפקיד בחשבונו בקרן המעבירה סכומים לשם תשלום בעד המשך שמירת הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה, והכול בשל תקופה שמעבר לתקופה שבה הקרן מחויבת לנכות לפי דין כאמור;
::: (ב) יראו כהפקדה גם כספים שרואים אותם לעניין זכויותיו של העמית כלפי הקרן המעבירה כאילו הופקדו במועדם לפי הוראות [[חוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]].
:: (9) לעניין עמית שהצטרף לקרן קולטת שהיא קרן חדשה מקיפה, שהוא עמית לא מפקיד בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית המנוהלות בידי חברה מנהלת אחרת, יועברו הכספים הרשומים על שמו בקרן החדשה הכללית שבה הוא עמית לא מפקיד לחשבונו בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי החברה המנהלת של הקרן הקולטת כאמור בפסקה (7), ואם אין לאותו עמית חשבון בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי החברה המנהלת של הקרן הקולטת - יועברו הכספים האמורים לחשבון חדש בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי החברה המנהלת של הקרן הקולטת.
:: (10) לעניין עמית שהצטרף לקרן קולטת שהיא קרן חדשה כללית והוא עמית–מפקיד בקרן חדשה מקיפה ועמית לא מפקיד בקרן חדשה כללית שמנוהלות בידי חברה מנהלת אחרת, תדחה החברה המנהלת האחרת בקשה כאמור בפסקה (7) שהעבירה אליה החברה המנהלת של הקרן הקולטת.
:: (11) קיבלה קרן קולטת מידע כאמור בפסקה (4) והעמית מסר לה הודעה כאמור בפסקה (6), או אם לא הועברו כספים של עמית לפי הוראות פסקה (8) או (10), תמחק החברה המנהלת את המידע שקיבלה כאמור בתוך עשרה ימים מיום שקיבלה את הודעת העמית כאמור או מהיום שנדחתה בקשת ההעברה כאמור בפסקה (8) או (10), לפי העניין, ולא תעשה כל שימוש במידע.
:: (12) הודעות לפי סעיף קטן זה יימסרו באופן ובמועד שהורה הממונה, ככל שלא נקבעו לפי סעיף קטן זה.
: (ב) העברת מידע כאמור בסעיף זה, הגישה אליו, השימוש בו ושמירתו יהיו לשם ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, בלבד.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;עמית לא מפקיד&quot; - עמית בקרן פנסיה שמתקיימים בו שני אלה:
::: (1) לא הופקד בשלו תשלום לקרן הפנסיה בחודשיים שקדמו למועד קבלת הפנייה בקרן הפנסיה כאמור בסעיף קטן (א)(3); לעניין ההפקדה יחולו הוראות סעיף קטן (א)(8) סיפה;
::: (2) לא משולמת לו קצבה או קצבת נכות מקרן הפנסיה;
::- &quot;קצבת נכות&quot; - תשלומים המשולמים לעמית מקרן הפנסיה מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי תקנון קרן הפנסיה, בשל מקרה שבו איבד העמית את כושרו לעבוד, כולו או חלקו, לרבות תשלומים המשולמים לחשבון העמית בקרן הפנסיה;
::- &quot;קרן פנסיה&quot; - למעט קרן ותיקה.

@ 25. איסור העברה, שעבוד או עיקול של זכויות עמית (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה לאחר או לשעבוד, למעט העברה או שעבוד כמפורט להלן:
:: (1) שעבוד של זכויות עמית בקופת גמל לתגמולים, בקופת גמל להשקעה, בחשבון חדש כמשמעותו [[בסעיף 23(א)(2א) ו-(2ב)]] או בקרן השתלמות, הנעשה לאחר המועד שבו זכאי העמית למשוך את הכספים מהקופה לפי הוראות [[סעיף 23]];
:: (2) העברת כספים לנושה במסגרת מימוש שעבוד שנעשה לטובתו לפי הוראות פסקה (1), ויראו מימוש שעבוד כאמור כמשיכת כספים בידי העמית לפי הוראות [[סעיף 23]];
:: (3) העברה או שעבוד אחרים הנעשים בהתאם להוראות שקבע השר, באישור ועדת הכספים, בכפוף להוראות כל דין.
: (ב) זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות לעיקול אלא לפי הוראות שיקבע השר בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים ובכפוף להוראות כל דין; בתקנות כאמור רשאי השר -
:: (1) לקבוע תנאים או נסיבות שבהם ניתן יהיה לעקל זכויות עמית בקופת גמל;
:: (2) להתיר, דרך כלל או בתנאים ובנסיבות שיקבע, עיקול של חלק מזכויות עמית בקופת גמל ששוויין מעבר לסכום שיקבע;
:: (3) לקבוע מועדים ותנאים לגיבוש זכות העמית למשוך כספים מקופת גמל אף לפני המועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 23]], לצורך מימוש עיקול שהוטל מכוח תקנות שהותקנו לפי סעיף זה.
: (ג) לא יהיה תוקף להעברה, לשעבוד או לעיקול של זכויות עמית שנעשו בניגוד להוראות לפי סעיף זה.

=== סימן ה': השקעת כספי קופת גמל וניהול נכסיה ===

@ 26. השקעת כספי קופת גמל (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) חברה מנהלת תשקיע את כספי קופת הגמל שבניהולה בהתאם למדיניות ההשקעות של הקופה כפי שנקבעה בתקנון הקופה ובידי דירקטוריון החברה וועדת ההשקעות, והכל בכפוף להוראות שקבע השר באישור ועדת הכספים; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע שיעורים מרביים להשקעה בנכס מסוים או בסוגי נכסים שיקבע, בעבור קופת גמל אחת או כלל קופות הגמל שבניהול החברה המנהלת, וכן תנאים והגבלות על השקעה כאמור ותנאים לביצועה; לענין זה, &quot;השקעה&quot; - קניה, מכירה, החזקה, מתן הלוואה וכל עסקה אחרת.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), חברה מנהלת תשקיע את כספיה ואת כספי קופות הגמל שבניהולה כך שלא יחזיקו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור, לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת החברה המנהלת; בסעיף קטן זה, &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; ו&quot;גוף פיננסי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32א לחוק הפיקוח על הביטוח]].
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012]].))

@ 27. הפרדת נכסים וחשבונות (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-5)
: (א) חברה מנהלת תחזיק ותנהל את נכסי קופת הגמל שבניהולה בנפרד מרכושה, לטובת העמיתים באותה קופה.
: (ב) חברה מנהלת תנהל מערכת חשבונות נפרדת לכל קופת גמל שבניהולה, ותחזיק את נכסי קופת הגמל בנפרד מנכסים של קופות גמל אחרות.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), חברה מנהלת רשאית, באישור הממונה ובתנאים שיורה, לנהל מערכת חשבונות משותפת לקופת גמל לתגמולים, לקופת גמל אישית לפיצויים, לקופת גמל להשקעה ולקופת גמל לחיסכון, או כל שילוב בינהן, ולהחזיק את נכסיהן במשותף.
: (ד) הממונה רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים של קופות הגמל שבניהול חברה מנהלת.

@ 28. חשבונות קופת גמל
: (א) חברה מנהלת תפקיד מזומנים של קופת גמל שבניהולה בחשבון אצל תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], אצל מוסד כספי מחוץ לישראל העוסק בקבלת פיקדונות והנתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה, או אצל גופים אחרים שיאשר הממונה ובכפוף להוראות שייתן בענין זה.
: (ב) חברה מנהלת תנהל את חשבונות ניירות הערך של קופת הגמל שבניהולה אצל מי שהוא חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], או אצל גופים אחרים שיאשר הממונה, ובכפוף להוראות שייתן בענין זה.

@ 29. הוראות לענין החזקת נכסים
: הממונה רשאי לתת הוראות לענין החזקת נכסי קופת גמל ורישומם.

@ 30. שעבוד ועיקול של נכסי קופת גמל (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) נכסי קופת גמל אינם ניתנים לעיקול.
: (ב) חברה מנהלת לא תשעבד נכסי קופת גמל שבניהולה, אלא לצורך קיום עסקה בעבור קופת הגמל, ובתנאים שיקבע השר, באישור ועדת הכספים.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012]].))

@ 31. השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית
: (א) השר יקבע הוראות לענין השתתפות חברה מנהלת, בעבור קופת גמל שבניהולה, בהצבעות באסיפה כללית של תאגיד שהחברה היא בעלת זכות הצבעה בו בשל ניהול נכסי אותה קופת גמל.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית), התשס״ט–2009]].))
: (ב) חברה מנהלת תפרסם את דרך הצבעתה באסיפה כללית כאמור בסעיף קטן (א) ותדווח על כך, כפי שיורה הממונה.

@ 32. הוצאות, דמי ניהול ועמלת הפצה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-3)
: (א) חברה מנהלת לא תגבה מנכסי קופת גמל שבניהולה, מחשבונות עמיתים בקופה, מתשלומים המועברים לקופה, או מתשלומי הקופה לעמיתים או לעובדים של עמית–מעביד או למוטביהם, אלא את אלה (בסעיף זה - הוצאות ודמי ניהול):
:: (1) דמי ניהול;
:: (2) הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות בנכסי קופת הגמל, כפי שקבע השר;
:: (3) דמי ביטוח הנגבים לפי הוראות [[סעיף 16(ד)(6)]].
: (ב) השר, באישור ועדת הכספים, יקבע את הסכומים או השיעורים, המרביים, של ההוצאות ודמי הניהול שחברה מנהלת רשאית לגבות מנכסים, מחשבונות או מתשלומים, כאמור בסעיף קטן (א).
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע״ב–2012]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע״ז–2016]].))
: (ג) קופת גמל ענפית, תגבה דמי ניהול לפי הוצאות שהוציאה בפועל, בכפוף לסכומים או לשיעורים המרביים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) חברה מנהלת וכן אדם השולט בחברה מנהלת ותאגיד בשליטה של אדם כאמור לא יקבלו טובת הנאה כלשהי, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ניהול קופת גמל מעבר להוצאות ודמי הניהול שקבע השר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
: (ה)(1) חברה מנהלת לא תשלם לאדם עמלה או כל תמורה אחרת בשל הצטרפות עמית לקופת גמל או המשך חברותו בה, או בשל הפקדת כספים בקופה או משיכתם או העברתם ממנה, זולת אלה:
::: (א) עמלת הפצה ליועץ פנסיוני, כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]];
::: (ב) עמלת הפצה לבעל רישיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני כהגדרתו [[בסעיף 28(א)(3) לחוק הפיקוח על הביטוח]], ליועץ השקעות ולמשווק השקעות כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (2) השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע תנאים שבהם רשאית חברה מנהלת לשלם עמלת הפצה כאמור בסעיף קטן זה, והוראות לענין סכומה או שיעורה, המרבי, של עמלה כאמור ואופן חישובה;
:: (3) עמלת ההפצה כאמור בפסקה (1) לא תחושב בזיקה לשיעור דמי הניהול שהחברה המנהלת תגבה מעמית.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (עמלות הפצה), התשס״ו–2006]].))
: (ו) הממונה רשאי להורות לחברה מנהלת, וכן לאדם או לתאגיד כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), להחזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה וכל טובת הנאה אחרת, אם הוא סבור שנגבו או ששולמו בניגוד להוראות לפי סעיף זה.

@ 33. חישוב שווי נכסי קופת גמל (תיקון: תשע&quot;ו-5)
: (א) חברה מנהלת תחשב את שווים של נכסי קופת גמל שבניהולה, בהתאם להוראות שייתן הממונה לפי סוגי הנכסים, סוג הקופה ומטרתה.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים), התשס״ט–2009]].))
: (ב) הממונה רשאי ליתן הוראות בדבר אופן חישוב שווים של נכסי קופת גמל במקרים מיוחדים, לרבות במקרה של הפסקת מסחר בבורסה בנייר ערך מסוים או בכלל ניירות הערך.

@ 34. תשואת קופת גמל
: (א) השר יקבע את אופן חישוב התשואה שהשיגה קופת גמל על נכסיה.
: (ב) חברה מנהלת תזקוף לחשבונות העמיתים בקופת גמל שבניהולה, שהיא מסוג או למטרה שקבע השר, את רווחי הקופה והפסדיה; השר יקבע את האופן והמועד לזקיפת רווחי הקופה והפסדיה, לרבות בשל כספים חדשים שהופקדו בחשבונות העמיתים, וכן את התנאים שיחולו על כספים חדשים כאמור עד למועד שקבע לזקיפת הרווחים וההפסדים.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (זקיפת תשואה בקרן פנסיה חדשה מקיפה), התשע״ז–2017]].))

=== סימן ה'1: הבטחת השלמת תשואה לקרנות הפנסיה (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 34א. מטרה - [[סימן ה'1]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: מטרתו של [[סימן זה]] להבטיח השלמת תשואה לקרנות פנסיה זכאיות על ידי המדינה, כדי להפחית את ההשפעה על זכויות העמיתים בהן הנובעת משינויים בתשואות על נכסיהן.

@ 34ב. הגדרות - [[סימן ה'1]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;איגרות חוב מיועדות&quot; - איגרות חוב מסוג ערד ואיגרות חוב מסוג מירון;
:- &quot;איגרת חוב מסוג מירון&quot; - איגרת חוב בלתי סחירה שהונפקה לקרנות ותיקות לפי [[תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג &quot;מירון&quot;), התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;אפיק השקעה מובטח תשואה&quot; - אפיק השקעה נפרד שבו ינוהלו הנכסים שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה לפי [[סעיף 34ג]], המאופיין במגבלות השקעה שנקבעו לפי [[סעיף 34ג(ג)]];
:- &quot;זכאים קיימים&quot; - מי שהיה זכאי לקבל קצבה מקרן חדשה מקיפה לפני יום ז' בטבת התשס&quot;ד (1 בינואר 2004);
:- &quot;חודש הבדיקה&quot; - החודש שחל 60 חודשים לאחר חודש הבסיס;
:- &quot;חודש הבסיס&quot; - חודש שבשלו מתבצע חישוב לפי [[סעיף 34ג(ה)]];
:- &quot;החודש הקובע&quot; - החודש שבו חל המועד הקובע;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - יום ב' בתמוז התשפ&quot;ב (1 ביולי 2022), או מועד מאוחר יותר שקבע השר בהתאם [[34ו|לסעיף 34ו(ד) (([צ&quot;ל: לסעיף 34ו(ג)]))]];
:: ((המועד הקובע נדחה ליום 1.10.2022 (ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 2148).))
:- &quot;נכסי קרן זכאית&quot; - נכסי הקרן הזכאית לעניין זכאים קיימים ונכסי הקרן הזכאית האחרים;
:- &quot;נכסי הקרן הזכאית האחרים&quot; - נכסי קרן זכאית שאינם עומדים כנגד התחייבויותיה לזכאים קיימים;
:- &quot;נכסי הקרן הזכאית לעניין זכאים קיימים&quot; - נכסי קרן זכאית העומדים כנגד התחייבויותיה לזכאים קיימים;
:- &quot;נכסי הקרן הזכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה&quot; - כאמור [[בסעיף 34ג(ב)]];
:- &quot;קרן ותיקה שבהסדר&quot; ו&quot;קרן ותיקה שאינה בהסדר&quot; - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
:- &quot;קרן ותיקה מסלולית&quot; - קרן ותיקה שאינה בהסדר שמנוהלים בה שני מסלולי השקעה או יותר;
:- &quot;קרן זכאית&quot; - קרן ותיקה או קרן חדשה מקיפה;
:- &quot;קרן ייעודית להשלמת תשואה&quot; - כאמור [[בסעיף 34ה]];
:- &quot;השווי המשוערך של נכסי קרן זכאית&quot; במועד מסוים - השווי המשוערך נטו של נכסי הקרן הזכאית באותו מועד בהתאם [[לסעיף 33]] ולהוראות מכוחו, ולעניין [[סימן זה]] ישוערכו גם נכסי קרן ותיקה בהתאם להוראות כאמור;
:- &quot;השווי המתואם&quot; של נכסי קרן זכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה - השווי של נכסי קרן זכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה, ביום שהחל ממנו זכאים נכסים אלה להבטחת השלמת תשואה לפי [[סעיף 34ג(ב)]], בתוספת תשואת היעד מהמועד האמור, ועד לכל יום חישוב לפי [[סעיף 34ג(ה)]];
:- &quot;שיעור הנכסים להבטחת השלמת תשואה&quot; - 30%, ולעניין זכאים קיימים - 70%;
:- &quot;תשואת היעד&quot; - ריבית שנתית בשיעור 5.15%;
:- &quot;תשואת היעד המצטברת&quot; בתקופה מסוימת - תשואת היעד לתקופה של 60 חודשים כשהיא מחושבת לפי שיטת ריבית דריבית בתוספת שיעור עליית מדד החודש שפורסם לאחרונה לפני חודש הבדיקה לעומת מדד חודש הבסיס;
:- &quot;התשואה הכוללת&quot; של קרן זכאית - כמפורט להלן:
:: (1) עבור קרן חדשה מקיפה או קרן ותיקה מסלולית - התשואה הנומינלית המצטברת ברוטו, שהשיאה הקרן באפיק השקעה מובטח תשואה במשך 60 חודשים על הנכסים שבשלהם ניתנה הבטחה להשלמת תשואה לפי [[סעיף 34ג]] בחודש מסוים, בשל התקופה שתחילתה באותו חודש ועד לתום 60 חודשים כאמור, ואחרי ניכוי הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות באותם נכסים באפיק האמור, בלבד;
:: (2) עבור קרן ותיקה שבהסדר וקרן ותיקה שאינה בהסדר שאינה קרן ותיקה מסלולית - אחת מאלה, ולעניין התשואה הנומינלית המצטברת - לא תובא בחשבון תשואה בשל איגרת חוב מיועדת:
::: (א) התשואה הנומינלית המצטברת ברוטו שהשיאה הקרן במשך 60 חודשים לכלל נכסיה בחודש מסוים שלגביהם ניתנה ההבטחה להשלמת תשואה לפי [[סעיף 34ג]], בשל התקופה שתחילתה באותו חודש ועד לתום 60 חודשים כאמור, ואחרי ניכוי הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, בלבד;
::: (ב) קבע השר הוראות לפי [[סעיף 26(א)]] לעניין השקעת נכסי קרן ותיקה שבהסדר שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה - התשואה הנומינלית המצטברת ברוטו, שהשיאה הקרן הזכאית במשך 60 חודשים על הנכסים שבשלהם ניתנה ההבטחה להשלמת תשואה לפי [[סעיף 34ג]] בחודש מסוים, בשל התקופה שתחילתה באותו חודש ועד לתום 60 חודשים כאמור, ואחרי ניכוי הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות באותם נכסים, בלבד.

@ 34ג. השלמת תשואה לקרנות הזכאיות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) הממשלה תעביר לקרן זכאית, מהקרן הייעודית להשלמת תשואה או מתקציב המדינה, השלמת תשואה במועדים ובתנאים כמפורט [[בסימן זה]].
: (ב) ביום העסקים הראשון של כל חודש החל מהחודש הקובע, נכסי הקרן הזכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה באותו מועד, נוסף על נכסי הקרן הזכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה, ואשר טרם בוצעה בעדם התחשבנות לפי סעיף קטן (ה) נכון לאותו מועד, יהיו הסכום של אלה:
:: (1) בעד מי שאינם זכאים קיימים - מכפלת שיעור הנכסים להשלמת תשואה בשווי המשוערך של נכסי הקרן הזכאית האחרים, ביום העסקים הראשון של החודש, בהפחתה של סכום שני אלה:
::: (א) השווי המשוערך של איגרות החוב המיועדות שהונפקו לקרן הזכאית בעד מי שאינם זכאים קיימים וטרם נפדו נכון ליום העסקים הראשון של החודש;
::: (ב) השווי המתואם של נכסי הקרן הזכאית האחרים שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה, ואשר טרם בוצעה בעדם התחשבנות לפי סעיף קטן (ה), נכון ליום העסקים הראשון של החודש;
:: (2) בעד הזכאים הקיימים - מכפלת שיעור הנכסים להשלמת תשואה לעניין זכאים קיימים בשווי המשוערך של נכסי הקרן הזכאית לעניין זכאים קיימים, ביום העסקים הראשון של החודש, בהפחתה של סכום שני אלה:
::: (א) השווי המשוערך של איגרות החוב המיועדות שהונפקו לקרן הזכאית בעד זכאים קיימים וטרם נפדו נכון ליום העסקים הראשון של החודש;
::: (ב) השווי המתואם של נכסי הקרן הזכאית לעניין זכאים קיימים שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה, ואשר טרם בוצעה בעדם התחשבנות לפי סעיף קטן (ה), נכון ליום העסקים הראשון של החודש.
: (ג) נכסי קרן זכאית שהיא קרן חדשה מקיפה או קרן ותיקה מסלולית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה, כמפורט בסעיף קטן (ב), ינוהלו באפיק השקעה מובטח תשואה באופן שלהלן:
:: (1) השקעת הכספים תהיה לפי מדיניות ההשקעות במסלול ההשקעה שמתקיים בו אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - המסלול הקובע):
::: (א) המסלול שבו מנוהלים היקף הנכסים הגדול ביותר במועד הקובע;
::: (ב) נסגר או מוזג המסלול האמור בפסקת משנה (א) - המסלול שבו מנוהלים היקף הנכסים הגדול ביותר במועד שבו נסגר או מוזג המסלול כאמור;
::: (ג) מסלול השקעה אחר שייבחר באופן שיקבע השר, באישור ועדת הכספים, מתוך מסלולי ההשקעה שמנהלת הקרן;
:: (2) לעניין מדיניות ההשקעות כאמור בפסקה (1), לא תובא בחשבון השקעה באגרות חוב מיועדות במסלול הקובע, אם ישנה;
:: (3) השקעת הכספים בסוגי נכסים ובנכסים מסוימים תהיה באופן זהה ככל האפשר להשקעתה כספים במסלול הקובע, והכול למעט השקעה באגרות חוב מיועדות ונכסים לא סחירים שהושקעו לפני המועד הקובע;
:: (4) השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות לעניין השקעה כאמור בפסקאות (1) עד (3).
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע לפי [[סעיף 26(א)]] הוראות שונות לעניין אופן ניהול ההשקעות באפיק השקעה מובטח תשואה וכן התאמות נדרשות בשיעורי השקעה והחזקה מרביים שנקבעו לפי [[סעיף 26]], בהתחשב בהגדלת נכסי הקרן המושקעים לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ה) בחלוף 60 חודשים מכל חודש שלאחר החודש הקובע, תמסור כל קרן זכאית לממשלה הודעה מפורטת בדבר התשואה הכוללת שהשיאה בתקופה האמורה, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) עלתה התשואה הכוללת של הקרן הזכאית בתקופה האמורה על תשואת היעד המצטברת, תעביר הקרן הזכאית לקרן הייעודית להשלמת תשואה את שווי ההפרש שבין התשואה הכוללת לבין תשואת היעד המצטברת, בעד נכסי הקרן הזכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה;
:: (2) עלתה תשואת היעד המצטברת על התשואה הכוללת של הקרן הזכאית בתקופה האמורה, תעביר הממשלה לקרן הזכאית את שווי ההפרש שבין תשואת היעד המצטברת לבין התשואה הכוללת, בעד נכסי הקרן הזכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה;
:: (3) העברות לפי פסקאות (1) ו-(2) יתבצעו לא יאוחר מתום החודש העוקב לאחר החודש שבו נערכה ההתחשבנות כאמור בסעיף קטן זה;
:: (4) הועברו הסכומים לפי פסקאות (1) או (2) לאחר המועד האמור בפסקה (3), יועברו הסכומים האמורים בתוספת תשואה כמפורט להלן בשל תקופת האיחור:
::: (א) לגבי איחור של המדינה - תשואת היעד;
::: (ב) לגבי איחור של קרן זכאית - התשואה הכוללת.
:: (ו) השלמת התשואה כאמור בסעיף קטן (ה) תשולם מתוך הכספים שנצברו בקרן הייעודית להשלמת תשואה; לא נותרו כספים בקרן הייעודית להשלמת תשואה, תשלם הממשלה את השלמת התשואה מתקציב המדינה.

@ 34ד. יציבות השלמת התשואה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 34ג]], קרן זכאית תהיה זכאית להבטחת השלמת תשואה כאמור [[באותו סעיף]] לנכסים שניתנה בשלהם הבטחה לפי [[הסעיף האמור]] בהתאם למפורט להלן, גם אם תוקנו הוראות [[34ג|הסעיף]] לאחר המועד שבו ניתנה ההבטחה להשלמת תשואה:
: (1) הבטחת השלמת תשואה בהתאם להוראות [[סעיף 34ג]], כנוסחו במועד שבו ניתנה ההבטחה להשלמת תשואה, לאותם נכסים עד תום התקופה של 60 חודשים ממועד תחילת הזכאות להבטחת השלמת תשואה לאותם נכסים;
: (2) הבטחת השלמת תשואה בהתאם להוראות [[סעיף 34ג]], כנוסחו במועד שבו ניתנה ההבטחה להשלמת תשואה, לאותם נכסים, לשתי תקופות נוספות של 60 חודשים כל אחת, בהתאם להוראות [[אותו סעיף]].

@ 34ה. קרן ייעודית להשלמת תשואה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) החשב הכללי יקים קרן ייעודית להשלמת תשואה.
: (ב) הכספים שיועברו לקרן הייעודית להשלמת תשואה לפי [[סעיף 34ג]] יופקדו בחשבון נפרד בבנק ישראל שינוהל במטבע ישראלי ויישאו ריבית בהתאם להסכם שבין ממשלת ישראל לבין בנק ישראל מכוח [[סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]].
: (ג) לשם מימון הקרן הייעודית להשלמת תשואה ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתכנית נפרדת, בכל אחת מהשנים המפורטות להלן, לכל הפחות, סכום המתקבל מהכפלת אומדן סך הנכסים ב-1 ביולי של אותה שנה, ולעניין שנת 2022 - ביום ז' בכסלו התשפ&quot;ג (1 בדצמבר 2022), שבשלהם כל הקרנות הזכאיות להבטחת השלמת תשואה בשיעור כמפורט להלן, בתוספת ממוצע שיעור השינוי השנתי במדד בחמש השנים שקדמו לאותה שנה:
:: (1) בשנים 2022 עד 2025 - 3.15%;
:: (2) בשנים 2026 עד 2027 - 2.65%;
:: (3) בשנת 2028 - 2.15%;
:: (4) בשנת 2029 ואילך - 1.95%.
: (ד) כספי הקרן הייעודית להשלמת תשואה לא יהיו ניתנים לעיקול, להמחאה או לשעבוד.
: (ה) כספי הקרן הייעודית להשלמת תשואה ישמשו כמפורט להלן, בלבד:
:: (1) להשלמת תשואה לקרנות הזכאיות, על פי [[סימן זה]];
:: (2) לגבי כספים כאמור [[בסעיף 34ג(ה)(1)]] - גם העברה לקרנות זכאיות.

@ 34ו. תקנות - [[סימן ה'1]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות בדבר זקיפת תשואה לעמיתי הקרן הזכאית ומקבלי קצבה בשל השלמת התשואה כאמור בסעיף זה, לרבות בשל משיכת כספים בקרן הזכאית, קבלת קצבה, העברת כספים מקרן זכאית לקופת גמל אחרת או העברת כספים ממסלול השקעה אחד למסלול השקעה אחר באותה קרן זכאית; תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יובאו לאישור ועדת הכספים לא יאוחר מיום כ&quot;ח באדר ב' התשפ&quot;ב (31 במרס 2022).
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) התחשבנות בין הקרנות הזכאיות באשר להשלמת תשואה על נכסים שהועברו בין קרן זכאית אחת לאחרת;
:: (2) התחשבנות עם קרן זכאית בשל נכסים שטרם חלפו 60 חודשים מהמועד שבו ניתנה הבטחת השלמת תשואה לפי [[סעיף 34ג]].
: (ג) השר רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים, ובלבד שהדחייה תיעשה לא יאוחר מיום כ&quot;ז באדר א' התשפ&quot;ב (28 בפברואר 2022).
:: ((המועד הקובע נדחה ליום 1.10.2022 (ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 2148).))

@ 34ז. דיווח לממשלה ולכנסת (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא יאוחר מ-30 במאי בכל שנה, ימסור השר לממשלה ולוועדת הכספים דיווח מפורט על יישום הוראות [[סימן זה]], לרבות פרטים לעניין הקרן הייעודית להשלמת תשואה לפי [[סעיף 34ה]], ואם נדרשות התאמות בשיעורי התקצוב כאמור [[בסעיף 34ה(ג)]] (בסעיף זה - הדיווח).
: (ב) ועדת הכספים תקיים דיון בדיווח.
: (ג) השר יפרסם את הדיווח באתר האינטרנט של משרד האוצר.

=== סימן ו': דיווח לעמיתים ופרסום לציבור ===

@ 35. דיווח לעמיתים
: חברה מנהלת תשלח לעמיתים בקופת גמל שבניהולה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, שבהם ייכללו הפרטים שעליהם יורה הממונה, באופן, במועדים ולתקופות שיורה; על דוחות כאמור יחולו הוראות [[סעיף 42 לחוק הפיקוח על הביטוח]], בשינויים המחויבים.

@ 36. פרסום ואיסור תיאור מטעה
: (א) הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר פרסום קופות גמל, לרבות פרסום נתוני תשואות ודמי ניהול והשוואתם לקופות גמל אחרות.
: (ב) חברה מנהלת או מי מטעמה, אדם השולט בחברה מנהלת או תאגיד בשליטה של אדם כאמור, לא יתארו תיאור מטעה ביחס לקופת גמל שבניהולה של החברה המנהלת, ולא יפרסמו או יגרמו לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 55]] [[ו־56 לחוק הפיקוח על הביטוח]], בשינויים המחויבים; לענין זה, יראו כפרסום שיש בו תיאור מטעה גם פרסום של תשואה שהשיגה קופת גמל, אלא אם כן הפרסום נעשה בהתאם להוראות הממונה כאמור בסעיף קטן (א) והתשואה חושבה באופן שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 34(א)]], ולתקופה שקבע השר.
: (ג) סבר הממונה כי היה בפרסום ביחס לקופת גמל תיאור מטעה, רשאי הוא, לאחר שנתן למי שהביא לפרסום הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה, להורות על פרסום תיקון, בדרך ובצורה שיורה.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;לפרסם&quot;, &quot;פרסום&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 34כד לחוק העונשין]];
::- &quot;תיאור מטעה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 55 לחוק הפיקוח על הביטוח]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ז': מיזוג ופיצול קופת גמל ===

@ 37. מיזוג קופות גמל
: (א) חברה מנהלת רשאית למזג קופת גמל אחת שבניהולה בקופת גמל אחרת שבניהולה או שבניהולה של חברה מנהלת אחרת, ובלבד שתכנית המיזוג אושרה מראש בידי הממונה והחברה הודיעה על כך לעמיתים, מראש, באופן ובמועד שהורה.
: (ב) במיזוג קופת גמל בקופת גמל אחרת, תעביר חברה מנהלת את כל נכסי הקופה המתמזגת ואת כל זכויות עמיתי הקופה המתמזגת, לקופה האחרת, באופן שיישמרו זכויות העמיתים הקיימים והמועברים, ובהתאם לתכנית המיזוג שאישר הממונה ולהוראות שנתן באישור כאמור; אין במיזוג כאמור בסעיף זה כדי להביא למיזוג של חשבונות עמיתים בקופות הגמל.
: (ג) הממונה רשאי לקבוע תקופת מעבר שלא תעלה על שנה אחת, להתאמת פעילותה של קופת גמל לאחר ביצוע מיזוג, להוראות לפי חוק זה שיקבע הממונה.

@ 38. פיצול קופות גמל
: (א) חברה מנהלת רשאית לפצל קופת גמל שבניהולה לשתי קופות גמל או יותר, באופן שחלק מהעמיתים יועברו לקופת גמל חדשה או לקופת גמל קיימת (בסעיף זה - הקופה הקולטת), ובלבד שתכנית הפיצול אושרה מראש בידי הממונה והחברה הודיעה על כך לעמיתים, מראש, באופן ובמועד שהורה.
: (ב) בפיצול קופת גמל, תעביר החברה המנהלת לקופה הקולטת זכויות עמיתים בקופה המתפצלת, ונכסים בקופת הגמל המתפצלת בשווי זכויות העמיתים המועברים, באופן שיישמרו זכויות העמיתים בשתי הקופות, ובהתאם לתכנית הפיצול שאישר הממונה ולהוראות שנתן באישור כאמור; אין בפיצול כאמור בסעיף זה כדי להביא לפיצול של חשבונות עמיתים בקופת הגמל.

== פרק ד': הפיקוח על ניהול קופת גמל ==

@ 39. פיקוח הממונה (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט)
: (א) במילוי תפקידיה וחובותיה לפי חוק זה, תהיה חברה מנהלת נתונה לפיקוחו של הממונה.
: (ב)(1) הממונה רשאי, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר התייעצות עם הוועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של חברות מנהלות, של נושאי משרה בהן ושל כל מי שמועסק על ידן, והכל כדי להבטיח את ניהולן התקין של החברות המנהלות ושל קופות הגמל שבניהולן ואת השמירה על ענינם של עמיתיהן, כדי למנוע פגיעה ביכולתן של החברות המנהלות לקיים את התחייבויותיהן וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל החברות המנהלות או לחברות המנהלות קופות גמל מסוג מסוים או למטרה מסוימת.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) הוראות [[+|סימן ב'1 בפרק ד']], [[+|סעיפים 59ב עד 62]], [[+|63]] [[+|ו־64]], [[+|פרקים ז']] [[+#פרק ח|ו־ח']] [[וסעיף 97 לחוק הפיקוח על הביטוח]] והוראות [[סעיף 102 לחוק האמור]] לענין החלטה לפי [[סעיף 62(א) לאותו חוק]], יחולו לענין חברה מנהלת, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) [[בסעיף 49ד(א) לחוק האמור]], ברישה, במקום &quot;למעט הפרה המנויה [[-#תוספת 3 חלק א פרט 1|בפרטים (1)]] [[-|ו־(3) עד (8) בחלק א' לתוספת השלישית]]&quot; יקראו &quot;למעט הפרה המנויה [[תוספת 1 חלק א פרט 1|בפרטים (1)]],  [[חוק זה|ו־(3) עד (9) בחלק א' לתוספת הראשונה לחוק הפיקוח על קופות גמל]]&quot;;
:: (2) לעניין [[סעיף 68(א) לחוק האמור]], רשאי הממונה להורות גם על העברת ניהול קופת גמל לחברה מנהלת אחרת.

@ 40. דוחות, הודעות ומידע (תיקון: תשע&quot;ו-5)
: הוראות [[+|סעיפים 42]], [[+|42א]] [[ו־48א לחוק הפיקוח על הביטוח]] יחולו לענין חברה מנהלת, לגביה ולגבי קופות הגמל שבניהולה, בשינויים המחויבים; הממונה רשאי להורות על הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים האמורים לגבי חברה מנהלת, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על חברה כאמור, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביה.

@ 41. העברת ניהול מרצון
: חברה מנהלת המבקשת להפסיק לנהל קופת גמל או המבקשת להחליט על פירוקה מרצון, רשאית להעביר את ניהול קופת הגמל או קופות הגמל שבניהולה, לפי הענין, לחברה מנהלת אחרת, ובלבד שהממונה אישר מראש את ההעברה והחברה הודיעה על כך לעמיתים, מראש, באופן ובמועד שהורה.

@ 42. העברת ניהול בשל כינוס נכסים או פירוק
: (א) ניתן צו של בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני לחברה מנהלת, תודיע על כך החברה המנהלת, מיד, לממונה; לא הוסר הצו בתוך 60 ימים, או בתוך תקופה ארוכה יותר שקבע הממונה מטעמים מיוחדים, תעביר החברה המנהלת את ניהול קופות הגמל שבניהולה לחברה מנהלת אחרת בתוך תקופה שיורה הממונה ובהתאם להוראותיו.
: (ב) חלפה התקופה להעברת הניהול שעליה הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), ולא העבירה החברה המנהלת את ניהול קופות הגמל לחברה מנהלת אחרת בהתאם להוראותיו, רשאי הממונה לפעול בהתאם לסמכויותיו כאמור [[בסעיף 68 לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 39(ג)]].

== פרק ה': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-6) ==

@ 43. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א-6)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט [[בתוספת הראשונה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השנייה]].
: (ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 49]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 49(א)]] - 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי [[התוספת השנייה]] אילו הפר הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת הראשונה]];
:: (2) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 49(ב)]] - 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי [[התוספת השנייה]] אילו הפר הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת הראשונה]].
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, &quot;עובד זוטר&quot; - עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו;
:: (2) לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.

@ 44. עדכון עיצום כספי
: (א) הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
: (ב) הממונה יפרסם, בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.

@ 45. (תיקון: תשע&quot;א-6) : (((בוטל).))
@ 46. (תיקון: תשע&quot;א-6) : (((בוטל).))

@ 47. החלת הוראות [[חוק הפיקוח על הביטוח]] (תיקון: תשע&quot;א-6)
: על עיצום כספי לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[+|סעיפים 92א1 עד 92יד]] [[ו־92יז עד 92כג לחוק הפיקוח על הביטוח]], בשינויים המחויבים.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשס״ח–2007]].))

@ 47א. שינוי [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השנייה]] (תיקון: תשע&quot;א-6, תשע&quot;ו)
: שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים, לשנות את [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השנייה]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השנייה]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין חברה מנהלת - 2,000,000 שקלים חדשים;
: (2) לעניין תאגיד שאינו חברה מנהלת - 1,500,000 שקלים חדשים;
: (3) לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה בחברה מנהלת - 150,000 שקלים חדשים;
: (4) לעניין יחיד שהוא עובד של תאגיד המנוי בפסקאות (1) או (2) ואינו נושא משרה בו - 18,000 שקלים חדשים.

== פרק ו': עונשין ==

@ 48. שיעור הקנס הבסיסי (תיקון: תשע&quot;א-6)
: [[בפרק זה]], &quot;הקנס הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי הענין:
: (1) לגבי יחיד העובד בתאגיד המנוי בפסקאות (2) או (3) ואינו נושא משרה בו - הסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ולגבי יחיד אחר - פי שניים מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
: (2) לגבי תאגיד שאינו חברה מנהלת - פי שמונה מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
: (3) לגבי חברה מנהלת - פי שישה עשר מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].

@ 49. עונשין (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או הקנס הבסיסי:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) התנה תשלום כספים לקופת גמל בעד עובד, בניגוד להוראות [[סעיף 20]];
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) (((נמחקה);))
:: (11) (((נמחקה);))
:: (12) החזיק או ניהל נכסי קופת גמל, שלא בהתאם להוראות [[סעיף 27(א)]];
:: (13) לא ניהל מערכת חשבונות נפרדת לכל קופת גמל או לא החזיק נכסי קופת גמל בנפרד מנכסים של קופות גמל אחרות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 27(ב) עד (ד)]];
:: (13א) חישב את עמלת ההפצה בזיקה לשיעור דמי הניהול, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ה)(3)]];
:: (14) (((נמחקה);))
:: (15) (((נמחקה);))
:: (16) (((נמחקה);))
:: (17) (((נמחקה);))
:: (18) (((נמחקה);))
:: (19) (((נמחקה);))
:: (20) (((נמחקה);))
:: (21) פעל בחיסול עסקי חברה מנהלת שלא בהתאם להוראות שנתן לו הממונה לפי [[+|סעיפים 63]] [[ו־64 לחוק הפיקוח על הביטוח]] כפי שהוחלו [[בסעיף 39(ג)]];
:: (22) מיזג קופת גמל בקופת גמל אחרת בלא אישור מראש מאת הממונה או בלי שהודיע על כך מראש לעמיתים, בניגוד להוראות [[סעיף 37(א)]];
:: (23) העביר נכסי קופת גמל מתמזגת או זכויות עמיתי קופת גמל מתמזגת, לקופת גמל אחרת, שלא בהתאם לתכנית המיזוג שאישר הממונה או להוראותיו באישור כאמור, או בלי שנשמרו זכויות העמיתים, בניגוד להוראות [[סעיף 37(ב)]];
:: (24) פיצל קופת גמל בלא אישור מראש מאת הממונה או בלי שהודיע על כך מראש לעמיתים, בניגוד להוראות [[סעיף 38(א)]];
:: (25) העביר נכסים מקופת גמל מתפצלת או זכויות עמיתי קופת גמל מתפצלת, לקופה קולטת, שלא בהתאם לתכנית הפיצול שאישר הממונה או להוראותיו באישור כאמור, או בלי שנשמרו זכויות העמיתים, בניגוד להוראות [[סעיף 38(ב)]];
:: (26) העביר קופת גמל שבניהולו לניהול אדם אחר בלא אישור מראש מאת הממונה או בלי שהודיע על כך מראש לעמיתים, בניגוד להוראות [[סעיף 41]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:
:: (1) ניהל קופת גמל בלי שהיה בידו רישיון חברה מנהלת, בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
:: (2) הציג כקופת גמל, קרן או תכנית ביטוח שאין לגביהן אישור קופת גמל;
:: (3) פעל בניגוד להוראה שנתן לו הממונה בהתאם להוראות [[סעיף 23(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 8(ב)]], בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רישיון;
:: (4) החזיק אמצעי שליטה בחברה מנהלת או שלט בחברה מנהלת בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 9]];
:: (4א) הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור בחברה מנהלת, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 32(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 9(ג)]];
:: (4ב) שלט בחברה מנהלת שהיא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה בחברה כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 32א לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 9(ג)]];
:: (5) העביר אמצעי שליטה בחברה מנהלת ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 33 לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 9(ג)]];
:: (6) ניהל קופת גמל שלא על פי התקנון שאישר הממונה או שלא על פי ההוראות לפי חוק זה ולהוראות כל דין אחר שהתקנון כפוף להן, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א) ו־(ב)]];
:: (7) העניק לעמיתים בקופת גמל זכויות או הטיל עליהם חובות, שלא בהתאם לתקנונה, בניגוד להוראות [[סעיף 16(ג)]];
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול קופת גמל, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ד)]];
:: (10) (((נמחקה);))
:: (11) לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראת הממונה לפי [[סעיף 32(ו)]];
:: (12) (((נמחקה);))
:: (13) לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לקופת גמל, בהתאם להוראת הממונה לפי [[סעיף 36(ג)]];
:: (14) לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן הממונה, כאמור [[בסעיף 62(א) לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 39(ג)]];
:: (15) לא מילא אחר הוראה שנתן הממונה לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות [[סעיף 65 לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 39(ג)]];
:: (16) הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן הממונה בהתאם להוראות [[סעיף 66 לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 39(ג)]];
:: (17) הפר הוראה שנתן הממונה לפי הוראות [[+|סעיפים 67]] [[או 68 לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחלו [[בסעיף 39(ג)]];
:: (18) כיהן כנושא משרה או כעובד אחר בחברה מנהלת אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות [[סעיף 68 לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 39(ג)]], או כיהן כנושא משרה בחברה מנהלת אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות [[אותו סעיף]];
:: (19) כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות [[סעיף 42א לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 40]], או נתן את הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין ייכללו בדוח או בהודעה כאמור, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (20) (((נמחקה).))

@ 50. עבירה כדי להטעות או לרמות
: מי שעבר עבירה מהעבירות המנויות [[בסעיף 49]] כדי לרמות או להטעות עמית בקופת גמל או אדם השוקל להצטרף כעמית לקופת גמל, דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי שלושה מן הקנס הקבוע לאותה עבירה.

@ 51. קנס בעבירה נמשכת
: בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכת העבירה, נוסף על כל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל על אותה עבירה.

@ 52. חובת פיקוח
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[סעיף 49]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 49]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

== פרק ז': שונות ==

@ 53. (תיקון: תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 54. תביעה בשם קופת גמל
: היועץ המשפטי לממשלה רשאי, לבקשת הממונה, לתבוע בשם חברה מנהלת, בעבור קופת גמל שבניהולה, נושא משרה בחברה המנהלת, בשל נזק שנגרם לקופת הגמל או לעמיתים בקופה, ממעשה או ממחדל בניגוד לחובותיו כלפיה או כלפי העמיתים לפי הוראות חוק זה, הוראות התקנון או הוראות כל דין אחר.

@ 55. מסלולי השקעה (תיקון: תשע&quot;ו)
: השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע כי חלק מההוראות לפי חוק זה יחולו גם על מסלול השקעה בקופת גמל מסלולית כאילו היה קופת גמל.

@ 56. קופות ביטוח (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ו)
: (א) על קופת ביטוח, למעט קופת ביטוח שהיא קופת גמל בניהול אישי, ועל מבטח המנהל קופה כאמור, לא יחולו ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי [[סעיפים 2(ב)]], [[3(ב) עד (ה)]], [[13 עד 15]], [[19 עד 25]], [[30 עד 35]], [[36(א)]] [[ו־58]], וכן [[פרקים ה']] [[פרק ו|ו־ו']] לענין הפרת ההוראות האמורות ולמעט ההוראות לפי [[סעיף 86(ב) ו־(ט) עד (יג)]], הכל בשינויים המחויבים, ויראו את המבטח, לענין אותם סעיפים ולענין כל דין אחר החל על חברה מנהלת ביחס לקופות הגמל שבניהולה, כחברה מנהלת; השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות נוספות מההוראות לפי חוק זה שיחולו על קופת ביטוח ועל מבטח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (החלת סעיף 16(ד)(6) לחוק על קופת ביטוח ומבטח), התשע״ג–2013]], לפיהן על קופת ביטוח, ועל מבטח המנהל קופה כאמור, יחול [[סעיף 16(ד)(6) לחוק]].))
: (ב) הוראות תכנית הביטוח שאושרה כקופת ביטוח לפי [[סעיף 13(ב)]] והוראות פוליסות הביטוח שהוצאו על פיה, יהיו כפופות להוראות לפי חוק זה החלות לענין קופת ביטוח לפי סעיף קטן (א).

@ 57. קופות גמל בניהול אישי (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א)(1) על קופת גמל בניהול אישי שאושרה לפי הוראות [[סעיף 13(א)]] ועל חברה מנהלת של קופה כאמור לא יחולו ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי [[סעיפים 2 עד 6]], [[8 עד 10]], [[13 עד 15]], [[19 עד 25]], [[27 עד 30]], [[32 עד 36]], [[39 עד 42]], [[ו־58]], וכן [[פרקים ה']] [[פרק ו|ו־ו']] לענין הפרת ההוראות האמורות, הכל בשינויים המחויבים; השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות נוספות מההוראות לפי חוק זה שיחולו על קופת גמל בניהול אישי ועל חברה מנהלת של קופה כאמור;
:: (2) על קופת גמל בניהול אישי שהיא קופת ביטוח שאושרה לפי הוראות [[סעיף 13(ב)]] ועל מבטח המנהל קופה כאמור לא יחולו ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי [[סעיפים 2(ב)]], [[3(ב) עד (ה)]], [[13 עד 15]], [[19 עד 25]], [[29]], [[30]], [[32 עד 35]], [[36(א)]] [[ו־58]], וכן [[פרקים ה']] [[פרק ו|ו־ו']] לענין הפרת ההוראות האמורות, הכל בשינויים המחויבים, ויראו את המבטח, לענין אותם סעיפים ולענין כל דין אחר החל על חברה מנהלת ביחס לקופות הגמל שבניהולה, כחברה מנהלת; השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות נוספות מההוראות לפי חוק זה שיחולו על קופת גמל בניהול אישי שהיא קופת ביטוח ועל מבטח כאמור.
: (ב) השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות בענינים האלה:
:: (1) תנאי התקשרות בין עמית בקופת גמל בניהול אישי לבין החברה המנהלת של קופת הגמל או המבטח המנהל את הקופה, לפי הענין, ואופן ההתקשרות עמם;
:: (2) מתן הוראות עמית לענין ניהול והשקעת כספי קופת גמל בניהול אישי וביצוע הוראות אלה;
:: (3) מגבלות על השקעת כספי קופת גמל בניהול אישי, לרבות שיעורים מרביים להשקעה בנכס מסוים או בסוגי נכסים שיקבע וכן תנאים והגבלות על השקעה כאמור ותנאים לביצועה; לענין זה, &quot;השקעה&quot; - קניה, מכירה, החזקה, מתן הלוואה וכל עסקה אחרת.
: (ג) הוראות הסכם בין עמית ובין חברה מנהלת של קופת גמל בניהול אישי או מבטח המנהל קופה כאמור, לרבות פוליסת ביטוח, יהיו כפופות להוראות לפי חוק זה החלות לענין קופת גמל בניהול אישי לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), לפי הענין, ולתקנות לפי סעיף קטן (ב).

@ 57א. דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע״ט)
: (א) קופת גמל או חברה מנהלת הנותנת ללקוח הלוואה לדיור (בסעיף זה - המלווה), תודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שתקבע המלווה ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למלווה מסמך המעיד על כך:
::: (א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
::: (ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
::: (ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
:: (2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, תמסור המלווה ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
: (ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
: (ה) בסעיף זה, &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה [[בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].

@ 57ב. הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור רשאי המלווה לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים; בסעיף זה, &quot;המלווה&quot; ו&quot;הלוואה לדיור&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 57א]].
: (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 58. אגרות (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע אגרות כמפורט להלן, וכן הוראות לענין אגרות כאמור, לרבות המועדים לתשלומן:
:: (1) אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון חברה מנהלת;
:: (2) אגרה בעד הגשת בקשה לאישור קופת גמל ולחידושו;
:: (3) אגרה שנתית לחברה מנהלת בעד כל קופת גמל שבניהולה.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (אגרה שנתית לחברה מנהלת), התשס״ז–2007]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי שר האוצר לקבוע הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית ואגרה מוגדלת שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרה לפי אותן תקנות (בסעיף זה - תוספת לאגרה).
: (ג) על גביית אגרה ותוספת לאגרה לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].
: (ד) לא שילמה חברה מנהלת אגרה שהיה עליה לשלם לפי הוראות סעיף קטן (א) בתוך שנה מהמועד שנקבע לתשלומה לפי הוראות אותו סעיף קטן, יותלה רישיונה החל במועד שנקבע לכך בהתראה שמסר לה הממונה, עד לתשלום האגרה והתוספת לאגרה; בתקופת ההתליה רשאי הממונה לפעול בהתאם לסמכויותיו כאמור [[בסעיף 68 לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 39(ג)]]; חברה מנהלת שרישיונה הותלה, תודיע על כך מיד לעמיתי קופות הגמל שבניהולה.
: (ה) חידוש רישיון חברה מנהלת או אישור קופת גמל, שפקע, שבוטל או שהותלה, לפי הוראות חוק זה, יותנה בתשלום חובותיה של החברה המנהלת בשל אגרות ותוספת לאגרות שלא שולמו על ידה.

@ 59. פרסום הוראות הממונה (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

@ 60. ביצוע ותקנות
: (א) השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: (ב) תקנות לפי חוק זה יכול שיהיו לכלל קופות הגמל והחברות המנהלות אותן, או לגבי סוגי קופות גמל או קופות גמל למטרות מסוימות, והחברות המנהלות אותן.
: ((פורסמו [[תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ״ד–1964]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופה מרכזית להשקעות), תשל״ו–1975]].))

== פרק ח': תיקונים עקיפים, תחילה והוראות מעבר ==

@ 61. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].))
@ 62. : ((הנוסח שולב [[בפקודת העיריות]].))
@ 63. : ((הנוסח שולב [[בחוק שיווי זכויות האשה, תשי&quot;א-1951]].))
@ 64. : ((הנוסח שולב [[בחוק עבודת נשים, תשי&quot;ד-1954]].))
@ 65. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת השכר, תשי&quot;ח-1958]].))
@ 66. : ((הנוסח שולב [[בחוק מס הבולים על מסמכים, תשכ&quot;א-1961]].))
@ 67. : ((הנוסח שולב [[בחוק פיצויי פיטורים, תשכ&quot;ג-1963]].))
@ 68. : ((הנוסח שולב [[בחוק ההוצאה לפועל, תשכ&quot;ז-1967]].))
@ 69. : ((הנוסח שולב [[בחוק ניירות ערך, תשכ&quot;ח-1968]].))
@ 70. : ((הנוסח שולב [[בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, תשכ&quot;ט-1969]].))
@ 71. : ((הנוסח שולב [[בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש&quot;ל-1970]].))
@ 72. : ((הנוסח שולב [[בחוק דמי מחלה, תשל&quot;ו-1976]].))
@ 73. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), תשל&quot;ז-1977]].))
@ 74. : ((הנוסח שולב [[בחוק רשות שדות התעופה, תשל&quot;ז-1977]].))
@ 75. : ((הנוסח שולב [[בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש&quot;ם-1980]].))
@ 76. : ((הנוסח שולב [[בחוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, תשמ&quot;ד-1984]].))
@ 77. (תיקון: תשס&quot;ו) : ((הנוסח שולב [[בחוק יסודות התקציב, תשמ&quot;ה-1985]].))
@ 78. : ((הנוסח שולב [[בחוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], תשמ&quot;ה-1985]].))
@ 79. : ((הנוסח שולב [[בחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), תשמ&quot;ה-1985]].))
@ 80. : ((הנוסח שולב [[בחוק רשות העתיקות, תשמ&quot;ט-1989]].))
@ 81. : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ&quot;ב-1992]].))
@ 82. : ((הנוסח שולב [[בחוק איסור הלבנת הון, תש&quot;ס-2000]].))
@ 83. : ((הנוסח שולב [[בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, תשס&quot;ב-2002]].))
@ 84. : ((הנוסח שולב [[בחוק גיל פרישה, תשס&quot;ד-2004]].))

@ 85. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה, למעט הסעיפים המפורטים בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), 90 ימים ממועד פרסומו (בסעיף זה - יום התחילה).
: (ב) תחילתו של [[סעיף 25(ב)]] ביום כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו מכוחו.
: (ג) תחילתן של הפסקאות המפורטות להלן, [[בסעיף 61]], במועד המפורט לצדן:
:: (1) פסקאות (2)(ב)(1) ו־(3), (3)(ג), (5)(א), (7)(א) ו־(ג)(1), ו־(11)(ב)(3)(ג) - במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 22]];
:: (2) פסקה (2)(ב)(2) - במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 21]];
:: (3) פסקאות (2)(ג), (11)(א)(2) ו־(ב)(1) - במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 23]];
:: (4) פסקה (3)(א)(2) - במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 26]].
: (ד)(1) ההגדרה, &quot;קרן חדשה מקיפה&quot; ו&quot;קרן חדשה כללית&quot; [[=חוק שירות הקבע בצה&quot;ל|שבסעיף 67א בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]] (בסעיף זה - חוק שירות הקבע בצה&quot;ל), כנוסחו [[בסעיף 78 בחוק זה]], תכנס לתוקפה ביום כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 22]], לענין תשלומים לקרן חדשה מקיפה ולקרן חדשה כללית;
:: (2) עד לכניסתן לתוקף של תקנות כאמור בפסקה (1) ההגדרה &quot;קופת גמל לקצבה&quot;, &quot;קרן ותיקה&quot;, &quot;קרן חדשה מקיפה&quot; ו&quot;קרן חדשה כללית&quot; [[שבסעיף 67א בחוק שירות הקבע בצה&quot;ל]] כנוסחו ערב פרסומו של חוק זה תמשיך לחול על &quot;קרן חדשה מקיפה&quot; ו&quot;קרן חדשה כללית&quot;.

@ 86. הוראות מעבר (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תקנות קופות גמל&quot; - [[=תקנות קופות גמל|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ&quot;ד-1964]].
: (ב) אישור קופת גמל שניתן לפי [[תקנות קופות גמל]] לפני יום התחילה, יראו אותו כאישור שניתן לפי הוראות [[סעיף 13]], והוא יהיה בתוקף עד תום תקופת תוקפו, אלא אם כן בוטל קודם לכן לפי הוראות חוק זה.
: (ג) חברה שערב יום התחילה היה בידה אישור חברה מנהלת שניתן לה לפי [[תקנות קופות גמל]], זכאית לרישיון חברה מנהלת.
: (ד) מי שהחזיק, ערב יום התחילה, יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בחברה כאמור בסעיף קטן (ג) או שלט בחברה כאמור, זכאי להיתר לפי הוראות [[סעיף 9]] לענין אותה החזקה או שליטה.
: (ה) חברה הזכאית לרישיון לפי סעיף קטן (ג) או אדם הזכאי להיתר לפי סעיף קטן (ד), שלא הגישו לממונה בקשה לרישיון או להיתר, לפי הענין, עד תום שישה חודשים מיום התחילה - רואים אותם כאילו ויתרו על זכאותם כאמור.
: (ו)(1) קופת גמל שערב יום התחילה פעלה כדין כתאגיד, תנוהל בנאמנות בידי חברה מנהלת, כאמור בחוק זה, ולא תהיה עוד תאגיד, עד תום שמונה עשר חודשים מיום התחילה.
:: (2) לא קיימה קופת הגמל כאמור בפסקה (1) את ההוראות האמורות באותה פסקה, עד תום המועד שנקבע לכך, יפעיל הממונה לגביה את סמכותו כאמור [[בסעיף 68 לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 39(ג)]].
:: (3) קופת גמל כאמור בפסקה (1), יראו אותה, לענין כל דין, כחברה מנהלת כל עוד היא תאגיד.
: (ז)(1) הוראות סעיף קטן (ו) לא יחולו על קופת גמל שערב יום התחילה פעלה כדין כאגודה שיתופית, ויראו קופת גמל כאמור, לענין כל דין, כחברה מנהלת כל עוד היא אגודה שיתופית, ואולם אם ראה הממונה כי שינוי המוצע בתקנון קופת גמל כאמור משנה את הגדרת מי שזכאי להיות עמית בקופה, או שיש בו, לדעתו, כדי לשנות באופן מהותי את אופיה של הקופה, או כדי להשפיע באורח מהותי על אופן ניהולה, רשאי הוא להתנות את אישורו לשינוי בכך שהקופה תנוהל בנאמנות בידי חברה מנהלת, כאמור בחוק זה, ושהקופה לא תהיה עוד אגודה שיתופית; לענין זה לא יראו בפתיחת מסלול השקעה חדש בקופה כאמור שינוי שיש בו כדי לשנות באופן מהותי את אופיה של הקופה או כדי להשפיע באורח מהותי על אופן ניהולה.
:: (2) קופת גמל כאמור בפסקה (1) המבקשת להתנהל בנאמנות בידי חברה מנהלת ולא להיות עוד אגודה שיתופית, יחולו לגביה, לענין השינוי המבני, הוראות [[+|סעיף 345]] או [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]] כאילו היתה חברה, לפי בחירתה.
: (ח) הוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ז) לא יחולו על קופת גמל לקצבה שערב יום התחילה היתה מבטח שמונה לו מנהל מיוחד לפי [[סעיף 78ד לחוק הפיקוח על הביטוח]], הקופה לא תנוהל בידי חברה מנהלת ויראו אותה לענין כל דין כחברה מנהלת.
: (ט) על אף הוראות [[סעיף 23]], נדרשה, ערב יום התחילה, על פי הוראות בתקנון קופת גמל ובהתאם להוראות [[תקנות קופות גמל]], הסכמת מעביד למשיכה של כספים שהפקיד בקופת הגמל בעד עמית–שכיר, או שהמעביד היה רשאי, לפי ההוראות כאמור, למשוך כספים אלה מקופת הגמל, ימשיכו לחול אותן הוראות לגבי כספים כאמור שהפקיד המעביד בקופת הגמל לפני יום התחילה אף אם הועברו לקופת גמל אחרת.
: (י) חוזרים שהוציא הממונה לפני יום התחילה, יראו אותם כהוראות שניתנו לפי [[סעיף 39(ב)]] ומועד תחילתם, לענין [[פרקים ה']] [[פרק ו|ו((־))ו']] [[וסעיף 59]], ביום התחילה או במועד מאוחר יותר שנקבע בהם.
: (יא) היה לממונה יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת הפרה הוראה [[מתקנות קופות גמל]], כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בסכום שהיה ניתן להטיל עליה לפי [[התוספת השנייה]] אילו הפרה הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], ויחולו לעניין זה ההוראות החלות על עיצום כספי לפי [[פרק ה']]:
:: (1) קיבלה תשלומים לקופת גמל שבניהולה, שלא בהתאם להוראות [[-|תקנות 19]], [[-|19א]], [[-|23א]], [[-|44(ג) עד (ה)]] [[-|או 49ח]];
:: (2) גבתה תשלומים שלא בהתאם להוראות [[-|תקנות 20]], [[-|21]], [[-|23]] [[-|או 44(ג)]];
:: (3) לא גבתה ממעביד ריבית בשל איחור בהפקדה בהתאם להוראות [[-|תקנות 22]] [[-|או 44(ג)]];
:: (4) לא מסרה תעודה או אישור למעביד או לעמית בהתאם להוראות [[-|תקנה 24]];
:: (5) נתנה הלוואות לעמית שלא בהתאם להוראות [[-|תקנה 30]];
:: (6) השקיעה כספי קופת גמל שבניהולה בעסקי מעביד ואו בעסקי עמית, בניגוד להוראות [[-|תקנה 32]];
:: (7) קיבלה אשראי, שעבדה נכס או ערבה להתחייבות, בניגוד להוראות [[-|תקנה 33]];
:: (8) העבירה כספים, סירבה להעביר כספים או קיבלה כספים, שלא בהתאם להוראות [[-|תקנות 33א]], [[-|34א]], [[-|34ב]], [[-|35]], [[-|38ב1]], [[-|38ג]], [[-|40א]] [[-|או 41יז]];
:: (9) לא העבירה כספים ממסלול השקעה אחד למסלול השקעה אחר בקופת גמל מסלולית שבניהולה בהתאם להוראות [[-|תקנות 33ב]] [[-|או 41יז(ג)]];
:: (10) לא שילמה פיצויים, תגמולים, קצבה או תשלומים אחרים בהתאם להוראות [[-|תקנות 34]], [[-|38]], [[-|38א]], [[-|38ג]], [[-|39א(א)]], [[-|41יא]], [[-|41יא1]], [[-|41כט]], [[-|46]] [[-|או 49ט]];
:: (11) התנתה תשלום לעמית שכיר באישור המעביד, בניגוד להוראות [[-|תקנה 34(ז)(1)]];
:: (12) איחדה או פיצלה חשבונות של עמית, בניגוד להוראות [[-|תקנה 36]];
:: (13) קיבלה כספים מעמית, בניגוד להוראות [[-|תקנה 37]];
:: (14) לא העבירה כספים לחשבון שאינו מבטיח תשואה בהתאם להוראות [[-|תקנה 38ב2]];
:: (15) לא פעלה לאיתור חשבונות של עמיתים או לאיתור המוטבים בחשבונות אלה או לא הודיעה למוטב על זכאותו, בניגוד להוראות לפי [[-|תקנה 38ד]];
:: (16) קיבלה מעמית הפקדות או לא החזירה כספים, בניגוד להוראות [[-|תקנה 39א(ג) עד (ז)]];
:: (17) שילמה או החזירה כספים למעביד, בניגוד להוראות [[-|תקנות 40]] [[-|או 41]];
:: (18) השקיעה כספי קופת גמל שבניהולה שלא בהתאם להוראות לפי [[-#פרק שישי 1 סימן 2 סימן משנה א|סימן א' בחלק השני שבפרק שישי 1]] או להוראות [[-|תקנה 49י(א)]];
:: (19) פטרה נושא משרה בה מאחריותו, שיפתה נושא משרה בה או התקשרה בחוזה ביטוח אחריותו של נושא משרה בה, בניגוד להוראות [[-|תקנות 41ה(ב) עד (ד)]] [[-|או 41כ(ג)]];
:: (20) לא השתתפה או הצביעה באסיפה כללית של תאגיד שהיא בעלת זכות הצבעה בו או לא שמרה תיעוד בכתב של פרטי האסיפה, בניגוד להוראות [[-|תקנות 41ה1]] [[-|או 41כ(ג)]];
:: (21) התקשרה לשם ניהול השקעות של קופת גמל שבניהולה או ביצעה עסקאות בניירות ערך, בניגוד להוראות [[-|תקנות 41ה2]] [[-|או 41כ(ג)]];
:: (22) לא מינתה ועדת השקעות בהתאם להוראות [[-|תקנות 41ה3]], [[-|41ה5(ב)]] [[-|או 41כ(ג)]];
:: (23) העסיקה עובד או מועסק או קיבלה ייעוץ מאדם שלא בהתאם להוראות [[-|תקנות 41ה7]] [[-|או 41כ(ג)]];
:: (24) מינתה דירקטור מכוח אמצעי השליטה שבהחזקת קופת גמל שבניהולה או תגמלה דירקטור שמונה כאמור, שלא בהתאם להוראות [[-|תקנות 41ה8]] [[-|או 41כ(ג)]];
:: (25) לא חישבה נכסי קופת גמל שבניהולה בהתאם להוראות לפי [[-|תקנות 41ו]], [[-|41יט]], [[-|41כב]] [[-|או 49יא]];
:: (26) גבתה דמי ניהול או הוצאות שלא בהתאם להוראות [[-|תקנות 41ח]], [[-|41כח]] [[-|או 49יב]];
:: (27) לא זקפה לחשבונו של עמית בקופת גמל שבניהולה את רווחי הקופה, בניגוד להוראות [[-|תקנות 41י]] [[-|או 41טז]] או זקפה לחשבונו של עמית רווחים כאמור שלא בהתאם להוראות [[-#תקנה 41י|אותן תקנות]];
:: (28) לא שילמה ריבית פיגורים או לא זיכתה את חשבונו של עמית, בשל אי־ביצוע תשלום או העברת זכויות במועד, או לא ניכתה את סכום הריבית מדמי הניהול, בניגוד להוראות [[-|תקנה 41יז1]];
:: (29) לא השקיעה כספי קופת גמל לקצבה שבניהולה בהתאם להוראות [[-|תקנה 41כ]];
:: (30) קיבלה או התחייבה לקבל עמיתים חדשים לקופת גמל לקצבה שבניהולה, שלא בהתאם להוראות [[-|תקנה 41כד]];
:: (31) קיבלה תשלומים מעמית בקופת גמל לקצבה שבניהולה לשם רכישת זכויות שתחולתן למפרע, שלא בהתאם להוראות [[-|תקנה 41כה]];
:: (32) לא מסרה דף הסבר, פירוט, מידע או הודעה בהתאם להוראת [[-|תקנה 41לא]];
:: (33) לא קיבלה תשלומים מעמית שכיר, בניגוד להוראות [[-|תקנה 44(ד)]];
:: (34) לא העבירה את הרישומים השנתיים, בשל חשבון קופת גמל שבניהולה, במועד העברת זכויות העמית מקופת הגמל לקופת גמל אחרת בהתאם להוראות [[-|תקנה 49ד1]];
:: (35) לא רשמה את חשבון הבנק של קופת גמל מרכזית לקצבה שבניהולה בהתאם להוראות [[-|תקנה 49י(ג)]];
:: (36) לא שלחה לעמית בקופת גמל שבניהולה דוח או הודעה בהתאם להוראות לפי [[-|תקנות 49טו(א)]], [[-|53]], [[-|53א]] [[-|או 53ב]];
:: (37) לא ביצעה הפרדה של החשבונות והנכסים של קופות הגמל שבניהולה בהתאם להוראות [[-|תקנה 50א]];
:: (38) לא שמרה מסמכים הנוגעים לעמית בקופת גמל שבניהולה או לדרכי השקעת כספי העמית, בניגוד להוראות [[-|תקנה 56א]].
: (יב) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מתקנות קופות גמל, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (יא):
:: (1) כיהן במסגרת ועדת השקעות או פעל במסגרת תפקידו בוועדת השקעות שלא בהתאם להוראות [[-|תקנות 41ה3(ו) עד (ח)]], [[-|41ה5(ב)]], [[-|41ה6]] [[-|או 41כ(ג)]];
:: (2) הועסק בידי חברה מנהלת, נתן לה ייעוץ או פעל במסגרת ההעסקה או מתן הייעוץ כאמור שלא בהתאם להוראות [[-|תקנות 41ה7]] [[-|או 41כ(ג)]];
:: (3) קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול קופת גמל, בניגוד להוראות לפי [[-|תקנה 41ח(ד)]].
: (יג) היה לממונה יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת לא הגישה דוח בהתאם להוראות [[+|תקנות 48]], [[+|49יד]], [[+|51]], [[+|51א]], [[+|51ג]] [[או 52 לתקנות קופות גמל]], או לא פרסמה דוח בהתאם להוראות [[תקנה 51ב לתקנות האמורות]], רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בסכום שהיה ניתן להטיל עליה לפי [[התוספת השנייה]] אילו הפרה הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], ויחולו לעניין זה ההוראות החלות על עיצום כספי לפי [[פרק ה']].

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;א-6) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 43(א)]] [[ו-47א]]))) ====

=== חלק א' ===

@ (1) : לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה לפי הוראות [[סעיף 34א לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 9(ג)]];
@ (1א) (תיקון: תשע&quot;ד) : לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי [[סעיף 32א(ה) לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 9(ג)]];
@ (2) : הפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי הוראות [[סעיפים 11(ה)]], [[20(ג)]], [[36(א)]], [[39(ב)]] או לפי [[סימן א'1 לפרק ד' בחוק הפיקוח על הביטוח]] כפי שהוחל [[בסעיף 10]];
@ (3) : לא העמיד לעיון הציבור את תקנון קופת הגמל וכל שינוי בו, לא המציא עותק של התקנון או לא פרסם אותו, בניגוד להוראות [[סעיף 18(א) או (ב)]] או בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 18(ג)]];
@ (4) : לא מסר לחברה מנהלת, בעת הפקדת כספים בקופת גמל שבניהולה, פרטים שנדרש למסרם בהתאם להוראות שקבע השר לפי [[סעיף 22(ב)(2)]];
@ (5) : לא שלח לעמיתים בקופת גמל דוחות תקופתיים או דוחות נוספים בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 35]];
@ (6) (תיקון: תשע&quot;ח-2) : לא מילא אחר דרישה שניתנה לו בהתאם להוראות [[+|סעיפים 50]], [[+|59ב]] [[או 73 לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחלו [[בסעיף 39(ג)]];
@ (7) : לא הגיש לממונה דוחות והודעות בהתאם להוראות [[סעיף 42 לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 40]];
@ (8) : לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של חברה מנהלת את הפרטים הדרושים לפי הוראות [[סעיף 48א(א) לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 40]];
@ (9) : לא מסר לממונה פרטים, לפי דרישתו, בהתאם להוראות [[חוק הפיקוח על הביטוח|סעיף 48א(ב) לחוק הפיקוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 40]].

=== חלק ב' ===

@ (1) : לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון חברה מנהלת או באישור קופת גמל, בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
@ (2) : הפר תנאי בהיתר שניתן לפי [[סעיף 9]], בניגוד להוראות אותו סעיף;
@ (3) : לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר בחברה מנהלת בהתאם להוראות לפי [[סימן א'1 לפרק ד' בחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחלו [[בסעיף 10]], או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;
@ (4) : כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בחברה מנהלת, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סימן א'1 לפרק ד' בחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחלו [[בסעיף 10]];
@ (5) : לא מינה ועדת השקעות בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 11(א) ו־(ד)]] [[ו־12]], או שמינה ועדת השקעות שלא בהתאם להוראות האמורות;
@ (6) : כיהן כחבר ועדת השקעות או פעל במסגרת תפקידו כחבר ועדת השקעות, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 11(ד)]] [[ו־12]];
@ (6א) (תיקון: תשע&quot;ו-3) : פעל בניגוד להוראות השר לפי [[סעיף 16(ד)(6)]] לעניין סוגי ביטוחים שבהם יבוטחו עמיתים בקופת גמל או פעל בניגוד לתנאים שקבע השר לפי [[הסעיף האמור]] לגבי ביטוחים כאמור;
@ (6ב) (תיקון: תשע&quot;ו-3) : פעל בניגוד להוראות השר לפי [[סעיף 21]] לעניין חלוקת חשבון קופת גמל למרכיבים או ניהול כל אחד מהמרכיבים האמורים;
@ (7) : לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי [[סעיף 22(ב)(1)]] לעניין תשלומי כספים לקופת גמל;
@ (8) : לא גבה ממעבידים ריבית בשל איחור בהפקדה, בניגוד להוראות שקבע השר לפי [[סעיף 22(ב)(2)]];
@ (9) : לא המציא לעמיתים או למעבידים אישורים, בניגוד להוראות שקבע השר לפי [[סעיף 22(ב)(3)]];
@ (10) : שילם כספים, קיבל כספים או העביר כספים, מקופת גמל, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
@ (11) : לא פעל בהתאם להוראות השר לפי [[סעיף 23(ב)]] לעניין משיכה והעברה של כספים מקופת גמל וממסלול השקעה בקופת גמל מסלולית ולעניין המשך הפקדת כספים בקופת גמל;
@ (12) : לא מסר אישורים, פרטים, נתונים ומסמכים, בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 23(ד)]];
@ (13) : לא פעל לאיתור עמיתים או מוטבים, בהתאם להוראות השר לפי [[סעיף 24]];
@ (13א) (תיקון: תשע&quot;ו) : לא מחק את המידע שקיבל כאמור [[בסעיף 24א(ב)(8)]] או [[בסעיף 24ב(א)(11)]] לפי הוראות [[אותו סעיף]], לפי העניין;
@ (14) : הפקיד מזומנים של קופת גמל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 28(א)]] או ניהל חשבון ניירות ערך של קופת גמל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 28(ב)]];
@ (15) : לא פעל בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 29]] לעניין החזקת נכסי קופת גמל ורישומם;
@ (16) : שעבד נכסי קופת גמל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (17) : לא השתתף בהצבעה באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 31(א)]], או לא מילא אחר הוראות הממונה שניתנו לפי [[סעיף 31(ב)]];
@ (18) : חישב את שוויים של נכסי קופת גמל בניגוד להוראות השר לפי [[סעיף 33(א)]];
@ (19) : לא פעל בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 33(ב)]] לעניין אופן חישוב שוויים של נכסי קופת גמל;
@ (20) : לא חישב תשואה שהשיגה קופת גמל על נכסיה או לא זקף את רווחי הקופה והפסדיה לחשבונות העמיתים, באופן ובמועדים שקבע השר לפי [[סעיף 34]], או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות [[הסעיף האמור]] לעניין כספים חדשים שהופקדו בחשבונות העמיתים.

=== חלק ג' ===

@ (1) : השקיע כספי קופת גמל שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 26]] [[או 57(ב)]];
@ (2) : שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 32(ה)]];
@ (3) : תיאר תיאור מטעה ביחס לקופת גמל או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36(ב)]];
@ (3א) (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : גבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות [[סעיף 57ב]];
@ (4) : לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 92כב(ד) לחוק הפיקוח על הביטוח]], כפי שהוחל [[בסעיף 47]];
@ (5) : ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי [[פרק ט'1 לחוק הפיקוח על הביטוח]] כפי שהוחל [[בסעיף 47]], שילם עיצום כספי שהוטל לפי [[פרק ה|פרק זה (([צ&quot;ל: פרק ה']))]] במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 92יד לחוק האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 47]].

== תוספת שנייה  (תיקון: תשע&quot;א-6) ==
==== ((([[סעיפים 43(א)]] [[ו-47א]]))) ====

@ (1) : לעניין חברה מנהלת -
{|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;150px&quot; | היקף נכסי קופות גמל שבניהול החברה המנהלת (במיליוני שקלים חדשים) !! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! width=&quot;150px&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת הראשונה]] !! width=&quot;150px&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]] !! width=&quot;150px&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת הראשונה]]
|-
| עד 1,000 || 150,000 || 400,000 || 500,000
|-
| מעל 1,000 עד 10,000 || 200,000 || 450,000 || 750,000
|-
| מעל 10,000 || 250,000 || 500,000 || 1,000,000
|}

@ (2) : לעניין תאגיד שאינו חברה מנהלת -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! width=&quot;150px&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת הראשונה]] !! width=&quot;150px&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]] || width=&quot;150px&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת הראשונה]]
|-
| 200,000 || 450,000 || 750,000
|}
@ (3) : לעניין יחיד, שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה בחברה מנהלת -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! width=&quot;150px&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת הראשונה]] !! width=&quot;150px&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]] !! width=&quot;150px&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת הראשונה]]
|-
| 25,000 || 60,000 || 75,000
|}
@ (4) : לעניין יחיד שהוא עובד של תאגיד המנוי [[פרט 1|בפרטים (1)]] [[פרט 2|או (2)]] ואינו נושא משרה בו -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! width=&quot;150px&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת הראשונה]] !! width=&quot;150px&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]] !! width=&quot;150px&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת הראשונה]]
|-
| 3,000 || 6,000 || 9,000
|}

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ח בתמוז התשס&quot;ה (25 ביולי 2005).

&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* בנימין נתניהו, שר האוצר
* משה קצב, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>h4m5utdapi6juq5zo5acdl10aidmb7j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>315908</id>
    <revision>
      <id>1419272</id>
      <parentid>1408507</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T06:00:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419269] כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="257709" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000505}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ה, 889|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 20|ת״ט}}, {{ח:תיבה|281|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 160|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300727.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 190|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 50|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301133.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}, {{ח:תיבה|203|תיקון מס׳ 6 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301291.pdf}}, {{ח:תיבה|976|תיקון מס׳ 7 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301368.pdf}}, {{ח:תיבה|976|תיקון מס׳ 8 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301378.pdf}}, {{ח:תיבה|1135|חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301269.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 358|תיקון מס׳ 190 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301456.pdf}}, {{ח:תיבה|508|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 120|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}, {{ח:תיבה|258|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301605.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 63|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306600.pdf}}, {{ח:תיבה|236|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313645.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 14|תיקון מס׳ 13 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315848.pdf}}, {{ח:תיבה|61|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|885|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343169.pdf}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343666.pdf}}, {{ח:תיבה|1259|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 222, 313|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|336|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366997.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 10042/16|החזרת פרק י״ב לועדות הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/16/420/100/o23&amp;fileName{{=}}16100420_o23.pdf&amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ח, 730|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502710.pdf}}, {{ח:תיבה|881|תיקון מס׳ 57 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 58|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528211.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 321|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_578653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 51|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611567.pdf}}, {{ח:תיבה|864|תיקון מס׳ 34 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628369.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חברה מנהלת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: רישוי חברה מנהלת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: אמצעי שליטה בחברה מנהלת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בחברה מנהלת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: קופת גמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: אישור קופת גמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תקנון קופת גמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חשבונות בקופת גמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תשלומים לקופת גמל ומשיכת כספים ממנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: השקעת כספי קופת גמל וניהול נכסיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: הבטחת השלמת תשואה לקרנות הפנסיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: דיווח לעמיתים ופרסום לציבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מיזוג ופיצול קופת גמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הפיקוח על ניהול קופת גמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: תיקונים עקיפים, תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ז, תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־3, תשע״ו־5, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרת חוב מסוג ערד“ – איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקופות גמל לקצבה בלבד, לפי {{ח:חיצוני|תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג &quot;ערד&quot;)|תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג ”ערד“), התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור קופת גמל“ – אישור שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”הון עצמי“, ”החזקה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור חיצוני“ – דירקטור חיצוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בעל כשירות מקצועית כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 219|בסעיף 219(ג) לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת השקעות“ – הוועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הכספים“ – ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ – חברה שקיבלה רישיון חברה מנהלת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו־2018“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השקעות משותפות בנאמנות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצויי פיטורים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כספי קופת גמל“ – סך כל הכספים וההכנסות שנתקבלו על ידי חברה מנהלת לקופת גמל שבניהולה, לאחר ניכוי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כספים שנמשכו מקופת גמל או שהועברו ממנה לקופת גמל אחרת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}};
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות ודמי ניהול שגבתה החברה המנהלת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א) עד (ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן (כולל פירות וירקות) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוטב“ – מי שזכאי לקבל כספים מקופת גמל בשל מותו של עמית בקופת הגמל או בשל מותו של עובד של עמית–מעביד, בהתאם לרישומי קופת הגמל, ואם נודע לחברה המנהלת על זכאותו של אדם אחר לקבל כספים כאמור לפי כל דין, יהא אותו אדם המוטב, לגבי כספים שטרם נמשכו מהקופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מושב שיתופי“ – מושב שיתופי שניתנה לגביו הוראה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 61|סעיף 61 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – אדם המשלם שכר או משכורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכיב הפיצויים“ – המרכיב בחשבון קופת גמל של תשלומים בעבור פיצויים, כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכל עובד הכפוף לו במישרין, וכן חבר ועדת השקעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי קופת גמל“ – סך כל הנכסים המנוהלים על ידי חברה מנהלת, בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד של עמית–מעביד“ – עובד של עמית–מעביד או חבר של עמית–מעביד שהעמית שילם בעדו כספים לקופת גמל מרכזית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמית“ – מי שרשומים על שמו כספים ברישומי קופת גמל או מי שזכאי לקבל כספים מקופת גמל, למעט מוטב ולמעט עובד של עמית–מעביד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמית–מעביד“ – עמית שהוא מעביד המשלם כספים לקופת גמל מרכזית בעד עובדיו או עמית שהוא קיבוץ או מושב שיתופי המשלם כספים לקופת גמל מרכזית בעד חבריו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמית–עצמאי“ – עמית יחיד המשלם כספים לקופת גמל בעד עצמו, לרבות עובד המשלם כספים כאמור בלא תשלום מקביל של מעבידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמית–שיתופי“ – עמית בקופת גמל לתגמולים שהוא קיבוץ או מושב שיתופי, המשלם כספים לקופת הגמל בעד חבריו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמית–שכיר“ – עמית שהוא עובד אשר מעבידו משלם בעדו כספים לקופת גמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצויים“ – סכום הון המשתלם על ידי מעביד לעובד או לשאיריו אחריו, כמענק עקב פרישה או מוות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת ביטוח“ – תכנית ביטוח שאושרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}} כקופת גמל לתגמולים, לפיצויים או לקצבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ או ”קופה“ – קרן או תכנית ביטוח שניתן לגביהן אישור קופת גמל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל אישית לדמי מחלה“ – קופת גמל לדמי מחלה המתנהלת בחשבונות אישיים על שם העובדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל אישית לפיצויים“ – קופת גמל לפיצויים המתנהלת בחשבונות אישיים על שם העובדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל בניהול אישי“ – קרן שאושרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)}} כקופת גמל לתגמולים, כקופת גמל לקצבה או כקרן השתלמות, או תכנית ביטוח שאושרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}} כקופת גמל לתגמולים או כקופת גמל לקצבה, המיועדות לעמית אחד בלבד אשר רשאי לתת הוראות לענין השקעת הכספים בקופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לדמי מחלה“ – קופת גמל המיועדת לתשלום דמי מחלה בהתאם להוראות בענין זכאות לדמי מחלה בהסכם קיבוצי החל על העמיתים או על עובדים של עמית–מעביד, לפי הענין, או בהתאם להוראה מהוראות חוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה)|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג)|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג)|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל להשקעה“ – קופת גמל המיועדת לתשלום סכום הון לעמית עצמאי או למוטביו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לחופשה“ – קופת גמל המיועדת לתשלום דמי חופשה, אשר עמיתיה הם עובדים יומיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי בשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים)|בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי בשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ״ג–1993}}; לענין זה, ”דמי חופשה“ – סכומים המשתלמים לעובד לפי כל דין או הסכם, בעד ימי חופשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לחיסכון“ – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל למטרה אחרת“ – קופת גמל המיועדת לתשלום דמי הבראה, וכן קופת גמל המיועדת לתשלום דמי חגים, דמי תאונה, ותשלומים אחרים כיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל מסלולית“ – קופת גמל שמנוהלים בה מספר מסלולי השקעה, ואשר על פי תקנונה רשאי העמית לבחור מתוכם את מסלולי ההשקעה שבהם יושקעו כספיו; לענין זה, ”מסלול השקעה“ – אפיק השקעה לכספי העמיתים המאופיין במגבלות השקעה שנקבעו בתקנון קופת הגמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל מרכזית“ – קופת גמל שעמיתיה הם מעבידים או קיבוצים או מושבים שיתופיים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל מרכזית לדמי מחלה“ – קופת גמל לדמי מחלה שהיא קופת גמל מרכזית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית“ – קופת גמל מרכזית המיועדת לשם השתתפות במימון תשלום קצבה לעובדים של עמית–מעביד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל מרכזית לפיצויים“ – קופת גמל לפיצויים שהיא קופת גמל מרכזית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל מרכזית לקצבה“ – קופת גמל לקצבה שהיא קופת גמל מרכזית שאינה קופת ביטוח, המיועדת לעמית–מעביד אחד בלבד לשם תשלום קצבה לעובדים של העמית–מעביד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל ענפית“ – קופת גמל, שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההצטרפות לקופה מוגבלת לפי תקנונה לציבור מסוים בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} החברה המנהלת של הקופה היא גוף שפעילותו היא שלא למטרת רווח;
{{ח:תתת|(3)}} מחצית לפחות מן הדירקטורים בחברה המנהלת של הקופה מתמנים בידי העמיתים או בידי גוף יציג של העמיתים, שאישר לענין זה הממונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לפיצויים“ – קופת גמל המיועדת לתשלום פיצויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – קופת גמל המיועדת לתשלום קצבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל משלמת לקצבה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לא משלמת לקצבה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לתגמולים“ – קופת גמל המיועדת לתשלום תגמולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54(א) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלומים המשולמים מדי חודש בחודשו באופן רציף מקופת גמל, בהתאם לתקנונה, בסכומים שווים או בסכומים שווים מעודכנים, לעמית–עצמאי, לעמית–שכיר או לעובד של עמית–מעביד, במשך כל ימי חייהם, ולאחר מותם – למוטבים שלהם, אם ישנם; לעניין פסקה זו, ”סכומים שווים מעודכנים“ – סכומים שווים כשהם מעודכנים בהתאם להוראות בתקנון הקופה שעניינן הצמדה או ריבית, לרבות הצמדה למדד, לשכר הממוצע במשק או לתשואת הקופה, או הקובעות מנגנון עדכון אחר שאישר הממונה, ובקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח – בכפוף להוראות בתקנון הקובעות מנגנון לשמירה על איזון אקטוארי של הקופה;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומים המשולמים מדי חודש בחודשו באופן רציף בסכומים שווים או בסכומים שווים מעודכנים, לעמית–עצמאי או לעמית–שכיר, באופן הזה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלומים מקופת גמל, לפי תקנונה, במשך תקופה מוגדרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאחר שהסתיימה התקופה האמורה בפסקת משנה (א) – תשלומים ממבטח לפי פוליסת ביטוח שנרכשה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ד)(6)}} או תשלומים מקופת גמל אחרת, לפי תקנונה, המשולמים במשך כל ימי חייו של העמית או של העובד כאמור;
{{ח:תתת}} לעניין פסקה זו, ”סכומים שווים מעודכנים“ – סכומים שווים כשהם מעודכנים בהתאם להוראות בתקנון הקופה או בפוליסת הביטוח שעניינן הצמדה או ריבית, לרבות הצמדה למדד, לשכר הממוצע במשק או לתשואת הקופה, או הקובעות מנגנון עדכון אחר שאישר הממונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן השתלמות“ – קופת גמל המיועדת לתשלום דמי השתלמות לעובדים, לעצמאים, לחברי קיבוץ, לחברי מושב שיתופי או למוטבים שלהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ותיקה“ – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח שאושרה לראשונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות קופות גמל}}, לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חדשה כללית“ – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאינה קרן חדשה מקיפה ושאינה קופת גמל מרכזית לקצבה, שאושרה לראשונה אחרי יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חדשה מקיפה“ – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח או קופת גמל מרכזית לקצבה, שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא אושרה לראשונה אחרי יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995);
{{ח:תתת|(2)}} ניתן לה אישור קופת גמל כקרן חדשה מקיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} תשלומי כלל העמיתים, ואם הם עמיתים–שכירים – גם של מעבידיהם, הם בשיעור מתוך שכר מבוטח שאינו עולה על השיעור שנקבע בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן פנסיה“ – קרן ותיקה, קרן חדשה כללית וקרן חדשה מקיפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישומי קופת גמל“ – רישומים שעורכת חברה מנהלת, לגבי קופת גמל שבניהולה, בהתאם לתקנון אותה קופה והוראות כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון חברה מנהלת“ – רישיון לעיסוק בניהול קופות גמל, שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תגמולים“ – סכום הון המשולם מקופת גמל, בהתאם לתקנונה, לעמית–שכיר, לעמית–עצמאי, לעמית–שיתופי או למוטבים שלהם, מכספים שנצברו בקופת הגמל לזכות אותם עמיתים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ביטוח“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האוצר.

{{ח:סעיף|2|ניהול קופת גמל|תיקון: תשס״ט, תשע״א, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״א־5, תשע״ה, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהל אדם קופת גמל אלא אם כן ניתן לו רישיון חברה מנהלת, ובהתאם לתנאי הרישיון, והכל אם לא נקבע אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} חברה מנהלת תנהל קופת גמל, בהתאם לתנאים באישור קופת הגמל ובתקנון הקופה.
{{ח:תת|(ג)}} חברה מנהלת לא תנהל יותר מקופת גמל אחת מכל סוג מסוגי קופות הגמל המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} קרן חדשה כללית;
{{ח:תתת|(3)}} קרן חדשה מקיפה;
{{ח:תתת|(4)}} קופת גמל לחיסכון;
{{ח:תתת|(5)}} קופת גמל לתגמולים;
{{ח:תתת|(6)}} קופת גמל אישית לפיצויים;
{{ח:תתת|(7)}} קרן השתלמות;
{{ח:תתת|(8)}} קופת גמל מרכזית לדמי מחלה;
{{ח:תתת|(9)}} קופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית;
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(11)}} סוג אחר של קופת גמל שקבע השר.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על קופת גמל מסוג כאמור באותו סעיף קטן, שהיא קופת גמל בניהול אישי, קופת גמל המבטיחה תשואה קבועה או מזערית לעמיתיה, קופת גמל מרכזית לקצבה או קופת גמל שההצטרפות אליה מוגבלת, לפי תקנונה, לציבור מסוים בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד) ועל אף הוראות סעיף קטן (ג), השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אי־תחולת סעיף קטן (ג) על חברה מנהלת שמתקיימים לגביה התנאים שקבע, או כי ההוראות האמורות יחולו עליה בשינויים שקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הרשאה לנהל יותר מקופת גמל אחת)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הרשאה לנהל יותר מקופת גמל אחת), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|3|נאמנות וטובת העמיתים}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת תשמש נאמן על נכסי קופות הגמל שבניהולה, לטובת העמיתים.
{{ח:תת|(ב)}} בניהול נכסי קופות הגמל, במתן שירות לעמיתיהן ובמילוי שאר תפקידיה לפי הוראות חוק זה, תפעל החברה המנהלת באמונה ובשקידה לטובת כל אחד מהעמיתים, לא תפלה בין הזכויות המוקנות לאותם עמיתים ולא תעדיף כל ענין וכל שיקול על פני טובתם.
{{ח:תת|(ג)}} חברה מנהלת תנהג בזהירות וברמת מיומנות שנאמן מיומן היה נוהג בהן בנסיבות דומות, ותנקוט את כל האמצעים הסבירים לשם שמירה על נכסי קופות הגמל שבניהולה ועל הזכויות הנובעות מנכסים אלה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי כל קופת גמל שבניהול החברה המנהלת, בנפרד, ולגבי העמיתים בכל קופת גמל כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} על כל מי שעוסק מטעם החברה המנהלת בניהול נכסי קופות הגמל.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”עמית“ – לרבות עובד של עמית–מעביד, וכן מוטב של עמית או עובד כאמור, לאחר מותם.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חברה מנהלת}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: רישוי חברה מנהלת}}

{{ח:סעיף|4|רישיון חברה מנהלת|תיקון: תשע״א, תשע״ו, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לתת רישיון לעסוק בניהול קופות גמל לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתת|(2)}} עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל ואולם רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר הנוגע למוצר פנסיוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, שאישר הממונה, ובכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שאותו עיסוק מוסדר לפי הוראות חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על הביטוח}} או {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}; הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות נוספות לענין עיסוק בלעדי כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הונה העצמי אינו קטן מסכום שקבע השר ובתנאים שקבע, ואולם, בחברה המנהלת רק קופות גמל ענפיות, לא יידרש הון עצמי אלא בחברה מנהלת הנוטלת סיכון פיננסי אשר עלול לסכן את יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה לעמיתים בהעדר הון עצמי, ושר האוצר קבע באישור ועדת הכספים כי בשל סיכון כאמור קיים צורך בדרישת הון עצמי, בסכומים ובתנאים שיקבע לענין זה; סיכון פיננסי שהוא במסגרת הפעילות הקיימת בקופות גמל ענפיות במועד תחילתו של חוק זה לא ייחשב כסיכון המצריך דרישת הון עצמי; הממונה, רשאי לאחר התייעצות עם הוועדה, לתת הוראות בדבר דרכי השקעת ההון העצמי הנדרש לפי פסקה זו, כולו או חלקו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת|(4)}} לחברה סוגי ביטוח שקבע הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} במתן רישיון חברה מנהלת יובאו בחשבון השיקולים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בשינויים המחויבים, ואולם, לענין חברה המנהלת רק קופות גמל ענפיות, לא יחולו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 17|פסקאות (3) ו־(4) לסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסרב הממונה לתת רישיון חברה מנהלת, לחברה שמתקיימים בה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) אלא לאחר התייעצות עם הוועדה, ולאחר שניתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה לפני הוועדה בדרך שהורתה הוועדה.

{{ח:סעיף|5|בקשה לרישיון}}
{{ח:תת|(א)}} חברה המבקשת לעסוק בניהול קופות גמל תגיש לממונה בקשה בכתב לרישיון חברה מנהלת בטופס שעליו יורה הממונה; לבקשה יצורפו מסמכי ההתאגדות של החברה וכן פרטים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} קופות הגמל שהחברה מבקשת לנהל והמאפיינים העיקריים שלהן;
{{ח:תתת|(2)}} נושאי המשרה בחברה והרקע העסקי שלהם;
{{ח:תתת|(3)}} בעלי השליטה בחברה, הרקע העסקי שלהם והאמצעים הכספיים העומדים לרשותם;
{{ח:תתת|(4)}} תכנית הפעולה של החברה לענין ניהול קופות הגמל ואופן היערכותה לניהול כאמור, לרבות לענין שיווק קופות הגמל והתקשרות עם נותני שירותים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לדרוש מן החברה המבקשת נתונים ומסמכים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), ככל שייראה לו דרוש לשם מתן החלטה בבקשתה.

{{ח:סעיף|6|תנאים ברישיון ושינויים|תיקון: תשע״ו־5}}
{{ח:ת}} ברישיון חברה מנהלת רשאי הממונה לקבוע תנאים והגבלות, ורשאי הוא לשנותם בכל עת, ובלבד ששינוי שלא לפי בקשת החברה המנהלת ייעשה בהתייעצות עם הוועדה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה לפני הוועדה בדרך שהורתה הועדה; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים ברישיון כאמור.

{{ח:סעיף|7|רישיון לניהול קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה|תיקון: תשס״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}, חברה המבקשת לנהל קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה תגיש בקשה לקבלת רישיון מבטח כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 15|בסעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, ויראו את רישיון המבטח שניתן בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 15|הסעיף האמור}} כרישיון חברה מנהלת לגבי כל קופות הגמל שבניהולה.

{{ח:סעיף|8|פקיעת רישיון וביטולו}}
{{ח:תת|(א)}} לא החלה חברה מנהלת לנהל קופת גמל עד תום התקופה שנקבעה לכך ברישיון החברה המנהלת – יפקע תוקף הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} על ביטול רישיון חברה מנהלת יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 22|סעיפים 22}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 23|ו־23 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: אמצעי שליטה בחברה מנהלת}}

{{ח:סעיף|9|שליטה והחזקת אמצעי שליטה בחברה מנהלת|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בחברה מנהלת, או שיעור גבוה יותר שיקבע השר בצו, אלא על פי היתר שנתן הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט אדם בחברה מנהלת אלא על פי היתר שנתן הממונה; השר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים למתן היתרים כאמור.
{{ח:תת|(ב1)}} מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט בחברה מנהלת וכן מי שיש לו היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 32|סעיף 32(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח}} לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 15|בסעיף 15(א1) לחוק האמור}}, המנהל גם קופת גמל שאינה קרן פנסיה או שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה, לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב), לשלוט בחברה מנהלת אלא על פי כללים שקבע הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ג סימן ו|סימן ו׳ לפרק ג׳ בחוק הפיקוח על הביטוח}} החלות לענין שליטה ואמצעי שליטה במבטח יחולו, בשינויים המחויבים, לענין שליטה ואמצעי שליטה בחברה מנהלת, לרבות לענין היתר שניתן לפי סעיף קטן (א) או (ב), ואולם, לגבי מתן היתר לענין שליטה ואמצעי שליטה בחברה המנהלת רק קופות גמל ענפיות לא יחולו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 17|פסקאות (3) ו־(4) של סעיף 17 לחוק הפיקוח על הביטוח}}; השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ג סימן ו|הסימן האמור}} על חברה מנהלת, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על חברה כאמור, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בחברה מנהלת}}

{{ח:סעיף|10|אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בחברה מנהלת|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ד סימן א|סימן א׳ לפרק ד׳ בחוק הפיקוח על הביטוח}} לענין אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח, למעט {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 41ה|סעיף 41ה שבסימן האמור}}, יחולו, בשינויים המחויבים, לענין אורגנים ובעלי תפקידים כאמור בחברה מנהלת, למעט ועדת השקעות וכן יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ד סימן א2|סימן א׳2 לפרק ד׳ בחוק הפיקוח על הביטוח}}, בשינויים המחויבים; השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסימנים האמורים על חברה מנהלת, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על חברה כאמור, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) הממונה לא יתנגד למינוי ולא יורה על הפסקת כהונה של נושא משרה בחברה המנהלת רק קופות גמל ענפיות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 41י|סעיף 41י לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל בסעיף קטן (א), אלא אם כן אותו נושא משרה אינו עומד בתנאי הכשירות, המגבלות ואיסורי ניגוד הענינים, ככל שנקבעו כאלה לגביו בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 41ח|סעיף 41ח}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 41ט|סעיף 41ט לחוק האמור}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ד)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, לפי הענין, ובכפוף להקלות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), ככל שנקבעו.

{{ח:סעיף|11|ועדת השקעות של חברה מנהלת|תיקון: תשע״ו, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של חברה מנהלת ימנה ועדת השקעות לכל קופת גמל שבניהול החברה, ורשאי הוא למנות ועדת השקעות אחת למספר קופות גמל כאמור; רוב חברי ועדת ההשקעות יהיו בעלי כשירות לכהן כדירקטורים חיצוניים (בחוק זה – נציגים חיצוניים) ורשאי הדירקטוריון למנות כחבר ועדה גם מי שאינו דירקטור בחברה המנהלת; בוועדת השקעות לקופת גמל ענפית, יכול שהנציגים החיצוניים יהיו מיעוט, ואולם מספרם לא יפחת ביותר מאחד ממספר שאר החברים בוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי ועדת השקעות הם:
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע את מדיניות ההשקעות של קופת הגמל במסגרת מדיניות ההשקעות הכוללת שקבע הדירקטוריון;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע סוגי עסקאות הטעונות אישור מראש של ועדת ההשקעות טרם ביצוען, וכן שיעורי החזקה בניירות ערך מסוגים שונים הטעונים אישור כאמור טרם רכישתם;
{{ח:תתת|(3)}} לקבוע את נכסי הבסיס של אופציות וחוזים עתידיים שניתן לרכוש או ליצור במסגרת השקעות קופת הגמל;
{{ח:תתת|(4)}} לקבוע את השיעור המרבי של בטוחות שניתן להעמיד בשל עסקאות באופציות ובחוזים עתידיים ובשל מכירות בחסר הנעשות במסגרת השקעות קופת הגמל;
{{ח:תתת|(5)}} לקבוע סוגי ניירות הערך שניתן למכור בחסר במסגרת השקעות קופת הגמל;
{{ח:תתת|(6)}} להנחות את בעלי התפקידים העוסקים בהשקעות קופת הגמל, ביישום מדיניות ההשקעות שנקבעה לפי פסקה (1), ולפקח עליהם, ואם קבע הדירקטוריון כי חלק מניהול השקעות קופת הגמל ייעשה שלא בידי החברה המנהלת במישרין – להנחות את הגורמים המנהלים את ההשקעות בפועל, לתת הוראות לגורמים אלה לענין יישום מדיניות ההשקעות ולקבוע את אופן הפיקוח עליהם;
{{ח:תתת|(7)}} לקבוע אמות מידה לבחינת יישום מדיניות ההשקעות שנקבעה לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(8)}} לגבש כללים ונהלים לניהול השקעות קופת הגמל;
{{ח:תתת|(9)}} לקבל החלטות הנוגעות לשימוש באמצעי שליטה בתאגידים, המוחזקים בקופת הגמל;
{{ח:תתת|(10)}} לבצע כל תפקיד אחר שיטיל עליה הדירקטוריון או הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} דירקטוריון של חברה מנהלת אינו רשאי ליטול לעצמו מסמכויות ועדת ההשקעות; ועדת ההשקעות אינה רשאית לאצול מסמכויותיה לאחר לרבות לוועדות משנה, למעט בענינים ובנסיבות שעליהם יורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר החברים בוועדת השקעות והרכבה;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי כשירות לכהונה הנדרשים מחבר ועדת השקעות, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, ותנאי כשירות נוספים הנדרשים מנציג חיצוני, מיושב ראש ועדת השקעות ומממלא מקומו;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלות לענין מינוי חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיו האחרים;
{{ח:תתת|(4)}} דרך המינוי של חבר ועדת השקעות והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתו;
{{ח:תתת|(5)}} המנין החוקי בישיבות ועדת השקעות;
{{ח:תתת|(6)}} החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד;
{{ח:תתת|(7)}} מועדים או אירועים שבהם תתכנס ועדת השקעות.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי להורות על דרכי עבודתה של ועדת השקעות, ככל שלא נקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אופציה“ ו”חוזה עתידי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 64|בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכירה בחסר“ – מכירה של נייר ערך שאינו של המוכר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס בסיס“ – הנכס נושא ההתחייבות באופציה או בחוזה עתידי.

{{ח:סעיף|12|מניעת ניגודי ענינים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת השקעות מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר ועדת השקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של חבר ועדת השקעות, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שחבר ועדת השקעות לא יהיה רשאי לעסוק בהם או פעולות שלא יהיה רשאי לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו ממנו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: קופת גמל}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: אישור קופת גמל}}

{{ח:סעיף|13|אישור קופת גמל|תיקון: תשס״ז, תשס״ח, תשע״א, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לאשר קרן שהוגשה לגביה בקשה מאת חברה מנהלת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, כקופת גמל לתגמולים, לפיצויים, לקצבה, להשקעה, לחופשה או לדמי מחלה, כקופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית, כקרן השתלמות או כקופת גמל למטרה אחרת, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שאישור כקופת גמל לחופשה לא יינתן אלא לגבי קרן שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|(2)}} שאישור כקופת גמל אישית לדמי מחלה לא יינתן אלא לגבי קרן שפעלה כדין כקופת גמל כאמור, בשנת המס 2003 ואילך;
{{ח:תתת|(3)}} שאישור כקופת גמל למטרה אחרת לא יינתן לגבי קרן המיועדת לתשלום דמי חגים, דמי תאונה, ותשלומים אחרים כיוצא באלה, אלא אם כן הקרן פעלה כדין, כקופת גמל כאמור, בשנת המס 2003 ואילך;
{{ח:תתת|(4)}} שאישור כקופת גמל לתגמולים או כקופת גמל אישית לפיצויים לא יינתן אלא לגבי כספים שהופקדו בקופת גמל לתגמולים או בקופת גמל אישית לפיצויים, לפי העניין בשל שנות המס שקדמו לשנת המס 2008, בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} שאישור כקופת גמל מרכזית לפיצויים לא יינתן אלא לגבי קרן שפעלה כדין כקופת גמל מרכזית לפיצויים בשנת המס 2007 ואילך, ועל כספים שהופקדו בקרן כאמור בשל שנות המס שקדמו לשנת המס 2011, והתקיימו בהם התנאים המפורטים להלן, בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} הפקדת הכספים היא של עמית–מעביד שהיה עמית בקופת גמל כאמור בחודש דצמבר 2007;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפקדת הכספים היא בשל עובדו של עמית–מעביד כאמור בפסקת משנה (א), שהופקדו בשלו כספים לקופת הגמל בעבור חודש דצמבר 2007.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א) רשאי הממונה לאשר תכנית ביטוח, שהוגשה לגביה בקשה מאת מבטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, כקופת גמל לתגמולים, לפיצויים או לקצבה, ואולם אישור כקופת גמל לתגמולים או לפיצויים לא יינתן אלא לגבי כספים שהופקדו בקופת גמל לתגמולים או בקופת גמל אישית לפיצויים, לפי העניין בשל שנות המס שקדמו לשנת המס 2008, בלבד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} אישור קופת גמל לקרן ולתכנית ביטוח יינתן להן לראשונה, בהסכמת המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} (בסעיף זה – המנהל).
{{ח:תתת|(2)}} הממונה רשאי לתת אישור קופת גמל אחד לכמה קופות גמל בניהול אישי המנוהלות בידי אותה חברה מנהלת או בידי אותו מבטח, בתנאים שעליהם יורה, ובלבד שמתן אישור כאמור לראשונה, יינתן בהסכמת המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי להתנות את אישור קופת הגמל בתנאים, ורשאי הוא לקבוע באישור תנאים והגבלות.
{{ח:תת|(ה)}} תקופת תוקפו של אישור קופת גמל היא שלוש שנים מיום שניתן, אלא אם כן קבע הממונה באישור תקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|14|בקשה לאישור}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לאישור קופת גמל תוגש בידי חברה מנהלת או מבטח, ותכלול את הפרטים, האישורים ומסמכים אחרים שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) המוגשת בידי חברה מנהלת תצורף טיוטת תקנון קופת הגמל; לבקשה כאמור המוגשת בידי מבטח תצורף תכנית הביטוח.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לדרוש מהמבקש נתונים ומסמכים נוספים על אלה שנקבעו לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ככל שייראה לו דרוש לשם מתן החלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|15|ביטול אישור}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לבטל אישור קופת גמל אם לא קוים תנאי מתנאי האישור או הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראת מינהל שניתנה מכוחו.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תקנון קופת גמל}}

{{ח:סעיף|16|תקנון קופת גמל|תיקון: תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} קופת גמל תתנהל על פי תקנון שאישר לה הממונה; הוראה בתקנון קופת גמל הסותרת הוראה לפי חוק זה או הסותרת הוראת כל דין אחר כאמור, לא ינהגו לפיה, ויראו כאילו נקבעה במקומה ההוראה לפי חוק זה או הוראת הדין, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות התקנון כפופות להוראות לפי חוק זה, ולהוראות כל דין אחר החלות על ניהול קופת גמל.
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), זכויות וחובות עמיתים בקופת גמל לא ייקבעו אלא בתקנונה, וחברה מנהלת לא תקנה לעמיתי קופת גמל זכויות ולא תטיל עליהם חובות, שלא בהתאם לתקנונה.
{{ח:תת|(ג1)}} הממונה רשאי, לשם שמירה על ענייניהם של העמיתים, לתת הוראות בדבר זכויות וחובות של עמיתים בקופת גמל שייקבעו בתקנון קופת גמל וניסוחן; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו לגבי כלל קופות הגמל, לגבי קופות גמל מסוג מסוים או לגבי קופות גמל למטרה מסוימת.
{{ח:תת|(ג2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג1), הוראות הממונה לפי סעיף קטן (ג1) לגבי תקנון קרן חדשה מקיפה, יאושרו על ידי שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, למעט הוראות לגבי התקנון האמור הנובעות מהתאמת התקנון להוראות לפי חוק זה או להוראות כל דין, החלות על קרן חדשה מקיפה.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנון קופת גמל ייקבעו, בין השאר, ענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם קופת הגמל;
{{ח:תתת|(2)}} מטרת קופת הגמל;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלות על צירוף עמיתים, ככל שישנן;
{{ח:תתת|(4)}} מדיניות ההשקעה של קופת הגמל;
{{ח:תתת|(5)}} שיעור או סכום מרבי של דמי הניהול, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}}, שתגבה החברה המנהלת ובקופת גמל ענפית – ציון כי דמי הניהול ייקבעו לפי הוצאות שהוציאה החברה המנהלת בפועל, בכפוף לשיעור או סכום מרבי שייקבע בתקנון;
{{ח:תתת|(6)}} הביטוחים שבהם יבוטחו העמיתים בקופת הגמל, בין שדמי הביטוח נגבים מנכסי קופת הגמל ובין הם נגבים מתשלומים לקופת הגמל, ככל שיבוטחו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סוגי ביטוחים כאמור ותנאים לגבי ביטוחים כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (החלת סעיף 16(ד)(6) לחוק על קופת ביטוח ומבטח)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (החלת סעיף 16(ד)(6) לחוק על קופת ביטוח ומבטח), התשע״ג–2013}}, על אף {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}}, על קופת ביטוח, ועל מבטח המנהל קופה כאמור, יחול סעיף 16(ד)(6) לחוק.}}
{{ח:תתת|(7)}} ענינים נוספים שהממונה הורה לכלול בתקנון קופת גמל.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה לא יאשר לקופת גמל שם שיש בו כדי להטעות.

{{ח:סעיף|17|שינוי התקנון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייעשה כל שינוי בתקנון קופת גמל, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה; שינוי בתקנון שלא ניתן לו אישור כאמור – בטל.
{{ח:תת|(ב)}} על שינוי בתקנון תימסר הודעה לעמיתים או תפורסם הודעה בציבור, הכל בדרך שיורה הממונה.

{{ח:סעיף|18|עיון בתקנון והמצאת עותקים ממנו|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תקנון קופת גמל וכל שינוי בו יהיו פתוחים לעיון הציבור במשרדים הראשיים של החברה המנהלת ובכל מקום שבו משווקת החברה את קופות הגמל שבניהולה.
{{ח:תת|(ב)}} החברה המנהלת תמציא לכל עמית חדש המצטרף לקופת גמל שבניהולה, לפי בקשתו ובלא תשלום, עותק של התקנון המעודכן של הקופה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לתת הוראות לענין פרסום תקנון קופת גמל, העמדתו לעיון הציבור והמצאת עותקים ממנו.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חשבונות בקופת גמל}}

{{ח:סעיף|19|פתיחת חשבון בקופת גמל}}
{{ח:ת}} חברה מנהלת תקבל מאדם המבקש להצטרף כעמית לקופת גמל שבניהולה ותמסור לאדם שהצטרף כעמית כאמור, נתונים ומסמכים כפי שיורה הממונה.

{{ח:סעיף|20|בחירת קופת גמל|תיקון: תשס״ח, תשע״א־2, תשע״ה־2, תשע״ו־2, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} עובד הזכאי להצטרף כעמית לקופת גמל, לפי כל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי (בסעיף זה – הדין או ההסכם), או להמשיך ולהיות עמית בקופת גמל כאמור, רשאי לבחור, בכל עת, כל קופת גמל, המיועדת למטרה של קופת הגמל שנקבעה לפי הדין או ההסכם, לצורך הפקדת תשלומיו ותשלומי מעבידו, בכפוף להגבלות על צירוף עמיתים שנקבעו בתקנון קופת הגמל ולהגבלות על הפקדת כספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, ומעבידו של עובד כאמור לא יתנה את תשלום הכספים לקופת הגמל בעד עובדו ואת שיעור ההפקדה בעדו בכך שיופקדו בקופה מסוימת, בסוג מסוים של קופות או בקופה שיבחר העובד מתוך רשימה מסוימת של קופות, והכל אף אם נקבע אחרת בדין או בהסכם.
{{ח:תת|(א1)}} נקבעה בדין או בהסכם התניה בניגוד להוראות סעיף קטן (א), ולפיה שיעור ההפקדה לקופה מסוימת או לסוג מסוים של קופות או לקופה שתיבחר מתוך רשימה מסוימת של קופות, יהיה גבוה יותר משיעור ההפקדה לקופות או לסוגי קופות אחרים, יהיה העובד זכאי לשיעור ההפקדה הגבוה מבין השיעורים שנקבעו כאמור, עד לתיקון הדין או ההסכם.
{{ח:תת|(א2)}} עובד שהמעביד מפקיד בעבורו כספים לקופת גמל בהתאם להוראות סעיף זה, רשאי לבחור, בכל עת, בכל בעל רישיון לשם מתן שיווק פנסיוני, ייעוץ פנסיוני או ביצוע פעולות בקופת הגמל, למעט הפקדת כספים לקופת גמל, ולעניין פעולה בקופת גמל שמתקיים לגביה האמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 13|בסעיף 13 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}} – רשאי העובד לבחור לבצע פעולה כאמור שלא כחלק מייעוץ פנסיוני או שיווק פנסיוני ושלא בהמשך לו; מעבידו של עובד כאמור לא יתנה את הפקדת הכספים לקופת הגמל בעבור העובד או מתן טובת הנאה אחרת לעובד, בכך שבעל רישיון מסוים ייתן לעובד כאמור שיווק פנסיוני או ייעוץ פנסיוני או יבצע בעבורו פעולות אחרות בקופת הגמל.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבעה בדין או בהסכם התניה שלפיה שיעור ההפקדה כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”שיעור ההפקדה“ שבסעיף קטן (ד) (בסעיף קטן זה – שיעור ההפקדה) לקופת גמל מסוג מסוים עומד על שיעור מסוים משכרו של העובד וכולל תשלום של המעסיק לרכישת ביטוח מועדף בשיעור הדרוש להבטחת 75% משכרו של העובד או בשיעור של 2.5% משכרו כאמור, לפי הנמוך, ושיעור ההפקדה לפי הדין או ההסכם לסוג אחר של קופת גמל עומד על שיעור נמוך יותר, לא יראו בהתניה כאמור התניה של מעסיק לגבי שיעור ההפקדה בעד עובד לסוג מסוים של קופות לפי הסעיף הקטן האמור, ובלבד שהעובד יהיה זכאי לשיעור הפקדה שלא יפחת משיעור ההפקדה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מיום כ״ו בשבט התשע״ו (5 בפברואר 2016) עד יום כ״ד בסיוון התשע״ו (30 ביוני 2016) – שיעור ההפקדה למרכיב תשלומי המעסיק, כפי שנקבע בדין או בהסכם לאותו סוג של קופות גמל;
{{ח:תתת|(2)}} מיום כ״ה בסיוון התשע״ו (1 ביולי 2016) עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016) – 6.25%;
{{ח:תתת|(3)}} מיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ואילך – 6.5%.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה בדין או בהסכם, או מכוחם, קופת גמל לצורך הפקדת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), והעובד לא בחר קופת גמל אחרת לפי הוראות סעיף זה, על אף שניתנה לו הזדמנות לעשות כן, רשאי המעביד להפקיד את התשלומים האמורים באותה קופה, בהתאם להוראות הדין או ההסכם, או מכוחם, ולפי המטרות הקבועות בדין או בהסכם, כל עוד לא בחר העובד בקופה אחרת לפי הוראות סעיף זה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לפטור את המעביד מחובותיו לפי הדין או ההסכם.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לתת הוראות לביצוע סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביטוח מועדף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32(14) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“, ”ייעוץ פנסיוני“ ו”שיווק פנסיוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ – לרבות תכנית ביטוח כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בפסקה (8) להגדרה ”סוג מוצר פנסיוני“ שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, ולרבות מסלול השקעה בקופת גמל מסלולית, אך למעט מסלול השקעה של הכספים במרכיב הפיצויים שאינם באים במקום פיצויי פיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 14|סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים}} אשר אינו מסלול ברירת המחדל לפיצויים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ברירת המחדל לפיצויים“ – המסלול שלפי תקנון קופת הגמל המסלולית הוא מסלול ההשקעה שבו ינוהלו הכספים במרכיב הפיצויים כל עוד לא נבחר מסלול השקעה אחר, ובהעדר מסלול כאמור – המסלול שבו מנוהל החלק הגדול ביותר של הכספים במרכיב הפיצויים בקופה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפקדה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} שיעור מרכיב תשלומי המעסיק, לרבות השיעור המרבי של תשלומי המעסיק לרכישת ביטוח מועדף, שהעובד זכאי לו לפי הדין או ההסכם, ולמעט תשלומי המעסיק למרכיב הפיצויים;
{{ח:תתתת|(2)}} שיעור תשלומי המעסיק למרכיב הפיצויים.

{{ח:סעיף|21|מרכיבי חשבון קופת גמל|תיקון: תשס״ז, תשע״ו־5, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות לענין חלוקת חשבון קופת גמל למרכיבים לפי תשלומי המעביד, תשלומי העובד תשלומים בעבור פיצויים ותשלומי עמית–עצמאי למרכיב חיסכון למצב אבטלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו־2018}}, ולענין קופת גמל מרכזית – לפי תשלומי עמית–מעביד בעד כל אחד מעובדיו והוראות לענין ניהול כל אחד מהמרכיבים האמורים, לרבות הוראות לענין ייחוס רווחים והוצאות בחשבון קופת הגמל לכל אחד מהמרכיבים וניכוי תשלומים מהם.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תשלומים לקופת גמל ומשיכת כספים ממנה}}

{{ח:סעיף|22|תשלומים לקופת גמל|תיקון: תשע״ו, תשע״ו־3, תשע״ו־5, תשע״ז־2, בג״ץ 10042/16}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכספים, יקבע שיעורים או סכומים, מרביים, לתשלומים של עמית, ואם הוא עמית–שכיר – גם של מעבידו, לקופת גמל; ואולם סך כל התשלומים שעמית יהיה רשאי להפקיד בכלל חשבונותיו בכל קופות הגמל להשקעה לא יעלו על 70,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2020, 71,337 ש״ח)}} בכל שנת כספים; הסכום האמור יעודכן מדי שנה ב־1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שהיה ידוע באותו מועד, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ״ה בסיוון התשע״ו (1 ביולי 2016).
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאים שיחולו לענין תשלומי כספים לקופת גמל לרבות תנאים שיחולו על תשלומים מעבר לסכומים או לשיעורים שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} הריבית שתגבה חברה מנהלת ממעביד, בין שהוא עמית ובין שאינו עמית, בשל איחור בהפקדת התשלומים האמורים בסעיף קטן (א) בקופת גמל;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לתת הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן הפקדת התשלומים האמורים בסעיף קטן (א) בקופת גמל, הפרטים שעל מעביד, בין שהוא עמית ובין שאינו עמית, למסור לחברה המנהלת בעת ההפקדה והמועדים להפקדת התשלומים;
{{ח:תתת|(2)}} אישורים שחברה מנהלת חייבת להמציא לעמיתים בקופת גמל שבניהולה, ולעניין עמיתים–שכירים – גם למעבידיהם, לגבי הפקדת התשלומים בקופת הגמל.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23|משיכה והעברה של כספים מקופת גמל|תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו־5, תשע״ז, תשע״ז־2, בג״ץ 10042/16, תשע״ח, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} משיכת כספים מקופת גמל, לרבות קבלת קצבה מקופת גמל לקצבה, והעברת כספים מקופת גמל אחת לקופת גמל אחרת, מחשבון אחד בקופת גמל לחשבון אחר וממסלול השקעה אחד בקופת גמל מסלולית למסלול השקעה אחר באותה קופה, תהיה כמפורט להלן, בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} משיכה בידי עמית, עובד של עמית–מעביד או מוטב, של כספים שהופקדו לחשבונו של העמית בקופת הגמל; ואולם –
{{ח:תתתת|(א)}} משיכה בידי עמית בקופת גמל או בידי עובד של עמית–מעביד, של כספים מקופת גמל לקצבה, בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד־פעמי תיעשה –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי עמית בקופת גמל שאינה קרן ותיקה – בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, ובלבד שסכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון לא יפחת מסכום הקצבה המזערי; ואם סכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון שווה לסכום הקצבה המזערי או אם סכום הקצבה שלו זכאי העמית אינו עולה על סכום הקצבה המזערי – בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, לפי שיעור מהקצבה שלה הוא זכאי מהקופה שלא יעלה על 25% ולתקופה שלא תעלה על חמש שנים; משולמת לעמית פנסיה תקציבית או קצבה מקופה אחרת, יובא בחשבון גם סכום הקצבה או הפנסיה התקציבית כאמור, לצורך חישוב סכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי עובד של עמית–מעביד ולגבי עמית בקרן ותיקה – בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה;
{{ח:תתתת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתתת|(ב)}} משיכת כספים בידי עמית מקופת גמל לקצבה, בסכום חד־פעמי שלא בדרך של היוון קצבה, תיעשה רק מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ממרכיב הפיצויים;
{{ח:תתתתת|(2)}} מחשבון חדש כאמור בפסקאות (2א) או (2ב);
{{ח:תתתתת|(3)}} מקופה כאמור שאינה קרן ותיקה, ובלבד שמתקיימים בעמית כל אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא הגיע לגיל פרישת חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};
{{ח:תתתתתת|(ב)}} סך הכספים בחשבונותיו בקופת הגמל שממנה נמשכים הכספים ובקופות גמל לקצבה אחרות שאינן קרן ותיקה, אינו עולה על סכום הצבירה המזערי;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} לא משולמת לו קצבה מקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, ואם משולמת לו קצבה כאמור – סך הקצבאות המשולמות לו מהקופה האמורה ומקופות גמל לקצבה אחרות בתוספת פנסיה תקציבית, עולה על סכום הקצבה המזערי;
{{ח:תתתתת|(4)}} לעניין עמית שכיר – מתוך כספים שהופקדו בקופה לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000), ובלבד שהעמית הגיע לגיל 60 או פרש ממקום עבודה כתוצאה מפיטורין או התפטרות ולא החל לעבוד במקום עבודה אחר בתוך שישה חודשים מיום פרישתו;
{{ח:תתתתת|(5)}} לעניין עמית עצמאי –
{{ח:תתתתתת|(א)}} בקרן פנסיה – מתוך כספים שהופקדו בקופה לפני יום כ״ג בניסן התשנ״ז (30 באפריל 1997);
{{ח:תתתתתת|(ב)}} בקופת ביטוח – מתוך סכומים שהופקדו לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) לפוליסה שהוצאה לפי קופת ביטוח לפני יום כ״ג בניסן התשנ״ז (30 באפריל 1997);
{{ח:תתתתת|(6)}} בהתקיים התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1) או (1א);
{{ח:תתתת|(ג)}} משיכה של כספים מקופת גמל מרכזית לקצבה, שאינה במישרין בידי עובד של עמית–מעביד או בידי עמית–מעביד, תיעשה רק באמצעות העברתם לאחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} קופת גמל אחרת שהיא קופת גמל מרכזית לקצבה;
{{ח:תתתתת|(2)}} המדינה, בהתאם להסכם שנחתם בין העמית–המעביד לבין המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} העברה בידי עמית, של כספים שהופקדו לחשבונו בקופת הגמל;
{{ח:תתת|(2א)}} העברה של כספים ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה או מקופת גמל אישית לפיצויים, לחשבון חדש בקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה על שמו של העמית, שלא יהיה ניתן להפקיד אליו תשלומי כספים נוספים, וזאת לאחר שנוכה מהסכום האמור מס בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיף 164 לפקודת מס הכנסה}} לגבי החלק שאינו פטור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.7א|סעיף 9(7א) לפקודה האמורה}}; כספים שהועברו לחשבון חדש כאמור לא יראו אותם כחלק ממרכיב הפיצויים לעניין סעיף זה;
{{ח:תתת|(2ב)}} העברה של כספים המגיעים למוטב מקופת גמל לקצבה שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה, מקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים, לחשבון חדש בקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה על שמו של המוטב, שלא יהיה ניתן להפקיד אליו תשלומי כספים נוספים;
{{ח:תתת|(2ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)|(א)}} משיכה בידי מעביד של עמית–שכיר, של כספים שהפקיד בקופת גמל אישית לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 26|סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים}} ולהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 14|סעיף 14 לחוק האמור}} החלות עליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} משיכה כאמור בפסקת משנה (א) תיעשה רק אם יחסי העבודה הסתיימו והתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מעביד של עמית–שכיר המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה (בפסקה זו – התקופה למתן הודעה), פסק דין הצהרתי שמאשר שהעובד חדל לעבוד אצלו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים או בחלקם, בהתאם לדין ולהסכמים שחלים, ושכספי הפיצויים, כולם או חלקם, שייכים למעביד של העמית–השכיר או שהוא זכאי לקבלם;
{{ח:תתתתת|(2)}} מעביד של עמית–שכיר המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך התקופה למתן הודעה, אסמכתה המעידה שנקט הליך משפטי לקבלת פסק דין הצהרתי בדבר זכאותו לכספי הפיצויים או חלקם, או שנקט הליך משפטי לשלילת פיצויי הפיטורים או חלקם לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 17|או 17 לחוק פיצויי פיטורים}}, והתקבלה הכרעה סופית בהליך בדבר זכאותו של המעביד לכספי הפיצויים או חלקם אף לאחר התקופה למתן הודעה;
{{ח:תתתתת|(3)}} הומצאו לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך התקופה למתן הודעה, כל המסמכים האלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הודעה מאת המעביד של עמית–שכיר, בצירוף אסמכתה, שכספי פיצויים שהפקיד לקופת הגמל בעבור עמית–שכיר, או חלקם, ניתנים להחזרה לידי המעביד על פי דין או בהתאם להסכם העסקה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הודעה מאת העמית, שנחתמה על ידו אחרי מועד סיום יחסי העבודה, שכספי פיצויים או חלקם שהופקדו בעבורו לקופת הגמל בתקופת עבודתו אצל המעביד ניתנים להחזרה למעביד;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} לא הומצא לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתקופה למתן הודעה, מסמך הנדרש לקיום תנאי מהתנאים בפסקת משנה (ב)(1) עד (3), לפי העניין, ומשך עמית את כספי הפיצויים, לא תהיה למעביד טענה כלפי החברה המנהלת בשל תשלום הכספים לעמית;
{{ח:תתתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקת משנה (ב), משיכה כאמור בפסקת משנה (א) תתאפשר גם אם מעביד של עמית–שכיר המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל פסק דין הצהרתי, כאמור בפסקת משנה (ב)(1), לאחר התקופה למתן הודעה, ובלבד שהעמית–השכיר לא משך את כספי הפיצויים עד למועד שבו המציא המעביד לחברה המנהלת פסק דין הצהרתי כאמור;
{{ח:תתתתת|(ה)}} קופת גמל תאפשר את משיכת כספי הפיצויים, כאמור בפסקה זו, בהתקיים התנאים לפי פסקה זו; אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר החלים על יחסי העבודה בין העובד והמעביד.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את המועדים והתנאים שבהם –
{{ח:תתת|(1)}} רשאים עמיתים, עובדים של עמית–מעביד ומוטבים, למשוך כספים מקופת גמל, ותנאים להמשך הפקדת כספים בקופת גמל לאחר המשיכה; ובלבד שעמית לא יהיה רשאי למשוך כספים ממרכיב התגמולים מקופת גמל לקצבה שלא בדרך של קצבה או בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד־פעמי, אלא בשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מצב בריאותי או כלכלי של העמית או של בן זוגו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מצב בריאותי של ילדו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מצב בריאותי של הורהו שחלה או נפגע לאחר שהיה לעמית, ומתקיים בהורה אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} נקבעה לו דרגת נכות יציבה של 40% לפחות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה סימן ה|סימן ה׳ בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, וניתנה לו תוספת של מחצית דרגת הנכות לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה}};
{{ח:תתתתת|(2)}} נקבעה לו דרגת נכות זמנית של 40% לפחות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה סימן ה|סימן ה׳ בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, ודרגת נכותו הוגדלה ל־100% לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|תקנה 18א לתקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה}};
{{ח:תתתתת|(3)}} נקבעה לו דרגת נכות זמנית של 75% לפחות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה סימן ה|סימן ה׳ בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתתתת|(4)}} נקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 75% לפחות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתתתת|(5)}} הוא מקבל גמלת סיעוד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק י|פרק י׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, ומתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 224|בסעיף 224(א)(1א) או (2) לחוק האמור}}, ובלבד שהוא מקבל גם גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, או תגמול לנזקק לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}}, או {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתתתת|(6)}} נקבעה לו נכות בדרגה של 75% או יותר לפי אחד החוקים המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|בפסקאות משנה (1) עד (4) או (7) בסיפה של סעיף 9(5)(א) לפקודת מס הכנסה}} או לפי חוק אחר שקבע השר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|הסעיף האמור}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5)(ב) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(1א)}} רשאים עמיתים, על אף ההוראות לפי פסקה (1), למשוך כספים מקופת גמל לחיסכון ומקרן ותיקה, אם סך הכספים בחשבונותיהם באותה קופת גמל אינו עולה על 8,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2020, 8,120 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} רשאים עמיתים להעביר כספים מקופת גמל אחת לקופת גמל אחרת וממסלול השקעה אחד בקופת גמל מסלולית למסלול השקעה אחר באותה קופה;
{{ח:תתת|(3)}} רשאי מעביד של עמית–שכיר למשוך כספים מקופת גמל אישית לפיצויים או ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים מקופת גמל) (סכומים נמוכים)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים מקופת גמל) (סכומים נמוכים), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב2)}} לעניין דיני המס בלבד, יראו כספים –
{{ח:תתת|(1)}} מקופת גמל אישית לפיצויים או ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה, שנוכה מהם מס כאמור בסעיף קטן (א)(2א) ולא נמשכו בידי העמית ולא הועברו לחשבון חדש כאמור באותו סעיף קטן, ככספים שהועברו לחשבון חדש כאמור, בתום שלושה חודשים מיום ניכוי המס כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} המגיעים למוטב מקופת גמל לקצבה שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה, מקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים, שלא נמשכו בידי המוטב ולא הועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף קטן (א)(2ב) בתוך שלושה חודשים מיום פטירתו של העמית, ככספים שהועברו לחשבון חדש כאמור באותו סעיף קטן בתום התקופה האמורה;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב3)|(1)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע את המועדים והתנאים שבהם רשאי עמית–עצמאי במצב אבטלה למשוך כספים מקופת גמל לקצבה שלא בדרך של קצבה או בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד־פעמי ומקופת גמל לתגמולים, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות משנה (א) או (ב) להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} העמית–עצמאי הפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#פרק ב|פרק ב׳ לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו־2018}}, בעבור שנתיים לפחות מתוך שלוש שנות המס האחרונות שקדמו למועד המשיכה; משיכת כספים לפי פסקת משנה זו תהיה בפריסה לשלושה תשלומים, ואולם לעניין משיכה של עמית–עצמאי שהגיע לגיל פרישה – בתשלום אחד, והכול כפי שיקבע השר כאמור ובסכום שאינו עולה על הסכום הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שלוש פעמים שכר מינימום לחודש, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}}, ובלבד שלא נמשכו כספים בסכום כאמור יותר מפעמיים;
{{ח:תתתתת|(2)}} הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הסכום הצבור במרכיב חיסכון למצב אבטלה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הסכום הנקוב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.7א|בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודת מס הכנסה}}, כשהוא מוכפל במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים לקופת גמל לקצבה, כעמית–עצמאי החייב בהפקדה, או במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים לקופת גמל לקצבה כעמית–עצמאי החייב בהפקדה החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה לפי סעיף קטן זה, לפי הנמוך;
{{ח:תתתת|(ב)}} העמית–עצמאי הפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה או לקופת גמל לתגמולים כעמית–עצמאי לפני המועד הקובע בעבור שנתיים לפחות מתוך ארבע שנות המס שקדמו למועד הקובע ובהתאם לתנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|בחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו־2018}} אילו היה {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|אותו חוק}} חל עליו במועדי ההפקדה (בפסקת משנה זו – התנאים הקבועים); משיכת כספים לפי פסקת משנה זו תהיה בפריסה לשלושה תשלומים, ואולם לעניין משיכה של עמית–עצמאי שהגיע לגיל פרישה – בתשלום אחד, והכול כפי שיקבע השר כאמור ובסכום שאינו עולה על הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שליש מהסכום הצבור בקופת הגמל, במועד הקובע;
{{ח:תתתתת|(2)}} הסכום הנקוב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.7א|בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודת מס הכנסה}}, כשהוא מוכפל במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים לקופת גמל כעמית–עצמאי החייב בהפקדה, לפני המועד הקובע ובהתאם לתנאים הקבועים, או במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים כאמור לפני המועד הקובע והחל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה בלא חבות מס בקופת הגמל, לפי הנמוך.
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת בהפקדה“ ו”מרכיב חיסכון למצב אבטלה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו־2018}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו־2018}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מצב אבטלה“, לעניין עמית–עצמאי – מצב שבו עמית–עצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, או מצב שבו הגיע העמית–עצמאי לגיל פרישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}} ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עמית–עצמאי שחייב בהפקדה“ – עמית–עצמאי שחלה עליו חובה להפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#פרק ב|פרק ב׳ לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו־2018}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים של עמית-עצמאי במצב אבטלה) (הוראת שעה)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים של עמית–עצמאי במצב אבטלה) (הוראת שעה), התשפ״א–2021}}.}}
{{ח:תת|(ב4)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ג)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות לענין אופן חישוב הסכומים שניתן למשוך או להעביר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי לתת הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישורים שעל חברה מנהלת למסור לעמיתים בקופת גמל שבניהולה, ולענין עמיתים–שכירים – גם למעבידיהם, וכן לעובדים של עמית–מעביד, לענין העברה או משיכה של כספים לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים, נתונים ומסמכים שעל חברות מנהלות להעביר זו לזו אגב ביצוע העברת כספים בין קופות גמל לפי סעיף זה, אופן העברתם והמועדים לכך.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרכיב התגמולים“ – המרכיבים בחשבון קופת גמל לקצבה של תשלומים שאינם מרכיב הפיצויים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום צבירה מזערי“ – 80,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 95,718 ש״ח)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום קצבה מזערי“ – 3,850 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 4,606 ש״ח)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פנסיה תקציבית“ – תשלומים בשל פרישה, המשולמים לעמית, מדי חודש באופן רציף, לפי דין או הסכם, מאוצר המדינה או מקופת מעבידו, במשך כל ימי חייו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} הסכומים האמורים בסעיף קטן (ה) יעודכנו מדי שנה, ב־1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שהיה ידוע באותו מועד, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 במרס 2008.
{{ח:תתת|(2)}} הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1א) יעודכן מדי שנה ב־1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שהיה ידוע באותו מועד, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016).

{{ח:סעיף|24|איתור עמיתים ומוטבים|תיקון: תשע״ו־5}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לתת הוראות לענין הצעדים והפעולות שעל חברה מנהלת לנקוט לשם איתור עמיתים שהקשר עמם נותק ולשם איתור מוטבים לאחר מותו של עמית; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (איתור עמיתים ומוטבים)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (איתור עמיתים ומוטבים), התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|24א|איחוד חשבונות קיימים בקרן פנסיה – הוראת שעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} לשם איתור כספים הרשומים על שם עמיתים לא פעילים בחשבונות בקרנות פנסיה והעברתם לחברות מנהלות שבהן הם עמיתים–פעילים, רשאי הממונה להורות לחברה מנהלת של קרן פנסיה (בסעיף קטן זה – חברה מנהלת) לשלוח לעמיתים בקרנות הפנסיה שבניהולה הודעה שתכלול עדכון על הכוונה להעביר את פרטי העמית כאמור בפסקה (3), במטרה להעביר את הכספים לחשבונו של העמית בקרן פנסיה שבה הוא עמית–פעיל, ועל זכותו להודיע לה שלא להעבירם כאמור בפסקה (2) (בסעיף זה – הודעת עדכון).
{{ח:תתת|(2)}} עמית שקיבל הודעת עדכון רשאי להודיע לחברה המנהלת, בתוך 45 ימים מיום משלוח הודעת העדכון כי הוא מתנגד להעברת פרטיו לממונה (בסעיף זה – הודעת סירוב).
{{ח:תתת|(3)}} הממונה רשאי להורות לחברה מנהלת להעביר אליו את פרטי העמיתים, לגבי עמיתים–פעילים ועמיתים לא פעילים בקרנות הפנסיה שבניהולה או לגבי חלקם, אשר לא מסרו הודעת סירוב; ואולם הממונה לא יורה להעביר אליו פרטי עמיתים לא פעילים הרשומים על שמם כספים בחשבונותיהם בקרן פנסיה, אם מלאו לעמיתים 60 שנים לפחות ביום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), והחשבונות שבהם רשומים על שמם אותם כספים נפתחו לפני המועד האמור.
{{ח:תתת|(4)}} קיבל הממונה פרטים כאמור בפסקה (3), יעביר לחברה מנהלת פרטי עמיתים של עמיתים–פעילים בקרנות פנסיה שבניהולה, שהם עמיתים לא פעילים בקרן פנסיה בניהולה של חברה מנהלת אחרת (בסעיף זה – פרטי עמיתים מועברים), ואת שמות קרנות הפנסיה שבהן אותם עמיתים הם עמיתים לא פעילים.
{{ח:תתת|(5)}} קיבלה חברה מנהלת פרטי עמיתים מועברים, תשלח לאותם עמיתים הודעה שתכלול עדכון על שמות קרנות הפנסיה שבהן הם עמיתים לא פעילים, על הכוונה להעביר את הכספים כאמור בפסקה (7) ועל זכות העמית להודיע שאין להעביר את הכספים כאמור בפסקה (6), כולם או חלקם; ואולם לעניין עמית מועבר שהוא עמית–פעיל ביותר מקרן פנסיה אחת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כל חברה מנהלת שקיבלה פרטי עמיתים מועברים, תשלח לאותם עמיתים הודעה שתכלול עדכון על היותם עמיתים–פעילים בקרן פנסיה נוספת אחת או יותר ועל שמות קרנות הפנסיה האחרות שבהן הם עמיתים–פעילים, ועל זכותם להודיע לה כי הם בוחרים להעביר לקרן הפנסיה בניהולה את הכספים שבניהול קרנות הפנסיה האחרות;
{{ח:תתתת|(ב)}} עמית שקיבל הודעה כאמור בפסקת משנה (א) רשאי להודיע לחברה המנהלת שפנתה אליו, בתוך 90 ימים מיום משלוח ההודעה, כי הוא מבקש להעביר את הכספים כאמור בפסקה (6) לקרן הפנסיה בניהולה; הודיע העמית כאמור, יראו אותו כמי שהגיש בקשה להעביר את הכספים לחשבונו בקרן הפנסיה שבה הוא עמית–פעיל בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)(2)}}, בתום התקופה האמורה.
{{ח:תתת|(6)}} עמית שהוא עמית–פעיל בקרן פנסיה אחת בלבד וקיבל הודעה כאמור בפסקה (5) רישה, רשאי להודיע לחברה המנהלת שבה הוא עמית–פעיל, בתוך 45 ימים מיום משלוח ההודעה (בסעיף קטן זה – תקופת הבחירה), כי הוא מבקש שלא להעביר לחשבונו בקרן הפנסיה שבניהולה את הכספים הרשומים על שמו בחשבונותיו בקרנות הפנסיה שבהן הוא עמית לא פעיל או בחלקם.
{{ח:תתת|(7)}} לא הודיע עמית–מועבר לחברה המנהלת כאמור בפסקה (6) עד תום תקופת הבחירה, יראו אותו כמי שהגיש בקשה להעביר את הכספים האמורים באותה פסקה לחשבונו בקרן הפנסיה שבה הוא עמית–פעיל לפי הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)(2)}}, בתום תקופת הבחירה, והחברה תעביר את אותם כספים כאמור, ובלבד שהעמית היה עמית–פעיל בקרן הפנסיה בתום תקופת הבחירה.
{{ח:תתת|(8)}} העבירה חברה מנהלת בקשה להעברת כספים כאמור בפסקאות (5)(ב) ו־(7) של עמית–פעיל בקרן שניהולה, לחברה מנהלת שבה העמית הוא עמית לא פעיל (בסעיף זה – קרן מעבירה), תדחה החברה המנהלת את הבקשה שקיבלה אם בשל אותו עמית הופקד תשלום באחד לפחות מארבעת החודשים שקדמו למועד קבלת הבקשה בקרן שבה אותו עמית הוא עמית לא פעיל; לעניין זה יראו כהפקדה גם כספים שרואים אותם לעניין זכויותיו של עמית כלפי הקרן המעבירה כאילו הופקדו במועדם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}.
{{ח:תתת|(9)}} לעניין עמית שהוא עמית–פעיל בקרן חדשה מקיפה המנוהלת בידי חברה מנהלת והוא עמית לא פעיל בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית המנוהלות בידי חברה מנהלת אחרת, יועברו הכספים הרשומים על שמו בקרן החדשה הכללית שבה הוא עמית לא פעיל לחשבונו בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי החברה המקבלת כאמור בפסקאות (5)(ב) ו־(7), ואם אין לאותו עמית חשבון בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי החברה המקבלת – יועברו הכספים האמורים לחשבון חדש בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי החברה המקבלת; בפסקה זו, ”החברה המקבלת“ – החברה המנהלת שמנהלת את הקרן החדשה המקיפה שבה העמית הוא עמית–פעיל.
{{ח:תתת|(10)}} לעניין עמית שהוא עמית–פעיל בקרן חדשה כללית המנוהלת בידי חברה מנהלת והוא עמית–פעיל בקרן חדשה מקיפה ועמית לא פעיל בקרן חדשה כללית שמנוהלות בידי חברה מנהלת אחרת, תדחה החברה המנהלת האחרת בקשה כאמור בפסקאות (5)(ב) ו־(7) שהעבירה אליה החברה המנהלת של הקרן שבה אותו עמית הוא עמית–פעיל בקרן החדשה הכללית.
{{ח:תתת|(11)}} הודעות לפי סעיף קטן זה יימסרו באופן ובמועד שהורה הממונה, ככל שלא נקבעו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} העברת מידע כאמור בסעיף זה, הגישה אליו, השימוש בו ושמירתו יהיו לשם ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, ישמרו בסוד מידע שהועבר לידיעתם בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לא יגלו אותו לאחר ולא יעשו בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או כל דין אחר או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תתת|(3)}} הממונה יהיה אחראי לשמירת המידע במערכת הטכנולוגית לעניין סעיף זה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש במידע, שיבושו, חשיפתו או העתקתו, בלא רשות כדין, ימנע שימוש בו בניגוד להוראות חוק זה ויבטיח כי הגישה למידע תהיה בהתאם להוראות חוק זה; הממונה יסמיך עובד בכיר באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר שיהיה מורשה גישה למידע במערכת.
{{ח:תתת|(4)}} המערכת הטכנולוגית שתשמש לשם ביצוע הוראות סעיף קטן זה תהיה מאובטחת באופן שימזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, את הסיכון לפגיעה בפרטיותם של העמיתים.
{{ח:תתת|(5)}} קיבל הממונה פרטי עמית כאמור בסעיף קטן (א)(3) לגבי עמית מסוים, והתברר לממונה כי העמית אינו עמית–פעיל בקרן פנסיה, ימחק הממונה את פרטיו, בתוך עשרה ימים מהיום שבו התברר כאמור.
{{ח:תתת|(6)}} פרטי העמית שהועברו לממונה כאמור בסעיף קטן (א)(3), למעט מספר החשבון ותאריך הלידה שלו, יישמרו למטרת ביקורת לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מיום שהועברו לממונה; בתום התקופה האמורה, ימחק הממונה את פרטי העמית.
{{ח:תתת|(7)}} מספר החשבון של העמית, תאריך הלידה שלו, פרטים מזהים של קרן הפנסיה שבניהולה של החברה המנהלת שמסרה פרטי עמית כאמור בסעיף קטן (א)(3), פרטים מזהים של קרן הפנסיה שבניהולה של החברה המנהלת שלה הועברו פרטי עמית כאמור בסעיף קטן (א)(4), ומועדי העברת פרטי העמית כאמור יישמרו למטרת ביקורת לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שהועבר המידע כאמור; בתום התקופה האמורה, ימחק הממונה את הפרטים.
{{ח:תתת|(8)}} קיבלה חברה מנהלת מהממונה פרטי עמית כאמור בסעיף קטן (א)(4) והעמית מסר לה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(6), או אם לא הועברו כספים של עמית לפי הוראות סעיף קטן (א)(7), (8) או (10), תמחק החברה המנהלת את פרטי העמית שקיבלה בתוך עשרה ימים מיום קבלת ההודעה או מהיום שנדחתה בקשת ההעברה כאמור בסעיף קטן (א)(7), (8) או (10), לפי העניין ולא תעשה כל שימוש בפרטים.
{{ח:תתת|(9)}} השר, באישור ועדת הכספים, יקבע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אופן איסוף המידע לפי הוראות סעיף קטן (א), שמירתו והשימוש בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} אופן הגישה למערכת הטכנולוגית לעניין סעיף קטן (א), ובכלל זה הוראות לעניין מורשה הגישה למידע ואמצעי הזיהוי הנדרשים לשם שימוש במערכת הטכנולוגית, לרבות ביצוע פעולות בה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בקרה על המערכת הטכנולוגית.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות“ – זכאות לקבלת קצבה מקרן הפנסיה בשל פטירת עמית, ובלבד ששולמו דמי ביטוח בעד הזכאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כיסוי ביטוחי לסיכוני נכות“ – זכאות לקבלת קצבת נכות מקרן הפנסיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמית לא פעיל“ – עמית בקרן פנסיה שבהתאם לתקנון קרן הפנסיה אין לו כיסוי ביטוחי לסיכוני נכות או כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות ולא הופקדו בשלו כספים לקרן הפנסיה בעד אחד לפחות מ־12 החודשים שקדמו לחודש שבו חל המועד האחרון להעברת הפרטים לממונה לפי סעיף קטן (א)(3), כפי שהורה הממונה לפי אותו סעיף קטן; לעניין זה –
{{ח:תתתת|(1)}} לא יראו כהפקדה סכומים שמנוכים מחשבונו של עמית בקרן הפנסיה רק לשם תשלום בעד המשך שמירת הכיסוי הביטוחי בקרן;
{{ח:תתתת|(2)}} יראו כהפקדה גם כספים שרואים אותם לעניין זכויותיו של העמית כלפי הקרן המעבירה כאילו הופקדו במועדם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמית–פעיל“ – עמית בקרן פנסיה שהופקדו בשלו כספים לקרן הפנסיה בעד אחד לפחות משני החודשים שקדמו לחודש שבו חל המועד האחרון להעברת הפרטים לממונה לפי סעיף קטן (א)(3); לעניין זה יראו כהפקדה גם כספים שרואים אותם לעניין זכויותיו של העמית כלפי הקרן המעבירה כאילו הופקדו במועדם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרטי העמית“ – כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מספר תעודת הזהות של העמית, ולעניין עמית שאין לו מספר תעודת זהות – מספר הדרכון שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} תאריך הלידה של העמית;
{{ח:תתתת|(3)}} מספר החשבון של העמית ותאריך פתיחת החשבון;
{{ח:תתתת|(4)}} בחשבון של עמית לא פעיל – תאריך שינוי מעמד החשבון מחשבון של עמית–פעיל לחשבון של עמית לא פעיל.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יגיש לוועדת הכספים דיווח על יישומו של סעיף זה לא יאוחר מיום ה׳ בניסן התשע״ז (1 באפריל 2017).
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן עד ט״ו בניסן התשע״ח (31 במרס 2018).

{{ח:סעיף|24ב|איחוד חשבונות בעת הצטרפות לקרן פנסיה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הצטרף עמית לקרן פנסיה (בסעיף זה – הקרן הקולטת), תשלח החברה המנהלת של הקרן הקולטת הודעה לעמית שתכלול עדכון על הכוונה להעביר את המידע ולאתר את המידע כאמור בפסקה (3), במטרה להעביר את הכספים כאמור בפסקה (7), ועל זכותו להודיע לה שלא להעבירו כאמור בפסקה (2) (בסעיף זה – הודעת עדכון).
{{ח:תתת|(2)}} עמית שקיבל הודעת עדכון רשאי להודיע לחברה המנהלת של הקרן הקולטת, בתוך 45 ימים מיום משלוח הודעת העדכון, כי הוא מתנגד לכך שהקרן הקולטת תפנה לחברות המנהלות של קרנות הפנסיה כדי לאתר כספים הרשומים על שמו בחשבונותיו בקרנות הפנסיה שבהן הוא עמית לא מפקיד או בחלקם.
{{ח:תתת|(3)}} לא מסר העמית לחברה המנהלת של הקרן הקולטת הודעה בתוך התקופה האמורה בפסקה (2), תפנה החברה המנהלת של הקרן הקולטת, לשאר החברות המנהלות של קרנות פנסיה, כדי לברר אם רשומים על שמו כספים בחשבונות בקרנות פנסיה שבהן הוא עמית לא מפקיד (בסעיף קטן זה – הקרנות המעבירות) ותעביר להן לשם כך את מספר הזהות ואת תאריך הלידה של העמית, בלבד.
{{ח:תתת|(4)}} קיבלה חברה מנהלת פנייה כאמור בפסקה (3), תשיב לחברה המנהלת של הקרן הקולטת אם יש כספים כאמור בפסקה (3); לעניין פסקה זו לא יראו עמית שמלאו לו 60 שנים לפחות ביום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), שרשומים על שמו כספים בחשבונותיו בקרן פנסיה כעמית לא מפקיד, אם החשבונות שבהם רשומים על שמו אותם כספים נפתחו לפני המועד האמור.
{{ח:תתת|(5)}} מצאה החברה המנהלת של הקרן הקולטת כי רשומים על שמו של העמית כספים בחשבונות בקרנות פנסיה שבהן הוא עמית לא מפקיד, תשלח הודעה על כך לעמית שתכלול עדכון על הכוונה להעביר כספים כאמור בפסקה (7), על שמות קרנות הפנסיה שבהן הוא עמית לא מפקיד ועל זכותו להודיע שאין להעביר את הכספים כאמור בפסקה (6).
{{ח:תתת|(6)}} עמית שקיבל הודעה כאמור בפסקה (5) רשאי להודיע לחברה המנהלת של הקרן הקולטת, בתוך 45 ימים מיום משלוח ההודעה (בסעיף קטן זה – תקופת הבחירה), כי הוא מבקש שלא להעביר לחשבונו בקרן הקולטת את הכספים הרשומים על שמו בחשבונותיו בקרנות הפנסיה שבהן הוא עמית לא מפקיד או בחלקם.
{{ח:תתת|(7)}} לא הודיע העמית לחברה המנהלת של הקרן הקולטת כאמור בפסקה (6) עד תום תקופת הבחירה, יראו אותו כמי שהגיש בקשה להעברת הכספים האמורים באותה פסקה לחשבונו בקרן הפנסיה שאליה הצטרף לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)(2)}}, בתום תקופת הבחירה, והחברה המנהלת של הקרן המעבירה תעביר את אותם כספים כאמור.
{{ח:תתת|(8)}} העבירה קרן קולטת בקשה להעברת כספים כאמור בפסקה (7), תדחה החברה המנהלת של הקרן המעבירה בקשה שקיבלה אם בשל אותו עמית הופקד תשלום באחד לפחות מארבעת החודשים שקדמו למועד קבלת הבקשה בקרן המעבירה; לעניין זה –
{{ח:תתתת|(א)}} לא יראו כהפקדה סכומים שמנוכים מחשבונו של עמית בקרן הפנסיה רק לשם תשלום בעד המשך שמירת הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה שהקרן מחויבת לנכות לפי דין, אלא אם כן הורה העמית לחברה המנהלת של הקרן המעבירה, בכתב, לנכות מחשבונו סכומים לשם תשלום בעד המשך שמירת הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה כאמור או שבחר להפקיד בחשבונו בקרן המעבירה סכומים לשם תשלום בעד המשך שמירת הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה, והכול בשל תקופה שמעבר לתקופה שבה הקרן מחויבת לנכות לפי דין כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} יראו כהפקדה גם כספים שרואים אותם לעניין זכויותיו של העמית כלפי הקרן המעבירה כאילו הופקדו במועדם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}.
{{ח:תתת|(9)}} לעניין עמית שהצטרף לקרן קולטת שהיא קרן חדשה מקיפה, שהוא עמית לא מפקיד בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית המנוהלות בידי חברה מנהלת אחרת, יועברו הכספים הרשומים על שמו בקרן החדשה הכללית שבה הוא עמית לא מפקיד לחשבונו בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי החברה המנהלת של הקרן הקולטת כאמור בפסקה (7), ואם אין לאותו עמית חשבון בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי החברה המנהלת של הקרן הקולטת – יועברו הכספים האמורים לחשבון חדש בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי החברה המנהלת של הקרן הקולטת.
{{ח:תתת|(10)}} לעניין עמית שהצטרף לקרן קולטת שהיא קרן חדשה כללית והוא עמית–מפקיד בקרן חדשה מקיפה ועמית לא מפקיד בקרן חדשה כללית שמנוהלות בידי חברה מנהלת אחרת, תדחה החברה המנהלת האחרת בקשה כאמור בפסקה (7) שהעבירה אליה החברה המנהלת של הקרן הקולטת.
{{ח:תתת|(11)}} קיבלה קרן קולטת מידע כאמור בפסקה (4) והעמית מסר לה הודעה כאמור בפסקה (6), או אם לא הועברו כספים של עמית לפי הוראות פסקה (8) או (10), תמחק החברה המנהלת את המידע שקיבלה כאמור בתוך עשרה ימים מיום שקיבלה את הודעת העמית כאמור או מהיום שנדחתה בקשת ההעברה כאמור בפסקה (8) או (10), לפי העניין, ולא תעשה כל שימוש במידע.
{{ח:תתת|(12)}} הודעות לפי סעיף קטן זה יימסרו באופן ובמועד שהורה הממונה, ככל שלא נקבעו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} העברת מידע כאמור בסעיף זה, הגישה אליו, השימוש בו ושמירתו יהיו לשם ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמית לא מפקיד“ – עמית בקרן פנסיה שמתקיימים בו שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לא הופקד בשלו תשלום לקרן הפנסיה בחודשיים שקדמו למועד קבלת הפנייה בקרן הפנסיה כאמור בסעיף קטן (א)(3); לעניין ההפקדה יחולו הוראות סעיף קטן (א)(8) סיפה;
{{ח:תתתת|(2)}} לא משולמת לו קצבה או קצבת נכות מקרן הפנסיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת נכות“ – תשלומים המשולמים לעמית מקרן הפנסיה מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי תקנון קרן הפנסיה, בשל מקרה שבו איבד העמית את כושרו לעבוד, כולו או חלקו, לרבות תשלומים המשולמים לחשבון העמית בקרן הפנסיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרן פנסיה“ – למעט קרן ותיקה.

{{ח:סעיף|25|איסור העברה, שעבוד או עיקול של זכויות עמית|תיקון: תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה לאחר או לשעבוד, למעט העברה או שעבוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שעבוד של זכויות עמית בקופת גמל לתגמולים, בקופת גמל להשקעה, בחשבון חדש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(א)(2א) ו־(2ב)}} או בקרן השתלמות, הנעשה לאחר המועד שבו זכאי העמית למשוך את הכספים מהקופה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};
{{ח:תתת|(2)}} העברת כספים לנושה במסגרת מימוש שעבוד שנעשה לטובתו לפי הוראות פסקה (1), ויראו מימוש שעבוד כאמור כמשיכת כספים בידי העמית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};
{{ח:תתת|(3)}} העברה או שעבוד אחרים הנעשים בהתאם להוראות שקבע השר, באישור ועדת הכספים, בכפוף להוראות כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות לעיקול אלא לפי הוראות שיקבע השר בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים ובכפוף להוראות כל דין; בתקנות כאמור רשאי השר –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע תנאים או נסיבות שבהם ניתן יהיה לעקל זכויות עמית בקופת גמל;
{{ח:תתת|(2)}} להתיר, דרך כלל או בתנאים ובנסיבות שיקבע, עיקול של חלק מזכויות עמית בקופת גמל ששוויין מעבר לסכום שיקבע;
{{ח:תתת|(3)}} לקבוע מועדים ותנאים לגיבוש זכות העמית למשוך כספים מקופת גמל אף לפני המועד שנקבע לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, לצורך מימוש עיקול שהוטל מכוח תקנות שהותקנו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יהיה תוקף להעברה, לשעבוד או לעיקול של זכויות עמית שנעשו בניגוד להוראות לפי סעיף זה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: השקעת כספי קופת גמל וניהול נכסיה}}

{{ח:סעיף|26|השקעת כספי קופת גמל|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת תשקיע את כספי קופת הגמל שבניהולה בהתאם למדיניות ההשקעות של הקופה כפי שנקבעה בתקנון הקופה ובידי דירקטוריון החברה וועדת ההשקעות, והכל בכפוף להוראות שקבע השר באישור ועדת הכספים; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע שיעורים מרביים להשקעה בנכס מסוים או בסוגי נכסים שיקבע, בעבור קופת גמל אחת או כלל קופות הגמל שבניהול החברה המנהלת, וכן תנאים והגבלות על השקעה כאמור ותנאים לביצועה; לענין זה, ”השקעה“ – קניה, מכירה, החזקה, מתן הלוואה וכל עסקה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), חברה מנהלת תשקיע את כספיה ואת כספי קופות הגמל שבניהולה כך שלא יחזיקו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור, לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת החברה המנהלת; בסעיף קטן זה, ”תאגיד ריאלי משמעותי“ ו”גוף פיננסי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 32א|בסעיף 32א לחוק הפיקוח על הביטוח}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|27|הפרדת נכסים וחשבונות|תיקון: תשס״ח, תשע״ו, תשע״ו־3, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת תחזיק ותנהל את נכסי קופת הגמל שבניהולה בנפרד מרכושה, לטובת העמיתים באותה קופה.
{{ח:תת|(ב)}} חברה מנהלת תנהל מערכת חשבונות נפרדת לכל קופת גמל שבניהולה, ותחזיק את נכסי קופת הגמל בנפרד מנכסים של קופות גמל אחרות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), חברה מנהלת רשאית, באישור הממונה ובתנאים שיורה, לנהל מערכת חשבונות משותפת לקופת גמל לתגמולים, לקופת גמל אישית לפיצויים, לקופת גמל להשקעה ולקופת גמל לחיסכון, או כל שילוב בינהן, ולהחזיק את נכסיהן במשותף.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים של קופות הגמל שבניהול חברה מנהלת.

{{ח:סעיף|28|חשבונות קופת גמל}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת תפקיד מזומנים של קופת גמל שבניהולה בחשבון אצל תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, אצל מוסד כספי מחוץ לישראל העוסק בקבלת פיקדונות והנתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה, או אצל גופים אחרים שיאשר הממונה ובכפוף להוראות שייתן בענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} חברה מנהלת תנהל את חשבונות ניירות הערך של קופת הגמל שבניהולה אצל מי שהוא חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, או אצל גופים אחרים שיאשר הממונה, ובכפוף להוראות שייתן בענין זה.

{{ח:סעיף|29|הוראות לענין החזקת נכסים}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לתת הוראות לענין החזקת נכסי קופת גמל ורישומם.

{{ח:סעיף|30|שעבוד ועיקול של נכסי קופת גמל|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נכסי קופת גמל אינם ניתנים לעיקול.
{{ח:תת|(ב)}} חברה מנהלת לא תשעבד נכסי קופת גמל שבניהולה, אלא לצורך קיום עסקה בעבור קופת הגמל, ובתנאים שיקבע השר, באישור ועדת הכספים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|31|השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע הוראות לענין השתתפות חברה מנהלת, בעבור קופת גמל שבניהולה, בהצבעות באסיפה כללית של תאגיד שהחברה היא בעלת זכות הצבעה בו בשל ניהול נכסי אותה קופת גמל.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית), התשס״ט–2009}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} חברה מנהלת תפרסם את דרך הצבעתה באסיפה כללית כאמור בסעיף קטן (א) ותדווח על כך, כפי שיורה הממונה.

{{ח:סעיף|32|הוצאות, דמי ניהול ועמלת הפצה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת לא תגבה מנכסי קופת גמל שבניהולה, מחשבונות עמיתים בקופה, מתשלומים המועברים לקופה, או מתשלומי הקופה לעמיתים או לעובדים של עמית–מעביד או למוטביהם, אלא את אלה (בסעיף זה – הוצאות ודמי ניהול):
{{ח:תתת|(1)}} דמי ניהול;
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות בנכסי קופת הגמל, כפי שקבע השר;
{{ח:תתת|(3)}} דמי ביטוח הנגבים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ד)(6)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים, יקבע את הסכומים או השיעורים, המרביים, של ההוצאות ודמי הניהול שחברה מנהלת רשאית לגבות מנכסים, מחשבונות או מתשלומים, כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד)|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} קופת גמל ענפית, תגבה דמי ניהול לפי הוצאות שהוציאה בפועל, בכפוף לסכומים או לשיעורים המרביים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} חברה מנהלת וכן אדם השולט בחברה מנהלת ותאגיד בשליטה של אדם כאמור לא יקבלו טובת הנאה כלשהי, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ניהול קופת גמל מעבר להוצאות ודמי הניהול שקבע השר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} חברה מנהלת לא תשלם לאדם עמלה או כל תמורה אחרת בשל הצטרפות עמית לקופת גמל או המשך חברותו בה, או בשל הפקדת כספים בקופה או משיכתם או העברתם ממנה, זולת אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עמלת הפצה ליועץ פנסיוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}};
{{ח:תתתת|(ב)}} עמלת הפצה לבעל רישיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 28|בסעיף 28(א)(3) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, ליועץ השקעות ולמשווק השקעות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(2)}} השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע תנאים שבהם רשאית חברה מנהלת לשלם עמלת הפצה כאמור בסעיף קטן זה, והוראות לענין סכומה או שיעורה, המרבי, של עמלה כאמור ואופן חישובה;
{{ח:תתת|(3)}} עמלת ההפצה כאמור בפסקה (1) לא תחושב בזיקה לשיעור דמי הניהול שהחברה המנהלת תגבה מעמית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (עמלות הפצה)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (עמלות הפצה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי להורות לחברה מנהלת, וכן לאדם או לתאגיד כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), להחזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה וכל טובת הנאה אחרת, אם הוא סבור שנגבו או ששולמו בניגוד להוראות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|33|חישוב שווי נכסי קופת גמל|תיקון: תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת תחשב את שווים של נכסי קופת גמל שבניהולה, בהתאם להוראות שייתן הממונה לפי סוגי הנכסים, סוג הקופה ומטרתה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים), התשס״ט–2009}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי ליתן הוראות בדבר אופן חישוב שווים של נכסי קופת גמל במקרים מיוחדים, לרבות במקרה של הפסקת מסחר בבורסה בנייר ערך מסוים או בכלל ניירות הערך.

{{ח:סעיף|34|תשואת קופת גמל}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע את אופן חישוב התשואה שהשיגה קופת גמל על נכסיה.
{{ח:תת|(ב)}} חברה מנהלת תזקוף לחשבונות העמיתים בקופת גמל שבניהולה, שהיא מסוג או למטרה שקבע השר, את רווחי הקופה והפסדיה; השר יקבע את האופן והמועד לזקיפת רווחי הקופה והפסדיה, לרבות בשל כספים חדשים שהופקדו בחשבונות העמיתים, וכן את התנאים שיחולו על כספים חדשים כאמור עד למועד שקבע לזקיפת הרווחים וההפסדים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (זקיפת תשואה בקרן פנסיה חדשה מקיפה)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (זקיפת תשואה בקרן פנסיה חדשה מקיפה), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: הבטחת השלמת תשואה לקרנות הפנסיה|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|34א|מטרה – {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן זה}} להבטיח השלמת תשואה לקרנות פנסיה זכאיות על ידי המדינה, כדי להפחית את ההשפעה על זכויות העמיתים בהן הנובעת משינויים בתשואות על נכסיהן.

{{ח:סעיף|34ב|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרות חוב מיועדות“ – איגרות חוב מסוג ערד ואיגרות חוב מסוג מירון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרת חוב מסוג מירון“ – איגרת חוב בלתי סחירה שהונפקה לקרנות ותיקות לפי {{ח:חיצוני|תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג &quot;מירון&quot;)|תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג ”מירון“), התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אפיק השקעה מובטח תשואה“ – אפיק השקעה נפרד שבו ינוהלו הנכסים שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ג|סעיף 34ג}}, המאופיין במגבלות השקעה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ג|סעיף 34ג(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאים קיימים“ – מי שהיה זכאי לקבל קצבה מקרן חדשה מקיפה לפני יום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חודש הבדיקה“ – החודש שחל 60 חודשים לאחר חודש הבסיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חודש הבסיס“ – חודש שבשלו מתבצע חישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ג|סעיף 34ג(ה)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החודש הקובע“ – החודש שבו חל המועד הקובע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום ב׳ בתמוז התשפ״ב (1 ביולי 2022), או מועד מאוחר יותר שקבע השר בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 34ו|לסעיף 34ו(ד) {{ח:הערה|[צ״ל: לסעיף 34ו(ג)]}}}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|המועד הקובע נדחה ליום 1.10.2022 (ק״ת תשפ״ב, 2148).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי קרן זכאית“ – נכסי הקרן הזכאית לעניין זכאים קיימים ונכסי הקרן הזכאית האחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי הקרן הזכאית האחרים“ – נכסי קרן זכאית שאינם עומדים כנגד התחייבויותיה לזכאים קיימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי הקרן הזכאית לעניין זכאים קיימים“ – נכסי קרן זכאית העומדים כנגד התחייבויותיה לזכאים קיימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי הקרן הזכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34ג|בסעיף 34ג(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ותיקה שבהסדר“ ו”קרן ותיקה שאינה בהסדר“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ותיקה מסלולית“ – קרן ותיקה שאינה בהסדר שמנוהלים בה שני מסלולי השקעה או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן זכאית“ – קרן ותיקה או קרן חדשה מקיפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ייעודית להשלמת תשואה“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34ה|בסעיף 34ה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השווי המשוערך של נכסי קרן זכאית“ במועד מסוים – השווי המשוערך נטו של נכסי הקרן הזכאית באותו מועד בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 33|לסעיף 33}} ולהוראות מכוחו, ולעניין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן זה}} ישוערכו גם נכסי קרן ותיקה בהתאם להוראות כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השווי המתואם“ של נכסי קרן זכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה – השווי של נכסי קרן זכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה, ביום שהחל ממנו זכאים נכסים אלה להבטחת השלמת תשואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ג|סעיף 34ג(ב)}}, בתוספת תשואת היעד מהמועד האמור, ועד לכל יום חישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ג|סעיף 34ג(ה)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הנכסים להבטחת השלמת תשואה“ – 30%, ולעניין זכאים קיימים – 70%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואת היעד“ – ריבית שנתית בשיעור 5.15%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואת היעד המצטברת“ בתקופה מסוימת – תשואת היעד לתקופה של 60 חודשים כשהיא מחושבת לפי שיטת ריבית דריבית בתוספת שיעור עליית מדד החודש שפורסם לאחרונה לפני חודש הבדיקה לעומת מדד חודש הבסיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התשואה הכוללת“ של קרן זכאית – כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עבור קרן חדשה מקיפה או קרן ותיקה מסלולית – התשואה הנומינלית המצטברת ברוטו, שהשיאה הקרן באפיק השקעה מובטח תשואה במשך 60 חודשים על הנכסים שבשלהם ניתנה הבטחה להשלמת תשואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ג|סעיף 34ג}} בחודש מסוים, בשל התקופה שתחילתה באותו חודש ועד לתום 60 חודשים כאמור, ואחרי ניכוי הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות באותם נכסים באפיק האמור, בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} עבור קרן ותיקה שבהסדר וקרן ותיקה שאינה בהסדר שאינה קרן ותיקה מסלולית – אחת מאלה, ולעניין התשואה הנומינלית המצטברת – לא תובא בחשבון תשואה בשל איגרת חוב מיועדת:
{{ח:תתתת|(א)}} התשואה הנומינלית המצטברת ברוטו שהשיאה הקרן במשך 60 חודשים לכלל נכסיה בחודש מסוים שלגביהם ניתנה ההבטחה להשלמת תשואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ג|סעיף 34ג}}, בשל התקופה שתחילתה באותו חודש ועד לתום 60 חודשים כאמור, ואחרי ניכוי הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} קבע השר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)}} לעניין השקעת נכסי קרן ותיקה שבהסדר שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה – התשואה הנומינלית המצטברת ברוטו, שהשיאה הקרן הזכאית במשך 60 חודשים על הנכסים שבשלהם ניתנה ההבטחה להשלמת תשואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ג|סעיף 34ג}} בחודש מסוים, בשל התקופה שתחילתה באותו חודש ועד לתום 60 חודשים כאמור, ואחרי ניכוי הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות באותם נכסים, בלבד.

{{ח:סעיף|34ג|השלמת תשואה לקרנות הזכאיות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תעביר לקרן זכאית, מהקרן הייעודית להשלמת תשואה או מתקציב המדינה, השלמת תשואה במועדים ובתנאים כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביום העסקים הראשון של כל חודש החל מהחודש הקובע, נכסי הקרן הזכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה באותו מועד, נוסף על נכסי הקרן הזכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה, ואשר טרם בוצעה בעדם התחשבנות לפי סעיף קטן (ה) נכון לאותו מועד, יהיו הסכום של אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעד מי שאינם זכאים קיימים – מכפלת שיעור הנכסים להשלמת תשואה בשווי המשוערך של נכסי הקרן הזכאית האחרים, ביום העסקים הראשון של החודש, בהפחתה של סכום שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השווי המשוערך של איגרות החוב המיועדות שהונפקו לקרן הזכאית בעד מי שאינם זכאים קיימים וטרם נפדו נכון ליום העסקים הראשון של החודש;
{{ח:תתתת|(ב)}} השווי המתואם של נכסי הקרן הזכאית האחרים שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה, ואשר טרם בוצעה בעדם התחשבנות לפי סעיף קטן (ה), נכון ליום העסקים הראשון של החודש;
{{ח:תתת|(2)}} בעד הזכאים הקיימים – מכפלת שיעור הנכסים להשלמת תשואה לעניין זכאים קיימים בשווי המשוערך של נכסי הקרן הזכאית לעניין זכאים קיימים, ביום העסקים הראשון של החודש, בהפחתה של סכום שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השווי המשוערך של איגרות החוב המיועדות שהונפקו לקרן הזכאית בעד זכאים קיימים וטרם נפדו נכון ליום העסקים הראשון של החודש;
{{ח:תתתת|(ב)}} השווי המתואם של נכסי הקרן הזכאית לעניין זכאים קיימים שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה, ואשר טרם בוצעה בעדם התחשבנות לפי סעיף קטן (ה), נכון ליום העסקים הראשון של החודש.
{{ח:תת|(ג)}} נכסי קרן זכאית שהיא קרן חדשה מקיפה או קרן ותיקה מסלולית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה, כמפורט בסעיף קטן (ב), ינוהלו באפיק השקעה מובטח תשואה באופן שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} השקעת הכספים תהיה לפי מדיניות ההשקעות במסלול ההשקעה שמתקיים בו אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה – המסלול הקובע):
{{ח:תתתת|(א)}} המסלול שבו מנוהלים היקף הנכסים הגדול ביותר במועד הקובע;
{{ח:תתתת|(ב)}} נסגר או מוזג המסלול האמור בפסקת משנה (א) – המסלול שבו מנוהלים היקף הנכסים הגדול ביותר במועד שבו נסגר או מוזג המסלול כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מסלול השקעה אחר שייבחר באופן שיקבע השר, באישור ועדת הכספים, מתוך מסלולי ההשקעה שמנהלת הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מדיניות ההשקעות כאמור בפסקה (1), לא תובא בחשבון השקעה באגרות חוב מיועדות במסלול הקובע, אם ישנה;
{{ח:תתת|(3)}} השקעת הכספים בסוגי נכסים ובנכסים מסוימים תהיה באופן זהה ככל האפשר להשקעתה כספים במסלול הקובע, והכול למעט השקעה באגרות חוב מיועדות ונכסים לא סחירים שהושקעו לפני המועד הקובע;
{{ח:תתת|(4)}} השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות לעניין השקעה כאמור בפסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)}} הוראות שונות לעניין אופן ניהול ההשקעות באפיק השקעה מובטח תשואה וכן התאמות נדרשות בשיעורי השקעה והחזקה מרביים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, בהתחשב בהגדלת נכסי הקרן המושקעים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ה)}} בחלוף 60 חודשים מכל חודש שלאחר החודש הקובע, תמסור כל קרן זכאית לממשלה הודעה מפורטת בדבר התשואה הכוללת שהשיאה בתקופה האמורה, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלתה התשואה הכוללת של הקרן הזכאית בתקופה האמורה על תשואת היעד המצטברת, תעביר הקרן הזכאית לקרן הייעודית להשלמת תשואה את שווי ההפרש שבין התשואה הכוללת לבין תשואת היעד המצטברת, בעד נכסי הקרן הזכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה;
{{ח:תתת|(2)}} עלתה תשואת היעד המצטברת על התשואה הכוללת של הקרן הזכאית בתקופה האמורה, תעביר הממשלה לקרן הזכאית את שווי ההפרש שבין תשואת היעד המצטברת לבין התשואה הכוללת, בעד נכסי הקרן הזכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה;
{{ח:תתת|(3)}} העברות לפי פסקאות (1) ו־(2) יתבצעו לא יאוחר מתום החודש העוקב לאחר החודש שבו נערכה ההתחשבנות כאמור בסעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(4)}} הועברו הסכומים לפי פסקאות (1) או (2) לאחר המועד האמור בפסקה (3), יועברו הסכומים האמורים בתוספת תשואה כמפורט להלן בשל תקופת האיחור:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי איחור של המדינה – תשואת היעד;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי איחור של קרן זכאית – התשואה הכוללת.
{{ח:תתת|(ו)}} השלמת התשואה כאמור בסעיף קטן (ה) תשולם מתוך הכספים שנצברו בקרן הייעודית להשלמת תשואה; לא נותרו כספים בקרן הייעודית להשלמת תשואה, תשלם הממשלה את השלמת התשואה מתקציב המדינה.

{{ח:סעיף|34ד|יציבות השלמת התשואה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 34ג|סעיף 34ג}}, קרן זכאית תהיה זכאית להבטחת השלמת תשואה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34ג|באותו סעיף}} לנכסים שניתנה בשלהם הבטחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ג|הסעיף האמור}} בהתאם למפורט להלן, גם אם תוקנו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34ג|הסעיף}} לאחר המועד שבו ניתנה ההבטחה להשלמת תשואה:
{{ח:תת|(1)}} הבטחת השלמת תשואה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34ג|סעיף 34ג}}, כנוסחו במועד שבו ניתנה ההבטחה להשלמת תשואה, לאותם נכסים עד תום התקופה של 60 חודשים ממועד תחילת הזכאות להבטחת השלמת תשואה לאותם נכסים;
{{ח:תת|(2)}} הבטחת השלמת תשואה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34ג|סעיף 34ג}}, כנוסחו במועד שבו ניתנה ההבטחה להשלמת תשואה, לאותם נכסים, לשתי תקופות נוספות של 60 חודשים כל אחת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34ג|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|34ה|קרן ייעודית להשלמת תשואה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החשב הכללי יקים קרן ייעודית להשלמת תשואה.
{{ח:תת|(ב)}} הכספים שיועברו לקרן הייעודית להשלמת תשואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ג|סעיף 34ג}} יופקדו בחשבון נפרד בבנק ישראל שינוהל במטבע ישראלי ויישאו ריבית בהתאם להסכם שבין ממשלת ישראל לבין בנק ישראל מכוח {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 48|סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}.
{{ח:תת|(ג)}} לשם מימון הקרן הייעודית להשלמת תשואה ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתכנית נפרדת, בכל אחת מהשנים המפורטות להלן, לכל הפחות, סכום המתקבל מהכפלת אומדן סך הנכסים ב־1 ביולי של אותה שנה, ולעניין שנת 2022 – ביום ז׳ בכסלו התשפ״ג (1 בדצמבר 2022), שבשלהם כל הקרנות הזכאיות להבטחת השלמת תשואה בשיעור כמפורט להלן, בתוספת ממוצע שיעור השינוי השנתי במדד בחמש השנים שקדמו לאותה שנה:
{{ח:תתת|(1)}} בשנים 2022 עד 2025 – 3.15%;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2026 עד 2027 – 2.65%;
{{ח:תתת|(3)}} בשנת 2028 – 2.15%;
{{ח:תתת|(4)}} בשנת 2029 ואילך – 1.95%.
{{ח:תת|(ד)}} כספי הקרן הייעודית להשלמת תשואה לא יהיו ניתנים לעיקול, להמחאה או לשעבוד.
{{ח:תת|(ה)}} כספי הקרן הייעודית להשלמת תשואה ישמשו כמפורט להלן, בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} להשלמת תשואה לקרנות הזכאיות, על פי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן זה}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי כספים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34ג|בסעיף 34ג(ה)(1)}} – גם העברה לקרנות זכאיות.

{{ח:סעיף|34ו|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות בדבר זקיפת תשואה לעמיתי הקרן הזכאית ומקבלי קצבה בשל השלמת התשואה כאמור בסעיף זה, לרבות בשל משיכת כספים בקרן הזכאית, קבלת קצבה, העברת כספים מקרן זכאית לקופת גמל אחרת או העברת כספים ממסלול השקעה אחד למסלול השקעה אחר באותה קרן זכאית; תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יובאו לאישור ועדת הכספים לא יאוחר מיום כ״ח באדר ב׳ התשפ״ב (31 במרס 2022).
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התחשבנות בין הקרנות הזכאיות באשר להשלמת תשואה על נכסים שהועברו בין קרן זכאית אחת לאחרת;
{{ח:תתת|(2)}} התחשבנות עם קרן זכאית בשל נכסים שטרם חלפו 60 חודשים מהמועד שבו ניתנה הבטחת השלמת תשואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ג|סעיף 34ג}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים, ובלבד שהדחייה תיעשה לא יאוחר מיום כ״ז באדר א׳ התשפ״ב (28 בפברואר 2022).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|המועד הקובע נדחה ליום 1.10.2022 (ק״ת תשפ״ב, 2148).}}

{{ח:סעיף|34ז|דיווח לממשלה ולכנסת|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־30 במאי בכל שנה, ימסור השר לממשלה ולוועדת הכספים דיווח מפורט על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן זה}}, לרבות פרטים לעניין הקרן הייעודית להשלמת תשואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ה|סעיף 34ה}}, ואם נדרשות התאמות בשיעורי התקצוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34ה|בסעיף 34ה(ג)}} (בסעיף זה – הדיווח).
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הכספים תקיים דיון בדיווח.
{{ח:תת|(ג)}} השר יפרסם את הדיווח באתר האינטרנט של משרד האוצר.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: דיווח לעמיתים ופרסום לציבור}}

{{ח:סעיף|35|דיווח לעמיתים}}
{{ח:ת}} חברה מנהלת תשלח לעמיתים בקופת גמל שבניהולה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, שבהם ייכללו הפרטים שעליהם יורה הממונה, באופן, במועדים ולתקופות שיורה; על דוחות כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 42|סעיף 42 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|36|פרסום ואיסור תיאור מטעה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר פרסום קופות גמל, לרבות פרסום נתוני תשואות ודמי ניהול והשוואתם לקופות גמל אחרות.
{{ח:תת|(ב)}} חברה מנהלת או מי מטעמה, אדם השולט בחברה מנהלת או תאגיד בשליטה של אדם כאמור, לא יתארו תיאור מטעה ביחס לקופת גמל שבניהולה של החברה המנהלת, ולא יפרסמו או יגרמו לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 55|סעיפים 55}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 56|ו־56 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בשינויים המחויבים; לענין זה, יראו כפרסום שיש בו תיאור מטעה גם פרסום של תשואה שהשיגה קופת גמל, אלא אם כן הפרסום נעשה בהתאם להוראות הממונה כאמור בסעיף קטן (א) והתשואה חושבה באופן שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)}}, ולתקופה שקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} סבר הממונה כי היה בפרסום ביחס לקופת גמל תיאור מטעה, רשאי הוא, לאחר שנתן למי שהביא לפרסום הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה, להורות על פרסום תיקון, בדרך ובצורה שיורה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לפרסם“, ”פרסום“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בסעיף 34כד לחוק העונשין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיאור מטעה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 55|בסעיף 55 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מיזוג ופיצול קופת גמל}}

{{ח:סעיף|37|מיזוג קופות גמל}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת רשאית למזג קופת גמל אחת שבניהולה בקופת גמל אחרת שבניהולה או שבניהולה של חברה מנהלת אחרת, ובלבד שתכנית המיזוג אושרה מראש בידי הממונה והחברה הודיעה על כך לעמיתים, מראש, באופן ובמועד שהורה.
{{ח:תת|(ב)}} במיזוג קופת גמל בקופת גמל אחרת, תעביר חברה מנהלת את כל נכסי הקופה המתמזגת ואת כל זכויות עמיתי הקופה המתמזגת, לקופה האחרת, באופן שיישמרו זכויות העמיתים הקיימים והמועברים, ובהתאם לתכנית המיזוג שאישר הממונה ולהוראות שנתן באישור כאמור; אין במיזוג כאמור בסעיף זה כדי להביא למיזוג של חשבונות עמיתים בקופות הגמל.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לקבוע תקופת מעבר שלא תעלה על שנה אחת, להתאמת פעילותה של קופת גמל לאחר ביצוע מיזוג, להוראות לפי חוק זה שיקבע הממונה.

{{ח:סעיף|38|פיצול קופות גמל}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת רשאית לפצל קופת גמל שבניהולה לשתי קופות גמל או יותר, באופן שחלק מהעמיתים יועברו לקופת גמל חדשה או לקופת גמל קיימת (בסעיף זה – הקופה הקולטת), ובלבד שתכנית הפיצול אושרה מראש בידי הממונה והחברה הודיעה על כך לעמיתים, מראש, באופן ובמועד שהורה.
{{ח:תת|(ב)}} בפיצול קופת גמל, תעביר החברה המנהלת לקופה הקולטת זכויות עמיתים בקופה המתפצלת, ונכסים בקופת הגמל המתפצלת בשווי זכויות העמיתים המועברים, באופן שיישמרו זכויות העמיתים בשתי הקופות, ובהתאם לתכנית הפיצול שאישר הממונה ולהוראות שנתן באישור כאמור; אין בפיצול כאמור בסעיף זה כדי להביא לפיצול של חשבונות עמיתים בקופת הגמל.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הפיקוח על ניהול קופת גמל}}

{{ח:סעיף|39|פיקוח הממונה|תיקון: תשס״ח, תשע״א־6, תשע״ו־5, תשע״ח־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} במילוי תפקידיה וחובותיה לפי חוק זה, תהיה חברה מנהלת נתונה לפיקוחו של הממונה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה רשאי, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר התייעצות עם הוועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של חברות מנהלות, של נושאי משרה בהן ושל כל מי שמועסק על ידן, והכל כדי להבטיח את ניהולן התקין של החברות המנהלות ושל קופות הגמל שבניהולן ואת השמירה על ענינם של עמיתיהן, כדי למנוע פגיעה ביכולתן של החברות המנהלות לקיים את התחייבויותיהן וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל החברות המנהלות או לחברות המנהלות קופות גמל מסוג מסוים או למטרה מסוימת.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ד סימן ב1|סימן ב׳1 בפרק ד׳}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 59ב|סעיפים 59ב עד 62}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 63|63}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 64|ו־64}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ז|פרקים ז׳}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ח|ו־ח׳}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 97|וסעיף 97 לחוק הפיקוח על הביטוח}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 102|סעיף 102 לחוק האמור}} לענין החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 62|סעיף 62(א) לאותו חוק}}, יחולו לענין חברה מנהלת, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 49ד|בסעיף 49ד(א) לחוק האמור}}, ברישה, במקום ”למעט הפרה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#תוספת 3 חלק א פרט 1|בפרטים (1)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#תוספת 3 חלק א פרט 3|ו־(3) עד (8) בחלק א׳ לתוספת השלישית}}“ יקראו ”למעט הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 1|בפרטים (1)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 3|ו־(3) עד (9) בחלק א׳ לתוספת הראשונה לחוק הפיקוח על קופות גמל}}“;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 68|סעיף 68(א) לחוק האמור}}, רשאי הממונה להורות גם על העברת ניהול קופת גמל לחברה מנהלת אחרת.

{{ח:סעיף|40|דוחות, הודעות ומידע|תיקון: תשע״ו־5}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 42|סעיפים 42}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 42א|42א}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 48א|ו־48א לחוק הפיקוח על הביטוח}} יחולו לענין חברה מנהלת, לגביה ולגבי קופות הגמל שבניהולה, בשינויים המחויבים; הממונה רשאי להורות על הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים האמורים לגבי חברה מנהלת, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על חברה כאמור, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביה.

{{ח:סעיף|41|העברת ניהול מרצון}}
{{ח:ת}} חברה מנהלת המבקשת להפסיק לנהל קופת גמל או המבקשת להחליט על פירוקה מרצון, רשאית להעביר את ניהול קופת הגמל או קופות הגמל שבניהולה, לפי הענין, לחברה מנהלת אחרת, ובלבד שהממונה אישר מראש את ההעברה והחברה הודיעה על כך לעמיתים, מראש, באופן ובמועד שהורה.

{{ח:סעיף|42|העברת ניהול בשל כינוס נכסים או פירוק}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו של בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני לחברה מנהלת, תודיע על כך החברה המנהלת, מיד, לממונה; לא הוסר הצו בתוך 60 ימים, או בתוך תקופה ארוכה יותר שקבע הממונה מטעמים מיוחדים, תעביר החברה המנהלת את ניהול קופות הגמל שבניהולה לחברה מנהלת אחרת בתוך תקופה שיורה הממונה ובהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ב)}} חלפה התקופה להעברת הניהול שעליה הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), ולא העבירה החברה המנהלת את ניהול קופות הגמל לחברה מנהלת אחרת בהתאם להוראותיו, רשאי הממונה לפעול בהתאם לסמכויותיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(ג)}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״א־6}}

{{ח:סעיף|43|עיצום כספי|תיקון: תשס״ח, תשע״א־6}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, בסכום כמפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}} – 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} אילו הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ב)}} – 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} אילו הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, ”עובד זוטר“ – עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו;
{{ח:תתת|(2)}} לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.

{{ח:סעיף|44|עדכון עיצום כספי}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם, בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.

{{ח:סעיף|45||תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47|החלת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על הביטוח}}|תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:ת}} על עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92א1|סעיפים 92א1 עד 92יד}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92יז|ו־92יז עד 92כג לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשס״ח–2007}}.}}

{{ח:סעיף|47א|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}}|תיקון: תשע״א־6, תשע״ו}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}}, ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} לעניין חברה מנהלת – 2,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} לעניין תאגיד שאינו חברה מנהלת – 1,500,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(3)}} לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה בחברה מנהלת – 150,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(4)}} לעניין יחיד שהוא עובד של תאגיד המנוי בפסקאות (1) או (2) ואינו נושא משרה בו – 18,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|48|שיעור הקנס הבסיסי|תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, ”הקנס הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} לגבי יחיד העובד בתאגיד המנוי בפסקאות (2) או (3) ואינו נושא משרה בו – הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ולגבי יחיד אחר – פי שניים מהסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי תאגיד שאינו חברה מנהלת – פי שמונה מהסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תת|(3)}} לגבי חברה מנהלת – פי שישה עשר מהסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|49|עונשין|תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־6, תשע״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או הקנס הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} התנה תשלום כספים לקופת גמל בעד עובד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(12)}} החזיק או ניהל נכסי קופת גמל, שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א)}};
{{ח:תתת|(13)}} לא ניהל מערכת חשבונות נפרדת לכל קופת גמל או לא החזיק נכסי קופת גמל בנפרד מנכסים של קופות גמל אחרות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ב) עד (ד)}};
{{ח:תתת|(13א)}} חישב את עמלת ההפצה בזיקה לשיעור דמי הניהול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ה)(3)}};
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(16)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(17)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(18)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(19)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(20)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(21)}} פעל בחיסול עסקי חברה מנהלת שלא בהתאם להוראות שנתן לו הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 63|סעיפים 63}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 64|ו־64 לחוק הפיקוח על הביטוח}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(ג)}};
{{ח:תתת|(22)}} מיזג קופת גמל בקופת גמל אחרת בלא אישור מראש מאת הממונה או בלי שהודיע על כך מראש לעמיתים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)}};
{{ח:תתת|(23)}} העביר נכסי קופת גמל מתמזגת או זכויות עמיתי קופת גמל מתמזגת, לקופת גמל אחרת, שלא בהתאם לתכנית המיזוג שאישר הממונה או להוראותיו באישור כאמור, או בלי שנשמרו זכויות העמיתים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ב)}};
{{ח:תתת|(24)}} פיצל קופת גמל בלא אישור מראש מאת הממונה או בלי שהודיע על כך מראש לעמיתים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)}};
{{ח:תתת|(25)}} העביר נכסים מקופת גמל מתפצלת או זכויות עמיתי קופת גמל מתפצלת, לקופה קולטת, שלא בהתאם לתכנית הפיצול שאישר הממונה או להוראותיו באישור כאמור, או בלי שנשמרו זכויות העמיתים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(ב)}};
{{ח:תתת|(26)}} העביר קופת גמל שבניהולו לניהול אדם אחר בלא אישור מראש מאת הממונה או בלי שהודיע על כך מראש לעמיתים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} ניהל קופת גמל בלי שהיה בידו רישיון חברה מנהלת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתת|(2)}} הציג כקופת גמל, קרן או תכנית ביטוח שאין לגביהן אישור קופת גמל;
{{ח:תתת|(3)}} פעל בניגוד להוראה שנתן לו הממונה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 23|סעיף 23(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}}, בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רישיון;
{{ח:תתת|(4)}} החזיק אמצעי שליטה בחברה מנהלת או שלט בחברה מנהלת בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(4א)}} הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור בחברה מנהלת, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 32|סעיף 32(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}};
{{ח:תתת|(4ב)}} שלט בחברה מנהלת שהיא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה בחברה כאמור, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 32א|סעיף 32א לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} העביר אמצעי שליטה בחברה מנהלת ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} ניהל קופת גמל שלא על פי התקנון שאישר הממונה או שלא על פי ההוראות לפי חוק זה ולהוראות כל דין אחר שהתקנון כפוף להן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א) ו־(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} העניק לעמיתים בקופת גמל זכויות או הטיל עליהם חובות, שלא בהתאם לתקנונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ג)}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול קופת גמל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ד)}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(11)}} לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ו)}};
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(13)}} לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לקופת גמל, בהתאם להוראת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ג)}};
{{ח:תתת|(14)}} לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן הממונה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 62|בסעיף 62(א) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(ג)}};
{{ח:תתת|(15)}} לא מילא אחר הוראה שנתן הממונה לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 65|סעיף 65 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(ג)}};
{{ח:תתת|(16)}} הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן הממונה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 66|סעיף 66 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(ג)}};
{{ח:תתת|(17)}} הפר הוראה שנתן הממונה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 67|סעיפים 67}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 68|או 68 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(ג)}};
{{ח:תתת|(18)}} כיהן כנושא משרה או כעובד אחר בחברה מנהלת אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 68|סעיף 68 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(ג)}}, או כיהן כנושא משרה בחברה מנהלת אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(19)}} כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 42א|סעיף 42א לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}}, או נתן את הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין ייכללו בדוח או בהודעה כאמור, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
{{ח:תתת|(20)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|50|עבירה כדי להטעות או לרמות}}
{{ח:ת}} מי שעבר עבירה מהעבירות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49}} כדי לרמות או להטעות עמית בקופת גמל או אדם השוקל להצטרף כעמית לקופת גמל, דינו – מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי שלושה מן הקנס הקבוע לאותה עבירה.

{{ח:סעיף|51|קנס בעבירה נמשכת}}
{{ח:ת}} בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכת העבירה, נוסף על כל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל על אותה עבירה.

{{ח:סעיף|52|חובת פיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שונות}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54|תביעה בשם קופת גמל}}
{{ח:ת}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי, לבקשת הממונה, לתבוע בשם חברה מנהלת, בעבור קופת גמל שבניהולה, נושא משרה בחברה המנהלת, בשל נזק שנגרם לקופת הגמל או לעמיתים בקופה, ממעשה או ממחדל בניגוד לחובותיו כלפיה או כלפי העמיתים לפי הוראות חוק זה, הוראות התקנון או הוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|55|מסלולי השקעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע כי חלק מההוראות לפי חוק זה יחולו גם על מסלול השקעה בקופת גמל מסלולית כאילו היה קופת גמל.

{{ח:סעיף|56|קופות ביטוח|תיקון: תשס״ח, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על קופת ביטוח, למעט קופת ביטוח שהיא קופת גמל בניהול אישי, ועל מבטח המנהל קופה כאמור, לא יחולו ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3(ב) עד (ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13 עד 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19 עד 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30 עד 35}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58}}, וכן {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}} לענין הפרת ההוראות האמורות ולמעט ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86(ב) ו־(ט) עד (יג)}}, הכל בשינויים המחויבים, ויראו את המבטח, לענין אותם סעיפים ולענין כל דין אחר החל על חברה מנהלת ביחס לקופות הגמל שבניהולה, כחברה מנהלת; השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות נוספות מההוראות לפי חוק זה שיחולו על קופת ביטוח ועל מבטח כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (החלת סעיף 16(ד)(6) לחוק על קופת ביטוח ומבטח)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (החלת סעיף 16(ד)(6) לחוק על קופת ביטוח ומבטח), התשע״ג–2013}}, לפיהן על קופת ביטוח, ועל מבטח המנהל קופה כאמור, יחול {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ד)(6) לחוק}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תכנית הביטוח שאושרה כקופת ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}} והוראות פוליסות הביטוח שהוצאו על פיה, יהיו כפופות להוראות לפי חוק זה החלות לענין קופת ביטוח לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|57|קופות גמל בניהול אישי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} על קופת גמל בניהול אישי שאושרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)}} ועל חברה מנהלת של קופה כאמור לא יחולו ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8 עד 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13 עד 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19 עד 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27 עד 30}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32 עד 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39 עד 42}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58}}, וכן {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}} לענין הפרת ההוראות האמורות, הכל בשינויים המחויבים; השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות נוספות מההוראות לפי חוק זה שיחולו על קופת גמל בניהול אישי ועל חברה מנהלת של קופה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} על קופת גמל בניהול אישי שהיא קופת ביטוח שאושרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}} ועל מבטח המנהל קופה כאמור לא יחולו ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3(ב) עד (ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13 עד 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19 עד 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32 עד 35}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58}}, וכן {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}} לענין הפרת ההוראות האמורות, הכל בשינויים המחויבים, ויראו את המבטח, לענין אותם סעיפים ולענין כל דין אחר החל על חברה מנהלת ביחס לקופות הגמל שבניהולה, כחברה מנהלת; השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות נוספות מההוראות לפי חוק זה שיחולו על קופת גמל בניהול אישי שהיא קופת ביטוח ועל מבטח כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הוראות בענינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי התקשרות בין עמית בקופת גמל בניהול אישי לבין החברה המנהלת של קופת הגמל או המבטח המנהל את הקופה, לפי הענין, ואופן ההתקשרות עמם;
{{ח:תתת|(2)}} מתן הוראות עמית לענין ניהול והשקעת כספי קופת גמל בניהול אישי וביצוע הוראות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} מגבלות על השקעת כספי קופת גמל בניהול אישי, לרבות שיעורים מרביים להשקעה בנכס מסוים או בסוגי נכסים שיקבע וכן תנאים והגבלות על השקעה כאמור ותנאים לביצועה; לענין זה, ”השקעה“ – קניה, מכירה, החזקה, מתן הלוואה וכל עסקה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות הסכם בין עמית ובין חברה מנהלת של קופת גמל בניהול אישי או מבטח המנהל קופה כאמור, לרבות פוליסת ביטוח, יהיו כפופות להוראות לפי חוק זה החלות לענין קופת גמל בניהול אישי לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), לפי הענין, ולתקנות לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|57א|דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} קופת גמל או חברה מנהלת הנותנת ללקוח הלוואה לדיור (בסעיף זה – המלווה), תודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שתקבע המלווה ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למלווה מסמך המעיד על כך:
{{ח:תתתת|(א)}} הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
{{ח:תתתת|(ב)}} הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
{{ח:תתת|(2)}} לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב־12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, תמסור המלווה ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
{{ח:תת|(ג)}} דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”הלוואה לדיור“ – הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9א1|בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|57ב|הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור רשאי המלווה לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים; בסעיף זה, ”המלווה“ ו”הלוואה לדיור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 57א|בסעיף 57א}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|58|אגרות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע אגרות כמפורט להלן, וכן הוראות לענין אגרות כאמור, לרבות המועדים לתשלומן:
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון חברה מנהלת;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה בעד הגשת בקשה לאישור קופת גמל ולחידושו;
{{ח:תתת|(3)}} אגרה שנתית לחברה מנהלת בעד כל קופת גמל שבניהולה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (אגרה שנתית לחברה מנהלת)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (אגרה שנתית לחברה מנהלת), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי שר האוצר לקבוע הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית ואגרה מוגדלת שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרה לפי אותן תקנות (בסעיף זה – תוספת לאגרה).
{{ח:תת|(ג)}} על גביית אגרה ותוספת לאגרה לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא שילמה חברה מנהלת אגרה שהיה עליה לשלם לפי הוראות סעיף קטן (א) בתוך שנה מהמועד שנקבע לתשלומה לפי הוראות אותו סעיף קטן, יותלה רישיונה החל במועד שנקבע לכך בהתראה שמסר לה הממונה, עד לתשלום האגרה והתוספת לאגרה; בתקופת ההתליה רשאי הממונה לפעול בהתאם לסמכויותיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(ג)}}; חברה מנהלת שרישיונה הותלה, תודיע על כך מיד לעמיתי קופות הגמל שבניהולה.
{{ח:תת|(ה)}} חידוש רישיון חברה מנהלת או אישור קופת גמל, שפקע, שבוטל או שהותלה, לפי הוראות חוק זה, יותנה בתשלום חובותיה של החברה המנהלת בשל אגרות ותוספת לאגרות שלא שולמו על ידה.

{{ח:סעיף|59|פרסום הוראות הממונה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

{{ח:סעיף|60|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי חוק זה יכול שיהיו לכלל קופות הגמל והחברות המנהלות אותן, או לגבי סוגי קופות גמל או קופות גמל למטרות מסוימות, והחברות המנהלות אותן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ״ד–1964}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופה מרכזית להשקעות)|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופה מרכזית להשקעות), תשל״ו–1975}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: תיקונים עקיפים, תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|61|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:סעיף|62|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}}

{{ח:סעיף|63|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שיווי זכויות האשה|בחוק שיווי זכויות האשה, תשי״א–1951}}.}}

{{ח:סעיף|64|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|בחוק עבודת נשים, תשי״ד–1954}}.}}

{{ח:סעיף|65|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958}}.}}

{{ח:סעיף|66|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס הבולים על מסמכים|בחוק מס הבולים על מסמכים, תשכ״א–1961}}.}}

{{ח:סעיף|67|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|בחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963}}.}}

{{ח:סעיף|68|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:סעיף|69|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|70|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, תשכ״ט–1969}}.}}

{{ח:סעיף|71|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|72|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|בחוק דמי מחלה, תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|73|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)|בחוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), תשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|74|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|בחוק רשות שדות התעופה, תשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|75|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|76|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים|בחוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, תשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|77||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, תשמ״ה–1985}}.}}

{{ח:סעיף|78|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], תשמ״ה–1985}}.}}

{{ח:סעיף|79|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)|בחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), תשמ״ה–1985}}.}}

{{ח:סעיף|80|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רשות העתיקות|בחוק רשות העתיקות, תשמ״ט–1989}}.}}

{{ח:סעיף|81|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי|בחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|82|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, תש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|83|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם|בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, תשס״ב–2002}}.}}

{{ח:סעיף|84|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, תשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|85|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, למעט הסעיפים המפורטים בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), 90 ימים ממועד פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב)}} ביום כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו מכוחו.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתן של הפסקאות המפורטות להלן, {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}}, במועד המפורט לצדן:
{{ח:תתת|(1)}} פסקאות (2)(ב)(1) ו־(3), (3)(ג), (5)(א), (7)(א) ו־(ג)(1), ו־(11)(ב)(3)(ג) – במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}};
{{ח:תתת|(2)}} פסקה (2)(ב)(2) – במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תתת|(3)}} פסקאות (2)(ג), (11)(א)(2) ו־(ב)(1) – במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};
{{ח:תתת|(4)}} פסקה (3)(א)(2) – במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} ההגדרה, ”קרן חדשה מקיפה“ ו”קרן חדשה כללית“ {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67א|שבסעיף 67א בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}} (בסעיף זה – חוק שירות הקבע בצה״ל), כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78 בחוק זה}}, תכנס לתוקפה ביום כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, לענין תשלומים לקרן חדשה מקיפה ולקרן חדשה כללית;
{{ח:תתת|(2)}} עד לכניסתן לתוקף של תקנות כאמור בפסקה (1) ההגדרה ”קופת גמל לקצבה“, ”קרן ותיקה“, ”קרן חדשה מקיפה“ ו”קרן חדשה כללית“ {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67א|שבסעיף 67א בחוק שירות הקבע בצה״ל}} כנוסחו ערב פרסומו של חוק זה תמשיך לחול על ”קרן חדשה מקיפה“ ו”קרן חדשה כללית“.

{{ח:סעיף|86|הוראות מעבר|תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־6, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ״ד–1964}}.
{{ח:תת|(ב)}} אישור קופת גמל שניתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות קופות גמל}} לפני יום התחילה, יראו אותו כאישור שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, והוא יהיה בתוקף עד תום תקופת תוקפו, אלא אם כן בוטל קודם לכן לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} חברה שערב יום התחילה היה בידה אישור חברה מנהלת שניתן לה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות קופות גמל}}, זכאית לרישיון חברה מנהלת.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהחזיק, ערב יום התחילה, יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בחברה כאמור בסעיף קטן (ג) או שלט בחברה כאמור, זכאי להיתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} לענין אותה החזקה או שליטה.
{{ח:תת|(ה)}} חברה הזכאית לרישיון לפי סעיף קטן (ג) או אדם הזכאי להיתר לפי סעיף קטן (ד), שלא הגישו לממונה בקשה לרישיון או להיתר, לפי הענין, עד תום שישה חודשים מיום התחילה – רואים אותם כאילו ויתרו על זכאותם כאמור.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} קופת גמל שערב יום התחילה פעלה כדין כתאגיד, תנוהל בנאמנות בידי חברה מנהלת, כאמור בחוק זה, ולא תהיה עוד תאגיד, עד תום שמונה עשר חודשים מיום התחילה.
{{ח:תתת|(2)}} לא קיימה קופת הגמל כאמור בפסקה (1) את ההוראות האמורות באותה פסקה, עד תום המועד שנקבע לכך, יפעיל הממונה לגביה את סמכותו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(ג)}}.
{{ח:תתת|(3)}} קופת גמל כאמור בפסקה (1), יראו אותה, לענין כל דין, כחברה מנהלת כל עוד היא תאגיד.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הוראות סעיף קטן (ו) לא יחולו על קופת גמל שערב יום התחילה פעלה כדין כאגודה שיתופית, ויראו קופת גמל כאמור, לענין כל דין, כחברה מנהלת כל עוד היא אגודה שיתופית, ואולם אם ראה הממונה כי שינוי המוצע בתקנון קופת גמל כאמור משנה את הגדרת מי שזכאי להיות עמית בקופה, או שיש בו, לדעתו, כדי לשנות באופן מהותי את אופיה של הקופה, או כדי להשפיע באורח מהותי על אופן ניהולה, רשאי הוא להתנות את אישורו לשינוי בכך שהקופה תנוהל בנאמנות בידי חברה מנהלת, כאמור בחוק זה, ושהקופה לא תהיה עוד אגודה שיתופית; לענין זה לא יראו בפתיחת מסלול השקעה חדש בקופה כאמור שינוי שיש בו כדי לשנות באופן מהותי את אופיה של הקופה או כדי להשפיע באורח מהותי על אופן ניהולה.
{{ח:תתת|(2)}} קופת גמל כאמור בפסקה (1) המבקשת להתנהל בנאמנות בידי חברה מנהלת ולא להיות עוד אגודה שיתופית, יחולו לגביה, לענין השינוי המבני, הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345|סעיף 345}} או {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות}} כאילו היתה חברה, לפי בחירתה.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ז) לא יחולו על קופת גמל לקצבה שערב יום התחילה היתה מבטח שמונה לו מנהל מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 78ד|סעיף 78ד לחוק הפיקוח על הביטוח}}, הקופה לא תנוהל בידי חברה מנהלת ויראו אותה לענין כל דין כחברה מנהלת.
{{ח:תת|(ט)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, נדרשה, ערב יום התחילה, על פי הוראות בתקנון קופת גמל ובהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות קופות גמל}}, הסכמת מעביד למשיכה של כספים שהפקיד בקופת הגמל בעד עמית–שכיר, או שהמעביד היה רשאי, לפי ההוראות כאמור, למשוך כספים אלה מקופת הגמל, ימשיכו לחול אותן הוראות לגבי כספים כאמור שהפקיד המעביד בקופת הגמל לפני יום התחילה אף אם הועברו לקופת גמל אחרת.
{{ח:תת|(י)}} חוזרים שהוציא הממונה לפני יום התחילה, יראו אותם כהוראות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ב)}} ומועד תחילתם, לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו{{ח:הערה|־}}ו׳}} {{ח:פנימי|סעיף 59|וסעיף 59}}, ביום התחילה או במועד מאוחר יותר שנקבע בהם.
{{ח:תת|(יא)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת הפרה הוראה {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|מתקנות קופות גמל}}, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בסכום שהיה ניתן להטיל עליה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} אילו הפרה הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}, ויחולו לעניין זה ההוראות החלות על עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}:
{{ח:תתת|(1)}} קיבלה תשלומים לקופת גמל שבניהולה, שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 19|תקנות 19}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 19א|19א}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 23א|23א}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 44|44(ג) עד (ה)}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 49ח|או 49ח}};
{{ח:תתת|(2)}} גבתה תשלומים שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 20|תקנות 20}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 21|21}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 23|23}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 44|או 44(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא גבתה ממעביד ריבית בשל איחור בהפקדה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 22|תקנות 22}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 44|או 44(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא מסרה תעודה או אישור למעביד או לעמית בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 24|תקנה 24}};
{{ח:תתת|(5)}} נתנה הלוואות לעמית שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 30|תקנה 30}};
{{ח:תתת|(6)}} השקיעה כספי קופת גמל שבניהולה בעסקי מעביד ואו בעסקי עמית, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 32|תקנה 32}};
{{ח:תתת|(7)}} קיבלה אשראי, שעבדה נכס או ערבה להתחייבות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 33|תקנה 33}};
{{ח:תתת|(8)}} העבירה כספים, סירבה להעביר כספים או קיבלה כספים, שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 33א|תקנות 33א}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 34א|34א}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 34ב|34ב}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 35|35}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 38ב1|38ב1}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 38ג|38ג}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 40א|40א}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41יז|או 41יז}};
{{ח:תתת|(9)}} לא העבירה כספים ממסלול השקעה אחד למסלול השקעה אחר בקופת גמל מסלולית שבניהולה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 33ב|תקנות 33ב}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41יז|או 41יז(ג)}};
{{ח:תתת|(10)}} לא שילמה פיצויים, תגמולים, קצבה או תשלומים אחרים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 34|תקנות 34}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 38|38}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 38א|38א}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 38ג|38ג}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 39א|39א(א)}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41יא|41יא}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41יא1|41יא1}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כט|41כט}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 46|46}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 49ט|או 49ט}};
{{ח:תתת|(11)}} התנתה תשלום לעמית שכיר באישור המעביד, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 34|תקנה 34(ז)(1)}};
{{ח:תתת|(12)}} איחדה או פיצלה חשבונות של עמית, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 36|תקנה 36}};
{{ח:תתת|(13)}} קיבלה כספים מעמית, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 37|תקנה 37}};
{{ח:תתת|(14)}} לא העבירה כספים לחשבון שאינו מבטיח תשואה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 38ב2|תקנה 38ב2}};
{{ח:תתת|(15)}} לא פעלה לאיתור חשבונות של עמיתים או לאיתור המוטבים בחשבונות אלה או לא הודיעה למוטב על זכאותו, בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 38ד|תקנה 38ד}};
{{ח:תתת|(16)}} קיבלה מעמית הפקדות או לא החזירה כספים, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 39א|תקנה 39א(ג) עד (ז)}};
{{ח:תתת|(17)}} שילמה או החזירה כספים למעביד, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 40|תקנות 40}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41|או 41}};
{{ח:תתת|(18)}} השקיעה כספי קופת גמל שבניהולה שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#פרק 6-1 סימן 2 משנה א|סימן א׳ בחלק השני שבפרק שישי 1}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 49י|תקנה 49י(א)}};
{{ח:תתת|(19)}} פטרה נושא משרה בה מאחריותו, שיפתה נושא משרה בה או התקשרה בחוזה ביטוח אחריותו של נושא משרה בה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ה|תקנות 41ה(ב) עד (ד)}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כ|או 41כ(ג)}};
{{ח:תתת|(20)}} לא השתתפה או הצביעה באסיפה כללית של תאגיד שהיא בעלת זכות הצבעה בו או לא שמרה תיעוד בכתב של פרטי האסיפה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ה1|תקנות 41ה1}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כ|או 41כ(ג)}};
{{ח:תתת|(21)}} התקשרה לשם ניהול השקעות של קופת גמל שבניהולה או ביצעה עסקאות בניירות ערך, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ה2|תקנות 41ה2}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כ|או 41כ(ג)}};
{{ח:תתת|(22)}} לא מינתה ועדת השקעות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ה3|תקנות 41ה3}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ה5|41ה5(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כ|או 41כ(ג)}};
{{ח:תתת|(23)}} העסיקה עובד או מועסק או קיבלה ייעוץ מאדם שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ה7|תקנות 41ה7}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כ|או 41כ(ג)}};
{{ח:תתת|(24)}} מינתה דירקטור מכוח אמצעי השליטה שבהחזקת קופת גמל שבניהולה או תגמלה דירקטור שמונה כאמור, שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ה8|תקנות 41ה8}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כ|או 41כ(ג)}};
{{ח:תתת|(25)}} לא חישבה נכסי קופת גמל שבניהולה בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ו|תקנות 41ו}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41יט|41יט}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כב|41כב}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 49יא|או 49יא}};
{{ח:תתת|(26)}} גבתה דמי ניהול או הוצאות שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ח|תקנות 41ח}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כח|41כח}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 49יב|או 49יב}};
{{ח:תתת|(27)}} לא זקפה לחשבונו של עמית בקופת גמל שבניהולה את רווחי הקופה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41י|תקנות 41י}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41טז|או 41טז}} או זקפה לחשבונו של עמית רווחים כאמור שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41י|אותן תקנות}};
{{ח:תתת|(28)}} לא שילמה ריבית פיגורים או לא זיכתה את חשבונו של עמית, בשל אי־ביצוע תשלום או העברת זכויות במועד, או לא ניכתה את סכום הריבית מדמי הניהול, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41יז1|תקנה 41יז1}};
{{ח:תתת|(29)}} לא השקיעה כספי קופת גמל לקצבה שבניהולה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כ|תקנה 41כ}};
{{ח:תתת|(30)}} קיבלה או התחייבה לקבל עמיתים חדשים לקופת גמל לקצבה שבניהולה, שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כד|תקנה 41כד}};
{{ח:תתת|(31)}} קיבלה תשלומים מעמית בקופת גמל לקצבה שבניהולה לשם רכישת זכויות שתחולתן למפרע, שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כה|תקנה 41כה}};
{{ח:תתת|(32)}} לא מסרה דף הסבר, פירוט, מידע או הודעה בהתאם להוראת {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41לא|תקנה 41לא}};
{{ח:תתת|(33)}} לא קיבלה תשלומים מעמית שכיר, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 44|תקנה 44(ד)}};
{{ח:תתת|(34)}} לא העבירה את הרישומים השנתיים, בשל חשבון קופת גמל שבניהולה, במועד העברת זכויות העמית מקופת הגמל לקופת גמל אחרת בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 49ד1|תקנה 49ד1}};
{{ח:תתת|(35)}} לא רשמה את חשבון הבנק של קופת גמל מרכזית לקצבה שבניהולה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 49י|תקנה 49י(ג)}};
{{ח:תתת|(36)}} לא שלחה לעמית בקופת גמל שבניהולה דוח או הודעה בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 49טו|תקנות 49טו(א)}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 53|53}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 53א|53א}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 53ב|או 53ב}};
{{ח:תתת|(37)}} לא ביצעה הפרדה של החשבונות והנכסים של קופות הגמל שבניהולה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 50א|תקנה 50א}};
{{ח:תתת|(38)}} לא שמרה מסמכים הנוגעים לעמית בקופת גמל שבניהולה או לדרכי השקעת כספי העמית, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 56א|תקנה 56א}}.
{{ח:תת|(יב)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מתקנות קופות גמל, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (יא):
{{ח:תתת|(1)}} כיהן במסגרת ועדת השקעות או פעל במסגרת תפקידו בוועדת השקעות שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ה3|תקנות 41ה3(ו) עד (ח)}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ה5|41ה5(ב)}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ה6|41ה6}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כ|או 41כ(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} הועסק בידי חברה מנהלת, נתן לה ייעוץ או פעל במסגרת ההעסקה או מתן הייעוץ כאמור שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ה7|תקנות 41ה7}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41כ|או 41כ(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול קופת גמל, בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 41ח|תקנה 41ח(ד)}}.
{{ח:תת|(יג)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת לא הגישה דוח בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 48|תקנות 48}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 49יד|49יד}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 51|51}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 51א|51א}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 51ג|51ג}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 52|או 52 לתקנות קופות גמל}}, או לא פרסמה דוח בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 51ב|תקנה 51ב לתקנות האמורות}}, רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בסכום שהיה ניתן להטיל עליה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} אילו הפרה הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}, ויחולו לעניין זה ההוראות החלות על עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״א־6}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|סעיפים 43(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 47א|ו־47א}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 34א|סעיף 34א לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}};

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1א}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 32א|סעיף 32א(ה) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39(ב)}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ד סימן א1|סימן א׳1 לפרק ד׳ בחוק הפיקוח על הביטוח}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לא העמיד לעיון הציבור את תקנון קופת הגמל וכל שינוי בו, לא המציא עותק של התקנון או לא פרסם אותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א) או (ב)}} או בניגוד להוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג)}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} לא מסר לחברה מנהלת, בעת הפקדת כספים בקופת גמל שבניהולה, פרטים שנדרש למסרם בהתאם להוראות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)(2)}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} לא שלח לעמיתים בקופת גמל דוחות תקופתיים או דוחות נוספים בהתאם להוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר דרישה שניתנה לו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 50|סעיפים 50}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 59ב|59ב}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 73|או 73 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(ג)}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} לא הגיש לממונה דוחות והודעות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 42|סעיף 42 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של חברה מנהלת את הפרטים הדרושים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 48א|סעיף 48א(א) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} לא מסר לממונה פרטים, לפי דרישתו, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 48א|סעיף 48א(ב) לחוק הפיקוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}}.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון חברה מנהלת או באישור קופת גמל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר תנאי בהיתר שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בניגוד להוראות אותו סעיף;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר בחברה מנהלת בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ד סימן א1|סימן א׳1 לפרק ד׳ בחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בחברה מנהלת, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ד סימן א1|סימן א׳1 לפרק ד׳ בחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} לא מינה ועדת השקעות בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(א) ו־(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}, או שמינה ועדת השקעות שלא בהתאם להוראות האמורות;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} כיהן כחבר ועדת השקעות או פעל במסגרת תפקידו כחבר ועדת השקעות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}};

{{ח:סעיף*|(6א)||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 6א}}
{{ח:ת}} פעל בניגוד להוראות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ד)(6)}} לעניין סוגי ביטוחים שבהם יבוטחו עמיתים בקופת גמל או פעל בניגוד לתנאים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|הסעיף האמור}} לגבי ביטוחים כאמור;

{{ח:סעיף*|(6ב)||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 6ב}}
{{ח:ת}} פעל בניגוד להוראות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} לעניין חלוקת חשבון קופת גמל למרכיבים או ניהול כל אחד מהמרכיבים האמורים;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)(1)}} לעניין תשלומי כספים לקופת גמל;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} לא גבה ממעבידים ריבית בשל איחור בהפקדה, בניגוד להוראות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)(2)}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} לא המציא לעמיתים או למעבידים אישורים, בניגוד להוראות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)(3)}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} שילם כספים, קיבל כספים או העביר כספים, מקופת גמל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} לא פעל בהתאם להוראות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}} לעניין משיכה והעברה של כספים מקופת גמל וממסלול השקעה בקופת גמל מסלולית ולעניין המשך הפקדת כספים בקופת גמל;

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} לא מסר אישורים, פרטים, נתונים ומסמכים, בהתאם להוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ד)}};

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} לא פעל לאיתור עמיתים או מוטבים, בהתאם להוראות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}};

{{ח:סעיף*|(13א)||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 13א}}
{{ח:ת}} לא מחק את המידע שקיבל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24א|בסעיף 24א(ב)(8)}} או {{ח:פנימי|סעיף 24ב|בסעיף 24ב(א)(11)}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ב|אותו סעיף}}, לפי העניין;

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} הפקיד מזומנים של קופת גמל בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(א)}} או ניהל חשבון ניירות ערך של קופת גמל בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}};

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} לא פעל בהתאם להוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}} לעניין החזקת נכסי קופת גמל ורישומם;

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} שעבד נכסי קופת גמל, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} לא השתתף בהצבעה באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(א)}}, או לא מילא אחר הוראות הממונה שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ב)}};

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} חישב את שוויים של נכסי קופת גמל בניגוד להוראות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(א)}};

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 19}}
{{ח:ת}} לא פעל בהתאם להוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)}} לעניין אופן חישוב שוויים של נכסי קופת גמל;

{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 20}}
{{ח:ת}} לא חישב תשואה שהשיגה קופת גמל על נכסיה או לא זקף את רווחי הקופה והפסדיה לחשבונות העמיתים, באופן ובמועדים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}, או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|הסעיף האמור}} לעניין כספים חדשים שהופקדו בחשבונות העמיתים.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} השקיע כספי קופת גמל שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} {{ח:פנימי|סעיף 57|או 57(ב)}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ה)}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} תיאר תיאור מטעה ביחס לקופת גמל או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ב)}};

{{ח:סעיף*|(3א)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 3א}}
{{ח:ת}} גבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 57ב|סעיף 57ב}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92כב|סעיף 92כב(ד) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ט1|פרק ט׳1 לחוק הפיקוח על הביטוח}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, שילם עיצום כספי שהוטל לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: פרק ה׳]}}}} במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92יד|סעיף 92יד לחוק האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״א־6}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|סעיפים 43(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 47א|ו־47א}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין חברה מנהלת –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;150px&quot;&gt;היקף נכסי קופות גמל שבניהול החברה המנהלת (במיליוני שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;400,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 1,000 עד 10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד שאינו חברה מנהלת –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} לעניין יחיד, שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה בחברה מנהלת –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} לעניין יחיד שהוא עובד של תאגיד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרטים (1)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|או (2)}} ואינו נושא משרה בו –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ח בתמוז התשס״ה (25 ביולי 2005).}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''משה קצב'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>onn3y8sk7qd4vhublzauxbyik42u3e6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>316044</id>
    <revision>
      <id>1419267</id>
      <parentid>1417710</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T05:39:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="329840" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981
&lt;שם קודם&gt; חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981 (תיקון: תשס״ה–4)

&lt;מאגר 2000503 תיקון 2166722&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 221|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|1:209338)); ((תשכ&quot;ב, 94|תיקון|5:209337)); ((תשכ&quot;ג, 30|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|5:209336)); ((תשל&quot;ח, 201|תיקון לפקודת הסטטיסטיקה|9:209023)); ((תש&quot;ם, 26|תיקון מס' 4|9:209335)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 208|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|9:209334)), ((298|ת&quot;ט|ec:9:317815)); ((תשנ&quot;ב, 203|חוק הביקורת הפנימית|12:210838)); ((תשנ&quot;ד, 2|תיקון מס' 2|13:211015)), ((4|ת&quot;ט|ec:13:317365)); ((תשנ&quot;ה, 158|תיקון מס' 4 לחוק הגנת הצרכן|13:211153)); ((תשנ&quot;ו, 45|תיקון מס' 4|13:211326)); ((תשנ&quot;ז, 32|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((221|תיקון מס' 6|14:211426)), ((222|תיקון מס' 7|14:211427)); ((תשנ&quot;ח, 64|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ב, 97|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)); ((תשס&quot;ג, 477|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 55|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((370|תיקון מס' 12|16:299655)), ((433|תיקון מס' 12 (תיקון)|16:299767)); ((תשס&quot;ה, 331|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((527|תיקון מס' 14|16:299878)), ((732|תיקון מס' 15|16:299604)), ((859|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס&quot;ו, 19|ת&quot;ט)), ((279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס&quot;ח, 121|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((165|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|17:300727)), ((292|תיקון מס' 20|18:301033)); ((תש&quot;ע, 474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((515|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)), ((545|תיקון מס' 23|18:301211)); ((תשע&quot;א, 53|תיקון מס' 5 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|18:301133)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((1120|חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|18:301269)); ((תשע&quot;ד, 109|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)); ((תשע&quot;ה, 60|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|19:306600)); ((תשע&quot;ו, 26|תיקון מס' 13 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|20:315848)), ((252|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)), ((1254|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((342|תיקון מס' 33|20:367827)), ((427|תיקון מס' 192 לחוק הביטוח הלאומי|20:369728)), ((1048|תיקון מס׳ 35|20:390346)); ((תשע&quot;ח, 739|תיקון מס' 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|20:502709)), ((880|תיקון מס' 57 לחוק הגנת הצרכן|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 40|תיקון מס' 38|20:519394)), ((63|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)), ((99|תיקון מס' 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528211)), ((160|תיקון מס' 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528257)); ((תשפ&quot;ב, 864|תיקון מס' 34 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|24:628369)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-2)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחת מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה -
::: (1) יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
::: (2) חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
:- &quot;ביטוח תלוי תשואה&quot; - תכנית ביטוח שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
:- &quot;גוף מוסדי&quot; - מבטח וחברה מנהלת;
:- &quot;גוף מפוקח&quot; - גוף שפעילותו טעונה רישוי לפי חוקי הפיקוח;
:- &quot;החזקה&quot; או &quot;רכישה&quot; - בין לבד בין יחד עם אחרים בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;
:- &quot;המפקח&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הועדה&quot; - הועדה המייעצת שהוקמה לפי [[סעיף 4]];
:- &quot;המועצה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי [[סעיף 2(א)]];
:- &quot;התחייבות תלוית תשואה&quot; - התחייבות של המבטח לפי ביטוח תלוי תשואה, שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
:- &quot;חברה מנהלת&quot;, &quot;קופת ביטוח&quot;, &quot;קופת גמל&quot;, &quot;קופת גמל לקצבה&quot;, &quot;קופה גמל לחסכון&quot;, &quot;קופת גמל מרכזית לדמי מחלה&quot;, קופת גמל מרכזית לפיצויים&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:- &quot;חוק גיל פרישה&quot; - [[חוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני&quot; - [[=חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק הפיקוח על קופות גמל&quot; - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות&quot; - [[חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע&quot;ד-2013]];
:- &quot;חוקי הפיקוח&quot; - חוק זה, [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] [[וחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;יחד עם אחרים&quot; - יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לענין יחיד - אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד - אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;
:- &quot;יועץ השקעות&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;יועץ פנסיוני&quot;, &quot;ייעוץ פנסיוני&quot;, &quot;מערכת סליקה פנסיונית מרכזית&quot; ו&quot;שיווק פנסיוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]];
:- &quot;מבטח&quot; - מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי [[סעיף 15(א)(1)]] או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ לפי [[סעיף 15(א)(2)]];
:- &quot;מבטח בלא שולט&quot; - מבטח אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 32(ב)]];
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]] וכל עובד הכפוף לו במישרין, וכן חבר ועדת השקעות תלויות תשואה וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה, כמשמעותן [[בסעיף 41ה]];
:- &quot;סוכן ביטוח&quot; או &quot;סוכן&quot; - מי שקיבל רשיון סוכן יחיד לפי [[סעיף 25]] או מי שקיבל רשיון סוכן תאגיד לפי [[סעיף 26]];
:- &quot;עיסוק בביטוח&quot; - התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח, למעט מתן אחריות למצרך או לשירות הנלווה לעיסוק עיקרי אחר של נותן האחריות; לענין זה, &quot;התקשרות&quot; - לרבות הצעה להתקשרות ולרבות התקשרות שלא לשם הפקת רווחים;
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של אחד מאלה;
:- &quot;קרן ותיקה&quot; - קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ושאושרה לראשונה לפי [[תקנות קופות גמל]] לפני יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995);
:- &quot;קרן ותיקה שבהסדר&quot; - קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי [[סעיף 78ד]];
:- &quot;קרן ותיקה שאינה בהסדר&quot; - קרן ותיקה שאינה קרן ותיקה שבהסדר;
:- &quot;שליטה&quot; - היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:: (2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;תקנות קופות גמל&quot; - [[=תקנות קופות גמל|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ&quot;ד-1964]].

== פרק ב': רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ו-4) ==

=== סימן א': רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 1א. הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: מוקמת בזה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן - הרשות).

@ 1ב. עצמאות הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה, בהתאם להוראות חוק זה.

@ 1ג. תפקידי הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תפקידי הרשות הם:
: (א)(1) הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים;
:: (2) הבטחת היציבות והניהול התקין של הגופים המפוקחים;
:: (3) קידום התחרות במערכת הפיננסית, ובמיוחד בשוק ההון הביטוח והחיסכון;
:: (4) עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בפעילותם של הגופים המפוקחים, בשים לב לתפקידי הרשות לפי פסקאות (1) עד (3).
: (ב) בביצוע תפקידיה תביא הרשות בחשבון את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ביטוח הבריאות והסיעוד תפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה.

@ 1ד. תקציב הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציב נפרד, והממונה יהיה ממונה על סעיף התקציב; לעניין זה -
:- &quot;חוק תקציב שנתי&quot; ו&quot;ממונה על סעיף תקציב&quot; - כהגדרתם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;סעיף תקציב&quot; - כהגדרתו בחוק התקציב השנתי.

@ 1ה. עסקאות הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לשם ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 1ו. עובדי הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]], ואולם הממונה מורשה, באישור שר האוצר, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
: (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

@ 1ז. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הממונה ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על פעילות הרשות בתחומי סמכותה של הרשות.

=== סימן ב': הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 2. הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ו-4, תשע״ט-2)
: (א) שר האוצר ימנה, באישור הממשלה, ממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
: (א1) הממונה ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.
: (א2) הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.
: (א3) הממונה יהיה מנהל הרשות.
: (ב) הממונה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של מבטחים ושל סוכני ביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על ענינם של המבוטחים או של הלקוחות, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל המבטחים או סוכני הביטוח או לסוג מסוים מהם.
: (ג) (((בוטל).))

@ 3. סגן הממונה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: שר האוצר רשאי, אם ראה הממונה צורך בכך, למנות מקרב עובדי המדינה סגן ממונה; סמכות הנתונה בחוק זה לממונה רשאי שר האוצר בהמלצת הממונה להעניק גם לסגן הממונה; הודעה על הענקת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

=== סימן ג': הוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 4. הוועדה המייעצת (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה בענין רשיונות מבטח ורשיונות סוכן ביטוח, לפי חוק זה, ובכל ענין אחר כנדרש לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
: (ב) הועדה תהיה בת שבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:
:: (1) אחד מחברי הועדה יהיה היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו;
:: (2) אחד מחברי הוועדה ימונה מקרב עובדי המדינה הבכירים;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) שלושה מחברי הוועדה יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל או מי שהיו אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום הביטוח או קופות הגמל ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה, או פחות מאיש משק וכלכלה אחד; חברי הוועדה האמורים לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל, בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית;
:: (5) אחד מחברי הוועדה יהיה המפקח על הבנקים או נציגו;
:: (6) אחד מחברי הוועדה יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך או נציגו.
: (ג) שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.
: (ד) הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או הממונה.
: (ה) שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
: (ו) בסעיף זה, &quot;עובד מדינה&quot; - לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.
: (ז) לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
: (ח) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
: (ט) חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (י) נודע לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ח) או (ט), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.
: (יא) בסעיף זה -
::- &quot;עניין אישי&quot;, של חבר הוועדה - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין, מנהלים או עובדים אחראים בו;
::- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]];
::- &quot;קרוב&quot;, של חבר הוועדה - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.

@ 5. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 6. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;ו-4) : (((בוטל).))

@ 7. פרסום ברשומות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר הועדה, יושב־ראש או סגן יושב־ראש תפורסם ברשומות.

@ 8. תקופת כהונה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הועדה תהא שלוש שנים מיום מינויו.
: (ב) חבר הועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.

@ 9. פקיעת כהונה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת שר האוצר, למלא תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
: (ב) עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

@ 10. סדרי נוהל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
: (ב) החלטות הוועדה יתקבלו במניין של ארבעה מחבריה לפחות.
: (ג) השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.

@ 11. שמירת תוקף (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 12. סודיות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה, או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הסמיך אותו לכך שר האוצר או יושב ראש הוועדה; הוראה זו לא תחול על דיון שהוועדה החליטה כי יהיה פתוח לציבור.

== פרק ג': רישוי ==

=== סימן א': ענפי ביטוח ===

@ 13. סיווג לענפים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: עסקי ביטוח יסווגו לענפי ביטוח שיקבע הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.

=== סימן ב': רישוי מבטחים ===

@ 14. איסור עיסוק
: (א) לא יעסוק אדם בביטוח אלא אם יש בידו רשיון לפי [[סעיף 15]] ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) לא יעסוק מבטח אלא בענפי הביטוח הנקובים ברשיונו.
: (ג) מי שעיקר עיסוקו בביטוח מחוץ לישראל, ואינו עוסק בישראל אלא בביטוח משנה, לא ייחשב כעוסק בביטוח לענין חוק זה אלא אם הוא חברה שהואגדה בישראל.

@ 15. רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו לתת -
:: (1) לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]] - רשיון מבטח ישראלי;
:: (2) לתאגיד חוץ רשום בישראל העוסק בביטוח במדינת חוץ ונתון לפיקוח של שלטונות מדינת החוץ - רשיון מבטח חוץ.
: (א1) הממונה לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ואינה קופת גמל לחיסכון, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט [[בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], ותנאים אלה:
:: (1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם -
::: (א) אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;
::: (ב) רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;
::: (ג) רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור [[בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:: (2) לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה - היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת;
: (ב) ברשיון מבטח ייקבעו ענפי הביטוח שבהם מורשה בעל הרשיון לעסוק.
: (ג) הודעה על מתן רשיון מבטח ועל הענפים שבהם הורשה המבטח לעסוק תפורסם ברשומות.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לענין עיסוק בלעדי כאמור בסעיף קטן (א1)(1).

@ 16. בקשה לרשיון (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) בקשה לרשיון מבטח תוגש בטופס שקבע לכך הממונה, ותכלול גם את הנתונים הבאים:
:: (1) ענפי הביטוח שלגביהם מבוקש הרשיון;
:: (2) פירוט תכניות הביטוח ותנאי הביטוח המוצעים;
:: (3) פירוט תעריפי דמי הביטוח המוצעים והתשלומים האחרים שייגבו מן המבוטחים;
:: (4) דוגמאות של פוליסות, של טפסי הצעת ביטוח ושל טפסים אחרים שהמבקש ישתמש בהם;
:: (5) פרטים בדבר הסדרי ביטוח המשנה המוצעים;
:: (6) העתק מאושר ממסמכי ההתאגדות שבתוקף;
:: (7) רשימת נושאי המשרה;
:: (8) רשימת בעלי אמצעי השליטה לרבות נושאי המשרה ובעלי אמצעי השליטה בהם - אם הם תאגידים, או האנשים שהם פועלים כשלוחים או כנאמנים בשבילם - אם הם יחידים;
:: (9) פרטים בדבר האמצעים הכספיים של המבקש.
: (ב) בקשה לרשיון מבטח חוץ תכלול, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), נתונים כאמור בפסקאות (6) עד (8) לגבי התאגיד אשר ייצג אותו בישראל.
: (ג) הממונה רשאי לדרוש מן המבקש נתונים ומסמכים נוספים ככל הדרוש לדעתו לשם דיון בבקשה.

@ 17. שיקולים במתן רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יביא בחשבון עניינים אלה בעת בבואו לשקול בקשה לרשיון מבטח:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;
:: (2) התאמתם של נושאי המשרה בתאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ - של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש;
:: (5) תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסיכוייו להגשימן;
:: (6) תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון, ובמיוחד לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו;
:: (7) המדיניות הכלכלית של הממשלה;
:: (8) טעמים שבטובת הציבור.
: (ב) לא יסרב הממונה לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 15]], אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

@ 18. תנאים ברשיון ושינויים (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: ברשיון מבטח ניתן לקבוע תנאים והגבלות ומותר לשנות תנאים והגבלות שנקבעו בו ולהוסיף ענפי ביטוח שבהם יורשה המבטח לעסוק, ובלבד ששינוי תנאים והגבלות כאמור, שלא לפי בקשת המבטח, ייעשה בהתייעצות עם הועדה לאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.

=== סימן ג': פקדון (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 19. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 21. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

=== סימן ד': ביטול רשיון מבטח ===

@ 22. ביטול רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לבטל רשיון מבטח, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:
:: (1) המבטח ביקש ביטול רשיונו;
:: (2) המבטח החליט על פירוקו מרצון;
:: (3) ניתן צו לפירוק המבטח או למינוי כונס נכסים עליו;
:: (3א) חדל להתקיים במבטח תנאי מהתנאים למתן הרשיון;
:: (4) המבטח הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;
:: (5) המבטח הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל שניתנה לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;
:: (6) חלפו שנתיים מיום מתן הרשיון והמבטח לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק לדעת הממונה המשך החזקת הרשיון, או שהמבטח הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;
:: (7) טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון.
: (ב) לא יבטל הממונה רשיון מבטח מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7), אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.
: (ג) הודעה על ביטול רשיון מבטח תפורסם ברשומות.

@ 23. פיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מי שרשיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על מבטח לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן למבוטחים לפני ביטול הרשיון.
: (ב) הממונה רשאי ליתן למי שרשיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר נראה לו נחוץ כדי להגן על המבוטחים; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרשיונו בוטל מאחריותו להתחייבות שנתן לפני ביטול הרשיון.

=== סימן ה': רישוי סוכני ביטוח ===

@ 24. תיווך בביטוח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2)
: (א) לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן - עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:
:: (1) יש בידו רשיון לפי [[סימן זה]] - בהתאם לתנאי הרשיון;
:: (2) הוא יועץ פנסיוני - ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו [[בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], שנערך בהתאם להוראות [[החוק האמור]].
: (ב) (((בוטל).))

@ 25. סוכן יחיד (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח (להלן - רשיון סוכן) ליחיד.
: (ב) יחיד כשיר לקבל רשיון סוכן אם נתקיימו בו אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (2) הוא בגיר;
:: (3) עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות;
:: (4) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח.
: (ג) הממונה לא יתן רשיון סוכן ליחיד, על אף כשירותו -
:: (1) אם הוא הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר;
:: (2) אם הוא הוכרז פסול דין;
:: (3) אם הוא יועץ השקעות;
:: (4) אם הוא יועץ פנסיוני.
: (ג1) הממונה רשאי לסרב לתת רשיון סוכן ליחיד, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ב), אם התקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן ההחלטה;
:: (2) הממונה סבר, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, בדבר מתן ערבויות לאחריותם, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת - בדבר פטור מחובת התמחות או בחינות.

@ 26. סוכן תאגיד (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לתת רשיון סוכן לתאגיד.
: (ב) בקשה לרשיון לתאגיד רשאי להגיש מי שנתמלאו בו תנאים אלה:
:: (1) הוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל;
:: (2) שם התאגיד מורה כי עיסוקו בסוכנות ביטוח;
:: (3) העוסקים בשמו בתיווך, ובשותפות - כל השותפים שאינם שותפים מוגבלים, הם בעלי רשיון סוכן;
:: (4) מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף שלו הם בעלי רשיון סוכן ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד, המשרד או הסניף.
: (ג) הממונה לא ייתן רשיון סוכן לתאגיד, על אף כשירותו, אם הוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני.
: (ד) בבואו ליתן רשיון סוכן לתאגיד ישקול הממונה, בין השאר, את תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו.
: (ה) החלטת הממונה שלא ליתן רשיון סוכן לתאגיד אף אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), למעט החלטה כאמור בשל האמור בסעיף קטן (ג) או [[בסעיף 28א]], תתקבל לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

@ 27. סוכן מתמחה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות [[סעיף 25(ג) ו־(ג1)]] יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.
: (ב) מי שקיבל רשיון סוכן מתמחה רשאי לעשות פעולת תיווך אם מאמנו נתן מראש אישור לפעולה.
: (ג) הוראות [[סעיפים 28]], [[29]], [[55 עד 59]], [[85(ג)]] [[ו־99]] יחולו גם לגבי סוכן מתמחה.

@ 28. הרשיון לפי ענפים (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א)(1) רשיון סוכן ביטוח הוא רשיון לעסוק באחד מענפי ביטוח אלה: ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי או ביטוח כללי, ויכול רשיון סוכן ביטוח לכלול יותר מענף ביטוח אחד.
:: (2) ברשיון סוכן ביטוח בענף כללי, יפורטו תחומי הביטוח שבהם רשאי סוכן הביטוח לעסוק מבין התחומים שבענף ביטוח כללי.
:: (3) בסעיף זה -
:::- &quot;ענף ביטוח פנסיוני&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח לגבי סוג מוצר פנסיוני; לענין זה, &quot;סוג מוצר פנסיוני&quot; - כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], בשינוי זה: פסקה (8) להגדרה האמורה תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילים &quot;והכלולה בקופת גמל&quot;, נאמר בה &quot;וכן תכנית ביטוח חיים עם מרכיב חסכון שלא אושרה כקופת גמל ותכנית ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות&quot;;
:::- &quot;ענף ביטוח ימי&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח ימי;
:::- &quot;ענף ביטוח כללי&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח בכל אחד מאלה:
:::: (1) ביטוח שאינו כלול בענף ביטוח פנסיוני או בענף ביטוח ימי;
:::: (2) ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות.
: (ב) לא יעסוק סוכן ביטוח אלא בתיווך בענפי הביטוח המפורטים ברשיונו.

@ 28א. סייגים למתן רשיון סוכן ביטוח בענף פנסיוני (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הממונה לא ייתן רשיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני, כהגדרתו [[בסעיף 28(א)]], ליחיד או לתאגיד שהוא אחד מאלה:
: (1) יועץ פנסיוני;
: (2) יועץ השקעות;
: (3) ארגון עובדים או ארגון מעבידים;
: (4) תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור [[בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
: (5) מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
: (6) מי שמחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ביועץ פנסיוני או ביועץ השקעות;
: (7) מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (6);
: (8) מי שמועסק בידי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7);
: (9) מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) או מי ששולט באחד מהם, הוא בעל ענין בו, למעט מי שתאגיד בנקאי הוא בעל ענין בו אף אם התאגיד הבנקאי הוא יועץ פנסיוני או יועץ השקעות;
: (10) מועדון צרכנים; לענין זה, &quot;מועדון צרכנים&quot; - תאגיד, שותפות, או ארגון שמטרתם ניהול משא ומתן בשם החברים בו לשם התקשרות עם ספק של מצרך או שירות.

@ 29. ביטול והתליה של רשיון סוכן או התניית תנאים בו (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו, בכל אחת מאלה:
:: (1) בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;
:: (2) אם בעל הרשיון הוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין;
:: (3) בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור;
:: (4) בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו;
:: (5) בעל הרשיון הפר הסכם כאמור [[בסעיף 30]] בענינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו;
:: (6) הוא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
:: (7) הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
: (ב) לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו־(7) - לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה.
: (ג) היה הממונה סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; הממונה רשאי, לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
: (ד) בוטל או הותלה רשיון סוכן - יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.
: (ה) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.

@ 30. הסכם בין סוכן למבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: לא יתווך סוכן בין כל אדם לבין מבטח אלא אם קיים בינו לבין אותו מבטח הסכם בכתב שבין תנאיו חיוב הסוכן בשני אלה:
: (1) להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה הממונה;
: (2) להעביר למבטח עד ליום ה־15 בכל חודש או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה הממונה לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.

@ 31. תיווך עם תושב חוץ
: (א) לא יעסוק אדם בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על תיווך בענפי ביטוח או בסוגי ביטוח שקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות בועדה; על העוסק בתיווך כאמור יחולו הוראות [[סעיף 96]].

=== סימן ו': שליטה ואמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 31א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;איגרת חוב מיועדת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) איגרת חוב שמנפיקה מדינת ישראל לפי [[חוק המילווה (חברות הביטוח), התשכ&quot;ג-1962]];
:: (2) איגרת חוב בערבות מדינת ישראל שהונפקה במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;
:- &quot;ביטוח חיים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54(ה)]];
:- &quot;החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך&quot; - שליטה בנתח שוק העולה על חמישה עשר אחוזים מסך שווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך; לענין זה יחושב נתח השוק שבשליטת אדם כסך שווי נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידיו ובידי כל הגופים המוסדיים שבשליטתו לרבות הנכסים המנוהלים כאמור בעבור גופים מוסדיים אחרים, ולענין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל שווי הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
:- &quot;מבטח&quot; - לרבות תאגיד שמתקיימים בו שניים אלה:
:: (1) הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח פלוני;
:: (2) יותר מעשרה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה במבטחים או בסוכני ביטוח;
:- &quot;נכסי החיסכון לטווח ארוך&quot; - הנכסים כמפורט להלן:
:: (1) נכסי קופות גמל, למעט קרנות ותיקות וקופות גמל מרכזיות לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה;
:: (2) הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בביטוח חיים;
:: (3) הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויותיהם לפי תכניות לביטוח חיים המעניקות למבוטח תשואה מובטחת, ושהמבטח אינו זכאי בשל הכספים המופקדים בהם, או בשל חלק מהם, לאיגרות חוב מיועדות;
:- &quot;סוכן תאגיד&quot; - לרבות יועץ פנסיוני שהוא תאגיד, העוסק בתיווך לפי [[סעיף 24(א)(2)]].

@ 32. שליטה והחזקת אמצעי שליטה במבטח ובסוכן תאגיד (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
: (א1) לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הממונה; הוראה זו לא תחול על חבר-מחזיקים כמשמעותו [[בסעיף 41יא(א)(3)(ג)]], לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי [[אותו סעיף]], וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.
: (ב) לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
: (ב1) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים [[בסעיף 17]], בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, או להסכים לעניין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.
: (ב2) לא יינתן היתר לשלוט במבטח, אם לאחר מתן ההיתר תהיה למבקש ההיתר החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך.
: (ב3) מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]], לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח אחר בעל רישיון כאמור, אלא על פי כללים שקבע הממונה.
: (ג) היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.
: (ג1) לא יחזיק אדם בהחזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, אלא בשל אחד מאלה:
:: (1) שינוי בשווי השוק של נכסי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו;
:: (2) שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;
:: (3) הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו -
:: (1) על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;
:: (2) על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.
: (ז) הוראות סעיף זה למעט סעיפים קטנים (ב2) ו־(ג1) יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

@ 32א. איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::- &quot;רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים&quot; - רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים&quot; - רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה [[להגדרה &quot;מחזור מכירות קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה לממונה;
::: (3) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה [[להגדרה &quot;אשראי קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה לממונה.
: (ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט - לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף החיסכון לטווח ארוך.
: (ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות המבטח, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
: (ד) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הממונה לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 34(א)]], בשינויים המחויבים; הוראות [[סעיף 34(ד) ו־(ה)]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הממונה הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למבטח.
: (ה) בלי לגרוע מסמכויות הממונה לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה -
:: (1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, &quot;שווי כלל הנכסים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
:: (2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הממונה מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, &quot;אשראי&quot;, &quot;אשראי קובע&quot; ו&quot;מחזור מכירות קובע&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

@ 33. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד מבטח או בסוכן תאגיד, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 32]] ואין בידו ההיתר.

@ 33א. ביטול היתר או שינויו (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי [[סעיף 32]], לאחר התייעצות בועדה, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (2) בעל ההיתר הוא בעל החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, שלא מהטעמים המנויים [[בסעיף 32(ג1)]];
:: (2א) בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו בניגוד להוראות [[סעיף 32א(ב)]];
:: (2ב) בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות [[סעיף 32א(ג)]];
:: (3) בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;
:: (4) לענין בעל היתר שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
:: (5) יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של המבטח או חשש לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
: (ב) הממונה לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע הממונה ואשר לא תפחת מ־30 ימים.
: (ג)(1) הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, לדעת הממונה, הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר - גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.
:: (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שהממונה התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 34. הוראות הממונה למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) סבר הממונה שאדם פעל בלא היתר כאמור [[בסעיף 32]], רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 32]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 32]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 32]], לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) החזיק אדם אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות [[סעיף 32]], רשאי הממונה, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות [[סעיף 32]].
: (ג) הורה הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הממונה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
: (ה) מבטח וסוכן תאגיד יעשו כמיטב יכולתם למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) [[וסעיף 32]].

@ 34א. דיווח על החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד, ימסור למבטח או לסוכן התאגיד, לפי הענין, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
:: (1) לענין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:: (2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
: (א1)(1) המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח בלא שולט, ימסור למבטח דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
::: (א) השולטים בו, ואם אין בו שולטים - המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;
::: (ב) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו;
::: (ג) לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח - אם הוא מתנגד לכך שהמבטח יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 37 לחוק ניירות ערך]]; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם הוא רשאי בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו, והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב למבטח.
:: (2) הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.
: (א2) הממונה רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.
: (ב) הממונה רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם לממונה ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) יימסרו לממונה בלבד, במועדים שיקבע.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.
: (ד) בסעיף זה, &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1]].

== פרק ד': הפיקוח על עסקי ביטוח ==

=== סימן א': הגבלות על ניהול עסקים ===

@ 35. הון עצמי (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע״ב–2012]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח), התשע״ח–2018]].))
: (ב) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי נוסף על ההון העצמי לפי סעיף קטן (א), הנדרש לשמירת יכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכן הוראות בדבר הרכב ההון העצמי של המבטח.
: (ג) הממונה ימסור לוועדת הכספים של הכנסת הודעה על הוראות כאמור בסעיף קטן (ב) והן יקבלו תוקף בתום שלושים ימים מיום מסירת ההודעה כאמור, אם עד אז לא הודיע חבר ועדת הכספים כי הוא מבקש להשיג עליהן (בסעיף זה - דרישה להשגה).
: (ד) הוגשה דרישה להשגה, תדון בה ועדת הכספים של הכנסת, ותחליט אם לקבלה או לדחותה בתוך שלושים ימים מיום שהוגשה; קיבלה ועדת הכספים של הכנסת את הדרישה להשגה, תדון בהשגה בתוך שלושים ימים ובתום הדיון תחליט אם לאשר את ההשגה או לדחותה.

@ 36. הוראות בדבר ניהול עסקים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, דרך כלל או לסוגי מבטחים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר -
:: (1) סוגי הנכסים שיחזיק מבטח כנגד התחייבויותיו לסוגיהן ושיעוריהם ביחס להתחייבויות;
:: (2) דרכי החזקת הנכסים שמבטח מחזיק כנגד התחייבויותיו;
:: (3) המקרים שבהם רשאי מבטח להשקיע בחברת בת שלו, בבעל אמצעי שליטה בו, במבטח אחר או בסוכן ביטוח;
:: (4) חובת מבטח להחזיק עתודות ביטוח ודרכי חישובן;
:: (5) עיסוק כמבטח בחוץ לארץ;
:: (6) השיעור המינימלי של חלק הסיכון שישאו בו מבטחים בישראל;
:: (7) השיעור המקסימלי של חלק הסיכון שישא בו מבטח;
:: (8) הלוואות שמבטח רשאי לתת וערבויות שהוא רשאי לערוב, ושיעוריהן.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת המבטח; בסעיף קטן זה, &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; ו&quot;גוף פיננסי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32א]].

@ 36א. החלת הוראות על קופות גמל לענין ביטוחים תלויי תשואה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 36 לחוק הפיקוח על קופות גמל]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי ביטוחים תלויי תשואה ולגבי הנכסים המנוהלים בידי מבטח לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות [[הסעיפים האמורים]] על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים), התשס״ט–2009]].))

@ 37. הוראות בדבר דמי ביטוח
: (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר -
:: (1) שיעורי דמי הביטוח ותשלומים אחרים שמבטח רשאי לגבות ממבוטחים, לרבות שיעורים מקסימליים ומינימליים ויתשלום דמי ביטוח בשיעורים;
:: (2) חובת מבטח הקובע דמי ביטוח באשראי להודיע למבוטח מראש, בדרך שנקבעה, את דמי הביטוח באשראי ודמי הביטוח במזומן, את שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבדמי הביטוח באשראי, ואת שיעורי התשלום של דמי הביטוח באשראי ומועדיהם.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 38. הוראות בדבר תנאי ביטוח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח) (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס״ד–2004]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס״ז–2006]].))
:: ((פורסמו [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח בריאות קבוצתי), התשס״ט–2009]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזה ביטוח לניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל), התשע״ה–2015]].))
:: ((פורסמו [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים), התשע״ו–2015]].))
: (ב) הוראות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי [[חוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]].

@ 39. צורת הפוליסה והבלטת תנאים (תיקון: תשנ&quot;ה, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
: (ב) הממונה רשאי לדרוש ממבטח שפרט מסויים המובא בפוליסת ביטוח יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שיורה.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), התש״ם–1980]].))

@ 40. הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בה (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח המבקש להנהיג תכנית ביטוח, או המבקש לשנות בתכנית ביטוח את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או עניין אחר הנוגע במישרין לתכנית הביטוח שעליו הורה הממונה (בסעיף זה - שינוי בתכנית ביטוח) ימסור לממונה, 30 ימי עבודה לפני המועד שבו הוא מבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין (בסעיף זה - המועד המבוקש), הודעה על כוונתו לעשות כן, שתכלול את הפרטים שעליהם הורה הממונה ותוגש באופן שעליו יורה (בסעיף זה - הודעה לממונה).
: (ב) נמסרה הודעה לממונה ולא הודיע הממונה או עובד הכפוף לו, עד ערב המועד המבוקש, על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, שלגביהם נמסרה לו ההודעה, רשאי המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, החל במועד המבוקש; הודיע הממונה או עובד הכפוף לו על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, עד המועד כאמור, לא ינהיג המבטח את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הממונה רשאי להורות, לגבי ענפי ביטוח מסוימים, לגבי תכניות ביטוח מסוימות או לגבי שינויים מסוימים בתכניות ביטוח -
:: (1) כי הודעה לממונה תימסר במועד מוקדם מהמועד המבוקש;
:: (2) כי הודעה לממונה תימסר לאחר מועד הנהגת תכנית הביטוח או השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, והכול כפי שיורה הממונה;
:: (3) כי בהתקיים תנאים מסוימים כפי שיורה לא תחול חובה למסור לממונה הודעה על הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח;
:: (4) כי מבטח לא ינהיג תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה או בהתקיים תנאי שעליו יורה הממונה.
: (ד) הממונה רשאי, מיוזמתו ובכל עת, להורות למבטח להפסיק להנהיג תכנית ביטוח או להורות למבטח להנהיג שינוי בתכנית ביטוח, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל הוראתו כאמור ובשים לב למכלול התנאים בתכנית ולאפשרות להתאימה לשינוי כאמור; הורה הממונה כאמור, יפסיק המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או ינהיג את תכנית הביטוח לאחר ביצוע השינוי בה, לפי העניין, בהתאם להוראת הממונה, החל במועד מתן ההוראה או במועד מאוחר יותר שעליו הורה הממונה.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל כך, להורות למבטח כאמור באותו סעיף קטן גם לגבי פוליסות שהוצאו על פי תכנית הביטוח לפני מועד מתן ההוראה, והכול כפי שיורה.
:: (2) הממונה לא יורה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי תכנית הביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים, והכול בשים לב למכלול תנאי הפוליסה ולנסיבות המקרה, לרבות הנסיבות בעת כריתת חוזה הביטוח.
:: (3) בטרם יורה הממונה כאמור בפסקה (1), תינתן למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו, הממונה יעביר לוועדה את טיעוני המבטח שהובאו לפניו בכתב או את עיקרי הטיעונים, אם המבטח טען את טענותיו לפני הממונה בעל-פה ויורה על החלטתו לאחר התייעצות עם הוועדה.
:: (4) הוראה לפי סעיף קטן זה לא תחול על מה שבוצע לפי הפוליסה לפני יום מתן ההוראה.
: (ו) הממונה רשאי להורות, לגבי כלל ענפי הביטוח, לגבי ענפי ביטוח מסוימים או לגבי תכניות ביטוח מסוימות -
:: (1) הוראות בדבר דמי ביטוח בתכנית ביטוח, למעט בעניין השיעורים של דמי הביטוח כאמור [[בסעיף 37]];
:: (2) הוראות בדבר תנאי ביטוח בתכנית ביטוח וניסוחם, שאינן הוראות הקובעות בתכנית ביטוח את כלל תנאיה.
: (ז) הוראות בתכנית ביטוח שנקבעו לפי הוראות סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי [[חוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]], ואם נקבעה הוראה סותרת כאמור לא ינהגו לפיה; נקבע הסדר אחר בהוראת הממונה לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע ההסדר האחר במקום ההוראה הסותרת, זולת אם היא לטובת המבוטח.
: (ח) ההוראות לפי סעיף זה לעניין תכנית ביטוח יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה הממונה, לעניין כתב שירות.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;יום עבודה&quot; - יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;
::- &quot;כתב שירות&quot; - מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות;
::- &quot;תכנית ביטוח&quot; - נוסח של חוזה ביטוח שתנאיו נקבעו מראש כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בין מבטח לבין מבוטחים בלתי מסוימים, ויראו כתכנית ביטוח גם כל אחד מאלה:
::: (1) הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים בלתי מסוימים שבו;
::: (2) ביטוח שנעשה לקבוצת מבוטחים.

@ 41. קבלת עסקים ותשלום דמי עמילות (תיקון: תשמ&quot;א, תשס&quot;ח)
: (א) מבטח או סוכן ביטוח לא יקבל עסקי ביטוח בתיווכו של אדם אלא אם יש בידו רשיון סוכן וקיים ביניהם הסדר בכתב כאמור [[בסעיף 30]].
: (ב) מבטח או סוכן ביטוח לא ישלם דמי עמילות בעד תיווך בין כל אדם לבינו אלא למי שיש בידו רשיון סוכן.
: (ג) האמור בסעיף קטן (ב) אינו מונע תשלום דמי עמילות ליורשיו של סוכן ביטוח שנפטר בשל ביטוח חיים שנעשה בתיווכו או בשל ביטוחים אחרים המתחדשים בתוך שנתיים מיום פטירתו.
: (ג1) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על יועץ פנסיוני, לעניין עיסוקו בתיווך לגבי מוצר פנסיוני הכלול [[בהגדרה &quot;סוג מוצר פנסיוני&quot; שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], כאילו היה סוכן ביטוח.
: (ד) שר האוצר, בהתייעצות עם הועדה, רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי מבטחים או סוכנים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר דמי העמילות המקסימליים שמותר למבטח לשלם לסוכן ביטוח.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993]].))
: (ה) לענין סעיף זה, &quot;דמי עמילות&quot; - עמלה, שכר, השתתפות בהוצאות, או כל הטבה אחרת, הכל במישרין או בעקיפין.
: (ו) (((נמחק).))

=== סימן א'1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 41א. החלת הוראות [[סימן זה|הסימן]] (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: [[בסימן זה]], &quot;מבטח&quot; - למעט מבטח חוץ, אלא אם כן קבע השר אחרת ובתנאים שיקבע.

@ 41ב. דירקטוריון של מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: בדירקטוריון של מבטח ([[בסימן זה]] - הדירקטוריון) יכהנו לפחות שבעה דירקטורים ולא יותר מחמישה עשר דירקטורים.

@ 41ב1. מינוי דירקטור במבטח בלא שולט במקרים מיוחדים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא מונה דירקטור במבטח בלא שולט או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי־קבלת היתר לפי [[סעיף 32(א1)]], ביטול מינוי כאמור [[בסעיף 34(א)(4)]], התנגדות הממונה למינוי לפי [[סעיף 41י(א)]] או הפסקת כהונה לפי [[סעיף 41י(ג)]], ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי שנקבע [[בסעיף 41ב]], או לא עמד הרכב הדירקטוריון במבטח בכל דרישות הדין, יורה הממונה על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה הממונה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים, לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים כנדרש או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
: (ב) לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), יורה הממונה בשנית על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של הממונה, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט, שמונתה לפי [[סעיף 41יג]], את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
: (ג) תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח בלא שולט לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, &quot;אסיפה שנתית&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות]].

@ 41ג. תחולת הוראות [[מחוק החברות]] (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) על מבטח יחולו הוראות [[+|סעיפים 94(א)]], [[+|97]], [[+|100]], [[+|114 עד 117]], [[+|119(א)]], [[+|146 עד 153]], [[+|219(ג)]] [[ו־269 לחוק החברות]], בשינויים המחויבים לפי הוראות חוק זה, כאילו היה חברה ציבורית, וכן יחולו עליו הוראות [[סעיפים קטנים (א) ו־(ב) של סעיף 95 לאותו חוק]], ואולם לענין זה יקראו את [[-#95|הסעיפים הקטנים האמורים]] בלא המילים &quot;אלא לפי הוראות [[-|סעיף 121(ג)]]&quot;.
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א) על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

@ 41ד. אקטואר ומנהל סיכונים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח ימנה אקטואר לכל ענף ביטוח שבו עוסק המבטח, למעט ענפים שקבע הממונה, וניתן למנות אקטואר אחד לכמה ענפי ביטוח שבהם עוסק המבטח (בחוק זה - אקטואר ממונה); מינוי של אקטואר ממונה וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
: (ב) תפקידיו של אקטואר ממונה הם לפחות אלה:
:: (1) להמליץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לגובה ההתחייבויות הביטוחיות של המבטח בענפי הביטוח שלגביהם הוא התמנה, ובמבטח שניתן לו רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]] - באשר למאזן האקטוארי של קופת הגמל לקצבה שבניהולו;
:: (2) להכין או לאשר בעבור המבטח דוח, הצהרה או כל מסמך אחר, שעל המבטח להגיש לפי חוק זה, ואשר הממונה קבע כי יוכנו או יאושרו בידי האקטואר הממונה;
:: (3) למסור למנהל הסיכונים שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג) מידע או דוחות שיקבע הממונה, לצורך מילוי תפקידו של מנהל הסיכונים, לענפי הביטוח שלגביהם התמנה האקטואר;
:: (4) כל תפקיד אחר שיורה הממונה.
: (ג) מבטח ימנה מנהל סיכונים, ולענין מבטח שקיבל רשיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]] - ימנה גם מנהל סיכונים לכל קופת גמל לקצבה שבניהולו של המבטח, וניתן למנות מנהל סיכונים אחד למבטח ולכמה קופות גמל כאמור; מינוי של מנהל סיכונים וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
: (ד) תפקידיו של מנהל סיכונים שמונה כאמור הם לפחות אלה:
:: (1) לייעץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לסיכונים שעליהם יורה הממונה העומדים לפני המבטח, ואם הוא מנהל סיכונים של קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג) - באשר לסיכונים כאמור העומדים לפני עמיתי קופת הגמל;
:: (2) כל תפקיד אחר שיורה הממונה.

@ 41ה. ועדות השקעות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) הדירקטוריון ימנה ועדות השקעות כמפורט להלן:
:: (1) ועדת השקעות להשקעת ההון העצמי של המבטח ולהשקעת כספים לכיסוי ההתחייבויות הביטוחיות שלו שאינן התחייבויות תלויות תשואה (בחוק זה - ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה);
:: (2) ועדת השקעות להשקעת כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה של המבטח (להלן - ועדת השקעות תלויות תשואה).
: (ב) בועדות ההשקעות האמורות בסעיף קטן (א) יכול שיכהנו גם מי שאינם דירקטורים במבטח.
: (ג) לענין ועדת השקעות תלויות תשואה יחולו הוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]]; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הסעיף האמור על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת הוראות הסעיף האמור, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

@ 41ו. כללים לענין דירקטוריון, ועדותיו וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בענינים אלה:
:: (1) הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון וועדת ההשקעות שאינן תלויות תשואה (בסעיף זה - ועדת ההשקעות), מספר החברים בהן והרכבן;
:: (2) תנאי כשירות של דירקטור, של חבר ועדת דירקטוריון ושל חבר ועדת השקעות, ורשאי הממונה להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בועדות כאמור;
:: (3) הגבלות לענין מינוי דירקטור, חבר ועדת דירקטוריון או חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
:: (4) דרך המינוי של דירקטור ושל חבר ועדת השקעות, והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתם;
:: (5) המנין החוקי בישיבות דירקטוריון, ועדת דירקטוריון וועדת השקעות;
:: (6) תפקידי ועדת השקעות והחלטות שיש לקבלן בועדה כאמור, לרבות החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע, וכן מועדים או אירועים שבהם תתכנס הועדה;
:: (7) נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בועדה מועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;
:: (8) דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדת דירקטוריון ושל ועדת השקעות.
: (ב) (((בוטל).))

@ 41ז. רואה חשבון מבקר (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות [[סעיפים 154 עד 170 לחוק החברות]] כאילו היה המבטח חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.
: (ב) נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה, בכתב, לועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר, לממונה, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.

@ 41ח. תנאי כשירות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לנושא משרה, למנהל כללי, למנהל סיכונים או לאקטואר, במבטח, וכן למי שעוסק בניהול השקעות במבטח או מטעמו, ורשאי הוא לקבוע הוראות לענין עיסוקים נוספים במהלך כהונתם או עיסוקם בתפקיד כאמור, וכן לקבוע, ככל שהדבר נדרש לשם הגנה על המבוטחים, מגבלות שיחולו עליהם בתום הכהונה או ההעסקה.

@ 41ט. מניעת ניגודי עניינים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, כחבר ועדה, כמנהל כללי, כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר, במבטח, מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור [[בסעיף 32א(ד)]]; בסעיף קטן זה -
::- &quot;אדם הקשור לשולט&quot; - קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה [[בסעיף 240(ב) לחוק החברות]], לשולט;
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי משמעותי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של דירקטור, חבר ועדה, מנהל כללי, נושא משרה ובעל תפקיד אחר, במבטח, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

@ 41י. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה במבטח, אלא אם כן נמסרה לממונה הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והממונה לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת הממונה להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לענין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות נסיונו העסקי, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם המבטח או עם נושא משרה במבטח.
: (ג) מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של מבטח כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל כללי ומבקר פנימי וכן מי שהממונה יקבע; הממונה יקבע לכל מבטח מי מבעלי התפקידים באותו מבטח חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים במבטח.

@ 41יא. הצעת מועמדים לכהונת דירקטור במבטח בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) במבטח בלא שולט, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:
:: (1) הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי [[סעיף 41יג]] (בסעיף זה - הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים;
:: (2) הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
:: (3) נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים רק אלה:
::: (א) הדירקטוריון;
::: (ב) המחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח (בסעיף זה - מחזיק);
::: (ג) שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה במבטח, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה - חבר-מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר־המחזיקים מסר למבטח דין וחשבון על החזקותיו כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)]], ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר־מחזיקים לגילוי כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג)]];
:: (4) הדירקטוריון לא יציע, לפי הוראות פסקה (3), מועמדים לכהונת דירקטורים, במספר העולה על מספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
:: (5) מחזיק או חבר-מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא אם כן התיר זאת הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; הוראות פסקה זו לא יחולו על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן, שנבחר על פי הצעת המחזיק או חבר־המחזיקים, לפי העניין;
:: (6) חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו [[בסעיף 182(ב) ו־(ג) לחוק החברות]];
:: (7) גוף מוסדי, השולט בו ומי שנשלט בידי מי מהם, לא יציעו מועמד לכהונה כדירקטור במבטח בלא שולט ולא יהיו חברים בחבר-מחזיקים, וכן לא יפעלו למינוי דירקטור מסוים במבטח כאמור או למניעת מינויו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכות ההצבעה באסיפה הכללית לעניין מינוי דירקטור.
: (ב) הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

@ 41יב. מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים במבטח בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) על מינוי דירקטורים במבטח בלא שולט, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם המבטח הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שעליו יורה הממונה, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי [[סעיף 41יג]] (בסעיף זה - הוועדה);
:: (2) הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים במבטח בלא שולט;
:: (3) נושא משרה במבטח, למעט דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי במסגרת כהונתו בוועדה, לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה ולדירקטוריון את מועמדותו לכהונת דירקטור ולהציע לדירקטוריון מועמדים אחרים;
:: (4)(א) תקופת כהונתו של דירקטור שאינו דירקטור חיצוני תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך מבטח למבטח בלא שולט, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכת המבטח למבטח בלא שולט, להמשיך בכהונה עד לאסיפה הכללית הקרובה שבה ימונו דירקטורים, אך לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;
:: (5) דירקטור, למעט דירקטור חיצוני, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים במבטח מהמספר המזערי שנקבע [[בסעיף 41ב]], או הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, רשאי, באישור הממונה, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר המזערי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכול לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו וניתן אישורו של הממונה להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור למבטח, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור, יראו אותו לעניין [[סעיף 41ב1]] כדירקטור שפסקה כהונתו.
: (ב) הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
: (ג) בסעיף זה, &quot;אסיפה כללית&quot;, &quot;אסיפה שנתית&quot;, &quot;דירקטור בלתי תלוי&quot; ו&quot;דירקטור חיצוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]] או בתקנות לפי [[סעיף 41ו]].

=== סימן א'2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 41יג. הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר ימנה ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט ([[בסימן זה]] - הוועדה).
: (ב) הוועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:
:: (1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;
:: (3) שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים או כדירקטורים בלתי תלויים במבטח שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2), בהתייעצות עם הממונה; לעניין זה, &quot;דירקטור בלתי תלוי&quot; ו&quot;דירקטור חיצוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]] או בתקנות לפי [[סעיף 41ו]].
: (ג) הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה במבטח שהוועדה דנה בעניינו, או כשולטים במבטח כאמור.
: (ד) הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 41יד. סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף קשור&quot; - מי ששולט במבטח או תאגיד הנשלט בידי מבטח או הנשלט בידי מי ששולט במבטח;
::- &quot;זיקה&quot; - קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו זיקה;
::- &quot;מחזיק מהותי&quot; - מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו [[בסעיף 41יא(א)(3)(ג)]], מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם;
::- &quot;קשר קרוב&quot; - יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, במבטח, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;
:: (2) מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה למבטח, לגוף קשור, לנושא משרה במבטח או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה במבטח שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי של חבר הוועדה שמונה לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]] לא תיחשב זיקה;
:: (3) הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;
:: (4) לדעת שר האוצר אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו קשרים עסקיים או מקצועיים עם מבטח, עם גוף קשור, עם נושא משרה במבטח או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.
: (ד) מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה לדירקטור במבטח שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו, או בגוף קשור למבטח כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]], לעניין כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, לפי העניין.

@ 41טו. תקופת כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) חבר ועדה האמור [[בסעיף 41יג(ב)(1) ו־(2)]] יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
: (ב) חבר ועדה האמור [[בסעיף 41יג(ב)(3)]] יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, כאמור [[באותו סעיף]], וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

@ 41טז. הפסקת כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
: (2) שר האוצר החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:
:: (א) נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
:: (ב) התקיימה בו אחת העילות לפי [[סעיף 41יד]] הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.

@ 41יז. סדרי עבודה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה, ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]].
: (ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ג) הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור [[בסעיף 41ב1(ב)]] ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור [[בסעיף 41יא]]; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.

@ 41יח. תוקפן של פעולות (תיקון: תשע&quot;ד)
: סמכויות הוועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו.

@ 41יט. גמול (תיקון: תשע&quot;ד)
: חברי הוועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הוועדה בשיעור שיקבע שר האוצר ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי אוצר המדינה.

=== סימן ב': דינים וחשבונות ===

@ 42. דוחות והודעות ((תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח וסוכן תאגיד יגישו לממונה דוחות והודעות כמפורט להלן:
:: (1) דוחות כספיים כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;
:: (2) דוחות מיידיים והודעות כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע שיקבע;
:: (3) דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה הממונה.
: (ב) הממונה יקבע הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ״ח–1998]].))
: (ג) הממונה רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח או סוכן תאגיד מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

@ 42א. פרט מטעה בדוח או בהודעה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) לא יהיה בדוח או בהודעה שהוגשו לפי [[סעיף 42]] פרט מטעה; על פרסום פרט מטעה בדוח או בהודעה כאמור יחולו הוראות [[פרק ה' לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים.
: (ב) בסעיף זה, &quot;פרט מטעה&quot; - לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.

@ 43. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 45. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 46. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 47. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 48א. מידע מבעלי מניות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם:
:: (1) שינוי התזכיר או התקנון;
:: (2) מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
:: (3) אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות [[+|סעיפים 255]] [[ו־268 עד 275 לחוק החברות]];
:: (4) חלוקה לפי [[הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות]];
:: (5) אישור מיזוג לפי [[סעיף 320 לחוק החברות]].
: (ב) הממונה רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מבטח, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד - פרטים בדבר השולטים בו.

@ 49. פירוק או פשיטת רגל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: מבטח או סוכן ביטוח שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.

=== סימן ב'1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 49א. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;מחשב&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים]];
:- &quot;חוק המחשבים&quot; - [[חוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חפץ&quot; - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים]];
:- &quot;פקודת מעצר וחיפוש&quot; - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].

@ 49ב. מוסמכי פיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יסמיך עובדי הרשות לצורך הפעלת הסמכויות כאמור [[בסעיפים 49ג]] [[ו־49ד]] (בחוק זה - מוסמך פיקוח).
: (ב) לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של הממונה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[סעיפים 49ג]] [[ו־49ד]], כפי שהורה הממונה באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור [[בסעיף 49ד(א)(3)]] - הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה הממונה.

@ 49ג. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מוסמך פיקוח, לאחר שהזדהה לפי [[סעיף 49ה]] -
: (1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;
: (2) להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח, ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילותו כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח בתוך שישה חודשים מיום שנתפס.

@ 49ד. סמכויות בירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט [[בתוספת השלישית]] או [[בסעיף 104]], למעט הפרה המנויה [[בפרטים (1) ו־(3) עד (11) בחלק א' לתוספת השלישית]] (בסעיף זה - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הממונה, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות [[בסעיף 49ג]] -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;
:: (3) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.
: (ב) מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ד) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;
:: (2) דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.
: (ה) חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.
: (ו) על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 23א]], [[+|24(א)(1) ו־(ב)]], [[+|26 עד 28]], [[+|31]] [[+|ו־45]] והוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים לפי העניין.

@ 49ה. חובת הזדהות (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סעיפים 49ג]] [[או 49ד]] אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 49ו. צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק זה עוסק או עומד לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב ולאחר שקיבל את אישור בית משפט שלום לכך, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.
: (ב) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) נדרש אדם על ידי הממונה להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;
:: (2) טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.
: (ג) הממונה יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שהתקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם הממונה כאמור גם את דבר הערעור.

@ 50. מסירת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל מבטח וסוכן ביטוח, ומכל נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי ביטוח שבטיפולו, לרבות דינים וחשבונות סטטיסטיים ואקטואריים, ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקי הביטוח שלו.
: (ב) (((בוטל).))

@ 50א. סודיות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם הממונה ראה צורך בכך לשם דיון בועדה.

@ 50ב. מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל (תיקון: תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז, תשע״ט-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 50א]], רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, תשכ&quot;ח-1968]], לממונה על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה [[בחוק בנק ישראל, התש״ע-2010]], ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]] (בסעיף זה - הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
: (ב) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

@ 50ג. מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 50א]] רשאי הממונה למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק בביטוח או בתיווך לענין ביטוח, באותה מדינה.
: (ב) הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:
:: (1) הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על גופים כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות [[סעיף 50א]], או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר.
: (ג) הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

@ 51. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 52. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 53. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

=== סימן ג': הפרדת עסקי ביטוח חיים ===

@ 54. הפרדת חשבונות ונכסים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שהורשה לעסוק בענף ביטוח חיים ינהל לגבי עסקיו אלה מערכת חשבונות נפרדת, יחזיק נכסים נפרדים לכיסוי התחייבויותיו בביטוח חיים, ויעשה ביטוח משנה נפרד לעסקים אלה.
: (ב) נכסים וזכויות המוחזקים לכיסוי התחייבויות מבטח בביטוח חיים וביטוח המשנה להתחייבויות אלה ישמשו לכיסוי התחייבויות המבטח בביטוח חיים; נותרו נכסים לאחר מילוי כל התחייבויות המבטח בביטוח חיים, ישמשו לכיסוי התחייבויות אחרות של המבטח.
: (ג) האמור בסעיף קטן (ב) יחול אף בהליכי הוצאה לפועל נגד מבטח ובהליכי פירוק של מבטח.
: (ד) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;ביטוח חיים&quot; - ביטוח שבו מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם, לרבות ביטוח תאונה, מחלה ונכות שהוא חלק מפוליסת ביטוח חיים או תוספת קבועה לה.

== פרק ה': שמירה על עניני מבוטחים ==

@ 55. איסור תיאור מטעה
: (א) מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.
: (ב) לענין זה, &quot;תיאור מטעה&quot; - תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
:: (1) שם המבטח או הסוכן, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
:: (2) מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו;
:: (3) משך תקופת הביטוח והאפשרויות שבידי המבוטח או המבטח להפסיקה;
:: (4) דמי הביטוח ותשלומים אחרים שעל המבוטח לשלם, לרבות דמי הביטוח המקסימליים המותרים על פי דין ושיעור הריבית על האשראי שניתן לתשלומם, לפי חישוב שנתי;
:: (5) דמי הביטוח בהשוואה לדמי הביטוח הרגילים או המקובלים או שנדרשו בעבר, לגבי אותו מבטח ולגבי מבטחים אחרים;
:: (6) התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין או לתנאים שנקבעו בדוגמה שצויינה;
:: (7) חוות דעת שנתן אדם לגבי העסקה או לגבי המבטח.
: (ג) תהא זו הגנה טובה לסוכן ביטוח שבתארו תיאור מטעה התבסס על תיאור בכתב שסיפק מבטח ושהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שהתיאור מטעה.

@ 56. אחריות לתיאור מטעה
: היה תיאור מטעה בפרסומת של מבטח או של סוכן ביטוח, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 57. התניית ביטוח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יתנה מבטח או סוכן ביטוח עשיית ביטוח בענף פלוני בעשיית ביטוח בענף אחר, או בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהמבטח או הסוכן ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין הביטוח המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי מבטח להודיע לממונה על מדיניות עסקית שקבע לענין התניית מתן ביטוח בתנאי כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר הממונה, בהתייעצות עם הועדה, את המדיניות האמורה ייחשב קשר בין ביטוח מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 58. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות
: לא יעשה מבטח או סוכן ביטוח - במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של מבוטח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת.

@ 59. עסקה במקום מגורים או עבודה של מבוטח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הסכם ביטוח שנעשה באמצעות סוכן ביטוח בעת שפנה למבוטח במקום מגוריו או עבודתו של המבוטח, שלא לפי הזמנתו, רשאי המבוטח לבטלו תוך שלושה ימי עסקים מיום עשייתו.
: (ב) משבוטל הסכם ביטוח לפי סעיף קטן (א) יחזיר המבטח למבוטח את מה שקיבל לפי ההסכם.
: (ג) סוכן ביטוח שפנה למבוטח כאמור בסעיף קטן (א) ימסור לו הסבר לגבי זכויותיו לפי סעיף זה; הממונה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסבר והדרך לנתינתו; פרטים כאמור יפורסמו ברשומות.

@ 59א. תביעה בשם מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: הוראות [[סעיף 54 לחוק הפיקוח על קופות גמל]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תביעה בשם מבטח בשל נזק שנגרם לנכסים המנוהלים בידיו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה או בשל נזק שנגרם למבוטחים בביטוחים תלויי תשואה.

@ 59א1. דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (((יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 27.6.2019):))
: (א) מבטח הנותן ללקוח הלוואה לדיור, יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המבטח ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למבטח מסמך המעיד על כך:
::: (א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
::: (ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
::: (ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
:: (2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המבטח ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
: (ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
: (ה) בסעיף זה, &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה [[בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].

@ 59א2. דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה (תיקון: תשע&quot;ט-4)
: (((יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 7.7.2019):))
: (א) נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור ממבטח, ידחה המבטח, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה - החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המבטח תעודת פטירה.
: (ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מבטח תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
: (ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
:: (1) בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
:: (2) בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
: (ד) נודע למבטח על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המבטח במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
: (ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

@ 59א3. הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור כהגדרתה [[בסעיף 59א1(ה)]], רשאי המבטח לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
: (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 59ב. מענה אנושי מקצועי (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) מבטח המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
:: (1) טיפול בתקלה;
:: (2) בירור חשבון;
:: (3) סיום התקשרות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שמבטח מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
: (ג) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
: (ד)(1) קבע הממונה הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי המבטח רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
:: (2) הורה הממונה כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של מבטחים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו מבטחים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות - אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה - אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי המבטח, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע המבטח ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

@ 60. בירור תלונות הציבור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בענייני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי [[פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], יחולו גם הוראות [[סימן ח' לפרק האמור]] ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.
: (ב) הממונה לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

@ 61. דרכי הבירור (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
: (ב) הממונה יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.

@ 62. תוצאות הבירור (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
: (ב) מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

== פרק ה'1: תובענה יצוגיות (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) ==

@ 62א. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ב. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ג. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ד. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ה. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ו. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ז. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ח. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ט. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62י. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))

== פרק ו': חיסול עסקי ביטוח ==

@ 63. חיסול מרצון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שהחליט על פירוקו או על חיסול עסקי הביטוח שלו, דרך כלל או בענף ביטוח מסויים, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.
: (ב) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים -
:: (1) להורות למבטח לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים;
:: (2) לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

@ 64. חיסול עקב ביטול רשיון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שרשיונו בוטל יחסל את עסקי הביטוח שלו בישראל בענף שהרשיון לגביו בוטל.
: (ב) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות למבטח שרשיונו בוטל לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.
: (ג) לא חיסל מבטח שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.

== פרק ז': שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין ==

@ 65. הודעה למבטח על פגמים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור, שמבטח פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח למבטח הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
: (ב) הגיש מבטח הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למבטח, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על המבטח לעשות כאמור.

@ 66. סמכות הממונה בקביעת חובות רעים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים למבטח הוא חוב רע, או כי נכס של מבטח רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות למבטח להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
: (ב) דין הוראה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי [[סעיף 65]].

@ 67. אמצעים למניעת פגיעה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: היה הממונה סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי [[סעיף 65]], שמבטח לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי [[סעיף 65]] או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות למבטח להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שמבטח לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע במבוטחים אצלו או בבעלי אמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדה -
: (1) להורות למבטח שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
: (2) לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, למנהלי עסקים, לעובדים אחרים של המבטח או לסוכני ביטוח.

@ 68. סמכויות לשמירת יציבות של מבטח (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שנושא משרה בו נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות [[בסעיף 67]], ורשאי הוא, באישור שר האוצר -
:: (1) להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המבטח;
:: (2) להשעות נושא משרה במבטח לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;
:: (3) למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור [[בסעיף 70]] ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;
:: (4) למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור [[בסעיף 71]].
: (ב) היה הממונה סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.

@ 69. שמירת תקפן של פעולות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי [[סעיף 68]] שעשה מבטח או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור - לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

@ 70. סמכויות מנהל מורשה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מנהל מורשה שנתמנה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] ינהל את עסקי המבטח לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
: (ב) בלי לפגוע באמור בסעיף קטן (א), יהיו למנהל המורשה כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל עסקים במבטח, לדירקטוריון שלו, לועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו על פי מסמכי ההתאגדות של המבטח וההחלטות שנתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
: (ג) המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של המבטח, כולן או מקצתן, למבטח אחר שהסכים לכך.
: (ד) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 70א. תכנית הסדר (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2)
: (א) מנהל מורשה שנתמנה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] רשאי להכין תכנית (להלן - תכנית הסדר) לסילוק חבויות של המבטח למבוטחים, למוטבים ולצדדים שלישיים, על פי חוזי ביטוח, ולנושים אחרים של המבטח (להלן - הזכאים); תכנית הסדר יכול שתכלול שיעורי תשלומים ומועדי פרעון שונים לפי סדרי עדיפויות.
: (ב) תכנית הסדר תגדיר סוגי זכאים ותקבע שיעורי תשלום ומועדי פרעון אחידים לזכאים בכל סוג; בקביעת סוגי הזכאים וסדרי הקדימה ביניהם, ניתן להעדיף זכאים שתביעתם היא בשל נזקי גוף על־פני זכאים שתביעתם היא בשל נזקי רכוש, וזכאים יחידים על־פני זכאים שהם תאגידים, וכן ניתן להעדיף זכאים על פי מידת הנזק ויכולתם לשאת בו, והכל על־פי אמות מידה שיפורטו בתכנית ההסדר.
: (ג) תכנית הסדר יכול שתכלול כללי סיווג והעדפה נוספים על אלה הקבועים בסעיף קטן (ב), אם בנסיבות הענין צודק לעשות כן.
: (ד) תכנית הסדר טעונה אישור בית המשפט המחוזי; בבואו לאשר תכנית הסדר ישקול בית המשפט, בין היתר, אם יש בה כדי להיטיב עם כלל הזכאים יותר מאשר דרך אחרת ואם היא צודקת וראויה בנסיבות הענין; בית המשפט רשאי לאשר את תכנית ההסדר כפי שהוגשה לו או בשינויים שייראו לו.
: (ה) הצעה לתכנית הסדר שהוגשה לבית המשפט וכן תכנית הסדר שאושרה, יפורסמו ברבים באופן ובמתכונת שעליהם יורה בית המשפט; הרואה עצמו נפגע מהצעה כאמור או מדרך ביצועה של תכנית שאושרה, רשאי לפנות לאותו בית משפט.
: (ו) במסגרת תכנית הסדר רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב הליכים התלויים ועומדים נגד המבטח או נגד נכסיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל, עיקול, מימוש ערובה וכינוס נכסים, ועל מניעת פתיחתם של הליכים כאמור, וכן לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לביצוע תכנית ההסדר.
: (ז) הודיע המנהל המורשה לבית המשפט כי תכנית הסדר שהוא מכין עדיין אינה ניתנת להגשה לבית המשפט מסיבות שציין, וכי בכוונתו להגישה לאישור בית המשפט תוך מועד שציין, או הגיש לבית המשפט תכנית הסדר ובית המשפט טרם החליט בבקשה לאישורה, רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב זמני של הליכים ועל מניעת פתיחת הליכים, או לתת הוראות בענין אחר, הכל כאמור בסעיף קטן (ו), עד למתן החלטתו בבקשה או עד מועד שיקבע.

@ 71. מפקח מיוחד (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מפקח מיוחד שהתמנה לפי [[סעיף 68(א)(4)]] יפקח על פעולות הדירקטוריון של המבטח ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
: (ב) הממונה רשאי להתיר לממונה המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
: (ג) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לממונה המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה הממונה, ואם היו הממונה המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 72. ועדת הנהלה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) ועדת הנהלה שנתמנתה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי [[סעיף 70]].
: (ב) המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
: (ג) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לחברי ועדת ההנהלה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היו החברים עובדי המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
: (ד) מונתה ועדת הנהלה - תאשר היא את מאזן המבטח ותמנה למבטח רואה חשבון, כאילו היתה אסיפה כללית.

@ 73. מתן ידיעות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: ניתנה הוראה לפי [[סעיף 68]], יהיה כל נושא משרה במבטח, בין שניתנה לגביו הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק אצל המבטח חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה, הממונה המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשלוחיהם את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מתן ידיעות תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי [[סעיף 68]].

@ 74. הפסקת מילוי התחייבויות (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) המנהל המורשה רשאי, באישור הממונה, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי [[סעיף 68(א)(3)]] לא יקיים המבטח התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור [[בסעיף 75]] על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
: (ב1) הממונה רשאי להאריך את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) בששים ימים נוספים, אם הדבר דרוש לצורך הכנת תכנית הסדר, ובלבד שבית המשפט לא נתן צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
: (ג) המנהל המורשה יפרסם לפחות בשני עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.
: (ד) המבטח, המנהל המורשה או הממונה לא ישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.

@ 75. הודעה על כוונה לבטל רשיון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: ביקש הממונה לבטל רשיונו של מבטח שמונה עליו מנהל מורשה, יתן לדירקטוריון של המבטח הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה.

@ 76. סמכות לערוב
: (א) שר האוצר רשאי, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי מבטח שהסכים לכך ושר האוצר הסמיכו לענין זה או הממשלה (להלן - המבטח הערב) יהיו ערבים -
:: (1) להתחייבויות כלפי מבוטחים של מבטח שניתנה עליו הוראה לפי [[סעיף 68]], בין למלוא סכום ההתחייבויות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל התחייבות מסוגי ההתחייבויות שנקבעו בהודעה;
:: (2) להתחייבויות מסוגים אחרים של מבטח כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד -
::: (א) שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;
::: (ב) שלא תינתן בכך ערבות לכלל התחייבויותיו של מבטח אלא אם לדעת שר האוצר קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר למבטח להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.
: (ב) ערבות של הממשלה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ג) ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן מוגבל או בלתי מוגבל, ויכולה שתהיה מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
: (ד) משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם המבוטח הנערב לא הסכים למתן הערבות, והמבטח הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מן המבטח הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
: (ה) המבטח הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר בהסכם שהתקשר בו, להתחייב כלפי המבטח הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.
: (ו) החליט שר האוצר, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים ימים מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מן המבטח הערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של המבטח הנערב במועד מאוחר ממועד הביטול ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן המבטח הערב או להגיש נגדו תביעה עד תום שלושים ימים מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם המבטח הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
: (ז) דין ערבות לפי סעיף זה כדין ערבות לפי [[חוק הערבות, התשכ&quot;ז-1967]].

@ 77. סייג לפירוק, למינוי כונס נכסים ולהוצאה לפועל
: (א) הורה המנהל המורשה הוראה לפי [[סעיף 74]], לא יתן בית משפט צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרים בו החלטה על פירוק מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר, ולא יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, כל עוד ההוראה לפי [[סעיף 74]] בתקפה, אלא על פי בקשה שהוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
: (ב) נתמנה מנהל מורשה, לא יתן בית משפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח לפי בקשה של אחד מבעלי אמצעי השליטה בו, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי אמצעי שליטה בו החלטה על פירוקו מרצון.

@ 78. סייג להחלטות אסיפה
: החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה של המבטח, שאינה מתיישבת עם האמור [[בסעיפים 67 עד 77]] או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם, לא יהיה לה תוקף.

== פרק ז'1: קרנות פנסיה ותיקות - מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78א. מטרת [[פרק זה|הפרק]] (תיקון: תשס&quot;ג)
: מטרתו של [[פרק זה]] לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות.

@ 78ב. פרשנות (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הועדה הציבורית&quot; - הועדה שמונתה לפי [[סעיף 78ג]];
::- &quot;הממונה&quot; - אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי [[בתקנות קופות גמל]] או [[חוק הפיקוח על קופות גמל]];
::- &quot;הסכם קיבוצי&quot; - כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]];
::- &quot;התחייבויות הקרן הוותיקה&quot; - לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
::- &quot;התקנון האחיד&quot; - התקנון שיקבע הממונה לפי [[סעיף 78ט]];
::- &quot;חוק החברות הממשלתיות&quot; - [[חוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]];
::- &quot;מאזן הקרן&quot; - מאזן אקטוארי של קרן ותיקה, שנערך בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי [[חוק הפיקוח על קופות גמל]] ובכפוף להנחיות הממונה;
::- &quot;מינהלה&quot; - מינהלה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 78ד(ב)]];
::- &quot;מנגנון איזון אקטוארי&quot; - כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת הממונה, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;
::- &quot;מנהל מיוחד&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 78ד(א)]];
::- &quot;נכסי הקרן הוותיקה&quot; - לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
::- &quot;עודף אקטוארי&quot;, &quot;גירעון אקטוארי&quot; ו&quot;איזון אקטוארי&quot; - הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם -
::: (1) לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78טו1(ג)]], יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
::: (2) לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78טו1(ג)]], יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
::- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - מבטח שניתן לו רשיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]];
::- &quot;קרן גירעונית&quot; - קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה [[בחלק א' בתוספת הראשונה]];
::- &quot;קרן ותיקה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;קרן מפעלית&quot; - קרן ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה [[בחלק ב' בתוספת הראשונה]];
::- &quot;תקנות קופות גמל&quot; - (((נמחקה);))
: (ב) לכל מונח אחר [[בפרק זה]] תהא המשמעות הנודעת לו [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], אלא אם כן נקבע אחרת [[בפרק זה]].

=== סימן ב': ועדה ציבורית (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ג. ועדה ציבורית (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממשלה תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להציע לממונה מועמדים למנהלים מיוחדים ולחברי המינהלות, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי [[פרק זה]].
: (ב) הועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה:
:: (1) שופט שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יכהן כיושב ראש הועדה;
:: (2) שלושה חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של [[פרק זה]];
:: (3) נציג עובדים או נציג עמיתים, שייבחר מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
: (ג) כשיר להתמנות כחבר הועדה הציבורית מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ד) על מינוי חבר הועדה הציבורית יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה לחבר הועדה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
: (ה) חבר הועדה הציבורית ימונה לתקופה של חמש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו.
: (ו) רוב חברי הועדה הציבורית יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
: (ז) החלטות הועדה הציבורית יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
: (ח) סמכויות הועדה הציבורית ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
: (ט) חברי הועדה הציבורית חייבים לנהוג בנאמנות כלפי המדינה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות [[פרק זה]] ולהשגת מטרותיו.
: (י) הועדה הציבורית תעמוד לביקורתו של מבקר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות אחרות של מבקר המדינה.

=== סימן ג': מנהל מיוחד ומינהלה (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ד. מינוי מנהל מיוחד ומינהלה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א)(1) הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, מנהל מיוחד לכל קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים [[שבסעיף 78טז]], ורשאי הוא למנות מנהל מיוחד אחד למספר קרנות או לכולן.
:: (2) כשיר להתמנות מנהל מיוחד מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות]], והוא התחייב להקדיש את עיקר זמנו לתפקידיו כמנהל מיוחד ולא לעסוק בעיסוק אחר אלא באישור הממונה.
:: (3) על מינוי מנהל מיוחד יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה למנהל מיוחד מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
:: (4) המנהל המיוחד לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב)(1) הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, לכל קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף קטן (א), מינהלה של שלושה חברים, ורשאי הוא למנות מינהלה אחת למספר קרנות או לכולן.
:: (2) ואלה חברי המינהלה:
::: (א) שני חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של [[פרק זה]], שתציע הועדה הציבורית, ויכול שבמקום איש משק וכלכלה אחד ימונה שופט בהתייעצות עם שר המשפטים; אחד מהחברים שמונו לפי פסקת משנה זו ימונה כיושב ראש;
::: (ב) נציג עוברים או נציג עמיתים, שתציע הועדה הציבורית מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
:: (3) כשיר להתמנות כחבר המינהלה מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות]].
:: (4) על מינוי חברי מינהלה יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
:: (5) למינהלה יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת הנהלה לפי [[סעיף 72(ד)]], וכן סמכויות אלה:
::: (א) לאשר תכנית התייעלות שהכין המנהל המיוחד לפי הוראת הממונה כאמור [[בסעיף 78יב(א)]], בטרם הגשתה לאישור הממונה;
::: (ב) לאשר את המלצות המנהל המיוחד בדבר ביצוע מהלכי הבראה נוספים בקרן, מעבר לנדרש לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (6) חבר המינהלה לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
:: (7) רוב חברי המינהלה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
:: (8) החלטות המינהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המינהלה קול נוסף.
:: (9) סמכויות המינהלה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
:: (10) חברי המינהלה חייבים לנהוג בנאמנות כלפי כלל עמיתי הקרן הוותיקה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות [[פרק זה]] ולהשגת מטרותיו.
: (ג) הוראות [[סעיף 68]] לא יחולו על מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לפי סעיף זה.

@ 78ה. תקופת כהונה וסיום כהונה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) מנהל מיוחד וחבר מינהלה יתמנו לתקופה של שלוש שנים; הממונה רשאי, לפי המלצת הועדה הציבורית, להאריך, מפעם לפעם, את תקופת הכהונה.
: (ב) מנהל מיוחד או חבר מינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לממונה;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והממונה, באישור הועדה הציבורית, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת הממונה בשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;
:: (4) הממונה קבע, באישור הועדה הציבורית, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את מטרותיו של [[פרק זה]], או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הסותרת את הוראות הממונה והנחיותיו שניתנו לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (5) הממונה קבע כי אין צורך בהמשך כהונתם של מנהל מיוחד או של מינהלה של קרן, שלגביה הורה, לפי [[סעיף 78יג]], כי תפעולה יהיה משותף עם קרן אחרת.

@ 78ו. סמכויות מנהל מיוחד (תיקון: תשס&quot;ג)
: למנהל מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל מורשה לפי [[פרק ז']], בשינויים המחויבים, בכפוף להוראות [[פרק זה]].

@ 78ז. תפקידי מנהל מיוחד (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: מנהל מיוחד ינהל את עסקי הקרן הוותיקה שלה התמנה ויפעל לביצוע הוראות [[פרק זה]] ולהגשמת מטרותיו, ובין השאר לביצוע כל אלה:
: (1) איתור הנכסים של הקרן, ואם הם אינם מצויים בשליטת הקרן או אינם רשומים על שמה בכל רישום המתנהל על פי דין - העברתם לשליטתה ורישומם על שמה;
: (2) מימוש ומכירה של נכסים של הקרן;
: (3) הבטחת קיומו של מסד נתונים מלא וזמין של כל זכויות העמיתים בקרן;
: (4) יישום התקנון האחיד;
: (5) יישום תכנית ההתייעלות שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 78יב]], או מימוש התפעול המשותף שעליו הורה הממונה לפי הוראות [[סעיף 78יג]];
: (6) ביצוע כל פעולה אחרת שהממונה יורה עליה.

@ 78ח. הנחיות הממונה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: במילוי סמכויותיו ובביצוע תפקידיו יפעל המנהל המיוחד לפי הנחיות הממונה, ורשאי הממונה, בין השאר, להורות למנהל מיוחד לנקוט צעדים כפי שיורה לשם צמצום הגרעון האקטוארי ולשם מניעת היווצרותו בעתיד, או לשם הבטחת טובתם של כלל העמיתים בכלל הקרנות הוותיקות.

=== סימן ד': תקנון אחיד ותכניות התייעלות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ט. קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2, תשע״ז–3)
: (א) הממונה יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראות [[סימן ה']] וליצירת אחידות במערך הזכויות.
: (ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:
:: (1) לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;
:: (2) כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;
:: (3) חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו - המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:
::: (א) לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע&quot;מ, בשינויים שיקבע הממונה בתקנון האחיד;
::: (ב) לענין עמיתים בקרן ותיקה שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:
:::: (1) בעד התקופה שעד המועד הקובע - בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;
:::: (2) בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);
:: (4) ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים לענין עתודה אקטוארית;
:: (5) נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, הכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע הממונה;
:: (6) הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד־פעמיים:
::: (1) בשנת 2004 - ¹⁄₃%;
::: (2) בשנת 2005 - 1%;
::: (3) בשנת 2006 - 1¹⁄₂%;
::: (4) משנת 2007 ואילך - 1³⁄₄%;
:: (7) השכר המבוטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות [[סעיף 78יא]];
:: (8) הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב [[בפסקה (1) של סעיף 78יד(א)]], כאמור [[בפסקה (2) של אותו סעיף]]; לענין פסקה זו, &quot;ההפרש&quot; - ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך.
:: (9) הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה]], תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה לא תיצור גירעון אקטוארי.
:: (10) לא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת נכות מהקרן של מי שמתקיימים בו כל אלה, גם אם התקבלה החלטה להפחית את שיעור הנכות בתקופה שבין יום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003) לבין מועד פרסומו של חוק זה:
::: (א) ההחלטה בדבר זכאותו לקבלת קצבת נכות מהקרן נקבעה לפני החודש הקובע כהגדרתו בתקנון האחיד (בפסקה זו - ההחלטה המקורית);
::: (ב) שולמה לו מהקרן קצבת נכות בעבור חודש ספטמבר 2003;
::: (ג) בהחלטה המקורית לא נקבעה תקופה קצובה לקבלת אותה קצבה;
::: (ד) התקיים אחד מאלה:
:::: (1) מועד ההחלטה המקורית היה 60 חודשים או יותר לפני המועד שבו התקבלה לגביו ההחלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - 60 חודשים או יותר לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת;
:::: (2) הוא הגיע לגיל פרישה מוקדמת כהגדרתו בתקנון האחיד, לפני המועד שבו התקבלה לגביו החלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - הגיע לגיל האמור לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת.

@ 78ט1. שינוי מנגנון הצמדת קצבאות והתאמת התחייבויות (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) הממונה יתאים את התקנון האחיד, לעניין הצמדת הקצבאות, להוראות אלה:
:: (1) הקצבאות המשולמות לעמיתים יעודכנו בחודש ינואר של כל שנה, החל בשנת 2011 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר ואילך;
:: (2) תשלום בעד עדכון קצבת חודש ינואר כאמור בפסקה (1), ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של השנה שבה בוצע העדכון;
:: (3) עמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל עד חודש יולי 2009, ישולמו לו הפרשי קצבאות בעד קצבאות החודשים אוגוסט 2009 עד דצמבר 2009, לפי שיעור עליית מדד חודש יולי 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר;
:: (4) הקצבאות המשולמות לעמיתים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה חל עד חודש דצמבר 2009, יעודכנו במועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, לפי שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר 2010 ואילך;
:: (5) תשלומים בשל הוראות פסקאות (3) ו־(4) בעבור קצבאות החודשים שעד החודש שלאחר החודש שבו הותאם התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, ישולמו לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון כאמור.
: (ב) מכל תשלום קצבה שהקרן משלמת, לרבות תשלומים לפי סעיף זה, יופחת סכום בשיעור ובאופן שיורה הממונה, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין התחייבויות הקרן כפי שהן לאחר התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א), לבין התחייבויות הקרן כפי שהיו ערב התאמת התקנון, והכל נכון למועד החישוב האקטוארי כאמור; הממונה יורה כאמור לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לעניין סעיף זה -
::- &quot;המדד&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;המדד החדש&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
::- &quot;המדד הקודם&quot; -
::: (1) לעניין עדכון ראשון של קצבה לעמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל בחודש ינואר 2010 ואילך - מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה;
::: (2) לעניין עדכון שאינו עדכון כאמור בפסקה (1) - המדד האחרון שלפיו עודכנה הקצבה;
::- &quot;חודש הזכאות הראשון לקצבה&quot; - החודש הראשון שבשלו משולמת קצבה מהקרן.

@ 78י. תחולת התקנון האחיד ושינויו (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) החל ביום שיקבע הממונה יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר.
: (ב) הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.
: (ב1) עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שבהסדר ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית–שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.
: (ג) ראה הממונה שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של [[פרק זה]] והעקרונות המנויים [[בסעיף 78ט]], רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.

@ 78יא. שיעורי התשלום לקרן (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ז-2)
: לשיעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית־שכיר לקרן ותיקה שבהסדר, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי, כפי שהיו ביום כ&quot;ח בניסן התשס&quot;ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה - המועד הקובע), ייווספו שיעורים כמפורט להלן:
: (1) לתשלומי העמית־השכיר - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹⁄₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹⁄₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹⁄₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;
: (2) להפרשות המעביד - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹⁄₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹⁄₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹⁄₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.

@ 78יב. תכנית התייעלות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) הממונה רשאי להורות למנהל המיוחד להכין תכנית לייעול תפעולה של הקרן שבניהולו, שתוגש, באישור המינהלה, לאישור הממונה, ורשאי הממונה להכין תכנית אחידה לייעול תפעולן של קרנות ותיקות שבהסדר, לרבות בדרך של איחוד תפעולן.
: (ב) המנהל המיוחד יפעל לביצוע תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שיקבע הממונה.

@ 78יג. תפעול משותף של קרנות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: הממונה רשאי להורות כי תפעול של קרנות ותיקות שבהסדר יהיה משותף, ורשאי שר האוצר לתת הוראות לענין זה.

=== סימן ה': סיוע ממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78יד. הסיוע הממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א)(1) הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 78,300 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, &quot;ערך הסובסידיה&quot; - ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג &quot;מירון&quot; שהונפקו לקרנות הוותיקות שבהסדר וטרם נפדו ביום כ&quot;ט בניסן התשס&quot;ג (30 באפריל 2003) לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.
:: (2) לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה ההפרש, כהגדרתו [[בסעיף 78ט(ב)(8)]], ככל שהדבר יידרש לפי [[הסעיף האמור]].
:: (3) לסכומים לפי פסקאות (1) ו-(2) ייווספו סכומים מתוך כרית הביטחון הכללית כמשמעותה [[בסעיף 78טו1(א)]], ככל שהדבר יידרש לפי [[סעיף 78טו1]], ובכפוף לתנאים שנקבעו [[באותו סעיף]].
: (ב) העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור [[בסעיף 78יב]], והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי [[פרק זה]] (להלן - קרן זכאית).
: (ג) הסכום האמור בסעיף קטן (א)(1) יהיה צמוד למדד, באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.
: (ד) הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.

@ 78טו. קרן סיוע (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ז-2)
: הממשלה רשאית, במטרה לפרוס את ההוצאה מתקציב המדינה בשל הסיוע לקרנות הוותיקות כאמור [[בסעיף 78יד(א)(1) ו-(2)]], להקים קרן שאליה יועברו חלק מן הסכומים המיועדים לסיוע לקרנות הזכאיות לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות; הקרן תתנהל באופן ובתנאים שעליהם יורה שר האוצר.

@ 78טו1. כרית ביטחון כללית לקרנות ותיקות שבהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לקרנות הוותיקות שבהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה, במטרה למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות (בסעיף זה - כרית ביטחון כללית).
: (ב) סכום כרית הביטחון הכללית יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של כל הסכומים המתקבלים לפי סעיף קטן (ג) בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר, ובלבד שסכום כרית הביטחון הכללית לא יעלה על הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), לפי העניין;
:: (2) צירוף של כל סכומי הגירעון האקטוארי במאזני כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר שיש בה גירעון אקטוארי באותה שנת חישוב; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ג) הסכום בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי:
:: (1) הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
::: (א) הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ב) הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ג) הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה זו;
:: (2) הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
::: (ב) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:: (3) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת 4%, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
::: (ב) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
:: (4) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
:: (5) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
::: (ב) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
:: (6) סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון הכללית, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב.
: (ד) הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית בכל שנת חישוב יהיה הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) סך של 11,320 מיליון שקלים חדשים, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2008 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2009 עד תום שנת החישוב;
:: (2) סך הסכומים שהועברו לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר מתוך כרית הביטחון הכללית, לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) -
:: (1) ניתן סיוע ממשלתי לקרנות הוותיקות שבהסדר נוסף על הסיוע הקבוע [[בסעיף 78יד]] כנוסחו ערב תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]], יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרנות האמורות כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
:: (2) עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ד)(1) לבין סך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
::: (א) הגבוה מבין אלה (בפסקה זו - הסכום המנוצל):
:::: (1) הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית שחושב לפי סעיף קטן (ג) בשל כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:::: (2) הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ד) או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
::: (ב) ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2).
: (ו) כספים מכרית הביטחון הכללית יועברו לקרן ותיקה שבהסדר רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ז) לא יועברו כספים מכרית הביטחון הכללית לקרן ותיקה שבהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
: (ח) על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון האחיד, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי בקרן ותיקה שבהסדר לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] (בסעיף קטן זה - הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן, עד לסכום הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
::: (א) התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
::: (ב) שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1;
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לפי העניין.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;, בשל שנה מסוימת - ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
::: (1) תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
:::: (א) שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
:::: (ב) סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
:::: (ג) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:::: (ד) סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תקבול שהקרן קיבלה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התקבול עד תום אותה שנה, באותו תקבול;
:::: (ה) סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התשלום עד תום אותה שנה, באותו תשלום;
::: (2) תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית בשל אותה שנה;
::- &quot;השפעת התשואה לפי 4%&quot;, בשל שנה מסוימת - ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
::: (1) תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
:::: (א) שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
:::: (ב) סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
:::: (ג) סכום השווה למכפלת ריבית בשיעור של 4%, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:::: (ד) סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - כהגדרתו בפסקה (1)(ד) להגדרה &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;;
:::: (ה) סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - כהגדרתו בפסקה (1)(ה) להגדרה &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;;
::: (2) תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל אותה שנה;
::- &quot;נכסים סחירים&quot; - סך נכסי קרן ותיקה שבהסדר, למעט:
::: (1) איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שבהסדר, לפי [[חוק מילווה המדינה, התשל&quot;ט-1979]];
::: (2) סכומי הסיוע הממשלתי לפי [[פסקאות (1) ו-(2) של סעיף 78יד(א)]];
::: (3) נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
::- &quot;הסכום המצטבר&quot;, בשנה מסוימת - הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ג), כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2009, יהיה הסכום המצטבר - 0;
::- &quot;עקום הריבית&quot; - שיעורי ריבית צפויים, שלפיהם חושבו ההתחייבויות של הקרן במאזן הקרן;
::- &quot;עקום הריבית הקודם&quot;, בשל שנה מסוימת - עקום הריבית שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
::- &quot;ריבית חסרת סיכון&quot;, בשל שנה מסוימת - שיעור הריבית בשל אותה שנה לפי עקום הריבית הקודם;
::- &quot;שיעור שינוי המדד הצפוי&quot;, בשל שנה מסוימת - שיעור השינוי הצפוי במדד בשל אותה שנה, שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
::- &quot;שנה קודמת&quot; - השנה שקדמה לשנת החישוב;
::- &quot;שנת חישוב&quot; - שנה מסוימת, החל בשנת 2009;
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן&quot;, בשל שנה מסוימת - עודף אקטוארי, גירעון אקטוארי או איזון אקטוארי, כפי שנקבעו במאזן הקרן של אותה שנה, כששווי הנכסים הסחירים מחושב בהתאם להוראות לעניין חישוב שוויו של נכס לפי [[סעיף 33 לחוק הפיקוח על קופות גמל]];
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית&quot; - תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לעקום הריבית;
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%&quot; - תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לריבית בשיעור של 4%;
::- &quot;תיקון מס' 33&quot; - [[20:367827|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' 33), התשע&quot;ז-2017]].

=== סימן ו': הוראות שונות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78טז. תחולה (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הוראות [[פרק זה]] למעט הוראות [[סעיף 78יד(ד)]], לא יחולו על קרן ותיקה שאינה קרן גרעונית, אם היא אחת מאלה:
:: (1) קרן שביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) לא היה בה גרעון אקטוארי, ומתקיימים בה שני אלה:
::: (א) לפני יום ג' באב התשס&quot;ג (1 באוגוסט 2003) הגישה לממונה בקשה לקבוע בתקנונה מנגנון איזון אקטוארי;
::: (ב) לפני יום ז' בטבת התשס&quot;ד (1 בינואר 2004) נקבע מנגנון איזון אקטוארי, כפי שאושר על ידי הממונה, בתקנון הקרן;
:: (2) קרן שביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) היה בה גרעון אקטוארי הנמוך מ־10% מסך כל התחייבויות הקרן, או קרן מפעלית, ומתקיימים בה נוסף על התנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (1), גם שני אלה:
::: (א) עד למועד האמור בפסקה (1)(א) - הגישה לממונה תכנית שתביא אותה לאיזון אקטוארי;
::: (ב) עד המועד האמור בפסקה (1)(ב) - התכנית, כפי שאושרה בידי הממונה, קיבלה תוקף מחייב (בסעיף זה - התכנית המחייבת).
: (ב) קרן שהוראות [[פרק זה]] לא הוחלו עליה, כאמור בסעיף קטן (א), שלא הפעילה את מנגנון האיזון האקטוארי שנקבע בתקנונה במועד שנדרש להפעילו, או שלא פעלה בהתאם לתכנית המחייבת, לפי הענין, רשאי הממונה לקבוע כי הוראות [[פרק זה]], כולן או חלקן, יחולו עליה.
: (ג) הוראות [[סעיף 78יד(ד)]] לא יחולו לגבי עמית בקרן ותיקה שהחל לקבל קצבה לפני יום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003).

@ 78יז. שמירת סמכויות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לממונה לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר, ורשאי הוא להפעיל סמכות כאמור, בין השאר, לשם השגת מטרותיו של [[פרק זה]] וביצועו.

@ 78יח. עדיפות (תיקון: תשס&quot;ג)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי.

@ 78יט. תקנות לביצוע [[פרק ז'1]] (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע [[פרק זה]].

== פרק ז'2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==

@ 78כ. מטרה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מטרתו של [[פרק זה]] להעניק סיוע ממשלתי לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר באמצעות העמדת כרית ביטחון, כדי למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות, בכפוף לעריכת שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים בהן.

@ 78כא. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;, &quot;השפעת התשואה לפי 4%&quot;, &quot;עקום הריבית&quot;, &quot;עקום הריבית הקודם&quot;, &quot;ריבית חסרת סיכון&quot;, &quot;שיעור שינוי המדד הצפוי&quot;, &quot;שנה קודמת&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%&quot; ו&quot;תיקון מס' 33&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 78טו1(ט)]];
:- &quot;מאזן הקרן&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 78ב]];
:- &quot;נכסים סחירים&quot; - סך נכסי קרן ותיקה שאינה בהסדר, למעט:
:: (1) איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שאינה בהסדר, לפי [[חוק מילווה המדינה, התשל&quot;ט-1979]];
:: (2) סכומים שהממשלה משלמת לקרן מתקציב המדינה;
:: (3) נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
:- &quot;הסכום המצטבר&quot;, בשנה מסוימת - הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 78כב(ד)]], כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2012 יהיה הסכום המצטבר - 0;
:- &quot;עודף אקטוארי&quot;, &quot;גירעון אקטוארי&quot; ו&quot;איזון אקטוארי&quot; - הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי העניין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה שאינה בהסדר לבין כלל התחייבויות הקרן, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם -
:: (1) לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78כב(ד)]], יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
:: (2) לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78כב(ד)]], יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
:- &quot;שיעור הכרית&quot; - היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) הסכום שנקבע לקרן [[בתוספת ראשונה ב']];
:: (2) ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 שחושבו בהתאם לעקום הריבית, לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן, כשהן מחושבות לפי שיעור ריבית של 4%;
:- &quot;שיעור השפעת השינויים בתקנון&quot; - היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן אילו היה מתוקן תקנון הקרן לפי האמור [[בסעיף 78כב(א)(1) עד (4)]] באותו מועד;
:: (2) ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011;
:- &quot;שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011&quot; - שיעור ריבית רעיוני, אשר תוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן במאזן הקרן לשנת 2011 לפיו זהה לתוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן כפי שהופיעה במאזן הקרן לשנת 2011;
:- &quot;השנה הקובעת&quot; - השנה שבה הופחתו התחייבויות הקרן בשיעור השפעת השינויים בתקנון כאמור [[בסעיף 78כב(א)]];
:- &quot;שנת חישוב&quot; - שנה מסוימת, החל בשנת 2012;
:- &quot;תקרת כרית מעודכנת&quot; - הנמוך מבין אלה:
:: (1) שיעור הכרית כשהוא מוכפל בהפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011 ובין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית של 4%;
:: (2) הסכום שנקבע לקרן לפי [[תוספת ראשונה ב']], בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת לעומת מדד חודש דצמבר 2011.

@ 78כב. כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לקרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה ([[בפרק זה]] - כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר), ובלבד שתקנונה של הקרן תוקן בהתאם למפורט להלן, לשם הפחתת התחייבויות הקרן, לאחר שניתן אישור מאת הממונה, מראש ובכתב, לתיקון כאמור:
:: (1) גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן לא יפחת מהגיל כאמור [[בתוספת ראשונה א']], לפי מין המבוטח וחודש לידתו (בסעיף זה - גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה);
:: (2) אם גיל הפרישה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה]] יועלה מעל גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, יועלה בהתאמה גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן;
:: (3) קצבת הזקנה שתשולם מהקרן למי שביקש לקבלה לפני הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה תופחת בשיעור שייקבע בתקנון הקרן לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תגדיל את התחייבויות הקרן;
:: (4) מכל תשלום שמשלמת הקרן לפי תקנונה, בין שהוא קצבה ובין שהוא תשלום חד-פעמי, תנכה הקרן, לכל הפחות, את השיעורים האלה:
::: (א) בשנה הקובעת - ³⁄₄%;
::: (ב) בשנה הראשונה שלאחר השנה הקובעת - 1%;
::: (ג) בשנה השנייה שלאחר השנה הקובעת - 1¹⁄₂%;
::: (ד) מהשנה השלישית שלאחר השנה הקובעת, ואילך - 1³⁄₄%.
: (ב) הממונה רשאי לאשר לקרן ותיקה שאינה בהסדר לתקן את תקנונה, כך שייקבע בו כי לאחר שגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן הועלה בהתאם לסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, תוגדל קצבת הזקנה מהקרן המשולמת למי שלגביו הועלה גיל הזכאות כאמור, בשיעור מסוים, ובלבד שהעלות הנובעת מההגדלה כאמור תמומן באמצעות הפחתת התחייבויות אחרות של הקרן ושסך הפחתת התחייבויות הקרן לאחר תיקוני התקנון כאמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה יהיה בגובה הפרשי ההתחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות לפחות; לעניין זה, &quot;הפרשי התחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות&quot; - ההפרש שבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת אילולא הועלה גיל הזכאות לקבלת קצבה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, לבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת לאחר העלאת גיל הזכאות כאמור.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), קרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה כאמור באותו סעיף קטן אחרי יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) תהיה זכאית, החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת, לסכום מתוך כרית הביטחון לקרן שחושב לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שתיקנה את תקנונה כאמור עד תום השנה הקובעת כך שסך התחייבויותיה, נכון לתום השנה שקדמה לשנה הקובעת, הופחת בשיעור השפעת השינויים בתקנון וניתן אישור הממונה מראש ובכתב לתיקון התקנון כאמור.
: (ד) הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי, והוא לא יעלה על הסכום כאמור בפסקה (7):
:: (1) הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
::: (א) הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ב) הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ג) הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה זו;
:: (2) הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת, ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
::: (ב) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:: (3) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת 4% בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
::: (ב) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
:: (4) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
:: (5) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
::: (ב) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
:: (6) סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון לקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב;
:: (7) הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו), לפי העניין;
::: (ב) הגירעון האקטוארי במאזן הקרן, ואם אין גירעון אקטוארי - 0; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ה)(1) הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל מהשנה הקובעת, הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום שנקבע לקרן [[בתוספת ראשונה ב']], בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2011 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2012 עד תום שנת החישוב;
::: (ב) סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה לאחר יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת כאמור בסעיף קטן (ג), הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תקרת כרית מעודכנת בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר של השנה הקובעת עד תום שנת החישוב;
::: (ב) סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמהשנה שקדמה לשנה הקובעת עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) -
:: (1) ניתן סיוע ממשלתי לקרן ותיקה שאינה בהסדר נוסף על הסיוע הקבוע [[בפרק זה]], ונוסף על הסיוע שניתן לקרן ערב תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]], יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרן האמורה כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
:: (2) עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א) או (2)(א), לפי העניין, לבין סך ההתחייבויות של אותה קרן על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של אותה קרן כפי שנקבעו במאזן הקרן בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
::: (א) הגבוה מבין אלה (בפסקה זו - הסכום המנוצל):
:::: (1) הסכום מתוך כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שחושב לפי סעיף קטן (ד) לאותה קרן, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:::: (2) הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ה)(1) או (2), או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
::: (ב) ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרן כפי שנקבע במאזן הקרן בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2);
:: (3) שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לעניין סעיף זה יראו קרן ותיקה שאינה בהסדר, שתיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017), כאילו תיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012), במגבלות ובתנאים שיקבע, לרבות לעניין הפחתת התחייבויות של הקרן.
: (ז) כספים מכרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו לאותה קרן, רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ח) לא יועברו כספים מכרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
: (ט) על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון קרן ותיקה שאינה בהסדר, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי באותה קרן, לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] (בסעיף קטן זה - הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן עד לסכום הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
::: (א) התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
::: (ב) שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1;
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו), לפי העניין.

== פרק ח': הפסקה במתן שירותים ==

@ 79. הגדרה
: [[בפרק זה]], &quot;שביתת עובדים&quot; - הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין.

@ 80. אכרזה על הפסקה במתן שירותים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) נוכח הממונה, לאחר התייעצות בועדה, שמבטח פלוני אינו יכול לנהל עסקיו באורח תקין מחמת שביתת עובדיו, רשאי הוא להכריז כי המבטח הפסיק לתת שירותים, ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי המבטח או על חלק מהם.
: (ב) האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.
: (ג) באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק המבטח לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.
: (ד) בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.

@ 81. דחיית מועדים
: (א) הוסכם בין המבטח שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהמבטח או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
: (ב) דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.

@ 82. ריבית והפרשי הצמדה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי [[סעיף 81]] ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.
: (ב) היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי [[סעיף 81]] צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, &quot;התחייבות צמודת-ערך&quot; - התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.
: (ג) הממונה רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי לשלם למוסד בנקאי כל סכום שהוא חב למבטח שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום למבטח שבהפסקה; הממונה רשאי להורות בדבר דרכי התשלום ודרכי פרסום ההוראה.

@ 83. תוקף פוליסות
: נסתיימה תקופת הביטוח על פי חוזה ביטוח תוך תקופת ההפסקה, רואים אותה כאילו הוארכה בהסכמת הצדדים עד לתום 30 ימים מיום ביטול האכרזה, זולת אם קודם לאכרזה גילה אחד הצדדים לחוזה כי אין בדעתו להמשיך בהתקשרות או אם המבוטח התקשר בחוזה ביטוח עם מבטח אחר; לגבי תקופת ההארכה תחול חובת תשלום דמי ביטוח לפי השיעור שנקבע להם בחוזה הביטוח, יחסית לאורך התקופה.

@ 84. הגבלת אחריות
: מבטח שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים במישרין מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.

== פרק ט': הוראות מעבר ==

@ 85. מבטחים וסוכנים קיימים
: (א) חברה או אגודה שיתופית שהתאגדה בישראל, ואשר ערב תחילתו של חוק זה (להלן - יום התחילה) עסקה כדין כמבטח - זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
: (ב) תאגיד חוץ רשום בישראל אשר ערב יום התחילה עסק כדין בישראל כמבטח - זכאי לרשיון מבטח חוץ.
: (ג) יחיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח - זכאי לרשיון סוכן יחיד.
: (ד) תאגיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח - זכאי לרשיון סוכן תאגיד.

@ 86. בעל פטור
: (א) תושב חוץ שערב יום התחילה עסק בעסקי ביטוח בישראל והיה פטור לפי סעיף 14 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי&quot;א-1951 (להלן - החוק הקודם), מהוראות החוק הקודם, כולן או מקצתן - זכאי לפטור דומה מהוראות חוק זה.
: (ב) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דרך כלל או לענין מסויים, או להתנותו בתנאים.

@ 87. אגודה עותמאנית (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) אגודה שנוסדה לפי [[החוק העותומני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות משנת 1909]] (להלן - אגודה עותמאנית), אשר ערב יום התחילה עסקה כדין כמבטח - זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
: (ב) תקפו של רשיון מבטח ישראלי שניתן לאגודה עותמאנית כאמור בסעיף קטן (א) יפקע בתום ששה חדשים מיום התחילה, זולת אם חבריה התאגדו כחברה או כאגודה שיתופית תוך אותה תקופה.
: (ג) מקום שמדובר בחוק זה בדירקטור במנהל עסקים או בנושא משרה, יראו לענין אגודה עותמאנית כאילו מדובר במי שרשאי לפעול בשמה על פי תקנותיה.

@ 88. החזקת אמצעי שליטה
: (א) מי שהחזיק כאמור [[בסעיף 32(א)]] ערב יום התחילה יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה במבטח, זכאי להיתר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) מי שערב יום התחילה שלט במבטח כאמור [[בסעיף 32(ב)]] זכאי להיתר לפי [[אותו סעיף]].

@ 89. אגודה לביטוח (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) אגודה לביטוח שעל פי [[=הכללים|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק), התשכ&quot;ג-1963]] (להלן [[בפרק זה]] - הכללים), היתה פטורה ערב יום התחילה מהוראות החוק הקודם כאמור [[בכללים]], זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות חוק זה, למעט [[סעיפים 18]], [[22]], [[23]], [[104]] [[ו־105]], כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות [[בתוספת השניה]].
: (ב) אגודה כאמור בסעיף קטן (א) תגיש לממונה -
:: (1) הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 ימים מיום רישומו בידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי [[החוק העותמאני על האגודות]], לפי הענין;
:: (2) מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים עד יום 30 באפריל של כל שנה.

@ 90. אגודה שאינה עוסקת בביטוח חיים
: אגודה שיתופית שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, שעל פי [[הכללים]] היתה פטורה מהוראות החוק הקודם, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות [[סימן ג' לפרק ג']] [[וסעיף 35]], כל עוד מתקיים בה התנאי האמור.

@ 91. הסדרי ביטוח קיימים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לענין [[סעיף 40]] רואים זכאי לרשיון לפי [[פרק זה]] כמי שהגיש לממונה, לפי [[סעיף 16]], את תכניות הביטוח, תנאי הביטוח, תעריפי דמי הביטוח והתשלומים האחרים שהוא גובה מן המבוטחים, והסדרי ביטוח המשנה שלו, הכל כפי שהם נוהגים אצלו בעת הגשת הבקשה לרשיון לפי [[פרק זה]].

@ 92. מתן רשיונות והיתרים לזכאים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) זכאי לרשיון או להיתר לפי [[סעיפים 85]], [[86]], [[87]] [[או 89]] שלא הגיש לממונה בקשה לכך תוך ששה חדשים לאחר יום התחילה, רואים אותו כאילו ויתר עליו.
: (ב) הממונה רשאי להתנות מתן רשיון או היתר לפי [[סעיפים 85]], [[86]], [[87]], [[88]] [[או 89]] בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאים מכוח החוק הקודם.

== פרק ט'1 - עיצום כספי (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) ==

@ 92א. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הפר אדם את הוראת [[סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]], או הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט [[בתוספת השלישית]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת הרביעית]].
: (ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104(ב)]] - 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי [[התוספת הרביעית]] אילו הפר הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]];
:: (2) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104(ג)]] - 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי [[התוספת הרביעית]] אילו הפר הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]].
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, &quot;עובד זוטר&quot; - עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;
:: (2) לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.
: (ד) לא דיווח מבטח למוסד לביטוח לאומי (בסעיף קטן זה - המוסד) על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי הוראות [[סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], בניגוד להוראת [[סעיף 328(א1) לחוק האמור]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי [[התוספת הרביעית]], בסכום שהיה מוטל עליו בשל הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השלישית]].

@ 92א1. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור [[בסעיף 92א]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הממונה כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 92ו]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה, בהתאם להוראות [[סעיף 92א4]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 92ה]].

@ 92א2. התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 92א1]], להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה ([[בסימן זה]] - הודעה על התחייבות).
: (ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות); הממונה רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.
: (ג) מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

@ 92א3. הפרת ההתחייבות (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור [[בסעיף 92ה]]; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהממונה נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;
:: (2) חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 92ה]]; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 92א2(ב)]] - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.
: (ב) הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר הממונה למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]] בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.

@ 92א4. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה הממונה.

@ 92א5. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת הממונה נחוץ לשם קבלת החלטה לפי [[סעיף 92א7]]; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל הממונה ממועד מסירת ההודעה כאמור.

@ 92א6. פרוטוקולים (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות הממונה; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

@ 92א7. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 92א4]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 92טז]].
: (ב) החליט הממונה לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 92ו]]; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
: (ג) החליט הממונה שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.
: (ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 92א4]] בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 92ב. עדכון עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
: (ב) הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.

@ 92ג. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))
@ 92ד. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 92ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: (א) בהפרה נמשכת, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 92א]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 92ו. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 92א7(ב)]].

@ 92ז. סכומי עיצום כספי מעודכנים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות [[סעיף 92א4]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ואם הוגש ערעור על דרישת התשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו - לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

@ 92ח. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 92ט. גביה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 92י. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[סעיף 92א(ב)]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי [[סעיף 104]], לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי [[סעיף 104]], יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 92יא. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 92יב. ערעור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
: (ב) אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.
: (ב1) הוגש ערעור על החלטת הממונה, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.
: (ג) התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 92יג. אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) המנהל הכללי של תאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, &quot;שותפות&quot; ו&quot;שותף מוגבל&quot; - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]].

@ 92יד. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי [[פרק זה]], והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור - בטלה;
:: (2) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי [[פרק זה]] ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה כאמור [[בסעיף 92כא]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

@ 92טו. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשע&quot;א-3)
: שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השלישית]] ואת [[התוספת הרביעית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת הרביעית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין מבטח - 2,000,000 שקלים חדשים;
: (2) לעניין תאגיד שאינו מבטח - 1,500,000 שקלים חדשים;
: (3) לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל בלא רישיון - 150,000 שקלים חדשים;
: (4) לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון שאינו עובד שכיר - 27,000 שקלים חדשים;
: (5) לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד ואינו נושא משרה או שותף בו - 18,000 שקלים חדשים;
: בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]] וכן חבר ועדת השקעות.

@ 92טז. הפחתת העיצום הכספי ושינוי [[התוספת החמישית]] (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי [[סעיף 92א]], בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים [[בתוספת החמישית]] לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע הממונה לפי [[התוספת האמורה]].
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת החמישית]].

@ 92יז. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי [[סעיף 92טז]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 92ח]].

@ 92יח. הפרת הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: הממונה רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

@ 92יט. עיצום כספי על־תנאי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים [[בתוספת החמישית]] אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על־תנאי לתקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים ([[בפרק זה]] בהתאמה - עיצום על־תנאי ותקופת התנאי).
: (ב) בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הממונה לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.
: (ג) המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב) - ישלם המפר את העיצום על־תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.

@ 92כ. מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם החל הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי [[סעיף 49ג]] או הליך בירור מינהלי לפי [[סעיף 49ד]] (בסעיף זה - תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.
: (ב) לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.
: (ג) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהממונה להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.

@ 92כא. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) בלי לגרוע מסמכויות הממונה לפי [[סעיפים 60 עד 62]], הממונה רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:
:: (1) אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי [[סעיף 92א]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 92א]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) על תשלום לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 92ח]], עד תשלומו, ועל גבייתו יחולו הוראות [[סעיף 92ט]].
: (ג) האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.

@ 92כב. פרסום על הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א)(1) הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], רשאי הממונה לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום - אם הופחת לפי הוראות [[סעיף 92טז]] ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד - גם את שמו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.
: (ב) פרסם הממונה דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) החליט הממונה להטיל עיצום על-תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור [[בסעיף 92יט]], יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי [[סעיף 92יט]] והנימוקים להטלת העיצום על־תנאי.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], רשאי הממונה להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.
: (ה) ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות [[סעיף 49ו]], יפרסם הממונה את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.
: (ו) הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], בשינויים המחויבים לפי העניין.

@ 92כג. דיווח על החלטות הממונה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: הממונה ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטותיו לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יפורסם לפי הוראות [[סעיף 92כב]].

== פרק י': הוראות שונות ועונשין (תיקון: תשס&quot;ה-4) ==

@ 93. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 94. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 95. קופת חולים (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח)
: על קופת חולים כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]], לא יחולו הוראות חוק זה לענין שירותים רפואיים שהיא נותנת לפי [[החוק האמור]] לרבות שירותים נוספים בהתאם [[לסעיף 10 בחוק האמור]].

@ 96. החלת הוראות
: (א) מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין תושב חוץ או סוכנו, מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מי שקיבל פטור לפי [[סעיף 86]] או סוכנו, ומורשה של מי שקיבל פטור לפי [[סעיף 86]] - דינם כדין סוכן ביטוח, ויחולו עליהם הוראות חוק זה הנוגעות לסוכן, לרבות חובת הרישוי.
: (ב) שר האוצר רשאי להורות כי מי שחל עליו סעיף קטן (א) יחולו עליו גם הוראות [[סימנים א' עד ד' לפרק ג']], [[סימן ב' לפרק ד']], [[פרק ח']], [[וסעיפים 38 עד 41]], [[55 עד 62]] [[ו־98]], כולן או מקצתן, כאילו היה מבטח.

@ 97. הוצאות ביקורת (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הסמיך הממונה מי שאינו עובד המדינה לערוך ביקורת אצל מבטח או סוכן ביטוח, רשאי הממונה להטיל את הוצאות הביקורת על המבטח או על סוכן הביטוח, לפי הענין.

@ 98. אגרות
: שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר -
: (1) אגרה בעד מתן רשיון למבטח;
: (2) אגרה שנתית למבטח לכל ענף ביטוח שבו הורשה לעסוק באותה שנה;
: (3) אגרה בעד מתן רשיון לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
: (4) אגרה שנתית לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
: (5) אגרה בעד בחינה;
: (6) דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום;
: (7) ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

@ 99. רישום מבטח וסוכן תאגיד (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תאגיד שמסמכי התאגדותו שהוגשו לרישום מראים שבין מטרותיו עיסוק בביטוח או בתיווך בביטוח, לא יירשם אלא אם צורפה תעודה של הממונה המאשרת הסכמתו לרישום.

@ 100. הגבלת השימוש במלה &quot;ביטוח&quot; (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) לא ישתמש אדם, פרט לבעל רשיון לפי חוק זה, במלה &quot;ביטוח&quot; או בכל מלה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, אלא בהיתר מאת הממונה.
: (ב) הממונה רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה, למחוק, תוך המועד שקבע הממונה, מן השם שבו הוא מנהל עסקים, את המלה &quot;ביטוח&quot; או כל מלה הנגזרת ממנה.

@ 101. תנאים ברשיונות ואיסור העברה
: (א) המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו.
: (ב) רשיון, היתר או אישור שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

@ 102. ערעור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת הממונה לפי [[סעיף 62(א)]], רשאי לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.
: (ב) הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
: (ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדר דין לדיון בערעור.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ״ב–1981]].))

@ 103. הארכת מועדים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הממונה רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסויים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע [[בסעיפים 29(ג)]], [[81]] [[או 102]] או בתקנות לפי [[סעיף 102]].

@ 104. עונשין (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;הקנס הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי הענין:
:: (1) לגבי סוכן יחיד ולגבי עובד בתאגיד המנוי בפסקאות (3) או (4) שאינו נושא משרה בו - הסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (2) לגבי יחיד שאינו מנוי בפסקה (1) - פי שניים מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי סוכן תאגיד ותאגיד אחר שאינו מבטח - פי שמונה מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (4) לגבי מבטח - פי ששה עשר מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:
:: (1) עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
:: (2) פעל בניגוד להוראה שנתן לו הממונה לפי הוראות [[סעיף 23(ב)]], בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;
:: (3) החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 32]];
:: (3א) הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 32(א1)]];
:: (4) החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ג1)]];
:: (4א) שלט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 32א]];
:: (5) העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (6) קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת הממונה לפי [[סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (11) גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי [[סעיף 37]];
:: (12) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר הודעה לממונה על כוונתו לעשות כן, בניגוד להוראות [[סעיף 40(א) או (ח)]], לפי העניין;
:: (12א) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, אף שהממונה או עובד הכפוף לו הודיע על התנגדותו לתכנית הביטוח או לכתב השירות, כולם או חלקם, או לשינוי בתכנית הביטוח או בכתב השירות, כולו או חלקו, בניגוד להוראות [[סעיף 40(ב) או (ח)]];
:: (12ב) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 40(ג)(4) או (ח)]];
:: (12ג) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או לא הנהיג שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראת הממונה לפי [[סעיף 40(ד) או (ח)]];
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות [[סעיף 42א]] או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין הכוללים פרט מטעה ייכללו בדוח או בהודעה כאמור;
:: (15) ניהל את עסקיו בענף ביטוח חיים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 54]];
:: (16) תיאר תיאור מטעה עסקת ביטוח או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (17) עשה דבר שיש בו משום ניצול או הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת, בניגוד להוראות [[סעיף 58]];
:: (18) לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן הממונה, לפי הוראות [[סעיף 62(א)]];
:: (19) לא מילא אחר הוראה שנתן הממונה לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות [[סעיף 65]];
:: (20) הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן הממונה לפי הוראות [[סעיף 66]];
:: (21) הפר הוראה שנתן הממונה לפי הוראות [[סעיפים 67]] [[או 68]];
:: (22) כיהן כנושא משרה או כעובד אחר במבטח אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות [[סעיף 68]], או כיהן כנושא משרה במבטח אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות [[אותו סעיף]];
:: (23) (((נמחקה).))
: (ג) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הבסיסי:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) עסק בתיווך לענין ביטוח, ואינו אחד מהמנויים [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 24(א)]], או שעסק בתיווך לענין ביטוח שלא בהתאם לתנאים המפורטים באותן פסקאות;
:: (3) עסק בתיווך לענין ביטוח בין אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
:: (4) שלט בסוכן תאגיד בלא היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ב)]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) העביר אמצעי שליטה בסוכן תאגיד, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) קיבל עסקי ביטוח, בניגוד להוראות [[סעיף 41(א)]];
:: (10) (((נמחקה);))
:: (11) (((נמחקה);))
:: (12) (((נמחקה);))
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) (((נמחקה);))
:: (15) (((נמחקה);))
:: (16) (((נמחקה);))
:: (17) התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 57]];
:: (18) פעל בחיסול עסקי מבטח שלא בהתאם להוראות שנתן לו הממונה לפי [[סעיפים 63]] [[או 64]];
:: (19) השתמש במילה &quot;ביטוח&quot; או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 100]].

@ 104א. עבירה כדי להטעות או לרמות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: מי שעבר עבירה מהעבירות המנויות [[בסעיף 104]] כדי לרמות או להטעות מבוטח או כדי לרמות או להטעות מי ששוקל להתקשר בחוזה ביטוח, דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי שלושה מן הקנס הקבוע לאותה עבירה.

@ 104ב. קנס בעבירה נמשכת (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכת העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל על אותה עבירה.

@ 105. חובת פיקוח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[סעיף 104]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 104]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

@ 106. פרסום פסק דין או תיקון פרסום
: בית משפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינו כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 107. ראיה לפרסום
: הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס תיאור מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן בעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

@ 108. פיצויים
: דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות [[סעיפים 55 עד 59]] כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי דיני הנזיקין.

@ 108א. מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי (תיקון: תשע״ז–4)
: (א) בסעיף זה, ”תביעה” – תביעה לפיצוי או לשיפוי, או לתחלוף כמשמעותו [[בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981]], והכול בקשר לתגמולי ביטוח ששילם מבטח למבוטח.
: (ב) מבטח ישלח הודעה בכתב לצד שלישי על כוונתו להגיש תביעה נגדו, 30 ימים לפחות לפני הגשת התביעה.
: (ג) הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תכלול את שם המבטח ודרכי ההתקשרות עמו, וכן פירוט של עילת התביעה, ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה שבכוונת המבטח להגיש.
: (ד)(1) הגיש מבטח תביעה נגד צד שלישי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שדן בתביעה לפסוק הוצאות לטובת הצד השלישי בסכום שימצא לנכון בנסיבות העניין שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, וכן רשאי הוא להורות על מחיקת התביעה, והכול אלא אם כן הוכיח המבטח כי אם היה שולח הודעה בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, תביעתו היתה מתיישנת.
:: (2) לעניין הוראות פסקה (1), נטל ההוכחה שהצד השלישי קיבל את ההודעה הוא על המבטח.
: (ה) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם צורף לתביעה נתבע נוסף בכל שלב משלבי הדיון.

@ 108ב. מתן הודעה בדבר רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן (תיקון: תשע״ט)
: (א) נודע למבטח כי רכב מבוטח שהוא רכב מעוקל נגנב או נקבע כרכב באובדן ולמבוטח יש זכות לתגמולים, ישלח לגורם המעקל הודעה על שינוי מצב הרכב ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח בתוך 100 ימים מהמועד שבו נודע לו הדבר.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;גורם מעקל&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מערכת ההוצאה לפועל;
::: (2) המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;
::: (3) גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח [[פקודת המסים (גבייה)]];
::- &quot;רכב באובדן&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) רכב באובדן גמור כהגדרתו [[בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ&quot;ח-1998]];
::: (2) רכב באובדן גמור להלכה כהגדרתו בהוראות לפי [[סעיף 38]];
::- &quot;רכב מבוטח&quot; - רכב שבוטח בביטוח נזקי רכוש ונזקי רכוש של צד שלישי כמשמעותו בהוראות לפי [[סעיף 38]];
::- &quot;רכב מעוקל&quot; - רכב שהוטל עליו עיקול לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]], או [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 109. התאמת הוראות לאגודות שיתופיות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מקום שמדובר בחוק זה בדירקטוריון, בדירקטור או במנהל עסקים יראו, לענין מבטח או סוכן ביטוח שהוא אגודה שיתופית, כאילו מדובר בועד או בפקיד, לפי הענין, כמשמעותם [[בפקודת האגודות השיתופיות]], ומקום שמדובר בו בהון מניות יראו כאילו מדובר בסכום ההשתתפות של החברים באגודה השיתופית.

@ 110. תחולת הוראות לגבי כונס נכסים
: הוראות [[פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה, בשינויים המחוייבים.

@ 111. ביטול
: חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשי&quot;א-1951 - בטל.

@ 111א. פרסום הוראות הממונה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

@ 112. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

@ 113. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ט בסיון התשמ&quot;א (1 ביולי 1981), למעט [[פרק ז']] שתחילתו ביום פרסום חוק זה ברשומות.

@ 114. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה  (תיקון: תשס&quot;ג) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 78ב(א)]]))) ====

=== חלק א': קרנות גירעוניות ===

@ (1) : מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע&quot;מ;
@ (2) : קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע&quot;מ;
@ (3) : נתיב - קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע&quot;מ;
@ (4) : קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל - אגודה שיתופית בע&quot;מ;
@ (5) : קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע&quot;מ;
@ (6) : קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע&quot;מ.

=== חלק ב': קרנות מפעליות ===

@ (1) : קרן הגמלאות של חברי &quot;אגד&quot; בע&quot;מ;
@ (2) : קרן הגמלאות של חברי &quot;דן&quot; בע&quot;מ;
@ (3) : קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע&quot;מ;
@ (4) : קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא&quot;י בע&quot;מ.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשע&quot;ז-2) __NOSUB__ ==

==== ((([[סעיף 78כב(א)(1)]]))) ====
=== חלק א': גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי גבר ===
{|
! חודש לידה !! גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)
|-
| עד דצמבר 1948 || 65
|-
| ינואר עד מאי 1949 || 65 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1949 עד ינואר 1950 || 65 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1950 || 66
|-
| אוקטובר 1950 עד מאי 1951 || 66 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1951 עד ינואר 1952 || 66 ו-8 חודשים
|-
| פברואר 1952 ואילך || גיל הפרישה לגבר, כאמור [[בסעיף 3 לחוק גיל פרישה]]
|}

=== חלק ב': גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי אישה ===
{|
! חודש לידה !! גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)
|-
| עד דצמבר 1953 || 60
|-
| ינואר עד מאי 1954 || 60 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1954 עד ינואר 1955 || 60 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1955 || 61
|-
| אוקטובר 1955 עד מאי 1956 || 61 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1956 עד ינואר 1957 || 61 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1957 || 62
|-
| אוקטובר 1957 עד מאי 1958 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1955, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| יוני 1958 עד ינואר 1959 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1955 עד אפריל 1956, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| פברואר עד ספטמבר 1959 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים מאי עד דצמבר 1956 כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| אוקטובר 1959 עד מאי 1960 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1957, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| יוני 1960 עד ינואר 1961 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1957 עד אפריל 1958, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| פברואר 1961 ואילך || גיל הפרישה לאישה כאמור [[בסעיף 3 לחוק גיל פרישה]]
|}

== תוספת ראשונה ב' (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==
==== ((([[סעיף 78כא]], [[סעיף 78כב(ה)(1)(א)]]))) ====

{|
! שם הקרן !! תקרת כרית הביטחון {{ש}} {{מוקטן|(במיליוני שקלים חדשים)}}
|-
| גילעד גמלאות לעובדים דתיים || 520
|-
| יוזמה קרן פנסיה לעצמאים || 119
|-
| מגן קרן פנסיה ותיקה || 28
|-
| קרן פנסיה יסוד &quot;עמית&quot; || 87
|-
| עתידית קופת פנסיה || 68
|-
| קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא&quot;י || 144
|-
| קרן גמלאות של חברי &quot;דן&quot; || 95
|-
| קרן גמלאות של עורכי דין בישראל || 45
|-
| קרן הפנסיה ה.ע.ל || 821
|-
| עתודות קרן פנסיה ותיקה || 573
|}

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ג) ==
==== ((([[סעיף 89]]))) ====

@ : ההוראות שצריכות להתמלא באגודה הזכאית להיתר לפי [[סעיף 89]] -
@ (1) : לפי תקנותיה משמשות כל הכנסותיה לטיפוח המטרות שלשמן נוסדה;
@ (2) : תקנותיה אוסרות עליה לשלם לחברים דיבידנד על הון המניות או לחלק ביניהם רווחים;
@ (3) : עסקיה עם חבריה בלבד או פועלת רק בין חבריה;
@ (4) : תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;
@ (5) : אין היא מבטח מורשה כמשמעותו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
@ (6) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : מספר חבריה אינו עולה על 500, או, אם הסכים לכך הממונה - על 1000.

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;א-3) __NOSUB__ ==
====  ((([[סעיפים 92א(א)]] [[ו־92טו]]))) ====

=== חלק א' ===
@ (1) : לא מסר למבוטח פוליסה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]];
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : הפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי [[סעיף 2(ב)]] או לפי [[סימן א'1 לפרק ד']];
@ (3) : לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 34א]];
@ (4) : לא השתתף באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות [[סעיף קטן (א) של סעיף 31 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א לחוק זה]], או לא מילא אחר ההוראות שניתנו לפי [[+#31|סעיף קטן (ב) של סעיף 31 האמור]];
@ (5) : לא מילא אחר ההוראות לפי [[סעיף 33(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], לעניין אופן חישוב שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;
@ (6) : לא שלח למבוטחים בביטוח תלוי תשואה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 35 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (7) : לא מילא אחר ההוראות לפי [[סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;
@ (7א) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4) : הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר לממונה הודעה על כך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 40(ג)(1) או (ח)]];
@ (7ב) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4) : הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראות בדבר תנאי ביטוח או תנאי כתב שירות, דמי ביטוח או דמי כתב שירות שנתן הממונה לפי [[סעיף 40(ו) או (ח)]];
@ (8) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לא הגיש לממונה דוחות והודעות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 42]];
@ (9) : לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח את הפרטים הדרושים לפי הוראות [[סעיף 48א(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : נכח או הצביע באסיפה כללית של מבטח ולא מסר לממונה פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(ב)]];
@ (11) (תיקון: תשע&quot;ד) : לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי [[סעיפים 32א(ה)]], [[50]] [[או 73]];
@ (12) (תיקון: תשע&quot;ח) : סירב לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות [[סעיף 19לה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (13) (תיקון: תשע&quot;ח) : סירב למכור פוליסת ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים, עקב מוגבלותו, בניגוד להוראות [[סעיף 19ע לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (12) (תיקון: תשע&quot;ח-2) : (((ספרור שגוי במקור):)) לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 59ב]].

=== חלק ב' ===
@ (1) : לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון מבטח, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
@ (2) : הפר תנאי בהיתר שניתן לו לפי [[סעיף 32]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
@ (3) : לא החזיק בהון מניות מינימלי ובעודף מינימלי של נכסים לעומת התחייבויות, בניגוד להוראות שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 35]];
@ (4) : פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי [[סעיף 36]];
@ (4א) (תיקון: תשע&quot;ד) : החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי, בניגוד להוראות [[סעיף 36(ד)]];
@ (5) : לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, בהתאם להוראות לפי [[סימן א'1 לפרק ד']], ולעניין ועדת השקעות תלויות תשואה - לרבות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[סימן א'1 לפרק ד'|בסימן האמור]], או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;
@ (6) : כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר במבטח, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סימן א'1 לפרק ד']], ולעניין חבר ועדת השקעות תלויות תשואה - לרבות בניגוד להוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[סימן א'1 לפרק ד'|בסימן האמור]];
@ (7) : חישב את שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בניגוד להוראות שר האוצר לפי [[סעיף 33(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (8) : לא חישב תשואה שהשיג מבטח בביטוח תלוי תשואה, או לא זקף את הרווחים וההפסדים למבוטחים, באופן ובמועדים שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 34 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות [[-|סעיף 34 האמור]] לעניין כספים חדשים שהפקידו מבוטחים.

=== חלק ג' ===
@ (1) : שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 32(ה) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (2) : תיאר תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (3) : פעל בניגוד להוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם שנקבעו לפי [[סעיף 38]];
@ (4) : שילם דמי עמילות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 41]];
@ (4א) (תיקון: תשפ&quot;ב) : גבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות [[סעיף 59א3]];
@ (5) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 92כב(ד)]];
@ (6) : ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי [[פרק ט'1]], שילם עיצום כספי שהוטל לפי [[פרק ט1|פרק זה (([צ&quot;ל: הפרק האמור]))]] במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 92יד]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;א-3) ==
====  ((([[סעיפים 92א(א)]] [[ו־92טו]]))) ====

@ : [[בתוספת זו]], &quot;היקף נכסים מנוהלים&quot; - סך כל הנכסים המוחזקים בידי מבטח כנגד כל התחייבויותיו, לרבות התחייבויות תלויות תשואה, התחייבויות שאינן תלויות תשואה והון עצמי.
@ (1) : לעניין מבטח -
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | היקף נכסים מנוהלים בידי המבטח (במיליוני שקלים חדשים)
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| עד 1,000 || 150,000 || 400,000 || 500,000
|-
| מעל 1,000 עד 10,000 || 200,000 || 450,000 || 750,000
|-
| מעל 10,000 || 250,000 || 500,000 || 1,000,000
|}
@ (2) : לעניין תאגיד שאינו מבטח ואינו סוכן תאגיד -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 200,000 || 450,000 || 750,000
|}
@ (3) : לעניין סוכן תאגיד -
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | דמי עמילות בשנה {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| עד 10 || 50,000 || 112,500 || 187,500
|-
| מעל 10 || 200,000 || 450,000 || 750,000
|}
@ (4) : לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל ללא רישיון -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 25,000 || 60,000 || 75,000
|}

@ (5) : לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון, שאינו עובד שכיר בתאגיד -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 4,500 || 9,000 || 13,500
|}
@ (6) : לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד המנוי [[פרט 1|בפרטים (1) עד (3)]] ואינו נושא משרה או שותף בהם -
{|
! colspan=&quot;3&quot; |סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 3,000 || 6,000 || 9,000
|}

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;א-3) ==
==== ((([[סעיפים 92טז]] [[ו־92יט]]))) ====

@ (תיקון: תשע&quot;ו-4) : הממונה רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי את הסכום הנקוב לצד כל נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות - בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:
@ (1) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצא הממונה כי המפר הפר את אותה הפרה - עד 40%; ואולם מצא הממונה כי המפר הפר הוראות לפי חוק זה, [[חוק הפיקוח על קופות גמל]], [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] בשלוש השנים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו - עד 20%;
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה לפני פנייה מטעם הממונה - עד 50%;
@ (3) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - עד 10%;
@ (4) : השפעת הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר או על המבוטחים של המפר, לרבות לנוכח היחס בין גובה העיצום הכספי לבין מחזור הפעילות השנתי או לבין ההון העצמי של מפר שהוא תאגיד, ולגבי מפר שהוא יחיד - היחס בין גובה העיצום הכספי לבין הכנסתו מהתאגיד שבו הוא עובד, לבין הכנסתו השנתית או לבין ההון העצמי שלו - עד 50%;
@ (5) : למפר מערכת נהלים פנימית שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי - עד 25%, ולגבי מפר שהוא יחיד שפעל לפי מערכת נהלים פנימית של התאגיד שבו הוא עובד - עד 50%;
@ (6) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שנתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין - עד 50%; הממונה יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה לפיה;
@ (7) : העובדות המהוות את ההפרה קלות ערך בהתחשב ברווח שהיה עשוי להיות מופק מההפרה, ההפסד שהיה עשוי להימנע ממנה, הנזק שהיה עשוי להיגרם ממנה או תפקידו של המפר - עד 30%.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ח באדר ב' התשמ&quot;א (24 במרס 1981).

&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* יורם ארידור, שר האוצר
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>jmaotlqc59vdfapnq0p814w9wxouxet</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419268</id>
      <parentid>1419267</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T05:40:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="329863" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981
&lt;שם קודם&gt; חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981 (תיקון: תשס״ה–4)

&lt;מאגר 2000503 תיקון 2166722&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 221|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|1:209338)); ((תשכ&quot;ב, 94|תיקון|5:209337)); ((תשכ&quot;ג, 30|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|5:209336)); ((תשל&quot;ח, 201|תיקון לפקודת הסטטיסטיקה|9:209023)); ((תש&quot;ם, 26|תיקון מס' 4|9:209335)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 208|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|9:209334)), ((298|ת&quot;ט|ec:9:317815)); ((תשנ&quot;ב, 203|חוק הביקורת הפנימית|12:210838)); ((תשנ&quot;ד, 2|תיקון מס' 2|13:211015)), ((4|ת&quot;ט|ec:13:317365)); ((תשנ&quot;ה, 158|תיקון מס' 4 לחוק הגנת הצרכן|13:211153)); ((תשנ&quot;ו, 45|תיקון מס' 4|13:211326)); ((תשנ&quot;ז, 32|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((221|תיקון מס' 6|14:211426)), ((222|תיקון מס' 7|14:211427)); ((תשנ&quot;ח, 64|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ב, 97|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)); ((תשס&quot;ג, 477|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 55|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((370|תיקון מס' 12|16:299655)), ((433|תיקון מס' 12 (תיקון)|16:299767)); ((תשס&quot;ה, 331|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((527|תיקון מס' 14|16:299878)), ((732|תיקון מס' 15|16:299604)), ((859|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס&quot;ו, 19|ת&quot;ט)), ((279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס&quot;ח, 121|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((165|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|17:300727)), ((292|תיקון מס' 20|18:301033)); ((תש&quot;ע, 474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((515|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)), ((545|תיקון מס' 23|18:301211)); ((תשע&quot;א, 53|תיקון מס' 5 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|18:301133)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((1120|חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|18:301269)); ((תשע&quot;ד, 109|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)); ((תשע&quot;ה, 60|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|19:306600)); ((תשע&quot;ו, 26|תיקון מס' 13 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|20:315848)), ((252|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)), ((1254|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((342|תיקון מס' 33|20:367827)), ((427|תיקון מס' 192 לחוק הביטוח הלאומי|20:369728)), ((1048|תיקון מס׳ 35|20:390346)); ((תשע&quot;ח, 739|תיקון מס' 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|20:502709)), ((880|תיקון מס' 57 לחוק הגנת הצרכן|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 40|תיקון מס' 38|20:519394)), ((63|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)), ((99|תיקון מס' 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528211)), ((160|תיקון מס' 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528257)); ((תשפ&quot;ב, 864|תיקון מס' 34 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|24:628369)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-2)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחת מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה -
::: (1) יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
::: (2) חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
:- &quot;ביטוח תלוי תשואה&quot; - תכנית ביטוח שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
:- &quot;גוף מוסדי&quot; - מבטח וחברה מנהלת;
:- &quot;גוף מפוקח&quot; - גוף שפעילותו טעונה רישוי לפי חוקי הפיקוח;
:- &quot;החזקה&quot; או &quot;רכישה&quot; - בין לבד בין יחד עם אחרים בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;
:- &quot;המפקח&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הועדה&quot; - הועדה המייעצת שהוקמה לפי [[סעיף 4]];
:- &quot;המועצה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי [[סעיף 2(א)]];
:- &quot;התחייבות תלוית תשואה&quot; - התחייבות של המבטח לפי ביטוח תלוי תשואה, שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
:- &quot;חברה מנהלת&quot;, &quot;קופת ביטוח&quot;, &quot;קופת גמל&quot;, &quot;קופת גמל לקצבה&quot;, &quot;קופה גמל לחסכון&quot;, &quot;קופת גמל מרכזית לדמי מחלה&quot;, קופת גמל מרכזית לפיצויים&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:- &quot;חוק גיל פרישה&quot; - [[חוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני&quot; - [[=חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק הפיקוח על קופות גמל&quot; - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות&quot; - [[חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע&quot;ד-2013]];
:- &quot;חוקי הפיקוח&quot; - חוק זה, [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] [[וחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;יחד עם אחרים&quot; - יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לענין יחיד - אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד - אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;
:- &quot;יועץ השקעות&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;יועץ פנסיוני&quot;, &quot;ייעוץ פנסיוני&quot;, &quot;מערכת סליקה פנסיונית מרכזית&quot; ו&quot;שיווק פנסיוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]];
:- &quot;מבטח&quot; - מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי [[סעיף 15(א)(1)]] או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ לפי [[סעיף 15(א)(2)]];
:- &quot;מבטח בלא שולט&quot; - מבטח אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 32(ב)]];
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]] וכל עובד הכפוף לו במישרין, וכן חבר ועדת השקעות תלויות תשואה וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה, כמשמעותן [[בסעיף 41ה]];
:- &quot;סוכן ביטוח&quot; או &quot;סוכן&quot; - מי שקיבל רשיון סוכן יחיד לפי [[סעיף 25]] או מי שקיבל רשיון סוכן תאגיד לפי [[סעיף 26]];
:- &quot;עיסוק בביטוח&quot; - התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח, למעט מתן אחריות למצרך או לשירות הנלווה לעיסוק עיקרי אחר של נותן האחריות; לענין זה, &quot;התקשרות&quot; - לרבות הצעה להתקשרות ולרבות התקשרות שלא לשם הפקת רווחים;
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של אחד מאלה;
:- &quot;קרן ותיקה&quot; - קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ושאושרה לראשונה לפי [[תקנות קופות גמל]] לפני יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995);
:- &quot;קרן ותיקה שבהסדר&quot; - קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי [[סעיף 78ד]];
:- &quot;קרן ותיקה שאינה בהסדר&quot; - קרן ותיקה שאינה קרן ותיקה שבהסדר;
:- &quot;שליטה&quot; - היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:: (2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;תקנות קופות גמל&quot; - [[=תקנות קופות גמל|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ&quot;ד-1964]].

== פרק ב': רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ו-4) ==

=== סימן א': רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 1א. הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: מוקמת בזה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן - הרשות).

@ 1ב. עצמאות הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה, בהתאם להוראות חוק זה.

@ 1ג. תפקידי הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תפקידי הרשות הם:
: (א)(1) הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים;
:: (2) הבטחת היציבות והניהול התקין של הגופים המפוקחים;
:: (3) קידום התחרות במערכת הפיננסית, ובמיוחד בשוק ההון הביטוח והחיסכון;
:: (4) עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בפעילותם של הגופים המפוקחים, בשים לב לתפקידי הרשות לפי פסקאות (1) עד (3).
: (ב) בביצוע תפקידיה תביא הרשות בחשבון את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ביטוח הבריאות והסיעוד תפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה.

@ 1ד. תקציב הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציב נפרד, והממונה יהיה ממונה על סעיף התקציב; לעניין זה -
:- &quot;חוק תקציב שנתי&quot; ו&quot;ממונה על סעיף תקציב&quot; - כהגדרתם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;סעיף תקציב&quot; - כהגדרתו בחוק התקציב השנתי.

@ 1ה. עסקאות הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לשם ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 1ו. עובדי הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]], ואולם הממונה מורשה, באישור שר האוצר, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
: (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

@ 1ז. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הממונה ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על פעילות הרשות בתחומי סמכותה של הרשות.

=== סימן ב': הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 2. הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ו-4, תשע״ט-2)
: (א) שר האוצר ימנה, באישור הממשלה, ממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
: (א1) הממונה ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.
: (א2) הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.
: (א3) הממונה יהיה מנהל הרשות.
: (ב) הממונה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של מבטחים ושל סוכני ביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על ענינם של המבוטחים או של הלקוחות, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל המבטחים או סוכני הביטוח או לסוג מסוים מהם.
: (ג) (((בוטל).))

@ 3. סגן הממונה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: שר האוצר רשאי, אם ראה הממונה צורך בכך, למנות מקרב עובדי המדינה סגן ממונה; סמכות הנתונה בחוק זה לממונה רשאי שר האוצר בהמלצת הממונה להעניק גם לסגן הממונה; הודעה על הענקת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

=== סימן ג': הוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 4. הוועדה המייעצת (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה בענין רשיונות מבטח ורשיונות סוכן ביטוח, לפי חוק זה, ובכל ענין אחר כנדרש לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
: (ב) הועדה תהיה בת שבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:
:: (1) אחד מחברי הועדה יהיה היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו;
:: (2) אחד מחברי הוועדה ימונה מקרב עובדי המדינה הבכירים;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) שלושה מחברי הוועדה יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל או מי שהיו אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום הביטוח או קופות הגמל ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה, או פחות מאיש משק וכלכלה אחד; חברי הוועדה האמורים לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל, בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית;
:: (5) אחד מחברי הוועדה יהיה המפקח על הבנקים או נציגו;
:: (6) אחד מחברי הוועדה יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך או נציגו.
: (ג) שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.
: (ד) הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או הממונה.
: (ה) שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
: (ו) בסעיף זה, &quot;עובד מדינה&quot; - לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.
: (ז) לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
: (ח) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
: (ט) חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (י) נודע לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ח) או (ט), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.
: (יא) בסעיף זה -
::- &quot;עניין אישי&quot;, של חבר הוועדה - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין, מנהלים או עובדים אחראים בו;
::- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]];
::- &quot;קרוב&quot;, של חבר הוועדה - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.

@ 5. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 6. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;ו-4) : (((בוטל).))

@ 7. פרסום ברשומות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר הועדה, יושב־ראש או סגן יושב־ראש תפורסם ברשומות.

@ 8. תקופת כהונה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הועדה תהא שלוש שנים מיום מינויו.
: (ב) חבר הועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.

@ 9. פקיעת כהונה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת שר האוצר, למלא תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
: (ב) עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

@ 10. סדרי נוהל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
: (ב) החלטות הוועדה יתקבלו במניין של ארבעה מחבריה לפחות.
: (ג) השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.

@ 11. שמירת תוקף (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 12. סודיות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה, או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הסמיך אותו לכך שר האוצר או יושב ראש הוועדה; הוראה זו לא תחול על דיון שהוועדה החליטה כי יהיה פתוח לציבור.

== פרק ג': רישוי ==

=== סימן א': ענפי ביטוח ===

@ 13. סיווג לענפים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: עסקי ביטוח יסווגו לענפי ביטוח שיקבע הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.

=== סימן ב': רישוי מבטחים ===

@ 14. איסור עיסוק
: (א) לא יעסוק אדם בביטוח אלא אם יש בידו רשיון לפי [[סעיף 15]] ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) לא יעסוק מבטח אלא בענפי הביטוח הנקובים ברשיונו.
: (ג) מי שעיקר עיסוקו בביטוח מחוץ לישראל, ואינו עוסק בישראל אלא בביטוח משנה, לא ייחשב כעוסק בביטוח לענין חוק זה אלא אם הוא חברה שהואגדה בישראל.

@ 15. רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו לתת -
:: (1) לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]] - רשיון מבטח ישראלי;
:: (2) לתאגיד חוץ רשום בישראל העוסק בביטוח במדינת חוץ ונתון לפיקוח של שלטונות מדינת החוץ - רשיון מבטח חוץ.
: (א1) הממונה לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ואינה קופת גמל לחיסכון, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט [[בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], ותנאים אלה:
:: (1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם -
::: (א) אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;
::: (ב) רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;
::: (ג) רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור [[בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:: (2) לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה - היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת;
: (ב) ברשיון מבטח ייקבעו ענפי הביטוח שבהם מורשה בעל הרשיון לעסוק.
: (ג) הודעה על מתן רשיון מבטח ועל הענפים שבהם הורשה המבטח לעסוק תפורסם ברשומות.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לענין עיסוק בלעדי כאמור בסעיף קטן (א1)(1).

@ 16. בקשה לרשיון (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) בקשה לרשיון מבטח תוגש בטופס שקבע לכך הממונה, ותכלול גם את הנתונים הבאים:
:: (1) ענפי הביטוח שלגביהם מבוקש הרשיון;
:: (2) פירוט תכניות הביטוח ותנאי הביטוח המוצעים;
:: (3) פירוט תעריפי דמי הביטוח המוצעים והתשלומים האחרים שייגבו מן המבוטחים;
:: (4) דוגמאות של פוליסות, של טפסי הצעת ביטוח ושל טפסים אחרים שהמבקש ישתמש בהם;
:: (5) פרטים בדבר הסדרי ביטוח המשנה המוצעים;
:: (6) העתק מאושר ממסמכי ההתאגדות שבתוקף;
:: (7) רשימת נושאי המשרה;
:: (8) רשימת בעלי אמצעי השליטה לרבות נושאי המשרה ובעלי אמצעי השליטה בהם - אם הם תאגידים, או האנשים שהם פועלים כשלוחים או כנאמנים בשבילם - אם הם יחידים;
:: (9) פרטים בדבר האמצעים הכספיים של המבקש.
: (ב) בקשה לרשיון מבטח חוץ תכלול, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), נתונים כאמור בפסקאות (6) עד (8) לגבי התאגיד אשר ייצג אותו בישראל.
: (ג) הממונה רשאי לדרוש מן המבקש נתונים ומסמכים נוספים ככל הדרוש לדעתו לשם דיון בבקשה.

@ 17. שיקולים במתן רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יביא בחשבון עניינים אלה בעת בבואו לשקול בקשה לרשיון מבטח:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;
:: (2) התאמתם של נושאי המשרה בתאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ - של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש;
:: (5) תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסיכוייו להגשימן;
:: (6) תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון, ובמיוחד לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו;
:: (7) המדיניות הכלכלית של הממשלה;
:: (8) טעמים שבטובת הציבור.
: (ב) לא יסרב הממונה לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 15]], אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

@ 18. תנאים ברשיון ושינויים (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: ברשיון מבטח ניתן לקבוע תנאים והגבלות ומותר לשנות תנאים והגבלות שנקבעו בו ולהוסיף ענפי ביטוח שבהם יורשה המבטח לעסוק, ובלבד ששינוי תנאים והגבלות כאמור, שלא לפי בקשת המבטח, ייעשה בהתייעצות עם הועדה לאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.

=== סימן ג': פקדון (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 19. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 21. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

=== סימן ד': ביטול רשיון מבטח ===

@ 22. ביטול רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לבטל רשיון מבטח, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:
:: (1) המבטח ביקש ביטול רשיונו;
:: (2) המבטח החליט על פירוקו מרצון;
:: (3) ניתן צו לפירוק המבטח או למינוי כונס נכסים עליו;
:: (3א) חדל להתקיים במבטח תנאי מהתנאים למתן הרשיון;
:: (4) המבטח הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;
:: (5) המבטח הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל שניתנה לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;
:: (6) חלפו שנתיים מיום מתן הרשיון והמבטח לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק לדעת הממונה המשך החזקת הרשיון, או שהמבטח הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;
:: (7) טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון.
: (ב) לא יבטל הממונה רשיון מבטח מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7), אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.
: (ג) הודעה על ביטול רשיון מבטח תפורסם ברשומות.

@ 23. פיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מי שרשיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על מבטח לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן למבוטחים לפני ביטול הרשיון.
: (ב) הממונה רשאי ליתן למי שרשיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר נראה לו נחוץ כדי להגן על המבוטחים; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרשיונו בוטל מאחריותו להתחייבות שנתן לפני ביטול הרשיון.

=== סימן ה': רישוי סוכני ביטוח ===

@ 24. תיווך בביטוח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2)
: (א) לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן - עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:
:: (1) יש בידו רשיון לפי [[סימן זה]] - בהתאם לתנאי הרשיון;
:: (2) הוא יועץ פנסיוני - ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו [[בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], שנערך בהתאם להוראות [[החוק האמור]].
: (ב) (((בוטל).))

@ 25. סוכן יחיד (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח (להלן - רשיון סוכן) ליחיד.
: (ב) יחיד כשיר לקבל רשיון סוכן אם נתקיימו בו אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (2) הוא בגיר;
:: (3) עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות;
:: (4) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח.
: (ג) הממונה לא יתן רשיון סוכן ליחיד, על אף כשירותו -
:: (1) אם הוא הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר;
:: (2) אם הוא הוכרז פסול דין;
:: (3) אם הוא יועץ השקעות;
:: (4) אם הוא יועץ פנסיוני.
: (ג1) הממונה רשאי לסרב לתת רשיון סוכן ליחיד, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ב), אם התקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן ההחלטה;
:: (2) הממונה סבר, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, בדבר מתן ערבויות לאחריותם, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת - בדבר פטור מחובת התמחות או בחינות.

@ 26. סוכן תאגיד (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לתת רשיון סוכן לתאגיד.
: (ב) בקשה לרשיון לתאגיד רשאי להגיש מי שנתמלאו בו תנאים אלה:
:: (1) הוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל;
:: (2) שם התאגיד מורה כי עיסוקו בסוכנות ביטוח;
:: (3) העוסקים בשמו בתיווך, ובשותפות - כל השותפים שאינם שותפים מוגבלים, הם בעלי רשיון סוכן;
:: (4) מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף שלו הם בעלי רשיון סוכן ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד, המשרד או הסניף.
: (ג) הממונה לא ייתן רשיון סוכן לתאגיד, על אף כשירותו, אם הוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני.
: (ד) בבואו ליתן רשיון סוכן לתאגיד ישקול הממונה, בין השאר, את תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו.
: (ה) החלטת הממונה שלא ליתן רשיון סוכן לתאגיד אף אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), למעט החלטה כאמור בשל האמור בסעיף קטן (ג) או [[בסעיף 28א]], תתקבל לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

@ 27. סוכן מתמחה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות [[סעיף 25(ג) ו־(ג1)]] יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.
: (ב) מי שקיבל רשיון סוכן מתמחה רשאי לעשות פעולת תיווך אם מאמנו נתן מראש אישור לפעולה.
: (ג) הוראות [[סעיפים 28]], [[29]], [[55 עד 59]], [[85(ג)]] [[ו־99]] יחולו גם לגבי סוכן מתמחה.

@ 28. הרשיון לפי ענפים (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א)(1) רשיון סוכן ביטוח הוא רשיון לעסוק באחד מענפי ביטוח אלה: ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי או ביטוח כללי, ויכול רשיון סוכן ביטוח לכלול יותר מענף ביטוח אחד.
:: (2) ברשיון סוכן ביטוח בענף כללי, יפורטו תחומי הביטוח שבהם רשאי סוכן הביטוח לעסוק מבין התחומים שבענף ביטוח כללי.
:: (3) בסעיף זה -
:::- &quot;ענף ביטוח פנסיוני&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח לגבי סוג מוצר פנסיוני; לענין זה, &quot;סוג מוצר פנסיוני&quot; - כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], בשינוי זה: פסקה (8) להגדרה האמורה תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילים &quot;והכלולה בקופת גמל&quot;, נאמר בה &quot;וכן תכנית ביטוח חיים עם מרכיב חסכון שלא אושרה כקופת גמל ותכנית ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות&quot;;
:::- &quot;ענף ביטוח ימי&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח ימי;
:::- &quot;ענף ביטוח כללי&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח בכל אחד מאלה:
:::: (1) ביטוח שאינו כלול בענף ביטוח פנסיוני או בענף ביטוח ימי;
:::: (2) ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות.
: (ב) לא יעסוק סוכן ביטוח אלא בתיווך בענפי הביטוח המפורטים ברשיונו.

@ 28א. סייגים למתן רשיון סוכן ביטוח בענף פנסיוני (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הממונה לא ייתן רשיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני, כהגדרתו [[בסעיף 28(א)]], ליחיד או לתאגיד שהוא אחד מאלה:
: (1) יועץ פנסיוני;
: (2) יועץ השקעות;
: (3) ארגון עובדים או ארגון מעבידים;
: (4) תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור [[בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
: (5) מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
: (6) מי שמחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ביועץ פנסיוני או ביועץ השקעות;
: (7) מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (6);
: (8) מי שמועסק בידי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7);
: (9) מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) או מי ששולט באחד מהם, הוא בעל ענין בו, למעט מי שתאגיד בנקאי הוא בעל ענין בו אף אם התאגיד הבנקאי הוא יועץ פנסיוני או יועץ השקעות;
: (10) מועדון צרכנים; לענין זה, &quot;מועדון צרכנים&quot; - תאגיד, שותפות, או ארגון שמטרתם ניהול משא ומתן בשם החברים בו לשם התקשרות עם ספק של מצרך או שירות.

@ 29. ביטול והתליה של רשיון סוכן או התניית תנאים בו (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו, בכל אחת מאלה:
:: (1) בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;
:: (2) אם בעל הרשיון הוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין;
:: (3) בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור;
:: (4) בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו;
:: (5) בעל הרשיון הפר הסכם כאמור [[בסעיף 30]] בענינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו;
:: (6) הוא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
:: (7) הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
: (ב) לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו־(7) - לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה.
: (ג) היה הממונה סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; הממונה רשאי, לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
: (ד) בוטל או הותלה רשיון סוכן - יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.
: (ה) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.

@ 30. הסכם בין סוכן למבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: לא יתווך סוכן בין כל אדם לבין מבטח אלא אם קיים בינו לבין אותו מבטח הסכם בכתב שבין תנאיו חיוב הסוכן בשני אלה:
: (1) להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה הממונה;
: (2) להעביר למבטח עד ליום ה־15 בכל חודש או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה הממונה לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.

@ 31. תיווך עם תושב חוץ
: (א) לא יעסוק אדם בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על תיווך בענפי ביטוח או בסוגי ביטוח שקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות בועדה; על העוסק בתיווך כאמור יחולו הוראות [[סעיף 96]].

=== סימן ו': שליטה ואמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 31א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;איגרת חוב מיועדת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) איגרת חוב שמנפיקה מדינת ישראל לפי [[חוק המילווה (חברות הביטוח), התשכ&quot;ג-1962]];
:: (2) איגרת חוב בערבות מדינת ישראל שהונפקה במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;
:- &quot;ביטוח חיים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54(ה)]];
:- &quot;החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך&quot; - שליטה בנתח שוק העולה על חמישה עשר אחוזים מסך שווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך; לענין זה יחושב נתח השוק שבשליטת אדם כסך שווי נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידיו ובידי כל הגופים המוסדיים שבשליטתו לרבות הנכסים המנוהלים כאמור בעבור גופים מוסדיים אחרים, ולענין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל שווי הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
:- &quot;מבטח&quot; - לרבות תאגיד שמתקיימים בו שניים אלה:
:: (1) הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח פלוני;
:: (2) יותר מעשרה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה במבטחים או בסוכני ביטוח;
:- &quot;נכסי החיסכון לטווח ארוך&quot; - הנכסים כמפורט להלן:
:: (1) נכסי קופות גמל, למעט קרנות ותיקות וקופות גמל מרכזיות לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה;
:: (2) הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בביטוח חיים;
:: (3) הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויותיהם לפי תכניות לביטוח חיים המעניקות למבוטח תשואה מובטחת, ושהמבטח אינו זכאי בשל הכספים המופקדים בהם, או בשל חלק מהם, לאיגרות חוב מיועדות;
:- &quot;סוכן תאגיד&quot; - לרבות יועץ פנסיוני שהוא תאגיד, העוסק בתיווך לפי [[סעיף 24(א)(2)]].

@ 32. שליטה והחזקת אמצעי שליטה במבטח ובסוכן תאגיד (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
: (א1) לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הממונה; הוראה זו לא תחול על חבר-מחזיקים כמשמעותו [[בסעיף 41יא(א)(3)(ג)]], לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי [[אותו סעיף]], וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.
: (ב) לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
: (ב1) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים [[בסעיף 17]], בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, או להסכים לעניין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.
: (ב2) לא יינתן היתר לשלוט במבטח, אם לאחר מתן ההיתר תהיה למבקש ההיתר החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך.
: (ב3) מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]], לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח אחר בעל רישיון כאמור, אלא על פי כללים שקבע הממונה.
: (ג) היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.
: (ג1) לא יחזיק אדם בהחזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, אלא בשל אחד מאלה:
:: (1) שינוי בשווי השוק של נכסי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו;
:: (2) שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;
:: (3) הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו -
:: (1) על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;
:: (2) על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.
: (ז) הוראות סעיף זה למעט סעיפים קטנים (ב2) ו־(ג1) יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

@ 32א. איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::- &quot;רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים&quot; - רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים&quot; - רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה [[להגדרה &quot;מחזור מכירות קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה לממונה;
::: (3) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה [[להגדרה &quot;אשראי קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה לממונה.
: (ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט - לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף החיסכון לטווח ארוך.
: (ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות המבטח, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
: (ד) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הממונה לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 34(א)]], בשינויים המחויבים; הוראות [[סעיף 34(ד) ו־(ה)]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הממונה הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למבטח.
: (ה) בלי לגרוע מסמכויות הממונה לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה -
:: (1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, &quot;שווי כלל הנכסים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
:: (2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הממונה מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, &quot;אשראי&quot;, &quot;אשראי קובע&quot; ו&quot;מחזור מכירות קובע&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

@ 33. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד מבטח או בסוכן תאגיד, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 32]] ואין בידו ההיתר.

@ 33א. ביטול היתר או שינויו (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי [[סעיף 32]], לאחר התייעצות בועדה, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (2) בעל ההיתר הוא בעל החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, שלא מהטעמים המנויים [[בסעיף 32(ג1)]];
:: (2א) בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו בניגוד להוראות [[סעיף 32א(ב)]];
:: (2ב) בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות [[סעיף 32א(ג)]];
:: (3) בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;
:: (4) לענין בעל היתר שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
:: (5) יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של המבטח או חשש לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
: (ב) הממונה לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע הממונה ואשר לא תפחת מ־30 ימים.
: (ג)(1) הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, לדעת הממונה, הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר - גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.
:: (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שהממונה התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 34. הוראות הממונה למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) סבר הממונה שאדם פעל בלא היתר כאמור [[בסעיף 32]], רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 32]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 32]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 32]], לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) החזיק אדם אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות [[סעיף 32]], רשאי הממונה, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות [[סעיף 32]].
: (ג) הורה הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הממונה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
: (ה) מבטח וסוכן תאגיד יעשו כמיטב יכולתם למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) [[וסעיף 32]].

@ 34א. דיווח על החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד, ימסור למבטח או לסוכן התאגיד, לפי הענין, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
:: (1) לענין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:: (2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
: (א1)(1) המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח בלא שולט, ימסור למבטח דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
::: (א) השולטים בו, ואם אין בו שולטים - המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;
::: (ב) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו;
::: (ג) לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח - אם הוא מתנגד לכך שהמבטח יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 37 לחוק ניירות ערך]]; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם הוא רשאי בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו, והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב למבטח.
:: (2) הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.
: (א2) הממונה רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.
: (ב) הממונה רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם לממונה ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) יימסרו לממונה בלבד, במועדים שיקבע.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.
: (ד) בסעיף זה, &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1]].

== פרק ד': הפיקוח על עסקי ביטוח ==

=== סימן א': הגבלות על ניהול עסקים ===

@ 35. הון עצמי (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע״ב–2012]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח), התשע״ח–2018]].))
: (ב) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי נוסף על ההון העצמי לפי סעיף קטן (א), הנדרש לשמירת יכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכן הוראות בדבר הרכב ההון העצמי של המבטח.
: (ג) הממונה ימסור לוועדת הכספים של הכנסת הודעה על הוראות כאמור בסעיף קטן (ב) והן יקבלו תוקף בתום שלושים ימים מיום מסירת ההודעה כאמור, אם עד אז לא הודיע חבר ועדת הכספים כי הוא מבקש להשיג עליהן (בסעיף זה - דרישה להשגה).
: (ד) הוגשה דרישה להשגה, תדון בה ועדת הכספים של הכנסת, ותחליט אם לקבלה או לדחותה בתוך שלושים ימים מיום שהוגשה; קיבלה ועדת הכספים של הכנסת את הדרישה להשגה, תדון בהשגה בתוך שלושים ימים ובתום הדיון תחליט אם לאשר את ההשגה או לדחותה.

@ 36. הוראות בדבר ניהול עסקים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, דרך כלל או לסוגי מבטחים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר -
:: (1) סוגי הנכסים שיחזיק מבטח כנגד התחייבויותיו לסוגיהן ושיעוריהם ביחס להתחייבויות;
:: (2) דרכי החזקת הנכסים שמבטח מחזיק כנגד התחייבויותיו;
:: (3) המקרים שבהם רשאי מבטח להשקיע בחברת בת שלו, בבעל אמצעי שליטה בו, במבטח אחר או בסוכן ביטוח;
:: (4) חובת מבטח להחזיק עתודות ביטוח ודרכי חישובן;
:: (5) עיסוק כמבטח בחוץ לארץ;
:: (6) השיעור המינימלי של חלק הסיכון שישאו בו מבטחים בישראל;
:: (7) השיעור המקסימלי של חלק הסיכון שישא בו מבטח;
:: (8) הלוואות שמבטח רשאי לתת וערבויות שהוא רשאי לערוב, ושיעוריהן.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת המבטח; בסעיף קטן זה, &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; ו&quot;גוף פיננסי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32א]].

@ 36א. החלת הוראות על קופות גמל לענין ביטוחים תלויי תשואה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 36 לחוק הפיקוח על קופות גמל]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי ביטוחים תלויי תשואה ולגבי הנכסים המנוהלים בידי מבטח לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות [[הסעיפים האמורים]] על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים), התשס״ט–2009]].))

@ 37. הוראות בדבר דמי ביטוח
: (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר -
:: (1) שיעורי דמי הביטוח ותשלומים אחרים שמבטח רשאי לגבות ממבוטחים, לרבות שיעורים מקסימליים ומינימליים ויתשלום דמי ביטוח בשיעורים;
:: (2) חובת מבטח הקובע דמי ביטוח באשראי להודיע למבוטח מראש, בדרך שנקבעה, את דמי הביטוח באשראי ודמי הביטוח במזומן, את שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבדמי הביטוח באשראי, ואת שיעורי התשלום של דמי הביטוח באשראי ומועדיהם.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 38. הוראות בדבר תנאי ביטוח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח) (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס״ד–2004]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס״ז–2006]].))
:: ((פורסמו [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח בריאות קבוצתי), התשס״ט–2009]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזה ביטוח לניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל), התשע״ה–2015]].))
:: ((פורסמו [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים), התשע״ו–2015]].))
: (ב) הוראות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי [[חוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]].

@ 39. צורת הפוליסה והבלטת תנאים (תיקון: תשנ&quot;ה, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
: (ב) הממונה רשאי לדרוש ממבטח שפרט מסויים המובא בפוליסת ביטוח יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שיורה.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), התש״ם–1980]].))

@ 40. הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בה (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח המבקש להנהיג תכנית ביטוח, או המבקש לשנות בתכנית ביטוח את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או עניין אחר הנוגע במישרין לתכנית הביטוח שעליו הורה הממונה (בסעיף זה - שינוי בתכנית ביטוח) ימסור לממונה, 30 ימי עבודה לפני המועד שבו הוא מבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין (בסעיף זה - המועד המבוקש), הודעה על כוונתו לעשות כן, שתכלול את הפרטים שעליהם הורה הממונה ותוגש באופן שעליו יורה (בסעיף זה - הודעה לממונה).
: (ב) נמסרה הודעה לממונה ולא הודיע הממונה או עובד הכפוף לו, עד ערב המועד המבוקש, על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, שלגביהם נמסרה לו ההודעה, רשאי המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, החל במועד המבוקש; הודיע הממונה או עובד הכפוף לו על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, עד המועד כאמור, לא ינהיג המבטח את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הממונה רשאי להורות, לגבי ענפי ביטוח מסוימים, לגבי תכניות ביטוח מסוימות או לגבי שינויים מסוימים בתכניות ביטוח -
:: (1) כי הודעה לממונה תימסר במועד מוקדם מהמועד המבוקש;
:: (2) כי הודעה לממונה תימסר לאחר מועד הנהגת תכנית הביטוח או השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, והכול כפי שיורה הממונה;
:: (3) כי בהתקיים תנאים מסוימים כפי שיורה לא תחול חובה למסור לממונה הודעה על הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח;
:: (4) כי מבטח לא ינהיג תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה או בהתקיים תנאי שעליו יורה הממונה.
: (ד) הממונה רשאי, מיוזמתו ובכל עת, להורות למבטח להפסיק להנהיג תכנית ביטוח או להורות למבטח להנהיג שינוי בתכנית ביטוח, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל הוראתו כאמור ובשים לב למכלול התנאים בתכנית ולאפשרות להתאימה לשינוי כאמור; הורה הממונה כאמור, יפסיק המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או ינהיג את תכנית הביטוח לאחר ביצוע השינוי בה, לפי העניין, בהתאם להוראת הממונה, החל במועד מתן ההוראה או במועד מאוחר יותר שעליו הורה הממונה.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל כך, להורות למבטח כאמור באותו סעיף קטן גם לגבי פוליסות שהוצאו על פי תכנית הביטוח לפני מועד מתן ההוראה, והכול כפי שיורה.
:: (2) הממונה לא יורה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי תכנית הביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים, והכול בשים לב למכלול תנאי הפוליסה ולנסיבות המקרה, לרבות הנסיבות בעת כריתת חוזה הביטוח.
:: (3) בטרם יורה הממונה כאמור בפסקה (1), תינתן למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו, הממונה יעביר לוועדה את טיעוני המבטח שהובאו לפניו בכתב או את עיקרי הטיעונים, אם המבטח טען את טענותיו לפני הממונה בעל-פה ויורה על החלטתו לאחר התייעצות עם הוועדה.
:: (4) הוראה לפי סעיף קטן זה לא תחול על מה שבוצע לפי הפוליסה לפני יום מתן ההוראה.
: (ו) הממונה רשאי להורות, לגבי כלל ענפי הביטוח, לגבי ענפי ביטוח מסוימים או לגבי תכניות ביטוח מסוימות -
:: (1) הוראות בדבר דמי ביטוח בתכנית ביטוח, למעט בעניין השיעורים של דמי הביטוח כאמור [[בסעיף 37]];
:: (2) הוראות בדבר תנאי ביטוח בתכנית ביטוח וניסוחם, שאינן הוראות הקובעות בתכנית ביטוח את כלל תנאיה.
: (ז) הוראות בתכנית ביטוח שנקבעו לפי הוראות סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי [[חוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]], ואם נקבעה הוראה סותרת כאמור לא ינהגו לפיה; נקבע הסדר אחר בהוראת הממונה לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע ההסדר האחר במקום ההוראה הסותרת, זולת אם היא לטובת המבוטח.
: (ח) ההוראות לפי סעיף זה לעניין תכנית ביטוח יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה הממונה, לעניין כתב שירות.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;יום עבודה&quot; - יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;
::- &quot;כתב שירות&quot; - מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות;
::- &quot;תכנית ביטוח&quot; - נוסח של חוזה ביטוח שתנאיו נקבעו מראש כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בין מבטח לבין מבוטחים בלתי מסוימים, ויראו כתכנית ביטוח גם כל אחד מאלה:
::: (1) הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים בלתי מסוימים שבו;
::: (2) ביטוח שנעשה לקבוצת מבוטחים.

@ 41. קבלת עסקים ותשלום דמי עמילות (תיקון: תשמ&quot;א, תשס&quot;ח)
: (א) מבטח או סוכן ביטוח לא יקבל עסקי ביטוח בתיווכו של אדם אלא אם יש בידו רשיון סוכן וקיים ביניהם הסדר בכתב כאמור [[בסעיף 30]].
: (ב) מבטח או סוכן ביטוח לא ישלם דמי עמילות בעד תיווך בין כל אדם לבינו אלא למי שיש בידו רשיון סוכן.
: (ג) האמור בסעיף קטן (ב) אינו מונע תשלום דמי עמילות ליורשיו של סוכן ביטוח שנפטר בשל ביטוח חיים שנעשה בתיווכו או בשל ביטוחים אחרים המתחדשים בתוך שנתיים מיום פטירתו.
: (ג1) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על יועץ פנסיוני, לעניין עיסוקו בתיווך לגבי מוצר פנסיוני הכלול [[בהגדרה &quot;סוג מוצר פנסיוני&quot; שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], כאילו היה סוכן ביטוח.
: (ד) שר האוצר, בהתייעצות עם הועדה, רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי מבטחים או סוכנים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר דמי העמילות המקסימליים שמותר למבטח לשלם לסוכן ביטוח.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993]].))
: (ה) לענין סעיף זה, &quot;דמי עמילות&quot; - עמלה, שכר, השתתפות בהוצאות, או כל הטבה אחרת, הכל במישרין או בעקיפין.
: (ו) (((נמחק).))

=== סימן א'1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 41א. החלת הוראות [[סימן זה|הסימן]] (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: [[בסימן זה]], &quot;מבטח&quot; - למעט מבטח חוץ, אלא אם כן קבע השר אחרת ובתנאים שיקבע.

@ 41ב. דירקטוריון של מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: בדירקטוריון של מבטח ([[בסימן זה]] - הדירקטוריון) יכהנו לפחות שבעה דירקטורים ולא יותר מחמישה עשר דירקטורים.

@ 41ב1. מינוי דירקטור במבטח בלא שולט במקרים מיוחדים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא מונה דירקטור במבטח בלא שולט או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי־קבלת היתר לפי [[סעיף 32(א1)]], ביטול מינוי כאמור [[בסעיף 34(א)(4)]], התנגדות הממונה למינוי לפי [[סעיף 41י(א)]] או הפסקת כהונה לפי [[סעיף 41י(ג)]], ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי שנקבע [[בסעיף 41ב]], או לא עמד הרכב הדירקטוריון במבטח בכל דרישות הדין, יורה הממונה על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה הממונה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים, לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים כנדרש או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
: (ב) לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), יורה הממונה בשנית על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של הממונה, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט, שמונתה לפי [[סעיף 41יג]], את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
: (ג) תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח בלא שולט לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, &quot;אסיפה שנתית&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות]].

@ 41ג. תחולת הוראות [[מחוק החברות]] (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) על מבטח יחולו הוראות [[+|סעיפים 94(א)]], [[+|97]], [[+|100]], [[+|114 עד 117]], [[+|119(א)]], [[+|146 עד 153]], [[+|219(ג)]] [[ו־269 לחוק החברות]], בשינויים המחויבים לפי הוראות חוק זה, כאילו היה חברה ציבורית, וכן יחולו עליו הוראות [[סעיפים קטנים (א) ו־(ב) של סעיף 95 לאותו חוק]], ואולם לענין זה יקראו את [[-#95|הסעיפים הקטנים האמורים]] בלא המילים &quot;אלא לפי הוראות [[-|סעיף 121(ג)]]&quot;.
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א) על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

@ 41ד. אקטואר ומנהל סיכונים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח ימנה אקטואר לכל ענף ביטוח שבו עוסק המבטח, למעט ענפים שקבע הממונה, וניתן למנות אקטואר אחד לכמה ענפי ביטוח שבהם עוסק המבטח (בחוק זה - אקטואר ממונה); מינוי של אקטואר ממונה וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
: (ב) תפקידיו של אקטואר ממונה הם לפחות אלה:
:: (1) להמליץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לגובה ההתחייבויות הביטוחיות של המבטח בענפי הביטוח שלגביהם הוא התמנה, ובמבטח שניתן לו רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]] - באשר למאזן האקטוארי של קופת הגמל לקצבה שבניהולו;
:: (2) להכין או לאשר בעבור המבטח דוח, הצהרה או כל מסמך אחר, שעל המבטח להגיש לפי חוק זה, ואשר הממונה קבע כי יוכנו או יאושרו בידי האקטואר הממונה;
:: (3) למסור למנהל הסיכונים שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג) מידע או דוחות שיקבע הממונה, לצורך מילוי תפקידו של מנהל הסיכונים, לענפי הביטוח שלגביהם התמנה האקטואר;
:: (4) כל תפקיד אחר שיורה הממונה.
: (ג) מבטח ימנה מנהל סיכונים, ולענין מבטח שקיבל רשיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]] - ימנה גם מנהל סיכונים לכל קופת גמל לקצבה שבניהולו של המבטח, וניתן למנות מנהל סיכונים אחד למבטח ולכמה קופות גמל כאמור; מינוי של מנהל סיכונים וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
: (ד) תפקידיו של מנהל סיכונים שמונה כאמור הם לפחות אלה:
:: (1) לייעץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לסיכונים שעליהם יורה הממונה העומדים לפני המבטח, ואם הוא מנהל סיכונים של קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג) - באשר לסיכונים כאמור העומדים לפני עמיתי קופת הגמל;
:: (2) כל תפקיד אחר שיורה הממונה.

@ 41ה. ועדות השקעות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) הדירקטוריון ימנה ועדות השקעות כמפורט להלן:
:: (1) ועדת השקעות להשקעת ההון העצמי של המבטח ולהשקעת כספים לכיסוי ההתחייבויות הביטוחיות שלו שאינן התחייבויות תלויות תשואה (בחוק זה - ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה);
:: (2) ועדת השקעות להשקעת כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה של המבטח (להלן - ועדת השקעות תלויות תשואה).
: (ב) בועדות ההשקעות האמורות בסעיף קטן (א) יכול שיכהנו גם מי שאינם דירקטורים במבטח.
: (ג) לענין ועדת השקעות תלויות תשואה יחולו הוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]]; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הסעיף האמור על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת הוראות הסעיף האמור, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

@ 41ו. כללים לענין דירקטוריון, ועדותיו וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בענינים אלה:
:: (1) הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון וועדת ההשקעות שאינן תלויות תשואה (בסעיף זה - ועדת ההשקעות), מספר החברים בהן והרכבן;
:: (2) תנאי כשירות של דירקטור, של חבר ועדת דירקטוריון ושל חבר ועדת השקעות, ורשאי הממונה להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בועדות כאמור;
:: (3) הגבלות לענין מינוי דירקטור, חבר ועדת דירקטוריון או חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
:: (4) דרך המינוי של דירקטור ושל חבר ועדת השקעות, והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתם;
:: (5) המנין החוקי בישיבות דירקטוריון, ועדת דירקטוריון וועדת השקעות;
:: (6) תפקידי ועדת השקעות והחלטות שיש לקבלן בועדה כאמור, לרבות החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע, וכן מועדים או אירועים שבהם תתכנס הועדה;
:: (7) נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בועדה מועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;
:: (8) דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדת דירקטוריון ושל ועדת השקעות.
: (ב) (((בוטל).))

@ 41ז. רואה חשבון מבקר (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות [[סעיפים 154 עד 170 לחוק החברות]] כאילו היה המבטח חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.
: (ב) נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה, בכתב, לועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר, לממונה, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.

@ 41ח. תנאי כשירות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לנושא משרה, למנהל כללי, למנהל סיכונים או לאקטואר, במבטח, וכן למי שעוסק בניהול השקעות במבטח או מטעמו, ורשאי הוא לקבוע הוראות לענין עיסוקים נוספים במהלך כהונתם או עיסוקם בתפקיד כאמור, וכן לקבוע, ככל שהדבר נדרש לשם הגנה על המבוטחים, מגבלות שיחולו עליהם בתום הכהונה או ההעסקה.

@ 41ט. מניעת ניגודי עניינים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, כחבר ועדה, כמנהל כללי, כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר, במבטח, מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור [[בסעיף 32א(ד)]]; בסעיף קטן זה -
::- &quot;אדם הקשור לשולט&quot; - קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה [[בסעיף 240(ב) לחוק החברות]], לשולט;
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי משמעותי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של דירקטור, חבר ועדה, מנהל כללי, נושא משרה ובעל תפקיד אחר, במבטח, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

@ 41י. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה במבטח, אלא אם כן נמסרה לממונה הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והממונה לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת הממונה להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לענין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות נסיונו העסקי, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם המבטח או עם נושא משרה במבטח.
: (ג) מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של מבטח כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל כללי ומבקר פנימי וכן מי שהממונה יקבע; הממונה יקבע לכל מבטח מי מבעלי התפקידים באותו מבטח חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים במבטח.

@ 41יא. הצעת מועמדים לכהונת דירקטור במבטח בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) במבטח בלא שולט, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:
:: (1) הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי [[סעיף 41יג]] (בסעיף זה - הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים;
:: (2) הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
:: (3) נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים רק אלה:
::: (א) הדירקטוריון;
::: (ב) המחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח (בסעיף זה - מחזיק);
::: (ג) שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה במבטח, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה - חבר-מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר־המחזיקים מסר למבטח דין וחשבון על החזקותיו כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)]], ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר־מחזיקים לגילוי כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג)]];
:: (4) הדירקטוריון לא יציע, לפי הוראות פסקה (3), מועמדים לכהונת דירקטורים, במספר העולה על מספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
:: (5) מחזיק או חבר-מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא אם כן התיר זאת הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; הוראות פסקה זו לא יחולו על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן, שנבחר על פי הצעת המחזיק או חבר־המחזיקים, לפי העניין;
:: (6) חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו [[בסעיף 182(ב) ו־(ג) לחוק החברות]];
:: (7) גוף מוסדי, השולט בו ומי שנשלט בידי מי מהם, לא יציעו מועמד לכהונה כדירקטור במבטח בלא שולט ולא יהיו חברים בחבר-מחזיקים, וכן לא יפעלו למינוי דירקטור מסוים במבטח כאמור או למניעת מינויו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכות ההצבעה באסיפה הכללית לעניין מינוי דירקטור.
: (ב) הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

@ 41יב. מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים במבטח בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) על מינוי דירקטורים במבטח בלא שולט, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם המבטח הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שעליו יורה הממונה, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי [[סעיף 41יג]] (בסעיף זה - הוועדה);
:: (2) הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים במבטח בלא שולט;
:: (3) נושא משרה במבטח, למעט דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי במסגרת כהונתו בוועדה, לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה ולדירקטוריון את מועמדותו לכהונת דירקטור ולהציע לדירקטוריון מועמדים אחרים;
:: (4)(א) תקופת כהונתו של דירקטור שאינו דירקטור חיצוני תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך מבטח למבטח בלא שולט, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכת המבטח למבטח בלא שולט, להמשיך בכהונה עד לאסיפה הכללית הקרובה שבה ימונו דירקטורים, אך לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;
:: (5) דירקטור, למעט דירקטור חיצוני, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים במבטח מהמספר המזערי שנקבע [[בסעיף 41ב]], או הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, רשאי, באישור הממונה, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר המזערי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכול לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו וניתן אישורו של הממונה להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור למבטח, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור, יראו אותו לעניין [[סעיף 41ב1]] כדירקטור שפסקה כהונתו.
: (ב) הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
: (ג) בסעיף זה, &quot;אסיפה כללית&quot;, &quot;אסיפה שנתית&quot;, &quot;דירקטור בלתי תלוי&quot; ו&quot;דירקטור חיצוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]] או בתקנות לפי [[סעיף 41ו]].

=== סימן א'2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 41יג. הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר ימנה ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט ([[בסימן זה]] - הוועדה).
: (ב) הוועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:
:: (1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;
:: (3) שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים או כדירקטורים בלתי תלויים במבטח שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2), בהתייעצות עם הממונה; לעניין זה, &quot;דירקטור בלתי תלוי&quot; ו&quot;דירקטור חיצוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]] או בתקנות לפי [[סעיף 41ו]].
: (ג) הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה במבטח שהוועדה דנה בעניינו, או כשולטים במבטח כאמור.
: (ד) הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 41יד. סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף קשור&quot; - מי ששולט במבטח או תאגיד הנשלט בידי מבטח או הנשלט בידי מי ששולט במבטח;
::- &quot;זיקה&quot; - קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו זיקה;
::- &quot;מחזיק מהותי&quot; - מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו [[בסעיף 41יא(א)(3)(ג)]], מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם;
::- &quot;קשר קרוב&quot; - יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, במבטח, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;
:: (2) מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה למבטח, לגוף קשור, לנושא משרה במבטח או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה במבטח שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי של חבר הוועדה שמונה לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]] לא תיחשב זיקה;
:: (3) הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;
:: (4) לדעת שר האוצר אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו קשרים עסקיים או מקצועיים עם מבטח, עם גוף קשור, עם נושא משרה במבטח או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.
: (ד) מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה לדירקטור במבטח שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו, או בגוף קשור למבטח כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]], לעניין כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, לפי העניין.

@ 41טו. תקופת כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) חבר ועדה האמור [[בסעיף 41יג(ב)(1) ו־(2)]] יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
: (ב) חבר ועדה האמור [[בסעיף 41יג(ב)(3)]] יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, כאמור [[באותו סעיף]], וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

@ 41טז. הפסקת כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
: (2) שר האוצר החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:
:: (א) נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
:: (ב) התקיימה בו אחת העילות לפי [[סעיף 41יד]] הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.

@ 41יז. סדרי עבודה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה, ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]].
: (ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ג) הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור [[בסעיף 41ב1(ב)]] ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור [[בסעיף 41יא]]; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.

@ 41יח. תוקפן של פעולות (תיקון: תשע&quot;ד)
: סמכויות הוועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו.

@ 41יט. גמול (תיקון: תשע&quot;ד)
: חברי הוועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הוועדה בשיעור שיקבע שר האוצר ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי אוצר המדינה.

=== סימן ב': דינים וחשבונות ===

@ 42. דוחות והודעות ((תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח וסוכן תאגיד יגישו לממונה דוחות והודעות כמפורט להלן:
:: (1) דוחות כספיים כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;
:: (2) דוחות מיידיים והודעות כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע שיקבע;
:: (3) דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה הממונה.
: (ב) הממונה יקבע הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ״ח–1998]].))
: (ג) הממונה רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח או סוכן תאגיד מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

@ 42א. פרט מטעה בדוח או בהודעה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) לא יהיה בדוח או בהודעה שהוגשו לפי [[סעיף 42]] פרט מטעה; על פרסום פרט מטעה בדוח או בהודעה כאמור יחולו הוראות [[פרק ה' לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים.
: (ב) בסעיף זה, &quot;פרט מטעה&quot; - לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.

@ 43. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 45. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 46. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 47. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 48א. מידע מבעלי מניות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם:
:: (1) שינוי התזכיר או התקנון;
:: (2) מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
:: (3) אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות [[+|סעיפים 255]] [[ו־268 עד 275 לחוק החברות]];
:: (4) חלוקה לפי [[הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות]];
:: (5) אישור מיזוג לפי [[סעיף 320 לחוק החברות]].
: (ב) הממונה רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מבטח, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד - פרטים בדבר השולטים בו.

@ 49. פירוק או פשיטת רגל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: מבטח או סוכן ביטוח שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.

=== סימן ב'1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 49א. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;מחשב&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים]];
:- &quot;חוק המחשבים&quot; - [[חוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חפץ&quot; - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים]];
:- &quot;פקודת מעצר וחיפוש&quot; - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].

@ 49ב. מוסמכי פיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יסמיך עובדי הרשות לצורך הפעלת הסמכויות כאמור [[בסעיפים 49ג]] [[ו־49ד]] (בחוק זה - מוסמך פיקוח).
: (ב) לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של הממונה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[סעיפים 49ג]] [[ו־49ד]], כפי שהורה הממונה באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור [[בסעיף 49ד(א)(3)]] - הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה הממונה.

@ 49ג. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מוסמך פיקוח, לאחר שהזדהה לפי [[סעיף 49ה]] -
: (1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;
: (2) להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח, ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילותו כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח בתוך שישה חודשים מיום שנתפס.

@ 49ד. סמכויות בירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט [[בתוספת השלישית]] או [[בסעיף 104]], למעט הפרה המנויה [[בפרטים (1) ו־(3) עד (11) בחלק א' לתוספת השלישית]] (בסעיף זה - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הממונה, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות [[בסעיף 49ג]] -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;
:: (3) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.
: (ב) מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ד) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;
:: (2) דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.
: (ה) חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.
: (ו) על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 23א]], [[+|24(א)(1) ו־(ב)]], [[+|26 עד 28]], [[+|31]] [[+|ו־45]] והוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים לפי העניין.

@ 49ה. חובת הזדהות (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סעיפים 49ג]] [[או 49ד]] אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 49ו. צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק זה עוסק או עומד לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב ולאחר שקיבל את אישור בית משפט שלום לכך, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.
: (ב) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) נדרש אדם על ידי הממונה להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;
:: (2) טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.
: (ג) הממונה יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שהתקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם הממונה כאמור גם את דבר הערעור.

@ 50. מסירת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל מבטח וסוכן ביטוח, ומכל נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי ביטוח שבטיפולו, לרבות דינים וחשבונות סטטיסטיים ואקטואריים, ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקי הביטוח שלו.
: (ב) (((בוטל).))

@ 50א. סודיות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם הממונה ראה צורך בכך לשם דיון בועדה.

@ 50ב. מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל (תיקון: תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז, תשע״ט-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 50א]], רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, תשכ&quot;ח-1968]], לממונה על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה [[בחוק בנק ישראל, התש״ע-2010]], ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]] (בסעיף זה - הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
: (ב) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

@ 50ג. מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 50א]] רשאי הממונה למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק בביטוח או בתיווך לענין ביטוח, באותה מדינה.
: (ב) הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:
:: (1) הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על גופים כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות [[סעיף 50א]], או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר.
: (ג) הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

@ 51. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 52. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 53. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

=== סימן ג': הפרדת עסקי ביטוח חיים ===

@ 54. הפרדת חשבונות ונכסים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שהורשה לעסוק בענף ביטוח חיים ינהל לגבי עסקיו אלה מערכת חשבונות נפרדת, יחזיק נכסים נפרדים לכיסוי התחייבויותיו בביטוח חיים, ויעשה ביטוח משנה נפרד לעסקים אלה.
: (ב) נכסים וזכויות המוחזקים לכיסוי התחייבויות מבטח בביטוח חיים וביטוח המשנה להתחייבויות אלה ישמשו לכיסוי התחייבויות המבטח בביטוח חיים; נותרו נכסים לאחר מילוי כל התחייבויות המבטח בביטוח חיים, ישמשו לכיסוי התחייבויות אחרות של המבטח.
: (ג) האמור בסעיף קטן (ב) יחול אף בהליכי הוצאה לפועל נגד מבטח ובהליכי פירוק של מבטח.
: (ד) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;ביטוח חיים&quot; - ביטוח שבו מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם, לרבות ביטוח תאונה, מחלה ונכות שהוא חלק מפוליסת ביטוח חיים או תוספת קבועה לה.

== פרק ה': שמירה על עניני מבוטחים ==

@ 55. איסור תיאור מטעה
: (א) מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.
: (ב) לענין זה, &quot;תיאור מטעה&quot; - תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
:: (1) שם המבטח או הסוכן, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
:: (2) מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו;
:: (3) משך תקופת הביטוח והאפשרויות שבידי המבוטח או המבטח להפסיקה;
:: (4) דמי הביטוח ותשלומים אחרים שעל המבוטח לשלם, לרבות דמי הביטוח המקסימליים המותרים על פי דין ושיעור הריבית על האשראי שניתן לתשלומם, לפי חישוב שנתי;
:: (5) דמי הביטוח בהשוואה לדמי הביטוח הרגילים או המקובלים או שנדרשו בעבר, לגבי אותו מבטח ולגבי מבטחים אחרים;
:: (6) התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין או לתנאים שנקבעו בדוגמה שצויינה;
:: (7) חוות דעת שנתן אדם לגבי העסקה או לגבי המבטח.
: (ג) תהא זו הגנה טובה לסוכן ביטוח שבתארו תיאור מטעה התבסס על תיאור בכתב שסיפק מבטח ושהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שהתיאור מטעה.

@ 56. אחריות לתיאור מטעה
: היה תיאור מטעה בפרסומת של מבטח או של סוכן ביטוח, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 57. התניית ביטוח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יתנה מבטח או סוכן ביטוח עשיית ביטוח בענף פלוני בעשיית ביטוח בענף אחר, או בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהמבטח או הסוכן ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין הביטוח המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי מבטח להודיע לממונה על מדיניות עסקית שקבע לענין התניית מתן ביטוח בתנאי כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר הממונה, בהתייעצות עם הועדה, את המדיניות האמורה ייחשב קשר בין ביטוח מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 58. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות
: לא יעשה מבטח או סוכן ביטוח - במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של מבוטח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת.

@ 59. עסקה במקום מגורים או עבודה של מבוטח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הסכם ביטוח שנעשה באמצעות סוכן ביטוח בעת שפנה למבוטח במקום מגוריו או עבודתו של המבוטח, שלא לפי הזמנתו, רשאי המבוטח לבטלו תוך שלושה ימי עסקים מיום עשייתו.
: (ב) משבוטל הסכם ביטוח לפי סעיף קטן (א) יחזיר המבטח למבוטח את מה שקיבל לפי ההסכם.
: (ג) סוכן ביטוח שפנה למבוטח כאמור בסעיף קטן (א) ימסור לו הסבר לגבי זכויותיו לפי סעיף זה; הממונה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסבר והדרך לנתינתו; פרטים כאמור יפורסמו ברשומות.

@ 59א. תביעה בשם מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: הוראות [[סעיף 54 לחוק הפיקוח על קופות גמל]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תביעה בשם מבטח בשל נזק שנגרם לנכסים המנוהלים בידיו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה או בשל נזק שנגרם למבוטחים בביטוחים תלויי תשואה.

@ 59א1. דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (((יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 27.6.2019):))
: (א) מבטח הנותן ללקוח הלוואה לדיור, יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המבטח ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למבטח מסמך המעיד על כך:
::: (א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
::: (ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
::: (ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
:: (2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המבטח ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
: (ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
: (ה) בסעיף זה, &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה [[בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].

@ 59א2. דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה (תיקון: תשע&quot;ט-4)
: (((יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 7.7.2019):))
: (א) נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור ממבטח, ידחה המבטח, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה - החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המבטח תעודת פטירה.
: (ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מבטח תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
: (ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
:: (1) בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
:: (2) בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
: (ד) נודע למבטח על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המבטח במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
: (ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

@ 59א3. הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור כהגדרתה [[בסעיף 59א1(ה)]], רשאי המבטח לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
: (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 59ב. מענה אנושי מקצועי (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) מבטח המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
:: (1) טיפול בתקלה;
:: (2) בירור חשבון;
:: (3) סיום התקשרות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שמבטח מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
: (ג) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
: (ד)(1) קבע הממונה הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי המבטח רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
:: (2) הורה הממונה כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של מבטחים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו מבטחים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות - אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה - אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי המבטח, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע המבטח ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

@ 60. בירור תלונות הציבור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בענייני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי [[פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], יחולו גם הוראות [[סימן ח' לפרק האמור]] ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.
: (ב) הממונה לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

@ 61. דרכי הבירור (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
: (ב) הממונה יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.

@ 62. תוצאות הבירור (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
: (ב) מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

== פרק ה'1: תובענה יצוגיות (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) ==

@ 62א. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ב. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ג. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ד. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ה. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ו. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ז. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ח. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ט. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62י. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))

== פרק ו': חיסול עסקי ביטוח ==

@ 63. חיסול מרצון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שהחליט על פירוקו או על חיסול עסקי הביטוח שלו, דרך כלל או בענף ביטוח מסויים, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.
: (ב) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים -
:: (1) להורות למבטח לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים;
:: (2) לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

@ 64. חיסול עקב ביטול רשיון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שרשיונו בוטל יחסל את עסקי הביטוח שלו בישראל בענף שהרשיון לגביו בוטל.
: (ב) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות למבטח שרשיונו בוטל לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.
: (ג) לא חיסל מבטח שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.

== פרק ז': שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין ==

@ 65. הודעה למבטח על פגמים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור, שמבטח פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח למבטח הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
: (ב) הגיש מבטח הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למבטח, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על המבטח לעשות כאמור.

@ 66. סמכות הממונה בקביעת חובות רעים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים למבטח הוא חוב רע, או כי נכס של מבטח רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות למבטח להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
: (ב) דין הוראה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי [[סעיף 65]].

@ 67. אמצעים למניעת פגיעה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: היה הממונה סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי [[סעיף 65]], שמבטח לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי [[סעיף 65]] או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות למבטח להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שמבטח לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע במבוטחים אצלו או בבעלי אמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדה -
: (1) להורות למבטח שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
: (2) לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, למנהלי עסקים, לעובדים אחרים של המבטח או לסוכני ביטוח.

@ 68. סמכויות לשמירת יציבות של מבטח (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שנושא משרה בו נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות [[בסעיף 67]], ורשאי הוא, באישור שר האוצר -
:: (1) להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המבטח;
:: (2) להשעות נושא משרה במבטח לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;
:: (3) למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור [[בסעיף 70]] ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;
:: (4) למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור [[בסעיף 71]].
: (ב) היה הממונה סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.

@ 69. שמירת תקפן של פעולות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי [[סעיף 68]] שעשה מבטח או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור - לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

@ 70. סמכויות מנהל מורשה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מנהל מורשה שנתמנה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] ינהל את עסקי המבטח לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
: (ב) בלי לפגוע באמור בסעיף קטן (א), יהיו למנהל המורשה כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל עסקים במבטח, לדירקטוריון שלו, לועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו על פי מסמכי ההתאגדות של המבטח וההחלטות שנתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
: (ג) המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של המבטח, כולן או מקצתן, למבטח אחר שהסכים לכך.
: (ד) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 70א. תכנית הסדר (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2)
: (א) מנהל מורשה שנתמנה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] רשאי להכין תכנית (להלן - תכנית הסדר) לסילוק חבויות של המבטח למבוטחים, למוטבים ולצדדים שלישיים, על פי חוזי ביטוח, ולנושים אחרים של המבטח (להלן - הזכאים); תכנית הסדר יכול שתכלול שיעורי תשלומים ומועדי פרעון שונים לפי סדרי עדיפויות.
: (ב) תכנית הסדר תגדיר סוגי זכאים ותקבע שיעורי תשלום ומועדי פרעון אחידים לזכאים בכל סוג; בקביעת סוגי הזכאים וסדרי הקדימה ביניהם, ניתן להעדיף זכאים שתביעתם היא בשל נזקי גוף על־פני זכאים שתביעתם היא בשל נזקי רכוש, וזכאים יחידים על־פני זכאים שהם תאגידים, וכן ניתן להעדיף זכאים על פי מידת הנזק ויכולתם לשאת בו, והכל על־פי אמות מידה שיפורטו בתכנית ההסדר.
: (ג) תכנית הסדר יכול שתכלול כללי סיווג והעדפה נוספים על אלה הקבועים בסעיף קטן (ב), אם בנסיבות הענין צודק לעשות כן.
: (ד) תכנית הסדר טעונה אישור בית המשפט המחוזי; בבואו לאשר תכנית הסדר ישקול בית המשפט, בין היתר, אם יש בה כדי להיטיב עם כלל הזכאים יותר מאשר דרך אחרת ואם היא צודקת וראויה בנסיבות הענין; בית המשפט רשאי לאשר את תכנית ההסדר כפי שהוגשה לו או בשינויים שייראו לו.
: (ה) הצעה לתכנית הסדר שהוגשה לבית המשפט וכן תכנית הסדר שאושרה, יפורסמו ברבים באופן ובמתכונת שעליהם יורה בית המשפט; הרואה עצמו נפגע מהצעה כאמור או מדרך ביצועה של תכנית שאושרה, רשאי לפנות לאותו בית משפט.
: (ו) במסגרת תכנית הסדר רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב הליכים התלויים ועומדים נגד המבטח או נגד נכסיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל, עיקול, מימוש ערובה וכינוס נכסים, ועל מניעת פתיחתם של הליכים כאמור, וכן לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לביצוע תכנית ההסדר.
: (ז) הודיע המנהל המורשה לבית המשפט כי תכנית הסדר שהוא מכין עדיין אינה ניתנת להגשה לבית המשפט מסיבות שציין, וכי בכוונתו להגישה לאישור בית המשפט תוך מועד שציין, או הגיש לבית המשפט תכנית הסדר ובית המשפט טרם החליט בבקשה לאישורה, רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב זמני של הליכים ועל מניעת פתיחת הליכים, או לתת הוראות בענין אחר, הכל כאמור בסעיף קטן (ו), עד למתן החלטתו בבקשה או עד מועד שיקבע.

@ 71. מפקח מיוחד (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מפקח מיוחד שהתמנה לפי [[סעיף 68(א)(4)]] יפקח על פעולות הדירקטוריון של המבטח ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
: (ב) הממונה רשאי להתיר לממונה המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
: (ג) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לממונה המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה הממונה, ואם היו הממונה המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 72. ועדת הנהלה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) ועדת הנהלה שנתמנתה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי [[סעיף 70]].
: (ב) המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
: (ג) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לחברי ועדת ההנהלה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היו החברים עובדי המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
: (ד) מונתה ועדת הנהלה - תאשר היא את מאזן המבטח ותמנה למבטח רואה חשבון, כאילו היתה אסיפה כללית.

@ 73. מתן ידיעות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: ניתנה הוראה לפי [[סעיף 68]], יהיה כל נושא משרה במבטח, בין שניתנה לגביו הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק אצל המבטח חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה, הממונה המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשלוחיהם את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מתן ידיעות תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי [[סעיף 68]].

@ 74. הפסקת מילוי התחייבויות (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) המנהל המורשה רשאי, באישור הממונה, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי [[סעיף 68(א)(3)]] לא יקיים המבטח התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור [[בסעיף 75]] על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
: (ב1) הממונה רשאי להאריך את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) בששים ימים נוספים, אם הדבר דרוש לצורך הכנת תכנית הסדר, ובלבד שבית המשפט לא נתן צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
: (ג) המנהל המורשה יפרסם לפחות בשני עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.
: (ד) המבטח, המנהל המורשה או הממונה לא ישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.

@ 75. הודעה על כוונה לבטל רשיון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: ביקש הממונה לבטל רשיונו של מבטח שמונה עליו מנהל מורשה, יתן לדירקטוריון של המבטח הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה.

@ 76. סמכות לערוב
: (א) שר האוצר רשאי, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי מבטח שהסכים לכך ושר האוצר הסמיכו לענין זה או הממשלה (להלן - המבטח הערב) יהיו ערבים -
:: (1) להתחייבויות כלפי מבוטחים של מבטח שניתנה עליו הוראה לפי [[סעיף 68]], בין למלוא סכום ההתחייבויות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל התחייבות מסוגי ההתחייבויות שנקבעו בהודעה;
:: (2) להתחייבויות מסוגים אחרים של מבטח כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד -
::: (א) שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;
::: (ב) שלא תינתן בכך ערבות לכלל התחייבויותיו של מבטח אלא אם לדעת שר האוצר קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר למבטח להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.
: (ב) ערבות של הממשלה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ג) ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן מוגבל או בלתי מוגבל, ויכולה שתהיה מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
: (ד) משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם המבוטח הנערב לא הסכים למתן הערבות, והמבטח הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מן המבטח הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
: (ה) המבטח הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר בהסכם שהתקשר בו, להתחייב כלפי המבטח הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.
: (ו) החליט שר האוצר, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים ימים מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מן המבטח הערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של המבטח הנערב במועד מאוחר ממועד הביטול ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן המבטח הערב או להגיש נגדו תביעה עד תום שלושים ימים מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם המבטח הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
: (ז) דין ערבות לפי סעיף זה כדין ערבות לפי [[חוק הערבות, התשכ&quot;ז-1967]].

@ 77. סייג לפירוק, למינוי כונס נכסים ולהוצאה לפועל
: (א) הורה המנהל המורשה הוראה לפי [[סעיף 74]], לא יתן בית משפט צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרים בו החלטה על פירוק מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר, ולא יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, כל עוד ההוראה לפי [[סעיף 74]] בתקפה, אלא על פי בקשה שהוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
: (ב) נתמנה מנהל מורשה, לא יתן בית משפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח לפי בקשה של אחד מבעלי אמצעי השליטה בו, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי אמצעי שליטה בו החלטה על פירוקו מרצון.

@ 78. סייג להחלטות אסיפה
: החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה של המבטח, שאינה מתיישבת עם האמור [[בסעיפים 67 עד 77]] או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם, לא יהיה לה תוקף.

== פרק ז'1: קרנות פנסיה ותיקות - מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78א. מטרת [[פרק זה|הפרק]] (תיקון: תשס&quot;ג)
: מטרתו של [[פרק זה]] לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות.

@ 78ב. פרשנות (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הועדה הציבורית&quot; - הועדה שמונתה לפי [[סעיף 78ג]];
::- &quot;הממונה&quot; - אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי [[בתקנות קופות גמל]] או [[חוק הפיקוח על קופות גמל]];
::- &quot;הסכם קיבוצי&quot; - כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]];
::- &quot;התחייבויות הקרן הוותיקה&quot; - לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
::- &quot;התקנון האחיד&quot; - התקנון שיקבע הממונה לפי [[סעיף 78ט]];
::- &quot;חוק החברות הממשלתיות&quot; - [[חוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]];
::- &quot;מאזן הקרן&quot; - מאזן אקטוארי של קרן ותיקה, שנערך בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי [[חוק הפיקוח על קופות גמל]] ובכפוף להנחיות הממונה;
::- &quot;מינהלה&quot; - מינהלה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 78ד(ב)]];
::- &quot;מנגנון איזון אקטוארי&quot; - כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת הממונה, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;
::- &quot;מנהל מיוחד&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 78ד(א)]];
::- &quot;נכסי הקרן הוותיקה&quot; - לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
::- &quot;עודף אקטוארי&quot;, &quot;גירעון אקטוארי&quot; ו&quot;איזון אקטוארי&quot; - הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם -
::: (1) לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78טו1(ג)]], יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
::: (2) לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78טו1(ג)]], יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
::- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - מבטח שניתן לו רשיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]];
::- &quot;קרן גירעונית&quot; - קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה [[בחלק א' בתוספת הראשונה]];
::- &quot;קרן ותיקה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;קרן מפעלית&quot; - קרן ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה [[בחלק ב' בתוספת הראשונה]];
::- &quot;תקנות קופות גמל&quot; - (((נמחקה);))
: (ב) לכל מונח אחר [[בפרק זה]] תהא המשמעות הנודעת לו [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], אלא אם כן נקבע אחרת [[בפרק זה]].

=== סימן ב': ועדה ציבורית (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ג. ועדה ציבורית (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממשלה תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להציע לממונה מועמדים למנהלים מיוחדים ולחברי המינהלות, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי [[פרק זה]].
: (ב) הועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה:
:: (1) שופט שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יכהן כיושב ראש הועדה;
:: (2) שלושה חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של [[פרק זה]];
:: (3) נציג עובדים או נציג עמיתים, שייבחר מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
: (ג) כשיר להתמנות כחבר הועדה הציבורית מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ד) על מינוי חבר הועדה הציבורית יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה לחבר הועדה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
: (ה) חבר הועדה הציבורית ימונה לתקופה של חמש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו.
: (ו) רוב חברי הועדה הציבורית יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
: (ז) החלטות הועדה הציבורית יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
: (ח) סמכויות הועדה הציבורית ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
: (ט) חברי הועדה הציבורית חייבים לנהוג בנאמנות כלפי המדינה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות [[פרק זה]] ולהשגת מטרותיו.
: (י) הועדה הציבורית תעמוד לביקורתו של מבקר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות אחרות של מבקר המדינה.

=== סימן ג': מנהל מיוחד ומינהלה (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ד. מינוי מנהל מיוחד ומינהלה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א)(1) הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, מנהל מיוחד לכל קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים [[שבסעיף 78טז]], ורשאי הוא למנות מנהל מיוחד אחד למספר קרנות או לכולן.
:: (2) כשיר להתמנות מנהל מיוחד מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות]], והוא התחייב להקדיש את עיקר זמנו לתפקידיו כמנהל מיוחד ולא לעסוק בעיסוק אחר אלא באישור הממונה.
:: (3) על מינוי מנהל מיוחד יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה למנהל מיוחד מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
:: (4) המנהל המיוחד לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב)(1) הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, לכל קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף קטן (א), מינהלה של שלושה חברים, ורשאי הוא למנות מינהלה אחת למספר קרנות או לכולן.
:: (2) ואלה חברי המינהלה:
::: (א) שני חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של [[פרק זה]], שתציע הועדה הציבורית, ויכול שבמקום איש משק וכלכלה אחד ימונה שופט בהתייעצות עם שר המשפטים; אחד מהחברים שמונו לפי פסקת משנה זו ימונה כיושב ראש;
::: (ב) נציג עוברים או נציג עמיתים, שתציע הועדה הציבורית מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
:: (3) כשיר להתמנות כחבר המינהלה מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות]].
:: (4) על מינוי חברי מינהלה יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
:: (5) למינהלה יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת הנהלה לפי [[סעיף 72(ד)]], וכן סמכויות אלה:
::: (א) לאשר תכנית התייעלות שהכין המנהל המיוחד לפי הוראת הממונה כאמור [[בסעיף 78יב(א)]], בטרם הגשתה לאישור הממונה;
::: (ב) לאשר את המלצות המנהל המיוחד בדבר ביצוע מהלכי הבראה נוספים בקרן, מעבר לנדרש לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (6) חבר המינהלה לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
:: (7) רוב חברי המינהלה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
:: (8) החלטות המינהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המינהלה קול נוסף.
:: (9) סמכויות המינהלה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
:: (10) חברי המינהלה חייבים לנהוג בנאמנות כלפי כלל עמיתי הקרן הוותיקה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות [[פרק זה]] ולהשגת מטרותיו.
: (ג) הוראות [[סעיף 68]] לא יחולו על מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לפי סעיף זה.

@ 78ה. תקופת כהונה וסיום כהונה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) מנהל מיוחד וחבר מינהלה יתמנו לתקופה של שלוש שנים; הממונה רשאי, לפי המלצת הועדה הציבורית, להאריך, מפעם לפעם, את תקופת הכהונה.
: (ב) מנהל מיוחד או חבר מינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לממונה;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והממונה, באישור הועדה הציבורית, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת הממונה בשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;
:: (4) הממונה קבע, באישור הועדה הציבורית, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את מטרותיו של [[פרק זה]], או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הסותרת את הוראות הממונה והנחיותיו שניתנו לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (5) הממונה קבע כי אין צורך בהמשך כהונתם של מנהל מיוחד או של מינהלה של קרן, שלגביה הורה, לפי [[סעיף 78יג]], כי תפעולה יהיה משותף עם קרן אחרת.

@ 78ו. סמכויות מנהל מיוחד (תיקון: תשס&quot;ג)
: למנהל מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל מורשה לפי [[פרק ז']], בשינויים המחויבים, בכפוף להוראות [[פרק זה]].

@ 78ז. תפקידי מנהל מיוחד (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: מנהל מיוחד ינהל את עסקי הקרן הוותיקה שלה התמנה ויפעל לביצוע הוראות [[פרק זה]] ולהגשמת מטרותיו, ובין השאר לביצוע כל אלה:
: (1) איתור הנכסים של הקרן, ואם הם אינם מצויים בשליטת הקרן או אינם רשומים על שמה בכל רישום המתנהל על פי דין - העברתם לשליטתה ורישומם על שמה;
: (2) מימוש ומכירה של נכסים של הקרן;
: (3) הבטחת קיומו של מסד נתונים מלא וזמין של כל זכויות העמיתים בקרן;
: (4) יישום התקנון האחיד;
: (5) יישום תכנית ההתייעלות שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 78יב]], או מימוש התפעול המשותף שעליו הורה הממונה לפי הוראות [[סעיף 78יג]];
: (6) ביצוע כל פעולה אחרת שהממונה יורה עליה.

@ 78ח. הנחיות הממונה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: במילוי סמכויותיו ובביצוע תפקידיו יפעל המנהל המיוחד לפי הנחיות הממונה, ורשאי הממונה, בין השאר, להורות למנהל מיוחד לנקוט צעדים כפי שיורה לשם צמצום הגרעון האקטוארי ולשם מניעת היווצרותו בעתיד, או לשם הבטחת טובתם של כלל העמיתים בכלל הקרנות הוותיקות.

=== סימן ד': תקנון אחיד ותכניות התייעלות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ט. קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2, תשע״ז–3)
: (א) הממונה יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראות [[סימן ה']] וליצירת אחידות במערך הזכויות.
: (ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:
:: (1) לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;
:: (2) כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;
:: (3) חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו - המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:
::: (א) לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע&quot;מ, בשינויים שיקבע הממונה בתקנון האחיד;
::: (ב) לענין עמיתים בקרן ותיקה שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:
:::: (1) בעד התקופה שעד המועד הקובע - בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;
:::: (2) בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);
:: (4) ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים לענין עתודה אקטוארית;
:: (5) נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, הכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע הממונה;
:: (6) הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד־פעמיים:
::: (1) בשנת 2004 - ¹⁄₃%;
::: (2) בשנת 2005 - 1%;
::: (3) בשנת 2006 - 1¹⁄₂%;
::: (4) משנת 2007 ואילך - 1³⁄₄%;
:: (7) השכר המבוטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות [[סעיף 78יא]];
:: (8) הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב [[בפסקה (1) של סעיף 78יד(א)]], כאמור [[בפסקה (2) של אותו סעיף]]; לענין פסקה זו, &quot;ההפרש&quot; - ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך.
:: (9) הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה]], תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה לא תיצור גירעון אקטוארי.
:: (10) לא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת נכות מהקרן של מי שמתקיימים בו כל אלה, גם אם התקבלה החלטה להפחית את שיעור הנכות בתקופה שבין יום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003) לבין מועד פרסומו של חוק זה:
::: (א) ההחלטה בדבר זכאותו לקבלת קצבת נכות מהקרן נקבעה לפני החודש הקובע כהגדרתו בתקנון האחיד (בפסקה זו - ההחלטה המקורית);
::: (ב) שולמה לו מהקרן קצבת נכות בעבור חודש ספטמבר 2003;
::: (ג) בהחלטה המקורית לא נקבעה תקופה קצובה לקבלת אותה קצבה;
::: (ד) התקיים אחד מאלה:
:::: (1) מועד ההחלטה המקורית היה 60 חודשים או יותר לפני המועד שבו התקבלה לגביו ההחלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - 60 חודשים או יותר לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת;
:::: (2) הוא הגיע לגיל פרישה מוקדמת כהגדרתו בתקנון האחיד, לפני המועד שבו התקבלה לגביו החלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - הגיע לגיל האמור לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת.

@ 78ט1. שינוי מנגנון הצמדת קצבאות והתאמת התחייבויות (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) הממונה יתאים את התקנון האחיד, לעניין הצמדת הקצבאות, להוראות אלה:
:: (1) הקצבאות המשולמות לעמיתים יעודכנו בחודש ינואר של כל שנה, החל בשנת 2011 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר ואילך;
:: (2) תשלום בעד עדכון קצבת חודש ינואר כאמור בפסקה (1), ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של השנה שבה בוצע העדכון;
:: (3) עמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל עד חודש יולי 2009, ישולמו לו הפרשי קצבאות בעד קצבאות החודשים אוגוסט 2009 עד דצמבר 2009, לפי שיעור עליית מדד חודש יולי 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר;
:: (4) הקצבאות המשולמות לעמיתים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה חל עד חודש דצמבר 2009, יעודכנו במועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, לפי שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר 2010 ואילך;
:: (5) תשלומים בשל הוראות פסקאות (3) ו־(4) בעבור קצבאות החודשים שעד החודש שלאחר החודש שבו הותאם התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, ישולמו לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון כאמור.
: (ב) מכל תשלום קצבה שהקרן משלמת, לרבות תשלומים לפי סעיף זה, יופחת סכום בשיעור ובאופן שיורה הממונה, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין התחייבויות הקרן כפי שהן לאחר התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א), לבין התחייבויות הקרן כפי שהיו ערב התאמת התקנון, והכל נכון למועד החישוב האקטוארי כאמור; הממונה יורה כאמור לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לעניין סעיף זה -
::- &quot;המדד&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;המדד החדש&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
::- &quot;המדד הקודם&quot; -
::: (1) לעניין עדכון ראשון של קצבה לעמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל בחודש ינואר 2010 ואילך - מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה;
::: (2) לעניין עדכון שאינו עדכון כאמור בפסקה (1) - המדד האחרון שלפיו עודכנה הקצבה;
::- &quot;חודש הזכאות הראשון לקצבה&quot; - החודש הראשון שבשלו משולמת קצבה מהקרן.

@ 78י. תחולת התקנון האחיד ושינויו (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) החל ביום שיקבע הממונה יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר.
: (ב) הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.
: (ב1) עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שבהסדר ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית–שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.
: (ג) ראה הממונה שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של [[פרק זה]] והעקרונות המנויים [[בסעיף 78ט]], רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.

@ 78יא. שיעורי התשלום לקרן (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ז-2)
: לשיעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית־שכיר לקרן ותיקה שבהסדר, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי, כפי שהיו ביום כ&quot;ח בניסן התשס&quot;ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה - המועד הקובע), ייווספו שיעורים כמפורט להלן:
: (1) לתשלומי העמית־השכיר - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹⁄₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹⁄₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹⁄₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;
: (2) להפרשות המעביד - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹⁄₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹⁄₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹⁄₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.

@ 78יב. תכנית התייעלות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) הממונה רשאי להורות למנהל המיוחד להכין תכנית לייעול תפעולה של הקרן שבניהולו, שתוגש, באישור המינהלה, לאישור הממונה, ורשאי הממונה להכין תכנית אחידה לייעול תפעולן של קרנות ותיקות שבהסדר, לרבות בדרך של איחוד תפעולן.
: (ב) המנהל המיוחד יפעל לביצוע תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שיקבע הממונה.

@ 78יג. תפעול משותף של קרנות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: הממונה רשאי להורות כי תפעול של קרנות ותיקות שבהסדר יהיה משותף, ורשאי שר האוצר לתת הוראות לענין זה.

=== סימן ה': סיוע ממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78יד. הסיוע הממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א)(1) הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 78,300 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, &quot;ערך הסובסידיה&quot; - ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג &quot;מירון&quot; שהונפקו לקרנות הוותיקות שבהסדר וטרם נפדו ביום כ&quot;ט בניסן התשס&quot;ג (30 באפריל 2003) לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.
:: (2) לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה ההפרש, כהגדרתו [[בסעיף 78ט(ב)(8)]], ככל שהדבר יידרש לפי [[הסעיף האמור]].
:: (3) לסכומים לפי פסקאות (1) ו-(2) ייווספו סכומים מתוך כרית הביטחון הכללית כמשמעותה [[בסעיף 78טו1(א)]], ככל שהדבר יידרש לפי [[סעיף 78טו1]], ובכפוף לתנאים שנקבעו [[באותו סעיף]].
: (ב) העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור [[בסעיף 78יב]], והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי [[פרק זה]] (להלן - קרן זכאית).
: (ג) הסכום האמור בסעיף קטן (א)(1) יהיה צמוד למדד, באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.
: (ד) הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.

@ 78טו. קרן סיוע (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ז-2)
: הממשלה רשאית, במטרה לפרוס את ההוצאה מתקציב המדינה בשל הסיוע לקרנות הוותיקות כאמור [[בסעיף 78יד(א)(1) ו-(2)]], להקים קרן שאליה יועברו חלק מן הסכומים המיועדים לסיוע לקרנות הזכאיות לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות; הקרן תתנהל באופן ובתנאים שעליהם יורה שר האוצר.

@ 78טו1. כרית ביטחון כללית לקרנות ותיקות שבהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לקרנות הוותיקות שבהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה, במטרה למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות (בסעיף זה - כרית ביטחון כללית).
: (ב) סכום כרית הביטחון הכללית יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של כל הסכומים המתקבלים לפי סעיף קטן (ג) בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר, ובלבד שסכום כרית הביטחון הכללית לא יעלה על הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), לפי העניין;
:: (2) צירוף של כל סכומי הגירעון האקטוארי במאזני כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר שיש בה גירעון אקטוארי באותה שנת חישוב; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ג) הסכום בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי:
:: (1) הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
::: (א) הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ב) הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ג) הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה זו;
:: (2) הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
::: (ב) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:: (3) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת 4%, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
::: (ב) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
:: (4) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
:: (5) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
::: (ב) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
:: (6) סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון הכללית, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב.
: (ד) הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית בכל שנת חישוב יהיה הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) סך של 11,320 מיליון שקלים חדשים, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2008 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2009 עד תום שנת החישוב;
:: (2) סך הסכומים שהועברו לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר מתוך כרית הביטחון הכללית, לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) -
:: (1) ניתן סיוע ממשלתי לקרנות הוותיקות שבהסדר נוסף על הסיוע הקבוע [[בסעיף 78יד]] כנוסחו ערב תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]], יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרנות האמורות כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
:: (2) עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ד)(1) לבין סך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
::: (א) הגבוה מבין אלה (בפסקה זו - הסכום המנוצל):
:::: (1) הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית שחושב לפי סעיף קטן (ג) בשל כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:::: (2) הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ד) או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
::: (ב) ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2).
: (ו) כספים מכרית הביטחון הכללית יועברו לקרן ותיקה שבהסדר רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ז) לא יועברו כספים מכרית הביטחון הכללית לקרן ותיקה שבהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
: (ח) על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון האחיד, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי בקרן ותיקה שבהסדר לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] (בסעיף קטן זה - הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן, עד לסכום הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
::: (א) התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
::: (ב) שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1;
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לפי העניין.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;, בשל שנה מסוימת - ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
::: (1) תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
:::: (א) שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
:::: (ב) סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
:::: (ג) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:::: (ד) סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תקבול שהקרן קיבלה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התקבול עד תום אותה שנה, באותו תקבול;
:::: (ה) סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התשלום עד תום אותה שנה, באותו תשלום;
::: (2) תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית בשל אותה שנה;
::- &quot;השפעת התשואה לפי 4%&quot;, בשל שנה מסוימת - ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
::: (1) תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
:::: (א) שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
:::: (ב) סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
:::: (ג) סכום השווה למכפלת ריבית בשיעור של 4%, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:::: (ד) סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - כהגדרתו בפסקה (1)(ד) להגדרה &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;;
:::: (ה) סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - כהגדרתו בפסקה (1)(ה) להגדרה &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;;
::: (2) תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל אותה שנה;
::- &quot;נכסים סחירים&quot; - סך נכסי קרן ותיקה שבהסדר, למעט:
::: (1) איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שבהסדר, לפי [[חוק מילווה המדינה, התשל&quot;ט-1979]];
::: (2) סכומי הסיוע הממשלתי לפי [[פסקאות (1) ו-(2) של סעיף 78יד(א)]];
::: (3) נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
::- &quot;הסכום המצטבר&quot;, בשנה מסוימת - הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ג), כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2009, יהיה הסכום המצטבר - 0;
::- &quot;עקום הריבית&quot; - שיעורי ריבית צפויים, שלפיהם חושבו ההתחייבויות של הקרן במאזן הקרן;
::- &quot;עקום הריבית הקודם&quot;, בשל שנה מסוימת - עקום הריבית שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
::- &quot;ריבית חסרת סיכון&quot;, בשל שנה מסוימת - שיעור הריבית בשל אותה שנה לפי עקום הריבית הקודם;
::- &quot;שיעור שינוי המדד הצפוי&quot;, בשל שנה מסוימת - שיעור השינוי הצפוי במדד בשל אותה שנה, שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
::- &quot;שנה קודמת&quot; - השנה שקדמה לשנת החישוב;
::- &quot;שנת חישוב&quot; - שנה מסוימת, החל בשנת 2009;
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן&quot;, בשל שנה מסוימת - עודף אקטוארי, גירעון אקטוארי או איזון אקטוארי, כפי שנקבעו במאזן הקרן של אותה שנה, כששווי הנכסים הסחירים מחושב בהתאם להוראות לעניין חישוב שוויו של נכס לפי [[סעיף 33 לחוק הפיקוח על קופות גמל]];
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית&quot; - תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לעקום הריבית;
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%&quot; - תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לריבית בשיעור של 4%;
::- &quot;תיקון מס' 33&quot; - [[20:367827|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' 33), התשע&quot;ז-2017]].

=== סימן ו': הוראות שונות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78טז. תחולה (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הוראות [[פרק זה]] למעט הוראות [[סעיף 78יד(ד)]], לא יחולו על קרן ותיקה שאינה קרן גרעונית, אם היא אחת מאלה:
:: (1) קרן שביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) לא היה בה גרעון אקטוארי, ומתקיימים בה שני אלה:
::: (א) לפני יום ג' באב התשס&quot;ג (1 באוגוסט 2003) הגישה לממונה בקשה לקבוע בתקנונה מנגנון איזון אקטוארי;
::: (ב) לפני יום ז' בטבת התשס&quot;ד (1 בינואר 2004) נקבע מנגנון איזון אקטוארי, כפי שאושר על ידי הממונה, בתקנון הקרן;
:: (2) קרן שביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) היה בה גרעון אקטוארי הנמוך מ־10% מסך כל התחייבויות הקרן, או קרן מפעלית, ומתקיימים בה נוסף על התנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (1), גם שני אלה:
::: (א) עד למועד האמור בפסקה (1)(א) - הגישה לממונה תכנית שתביא אותה לאיזון אקטוארי;
::: (ב) עד המועד האמור בפסקה (1)(ב) - התכנית, כפי שאושרה בידי הממונה, קיבלה תוקף מחייב (בסעיף זה - התכנית המחייבת).
: (ב) קרן שהוראות [[פרק זה]] לא הוחלו עליה, כאמור בסעיף קטן (א), שלא הפעילה את מנגנון האיזון האקטוארי שנקבע בתקנונה במועד שנדרש להפעילו, או שלא פעלה בהתאם לתכנית המחייבת, לפי הענין, רשאי הממונה לקבוע כי הוראות [[פרק זה]], כולן או חלקן, יחולו עליה.
: (ג) הוראות [[סעיף 78יד(ד)]] לא יחולו לגבי עמית בקרן ותיקה שהחל לקבל קצבה לפני יום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003).

@ 78יז. שמירת סמכויות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לממונה לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר, ורשאי הוא להפעיל סמכות כאמור, בין השאר, לשם השגת מטרותיו של [[פרק זה]] וביצועו.

@ 78יח. עדיפות (תיקון: תשס&quot;ג)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי.

@ 78יט. תקנות לביצוע [[פרק ז'1]] (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע [[פרק זה]].

== פרק ז'2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==

@ 78כ. מטרה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מטרתו של [[פרק זה]] להעניק סיוע ממשלתי לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר באמצעות העמדת כרית ביטחון, כדי למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות, בכפוף לעריכת שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים בהן.

@ 78כא. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;, &quot;השפעת התשואה לפי 4%&quot;, &quot;עקום הריבית&quot;, &quot;עקום הריבית הקודם&quot;, &quot;ריבית חסרת סיכון&quot;, &quot;שיעור שינוי המדד הצפוי&quot;, &quot;שנה קודמת&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%&quot; ו&quot;תיקון מס' 33&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 78טו1(ט)]];
:- &quot;מאזן הקרן&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 78ב]];
:- &quot;נכסים סחירים&quot; - סך נכסי קרן ותיקה שאינה בהסדר, למעט:
:: (1) איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שאינה בהסדר, לפי [[חוק מילווה המדינה, התשל&quot;ט-1979]];
:: (2) סכומים שהממשלה משלמת לקרן מתקציב המדינה;
:: (3) נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
:- &quot;הסכום המצטבר&quot;, בשנה מסוימת - הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 78כב(ד)]], כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2012 יהיה הסכום המצטבר - 0;
:- &quot;עודף אקטוארי&quot;, &quot;גירעון אקטוארי&quot; ו&quot;איזון אקטוארי&quot; - הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי העניין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה שאינה בהסדר לבין כלל התחייבויות הקרן, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם -
:: (1) לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78כב(ד)]], יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
:: (2) לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78כב(ד)]], יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
:- &quot;שיעור הכרית&quot; - היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) הסכום שנקבע לקרן [[בתוספת ראשונה ב']];
:: (2) ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 שחושבו בהתאם לעקום הריבית, לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן, כשהן מחושבות לפי שיעור ריבית של 4%;
:- &quot;שיעור השפעת השינויים בתקנון&quot; - היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן אילו היה מתוקן תקנון הקרן לפי האמור [[בסעיף 78כב(א)(1) עד (4)]] באותו מועד;
:: (2) ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011;
:- &quot;שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011&quot; - שיעור ריבית רעיוני, אשר תוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן במאזן הקרן לשנת 2011 לפיו זהה לתוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן כפי שהופיעה במאזן הקרן לשנת 2011;
:- &quot;השנה הקובעת&quot; - השנה שבה הופחתו התחייבויות הקרן בשיעור השפעת השינויים בתקנון כאמור [[בסעיף 78כב(א)]];
:- &quot;שנת חישוב&quot; - שנה מסוימת, החל בשנת 2012;
:- &quot;תקרת כרית מעודכנת&quot; - הנמוך מבין אלה:
:: (1) שיעור הכרית כשהוא מוכפל בהפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011 ובין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית של 4%;
:: (2) הסכום שנקבע לקרן לפי [[תוספת ראשונה ב']], בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת לעומת מדד חודש דצמבר 2011.

@ 78כב. כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לקרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה ([[בפרק זה]] - כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר), ובלבד שתקנונה של הקרן תוקן בהתאם למפורט להלן, לשם הפחתת התחייבויות הקרן, לאחר שניתן אישור מאת הממונה, מראש ובכתב, לתיקון כאמור:
:: (1) גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן לא יפחת מהגיל כאמור [[בתוספת ראשונה א']], לפי מין המבוטח וחודש לידתו (בסעיף זה - גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה);
:: (2) אם גיל הפרישה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה]] יועלה מעל גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, יועלה בהתאמה גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן;
:: (3) קצבת הזקנה שתשולם מהקרן למי שביקש לקבלה לפני הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה תופחת בשיעור שייקבע בתקנון הקרן לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תגדיל את התחייבויות הקרן;
:: (4) מכל תשלום שמשלמת הקרן לפי תקנונה, בין שהוא קצבה ובין שהוא תשלום חד-פעמי, תנכה הקרן, לכל הפחות, את השיעורים האלה:
::: (א) בשנה הקובעת - ³⁄₄%;
::: (ב) בשנה הראשונה שלאחר השנה הקובעת - 1%;
::: (ג) בשנה השנייה שלאחר השנה הקובעת - 1¹⁄₂%;
::: (ד) מהשנה השלישית שלאחר השנה הקובעת, ואילך - 1³⁄₄%.
: (ב) הממונה רשאי לאשר לקרן ותיקה שאינה בהסדר לתקן את תקנונה, כך שייקבע בו כי לאחר שגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן הועלה בהתאם לסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, תוגדל קצבת הזקנה מהקרן המשולמת למי שלגביו הועלה גיל הזכאות כאמור, בשיעור מסוים, ובלבד שהעלות הנובעת מההגדלה כאמור תמומן באמצעות הפחתת התחייבויות אחרות של הקרן ושסך הפחתת התחייבויות הקרן לאחר תיקוני התקנון כאמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה יהיה בגובה הפרשי ההתחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות לפחות; לעניין זה, &quot;הפרשי התחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות&quot; - ההפרש שבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת אילולא הועלה גיל הזכאות לקבלת קצבה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, לבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת לאחר העלאת גיל הזכאות כאמור.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), קרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה כאמור באותו סעיף קטן אחרי יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) תהיה זכאית, החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת, לסכום מתוך כרית הביטחון לקרן שחושב לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שתיקנה את תקנונה כאמור עד תום השנה הקובעת כך שסך התחייבויותיה, נכון לתום השנה שקדמה לשנה הקובעת, הופחת בשיעור השפעת השינויים בתקנון וניתן אישור הממונה מראש ובכתב לתיקון התקנון כאמור.
: (ד) הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי, והוא לא יעלה על הסכום כאמור בפסקה (7):
:: (1) הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
::: (א) הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ב) הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ג) הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה זו;
:: (2) הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת, ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
::: (ב) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:: (3) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת 4% בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
::: (ב) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
:: (4) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
:: (5) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
::: (ב) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
:: (6) סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון לקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב;
:: (7) הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו), לפי העניין;
::: (ב) הגירעון האקטוארי במאזן הקרן, ואם אין גירעון אקטוארי - 0; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ה)(1) הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל מהשנה הקובעת, הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום שנקבע לקרן [[בתוספת ראשונה ב']], בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2011 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2012 עד תום שנת החישוב;
::: (ב) סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה לאחר יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת כאמור בסעיף קטן (ג), הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תקרת כרית מעודכנת בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר של השנה הקובעת עד תום שנת החישוב;
::: (ב) סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמהשנה שקדמה לשנה הקובעת עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) -
:: (1) ניתן סיוע ממשלתי לקרן ותיקה שאינה בהסדר נוסף על הסיוע הקבוע [[בפרק זה]], ונוסף על הסיוע שניתן לקרן ערב תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]], יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרן האמורה כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
:: (2) עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א) או (2)(א), לפי העניין, לבין סך ההתחייבויות של אותה קרן על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של אותה קרן כפי שנקבעו במאזן הקרן בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
::: (א) הגבוה מבין אלה (בפסקה זו - הסכום המנוצל):
:::: (1) הסכום מתוך כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שחושב לפי סעיף קטן (ד) לאותה קרן, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:::: (2) הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ה)(1) או (2), או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
::: (ב) ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרן כפי שנקבע במאזן הקרן בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2);
:: (3) שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לעניין סעיף זה יראו קרן ותיקה שאינה בהסדר, שתיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017), כאילו תיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012), במגבלות ובתנאים שיקבע, לרבות לעניין הפחתת התחייבויות של הקרן.
: (ז) כספים מכרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו לאותה קרן, רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ח) לא יועברו כספים מכרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
: (ט) על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון קרן ותיקה שאינה בהסדר, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי באותה קרן, לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] (בסעיף קטן זה - הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן עד לסכום הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
::: (א) התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
::: (ב) שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1;
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו), לפי העניין.

== פרק ח': הפסקה במתן שירותים ==

@ 79. הגדרה
: [[בפרק זה]], &quot;שביתת עובדים&quot; - הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין.

@ 80. אכרזה על הפסקה במתן שירותים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) נוכח הממונה, לאחר התייעצות בועדה, שמבטח פלוני אינו יכול לנהל עסקיו באורח תקין מחמת שביתת עובדיו, רשאי הוא להכריז כי המבטח הפסיק לתת שירותים, ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי המבטח או על חלק מהם.
: (ב) האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.
: (ג) באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק המבטח לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.
: (ד) בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.

@ 81. דחיית מועדים
: (א) הוסכם בין המבטח שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהמבטח או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
: (ב) דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.

@ 82. ריבית והפרשי הצמדה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי [[סעיף 81]] ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.
: (ב) היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי [[סעיף 81]] צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, &quot;התחייבות צמודת-ערך&quot; - התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.
: (ג) הממונה רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי לשלם למוסד בנקאי כל סכום שהוא חב למבטח שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום למבטח שבהפסקה; הממונה רשאי להורות בדבר דרכי התשלום ודרכי פרסום ההוראה.

@ 83. תוקף פוליסות
: נסתיימה תקופת הביטוח על פי חוזה ביטוח תוך תקופת ההפסקה, רואים אותה כאילו הוארכה בהסכמת הצדדים עד לתום 30 ימים מיום ביטול האכרזה, זולת אם קודם לאכרזה גילה אחד הצדדים לחוזה כי אין בדעתו להמשיך בהתקשרות או אם המבוטח התקשר בחוזה ביטוח עם מבטח אחר; לגבי תקופת ההארכה תחול חובת תשלום דמי ביטוח לפי השיעור שנקבע להם בחוזה הביטוח, יחסית לאורך התקופה.

@ 84. הגבלת אחריות
: מבטח שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים במישרין מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.

== פרק ט': הוראות מעבר ==

@ 85. מבטחים וסוכנים קיימים
: (א) חברה או אגודה שיתופית שהתאגדה בישראל, ואשר ערב תחילתו של חוק זה (להלן - יום התחילה) עסקה כדין כמבטח - זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
: (ב) תאגיד חוץ רשום בישראל אשר ערב יום התחילה עסק כדין בישראל כמבטח - זכאי לרשיון מבטח חוץ.
: (ג) יחיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח - זכאי לרשיון סוכן יחיד.
: (ד) תאגיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח - זכאי לרשיון סוכן תאגיד.

@ 86. בעל פטור
: (א) תושב חוץ שערב יום התחילה עסק בעסקי ביטוח בישראל והיה פטור לפי סעיף 14 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי&quot;א-1951 (להלן - החוק הקודם), מהוראות החוק הקודם, כולן או מקצתן - זכאי לפטור דומה מהוראות חוק זה.
: (ב) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דרך כלל או לענין מסויים, או להתנותו בתנאים.

@ 87. אגודה עותמאנית (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) אגודה שנוסדה לפי [[החוק העותומני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות משנת 1909]] (להלן - אגודה עותמאנית), אשר ערב יום התחילה עסקה כדין כמבטח - זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
: (ב) תקפו של רשיון מבטח ישראלי שניתן לאגודה עותמאנית כאמור בסעיף קטן (א) יפקע בתום ששה חדשים מיום התחילה, זולת אם חבריה התאגדו כחברה או כאגודה שיתופית תוך אותה תקופה.
: (ג) מקום שמדובר בחוק זה בדירקטור במנהל עסקים או בנושא משרה, יראו לענין אגודה עותמאנית כאילו מדובר במי שרשאי לפעול בשמה על פי תקנותיה.

@ 88. החזקת אמצעי שליטה
: (א) מי שהחזיק כאמור [[בסעיף 32(א)]] ערב יום התחילה יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה במבטח, זכאי להיתר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) מי שערב יום התחילה שלט במבטח כאמור [[בסעיף 32(ב)]] זכאי להיתר לפי [[אותו סעיף]].

@ 89. אגודה לביטוח (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) אגודה לביטוח שעל פי [[=הכללים|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק), התשכ&quot;ג-1963]] (להלן [[בפרק זה]] - הכללים), היתה פטורה ערב יום התחילה מהוראות החוק הקודם כאמור [[בכללים]], זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות חוק זה, למעט [[סעיפים 18]], [[22]], [[23]], [[104]] [[ו־105]], כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות [[בתוספת השניה]].
: (ב) אגודה כאמור בסעיף קטן (א) תגיש לממונה -
:: (1) הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 ימים מיום רישומו בידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי [[החוק העותמאני על האגודות]], לפי הענין;
:: (2) מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים עד יום 30 באפריל של כל שנה.

@ 90. אגודה שאינה עוסקת בביטוח חיים
: אגודה שיתופית שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, שעל פי [[הכללים]] היתה פטורה מהוראות החוק הקודם, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות [[סימן ג' לפרק ג']] [[וסעיף 35]], כל עוד מתקיים בה התנאי האמור.

@ 91. הסדרי ביטוח קיימים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לענין [[סעיף 40]] רואים זכאי לרשיון לפי [[פרק זה]] כמי שהגיש לממונה, לפי [[סעיף 16]], את תכניות הביטוח, תנאי הביטוח, תעריפי דמי הביטוח והתשלומים האחרים שהוא גובה מן המבוטחים, והסדרי ביטוח המשנה שלו, הכל כפי שהם נוהגים אצלו בעת הגשת הבקשה לרשיון לפי [[פרק זה]].

@ 92. מתן רשיונות והיתרים לזכאים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) זכאי לרשיון או להיתר לפי [[סעיפים 85]], [[86]], [[87]] [[או 89]] שלא הגיש לממונה בקשה לכך תוך ששה חדשים לאחר יום התחילה, רואים אותו כאילו ויתר עליו.
: (ב) הממונה רשאי להתנות מתן רשיון או היתר לפי [[סעיפים 85]], [[86]], [[87]], [[88]] [[או 89]] בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאים מכוח החוק הקודם.

== פרק ט'1 - עיצום כספי (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) ==

@ 92א. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הפר אדם את הוראת [[סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]], או הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט [[בתוספת השלישית]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת הרביעית]].
: (ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104(ב)]] - 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי [[התוספת הרביעית]] אילו הפר הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]];
:: (2) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104(ג)]] - 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי [[התוספת הרביעית]] אילו הפר הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]].
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, &quot;עובד זוטר&quot; - עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;
:: (2) לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.
: (ד) לא דיווח מבטח למוסד לביטוח לאומי (בסעיף קטן זה - המוסד) על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי הוראות [[סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], בניגוד להוראת [[סעיף 328(א1) לחוק האמור]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי [[התוספת הרביעית]], בסכום שהיה מוטל עליו בשל הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השלישית]].

@ 92א1. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור [[בסעיף 92א]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הממונה כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 92ו]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה, בהתאם להוראות [[סעיף 92א4]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 92ה]].

@ 92א2. התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 92א1]], להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה ([[בסימן זה]] - הודעה על התחייבות).
: (ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות); הממונה רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.
: (ג) מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

@ 92א3. הפרת ההתחייבות (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור [[בסעיף 92ה]]; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהממונה נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;
:: (2) חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 92ה]]; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 92א2(ב)]] - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.
: (ב) הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר הממונה למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]] בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.

@ 92א4. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה הממונה.

@ 92א5. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת הממונה נחוץ לשם קבלת החלטה לפי [[סעיף 92א7]]; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל הממונה ממועד מסירת ההודעה כאמור.

@ 92א6. פרוטוקולים (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות הממונה; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

@ 92א7. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 92א4]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 92טז]].
: (ב) החליט הממונה לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 92ו]]; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
: (ג) החליט הממונה שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.
: (ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 92א4]] בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 92ב. עדכון עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
: (ב) הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.

@ 92ג. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))
@ 92ד. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 92ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: (א) בהפרה נמשכת, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 92א]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 92ו. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 92א7(ב)]].

@ 92ז. סכומי עיצום כספי מעודכנים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות [[סעיף 92א4]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ואם הוגש ערעור על דרישת התשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו - לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

@ 92ח. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 92ט. גביה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 92י. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[סעיף 92א(ב)]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי [[סעיף 104]], לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי [[סעיף 104]], יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 92יא. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 92יב. ערעור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
: (ב) אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.
: (ב1) הוגש ערעור על החלטת הממונה, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.
: (ג) התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 92יג. אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) המנהל הכללי של תאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, &quot;שותפות&quot; ו&quot;שותף מוגבל&quot; - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]].

@ 92יד. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי [[פרק זה]], והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור - בטלה;
:: (2) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי [[פרק זה]] ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה כאמור [[בסעיף 92כא]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

@ 92טו. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשע&quot;א-3)
: שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השלישית]] ואת [[התוספת הרביעית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת הרביעית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין מבטח - 2,000,000 שקלים חדשים;
: (2) לעניין תאגיד שאינו מבטח - 1,500,000 שקלים חדשים;
: (3) לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל בלא רישיון - 150,000 שקלים חדשים;
: (4) לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון שאינו עובד שכיר - 27,000 שקלים חדשים;
: (5) לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד ואינו נושא משרה או שותף בו - 18,000 שקלים חדשים;
: בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]] וכן חבר ועדת השקעות.

@ 92טז. הפחתת העיצום הכספי ושינוי [[התוספת החמישית]] (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי [[סעיף 92א]], בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים [[בתוספת החמישית]] לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע הממונה לפי [[התוספת האמורה]].
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת החמישית]].

@ 92יז. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי [[סעיף 92טז]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 92ח]].

@ 92יח. הפרת הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: הממונה רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

@ 92יט. עיצום כספי על־תנאי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים [[בתוספת החמישית]] אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על־תנאי לתקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים ([[בפרק זה]] בהתאמה - עיצום על־תנאי ותקופת התנאי).
: (ב) בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הממונה לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.
: (ג) המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב) - ישלם המפר את העיצום על־תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.

@ 92כ. מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם החל הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי [[סעיף 49ג]] או הליך בירור מינהלי לפי [[סעיף 49ד]] (בסעיף זה - תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.
: (ב) לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.
: (ג) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהממונה להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.

@ 92כא. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) בלי לגרוע מסמכויות הממונה לפי [[סעיפים 60 עד 62]], הממונה רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:
:: (1) אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי [[סעיף 92א]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 92א]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) על תשלום לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 92ח]], עד תשלומו, ועל גבייתו יחולו הוראות [[סעיף 92ט]].
: (ג) האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.

@ 92כב. פרסום על הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א)(1) הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], רשאי הממונה לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום - אם הופחת לפי הוראות [[סעיף 92טז]] ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד - גם את שמו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.
: (ב) פרסם הממונה דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) החליט הממונה להטיל עיצום על-תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור [[בסעיף 92יט]], יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי [[סעיף 92יט]] והנימוקים להטלת העיצום על־תנאי.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], רשאי הממונה להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.
: (ה) ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות [[סעיף 49ו]], יפרסם הממונה את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.
: (ו) הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], בשינויים המחויבים לפי העניין.

@ 92כג. דיווח על החלטות הממונה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: הממונה ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטותיו לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יפורסם לפי הוראות [[סעיף 92כב]].

== פרק י': הוראות שונות ועונשין (תיקון: תשס&quot;ה-4) ==

@ 93. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 94. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 95. קופת חולים (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח)
: על קופת חולים כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]], לא יחולו הוראות חוק זה לענין שירותים רפואיים שהיא נותנת לפי [[החוק האמור]] לרבות שירותים נוספים בהתאם [[לסעיף 10 בחוק האמור]].

@ 96. החלת הוראות
: (א) מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין תושב חוץ או סוכנו, מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מי שקיבל פטור לפי [[סעיף 86]] או סוכנו, ומורשה של מי שקיבל פטור לפי [[סעיף 86]] - דינם כדין סוכן ביטוח, ויחולו עליהם הוראות חוק זה הנוגעות לסוכן, לרבות חובת הרישוי.
: (ב) שר האוצר רשאי להורות כי מי שחל עליו סעיף קטן (א) יחולו עליו גם הוראות [[סימנים א' עד ד' לפרק ג']], [[סימן ב' לפרק ד']], [[פרק ח']], [[וסעיפים 38 עד 41]], [[55 עד 62]] [[ו־98]], כולן או מקצתן, כאילו היה מבטח.

@ 97. הוצאות ביקורת (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הסמיך הממונה מי שאינו עובד המדינה לערוך ביקורת אצל מבטח או סוכן ביטוח, רשאי הממונה להטיל את הוצאות הביקורת על המבטח או על סוכן הביטוח, לפי הענין.

@ 98. אגרות
: שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר -
: (1) אגרה בעד מתן רשיון למבטח;
: (2) אגרה שנתית למבטח לכל ענף ביטוח שבו הורשה לעסוק באותה שנה;
: (3) אגרה בעד מתן רשיון לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
: (4) אגרה שנתית לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
: (5) אגרה בעד בחינה;
: (6) דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום;
: (7) ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

@ 99. רישום מבטח וסוכן תאגיד (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תאגיד שמסמכי התאגדותו שהוגשו לרישום מראים שבין מטרותיו עיסוק בביטוח או בתיווך בביטוח, לא יירשם אלא אם צורפה תעודה של הממונה המאשרת הסכמתו לרישום.

@ 100. הגבלת השימוש במלה &quot;ביטוח&quot; (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) לא ישתמש אדם, פרט לבעל רשיון לפי חוק זה, במלה &quot;ביטוח&quot; או בכל מלה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, אלא בהיתר מאת הממונה.
: (ב) הממונה רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה, למחוק, תוך המועד שקבע הממונה, מן השם שבו הוא מנהל עסקים, את המלה &quot;ביטוח&quot; או כל מלה הנגזרת ממנה.

@ 101. תנאים ברשיונות ואיסור העברה
: (א) המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו.
: (ב) רשיון, היתר או אישור שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

@ 102. ערעור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת הממונה לפי [[סעיף 62(א)]], רשאי לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.
: (ב) הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
: (ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדר דין לדיון בערעור.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ״ב–1981]].))

@ 103. הארכת מועדים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הממונה רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסויים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע [[בסעיפים 29(ג)]], [[81]] [[או 102]] או בתקנות לפי [[סעיף 102]].

@ 104. עונשין (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;הקנס הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי הענין:
:: (1) לגבי סוכן יחיד ולגבי עובד בתאגיד המנוי בפסקאות (3) או (4) שאינו נושא משרה בו - הסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (2) לגבי יחיד שאינו מנוי בפסקה (1) - פי שניים מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי סוכן תאגיד ותאגיד אחר שאינו מבטח - פי שמונה מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (4) לגבי מבטח - פי ששה עשר מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:
:: (1) עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
:: (2) פעל בניגוד להוראה שנתן לו הממונה לפי הוראות [[סעיף 23(ב)]], בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;
:: (3) החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 32]];
:: (3א) הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 32(א1)]];
:: (4) החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ג1)]];
:: (4א) שלט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 32א]];
:: (5) העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (6) קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת הממונה לפי [[סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (11) גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי [[סעיף 37]];
:: (12) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר הודעה לממונה על כוונתו לעשות כן, בניגוד להוראות [[סעיף 40(א) או (ח)]], לפי העניין;
:: (12א) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, אף שהממונה או עובד הכפוף לו הודיע על התנגדותו לתכנית הביטוח או לכתב השירות, כולם או חלקם, או לשינוי בתכנית הביטוח או בכתב השירות, כולו או חלקו, בניגוד להוראות [[סעיף 40(ב) או (ח)]];
:: (12ב) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 40(ג)(4) או (ח)]];
:: (12ג) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או לא הנהיג שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראת הממונה לפי [[סעיף 40(ד) או (ח)]];
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות [[סעיף 42א]] או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין הכוללים פרט מטעה ייכללו בדוח או בהודעה כאמור;
:: (15) ניהל את עסקיו בענף ביטוח חיים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 54]];
:: (16) תיאר תיאור מטעה עסקת ביטוח או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (17) עשה דבר שיש בו משום ניצול או הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת, בניגוד להוראות [[סעיף 58]];
:: (18) לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן הממונה, לפי הוראות [[סעיף 62(א)]];
:: (19) לא מילא אחר הוראה שנתן הממונה לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות [[סעיף 65]];
:: (20) הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן הממונה לפי הוראות [[סעיף 66]];
:: (21) הפר הוראה שנתן הממונה לפי הוראות [[סעיפים 67]] [[או 68]];
:: (22) כיהן כנושא משרה או כעובד אחר במבטח אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות [[סעיף 68]], או כיהן כנושא משרה במבטח אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות [[אותו סעיף]];
:: (23) (((נמחקה).))
: (ג) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הבסיסי:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) עסק בתיווך לענין ביטוח, ואינו אחד מהמנויים [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 24(א)]], או שעסק בתיווך לענין ביטוח שלא בהתאם לתנאים המפורטים באותן פסקאות;
:: (3) עסק בתיווך לענין ביטוח בין אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
:: (4) שלט בסוכן תאגיד בלא היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ב)]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) העביר אמצעי שליטה בסוכן תאגיד, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) קיבל עסקי ביטוח, בניגוד להוראות [[סעיף 41(א)]];
:: (10) (((נמחקה);))
:: (11) (((נמחקה);))
:: (12) (((נמחקה);))
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) (((נמחקה);))
:: (15) (((נמחקה);))
:: (16) (((נמחקה);))
:: (17) התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 57]];
:: (18) פעל בחיסול עסקי מבטח שלא בהתאם להוראות שנתן לו הממונה לפי [[סעיפים 63]] [[או 64]];
:: (19) השתמש במילה &quot;ביטוח&quot; או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 100]].

@ 104א. עבירה כדי להטעות או לרמות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: מי שעבר עבירה מהעבירות המנויות [[בסעיף 104]] כדי לרמות או להטעות מבוטח או כדי לרמות או להטעות מי ששוקל להתקשר בחוזה ביטוח, דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי שלושה מן הקנס הקבוע לאותה עבירה.

@ 104ב. קנס בעבירה נמשכת (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכת העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל על אותה עבירה.

@ 105. חובת פיקוח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[סעיף 104]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 104]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

@ 106. פרסום פסק דין או תיקון פרסום
: בית משפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינו כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 107. ראיה לפרסום
: הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס תיאור מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן בעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

@ 108. פיצויים
: דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות [[סעיפים 55 עד 59]] כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי דיני הנזיקין.

@ 108א. מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי (תיקון: תשע״ז–4)
: (א) בסעיף זה, ”תביעה” – תביעה לפיצוי או לשיפוי, או לתחלוף כמשמעותו [[בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981]], והכול בקשר לתגמולי ביטוח ששילם מבטח למבוטח.
: (ב) מבטח ישלח הודעה בכתב לצד שלישי על כוונתו להגיש תביעה נגדו, 30 ימים לפחות לפני הגשת התביעה.
: (ג) הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תכלול את שם המבטח ודרכי ההתקשרות עמו, וכן פירוט של עילת התביעה, ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה שבכוונת המבטח להגיש.
: (ד)(1) הגיש מבטח תביעה נגד צד שלישי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שדן בתביעה לפסוק הוצאות לטובת הצד השלישי בסכום שימצא לנכון בנסיבות העניין שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, וכן רשאי הוא להורות על מחיקת התביעה, והכול אלא אם כן הוכיח המבטח כי אם היה שולח הודעה בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, תביעתו היתה מתיישנת.
:: (2) לעניין הוראות פסקה (1), נטל ההוכחה שהצד השלישי קיבל את ההודעה הוא על המבטח.
: (ה) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם צורף לתביעה נתבע נוסף בכל שלב משלבי הדיון.

@ 108ב. מתן הודעה בדבר רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן (תיקון: תשע״ט)
: (א) נודע למבטח כי רכב מבוטח שהוא רכב מעוקל נגנב או נקבע כרכב באובדן ולמבוטח יש זכות לתגמולים, ישלח לגורם המעקל הודעה על שינוי מצב הרכב ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח בתוך 100 ימים מהמועד שבו נודע לו הדבר.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;גורם מעקל&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מערכת ההוצאה לפועל;
::: (2) המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;
::: (3) גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח [[פקודת המסים (גבייה)]];
::- &quot;רכב באובדן&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) רכב באובדן גמור כהגדרתו [[בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ&quot;ח-1998]];
::: (2) רכב באובדן גמור להלכה כהגדרתו בהוראות לפי [[סעיף 38]];
::- &quot;רכב מבוטח&quot; - רכב שבוטח בביטוח נזקי רכוש ונזקי רכוש של צד שלישי כמשמעותו בהוראות לפי [[סעיף 38]];
::- &quot;רכב מעוקל&quot; - רכב שהוטל עליו עיקול לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]], או [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 109. התאמת הוראות לאגודות שיתופיות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מקום שמדובר בחוק זה בדירקטוריון, בדירקטור או במנהל עסקים יראו, לענין מבטח או סוכן ביטוח שהוא אגודה שיתופית, כאילו מדובר בועד או בפקיד, לפי הענין, כמשמעותם [[בפקודת האגודות השיתופיות]], ומקום שמדובר בו בהון מניות יראו כאילו מדובר בסכום ההשתתפות של החברים באגודה השיתופית.

@ 110. תחולת הוראות לגבי כונס נכסים
: הוראות [[פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה, בשינויים המחוייבים.

@ 111. ביטול
: חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשי&quot;א-1951 - בטל.

@ 111א. פרסום הוראות הממונה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

@ 112. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

@ 113. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ט בסיון התשמ&quot;א (1 ביולי 1981), למעט [[פרק ז']] שתחילתו ביום פרסום חוק זה ברשומות.

@ 114. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה  (תיקון: תשס&quot;ג) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 78ב(א)]]))) ====

=== חלק א': קרנות גירעוניות ===

@ (1) : מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע&quot;מ;
@ (2) : קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע&quot;מ;
@ (3) : נתיב - קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע&quot;מ;
@ (4) : קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל - אגודה שיתופית בע&quot;מ;
@ (5) : קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע&quot;מ;
@ (6) : קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע&quot;מ.

=== חלק ב': קרנות מפעליות ===

@ (1) : קרן הגמלאות של חברי &quot;אגד&quot; בע&quot;מ;
@ (2) : קרן הגמלאות של חברי &quot;דן&quot; בע&quot;מ;
@ (3) : קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע&quot;מ;
@ (4) : קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא&quot;י בע&quot;מ.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשע&quot;ז-2) __NOSUB__ ==

==== ((([[סעיף 78כב(א)(1)]]))) ====
=== חלק א': גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי גבר ===
{|
! חודש לידה !! גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)
|-
| עד דצמבר 1948 || 65
|-
| ינואר עד מאי 1949 || 65 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1949 עד ינואר 1950 || 65 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1950 || 66
|-
| אוקטובר 1950 עד מאי 1951 || 66 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1951 עד ינואר 1952 || 66 ו-8 חודשים
|-
| פברואר 1952 ואילך || גיל הפרישה לגבר, כאמור [[בסעיף 3 לחוק גיל פרישה]]
|}

=== חלק ב': גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי אישה ===
{|
! חודש לידה !! גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)
|-
| עד דצמבר 1953 || 60
|-
| ינואר עד מאי 1954 || 60 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1954 עד ינואר 1955 || 60 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1955 || 61
|-
| אוקטובר 1955 עד מאי 1956 || 61 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1956 עד ינואר 1957 || 61 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1957 || 62
|-
| אוקטובר 1957 עד מאי 1958 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1955, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| יוני 1958 עד ינואר 1959 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1955 עד אפריל 1956, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| פברואר עד ספטמבר 1959 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים מאי עד דצמבר 1956 כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| אוקטובר 1959 עד מאי 1960 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1957, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| יוני 1960 עד ינואר 1961 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1957 עד אפריל 1958, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| פברואר 1961 ואילך || גיל הפרישה לאישה כאמור [[בסעיף 3 לחוק גיל פרישה]]
|}

== תוספת ראשונה ב' (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==
==== ((([[סעיף 78כא]], [[סעיף 78כב(ה)(1)(א)]]))) ====

{|
! שם הקרן !! תקרת כרית הביטחון {{ש}} {{מוקטן|(במיליוני שקלים חדשים)}}
|-
| גילעד גמלאות לעובדים דתיים || 520
|-
| יוזמה קרן פנסיה לעצמאים || 119
|-
| מגן קרן פנסיה ותיקה || 28
|-
| קרן פנסיה יסוד &quot;עמית&quot; || 87
|-
| עתידית קופת פנסיה || 68
|-
| קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא&quot;י || 144
|-
| קרן גמלאות של חברי &quot;דן&quot; || 95
|-
| קרן גמלאות של עורכי דין בישראל || 45
|-
| קרן הפנסיה ה.ע.ל || 821
|-
| עתודות קרן פנסיה ותיקה || 573
|}

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ג) ==
==== ((([[סעיף 89]]))) ====

@ : ההוראות שצריכות להתמלא באגודה הזכאית להיתר לפי [[סעיף 89]] -
@ (1) : לפי תקנותיה משמשות כל הכנסותיה לטיפוח המטרות שלשמן נוסדה;
@ (2) : תקנותיה אוסרות עליה לשלם לחברים דיבידנד על הון המניות או לחלק ביניהם רווחים;
@ (3) : עסקיה עם חבריה בלבד או פועלת רק בין חבריה;
@ (4) : תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;
@ (5) : אין היא מבטח מורשה כמשמעותו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
@ (6) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : מספר חבריה אינו עולה על 500, או, אם הסכים לכך הממונה - על 1000.

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;א-3) __NOSUB__ ==
====  ((([[סעיפים 92א(א)]] [[ו־92טו]]))) ====

=== חלק א' ===
@ (1) : לא מסר למבוטח פוליסה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]];
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : הפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי [[סעיף 2(ב)]] או לפי [[סימן א'1 לפרק ד']];
@ (3) : לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 34א]];
@ (4) : לא השתתף באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות [[סעיף קטן (א) של סעיף 31 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א לחוק זה]], או לא מילא אחר ההוראות שניתנו לפי [[+#31|סעיף קטן (ב) של סעיף 31 האמור]];
@ (5) : לא מילא אחר ההוראות לפי [[סעיף 33(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], לעניין אופן חישוב שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;
@ (6) : לא שלח למבוטחים בביטוח תלוי תשואה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 35 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (7) : לא מילא אחר ההוראות לפי [[סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;
@ (7א) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4) : הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר לממונה הודעה על כך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 40(ג)(1) או (ח)]];
@ (7ב) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4) : הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראות בדבר תנאי ביטוח או תנאי כתב שירות, דמי ביטוח או דמי כתב שירות שנתן הממונה לפי [[סעיף 40(ו) או (ח)]];
@ (8) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לא הגיש לממונה דוחות והודעות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 42]];
@ (9) : לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח את הפרטים הדרושים לפי הוראות [[סעיף 48א(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : נכח או הצביע באסיפה כללית של מבטח ולא מסר לממונה פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(ב)]];
@ (11) (תיקון: תשע&quot;ד) : לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי [[סעיפים 32א(ה)]], [[50]] [[או 73]];
@ (12) (תיקון: תשע&quot;ח) : סירב לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות [[סעיף 19לה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (13) (תיקון: תשע&quot;ח) : סירב למכור פוליסת ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים, עקב מוגבלותו, בניגוד להוראות [[סעיף 19ע לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (12) (תיקון: תשע&quot;ח-2) &lt;עוגן פרט 12א&gt; : (((ספרור שגוי במקור):)) לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 59ב]].

=== חלק ב' ===
@ (1) : לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון מבטח, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
@ (2) : הפר תנאי בהיתר שניתן לו לפי [[סעיף 32]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
@ (3) : לא החזיק בהון מניות מינימלי ובעודף מינימלי של נכסים לעומת התחייבויות, בניגוד להוראות שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 35]];
@ (4) : פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי [[סעיף 36]];
@ (4א) (תיקון: תשע&quot;ד) : החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי, בניגוד להוראות [[סעיף 36(ד)]];
@ (5) : לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, בהתאם להוראות לפי [[סימן א'1 לפרק ד']], ולעניין ועדת השקעות תלויות תשואה - לרבות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[סימן א'1 לפרק ד'|בסימן האמור]], או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;
@ (6) : כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר במבטח, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סימן א'1 לפרק ד']], ולעניין חבר ועדת השקעות תלויות תשואה - לרבות בניגוד להוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[סימן א'1 לפרק ד'|בסימן האמור]];
@ (7) : חישב את שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בניגוד להוראות שר האוצר לפי [[סעיף 33(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (8) : לא חישב תשואה שהשיג מבטח בביטוח תלוי תשואה, או לא זקף את הרווחים וההפסדים למבוטחים, באופן ובמועדים שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 34 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות [[-|סעיף 34 האמור]] לעניין כספים חדשים שהפקידו מבוטחים.

=== חלק ג' ===
@ (1) : שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 32(ה) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (2) : תיאר תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (3) : פעל בניגוד להוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם שנקבעו לפי [[סעיף 38]];
@ (4) : שילם דמי עמילות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 41]];
@ (4א) (תיקון: תשפ&quot;ב) : גבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות [[סעיף 59א3]];
@ (5) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 92כב(ד)]];
@ (6) : ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי [[פרק ט'1]], שילם עיצום כספי שהוטל לפי [[פרק ט1|פרק זה (([צ&quot;ל: הפרק האמור]))]] במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 92יד]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;א-3) ==
====  ((([[סעיפים 92א(א)]] [[ו־92טו]]))) ====

@ : [[בתוספת זו]], &quot;היקף נכסים מנוהלים&quot; - סך כל הנכסים המוחזקים בידי מבטח כנגד כל התחייבויותיו, לרבות התחייבויות תלויות תשואה, התחייבויות שאינן תלויות תשואה והון עצמי.
@ (1) : לעניין מבטח -
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | היקף נכסים מנוהלים בידי המבטח (במיליוני שקלים חדשים)
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| עד 1,000 || 150,000 || 400,000 || 500,000
|-
| מעל 1,000 עד 10,000 || 200,000 || 450,000 || 750,000
|-
| מעל 10,000 || 250,000 || 500,000 || 1,000,000
|}
@ (2) : לעניין תאגיד שאינו מבטח ואינו סוכן תאגיד -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 200,000 || 450,000 || 750,000
|}
@ (3) : לעניין סוכן תאגיד -
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | דמי עמילות בשנה {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| עד 10 || 50,000 || 112,500 || 187,500
|-
| מעל 10 || 200,000 || 450,000 || 750,000
|}
@ (4) : לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל ללא רישיון -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 25,000 || 60,000 || 75,000
|}

@ (5) : לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון, שאינו עובד שכיר בתאגיד -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 4,500 || 9,000 || 13,500
|}
@ (6) : לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד המנוי [[פרט 1|בפרטים (1) עד (3)]] ואינו נושא משרה או שותף בהם -
{|
! colspan=&quot;3&quot; |סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 3,000 || 6,000 || 9,000
|}

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;א-3) ==
==== ((([[סעיפים 92טז]] [[ו־92יט]]))) ====

@ (תיקון: תשע&quot;ו-4) : הממונה רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי את הסכום הנקוב לצד כל נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות - בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:
@ (1) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצא הממונה כי המפר הפר את אותה הפרה - עד 40%; ואולם מצא הממונה כי המפר הפר הוראות לפי חוק זה, [[חוק הפיקוח על קופות גמל]], [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] בשלוש השנים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו - עד 20%;
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה לפני פנייה מטעם הממונה - עד 50%;
@ (3) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - עד 10%;
@ (4) : השפעת הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר או על המבוטחים של המפר, לרבות לנוכח היחס בין גובה העיצום הכספי לבין מחזור הפעילות השנתי או לבין ההון העצמי של מפר שהוא תאגיד, ולגבי מפר שהוא יחיד - היחס בין גובה העיצום הכספי לבין הכנסתו מהתאגיד שבו הוא עובד, לבין הכנסתו השנתית או לבין ההון העצמי שלו - עד 50%;
@ (5) : למפר מערכת נהלים פנימית שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי - עד 25%, ולגבי מפר שהוא יחיד שפעל לפי מערכת נהלים פנימית של התאגיד שבו הוא עובד - עד 50%;
@ (6) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שנתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין - עד 50%; הממונה יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה לפיה;
@ (7) : העובדות המהוות את ההפרה קלות ערך בהתחשב ברווח שהיה עשוי להיות מופק מההפרה, ההפסד שהיה עשוי להימנע ממנה, הנזק שהיה עשוי להיגרם ממנה או תפקידו של המפר - עד 30%.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ח באדר ב' התשמ&quot;א (24 במרס 1981).

&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* יורם ארידור, שר האוצר
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>9y47t0iy480lh4zcmcegl9ile6d1cxi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>316045</id>
    <revision>
      <id>1419273</id>
      <parentid>1417713</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T06:00:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419268] כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="392392" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000503}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 221|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209338.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 94|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209337.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 30|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 201|תיקון לפקודת הסטטיסטיקה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209023.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 26|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209335.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 208|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209334.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 203|חוק הביקורת הפנימית|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 2|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211015.pdf}}, {{ח:תיבה|4|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317365.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 158|תיקון מס׳ 4 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 45|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211326.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 32|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|221|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211426.pdf}}, {{ח:תיבה|222|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211427.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 64|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 97|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 477|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 55|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|370|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299655.pdf}}, {{ח:תיבה|433|תיקון מס׳ 12 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299767.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 331|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|527|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299878.pdf}}, {{ח:תיבה|732|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299604.pdf}}, {{ח:תיבה|859|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 19|ת״ט}}, {{ח:תיבה|279|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 121|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300727.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301033.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 474|חוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}, {{ח:תיבה|515|תיקון מס׳ 3 לחוק החוזים האחידים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301011.pdf}}, {{ח:תיבה|545|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301211.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 53|תיקון מס׳ 5 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301133.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}, {{ח:תיבה|1120|חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301269.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 109|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 60|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306600.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 26|תיקון מס׳ 13 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315848.pdf}}, {{ח:תיבה|252|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}, {{ח:תיבה|1254|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|342|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון מס׳ 192 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369728.pdf}}, {{ח:תיבה|1048|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390346.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 739|תיקון מס׳ 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502709.pdf}}, {{ח:תיבה|880|תיקון מס׳ 57 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 40|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519394.pdf}}, {{ח:תיבה|63|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}, {{ח:תיבה|99|תיקון מס׳ 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528211.pdf}}, {{ח:תיבה|160|תיקון מס׳ 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528257.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 864|תיקון מס׳ 34 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628369.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוועדה המייעצת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: ענפי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: רישוי מבטחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: פקדון {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: ביטול רשיון מבטח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: רישוי סוכני ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: שליטה ואמצעי שליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הפיקוח על עסקי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: הגבלות על ניהול עסקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א׳1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א2|סימן א׳2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: דינים וחשבונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב1|סימן ב׳1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: הפרדת עסקי ביטוח חיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שמירה על עניני מבוטחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: תובענה יצוגיות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: חיסול עסקי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: קרנות פנסיה ותיקות – מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: ועדה ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ג|סימן ג׳: מנהל מיוחד ומינהלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ד|סימן ד׳: תקנון אחיד ותכניות התייעלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ה|סימן ה׳: סיוע ממשלתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ו|סימן ו׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הפסקה במתן שירותים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1 – עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה –
{{ח:תתתת|(1)}} יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
{{ח:תתתת|(2)}} חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביטוח תלוי תשואה“ – תכנית ביטוח שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – מבטח וחברה מנהלת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מפוקח“ – גוף שפעילותו טעונה רישוי לפי חוקי הפיקוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ או ”רכישה“ – בין לבד בין יחד עם אחרים בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – הועדה המייעצת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבות תלוית תשואה“ – התחייבות של המבטח לפי ביטוח תלוי תשואה, שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“, ”קופת ביטוח“, ”קופת גמל“, ”קופת גמל לקצבה“, ”קופה גמל לחסכון“, ”קופת גמל מרכזית לדמי מחלה“, קופת גמל מרכזית לפיצויים&quot; ו”קרן חדשה מקיפה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גיל פרישה“ – {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|חוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקי הפיקוח“ – חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|וחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לענין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ השקעות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ פנסיוני“, ”ייעוץ פנסיוני“, ”מערכת סליקה פנסיונית מרכזית“ ו”שיווק פנסיוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}} או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח בלא שולט“ – מבטח אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכל עובד הכפוף לו במישרין, וכן חבר ועדת השקעות תלויות תשואה וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה, כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 41ה|בסעיף 41ה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן ביטוח“ או ”סוכן“ – מי שקיבל רשיון סוכן יחיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} או מי שקיבל רשיון סוכן תאגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיסוק בביטוח“ – התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח, למעט מתן אחריות למצרך או לשירות הנלווה לעיסוק עיקרי אחר של נותן האחריות; לענין זה, ”התקשרות“ – לרבות הצעה להתקשרות ולרבות התקשרות שלא לשם הפקת רווחים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ותיקה“ – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ושאושרה לראשונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות קופות גמל}} לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ותיקה שבהסדר“ – קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ד|סעיף 78ד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ותיקה שאינה בהסדר“ – קרן ותיקה שאינה קרן ותיקה שבהסדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ״ד–1964}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת|תיקון: תשע״ו־4}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון|תיקון: תשע״ו־4}}

{{ח:סעיף|1א|הרשות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן – הרשות).

{{ח:סעיף|1ב|עצמאות הרשות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה, בהתאם להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|1ג|תפקידי הרשות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} תפקידי הרשות הם:
{{ח:תת|(א)|(1)}} הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים;
{{ח:תתת|(2)}} הבטחת היציבות והניהול התקין של הגופים המפוקחים;
{{ח:תתת|(3)}} קידום התחרות במערכת הפיננסית, ובמיוחד בשוק ההון הביטוח והחיסכון;
{{ח:תתת|(4)}} עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בפעילותם של הגופים המפוקחים, בשים לב לתפקידי הרשות לפי פסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ב)}} בביצוע תפקידיה תביא הרשות בחשבון את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ביטוח הבריאות והסיעוד תפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה.

{{ח:סעיף|1ד|תקציב הרשות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציב נפרד, והממונה יהיה ממונה על סעיף התקציב; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תקציב שנתי“ ו”ממונה על סעיף תקציב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סעיף תקציב“ – כהגדרתו בחוק התקציב השנתי.

{{ח:סעיף|1ה|עסקאות הרשות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לשם ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|1ו|עובדי הרשות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, ואולם הממונה מורשה, באישור שר האוצר, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
{{ח:תת|(ב)}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

{{ח:סעיף|1ז|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על פעילות הרשות בתחומי סמכותה של הרשות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון|תיקון: תשע״ו־4}}

{{ח:סעיף|2|הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״ו־4, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה, באישור הממשלה, ממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
{{ח:תת|(א1)}} הממונה ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.
{{ח:תת|(א2)}} הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(א3)}} הממונה יהיה מנהל הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של מבטחים ושל סוכני ביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על ענינם של המבוטחים או של הלקוחות, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל המבטחים או סוכני הביטוח או לסוג מסוים מהם.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|3|סגן הממונה|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, אם ראה הממונה צורך בכך, למנות מקרב עובדי המדינה סגן ממונה; סמכות הנתונה בחוק זה לממונה רשאי שר האוצר בהמלצת הממונה להעניק גם לסגן הממונה; הודעה על הענקת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוועדה המייעצת|תיקון: תשע״ו־4}}

{{ח:סעיף|4|הוועדה המייעצת|תיקון: תשנ״ו, תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״א־2, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה בענין רשיונות מבטח ורשיונות סוכן ביטוח, לפי חוק זה, ובכל ענין אחר כנדרש לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תהיה בת שבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד מחברי הועדה יהיה היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מחברי הוועדה ימונה מקרב עובדי המדינה הבכירים;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} שלושה מחברי הוועדה יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל או מי שהיו אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום הביטוח או קופות הגמל ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה, או פחות מאיש משק וכלכלה אחד; חברי הוועדה האמורים לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל, בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית;
{{ח:תתת|(5)}} אחד מחברי הוועדה יהיה המפקח על הבנקים או נציגו;
{{ח:תתת|(6)}} אחד מחברי הוועדה יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך או נציגו.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”עובד מדינה“ – לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.
{{ח:תת|(ז)}} לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
{{ח:תת|(ח)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
{{ח:תת|(ט)}} חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
{{ח:תת|(י)}} נודע לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ח) או (ט), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.
{{ח:תת|(יא)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין, מנהלים או עובדים אחראים בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, של חבר הוועדה – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשנ״ו, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7|פרסום ברשומות|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר הועדה, יושב־ראש או סגן יושב־ראש תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|8|תקופת כהונה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של חבר הועדה תהא שלוש שנים מיום מינויו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.

{{ח:סעיף|9|פקיעת כהונה|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע, לדעת שר האוצר, למלא תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
{{ח:תת|(ב)}} עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

{{ח:סעיף|10|סדרי נוהל|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות הוועדה יתקבלו במניין של ארבעה מחבריה לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.

{{ח:סעיף|11|שמירת תוקף|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:סעיף|12|סודיות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה, או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הסמיך אותו לכך שר האוצר או יושב ראש הוועדה; הוראה זו לא תחול על דיון שהוועדה החליטה כי יהיה פתוח לציבור.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: רישוי}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: ענפי ביטוח}}

{{ח:סעיף|13|סיווג לענפים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} עסקי ביטוח יסווגו לענפי ביטוח שיקבע הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: רישוי מבטחים}}

{{ח:סעיף|14|איסור עיסוק}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בביטוח אלא אם יש בידו רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} ובהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק מבטח אלא בענפי הביטוח הנקובים ברשיונו.
{{ח:תת|(ג)}} מי שעיקר עיסוקו בביטוח מחוץ לישראל, ואינו עוסק בישראל אלא בביטוח משנה, לא ייחשב כעוסק בביטוח לענין חוק זה אלא אם הוא חברה שהואגדה בישראל.

{{ח:סעיף|15|רשיון מבטח|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״א, תשע״ו, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו לתת –
{{ח:תתת|(1)}} לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} – רשיון מבטח ישראלי;
{{ח:תתת|(2)}} לתאגיד חוץ רשום בישראל העוסק בביטוח במדינת חוץ ונתון לפיקוח של שלטונות מדינת החוץ – רשיון מבטח חוץ.
{{ח:תת|(א1)}} הממונה לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ואינה קופת גמל לחיסכון, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 4|בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, ותנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם –
{{ח:תתתת|(א)}} אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 4|בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה – היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת;
{{ח:תת|(ב)}} ברשיון מבטח ייקבעו ענפי הביטוח שבהם מורשה בעל הרשיון לעסוק.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מתן רשיון מבטח ועל הענפים שבהם הורשה המבטח לעסוק תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין עיסוק בלעדי כאמור בסעיף קטן (א1)(1).

{{ח:סעיף|16|בקשה לרשיון|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרשיון מבטח תוגש בטופס שקבע לכך הממונה, ותכלול גם את הנתונים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} ענפי הביטוח שלגביהם מבוקש הרשיון;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט תכניות הביטוח ותנאי הביטוח המוצעים;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט תעריפי דמי הביטוח המוצעים והתשלומים האחרים שייגבו מן המבוטחים;
{{ח:תתת|(4)}} דוגמאות של פוליסות, של טפסי הצעת ביטוח ושל טפסים אחרים שהמבקש ישתמש בהם;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר הסדרי ביטוח המשנה המוצעים;
{{ח:תתת|(6)}} העתק מאושר ממסמכי ההתאגדות שבתוקף;
{{ח:תתת|(7)}} רשימת נושאי המשרה;
{{ח:תתת|(8)}} רשימת בעלי אמצעי השליטה לרבות נושאי המשרה ובעלי אמצעי השליטה בהם – אם הם תאגידים, או האנשים שהם פועלים כשלוחים או כנאמנים בשבילם – אם הם יחידים;
{{ח:תתת|(9)}} פרטים בדבר האמצעים הכספיים של המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון מבטח חוץ תכלול, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), נתונים כאמור בפסקאות (6) עד (8) לגבי התאגיד אשר ייצג אותו בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לדרוש מן המבקש נתונים ומסמכים נוספים ככל הדרוש לדעתו לשם דיון בבקשה.

{{ח:סעיף|17|שיקולים במתן רשיון מבטח|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יביא בחשבון עניינים אלה בעת בבואו לשקול בקשה לרשיון מבטח:
{{ח:תתת|(1)}} תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;
{{ח:תתת|(2)}} התאמתם של נושאי המשרה בתאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ – של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם;
{{ח:תתת|(3)}} האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש;
{{ח:תתת|(4)}} האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש;
{{ח:תתת|(5)}} תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסיכוייו להגשימן;
{{ח:תתת|(6)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון, ובמיוחד לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו;
{{ח:תתת|(7)}} המדיניות הכלכלית של הממשלה;
{{ח:תתת|(8)}} טעמים שבטובת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסרב הממונה לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

{{ח:סעיף|18|תנאים ברשיון ושינויים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} ברשיון מבטח ניתן לקבוע תנאים והגבלות ומותר לשנות תנאים והגבלות שנקבעו בו ולהוסיף ענפי ביטוח שבהם יורשה המבטח לעסוק, ובלבד ששינוי תנאים והגבלות כאמור, שלא לפי בקשת המבטח, ייעשה בהתייעצות עם הועדה לאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: פקדון {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ה־4}}

{{ח:סעיף|19||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: ביטול רשיון מבטח}}

{{ח:סעיף|22|ביטול רשיון מבטח|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לבטל רשיון מבטח, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבטח ביקש ביטול רשיונו;
{{ח:תתת|(2)}} המבטח החליט על פירוקו מרצון;
{{ח:תתת|(3)}} ניתן צו לפירוק המבטח או למינוי כונס נכסים עליו;
{{ח:תתת|(3א)}} חדל להתקיים במבטח תנאי מהתנאים למתן הרשיון;
{{ח:תתת|(4)}} המבטח הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} המבטח הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל שניתנה לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;
{{ח:תתת|(6)}} חלפו שנתיים מיום מתן הרשיון והמבטח לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק לדעת הממונה המשך החזקת הרשיון, או שהמבטח הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;
{{ח:תתת|(7)}} טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבטל הממונה רשיון מבטח מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7), אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על ביטול רשיון מבטח תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|23|פיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שרשיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על מבטח לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן למבוטחים לפני ביטול הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי ליתן למי שרשיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר נראה לו נחוץ כדי להגן על המבוטחים; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרשיונו בוטל מאחריותו להתחייבות שנתן לפני ביטול הרשיון.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: רישוי סוכני ביטוח}}

{{ח:סעיף|24|תיווך בביטוח|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן – עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:
{{ח:תתת|(1)}} יש בידו רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} – בהתאם לתנאי הרשיון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יועץ פנסיוני – ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 27|בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, שנערך בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25|סוכן יחיד|תיקון: תשס״ב, תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח (להלן – רשיון סוכן) ליחיד.
{{ח:תת|(ב)}} יחיד כשיר לקבל רשיון סוכן אם נתקיימו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בגיר;
{{ח:תתת|(3)}} עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות;
{{ח:תתת|(4)}} הוא לא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא יתן רשיון סוכן ליחיד, על אף כשירותו –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא הוכרז פסול דין;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא יועץ השקעות;
{{ח:תתת|(4)}} אם הוא יועץ פנסיוני.
{{ח:תת|(ג1)}} הממונה רשאי לסרב לתת רשיון סוכן ליחיד, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ב), אם התקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן ההחלטה;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה סבר, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, בדבר מתן ערבויות לאחריותם, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת – בדבר פטור מחובת התמחות או בחינות.

{{ח:סעיף|26|סוכן תאגיד|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לתת רשיון סוכן לתאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון לתאגיד רשאי להגיש מי שנתמלאו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} שם התאגיד מורה כי עיסוקו בסוכנות ביטוח;
{{ח:תתת|(3)}} העוסקים בשמו בתיווך, ובשותפות – כל השותפים שאינם שותפים מוגבלים, הם בעלי רשיון סוכן;
{{ח:תתת|(4)}} מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף שלו הם בעלי רשיון סוכן ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד, המשרד או הסניף.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא ייתן רשיון סוכן לתאגיד, על אף כשירותו, אם הוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני.
{{ח:תת|(ד)}} בבואו ליתן רשיון סוכן לתאגיד ישקול הממונה, בין השאר, את תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו.
{{ח:תת|(ה)}} החלטת הממונה שלא ליתן רשיון סוכן לתאגיד אף אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), למעט החלטה כאמור בשל האמור בסעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|סעיף 28א|בסעיף 28א}}, תתקבל לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

{{ח:סעיף|27|סוכן מתמחה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ג) ו־(ג1)}} יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שקיבל רשיון סוכן מתמחה רשאי לעשות פעולת תיווך אם מאמנו נתן מראש אישור לפעולה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55 עד 59}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 99|ו־99}} יחולו גם לגבי סוכן מתמחה.

{{ח:סעיף|28|הרשיון לפי ענפים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רשיון סוכן ביטוח הוא רשיון לעסוק באחד מענפי ביטוח אלה: ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי או ביטוח כללי, ויכול רשיון סוכן ביטוח לכלול יותר מענף ביטוח אחד.
{{ח:תתת|(2)}} ברשיון סוכן ביטוח בענף כללי, יפורטו תחומי הביטוח שבהם רשאי סוכן הביטוח לעסוק מבין התחומים שבענף ביטוח כללי.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ענף ביטוח פנסיוני“ – עיסוק בתיווך בביטוח לגבי סוג מוצר פנסיוני; לענין זה, ”סוג מוצר פנסיוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, בשינוי זה: פסקה (8) להגדרה האמורה תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילים ”והכלולה בקופת גמל“, נאמר בה ”וכן תכנית ביטוח חיים עם מרכיב חסכון שלא אושרה כקופת גמל ותכנית ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות“;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ענף ביטוח ימי“ – עיסוק בתיווך בביטוח ימי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ענף ביטוח כללי“ – עיסוק בתיווך בביטוח בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ביטוח שאינו כלול בענף ביטוח פנסיוני או בענף ביטוח ימי;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק סוכן ביטוח אלא בתיווך בענפי הביטוח המפורטים ברשיונו.

{{ח:סעיף|28א|סייגים למתן רשיון סוכן ביטוח בענף פנסיוני|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה לא ייתן רשיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(א)}}, ליחיד או לתאגיד שהוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יועץ פנסיוני;
{{ח:תת|(2)}} יועץ השקעות;
{{ח:תת|(3)}} ארגון עובדים או ארגון מעבידים;
{{ח:תת|(4)}} תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ט|בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(5)}} מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
{{ח:תת|(6)}} מי שמחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ביועץ פנסיוני או ביועץ השקעות;
{{ח:תת|(7)}} מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (6);
{{ח:תת|(8)}} מי שמועסק בידי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7);
{{ח:תת|(9)}} מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) או מי ששולט באחד מהם, הוא בעל ענין בו, למעט מי שתאגיד בנקאי הוא בעל ענין בו אף אם התאגיד הבנקאי הוא יועץ פנסיוני או יועץ השקעות;
{{ח:תת|(10)}} מועדון צרכנים; לענין זה, ”מועדון צרכנים“ – תאגיד, שותפות, או ארגון שמטרתם ניהול משא ומתן בשם החברים בו לשם התקשרות עם ספק של מצרך או שירות.

{{ח:סעיף|29|ביטול והתליה של רשיון סוכן או התניית תנאים בו|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו, בכל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;
{{ח:תתת|(2)}} אם בעל הרשיון הוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו;
{{ח:תתת|(5)}} בעל הרשיון הפר הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}} בענינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו;
{{ח:תתת|(6)}} הוא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
{{ח:תתת|(7)}} הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו־(7) – לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה.
{{ח:תת|(ג)}} היה הממונה סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; הממונה רשאי, לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
{{ח:תת|(ד)}} בוטל או הותלה רשיון סוכן – יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.

{{ח:סעיף|30|הסכם בין סוכן למבטח|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לא יתווך סוכן בין כל אדם לבין מבטח אלא אם קיים בינו לבין אותו מבטח הסכם בכתב שבין תנאיו חיוב הסוכן בשני אלה:
{{ח:תת|(1)}} להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה הממונה;
{{ח:תת|(2)}} להעביר למבטח עד ליום ה־15 בכל חודש או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה הממונה לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.

{{ח:סעיף|31|תיווך עם תושב חוץ}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על תיווך בענפי ביטוח או בסוגי ביטוח שקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות בועדה; על העוסק בתיווך כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: שליטה ואמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה־4}}

{{ח:סעיף|31א|הגדרות|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ו, תשס״ח־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרת חוב מיועדת“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} איגרת חוב שמנפיקה מדינת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק המילווה (חברות הביטוח)|חוק המילווה (חברות הביטוח), התשכ״ג–1962}};
{{ח:תתת|(2)}} איגרת חוב בערבות מדינת ישראל שהונפקה במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביטוח חיים“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(ה)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך“ – שליטה בנתח שוק העולה על חמישה עשר אחוזים מסך שווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך; לענין זה יחושב נתח השוק שבשליטת אדם כסך שווי נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידיו ובידי כל הגופים המוסדיים שבשליטתו לרבות הנכסים המנוהלים כאמור בעבור גופים מוסדיים אחרים, ולענין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל שווי הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – לרבות תאגיד שמתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח פלוני;
{{ח:תתת|(2)}} יותר מעשרה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה במבטחים או בסוכני ביטוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי החיסכון לטווח ארוך“ – הנכסים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} נכסי קופות גמל, למעט קרנות ותיקות וקופות גמל מרכזיות לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה;
{{ח:תתת|(2)}} הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בביטוח חיים;
{{ח:תתת|(3)}} הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויותיהם לפי תכניות לביטוח חיים המעניקות למבוטח תשואה מובטחת, ושהמבטח אינו זכאי בשל הכספים המופקדים בהם, או בשל חלק מהם, לאיגרות חוב מיועדות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן תאגיד“ – לרבות יועץ פנסיוני שהוא תאגיד, העוסק בתיווך לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)(2)}}.

{{ח:סעיף|32|שליטה והחזקת אמצעי שליטה במבטח ובסוכן תאגיד|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הממונה; הוראה זו לא תחול על חבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 41יא|בסעיף 41יא(א)(3)(ג)}}, לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יא|אותו סעיף}}, וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
{{ח:תת|(ב1)}} במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}, בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, או להסכים לעניין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב2)}} לא יינתן היתר לשלוט במבטח, אם לאחר מתן ההיתר תהיה למבקש ההיתר החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך.
{{ח:תת|(ב3)}} מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א1)}}, לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח אחר בעל רישיון כאמור, אלא על פי כללים שקבע הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.
{{ח:תת|(ג1)}} לא יחזיק אדם בהחזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, אלא בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי בשווי השוק של נכסי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו;
{{ח:תתת|(2)}} שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;
{{ח:תתת|(3)}} הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;
{{ח:תתת|(2)}} על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה למעט סעיפים קטנים (ב2) ו־(ג1) יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

{{ח:סעיף|32א|איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה לממונה;
{{ח:תתתת|(3)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”אשראי קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה לממונה.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט – לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף החיסכון לטווח ארוך.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות המבטח, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הממונה לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 34(א)}}, בשינויים המחויבים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ד) ו־(ה)}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הממונה הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למבטח.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מסמכויות הממונה לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הממונה מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

{{ח:סעיף|33|העברת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד מבטח או בסוכן תאגיד, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} ואין בידו ההיתר.

{{ח:סעיף|33א|ביטול היתר או שינויו|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, לאחר התייעצות בועדה, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בעל ההיתר הוא בעל החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, שלא מהטעמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ג1)}};
{{ח:תתת|(2א)}} בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיף 32א(ב)}};
{{ח:תתת|(2ב)}} בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיף 32א(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;
{{ח:תתת|(4)}} לענין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
{{ח:תתת|(5)}} יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של המבטח או חשש לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע הממונה ואשר לא תפחת מ־30 ימים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, לדעת הממונה, הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר – גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שהממונה התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|34|הוראות הממונה למי שפעל בלא היתר|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} סבר הממונה שאדם פעל בלא היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}};
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} החזיק אדם אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, רשאי הממונה, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}.
{{ח:תת|(ג)}} הורה הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הממונה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} מבטח וסוכן תאגיד יעשו כמיטב יכולתם למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 32|וסעיף 32}}.

{{ח:סעיף|34א|דיווח על החזקת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד, ימסור למבטח או לסוכן התאגיד, לפי הענין, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח בלא שולט, ימסור למבטח דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השולטים בו, ואם אין בו שולטים – המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח – אם הוא מתנגד לכך שהמבטח יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 37|בסעיף 37 לחוק ניירות ערך}}; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם הוא רשאי בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו, והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב למבטח.
{{ח:תתת|(2)}} הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.
{{ח:תת|(א2)}} הממונה רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם לממונה ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) יימסרו לממונה בלבד, במועדים שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הפיקוח על עסקי ביטוח}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: הגבלות על ניהול עסקים}}

{{ח:סעיף|35|הון עצמי|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי נוסף על ההון העצמי לפי סעיף קטן (א), הנדרש לשמירת יכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכן הוראות בדבר הרכב ההון העצמי של המבטח.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ימסור לוועדת הכספים של הכנסת הודעה על הוראות כאמור בסעיף קטן (ב) והן יקבלו תוקף בתום שלושים ימים מיום מסירת ההודעה כאמור, אם עד אז לא הודיע חבר ועדת הכספים כי הוא מבקש להשיג עליהן (בסעיף זה – דרישה להשגה).
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה דרישה להשגה, תדון בה ועדת הכספים של הכנסת, ותחליט אם לקבלה או לדחותה בתוך שלושים ימים מיום שהוגשה; קיבלה ועדת הכספים של הכנסת את הדרישה להשגה, תדון בהשגה בתוך שלושים ימים ובתום הדיון תחליט אם לאשר את ההשגה או לדחותה.

{{ח:סעיף|36|הוראות בדבר ניהול עסקים|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, דרך כלל או לסוגי מבטחים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} סוגי הנכסים שיחזיק מבטח כנגד התחייבויותיו לסוגיהן ושיעוריהם ביחס להתחייבויות;
{{ח:תתת|(2)}} דרכי החזקת הנכסים שמבטח מחזיק כנגד התחייבויותיו;
{{ח:תתת|(3)}} המקרים שבהם רשאי מבטח להשקיע בחברת בת שלו, בבעל אמצעי שליטה בו, במבטח אחר או בסוכן ביטוח;
{{ח:תתת|(4)}} חובת מבטח להחזיק עתודות ביטוח ודרכי חישובן;
{{ח:תתת|(5)}} עיסוק כמבטח בחוץ לארץ;
{{ח:תתת|(6)}} השיעור המינימלי של חלק הסיכון שישאו בו מבטחים בישראל;
{{ח:תתת|(7)}} השיעור המקסימלי של חלק הסיכון שישא בו מבטח;
{{ח:תתת|(8)}} הלוואות שמבטח רשאי לתת וערבויות שהוא רשאי לערוב, ושיעוריהן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת המבטח; בסעיף קטן זה, ”תאגיד ריאלי משמעותי“ ו”גוף פיננסי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א}}.

{{ח:סעיף|36א|החלת הוראות על קופות גמל לענין ביטוחים תלויי תשואה|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 31|סעיפים 31 עד 36 לחוק הפיקוח על קופות גמל}} יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי ביטוחים תלויי תשואה ולגבי הנכסים המנוהלים בידי מבטח לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 31|הסעיפים האמורים}} על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים), התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:סעיף|37|הוראות בדבר דמי ביטוח}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} שיעורי דמי הביטוח ותשלומים אחרים שמבטח רשאי לגבות ממבוטחים, לרבות שיעורים מקסימליים ומינימליים ויתשלום דמי ביטוח בשיעורים;
{{ח:תתת|(2)}} חובת מבטח הקובע דמי ביטוח באשראי להודיע למבוטח מראש, בדרך שנקבעה, את דמי הביטוח באשראי ודמי הביטוח במזומן, את שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבדמי הביטוח באשראי, ואת שיעורי התשלום של דמי הביטוח באשראי ומועדיהם.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|38|הוראות בדבר תנאי ביטוח|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי)|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח) (הוראות לענין מצב רפואי קודם)|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח) (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס״ז–2006}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח בריאות קבוצתי)|הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח בריאות קבוצתי), התשס״ט–2009}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזה ביטוח לניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזה ביטוח לניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים)|הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים), התשע״ו–2015}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח|חוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|39|צורת הפוליסה והבלטת תנאים|תיקון: תשנ״ה, תש״ע־2, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לדרוש ממבטח שפרט מסויים המובא בפוליסת ביטוח יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שיורה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה)|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), התש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|40|הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בה|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח המבקש להנהיג תכנית ביטוח, או המבקש לשנות בתכנית ביטוח את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או עניין אחר הנוגע במישרין לתכנית הביטוח שעליו הורה הממונה (בסעיף זה – שינוי בתכנית ביטוח) ימסור לממונה, 30 ימי עבודה לפני המועד שבו הוא מבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין (בסעיף זה – המועד המבוקש), הודעה על כוונתו לעשות כן, שתכלול את הפרטים שעליהם הורה הממונה ותוגש באופן שעליו יורה (בסעיף זה – הודעה לממונה).
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה לממונה ולא הודיע הממונה או עובד הכפוף לו, עד ערב המועד המבוקש, על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, שלגביהם נמסרה לו ההודעה, רשאי המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, החל במועד המבוקש; הודיע הממונה או עובד הכפוף לו על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, עד המועד כאמור, לא ינהיג המבטח את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הממונה רשאי להורות, לגבי ענפי ביטוח מסוימים, לגבי תכניות ביטוח מסוימות או לגבי שינויים מסוימים בתכניות ביטוח –
{{ח:תתת|(1)}} כי הודעה לממונה תימסר במועד מוקדם מהמועד המבוקש;
{{ח:תתת|(2)}} כי הודעה לממונה תימסר לאחר מועד הנהגת תכנית הביטוח או השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, והכול כפי שיורה הממונה;
{{ח:תתת|(3)}} כי בהתקיים תנאים מסוימים כפי שיורה לא תחול חובה למסור לממונה הודעה על הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח;
{{ח:תתת|(4)}} כי מבטח לא ינהיג תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה או בהתקיים תנאי שעליו יורה הממונה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי, מיוזמתו ובכל עת, להורות למבטח להפסיק להנהיג תכנית ביטוח או להורות למבטח להנהיג שינוי בתכנית ביטוח, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל הוראתו כאמור ובשים לב למכלול התנאים בתכנית ולאפשרות להתאימה לשינוי כאמור; הורה הממונה כאמור, יפסיק המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או ינהיג את תכנית הביטוח לאחר ביצוע השינוי בה, לפי העניין, בהתאם להוראת הממונה, החל במועד מתן ההוראה או במועד מאוחר יותר שעליו הורה הממונה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל כך, להורות למבטח כאמור באותו סעיף קטן גם לגבי פוליסות שהוצאו על פי תכנית הביטוח לפני מועד מתן ההוראה, והכול כפי שיורה.
{{ח:תתת|(2)}} הממונה לא יורה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי תכנית הביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים, והכול בשים לב למכלול תנאי הפוליסה ולנסיבות המקרה, לרבות הנסיבות בעת כריתת חוזה הביטוח.
{{ח:תתת|(3)}} בטרם יורה הממונה כאמור בפסקה (1), תינתן למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו, הממונה יעביר לוועדה את טיעוני המבטח שהובאו לפניו בכתב או את עיקרי הטיעונים, אם המבטח טען את טענותיו לפני הממונה בעל־פה ויורה על החלטתו לאחר התייעצות עם הוועדה.
{{ח:תתת|(4)}} הוראה לפי סעיף קטן זה לא תחול על מה שבוצע לפי הפוליסה לפני יום מתן ההוראה.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי להורות, לגבי כלל ענפי הביטוח, לגבי ענפי ביטוח מסוימים או לגבי תכניות ביטוח מסוימות –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר דמי ביטוח בתכנית ביטוח, למעט בעניין השיעורים של דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות בדבר תנאי ביטוח בתכנית ביטוח וניסוחם, שאינן הוראות הקובעות בתכנית ביטוח את כלל תנאיה.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות בתכנית ביטוח שנקבעו לפי הוראות סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח|חוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}, ואם נקבעה הוראה סותרת כאמור לא ינהגו לפיה; נקבע הסדר אחר בהוראת הממונה לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע ההסדר האחר במקום ההוראה הסותרת, זולת אם היא לטובת המבוטח.
{{ח:תת|(ח)}} ההוראות לפי סעיף זה לעניין תכנית ביטוח יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה הממונה, לעניין כתב שירות.
{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כתב שירות“ – מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ביטוח“ – נוסח של חוזה ביטוח שתנאיו נקבעו מראש כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בין מבטח לבין מבוטחים בלתי מסוימים, ויראו כתכנית ביטוח גם כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים בלתי מסוימים שבו;
{{ח:תתתת|(2)}} ביטוח שנעשה לקבוצת מבוטחים.

{{ח:סעיף|41|קבלת עסקים ותשלום דמי עמילות|תיקון: תשמ״א, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח או סוכן ביטוח לא יקבל עסקי ביטוח בתיווכו של אדם אלא אם יש בידו רשיון סוכן וקיים ביניהם הסדר בכתב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבטח או סוכן ביטוח לא ישלם דמי עמילות בעד תיווך בין כל אדם לבינו אלא למי שיש בידו רשיון סוכן.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (ב) אינו מונע תשלום דמי עמילות ליורשיו של סוכן ביטוח שנפטר בשל ביטוח חיים שנעשה בתיווכו או בשל ביטוחים אחרים המתחדשים בתוך שנתיים מיום פטירתו.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על יועץ פנסיוני, לעניין עיסוקו בתיווך לגבי מוצר פנסיוני הכלול {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בהגדרה ”סוג מוצר פנסיוני“ שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, כאילו היה סוכן ביטוח.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הועדה, רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי מבטחים או סוכנים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר דמי העמילות המקסימליים שמותר למבטח לשלם לסוכן ביטוח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי)|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה, ”דמי עמילות“ – עמלה, שכר, השתתפות בהוצאות, או כל הטבה אחרת, הכל במישרין או בעקיפין.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א1|סימן א׳1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח|תיקון: תשס״ה־4}}

{{ח:סעיף|41א|החלת הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|הסימן}}|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}}, ”מבטח“ – למעט מבטח חוץ, אלא אם כן קבע השר אחרת ובתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|41ב|דירקטוריון של מבטח|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} בדירקטוריון של מבטח ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} – הדירקטוריון) יכהנו לפחות שבעה דירקטורים ולא יותר מחמישה עשר דירקטורים.

{{ח:סעיף|41ב1|מינוי דירקטור במבטח בלא שולט במקרים מיוחדים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא מונה דירקטור במבטח בלא שולט או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי־קבלת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א1)}}, ביטול מינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)(4)}}, התנגדות הממונה למינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 41י|סעיף 41י(א)}} או הפסקת כהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41י|סעיף 41י(ג)}}, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 41ב|בסעיף 41ב}}, או לא עמד הרכב הדירקטוריון במבטח בכל דרישות הדין, יורה הממונה על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה הממונה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים, לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים כנדרש או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), יורה הממונה בשנית על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של הממונה, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט, שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג}}, את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח בלא שולט לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, ”אסיפה שנתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.

{{ח:סעיף|41ג|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|מחוק החברות}}|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} על מבטח יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 94|סעיפים 94(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 97|97}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 100|100}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|114 עד 117}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 119|119(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 146|146 עד 153}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 219|219(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 269|ו־269 לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים לפי הוראות חוק זה, כאילו היה חברה ציבורית, וכן יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|סעיפים קטנים (א) ו־(ב) של סעיף 95 לאותו חוק}}, ואולם לענין זה יקראו את {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|הסעיפים הקטנים האמורים}} בלא המילים ”אלא לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 121|סעיף 121(ג)}}“.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א) על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

{{ח:סעיף|41ד|אקטואר ומנהל סיכונים|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח ימנה אקטואר לכל ענף ביטוח שבו עוסק המבטח, למעט ענפים שקבע הממונה, וניתן למנות אקטואר אחד לכמה ענפי ביטוח שבהם עוסק המבטח (בחוק זה – אקטואר ממונה); מינוי של אקטואר ממונה וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידיו של אקטואר ממונה הם לפחות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} להמליץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לגובה ההתחייבויות הביטוחיות של המבטח בענפי הביטוח שלגביהם הוא התמנה, ובמבטח שניתן לו רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א1)}} – באשר למאזן האקטוארי של קופת הגמל לקצבה שבניהולו;
{{ח:תתת|(2)}} להכין או לאשר בעבור המבטח דוח, הצהרה או כל מסמך אחר, שעל המבטח להגיש לפי חוק זה, ואשר הממונה קבע כי יוכנו או יאושרו בידי האקטואר הממונה;
{{ח:תתת|(3)}} למסור למנהל הסיכונים שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג) מידע או דוחות שיקבע הממונה, לצורך מילוי תפקידו של מנהל הסיכונים, לענפי הביטוח שלגביהם התמנה האקטואר;
{{ח:תתת|(4)}} כל תפקיד אחר שיורה הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} מבטח ימנה מנהל סיכונים, ולענין מבטח שקיבל רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א1)}} – ימנה גם מנהל סיכונים לכל קופת גמל לקצבה שבניהולו של המבטח, וניתן למנות מנהל סיכונים אחד למבטח ולכמה קופות גמל כאמור; מינוי של מנהל סיכונים וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ד)}} תפקידיו של מנהל סיכונים שמונה כאמור הם לפחות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לייעץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לסיכונים שעליהם יורה הממונה העומדים לפני המבטח, ואם הוא מנהל סיכונים של קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג) – באשר לסיכונים כאמור העומדים לפני עמיתי קופת הגמל;
{{ח:תתת|(2)}} כל תפקיד אחר שיורה הממונה.

{{ח:סעיף|41ה|ועדות השקעות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הדירקטוריון ימנה ועדות השקעות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת השקעות להשקעת ההון העצמי של המבטח ולהשקעת כספים לכיסוי ההתחייבויות הביטוחיות שלו שאינן התחייבויות תלויות תשואה (בחוק זה – ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה);
{{ח:תתת|(2)}} ועדת השקעות להשקעת כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה של המבטח (להלן – ועדת השקעות תלויות תשואה).
{{ח:תת|(ב)}} בועדות ההשקעות האמורות בסעיף קטן (א) יכול שיכהנו גם מי שאינם דירקטורים במבטח.
{{ח:תת|(ג)}} לענין ועדת השקעות תלויות תשואה יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הסעיף האמור על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת הוראות הסעיף האמור, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

{{ח:סעיף|41ו|כללים לענין דירקטוריון, ועדותיו וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון וועדת ההשקעות שאינן תלויות תשואה (בסעיף זה – ועדת ההשקעות), מספר החברים בהן והרכבן;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי כשירות של דירקטור, של חבר ועדת דירקטוריון ושל חבר ועדת השקעות, ורשאי הממונה להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בועדות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלות לענין מינוי דירקטור, חבר ועדת דירקטוריון או חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
{{ח:תתת|(4)}} דרך המינוי של דירקטור ושל חבר ועדת השקעות, והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתם;
{{ח:תתת|(5)}} המנין החוקי בישיבות דירקטוריון, ועדת דירקטוריון וועדת השקעות;
{{ח:תתת|(6)}} תפקידי ועדת השקעות והחלטות שיש לקבלן בועדה כאמור, לרבות החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע, וכן מועדים או אירועים שבהם תתכנס הועדה;
{{ח:תתת|(7)}} נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בועדה מועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;
{{ח:תתת|(8)}} דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדת דירקטוריון ושל ועדת השקעות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41ז|רואה חשבון מבקר|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 154|סעיפים 154 עד 170 לחוק החברות}} כאילו היה המבטח חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה, בכתב, לועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר, לממונה, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.

{{ח:סעיף|41ח|תנאי כשירות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לנושא משרה, למנהל כללי, למנהל סיכונים או לאקטואר, במבטח, וכן למי שעוסק בניהול השקעות במבטח או מטעמו, ורשאי הוא לקבוע הוראות לענין עיסוקים נוספים במהלך כהונתם או עיסוקם בתפקיד כאמור, וכן לקבוע, ככל שהדבר נדרש לשם הגנה על המבוטחים, מגבלות שיחולו עליהם בתום הכהונה או ההעסקה.

{{ח:סעיף|41ט|מניעת ניגודי עניינים|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, כחבר ועדה, כמנהל כללי, כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר, במבטח, מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א(ד)}}; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}, לשולט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של דירקטור, חבר ועדה, מנהל כללי, נושא משרה ובעל תפקיד אחר, במבטח, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

{{ח:סעיף|41י|אישור מינוי נושא משרה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכהן אדם כנושא משרה במבטח, אלא אם כן נמסרה לממונה הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והממונה לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי אינו מתנגד למינוי.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת הממונה להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לענין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות נסיונו העסקי, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם המבטח או עם נושא משרה במבטח.
{{ח:תת|(ג)}} מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של מבטח כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי ומבקר פנימי וכן מי שהממונה יקבע; הממונה יקבע לכל מבטח מי מבעלי התפקידים באותו מבטח חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים במבטח.

{{ח:סעיף|41יא|הצעת מועמדים לכהונת דירקטור במבטח בלא שולט|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} במבטח בלא שולט, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג}} (בסעיף זה – הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים רק אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הדירקטוריון;
{{ח:תתתת|(ב)}} המחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח (בסעיף זה – מחזיק);
{{ח:תתתת|(ג)}} שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה במבטח, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה – חבר־מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר־המחזיקים מסר למבטח דין וחשבון על החזקותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34א|בסעיף 34א(א1)(1)}}, ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר־מחזיקים לגילוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34א|בסעיף 34א(א1)(1)(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} הדירקטוריון לא יציע, לפי הוראות פסקה (3), מועמדים לכהונת דירקטורים, במספר העולה על מספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
{{ח:תתת|(5)}} מחזיק או חבר־מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא אם כן התיר זאת הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; הוראות פסקה זו לא יחולו על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן, שנבחר על פי הצעת המחזיק או חבר־המחזיקים, לפי העניין;
{{ח:תתת|(6)}} חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 182|בסעיף 182(ב) ו־(ג) לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(7)}} גוף מוסדי, השולט בו ומי שנשלט בידי מי מהם, לא יציעו מועמד לכהונה כדירקטור במבטח בלא שולט ולא יהיו חברים בחבר־מחזיקים, וכן לא יפעלו למינוי דירקטור מסוים במבטח כאמור או למניעת מינויו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכות ההצבעה באסיפה הכללית לעניין מינוי דירקטור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

{{ח:סעיף|41יב|מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים במבטח בלא שולט|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} על מינוי דירקטורים במבטח בלא שולט, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם המבטח הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שעליו יורה הממונה, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג}} (בסעיף זה – הוועדה);
{{ח:תתת|(2)}} הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים במבטח בלא שולט;
{{ח:תתת|(3)}} נושא משרה במבטח, למעט דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי במסגרת כהונתו בוועדה, לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה ולדירקטוריון את מועמדותו לכהונת דירקטור ולהציע לדירקטוריון מועמדים אחרים;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} תקופת כהונתו של דירקטור שאינו דירקטור חיצוני תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך מבטח למבטח בלא שולט, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכת המבטח למבטח בלא שולט, להמשיך בכהונה עד לאסיפה הכללית הקרובה שבה ימונו דירקטורים, אך לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;
{{ח:תתת|(5)}} דירקטור, למעט דירקטור חיצוני, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים במבטח מהמספר המזערי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 41ב|בסעיף 41ב}}, או הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, רשאי, באישור הממונה, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר המזערי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכול לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו וניתן אישורו של הממונה להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור למבטח, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור, יראו אותו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 41ב1|סעיף 41ב1}} כדירקטור שפסקה כהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”אסיפה כללית“, ”אסיפה שנתית“, ”דירקטור בלתי תלוי“ ו”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41ו|סעיף 41ו}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א2|סימן א׳2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|41יג|הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א2|בסימן זה}} – הוועדה).
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:
{{ח:תתת|(1)}} שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים או כדירקטורים בלתי תלויים במבטח שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2), בהתייעצות עם הממונה; לעניין זה, ”דירקטור בלתי תלוי“ ו”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41ו|סעיף 41ו}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה במבטח שהוועדה דנה בעניינו, או כשולטים במבטח כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|41יד|סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום כהונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף קשור“ – מי ששולט במבטח או תאגיד הנשלט בידי מבטח או הנשלט בידי מי ששולט במבטח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו זיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק מהותי“ – מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 41יא|בסעיף 41יא(א)(3)(ג)}}, מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קשר קרוב“ – יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, במבטח, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה למבטח, לגוף קשור, לנושא משרה במבטח או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה במבטח שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי של חבר הוועדה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג(ב)(3)}} לא תיחשב זיקה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;
{{ח:תתת|(4)}} לדעת שר האוצר אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו קשרים עסקיים או מקצועיים עם מבטח, עם גוף קשור, עם נושא משרה במבטח או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.
{{ח:תת|(ד)}} מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה לדירקטור במבטח שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו, או בגוף קשור למבטח כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג(ב)(3)}}, לעניין כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, לפי העניין.

{{ח:סעיף|41טו|תקופת כהונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועדה האמור {{ח:פנימי|סעיף 41יג|בסעיף 41יג(ב)(1) ו־(2)}} יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
{{ח:תת|(ב)}} חבר ועדה האמור {{ח:פנימי|סעיף 41יג|בסעיף 41יג(ב)(3)}} יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41יג|באותו סעיף}}, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

{{ח:סעיף|41טז|הפסקת כהונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
{{ח:תת|(2)}} שר האוצר החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
{{ח:תתת|(ב)}} התקיימה בו אחת העילות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יד|סעיף 41יד}} הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.

{{ח:סעיף|41יז|סדרי עבודה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה, ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41ב1|בסעיף 41ב1(ב)}} ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41יא|בסעיף 41יא}}; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.

{{ח:סעיף|41יח|תוקפן של פעולות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} סמכויות הוועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו.

{{ח:סעיף|41יט|גמול|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} חברי הוועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הוועדה בשיעור שיקבע שר האוצר ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי אוצר המדינה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: דינים וחשבונות}}

{{ח:סעיף|42|דוחות והודעות (|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח וסוכן תאגיד יגישו לממונה דוחות והודעות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דוחות כספיים כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות מיידיים והודעות כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע שיקבע;
{{ח:תתת|(3)}} דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יקבע הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון)|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח או סוכן תאגיד מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

{{ח:סעיף|42א|פרט מטעה בדוח או בהודעה|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה בדוח או בהודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} פרט מטעה; על פרסום פרט מטעה בדוח או בהודעה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ה|פרק ה׳ לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.

{{ח:סעיף|43||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48א|מידע מבעלי מניות|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי התזכיר או התקנון;
{{ח:תתת|(2)}} מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
{{ח:תתת|(3)}} אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 255|סעיפים 255}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 268|ו־268 עד 275 לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(4)}} חלוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 7 פרק 2|הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(5)}} אישור מיזוג לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 320|סעיף 320 לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מבטח, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.

{{ח:סעיף|49|פירוק או פשיטת רגל|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מבטח או סוכן ביטוח שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב1|סימן ב׳1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:סעיף|49א|הגדרות|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מחשב“, ”מחשב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המחשבים“ – {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|חוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|49ב|מוסמכי פיקוח|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יסמיך עובדי הרשות לצורך הפעלת הסמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיפים 49ג}} {{ח:פנימי|סעיף 49ד|ו־49ד}} (בחוק זה – מוסמך פיקוח).
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של הממונה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיפים 49ג}} {{ח:פנימי|סעיף 49ד|ו־49ד}}, כפי שהורה הממונה באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ד|בסעיף 49ד(א)(3)}} – הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה הממונה.

{{ח:סעיף|49ג|סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מוסמך פיקוח, לאחר שהזדהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ה|סעיף 49ה}} –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח, ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילותו כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח בתוך שישה חודשים מיום שנתפס.

{{ח:סעיף|49ד|סמכויות בירור מינהלי|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}}, למעט הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|בפרטים (1) ו־(3) עד (11) בחלק א׳ לתוספת השלישית}} (בסעיף זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הממונה, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג}} –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
{{ח:תתת|(2)}} לזמן כל אדם שלדעת הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;
{{ח:תתת|(3)}} לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.
{{ח:תת|(ב)}} מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.
{{ח:תת|(ג)}} זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;
{{ח:תתת|(2)}} דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.
{{ח:תת|(ה)}} חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.
{{ח:תת|(ו)}} על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיפים 23א}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|24(א)(1) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 31|31}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45}} והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים לפי העניין.

{{ח:סעיף|49ה|חובת הזדהות|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיפים 49ג}} {{ח:פנימי|סעיף 49ד|או 49ד}} אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|49ו|צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק זה עוסק או עומד לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב ולאחר שקיבל את אישור בית משפט שלום לכך, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נדרש אדם על ידי הממונה להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;
{{ח:תתת|(2)}} טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שהתקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם הממונה כאמור גם את דבר הערעור.

{{ח:סעיף|50|מסירת ידיעות ומסמכים|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל מבטח וסוכן ביטוח, ומכל נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי ביטוח שבטיפולו, לרבות דינים וחשבונות סטטיסטיים ואקטואריים, ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקי הביטוח שלו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50א|סודיות|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם הממונה ראה צורך בכך לשם דיון בועדה.

{{ח:סעיף|50ב|מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ז, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}}, רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968}}, לממונה על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}, ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}} (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|50ג|מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}} רשאי הממונה למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק בביטוח או בתיווך לענין ביטוח, באותה מדינה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על גופים כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}}, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

{{ח:סעיף|51||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|52||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: הפרדת עסקי ביטוח חיים}}

{{ח:סעיף|54|הפרדת חשבונות ונכסים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח שהורשה לעסוק בענף ביטוח חיים ינהל לגבי עסקיו אלה מערכת חשבונות נפרדת, יחזיק נכסים נפרדים לכיסוי התחייבויותיו בביטוח חיים, ויעשה ביטוח משנה נפרד לעסקים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} נכסים וזכויות המוחזקים לכיסוי התחייבויות מבטח בביטוח חיים וביטוח המשנה להתחייבויות אלה ישמשו לכיסוי התחייבויות המבטח בביטוח חיים; נותרו נכסים לאחר מילוי כל התחייבויות המבטח בביטוח חיים, ישמשו לכיסוי התחייבויות אחרות של המבטח.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (ב) יחול אף בהליכי הוצאה לפועל נגד מבטח ובהליכי פירוק של מבטח.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”ביטוח חיים“ – ביטוח שבו מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם, לרבות ביטוח תאונה, מחלה ונכות שהוא חלק מפוליסת ביטוח חיים או תוספת קבועה לה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שמירה על עניני מבוטחים}}

{{ח:סעיף|55|איסור תיאור מטעה}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.
{{ח:תת|(ב)}} לענין זה, ”תיאור מטעה“ – תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המבטח או הסוכן, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
{{ח:תתת|(2)}} מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו;
{{ח:תתת|(3)}} משך תקופת הביטוח והאפשרויות שבידי המבוטח או המבטח להפסיקה;
{{ח:תתת|(4)}} דמי הביטוח ותשלומים אחרים שעל המבוטח לשלם, לרבות דמי הביטוח המקסימליים המותרים על פי דין ושיעור הריבית על האשראי שניתן לתשלומם, לפי חישוב שנתי;
{{ח:תתת|(5)}} דמי הביטוח בהשוואה לדמי הביטוח הרגילים או המקובלים או שנדרשו בעבר, לגבי אותו מבטח ולגבי מבטחים אחרים;
{{ח:תתת|(6)}} התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין או לתנאים שנקבעו בדוגמה שצויינה;
{{ח:תתת|(7)}} חוות דעת שנתן אדם לגבי העסקה או לגבי המבטח.
{{ח:תת|(ג)}} תהא זו הגנה טובה לסוכן ביטוח שבתארו תיאור מטעה התבסס על תיאור בכתב שסיפק מבטח ושהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שהתיאור מטעה.

{{ח:סעיף|56|אחריות לתיאור מטעה}}
{{ח:ת}} היה תיאור מטעה בפרסומת של מבטח או של סוכן ביטוח, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה – יראו גם אותם כמטעים.

{{ח:סעיף|57|התניית ביטוח|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתנה מבטח או סוכן ביטוח עשיית ביטוח בענף פלוני בעשיית ביטוח בענף אחר, או בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהמבטח או הסוכן ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין הביטוח המבוקש לבין קיום התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי מבטח להודיע לממונה על מדיניות עסקית שקבע לענין התניית מתן ביטוח בתנאי כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר הממונה, בהתייעצות עם הועדה, את המדיניות האמורה ייחשב קשר בין ביטוח מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

{{ח:סעיף|58|איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות}}
{{ח:ת}} לא יעשה מבטח או סוכן ביטוח – במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של מבוטח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת.

{{ח:סעיף|59|עסקה במקום מגורים או עבודה של מבוטח|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הסכם ביטוח שנעשה באמצעות סוכן ביטוח בעת שפנה למבוטח במקום מגוריו או עבודתו של המבוטח, שלא לפי הזמנתו, רשאי המבוטח לבטלו תוך שלושה ימי עסקים מיום עשייתו.
{{ח:תת|(ב)}} משבוטל הסכם ביטוח לפי סעיף קטן (א) יחזיר המבטח למבוטח את מה שקיבל לפי ההסכם.
{{ח:תת|(ג)}} סוכן ביטוח שפנה למבוטח כאמור בסעיף קטן (א) ימסור לו הסבר לגבי זכויותיו לפי סעיף זה; הממונה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסבר והדרך לנתינתו; פרטים כאמור יפורסמו ברשומות.

{{ח:סעיף|59א|תביעה בשם מבטח|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 54|סעיף 54 לחוק הפיקוח על קופות גמל}} יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תביעה בשם מבטח בשל נזק שנגרם לנכסים המנוהלים בידיו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה או בשל נזק שנגרם למבוטחים בביטוחים תלויי תשואה.

{{ח:סעיף|59א1|דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 27.6.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח הנותן ללקוח הלוואה לדיור, יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המבטח ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למבטח מסמך המעיד על כך:
{{ח:תתתת|(א)}} הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
{{ח:תתתת|(ב)}} הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
{{ח:תתת|(2)}} לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב־12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המבטח ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
{{ח:תת|(ג)}} דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”הלוואה לדיור“ – הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9א1|בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|59א2|דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה|תיקון: תשע״ט־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 7.7.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור ממבטח, ידחה המבטח, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה – החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המבטח תעודת פטירה.
{{ח:תת|(ב)}} בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מבטח תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
{{ח:תת|(ג)}} נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
{{ח:תתת|(1)}} בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
{{ח:תתת|(2)}} בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
{{ח:תת|(ד)}} נודע למבטח על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המבטח במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

{{ח:סעיף|59א3|הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 59א1|בסעיף 59א1(ה)}}, רשאי המבטח לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|59ב|מענה אנושי מקצועי|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
{{ח:תתת|(1)}} טיפול בתקלה;
{{ח:תתת|(2)}} בירור חשבון;
{{ח:תתת|(3)}} סיום התקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שמבטח מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
{{ח:תת|(ג)}} משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} קבע הממונה הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי המבטח רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
{{ח:תתת|(2)}} הורה הממונה כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של מבטחים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו מבטחים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי המבטח, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע המבטח ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

{{ח:סעיף|60|בירור תלונות הציבור|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בענייני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, יחולו גם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ח|סימן ח׳ לפרק האמור}} ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

{{ח:סעיף|61|דרכי הבירור|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.

{{ח:סעיף|62|תוצאות הבירור|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
{{ח:תת|(ג)}} העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: תובענה יצוגיות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}

{{ח:סעיף|62א||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ה־4, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ב||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ה־4, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ג||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ד||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ה||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ו||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ז||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ח||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ט||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62י||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: חיסול עסקי ביטוח}}

{{ח:סעיף|63|חיסול מרצון|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח שהחליט על פירוקו או על חיסול עסקי הביטוח שלו, דרך כלל או בענף ביטוח מסויים, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים –
{{ח:תתת|(1)}} להורות למבטח לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים;
{{ח:תתת|(2)}} לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

{{ח:סעיף|64|חיסול עקב ביטול רשיון|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח שרשיונו בוטל יחסל את עסקי הביטוח שלו בישראל בענף שהרשיון לגביו בוטל.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות למבטח שרשיונו בוטל לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.
{{ח:תת|(ג)}} לא חיסל מבטח שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין}}

{{ח:סעיף|65|הודעה למבטח על פגמים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור, שמבטח פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח למבטח הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש מבטח הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למבטח, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על המבטח לעשות כאמור.

{{ח:סעיף|66|סמכות הממונה בקביעת חובות רעים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים למבטח הוא חוב רע, או כי נכס של מבטח רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות למבטח להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
{{ח:תת|(ב)}} דין הוראה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.

{{ח:סעיף|67|אמצעים למניעת פגיעה|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} היה הממונה סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}, שמבטח לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות למבטח להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שמבטח לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע במבוטחים אצלו או בבעלי אמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדה –
{{ח:תת|(1)}} להורות למבטח שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
{{ח:תת|(2)}} לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, למנהלי עסקים, לעובדים אחרים של המבטח או לסוכני ביטוח.

{{ח:סעיף|68|סמכויות לשמירת יציבות של מבטח|תיקון: תשנ״ד, תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שנושא משרה בו נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}}, ורשאי הוא, באישור שר האוצר –
{{ח:תתת|(1)}} להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המבטח;
{{ח:תתת|(2)}} להשעות נושא משרה במבטח לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;
{{ח:תתת|(3)}} למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיף 70}} ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;
{{ח:תתת|(4)}} למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה הממונה סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.

{{ח:סעיף|69|שמירת תקפן של פעולות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} שעשה מבטח או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור – לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

{{ח:סעיף|70|סמכויות מנהל מורשה|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מורשה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} ינהל את עסקי המבטח לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע באמור בסעיף קטן (א), יהיו למנהל המורשה כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל עסקים במבטח, לדירקטוריון שלו, לועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו על פי מסמכי ההתאגדות של המבטח וההחלטות שנתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של המבטח, כולן או מקצתן, למבטח אחר שהסכים לכך.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|70א|תכנית הסדר|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מורשה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} רשאי להכין תכנית (להלן – תכנית הסדר) לסילוק חבויות של המבטח למבוטחים, למוטבים ולצדדים שלישיים, על פי חוזי ביטוח, ולנושים אחרים של המבטח (להלן – הזכאים); תכנית הסדר יכול שתכלול שיעורי תשלומים ומועדי פרעון שונים לפי סדרי עדיפויות.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הסדר תגדיר סוגי זכאים ותקבע שיעורי תשלום ומועדי פרעון אחידים לזכאים בכל סוג; בקביעת סוגי הזכאים וסדרי הקדימה ביניהם, ניתן להעדיף זכאים שתביעתם היא בשל נזקי גוף על־פני זכאים שתביעתם היא בשל נזקי רכוש, וזכאים יחידים על־פני זכאים שהם תאגידים, וכן ניתן להעדיף זכאים על פי מידת הנזק ויכולתם לשאת בו, והכל על־פי אמות מידה שיפורטו בתכנית ההסדר.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית הסדר יכול שתכלול כללי סיווג והעדפה נוספים על אלה הקבועים בסעיף קטן (ב), אם בנסיבות הענין צודק לעשות כן.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית הסדר טעונה אישור בית המשפט המחוזי; בבואו לאשר תכנית הסדר ישקול בית המשפט, בין היתר, אם יש בה כדי להיטיב עם כלל הזכאים יותר מאשר דרך אחרת ואם היא צודקת וראויה בנסיבות הענין; בית המשפט רשאי לאשר את תכנית ההסדר כפי שהוגשה לו או בשינויים שייראו לו.
{{ח:תת|(ה)}} הצעה לתכנית הסדר שהוגשה לבית המשפט וכן תכנית הסדר שאושרה, יפורסמו ברבים באופן ובמתכונת שעליהם יורה בית המשפט; הרואה עצמו נפגע מהצעה כאמור או מדרך ביצועה של תכנית שאושרה, רשאי לפנות לאותו בית משפט.
{{ח:תת|(ו)}} במסגרת תכנית הסדר רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב הליכים התלויים ועומדים נגד המבטח או נגד נכסיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל, עיקול, מימוש ערובה וכינוס נכסים, ועל מניעת פתיחתם של הליכים כאמור, וכן לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לביצוע תכנית ההסדר.
{{ח:תת|(ז)}} הודיע המנהל המורשה לבית המשפט כי תכנית הסדר שהוא מכין עדיין אינה ניתנת להגשה לבית המשפט מסיבות שציין, וכי בכוונתו להגישה לאישור בית המשפט תוך מועד שציין, או הגיש לבית המשפט תכנית הסדר ובית המשפט טרם החליט בבקשה לאישורה, רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב זמני של הליכים ועל מניעת פתיחת הליכים, או לתת הוראות בענין אחר, הכל כאמור בסעיף קטן (ו), עד למתן החלטתו בבקשה או עד מועד שיקבע.

{{ח:סעיף|71|מפקח מיוחד|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח מיוחד שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(4)}} יפקח על פעולות הדירקטוריון של המבטח ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתיר לממונה המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לממונה המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה הממונה, ואם היו הממונה המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|72|ועדת הנהלה|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הנהלה שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לחברי ועדת ההנהלה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היו החברים עובדי המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} מונתה ועדת הנהלה – תאשר היא את מאזן המבטח ותמנה למבטח רואה חשבון, כאילו היתה אסיפה כללית.

{{ח:סעיף|73|מתן ידיעות|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} ניתנה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, יהיה כל נושא משרה במבטח, בין שניתנה לגביו הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק אצל המבטח חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה, הממונה המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשלוחיהם את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מתן ידיעות תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}.

{{ח:סעיף|74|הפסקת מילוי התחייבויות|תיקון: תשנ״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל המורשה רשאי, באישור הממונה, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} לא יקיים המבטח התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}} על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
{{ח:תת|(ב1)}} הממונה רשאי להאריך את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) בששים ימים נוספים, אם הדבר דרוש לצורך הכנת תכנית הסדר, ובלבד שבית המשפט לא נתן צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל המורשה יפרסם לפחות בשני עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.
{{ח:תת|(ד)}} המבטח, המנהל המורשה או הממונה לא ישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.

{{ח:סעיף|75|הודעה על כוונה לבטל רשיון|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} ביקש הממונה לבטל רשיונו של מבטח שמונה עליו מנהל מורשה, יתן לדירקטוריון של המבטח הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה.

{{ח:סעיף|76|סמכות לערוב}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי מבטח שהסכים לכך ושר האוצר הסמיכו לענין זה או הממשלה (להלן – המבטח הערב) יהיו ערבים –
{{ח:תתת|(1)}} להתחייבויות כלפי מבוטחים של מבטח שניתנה עליו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, בין למלוא סכום ההתחייבויות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל התחייבות מסוגי ההתחייבויות שנקבעו בהודעה;
{{ח:תתת|(2)}} להתחייבויות מסוגים אחרים של מבטח כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד –
{{ח:תתתת|(א)}} שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלא תינתן בכך ערבות לכלל התחייבויותיו של מבטח אלא אם לדעת שר האוצר קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר למבטח להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.
{{ח:תת|(ב)}} ערבות של הממשלה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן מוגבל או בלתי מוגבל, ויכולה שתהיה מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
{{ח:תת|(ד)}} משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם המבוטח הנערב לא הסכים למתן הערבות, והמבטח הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מן המבטח הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
{{ח:תת|(ה)}} המבטח הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר בהסכם שהתקשר בו, להתחייב כלפי המבטח הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.
{{ח:תת|(ו)}} החליט שר האוצר, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים ימים מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מן המבטח הערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של המבטח הנערב במועד מאוחר ממועד הביטול ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן המבטח הערב או להגיש נגדו תביעה עד תום שלושים ימים מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם המבטח הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ז)}} דין ערבות לפי סעיף זה כדין ערבות לפי {{ח:חיצוני|חוק הערבות|חוק הערבות, התשכ״ז–1967}}.

{{ח:סעיף|77|סייג לפירוק, למינוי כונס נכסים ולהוצאה לפועל}}
{{ח:תת|(א)}} הורה המנהל המורשה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}, לא יתן בית משפט צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרים בו החלטה על פירוק מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר, ולא יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, כל עוד ההוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} בתקפה, אלא על פי בקשה שהוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} נתמנה מנהל מורשה, לא יתן בית משפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח לפי בקשה של אחד מבעלי אמצעי השליטה בו, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי אמצעי שליטה בו החלטה על פירוקו מרצון.

{{ח:סעיף|78|סייג להחלטות אסיפה}}
{{ח:ת}} החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה של המבטח, שאינה מתיישבת עם האמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיפים 67 עד 77}} או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם, לא יהיה לה תוקף.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: קרנות פנסיה ותיקות – מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:סעיף|78א|מטרת {{ח:פנימי|פרק ז1|הפרק}}|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות.

{{ח:סעיף|78ב|פרשנות|תיקון: תשס״ג, תשס״ה־4, תשע״ו־4, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הועדה הציבורית“ – הועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ג|סעיף 78ג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|בתקנות קופות גמל}} או {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות הקרן הוותיקה“ – לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקנון האחיד“ – התקנון שיקבע הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ט|סעיף 78ט}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות הממשלתיות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאזן הקרן“ – מאזן אקטוארי של קרן ותיקה, שנערך בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}} ובכפוף להנחיות הממונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מינהלה“ – מינהלה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78ד|סעיף 78ד(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנגנון איזון אקטוארי“ – כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת הממונה, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מיוחד“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ד|סעיף 78ד(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכסי הקרן הוותיקה“ – לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודף אקטוארי“, ”גירעון אקטוארי“ ו”איזון אקטוארי“ – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם –
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|סעיף 78טו1(ג)}}, יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|סעיף 78טו1(ג)}}, יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – מבטח שניתן לו רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א1)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרן גירעונית“ – קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרן ותיקה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרן מפעלית“ – קרן ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קופות גמל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} תהא המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: ועדה ציבורית|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:סעיף|78ג|ועדה ציבורית|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להציע לממונה מועמדים למנהלים מיוחדים ולחברי המינהלות, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} שופט שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יכהן כיושב ראש הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} שלושה חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} נציג עובדים או נציג עמיתים, שייבחר מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
{{ח:תת|(ג)}} כשיר להתמנות כחבר הועדה הציבורית מי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תת|(ד)}} על מינוי חבר הועדה הציבורית יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|ו־17א לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה לחבר הועדה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
{{ח:תת|(ה)}} חבר הועדה הציבורית ימונה לתקופה של חמש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו.
{{ח:תת|(ו)}} רוב חברי הועדה הציבורית יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תת|(ז)}} החלטות הועדה הציבורית יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ח)}} סמכויות הועדה הציבורית ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
{{ח:תת|(ט)}} חברי הועדה הציבורית חייבים לנהוג בנאמנות כלפי המדינה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} ולהשגת מטרותיו.
{{ח:תת|(י)}} הועדה הציבורית תעמוד לביקורתו של מבקר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות אחרות של מבקר המדינה.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ג|סימן ג׳: מנהל מיוחד ומינהלה|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:סעיף|78ד|מינוי מנהל מיוחד ומינהלה|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, מנהל מיוחד לכל קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים {{ח:פנימי|סעיף 78טז|שבסעיף 78טז}}, ורשאי הוא למנות מנהל מיוחד אחד למספר קרנות או לכולן.
{{ח:תתת|(2)}} כשיר להתמנות מנהל מיוחד מי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות}}, והוא התחייב להקדיש את עיקר זמנו לתפקידיו כמנהל מיוחד ולא לעסוק בעיסוק אחר אלא באישור הממונה.
{{ח:תתת|(3)}} על מינוי מנהל מיוחד יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|ו־17א לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה למנהל מיוחד מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
{{ח:תתת|(4)}} המנהל המיוחד לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, לכל קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף קטן (א), מינהלה של שלושה חברים, ורשאי הוא למנות מינהלה אחת למספר קרנות או לכולן.
{{ח:תתת|(2)}} ואלה חברי המינהלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שני חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, שתציע הועדה הציבורית, ויכול שבמקום איש משק וכלכלה אחד ימונה שופט בהתייעצות עם שר המשפטים; אחד מהחברים שמונו לפי פסקת משנה זו ימונה כיושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג עוברים או נציג עמיתים, שתציע הועדה הציבורית מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
{{ח:תתת|(3)}} כשיר להתמנות כחבר המינהלה מי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תתת|(4)}} על מינוי חברי מינהלה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|ו־17א לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
{{ח:תתת|(5)}} למינהלה יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת הנהלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ד)}}, וכן סמכויות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לאשר תכנית התייעלות שהכין המנהל המיוחד לפי הוראת הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יב|בסעיף 78יב(א)}}, בטרם הגשתה לאישור הממונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאשר את המלצות המנהל המיוחד בדבר ביצוע מהלכי הבראה נוספים בקרן, מעבר לנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(6)}} חבר המינהלה לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תתת|(7)}} רוב חברי המינהלה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תתת|(8)}} החלטות המינהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המינהלה קול נוסף.
{{ח:תתת|(9)}} סמכויות המינהלה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
{{ח:תתת|(10)}} חברי המינהלה חייבים לנהוג בנאמנות כלפי כלל עמיתי הקרן הוותיקה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} ולהשגת מטרותיו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} לא יחולו על מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|78ה|תקופת כהונה וסיום כהונה|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מיוחד וחבר מינהלה יתמנו לתקופה של שלוש שנים; הממונה רשאי, לפי המלצת הועדה הציבורית, להאריך, מפעם לפעם, את תקופת הכהונה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מיוחד או חבר מינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לממונה;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והממונה, באישור הועדה הציבורית, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שלדעת הממונה בשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} הממונה קבע, באישור הועדה הציבורית, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את מטרותיו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הסותרת את הוראות הממונה והנחיותיו שניתנו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(5)}} הממונה קבע כי אין צורך בהמשך כהונתם של מנהל מיוחד או של מינהלה של קרן, שלגביה הורה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78יג|סעיף 78יג}}, כי תפעולה יהיה משותף עם קרן אחרת.

{{ח:סעיף|78ו|סמכויות מנהל מיוחד|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} למנהל מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל מורשה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, בשינויים המחויבים, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|78ז|תפקידי מנהל מיוחד|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מנהל מיוחד ינהל את עסקי הקרן הוותיקה שלה התמנה ויפעל לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} ולהגשמת מטרותיו, ובין השאר לביצוע כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} איתור הנכסים של הקרן, ואם הם אינם מצויים בשליטת הקרן או אינם רשומים על שמה בכל רישום המתנהל על פי דין – העברתם לשליטתה ורישומם על שמה;
{{ח:תת|(2)}} מימוש ומכירה של נכסים של הקרן;
{{ח:תת|(3)}} הבטחת קיומו של מסד נתונים מלא וזמין של כל זכויות העמיתים בקרן;
{{ח:תת|(4)}} יישום התקנון האחיד;
{{ח:תת|(5)}} יישום תכנית ההתייעלות שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יב|סעיף 78יב}}, או מימוש התפעול המשותף שעליו הורה הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יג|סעיף 78יג}};
{{ח:תת|(6)}} ביצוע כל פעולה אחרת שהממונה יורה עליה.

{{ח:סעיף|78ח|הנחיות הממונה|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} במילוי סמכויותיו ובביצוע תפקידיו יפעל המנהל המיוחד לפי הנחיות הממונה, ורשאי הממונה, בין השאר, להורות למנהל מיוחד לנקוט צעדים כפי שיורה לשם צמצום הגרעון האקטוארי ולשם מניעת היווצרותו בעתיד, או לשם הבטחת טובתם של כלל העמיתים בכלל הקרנות הוותיקות.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ד|סימן ד׳: תקנון אחיד ותכניות התייעלות|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:סעיף|78ט|קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ה, תשס״ה־2, תשע״ו־4, תשע״ז־2, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ה|סימן ה׳}} וליצירת אחידות במערך הזכויות.
{{ח:תת|(ב)}} התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;
{{ח:תתת|(2)}} כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;
{{ח:תתת|(3)}} חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו – המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:
{{ח:תתתת|(א)}} לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע״מ, בשינויים שיקבע הממונה בתקנון האחיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} לענין עמיתים בקרן ותיקה שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעד התקופה שעד המועד הקובע – בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(4)}} ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים לענין עתודה אקטוארית;
{{ח:תתת|(5)}} נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, הכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע הממונה;
{{ח:תתת|(6)}} הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד־פעמיים:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2004 – ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₃%;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2005 – 1%;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2006 – 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂%;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2007 ואילך – 1³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄%;
{{ח:תתת|(7)}} השכר המבוטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יא|סעיף 78יא}};
{{ח:תתת|(8)}} הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בפסקה (1) של סעיף 78יד(א)}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בפסקה (2) של אותו סעיף}}; לענין פסקה זו, ”ההפרש“ – ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך.
{{ח:תתת|(9)}} הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה}}, תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה לא תיצור גירעון אקטוארי.
{{ח:תתת|(10)}} לא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת נכות מהקרן של מי שמתקיימים בו כל אלה, גם אם התקבלה החלטה להפחית את שיעור הנכות בתקופה שבין יום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003) לבין מועד פרסומו של חוק זה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההחלטה בדבר זכאותו לקבלת קצבת נכות מהקרן נקבעה לפני החודש הקובע כהגדרתו בתקנון האחיד (בפסקה זו – ההחלטה המקורית);
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמה לו מהקרן קצבת נכות בעבור חודש ספטמבר 2003;
{{ח:תתתת|(ג)}} בהחלטה המקורית לא נקבעה תקופה קצובה לקבלת אותה קצבה;
{{ח:תתתת|(ד)}} התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מועד ההחלטה המקורית היה 60 חודשים או יותר לפני המועד שבו התקבלה לגביו ההחלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור – 60 חודשים או יותר לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא הגיע לגיל פרישה מוקדמת כהגדרתו בתקנון האחיד, לפני המועד שבו התקבלה לגביו החלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור – הגיע לגיל האמור לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת.

{{ח:סעיף|78ט1|שינוי מנגנון הצמדת קצבאות והתאמת התחייבויות|תיקון: תש״ע־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יתאים את התקנון האחיד, לעניין הצמדת הקצבאות, להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקצבאות המשולמות לעמיתים יעודכנו בחודש ינואר של כל שנה, החל בשנת 2011 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר ואילך;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום בעד עדכון קצבת חודש ינואר כאמור בפסקה (1), ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של השנה שבה בוצע העדכון;
{{ח:תתת|(3)}} עמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל עד חודש יולי 2009, ישולמו לו הפרשי קצבאות בעד קצבאות החודשים אוגוסט 2009 עד דצמבר 2009, לפי שיעור עליית מדד חודש יולי 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(4)}} הקצבאות המשולמות לעמיתים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה חל עד חודש דצמבר 2009, יעודכנו במועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, לפי שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר 2010 ואילך;
{{ח:תתת|(5)}} תשלומים בשל הוראות פסקאות (3) ו־(4) בעבור קצבאות החודשים שעד החודש שלאחר החודש שבו הותאם התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, ישולמו לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מכל תשלום קצבה שהקרן משלמת, לרבות תשלומים לפי סעיף זה, יופחת סכום בשיעור ובאופן שיורה הממונה, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין התחייבויות הקרן כפי שהן לאחר התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א), לבין התחייבויות הקרן כפי שהיו ערב התאמת התקנון, והכל נכון למועד החישוב האקטוארי כאמור; הממונה יורה כאמור לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הקודם“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין עדכון ראשון של קצבה לעמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל בחודש ינואר 2010 ואילך – מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין עדכון שאינו עדכון כאמור בפסקה (1) – המדד האחרון שלפיו עודכנה הקצבה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש הזכאות הראשון לקצבה“ – החודש הראשון שבשלו משולמת קצבה מהקרן.

{{ח:סעיף|78י|תחולת התקנון האחיד ושינויו|תיקון: תשס״ג, תשס״ד־2, תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} החל ביום שיקבע הממונה יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.
{{ח:תת|(ב1)}} עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שבהסדר ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית–שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.
{{ח:תת|(ג)}} ראה הממונה שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} והעקרונות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 78ט|בסעיף 78ט}}, רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.

{{ח:סעיף|78יא|שיעורי התשלום לקרן|תיקון: תשס״ג, תשס״ד־2, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} לשיעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית־שכיר לקרן ותיקה שבהסדר, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי, כפי שהיו ביום כ״ח בניסן התשס״ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה – המועד הקובע), ייווספו שיעורים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לתשלומי העמית־השכיר – ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;
{{ח:תת|(2)}} להפרשות המעביד – ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.

{{ח:סעיף|78יב|תכנית התייעלות|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להורות למנהל המיוחד להכין תכנית לייעול תפעולה של הקרן שבניהולו, שתוגש, באישור המינהלה, לאישור הממונה, ורשאי הממונה להכין תכנית אחידה לייעול תפעולן של קרנות ותיקות שבהסדר, לרבות בדרך של איחוד תפעולן.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל המיוחד יפעל לביצוע תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שיקבע הממונה.

{{ח:סעיף|78יג|תפעול משותף של קרנות|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להורות כי תפעול של קרנות ותיקות שבהסדר יהיה משותף, ורשאי שר האוצר לתת הוראות לענין זה.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ה|סימן ה׳: סיוע ממשלתי|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:סעיף|78יד|הסיוע הממשלתי|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ו־4, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 78,300 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, ”ערך הסובסידיה“ – ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג ”מירון“ שהונפקו לקרנות הוותיקות שבהסדר וטרם נפדו ביום כ״ט בניסן התשס״ג (30 באפריל 2003) לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.
{{ח:תתת|(2)}} לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה ההפרש, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78ט|בסעיף 78ט(ב)(8)}}, ככל שהדבר יידרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ט|הסעיף האמור}}.
{{ח:תתת|(3)}} לסכומים לפי פסקאות (1) ו־(2) ייווספו סכומים מתוך כרית הביטחון הכללית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|בסעיף 78טו1(א)}}, ככל שהדבר יידרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|סעיף 78טו1}}, ובכפוף לתנאים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יב|בסעיף 78יב}}, והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} (להלן – קרן זכאית).
{{ח:תת|(ג)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א)(1) יהיה צמוד למדד, באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.
{{ח:תת|(ד)}} הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.

{{ח:סעיף|78טו|קרן סיוע|תיקון: תשס״ג, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} הממשלה רשאית, במטרה לפרוס את ההוצאה מתקציב המדינה בשל הסיוע לקרנות הוותיקות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בסעיף 78יד(א)(1) ו־(2)}}, להקים קרן שאליה יועברו חלק מן הסכומים המיועדים לסיוע לקרנות הזכאיות לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות; הקרן תתנהל באופן ובתנאים שעליהם יורה שר האוצר.

{{ח:סעיף|78טו1|כרית ביטחון כללית לקרנות ותיקות שבהסדר|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לקרנות הוותיקות שבהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה, במטרה למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות (בסעיף זה – כרית ביטחון כללית).
{{ח:תת|(ב)}} סכום כרית הביטחון הכללית יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של כל הסכומים המתקבלים לפי סעיף קטן (ג) בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר, ובלבד שסכום כרית הביטחון הכללית לא יעלה על הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} צירוף של כל סכומי הגירעון האקטוארי במאזני כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר שיש בה גירעון אקטוארי באותה שנת חישוב; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שבפסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
{{ח:תתת|(3)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה למכפלת 4%, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
{{ח:תתתתת|(3)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתתתת|(3)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתת|(4)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(5)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
{{ח:תתת|(6)}} סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון הכללית, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית בכל שנת חישוב יהיה הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} סך של 11,320 מיליון שקלים חדשים, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2008 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2009 עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתת|(2)}} סך הסכומים שהועברו לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר מתוך כרית הביטחון הכללית, לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) –
{{ח:תתת|(1)}} ניתן סיוע ממשלתי לקרנות הוותיקות שבהסדר נוסף על הסיוע הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בסעיף 78יד}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}}, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרנות האמורות כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ד)(1) לבין סך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הגבוה מבין אלה (בפסקה זו – הסכום המנוצל):
{{ח:תתתתת|(1)}} הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית שחושב לפי סעיף קטן (ג) בשל כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
{{ח:תתתתת|(2)}} הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ד) או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב־11.8% מסך ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2).
{{ח:תת|(ו)}} כספים מכרית הביטחון הכללית יועברו לקרן ותיקה שבהסדר רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ז)}} לא יועברו כספים מכרית הביטחון הכללית לקרן ותיקה שבהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון האחיד, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי בקרן ותיקה שבהסדר לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} (בסעיף קטן זה – הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן, עד לסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
{{ח:תתתת|(ב)}} שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו־1;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לפי העניין.
{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“, בשל שנה מסוימת – ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(א)}} שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתתת|(ג)}} סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
{{ח:תתתתת|(ד)}} סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – תקבול שהקרן קיבלה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התקבול עד תום אותה שנה, באותו תקבול;
{{ח:תתתתת|(ה)}} סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן שילמה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התשלום עד תום אותה שנה, באותו תשלום;
{{ח:תתתת|(2)}} תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית בשל אותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השפעת התשואה לפי 4%“, בשל שנה מסוימת – ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(א)}} שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתתת|(ג)}} סכום השווה למכפלת ריבית בשיעור של 4%, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
{{ח:תתתתת|(ד)}} סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – כהגדרתו בפסקה (1)(ד) להגדרה ”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“;
{{ח:תתתתת|(ה)}} סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – כהגדרתו בפסקה (1)(ה) להגדרה ”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“;
{{ח:תתתת|(2)}} תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל אותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכסים סחירים“ – סך נכסי קרן ותיקה שבהסדר, למעט:
{{ח:תתתת|(1)}} איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שבהסדר, לפי {{ח:חיצוני|חוק מילווה המדינה|חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979}};
{{ח:תתתת|(2)}} סכומי הסיוע הממשלתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 78יד|פסקאות (1) ו־(2) של סעיף 78יד(א)}};
{{ח:תתתת|(3)}} נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המצטבר“, בשנה מסוימת – הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ג), כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2009, יהיה הסכום המצטבר – 0;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עקום הריבית“ – שיעורי ריבית צפויים, שלפיהם חושבו ההתחייבויות של הקרן במאזן הקרן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עקום הריבית הקודם“, בשל שנה מסוימת – עקום הריבית שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית חסרת סיכון“, בשל שנה מסוימת – שיעור הריבית בשל אותה שנה לפי עקום הריבית הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור שינוי המדד הצפוי“, בשל שנה מסוימת – שיעור השינוי הצפוי במדד בשל אותה שנה, שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנה קודמת“ – השנה שקדמה לשנת החישוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת חישוב“ – שנה מסוימת, החל בשנת 2009;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוצאת מאזן הקרן“, בשל שנה מסוימת – עודף אקטוארי, גירעון אקטוארי או איזון אקטוארי, כפי שנקבעו במאזן הקרן של אותה שנה, כששווי הנכסים הסחירים מחושב בהתאם להוראות לעניין חישוב שוויו של נכס לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית“ – תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לעקום הריבית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%“ – תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לריבית בשיעור של 4%;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 33“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס׳ 33), התשע״ז–2017}}.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ו|סימן ו׳: הוראות שונות|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:סעיף|78טז|תחולה|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יד|סעיף 78יד(ד)}}, לא יחולו על קרן ותיקה שאינה קרן גרעונית, אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קרן שביום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) לא היה בה גרעון אקטוארי, ומתקיימים בה שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לפני יום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003) הגישה לממונה בקשה לקבוע בתקנונה מנגנון איזון אקטוארי;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפני יום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) נקבע מנגנון איזון אקטוארי, כפי שאושר על ידי הממונה, בתקנון הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} קרן שביום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) היה בה גרעון אקטוארי הנמוך מ־10% מסך כל התחייבויות הקרן, או קרן מפעלית, ומתקיימים בה נוסף על התנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (1), גם שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד למועד האמור בפסקה (1)(א) – הגישה לממונה תכנית שתביא אותה לאיזון אקטוארי;
{{ח:תתתת|(ב)}} עד המועד האמור בפסקה (1)(ב) – התכנית, כפי שאושרה בידי הממונה, קיבלה תוקף מחייב (בסעיף זה – התכנית המחייבת).
{{ח:תת|(ב)}} קרן שהוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} לא הוחלו עליה, כאמור בסעיף קטן (א), שלא הפעילה את מנגנון האיזון האקטוארי שנקבע בתקנונה במועד שנדרש להפעילו, או שלא פעלה בהתאם לתכנית המחייבת, לפי הענין, רשאי הממונה לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, כולן או חלקן, יחולו עליה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יד|סעיף 78יד(ד)}} לא יחולו לגבי עמית בקרן ותיקה שהחל לקבל קצבה לפני יום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003).

{{ח:סעיף|78יז|שמירת סמכויות|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לממונה לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר, ורשאי הוא להפעיל סמכות כאמור, בין השאר, לשם השגת מטרותיו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} וביצועו.

{{ח:סעיף|78יח|עדיפות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי.

{{ח:סעיף|78יט|תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}}|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר|תיקון: תשע״ז־2}}

{{ח:סעיף|78כ|מטרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}} להעניק סיוע ממשלתי לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר באמצעות העמדת כרית ביטחון, כדי למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות, בכפוף לעריכת שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים בהן.

{{ח:סעיף|78כא|הגדרות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“, ”השפעת התשואה לפי 4%“, ”עקום הריבית“, ”עקום הריבית הקודם“, ”ריבית חסרת סיכון“, ”שיעור שינוי המדד הצפוי“, ”שנה קודמת“, ”תוצאת מאזן הקרן“, ”תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית“, ”תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%“ ו”תיקון מס׳ 33“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|בסעיף 78טו1(ט)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאזן הקרן“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78ב|בסעיף 78ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים סחירים“ – סך נכסי קרן ותיקה שאינה בהסדר, למעט:
{{ח:תתת|(1)}} איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שאינה בהסדר, לפי {{ח:חיצוני|חוק מילווה המדינה|חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שהממשלה משלמת לקרן מתקציב המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המצטבר“, בשנה מסוימת – הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78כב|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 78כב(ד)}}, כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2012 יהיה הסכום המצטבר – 0;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עודף אקטוארי“, ”גירעון אקטוארי“ ו”איזון אקטוארי“ – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי העניין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה שאינה בהסדר לבין כלל התחייבויות הקרן, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(ד)}}, יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(ד)}}, יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הכרית“ – היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום שנקבע לקרן {{ח:פנימי|תוספת 1ב|בתוספת ראשונה ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 שחושבו בהתאם לעקום הריבית, לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן, כשהן מחושבות לפי שיעור ריבית של 4%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור השפעת השינויים בתקנון“ – היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן אילו היה מתוקן תקנון הקרן לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 78כב|בסעיף 78כב(א)(1) עד (4)}} באותו מועד;
{{ח:תתת|(2)}} ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011“ – שיעור ריבית רעיוני, אשר תוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן במאזן הקרן לשנת 2011 לפיו זהה לתוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן כפי שהופיעה במאזן הקרן לשנת 2011;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השנה הקובעת“ – השנה שבה הופחתו התחייבויות הקרן בשיעור השפעת השינויים בתקנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78כב|בסעיף 78כב(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת חישוב“ – שנה מסוימת, החל בשנת 2012;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת כרית מעודכנת“ – הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור הכרית כשהוא מוכפל בהפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011 ובין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית של 4%;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום שנקבע לקרן לפי {{ח:פנימי|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳}}, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת לעומת מדד חודש דצמבר 2011.

{{ח:סעיף|78כב|כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לקרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה ({{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} – כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר), ובלבד שתקנונה של הקרן תוקן בהתאם למפורט להלן, לשם הפחתת התחייבויות הקרן, לאחר שניתן אישור מאת הממונה, מראש ובכתב, לתיקון כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן לא יפחת מהגיל כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת ראשונה א׳}}, לפי מין המבוטח וחודש לידתו (בסעיף זה – גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה);
{{ח:תתת|(2)}} אם גיל הפרישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה}} יועלה מעל גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, יועלה בהתאמה גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן;
{{ח:תתת|(3)}} קצבת הזקנה שתשולם מהקרן למי שביקש לקבלה לפני הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה תופחת בשיעור שייקבע בתקנון הקרן לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תגדיל את התחייבויות הקרן;
{{ח:תתת|(4)}} מכל תשלום שמשלמת הקרן לפי תקנונה, בין שהוא קצבה ובין שהוא תשלום חד־פעמי, תנכה הקרן, לכל הפחות, את השיעורים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בשנה הקובעת – ³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄%;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשנה הראשונה שלאחר השנה הקובעת – 1%;
{{ח:תתתת|(ג)}} בשנה השנייה שלאחר השנה הקובעת – 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂%;
{{ח:תתתת|(ד)}} מהשנה השלישית שלאחר השנה הקובעת, ואילך – 1³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄%.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לאשר לקרן ותיקה שאינה בהסדר לתקן את תקנונה, כך שייקבע בו כי לאחר שגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן הועלה בהתאם לסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, תוגדל קצבת הזקנה מהקרן המשולמת למי שלגביו הועלה גיל הזכאות כאמור, בשיעור מסוים, ובלבד שהעלות הנובעת מההגדלה כאמור תמומן באמצעות הפחתת התחייבויות אחרות של הקרן ושסך הפחתת התחייבויות הקרן לאחר תיקוני התקנון כאמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה יהיה בגובה הפרשי ההתחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות לפחות; לעניין זה, ”הפרשי התחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות“ – ההפרש שבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת אילולא הועלה גיל הזכאות לקבלת קצבה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, לבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת לאחר העלאת גיל הזכאות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), קרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה כאמור באותו סעיף קטן אחרי יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) תהיה זכאית, החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת, לסכום מתוך כרית הביטחון לקרן שחושב לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שתיקנה את תקנונה כאמור עד תום השנה הקובעת כך שסך התחייבויותיה, נכון לתום השנה שקדמה לשנה הקובעת, הופחת בשיעור השפעת השינויים בתקנון וניתן אישור הממונה מראש ובכתב לתיקון התקנון כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי, והוא לא יעלה על הסכום כאמור בפסקה (7):
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שבפסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת, ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
{{ח:תתת|(3)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה למכפלת 4% בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
{{ח:תתתתת|(3)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתתתת|(3)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתת|(4)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(5)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
{{ח:תתת|(6)}} סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון לקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתת|(7)}} הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו), לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגירעון האקטוארי במאזן הקרן, ואם אין גירעון אקטוארי – 0; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה עד ליום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל מהשנה הקובעת, הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום שנקבע לקרן {{ח:פנימי|תוספת 1ב|בתוספת ראשונה ב׳}}, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2011 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2012 עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה לאחר יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת כאמור בסעיף קטן (ג), הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תקרת כרית מעודכנת בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר של השנה הקובעת עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמהשנה שקדמה לשנה הקובעת עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה) –
{{ח:תתת|(1)}} ניתן סיוע ממשלתי לקרן ותיקה שאינה בהסדר נוסף על הסיוע הקבוע {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}}, ונוסף על הסיוע שניתן לקרן ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}}, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרן האמורה כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א) או (2)(א), לפי העניין, לבין סך ההתחייבויות של אותה קרן על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של אותה קרן כפי שנקבעו במאזן הקרן בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הגבוה מבין אלה (בפסקה זו – הסכום המנוצל):
{{ח:תתתתת|(1)}} הסכום מתוך כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שחושב לפי סעיף קטן (ד) לאותה קרן, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
{{ח:תתתתת|(2)}} הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ה)(1) או (2), או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב־11.8% מסך ההתחייבויות של הקרן כפי שנקבע במאזן הקרן בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2);
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לעניין סעיף זה יראו קרן ותיקה שאינה בהסדר, שתיקנה את תקנונה עד ליום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017), כאילו תיקנה את תקנונה עד ליום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), במגבלות ובתנאים שיקבע, לרבות לעניין הפחתת התחייבויות של הקרן.
{{ח:תת|(ז)}} כספים מכרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו לאותה קרן, רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} לא יועברו כספים מכרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון קרן ותיקה שאינה בהסדר, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי באותה קרן, לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} (בסעיף קטן זה – הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן עד לסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
{{ח:תתתת|(ב)}} שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו־1;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו), לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הפסקה במתן שירותים}}

{{ח:סעיף|79|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}}, ”שביתת עובדים“ – הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין.

{{ח:סעיף|80|אכרזה על הפסקה במתן שירותים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה, לאחר התייעצות בועדה, שמבטח פלוני אינו יכול לנהל עסקיו באורח תקין מחמת שביתת עובדיו, רשאי הוא להכריז כי המבטח הפסיק לתת שירותים, ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי המבטח או על חלק מהם.
{{ח:תת|(ב)}} האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק המבטח לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.
{{ח:תת|(ד)}} בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.

{{ח:סעיף|81|דחיית מועדים}}
{{ח:תת|(א)}} הוסכם בין המבטח שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהמבטח או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
{{ח:תת|(ב)}} דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.

{{ח:סעיף|82|ריבית והפרשי הצמדה|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}} ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.
{{ח:תת|(ב)}} היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}} צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, ”התחייבות צמודת־ערך“ – התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי לשלם למוסד בנקאי כל סכום שהוא חב למבטח שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום למבטח שבהפסקה; הממונה רשאי להורות בדבר דרכי התשלום ודרכי פרסום ההוראה.

{{ח:סעיף|83|תוקף פוליסות}}
{{ח:ת}} נסתיימה תקופת הביטוח על פי חוזה ביטוח תוך תקופת ההפסקה, רואים אותה כאילו הוארכה בהסכמת הצדדים עד לתום 30 ימים מיום ביטול האכרזה, זולת אם קודם לאכרזה גילה אחד הצדדים לחוזה כי אין בדעתו להמשיך בהתקשרות או אם המבוטח התקשר בחוזה ביטוח עם מבטח אחר; לגבי תקופת ההארכה תחול חובת תשלום דמי ביטוח לפי השיעור שנקבע להם בחוזה הביטוח, יחסית לאורך התקופה.

{{ח:סעיף|84|הגבלת אחריות}}
{{ח:ת}} מבטח שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים במישרין מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|85|מבטחים וסוכנים קיימים}}
{{ח:תת|(א)}} חברה או אגודה שיתופית שהתאגדה בישראל, ואשר ערב תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) עסקה כדין כמבטח – זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד חוץ רשום בישראל אשר ערב יום התחילה עסק כדין בישראל כמבטח – זכאי לרשיון מבטח חוץ.
{{ח:תת|(ג)}} יחיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח – זכאי לרשיון סוכן יחיד.
{{ח:תת|(ד)}} תאגיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח – זכאי לרשיון סוכן תאגיד.

{{ח:סעיף|86|בעל פטור}}
{{ח:תת|(א)}} תושב חוץ שערב יום התחילה עסק בעסקי ביטוח בישראל והיה פטור לפי סעיף 14 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי״א–1951 (להלן – החוק הקודם), מהוראות החוק הקודם, כולן או מקצתן – זכאי לפטור דומה מהוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דרך כלל או לענין מסויים, או להתנותו בתנאים.

{{ח:סעיף|87|אגודה עותמאנית|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} אגודה שנוסדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העותומני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות משנת 1909}} (להלן – אגודה עותמאנית), אשר ערב יום התחילה עסקה כדין כמבטח – זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון מבטח ישראלי שניתן לאגודה עותמאנית כאמור בסעיף קטן (א) יפקע בתום ששה חדשים מיום התחילה, זולת אם חבריה התאגדו כחברה או כאגודה שיתופית תוך אותה תקופה.
{{ח:תת|(ג)}} מקום שמדובר בחוק זה בדירקטור במנהל עסקים או בנושא משרה, יראו לענין אגודה עותמאנית כאילו מדובר במי שרשאי לפעול בשמה על פי תקנותיה.

{{ח:סעיף|88|החזקת אמצעי שליטה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהחזיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}} ערב יום התחילה יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה במבטח, זכאי להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שערב יום התחילה שלט במבטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב)}} זכאי להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|89|אגודה לביטוח|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} אגודה לביטוח שעל פי {{ח:חיצוני|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק), התשכ״ג–1963}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – הכללים), היתה פטורה ערב יום התחילה מהוראות החוק הקודם כאמור {{ח:חיצוני|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|בכללים}}, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}}, כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אגודה כאמור בסעיף קטן (א) תגיש לממונה –
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 ימים מיום רישומו בידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמאני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות}}, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים עד יום 30 באפריל של כל שנה.

{{ח:סעיף|90|אגודה שאינה עוסקת בביטוח חיים}}
{{ח:ת}} אגודה שיתופית שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, שעל פי {{ח:חיצוני|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|הכללים}} היתה פטורה מהוראות החוק הקודם, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק ג׳}} {{ח:פנימי|סעיף 35|וסעיף 35}}, כל עוד מתקיים בה התנאי האמור.

{{ח:סעיף|91|הסדרי ביטוח קיימים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} רואים זכאי לרשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} כמי שהגיש לממונה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, את תכניות הביטוח, תנאי הביטוח, תעריפי דמי הביטוח והתשלומים האחרים שהוא גובה מן המבוטחים, והסדרי ביטוח המשנה שלו, הכל כפי שהם נוהגים אצלו בעת הגשת הבקשה לרשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|92|מתן רשיונות והיתרים לזכאים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לרשיון או להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}}, {{ח:פנימי|סעיף 86|86}}, {{ח:פנימי|סעיף 87|87}} {{ח:פנימי|סעיף 89|או 89}} שלא הגיש לממונה בקשה לכך תוך ששה חדשים לאחר יום התחילה, רואים אותו כאילו ויתר עליו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתנות מתן רשיון או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}}, {{ח:פנימי|סעיף 86|86}}, {{ח:פנימי|סעיף 87|87}}, {{ח:פנימי|סעיף 88|88}} {{ח:פנימי|סעיף 89|או 89}} בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאים מכוח החוק הקודם.

{{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט׳1 – עיצום כספי|תיקון: תשנ״ב, תשס״ה־4, תשע״א־3}}

{{ח:סעיף|92א|עיצום כספי|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״א, תשע״א־3, תשע״ו־2, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם את הוראת {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}, או הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, בסכום כמפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}} – 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} אילו הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ג)}} – 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} אילו הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, ”עובד זוטר“ – עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.
{{ח:תת|(ד)}} לא דיווח מבטח למוסד לביטוח לאומי (בסעיף קטן זה – המוסד) על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 328|סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, בניגוד להוראת {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 328|סעיף 328(א1) לחוק האמור}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, בסכום שהיה מוטל עליו בשל הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|92א1|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}} ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, תימסר למפר הודעה על כוונת הממונה כאמור ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ו|סעיף 92ו}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ה|סעיף 92ה}}.

{{ח:סעיף|92א2|התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א1|סעיף 92א1}}, להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה ({{ח:פנימי|פרק ט1|בסימן זה}} – הודעה על התחייבות).
{{ח:תת|(ב)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ({{ח:פנימי|פרק ט1|בסימן זה}} – תקופת ההתחייבות); הממונה רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.
{{ח:תת|(ג)}} מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|92א3|הפרת ההתחייבות|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92ה|בסעיף 92ה}}; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהממונה נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 92ה|סעיף 92ה}}; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתת|(3)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א2|בסעיף 92א2(ב)}} – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.
{{ח:תת|(ב)}} הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר הממונה למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט1|סימן זה}} בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.

{{ח:סעיף|92א4|זכות טיעון|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה הממונה.

{{ח:סעיף|92א5|זכות לקבלת מידע|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת הממונה נחוץ לשם קבלת החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א7|סעיף 92א7}}; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל הממונה ממועד מסירת ההודעה כאמור.

{{ח:סעיף|92א6|פרוטוקולים|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות הממונה; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

{{ח:סעיף|92א7|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיף 92טז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ו|סעיף 92ו}}; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
{{ח:תת|(ג)}} החליט הממונה שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.
{{ח:תת|(ד)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}} בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|92ב|עדכון עיצום כספי|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.

{{ח:סעיף|92ג||תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|92ד||תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|92ה|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|92ו|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א7|בסעיף 92א7(ב)}}.

{{ח:סעיף|92ז|סכומי עיצום כספי מעודכנים|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ואם הוגש ערעור על דרישת התשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

{{ח:סעיף|92ח|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|92ט|גביה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|92י|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א(ב)}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|92יא||תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|92יב|ערעור|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב1)}} הוגש ערעור על החלטת הממונה, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.
{{ח:תת|(ג)}} התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|92יג|אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של תאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
{{ח:תת|(ב)}} בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף|92יד|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}} ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92כא|בסעיף 92כא}} או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

{{ח:סעיף|92טו|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} {{ח:פנימי|תוספת 4|והתוספת הרביעית}}|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} לעניין מבטח – 2,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} לעניין תאגיד שאינו מבטח – 1,500,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(3)}} לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל בלא רישיון – 150,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(4)}} לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון שאינו עובד שכיר – 27,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(5)}} לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד ואינו נושא משרה או שותף בו – 18,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכן חבר ועדת השקעות.

{{ח:סעיף|92טז|הפחתת העיצום הכספי ושינוי {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א}}, בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע הממונה לפי {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת האמורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|92יז|פריסת תשלום עיצום כספי|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיף 92טז}}, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ח|סעיף 92ח}}.

{{ח:סעיף|92יח|הפרת הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

{{ח:סעיף|92יט|עיצום כספי על־&lt;wbr&gt;תנאי|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על־תנאי לתקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} בהתאמה – עיצום על־תנאי ותקופת התנאי).
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הממונה לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.
{{ח:תת|(ג)}} המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב) – ישלם המפר את העיצום על־תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.

{{ח:סעיף|92כ|מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם החל הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיף 49ג}} או הליך בירור מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ד|סעיף 49ד}} (בסעיף זה – תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.
{{ח:תת|(ב)}} לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.
{{ח:תת|(ג)}} במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהממונה להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הימצאות המפר מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} התחמקות המפר;
{{ח:תתת|(3)}} מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
{{ח:תתת|(4)}} לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.

{{ח:סעיף|92כא|תשלום לנפגע ההפרה|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכויות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיפים 60 עד 62}}, הממונה רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א}} – בשיעור הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א}} – בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} על תשלום לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ח|סעיף 92ח}}, עד תשלומו, ועל גבייתו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ט|סעיף 92ט}}.
{{ח:תת|(ג)}} האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
{{ח:תתת|(2)}} האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.

{{ח:סעיף|92כב|פרסום על הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, רשאי הממונה לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום – אם הופחת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיף 92טז}} ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד – גם את שמו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} פרסם הממונה דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} החליט הממונה להטיל עיצום על־תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92יט|בסעיף 92יט}}, יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92יט|סעיף 92יט}} והנימוקים להטלת העיצום על־תנאי.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, רשאי הממונה להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ו|סעיף 49ו}}, יפרסם הממונה את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, בשינויים המחויבים לפי העניין.

{{ח:סעיף|92כג|דיווח על החלטות הממונה|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יפורסם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92כב|סעיף 92כב}}.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות ועונשין|תיקון: תשס״ה־4}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|94||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|95|קופת חולים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} על קופת חולים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, לא יחולו הוראות חוק זה לענין שירותים רפואיים שהיא נותנת לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|החוק האמור}} לרבות שירותים נוספים בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 10|לסעיף 10 בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|96|החלת הוראות}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין תושב חוץ או סוכנו, מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מי שקיבל פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} או סוכנו, ומורשה של מי שקיבל פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} – דינם כדין סוכן ביטוח, ויחולו עליהם הוראות חוק זה הנוגעות לסוכן, לרבות חובת הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי להורות כי מי שחל עליו סעיף קטן (א) יחולו עליו גם הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימנים א׳ עד ד׳ לפרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|וסעיפים 38 עד 41}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55 עד 62}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}}, כולן או מקצתן, כאילו היה מבטח.

{{ח:סעיף|97|הוצאות ביקורת|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הסמיך הממונה מי שאינו עובד המדינה לערוך ביקורת אצל מבטח או סוכן ביטוח, רשאי הממונה להטיל את הוצאות הביקורת על המבטח או על סוכן הביטוח, לפי הענין.

{{ח:סעיף|98|אגרות}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} אגרה בעד מתן רשיון למבטח;
{{ח:תת|(2)}} אגרה שנתית למבטח לכל ענף ביטוח שבו הורשה לעסוק באותה שנה;
{{ח:תת|(3)}} אגרה בעד מתן רשיון לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
{{ח:תת|(4)}} אגרה שנתית לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
{{ח:תת|(5)}} אגרה בעד בחינה;
{{ח:תת|(6)}} דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום;
{{ח:תת|(7)}} ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

{{ח:סעיף|99|רישום מבטח וסוכן תאגיד|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} תאגיד שמסמכי התאגדותו שהוגשו לרישום מראים שבין מטרותיו עיסוק בביטוח או בתיווך בביטוח, לא יירשם אלא אם צורפה תעודה של הממונה המאשרת הסכמתו לרישום.

{{ח:סעיף|100|הגבלת השימוש במלה ”ביטוח“|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם, פרט לבעל רשיון לפי חוק זה, במלה ”ביטוח“ או בכל מלה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, אלא בהיתר מאת הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה, למחוק, תוך המועד שקבע הממונה, מן השם שבו הוא מנהל עסקים, את המלה ”ביטוח“ או כל מלה הנגזרת ממנה.

{{ח:סעיף|101|תנאים ברשיונות ואיסור העברה}}
{{ח:תת|(א)}} המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון, היתר או אישור שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

{{ח:סעיף|102|ערעור|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ה, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}}, רשאי לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדר דין לדיון בערעור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור)|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ״ב–1981}}.}}

{{ח:סעיף|103|הארכת מועדים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסויים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיפים 29(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 81|81}} {{ח:פנימי|סעיף 102|או 102}} או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}.

{{ח:סעיף|104|עונשין|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א, תשע״א־3, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הקנס הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי סוכן יחיד ולגבי עובד בתאגיד המנוי בפסקאות (3) או (4) שאינו נושא משרה בו – הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי יחיד שאינו מנוי בפסקה (1) – פי שניים מהסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(3)}} לגבי סוכן תאגיד ותאגיד אחר שאינו מבטח – פי שמונה מהסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מבטח – פי ששה עשר מהסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תתת|(2)}} פעל בניגוד להוראה שנתן לו הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}}, בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;
{{ח:תתת|(3)}} החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}};
{{ח:תתת|(3א)}} הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א1)}};
{{ח:תתת|(4)}} החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}};
{{ח:תתת|(4א)}} שלט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיף 32א}};
{{ח:תתת|(5)}} העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:תתת|(6)}} קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 32|סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 32|סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 36|סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};
{{ח:תתת|(11)}} גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};
{{ח:תתת|(12)}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר הודעה לממונה על כוונתו לעשות כן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א) או (ח)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(12א)}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, אף שהממונה או עובד הכפוף לו הודיע על התנגדותו לתכנית הביטוח או לכתב השירות, כולם או חלקם, או לשינוי בתכנית הביטוח או בכתב השירות, כולו או חלקו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב) או (ח)}};
{{ח:תתת|(12ב)}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ג)(4) או (ח)}};
{{ח:תתת|(12ג)}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או לא הנהיג שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ד) או (ח)}};
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(14)}} כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 42א|סעיף 42א}} או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין הכוללים פרט מטעה ייכללו בדוח או בהודעה כאמור;
{{ח:תתת|(15)}} ניהל את עסקיו בענף ביטוח חיים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תתת|(16)}} תיאר תיאור מטעה עסקת ביטוח או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תתת|(17)}} עשה דבר שיש בו משום ניצול או הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}};
{{ח:תתת|(18)}} לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן הממונה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}};
{{ח:תתת|(19)}} לא מילא אחר הוראה שנתן הממונה לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}};
{{ח:תתת|(20)}} הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66}};
{{ח:תתת|(21)}} הפר הוראה שנתן הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיפים 67}} {{ח:פנימי|סעיף 68|או 68}};
{{ח:תתת|(22)}} כיהן כנושא משרה או כעובד אחר במבטח אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, או כיהן כנושא משרה במבטח אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(23)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} עסק בתיווך לענין ביטוח, ואינו אחד מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 24|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 24(א)}}, או שעסק בתיווך לענין ביטוח שלא בהתאם לתנאים המפורטים באותן פסקאות;
{{ח:תתת|(3)}} עסק בתיווך לענין ביטוח בין אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} שלט בסוכן תאגיד בלא היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} העביר אמצעי שליטה בסוכן תאגיד, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} קיבל עסקי ביטוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(16)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(17)}} התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}};
{{ח:תתת|(18)}} פעל בחיסול עסקי מבטח שלא בהתאם להוראות שנתן לו הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63}} {{ח:פנימי|סעיף 64|או 64}};
{{ח:תתת|(19)}} השתמש במילה ”ביטוח“ או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}}.

{{ח:סעיף|104א|עבירה כדי להטעות או לרמות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} מי שעבר עבירה מהעבירות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}} כדי לרמות או להטעות מבוטח או כדי לרמות או להטעות מי ששוקל להתקשר בחוזה ביטוח, דינו – מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי שלושה מן הקנס הקבוע לאותה עבירה.

{{ח:סעיף|104ב|קנס בעבירה נמשכת|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכת העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל על אותה עבירה.

{{ח:סעיף|105|חובת פיקוח|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

{{ח:סעיף|106|פרסום פסק דין או תיקון פרסום}}
{{ח:ת}} בית משפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינו כדין קנס שהטיל בית המשפט.

{{ח:סעיף|107|ראיה לפרסום}}
{{ח:ת}} הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס תיאור מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן בעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

{{ח:סעיף|108|פיצויים}}
{{ח:ת}} דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיפים 55 עד 59}} כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי דיני הנזיקין.

{{ח:סעיף|108א|מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תביעה“ – תביעה לפיצוי או לשיפוי, או לתחלוף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח#סעיף 62|בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}, והכול בקשר לתגמולי ביטוח ששילם מבטח למבוטח.
{{ח:תת|(ב)}} מבטח ישלח הודעה בכתב לצד שלישי על כוונתו להגיש תביעה נגדו, 30 ימים לפחות לפני הגשת התביעה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תכלול את שם המבטח ודרכי ההתקשרות עמו, וכן פירוט של עילת התביעה, ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה שבכוונת המבטח להגיש.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הגיש מבטח תביעה נגד צד שלישי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שדן בתביעה לפסוק הוצאות לטובת הצד השלישי בסכום שימצא לנכון בנסיבות העניין שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, וכן רשאי הוא להורות על מחיקת התביעה, והכול אלא אם כן הוכיח המבטח כי אם היה שולח הודעה בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, תביעתו היתה מתיישנת.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הוראות פסקה (1), נטל ההוכחה שהצד השלישי קיבל את ההודעה הוא על המבטח.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם צורף לתביעה נתבע נוסף בכל שלב משלבי הדיון.

{{ח:סעיף|108ב|מתן הודעה בדבר רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נודע למבטח כי רכב מבוטח שהוא רכב מעוקל נגנב או נקבע כרכב באובדן ולמבוטח יש זכות לתגמולים, ישלח לגורם המעקל הודעה על שינוי מצב הרכב ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח בתוך 100 ימים מהמועד שבו נודע לו הדבר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם מעקל“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מערכת ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(2)}} המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;
{{ח:תתתת|(3)}} גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב באובדן“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} רכב באובדן גמור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)|בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתתת|(2)}} רכב באובדן גמור להלכה כהגדרתו בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מבוטח“ – רכב שבוטח בביטוח נזקי רכוש ונזקי רכוש של צד שלישי כמשמעותו בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מעוקל“ – רכב שהוטל עליו עיקול לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, או {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|109|התאמת הוראות לאגודות שיתופיות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מקום שמדובר בחוק זה בדירקטוריון, בדירקטור או במנהל עסקים יראו, לענין מבטח או סוכן ביטוח שהוא אגודה שיתופית, כאילו מדובר בועד או בפקיד, לפי הענין, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, ומקום שמדובר בו בהון מניות יראו כאילו מדובר בסכום ההשתתפות של החברים באגודה השיתופית.

{{ח:סעיף|110|תחולת הוראות לגבי כונס נכסים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק ה|פרק ה׳ לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|111|ביטול}}
{{ח:ת}} חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשי״א–1951 – בטל.

{{ח:סעיף|111א|פרסום הוראות הממונה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

{{ח:סעיף|112|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|113|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981), למעט {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} שתחילתו ביום פרסום חוק זה ברשומות.

{{ח:סעיף|114|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 78ב|סעיף 78ב(א)}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: קרנות גירעוניות}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע״מ;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע״מ;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע״מ;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל – אגודה שיתופית בע״מ;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע״מ;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע״מ.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: קרנות מפעליות}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} קרן הגמלאות של חברי ”אגד“ בע״מ;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} קרן הגמלאות של חברי ”דן“ בע״מ;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע״מ;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא״י בע״מ.

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשע״ז־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(א)(1)}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק א|חלק א׳: גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי גבר}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש לידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד דצמבר 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד מאי 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 1949 עד ינואר 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר עד ספטמבר 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 1950 עד מאי 1951&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 1951 עד ינואר 1952&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 1952 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לגבר, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק ב|חלק ב׳: גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי אישה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש לידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד דצמבר 1953&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד מאי 1954&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 1954 עד ינואר 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר עד ספטמבר 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 1955 עד מאי 1956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 1956 עד ינואר 1957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר עד ספטמבר 1957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 1957 עד מאי 1958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1955, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 1958 עד ינואר 1959&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1955 עד אפריל 1956, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר עד ספטמבר 1959&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים מאי עד דצמבר 1956 כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 1959 עד מאי 1960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1957, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 1960 עד ינואר 1961&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1957 עד אפריל 1958, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 1961 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לאישה כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳|תיקון: תשע״ז־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 78כא|סעיף 78כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(ה)(1)(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם הקרן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקרת כרית הביטחון {{ש}} {{מוקטן|(במיליוני שקלים חדשים)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גילעד גמלאות לעובדים דתיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;520&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוזמה קרן פנסיה לעצמאים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מגן קרן פנסיה ותיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרן פנסיה יסוד ”עמית“&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עתידית קופת פנסיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרן גמלאות של חברי ”דן“&lt;/td&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרן גמלאות של עורכי דין בישראל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרן הפנסיה ה.ע.ל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;821&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עתודות קרן פנסיה ותיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;573&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ההוראות שצריכות להתמלא באגודה הזכאית להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}} –

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} לפי תקנותיה משמשות כל הכנסותיה לטיפוח המטרות שלשמן נוסדה;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} תקנותיה אוסרות עליה לשלם לחברים דיבידנד על הון המניות או לחלק ביניהם רווחים;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} עסקיה עם חבריה בלבד או פועלת רק בין חבריה;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} אין היא מבטח מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} מספר חבריה אינו עולה על 500, או, אם הסכים לכך הממונה – על 1000.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיפים 92א(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 92טו|ו־92טו}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} לא מסר למבוטח פוליסה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}};

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א׳1 לפרק ד׳}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34א|סעיף 34א}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} לא השתתף באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 31|סעיף קטן (א) של סעיף 31 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א לחוק זה}}, או לא מילא אחר ההוראות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 31|סעיף קטן (ב) של סעיף 31 האמור}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 33|סעיף 33(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, לעניין אופן חישוב שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} לא שלח למבוטחים בביטוח תלוי תשואה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 35|סעיף 35 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 36|סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;

{{ח:סעיף*|(7א)||תיקון: תשע״ה, תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 7א}}
{{ח:ת}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר לממונה הודעה על כך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ג)(1) או (ח)}};

{{ח:סעיף*|(7ב)||תיקון: תשע״ה, תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 7ב}}
{{ח:ת}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראות בדבר תנאי ביטוח או תנאי כתב שירות, דמי ביטוח או דמי כתב שירות שנתן הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ו) או (ח)}};

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} לא הגיש לממונה דוחות והודעות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח את הפרטים הדרושים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(א)}};

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} נכח או הצביע באסיפה כללית של מבטח ולא מסר לממונה פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(ב)}};

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיפים 32א(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}} {{ח:פנימי|סעיף 73|או 73}};

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} סירב לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לה|סעיף 19לה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};

{{ח:סעיף*|(13)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} סירב למכור פוליסת ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים, עקב מוגבלותו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ע|סעיף 19ע לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 12א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור):}} לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 59ב|סעיף 59ב}}.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון מבטח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר תנאי בהיתר שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|אותו סעיף}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} לא החזיק בהון מניות מינימלי ובעודף מינימלי של נכסים לעומת התחייבויות, בניגוד להוראות שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}};

{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4א}}
{{ח:ת}} החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ד)}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א׳1 לפרק ד׳}}, ולעניין ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן האמור}}, או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר במבטח, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א׳1 לפרק ד׳}}, ולעניין חבר ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן האמור}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} חישב את שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בניגוד להוראות שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 33|סעיף 33(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} לא חישב תשואה שהשיג מבטח בביטוח תלוי תשואה, או לא זקף את הרווחים וההפסדים למבוטחים, באופן ובמועדים שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 34|סעיף 34 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 34|סעיף 34 האמור}} לעניין כספים חדשים שהפקידו מבוטחים.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 32|סעיף 32(ה) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} תיאר תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 36|סעיף 36(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} פעל בניגוד להוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} שילם דמי עמילות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};

{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 4א}}
{{ח:ת}} גבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59א3|סעיף 59א3}};

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92כב|סעיף 92כב(ד)}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1}}, שילם עיצום כספי שהוטל לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: הפרק האמור]}}}} במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92יד|סעיף 92יד}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיפים 92א(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 92טו|ו־92טו}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, ”היקף נכסים מנוהלים“ – סך כל הנכסים המוחזקים בידי מבטח כנגד כל התחייבויותיו, לרבות התחייבויות תלויות תשואה, התחייבויות שאינן תלויות תשואה והון עצמי.

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין מבטח –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;היקף נכסים מנוהלים בידי המבטח (במיליוני שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;400,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 1,000 עד 10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד שאינו מבטח ואינו סוכן תאגיד –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} לעניין סוכן תאגיד –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;דמי עמילות בשנה {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112,500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל ללא רישיון –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון, שאינו עובד שכיר בתאגיד –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4,500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בפרטים (1) עד (3)}} ואינו נושא משרה או שותף בהם –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיפים 92טז}} {{ח:פנימי|סעיף 92יט|ו־92יט}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי את הסכום הנקוב לצד כל נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצא הממונה כי המפר הפר את אותה הפרה – עד 40%; ואולם מצא הממונה כי המפר הפר הוראות לפי חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}} בשלוש השנים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו – עד 20%;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה לפני פנייה מטעם הממונה – עד 50%;

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – עד 10%;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} השפעת הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר או על המבוטחים של המפר, לרבות לנוכח היחס בין גובה העיצום הכספי לבין מחזור הפעילות השנתי או לבין ההון העצמי של מפר שהוא תאגיד, ולגבי מפר שהוא יחיד – היחס בין גובה העיצום הכספי לבין הכנסתו מהתאגיד שבו הוא עובד, לבין הכנסתו השנתית או לבין ההון העצמי שלו – עד 50%;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} למפר מערכת נהלים פנימית שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי – עד 25%, ולגבי מפר שהוא יחיד שפעל לפי מערכת נהלים פנימית של התאגיד שבו הוא עובד – עד 50%;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שנתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין – עד 50%; הממונה יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה לפיה;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} העובדות המהוות את ההפרה קלות ערך בהתחשב ברווח שהיה עשוי להיות מופק מההפרה, ההפסד שהיה עשוי להימנע ממנה, הנזק שהיה עשוי להיגרם ממנה או תפקידו של המפר – עד 30%.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ח באדר ב׳ התשמ״א (24 במרס 1981).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יורם ארידור'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>drdh8i7yk9loko8rg9s5xy1m08mej8v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>325260</id>
    <revision>
      <id>1419270</id>
      <parentid>1408559</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T05:41:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="254685" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016

&lt;מאגר 2007081 תיקון 2166722&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 1098|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)); ((תשע&quot;ז, 128|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((373|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|20:367942)), ((446|חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה)|20:381148)), ((1067|תיקון מס' 4|20:390377)), ((1156|תיקון מס' 53 לחוק הגנת הצרכן|20:390431)); ((תשע&quot;ח, 881|תיקון מס' 57 לחוק הגנת הצרכן|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 64|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)), ((100|תיקון מס' 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528211)), ((160|תיקון מס' 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528257)), ((225|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((255|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)), ((865|תיקון מס' 34 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|24:628369)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר))).

__TOC__

== פרק א׳: הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: בחוק זה -
:- &quot;אגודה&quot; - אגודה רשומה כהגדרתה [[בפקודת האגודות השיתופיות]];
:- ”אמצעי שליטה”, בתאגיד - זכות שהיא אחת מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולעניין זה -
::: (א) יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
::: (ב) חזקה על תאגיד שנושא משרה בו התמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
:- ”בעל השפעה”, בנותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד - מי שביכולתו לכוון את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים; לעניין זה יראו מי שמממן למעלה מ־50% מהיקף הפעילות של נותן השירותים הפיננסיים או משיעור נמוך יותר שקבע השר, כבעל השפעה בו;
:- ”בעל עניין”, בנותן שירותים פיננסיים - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שמחזיק ביותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים;
:: (2) מי שמחזיק אמצעי שליטה בשלושה נותני שירותים פיננסיים או יותר, ובלבד שההחזקה בכל אחד מנותני השירותים הפיננסיים היא של יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:- ”דירקטור” או ”דירקטוריון” - דירקטור או דירקטוריון בחברה, חבר ועד או ועד באגודה, וכל בעל תפקיד או גוף הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקיד האמור, אף אם תוארו שונה;
:- ”הון עצמי” -
: (1) לגבי תאגיד - הון עצמי לפי כללי החשבונאות המקובלים;
: (2) לגבי יחיד - פיקדון נזיל או איגרות חוב שהוציאה המדינה והנסחרות בבורסה, המופקדים בתאגיד בנקאי או אצל חבר בורסה בישראל, על שם נותן השירותים הפיננסיים, וככל שנתן המפקח הוראות בדבר אופן ההחזקה של פיקדון או איגרות חוב כאמור - מוחזקים גם בהתאם להוראות שנתן כאמור; לעניין זה, ”פיקדון נזיל” - פיקדון שניתן לפורעו לכל היותר בתוך שלושה חודשים;
:- ”החזקה” או ”רכישה” - בין לבד בין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט; לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים” - יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד - אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד - אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;
:- ”היקף פעילות נרחב” - (((נמחקה);))
:- ”הוועדה” - הוועדה המייעצת שמונתה לפי [[סעיף 6]];
:- ”חבר בורסה” - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46 לחוק ניירות ערך]], למעט תאגיד בנקאי;
:- ”חוק איסור הלבנת הון” - [[חוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000]];
:- ”חוק הבנקאות (רישוי)” - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א-1981]];
:- ”חוק החברות” - [[חוק החברות, התשנ״ט-1999]];
:- &quot;חוק הפיקוח על הביטוח&quot; - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:- ”חוק הפיקוח על קופות גמל” - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה-2005]];
:- ”חוק ניירות ערך” - [[חוק ניירות ערך, התשכ״ח-1968]];
:- ”חוק העונשין” - [[חוק העונשין, התשל״ז-1977]];
:- ”המפקח” - כמשמעותו לפי [[סעיף 2]];
:- &quot;המפקח על הבנקים&quot; - מי שהתמנה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]];
:- ”מתן אשראי” - (((נמחקה);))
:- ”נושא משרה”, בנותן שירותים פיננסיים -
:: (1) לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד - נושא משרה כהגדרתו [[בחוק החברות]], בנותן השירותים הפיננסיים, וכן חבר ועדת ביקורת שאינו דירקטור, מנהל סניף או מורשה חתימה של תאגיד, וכל הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקידים אלה אף אם תוארו שונה;
:: (2) לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד - מי שמנהל את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, לרבות פעילות של סניף של נותן השירותים הפיננסיים, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;
:- ”נותן שירותים פיננסיים” - בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים;
:- ”נכס פיננסי” - (((נמחקה);))
:- ”צבר אשראי” - (((נמחקה);))
:- ”קרוב”, של אדם - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו;
:- ”רישיון” - (((נמחקה);))
:- &quot;רישיון בסיסי&quot; ו&quot;רישיון מורחב&quot; - כהגדרתם [[בסעיפים 11א]], [[25א]] [[או 25יז]], לפי העניין;
:- &quot;רישיון הנפקה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 25י]];
:- &quot;רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 25יז]];
:- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירות בנכס פיננסי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11א]];
:- &quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 25א]];
:- &quot;רישיון למתן שירותים פיננסיים&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רישיון למתן אשראי;
:: (2) רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;
:: (3) רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:: (4) רישיון הנפקה;
:: (5) רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
:- &quot;הרשם&quot; - רשם האגודות השיתופיות כהגדרתו [[בפקודת האגודות השיתופיות]];
:- ”שירות בנכס פיננסי” - (((נמחקה);))
:- ”שירות פיננסי” - כל אחד מאלה:
:: (1) מתן אשראי כהגדרתו [[בסעיף 11א]];
:: (2) שירות בנכס פיננסי, כהגדרתו [[בסעיף 11א]];
:: (3) שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם [[בסעיף 25א]];
:: (4) הנפקה של כרטיסי אשראי כהגדרתה [[בסעיף 25י]];
:: (5) הפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה [[בסעיף 25יז]];
:- ”שליטה” - היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:: (2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
:: לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים” - יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד - אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד - אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;
:- ”תאגיד בנקאי” ו”תאגיד עזר” - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- ”השר” - שר האוצר.

== פרק ב׳: המפקח על נותני שירותים פיננסיים ==

=== סימן א׳: מינוי המפקח ותפקידיו ===

@ 2. המפקח על נותני שירותים פיננסיים
: (א) הממונה כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], יהיה המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ואולם רשאי שר האוצר למנות במקומו עובד משרד האוצר למפקח על נותני שירותים פיננסיים.
: (ב) המפקח ייתן רישיונות והיתרים לפי חוק זה ויפקח על פעולתם של נותני שירותים פיננסיים.

@ 3. שיקולי המפקח (תיקון: תשע&quot;ז)
: בביצוע תפקידיו ובהפעלת סמכויותיו לפי חוק, ובכלל זה מתן הוראות לפי [[סעיף 4]], זה יביא המפקח בחשבון בין השאר עניינים אלה:
: (1) יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים פיננסיים בידי נותני שירותים פיננסיים, הפועלת בהתאם לכל דין;
: (2) הגנה ושמירה על עניינם של הלקוחות של נותני השירותים הפיננסיים וכן קידום עניינם;
: (2א) הגברת הנגישות לשירותים פיננסיים;
: (2ב) הגברת שקיפות המידע ונגישות המידע ללקוחות של נותני שירותים פיננסיים;
: (3) קידום התחרות בתחום השירותים הפיננסיים;
: (4) עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בתחום השירותים הפיננסיים;
: (5) המדיניות הכלכלית של הממשלה;
: (6) לעניין מתן שירותי פיקדון ואשראי כאמור [[בפרק ג'1]] - גם קידום מטרות חברתיות ועזרה הדדית.

=== סימן ב׳: הוראות המפקח ===

@ 4. הוראות המפקח (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט)
: (א) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו ולאחר התייעצות עם הוועדה, לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על עניינם של לקוחותיהם, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של נותן השירותים הפיננסיים לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל נותני השירותים הפיננסיים או לסוג מסוים מהם.
: (ב) המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמות המידה, השיקולים והנסיבות שיובאו בחשבון בבחינת יושרו ויושרתו של אדם לפי חוק זה.

@ 5. פרסום הוראות המפקח
: (א) הוראות המפקח לפי [[סעיף 4]] וכל הוראה אחרת של המפקח שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות המפקח כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של המפקח, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

=== סימן ב'1: ניהול מרשמים (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 5א. ניהול מרשמים של נותני שירותים פיננסיים (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: (א) המפקח ינהל מרשמים של נותני שירותים פיננסיים כמפורט להלן:
:: (1) מרשם של בעלי רישיונות למתן אשראי;
:: (2) מרשם של בעלי רישיונות למתן שירות בנכס פיננסי;
:: (3) מרשם של בעלי רישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:: (4) מרשם של בעלי רישיונות הנפקה;
:: (5) מרשם של בעלי רישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
: (ב) במרשמים לפי סעיף קטן (א) יכלול המפקח, בין השאר, פרטים אלה:
:: (1) פרטי נותן השירותים הפיננסיים, סוג הרישיון שבידו ותקופת תוקפו אם נקבעה;
:: (2) נותני שירותים פיננסיים שרישיונם הותלה, בהתאם להוראות [[סעיפים 23]], [[25ט]], [[25טז]] [[או 25כה]], לפי העניין;
:: (3) פרסום בדבר עיצום כספי שהוטל על נותן השירותים הפיננסיים לפי [[פרק י&quot;ב]], בכפוף להוראות [[סעיף 92]].
: (ג) המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של המפקח.

=== סימן ג׳: הוועדה המייעצת ===

@ 6. הוועדה המייעצת
: (א) השר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ למפקח בכל עניין כנדרש לפי חוק זה.
: (ב) הוועדה תהיה בת חמישה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לעניין הרכב הוועדה הוראות אלה:
:: (1) מספר חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור לא יפחת משניים ולא יעלה על שלושה; חברי הוועדה כאמור לא יעסקו במתן שירותים פיננסיים;
:: (2) אחד מחברי הוועדה יהיה משפטן שימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ויכול שיהיה עובד המדינה או שימונה מקרב הציבור;
:: (3) חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור, למעט המשפטן אם מונה מקרב הציבור, יהיו מתחום המשק והכלכלה או הצרכנות או חברי הסגל האקדמי הבכיר במוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח-1958]], או מי שהיו חברי סגל כאמור, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים, אולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני חברים מתחום המשק והכלכלה או מתחום הצרכנות.
: (ג) לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
: (ד) השר ימנה אחד מחברי הוועדה ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.
: (ה) הוועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת המפקח, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או המפקח.
: (ו) שלושה חברי הוועדה ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והמשפטן, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
: (ז) בסעיף זה, ”עובד המדינה” - לרבות עובד בתאגיד שהוקם לפי חוק.

@ 7. ניגוד עניינים
: (א) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
: (ב) חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (ג) התברר לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.
: (ד) בסעיף זה, ”עניין אישי”, של חבר הוועדה - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך]].

@ 8. תקופת כהונה
: (א) תקופת כהונתו של חבר ועדה תהיה שלוש שנים מיום מינויו.
: (ב) חבר הוועדה שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

@ 9. פקיעת כהונה
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
: (ב) עובד המדינה שהתמנה להיות חבר הוועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

@ 10. סדרי עבודת הוועדה
: (א) הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
: (ב) החלטותיה של הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים הנוכחים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.

@ 11. שמירת תוקף
: קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

== פרק ג': רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ורישיון למתן אשראי (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 11א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשע&quot;ז)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;היקף פעילות נרחב&quot; -
:: (1) לעניין עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי - מחזור עסקים העולה על 30 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: (2) לעניין עיסוק במתן אשראי - צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;מתן אשראי&quot; - מתן אשראי דרך עיסוק, למעט הנפקה של כרטיסי אשראי כהגדרתה [[בסעיף 25י]] ופעולות נוספות שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, ולרבות העמדת מסגרת אשראי, בין השאר באחת מאלה:
:: (1) ניכיון שיקים, שטרי חוב ושטרי חליפין כמשמעותם [[בפקודת השטרות]];
:: (2) מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסיים מאחר, שלא כאמור בפסקה (1), לרבות שירותי ניכיון כהגדרתם [[בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]];
:: (3) מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות, למעט מתן אשראי כאמור בידי מוכר הנכס או נותן השירות דרך עיסוק או משכירו, שהוא אחד מאלה:
::: (א) מתן אשראי ללקוח בודד בסכום הנמוך מ-30,000 שקלים חדשים, או מסכום אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
::: (ב) מתן אשראי בידי מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, גם שלא למטרות רווח, שעיסוקו במכירת נכסים או במתן שירותים שאינם פיננסיים, למי שאינו צרכן כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
::: (ג) מתן אשראי שהתקיימו לגביו תנאים שקבע השר, לרבות לעניין תקופת האשראי או לעניין שיעור הריבית, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: (4) מתן ערבות להתחייבות של אחר;
:: (5) מתן אשראי שכנגדו משועבד נכס בלא זכות חזרה אל מקבל האשראי בשל אי-קיום החיוב;
:- &quot;נכס פיננסי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מזומן;
:: (2) שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם [[בפקודת השטרות]];
:: (3) המחאה בנקאית או המחאת נוסעים;
:: (4) פיקדון כספי;
:: (5) נייר ערך למוכ&quot;ז כמשמעותו [[בחוק החברות]];
:: (6) לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר;
:: (7) מטבע וירטואלי;
:: (8) נכס פיננסי אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;צבר אשראי&quot; - סך כל החובות כלפי בעל רישיון למתן אשראי, בשל אשראי שנתן בפועל, בתוספת 10% מסך מסגרות האשראי שנתן; לעניין זה, &quot;מסגרת אשראי&quot; - התחייבות להעמדת אשראי בסכום מסוים, בניכוי סך האשראי שניתן בפועל מתוך הסכום האמור;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי;
:- &quot;רישיון בסיסי&quot; - רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לעיסוק במתן שירות או אשראי כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;
:- &quot;רישיון מורחב&quot; - רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לעיסוק במתן שירות או אשראי כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות נרחב;
:- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; - רישיון לעסוק במתן אשראי שניתן לפי [[פרק זה]], בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
:- &quot;רישיון למתן שירות בנכס פיננסי&quot; - רישיון לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי, שניתן לפי [[פרק זה]], בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
:- &quot;שירות בנכס פיננסי&quot; - כל פעולה מהפעולות המפורטות להלן, שאין בה מתן אשראי, הנעשית דרך עיסוק:
:: (1) החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה של נכס פיננסי;
:: (2) ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת.

@ 12. חובת רישוי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) לא יעסוק אדם במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי אלא אם כן בידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:
:: (1) טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;
:: (2) היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

@ 13. סייגים לחובת הרישוי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: (א) חובת הרישוי לפי [[סעיף 12]] לא תחול על אלה:
:: (1) בורסה כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:: (2) החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ״ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]], מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]], ומהיום הקובע כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))) - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]], וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהמבטח מחזיק ביותר מ־20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:: (4) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:: (5) זירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך]];
:: (6) חבר בורסה;
:: (7) מנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה-1995]];
:: (8) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתם [[בסעיף 50א לחוק ניירות ערך]];
:: (9) מערכת מבוקרת, כהגדרתה [[בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח-2008]];
:: (10) סולק כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]], וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהסולק מחזיק ביותר מ־20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:: (11) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר;
:: (12) תאגיד שהוקם לפי דין;
:: (13) מי שעיסוקו ברכישה של איגרות חוב שהוצעו לציבור על פי תשקיף בהתאם להוראות [[סעיף 15 לחוק ניירות ערך]] - לעניין עיסוק כאמור;
:: (14) מנהל קרן כהגדרתו [[בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד-1994]];
:: (14א) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:: (15) מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית, ליחיד, או לאחר שעיסוקו במתן אשראי כאמור - לעניין עיסוק כאמור; לעניין זה, &quot;ריבית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 25א]];
:: (16) יחיד שעיסוקו במתן אשראי באמצעות מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה [[בסעיף 25יז]] - לעניין עיסוק כאמור, ובלבד שאינו בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
:: (17) אגודה להתיישבות, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתה, וכן אגודה מרכזת, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתם; לענין זה -
:::- &quot;אגודה להתיישבות&quot; - קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש או מושב שיתופי כפי שהוגדרו בתקנות לפי [[סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות]];
:::- &quot;אגודה מרכזת&quot; - אגודה שכל חבריה הם אגודות להתיישבות או תאגידים שבשליטתם המלאה.
: (ב) השר רשאי, בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי [[סעיף 12]], ורשאי הוא, בהתייעצות עם שר המשפטים לתת פטור מחובת הרישוי לגוף מסוים.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018]].))

@ 14. סוגי הרישיונות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) ואלה סוגי הרישיונות לפי [[פרק זה]]:
:: (1) רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;
:: (2) רישיון למתן אשראי.
: (ב) כל אחד מסוגי הרישיונות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

@ 15. תנאים למתן רישיון בסיסי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: (א) המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד - הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד - הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו, ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
:: (2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות [[סעיף 37]] [[ולתוספת הראשונה]], והכול לפי העניין;
:: (3) מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד - גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי [[סעיף 4(ב)]]; לעניין זה ובלי לפגוע מכלליות האמור -
::: (א) יראו כל אחת מהעבירות המפורטות להלן כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין:
:::: (1) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[או 4 לחוק איסור הלבנת הון]];
:::: (2) עבירה לפי [[סעיף 220 לפקודת מס הכנסה]];
:::: (3) עבירה לפי [[סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו-1975]];
:::: (4) עבירה לפי [[סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963]];
:::: (5) עבירה לפי [[סעיף 211(א1) לפקודת המכס]];
:::: (6) עבירה לפי [[+|סעיפים 415]], [[+|418 עד 420]], [[+|422]], [[+|423]] [[ו־425 עד 428 לחוק העונשין]].
::: (ב) ”הורשע בעבירה” - לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
:: (4) בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי [[פרק ה׳]];
:: (5) לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד - מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי [[פרק ד׳]].
: (ב) מצא המפקח כי בשל טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

@ 16. תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: (א) המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים [[בסעיף 15]], כל אלה:
:: (1) מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל;
:: (2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות [[סעיף 37]] [[ולתוספת הראשונה]], והכול לפי העניין;
:: (3) מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי [[פרק ה׳]].
: (ב) בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) התכנית העסקית של מבקש הרישיון וסיכוייו להגשימה;
:: (2) האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;
:: (3) שיקולים שבטובת הציבור.

@ 17. בקשה לרישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בקשה לרישיון תוגש בטופס שיקבע המפקח ותכלול בין השאר את אלה:
:: (1) תחומי העיסוק במסגרת השירות הפיננסי שבהם מבקש הרישיון מבקש לעסוק;
:: (2) פרטי הזיהוי של מבקש הרישיון ושל נושאי המשרה בו;
:: (3) לגבי מבקש רישיון שהוא יחיד - פרטי הזיהוי של בעלי ההשפעה בו;
:: (4) לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד - פרטי הזיהוי של בעלי העניין ובעלי השליטה בו, ושיעור החזקתם באמצעי השליטה בו;
:: (5) מקום פעילותו הראשי של מבקש הרישיון וכן מענם של הסניפים שברצונו להפעיל.
: (ב) לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת רישיון, כאמור [[בסעיפים 15]] [[או 16]], וכן הצהרה ומסמכים כמפורט להלן, לפי העניין, ורשאי המפקח לדרוש ממבקש הרישיון נתונים ומסמכים נוספים הדרושים לדעתו לשם בחינת הבקשה:
:: (1) הצהרה בדבר האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון שתינתן בדרך שיורה המפקח;
:: (2) היה המבקש תאגיד - המסמכים שעל פיהם התאגד והמסמכים שעל פיהם הוא פועל.
: (ג) לבקשה לרישיון מורחב יצרף מבקש הרישיון גם את התכנית העסקית של התאגיד.

@ 18. מתן רישיון
: המפקח ייתן החלטה בבקשה לרישיון שהוגשה לפי [[סעיף 17]], בתוך 70 ימים מיום הגשת הבקשה, ואם דרש המפקח נתונים ומסמכים נוספים לפי [[סעיף 17(ב)]] - בתוך 70 ימים מיום שהומצאו לו הנתונים והמסמכים.

@ 19. פירוט תחומי העיסוק ברישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: ברישיון יפורטו, בין השאר, תחומי העיסוק במסגרת השירות הפיננסי שרשאי בעל הרישיון לעסוק בהם.

@ 20. תקופת הרישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: רישיון יינתן לתקופה בלתי קצובה, ואולם המפקח רשאי להורות כי רישיון יינתן לתקופה קצובה שיורה ולא תפחת משנה; המפקח רשאי להורות כאמור לכלל בעלי הרישיונות או לסוג מסוים מהם, ואם מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת - גם לבעל רישיון מסוים.

@ 21. הודעה על מתן הרישיון והצגתו לציבור (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הודעה על מתן רישיון ועל תחומי העיסוק שבהם מורשה בעל רישיון לעסוק תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.
: (ב) בעל רישיון יציג העתק מהרישיון בכל אחד מסניפיו, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישיון על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא.

@ 22. דיווח למפקח על שינויים (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: (א) חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בעל רישיון למפקח במסגרת בקשתו לקבלת רישיון או במסגרת המסמכים שצורפו לה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירות לפי [[סעיף 15(א)(3)]], ידווח על כך למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; הוראות סעיף זה לא יחולו על שינוי בתכנית העסקית, למעט שינוי כאמור מהסוג שעליו יורה המפקח, ככל שיורה.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), לעניין דיווח על הגשת כתב אישום בעבירות לפי [[סעיף 15(א)(3)]] לא תחול החובה לצרף מסמכים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב) חל שינוי בצבר האשראי של בעל רישיון למתן אשראי שהוא תאגיד, באופן המחייב אותו לשנות את ההון העצמי הנדרש לפי הוראות [[סעיפים 37]] [[ו־38]] [[והתוספת הראשונה]], ידווח על כך בעל הרישיון למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

@ 23. ביטול או התליה של רישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון המנויים [[בסעיפים 15(א)(1) עד (3)]] [[או 16(א)]], לפי העניין;
:: (3) בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או מהוראות המפקח או תנאי מתנאי הרישיון;
:: (4) בעל הרישיון לא החל לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון, או שהפסיק לעסוק בכך במשך תקופה כאמור;
:: (5) היה בעל הרישיון תאגיד - הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
:: (6) היה בעל הרישיון יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוכרז פסול דין או נפטר;
:: (7) טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
: (ב) סבר המפקח כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלפה התקופה שהורה המפקח והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי המפקח לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) המפקח לא יבטל ולא יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה; ואולם המפקח רשאי להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, סמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון.
: (ד) הודעה על ביטול רישיון או התלייתו תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.

@ 24. פיקוח על מי שרישיונו בוטל (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מי שרישיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על בעל רישיון לפי חוק זה, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון.
: (ב) המפקח רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחותיו שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

@ 25. (תיקון: תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

== פרק ג'1: רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 25א. הגדרות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ז)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אשראי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;היקף פעילות בנקאי&quot; - צבר פיקדונות או צבר אשראי העולה על מיליארד וחצי שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;היקף פעילות נרחב&quot; - צבר פיקדונות העולה על 50 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, או צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;מתן אשראי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט הנפקה של כרטיסי אשראי כהגדרתה [[בסעיף 25י]];
:- &quot;פיקדון&quot; - כל תשלום, לרבות הלוואה, מענק או תרומה, שמתקיים לגביו אחד מאלה ולמעט תשלום מסוג שקבע השר:
:: (1) יש בצדו זכות לקבלו חזרה, כולו או חלקו, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי; לעניין זה, לא יראו כפיקדון תשלום שניתן בשל רכישת אמצעי שליטה באגודה שיתופית המקנה לרוכש זכות לפדיונו במועד הפסקת החברות באגודה כאמור;
:: (2) יש בצדו זכות לקבל מענק או אשראי ממקבל התשלום, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי;
:: (3) מתקיימים לגביו תנאים אחרים שקבע השר;
:- &quot;צבר אשראי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11א]], בשינויים המחויבים;
:- &quot;צבר פיקדונות&quot; - סך כל החובות של בעל רישיון, בשל קבלת פיקדונות בפועל;
:- &quot;קבלת פיקדונות&quot; - [[כהגדרת &quot;קבלת פיקדונות כספיים&quot; בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;ריבית&quot; - כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי או פיקדון שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, ולעניין פיקדון שבצדו זכות לקבלת אשראי, כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;פיקדון&quot; שבסעיף זה - לרבות הותרת חלק מכספי הפיקדון בידי נותן האשראי, בשל מתן האשראי, והכול למעט -
:: (1) עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
:: (2) החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
:: (3) כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:
::: (א) שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;
::: (ב) מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:- &quot;רישיון בסיסי&quot; - רישיון לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;
:- &quot;רישיון מורחב&quot; - רישיון לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב;
:- &quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - רישיון לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, שניתן לפי [[פרק זה]], בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
:- &quot;שירותי פיקדון ואשראי&quot; - קבלת פיקדונות ומתן אשראי, כאחת, הנעשים דרך עיסוק, ובלבד שהפיקדונות או האשראי, כולם או חלקם, נושאי ריבית.

@ 25ב. חובת רישוי - רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) אגודה שאינה תאגיד בנקאי לא תעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, אלא אם כן בידה רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:
:: (1) טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;
:: (2) היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות [[+|סעיפים 21]] [[ו-22א לחוק הבנקאות (רישוי)]], אגודה בעלת רישיון כאמור בסעיף קטן (א) שהוא רישיון מורחב, רשאית להמשיך ולעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות בנקאי, אף שאינה תאגיד בנקאי, אם הגישה לנגיד בנק ישראל בקשה לקבלת רישיון לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]], לפני המועד שבו היקף פעילותה היה להיקף פעילות בנקאי, וכל עוד מתקיימים שניים אלה:
:: (1) נגיד בנק ישראל טרם נתן את החלטתו בבקשה לקבלת רישיון לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]];
:: (2) היקף פעילותה אינו עולה על 110% מהסכום הקבוע [[בהגדרה &quot;היקף פעילות בנקאי&quot; שבסעיף 25א]], או מסכום אחר שנקבע לפיה, ככל שנקבע.

@ 25ג. סייגים לחובת הרישוי - רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) חובת הרישוי לפי [[סעיף 25ב]] לא תחול על אלה:
:: (1) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]].
: (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי [[סעיף 25ב]]; אין בפטור כאמור כדי לגרוע מהוראות לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]].

@ 25ד. סוגי הרישיונות (תיקון: תשע&quot;ז)
: רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

@ 25ה. תנאים למתן רישיון בסיסי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: (א) המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מבקש הרישיון הוא אגודה שלא מונה לה כונס נכסים או שלא ניתן צו לפירוקה וכן שאחד לפחות מנושאי המשרה בה הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
:: (2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות [[סעיף 37]] [[ולתוספת הראשונה]];
:: (3) מבקש הרישיון לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי [[סעיף 4(ב)]]; לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור -
::: (א) יראו כל אחת מהעבירות המפורטות [[בסעיף 15(א)(3)(א)]] כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי;
::: (ב) &quot;הורשע בעבירה&quot; - לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
:: (4) בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי [[פרק ה']];
:: (5) בבעל שליטה ובבעל עניין במבקש הרישיון מתקיימים התנאים לקבלת היתר לפי [[פרק ד']].
: (ב) מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

@ 25ו. תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: (א) המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים [[בסעיף 25ה]], כל אלה:
:: (1) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות [[סעיף 37]] [[ולתוספת הראשונה]];
:: (2) מבנה התאגיד תואם את הדרישות לפי [[פרק ה']].
: (ב) בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) מטרותיו של מבקש הרישיון על פי מסמכי ההתאגדות שלו;
:: (2) התכנית העסקית של מבקש הרישיון וסיכוייו להגשימה;
:: (3) האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור.

@ 25ז. בקשה לרישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות [[סעיף 17]], בשינויים המחויבים.

@ 25ח. החלת הוראות לעניין רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: הוראות [[סעיפים 18 עד 22]] [[ו-24]] יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: חובת הדיווח לפי [[סעיף 22(ב)]] תחול, בשינויים המחויבים, גם לעניין שינוי בצבר הפיקדונות.

@ 25ט. ביטול או התליה של רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור [[בסעיף 23(א)(1) עד (6)]], בשינויים המחויבים, וכן בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו;
:: (2) היקף הפעילות של בעל הרישיון הוא היקף פעילות בנקאי ולא מתקיים האמור [[בסעיף 25ב(ד)]].
: (ב) על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 23(ב) עד (ד)]], בשינויים המחויבים.

== פרק ג'2: רישיון הנפקה (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 25י. הגדרות - [[פרק ג'2]] (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;כרטיס אשראי&quot; - לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק בלא תשלום מיידי של התמורה או למשיכת כסף שמקורו באשראי באמצעות מכשירים ממוכנים;
:- &quot;הנפקה&quot;, של כרטיס אשראי - התקשרות בחוזה כרטיס אשראי עם לקוח, והתחייבות למתן אשראי באמצעות כרטיס האשראי;
:- &quot;חוזה כרטיס אשראי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], והתחייבות למתן אשראי באמצעות כרטיס האשראי;
:- &quot;רישיון הנפקה&quot; - רישיון לעסוק בהנפקה של כרטיסי אשראי שניתן לפי [[פרק זה]];
:- &quot;מתן אשראי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11א]] [[או 25א]], לפי העניין.

@ 25יא. חובת רישוי - רישיון הנפקה (תיקון: תשע&quot;ז)
: מי שעיסוקו במתן אשראי לא יעסוק גם בהנפקה של כרטיסי אשראי אלא אם כן בידו רישיון הנפקה שקיבל מאת המפקח, ובהתאם לתנאי הרישיון.

@ 25יב. סייגים לחובת הרישוי - רישיון הנפקה (תיקון: תשע&quot;ז)
: חובת הרישוי לפי [[סעיף 25יא]] לא תחול על מי שפטור מחובת הרישוי לפי [[סעיפים 13]] [[או 25ג]].

@ 25יג. תנאים למתן רישיון הנפקה (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: (א) המפקח רשאי לתת רישיון הנפקה למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא בעל רישיון למתן אשראי שהוא רישיון מורחב, או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא רישיון מורחב (בסעיף זה - בעל רישיון מורחב);
:: (2) למבקש רישיון ההנפקה הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות [[סעיף 37]] [[ולתוספת הראשונה]], הכול לפי העניין;
:: (3) מבקש רישיון ההנפקה לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בהנפקה של כרטיסי אשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי [[סעיף 4(ב)]]; לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור -
::: (א) יראו כל אחת מהעבירות המפורטות [[בסעיף 15(א)(3)(א)]] כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק בהנפקה של כרטיסי אשראי;
::: (ב) &quot;הורשע בעבירה&quot; - לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
:: (4) בנושאי המשרה של מבקש רישיון ההנפקה מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון הנפקה לפי [[פרק ה']];
:: (5) בבעל שליטה ובבעל עניין במבקש רישיון ההנפקה מתקיימים התנאים לקבלת היתר לפי [[פרק ד']];
:: (6) מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי [[פרק ה']].
ֲֲ: (ב) מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש רישיון ההנפקה אינו ראוי לעסוק בהנפקה של כרטיסי אשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.
: (ג) בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מנפיק יביא המפקח בחשבון, בין השאר את העניינים המנויים [[בסעיפים 16(ב)]] [[או 25ו(ב)]], לפי העניין, וכן את אלה:
:: (1) קיומם של הסדרים המעידים על יכולתו של המבקש לקיים תשתית מתאימה שתבטיח את יציבות פעילותו כבעל רישיון הנפקה;
:: (2) קיומו של ממשל תאגידי הכולל מנגנונים נאותים להבטחת ניהול תקין, ובכלל זה חלוקה ברורה של תחומי האחריות בין נושאי המשרה וקיום מנגנוני בקרה ופיקוח נאותים;
:: (3) קיומם של מנגנוני אבטחה נאותים, ובכלל זה אמצעים מתאימים להערכת סיכוני אבטחת המידע ולהתמודדות עמם;
:: (4) קיומם של מנגנונים נאותים לניהול סיכונים, ובכלל זה מנגנונים לזיהוי, לניטור ולמעקב אחר הסיכונים שהמבקש יהיה חשוף להם בפעילותו כבעל רישיון הנפקה, ולדיווח עליהם;
:: (5) קיומם של הסדרים להתמודדות עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור;
:: (6) זהותם של צדדים קשורים למבקש; לעניין זה, &quot;צד קשור&quot; - מי שנשלט בידי המבקש או בידי מי ששולט במבקש.

@ 25יד. בקשה לרישיון הנפקה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בקשה לרישיון הנפקה תוגש בטופס שיקבע המפקח ותכלול בין השאר את אלה:
:: (1) פרטים כאמור [[בסעיף 17(א)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) תיאור הממשל התאגידי של המבקש ובכלל זה המבנה הארגוני, חלוקת תחומי האחריות בין נושאי המשרה במבקש ומנגנוני הפיקוח והבקרה;
:: (3) מדיניות האבטחה של המבקש לרבות אבטחת מידע;
:: (4) מדיניות ניהול הסיכונים של המבקש;
:: (5) תכנית המשכיות עסקית;
:: (6) תיאור ההסדרים להתמודדות עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור;
:: (7) פרטי הזיהוי של צדדים קשורים למבקש כהגדרתם [[בסעיף 25יג(ג)(6)]] ותיאור הקשר למבקש.
: (ב) הוראות [[סעיף 17(ב) ו-(ג)]], יחולו על בקשה לרישיון הנפקה, בשינויים המחויבים.

@ 25טו. החלת הוראות לעניין רישיון הנפקה (תיקון: תשע&quot;ז)
: הוראות [[סעיפים 18 עד 22]] [[ו-24]] יחולו לעניין רישיון הנפקה, בשינויים המחויבים.

@ 25טז. ביטול או התליה של רישיון הנפקה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפקח רשאי לבטל רישיון הנפקה או להתלותו, בהתקיים האמור [[בסעיף 23(א)(1) עד (3) או (5)]], וכן בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) בעל הרישיון לא החל לעסוק בהנפקה של כרטיס אשראי בתוך שנה ממועד מתן הרישיון או שהפסיק לעסוק בכך, במשך תקופה העולה על שישה חודשים;
:: (2) לעניין בעל רישיון שהוא משתתף במערכת תשלומים - פעילותו עלולה לפגוע ביציבות מערכת התשלומים או באמינותה; לעניין זה, &quot;מערכת תשלומים&quot; ו&quot;משתתף במערכת תשלומים&quot; - כהגדרתם [[בחוק מערכות תשלומים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (3) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
: (ב) על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 23(ב) עד (ד)]], בשינויים המחויבים.

== פרק ג'3: רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי (תיקון: תשע&quot;ז-4) ==

@ 25יז. הגדרות - [[פרק ג'3]] (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;היקף פעילות נרחב&quot; - צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;לווה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) יחיד המקבל אשראי ממלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי;
:: (2) תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]], שחלות עליו הוראות [[סעיף 15ב(4ב) לחוק האמור]], המקבל אשראי ממלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, ושסך חוב האשראי שקיים לתאגיד באמצעות מערכות לתיווך באשראי אינו עולה על מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;לקוח&quot; - מלווה או לווה;
:- &quot;מלווה&quot; - מי שנותן אשראי ללווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, וכן מי שמעביר כספים לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי במטרה שיינתנו כאשראי ללווה באמצעות המערכת;
:- &quot;מערכת חברתית לתיווך באשראי&quot; - מערכת לתיווך באשראי הפועלת רק לעניין עסקאות למתן אשראי שאינן נושאות ריבית, ואשר סכום האשראי הניתן באמצעותה, ללווה מסוים, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים בשנה או על סכום אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שסכום האשראי שמקורו במלווה בודד אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שעליו הורה המפקח; לעניין זה, &quot;ריבית&quot; - כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, למעט -
:: (1) עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
:: (2) החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
:: (3) כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:
::: (א) שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;
::: (ב) מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מערכת לתיווך באשראי&quot; - מערכת מקוונת הפועלת באמצעות רשת האינטרנט או באמצעים טכנולוגיים אחרים שקבע השר, בצו, המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי ולתפעולן של עסקאות כאמור;
:- &quot;עמלה&quot; - כל תמורה המגיעה לבעל רישיון בעד השירותים שנותן בעל הרישיון ללקוחותיו; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין סוגי עמלות, שיעורן והיקפן;
:- &quot;צבר אשראי&quot; - סך כל חובות הלווים למלווים, במערכת לתיווך באשראי שמפעיל בעל רישיון, בתוספת סך כל כספי המלווים שהועברו לבעל הרישיון וטרם הוקצו כהלוואות ללווים;
:- &quot;רישיון בסיסי&quot; - רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;
:- &quot;רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי&quot;, &quot;רישיון&quot; - רישיון לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי שניתן לפי [[פרק זה]], בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
:- &quot;רישיון מורחב&quot; - רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות נרחב.

@ 25יח. חובת רישוי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) לא יעסוק אדם בהפעלת מערכת לתיווך באשראי אלא אם כן בידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:
:: (1) טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;
:: (2) היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

@ 25יט. סייגים לחובת רישוי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) חובת הרישוי לפי [[סעיף 25יח]] לא תחול על אלה:
:: (1) סולק כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]], וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהסולק מחזיק ביותר מ-20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:: (2) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר.
: (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי [[סעיף 25יח]].

@ 25כ. סוגי הרישיונות (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

@ 25כא. תנאים למתן רישיון בסיסי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד - הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד - הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
:: (2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות [[סעיף 37]] [[ולתוספת הראשונה]];
:: (3) מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד - גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי [[סעיף 4(ב)]]; לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור -
::: (א) יראו כל אחת מהעבירות המפורטות [[בסעיף 15(א)(3)(א)]] כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;
::: (ב) &quot;הורשע בעבירה&quot; - לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
:: (4) בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי [[פרק ה']];
:: (5) לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד - מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי [[פרק ד']].
: (ב) מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

@ 25כב. תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים [[בסעיף 25כא]], כל אלה:
:: (1) מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל;
:: (2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות [[סעיף 37]] [[ולתוספת הראשונה]];
:: (3) מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי [[פרק ה']];
:: (4) מבקש הרישיון צירף לבקשתו תכנית עבודה המעידה על יכולתו לעמוד בהוראות חוק זה.
: (ב) בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, את תכנית העבודה כאמור בסעיף קטן (א)(4) וכן שיקולים שבטובת הציבור.

@ 25כג. בקשה לרישיון (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות [[סעיף 17(א) ו-(ב)]], בשינויים המחויבים.

@ 25כד. החלת הוראות לעניין רישיון (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: הוראות [[סעיפים 18 עד 22]] [[ו-24]] יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 25כה. ביטול או התליה של רישיון (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור [[בסעיף 23(א)(1) עד (6)]], בשינויים המחויבים, וכן אם מתקיימים טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
: (ב) על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 23(ב) עד (ד)]], בשינויים המחויבים.

== פרק ד׳: היתר לשליטה או להחזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים ==

@ 26. שליטה או החזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: (א) לא ישלוט אדם בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, אלא על פי היתר שנתן המפקח ועל פי התנאים שנקבעו בו.
: (ב) לא יהיה אדם בעל עניין בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, אלא על פי היתר שנתן המפקח ועל פי התנאים שנקבעו בו.
: (ג) במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון מורחב יובאו בחשבון השיקולים המפורטים [[בסעיפים 16(ב)]], [[25ו(ב)]], [[25יג(ג)]] [[או 25כב(ב)]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, וכן התאמתו של המבקש לשלוט בנותן שירותים פיננסיים, לרבות ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי ויושרו ויושרתו לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור [[בסעיף 15(א)(3)]], וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על תחום השירותים הפיננסיים.
: (ד) במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון בסיסי, ובמתן היתר לפי סעיף קטן (ב), יובאו בחשבון רק יושרו ויושרתו של מבקש ההיתר, לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור [[בסעיף 15(א)(3)]].
: (ה) היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;
:: (2) תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
: (ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.0001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

@ 27. העברת אמצעי שליטה
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 26]] ואין בידו ההיתר.

@ 28. ביטול היתר או שינויו
: (א) המפקח רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי [[סעיף 26]] אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (2) בבעל ההיתר חדלו להתקיים התנאים והשיקולים שהצדיקו את מתן ההיתר;
:: (3) לעניין בעל היתר שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לנכס מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין בעל היתר שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
:: (4) יש חשש ממשי לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
: (ב) המפקח לא יבטל או ישנה היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה, וכן הזדמנות לתקן את ההפרה בתוך תקופה שהורה, הוא או מי שהוא הסמיך כאמור.

@ 29. הוראות המפקח למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) סבר המפקח שאדם פעל בלא היתר לפי [[סעיף 26]], רשאי הוא להורות, לאחר התייעצות עם הוועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה -
:: (1) על הפסקת החזקת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בדרך שהורה, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 26]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכות למנות דירקטורים של אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 26]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 26]], לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) החזיק אדם אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות [[סעיף 26]], רשאי המפקח, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות לו להפסיק להחזיק באמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה ובדרך שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה המפקח, לפי הוראות סעיף קטן (ב), על הפסקת החזקת אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה, בהתאם להוראת המפקח לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
: (ה) נודע לנותן שירותים פיננסיים כי אדם פועל מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) [[וסעיף 26]], ידווח על כך למפקח.

@ 30. דיווח על החזקת אמצעי שליטה
: (א) המחזיק יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, ימסור לנותן השירותים, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיורה המפקח, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיורה המפקח, לרבות פרטים אלה:
:: (1) לעניין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו, וכן המחזיקים 5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:: (2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
: (ב) המפקח רשאי להורות כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות, ורשאי הוא להורות כי פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו למפקח בלבד, במועדים שיורה.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

== פרק ה׳: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בנותן שירותים פיננסיים ==

@ 31. כשירות לכהונה כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים
: לא ימונה לנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים ולא יכהן כנושא משרה כאמור אלא מי שמתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא בגיר;
: (2) הוא לא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל;
: (3) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, ויראו כל אחת מהעבירות המפורטות [[בסעיף 15(א)(3)(א)]] כעבירה שמתקיימות בה הוראות פסקה זו;
: (4) מתקיימים בו תנאי כשירות נוספים שקבע השר; השר רשאי לקבוע תנאי כשירות כאמור דרך כלל או לסוג מסוים של נותני שירותים פיננסיים או נושאי משרה בהם, ובכלל זה השכלה, ניסיון מקצועי ועמידה בבחינות מקצועיות;
: (5) נותן השירותים הפיננסיים מסר למפקח הודעה על הכוונה למנותו, כאמור [[בסעיף 32(א)]], והמפקח לא הודיע על התנגדותו למינוי כאמור [[בסעיף 32(ב)]] או לא הורה על הפסקת כהונה כאמור [[בסעיף 32(ג)]].

@ 32. התנגדות למינוי נושא משרה או הפסקת כהונה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נותן שירותים פיננסיים ימסור למפקח הודעה על הכוונה למנות נושא משרה, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו של נושא המשרה.
: (ב) המפקח רשאי, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), להתנגד למינוי נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים, ובלבד שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו; לעניין זה יביא המפקח בחשבון את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, ובכלל זה את ניסיונו, יושרו ויושרתו, וכן קשריו, מכל סוג שהוא, עם נותן שירותים פיננסיים או עם נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים.
: (ג) מונה נושא משרה ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה ולאחר שניתנה לנושא המשרה הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.

@ 33. הדירקטוריון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בדירקטוריון של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - גם בבעל רישיון בסיסי, יכהנו שלושה חברים, לפחות.
: (ב) המפקח רשאי לתת הוראות בעניינים כמפורט להלן, דרך כלל או לסוג של נותני שירותים פיננסיים כאמור בסעיף קטן (א):
:: (1) הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן;
:: (2) תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר בוועדת דירקטוריון, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בוועדה כאמור; אין בהוראות לפי פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי [[סעיף 31(4)]];
:: (3) הגבלות לעניין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
:: (4) דרך המינוי של דירקטור, תקופות כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו, ובלבד שבאגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, מינוי הדירקטור יהיה בידי חברי האגודה;
:: (5) המניין החוקי בישיבות דירקטוריון ובישיבות ועדות דירקטוריון;
:: (6) נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע.
: (ג) סמכויות המפקח לעניין ועדות דירקטוריון לפי סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין ועדת ביקורת שאינה ועדת דירקטוריון.

@ 33א. המנהל הכללי (תיקון: תשע&quot;ז)
: נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - גם בעל רישיון בסיסי, ימנה מנהל כללי שיהיו נתונות לו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של ענייני נותן השירותים הפיננסיים במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון ובכפוף להנחיותיו.

@ 34. רואה חשבון מבקר (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נותן שירותים פיננסיים בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - גם בעל רישיון בסיסי, ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות [[+|סעיפים 154 עד 157]] [[ו-159 עד 170 לחוק החברות]] כאילו היה חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.
: (א1) נותן שירותים פיננסיים החייב במינוי רואה חשבון מבקר לפי סעיף קטן (א), ימסור למפקח הודעה על הכוונה למנות רואה חשבון מבקר, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו, ויחולו לעניין מינויו והפסקת כהונתו של רואה החשבון המבקר הוראות [[סעיף 32(ב) ו-(ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר למפקח, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה; לעניין זה יראו כהפרה מהותית כל הפרה המנויה [[בסעיף 72(ג)]] וכל הפרה אחרת שהורה המפקח.

@ 35. ניגוד עניינים
: (א) לא ימונה ולא יכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד עניינים אפשרי של נושא משרה ובעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים, לרבות הוראות לעניין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

@ 36. אחריות מנהל כללי ושותף
: (א) המנהל הכללי של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד וכן שותף בתאגיד שהוא שותפות, למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם, כמפורט להלן:
:: (1) לקבוע כללים ונהלים למניעת הפרה של ההוראות לפי חוק זה;
:: (2) למנות אחראי להטמעת הכללים והנהלים שקבע כאמור בפסקה (1) ולפיקוח על קיומם.
: (ב) בסעיף זה, ”שותפות” ו”שותף מוגבל” - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה-1975]].

== פרק ו': הגבלות על פעילותם של נותני שירותים פיננסיים (תיקון: תשע&quot;ז) ==

=== סימן א': הגבלות על ניהול עסקים (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 37. הון עצמי מזערי (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לנותן שירותים פיננסיים יהיה הון עצמי מזערי בסכום כמפורט [[בתוספת הראשונה]], לפי העניין, כשהוא חופשי מכל שעבוד או עיקול.
: (ב) (((בוטל).))

@ 38. הוראות בדבר ניהול עסקים (תיקון: תשע&quot;ז)
: המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות לנותני שירותים פיננסיים, דרך כלל או לסוג מסוים מהם, בעניינים אלה:
: (1) הון עצמי נוסף על ההון הנדרש לפי [[סעיף 37]], הנדרש לשם מתן שירות פיננסי מסוג מסוים או פעילות מסוג מסוים;
: (2) חובת ביטוח אחריות מקצועית;
: (3) דרישות לעניין החזקת נכסים, לרבות דרישות לעניין נזילות, ולעניין החזקה וניהול של כספים בנאמנות;
: (4) דרישות לעניין השקעות בנכסים, ובכלל זה דרכי השקעה, תנאים לביצועה והגבלות על השקעה;
: (5) דרישות נוספות לעניין ניהול עסקיהם של נותני שירותים פיננסיים לשם מניעת סיכון למערכת הפיננסית בשל סוג פעילות מסוים או היקף פעילות של נותני שירותים פיננסיים מסוג מסוים;
: (6) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי -
:: (א) מגבלות לעניין היקף האשראי שרשאי בעל הרישיון לתת ללקוח ולעניין גובה הפיקדון שרשאי בעל הרישיון לקבל מלקוח, וכן רשאי המפקח לתת הוראות כאמור לעניין כלל הלקוחות או לעניין סוג מסוים מהם;
:: (ב) הוצאות הנהלה והוצאות כלליות, לרבות שכר נושאי המשרה והעובדים;
:: (ג) העסקת יועצים ונותני שירותים.

=== סימן ב': הגבלות מיוחדות על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 38א. תחומי פעולה של בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף)
: (א) אגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה - אגודת פיקדון ואשראי), תעסוק בעיסוקים אלה בלבד:
:: (1) קבלת פיקדונות מחברי האגודה או מקרוביהם בחשבונות עובר ושב, כדי לשלם מהם לפי דרישה;
:: (2) קבלת פיקדונות שאינם כאמור בפסקה (1), מחברי האגודה או מקרוביהם, מתאגידים בנקאיים, מאגודות פיקדון ואשראי אחרות או מהמדינה;
:: (3) קבלת פיקדונות ממי שאינם חברי האגודה או קרוביהם ואינם מנויים בפסקה (2), אם חלק ניכר מחברי האגודה הם בעלי הכנסה נמוכה ולדעת המפקח קבלת הפיקדונות דרושה לשם המשך פעילותה של האגודה; המפקח ייתן הוראות לעניין קבלת פיקדונות לפי פסקה זו, ובכלל זה לעניין גובה ההכנסה של חברי האגודה ומספר חברי האגודה בעלי הכנסה כאמור המצדיקים קבלת פיקדונות לפי פסקה זו;
:: (4) מתן אשראי לחברי האגודה, לקרוביהם, לתאגידים בנקאיים ולאגודות פיקדון ואשראי אחרות;
:: (5) ניהול תשלומים בעבור חברי האגודה וקרוביהם, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם;
:: (6) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (7) השקעה בניירות ערך על פי הוראות שיורה המפקח לעניין זה;
:: (8) שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען חברי האגודה וקרוביהם, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן, ובלבד שניתן אישור מאת המפקח לעיסוק כאמור ושאגודת פיקדון ואשראי לא תנהל במסגרת עיסוקה כאמור מפעל עסקי, והכול למעט פעולות אלה:
::: (א) מתן התחייבות חיתומית כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
::: (ב) ניהול קופת גמל כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
::: (ג) ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
::: (ד) ניהול תיקי השקעות כהגדרתו [[=חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]] (בסעיף זה - חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות);
:: (9) קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר או כסוכן של חברי האגודה או קרוביהם, ובלבד שניתן אישור מאת המפקח לעיסוק כאמור;
:: (10) ייעוץ כספי וכלכלי לחברי האגודה או לקרוביהם בתחום עיסוקי האגודה;
:: (11) ייעוץ פנסיוני לחברי האגודה ולקרוביהם, וכן ביצוע עסקה בעבור חבר אגודה או קרובו, כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, והכול בהתאם להוראות [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]];
:: (12) ייעוץ השקעות לחברי האגודה ולקרוביהם, בהתאם להוראות [[חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות]];
:: (13) עיסוק אחר שהותר במפורש לבנק לפי חוק, באישור המפקח ובהסכמת המפקח על הבנקים;
:: (14) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לאגודת פיקדון ואשראי, לרבות הנפקה של אמצעי תשלום, כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], ובכלל זה הנפקה של כרטיסי אשראי בהתאם להוראות [[פרק ג'2]];
:: (15) פעילות למען הקהילה, ובלבד שאין בכך פעילות עסקית שאינה מותרת לאגודת פיקדון ואשראי לפי סעיף זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לחבר אגודה כמשמעותו [[בסעיף 6(5)(א)(3) לפקודת האגודות השיתופיות]], יינתנו רק השירותים המנויים בפסקאות (1), (2), (5) ו-(14) לסעיף קטן (א), ובלבד שלעניין השירותים המנויים בפסקאות (1) ו-(2) האמורות - סכומי הפיקדונות שיתקבלו מחבר כאמור לא יעלה על 2.5% מההון העצמי של האגודה.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;אשראי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
::- &quot;פיקדון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 25א]];
::- &quot;קרוב&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בן זוג;
::: (2) ילד שטרם מלאו לו 21 שנים;
::: (3) ילד שמלאו לו 21 שנים, אח, אחות או הורה, השותפים בחשבון של חבר האגודה, המתנהל אצל האגודה.

@ 38ב. הגבלה על שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא ישלוט בתאגיד ולא יהיה בעל עניין בו, אלא באישור המפקח.

=== סימן ג': הגבלות מיוחדות על בעל רישיון הנפקה (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 38ג. הגבלה על ביצוע פעולות הנפקה של כרטיסי אשראי באמצעות אחר (תיקון: תשע&quot;ז)
: בעל רישיון הנפקה לא יבצע הנפקה של כרטיסי אשראי כהגדרתה [[בסעיף 25י]] או פעילות נלווית הקשורה להנפקה, באמצעות אדם אחר, אלא בהתאם להוראות שיורה המפקח לעניין זה.

=== סימן ד': הגבלות מיוחדות על בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי (תיקון: תשע&quot;ז-4) ===

@ 38ד. הגדרות - [[סימן ד' לפרק ו']] (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: [[בסימן זה]], &quot;לווה&quot;, &quot;לקוח&quot;, &quot;מלווה&quot;, &quot;מערכת חברתית לתיווך באשראי&quot;, &quot;מערכת לתיווך באשראי&quot;, &quot;עמלה&quot;, &quot;רישיון&quot; ו&quot;רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 25יז]].

@ 38ה. ניהול הכספים בחשבון נאמנות (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ינהל את כספי המלווים המועברים אליו במטרה שיינתנו כאשראי ללווים, ואת הכספים המועברים אליו כהחזר אשראי מאת הלווים, בחשבון נאמנות נפרד לטובת המלווים, אצל גוף מהגופים המפורטים להלן ([[בסימן זה]] - חשבון הנאמנות):
:: (1) תאגיד בנקאי;
:: (2) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:: (3) החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]], ומהיום הקובע כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו-57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))) - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:: (4) גוף אחר שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהוא מפוקח על פי דין, לרבות לפי [[חוק איסור הלבנת הון]].
: (ב) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי רשאי לגבות את העמלות בעד השירות שהוא נותן מתוך הכספים המנוהלים בחשבון הנאמנות.
: (ג) המפקח רשאי לתת הוראות לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לעניין ניהול חשבון הנאמנות.

@ 38ו. הגבלות לעניין עיסוק במתן אשראי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא יעסוק במתן אשראי כהגדרתו [[בסעיף 11א]], אלא באישור מאת המפקח ובהתאם לתנאי האישור; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת הרישוי לפי [[סעיף 12]].
: (ב) באישור לפי סעיף קטן (א) יקבע המפקח תנאים שמטרתם להבטיח, בין השאר, העדר ניגודי עניינים כמפורט להלן:
:: (1) ניגוד עניינים בין מתן אשראי מכספי בעל הרישיון ובין מתן אשראי מכספי מלווים אחרים;
:: (2) ניגוד עניינים בין תפעול עסקאות אשראי שבעל הרישיון הוא צד להן, ובין תפעול עסקאות אשראי אחרות;
:: (3) ניגוד עניינים בין גביית חובות כלפי בעל הרישיון ובין גביית חובות כלפי מלווים אחרים.
: (ג) המפקח רשאי לתת הוראות למניעת ניגודי עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), וכן הוראות למניעת ניגוד עניינים בנסיבות שבהן צד קשור לבעל הרישיון עוסק במתן אשראי; לעניין זה, &quot;צד קשור&quot; - מי ששולט בבעל הרישיון, מי שנשלט על ידי בעל הרישיון או על ידי השולט בו וכן מי שהמפקח הורה עליו.

@ 38ז. אי-גילוי פרטים מזהים של לקוח (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא ימסור פרטים מזהים של לקוח ללקוח אחר אלא בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא פרע לווה, במועד, אשראי שנתן לו מלווה באמצעות המערכת לתיווך באשראי, ולא עלה בידי בעל הרישיון לגבות את החוב בהתאם להוראות [[סעיף 50ב(ז)]], רשאי בעל הרישיון למסור למלווה, לפי בקשתו של המלווה, פרטים מזהים של הלווה הדרושים לשם נקיטת הליכים לפי דין לגביית החוב, בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי בעל רישיון להפעלת מערכת חברתית לתיווך באשראי לפרסם באתר האינטרנט שלו פרטים מזהים של הלווה ושל המלווה, ובלבד שהלווה או המלווה, לפי העניין, הביעו את הסכמתם מראש ובכתב לפרסום הפרטים כאמור; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין פרסום פרטים מזהים לפי סעיף קטן זה.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין שמירת סודיות והגנת הפרטיות.

== פרק ז׳: חובות דיווח ==

@ 39. דוחות והודעות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נותן שירותים פיננסיים יגיש למפקח דוחות והודעות כמפורט להלן:
:: (1) דוחות כספיים כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות כפי שיורה או בהתרחש אירוע כפי שיורה;
:: (2) דוחות מידיים והודעות כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע כפי שיורה;
:: (3) דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה המפקח.
: (ב) המפקח ייתן הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו; הוראות כאמור ייקבעו בשים לב לצורך בשמירה על סוד מסחרי או סוד מקצועי של נותן השירותים הפיננסיים.
: (ג) המפקח רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור נותן שירותים פיננסיים מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

@ 40. מידע לגבי החלטות באסיפה כללית
: (א) בפרוטוקול האסיפה הכללית של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, בהחלטותיה בעניינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם, ואם הם פועלים כשלוח או כנאמן בעבור אחר - פרטים בדבר זהותו של מי שהם פועלים בעבורו כאמור, ואם הוא תאגיד - פרטים בדבר השולטים בו:
:: (1) שינוי מסמכי היסוד של התאגיד;
:: (2) מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
:: (3) אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות [[+|סעיפים 255]] [[ו־268 עד 275 לחוק החברות]];
:: (4) סוגים נוספים של החלטות שהורה המפקח.
: (ב) המפקח רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, פרטים בדבר זהותו של מי שנכח או מי שהצביע כאמור, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד - פרטים בדבר השולטים בו.

== פרק ח׳: שמירה על ענייני לקוחות ==

=== סימן א': שמירה על ענייני לקוחות של נותני שירותים פיננסיים (תיקון: תשע&quot;ז-4) ===

@ 41. איסור הטעיה
: (א) לא יעשה נותן שירותים פיננסיים דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי בעסקה למתן שירותים פיננסיים, והכול במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
:: (1) זהות נותן השירותים הפיננסיים;
:: (2) סוגי השירותים הפיננסיים שבהם נותן השירותים הפיננסיים רשאי לעסוק בהתאם לרישיונו;
:: (3) הוותק של נותן השירותים הפיננסיים, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
:: (4) מהותה של העסקה, היקפה, הסייגים לה והתנאים המוקדמים לקיומה;
:: (5) תקופת ההתקשרות בעסקה ותנאי ביטול העסקה, לרבות התשלומים שיש לשלם בשל ביטולה;
:: (6) כל התשלומים שעל הלקוח לשלם במסגרת העסקה ושיעורם, לרבות שיעור הריבית המרבי המותר על פי דין.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

@ 42. אחריות להטעיה בפרסומת
: (א) היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות [[סעיף 41]] -
:: (1) את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;
:: (2) אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה - אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
: (ב) הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של שירות פיננסי או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בו, יהיה המפקח רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של המפקח, תהיה בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, ואולם תהיה זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
: (ג)(1) יראו בפרסומת סמויה פרסומת מטעה אף אם תוכנה אינו מטעה; לעניין זה, ”פרסומת סמויה” - פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת.
:: (2) המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
:: (3) לעניין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
:: (4) השר רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.
: (ד) חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצוין בה כמציע השירות הפיננסי, אלא אם כן צוין אחרת בפרסומת עצמה.
: (ה) פרסומת העלולה להטעות לקוח בישראל - אחת היא, לעניין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

@ 43. איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת
: (א) לא יעשה נותן שירותים פיננסיים, במעשה או במחדל (בסעיף זה - מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הלקוח או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (בסעיף זה - הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו נותן שירותים פיננסיים שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
:: (1) הגביל את יכולתו של לקוח לעזוב מקום או יצר לפני לקוח את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
:: (2) מנע מלקוח את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
:: (3) ביצע פניות חוזרות ונשנות ללקוח או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
:: (4) ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של לקוח, כשהוא יודע או היה עליו לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור;
:: (5) ניצל את העובדה שלקוח אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (6) איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי לקוח או כלפי בני משפחתו;
:: (7) סיפק שירות בתשלום, בלא בקשה מפורשת של הלקוח.

@ 44. איסור התניית שירות בשירות (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: (א) לא יתנה נותן שירותים פיננסיים מתן שירות פיננסי בקניית נכס או שירות אחר, ממנו או מאדם אחר.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בכל אחד מאלה:
:: (1) מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס, בידי נותן שירותים פיננסיים;
:: (2) הפקדת פיקדון אצל בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כתנאי למתן אשראי מאת בעל הרישיון;
:: (2א) קיומו של קשר עסקי סביר בין השירות הפיננסי המבוקש ובין התנאי לקניית נכס או שירות אחר, ובלבד שנותן השירותים הפיננסיים מסר על כך הודעה למפקח, והמפקח לא הודיע על התנגדותו בתוך 90 ימים מיום מסירת ההודעה;
:: (3) נסיבות נוספות שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 44א. שינוי תכנית הטבות שמפעיל בעל רישיון הנפקה או סיומה (תיקון: תשע״ז–5)
: (א) בסעיף זה –
::- ”עוסק” – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
::- ”שינוי” – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות ללקוח במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
::- ”התכנית”, ”תכנית הטבות” – התקשרות מתמשכת בין לקוח לבין בעל רישיון הנפקה, שבה הלקוח מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל בעל הרישיון, ומהותה היא קבלת הטבות שאינן הטבות בנקאיות או צבירת זכויות, מבעל הרישיון או מעוסק, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום; לעניין זה, ”הטבות בנקאיות” – הטבות הנוגעות לשיעור של ריבית או של עמלה או לסכום של עמלה;
::- ”תנאי התכנית” – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין בעל רישיון ההנפקה שמפעיל את התכנית ובין הלקוח או במועד מאוחר יותר.
: (ב) ביקש בעל רישיון הנפקה המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה –
:: (1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
:: (2) יאפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכניצת, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש בעל רישיון הנפקה לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור –
:: (1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין בעל הרישיון גם את זכותו של הלקוח לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
:: (2) יאפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ד) בעל רישיון הנפקה המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; בעל רישיון כאמור ישלח ללקוח הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
: (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו־(ד) יישלחו ללקוח באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הלקוח לקבל הודעות מהמנפיק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הלקוח למנפיק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
:: (1) דואר;
:: (2) דואר אלקטרוני;
:: (3) מסרון;
:: (4) אמצעי תקשורת מקוון אחר.
: (ו) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע –
:: (1) נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
:: (2) סוגים של תכניות הטבות או של בעלי רישיונן הנפקה שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) שינוי בתכנית הטבות או סיום התכנית, בשל אחד מאלה:
::: (א) ניתן לגבי עוסק המציע הטבות או זכויות לפי התכנית צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
::: (ב) העוסק כאמור בפסקת משנה (א) חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
:: (2) מכירה מיוחדת שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות; בפסקה זו, ”מכירה מיוחדת” – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת ללקוח הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים על ידי בעח רישיון ההנפקה, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך של מתן הנחה ללקוח פלוני.

@ 44ב. מענה אנושי מקצועי (תיקון: תשע״ח)
: (א) בעל רישיון הנפקה המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
:: (1) טיפול בתקלה;
:: (2) בירור חשבון;
:: (3) סיום התקשרות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שבעל רישיון הנפקה מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
: (ג) משך ההמתנה לקבלת המענה האנושי המקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
: (ד)(1) קבע המפקח הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי בעל רישיון ההנפקה רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
:: (2) הורה המפקח כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של בעלי רישיון הנפקה בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו בעלי רישיון הנפקה בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של המפקח.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי בעל רישיון הנפקה, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי, יודיע בעל רישיון ההנפקה ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

@ 44ג. דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי הנותן ללקוח הלוואה לדיור או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהלוואה לדיור ניתנת באמצעותו (בסעיף זה - המלווה), יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המלווה ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למלווה מסמך המעיד על כך:
::: (א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
::: (ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
::: (ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
:: (2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המלווה ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
: (ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
: (ה) בסעיף זה, &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה [[בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].

@ 44ד. דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מבעל רישיון למתן אשראי או מבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי (בסעיף זה - המלווה), ידחה המלווה, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה - החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המלווה תעודת פטירה.
: (ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מלווה תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
: (ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
:: (1) בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
:: (2) בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
: (ד) נודע למלווה על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המלווה במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
: (ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

@ 44ה. הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור כהגדרתה [[בסעיף 44ג(ה)]] רשאי בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
: (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 45. הגבלת עיסוק ברוכלות
: לא יעסוק נותן שירותים פיננסיים במתן שירותים פיננסיים בדרך של רוכלות; לעניין זה, ”רוכלות” - הצעת עסקה ללקוח מאת נותן שירותים פיננסיים, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו של הלקוח, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, והכול למעט הצעת עסקה לעוסק כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981]], במקום שבו הוא מנהל את עסקיו.

@ 46. הגבלות לעניין קטינים (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: (א) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא יתקשר בעסקה עם קטין, בין בעצמו ובין באמצעות הורהו או אפוטרופסו, או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים; ואולם השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם יהיה רשאי בעל רישיון כאמור להתקשר בעסקה עם קטין, בכפוף להוראות [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962]], או עם אדם כאמור.
: (א1) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא יתקשר בעסקה עם קטין, בין בעצמו ובין באמצעות הורהו או אפוטרופסו; ואולם רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם יהיה רשאי בעל רישיון כאמור להתקשר בעסקה עם קטין ובלבד שמלאו לו 14 שנים, בכפוף להוראות [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]].
: (ב) לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.

@ 47. גילוי נאות (תיקון: תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב-2)
: (א) נותן שירותים פיננסיים חייב לגלות ללקוח כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהוא נותן והסיכונים הכרוכים בו ואת דבר האפשרות לבטל עסקה, ככל שישנה, התנאים לביטולה ודרכי ביטולה.
: (א1) יפרסם נותן שירותים פיננסיים פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה או אשראי על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה או נותן האשראי וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: &quot;אי-עמידה בפירעון ההלוואה או בהחזר האשראי עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל&quot;; בסעיף קטן זה, &quot;נותן שירותים פיננסיים&quot; - למעט בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
: (ב) השר רשאי לקבוע חובות שיחולו על נותני שירותים פיננסיים, כולם או חלקם, לשם הבטחת גילוי נאות ללקוחות, ובין השאר חובות כמפורט להלן:
:: (1) חובה לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;
:: (2) חובה לתת ללקוחותיהם, במועדים קבועים ובכל דרך שהיא, דוחות על השירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.

@ 48. עריכת חוזה בכתב ומסירתו
: (א) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הלקוח, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי שירותים, כי נותן שירותים פיננסיים חייב לערוך חוזה בכתב עם הלקוח ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.
: (ב) נותן שירותים פיננסיים העומד לכרות חוזה עם לקוח חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני כריתתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

@ 49. הוראות בדבר חוזה למתן שירותים פיננסיים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפקח רשאי לתת הוראות, דרך כלל או לסוג מסוים של שירותים פיננסיים, לעניין תוכנו של חוזה למתן שירותים פיננסיים או מידע אחר המיועד ללקוח, ובכלל זה תנאים שיש לקבוע בהם, וכן הוראות לעניין צורתו של חוזה כאמור, לרבות לעניין הגודל המזערי של האותיות, ולעניין החובה למסור את החוזה או את המידע ללקוח.
: (ב) הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו בחוזה לפי סעיף קטן (א) לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת הלקוח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של נותן שירותים פיננסיים.

@ 50. פירעון מוקדם (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: מי שקיבל הלוואה מבעל רישיון למתן אשראי או מבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, יהיה רשאי, על אף כל הסכם הקובע אחרת, לפרוע את יתרת ההלוואה לפני המועד שנקבע לפירעונה, בהתאם לתנאים שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תשלום עמלה לבעל הרישיון בידי מי שביקש לפרוע את ההלוואה כאמור.

=== סימן ב': הוראות מיוחדות לשמירה על ענייני לקוחות של בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי (תיקון: תשע&quot;ז-4) ===

@ 50א. הגדרות - [[סימן ב' לפרק ח']] (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חשבון הנאמנות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 38ה]];
:- &quot;לווה&quot;, &quot;לקוח&quot;, &quot;מלווה&quot;, &quot;מערכת חברתית לתיווך באשראי&quot;, &quot;מערכת לתיווך באשראי&quot;, &quot;עמלה&quot;, &quot;רישיון&quot; ו&quot;רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 25יז]].

@ 50ב. שמירה על ענייני המלווים (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ([[בסימן זה]] - בעל הרישיון) וכל מי שעוסק מטעמו בניהול כספי המלווים יפעל לטובת המלווים באמונה ובשקידה.
: (ב) בעל הרישיון יקבע סולם השוואתי, או מודל אחר שאישר המפקח, להערכת הסיכוי שלווים יעמדו בפירעון האשראי שהם מקבלים ([[בסימן זה]] - מודל להערכת סיכויי הפירעון).
: (ג) בעל הרישיון ימסור למלווה, לפני הקצאת כספי המלווה ללווים, מידע בעניינים אלה:
:: (1) הסיכונים הכרוכים במתן האשראי בהתאם למודל להערכת סיכויי הפירעון שקבע ובהתאם לרמת פיזור האשראי שביקש המלווה;
:: (2) שיעור התשואה על מתן האשראי; המפקח ייתן הוראות בדבר אופן חישוב שיעור התשואה לעניין פסקה זו.
: (ד) בהקצאת כספי המלווים ללווים, לא יעדיף בעל הרישיון את עניינו של מלווה אחד על פני מלווה אחר בהלוואות דומות; לעניין זה רשאי המפקח לקבוע, בהוראות שייתן, נסיבות שבהתקיימן לא יראו את בעל הרישיון כמי שהקצה את כספי המלווה תוך העדפת מלווים; בסעיף קטן זה, &quot;הלוואות דומות&quot; - הלוואות הדומות זו לזו במאפיינים מסוג שיורה המפקח, ובכלל זה במטרת הלוואה ובסיכויי פירעונה בהתאם למודל להערכת סיכויי הפירעון שקבע בעל הרישיון.
: (ה) כל עוד לא הקצה בעל הרישיון את כל הכספים שהעביר אליו המלווה, ללווים, זכאי המלווה לדרוש מבעל הרישיון להשיב לידיו את הכספים שטרם הוקצו; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין השבת הכספים כאמור.
: (ו) לא הקצה בעל הרישיון את כל הכספים שהעביר לו המלווה, ללווים, בתוך 15 ימים ממועד העברתם לידיו, ידווח על כך למלווה; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין דיווח לפי סעיף קטן זה.
: (ז) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יפעל לגביית החזר האשראי מאת הלווה במועד שנקבע לפירעונו; לא נפרע האשראי במועד, ינקוט בעל הרישיון אמצעי דרישה וגבייה סבירים, לפי דין, לצורך גביית החוב מאת הלווה; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמצעי דרישה וגבייה סבירים שעל בעל הרישיון לנקוט לפי סעיף קטן זה.
: (ח) המפקח רשאי לתת הוראות לשם שמירה על ענייני המלווים, בין השאר בעניינים המפורטים להלן:
:: (1) רישום שינהל בעל הרישיון בכל הנוגע לכספים שהועברו אליו בידי מלווה במטרה שיינתנו כאשראי ללווים ולכספים שהועברו אליו בידי הלווים כהחזרי אשראי לאותו מלווה;
:: (2) האופן שבו יקצה בעל הרישיון את כספי המלווים, ללווים;
:: (3) אופן העברת החזרי האשראי שהתקבלו מהלווים, למלווים;
:: (4) רישום שעבודים להבטחת החזר האשראי שקיבלו לווים, בפנקסים המתנהלים לפי דין;
:: (5) הבטחת המשך יכולת הגבייה של חובות הלווים כלפי המלווים, בנסיבות שבהן בוטל או הותלה רישיונו של בעל הרישיון או שהפך לחדל פירעון;
:: (6) רמה מזערית לפיזור האשראי שנותן מלווה מסוים בין לווים שונים;
:: (7) חובות דיווח שיחולו על בעל הרישיון כלפי המלווים;
:: (8) הגבלת יכולתו של בעל הרישיון לקבל כספים מאת מלווים בנסיבות שבהן קיים עודף בהיצע האשראי על פני הביקוש לאשראי;
:: (9) מגבלות לעניין היקף הכספים שבעל רישיון רשאי לקבל ממלווה שהוא גוף פיננסי, לשם הבטחת עניינם של מלווים שאינם גוף כאמור; לעניין פסקה זו, &quot;גוף פיננסי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (א) תאגיד בנקאי או תאגיד עזר;
::: (ב) גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].

@ 50ג. שמירה על ענייני הלווה (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) בעל רישיון ימסור ללווה, לפני מתן האשראי, מידע בעניינים אלה:
:: (1) סך כל העלויות שבהן יישא הלווה בקשר עם קבלת האשראי, ובכלל זה שיעורי הריבית והעמלות שהוא יידרש לשלם;
:: (2) האפשרות למסור את הפרטים המזהים של הלווה למלווה, בנסיבות שבהן הלווה אינו עומד בפירעון האשראי, כאמור [[בסעיף 38ז(ב)]].
: (ב) המפקח רשאי לתת הוראות לשם שמירה על ענייני הלווים, ובין השאר לקבוע חובות דיווח שיחולו על בעל הרישיון בכל הנוגע להחזרי האשראי בידי הלווים.

@ 50ד. חובת בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לעניין פרסום באתר האינטרנט שלו (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: בעל הרישיון יפרסם באתר האינטרנט שלו, בין השאר, פרטים בעניינים אלה:
: (1) דרכי פעולת המערכת לתיווך באשראי; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין הפרטים שייכללו בפרסום לפי פסקה זו;
: (2) העמלות שגובה בעל הרישיון מהלווים ומהמלווים;
: (3) שיעור האשראי של כלל הלווים באמצעות המערכת לתיווך באשראי, שלא נפרע, וכן שיעור האשראי שלא נפרע כאמור ביחס ללווים בכל אחת מרמות הדירוג במודל להערכת סיכויי הפירעון, ככל שנקבעו רמות דירוג כאמור;
: (4) שיעור התשואה על מתן האשראי באמצעות המערכת לתיווך באשראי; המפקח ייתן הוראות בדבר אופן חישוב שיעור התשואה לפי פסקה זו.

@ 50ה. הוראות מיוחדות לעניין מערכת חברתית לתיווך באשראי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 50ב(ב)]] בעל רישיון המפעיל מערכת חברתית לתיווך באשראי, אינו חייב לקבוע מודל להערכת סיכויי הפירעון כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את בעל הרישיון האמור בסעיף קטן (א) מהחובה למסור למלווה מידע בדבר הסיכונים הכרוכים במתן האשראי לפי [[סעיף 50ב(ג)]] ומהחובה לפרסם באתר האינטרנט שלו את שיעור האשראי של כלל הלווים, שלא נפרע, לפי [[סעיף 50ד(3)]].

@ 50ו. סייג לחובות החלות על מלווה בקשר למתן הלוואה (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: לא יראו בלווה שקיבל הלוואה מידי מלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, כלקוחו של אותו מלווה לעניין חובות החלות על המלווה לפי כל דין בקשר למתן הלוואה, כל עוד השירותים הניתנים ללווה בקשר לחובות כאמור, ניתנים באמצעות המערכת.

=== סימן ג': בירור תלונות הציבור (תיקון: תשע&quot;ז-4) ===

@ 51. בירור תלונות הציבור
: (א) המפקח יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של נותן שירותים פיננסיים.
: (ב) המפקח לא יברר תלונה בעניין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואולם הוא רשאי לברר תלונה בעניין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

@ 52. דרכי הבירור
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה למפקח, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות; לשם בירור תלונה כאמור, רשאי המפקח לדרוש כל ידיעה או מסמך כאמור [[בסעיף 67(א)(2)]].
: (ב) המפקח יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו וייתן לו הזדמנות סבירה להשיב עליה.

@ 53. תוצאות הבירור
: (א) מצא המפקח שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
: (ב) מצא המפקח שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא המפקח את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

== פרק ט': שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 54. הודעה על פגמים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) סבר המפקח כי נותן שירותים פיננסיים עשה בעסקיו בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח לנותן השירותים הפיננסיים הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש את תיקונם או מניעת פגיעתם בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לו הזדמנות להגיש בתוך אותה תקופה, או בתוך תקופה קצרה מזו, כפי שיקבע בהודעה, את הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
: (ב) הגיש נותן שירותים פיננסיים הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לנותן השירותים הפיננסיים, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם - יקבע בהחלטתו את התקופה שבה על נותן השירותים הפיננסיים לעשות כאמור.

@ 55. אמצעים למניעת פגיעה (תיקון: תשע&quot;ז)
: סבר המפקח, לאחר תום התקופה שקבע בהודעתו לפי [[סעיף 54]], כי נותן השירותים הפיננסיים לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי [[הסעיף האמור]] או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות להשמיע או להגיש את הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע מנותן השירותים הפיננסיים שלא לקיים את התחייבויותיו או לפגוע בלקוחותיו או במחזיקים באמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הוועדה -
: (1) להורות לנותן השירותים הפיננסיים שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה;
: (2) לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, לנושאי משרה, או לעובדים אחרים של נותן השירותים הפיננסיים.

@ 56. סמכויות לשמירה על ניהול תקין (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) סבר המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה, כי נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בו נוהג בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע, פגיעה משמעותית בניהול התקין של עסקיו, או לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש את טענותיו לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, לתת לנותן השירותים הפיננסיים כל הוראה מן ההוראות המפורטות [[בסעיף 55]], ורשאי הוא, באישור השר -
:: (1) להתלות או להגביל את סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של נותן השירותים הפיננסיים;
:: (2) להשעות נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים לתקופה שיורה, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו;
:: (3) למנות מפקח מיוחד לנותן השירותים הפיננסיים שיפקח על הנהלתו כאמור [[בסעיף 58]];
:: (4) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי בעל הרישיון כאמור [[בסעיף 58א]]; מינוי כאמור ייעשה לאחר התייעצות עם הרשם.
: (ב) סבר המפקח כי בנסיבות העניין טובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) בלא דיחוי, רשאי הוא, באישור השר, לפעול מיד, ובלבד שיביא את העניין לפני הוועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וייתן לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו.

@ 57. שמירת תוקפן של פעולות
: פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי [[סעיף 55]] [[או 56]], שעשה נותן שירותים פיננסיים או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור - לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

@ 58. מפקח מיוחד
: (א) מפקח מיוחד שהתמנה לפי [[סעיף 56]] יפקח על פעולות הדירקטוריון של נותן השירותים הפיננסיים ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת המפקח.
: (ב) המפקח רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
: (ג) על מינוי מפקח מיוחד יחולו הוראות [[סעיף 345כד3(א), (ד), (ה) ו־(ז) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים.
: (ד) המפקח רשאי להורות לנותן השירותים הפיננסיים לשלם למפקח המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות סבירים כפי שיורה המפקח, ואם היו המפקח המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי המפקח להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 58א. מנהל מורשה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל מורשה שהתמנה לפי [[סעיף 56(א)(4)]] ינהל את עסקי בעל הרישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה - בעל הרישיון) לפי הוראות שיקבל מאת המפקח.
: (ב) בלי לפגוע בהוראות סעיף קטן (א), למנהל המורשה יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש לנושא משרה בבעל הרישיון, לדירקטוריון שלו, לוועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו, על פי מסמכי ההתאגדות של בעל הרישיון וההחלטות שהתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
: (ג) המנהל המורשה מוסמך, באישור המפקח שיינתן לאחר התייעצות עם הרשם, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של בעל הרישיון, כולם או חלקם, לבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, אחר, שהסכים לכך.
: (ד)(1) המנהל המורשה רשאי, באישור המפקח, להורות כי בתוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי [[סעיף 56(א)(4)]] לא יקיים בעל הרישיון התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
:: (2) המפקח רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור בסעיף קטן (ה) על כוונתו לבטל את רישיונו של בעל הרישיון, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש את טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק בעל הרישיון או לכינוס נכסיו.
:: (3) המנהל המורשה יביא לידיעת הציבור כל הוראה שניתנה לפי פסקאות (1) או (2) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.
:: (4) בעל הרישיון, המנהל המורשה או המפקח לא יישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף קטן זה או בשל אי-מילוי התחייבות לפיה.
: (ה) ביקש המפקח לבטל את רישיונו של בעל רישיון שמונה לו מנהל מורשה, ייתן לדירקטוריון של בעל הרישיון הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע את טענותיו לפניו.
: (ו) המפקח רשאי להורות לבעל הרישיון לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע המפקח, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי המפקח להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 59. מסירת מסמכים וידיעות למפקח המיוחד ולמנהל המורשה (תיקון: תשע&quot;ז)
: מונה מפקח מיוחד או מנהל מורשה לפי הוראות [[סעיף 56]], יהיה כל נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, בין שניתנה לגביו לפי [[הסעיף האמור]] הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין שלא, וכן כל אדם אחר המועסק אצל נותן השירותים הפיננסיים, חייבים, לפי דרישת המפקח המיוחד או המנהל המורשה, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע תפקידיו של המפקח המיוחד או המנהל המורשה.

@ 60. סייג להחלטות אסיפה
: החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה בנותן השירותים הפיננסיים, שאינה מתיישבת עם האמור [[בפרק זה]] או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיו, לא יהיה לה תוקף.

== פרק י׳: חיסול עסקיו של נותן שירותים פיננסיים ==

@ 61. הודעה על חיסול עסקים
: נותן שירותים פיננסיים שהחליט על פירוקו מרצון או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל או שלא עסק במתן שירותים פיננסיים במשך שנתיים רצופות, יודיע על כך למפקח בתוך שבעה ימים.

@ 62. חיסול מרצון
: החליט נותן שירותים פיננסיים על פירוקו או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, רשאי המפקח, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את ענייני לקוחותיו של נותן שירותים פיננסיים -
: (1) להורות לנותן שירותים פיננסיים לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים;
: (2) לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

@ 63. חיסול עקב ביטול רישיון
: (א) נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל יחסל את עסקיו בישראל בתחום העיסוק שהרישיון לגביו בוטל.
: (ב) המפקח רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את ענייני לקוחותיו של נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל, להורות לו לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים.
: (ג) לא חיסל נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל את עסקיו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או חלקו, או לצוות על פירוקו.

== פרק י״א: סמכויות פיקוח, אכיפה ובירור מינהלי ==

@ 64. הגדרות - [[פרק י״א]]
: [[בפרק זה]] -
:- ”חפץ” - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- ”מסמך” - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה-1995]];
:- ”פקודת מעצר וחיפוש” - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט-1969]].

@ 65. מסירת ידיעות ומסמכים
: המפקח או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל נותן שירותים פיננסיים ומכל נושא משרה בו למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקיו ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקיו.

@ 66. מוסמכי פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפקח יסמיך מבין עובדי משרדו פקחים לשם הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 67]] [[ו־68]] ([[בפרק זה]] - מוסמכי פיקוח).
: (ב) לא יוסמך אדם כמוסמך פיקוח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של המפקח אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[סעיפים 67 ו־68]], כפי שקבע השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

@ 67. סמכויות פיקוח ואכיפה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח או מוסמך פיקוח -
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;
:: (3) להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח כי פועל בו נותן שירותים פיננסיים, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה לעניין עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, כהגדרתם [[בפרק ג']], רשאי המפקח או מוסמך פיקוח לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.

@ 68. סמכויות בירור מינהלי
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו (בסעיף זה - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי המפקח, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות [[בסעיף 67]] -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן את המפר ולשאול אותו שאלות בקשר לאותה הפרה; זימון לפי פסקה זו ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם המפר.
: (ב) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם שלגביו ניתן הצו נדרש על ידי מוסמך הפיקוח להציג לו את החפץ או המסמך, ולא הציגו;
:: (2) דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.
: (ג) זומן המפר לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע מוסמך הפיקוח למפר שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; המפר שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

@ 69. חובת הזדהות
: המפקח או מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סעיפים 67]] [[ו־68]] אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו וכן יש בידו תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה; תעודה כאמור של מוסמך פיקוח, תהיה חתומה בידי המפקח.

@ 70. צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים עוסק או עומד לעסוק במתן שירותים פיננסיים, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.
: (ב) המפקח לא יצווה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל את אישור בית משפט השלום לכך, ובהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המפקח דרש מאותו אדם להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, בתוך תקופה שהורה בדרישה, ואותו אדם לא עשה כן;
:: (2) טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.
: (ג) המפקח יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח הצו, בסמוך לאחר שניתן; הוגשה בקשה לביטול הצו לפי סעיף קטן (ד), יפרסם המפקח גם את דבר הבקשה.
: (ד) הרואה את עצמו נפגע מצו שהוצא לפי סעיף זה רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו בתוך 30 ימים מיום מתן הצו.

== פרק י&quot;א1: שירות להשוואת עלויות פיננסיות (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) ==

@ 70א. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ב. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ג. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ד. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט-5, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ה. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט-5, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ו. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ז. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ח. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ט. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70י. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק י״ב: עיצום כספי ==

=== סימן א׳: הטלת עיצום כספי ===

@ 71. הגדרות - [[פרק י״ב]] (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- ”הסכום הבסיסי” -
:: (1) לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לגבי בעל רישיון למתן אשראי -
:::: (1) אם הוא בעל רישיון בסיסי - 50,000 שקלים חדשים;
:::: (2) אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו אינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 200,000 שקלים חדשים;
:::: (3) אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 300,000 שקלים חדשים;
::: (ב) לגבי בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי -
:::: (1) אם הוא בעל רישיון בסיסי - 50,000 שקלים חדשים;
:::: (2) אם הוא בעל רישיון מורחב - 200,000 שקלים חדשים;
::: (ג) לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי -
:::: (1) אם הוא בעל רישיון בסיסי - 50,000 שקלים חדשים;
:::: (2) אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו וכן צבר הפיקדונות שלו אינם עולים, כל אחד, על 300 מיליון שקלים חדשים - 100,000 שקלים חדשים;
:::: (3) אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו או צבר הפיקדונות שלו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 200,000 שקלים חדשים;
::: (ד) לגבי בעל רישיון הנפקה -
:::: (1) אם הוא בעל רישיון למתן אשראי שהוא רישיון מורחב - הסכום האמור בפסקה (1)(א)(2) או (3) להגדרה זו, לפי העניין;
:::: (2) אם הוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - הסכום האמור בפסקה (1)(ג)(2) או (3), לפי העניין;
::: (ה) לגבי בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי -
:::: (1) אם צבר האשראי שלו אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 50,000 שקלים חדשים;
:::: (2) אם צבר האשראי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 200,000 שקלים חדשים;
:: (2) לעניין מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד - 25,000 שקלים חדשים;
:: (3) לעניין נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים - 15,000 שקלים חדשים;
:: (4) לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד - 15,000 שקלים חדשים;
:: (5) (((נמחקה);))
:- &quot;נותן שירות להשוואת עלויות&quot; - (((נמחקה);))
:- ”נותן שירותים פיננסיים” - לרבות מי שרישיונו בוטל וחלות עליו הוראות [[סעיף 24(א)]], או הוראות [[סעיפים 25ח]], [[25טו]] [[או 25כד]], המחילות את [[סעיף 24(א) האמור]], לפי העניין.

@ 72. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-4, תשע״ז–5, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים ליחיד, ואם הוא תאגיד - 250,000 שקלים חדשים:
:: (1) מי שעסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, בלא רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א)]];
:: (1א) אגודה שאינה תאגיד בנקאי שעסקה במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, בלא רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 25ב(א)]];
:: (1ב) מי שעיסוקו במתן אשראי שעסק גם בהנפקה של כרטיסי אשראי, בלא רישיון הנפקה, בניגוד להוראות [[סעיף 25יא]];
:: (1ג) מי שעסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בלא רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 25יח]];
:: (2) מי ששלט בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או היה בעל עניין בנותן שירותים כאמור, בלא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 26]].
: (ב) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הבסיסי:
:: (1) מי שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנו לפי [[סעיף 4]];
:: (2) נותן שירותים פיננסיים שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות [[סעיפים 12(א)]], [[25ב(א)]], [[25יא]] [[או 25יח]], לפי העניין;
:: (3) נותן שירותים פיננסיים שלא הציג העתק מהרישיון או לא ציין את מספר הרישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 21(ב)]], או בניגוד להוראות [[סעיפים 25ח]], [[25טו]] [[או 25כד]], המחילות את [[סעיף 21(ב) האמור]], לפי העניין;
:: (4) נותן שירותים פיננסיים שלא הודיע למפקח על שינוי שחל בפרט מן הפרטים שמסר לו או על כך שהוגש נגדו כתב אישום, בניגוד להוראות [[סעיף 22]], או בניגוד להוראות [[סעיפים 25ח]], [[25טו]] [[או 25כד]], המחילות את [[סעיף 22 האמור]], לפי העניין;
:: (5) מי שפעל בניגוד לתנאים שנקבעו בהיתר שקיבל, לפי הוראות [[סעיף 26]];
:: (6) מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים מכוח העברה על פי דין שלא מילא אחר הוראת המפקח שניתנה לפי [[סעיף 29(ב) או (ג)]];
:: (7) מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד שלא מסר דיווח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 30]];
:: (8) נותן שירותים פיננסיים שמינה נושא משרה או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות [[סעיף 31]];
:: (9) נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שכיהן בניגוד להוראות [[סעיף 31]];
:: (10) נותן שירותים פיננסיים שבדירקטוריון שלו מכהנים פחות משלושה חברים, בניגוד להוראות [[סעיף 33(א)]];
:: (11) נותן שירותים פיננסיים או דירקטור שהפר הוראה מהוראות שהורה המפקח לפי [[סעיף 33(ב)]];
:: (11א) נותן שירותים פיננסיים שלא מינה מנהל כללי, בניגוד להוראות [[סעיף 33א]];
:: (12) נותן שירותים פיננסיים שלא מינה רואה חשבון מבקר, בניגוד להוראות [[סעיף 34(א)]], או שלא מסר למפקח הודעה על הכוונה למנות רואה חשבון מבקר בהתאם להוראות [[סעיף 34(א1)]], או שמינה רואה חשבון מבקר או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות המפקח שניתנו לפי [[סעיף 32(ב) או (ג)]] כפי שהוחלו [[בסעיף 34(א1)]];
:: (13) רואה חשבון מבקר שלא מסר הודעה על הפרה למנהל הכללי או למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 34(ב)]];
:: (14) נותן שירותים פיננסיים שמינה נושא משרה או בעל תפקיד אחר או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות [[סעיף 35(א)]], וכן נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שכיהן בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (15) נותן שירותים פיננסיים, נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים או בעל תפקיד אחר שהפר הוראה מההוראות שקבע השר לפי [[סעיף 35(ב)]];
:: (16) מנהל כללי של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או שותף בתאגיד שהוא שותפות, שלא קבע כללים ונהלים או לא מינה אחראי להטמעתם ולפיקוח על קיומם, בניגוד להוראות [[סעיף 36(א)]];
:: (17) נותן שירותים פיננסיים שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי [[סעיף 38]];
:: (17א) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, שעסק בעיסוק שאינו כאמור [[בסעיף 38א]];
:: (17ב) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ששלט בתאגיד, או היה בעל עניין בו, בלא אישור מאת המפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 38ב]];
:: (17ג) בעל רישיון הנפקה המבצע הנפקה או פעילות נלווית הקשורה להנפקה, באמצעות אדם אחר, שלא בהתאם להוראות המפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 38ג]];
:: (17ד) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא ניהל כספים בחשבון נאמנות, בניגוד להוראות [[סעיף 38ה(א)]];
:: (17ה) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שפעל בניגוד להוראות המפקח לעניין ניהול חשבון נאמנות, שניתנו בהתאם להוראות [[סעיף 38ה(ג)]];
:: (17ו) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שפעל בניגוד עניינים בניגוד לתנאים שקבע המפקח או להוראות שנתן לפי [[סעיף 38ו(ב) או (ג)]];
:: (17ז) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שמסר פרטים מזהים של לקוח ללקוח אחר, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 38ז]];
:: (18) נותן שירותים פיננסיים שלא הגיש דוח או הודעה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 39]];
:: (19) נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, שלא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית את הפרטים הדרושים, בניגוד להוראות [[סעיף 40(א)]];
:: (20) מי שנכח או הצביע באסיפה כללית של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד ולא מסר למפקח פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 40(ב)]];
:: (21) נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 41]];
:: (22) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות [[סעיף 42(ג)]];
:: (23) נותן שירותים פיננסיים שהפעיל השפעה בלתי הוגנת בניגוד להוראות [[סעיף 43(ב)]], למעט [[סעיף 43(ב)(6)|פסקה (6) שבו]];
:: (24) נותן שירותים פיננסיים שהתנה מתן שירות פיננסי בקניית נכס או שירות אחר, ממנו או מאדם אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
:: (24א) בעל רישיון הנפקה שעשה אחד מאלה:
::: (א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 44א(ב)(1)]];
::: (ב) לא אפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית ההטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א(ב)(2)]];
::: (ג) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 44א(ג)(1)]];
::: (ד) לא אפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה בניגוד להוראות [[סעיף 44א(ג)(2)]];
::: (ה) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א(ד)]];
::: (ו) שלח ללקוח הודעות שלא בהתאם להוראות [[סעיף 44א(ה) או (ו)(1)]];
:: (24ב) בעל רישיון הנפקה שלא נתן מענה אנושי מקצועי ללקוח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44ב]];
:: (24ג) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שגבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות [[סעיף 44ה]];
:: (25) נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירותים פיננסיים בדרך של רוכלות בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
:: (26) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהתקשר בעסקה עם קטין או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בניגוד להוראות [[סעיף 46(א)]], או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהתקשר בעסקה עם קטין, בניגוד להוראות [[סעיף 46(א1)]];
:: (26א) נותן שירותים פיננסיים שפרסם פרסומת המכוונת לקטינים בניגוד להוראות [[סעיף 46(ב)]];
:: (27) נותן שירותים פיננסיים שלא גילה ללקוח פרט מהותי לפי הוראות [[סעיף 47(א)]], שפרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או נותן האשראי, או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות [[סעיף 47(א1)]], או הפר חובה לעניין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 47(ב)]];
:: (28) נותן שירותים פיננסיים שלא ערך חוזה בכתב, או שלא ציין בו את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 48(א)]], או לא נתן ללקוח הזדמנות סבירה לעיין בחוזה, או לא מסר לו עותק כאמור [[בסעיף 48(ב)]];
:: (29) נותן שירותים פיננסיים שלא קיים הוראה מהוראות המפקח בדבר חוזה למתן שירותים פיננסיים או בדבר מידע אחר המיועד ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 49]];
:: (30) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא אפשר למי שקיבל ממנו או באמצעותו, הלוואה, לפרוע את יתרת ההלוואה לפני המועד שנקבע לפירעונה, בניגוד להוראות [[סעיף 50]];
:: (30א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא מסר למלווה מידע בהתאם להוראות [[סעיף 50ב(ג)]];
:: (30ב) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא השיב לידי המלווה את הכספים שדרש לפי [[סעיף 50ב(ה)]];
:: (30ג) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא דיווח למלווה על אי-הקצאת כל הכספים שהעביר לו המלווה, ללווים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 50ב(ו)]];
:: (30ד) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא פעל לגביית החזר האשראי מאת הלווה במועד שנקבע לפירעונו, בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ז)]], או שלא נקט אמצעי גבייה ודרישה סבירים לצורך גביית החוב מאת הלווה, בניגוד להוראות לפי [[הסעיף האמור]];
:: (30ה) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהפר הוראה מההוראות שנתן המפקח לפי [[סעיף 50ב(ח)]];
:: (30ו) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא מסר ללווה מידע בהתאם להוראות [[סעיף 50ג(א)]];
:: (30ז) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהפר הוראה מההוראות שנתן המפקח לפי [[סעיף 50ג(ב)]];
:: (30ח) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא פרסם באתר האינטרנט שלו את הפרטים המנויים [[בסעיף 50ד]];
:: (31) נותן שירותים פיננסיים שלא תיקן ליקוי בהתאם להוראת המפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)]];
:: (32) נותן שירותים פיננסיים שלא תיקן פגמים או מנע את פגיעתם, בהתאם להוראת המפקח שניתנה לפי [[סעיף 54]];
:: (33) נותן שירותים פיננסיים שלא מסר הודעה על חיסול עסקיו כאמור [[בסעיף 61]];
:: (34) מי שלא מסר ידיעה או מסמך למפקח או למי שהוא הסמיכו לכך, לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 65]];
:: (35) מי שלא מסר למפקח או למוסמך פיקוח ידיעה או מסמך לפי דרישתו שניתנה לפי [[סעיף 67(א)(2)]];
:: (35א) (((נמחקה);))
:: (35ב) (((נמחקה);))
:: (35ג) (((נמחקה);))
:: (35ד) (((נמחקה);))
:: (35ה) (((נמחקה);))
:: (35ו) (((נמחקה);))
:: (36) נותן שירותים פיננסיים שלא שמר מסמכים בהתאם להוראות המפקח שניתנו לפי [[סעיף 96א]].
: (ג) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של כפל הסכום הבסיסי:
:: (1) נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירות פיננסי בהיקף פעילות נרחב בלא רישיון מורחב, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב) או (ג)]], [[25ב(ב) או (ג)]] [[או 25יח(ב) או (ג)]], לפי העניין;
:: (2) מי שרישיונו בוטל והפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי [[סעיף 24]], או לפי [[סעיפים 25ח]], [[25טו]] [[או 25כד]] המחילים את [[סעיף 24 האמור]], לפי העניין;
:: (3) נותן שירותים פיננסיים שההון העצמי שלו נמוך מההון העצמי המזערי או אינו חופשי משעבוד או מעיקול, בניגוד להוראות [[סעיף 37]];
:: (3א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שעסק במתן אשראי בלא אישור מאת המפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 38ו(א)]], או שפעל בניגוד לתנאי האישור כאמור;
:: (4) נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, שלא פעל בהתאם להוראות המפקח שניתנו לפי [[סעיפים 55]] [[או 56]];
:: (5) נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, שלא מסר למפקח המיוחד או למנהל המורשה ידיעה או מסמך שנדרש למסרם, בניגוד להוראות [[סעיף 59]];
:: (6) מי שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי [[סעיפים 62]] [[או 63(ב)]];
:: (7) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, שלא פעל בהתאם למגבלות שקבע המפקח לעניין מספר החברים באגודה לפי [[סעיף 99א(א)(6)]].
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) -
:: (1) לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, ”עובד זוטר” - עובד שכיר בנותן שירותים פיננסיים, שאינו נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;
:: (2) לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בנותן שירותים פיננסיים שאינו נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים ואינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של נותן השירותים הפיננסיים או מהוראה של הממונה עליו.

@ 73. דרישה לתיקון הפרה מנושא משרה או בקשר לניגוד עניינים
: (א) נוכח המפקח כי נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד הפר הוראה שבשלה ניתן להטיל עליו עיצום כספי כאמור [[בסעיף 72(ב) או (ג)]] או שנותן שירותים פיננסיים הפר הוראה כאמור [[בסעיף 72(ב)(14)]], ידרוש ממנו, בטרם יטיל עליו עיצום כספי כאמור, לתקן את ההפרה, ויתרה בו, בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 74]].
: (ב) לא תיקן נושא המשרה או נותן השירותים הפיננסיים את ההפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 74. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 72]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המפקח, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו לעניין זה, בהתאם להוראות [[סעיף 75]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 77]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].
: (ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת המפקח נחוץ לשם קבלת החלטה לפי [[סעיף 76]] ואין מניעה לגלותו על פי כל דין; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל המפקח ממועד מסירת ההודעה כאמור.

@ 75. זכות טיעון
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 74]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המפקח להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
: (ב) במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

@ 76. החלטת המפקח ודרישת תשלום
: (א) המפקח יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 75]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 78]].
: (ב) החליט המפקח לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המפקח את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 75]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 77. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 72]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 78. סכומים מופחתים
: (א) המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], ובשיעורים שיקבע.

@ 79. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיך לכך בהתאם להוראות [[סעיף 76(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 89]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המפקח או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 71]] [[ו־72]] יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד” - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המפקח יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 80. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 76]].

@ 81. הפרשי הצמדה וריבית
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 82. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות [[חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ״ה-1995]].

=== סימן ב׳: התחייבות להימנע מהפרה ===

@ 83. הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון
: היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי [[פרק זה]] כאמור [[בסעיף 72]], והתקיימו נסיבות שקבע המפקח, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש למפקח כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות [[סימן זה]], במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן א׳]]; בסעיף זה, ”היועץ המשפטי לממשלה” - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.

@ 84. תנאי ההתחייבות וגובה העירבון
: (א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור [[בסעיף 83]], ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע המפקח ושתחילתה ביום מסירת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בפרק זה]] - תקופת ההתחייבות).
: (ב) המפקח רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.
: (ג) נוסף על כתב ההתחייבות, יפקיד המפר בידי המפקח עירבון בסכום העיצום הכספי שהמפקח היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של מקרים, נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי [[סעיף 78(ב)]].

@ 85. תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־הגשתם
: הגיש המפר למפקח כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]], בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 83]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר למפקח כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו המפקח הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי [[סעיף 74]].

@ 86. הפרת ההתחייבות
: (א) הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט המפקח את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור [[בסעיף 77(א)]];
:: (2) חזר המפר והפר, במהלך תקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 77(ב)]], ויחולו הוראות אלה:
::: (א) המפקח ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
::: (ב) שלח המפקח דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות [[סעיף 76(ב)(1)]] או שהמפר לא טען את טענותיו לפני המפקח לעניין אותה הפרה כאמור [[בסעיף 76(ד)]], יחלט המפקח את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 84(ב)]] - יחלט המפקח את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין זה.
: (ב) לעניין [[פרק זה]] יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
: (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו המפקח להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]] בשל אותה הפרה.

@ 87. השבת עירבון
: עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

=== סימן ג׳: הוראות שונות ===

@ 88. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 72]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 89. ערעור
: (א) על החלטה סופית של המפקח לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת הערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

@ 90. איסור שיפוי וביטוח
: (א) על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי [[פרק זה]], והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור - בטלה;
:: (2) נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי [[פרק זה]], ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד, והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש;
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון התאגיד הוראה המתירה זאת.

@ 91. הפרת הוראה זהה כלפי כמה לקוחות
: המפקח רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה לקוחות, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

@ 92. פרסום
: (א) הטיל המפקח עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של המפקח את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם הוא נותן שירותים פיננסיים.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 89]] יפרסם המפקח את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המפקח רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד שאינו נותן שירותים פיננסיים, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המפקח פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 93. שמירת אחריות פלילית
: (א) תשלום עיצום כספי או מתן כתב התחייבות ועירבון לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 72]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח המפקח למפר הודעה על כוונת חיוב או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המפקח הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, למעט אם היה ערבות בנקאית, מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.

== פרק י״ג: עונשין ==

@ 94. עונשין (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: (א) אלה דינם מאסר 18 חודשים או קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) מי שעסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בלא רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א)]];
:: (1א) אגודה שאינה תאגיד בנקאי שעסקה במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, בלא רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 25ב(א)]];
:: (1ב) מי שעיסוקו במתן אשראי שעסק גם בהנפקה של כרטיסי אשראי בלא רישיון הנפקה, בניגוד להוראות [[סעיף 25יא]];
:: (1ג) מי שעסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בלא רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 25יח(א)]];
:: (2) נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירות פיננסי בהיקף פעילות נרחב בלא רישיון מורחב, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב) או (ג)]], [[25ב(ב) או (ג)]] [[או 25יח(ב) או (ג)]], לפי העניין;
:: (3) מי ששלט בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או מי שהוא בעל עניין בנותן שירותים כאמור, בלא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 26]];
:: (4) מי שהעביר אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 27]].
: (ב) אלה דינם מאסר שנה או קנס בשיעור פי שניים מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 41]];
:: (2) בעל רישיון למתן אשראי שהתקשר בעסקה עם קטין או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בניגוד להוראות [[סעיף 46(א)]], או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהתקשר בעסקה עם קטין, בניגוד להוראות [[סעיף 46(א1)]];
:: (3) מי שכיהן כנושא משרה או כעובד אחר בנותן שירותים פיננסיים אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו של נושא המשרה או העובד כאמור, לפי הוראות [[סעיף 56]], או כיהן כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות [[אותו סעיף]].
: (ג) אלה דינם מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הלקוח או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 43]];
:: (2) נותן שירותים פיננסיים שלא גילה ללקוח פרט מהותי בניגוד להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 47(א)]], או הפר חובה לעניין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 47(ב)]].

@ 95. אחריות נושא משרה בתאגיד
: (א) נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[סעיף 94]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 94]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
: (ג) בסעיף זה, ”נושא משרה” - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירה לפי [[סעיף 94(א)(1) עד (3)]] - גם דירקטור.

== פרק י״ד: הוראות שונות ==

@ 96. סודיות
: המפקח, עובד הכפוף לו או מי שפועל מטעמו, וכן חבר הוועדה, לא יגלה מידע או מסמך שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי חוק זה, לשם הליך פלילי או לפי צו בית משפט.

@ 96א. שמירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ז)
: המפקח רשאי לתת הוראות לעניין שמירת מסמכים בידי נותן שירותים פיננסיים ובכלל זה לעניין אופן השמירה ותקופת השמירה, ורשאי הוא לתת הוראות כאמור דרך כלל או לסוגים מסוימים של נותני שירותים פיננסיים.

@ 97. פרסום נתוני עמלות וריבית (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: על אף האמור [[בסעיף 96]], המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר -
: (1) סכומים ושיעורים של עמלות שגובים נותני שירותים פיננסיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות;
: (2) שיעורי ריביות הנגבות בפועל מאת הלקוחות על ידי כל אחד מבעלי הרישיונות למתן אשראי, מבעלי הרישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבעלי הרישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות.

@ 98. מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 96]] -
:: (1) המפקח רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות המוסמכת כמשמעותה [[בסעיף 29 לחוק איסור הלבנת הון]], לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לרשות ניירות ערך כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק ניירות ערך]], לרשם, לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]] ולמפקח על הבנקים (בסעיף זה - הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר;
:: (2) מצא המפקח כי נותן שירותים פיננסיים פועל בניגוד [[+|לסעיפים 21]] [[ו-22א לחוק הבנקאות (רישוי)]], יודיע על כך למפקח על הבנקים;
:: (3) מצא המפקח כי היקף הפעילות של בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי הוא היקף פעילות בנקאי כהגדרתו [[בסעיף 25א]], יודיע על כך למפקח על הבנקים.
: (ב) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

@ 99. מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ
: (א) על אף האמור [[בסעיף 96]], המפקח רשאי למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים, באותה מדינה.
: (ב) המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו כל אלה:
:: (1) הידיעה או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות דומה להוראות [[סעיף 96]], או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר;
:: (3) הרשות המוסמכת התחייבה כי תעשה שימוש בידיעה או במסמך רק לתכלית המנויה בפסקה (1).
: (ג) המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף זה אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

@ 99א. החלת הוראות [[פקודת האגודות השיתופיות]], [[פקודת החברות]] [[וחוק החברות]] על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) ההוראות לפי [[=הפקודה|פקודת האגודות השיתופיות]] (בסעיף זה - הפקודה) יחולו על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה - אגודת פיקדון ואשראי), בשינויים אלה:
:: (1) [[+|סעיפים 20]], [[+|26]], [[+|27]], [[+|27א]], [[+|36]], [[+|37]], [[+|38]], [[+|39]], [[+|40]], [[+|42]] [[ו-44 לפקודה]] לא יחולו;
:: (2) [[סעיף 5 לפקודה]] יחול לעניין אגודת פיקדון ואשראי בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;מחמישית הון המניות&quot; יקראו &quot;מ-2.5% מהון המניות&quot; ובמקום &quot;מחמישית ההון&quot; יקראו &quot;מ-2.5% מההון&quot;;
:: (3) לעניין [[סעיף 12 לפקודה]], הרשם לא יסרב לרשום תיקון לתקנות של אגודת פיקדון ואשראי אם התיקון נובע מדרישה של המפקח;
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 16 לפקודה]], לכל חבר אגודה יהיה קול אחד בהצבעה באסיפה הכללית של אגודת פיקדון ואשראי;
:: (5) תקנות של אגודת פיקדון ואשראי לעניין פדיון מניות, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה, לפי [[+|סעיפים 17]] [[ו-31 לפקודה]], יהיו כפופות להוראות המפקח לפי חוק זה, ובלבד שהפדיון לא יהיה בסכום הגבוה מערכה הנומינלי של המניה כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: (6) המפקח רשאי לקבוע מגבלות לעניין מספר החברים באגודת פיקדון ואשראי;
:: (7) זכות הקיזוז לפי [[סעיף 24 לפקודה]] תהיה נתונה רק לגבי חבר אגודת פיקדון ואשראי שיש לו זכות לפדות מניה, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה;
:: (8) לרשם לא יהיו נתונות, לגבי אגודת פיקדון ואשראי, הסמכויות לפי [[סעיף 43 לפקודה]] בכל הנוגע לחקירה בעניין מצבה הכספי;
:: (9) לעניין [[סעיף 64 לפקודה]] -
::: (א) תקנות לפי [[הסעיף האמור]] לעניין דוחות כספיים וניהול העניינים הכספיים לא יחולו לגבי אגודת פיקדון ואשראי; לעניין זה רשאי הרשם, לצורך מילוי תפקידו, לקבל את כל הדוחות הכספיים שהגישה האגודה למפקח לפי חוק זה;
::: (ב) התקנות לדוגמה לפי [[הסעיף האמור]], לעניין אגודת פיקדון ואשראי יותקנו בהסכמת המפקח.
: (ב) תקנות או הוראות המפקח לפי חוק זה, לגבי אגודת פיקדון ואשראי, הסותרות תקנות שנקבעו לפי [[הפקודה]], ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה או עם הרשם, בהתאמה; נקבעו תקנות או הוראות המפקח לפי חוק זה לאחר התייעצות כאמור, יגברו אלה על התקנות הסותרות לפי [[הפקודה]].
: (ג) ההוראות [[בפקודה]] לעניין פירוק אגודה, לא יחולו לגבי אגודת פיקדון ואשראי, ויחולו על אגודה כאמור לעניין זה הוראות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], והוראות [[פרק שלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: החלטה מיוחדת על פירוק מרצון טעונה מניין חוקי של 75% מחברי האגודה ותתקבל ברוב של 80% מהמשתתפים בהצבעה.
: (ד) הוראות [[סעיפים 87 עד 89 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הצבעה באסיפה הכללית של אגודת פיקדון ואשראי.
: (ה) [[סעיף 345 לחוק החברות]] לא יחול על אגודת פיקדון ואשראי.

@ 99ב. העברת נכס או התחייבות של אגודת פיקדון ואשראי לצד קשור (תיקון: תשע&quot;ז)
: על אף האמור בכל דין, אגודת פיקדון ואשראי לא תמכור או תעביר נכס מהותי או התחייבות מהותית לצד קשור, אלא באישור המפקח; לעניין זה, &quot;צד קשור&quot; - מי שקבע המפקח בהוראות לעניין זה.

@ 99ג. הפעלת סמכות הרשם (תיקון: תשע&quot;ז)
: סמכויות הרשם לפי כל דין יופעלו לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, לאחר שמיעת עמדת המפקח לעניין זה.

@ 100. אגרות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות כמפורט להלן:
:: (1) אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או להיתר לפי חוק זה;
:: (2) אגרה שנתית לנותן שירותים פיננסיים.
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

@ 101א. אישור המפקח למיזוג של נותן שירותים פיננסיים (תיקון: תשע&quot;ז)
: מיזוג של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, עם תאגיד אחר, טעון, נוסף על דרישות כל דין, גם אישור מאת המפקח.

@ 101. איסור העברה
: רישיון או היתר שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

@ 102. הארכת מועדים
: המפקח רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסוים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע [[בסעיפים 70(ד)]] [[ו־89(א)]].

@ 103. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

@ 103א. שינוי התוספות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) השר, באישור ועדת כספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לקבוע [[בתוספת השנייה]] הוראות שבשל הפרתן יהיה המפקח רשאי להטיל עיצום כספי, וכן רשאי הוא לשנות את [[התוספת השנייה]] בדרך האמורה.

@ 104. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: (א) בתום שמונה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ימסור השר לוועדת הכספים של הכנסת דיווח על ההיערכות ליישומו.
: (ב) המפקח ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, בתום שנה, ובתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה לפי [[סעיף 114(א)]], על יישומו של החוק; דיווח כאמור יכלול, פירוט הוראות שנתן לעניין דרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, מספר הרישיונות וההיתרים שנתנו, הותלו או בוטלו, ועיצומים כספיים שהוטלו על מפרי הוראות החוק.
: (ג) המפקח והמפקח על הבנקים ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה כמשמעותו [[בסעיף 114(א)]], על עקרונות מוסכמים שגיבשו לעניין דרכי פעולה ופעולות שיינקטו כנגד בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, לרבות התליה או ביטול רישיון, בהתקיים האמור [[בסעיף 25ט(א)(2)]].
: (ד) בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של [[20:390377|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע&quot;ז-2017]], ידווחו המפקח והמפקח על הבנקים לוועדת הכספים של הכנסת, מדי שישה חודשים, על יישום העקרונות המוסכמים שגיבשו ביחס לניהול חשבון בתאגיד בנקאי של מערכת לתיווך באשראי.

== פרק ט״ו: תיקונים עקיפים ==

@ 105. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הבנקאות, 1941]].))
@ 106. (תיקון: תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].))
@ 107. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א-1981]].))
@ 108. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981]].))
@ 109. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981]].))
@ 110. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000]].))
@ 111. (תיקון: תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ((הנוסח שולב [[בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000]].))
@ 112. : ((הנוסח שולב [[בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006]].))
@ 113. : ((הנוסח שולב [[בחוק בנק ישראל, התש״ע-2010]].))
@ 113א. (תיקון: תשע&quot;ז) : ((הנוסח שולב [[בפקודת האגודות השיתופיות]].))
@ 113ב. (תיקון: תשע&quot;ז) : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]].))
@ 113ג. (תיקון: תשע&quot;ז) : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]].))
@ 113ד. (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2) : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 113ה. (תיקון: תשע&quot;ז) : ((הנוסח שולב [[בחוק מערכות תשלומים, התשס&quot;ח-2008]].))

== פרק ט”ז: תחילה והוראות מעבר ==

@ 114. תחילה (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) תחילתו של חוק זה, למעט [[סימן א׳ לפרק י״ז]], ביום י&quot;ח בסיוון התשע&quot;ח (1 ביוני 2017) (להלן - יום התחילה).
: (ב) על האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של חוק זה לעניין מי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי, וכן לעניין הוראות [[סעיפים 106]], [[110(1)]] [[ו־111]], ביום ז׳ בסיוון התשע״ח (1 ביוני 2018) (להלן - יום התחילה המאוחר).
: (ב1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תחילתו של [[סעיף 18]] ביום כ&quot;ז באייר התשע&quot;ט (1 ביוני 2019).
: (ב2) (((בוטל).))
: (ג) השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לדחות, בצו, את המועדים האמורים בסעיף קטן (א) או (ב) אם מצא כי הדחייה דרושה לשם היערכות ליישום הוראות חוק זה; ורשאי הוא לדחות מועדים כאמור לגבי כל העיסוקים המוסדרים בחוק זה או חלקם.
:: ((יום התחילה המאוחר נדחה ליום כ&quot;ב בתשרי התשע&quot;ט (1 באוקטובר 2018), או ליום פרסומו של צו איסור הלבנת הון לעניין מי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי לפי הוראות [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], לפי המוקדם (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2068).))

@ 114א. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 115. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בסעיף זה -
::- ”עוסק ותיק” - כל אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מי שעסק ערב יום התחילה במתן אשראי, או בהנפקה של כרטיסי אשראי;
::: (2) מי שעסק ערב יום התחילה המאוחר במתן שירות בנכס פיננסי.
: (א1) על אף הוראות [[סעיפים 12]] [[ו-25יא]], עוסק ותיק שהגיש לפני יום התחילה או יום התחילה המאוחר, לפי העניין, בקשה לקבלת רישיון למתן אשראי, בקשה לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, או בקשה לקבלת רישיון הנפקה לפי [[סעיפים 17]] [[או 25יד]], לפי העניין, וקיבל מאת המפקח אישור על הגשת בקשה כאמור, רשאי להמשיך בעיסוקו אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת המפקח בבקשתו; על עוסק כאמור יחולו, בתקופה שמיום התחילה או מיום התחילה המאוחר, לפי העניין, עד מועד החלטת המפקח בבקשתו, ההוראות לפי חוק זה החלות על נותן שירותים פיננסיים, כאילו היה בעל רישיון, והכול לפי העניין ובשינויים המחויבים.
: (ב) מי שערב יום התחילה או יום התחילה המאוחר החזיק אמצעי שליטה בעוסק ותיק בשיעור הטעון היתר לבעל עניין לפי [[סעיף 26]], והעוסק הוותיק קיבל רישיון לפי חוק זה או מתקיים בו האמור בסעיף קטן (א1), יראו את המחזיק כאמור כבעל היתר לפי [[סעיף 26]]; אין בהוראות סעיף קטן זה -
:: (1) כדי לגרוע מסמכות המפקח לבטל היתר לפי [[סעיף 28]], ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים לביטול ההיתר;
:: (2) כדי לפטור את המחזיק כאמור מחובת קבלת היתר מאת המפקח לפי [[סעיף 26]], אם לאחר יום התחילה ירכוש אמצעי שליטה נוספים בנותן שירותים פיננסיים, שלאחריה יחזיק אמצעי שליטה בשיעור הטעון היתר כאמור.
: (ג) מי שכיהן ערב יום התחילה או יום התחילה המאוחר כנושא משרה בעוסק ותיק, רשאי להמשיך ולכהן כנושא משרה באותו עוסק ותיק אם העוסק קיבל רישיון לפי חוק זה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המפקח להורות על הפסקת כהונה של נושא משרה לפי [[סעיף 32]], ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים להורות על הפסקת הכהונה.
: (ד) נותן שירותי מטבע כמשמעותו [[בסעיף 11ג לחוק איסור הלבנת הון]], כנוסחו ערב יום התחילה המאוחר, שהפר, לפני יום התחילה המאוחר, הוראה מהוראות [[חוק איסור הלבנת הון]], כמפורט [[בסעיף 14 לחוק האמור]], ימשיכו לחול לגביו הוראות [[פרק ה׳ לחוק האמור]].
: (ה) נעברה לפני יום התחילה המאוחר עבירה לפי [[סעיף 11יב לחוק איסור הלבנת הון]], לא יראו בביטול [[הסעיף האמור]], [[בסעיף 111(4) לחוק זה]], כביטול האיסור עליה לעניין [[סעיף 4 לחוק העונשין]].

@ 116. הוראת מעבר לעניין כהונה ראשונה של חבר ועדה מקרב הציבור
: על אף האמור [[בסעיף 8(א)]], כהונתם של חברי הוועדה מקרב הציבור שמונו לראשונה לאחר תחילתו של חוק זה, תהיה לשנתיים מיום מינוים.

== פרק י״ז: הוראות שעה ==

=== סימן א׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום - הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה ===

@ 117. הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה
: (א) [[בסימן זה]] -
::- ”חוק הגבלת שימוש במקום” - [[=חוק הגבלת שימוש במקום|חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס״ה-2005]];
::- ”חוק סדר הדין הפלילי” - [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982]];
::- ”חוק רישוי עסקים” - [[חוק רישוי עסקים, התשכ״ח-1968]];
::- ”המנהל” - מנהל רשות המסים כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]] או מי שהוא הסמיכו לכך;
::- ”המרשם” ו”הרשם” - כמשמעותם [[בפרק ד׳1 לחוק איסור הלבנת הון]];
::- ”צו הגבלה מינהלי” - צו שניתן לפי [[סעיף 118]];
::- ”צו הגבלה שיפוטי” - צו שניתן לפי [[סעיף 119]];
::- ”ראש יחידת תביעות” - כהגדרתו [[בסעיף 60(א) לחוק סדר הדין הפלילי]];
::- ”תובע” - כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ב) בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה (((ביום 1.8.2016))) ועד יום התחילה יהיו נתונות למנהל רשות המסים כהגדרתו [[בפקודת מס הכנסה]] או למי שהוא הסמיכו לכך ([[בפרק זה]] - המנהל) ולבית המשפט, הסמכויות המפורטות [[בסימן זה]].

@ 118. צו מינהלי להגבלת שימוש במקום לשם מניעת עבירות מס חמורות
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי חצרים שבהם מתנהל עסקו של נותן שירותי מטבע הרשום במרשם, משמשים באופן שיטתי לביצוע אחת מהעבירות המנויות להלן, וכי נותן שירותי המטבע יודע על כך, והיה לו יסוד סביר לחשש כי החצרים ימשיכו לשמש לביצוע עבירה כאמור אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מיידי, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הרשם, לצוות בכתב על הגבלת השימוש בחצרים:
:: (1) עבירה לפי [[סעיף 220 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) עבירה לפי [[סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו-1975]];
:: (3) עבירה לפי [[סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963]];
:: (4) עבירה לפי [[סעיף 211(א1) לפקודת המכס]].
: (ב) בבואו של המנהל לתת צו הגבלה מינהלי, ישקול, בין השאר, ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שתיגרם לבעלים של המקום או למחזיק בו מהוצאת הצו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא המנהל כי מתן צו הגבלה מינהלי דרוש בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו גם בלי שהתייעץ עם הרשם, ובלבד שיודיע לרשם בהקדם האפשרי לאחר מכן על מתן הצו.
: (ד) צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ורשאי המנהל להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על 30 ימים.
: (ה) הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי לעתור לביטולו או לשינוי תנאים בו לבית משפט השלום; בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לשנות בו תנאים או לאשרו; על החלטת בית משפט השלום ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
: (ו) על צו הגבלה מינהלי יחולו הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]] [[ו־4 לחוק הגבלת שימוש במקום]].
: (ז) ניתן צו הגבלה מינהלי, לא יינתן צו הגבלה מינהלי חדש בתוך שנה מיום שפקע תוקפו של הצו הקודם אלא באישור של ראש יחידת תביעות, לאחר ששוכנע כי הוצאת צו חדש מוצדקת בשל שינוי של ממש בנסיבות.

@ 119. צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום לשם מניעת עבירות מס חמורות
: (א) בית משפט השלום רשאי, לבקשת תובע, לתת צו הגבלה שיפוטי, בהתקיים האמור [[בסעיף 118(א)]].
: (ב) צו הגבלה שיפוטי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ושלא תעלה על 90 ימים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים, כל אחת, אם שוכנע כי הגבלת השימוש במקום חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצא הצו, ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן אם שוכנע כאמור ובשים לב, בין השאר, לאופן התקדמות החקירה בעניין העבירה שבשלה הוצא הצו.
: (ג) בבואו לתת צו הגבלה שיפוטי או להורות על הארכתו, ישקול בית המשפט, בין השאר ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שתיגרם לבעלים או למחזיק בו מהוצאת הצו.
: (ד) הודעה על בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי תוצג במקום שאליו מתייחסת הבקשה ותומצא לבעלים של המקום ולמחזיק במקום, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין; בית המשפט לא ייתן צו כאמור אלא לאחר שנתן לבעלים של המקום או למחזיק בו, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
: (ה) בצו הגבלה שיפוטי ייקבעו תנאים, הגבלות או איסורים על השימוש במקום, לרבות סגירת המקום לתקופה הנקובה בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.
: (ו) עותק של צו הגבלה שיפוטי יוצג במקום שעליו הוא חל ויומצא לבעלים של המקום ולמחזיק בו, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין.
: (ז) בית משפט שנתן צו הגבלה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת תובע או לבקשת מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ולא הוזמן להשמיע את טענותיו.
: (ח) בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלה שיפוטי שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.
: (ט) תובע או מי שרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי רשאים לערער על החלטת בית משפט לבית משפט מחוזי, והערעור יידון בדן יחיד.
: (י) הוראות חוק זה לעניין צו הגבלה שיפוטי יחולו גם לעניין הארכה של צו הגבלה שיפוטי.

@ 120. צו מינהלי להגבלת שימוש במקום בשל עיסוק בלא רישום
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בחצרים מסוימים עוסק אדם במתן שירותי מטבע בלי שהוא רשום במרשם, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הרשם, לצוות בכתב על הגבלת השימוש באותם חצרים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא המנהל כי מתן צו לפי אותו סעיף קטן דרוש בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו גם בלי שהתייעץ עם הרשם, ובלבד שיודיע לרשם בהקדם האפשרי לאחר מכן על מתן הצו.
: (ג) על צו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[+|סעיפים 21]] [[ו־22 לחוק רישוי עסקים]], בשינויים המחויבים.

@ 121. סמכות בית משפט להגבלת שימוש במקום בשל עיסוק בלא רישום
: הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי [[סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון]] או הורשע אדם בעבירה כאמור תהיה נתונה לבית המשפט הסמכות לצוות כאמור [[+|בסעיפים 16]] [[או 17 לחוק רישוי עסקים]], בשינויים המחויבים.

@ 122. נקיטת אמצעים לביצוע צו ושימוש בכוח
: לא קוימו הוראות צו שניתן לפי [[סימן זה]], רשאי המנהל, או מי שהוסמך לכך על ידי בית המשפט, לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לצורך ביצועו, ורשאי הוא לקבל סיוע של שוטר לשם שימוש בכוח סביר הדרוש לצורך ביצוע הצו.

@ 123. סמכות תפיסה
: התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 118(א)]] או עבירה לפי [[סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון]], רשאי המנהל לתפוס חפץ, לרבות כסף, הקשור לעבירה; על תפיסה כאמור יחולו הוראות [[+|סעיפים 32]] [[ו־39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט-1969]], בשינויים המחויבים.

@ 124. העברת מידע למנהל
: על אף האמור [[בסעיף 31א לחוק איסור הלבנת הון]], הרשם רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למנהל לשם ביצוע הסמכויות המוקנות לו לפי [[סימן זה]] ובמידה הנדרשת לשם כך.

=== סימן ב׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום - הוראת שעה מיום התחילה ===

@ 125. הוראת שעה מיום התחילה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בתקופה שמיום התחילה עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה יהיו נתונות למנהל כהגדרתו [[בסעיף 117]] ולבית המשפט הסמכויות [[שבסימן א׳]] ויחולו הוראות [[הסימן האמור]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בכל מקום, במקום ”הרשם” יבוא ”הרשם או המפקח, לפי העניין”;
:: (2) הסמכויות לפי [[סעיפים 118]] [[ו־119]] יהיו נתונות למנהל ולבית המשפט גם לגבי חצרים שבהם מתנהל עסקו של בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או בעל רישיון למתן אשראי ומתקיים בהם האמור [[118|באותם סעיפים]];
:: (3) הסמכויות לפי [[סעיפים 120]] [[ו־121]] יהיו נתונות למנהל ולבית המשפט גם לגבי חצרים שבהם עוסק אדם במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בלא רישיון;
:: (4) הסמכות לפי [[סעיף 123]] תהיה נתונה למנהל גם אם התעורר חשד לביצוע עבירה לפי [[סעיף 94(א)(1) או (2)]];
:: (5) הוראות [[סעיף 124]] יחולו על אף הוראות [[סעיף 96]].
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שתסתיים לא יאוחר מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

@ 126. דיווח לכנסת
: המנהל כהגדרתו [[בסעיף 117]] ידווח לוועדת הכספים של הכנסת מדי שנה מיום פרסומו של חוק זה ועד לתום התקופה כאמור [[בסעיף 125]] על פעולות שננקטו בהתאם להוראות [[פרק זה]].

=== סימן ג׳: תיקונים עקיפים - הוראות שעה ===

@ 127. (תיקון: תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ((הנוסח שולב [[בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000]] כהוראת שעה.))

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==
==== ((([[סעיף 37]]))) ====
=== הון עצמי מזערי הנדרש מנותן שירותים פיננסיים ===

@ (1) (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4) : לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון בסיסי - הון עצמי בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
: (א) לעניין בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי - 300,000 שקלים חדשים;
: (ב) לעניין בעל רישיון למתן אשראי - 500,000 שקלים חדשים;
: (ג) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - 800,000 שקלים חדשים;
: (ד) לעניין בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - 100,000 שקלים חדשים.

@ (2) : לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון מורחב - הון עצמי בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
: (א) לעניין בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי - 1,000,000 שקלים חדשים;
: (ב) לעניין בעל רישיון למתן אשראי בהתאם לצבר האשראי שלו, כמפורט להלן:
:: {|
! צבר אשראי {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים) !! הון עצמי מזערי נדרש {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)
|-
| 25 עד 50 || 1
|-
| מעל 50 עד 100 || 2
|-
| מעל 100 || 4
|}
: (ג) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - בהתאם לצבר האשראי שלו או לצבר הפיקדונות שלו כמפורט להלן:
:: {|
! צבר אשראי או צבר פיקדונות {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים) !! הון עצמי נדרש {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)
|-
| 25 עד 50 || 1
|-
| מעל 50 עד 1,000 || 1.5
|-
| מעל 1,000 || 3
|}
: (ד) לעניין בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - 100,000 שקלים חדשים.

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==
==== ((([[סעיף 70ה]]))) ====

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י״ב בתמוז התשע״ו (18 ביולי 2016).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* משה כחלון, שר האוצר
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>9msvegehqhlrzo03xzwtazpjpag5gfs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>325261</id>
    <revision>
      <id>1419271</id>
      <parentid>1408506</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T06:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419270] כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="302903" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2007081}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ו, 1098|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 128|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|373|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf}}, {{ח:תיבה|446|חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381148.pdf}}, {{ח:תיבה|1067|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390377.pdf}}, {{ח:תיבה|1156|תיקון מס׳ 53 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 881|תיקון מס׳ 57 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 64|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון מס׳ 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528211.pdf}}, {{ח:תיבה|160|תיקון מס׳ 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528257.pdf}}, {{ח:תיבה|225|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}, {{ח:תיבה|255|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|865|תיקון מס׳ 34 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628369.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: המפקח על נותני שירותים פיננסיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מינוי המפקח ותפקידיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הוראות המפקח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: ניהול מרשמים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוועדה המייעצת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ורישיון למתן אשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג2|פרק ג׳2: רישיון הנפקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג3|פרק ג׳3: רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: היתר לשליטה או להחזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בנותן שירותים פיננסיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הגבלות על פעילותם של נותני שירותים פיננסיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: הגבלות על ניהול עסקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון הנפקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: חובות דיווח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: שמירה על ענייני לקוחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: שמירה על ענייני לקוחות של נותני שירותים פיננסיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: הוראות מיוחדות לשמירה על ענייני לקוחות של בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: בירור תלונות הציבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: חיסול עסקיו של נותן שירותים פיננסיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: סמכויות פיקוח, אכיפה ובירור מינהלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא1|פרק י״א1: שירות להשוואת עלויות פיננסיות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן ב׳: התחייבות להימנע מהפרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: תיקונים עקיפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז: תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז: הוראות שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז סימן א|סימן א׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום – הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז סימן ב|סימן ב׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום – הוראת שעה מיום התחילה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז סימן ג|סימן ג׳: תיקונים עקיפים – הוראות שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|הון עצמי מזערי הנדרש מנותן שירותים פיננסיים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודה“ – אגודה רשומה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – זכות שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולעניין זה –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
{{ח:תתתת|(ב)}} חזקה על תאגיד שנושא משרה בו התמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל השפעה“, בנותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד – מי שביכולתו לכוון את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים; לעניין זה יראו מי שמממן למעלה מ־50% מהיקף הפעילות של נותן השירותים הפיננסיים או משיעור נמוך יותר שקבע השר, כבעל השפעה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“, בנותן שירותים פיננסיים – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמחזיק ביותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בשלושה נותני שירותים פיננסיים או יותר, ובלבד שההחזקה בכל אחד מנותני השירותים הפיננסיים היא של יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור“ או ”דירקטוריון“ – דירקטור או דירקטוריון בחברה, חבר ועד או ועד באגודה, וכל בעל תפקיד או גוף הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקיד האמור, אף אם תוארו שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי“ –
{{ח:תת|(1)}} לגבי תאגיד – הון עצמי לפי כללי החשבונאות המקובלים;
{{ח:תת|(2)}} לגבי יחיד – פיקדון נזיל או איגרות חוב שהוציאה המדינה והנסחרות בבורסה, המופקדים בתאגיד בנקאי או אצל חבר בורסה בישראל, על שם נותן השירותים הפיננסיים, וככל שנתן המפקח הוראות בדבר אופן ההחזקה של פיקדון או איגרות חוב כאמור – מוחזקים גם בהתאם להוראות שנתן כאמור; לעניין זה, ”פיקדון נזיל“ – פיקדון שניתן לפורעו לכל היותר בתוך שלושה חודשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ או ”רכישה“ – בין לבד בין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט; לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף פעילות נרחב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – הוועדה המייעצת שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק ניירות ערך}}, למעט תאגיד בנקאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק איסור הלבנת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – מי שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן אשראי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“, בנותן שירותים פיננסיים –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד – נושא משרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בנותן השירותים הפיננסיים, וכן חבר ועדת ביקורת שאינו דירקטור, מנהל סניף או מורשה חתימה של תאגיד, וכל הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקידים אלה אף אם תוארו שונה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד – מי שמנהל את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, לרבות פעילות של סניף של נותן השירותים הפיננסיים, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותים פיננסיים“ – בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס פיננסי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צבר אשראי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, של אדם – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון בסיסי“ ו”רישיון מורחב“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיפים 11א}}, {{ח:פנימי|סעיף 25א|25א}} {{ח:פנימי|סעיף 25יז|או 25יז}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הנפקה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 25י|בסעיף 25י}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 25יז|בסעיף 25יז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן שירותים פיננסיים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון למתן אשראי;
{{ח:תתת|(2)}} רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;
{{ח:תתת|(3)}} רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(4)}} רישיון הנפקה;
{{ח:תתת|(5)}} רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשם“ – רשם האגודות השיתופיות כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בנכס פיננסי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן אשראי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}};
{{ח:תתת|(2)}} שירות בנכס פיננסי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}};
{{ח:תתת|(3)}} שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א}};
{{ח:תתת|(4)}} הנפקה של כרטיסי אשראי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 25י|בסעיף 25י}};
{{ח:תתת|(5)}} הפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 25יז|בסעיף 25יז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האוצר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: המפקח על נותני שירותים פיננסיים}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מינוי המפקח ותפקידיו}}

{{ח:סעיף|2|המפקח על נותני שירותים פיננסיים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, יהיה המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ואולם רשאי שר האוצר למנות במקומו עובד משרד האוצר למפקח על נותני שירותים פיננסיים.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח ייתן רישיונות והיתרים לפי חוק זה ויפקח על פעולתם של נותני שירותים פיננסיים.

{{ח:סעיף|3|שיקולי המפקח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} בביצוע תפקידיו ובהפעלת סמכויותיו לפי חוק, ובכלל זה מתן הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, זה יביא המפקח בחשבון בין השאר עניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים פיננסיים בידי נותני שירותים פיננסיים, הפועלת בהתאם לכל דין;
{{ח:תת|(2)}} הגנה ושמירה על עניינם של הלקוחות של נותני השירותים הפיננסיים וכן קידום עניינם;
{{ח:תת|(2א)}} הגברת הנגישות לשירותים פיננסיים;
{{ח:תת|(2ב)}} הגברת שקיפות המידע ונגישות המידע ללקוחות של נותני שירותים פיננסיים;
{{ח:תת|(3)}} קידום התחרות בתחום השירותים הפיננסיים;
{{ח:תת|(4)}} עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בתחום השירותים הפיננסיים;
{{ח:תת|(5)}} המדיניות הכלכלית של הממשלה;
{{ח:תת|(6)}} לעניין מתן שירותי פיקדון ואשראי כאמור {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק ג׳1}} – גם קידום מטרות חברתיות ועזרה הדדית.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הוראות המפקח}}

{{ח:סעיף|4|הוראות המפקח|תיקון: תשע״ז, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו ולאחר התייעצות עם הוועדה, לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על עניינם של לקוחותיהם, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של נותן השירותים הפיננסיים לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל נותני השירותים הפיננסיים או לסוג מסוים מהם.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמות המידה, השיקולים והנסיבות שיובאו בחשבון בבחינת יושרו ויושרתו של אדם לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|5|פרסום הוראות המפקח}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} וכל הוראה אחרת של המפקח שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות המפקח כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של המפקח, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: ניהול מרשמים|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|5א|ניהול מרשמים של נותני שירותים פיננסיים|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח ינהל מרשמים של נותני שירותים פיננסיים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מרשם של בעלי רישיונות למתן אשראי;
{{ח:תתת|(2)}} מרשם של בעלי רישיונות למתן שירות בנכס פיננסי;
{{ח:תתת|(3)}} מרשם של בעלי רישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(4)}} מרשם של בעלי רישיונות הנפקה;
{{ח:תתת|(5)}} מרשם של בעלי רישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
{{ח:תת|(ב)}} במרשמים לפי סעיף קטן (א) יכלול המפקח, בין השאר, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי נותן השירותים הפיננסיים, סוג הרישיון שבידו ותקופת תוקפו אם נקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} נותני שירותים פיננסיים שרישיונם הותלה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23}}, {{ח:פנימי|סעיף 25ט|25ט}}, {{ח:פנימי|סעיף 25טז|25טז}} {{ח:פנימי|סעיף 25כה|או 25כה}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} פרסום בדבר עיצום כספי שהוטל על נותן השירותים הפיננסיים לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}.
{{ח:תת|(ג)}} המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של המפקח.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוועדה המייעצת}}

{{ח:סעיף|6|הוועדה המייעצת}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ למפקח בכל עניין כנדרש לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה תהיה בת חמישה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לעניין הרכב הוועדה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור לא יפחת משניים ולא יעלה על שלושה; חברי הוועדה כאמור לא יעסקו במתן שירותים פיננסיים;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מחברי הוועדה יהיה משפטן שימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ויכול שיהיה עובד המדינה או שימונה מקרב הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור, למעט המשפטן אם מונה מקרב הציבור, יהיו מתחום המשק והכלכלה או הצרכנות או חברי הסגל האקדמי הבכיר במוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מי שהיו חברי סגל כאמור, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים, אולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני חברים מתחום המשק והכלכלה או מתחום הצרכנות.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
{{ח:תת|(ד)}} השר ימנה אחד מחברי הוועדה ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת המפקח, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או המפקח.
{{ח:תת|(ו)}} שלושה חברי הוועדה ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והמשפטן, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”עובד המדינה“ – לרבות עובד בתאגיד שהוקם לפי חוק.

{{ח:סעיף|7|ניגוד עניינים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} התברר לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עניין אישי“, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}.

{{ח:סעיף|8|תקופת כהונה}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של חבר ועדה תהיה שלוש שנים מיום מינויו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הוועדה שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

{{ח:סעיף|9|פקיעת כהונה}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
{{ח:תת|(ב)}} עובד המדינה שהתמנה להיות חבר הוועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

{{ח:סעיף|10|סדרי עבודת הוועדה}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטותיה של הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים הנוכחים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.

{{ח:סעיף|11|שמירת תוקף}}
{{ח:ת}} קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ורישיון למתן אשראי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|11א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף פעילות נרחב“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי – מחזור עסקים העולה על 30 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין עיסוק במתן אשראי – צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן אשראי“ – מתן אשראי דרך עיסוק, למעט הנפקה של כרטיסי אשראי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 25י|בסעיף 25י}} ופעולות נוספות שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, ולרבות העמדת מסגרת אשראי, בין השאר באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניכיון שיקים, שטרי חוב ושטרי חליפין כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}};
{{ח:תתת|(2)}} מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסיים מאחר, שלא כאמור בפסקה (1), לרבות שירותי ניכיון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7א|בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות, למעט מתן אשראי כאמור בידי מוכר הנכס או נותן השירות דרך עיסוק או משכירו, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתן אשראי ללקוח בודד בסכום הנמוך מ־30,000 שקלים חדשים, או מסכום אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתן אשראי בידי מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, גם שלא למטרות רווח, שעיסוקו במכירת נכסים או במתן שירותים שאינם פיננסיים, למי שאינו צרכן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מתן אשראי שהתקיימו לגביו תנאים שקבע השר, לרבות לעניין תקופת האשראי או לעניין שיעור הריבית, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתת|(4)}} מתן ערבות להתחייבות של אחר;
{{ח:תתת|(5)}} מתן אשראי שכנגדו משועבד נכס בלא זכות חזרה אל מקבל האשראי בשל אי־קיום החיוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מזומן;
{{ח:תתת|(2)}} שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}};
{{ח:תתת|(3)}} המחאה בנקאית או המחאת נוסעים;
{{ח:תתת|(4)}} פיקדון כספי;
{{ח:תתת|(5)}} נייר ערך למוכ״ז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתת|(6)}} לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר;
{{ח:תתת|(7)}} מטבע וירטואלי;
{{ח:תתת|(8)}} נכס פיננסי אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צבר אשראי“ – סך כל החובות כלפי בעל רישיון למתן אשראי, בשל אשראי שנתן בפועל, בתוספת 10% מסך מסגרות האשראי שנתן; לעניין זה, ”מסגרת אשראי“ – התחייבות להעמדת אשראי בסכום מסוים, בניכוי סך האשראי שניתן בפועל מתוך הסכום האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון בסיסי“ – רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לעיסוק במתן שירות או אשראי כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מורחב“ – רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לעיסוק במתן שירות או אשראי כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות נרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ – רישיון לעסוק במתן אשראי שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ – רישיון לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי, שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בנכס פיננסי“ – כל פעולה מהפעולות המפורטות להלן, שאין בה מתן אשראי, הנעשית דרך עיסוק:
{{ח:תתת|(1)}} החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה של נכס פיננסי;
{{ח:תתת|(2)}} ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת.

{{ח:סעיף|12|חובת רישוי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי אלא אם כן בידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, ובהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;
{{ח:תתת|(2)}} היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

{{ח:סעיף|13|סייגים לחובת הרישוי|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} חובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} לא תחול על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בורסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:תתת|(2)}} החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}}, מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}}, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}} {{ח:הערה|(ביום 31.12.2026)}} – החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}};
{{ח:תתת|(3)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}, וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהמבטח מחזיק ביותר מ־20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(4)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:תתת|(5)}} זירת סוחר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 44יב|בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך}};
{{ח:תתת|(6)}} חבר בורסה;
{{ח:תתת|(7)}} מנהל תיקי השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(8)}} מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 50א|בסעיף 50א לחוק ניירות ערך}};
{{ח:תתת|(9)}} מערכת מבוקרת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(10)}} סולק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}}, וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהסולק מחזיק ביותר מ־20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(11)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר;
{{ח:תתת|(12)}} תאגיד שהוקם לפי דין;
{{ח:תתת|(13)}} מי שעיסוקו ברכישה של איגרות חוב שהוצעו לציבור על פי תשקיף בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15|סעיף 15 לחוק ניירות ערך}} – לעניין עיסוק כאמור;
{{ח:תתת|(14)}} מנהל קרן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(14א)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(15)}} מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית, ליחיד, או לאחר שעיסוקו במתן אשראי כאמור – לעניין עיסוק כאמור; לעניין זה, ”ריבית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א}};
{{ח:תתת|(16)}} יחיד שעיסוקו במתן אשראי באמצעות מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 25יז|בסעיף 25יז}} – לעניין עיסוק כאמור, ובלבד שאינו בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:תתת|(17)}} אגודה להתיישבות, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתה, וכן אגודה מרכזת, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתם; לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אגודה להתיישבות“ – קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש או מושב שיתופי כפי שהוגדרו בתקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 65|סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אגודה מרכזת“ – אגודה שכל חבריה הם אגודות להתיישבות או תאגידים שבשליטתם המלאה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, ורשאי הוא, בהתייעצות עם שר המשפטים לתת פטור מחובת הרישוי לגוף מסוים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018}}.}}

{{ח:סעיף|14|סוגי הרישיונות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה סוגי הרישיונות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;
{{ח:תתת|(2)}} רישיון למתן אשראי.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד מסוגי הרישיונות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

{{ח:סעיף|15|תנאים למתן רישיון בסיסי|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד – הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו, ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ולתוספת הראשונה}}, והכול לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד – גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}; לעניין זה ובלי לפגוע מכלליות האמור –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו כל אחת מהעבירות המפורטות להלן כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין:
{{ח:תתתתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|או 4 לחוק איסור הלבנת הון}};
{{ח:תתתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 220|סעיף 220 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתתתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 117|סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתתתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 98|סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתתתת|(5)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 211|סעיף 211(א1) לפקודת המכס}};
{{ח:תתתתת|(6)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|סעיפים 415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 418|418 עד 420}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 422|422}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 עד 428 לחוק העונשין}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} ”הורשע בעבירה“ – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המפקח כי בשל טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

{{ח:סעיף|16|תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ולתוספת הראשונה}}, והכול לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית העסקית של מבקש הרישיון וסיכוייו להגשימה;
{{ח:תתת|(2)}} האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} שיקולים שבטובת הציבור.

{{ח:סעיף|17|בקשה לרישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישיון תוגש בטופס שיקבע המפקח ותכלול בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחומי העיסוק במסגרת השירות הפיננסי שבהם מבקש הרישיון מבקש לעסוק;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי הזיהוי של מבקש הרישיון ושל נושאי המשרה בו;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מבקש רישיון שהוא יחיד – פרטי הזיהוי של בעלי ההשפעה בו;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – פרטי הזיהוי של בעלי העניין ובעלי השליטה בו, ושיעור החזקתם באמצעי השליטה בו;
{{ח:תתת|(5)}} מקום פעילותו הראשי של מבקש הרישיון וכן מענם של הסניפים שברצונו להפעיל.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת רישיון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, וכן הצהרה ומסמכים כמפורט להלן, לפי העניין, ורשאי המפקח לדרוש ממבקש הרישיון נתונים ומסמכים נוספים הדרושים לדעתו לשם בחינת הבקשה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה בדבר האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון שתינתן בדרך שיורה המפקח;
{{ח:תתת|(2)}} היה המבקש תאגיד – המסמכים שעל פיהם התאגד והמסמכים שעל פיהם הוא פועל.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה לרישיון מורחב יצרף מבקש הרישיון גם את התכנית העסקית של התאגיד.

{{ח:סעיף|18|מתן רישיון}}
{{ח:ת}} המפקח ייתן החלטה בבקשה לרישיון שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, בתוך 70 ימים מיום הגשת הבקשה, ואם דרש המפקח נתונים ומסמכים נוספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)}} – בתוך 70 ימים מיום שהומצאו לו הנתונים והמסמכים.

{{ח:סעיף|19|פירוט תחומי העיסוק ברישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ברישיון יפורטו, בין השאר, תחומי העיסוק במסגרת השירות הפיננסי שרשאי בעל הרישיון לעסוק בהם.

{{ח:סעיף|20|תקופת הרישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיון יינתן לתקופה בלתי קצובה, ואולם המפקח רשאי להורות כי רישיון יינתן לתקופה קצובה שיורה ולא תפחת משנה; המפקח רשאי להורות כאמור לכלל בעלי הרישיונות או לסוג מסוים מהם, ואם מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת – גם לבעל רישיון מסוים.

{{ח:סעיף|21|הודעה על מתן הרישיון והצגתו לציבור|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על מתן רישיון ועל תחומי העיסוק שבהם מורשה בעל רישיון לעסוק תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציג העתק מהרישיון בכל אחד מסניפיו, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישיון על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא.

{{ח:סעיף|22|דיווח למפקח על שינויים|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בעל רישיון למפקח במסגרת בקשתו לקבלת רישיון או במסגרת המסמכים שצורפו לה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(3)}}, ידווח על כך למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; הוראות סעיף זה לא יחולו על שינוי בתכנית העסקית, למעט שינוי כאמור מהסוג שעליו יורה המפקח, ככל שיורה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לעניין דיווח על הגשת כתב אישום בעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(3)}} לא תחול החובה לצרף מסמכים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בצבר האשראי של בעל רישיון למתן אשראי שהוא תאגיד, באופן המחייב אותו לשנות את ההון העצמי הנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}}, ידווח על כך בעל הרישיון למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

{{ח:סעיף|23|ביטול או התליה של רישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15(א)(1) עד (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16(א)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או מהוראות המפקח או תנאי מתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא החל לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון, או שהפסיק לעסוק בכך במשך תקופה כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} היה בעל הרישיון תאגיד – הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
{{ח:תתת|(6)}} היה בעל הרישיון יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוכרז פסול דין או נפטר;
{{ח:תתת|(7)}} טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
{{ח:תת|(ב)}} סבר המפקח כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלפה התקופה שהורה המפקח והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי המפקח לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} המפקח לא יבטל ולא יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה; ואולם המפקח רשאי להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, סמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על ביטול רישיון או התלייתו תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.

{{ח:סעיף|24|פיקוח על מי שרישיונו בוטל|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מי שרישיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על בעל רישיון לפי חוק זה, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחותיו שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|25א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף פעילות בנקאי“ – צבר פיקדונות או צבר אשראי העולה על מיליארד וחצי שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף פעילות נרחב“ – צבר פיקדונות העולה על 50 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, או צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן אשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט הנפקה של כרטיסי אשראי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 25י|בסעיף 25י}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיקדון“ – כל תשלום, לרבות הלוואה, מענק או תרומה, שמתקיים לגביו אחד מאלה ולמעט תשלום מסוג שקבע השר:
{{ח:תתת|(1)}} יש בצדו זכות לקבלו חזרה, כולו או חלקו, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי; לעניין זה, לא יראו כפיקדון תשלום שניתן בשל רכישת אמצעי שליטה באגודה שיתופית המקנה לרוכש זכות לפדיונו במועד הפסקת החברות באגודה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} יש בצדו זכות לקבל מענק או אשראי ממקבל התשלום, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימים לגביו תנאים אחרים שקבע השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צבר אשראי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צבר פיקדונות“ – סך כל החובות של בעל רישיון, בשל קבלת פיקדונות בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלת פיקדונות“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|כהגדרת ”קבלת פיקדונות כספיים“ בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי או פיקדון שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, ולעניין פיקדון שבצדו זכות לקבלת אשראי, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”פיקדון“ שבסעיף זה – לרבות הותרת חלק מכספי הפיקדון בידי נותן האשראי, בשל מתן האשראי, והכול למעט –
{{ח:תתת|(1)}} עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
{{ח:תתת|(2)}} החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
{{ח:תתת|(3)}} כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון בסיסי“ – רישיון לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מורחב“ – רישיון לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – רישיון לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי פיקדון ואשראי“ – קבלת פיקדונות ומתן אשראי, כאחת, הנעשים דרך עיסוק, ובלבד שהפיקדונות או האשראי, כולם או חלקם, נושאי ריבית.

{{ח:סעיף|25ב|חובת רישוי – רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} אגודה שאינה תאגיד בנקאי לא תעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, אלא אם כן בידה רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;
{{ח:תתת|(2)}} היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 22א|ו־22א לחוק הבנקאות (רישוי)}}, אגודה בעלת רישיון כאמור בסעיף קטן (א) שהוא רישיון מורחב, רשאית להמשיך ולעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות בנקאי, אף שאינה תאגיד בנקאי, אם הגישה לנגיד בנק ישראל בקשה לקבלת רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}, לפני המועד שבו היקף פעילותה היה להיקף פעילות בנקאי, וכל עוד מתקיימים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נגיד בנק ישראל טרם נתן את החלטתו בבקשה לקבלת רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתת|(2)}} היקף פעילותה אינו עולה על 110% מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 25א|בהגדרה ”היקף פעילות בנקאי“ שבסעיף 25א}}, או מסכום אחר שנקבע לפיה, ככל שנקבע.

{{ח:סעיף|25ג|סייגים לחובת הרישוי – רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ב|סעיף 25ב}} לא תחול על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תתת|(2)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ב|סעיף 25ב}}; אין בפטור כאמור כדי לגרוע מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}.

{{ח:סעיף|25ד|סוגי הרישיונות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

{{ח:סעיף|25ה|תנאים למתן רישיון בסיסי|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש הרישיון הוא אגודה שלא מונה לה כונס נכסים או שלא ניתן צו לפירוקה וכן שאחד לפחות מנושאי המשרה בה הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ולתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(3)}} מבקש הרישיון לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}; לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו כל אחת מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)(3)(א)}} כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתתת|(ב)}} ”הורשע בעבירה“ – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} בבעל שליטה ובבעל עניין במבקש הרישיון מתקיימים התנאים לקבלת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

{{ח:סעיף|25ו|תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 25ה|בסעיף 25ה}}, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ולתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} מבנה התאגיד תואם את הדרישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מטרותיו של מבקש הרישיון על פי מסמכי ההתאגדות שלו;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית העסקית של מבקש הרישיון וסיכוייו להגשימה;
{{ח:תתת|(3)}} האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} שיקולים שבטובת הציבור.

{{ח:סעיף|25ז|בקשה לרישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|25ח|החלת הוראות לעניין רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 22}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}} יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: חובת הדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}} תחול, בשינויים המחויבים, גם לעניין שינוי בצבר הפיקדונות.

{{ח:סעיף|25ט|ביטול או התליה של רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(א)(1) עד (6)}}, בשינויים המחויבים, וכן בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו;
{{ח:תתת|(2)}} היקף הפעילות של בעל הרישיון הוא היקף פעילות בנקאי ולא מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 25ב|בסעיף 25ב(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב) עד (ד)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ג2|פרק ג׳2: רישיון הנפקה|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|25י|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק ג׳2}}|תיקון: תשע״ז, תשע״ט־4, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“ – לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק בלא תשלום מיידי של התמורה או למשיכת כסף שמקורו באשראי באמצעות מכשירים ממוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנפקה“, של כרטיס אשראי – התקשרות בחוזה כרטיס אשראי עם לקוח, והתחייבות למתן אשראי באמצעות כרטיס האשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוזה כרטיס אשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, והתחייבות למתן אשראי באמצעות כרטיס האשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הנפקה“ – רישיון לעסוק בהנפקה של כרטיסי אשראי שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן אשראי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|25יא|חובת רישוי – רישיון הנפקה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שעיסוקו במתן אשראי לא יעסוק גם בהנפקה של כרטיסי אשראי אלא אם כן בידו רישיון הנפקה שקיבל מאת המפקח, ובהתאם לתנאי הרישיון.

{{ח:סעיף|25יב|סייגים לחובת הרישוי – רישיון הנפקה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} חובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 25יא|סעיף 25יא}} לא תחול על מי שפטור מחובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 25ג|או 25ג}}.

{{ח:סעיף|25יג|תנאים למתן רישיון הנפקה|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת רישיון הנפקה למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל רישיון למתן אשראי שהוא רישיון מורחב, או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא רישיון מורחב (בסעיף זה – בעל רישיון מורחב);
{{ח:תתת|(2)}} למבקש רישיון ההנפקה הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ולתוספת הראשונה}}, הכול לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} מבקש רישיון ההנפקה לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בהנפקה של כרטיסי אשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}; לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו כל אחת מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)(3)(א)}} כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק בהנפקה של כרטיסי אשראי;
{{ח:תתתת|(ב)}} ”הורשע בעבירה“ – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} בנושאי המשרה של מבקש רישיון ההנפקה מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון הנפקה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} בבעל שליטה ובבעל עניין במבקש רישיון ההנפקה מתקיימים התנאים לקבלת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:תתת|(6)}} מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.
ֲֲ: (ב) מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש רישיון ההנפקה אינו ראוי לעסוק בהנפקה של כרטיסי אשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.
{{ח:תת|(ג)}} בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מנפיק יביא המפקח בחשבון, בין השאר את העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיפים 16(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 25ו|או 25ו(ב)}}, לפי העניין, וכן את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיומם של הסדרים המעידים על יכולתו של המבקש לקיים תשתית מתאימה שתבטיח את יציבות פעילותו כבעל רישיון הנפקה;
{{ח:תתת|(2)}} קיומו של ממשל תאגידי הכולל מנגנונים נאותים להבטחת ניהול תקין, ובכלל זה חלוקה ברורה של תחומי האחריות בין נושאי המשרה וקיום מנגנוני בקרה ופיקוח נאותים;
{{ח:תתת|(3)}} קיומם של מנגנוני אבטחה נאותים, ובכלל זה אמצעים מתאימים להערכת סיכוני אבטחת המידע ולהתמודדות עמם;
{{ח:תתת|(4)}} קיומם של מנגנונים נאותים לניהול סיכונים, ובכלל זה מנגנונים לזיהוי, לניטור ולמעקב אחר הסיכונים שהמבקש יהיה חשוף להם בפעילותו כבעל רישיון הנפקה, ולדיווח עליהם;
{{ח:תתת|(5)}} קיומם של הסדרים להתמודדות עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור;
{{ח:תתת|(6)}} זהותם של צדדים קשורים למבקש; לעניין זה, ”צד קשור“ – מי שנשלט בידי המבקש או בידי מי ששולט במבקש.

{{ח:סעיף|25יד|בקשה לרישיון הנפקה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישיון הנפקה תוגש בטופס שיקבע המפקח ותכלול בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור הממשל התאגידי של המבקש ובכלל זה המבנה הארגוני, חלוקת תחומי האחריות בין נושאי המשרה במבקש ומנגנוני הפיקוח והבקרה;
{{ח:תתת|(3)}} מדיניות האבטחה של המבקש לרבות אבטחת מידע;
{{ח:תתת|(4)}} מדיניות ניהול הסיכונים של המבקש;
{{ח:תתת|(5)}} תכנית המשכיות עסקית;
{{ח:תתת|(6)}} תיאור ההסדרים להתמודדות עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור;
{{ח:תתת|(7)}} פרטי הזיהוי של צדדים קשורים למבקש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 25יג|בסעיף 25יג(ג)(6)}} ותיאור הקשר למבקש.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב) ו־(ג)}}, יחולו על בקשה לרישיון הנפקה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|25טו|החלת הוראות לעניין רישיון הנפקה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 22}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}} יחולו לעניין רישיון הנפקה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|25טז|ביטול או התליה של רישיון הנפקה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לבטל רישיון הנפקה או להתלותו, בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(א)(1) עד (3) או (5)}}, וכן בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון לא החל לעסוק בהנפקה של כרטיס אשראי בתוך שנה ממועד מתן הרישיון או שהפסיק לעסוק בכך, במשך תקופה העולה על שישה חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל רישיון שהוא משתתף במערכת תשלומים – פעילותו עלולה לפגוע ביציבות מערכת התשלומים או באמינותה; לעניין זה, ”מערכת תשלומים“ ו”משתתף במערכת תשלומים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(3)}} טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
{{ח:תת|(ב)}} על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב) עד (ד)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ג3|פרק ג׳3: רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|25יז|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג3|פרק ג׳3}}|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף פעילות נרחב“ – צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לווה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יחיד המקבל אשראי ממלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ב|סעיף 15ב(4ב) לחוק האמור}}, המקבל אשראי ממלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, ושסך חוב האשראי שקיים לתאגיד באמצעות מערכות לתיווך באשראי אינו עולה על מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – מלווה או לווה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה“ – מי שנותן אשראי ללווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, וכן מי שמעביר כספים לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי במטרה שיינתנו כאשראי ללווה באמצעות המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת חברתית לתיווך באשראי“ – מערכת לתיווך באשראי הפועלת רק לעניין עסקאות למתן אשראי שאינן נושאות ריבית, ואשר סכום האשראי הניתן באמצעותה, ללווה מסוים, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים בשנה או על סכום אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שסכום האשראי שמקורו במלווה בודד אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שעליו הורה המפקח; לעניין זה, ”ריבית“ – כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
{{ח:תתת|(2)}} החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
{{ח:תתת|(3)}} כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לתיווך באשראי“ – מערכת מקוונת הפועלת באמצעות רשת האינטרנט או באמצעים טכנולוגיים אחרים שקבע השר, בצו, המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי ולתפעולן של עסקאות כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמלה“ – כל תמורה המגיעה לבעל רישיון בעד השירותים שנותן בעל הרישיון ללקוחותיו; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין סוגי עמלות, שיעורן והיקפן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צבר אשראי“ – סך כל חובות הלווים למלווים, במערכת לתיווך באשראי שמפעיל בעל רישיון, בתוספת סך כל כספי המלווים שהועברו לבעל הרישיון וטרם הוקצו כהלוואות ללווים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון בסיסי“ – רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“, ”רישיון“ – רישיון לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ג3|פרק זה}}, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מורחב“ – רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות נרחב.

{{ח:סעיף|25יח|חובת רישוי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בהפעלת מערכת לתיווך באשראי אלא אם כן בידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, ובהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;
{{ח:תתת|(2)}} היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

{{ח:סעיף|25יט|סייגים לחובת רישוי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} חובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 25יח|סעיף 25יח}} לא תחול על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סולק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}}, וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהסולק מחזיק ביותר מ־20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 25יח|סעיף 25יח}}.

{{ח:סעיף|25כ|סוגי הרישיונות|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

{{ח:סעיף|25כא|תנאים למתן רישיון בסיסי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד – הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ולתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(3)}} מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד – גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}; לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו כל אחת מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)(3)(א)}} כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:תתתת|(ב)}} ”הורשע בעבירה“ – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

{{ח:סעיף|25כב|תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 25כא|בסעיף 25כא}}, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ולתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(3)}} מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(4)}} מבקש הרישיון צירף לבקשתו תכנית עבודה המעידה על יכולתו לעמוד בהוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, את תכנית העבודה כאמור בסעיף קטן (א)(4) וכן שיקולים שבטובת הציבור.

{{ח:סעיף|25כג|בקשה לרישיון|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א) ו־(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|25כד|החלת הוראות לעניין רישיון|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 22}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}} יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג3|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|25כה|ביטול או התליה של רישיון|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(א)(1) עד (6)}}, בשינויים המחויבים, וכן אם מתקיימים טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
{{ח:תת|(ב)}} על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב) עד (ד)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: היתר לשליטה או להחזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים}}

{{ח:סעיף|26|שליטה או החזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישלוט אדם בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, אלא על פי היתר שנתן המפקח ועל פי התנאים שנקבעו בו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יהיה אדם בעל עניין בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, אלא על פי היתר שנתן המפקח ועל פי התנאים שנקבעו בו.
{{ח:תת|(ג)}} במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון מורחב יובאו בחשבון השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיפים 16(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25ו|25ו(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25יג|25יג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 25כב|או 25כב(ב)}}, לפי העניין ובשינויים המחויבים, וכן התאמתו של המבקש לשלוט בנותן שירותים פיננסיים, לרבות ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי ויושרו ויושרתו לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)(3)}}, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על תחום השירותים הפיננסיים.
{{ח:תת|(ד)}} במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון בסיסי, ובמתן היתר לפי סעיף קטן (ב), יובאו בחשבון רק יושרו ויושרתו של מבקש ההיתר, לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ה)}} היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.0001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

{{ח:סעיף|27|העברת אמצעי שליטה}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} ואין בידו ההיתר.

{{ח:סעיף|28|ביטול היתר או שינויו}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בבעל ההיתר חדלו להתקיים התנאים והשיקולים שהצדיקו את מתן ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לנכס מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין בעל היתר שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
{{ח:תתת|(4)}} יש חשש ממשי לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח לא יבטל או ישנה היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה, וכן הזדמנות לתקן את ההפרה בתוך תקופה שהורה, הוא או מי שהוא הסמיך כאמור.

{{ח:סעיף|29|הוראות המפקח למי שפעל בלא היתר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} סבר המפקח שאדם פעל בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, רשאי הוא להורות, לאחר התייעצות עם הוועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה –
{{ח:תתת|(1)}} על הפסקת החזקת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בדרך שהורה, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכות למנות דירקטורים של אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} החזיק אדם אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, רשאי המפקח, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות לו להפסיק להחזיק באמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה ובדרך שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} הורה המפקח, לפי הוראות סעיף קטן (ב), על הפסקת החזקת אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה, בהתאם להוראת המפקח לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} נודע לנותן שירותים פיננסיים כי אדם פועל מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 26|וסעיף 26}}, ידווח על כך למפקח.

{{ח:סעיף|30|דיווח על החזקת אמצעי שליטה}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, ימסור לנותן השירותים, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיורה המפקח, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיורה המפקח, לרבות פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים 5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להורות כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות, ורשאי הוא להורות כי פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו למפקח בלבד, במועדים שיורה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בנותן שירותים פיננסיים}}

{{ח:סעיף|31|כשירות לכהונה כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים}}
{{ח:ת}} לא ימונה לנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים ולא יכהן כנושא משרה כאמור אלא מי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בגיר;
{{ח:תת|(2)}} הוא לא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל;
{{ח:תת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, ויראו כל אחת מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)(3)(א)}} כעבירה שמתקיימות בה הוראות פסקה זו;
{{ח:תת|(4)}} מתקיימים בו תנאי כשירות נוספים שקבע השר; השר רשאי לקבוע תנאי כשירות כאמור דרך כלל או לסוג מסוים של נותני שירותים פיננסיים או נושאי משרה בהם, ובכלל זה השכלה, ניסיון מקצועי ועמידה בבחינות מקצועיות;
{{ח:תת|(5)}} נותן השירותים הפיננסיים מסר למפקח הודעה על הכוונה למנותו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}}, והמפקח לא הודיע על התנגדותו למינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב)}} או לא הורה על הפסקת כהונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ג)}}.

{{ח:סעיף|32|התנגדות למינוי נושא משרה או הפסקת כהונה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נותן שירותים פיננסיים ימסור למפקח הודעה על הכוונה למנות נושא משרה, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו של נושא המשרה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), להתנגד למינוי נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים, ובלבד שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו; לעניין זה יביא המפקח בחשבון את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, ובכלל זה את ניסיונו, יושרו ויושרתו, וכן קשריו, מכל סוג שהוא, עם נותן שירותים פיננסיים או עם נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים.
{{ח:תת|(ג)}} מונה נושא משרה ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה ולאחר שניתנה לנושא המשרה הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.

{{ח:סעיף|33|הדירקטוריון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בדירקטוריון של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – גם בבעל רישיון בסיסי, יכהנו שלושה חברים, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לתת הוראות בעניינים כמפורט להלן, דרך כלל או לסוג של נותני שירותים פיננסיים כאמור בסעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר בוועדת דירקטוריון, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בוועדה כאמור; אין בהוראות לפי פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(4)}};
{{ח:תתת|(3)}} הגבלות לעניין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
{{ח:תתת|(4)}} דרך המינוי של דירקטור, תקופות כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו, ובלבד שבאגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, מינוי הדירקטור יהיה בידי חברי האגודה;
{{ח:תתת|(5)}} המניין החוקי בישיבות דירקטוריון ובישיבות ועדות דירקטוריון;
{{ח:תתת|(6)}} נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע.
{{ח:תת|(ג)}} סמכויות המפקח לעניין ועדות דירקטוריון לפי סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין ועדת ביקורת שאינה ועדת דירקטוריון.

{{ח:סעיף|33א|המנהל הכללי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – גם בעל רישיון בסיסי, ימנה מנהל כללי שיהיו נתונות לו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של ענייני נותן השירותים הפיננסיים במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון ובכפוף להנחיותיו.

{{ח:סעיף|34|רואה חשבון מבקר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נותן שירותים פיננסיים בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – גם בעל רישיון בסיסי, ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 154|סעיפים 154 עד 157}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 159|ו־159 עד 170 לחוק החברות}} כאילו היה חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(א1)}} נותן שירותים פיננסיים החייב במינוי רואה חשבון מבקר לפי סעיף קטן (א), ימסור למפקח הודעה על הכוונה למנות רואה חשבון מבקר, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו, ויחולו לעניין מינויו והפסקת כהונתו של רואה החשבון המבקר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ב) ו־(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר למפקח, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה; לעניין זה יראו כהפרה מהותית כל הפרה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ג)}} וכל הפרה אחרת שהורה המפקח.

{{ח:סעיף|35|ניגוד עניינים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה ולא יכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד עניינים אפשרי של נושא משרה ובעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים, לרבות הוראות לעניין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

{{ח:סעיף|36|אחריות מנהל כללי ושותף}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד וכן שותף בתאגיד שהוא שותפות, למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע כללים ונהלים למניעת הפרה של ההוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} למנות אחראי להטמעת הכללים והנהלים שקבע כאמור בפסקה (1) ולפיקוח על קיומם.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הגבלות על פעילותם של נותני שירותים פיננסיים|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: הגבלות על ניהול עסקים|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|37|הון עצמי מזערי|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לנותן שירותים פיננסיים יהיה הון עצמי מזערי בסכום כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי העניין, כשהוא חופשי מכל שעבוד או עיקול.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|38|הוראות בדבר ניהול עסקים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות לנותני שירותים פיננסיים, דרך כלל או לסוג מסוים מהם, בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הון עצמי נוסף על ההון הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, הנדרש לשם מתן שירות פיננסי מסוג מסוים או פעילות מסוג מסוים;
{{ח:תת|(2)}} חובת ביטוח אחריות מקצועית;
{{ח:תת|(3)}} דרישות לעניין החזקת נכסים, לרבות דרישות לעניין נזילות, ולעניין החזקה וניהול של כספים בנאמנות;
{{ח:תת|(4)}} דרישות לעניין השקעות בנכסים, ובכלל זה דרכי השקעה, תנאים לביצועה והגבלות על השקעה;
{{ח:תת|(5)}} דרישות נוספות לעניין ניהול עסקיהם של נותני שירותים פיננסיים לשם מניעת סיכון למערכת הפיננסית בשל סוג פעילות מסוים או היקף פעילות של נותני שירותים פיננסיים מסוג מסוים;
{{ח:תת|(6)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי –
{{ח:תתת|(א)}} מגבלות לעניין היקף האשראי שרשאי בעל הרישיון לתת ללקוח ולעניין גובה הפיקדון שרשאי בעל הרישיון לקבל מלקוח, וכן רשאי המפקח לתת הוראות כאמור לעניין כלל הלקוחות או לעניין סוג מסוים מהם;
{{ח:תתת|(ב)}} הוצאות הנהלה והוצאות כלליות, לרבות שכר נושאי המשרה והעובדים;
{{ח:תתת|(ג)}} העסקת יועצים ונותני שירותים.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|38א|תחומי פעולה של בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז, תשע״ט־4, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} אגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה – אגודת פיקדון ואשראי), תעסוק בעיסוקים אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת פיקדונות מחברי האגודה או מקרוביהם בחשבונות עובר ושב, כדי לשלם מהם לפי דרישה;
{{ח:תתת|(2)}} קבלת פיקדונות שאינם כאמור בפסקה (1), מחברי האגודה או מקרוביהם, מתאגידים בנקאיים, מאגודות פיקדון ואשראי אחרות או מהמדינה;
{{ח:תתת|(3)}} קבלת פיקדונות ממי שאינם חברי האגודה או קרוביהם ואינם מנויים בפסקה (2), אם חלק ניכר מחברי האגודה הם בעלי הכנסה נמוכה ולדעת המפקח קבלת הפיקדונות דרושה לשם המשך פעילותה של האגודה; המפקח ייתן הוראות לעניין קבלת פיקדונות לפי פסקה זו, ובכלל זה לעניין גובה ההכנסה של חברי האגודה ומספר חברי האגודה בעלי הכנסה כאמור המצדיקים קבלת פיקדונות לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(4)}} מתן אשראי לחברי האגודה, לקרוביהם, לתאגידים בנקאיים ולאגודות פיקדון ואשראי אחרות;
{{ח:תתת|(5)}} ניהול תשלומים בעבור חברי האגודה וקרוביהם, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם;
{{ח:תתת|(6)}} קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
{{ח:תתת|(7)}} השקעה בניירות ערך על פי הוראות שיורה המפקח לעניין זה;
{{ח:תתת|(8)}} שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען חברי האגודה וקרוביהם, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן, ובלבד שניתן אישור מאת המפקח לעיסוק כאמור ושאגודת פיקדון ואשראי לא תנהל במסגרת עיסוקה כאמור מפעל עסקי, והכול למעט פעולות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתן התחייבות חיתומית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:תתתת|(ב)}} ניהול קופת גמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:תתתת|(ג)}} ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתתת|(ד)}} ניהול תיקי השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}} (בסעיף זה – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות);
{{ח:תתת|(9)}} קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר או כסוכן של חברי האגודה או קרוביהם, ובלבד שניתן אישור מאת המפקח לעיסוק כאמור;
{{ח:תתת|(10)}} ייעוץ כספי וכלכלי לחברי האגודה או לקרוביהם בתחום עיסוקי האגודה;
{{ח:תתת|(11)}} ייעוץ פנסיוני לחברי האגודה ולקרוביהם, וכן ביצוע עסקה בעבור חבר אגודה או קרובו, כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, והכול בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתת|(12)}} ייעוץ השקעות לחברי האגודה ולקרוביהם, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות}};
{{ח:תתת|(13)}} עיסוק אחר שהותר במפורש לבנק לפי חוק, באישור המפקח ובהסכמת המפקח על הבנקים;
{{ח:תתת|(14)}} פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לאגודת פיקדון ואשראי, לרבות הנפקה של אמצעי תשלום, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, ובכלל זה הנפקה של כרטיסי אשראי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק ג׳2}};
{{ח:תתת|(15)}} פעילות למען הקהילה, ובלבד שאין בכך פעילות עסקית שאינה מותרת לאגודת פיקדון ואשראי לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לחבר אגודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6|בסעיף 6(5)(א)(3) לפקודת האגודות השיתופיות}}, יינתנו רק השירותים המנויים בפסקאות (1), (2), (5) ו־(14) לסעיף קטן (א), ובלבד שלעניין השירותים המנויים בפסקאות (1) ו־(2) האמורות – סכומי הפיקדונות שיתקבלו מחבר כאמור לא יעלה על 2.5% מההון העצמי של האגודה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פיקדון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בן זוג;
{{ח:תתתת|(2)}} ילד שטרם מלאו לו 21 שנים;
{{ח:תתתת|(3)}} ילד שמלאו לו 21 שנים, אח, אחות או הורה, השותפים בחשבון של חבר האגודה, המתנהל אצל האגודה.

{{ח:סעיף|38ב|הגבלה על שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא ישלוט בתאגיד ולא יהיה בעל עניין בו, אלא באישור המפקח.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון הנפקה|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|38ג|הגבלה על ביצוע פעולות הנפקה של כרטיסי אשראי באמצעות אחר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הנפקה לא יבצע הנפקה של כרטיסי אשראי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 25י|בסעיף 25י}} או פעילות נלווית הקשורה להנפקה, באמצעות אדם אחר, אלא בהתאם להוראות שיורה המפקח לעניין זה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|38ד|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳}}|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בסימן זה}}, ”לווה“, ”לקוח“, ”מלווה“, ”מערכת חברתית לתיווך באשראי“, ”מערכת לתיווך באשראי“, ”עמלה“, ”רישיון“ ו”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 25יז|בסעיף 25יז}}.

{{ח:סעיף|38ה|ניהול הכספים בחשבון נאמנות|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ינהל את כספי המלווים המועברים אליו במטרה שיינתנו כאשראי ללווים, ואת הכספים המועברים אליו כהחזר אשראי מאת הלווים, בחשבון נאמנות נפרד לטובת המלווים, אצל גוף מהגופים המפורטים להלן ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בסימן זה}} – חשבון הנאמנות):
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(3)}} החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}}, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}} {{ח:הערה|(ביום 31.12.2026)}} – החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}};
{{ח:תתת|(4)}} גוף אחר שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהוא מפוקח על פי דין, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי רשאי לגבות את העמלות בעד השירות שהוא נותן מתוך הכספים המנוהלים בחשבון הנאמנות.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי לתת הוראות לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לעניין ניהול חשבון הנאמנות.

{{ח:סעיף|38ו|הגבלות לעניין עיסוק במתן אשראי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא יעסוק במתן אשראי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}}, אלא באישור מאת המפקח ובהתאם לתנאי האישור; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.
{{ח:תת|(ב)}} באישור לפי סעיף קטן (א) יקבע המפקח תנאים שמטרתם להבטיח, בין השאר, העדר ניגודי עניינים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ניגוד עניינים בין מתן אשראי מכספי בעל הרישיון ובין מתן אשראי מכספי מלווים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} ניגוד עניינים בין תפעול עסקאות אשראי שבעל הרישיון הוא צד להן, ובין תפעול עסקאות אשראי אחרות;
{{ח:תתת|(3)}} ניגוד עניינים בין גביית חובות כלפי בעל הרישיון ובין גביית חובות כלפי מלווים אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי לתת הוראות למניעת ניגודי עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), וכן הוראות למניעת ניגוד עניינים בנסיבות שבהן צד קשור לבעל הרישיון עוסק במתן אשראי; לעניין זה, ”צד קשור“ – מי ששולט בבעל הרישיון, מי שנשלט על ידי בעל הרישיון או על ידי השולט בו וכן מי שהמפקח הורה עליו.

{{ח:סעיף|38ז|אי־&lt;wbr&gt;גילוי פרטים מזהים של לקוח|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא ימסור פרטים מזהים של לקוח ללקוח אחר אלא בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא פרע לווה, במועד, אשראי שנתן לו מלווה באמצעות המערכת לתיווך באשראי, ולא עלה בידי בעל הרישיון לגבות את החוב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ז)}}, רשאי בעל הרישיון למסור למלווה, לפי בקשתו של המלווה, פרטים מזהים של הלווה הדרושים לשם נקיטת הליכים לפי דין לגביית החוב, בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי בעל רישיון להפעלת מערכת חברתית לתיווך באשראי לפרסם באתר האינטרנט שלו פרטים מזהים של הלווה ושל המלווה, ובלבד שהלווה או המלווה, לפי העניין, הביעו את הסכמתם מראש ובכתב לפרסום הפרטים כאמור; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין פרסום פרטים מזהים לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין שמירת סודיות והגנת הפרטיות.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: חובות דיווח}}

{{ח:סעיף|39|דוחות והודעות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נותן שירותים פיננסיים יגיש למפקח דוחות והודעות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דוחות כספיים כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות כפי שיורה או בהתרחש אירוע כפי שיורה;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות מידיים והודעות כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע כפי שיורה;
{{ח:תתת|(3)}} דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח ייתן הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו; הוראות כאמור ייקבעו בשים לב לצורך בשמירה על סוד מסחרי או סוד מקצועי של נותן השירותים הפיננסיים.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור נותן שירותים פיננסיים מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

{{ח:סעיף|40|מידע לגבי החלטות באסיפה כללית}}
{{ח:תת|(א)}} בפרוטוקול האסיפה הכללית של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, בהחלטותיה בעניינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם, ואם הם פועלים כשלוח או כנאמן בעבור אחר – פרטים בדבר זהותו של מי שהם פועלים בעבורו כאמור, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי מסמכי היסוד של התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
{{ח:תתת|(3)}} אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 255|סעיפים 255}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 268|ו־268 עד 275 לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(4)}} סוגים נוספים של החלטות שהורה המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, פרטים בדבר זהותו של מי שנכח או מי שהצביע כאמור, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: שמירה על ענייני לקוחות}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: שמירה על ענייני לקוחות של נותני שירותים פיננסיים|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|41|איסור הטעיה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה נותן שירותים פיננסיים דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי בעסקה למתן שירותים פיננסיים, והכול במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
{{ח:תתת|(1)}} זהות נותן השירותים הפיננסיים;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי השירותים הפיננסיים שבהם נותן השירותים הפיננסיים רשאי לעסוק בהתאם לרישיונו;
{{ח:תתת|(3)}} הוותק של נותן השירותים הפיננסיים, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
{{ח:תתת|(4)}} מהותה של העסקה, היקפה, הסייגים לה והתנאים המוקדמים לקיומה;
{{ח:תתת|(5)}} תקופת ההתקשרות בעסקה ותנאי ביטול העסקה, לרבות התשלומים שיש לשלם בשל ביטולה;
{{ח:תתת|(6)}} כל התשלומים שעל הלקוח לשלם במסגרת העסקה ושיעורם, לרבות שיעור הריבית המרבי המותר על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

{{ח:סעיף|42|אחריות להטעיה בפרסומת}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} –
{{ח:תתת|(1)}} את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;
{{ח:תתת|(2)}} אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה – אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של שירות פיננסי או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בו, יהיה המפקח רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של המפקח, תהיה בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, ואולם תהיה זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} יראו בפרסומת סמויה פרסומת מטעה אף אם תוכנה אינו מטעה; לעניין זה, ”פרסומת סמויה“ – פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת.
{{ח:תתת|(2)}} המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
{{ח:תתת|(4)}} השר רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.
{{ח:תת|(ד)}} חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצוין בה כמציע השירות הפיננסי, אלא אם כן צוין אחרת בפרסומת עצמה.
{{ח:תת|(ה)}} פרסומת העלולה להטעות לקוח בישראל – אחת היא, לעניין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

{{ח:סעיף|43|איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה נותן שירותים פיננסיים, במעשה או במחדל (בסעיף זה – מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הלקוח או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (בסעיף זה – הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו נותן שירותים פיננסיים שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
{{ח:תתת|(1)}} הגביל את יכולתו של לקוח לעזוב מקום או יצר לפני לקוח את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
{{ח:תתת|(2)}} מנע מלקוח את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
{{ח:תתת|(3)}} ביצע פניות חוזרות ונשנות ללקוח או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
{{ח:תתת|(4)}} ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של לקוח, כשהוא יודע או היה עליו לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} ניצל את העובדה שלקוח אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(6)}} איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי לקוח או כלפי בני משפחתו;
{{ח:תתת|(7)}} סיפק שירות בתשלום, בלא בקשה מפורשת של הלקוח.

{{ח:סעיף|44|איסור התניית שירות בשירות|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתנה נותן שירותים פיננסיים מתן שירות פיננסי בקניית נכס או שירות אחר, ממנו או מאדם אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס, בידי נותן שירותים פיננסיים;
{{ח:תתת|(2)}} הפקדת פיקדון אצל בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כתנאי למתן אשראי מאת בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(2א)}} קיומו של קשר עסקי סביר בין השירות הפיננסי המבוקש ובין התנאי לקניית נכס או שירות אחר, ובלבד שנותן השירותים הפיננסיים מסר על כך הודעה למפקח, והמפקח לא הודיע על התנגדותו בתוך 90 ימים מיום מסירת ההודעה;
{{ח:תתת|(3)}} נסיבות נוספות שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|44א|שינוי תכנית הטבות שמפעיל בעל רישיון הנפקה או סיומה|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות ללקוח במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התכנית“, ”תכנית הטבות“ – התקשרות מתמשכת בין לקוח לבין בעל רישיון הנפקה, שבה הלקוח מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל בעל הרישיון, ומהותה היא קבלת הטבות שאינן הטבות בנקאיות או צבירת זכויות, מבעל הרישיון או מעוסק, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום; לעניין זה, ”הטבות בנקאיות“ – הטבות הנוגעות לשיעור של ריבית או של עמלה או לסכום של עמלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי התכנית“ – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין בעל רישיון ההנפקה שמפעיל את התכנית ובין הלקוח או במועד מאוחר יותר.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש בעל רישיון הנפקה המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכניצת, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש בעל רישיון הנפקה לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין בעל הרישיון גם את זכותו של הלקוח לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון הנפקה המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; בעל רישיון כאמור ישלח ללקוח הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו־(ד) יישלחו ללקוח באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הלקוח לקבל הודעות מהמנפיק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הלקוח למנפיק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
{{ח:תתת|(1)}} דואר;
{{ח:תתת|(2)}} דואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} מסרון;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעי תקשורת מקוון אחר.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} סוגים של תכניות הטבות או של בעלי רישיונן הנפקה שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי בתכנית הטבות או סיום התכנית, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן לגבי עוסק המציע הטבות או זכויות לפי התכנית צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק כאמור בפסקת משנה (א) חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
{{ח:תתת|(2)}} מכירה מיוחדת שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות; בפסקה זו, ”מכירה מיוחדת“ – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת ללקוח הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים על ידי בעח רישיון ההנפקה, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך של מתן הנחה ללקוח פלוני.

{{ח:סעיף|44ב|מענה אנושי מקצועי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הנפקה המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
{{ח:תתת|(1)}} טיפול בתקלה;
{{ח:תתת|(2)}} בירור חשבון;
{{ח:תתת|(3)}} סיום התקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שבעל רישיון הנפקה מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
{{ח:תת|(ג)}} משך ההמתנה לקבלת המענה האנושי המקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} קבע המפקח הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי בעל רישיון ההנפקה רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
{{ח:תתת|(2)}} הורה המפקח כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של בעלי רישיון הנפקה בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו בעלי רישיון הנפקה בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של המפקח.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי בעל רישיון הנפקה, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי, יודיע בעל רישיון ההנפקה ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

{{ח:סעיף|44ג|דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי הנותן ללקוח הלוואה לדיור או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהלוואה לדיור ניתנת באמצעותו (בסעיף זה – המלווה), יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המלווה ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למלווה מסמך המעיד על כך:
{{ח:תתתת|(א)}} הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
{{ח:תתתת|(ב)}} הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
{{ח:תתת|(2)}} לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב־12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המלווה ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
{{ח:תת|(ג)}} דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”הלוואה לדיור“ – הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9א1|בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|44ד|דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מבעל רישיון למתן אשראי או מבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי (בסעיף זה – המלווה), ידחה המלווה, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה – החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המלווה תעודת פטירה.
{{ח:תת|(ב)}} בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מלווה תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
{{ח:תת|(ג)}} נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
{{ח:תתת|(1)}} בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
{{ח:תתת|(2)}} בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
{{ח:תת|(ד)}} נודע למלווה על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המלווה במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

{{ח:סעיף|44ה|הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44ג|בסעיף 44ג(ה)}} רשאי בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|45|הגבלת עיסוק ברוכלות}}
{{ח:ת}} לא יעסוק נותן שירותים פיננסיים במתן שירותים פיננסיים בדרך של רוכלות; לעניין זה, ”רוכלות“ – הצעת עסקה ללקוח מאת נותן שירותים פיננסיים, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו של הלקוח, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, והכול למעט הצעת עסקה לעוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, במקום שבו הוא מנהל את עסקיו.

{{ח:סעיף|46|הגבלות לעניין קטינים|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא יתקשר בעסקה עם קטין, בין בעצמו ובין באמצעות הורהו או אפוטרופסו, או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים; ואולם השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם יהיה רשאי בעל רישיון כאמור להתקשר בעסקה עם קטין, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}, או עם אדם כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא יתקשר בעסקה עם קטין, בין בעצמו ובין באמצעות הורהו או אפוטרופסו; ואולם רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם יהיה רשאי בעל רישיון כאמור להתקשר בעסקה עם קטין ובלבד שמלאו לו 14 שנים, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.

{{ח:סעיף|47|גילוי נאות|תיקון: תשע״ז־3, תשע״ז־4, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} נותן שירותים פיננסיים חייב לגלות ללקוח כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהוא נותן והסיכונים הכרוכים בו ואת דבר האפשרות לבטל עסקה, ככל שישנה, התנאים לביטולה ודרכי ביטולה.
{{ח:תת|(א1)}} יפרסם נותן שירותים פיננסיים פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה או אשראי על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה או נותן האשראי וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: ”אי־עמידה בפירעון ההלוואה או בהחזר האשראי עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל“; בסעיף קטן זה, ”נותן שירותים פיננסיים“ – למעט בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע חובות שיחולו על נותני שירותים פיננסיים, כולם או חלקם, לשם הבטחת גילוי נאות ללקוחות, ובין השאר חובות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} חובה לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;
{{ח:תתת|(2)}} חובה לתת ללקוחותיהם, במועדים קבועים ובכל דרך שהיא, דוחות על השירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.

{{ח:סעיף|48|עריכת חוזה בכתב ומסירתו}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הלקוח, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי שירותים, כי נותן שירותים פיננסיים חייב לערוך חוזה בכתב עם הלקוח ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} נותן שירותים פיננסיים העומד לכרות חוזה עם לקוח חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני כריתתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

{{ח:סעיף|49|הוראות בדבר חוזה למתן שירותים פיננסיים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת הוראות, דרך כלל או לסוג מסוים של שירותים פיננסיים, לעניין תוכנו של חוזה למתן שירותים פיננסיים או מידע אחר המיועד ללקוח, ובכלל זה תנאים שיש לקבוע בהם, וכן הוראות לעניין צורתו של חוזה כאמור, לרבות לעניין הגודל המזערי של האותיות, ולעניין החובה למסור את החוזה או את המידע ללקוח.
{{ח:תת|(ב)}} הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו בחוזה לפי סעיף קטן (א) לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת הלקוח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של נותן שירותים פיננסיים.

{{ח:סעיף|50|פירעון מוקדם|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} מי שקיבל הלוואה מבעל רישיון למתן אשראי או מבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, יהיה רשאי, על אף כל הסכם הקובע אחרת, לפרוע את יתרת ההלוואה לפני המועד שנקבע לפירעונה, בהתאם לתנאים שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תשלום עמלה לבעל הרישיון בידי מי שביקש לפרוע את ההלוואה כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: הוראות מיוחדות לשמירה על ענייני לקוחות של בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|50א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳ לפרק ח׳}}|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון הנאמנות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 38ה|בסעיף 38ה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לווה“, ”לקוח“, ”מלווה“, ”מערכת חברתית לתיווך באשראי“, ”מערכת לתיווך באשראי“, ”עמלה“, ”רישיון“ ו”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 25יז|בסעיף 25יז}}.

{{ח:סעיף|50ב|שמירה על ענייני המלווים|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – בעל הרישיון) וכל מי שעוסק מטעמו בניהול כספי המלווים יפעל לטובת המלווים באמונה ובשקידה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון יקבע סולם השוואתי, או מודל אחר שאישר המפקח, להערכת הסיכוי שלווים יעמדו בפירעון האשראי שהם מקבלים ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – מודל להערכת סיכויי הפירעון).
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון ימסור למלווה, לפני הקצאת כספי המלווה ללווים, מידע בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסיכונים הכרוכים במתן האשראי בהתאם למודל להערכת סיכויי הפירעון שקבע ובהתאם לרמת פיזור האשראי שביקש המלווה;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור התשואה על מתן האשראי; המפקח ייתן הוראות בדבר אופן חישוב שיעור התשואה לעניין פסקה זו.
{{ח:תת|(ד)}} בהקצאת כספי המלווים ללווים, לא יעדיף בעל הרישיון את עניינו של מלווה אחד על פני מלווה אחר בהלוואות דומות; לעניין זה רשאי המפקח לקבוע, בהוראות שייתן, נסיבות שבהתקיימן לא יראו את בעל הרישיון כמי שהקצה את כספי המלווה תוך העדפת מלווים; בסעיף קטן זה, ”הלוואות דומות“ – הלוואות הדומות זו לזו במאפיינים מסוג שיורה המפקח, ובכלל זה במטרת הלוואה ובסיכויי פירעונה בהתאם למודל להערכת סיכויי הפירעון שקבע בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ה)}} כל עוד לא הקצה בעל הרישיון את כל הכספים שהעביר אליו המלווה, ללווים, זכאי המלווה לדרוש מבעל הרישיון להשיב לידיו את הכספים שטרם הוקצו; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין השבת הכספים כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} לא הקצה בעל הרישיון את כל הכספים שהעביר לו המלווה, ללווים, בתוך 15 ימים ממועד העברתם לידיו, ידווח על כך למלווה; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין דיווח לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ז)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יפעל לגביית החזר האשראי מאת הלווה במועד שנקבע לפירעונו; לא נפרע האשראי במועד, ינקוט בעל הרישיון אמצעי דרישה וגבייה סבירים, לפי דין, לצורך גביית החוב מאת הלווה; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמצעי דרישה וגבייה סבירים שעל בעל הרישיון לנקוט לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ח)}} המפקח רשאי לתת הוראות לשם שמירה על ענייני המלווים, בין השאר בעניינים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} רישום שינהל בעל הרישיון בכל הנוגע לכספים שהועברו אליו בידי מלווה במטרה שיינתנו כאשראי ללווים ולכספים שהועברו אליו בידי הלווים כהחזרי אשראי לאותו מלווה;
{{ח:תתת|(2)}} האופן שבו יקצה בעל הרישיון את כספי המלווים, ללווים;
{{ח:תתת|(3)}} אופן העברת החזרי האשראי שהתקבלו מהלווים, למלווים;
{{ח:תתת|(4)}} רישום שעבודים להבטחת החזר האשראי שקיבלו לווים, בפנקסים המתנהלים לפי דין;
{{ח:תתת|(5)}} הבטחת המשך יכולת הגבייה של חובות הלווים כלפי המלווים, בנסיבות שבהן בוטל או הותלה רישיונו של בעל הרישיון או שהפך לחדל פירעון;
{{ח:תתת|(6)}} רמה מזערית לפיזור האשראי שנותן מלווה מסוים בין לווים שונים;
{{ח:תתת|(7)}} חובות דיווח שיחולו על בעל הרישיון כלפי המלווים;
{{ח:תתת|(8)}} הגבלת יכולתו של בעל הרישיון לקבל כספים מאת מלווים בנסיבות שבהן קיים עודף בהיצע האשראי על פני הביקוש לאשראי;
{{ח:תתת|(9)}} מגבלות לעניין היקף הכספים שבעל רישיון רשאי לקבל ממלווה שהוא גוף פיננסי, לשם הבטחת עניינם של מלווים שאינם גוף כאמור; לעניין פסקה זו, ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאגיד בנקאי או תאגיד עזר;
{{ח:תתתת|(ב)}} גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}.

{{ח:סעיף|50ג|שמירה על ענייני הלווה|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ימסור ללווה, לפני מתן האשראי, מידע בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל העלויות שבהן יישא הלווה בקשר עם קבלת האשראי, ובכלל זה שיעורי הריבית והעמלות שהוא יידרש לשלם;
{{ח:תתת|(2)}} האפשרות למסור את הפרטים המזהים של הלווה למלווה, בנסיבות שבהן הלווה אינו עומד בפירעון האשראי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38ז|בסעיף 38ז(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לתת הוראות לשם שמירה על ענייני הלווים, ובין השאר לקבוע חובות דיווח שיחולו על בעל הרישיון בכל הנוגע להחזרי האשראי בידי הלווים.

{{ח:סעיף|50ד|חובת בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לעניין פרסום באתר האינטרנט שלו|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} בעל הרישיון יפרסם באתר האינטרנט שלו, בין השאר, פרטים בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} דרכי פעולת המערכת לתיווך באשראי; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין הפרטים שייכללו בפרסום לפי פסקה זו;
{{ח:תת|(2)}} העמלות שגובה בעל הרישיון מהלווים ומהמלווים;
{{ח:תת|(3)}} שיעור האשראי של כלל הלווים באמצעות המערכת לתיווך באשראי, שלא נפרע, וכן שיעור האשראי שלא נפרע כאמור ביחס ללווים בכל אחת מרמות הדירוג במודל להערכת סיכויי הפירעון, ככל שנקבעו רמות דירוג כאמור;
{{ח:תת|(4)}} שיעור התשואה על מתן האשראי באמצעות המערכת לתיווך באשראי; המפקח ייתן הוראות בדבר אופן חישוב שיעור התשואה לפי פסקה זו.

{{ח:סעיף|50ה|הוראות מיוחדות לעניין מערכת חברתית לתיווך באשראי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב|בסעיף 50ב(ב)}} בעל רישיון המפעיל מערכת חברתית לתיווך באשראי, אינו חייב לקבוע מודל להערכת סיכויי הפירעון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את בעל הרישיון האמור בסעיף קטן (א) מהחובה למסור למלווה מידע בדבר הסיכונים הכרוכים במתן האשראי לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ג)}} ומהחובה לפרסם באתר האינטרנט שלו את שיעור האשראי של כלל הלווים, שלא נפרע, לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ד|סעיף 50ד(3)}}.

{{ח:סעיף|50ו|סייג לחובות החלות על מלווה בקשר למתן הלוואה|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} לא יראו בלווה שקיבל הלוואה מידי מלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, כלקוחו של אותו מלווה לעניין חובות החלות על המלווה לפי כל דין בקשר למתן הלוואה, כל עוד השירותים הניתנים ללווה בקשר לחובות כאמור, ניתנים באמצעות המערכת.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: בירור תלונות הציבור|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|51|בירור תלונות הציבור}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של נותן שירותים פיננסיים.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח לא יברר תלונה בעניין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואולם הוא רשאי לברר תלונה בעניין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

{{ח:סעיף|52|דרכי הבירור}}
{{ח:תת|(א)}} בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה למפקח, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות; לשם בירור תלונה כאמור, רשאי המפקח לדרוש כל ידיעה או מסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו וייתן לו הזדמנות סבירה להשיב עליה.

{{ח:סעיף|53|תוצאות הבירור}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המפקח שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המפקח שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
{{ח:תת|(ג)}} העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא המפקח את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|54|הודעה על פגמים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} סבר המפקח כי נותן שירותים פיננסיים עשה בעסקיו בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח לנותן השירותים הפיננסיים הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש את תיקונם או מניעת פגיעתם בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לו הזדמנות להגיש בתוך אותה תקופה, או בתוך תקופה קצרה מזו, כפי שיקבע בהודעה, את הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש נותן שירותים פיננסיים הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לנותן השירותים הפיננסיים, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם – יקבע בהחלטתו את התקופה שבה על נותן השירותים הפיננסיים לעשות כאמור.

{{ח:סעיף|55|אמצעים למניעת פגיעה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} סבר המפקח, לאחר תום התקופה שקבע בהודעתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, כי נותן השירותים הפיננסיים לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|הסעיף האמור}} או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות להשמיע או להגיש את הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע מנותן השירותים הפיננסיים שלא לקיים את התחייבויותיו או לפגוע בלקוחותיו או במחזיקים באמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הוועדה –
{{ח:תת|(1)}} להורות לנותן השירותים הפיננסיים שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה;
{{ח:תת|(2)}} לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, לנושאי משרה, או לעובדים אחרים של נותן השירותים הפיננסיים.

{{ח:סעיף|56|סמכויות לשמירה על ניהול תקין|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} סבר המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה, כי נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בו נוהג בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע, פגיעה משמעותית בניהול התקין של עסקיו, או לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש את טענותיו לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, לתת לנותן השירותים הפיננסיים כל הוראה מן ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}, ורשאי הוא, באישור השר –
{{ח:תתת|(1)}} להתלות או להגביל את סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של נותן השירותים הפיננסיים;
{{ח:תתת|(2)}} להשעות נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים לתקופה שיורה, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו;
{{ח:תתת|(3)}} למנות מפקח מיוחד לנותן השירותים הפיננסיים שיפקח על הנהלתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי בעל הרישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58א|בסעיף 58א}}; מינוי כאמור ייעשה לאחר התייעצות עם הרשם.
{{ח:תת|(ב)}} סבר המפקח כי בנסיבות העניין טובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) בלא דיחוי, רשאי הוא, באישור השר, לפעול מיד, ובלבד שיביא את העניין לפני הוועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וייתן לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|57|שמירת תוקפן של פעולות}}
{{ח:ת}} פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56}}, שעשה נותן שירותים פיננסיים או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור – לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

{{ח:סעיף|58|מפקח מיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח מיוחד שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} יפקח על פעולות הדירקטוריון של נותן השירותים הפיננסיים ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} על מינוי מפקח מיוחד יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345כד3|סעיף 345כד3(א), (ד), (ה) ו־(ז) לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} המפקח רשאי להורות לנותן השירותים הפיננסיים לשלם למפקח המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות סבירים כפי שיורה המפקח, ואם היו המפקח המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי המפקח להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|58א|מנהל מורשה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מורשה שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)(4)}} ינהל את עסקי בעל הרישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה – בעל הרישיון) לפי הוראות שיקבל מאת המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע בהוראות סעיף קטן (א), למנהל המורשה יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש לנושא משרה בבעל הרישיון, לדירקטוריון שלו, לוועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו, על פי מסמכי ההתאגדות של בעל הרישיון וההחלטות שהתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל המורשה מוסמך, באישור המפקח שיינתן לאחר התייעצות עם הרשם, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של בעל הרישיון, כולם או חלקם, לבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, אחר, שהסכים לכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} המנהל המורשה רשאי, באישור המפקח, להורות כי בתוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)(4)}} לא יקיים בעל הרישיון התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
{{ח:תתת|(2)}} המפקח רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור בסעיף קטן (ה) על כוונתו לבטל את רישיונו של בעל הרישיון, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש את טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק בעל הרישיון או לכינוס נכסיו.
{{ח:תתת|(3)}} המנהל המורשה יביא לידיעת הציבור כל הוראה שניתנה לפי פסקאות (1) או (2) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון, המנהל המורשה או המפקח לא יישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף קטן זה או בשל אי־מילוי התחייבות לפיה.
{{ח:תת|(ה)}} ביקש המפקח לבטל את רישיונו של בעל רישיון שמונה לו מנהל מורשה, ייתן לדירקטוריון של בעל הרישיון הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע את טענותיו לפניו.
{{ח:תת|(ו)}} המפקח רשאי להורות לבעל הרישיון לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע המפקח, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי המפקח להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|59|מסירת מסמכים וידיעות למפקח המיוחד ולמנהל המורשה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מונה מפקח מיוחד או מנהל מורשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}, יהיה כל נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, בין שניתנה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|הסעיף האמור}} הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין שלא, וכן כל אדם אחר המועסק אצל נותן השירותים הפיננסיים, חייבים, לפי דרישת המפקח המיוחד או המנהל המורשה, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע תפקידיו של המפקח המיוחד או המנהל המורשה.

{{ח:סעיף|60|סייג להחלטות אסיפה}}
{{ח:ת}} החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה בנותן השירותים הפיננסיים, שאינה מתיישבת עם האמור {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיו, לא יהיה לה תוקף.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: חיסול עסקיו של נותן שירותים פיננסיים}}

{{ח:סעיף|61|הודעה על חיסול עסקים}}
{{ח:ת}} נותן שירותים פיננסיים שהחליט על פירוקו מרצון או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל או שלא עסק במתן שירותים פיננסיים במשך שנתיים רצופות, יודיע על כך למפקח בתוך שבעה ימים.

{{ח:סעיף|62|חיסול מרצון}}
{{ח:ת}} החליט נותן שירותים פיננסיים על פירוקו או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, רשאי המפקח, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את ענייני לקוחותיו של נותן שירותים פיננסיים –
{{ח:תת|(1)}} להורות לנותן שירותים פיננסיים לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים;
{{ח:תת|(2)}} לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

{{ח:סעיף|63|חיסול עקב ביטול רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל יחסל את עסקיו בישראל בתחום העיסוק שהרישיון לגביו בוטל.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את ענייני לקוחותיו של נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל, להורות לו לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים.
{{ח:תת|(ג)}} לא חיסל נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל את עסקיו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או חלקו, או לצוות על פירוקו.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: סמכויות פיקוח, אכיפה ובירור מינהלי}}

{{ח:סעיף|64|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|65|מסירת ידיעות ומסמכים}}
{{ח:ת}} המפקח או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל נותן שירותים פיננסיים ומכל נושא משרה בו למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקיו ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקיו.

{{ח:סעיף|66|מוסמכי פיקוח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח יסמיך מבין עובדי משרדו פקחים לשם הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיפים 67}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68}} ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – מוסמכי פיקוח).
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך אדם כמוסמך פיקוח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של המפקח אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיפים 67 ו־68}}, כפי שקבע השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|67|סמכויות פיקוח ואכיפה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח או מוסמך פיקוח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח כי פועל בו נותן שירותים פיננסיים, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה לעניין עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}, רשאי המפקח או מוסמך פיקוח לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|68|סמכויות בירור מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו (בסעיף זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי המפקח, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}} –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
{{ח:תתת|(2)}} לזמן את המפר ולשאול אותו שאלות בקשר לאותה הפרה; זימון לפי פסקה זו ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם המפר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם שלגביו ניתן הצו נדרש על ידי מוסמך הפיקוח להציג לו את החפץ או המסמך, ולא הציגו;
{{ח:תתת|(2)}} דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.
{{ח:תת|(ג)}} זומן המפר לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע מוסמך הפיקוח למפר שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; המפר שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

{{ח:סעיף|69|חובת הזדהות}}
{{ח:ת}} המפקח או מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיפים 67}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68}} אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו וכן יש בידו תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה; תעודה כאמור של מוסמך פיקוח, תהיה חתומה בידי המפקח.

{{ח:סעיף|70|צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים עוסק או עומד לעסוק במתן שירותים פיננסיים, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח לא יצווה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל את אישור בית משפט השלום לכך, ובהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפקח דרש מאותו אדם להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, בתוך תקופה שהורה בדרישה, ואותו אדם לא עשה כן;
{{ח:תתת|(2)}} טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח הצו, בסמוך לאחר שניתן; הוגשה בקשה לביטול הצו לפי סעיף קטן (ד), יפרסם המפקח גם את דבר הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה את עצמו נפגע מצו שהוצא לפי סעיף זה רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו בתוך 30 ימים מיום מתן הצו.

{{ח:קטע2|פרק יא1|פרק י״א1: שירות להשוואת עלויות פיננסיות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|70א||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ב||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ג||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ד||תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־5, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ה||תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־5, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ו||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ז||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ח||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ט||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70י||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: עיצום כספי}}

{{ח:קטע3|פרק יב סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|71|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־4, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי בעל רישיון למתן אשראי –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם הוא בעל רישיון בסיסי – 50,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו אינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 200,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(3)}} אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 300,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם הוא בעל רישיון בסיסי – 50,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם הוא בעל רישיון מורחב – 200,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם הוא בעל רישיון בסיסי – 50,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו וכן צבר הפיקדונות שלו אינם עולים, כל אחד, על 300 מיליון שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(3)}} אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו או צבר הפיקדונות שלו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 200,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ד)}} לגבי בעל רישיון הנפקה –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם הוא בעל רישיון למתן אשראי שהוא רישיון מורחב – הסכום האמור בפסקה (1)(א)(2) או (3) להגדרה זו, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם הוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – הסכום האמור בפסקה (1)(ג)(2) או (3), לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ה)}} לגבי בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם צבר האשראי שלו אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם צבר האשראי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 200,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד – 25,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים – 15,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד – 15,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירות להשוואת עלויות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותים פיננסיים“ – לרבות מי שרישיונו בוטל וחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}}, או הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ח|סעיפים 25ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 25טו|25טו}} {{ח:פנימי|סעיף 25כד|או 25כד}}, המחילות את {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א) האמור}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|72|עיצום כספי|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ז־4, תשע״ז־5, תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, בסכום של 100,000 שקלים חדשים ליחיד, ואם הוא תאגיד – 250,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מי שעסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, בלא רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}};
{{ח:תתת|(1א)}} אגודה שאינה תאגיד בנקאי שעסקה במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, בלא רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ב|סעיף 25ב(א)}};
{{ח:תתת|(1ב)}} מי שעיסוקו במתן אשראי שעסק גם בהנפקה של כרטיסי אשראי, בלא רישיון הנפקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25יא|סעיף 25יא}};
{{ח:תתת|(1ג)}} מי שעסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בלא רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25יח|סעיף 25יח}};
{{ח:תתת|(2)}} מי ששלט בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או היה בעל עניין בנותן שירותים כאמור, בלא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, בסכום הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} נותן שירותים פיננסיים שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25ב|25ב(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25יא|25יא}} {{ח:פנימי|סעיף 25יח|או 25יח}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} נותן שירותים פיננסיים שלא הציג העתק מהרישיון או לא ציין את מספר הרישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ב)}}, או בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ח|סעיפים 25ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 25טו|25טו}} {{ח:פנימי|סעיף 25כד|או 25כד}}, המחילות את {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ב) האמור}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} נותן שירותים פיננסיים שלא הודיע למפקח על שינוי שחל בפרט מן הפרטים שמסר לו או על כך שהוגש נגדו כתב אישום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, או בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ח|סעיפים 25ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 25טו|25טו}} {{ח:פנימי|סעיף 25כד|או 25כד}}, המחילות את {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22 האמור}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} מי שפעל בניגוד לתנאים שנקבעו בהיתר שקיבל, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(6)}} מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים מכוח העברה על פי דין שלא מילא אחר הוראת המפקח שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(7)}} מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד שלא מסר דיווח בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:תתת|(8)}} נותן שירותים פיננסיים שמינה נושא משרה או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תתת|(9)}} נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שכיהן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תתת|(10)}} נותן שירותים פיננסיים שבדירקטוריון שלו מכהנים פחות משלושה חברים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(א)}};
{{ח:תתת|(11)}} נותן שירותים פיננסיים או דירקטור שהפר הוראה מהוראות שהורה המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)}};
{{ח:תתת|(11א)}} נותן שירותים פיננסיים שלא מינה מנהל כללי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א}};
{{ח:תתת|(12)}} נותן שירותים פיננסיים שלא מינה רואה חשבון מבקר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)}}, או שלא מסר למפקח הודעה על הכוונה למנות רואה חשבון מבקר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א1)}}, או שמינה רואה חשבון מבקר או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות המפקח שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ב) או (ג)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א1)}};
{{ח:תתת|(13)}} רואה חשבון מבקר שלא מסר הודעה על הפרה למנהל הכללי או למפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ב)}};
{{ח:תתת|(14)}} נותן שירותים פיננסיים שמינה נושא משרה או בעל תפקיד אחר או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א)}}, וכן נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שכיהן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(15)}} נותן שירותים פיננסיים, נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים או בעל תפקיד אחר שהפר הוראה מההוראות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ב)}};
{{ח:תתת|(16)}} מנהל כללי של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או שותף בתאגיד שהוא שותפות, שלא קבע כללים ונהלים או לא מינה אחראי להטמעתם ולפיקוח על קיומם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)}};
{{ח:תתת|(17)}} נותן שירותים פיננסיים שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}};
{{ח:תתת|(17א)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, שעסק בעיסוק שאינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38א|בסעיף 38א}};
{{ח:תתת|(17ב)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ששלט בתאגיד, או היה בעל עניין בו, בלא אישור מאת המפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38ב|סעיף 38ב}};
{{ח:תתת|(17ג)}} בעל רישיון הנפקה המבצע הנפקה או פעילות נלווית הקשורה להנפקה, באמצעות אדם אחר, שלא בהתאם להוראות המפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38ג|סעיף 38ג}};
{{ח:תתת|(17ד)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא ניהל כספים בחשבון נאמנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38ה|סעיף 38ה(א)}};
{{ח:תתת|(17ה)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שפעל בניגוד להוראות המפקח לעניין ניהול חשבון נאמנות, שניתנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38ה|סעיף 38ה(ג)}};
{{ח:תתת|(17ו)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שפעל בניגוד עניינים בניגוד לתנאים שקבע המפקח או להוראות שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 38ו|סעיף 38ו(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(17ז)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שמסר פרטים מזהים של לקוח ללקוח אחר, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38ז|סעיף 38ז}};
{{ח:תתת|(18)}} נותן שירותים פיננסיים שלא הגיש דוח או הודעה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}};
{{ח:תתת|(19)}} נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, שלא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית את הפרטים הדרושים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}};
{{ח:תתת|(20)}} מי שנכח או הצביע באסיפה כללית של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד ולא מסר למפקח פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}};
{{ח:תתת|(21)}} נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:תתת|(22)}} פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)}};
{{ח:תתת|(23)}} נותן שירותים פיננסיים שהפעיל השפעה בלתי הוגנת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 43|פסקה (6) שבו}};
{{ח:תתת|(24)}} נותן שירותים פיננסיים שהתנה מתן שירות פיננסי בקניית נכס או שירות אחר, ממנו או מאדם אחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}};
{{ח:תתת|(24א)}} בעל רישיון הנפקה שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א|סעיף 44א(ב)(1)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא אפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית ההטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א|סעיף 44א(ב)(2)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א|סעיף 44א(ג)(1)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} לא אפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א|סעיף 44א(ג)(2)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א|סעיף 44א(ד)}};
{{ח:תתתת|(ו)}} שלח ללקוח הודעות שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א|סעיף 44א(ה) או (ו)(1)}};
{{ח:תתת|(24ב)}} בעל רישיון הנפקה שלא נתן מענה אנושי מקצועי ללקוח בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ב|סעיף 44ב}};
{{ח:תתת|(24ג)}} בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שגבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ה|סעיף 44ה}};
{{ח:תתת|(25)}} נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירותים פיננסיים בדרך של רוכלות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};
{{ח:תתת|(26)}} בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהתקשר בעסקה עם קטין או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)}}, או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהתקשר בעסקה עם קטין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א1)}};
{{ח:תתת|(26א)}} נותן שירותים פיננסיים שפרסם פרסומת המכוונת לקטינים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ב)}};
{{ח:תתת|(27)}} נותן שירותים פיננסיים שלא גילה ללקוח פרט מהותי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}}, שפרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או נותן האשראי, או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א1)}}, או הפר חובה לעניין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(ב)}};
{{ח:תתת|(28)}} נותן שירותים פיננסיים שלא ערך חוזה בכתב, או שלא ציין בו את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(א)}}, או לא נתן ללקוח הזדמנות סבירה לעיין בחוזה, או לא מסר לו עותק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(ב)}};
{{ח:תתת|(29)}} נותן שירותים פיננסיים שלא קיים הוראה מהוראות המפקח בדבר חוזה למתן שירותים פיננסיים או בדבר מידע אחר המיועד ללקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}};
{{ח:תתת|(30)}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא אפשר למי שקיבל ממנו או באמצעותו, הלוואה, לפרוע את יתרת ההלוואה לפני המועד שנקבע לפירעונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(30א)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא מסר למלווה מידע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ג)}};
{{ח:תתת|(30ב)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא השיב לידי המלווה את הכספים שדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ה)}};
{{ח:תתת|(30ג)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא דיווח למלווה על אי־הקצאת כל הכספים שהעביר לו המלווה, ללווים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ו)}};
{{ח:תתת|(30ד)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא פעל לגביית החזר האשראי מאת הלווה במועד שנקבע לפירעונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ז)}}, או שלא נקט אמצעי גבייה ודרישה סבירים לצורך גביית החוב מאת הלווה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(30ה)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהפר הוראה מההוראות שנתן המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ח)}};
{{ח:תתת|(30ו)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא מסר ללווה מידע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ג|סעיף 50ג(א)}};
{{ח:תתת|(30ז)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהפר הוראה מההוראות שנתן המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ג|סעיף 50ג(ב)}};
{{ח:תתת|(30ח)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא פרסם באתר האינטרנט שלו את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 50ד|בסעיף 50ד}};
{{ח:תתת|(31)}} נותן שירותים פיננסיים שלא תיקן ליקוי בהתאם להוראת המפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)}};
{{ח:תתת|(32)}} נותן שירותים פיננסיים שלא תיקן פגמים או מנע את פגיעתם, בהתאם להוראת המפקח שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תתת|(33)}} נותן שירותים פיננסיים שלא מסר הודעה על חיסול עסקיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}};
{{ח:תתת|(34)}} מי שלא מסר ידיעה או מסמך למפקח או למי שהוא הסמיכו לכך, לפי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}};
{{ח:תתת|(35)}} מי שלא מסר למפקח או למוסמך פיקוח ידיעה או מסמך לפי דרישתו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(א)(2)}};
{{ח:תתת|(35א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(35ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(35ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(35ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(35ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(35ו)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(36)}} נותן שירותים פיננסיים שלא שמר מסמכים בהתאם להוראות המפקח שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 96א|סעיף 96א}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירות פיננסי בהיקף פעילות נרחב בלא רישיון מורחב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב) או (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25ב|25ב(ב) או (ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 25יח|או 25יח(ב) או (ג)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} מי שרישיונו בוטל והפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ח|סעיפים 25ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 25טו|25טו}} {{ח:פנימי|סעיף 25כד|או 25כד}} המחילים את {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24 האמור}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} נותן שירותים פיננסיים שההון העצמי שלו נמוך מההון העצמי המזערי או אינו חופשי משעבוד או מעיקול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};
{{ח:תתת|(3א)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שעסק במתן אשראי בלא אישור מאת המפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38ו|סעיף 38ו(א)}}, או שפעל בניגוד לתנאי האישור כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, שלא פעל בהתאם להוראות המפקח שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיפים 55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56}};
{{ח:תתת|(5)}} נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, שלא מסר למפקח המיוחד או למנהל המורשה ידיעה או מסמך שנדרש למסרם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}};
{{ח:תתת|(6)}} מי שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62}} {{ח:פנימי|סעיף 63|או 63(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, שלא פעל בהתאם למגבלות שקבע המפקח לעניין מספר החברים באגודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99א|סעיף 99א(א)(6)}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, ”עובד זוטר“ – עובד שכיר בנותן שירותים פיננסיים, שאינו נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בנותן שירותים פיננסיים שאינו נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים ואינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של נותן השירותים הפיננסיים או מהוראה של הממונה עליו.

{{ח:סעיף|73|דרישה לתיקון הפרה מנושא משרה או בקשר לניגוד עניינים}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח המפקח כי נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד הפר הוראה שבשלה ניתן להטיל עליו עיצום כספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ב) או (ג)}} או שנותן שירותים פיננסיים הפר הוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ב)(14)}}, ידרוש ממנו, בטרם יטיל עליו עיצום כספי כאמור, לתקן את ההפרה, ויתרה בו, בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תיקן נושא המשרה או נותן השירותים הפיננסיים את ההפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|74|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}} ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המפקח, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו לעניין זה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 77|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת המפקח נחוץ לשם קבלת החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} ואין מניעה לגלותו על פי כל דין; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל המפקח ממועד מסירת ההודעה כאמור.

{{ח:סעיף|75|זכות טיעון}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המפקח להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

{{ח:סעיף|76|החלטת המפקח ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המפקח לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המפקח את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 75|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|77|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|78|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}}, ובשיעורים שיקבע.

{{ח:סעיף|79|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיך לכך בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המפקח או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיפים 71}} {{ח:פנימי|סעיף 72|ו־72}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|80|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76}}.

{{ח:סעיף|81|הפרשי הצמדה וריבית}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|82|גבייה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע3|פרק יב סימן ב|סימן ב׳: התחייבות להימנע מהפרה}}

{{ח:סעיף|83|הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון}}
{{ח:ת}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}}, והתקיימו נסיבות שקבע המפקח, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש למפקח כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן זה}}, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב סימן א|סימן א׳}}; בסעיף זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.

{{ח:סעיף|84|תנאי ההתחייבות וגובה העירבון}}
{{ח:תת|(א)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83}}, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע המפקח ושתחילתה ביום מסירת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – תקופת ההתחייבות).
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על כתב ההתחייבות, יפקיד המפר בידי המפקח עירבון בסכום העיצום הכספי שהמפקח היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של מקרים, נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)}}.

{{ח:סעיף|85|תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־&lt;wbr&gt;הגשתם}}
{{ח:ת}} הגיש המפר למפקח כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן זה}}, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83}}, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר למפקח כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו המפקח הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}.

{{ח:סעיף|86|הפרת ההתחייבות}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן זה}} והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט המפקח את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} חזר המפר והפר, במהלך תקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(ב)}}, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המפקח ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלח המפקח דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(ב)(1)}} או שהמפר לא טען את טענותיו לפני המפקח לעניין אותה הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76(ד)}}, יחלט המפקח את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתת|(3)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(ב)}} – יחלט המפקח את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
{{ח:תת|(ג)}} הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו המפקח להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן זה}} בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|87|השבת עירבון}}
{{ח:ת}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

{{ח:קטע3|פרק יב סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|88|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|89|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של המפקח לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת הערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|90|איסור שיפוי וביטוח}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה;
{{ח:תתת|(2)}} נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד, והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש;
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון התאגיד הוראה המתירה זאת.

{{ח:סעיף|91|הפרת הוראה זהה כלפי כמה לקוחות}}
{{ח:ת}} המפקח רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה לקוחות, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

{{ח:סעיף|92|פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המפקח עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של המפקח את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא נותן שירותים פיננסיים.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}} יפרסם המפקח את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המפקח רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד שאינו נותן שירותים פיננסיים, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המפקח פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|93|שמירת אחריות פלילית}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי או מתן כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח המפקח למפר הודעה על כוונת חיוב או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המפקח הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, למעט אם היה ערבות בנקאית, מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: עונשין}}

{{ח:סעיף|94|עונשין|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר 18 חודשים או קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} מי שעסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בלא רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}};
{{ח:תתת|(1א)}} אגודה שאינה תאגיד בנקאי שעסקה במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, בלא רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ב|סעיף 25ב(א)}};
{{ח:תתת|(1ב)}} מי שעיסוקו במתן אשראי שעסק גם בהנפקה של כרטיסי אשראי בלא רישיון הנפקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25יא|סעיף 25יא}};
{{ח:תתת|(1ג)}} מי שעסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בלא רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25יח|סעיף 25יח(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירות פיננסי בהיקף פעילות נרחב בלא רישיון מורחב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב) או (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25ב|25ב(ב) או (ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 25יח|או 25יח(ב) או (ג)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} מי ששלט בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או מי שהוא בעל עניין בנותן שירותים כאמור, בלא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שהעביר אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}.
{{ח:תת|(ב)}} אלה דינם מאסר שנה או קנס בשיעור פי שניים מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון למתן אשראי שהתקשר בעסקה עם קטין או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)}}, או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהתקשר בעסקה עם קטין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א1)}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שכיהן כנושא משרה או כעובד אחר בנותן שירותים פיננסיים אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו של נושא המשרה או העובד כאמור, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}, או כיהן כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ג)}} אלה דינם מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הלקוח או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}};
{{ח:תתת|(2)}} נותן שירותים פיננסיים שלא גילה ללקוח פרט מהותי בניגוד להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}}, או הפר חובה לעניין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(ב)}}.

{{ח:סעיף|95|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94(א)(1) עד (3)}} – גם דירקטור.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|96|סודיות}}
{{ח:ת}} המפקח, עובד הכפוף לו או מי שפועל מטעמו, וכן חבר הוועדה, לא יגלה מידע או מסמך שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי חוק זה, לשם הליך פלילי או לפי צו בית משפט.

{{ח:סעיף|96א|שמירת מסמכים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} המפקח רשאי לתת הוראות לעניין שמירת מסמכים בידי נותן שירותים פיננסיים ובכלל זה לעניין אופן השמירה ותקופת השמירה, ורשאי הוא לתת הוראות כאמור דרך כלל או לסוגים מסוימים של נותני שירותים פיננסיים.

{{ח:סעיף|97|פרסום נתוני עמלות וריבית|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}}, המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר –
{{ח:תת|(1)}} סכומים ושיעורים של עמלות שגובים נותני שירותים פיננסיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות;
{{ח:תת|(2)}} שיעורי ריביות הנגבות בפועל מאת הלקוחות על ידי כל אחד מבעלי הרישיונות למתן אשראי, מבעלי הרישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבעלי הרישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות.

{{ח:סעיף|98|מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל|תיקון: תשע״ז, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}} –
{{ח:תתת|(1)}} המפקח רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק איסור הלבנת הון}}, לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לרשות ניירות ערך כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך}}, לרשם, לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}} ולמפקח על הבנקים (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר;
{{ח:תתת|(2)}} מצא המפקח כי נותן שירותים פיננסיים פועל בניגוד {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|לסעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 22א|ו־22א לחוק הבנקאות (רישוי)}}, יודיע על כך למפקח על הבנקים;
{{ח:תתת|(3)}} מצא המפקח כי היקף הפעילות של בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי הוא היקף פעילות בנקאי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א}}, יודיע על כך למפקח על הבנקים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|99|מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}}, המפקח רשאי למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים, באותה מדינה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הידיעה או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות דומה להוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}}, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר;
{{ח:תתת|(3)}} הרשות המוסמכת התחייבה כי תעשה שימוש בידיעה או במסמך רק לתכלית המנויה בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף זה אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

{{ח:סעיף|99א|החלת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}, {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|וחוק החברות}} על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}} (בסעיף זה – הפקודה) יחולו על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה – אגודת פיקדון ואשראי), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 26|26}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 27|27}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 27א|27א}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 36|36}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 37|37}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 38|38}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 39|39}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 40|40}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 42|42}} {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 44|ו־44 לפקודה}} לא יחולו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודה}} יחול לעניין אגודת פיקדון ואשראי בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”מחמישית הון המניות“ יקראו ”מ־2.5% מהון המניות“ ובמקום ”מחמישית ההון“ יקראו ”מ־2.5% מההון“;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 12|סעיף 12 לפקודה}}, הרשם לא יסרב לרשום תיקון לתקנות של אגודת פיקדון ואשראי אם התיקון נובע מדרישה של המפקח;
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 16|סעיף 16 לפקודה}}, לכל חבר אגודה יהיה קול אחד בהצבעה באסיפה הכללית של אגודת פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(5)}} תקנות של אגודת פיקדון ואשראי לעניין פדיון מניות, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 31|ו־31 לפקודה}}, יהיו כפופות להוראות המפקח לפי חוק זה, ובלבד שהפדיון לא יהיה בסכום הגבוה מערכה הנומינלי של המניה כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|(6)}} המפקח רשאי לקבוע מגבלות לעניין מספר החברים באגודת פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(7)}} זכות הקיזוז לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 24|סעיף 24 לפקודה}} תהיה נתונה רק לגבי חבר אגודת פיקדון ואשראי שיש לו זכות לפדות מניה, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה;
{{ח:תתת|(8)}} לרשם לא יהיו נתונות, לגבי אגודת פיקדון ואשראי, הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 43|סעיף 43 לפקודה}} בכל הנוגע לחקירה בעניין מצבה הכספי;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 64|סעיף 64 לפקודה}} –
{{ח:תתתת|(א)}} תקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 64|הסעיף האמור}} לעניין דוחות כספיים וניהול העניינים הכספיים לא יחולו לגבי אגודת פיקדון ואשראי; לעניין זה רשאי הרשם, לצורך מילוי תפקידו, לקבל את כל הדוחות הכספיים שהגישה האגודה למפקח לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקנות לדוגמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 64|הסעיף האמור}}, לעניין אגודת פיקדון ואשראי יותקנו בהסכמת המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות או הוראות המפקח לפי חוק זה, לגבי אגודת פיקדון ואשראי, הסותרות תקנות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|הפקודה}}, ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה או עם הרשם, בהתאמה; נקבעו תקנות או הוראות המפקח לפי חוק זה לאחר התייעצות כאמור, יגברו אלה על התקנות הסותרות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|הפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)}} ההוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודה}} לעניין פירוק אגודה, לא יחולו לגבי אגודת פיקדון ואשראי, ויחולו על אגודה כאמור לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|פרק שלישי לחלק התשיעי לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: החלטה מיוחדת על פירוק מרצון טעונה מניין חוקי של 75% מחברי האגודה ותתקבל ברוב של 80% מהמשתתפים בהצבעה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|סעיפים 87 עד 89 לחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הצבעה באסיפה הכללית של אגודת פיקדון ואשראי.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345|סעיף 345 לחוק החברות}} לא יחול על אגודת פיקדון ואשראי.

{{ח:סעיף|99ב|העברת נכס או התחייבות של אגודת פיקדון ואשראי לצד קשור|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, אגודת פיקדון ואשראי לא תמכור או תעביר נכס מהותי או התחייבות מהותית לצד קשור, אלא באישור המפקח; לעניין זה, ”צד קשור“ – מי שקבע המפקח בהוראות לעניין זה.

{{ח:סעיף|99ג|הפעלת סמכות הרשם|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} סמכויות הרשם לפי כל דין יופעלו לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, לאחר שמיעת עמדת המפקח לעניין זה.

{{ח:סעיף|100|אגרות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או להיתר לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית לנותן שירותים פיננסיים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

{{ח:סעיף|101א|אישור המפקח למיזוג של נותן שירותים פיננסיים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מיזוג של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, עם תאגיד אחר, טעון, נוסף על דרישות כל דין, גם אישור מאת המפקח.

{{ח:סעיף|101|איסור העברה}}
{{ח:ת}} רישיון או היתר שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

{{ח:סעיף|102|הארכת מועדים}}
{{ח:ת}} המפקח רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסוים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיפים 70(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 89|ו־89(א)}}.

{{ח:סעיף|103|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|103א|שינוי התוספות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת כספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} הוראות שבשל הפרתן יהיה המפקח רשאי להטיל עיצום כספי, וכן רשאי הוא לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} בדרך האמורה.

{{ח:סעיף|104|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בתום שמונה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ימסור השר לוועדת הכספים של הכנסת דיווח על ההיערכות ליישומו.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, בתום שנה, ובתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114(א)}}, על יישומו של החוק; דיווח כאמור יכלול, פירוט הוראות שנתן לעניין דרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, מספר הרישיונות וההיתרים שנתנו, הותלו או בוטלו, ועיצומים כספיים שהוטלו על מפרי הוראות החוק.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח והמפקח על הבנקים ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 114|בסעיף 114(א)}}, על עקרונות מוסכמים שגיבשו לעניין דרכי פעולה ופעולות שיינקטו כנגד בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, לרבות התליה או ביטול רישיון, בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 25ט|בסעיף 25ט(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390377.pdf|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס׳ 4), התשע״ז–2017}}, ידווחו המפקח והמפקח על הבנקים לוועדת הכספים של הכנסת, מדי שישה חודשים, על יישום העקרונות המוסכמים שגיבשו ביחס לניהול חשבון בתאגיד בנקאי של מערכת לתיווך באשראי.

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: תיקונים עקיפים}}

{{ח:סעיף|105|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}}.}}

{{ח:סעיף|106||תיקון: תשע״ז, ק״ת תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:סעיף|107|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|108|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|109|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|110||תיקון: ק״ת תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|111||תיקון: תשע״ז, ק״ת תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|112|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|113|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}.}}

{{ח:סעיף|113א||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}.}}

{{ח:סעיף|113ב||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|113ג||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|113ד||תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|113ה||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:קטע2|פרק טז|פרק ט״ז: תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|114|תחילה|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|סימן א׳ לפרק י״ז}}, ביום י״ח בסיוון התשע״ח (1 ביוני 2017) (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} על האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של חוק זה לעניין מי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי, וכן לעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיפים 106}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 111|ו־111}}, ביום ז׳ בסיוון התשע״ח (1 ביוני 2018) (להלן – יום התחילה המאוחר).
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} ביום כ״ז באייר התשע״ט (1 ביוני 2019).
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לדחות, בצו, את המועדים האמורים בסעיף קטן (א) או (ב) אם מצא כי הדחייה דרושה לשם היערכות ליישום הוראות חוק זה; ורשאי הוא לדחות מועדים כאמור לגבי כל העיסוקים המוסדרים בחוק זה או חלקם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|יום התחילה המאוחר נדחה ליום כ״ב בתשרי התשע״ט (1 באוקטובר 2018), או ליום פרסומו של צו איסור הלבנת הון לעניין מי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, לפי המוקדם (ק״ת תשע״ח, 2068).}}

{{ח:סעיף|114א||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|115|הוראות מעבר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עוסק ותיק“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שעסק ערב יום התחילה במתן אשראי, או בהנפקה של כרטיסי אשראי;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שעסק ערב יום התחילה המאוחר במתן שירות בנכס פיננסי.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:פנימי|סעיף 25יא|ו־25יא}}, עוסק ותיק שהגיש לפני יום התחילה או יום התחילה המאוחר, לפי העניין, בקשה לקבלת רישיון למתן אשראי, בקשה לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, או בקשה לקבלת רישיון הנפקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 25יד|או 25יד}}, לפי העניין, וקיבל מאת המפקח אישור על הגשת בקשה כאמור, רשאי להמשיך בעיסוקו אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת המפקח בבקשתו; על עוסק כאמור יחולו, בתקופה שמיום התחילה או מיום התחילה המאוחר, לפי העניין, עד מועד החלטת המפקח בבקשתו, ההוראות לפי חוק זה החלות על נותן שירותים פיננסיים, כאילו היה בעל רישיון, והכול לפי העניין ובשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שערב יום התחילה או יום התחילה המאוחר החזיק אמצעי שליטה בעוסק ותיק בשיעור הטעון היתר לבעל עניין לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, והעוסק הוותיק קיבל רישיון לפי חוק זה או מתקיים בו האמור בסעיף קטן (א1), יראו את המחזיק כאמור כבעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}; אין בהוראות סעיף קטן זה –
{{ח:תתת|(1)}} כדי לגרוע מסמכות המפקח לבטל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים לביטול ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} כדי לפטור את המחזיק כאמור מחובת קבלת היתר מאת המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, אם לאחר יום התחילה ירכוש אמצעי שליטה נוספים בנותן שירותים פיננסיים, שלאחריה יחזיק אמצעי שליטה בשיעור הטעון היתר כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מי שכיהן ערב יום התחילה או יום התחילה המאוחר כנושא משרה בעוסק ותיק, רשאי להמשיך ולכהן כנושא משרה באותו עוסק ותיק אם העוסק קיבל רישיון לפי חוק זה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המפקח להורות על הפסקת כהונה של נושא משרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים להורות על הפסקת הכהונה.
{{ח:תת|(ד)}} נותן שירותי מטבע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11ג|בסעיף 11ג לחוק איסור הלבנת הון}}, כנוסחו ערב יום התחילה המאוחר, שהפר, לפני יום התחילה המאוחר, הוראה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}}, כמפורט {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק האמור}}, ימשיכו לחול לגביו הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה לפני יום התחילה המאוחר עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יב|סעיף 11יב לחוק איסור הלבנת הון}}, לא יראו בביטול {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יב|הסעיף האמור}}, {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיף 111(4) לחוק זה}}, כביטול האיסור עליה לעניין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 4|סעיף 4 לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|116|הוראת מעבר לעניין כהונה ראשונה של חבר ועדה מקרב הציבור}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)}}, כהונתם של חברי הוועדה מקרב הציבור שמונו לראשונה לאחר תחילתו של חוק זה, תהיה לשנתיים מיום מינוים.

{{ח:קטע2|פרק יז|פרק י״ז: הוראות שעה}}

{{ח:קטע3|פרק יז סימן א|סימן א׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום – הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה}}

{{ח:סעיף|117|הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגבלת שימוש במקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות|חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל רשות המסים כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}} או מי שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המרשם“ ו”הרשם“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#פרק ד1|בפרק ד׳1 לחוק איסור הלבנת הון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו הגבלה מינהלי“ – צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו הגבלה שיפוטי“ – צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ראש יחידת תביעות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 60|בסעיף 60(א) לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה {{ח:הערה|(ביום 1.8.2016)}} ועד יום התחילה יהיו נתונות למנהל רשות המסים כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} או למי שהוא הסמיכו לכך ({{ח:פנימי|פרק יז|בפרק זה}} – המנהל) ולבית המשפט, הסמכויות המפורטות {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|118|צו מינהלי להגבלת שימוש במקום לשם מניעת עבירות מס חמורות}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי חצרים שבהם מתנהל עסקו של נותן שירותי מטבע הרשום במרשם, משמשים באופן שיטתי לביצוע אחת מהעבירות המנויות להלן, וכי נותן שירותי המטבע יודע על כך, והיה לו יסוד סביר לחשש כי החצרים ימשיכו לשמש לביצוע עבירה כאמור אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מיידי, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הרשם, לצוות בכתב על הגבלת השימוש בחצרים:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 220|סעיף 220 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 117|סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 98|סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 211|סעיף 211(א1) לפקודת המכס}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו של המנהל לתת צו הגבלה מינהלי, ישקול, בין השאר, ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שתיגרם לבעלים של המקום או למחזיק בו מהוצאת הצו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא המנהל כי מתן צו הגבלה מינהלי דרוש בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו גם בלי שהתייעץ עם הרשם, ובלבד שיודיע לרשם בהקדם האפשרי לאחר מכן על מתן הצו.
{{ח:תת|(ד)}} צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ורשאי המנהל להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על 30 ימים.
{{ח:תת|(ה)}} הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי לעתור לביטולו או לשינוי תנאים בו לבית משפט השלום; בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לשנות בו תנאים או לאשרו; על החלטת בית משפט השלום ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ו)}} על צו הגבלה מינהלי יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות#סעיף 3|סעיפים 3(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות#סעיף 4|ו־4 לחוק הגבלת שימוש במקום}}.
{{ח:תת|(ז)}} ניתן צו הגבלה מינהלי, לא יינתן צו הגבלה מינהלי חדש בתוך שנה מיום שפקע תוקפו של הצו הקודם אלא באישור של ראש יחידת תביעות, לאחר ששוכנע כי הוצאת צו חדש מוצדקת בשל שינוי של ממש בנסיבות.

{{ח:סעיף|119|צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום לשם מניעת עבירות מס חמורות}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט השלום רשאי, לבקשת תובע, לתת צו הגבלה שיפוטי, בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 118|בסעיף 118(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} צו הגבלה שיפוטי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ושלא תעלה על 90 ימים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים, כל אחת, אם שוכנע כי הגבלת השימוש במקום חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצא הצו, ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן אם שוכנע כאמור ובשים לב, בין השאר, לאופן התקדמות החקירה בעניין העבירה שבשלה הוצא הצו.
{{ח:תת|(ג)}} בבואו לתת צו הגבלה שיפוטי או להורות על הארכתו, ישקול בית המשפט, בין השאר ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שתיגרם לבעלים או למחזיק בו מהוצאת הצו.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי תוצג במקום שאליו מתייחסת הבקשה ותומצא לבעלים של המקום ולמחזיק במקום, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין; בית המשפט לא ייתן צו כאמור אלא לאחר שנתן לבעלים של המקום או למחזיק בו, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
{{ח:תת|(ה)}} בצו הגבלה שיפוטי ייקבעו תנאים, הגבלות או איסורים על השימוש במקום, לרבות סגירת המקום לתקופה הנקובה בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.
{{ח:תת|(ו)}} עותק של צו הגבלה שיפוטי יוצג במקום שעליו הוא חל ויומצא לבעלים של המקום ולמחזיק בו, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ז)}} בית משפט שנתן צו הגבלה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת תובע או לבקשת מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ולא הוזמן להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ח)}} בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלה שיפוטי שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.
{{ח:תת|(ט)}} תובע או מי שרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי רשאים לערער על החלטת בית משפט לבית משפט מחוזי, והערעור יידון בדן יחיד.
{{ח:תת|(י)}} הוראות חוק זה לעניין צו הגבלה שיפוטי יחולו גם לעניין הארכה של צו הגבלה שיפוטי.

{{ח:סעיף|120|צו מינהלי להגבלת שימוש במקום בשל עיסוק בלא רישום}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי בחצרים מסוימים עוסק אדם במתן שירותי מטבע בלי שהוא רשום במרשם, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הרשם, לצוות בכתב על הגבלת השימוש באותם חצרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא המנהל כי מתן צו לפי אותו סעיף קטן דרוש בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו גם בלי שהתייעץ עם הרשם, ובלבד שיודיע לרשם בהקדם האפשרי לאחר מכן על מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} על צו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 22|ו־22 לחוק רישוי עסקים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|121|סמכות בית משפט להגבלת שימוש במקום בשל עיסוק בלא רישום}}
{{ח:ת}} הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יב|סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון}} או הורשע אדם בעבירה כאמור תהיה נתונה לבית המשפט הסמכות לצוות כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 16|בסעיפים 16}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 17|או 17 לחוק רישוי עסקים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|122|נקיטת אמצעים לביצוע צו ושימוש בכוח}}
{{ח:ת}} לא קוימו הוראות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|סימן זה}}, רשאי המנהל, או מי שהוסמך לכך על ידי בית המשפט, לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לצורך ביצועו, ורשאי הוא לקבל סיוע של שוטר לשם שימוש בכוח סביר הדרוש לצורך ביצוע הצו.

{{ח:סעיף|123|סמכות תפיסה}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 118|בסעיף 118(א)}} או עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יב|סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון}}, רשאי המנהל לתפוס חפץ, לרבות כסף, הקשור לעבירה; על תפיסה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32|סעיפים 32}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 39|ו־39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|124|העברת מידע למנהל}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 31א|בסעיף 31א לחוק איסור הלבנת הון}}, הרשם רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למנהל לשם ביצוע הסמכויות המוקנות לו לפי {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|סימן זה}} ובמידה הנדרשת לשם כך.

{{ח:קטע3|פרק יז סימן ב|סימן ב׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום – הוראת שעה מיום התחילה}}

{{ח:סעיף|125|הוראת שעה מיום התחילה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה שמיום התחילה עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה יהיו נתונות למנהל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117}} ולבית המשפט הסמכויות {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|שבסימן א׳}} ויחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|הסימן האמור}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום, במקום ”הרשם“ יבוא ”הרשם או המפקח, לפי העניין“;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיפים 118}} {{ח:פנימי|סעיף 119|ו־119}} יהיו נתונות למנהל ולבית המשפט גם לגבי חצרים שבהם מתנהל עסקו של בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או בעל רישיון למתן אשראי ומתקיים בהם האמור {{ח:פנימי|סעיף 118|באותם סעיפים}};
{{ח:תתת|(3)}} הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיפים 120}} {{ח:פנימי|סעיף 121|ו־121}} יהיו נתונות למנהל ולבית המשפט גם לגבי חצרים שבהם עוסק אדם במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בלא רישיון;
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}} תהיה נתונה למנהל גם אם התעורר חשד לביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}} יחולו על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שתסתיים לא יאוחר מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:סעיף|126|דיווח לכנסת}}
{{ח:ת}} המנהל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117}} ידווח לוועדת הכספים של הכנסת מדי שנה מיום פרסומו של חוק זה ועד לתום התקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|בסעיף 125}} על פעולות שננקטו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק יז|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק יז סימן ג|סימן ג׳: תיקונים עקיפים – הוראות שעה}}

{{ח:סעיף|127||תיקון: תשע״ז, ק״ת תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}} כהוראת שעה.}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ז־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}})}}}}

{{ח:קטע3||הון עצמי מזערי הנדרש מנותן שירותים פיננסיים}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון בסיסי – הון עצמי בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(א)}} לעניין בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי – 300,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין בעל רישיון למתן אשראי – 500,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ג)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – 800,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ד)}} לעניין בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – 100,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון מורחב – הון עצמי בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(א)}} לעניין בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי – 1,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין בעל רישיון למתן אשראי בהתאם לצבר האשראי שלו, כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;צבר אשראי {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הון עצמי מזערי נדרש {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25 עד 50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 50 עד 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – בהתאם לצבר האשראי שלו או לצבר הפיקדונות שלו כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;צבר אשראי או צבר פיקדונות {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הון עצמי נדרש {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25 עד 50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 50 עד 1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} לעניין בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – 100,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ז־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה}})}}}}

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ב בתמוז התשע״ו (18 ביולי 2016).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה כחלון'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>9aj9bu8e72kosytxklgupccvb96vzac</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לבוש האורה על רש&quot;י בראשית ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>359061</id>
    <revision>
      <id>1419178</id>
      <parentid>1278778</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T13:29:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוק ט */ עמ' 77</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10716" xml:space="preserve">&lt;center&gt;[[לבוש האורה על רש&quot;י בראשית א|פרק הקודם]] | '''[[לבוש האורה]] על [[לבוש האורה על רש&quot;י בראשית|בראשית]] ב''' | [[לבוש האורה על רש&quot;י בראשית ג|פרק הבא]]&lt;/center&gt;
__TOC__
===פסוק ב===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;'''ויכל''' —
* לשון הגור אריה: 
::ולפיכך כתיב: &quot;ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו&quot;, שנתן מנוחה למלאכה אשר עשה, ובזה כלה המלאכה ביום השביעי, עכ&quot;ל.
: ואינו נראה, כי איך יאמר נתינת מנוחה למלאכה? כי לא יאמר לשון זה אלא לפועל העושה המלאכה. על כן מחוורתה כדברי הרא&quot;ם ז&quot;ל, ע&quot;ש:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===פסוק ג===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;'''ברכו במן''' —
* לשון הגור אריה:
:: פירוש, שביום הו׳ היה יורד להם לחם משנה. אף על גב שאין חילוק בענין הירידה, שגם בשאר הימים היה יורד הרבה יותר מעומר לגולגולת, הכי פירושו כו׳, עכ״ל.
: אין זה אלא דברי נבואה, כי מי יאמר לו זה, שלא היה חילוק בענין הירידה? דשמא בשאר הימים היה יורד יותר מעומר לגולגולת, אשר על אותו הנותר אמרו רז״ל שנעשה נחלים נחלים; וביום השישי היה יורד יותר משני עומרים לגולגולת, והיו לוקטין שני עומרים לגולגולת, ואף על פי כן היה בו נותר כמו בשאר הימים לנחלים כו׳. ולפי זה איני צריך לדוחקו, שיאמר לא נקרא ברכה אלא כשנותן הרבה בבת אחת:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===פסוק ד===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;'''אלה האמורים למעלה תולדות השמים''' ע״כ — 
: אף על גב דאמרינן: בכל מקום שנאמר &quot;אלה&quot; – פסל את הראשונים; &quot;ואלה&quot; – מוסיף על הראשונים? היינו כשמתחלת הפרשה ב&quot;אלה&quot;, ורוצה לומר מה שכתוב אחריו, ומפרש באותה פרשה השנייה עניין אחר מה שלא נאמר בפרשה ראשונה, אז נאמר: &quot;פסל את הראשונים&quot;; כמו &quot;אלה המשפטים&quot; {{ק|(ראו [[שמות כא א|שמות כא, א]] ורש&quot;י שם)}}. אבל בכאן לא יפרש עניין אחר בזו הפרשה שיאמר עליו שהם תולדות השמים והארץ, שאין כאן שאר תולדות אלא מה שנאמר למעלה. לפיכך לא שייך לומר &quot;פסל את הראשונים&quot;, אלא פירושו: אלה האמורים למעלה הם תולדות חשמים והארץ. וכמוהו &quot;אלה המצות&quot; וגו' {{ק|([[ויקרא כז לד|ויקרא כז, לד]]; [[במדבר לו יג|במדבר לו, יג]])}}, &quot;אלה החוקים&quot; {{ממ|ויקרא|כו|מו}}. ולכך יתיישב גם כן שלא המתין רש״י עד לבסוף, שנראה מה שכתב בפרשה; לפי שקשה לו מיד, למה לא כתב &quot;ואלה&quot; בוי״ו. ומתרץ, '''אלה האמורין למעלה''' כו':

'''למדך שכולם נבראו ביום ראשון,''' ע״כ —
:אף על גב שלפי דרכנו למדנו זה מ&quot;את השמים&quot; לרבות תולדותיה &quot;ואת הארץ&quot; לרבות תולדותיה, כמו שפירשנו למעלה, מכל מקום צריך לכתוב &quot;ביום עשות ה׳ אלקים&quot; וגו׳, ללמדך שכולם נבראו ביום ראשון ולא בלילה ראשונה, כי בלילה לא ברא כלום. או נאמר: בלילה נבראו השמים וארץ, שעל כרחך צריכין אנו לומר כן; דאם לא כן, על מה יפול לומר &quot;ויהי ערב&quot; וגו׳ ביום ראשון? שאם לא היו שמים וארץ נבראים בלילה, לא היה שום מציאות בעולם, ועל מה אמר &quot;ויהי ערב&quot;? אלא ודאי שמים וארץ נבראו בתחילת לילה א׳, ועמדו כשיעור זמן לילה אחת, והוא שקראו הכתוב ערב, ואחר כך אמר הקב״ה: &quot;יהי אור&quot; וגו' והיה יום, ואז בו ביום ברא הכל. וזהו שלימד כאן שהתולדות נבראו ביום הראשון ולא בלילה, דכתיב: &quot;תולדות השמים והארץ ביום עשות&quot; וגומר, משמע התולדות נבראו ביום ולא השמים והארץ עצמן. ויהיה פירוש הפסוק: &quot;אלה תולדות השמים והארץ&quot; וגו׳ &quot;ביום&quot;, ואחר כך אמר &quot;עשות&quot;, שהוא מקור, ופירושו בעשות ה׳ כו׳. דבי״ת ד&quot;ביום&quot; עומדת במקום שתים, כאילו אמר &quot;ביום בעשות&quot; וגו׳, נ״ל:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===פסוק ה===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;'''כי לא המטיר. ומה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין''' וגו׳ ע״כ  —
:הוצרך רש״י ז״ל להוסיף: '''ומה טעם לא המטיר,''' כדי שיהיה '''ואדם אין''' וגו׳ טעם ל&quot;'''כי לא המטיר'''&quot;, ולא נאמר שיהיה '''ואדם אין''' גם כן טעם ל&quot;וכל שיח השדה&quot; וגו׳ &quot;וכל עשב השדה&quot; וגו׳, ויהיו כאן שני טעמים למה לא היו האילנות בארץ ולמה לא צמחו העשבים, לפי ש&quot;לא המטיר&quot; וגו׳ ולפי ש&quot;אדם אין&quot; וגו׳, ויהיה מלת &quot;כי&quot; עומד במקום שנים: &quot;כי לא המטיר, וכי האדם אין&quot; וגומר; ואם כן היה משמעו ששני הטעמים צריכים להויות האילנות ולצמיחות העשבים, ולומר שאף אם היה ממטיר ולא היה האדם – לא היו העשבים צומחים. וזה אינו כטבע ההויה, שהרי הרבה עשבים יש שצומחים מן המטר לבדו בלא עבודת האדם את האדמה. ועוד, שהרי עשבים הראשונים שנבראו – כולם לא היו צריכין לעבודת האדם את האדמה, לא להחרישה ולא לזריעה, כי כולם עמדו על פתח הקרקע, ולא היו חסרים אלא הצמיחה חוצה לה. לכך פירש ד&quot;ואדם אין&quot; וגו׳ הוא טעם ל&quot;כי לא המטיר&quot; וגו׳. ומה שפירש רש״י: '''שבא אדם מתפלל עליה''' כו׳, ולא פירש שבא אדם וחרש וזרע, כמו שאמר הכתוב בפירוש: &quot;ואדם אין לעבוד את האדמה&quot;, הרי שצורך האדם הוא לעבוד את האדמה? – מפני שעל כרחך אין פירוש &quot;לעבוד את האדמה&quot; – שיעבוד את האדמה מיד שנברא לצורך העשבים; כי העשבים הראשונים כולם צמחו מאליהם בלא עבודת האדם, מיד שהמטיר עליהם, והיו מזונות לאדם בו ביום שנבראו, כמו שכתוב בפירוש: &quot;הנה נתתי לכם וגו׳ לאכלה&quot;. ואם כן, על כרחך יהיה פירוש '''ואדם אין,''' מה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין שידע ויכיר בטובת הגשמים כו׳, שיצטרכו לעבודת האדמה אחרי כן כשיחרוש ויזרע בשנה האחרת, ויתפלל עליהם גם עכשיו להצמיח מיד מן האדמה העשבים והאילנות בלא עבודתו. דאם לא כן, למה לא המטיר על עשבים הראשונים קודם בריאת האדם? נ״ל:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===פסוק ז=== 
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;'''שכל מקום שימות שם תהא קולטתו לקבורה''' ע״כ  — 
:אינו רוצה לומר כמו שיש טועים, שאם לא צבר עפרו מכל האדמה לא היתה האדמה מקבלתו במקום אחר שלא נברא משם, אלא היתה מוחה מלקוברו שם. שאין האדמה בת דעת, וגם אינה חיה שהיתה יכולה למחות מלקוברו שם. וגם אין שייך לפרשו על כחה ומזלה ושרה; דלגבי דידיה, מה לו יקבר כאן או כאן? לגביה הכל שוה. אלא רוצה לומר, שאם לא צבר עפרו מכל האדמה, לא היה טבע האדם שבכל מקום שיקברוהו שם היה מתעכל בשרו ושב לעפרו, כי אם באותו מקום שהיה לוקח משם, והיה זה צער גדול לאדם במיתתו, שהיתה נבילתו מושלח כדומן על פני האדמה, אף על פי שהיה נקבר ונטמן בארץ, והיה בשרו עליו נכאב ולא היה מתעכל. לכך צברו מכל האדמה, שבכל מקום שיקברוהו שם יהיה טבעו שיהא נקלט שם ויתעכל בשרו וינוח על משכבו. וזהו שאמר הכתוב {{ממ|איוב|ג|כב}}: &quot;השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר&quot;:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

===פסוק ט=== 
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;'''ויצמח. לעניין הגן הכתוב מדבר''' — 

הרא״ם פירש מה שפירש גם הרב גור אריה. אבל לפי פירושם היה לו לרש״י ז״ל לומר זה על '''מן האדמה מן הנן,''' כלומר: לא רוצה לומר סכל האדמה אלא מן הגן לבדו. דמה קשה לו על '''ויצמח,''' שפירש עליו זה? לכך נראה לי דקשה לרש״י, '''ויצמח''' לפה לי שנית? הרי כבר כתב &quot;ויטע י״י&quot; וגו׳ ([[בראשית ב ח|פס' ח]]), שעל כרחך פירושו &quot;נטע&quot;; והאיך נטע? על ידי שהצמיח שם, לא כדרך הנוטעים המביאים ממקום אחר; דמהיכן הביאם? ואם כן '''ויצמח''' השנית למה לי? לכך פירש: '''לעניין הגן מדבר,''' כלומר: לא בא הכתוב להודיע הויית הצמיחה, אלא בא להודיע מהות עניין הצמיחה האמורה למעלה שהיתה בגן; ואומר שהיה '''עץ נחמד למראה''' וגו׳. אלא שיש לפקפק ולומר, דשמא פירוש '''ויטע''' רוצה לומר עירוב הד׳ יסודות שיהיו חומרן מוכנים לקבל צורות האילנות, זהו נטיעתם; ואחד כך כשקבלו הצורה ויצאו לפועל קראו צמיחה, ואמר '''ויצמח''' וגו׳. 

ויש לפרש פירוש אחר, דקשה לרש״י: '''ויצמח,''' והא כתיב למעלה: &quot;וכל שיח השדה וגו׳ כי לא המטיר&quot;, 

&lt;קטע סוף=ט/&gt;
[[קטגוריה:לבוש האורה על בראשית]]</text>
      <sha1>m9xnwqk8lg5btlqq5zkf41nil1mrabu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>395478</id>
    <revision>
      <id>1419282</id>
      <parentid>1419125</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T07:27:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16492" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים א/&gt;[הקדמה]

&lt;קטע התחלה=הקדמה/&gt;&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב|תהלים סב,יב]]) – מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים, וְסוֹף דָּבָר אֵין לְךָ מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ ([[סנהדרין לד א|סנהדרין ל&quot;ד ע&quot;א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים דִּבְרֵיהֶם בְּדֻגְמָא, צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדֻּגְמָא עַל אׇפְנֶיהָ וְעַל סִדְרָהּ, כְּמוֹ שֶׁהַמִּקְרָאוֹת סְדוּרִים זֶה אַחַר זֶה.

וְרָאִיתִי לַסֵּפֶר הַזֶּה כַּמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה: יֵשׁ סוֹדְרִים כׇּל הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּמִדְרַשׁ אֶחָד; וְיֵשׁ מְפֻזָּרִים בְּכַמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וְיֵשׁ מִקְרָאוֹת לְבַדָּם וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת. וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי לִתְפֹּשׂ מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא לְיַשֵּׁב בֵּאוּרָם עַל סִדְרָם, וְהַמִּדְרָשׁוֹת מֵרַבּוֹתֵינוּ אֶקְבָּעֵם מִדְרָשׁ וּמִדְרָשׁ, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.

וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁרָאָה שְׁלֹמֹה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִגְלוֹת גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, חֻרְבָּן אַחַר חֻרְבָּן, וּלְהִתְאוֹנֵן בְּגָלוּת זֶה עַל כְּבוֹדָם הָרִאשׁוֹן, וְלִזְכֹּר חִבָּה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הָיוּ סְגֻלָּה לוֹ מִכׇּל הָעַמִּים לֵאמֹר ([[הושע ב ז|הושע ב,ז]]): &quot;אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה&quot;, וְיִזְכְּרוּ אֶת חֲסָדָיו וְאֶת מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ ([[ויקרא כו מ|ויקרא כו,מ]]), וְאֶת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לָהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְיָסַד הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה צְרוּרָה אַלְמְנוּת חַיּוּת ([[שמואל ב כ ג|שמ&quot;ב כ,ג]]), מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעֲלָהּ, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, מַזְכֶּרֶת אַהֲבַת נְעוּרֶיהָ אֵלָיו, וּמוֹדֶה עַל פִּשְׁעָהּ. אַף דּוֹדָהּ צַר לוֹ בְּצָרָתָהּ ([[ישעיהו סג ט|ישעיהו סג,ט]]), וּמַזְכִּיר חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְנוֹי יׇפְיָהּ וְכִשְׁרוֹן פְּעָלֶיהָ, בָּהֶם נִקְשָׁר עִמָּהּ בְּאַהֲבָה עַזָּה – לְהוֹדִיעָהּ כִּי לֹא מִלִּבּוֹ עִנָּהּ ([[איכה ג לג|איכה ג,לג]]), וְלֹא שִׁלּוּחֶיהָ שִׁלּוּחִין ([[ישעיהו נ א|ישעיהו נ,א]]), כִּי עוֹד הִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא אִישָׁהּ, וְהוּא עָתִיד לָשׁוּב אֵלֶיהָ.&lt;קטע סווף=הקדמה/&gt;

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה}}שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ ([[שבועות לה ב|שבועות ל&quot;ה ע&quot;ב]]): כָּל &quot;שְׁלֹמֹה&quot; הָאֲמוּרִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ: מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.{{הערה|בדפוסים אחרי &quot;כָּל שְׁלֹמֹה&quot; בסוגריים: &quot;דְּקָשֶׁה לָהֶם לָמָּה לֹא מְיַחֲסוֹ אַחַר אָבִיו כְּמוֹ בְמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת.&quot;}} '''שִׁיר''' שֶׁהוּא עַל כָּל '''הַשִּׁירִים''', אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵת עֲדָתוֹ וְעַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ([[משנה ידים ג ה|משנה ידים פרק שלישי]]): לֹא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תנחומא תצוה ה'): לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל סְאָה חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם. אָמַר לוֹ: &quot;הוֹצֵא לִי כָךְ וְכָךְ סֹלֶת, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן; וְסָלִיתָ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלֻסְקִיָּא אַחַת, מְנֻפָּה וּמְעֻלָּה.&quot; כָּךְ: כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִבּוּל עֹל מַלְכוּתוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ}}זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: &quot;מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז?! לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה!&quot;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי טוֹבִים}}לִי דוֹדֶיךָ, מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן&quot; ([[אסתר ז ח|אסתר ז,ח]]), &quot;בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן&quot; ([[ישעיהו כד ט|ישעיהו כד,ט]]), &quot;וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם&quot; ([[ישעיהו ה יב|שם ה,יב]]). זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ.{{ש}}וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם, לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: &quot;יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.&quot;&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֵׁם טוֹב נִקְרָא עַל שֵׁם &quot;שֶׁמֶן טוֹב&quot; (ראו [[קהלת ז א|קהלת ז,א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֶׁהֵרִיחוּ בָהֶם אַפְסֵי אֶרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ הַטּוֹב בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁמֶן תּוּרַק}}נִקְרָא '''שְׁמֶךָ''', לִהְיוֹת נֶאֱמַר עָלֶיךָ: &quot;אַתָּה שֶׁמֶן אֲשֶׁר תּוּרַק תָּמִיד, לִהְיוֹת רֵיחַ עָרֵב שֶׁלְּךָ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק&quot;. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמֶן עָרֵב, בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בִצְלוֹחִית חֲתוּמָה – אֵין רֵיחוֹ נוֹדֵף, פּוֹתְחָהּ וּמֵרִיק שַׁמְנָהּ לִכְלִי אַחֵר – רֵיחוֹ נוֹדֵף (ראו רש&quot;י על [[עבודה זרה לה ב|עבודה זרה ל&quot;ה ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ}}בָּא יִתְרוֹ לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה וְנִתְגַּיֵּר. אַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה: &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ...&quot; ([[יהושע ב י|יהושע ב,י]]), וְעַל יְדֵי כֵן &quot;כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם...&quot; ([[יהושע ב יא|שם, יא]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲלָמוֹת}}בְּתוּלוֹת, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר דִּמָּהוּ לְבָחוּר שֶׁאֲהוּבָתוֹ מְחַבַּבְתּוֹ. וּלְפִי הַדֻּגְמָא: הָ&quot;עֲלָמוֹת&quot; הֵן הָאֻמּוֹת.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה}}אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִשְּׁלוּחֶיךָ רֶמֶז שֶׁאָמַרְתָּ לְמָשְׁכֵנִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי, &quot;אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה&quot; לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו}}וְגַם הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנָּה לִי גִילָה וְשִׂמְחָה אֲשֶׁר נִדְבַּקְתִּי בָךְ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ}}גַּם הַיּוֹם בְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, תָּמִיד אַזְכִּיר דּוֹדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים מִכָּל מִשְׁתֵּה עֹנֶג וְשִׂמְחָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ}}אַהֲבָה עַזָּה, אַהֲבַת מִישׁוֹר בְּלִי עֲקִיבָה וּרְכָסִים,{{הערה|בדפוס כאן: לְשׁוֹן פָּסוּק &quot;וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה&quot; ([[ישעיהו מ ד|ישעיהו מ,ד]]).}} אֲשֶׁר &quot;אֲהֵבוּךָ&quot; אֲנִי וַאֲבוֹתַי בְּאוֹתָן הַיָּמִים. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ.{{ש}}וּלְפִי דֻגְמָתוֹ: הֵם מַזְכִּירִים לְפָנָיו חֶסֶד נְעוּרִים, אַהֲבַת כְּלוּלוֹת, לֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, וְהֶאֱמִינוּ בוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. וְלֹא אָמְרוּ (ראו [[ירמיהו ב ב|ירמיהו ב,ב]]): &quot;הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּמְזוֹנוֹת?&quot; וְהָלְכוּ אַחֲרָיו, וְהוּא הֱבִיאָם לְתוֹךְ חַדְרֵי הֶקֵּף עֲנָנָיו. בְּזוֹ עוֹדָם הַיּוֹם גָּלִים וּשְׂמֵחִים בּוֹ אַף לְפִי עָנְיָם וְצָרָתָם, וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בַּתּוֹרָה, וְשָׁם מַזְכִּירִים דּוֹדָיו &quot;מִיַּיִן&quot; וּמִישׁוֹר אַהֲבָתָם אוֹתוֹ.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ה|דיבור=שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְגוֹמֵר}}אַתֶּם, רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם, אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי; כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְּחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת – קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס, לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה.{{ש}}דֻּגְמָא הִיא זוֹ, אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: &quot;שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי; וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים! אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְּנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה&quot;. וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת '''בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,''' עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל ([[יחזקאל טז סא|טז,סא]]): &quot;וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת&quot;, כְּמוֹ: &quot;עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ&quot; ([[יהושע טו מא|יהושע טו,מא]]).&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ו|דיבור=אַל תִּרְאֻנִי}}אַל תִּסְתַּכְּלוּ בִּי לְבִזָּיוֹן, כְּמוֹ: &quot;כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה'&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת}}לְפִי שֶׁאֵין שַׁחֲרוּתִי וְכִעוּרִי מִמְּעֵי אִמִּי, אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ; שֶׁאוֹתוֹ שַׁחֲרוּת נוֹחַ לְהִתְלַבֵּן כְּשֶׁיַּעֲמֹד בַּצֵּל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי}}הֵם בְּנֵי מִצְרַיִם שֶׁגָּדַלְתִּי בָּהֶם, וְעָלוּ עִמִּי בְּעֵרֶב רַב, הֵם נִחֲרוּ בִי בַּהֲסָתָתָם וּפִתּוּיָם, עַד שֶׁשָׂמוּנִי '''נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים,''' וְשָׁם '''שְׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ''' וְהֻשְׁחַרְתִּי; כְּלוֹמַר: נְתָנוּנִי עוֹבֶדֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְ'''כַרְמִי''' – שֶׁהָיָה '''שֶׁלִּי''' מֵאֲבוֹתַי – '''לֹא נָטָרְתִּי.''' מָצִינוּ פַּרְנָסִים נִקְרָאִים בַּמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן 'כְּרָמִים', שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם&quot; ([[הושע ב יז|הושע ב,יז]]), וּמְתַרְגְּמִינָן: &quot;וַאֲמַנֵּי לָהּ יַת פַּרְנָסָהָא&quot; [=וַאֲמַנֶּה לָהּ אֶת פַּרְנָסֶיהָ]; וְכֵן: &quot;לֹא יִפְנֶה דֶרֶךְ כְּרָמִים&quot; ([[איוב כד יח|איוב כד,יח]]).&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;קטע סוף=שיר השירים א/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}


{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא|המקור לרש&quot;י מנוקד על חמש מגילות}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>9w6hburfcmk9qff6pc3qea2j1yrn9t5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419283</id>
      <parentid>1419282</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T07:34:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>עד פס' ז</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18127" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים א/&gt;[הקדמה]

&lt;קטע התחלה=הקדמה/&gt;&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב|תהלים סב,יב]]) – מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים, וְסוֹף דָּבָר אֵין לְךָ מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ ([[סנהדרין לד א|סנהדרין ל&quot;ד ע&quot;א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים דִּבְרֵיהֶם בְּדֻגְמָא, צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדֻּגְמָא עַל אׇפְנֶיהָ וְעַל סִדְרָהּ, כְּמוֹ שֶׁהַמִּקְרָאוֹת סְדוּרִים זֶה אַחַר זֶה.

וְרָאִיתִי לַסֵּפֶר הַזֶּה כַּמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה: יֵשׁ סוֹדְרִים כׇּל הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּמִדְרַשׁ אֶחָד; וְיֵשׁ מְפֻזָּרִים בְּכַמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וְיֵשׁ מִקְרָאוֹת לְבַדָּם וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת. וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי לִתְפֹּשׂ מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא לְיַשֵּׁב בֵּאוּרָם עַל סִדְרָם, וְהַמִּדְרָשׁוֹת מֵרַבּוֹתֵינוּ אֶקְבָּעֵם מִדְרָשׁ וּמִדְרָשׁ, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.

וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁרָאָה שְׁלֹמֹה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִגְלוֹת גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, חֻרְבָּן אַחַר חֻרְבָּן, וּלְהִתְאוֹנֵן בְּגָלוּת זֶה עַל כְּבוֹדָם הָרִאשׁוֹן, וְלִזְכֹּר חִבָּה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הָיוּ סְגֻלָּה לוֹ מִכׇּל הָעַמִּים לֵאמֹר ([[הושע ב ז|הושע ב,ז]]): &quot;אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה&quot;, וְיִזְכְּרוּ אֶת חֲסָדָיו וְאֶת מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ ([[ויקרא כו מ|ויקרא כו,מ]]), וְאֶת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לָהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְיָסַד הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה צְרוּרָה אַלְמְנוּת חַיּוּת ([[שמואל ב כ ג|שמ&quot;ב כ,ג]]), מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעֲלָהּ, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, מַזְכֶּרֶת אַהֲבַת נְעוּרֶיהָ אֵלָיו, וּמוֹדֶה עַל פִּשְׁעָהּ. אַף דּוֹדָהּ צַר לוֹ בְּצָרָתָהּ ([[ישעיהו סג ט|ישעיהו סג,ט]]), וּמַזְכִּיר חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְנוֹי יׇפְיָהּ וְכִשְׁרוֹן פְּעָלֶיהָ, בָּהֶם נִקְשָׁר עִמָּהּ בְּאַהֲבָה עַזָּה – לְהוֹדִיעָהּ כִּי לֹא מִלִּבּוֹ עִנָּהּ ([[איכה ג לג|איכה ג,לג]]), וְלֹא שִׁלּוּחֶיהָ שִׁלּוּחִין ([[ישעיהו נ א|ישעיהו נ,א]]), כִּי עוֹד הִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא אִישָׁהּ, וְהוּא עָתִיד לָשׁוּב אֵלֶיהָ.&lt;קטע סווף=הקדמה/&gt;

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה}}שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ ([[שבועות לה ב|שבועות ל&quot;ה ע&quot;ב]]): כָּל &quot;שְׁלֹמֹה&quot; הָאֲמוּרִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ: מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.{{הערה|בדפוסים אחרי &quot;כָּל שְׁלֹמֹה&quot; בסוגריים: &quot;דְּקָשֶׁה לָהֶם לָמָּה לֹא מְיַחֲסוֹ אַחַר אָבִיו כְּמוֹ בְמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת.&quot;}} '''שִׁיר''' שֶׁהוּא עַל כָּל '''הַשִּׁירִים''', אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵת עֲדָתוֹ וְעַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ([[משנה ידים ג ה|משנה ידים פרק שלישי]]): לֹא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תנחומא תצוה ה'): לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל סְאָה חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם. אָמַר לוֹ: &quot;הוֹצֵא לִי כָךְ וְכָךְ סֹלֶת, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן; וְסָלִיתָ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלֻסְקִיָּא אַחַת, מְנֻפָּה וּמְעֻלָּה.&quot; כָּךְ: כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִבּוּל עֹל מַלְכוּתוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ}}זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: &quot;מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז?! לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה!&quot;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי טוֹבִים}}לִי דוֹדֶיךָ, מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן&quot; ([[אסתר ז ח|אסתר ז,ח]]), &quot;בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן&quot; ([[ישעיהו כד ט|ישעיהו כד,ט]]), &quot;וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם&quot; ([[ישעיהו ה יב|שם ה,יב]]). זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ.{{ש}}וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם, לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: &quot;יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.&quot;&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֵׁם טוֹב נִקְרָא עַל שֵׁם &quot;שֶׁמֶן טוֹב&quot; (ראו [[קהלת ז א|קהלת ז,א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֶׁהֵרִיחוּ בָהֶם אַפְסֵי אֶרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ הַטּוֹב בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁמֶן תּוּרַק}}נִקְרָא '''שְׁמֶךָ''', לִהְיוֹת נֶאֱמַר עָלֶיךָ: &quot;אַתָּה שֶׁמֶן אֲשֶׁר תּוּרַק תָּמִיד, לִהְיוֹת רֵיחַ עָרֵב שֶׁלְּךָ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק&quot;. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמֶן עָרֵב, בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בִצְלוֹחִית חֲתוּמָה – אֵין רֵיחוֹ נוֹדֵף, פּוֹתְחָהּ וּמֵרִיק שַׁמְנָהּ לִכְלִי אַחֵר – רֵיחוֹ נוֹדֵף (ראו רש&quot;י על [[עבודה זרה לה ב|עבודה זרה ל&quot;ה ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ}}בָּא יִתְרוֹ לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה וְנִתְגַּיֵּר. אַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה: &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ...&quot; ([[יהושע ב י|יהושע ב,י]]), וְעַל יְדֵי כֵן &quot;כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם...&quot; ([[יהושע ב יא|שם, יא]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲלָמוֹת}}בְּתוּלוֹת, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר דִּמָּהוּ לְבָחוּר שֶׁאֲהוּבָתוֹ מְחַבַּבְתּוֹ. וּלְפִי הַדֻּגְמָא: הָ&quot;עֲלָמוֹת&quot; הֵן הָאֻמּוֹת.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה}}אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִשְּׁלוּחֶיךָ רֶמֶז שֶׁאָמַרְתָּ לְמָשְׁכֵנִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי, &quot;אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה&quot; לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו}}וְגַם הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנָּה לִי גִילָה וְשִׂמְחָה אֲשֶׁר נִדְבַּקְתִּי בָךְ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ}}גַּם הַיּוֹם בְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, תָּמִיד אַזְכִּיר דּוֹדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים מִכָּל מִשְׁתֵּה עֹנֶג וְשִׂמְחָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ}}אַהֲבָה עַזָּה, אַהֲבַת מִישׁוֹר בְּלִי עֲקִיבָה וּרְכָסִים,{{הערה|בדפוס כאן: לְשׁוֹן פָּסוּק &quot;וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה&quot; ([[ישעיהו מ ד|ישעיהו מ,ד]]).}} אֲשֶׁר &quot;אֲהֵבוּךָ&quot; אֲנִי וַאֲבוֹתַי בְּאוֹתָן הַיָּמִים. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ.{{ש}}וּלְפִי דֻגְמָתוֹ: הֵם מַזְכִּירִים לְפָנָיו חֶסֶד נְעוּרִים, אַהֲבַת כְּלוּלוֹת, לֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, וְהֶאֱמִינוּ בוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. וְלֹא אָמְרוּ (ראו [[ירמיהו ב ב|ירמיהו ב,ב]]): &quot;הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּמְזוֹנוֹת?&quot; וְהָלְכוּ אַחֲרָיו, וְהוּא הֱבִיאָם לְתוֹךְ חַדְרֵי הֶקֵּף עֲנָנָיו. בְּזוֹ עוֹדָם הַיּוֹם גָּלִים וּשְׂמֵחִים בּוֹ אַף לְפִי עָנְיָם וְצָרָתָם, וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בַּתּוֹרָה, וְשָׁם מַזְכִּירִים דּוֹדָיו &quot;מִיַּיִן&quot; וּמִישׁוֹר אַהֲבָתָם אוֹתוֹ.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ה|דיבור=שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְגוֹמֵר}}אַתֶּם, רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם, אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי; כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְּחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת – קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס, לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה.{{ש}}דֻּגְמָא הִיא זוֹ, אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: &quot;שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי; וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים! אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְּנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה&quot;. וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת '''בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,''' עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל ([[יחזקאל טז סא|טז,סא]]): &quot;וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת&quot;, כְּמוֹ: &quot;עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ&quot; ([[יהושע טו מא|יהושע טו,מא]]).&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ו|דיבור=אַל תִּרְאֻנִי}}אַל תִּסְתַּכְּלוּ בִּי לְבִזָּיוֹן, כְּמוֹ: &quot;כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה'&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת}}לְפִי שֶׁאֵין שַׁחֲרוּתִי וְכִעוּרִי מִמְּעֵי אִמִּי, אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ; שֶׁאוֹתוֹ שַׁחֲרוּת נוֹחַ לְהִתְלַבֵּן כְּשֶׁיַּעֲמֹד בַּצֵּל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי}}הֵם בְּנֵי מִצְרַיִם שֶׁגָּדַלְתִּי בָּהֶם, וְעָלוּ עִמִּי בְּעֵרֶב רַב, הֵם נִחֲרוּ בִי בַּהֲסָתָתָם וּפִתּוּיָם, עַד שֶׁשָׂמוּנִי '''נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים,''' וְשָׁם '''שְׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ''' וְהֻשְׁחַרְתִּי; כְּלוֹמַר: נְתָנוּנִי עוֹבֶדֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְ'''כַרְמִי''' – שֶׁהָיָה '''שֶׁלִּי''' מֵאֲבוֹתַי – '''לֹא נָטָרְתִּי.''' מָצִינוּ פַּרְנָסִים נִקְרָאִים בַּמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן 'כְּרָמִים', שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם&quot; ([[הושע ב יז|הושע ב,יז]]), וּמְתַרְגְּמִינָן: &quot;וַאֲמַנֵּי לָהּ יַת פַּרְנָסָהָא&quot; [=וַאֲמַנֶּה לָהּ אֶת פַּרְנָסֶיהָ]; וְכֵן: &quot;לֹא יִפְנֶה דֶרֶךְ כְּרָמִים&quot; ([[איוב כד יח|איוב כד,יח]]).&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי}}עַכְשָׁיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ חוֹזֵר וּמְדַמֶּה אוֹתָהּ לְצֹאן הַחֲבִיבָה עַל הָרוֹעֶה. אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְפָנָיו, כְּאִשָּׁה לְבַעְלָהּ: &quot;''''הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה''' צֹאנְךָ בֵּין הַזְּאֵבִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הֵם בְּתוֹכָם? וְ'''אֵיכָה''' תַּרְבִּיצֵם '''בַּצָּהֳרָיִם,'''&quot; בַּגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁהִיא עֵת צָרָה לָהֶם, כַּצָּהֳרַיִם שֶׁהִיא עֵת צָרָה לַצֹּאן? .{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה.}}וְאִם תּאמַר: &quot;מָה אִכְפַּת לָךְ&quot;? אֵין זֶה כְּבוֹדְךָ שֶׁאֶהְיֶה כַּאֲבֵלָה, עוֹטָה עַל שָׂפָה, בּוֹכִיָּה עַל צֹאנִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ}}אֵצֶל עֶדְרֵי שְׁאָר הָרוֹעִים, שֶׁהֵם רוֹעִים צֹאן כְּמוֹתְךָ; כְּלוֹמַר: בֵּין גְּדוּדֵי הָאֻמּוֹת הַסְּמוּכִים עַל אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְיֵשׁ לָהֶם מְלָכִים וְשָׂרִים מַנְהִיגִים אוֹתָם.&lt;קטע סוף=ז/&gt;&lt;קטע סוף=שיר השירים א/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}


{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא|המקור לרש&quot;י מנוקד על חמש מגילות}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>blcs61w78rkunwn0jja442ykhgd3pzp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419284</id>
      <parentid>1419283</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T07:43:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18126" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים א/&gt;[הקדמה]

&lt;קטע התחלה=הקדמה/&gt;&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב|תהלים סב,יב]]) – מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים, וְסוֹף דָּבָר אֵין לְךָ מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ ([[סנהדרין לד א|סנהדרין ל&quot;ד ע&quot;א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים דִּבְרֵיהֶם בְּדֻגְמָא, צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדֻּגְמָא עַל אׇפְנֶיהָ וְעַל סִדְרָהּ, כְּמוֹ שֶׁהַמִּקְרָאוֹת סְדוּרִים זֶה אַחַר זֶה.

וְרָאִיתִי לַסֵּפֶר הַזֶּה כַּמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה: יֵשׁ סוֹדְרִים כׇּל הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּמִדְרַשׁ אֶחָד; וְיֵשׁ מְפֻזָּרִים בְּכַמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וְיֵשׁ מִקְרָאוֹת לְבַדָּם וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת. וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי לִתְפֹּשׂ מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא לְיַשֵּׁב בֵּאוּרָם עַל סִדְרָם, וְהַמִּדְרָשׁוֹת מֵרַבּוֹתֵינוּ אֶקְבָּעֵם מִדְרָשׁ וּמִדְרָשׁ, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.

וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁרָאָה שְׁלֹמֹה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִגְלוֹת גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, חֻרְבָּן אַחַר חֻרְבָּן, וּלְהִתְאוֹנֵן בְּגָלוּת זֶה עַל כְּבוֹדָם הָרִאשׁוֹן, וְלִזְכֹּר חִבָּה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הָיוּ סְגֻלָּה לוֹ מִכׇּל הָעַמִּים לֵאמֹר ([[הושע ב ז|הושע ב,ז]]): &quot;אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה&quot;, וְיִזְכְּרוּ אֶת חֲסָדָיו וְאֶת מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ ([[ויקרא כו מ|ויקרא כו,מ]]), וְאֶת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לָהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְיָסַד הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה צְרוּרָה אַלְמְנוּת חַיּוּת ([[שמואל ב כ ג|שמ&quot;ב כ,ג]]), מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעֲלָהּ, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, מַזְכֶּרֶת אַהֲבַת נְעוּרֶיהָ אֵלָיו, וּמוֹדֶה עַל פִּשְׁעָהּ. אַף דּוֹדָהּ צַר לוֹ בְּצָרָתָהּ ([[ישעיהו סג ט|ישעיהו סג,ט]]), וּמַזְכִּיר חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְנוֹי יׇפְיָהּ וְכִשְׁרוֹן פְּעָלֶיהָ, בָּהֶם נִקְשָׁר עִמָּהּ בְּאַהֲבָה עַזָּה – לְהוֹדִיעָהּ כִּי לֹא מִלִּבּוֹ עִנָּהּ ([[איכה ג לג|איכה ג,לג]]), וְלֹא שִׁלּוּחֶיהָ שִׁלּוּחִין ([[ישעיהו נ א|ישעיהו נ,א]]), כִּי עוֹד הִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא אִישָׁהּ, וְהוּא עָתִיד לָשׁוּב אֵלֶיהָ.&lt;קטע סווף=הקדמה/&gt;

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה}}שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ ([[שבועות לה ב|שבועות ל&quot;ה ע&quot;ב]]): כָּל &quot;שְׁלֹמֹה&quot; הָאֲמוּרִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ: מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.{{הערה|בדפוסים אחרי &quot;כָּל שְׁלֹמֹה&quot; בסוגריים: &quot;דְּקָשֶׁה לָהֶם לָמָּה לֹא מְיַחֲסוֹ אַחַר אָבִיו כְּמוֹ בְמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת.&quot;}} '''שִׁיר''' שֶׁהוּא עַל כָּל '''הַשִּׁירִים''', אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵת עֲדָתוֹ וְעַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ([[משנה ידים ג ה|משנה ידים פרק שלישי]]): לֹא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תנחומא תצוה ה'): לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל סְאָה חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם. אָמַר לוֹ: &quot;הוֹצֵא לִי כָךְ וְכָךְ סֹלֶת, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן; וְסָלִיתָ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלֻסְקִיָּא אַחַת, מְנֻפָּה וּמְעֻלָּה.&quot; כָּךְ: כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִבּוּל עֹל מַלְכוּתוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ}}זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: &quot;מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז?! לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה!&quot;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי טוֹבִים}}לִי דוֹדֶיךָ, מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן&quot; ([[אסתר ז ח|אסתר ז,ח]]), &quot;בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן&quot; ([[ישעיהו כד ט|ישעיהו כד,ט]]), &quot;וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם&quot; ([[ישעיהו ה יב|שם ה,יב]]). זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ.{{ש}}וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם, לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: &quot;יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.&quot;&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֵׁם טוֹב נִקְרָא עַל שֵׁם &quot;שֶׁמֶן טוֹב&quot; (ראו [[קהלת ז א|קהלת ז,א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֶׁהֵרִיחוּ בָהֶם אַפְסֵי אֶרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ הַטּוֹב בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁמֶן תּוּרַק}}נִקְרָא '''שְׁמֶךָ''', לִהְיוֹת נֶאֱמַר עָלֶיךָ: &quot;אַתָּה שֶׁמֶן אֲשֶׁר תּוּרַק תָּמִיד, לִהְיוֹת רֵיחַ עָרֵב שֶׁלְּךָ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק&quot;. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמֶן עָרֵב, בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בִצְלוֹחִית חֲתוּמָה – אֵין רֵיחוֹ נוֹדֵף, פּוֹתְחָהּ וּמֵרִיק שַׁמְנָהּ לִכְלִי אַחֵר – רֵיחוֹ נוֹדֵף (ראו רש&quot;י על [[עבודה זרה לה ב|עבודה זרה ל&quot;ה ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ}}בָּא יִתְרוֹ לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה וְנִתְגַּיֵּר. אַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה: &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ...&quot; ([[יהושע ב י|יהושע ב,י]]), וְעַל יְדֵי כֵן &quot;כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם...&quot; ([[יהושע ב יא|שם, יא]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲלָמוֹת}}בְּתוּלוֹת, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר דִּמָּהוּ לְבָחוּר שֶׁאֲהוּבָתוֹ מְחַבַּבְתּוֹ. וּלְפִי הַדֻּגְמָא: הָ&quot;עֲלָמוֹת&quot; הֵן הָאֻמּוֹת.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה}}אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִשְּׁלוּחֶיךָ רֶמֶז שֶׁאָמַרְתָּ לְמָשְׁכֵנִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי, &quot;אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה&quot; לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו}}וְגַם הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנָּה לִי גִילָה וְשִׂמְחָה אֲשֶׁר נִדְבַּקְתִּי בָךְ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ}}גַּם הַיּוֹם בְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, תָּמִיד אַזְכִּיר דּוֹדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים מִכָּל מִשְׁתֵּה עֹנֶג וְשִׂמְחָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ}}אַהֲבָה עַזָּה, אַהֲבַת מִישׁוֹר בְּלִי עֲקִיבָה וּרְכָסִים,{{הערה|בדפוס כאן: לְשׁוֹן פָּסוּק &quot;וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה&quot; ([[ישעיהו מ ד|ישעיהו מ,ד]]).}} אֲשֶׁר &quot;אֲהֵבוּךָ&quot; אֲנִי וַאֲבוֹתַי בְּאוֹתָן הַיָּמִים. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ.{{ש}}וּלְפִי דֻגְמָתוֹ: הֵם מַזְכִּירִים לְפָנָיו חֶסֶד נְעוּרִים, אַהֲבַת כְּלוּלוֹת, לֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, וְהֶאֱמִינוּ בוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. וְלֹא אָמְרוּ (ראו [[ירמיהו ב ב|ירמיהו ב,ב]]): &quot;הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּמְזוֹנוֹת?&quot; וְהָלְכוּ אַחֲרָיו, וְהוּא הֱבִיאָם לְתוֹךְ חַדְרֵי הֶקֵּף עֲנָנָיו. בְּזוֹ עוֹדָם הַיּוֹם גָּלִים וּשְׂמֵחִים בּוֹ אַף לְפִי עָנְיָם וְצָרָתָם, וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בַּתּוֹרָה, וְשָׁם מַזְכִּירִים דּוֹדָיו &quot;מִיַּיִן&quot; וּמִישׁוֹר אַהֲבָתָם אוֹתוֹ.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ה|דיבור=שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְגוֹמֵר}}אַתֶּם, רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם, אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי; כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְּחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת – קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס, לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה.{{ש}}דֻּגְמָא הִיא זוֹ, אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: &quot;שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי; וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים! אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְּנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה&quot;. וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת '''בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,''' עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל ([[יחזקאל טז סא|טז,סא]]): &quot;וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת&quot;, כְּמוֹ: &quot;עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ&quot; ([[יהושע טו מא|יהושע טו,מא]]).&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ו|דיבור=אַל תִּרְאֻנִי}}אַל תִּסְתַּכְּלוּ בִּי לְבִזָּיוֹן, כְּמוֹ: &quot;כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה'&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת}}לְפִי שֶׁאֵין שַׁחֲרוּתִי וְכִעוּרִי מִמְּעֵי אִמִּי, אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ; שֶׁאוֹתוֹ שַׁחֲרוּת נוֹחַ לְהִתְלַבֵּן כְּשֶׁיַּעֲמֹד בַּצֵּל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי}}הֵם בְּנֵי מִצְרַיִם שֶׁגָּדַלְתִּי בָּהֶם, וְעָלוּ עִמִּי בְּעֵרֶב רַב, הֵם נִחֲרוּ בִי בַּהֲסָתָתָם וּפִתּוּיָם, עַד שֶׁשָׂמוּנִי '''נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים,''' וְשָׁם '''שְׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ''' וְהֻשְׁחַרְתִּי; כְּלוֹמַר: נְתָנוּנִי עוֹבֶדֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְ'''כַרְמִי''' – שֶׁהָיָה '''שֶׁלִּי''' מֵאֲבוֹתַי – '''לֹא נָטָרְתִּי.''' מָצִינוּ פַּרְנָסִים נִקְרָאִים בַּמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן 'כְּרָמִים', שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם&quot; ([[הושע ב יז|הושע ב,יז]]), וּמְתַרְגְּמִינָן: &quot;וַאֲמַנֵּי לָהּ יַת פַּרְנָסָהָא&quot; [=וַאֲמַנֶּה לָהּ אֶת פַּרְנָסֶיהָ]; וְכֵן: &quot;לֹא יִפְנֶה דֶרֶךְ כְּרָמִים&quot; ([[איוב כד יח|איוב כד,יח]]).&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי}}עַכְשָׁיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ חוֹזֵר וּמְדַמֶּה אוֹתָהּ לְצֹאן הַחֲבִיבָה עַל הָרוֹעֶה. אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְפָנָיו, כְּאִשָּׁה לְבַעְלָהּ: &quot;''''הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה''' צֹאנְךָ בֵּין הַזְּאֵבִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הֵם בְּתוֹכָם? וְ'''אֵיכָה''' תַּרְבִּיצֵם '''בַּצָּהֳרָיִם,'''&quot; בַּגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁהִיא עֵת צָרָה לָהֶם, כַּצָּהֳרַיִם שֶׁהִיא עֵת צָרָה לַצֹּאן? .{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה}}וְאִם תּאמַר: &quot;מָה אִכְפַּת לָךְ&quot;? אֵין זֶה כְּבוֹדְךָ שֶׁאֶהְיֶה כַּאֲבֵלָה, עוֹטָה עַל שָׂפָה, בּוֹכִיָּה עַל צֹאנִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ}}אֵצֶל עֶדְרֵי שְׁאָר הָרוֹעִים, שֶׁהֵם רוֹעִים צֹאן כְּמוֹתְךָ; כְּלוֹמַר: בֵּין גְּדוּדֵי הָאֻמּוֹת הַסְּמוּכִים עַל אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְיֵשׁ לָהֶם מְלָכִים וְשָׂרִים מַנְהִיגִים אוֹתָם.&lt;קטע סוף=ז/&gt;&lt;קטע סוף=שיר השירים א/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}


{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא|המקור לרש&quot;י מנוקד על חמש מגילות}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>idhumdwzp2ciboaeyndpoo83wnrpsxn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419285</id>
      <parentid>1419284</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T07:44:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18124" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים א/&gt;[הקדמה]

&lt;קטע התחלה=הקדמה/&gt;&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב|תהלים סב,יב]]) – מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים, וְסוֹף דָּבָר אֵין לְךָ מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ ([[סנהדרין לד א|סנהדרין ל&quot;ד ע&quot;א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים דִּבְרֵיהֶם בְּדֻגְמָא, צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדֻּגְמָא עַל אׇפְנֶיהָ וְעַל סִדְרָהּ, כְּמוֹ שֶׁהַמִּקְרָאוֹת סְדוּרִים זֶה אַחַר זֶה.

וְרָאִיתִי לַסֵּפֶר הַזֶּה כַּמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה: יֵשׁ סוֹדְרִים כׇּל הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּמִדְרַשׁ אֶחָד; וְיֵשׁ מְפֻזָּרִים בְּכַמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וְיֵשׁ מִקְרָאוֹת לְבַדָּם וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת. וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי לִתְפֹּשׂ מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא לְיַשֵּׁב בֵּאוּרָם עַל סִדְרָם, וְהַמִּדְרָשׁוֹת מֵרַבּוֹתֵינוּ אֶקְבָּעֵם מִדְרָשׁ וּמִדְרָשׁ, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.

וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁרָאָה שְׁלֹמֹה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִגְלוֹת גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, חֻרְבָּן אַחַר חֻרְבָּן, וּלְהִתְאוֹנֵן בְּגָלוּת זֶה עַל כְּבוֹדָם הָרִאשׁוֹן, וְלִזְכֹּר חִבָּה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הָיוּ סְגֻלָּה לוֹ מִכׇּל הָעַמִּים לֵאמֹר ([[הושע ב ז|הושע ב,ז]]): &quot;אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה&quot;, וְיִזְכְּרוּ אֶת חֲסָדָיו וְאֶת מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ ([[ויקרא כו מ|ויקרא כו,מ]]), וְאֶת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לָהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְיָסַד הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה צְרוּרָה אַלְמְנוּת חַיּוּת ([[שמואל ב כ ג|שמ&quot;ב כ,ג]]), מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעֲלָהּ, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, מַזְכֶּרֶת אַהֲבַת נְעוּרֶיהָ אֵלָיו, וּמוֹדֶה עַל פִּשְׁעָהּ. אַף דּוֹדָהּ צַר לוֹ בְּצָרָתָהּ ([[ישעיהו סג ט|ישעיהו סג,ט]]), וּמַזְכִּיר חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְנוֹי יׇפְיָהּ וְכִשְׁרוֹן פְּעָלֶיהָ, בָּהֶם נִקְשָׁר עִמָּהּ בְּאַהֲבָה עַזָּה – לְהוֹדִיעָהּ כִּי לֹא מִלִּבּוֹ עִנָּהּ ([[איכה ג לג|איכה ג,לג]]), וְלֹא שִׁלּוּחֶיהָ שִׁלּוּחִין ([[ישעיהו נ א|ישעיהו נ,א]]), כִּי עוֹד הִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא אִישָׁהּ, וְהוּא עָתִיד לָשׁוּב אֵלֶיהָ.&lt;קטע סווף=הקדמה/&gt;

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה}}שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ ([[שבועות לה ב|שבועות ל&quot;ה ע&quot;ב]]): כָּל &quot;שְׁלֹמֹה&quot; הָאֲמוּרִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ: מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.{{הערה|בדפוסים אחרי &quot;כָּל שְׁלֹמֹה&quot; בסוגריים: &quot;דְּקָשֶׁה לָהֶם לָמָּה לֹא מְיַחֲסוֹ אַחַר אָבִיו כְּמוֹ בְמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת.&quot;}} '''שִׁיר''' שֶׁהוּא עַל כָּל '''הַשִּׁירִים''', אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵת עֲדָתוֹ וְעַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ([[משנה ידים ג ה|משנה ידים פרק שלישי]]): לֹא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תנחומא תצוה ה'): לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל סְאָה חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם. אָמַר לוֹ: &quot;הוֹצֵא לִי כָךְ וְכָךְ סֹלֶת, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן; וְסָלִיתָ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלֻסְקִיָּא אַחַת, מְנֻפָּה וּמְעֻלָּה.&quot; כָּךְ: כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִבּוּל עֹל מַלְכוּתוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ}}זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: &quot;מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז?! לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה!&quot;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי טוֹבִים}}לִי דוֹדֶיךָ, מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן&quot; ([[אסתר ז ח|אסתר ז,ח]]), &quot;בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן&quot; ([[ישעיהו כד ט|ישעיהו כד,ט]]), &quot;וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם&quot; ([[ישעיהו ה יב|שם ה,יב]]). זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ.{{ש}}וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם, לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: &quot;יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.&quot;&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֵׁם טוֹב נִקְרָא עַל שֵׁם &quot;שֶׁמֶן טוֹב&quot; (ראו [[קהלת ז א|קהלת ז,א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֶׁהֵרִיחוּ בָהֶם אַפְסֵי אֶרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ הַטּוֹב בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁמֶן תּוּרַק}}נִקְרָא '''שְׁמֶךָ''', לִהְיוֹת נֶאֱמַר עָלֶיךָ: &quot;אַתָּה שֶׁמֶן אֲשֶׁר תּוּרַק תָּמִיד, לִהְיוֹת רֵיחַ עָרֵב שֶׁלְּךָ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק&quot;. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמֶן עָרֵב, בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בִצְלוֹחִית חֲתוּמָה – אֵין רֵיחוֹ נוֹדֵף, פּוֹתְחָהּ וּמֵרִיק שַׁמְנָהּ לִכְלִי אַחֵר – רֵיחוֹ נוֹדֵף (ראו רש&quot;י על [[עבודה זרה לה ב|עבודה זרה ל&quot;ה ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ}}בָּא יִתְרוֹ לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה וְנִתְגַּיֵּר. אַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה: &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ...&quot; ([[יהושע ב י|יהושע ב,י]]), וְעַל יְדֵי כֵן &quot;כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם...&quot; ([[יהושע ב יא|שם, יא]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲלָמוֹת}}בְּתוּלוֹת, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר דִּמָּהוּ לְבָחוּר שֶׁאֲהוּבָתוֹ מְחַבַּבְתּוֹ. וּלְפִי הַדֻּגְמָא: הָ&quot;עֲלָמוֹת&quot; הֵן הָאֻמּוֹת.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה}}אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִשְּׁלוּחֶיךָ רֶמֶז שֶׁאָמַרְתָּ לְמָשְׁכֵנִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי, &quot;אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה&quot; לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו}}וְגַם הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנָּה לִי גִילָה וְשִׂמְחָה אֲשֶׁר נִדְבַּקְתִּי בָךְ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ}}גַּם הַיּוֹם בְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, תָּמִיד אַזְכִּיר דּוֹדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים מִכָּל מִשְׁתֵּה עֹנֶג וְשִׂמְחָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ}}אַהֲבָה עַזָּה, אַהֲבַת מִישׁוֹר בְּלִי עֲקִיבָה וּרְכָסִים,{{הערה|בדפוס כאן: לְשׁוֹן פָּסוּק &quot;וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה&quot; ([[ישעיהו מ ד|ישעיהו מ,ד]]).}} אֲשֶׁר &quot;אֲהֵבוּךָ&quot; אֲנִי וַאֲבוֹתַי בְּאוֹתָן הַיָּמִים. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ.{{ש}}וּלְפִי דֻגְמָתוֹ: הֵם מַזְכִּירִים לְפָנָיו חֶסֶד נְעוּרִים, אַהֲבַת כְּלוּלוֹת, לֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, וְהֶאֱמִינוּ בוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. וְלֹא אָמְרוּ (ראו [[ירמיהו ב ב|ירמיהו ב,ב]]): &quot;הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּמְזוֹנוֹת?&quot; וְהָלְכוּ אַחֲרָיו, וְהוּא הֱבִיאָם לְתוֹךְ חַדְרֵי הֶקֵּף עֲנָנָיו. בְּזוֹ עוֹדָם הַיּוֹם גָּלִים וּשְׂמֵחִים בּוֹ אַף לְפִי עָנְיָם וְצָרָתָם, וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בַּתּוֹרָה, וְשָׁם מַזְכִּירִים דּוֹדָיו &quot;מִיַּיִן&quot; וּמִישׁוֹר אַהֲבָתָם אוֹתוֹ.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ה|דיבור=שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְגוֹמֵר}}אַתֶּם, רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם, אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי; כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְּחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת – קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס, לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה.{{ש}}דֻּגְמָא הִיא זוֹ, אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: &quot;שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי; וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים! אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְּנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה&quot;. וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת '''בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,''' עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל ([[יחזקאל טז סא|טז,סא]]): &quot;וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת&quot;, כְּמוֹ: &quot;עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ&quot; ([[יהושע טו מא|יהושע טו,מא]]).&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ו|דיבור=אַל תִּרְאֻנִי}}אַל תִּסְתַּכְּלוּ בִּי לְבִזָּיוֹן, כְּמוֹ: &quot;כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה'&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת}}לְפִי שֶׁאֵין שַׁחֲרוּתִי וְכִעוּרִי מִמְּעֵי אִמִּי, אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ; שֶׁאוֹתוֹ שַׁחֲרוּת נוֹחַ לְהִתְלַבֵּן כְּשֶׁיַּעֲמֹד בַּצֵּל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי}}הֵם בְּנֵי מִצְרַיִם שֶׁגָּדַלְתִּי בָּהֶם, וְעָלוּ עִמִּי בְּעֵרֶב רַב, הֵם נִחֲרוּ בִי בַּהֲסָתָתָם וּפִתּוּיָם, עַד שֶׁשָׂמוּנִי '''נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים,''' וְשָׁם '''שְׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ''' וְהֻשְׁחַרְתִּי; כְּלוֹמַר: נְתָנוּנִי עוֹבֶדֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְ'''כַרְמִי''' – שֶׁהָיָה '''שֶׁלִּי''' מֵאֲבוֹתַי – '''לֹא נָטָרְתִּי.''' מָצִינוּ פַּרְנָסִים נִקְרָאִים בַּמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן 'כְּרָמִים', שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם&quot; ([[הושע ב יז|הושע ב,יז]]), וּמְתַרְגְּמִינָן: &quot;וַאֲמַנֵּי לָהּ יַת פַּרְנָסָהָא&quot; [=וַאֲמַנֶּה לָהּ אֶת פַּרְנָסֶיהָ]; וְכֵן: &quot;לֹא יִפְנֶה דֶרֶךְ כְּרָמִים&quot; ([[איוב כד יח|איוב כד,יח]]).&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי}}עַכְשָׁיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ חוֹזֵר וּמְדַמֶּה אוֹתָהּ לְצֹאן הַחֲבִיבָה עַל הָרוֹעֶה. אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְפָנָיו, כְּאִשָּׁה לְבַעְלָהּ: &quot;''''הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה''' צֹאנְךָ בֵּין הַזְּאֵבִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הֵם בְּתוֹכָם? וְ'''אֵיכָה''' תַּרְבִּיצֵם '''בַּצָּהֳרָיִם,'''&quot; בַּגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁהִיא עֵת צָרָה לָהֶם, כַּצָּהֳרַיִם שֶׁהִיא עֵת צָרָה לַצֹּאן?{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה}}וְאִם תּאמַר: &quot;מָה אִכְפַּת לָךְ&quot;? אֵין זֶה כְּבוֹדְךָ שֶׁאֶהְיֶה כַּאֲבֵלָה, עוֹטָה עַל שָׂפָה, בּוֹכִיָּה עַל צֹאנִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ}}אֵצֶל עֶדְרֵי שְׁאָר הָרוֹעִים, שֶׁהֵם רוֹעִים צֹאן כְּמוֹתְךָ; כְּלוֹמַר: בֵּין גְּדוּדֵי הָאֻמּוֹת הַסְּמוּכִים עַל אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְיֵשׁ לָהֶם מְלָכִים וְשָׂרִים מַנְהִיגִים אוֹתָם.&lt;קטע סוף=ז/&gt;&lt;קטע סוף=שיר השירים א/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}


{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא|המקור לרש&quot;י מנוקד על חמש מגילות}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>s8xlstp4090u28fmesopwtxhrce9q6t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי דברים/עקב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>398840</id>
    <revision>
      <id>1419276</id>
      <parentid>1297282</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T06:06:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיסקה מג */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="146938" xml:space="preserve">{{ביאור:ספרי דברים}}
==ספרי דברים לפרשת עקב==
===פיסקה לז=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא י'''
([[דברים יא י]]) &quot;כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה&quot;, {{הע-שמאל|לכאורה מציג הפסוק יתרון של מצרים על פני א&quot;י, שהרי במצרים יש מי נילוס המשקים אותה בלי צורך בגשם. הפיסקה כולה עמלה כדי לטעון שא&quot;י משובחת יותר, כנראה מכמה שיקולים: ההקשר הוא טענה של משה שא&quot;י עדיפה על מצרים; המרגלים שהוציאו דיבה רעה על א&quot;י נענשו; ולשני שיקולים אלו יש לצרף את המצב בימי חז&quot;ל, של מגמת הגירה מא&quot;י לבבל, שחכמים מנסים להיאבק בה.}}
הרי זו נאמרה {{ב|הפסה|להרגיע אותם, להפיס את דעתם}} לישראל בשעה שיצאו ממצרים, שהיו אומרים שמא לא נכנס לארץ יפה כזו? 
אמר להם המקום, &quot;כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים&quot;, 
מגיד שארץ ישראל משובחת ממנה. 
בשבח ארץ ישראל הכתוב מדבר או בשבח ארץ מצרים? 
תלמוד לומר ([[במדבר יג כב]]) &quot;וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים&quot;, {{הע-שמאל|הקדמות של בניין חברון לבניין צוען ע&quot;י חם, ושל בריאת א&quot;י לבריאת שאר העולם ע&quot;י הקב&quot;ה מלמדים שחברון עולה על צוען ושא&quot;י עולה על שאר העולם.}}
צוען מה היה? - מקום מלכות, וכן הוא אומר ([[ישעיה ל ד]]) &quot;כי היו בצוען שריו&quot; וגו', 
חברון מה היתה? פסולת של ארץ ישראל, שנאמר ([[בראשית לה כז]]) &quot;ממרא קרית הארבע היא חברון&quot;, {{הע-שמאל|ראו [[כתובות קיב א]], שחברון היא מקום קברים, ומסיקים שאינה מתאימה לחקלאות.}}
והרי דברים קל וחומר: אם חברון פסולת של ארץ ישראל, 
הרי היא משובחת בשבח ארץ מצרים שמשובחת מכל הארצות. 
קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל! 
ואם תאמר: לא מי שבנה את זו בנה את זו, 
תלמוד לומר ([[בראשית י ו]]) &quot;ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען&quot;, חם, {{ב|לפי|לאחר}} שבנה את זו - בנה את זו! 
איפשר שבנה את הכעור ואחר כך בנה את הנאה? אלא בנה את הנאה ואחר כך בנה את הכעור! 
משל לאדם שבנה שני טרקלינים, אחד נאה ואחד כעור. אין בונה את הכעור ואחר כך בונה את הנאה, 
אלא בונה את הנאה ואחר כך בונה את הכעור; שפסולתו של ראשון מכניס בשני! 
הא לפי שהיתה חברון משובחת ממנה היא נבנת תחילה, 

וכן אתה מוצא בדרכי מקום, שכל מי שחביב קודם את חבירו: 
תורה, לפי שחביבה מכל - נבראת קודם לכל, שנאמר ([[משלי ח כב]]) &quot;ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז&quot; {{הע-שמאל|התורה, א&quot;י ומקדש נבראו לני שאר העולם, והדבר מלמד על חביבותם; לעניין התורה והמקדש ראו גם [[בראשית רבה א ד]], וכאן נוספה א&quot;י.
החביבות של א&quot;י אינה תלויה בנוחות המגורים בה אלא היא חביבות מהותית בעיני הקב&quot;ה ולאו דווקא בעיני אדם. ואכן כאמור בתקופת חז&quot;ל העדיפו רבים את בבל על פניה.}}
ואומר ([[משלי ח כג]]) &quot;מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ&quot;, 
בית המקדש, לפי שחביב מכל - נברא לפני כל, שנאמר ([[ירמיה יז יב]]) &quot;כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו&quot;, 
ארץ ישראל, שחביבה מכל - נבראת לפני כל, שנאמר ([[משלי ח כו]]) &quot;עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל&quot;, 
&quot;ארץ&quot; - אלו שאר ארצות, &quot;וחוצות&quot; - אלו מדברות, &quot;תבל&quot; - זו ארץ ישראל. 
רבי שמעון בן יוחי אומר: &quot;תבל&quot; זו ארץ ישראל, שנאמר ([[משלי ח לא]]) &quot;משחקת בתבל ארצו&quot;, {{הע-שמאל|הכינוי 'תבל' לא&quot;י, היא ארצו של הקב&quot;ה, מוסבר לפי שיש בה תכונות טובות ומושלמות, וכן לפי שיש בה תורה. ההסבר השני שוב חוזר לטענה ששלמות א&quot;י היא שלמות עקרונית ומהותית, ואינה תלויה בתכונות פיזיות.}}
למה נקרא שמה תבל? - שהיא מתובלת בכל, 
שכל הארצות יש בזו מה שאין בזו, ויש בזו מה שאין בזו; אבל ארץ ישראל אינה חסרה כלום, 
שנאמר ([[דברים ח ט]]) &quot;לא תחסר כל בה&quot;. 
דבר אחר: &quot;ארץ&quot; - אלו שאר ארצות, &quot;וחוצות&quot; - אלו מדברות, &quot;תבל&quot; - זו ארץ ישראל, 
למה נקרא שמה &quot;תבל&quot;? - על שם תבל שבתוכה. איזהו תבל שבתוכה? - זו תורה 
שנאמר ([[איכה ב ט]]) &quot;בגוים אין תורה&quot;, מיכן שהתורה בארץ ישראל 

וכן אתה מוצא בסנחריב, כשבא לפתות את ישראל מה אמר להם? {{הע-שמאל|שני נוסחים להוכחה על שבח א&quot;י מדברי סנחריב: אפילו הוא לא התפאר והציג את ארצו כטובה מא&quot;י. רשב&quot;י חוזר בפירוט על אותה הוכחה: סנחריב לא היה שוטה, ולכן לא העז לטעון שארצו טובה יותר.}}
([[מלכים ב יח לב]]) &quot;עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם&quot;, 
אל ארץ יפה מארצכם אין כתוב כאן, אלא אל ארץ כארצכם, 
והלא דברים קל וחומר: אם מי שבא לומר שבחה של ארצו לא אמר גנייה של ארץ ישראל 
קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל. 
רבי שמעון בן יוחי אומר: שוטה היה זה, ולא היה יודע לפתות? 
משל לאדם שהלך לישא אשה, אמר לה: אביך מלך ואני מלך, אביך עשיר ואני עשיר, 
אביך מאכילך בשר ודגים ומשקך יין ישן ואני מאכילך בשר ודגים ומשקך יין ישן - אין זה פתוי, 
כיצד אומר לה? - אביך הדיוט ואני מלך, אביך עני ואני עשיר, 
אביך מאכילך ירק וקטנית ואני מאכילך בשר ודגים, אביך משקך יין חדש ואני משקך יין ישן 
אביך מוליכך למרחץ ברגלך ואני מוליכך {{ב|בגלגטיקא!|אפריון}} 
והלא דברים קל וחומר: אם מי שבא לומר שבחה של ארצו לא אמר גנייה של ארץ ישראל 
קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל. 

הרי הוא אומר ([[דברים ג ט]]) &quot;צידונים יקראו לחרמון שריון והאמרי יקראו לו שניר&quot; {{הע-שמאל|ריבוי שמות למקומות בא&quot;י, החרמון דביר והר נבו - מעיד על הפופולריות שלה. 
ההרים אינם ראויים לעיבוד, ודביר נחשבת כמקום יבש ('ארץ הנגב') ב[[שופטים א טו]]. הדרשות מציגות את הפסולת של א&quot;י כעולה על מקומות אחרים, ומכאן שבדרך הטבע המקומות הללו אינם משובחים.}}
ובמקום אחר הוא אומר ([[דברים ד מח]]) &quot;ועד הר שיאון הוא חרמון&quot;, 
נמצא קרוי ארבעה שמות; וכי מה צורך לבאי העולם לכך? 
אלא שהיו ארבע מלכיות מתכתשות עליו; זו אומרת יקרא על שמי וזו אומרת יקרא על שמי 
והלא דברים קל וחומר: אם פסולת הרי ישראל, ארבע מלכיות מתכתשות עליה 
קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל. 
כיוצא בו אתה אומר ([[יהושע טו מט]]) &quot;ודנה וקרית סנה היא דביר&quot;, 
ובמקום אחר הוא אומר ([[יהושע טו טו]]) &quot;ושם דביר לפנים קרית ספר&quot;, 
נמצאת קרויה שלשה שמות; וכי מה צורך לבאי העולם בכך? 
אלא שהיו שלש מלכיות מתכתשות עליה; זו אומרת תקרא על שמי וזו אומרת תקרא על שמי, 
והלא דברים קל וחומר: אם פסולת ערי ישראל (ארבע) [שלוש] מלכיות מתכתשות עליה 
קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל. 
כיוצא בו אתה אומר ([[דברים לב מט]]) &quot;עלה אל הר העברים הזה הר נבו&quot;, 
ובמקום אחר הוא אומר ([[דברים ג כז]]) &quot;עלה ראש הפסגה&quot;, 
נמצא קרוי שלשה שמות, וכי מה צורך לבאי העולם בכך? 
אלא שהיו שלש מלכיות מתכתשות עליו; זו אומרת יקרא על שמי וזו אומרת יקרא על שמי, 
והלא דברים קל וחומר: אם פסולת הרי ארץ ישראל שלש מלכיות מתכתשות עליו 
קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל. 

הרי הוא אומר ([[ירמיה ג יט]]) &quot;ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים&quot;, {{הע-שמאל|השוואה בין א&quot;י התנ&quot;כית לרומי של ימי חז&quot;ל.
ל31 המלכים המופיעים ב[[יהושע יב]] לא היה, לדברי ר' יהודה, מקום פיזי בא&quot;י, אלא הם מלכו בחו&quot;ל והחזיקו גם בתים בא&quot;י. ר' יהודה מדמה מלכים כמלכי רומי ונציביה, המולכים על אזורים נרחבים.
דורש 'צבי' – רצוי, כמו בארמית.}}
ארץ שעשויה חוילאות חוילאות למלכים ולשלטונים, 
שכל מלך ושלטון שלא קנה בארץ ישראל אומר לא עשיתי כלום. 
רבי יהודה אומר, וכי אחד ושלשים מלך שהיו לשעבר, כולם היו בארץ ישראל? 
אלא כדרך שעושים ברומי עכשו, שכל מלך ושלטון שלא קנה ברומי אומר לא עשיתי כלום 
כך כל מלך ושלטון שלא קנה פלטירות וחוילאות בארץ ישראל אומר לא עשיתי כלום. 

&quot;נחלת צבי&quot;, מה צבי זה קל ברגליו מכל בהמה וחיה - כך פירות ארץ ישראל קלים לבוא מכל פירות ארצות, {{הע-שמאל|שורת דרשות על 'נחלת צבי' שבירמיה. כאן מוזכרים לראשונה פירות א&quot;י כביטוי לשבחה, וגם כאן הדבר תלוי בכך שישראל עושים את התורה.
דרשת 'דבר אחר' מדמה את א&quot;י לצבי, שעורו מתוח, ואם הופשט לא ניתן לחזור ולהכניס את בשרו לתוך העור. הטענה היא שמדובר בנס שהבשר – הנמשל לפירות – רב מלהכנס למקום הפיזי שבו גדל.}}
דבר אחר: מה צבי זה כשאתה מפשיטו אין עורו מחזיק את בשרו 
כך ארץ ישראל אין מחזקת פירותיה בשעה שישראל עושים את התורה, 
מה צבי זה קל לאכל מכל בהמה וחיה - כך פירות ארץ ישראל קלים לאכל מכל הארצות, 
אי קלים לא יהו שמנים? תלמוד לומר ([[דברים יא ט]]) &quot;ארץ זבת חלב ודבש&quot;, שמנים כחלב ומתוקים כדבש {{הע-שמאל|ההוכחה לעניין הפירות אינה מהנסיון אלא מהפסוק, כדרכם הסכולסטית של חז&quot;ל.}}
וכן הוא אומר ([[ישעיה ה א]]) &quot;אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן&quot;, 
מה שור זה אין בו גבוה מקרניו - כך ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות 
או מה שור זה אין בו פסולת מקרניו - כך ארץ ישראל פסולה מכל הארצות? {{הע-שמאל|ניתן לשמוע את המרירות של ברי השיח של הדרשן, הדורשים בגנותה של א&quot;י הפסולה מכל הארצות. גם כאן הטענה שא&quot;י גבוהה היא טענה מדרשית הנסמכת על פסוקים ולא טענה פיזית, וראו [[ביאור: ספרי דברים/דברים#פיסקה כג|לעיל פיסקה כג.]]}}
תלמוד לומר &quot;בקרן בן שמן&quot;, שמנה היא ארץ ישראל, ללמדך שגבוה מחבירו משובח מחבירו, 
ארץ ישראל לפי שגבוהה מכל - משובחת מכל, שנאמר ([[במדבר יג ל]]) &quot;עלה נעלה וירשנו אותה&quot; 
([[במדבר יג כא]]) &quot;ויעלו ויתורו את הארץ&quot;, ([[במדבר יג כב]]) &quot;ויעלו בנגב&quot;, ([[בראשית מה כה]]) &quot;ויעלו ממצרים&quot;. 
בית המקדש שגבוה מכל - משובח מכל; שנאמר ([[דברים יז ח]]) &quot;וקמת ועלית אל המקום&quot; {{הע-שמאל|לשון 'עליה' היא גם בבית המקדש, כמו בא&quot;י.}}
ואומר ([[ישעיה ב ג]]) &quot;והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר בית ה'&quot;, 
ואומר ([[ירמיה לא ה]]) כי יש יום קראו נוצרים... קומו ונעלה ציון&quot;. 
}}

===פיסקה לח=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא י'''
([[דברים יא י]]) &quot;לא כארץ מצרים היא&quot;, ארץ מצרים שותה מן הנמוך וארץ ישראל שותה מן הגבוה, {{הע-שמאל|שורת יתרונות של השקיה במטר לעומת השקיה בהצפה ממי הנהר. הראשון הוא שהגשם ניתן ישירות מהקב&quot;ה;
החיסרון העיקרי של המטר אינו נדון כאן, כמובן – והוא העדר הוודאות שלו.}}
ארץ מצרים: {{ב|נמוך|מהנילוס}} שותה, גבוה אין שותה; ארץ ישראל: נמוך וגבוה שותה. 
ארץ מצרים: נמוך שותה ואחר כך גבוה; ארץ ישראל: שותה נמוך וגבוה כאחת. 
ארץ מצרים: גלוי שותה, {{ב|שאינו גלוי|שתעלת ההשקיה שלו חסומה}} אינו שותה; ארץ ישראל: גלוי ושאינו גלוי שותה. 
ארץ מצרים שותה ואחר כך נזרעת, ארץ ישראל שותה ונזרעת, נזרעת ושותה, שותה בכל יום ונזרעת בכל יום. {{הע-שמאל|אם זורעים במצרים ואחר כך משקים בהצפה מהנילוס – הזרעים נשטפים ואינם צומחים. אבל הגשם בא&quot;י אינו שוטף את הזרעים.}}
ארץ מצרים: אם אתה עמל בה בפסל ובקרדום ונותן שנת עינך עליה, ואם לאו - אין בכך כלום 
אבל ארץ ישראל אינה כן, אלא הם ישנים על מטותיהם והמקום מוריד להם גשמים. {{הע-שמאל|החקלאי במצרים מוותר על שינה כדי לחפור תעלות השקיה ולתחזקן, ואילו בא&quot;י ההשקיה היא טבעית.}}
משל למלך שהיה מהלך בדרך וראה בן טובים אחד ומסר לו עבד אחד לשמשו, 
שוב ראה בן טובים אחר {{ב|מעודן ומפונק ועסוק בפעולה ומכירו ואת אבותיו,|ולכן עולה על הראשון}} 
אמר גזרה שאני עושה {{ב|בידי|בעצמי}} ומאכילו! {{הע-שמאל|המשל מתיחס לשורה הראשונה של ההשוואה: מצרים שותה מהנילוס הנמוך המשרת אותה כעבד, ואילו א&quot;י שותה ישירות מהקב&quot;ה.}}
כך כל הארצות נתנו להן שמשים לשמשן: מצרים שותה מן הנילוס, בבל שותה מן הנהרות 
אבל ארץ ישראל אינה כן, אלא הם ישנים על מטותיהם והמקום מוריד להם גשמים, 

וללמדך שלא כדרכי בשר ודם דרכי מקום: בשר ודם קונה לו עבדים שהם זנים ומפרנסים אותו 
אבל מי שאמר והיה העולם קונה לו עבדים שיהא הוא זן ומפרנסם! {{הע-שמאל|מסקנה נוספת מהמשל הנ&quot;ל.}}
וכבר היו רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק מסובים בבית משתה בנו של רבן גמליאל, 
מזג רבן גמליאל את הכוס לרבי אליעזר ולא רצה לטלו; נטלו רבי יהושע, 
אמר לו רבי אליעזר: מה זה יהושע? בדין שאנו מסובים וגמליאל ברבי עומד ומשמשנו? 
אמר לו רבי יהושע: הנח לו וישמש! 
אברהם גדול העולם שמש מלאכי שרת, וכסבור שהם ערביים עובדי עבודה זרה {{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע&quot;ז, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא, בסוף פרשה א שבמסכת עמלק ב,]] שגם משה למד מאברהם; אבל השוו [[בראשית רבה מח יא]] ואילך, שם יודע אברהם שמדובר במלאכים.}}
שנאמר ([[בראשית יח ב]]) &quot;וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים&quot;, 
והלא דברים קל וחומר: ומה אברהם גדול העולם שמש מלאכי שרת, וכסבור שהם ערביים עובדי עבודה זרה, 
גמליאל ברבי לא ישמשנו? 
אמר להם רבי צדוק: הנחתם כבוד מקום ואתם עסוקים בכבוד בשר ודם! {{הע-שמאל|דברי ר' צדוק מחזירים את הדיון לנושא הדרשה – הגשם שניתן בא&quot;י ישירות מידי הקב&quot;ה.}}
אם מי שאמר והיה העולם משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומגדל צמחים 
ועורך שולחן לכל אחד ואחד, גמליאל ברבי לא ישמשנו? 

אתה אומר לכך בא הכתוב, או לפי שארץ מצרים פסולת כל הארצות הקישה הכתוב לארץ ישראל? {{הע-שמאל|רמז לדרשה אלטרנטיבית בגנותה של א&quot;י, והשוו לעיל פיסקה לז, ההצעה לדרשה שא&quot;י פסולה כקרני השור. כאן הדרשה האלטרנטיבית משווה את א&quot;י למצרים כפסולת ומציעה שהיא עולה על מצרים אבל לא על שאר הארצות. הדרשה שלפנינו מציגה את הדמיון בין גן העדן (בעצים) למצרים (בזרעים), וטוענת שמצרים – ובפרט ארץ גושן בימים שגרו בה ישראל – היתה מבורכת במיוחד, ובכל זאת א&quot;י עדיפה.}}
תלמוד לומר ([[בראשית יג י]]) &quot;כגן ה' כארץ מצרים&quot;, &quot;כגן ה'&quot; - באילנות, &quot;כארץ מצרים&quot; – בזרעים! 
או אינו מקישה אלא למגונה שבה? תלמוד לומר ([[ויקרא יח ג]]) &quot;אשר ישבתם בה&quot;, 
מקום שישבתם בו שנאמר ([[בראשית מז ו]]) &quot;במיטב הארץ&quot;! 
או אינו מקישה אלא לשעת גנותה? תלמוד לומר &quot;אשר יצאתם משם&quot;, 
כשהייתם שם היתה מתברכת בשבילכם, ולא עכשיו, שאין ברכה עליה כדרך שהייתם אתם שם. 

וכן אתה מוצא בכל מקום שהצדיקים הולכים - ברכה באת לרגלם {{הע-שמאל|ראו גם [[בראשית רבה לט]], על הברכה שמזוהה עם אברהם, וכאן לא הזכירו אותה כי היא מובנת מאליה, וראו [[בראשית רבה עג]]. והשוו את הרעיון הכללי ואת דברי ר' אלעזר בר' שמעון [[ביאור:תוספתא/סוטה/י|לתוספתא סוטה י]]}}
יצחק ירד לגרר - ברכה באת לרגליו, שנאמר ([[בראשית כו יב]]) &quot;ויזרע יצחק&quot;, 
ירד יעקב אצל לבן - ברכה באת לרגליו, שנאמר ([[בראשית ל כז]]) &quot;נחשתי ויברכני ה' בגללך&quot;, 
ירד יוסף אצל פוטיפר - ברכה באת לרגליו, שנאמר ([[בראשית לט ה]]) &quot;ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף&quot;, 
ירד יעקב אצל פרעה - ברכה באת לרגליו, שנאמר ([[בראשית מז י]]) &quot;ויברך יעקב את פרעה&quot;, 
במה ברכו? שנמנעו ממנו שני רעב, שנאמר ([[בראשית נ כא]]) &quot;ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם&quot;, 
מה כלכול האמור להלן בשני רעבון הכתוב מדבר, אף כלכול האמור כאן בשני רעבון הכתוב מדבר! {{הע-שמאל|שנות הרעב נפסקו כשירד יעקב למצרים, אבל חזרו לאחר מותו. רשב&quot;י חולק וטוען שלא חזר הרעב למצרים, ור' אלעזר מצדיק את ת&quot;ק – הוא ר' יוסי; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/י|תוספתא סוטה י,]] רעיון דומה במילים אחרות.}}
רבי שמעון בן יוחי אומר: אין זה קדוש השם, שדברי צדיקים קיימים בחייהם ובטלים לאחר מיתתם! 
אמר רבי אלעזר ברבי שמעון רואה אני את דברי רבי יוסי מדברי אבה, 
שזה הוא קדוש השם: שכל זמן שהצדיקים בעולם ברכה בעולם, 
נסתלקו צדיקים מן העולם - נסתלקה ברכה מן העולם. 

וכן אתה מוצא בארון האלהים שירד לבית עובד אדום הגתי, ונתברך בשבילו 
שנאמר ([[שמואל ב ו יב]]) &quot;ויגד למלך דוד לאמר ברך ה' את בית עובד אדום ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים&quot;, 
והלא דברים קל וחומר, ומה ארון: שלא נעשה לא לשכר ולא להפסד אלא לשברי לוחות שבו - נתברך בשבילו, 
קל וחומר לצדיקים שבעבורם נברא העולם. 
אבותינו באו לארץ - באת ברכה לרגלם, 
שנאמר ([[דברים ו יא]]) &quot;ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת ובורות חצובים אשר לא חצבת.&quot; 
רבי שמעון בן יוחי אומר: והלא בידוע שלא מלאתה, שעכשו באת לארץ, 
&quot;ובורות חצובים אשר לא חצבת&quot;, והלא בידוע שלא חצבת, שעכשו באת לארץ, 
([[דברים ו יא]]) &quot;כרמים וזיתים אשר לא נטעת&quot;, והלא בידוע שלא נטעת, שעכשו באת לארץ, 
מה תלמוד לומר מלאת, חצבת, נטעת? - זכותך היא שגרמה!
 
וכן אתה מוצא שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, 
היו אנשי הארץ בונים בתים וחופרים בורות שיחים ומערות נוטעים שדות וכרמים וכל עץ מאכל, {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|מכילתא, פתיחתא דויהי.]] דורש את לשון הנוכח בביטוי 'ואכלת ושבעת'.}}
כדי שיבואו אבותינו לארץ וימצאו אותה מלאה ברכה. 
או לפי שברכה זו עליהם יכול {{ב|יהו|הכנעניים}} אוכלים ושבעים? תלמוד לומר ([[דברים ו יא]]) &quot;ואכלת ושבעת&quot;, 
אתה אוכל ושובע, והם מונעים מנשיהם מבניהם ומבנותיהם, 
כדי שיבואו אבותינו לארץ וימצאו אותה מלאה ברכה, 
זו היא שאמרנו &quot;אשר יצאתם משם&quot;: כשהייתם שם {{ב|היתה|ארץ מצרים}} מתברכת בשבילכם, ולא עכשיו 
שאין ברכה עליה כדרך שהייתם אתם שם. 

אתה אומר לכך בא הכתוב או להקיש ביאתה של זו לביאתה של זו? 
ארץ מצרים הייתם עליה {{ב|מניין שנים שמטים ויובלות,|זמן מוגבל}} יכול אף בארץ כנען כן? 
תלמוד לומר &quot;לרשתה&quot;, לרשתה אתם באים, לא להיות עליה מניין שנים שמטים ויובלות, 
אלא הפרש בין ביאתה של זו לביאתה של זו: ביאת ארץ מצרים רשות, ביאת ארץ ישראל חובה. {{הע-שמאל|הברכה לא&quot;י תלויה בהתנהגות העם – בניגוד לברכה במצרים. כאן לראשונה מוצג חסרון פיזי של ארץ ישראל: הברכה בה תלויה בעם ואינה אוטומטית כמו במצרים.}}
ארץ מצרים, בין שעושים רצונו של מקום ובין שאין עושים רצונו של מקום - הרי לכם ארץ מצרים; 
ארץ ישראל אינו כן, אם אתם עושים רצונו של מקום - הרי לכם ארץ כנען; ואם לאו - הרי אתם גולים מעליה 
וכן הוא אומר ([[ויקרא יח כח]]) &quot;ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה&quot;. 
}}

===פיסקה לט=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יא'''
([[דברים יא יא]]) &quot;והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות&quot;, {{הע-שמאל|הרים קשים לעיבוד חקלאי, ולכן מציעים שבגנות א&quot;י הכתוב מדבר; וראו גם לעיל פיסקה לז, בדרשה על החרמון המכונה 'פסולת של א&quot;י'. אבל הדרשן ורשב&quot;י מוצאים היבט טוב גם בהרים.}} 
בשבח ארץ ישראל הכתוב מדבר! 
אתה אומר כן, או בגנות ארץ ישראל הכתוב מדבר, שמזכיר בה הרים? 
תלמוד לומר &quot;ובקעות&quot;, מה בקעות לשבח אף הרים לשבח; ועוד שנותן טעם בהר - טעם בבקעה, 
שפירות ההר קלים ופירות הבקעה שמנים. 

רבי שמעון בן יוחי אומר: כשהיא בקעה - עושה בית כור, {{הע-שמאל|רשב&quot;י טוען שהשטח בהר הוא גדול יותר, כי הוא מחשב את המדרונות שאינם במישור.}}
כשהוא הר - הרי הוא עושה בית כור מן הצפון, בית כור מן הדרום, בית כור מן המזרח, 
בית כור מן המערב, בית כור מלמעלה, ונמצא חמשה מכופלות! 

שנאמר ([[יחזקאל ה ה]]) &quot;כה אמר ה' אלהים זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות&quot;, {{הע-שמאל|דרשה נפרדת: האם ירושלים היא ארץ או שרק 'סביבותיה ארצות'? – התשובה היא שבא&quot;י יש סוגי קרקעות שונים ומגוונים, וראו גם בפיסקה לז לעיל.}}
ובמקום אחר קורא אותה &quot;ארץ&quot;; כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? 
ארץ שיש בה מיני ארצות הרבה: בית האדמה, בית החולות, בית העפר. 

דבר אחר: &quot;ארץ הרים ובקעות&quot;, מגיד שלא שוו טעם פירות הר לטעם פירות בקעה 
ולא טעם פירות בקעה לטעם פירות הר, 
אין לי אלא שלא שוו טעם פירות הר לטעם פירות בקעה ולא טעם פירות בקעה לטעם פירות הר, 
מנין שלא שוו טעם פירות הר זה לטעם פירות הר אחר, ולא טעם פירות בקעה זו לטעם פירות בקעה אחרת? 
תלמוד לומר &quot;ארץ הרים ובקעות&quot;, הרים - הרים הרבה; בקעות - בקעות הרבה. {{הע-שמאל|חלוקת א&quot;י להרבה הרים ולהרבה בקעות, וכן חלוקתה ל12 שבטים מגדילות את הגיוון שבה, הניכר בפירותיה.}}
רבי שמעון בן יוחי אומר: שתים עשר ארצות נתנו, כנגד שנים עשר שבטי ישראל 
ולא שוו טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה 
ולא טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה! 
ואלו הם: ([[דברים ו י]]-יא) &quot;כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה&quot;, {{הע-שמאל|12 פעמים מופיעה המילה 'ארץ' בפרשיות המספרות בשבח א&quot;י, ורשב&quot;י מסיק שמדובר ב12 ארצות שטעם פירותיהן שונה ומגוון.}} 
&quot;והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה&quot;, &quot;ארץ הרים ובקעות&quot;, &quot;ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה&quot;, 
([[דברים ח ז]]-י) &quot;כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה&quot;, &quot;ארץ נחלי מים&quot;, &quot;ארץ חטה ושעורה&quot;, 
&quot;ארץ זית שמן ודבש&quot;, &quot;ארץ אשר לא במסכנות&quot;, &quot;ארץ אשר אבניה ברזל&quot;, 
&quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot;, &quot;ארץ זבת חלב ודבש&quot; - הרי שתים עשר ארצות 
נתנו כנגד שנים עשר שבטי ישראל, ולא שוו טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה 
ולא טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה, 
תלמוד לומר &quot;ארץ הרים ובקעות&quot;, הרים - הרים הרבה, בקעות - בקעות הרבה. 

רבי יוסי בן המשולם אומר, מנין אתה אומר, שכשם שנותן מטעמים בארץ כך נותן מטעמים בים? 
תלמוד לומר ([[בראשית א י]]) &quot;ולמקוה המים קרא ימים&quot;, {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:משנה מקואות פרק ה#משנה ד|מקואות ה ד,]] וכן [[בראשית רבה ה ח]].}}
והלא ים אחד הוא שנאמר ([[בראשית א ט]]) &quot;יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד&quot;, 
מה תלמוד לומר &quot;ולמקוה המים קרא ימים&quot;? 
מגיד שלא שוה טעם דג העולה מעכו לטעם דג העולה מצידון, ולא העולה מצידון לעולה מפמייס! 

לפי שעפרו של הר קל ושל בקעה שמן, {{הע-שמאל|הבקעה אינה מתמלאת בבוץ, והמים מצמיחים עשב.
לעניין גלוי ושאינו גלוי ראו לעיל פיסקה לח; כאן 'שאינו גלוי' הוא שדה במדרון מזרחי, שאינו גלוי לגשם.
בא&quot;י יש גם השקיה ממי נהר וממי שלגים וממי הטל.}} 
יכול יהיו מים גורשים את העפר למקום בקעה ותהא בקעה מחוסרת מים? 
תלמוד לומר &quot;ארץ הרים ובקעות&quot;, הר לפי מה שהוא ובקעה לפי מה שהיא, 
וכן הוא אומר ([[זכריה י א]]) &quot;שאלו מה' מטר בעת מלקוש... ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה&quot;, 
או לפי שארץ ישראל מכופלת בהרים, יהא גלוי שותה, שאין גלוי אין שותה? 
תלמוד לומר &quot;למטר השמים תשתה מים&quot;, גלוי ושאין גלוי שותה! 
וכן הוא אומר ([[איוב לז יא]]) &quot;אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו&quot;, 
ואומר ([[איוב לז יב]]) &quot;והוא מסבות מתהפך&quot;, שיהו עננים מקיפות אותה ומשקות אותה מכל רוח, 
או לפי ששותה מי גשמים אבל אינו שותה מי שלוחים? 
תלמוד לומר &quot;למטר השמים תשתה מים&quot;, כשהוא אומר &quot;מים&quot; אף מי שלוחים שותה! 
וכן הוא אומר ([[דברים ח ז]]) &quot;כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים&quot;, 
או לפי ששותה מי שלוחים, אבל אינה שותה מי שלגים? 
תלמוד לומר &quot;למטר השמים תשתה מים&quot;, כשהוא אומר &quot;מים&quot; אף מי שלגים שותה! 
וכן הוא אומר ([[ישעיה נה י]]) &quot;כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים&quot;, 
ואומר ([[איוב לז ו]]) &quot;כי לשלג יאמר הוי ארץ&quot;, 
או לפי ששותה מי שלגים, אבל אינה שותה מי טללים? 
תלמוד לומר &quot;למטר השמים תשתה מים&quot;, כשהוא אומר &quot;מים&quot; אף מי טללים שותה! 

דבר אחר: מה גשמים לברכה אף טללים לברכה, {{הע-שמאל|דורש את הסמיכות הנפוצה של טל ומטר, שהטל אינו מעלה מחלות בצמחים אלא משקה אותם, בדומה למטר. בשורה האחרונה מופיע הטל כדימוי לקב&quot;ה ולישראל, כברכה.}}
וכן הוא אומר ([[בראשית כז כח]]) &quot;ויתן לך האלהים מטל השמים&quot;, 
ואומר ([[דברים לב ב]]) &quot;יערוף כמטר לקחי, תיזל כטל אמרתי&quot;, 
ואומר ([[הושע יד ו]]) &quot;אהיה כטל לישראל&quot;, ואומר ([[מיכה ה ו]]) &quot;והיה שארית יעקב כטל מאת ה'&quot;.
}}

===פיסקה מ=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יב'''
([[דברים יא יב]]) &quot;ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה&quot;, וכי אותה בלבד הוא דורש? {{הע-שמאל|דרשה על פרטיקולריות לעומת אוניברסליות. אמנם הקב&quot;ה מחוייב לכל העולם, אבל ההשגחה שלו על העולם היא נספח להשגחתו על ארץ ישראל, עם ישראל, המקדש והר סיני.}} 
והלא כל הארצות הוא דורש, שנאמר ([[איוב לח כו]]) &quot;להמטיר על ארץ לא איש... להשביע שואה ומשואה&quot;, 
ומה תלמוד לומר &quot;ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה&quot;? 
כביכול אין דורש אלא אותה; ובשביל דרישה שדורשה - דורש כל הארצות עמה. 
כיוצא בו אתה אומר ([[תהלים קכא ד]]) &quot;הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל&quot;, 
וכי ישראל בלבד הוא שומר? והלא הוא שומר את הכל 
שנאמר ([[איוב יב י]]) &quot;אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש&quot;, ומה תלמוד לומר &quot;שומר ישראל&quot;? 
כביכול שאינו שומר אלא ישראל; ובשביל שמירה ששומרם - שומר את הכל עמהם. 
כיוצא בו אתה אומר ([[מלכים א ט ג]]) &quot;והיו עיני ולבי שם כל הימים&quot;, 
והלא כבר נאמר ([[זכריה ד י]]) &quot;עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ&quot;, 
ואומר ([[משלי טו ג]]) &quot;בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים&quot;, 
ומה תלמוד לומר &quot;והיו עיני ולבי שם כל הימים&quot;? כביכול אין עיני ולבי אלא שם. 
כיוצא בו אתה אומר ([[תהלים כט ח]]) &quot;קול ה' יחיל מדבר, יחיל ה' מדבר קדש&quot;, 
מה תלמוד לומר? זה ביותר. 

&quot;דורש אותה&quot; - נתנה לדרישה, להפריש ממנה חלה תרומה ומעשרות {{הע-שמאל|החוקים המחייבים הפרשת מתנות חלים רק בא&quot;י.}}
או אף שאר ארצות נתנו לדרישה? תלמוד לומר &quot;אותה&quot;, 
אותה נתנה לדרישה, ולא שאר ארצות נתנו לדרישה. 

דבר אחר: &quot;דורש אותה&quot;, מגיד שנתנה בשכר דרישה {{הע-שמאל|לפי הדרשה א&quot;י מוצגת כשכר על לימוד התורה, בדומה לפשט שבו היא שכר על קיום מצוות, ובניגוד למושג של 'מצוות יישוב א&quot;י', שלפיו היא חובה וטורח המוטל עלינו בניגוד לנוחותנו.}}
שנאמר ([[דברים יא יט]]-כא) &quot;ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם... למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot;, 
ואומר ([[תהלים קה מד]]-מה) &quot;ויתן להם ארצות גוים... בעבור ישמרו חקיו&quot;. 

&quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot;, כתוב אחד אומר &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot;, {{הע-שמאל|הקב&quot;ה מביט תמיד לא&quot;י, וההבדל בין הפסוקים הוא רק בתוצאות של ההבטה הזאת: כשהוא מביט לטובה אין ישראל ניזוקים, וכשהוא מביט לרעה, כשאין ישראל עושים רצונו – הארץ רועדת ונהרסת.
כאן מתחיל המדרש לעסוק בקושי שבמגורים בא&quot;י, הקיים אם אין עושים רצונו.}}
וכתוב אחד אומר ([[תהלים קד לב]]) &quot;המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו&quot;, 
כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? כשישראל עושים רצונו של מקום &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot;, ואינם ניזוקים, 
וכשאין ישראל עושים רצונו של מקום &quot;המביט לארץ ותרעד&quot;. 

לענין טובה הוא אומר &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot;, לענין רעה הוא אומר &quot;המביט לארץ ותרעד&quot;, 
לענין טובה כיצד? היו רשעים בראש השנה ונגזרו עליהם גשמים מועטים - וחזרו בהם, {{הע-שמאל|דורש את הפסוק כולו, כולל הסיום 'מראשית שנה ועד אחרית השנה': למרות שנגזר דין מסויים בראש השנה – ניתן לתקן אותו או לקלקל אותו בהתאם להתנהגות הציבור גם מאוחר יותר.}}
להוסיף עליהם אי איפשר, אלא &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot;, 
מורידם בזמנם ומשלח בהם את הברכה, ומורידם על הארץ כשהיא צריכה להם. 
לענין רעה כיצד? הרי שהיו צדיקים בראש השנה ונגזרו עליהם גשמים מרובים - וחזרו בהם, 
לפחות מהם אי איפשר, אלא &quot;המביט לארץ ותרעד&quot;, 
מורידם שלא בזמנם ושולח בהם את המארה, ומורידם על הארץ שאינה צריכה להם, לימים ולמדברות 
שנאמר ([[איוב כד יט]]) &quot;ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו&quot;, 
מעשים שעשיתם עמדי בימות החמה, שלא הפרשתם תרומה ומעשרות - מנעו מכם את הגשמים. 

&quot;מראשית השנה ועד אחרית שנה&quot;, מגיד שמראשית השנה נגזרו עליה כמה גשמים כמה טללים, 
כמה חמה תזרח עליה, כמה רוחות נושבות עליה. {{הע-שמאל|ראו לעיל, וראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק א#משנה ב|ראש השנה א, ב,]] שם ''''בחג''' נידונים על המים', ולא בראש השנה.}}
דבר אחר: &quot;מראשית השנה&quot; אני אברך אתכם במשא ומתן, בבנין ובנטיעה, באירוסים ובנשואים 
ובכל מה שאתם שולחים בו את ידיכם אני אברך אתכם. {{הע-שמאל|הברכה מראש השנה היא על כל צרכי האדם, ולא רק בגשם. הסגנון, בגוף ראשון - מושפע מ[[שמות כ כא]].}}
דבר אחר: &quot;מראשית השנה ועד אחרית שנה&quot;, וכי יש פירות בשדה מתחלת השנה ועד סופה? 
אלא הם ברשותי ליתן בהם ברכה בבית, כשם שאני נותן בהם ברכה בשדה, 
שנאמר ([[דברים כח ח]]) &quot;יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך&quot;, {{הע-שמאל|הברכה והמארה עשויות להתגשם גם במאוחר, לאחר שהפירות אוחסנו ואפילו לאחר שנאכלו. ברכה מאפשרת התנהגות של מעט כאילו הוא הרבה ומאירה – להפך. כך מנוטרל המושג של יום דין מסויים, וראו גם בדרשה לעיל, 'לעניין טובה' וכו'.}}
ואומר ([[חגי ב יט]]) &quot;העוד הזרע במגורה... מן היום הזה אברך&quot;, 
מנין אף באוצר? שנאמר ([[דברים כח ג]]) &quot;ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה&quot;, 
מנין אף בעיסה? שנאמר ([[דברים כח ה]]) &quot;ברוך טנאך ומשארתך&quot;, 
מנין אף בכניסה וביציאה? שנאמר ([[דברים כח ו]]) &quot;ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך&quot;, 
מנין אף באכילה ובשביעה? תלמוד לומר ([[דברים ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;, 
מנין אף כשירדו לתוך מעיך? תלמוד לומר ([[שמות כג כה]]) &quot;והסירותי מחלה מקרבך&quot;, 
הם ברשותי ליתן בהם ברכה בבית, כשם שאני נותן בהם ברכה בשדה 
לא כינה ורקבובית בפירות, ולא יין מחמיץ, ולא שמן מבאיש 
או, לפי שמדת טובה מרובה ממדת פורענות, 
יכול לא יהו ברשותי ליתן בהם מארה בבית כשם שאני נותן בהם מארה בשדה? 
תלמוד לומר ([[חגי א ט]]) &quot;והבאתם הבית ונפחתי בו&quot;, 
ואומר ([[דברים כח כ]]) &quot;ישלח ה' בך את המארה את המהומה ואת המגערת&quot;, 
מנין אף באוצר? תלמוד לומר ([[דברים כח טז]]) &quot;ארור אתה בעיר&quot;, 
מנין אף בעיסה? תלמוד לומר ([[דברים כח יז]]) &quot;ארור טנאך ומשארתך&quot;, 
מנין אף בכניסה וביציאה? תלמוד לומר ([[דברים כח יט]]) &quot;ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך&quot;, 
מנין אף באכילה ובשביעה? תלמוד לומר ([[ויקרא כו כו]]) &quot;ואכלתם ולא תשבעו&quot;, 
מנין לכשירדו לתוך מעיים? תלמוד לומר ([[מיכה ו יד]]) &quot;וישחך בקרבך&quot;, 
הם ברשותי ליתן בהם מארה בבית כשם שאני נותן בהם מארה בשדה, 
כינה ורקבובית בפירות, ויין מחמיץ ושמן מבאיש. 

רבי שמעון בן יוחי אומר: משל למלך בשר ודם שהיו לו בנים ועבדים הרבה {{הע-שמאל|רשב&quot;י מדגיש שוב את התלות הקיומית של החיים בא&quot;י בקב&quot;ה וברצונו הטוב.}}
והיו נזונים ומתפרנסים מתחת ידו ומפתחות של אוצר בידו, 
כשהם עושים רצונו הוא פותח את האוצר, והם אוכלים ושבעים, 
וכשאין עושים רצונו הוא נועל את האוצר, והם מתים ברעב. 
כך ישראל: כשעושים רצונו של מקום ([[דברים כח יב]]) &quot;יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים&quot;, 
וכשאינם עושים רצונו, מה הוא אומר? 
([[דברים יא יז]]) &quot;וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר&quot;. 

רבי שמעון בן יוחי אומר: ככר ומקל ירדו כרוכים מן השמים, {{הע-שמאל|רשב&quot;י מציג את השכר והעונש במונחים ככר ומקל, ולא כמו ישעיה המשתמש במונחים טוב וחרב.}}
אמר להם: אם עשיתם את התורה - הרי ככר לאכל, ואם לאו - הרי מקל ללקות בו, 
היכן פירושו של דבר? ([[ישעיה א יט]]) &quot;אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו 
ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי ה' דבר&quot;. 
רבי אלעזר המודעי אומר: ספר וסייף ירדו כרוכים מן השמים, {{הע-שמאל|המקור למונחים ספרא וסייפא. הדרשה של ר' אלעזר דורשת את סיפור גן עדן כסיפור נתינת התורה: עץ החיים הוא התורה ולהט החרב הוא העונש למי שאינו שומר אותה.}}
אמר להם: אם עשיתם את התורה הכתובה בזה - הרי אתם ניצולים מזה, 
ואם לאו - הרי אתם לוקים בו. 
היכן פירושו של דבר? ([[בראשית ג כד]]) &quot;ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן 
את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים.
}}

===פיסקה מא=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יג'''
([[דברים יא יג]]) &quot;והיה אם שמע תשמעו אל מצותי&quot;, למה נאמר? {{הע-שמאל|הדרשה מבארת את הפרשה כקשורה למצוות לימוד תורה ולאו דווקא לקיום המצוות בכלל. והשוו לדברי ר' יהושע בן קרחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב ב,]] שהפרשה עוסקת בקיום המצוות.
לפי הדרשה לימוד התורה הוא גם במצוות שאין הלומדים יכולים לקיים באותו הזמן. והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ה|אבות ד ה,]] המעדיפה את הלומד על מנת לעשות על פני הלומד על מנת ללמד.}}
לפי שנאמר ([[דברים ה א]]) &quot;ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם&quot;, 
שומע אני שלא נתחייבו {{ב|בתלמוד|במצוות לימוד התורה התיאורטית}} עד שנתחייבו {{ב|במעשה|בקיום המצוות באופן מעשי}}? 
תלמוד לומר &quot;והיה אם שמע תשמעו אל מצותי&quot;, מגיד שמיד נתחייבו בתלמוד, 
ואין לי אלא מצות עד שלא נכנסו ישראל לארץ, כגון {{ב|בכורות וקרבנות ומעשר בהמה|מצוות שהיו חייבים בהן גם במדבר}} 
מצות משנכנסו ישראל לארץ, כגון {{ב|העומר והחלה ושתי הלחם ולחם הפנים,|שחייבים בהן רק אחרי שנכנסו לא&quot;י}} מנין? {{הע-שמאל|לעניין לחם הפנים – אמנם היו מחוייבים בו גם במדבר, אבל רק לאחר שבעת ימי המילואים (ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז#ב|תוספתא מנחות ז ב;]]) ואילו בלימוד המצווה היו מחוייבים לפני כן- דורש את הכפילות 'שמוע תשמעו'.}}
תלמוד לומר &quot;והיה אם שמע תשמעו אל מצותי&quot;, לרבות שאר מצות. 
אין לי אלא עד שלא כבשו וישבו 
משכבשו וישבו, כגון {{ב|לקט שכחה ופיאה ומעשרות ותרומה שמטים ויובלות,|מצוות התלויות בנחלת הארץ}} מניין? {{הע-שמאל|כאן דורש את 'מצוותי'.}}
תלמוד לומר &quot;והיה אם שמע תשמעו אל מצותי&quot;, להוסיף עליהם מצות אחרות. 

&quot;ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם&quot;, מגיד שמעשה תלוי בתלמוד, ואין תלמוד תלוי במעשה 
וכן מצינו, שענש על התלמוד יותר מן המעשה {{הע-שמאל|הדרשה ממשיכה לפתח את המתח  בין לימוד התורה לקיומה. נראה שהמתח הזה קשור גם למתח בין החכמים לחסידים הראשונים, וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ה|אבות ב ה,]] וכן [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ג#יז|תוספתא מע&quot;ש ג יז.]] ההעדפה בדרשה היא כמובן ללימוד, המזוהה עם אמת, חסד (!) ודעת.}}
שנאמר ([[הושע ד א]]) &quot;שמעו דבר ה' בית ישראל כי ריב לה' עם יושבי הארץ 
כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ&quot;, 
&quot;אין אמת&quot; - אין דברי אמת נאמרים, שנאמר ([[משלי כג כג]]) &quot;אמת קנה ואל תמכור&quot; 
&quot;ואין חסד&quot; - אין דברי חסד נאמרים, שנאמר ([[תהלים קיט סד]]) &quot;חסדך ה' מלאה הארץ&quot; 
&quot;ואין דעת&quot; - אין דברי דעת נאמרים, שנאמר ([[הושע ד ו]]) &quot;נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת&quot;. 

ואומר ([[ישעיה ה כד]]) &quot;לכן כאכול קש לשון אש וחשש להבה ירפה&quot; {{הע-שמאל|הפסוק מישעיה מתאר מצב שבו אוכל הקש את האש, בניגוד למצב הרגיל שבו ההפך מתרחש; וראו [[עובדיה א יח]].}}
וכי יש לך קש שהוא אוכל אש? אלא קש זה הוא עשו הרשע 
שכל זמן שישראל מרפים ידיהם מן (המצות)[התורה] - שולט בהם 
ואומר ([[ירמיה ט יא]]-יב) &quot;מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה 
על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עובר? {{הע-שמאל|דורש 'את תורתי' במובן 'את לימוד תורתי; ובדומה &quot;את תורת ה'&quot; – את לימוד התורה.}}
ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם, ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה&quot; 
ואומר ([[עמוס ב ד]]) &quot;כה אמר ה' על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו 
על מאסם את תורת ה' וחוקיו לא שמרו&quot;. 
וכבר היו רבי טרפון ורבי עקיבה ורבי יוסי הגלילי מסובים בבית עריס בלוד {{הע-שמאל|לפי המסקנה התלמוד גדול כי הוא מביא לידי קיום המצוות; אבל נראה שר' עקיבא מעדיף אפילו תלמוד שאינו מביא למעשה על פני המעשה עצמו. ר' טרפון טוען כשיטת החסידים, והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז,]] ששמעון מעדיף את המעשה על המדרש, וכן [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ט|אבות ג ט,]] הגישה של החסיד ר' חנינא בן דוסא.}}
נשאלה שאלה זו לפניהם: מי גדול, תלמוד או מעשה? אמר ר' טרפון: גדול מעשה! 
ר' עקיבה אומר: גדול תלמוד! ענו כולם ואמרו: גדול תלמוד, שהתלמוד מביא לידי מעשה! 
רבי יוסי הגלילי אומר: גדול תלמוד, שקודם לחלה ארבעים שנה, ולמעשרות חמשים וארבע, {{הע-שמאל|ר' יוסי, בעל &quot;סדר עולם&quot;, מדגיש את העובדה שהתלמוד התקיים לפני המעשה בהרבה מצוות, ומכאן שהוא גדול ממנו. כך גם בתקופת חז&quot;ל, כשהרבה מצוות לא יכלו להתקיים עקב החורבן. ראו בתחילת הפיסקה שהמעשרות ניתנו רק לאחר שחלפו 14 שנים מהכניסה לארץ (שנות הכיבוש והחלוקה), ואילו השביעית התקיימה לאחר עוד שבע שנים והיובל – 49 שנים אחרי חלוקת הארץ.
הדרשה מסתיימת בתיאור השכר על לימוד התורה – שוב בהנחה שהפרשה עוסקת במצוות הלימוד ולא בחובת המעשה.}} 
ולשמטים ששים ואחת, וליובלות מאה ושלש 
וכשם שענש על התלמוד יותר מן המעשה כך נתן שכר על התלמוד יותר מן המעשה 
שנאמר &quot;ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם&quot;, מהו אומר? &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; 
ואומר ([[תהלים קה מד]]-מה) &quot;ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו&quot; וגו'. 

&quot;אשר אנכי מצוה אתכם היום&quot;, {{הע-שמאל|הדגש בדרשה שלפנינו הוא שאין היררכיה בלימוד התורה, וערך הלימוד אינו קשור לזהות האומרו אלא לתוכן הדברים, ובלשון הרמב&quot;ם: 'שמע האמת ממי שאמרה' ([[שמונה פרקים לרמב&quot;ם הקדמה]]). דבר תורה מהקטן שבישראל מוערך כאילו נאמר ישירות מהקב&quot;ה עצמו, המכונה &quot;רועה '''אחד'''&quot; בקריאת שמע.}} 
מנין אתה אומר שאם שמע אדם דבר מפי קטן שבישראל יהא בעיניו כשומע מפי חכם? 
תלמוד לומר &quot;אשר אנכי מצוה אתכם&quot;, 
ולא כשומע מפי חכם, אלא כשומע מפי חכמים, שנאמר ([[קהלת יב יא]]) &quot;דברי חכמים כדרבונות&quot; 
מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה, להביא חיים לבעליה {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ז|תוספתא סוטה ז ז]]}}
כך דברי תורה מכוונים דעתו של אדם לדעת המקום, 
ולא כשומע מפי חכמים, אלא כשומע מפי סנהדרין; שנאמר &quot;בעלי אסופות&quot; 
ואין אסופות אלא סנהדרין, שנאמר ([[במדבר יא טז]]) &quot;אספה לי שבעים איש מזקני ישראל&quot; 
ולא כשומע מפי סנהדרין, אלא כשומע מפי משה, שנאמר ([[קהלת יב יא]]) &quot;נתנו מ'''רועה''' אחד&quot; 
ואומר ([[ישעיה סג יא]]) &quot;ויזכור ימי עולם משה עמו&quot; 
ולא כשומע מפי משה, אלא כשומע מפי הגבורה, שנאמר &quot;נתנו מרועה '''אחד'''&quot;, 
ואומר ([[תהלים פ ב]]) &quot;רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף יושב הכרובים הופיעה&quot; 
ואומר ([[דברים ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' '''אחד'''&quot;. 

הרי הוא אומר ([[שיר השירים ז ה]]) &quot;עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים&quot; {{הע-שמאל|דרשה נוספת בזכותם של חכמים וחשבונותיהם, המתקיימים בבתי המדרש. לפי הדרשה בזכותם תבוא הגאולה ע&quot;י אליהו הנביא.}}
&quot;עיניך&quot; - אלו זקנים המתמנים על הצבור 
וכן הוא אומר ([[ישעיה כט י]]) &quot;כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם&quot;, 
&quot;ברכות&quot; - מה ברכה זו, אין אדם יודע מה שבתוכה - כך אין אדם עומד על דברי חכמים, 
&quot;בחשבון&quot; - בחשבונות שנגמרים בעצה ובמחשבה; היכן נגמרים? בבתי מדרשות, &quot;על שער בת רבים&quot;, 
מה הוא אומר ([[שיר השירים ז ה]]) &quot;אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק&quot; 
אם עשיתם את התורה - קוו לאליהו, שאמרתי לו ([[מלכים א יט טו]]) &quot;לך שוב לדרכך מדברה דמשק&quot; 
ואומר ([[מלאכי ג כב]]–כד) &quot;זכרו תורת משה עבדי... הנה אנכי שולח... והשיב וגו'. 

&quot;לאהבה את ה' אלהיכם&quot;, שמא תאמר: הריני למד תורה בשביל שאעשיר, בשביל שאקרא רבי 
בשביל שאקבל שכר לעולם הבא? תלמוד לומר &quot;לאהבה את ה' אלהיכם&quot;, {{הע-שמאל|לימוד התורה צריך להיות לשם קיום המצווה ולא כדי לזכות בהישגים אחרים, והשוו לסיפור על אלישע בן אבויה ב[[ירושלמי חגיגה ב א]].}}
כל שאתם עושים - לא תהו עושים אלא מאהבה. 

&quot;ולעבדו&quot; - זה תלמוד. אתה אומר זה תלמוד, או אינו אלא עבודה? {{הע-שמאל|לפי הדרשה עבודת ה' היא בעיקר בלימוד התורה. העבודה אינה בקרבנות המקדש, כדעת הצדוקים, שהרי אדם הראשון לא הקריב קרבנות אלא עבד את ה' בגן העדן, ולפי הדרשה עשה זאת בלימוד התורה ובשמירת המצוות. הויכוח עם הצדוקים בעניין זה ניכר, כנראה, כבר [[ביאור:משנה ברכות פרק א|במשנה ברכות א א,]] המזכירה את הכהנים בהקשר של מצוות קריאת שמע - היא מצוות לימוד התורה!}}
הרי הוא אומר ([[בראשית ב טו]]) &quot;ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה&quot; 
וכי מה עבודה לשעבר ומה שמירה לשעבר? הא למדת: לעבדה - זה תלמוד; ולשמרה - אלו מצות! 
וכשם שעבודת מזבח קרויה עבודה - כך תלמוד קרוי עבודה! 
דבר אחר: ולעבדו - זו תפלה; אתה אומר זו תפלה, או אינו אלא עבודה? {{הע-שמאל|דרשה דומה לקודמתה, המסיקה שעבודת ה' היא בתפילה הנעשית בלב. שתי הדרשות מציגות שני תחליפים לעבודת המקדש שאינה יכולה להתקיים אחרי החורבן ואף בגלות בבל. חכמים קבעו שהתפילה היא כנגד התמידים והיא התחליף לפולחן המקדש. הפסוק מתהלים ממחיש את הרעיון הזה, והפסוקים מדניאל מציגים תפילה בבבל כעבודה.}}
תלמוד לומר &quot;בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot;; וכי יש עבודה בלב? הא מה תלמוד לומר &quot;ולעבדו&quot; - זו תפלה! 
וכן דוד אומר ([[תהלים קמא ב]]) &quot;תכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב&quot;, 
ואומר ([[דניאל ו יא]]) &quot;ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתיה וגו' 
ואומר ([[דניאל ו כא]]) &quot;וכמקרביה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענא מלכא ואמר לדניאל 
דניאל עבד אלהא חייא אלהך די אנת פלח ליה בתדירא היכל לשיזבותך מן אריותא&quot; 
וכי יש פולחן בבבל? הא מה תלמוד לומר &quot;ולעבדו&quot; - זו תפלה! 
וכשם שעבודת מזבח קרויה עבודה - כך תפלה קרויה עבודה! 

רבי אליעזר בן יעקב אומר: &quot;ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; - הרי זו אזהרה לכהנים {{הע-שמאל|ר' אליעזר בן יעקב מציג את הפרשנות הכוהנית לעבודה כעבודה במקדש, שהכהנים צריכים להתרכז בזמן ההקרבה 'בכל לבבם', ולחשוב על ששה דברים, ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ד#משנה ו|זבחים ד ו.]]}}
שלא יהא לבם חולק בשעת עבודה. 

דבר אחר: מה תלמוד לומר &quot;בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot;? {{הע-שמאל|דרשה על הכפילות בין פרשת שמע לפרשתנו. כאן מתפרשת הפרשה כחובת העשיה ולא כלימוד תורה, והשוו גם דרשת ר' יהושע בן קרחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב ב.]]
השורה האחרונה מעבירה את הדרשן לפסוק הבא.}}
והלא כבר נאמר ([[דברים ו ה]]) &quot;בכל לבבך ובכל נפשך&quot;? להלן ליחיד, כאן לציבור 
להלן לתלמוד כאן למעשה. הואיל ושמעת - עשה! 
עשיתם מה שעליכם - אף אני אעשה מה שעלי: ([[דברים יא יד]]) &quot;ונתתי מטר ארצכם בעתו&quot;! 
}}

===פיסקה מב=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יד'''
([[דברים יא יד]]) &quot;ונתתי&quot;, אני, לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה לח, 'משל למלך שהיה מהלך בדרך'.}}
&quot;מטר ארצכם&quot;, ולא מטר כל הארצות 
כן הוא אומר ([[איוב ה י]]) &quot;הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות&quot; 
רבי נתן אומר: &quot;בעתו&quot; - מלילי שבת ללילי שבת, כדרך שירדו בימי {{ב|שלמצו|שלומציון}} המלכה 
וכל כך למה? רבי אומר: כדי שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר {{ב|הרי|היכן}} שכר כל המצות 
אלא ([[ויקרא כו ג]]-ד) &quot;אם בחוקותי תלכו... ונתתי גשמיכם בעתם&quot; 
&quot;והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי, ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש&quot;. 

ומנין שנתנה ברכה אחת לישראל שכל הברכות כלולות בה? {{הע-שמאל|ברכת יבולי  השדה כוללת את כל הברכות הגשמיות, ועדיפה על ברכת הכסף.}}
תלמוד לומר ([[קהלת ה ט]]) &quot;אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לא תבואה&quot; 
ואומר ([[קהלת ה ח]]) &quot;ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד&quot; 
מלך זה שולט באוצרות של כסף וזהב, ואינו משועבד אלא ליוצא מן השדה 
הא למדת שנתנה ברכה אחת לישראל שכל הברכות כלולות בה. 

&quot;יורה&quot;, שיורד ומורה את הבריות להכניס פרותיהם ולהטיח גגותיהם ולעשות כל צרכיהם. {{הע-שמאל|דורש יורה מלשון הוראה, פקודה.}}
דבר אחר: &quot;יורה&quot; - שמתכוין לארץ ואינו יורד בזעף. {{הע-שמאל|דורש יורה בניגוד ליורד (בזעף).}}
דבר אחר: &quot;יורה&quot; שיורד ומרוה את הארץ ומשקה עד תהום 
וכן הוא אומר ([[תהלים סה יא]]) &quot;תלמיה רוה נחת גדודיה&quot; {{הע-שמאל|דורש יורה מלשון מרווה.}}

יורה במרחשון ומלקוש בניסן. {{הע-שמאל|דורש בעתו, שאינו מקדים ומאחר.}}
אתה אומר יורה במרחשון ומלקוש בניסן, או יורה בתשרי ומלקוש באייר? 
תלמוד לומר &quot;בעתו&quot;: יורה במרחשון ומלקוש בניסן 
וכן הוא אומר ([[יחזקאל לד כו]]) &quot;והורדתי הגשם בעתו&quot; וגו' 

או מה יורה: משיר פרות שוטף זרעים שוטף גרנות? {{הע-שמאל|דוחה מדרשים שליליים על יורה ומלקוש: יורה מלשון יריה וסקילה, ומלקוש מלשון מעלה סקאין (מביא ארבה).
הפסוק מיואל מוכיח שהיורה הוא גשם ברכה, וסמיכות הביטויים מוכיחה שגם המלקוש הוא ברכה ואינם גשמי זעף כמו שירדו לחוני המעגל, ראו [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ח|תענית ג ח.]]}}
תלמוד לומר &quot;מלקוש&quot;: מה מלקוש לברכה אף יורה לברכה, 
או מה מלקוש, מפיל בתים ועוקר אילנות ומעלה סקאין? 
תלמוד לומר &quot;יורה&quot;: מה יורה לברכה אף מלקוש לברכה 
וכן הוא אומר ([[יואל ב כג]]) &quot;ובני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה&quot;. 

&quot;ואספת דגנך תירושך ויצהריך&quot;, דגנך {{ב|מלא,|מרובה}} תירושך מלא, יצהרך מלא {{הע-שמאל|העבודה בשדה תהיה מרובה: הקציר והדיש ימשכו עד עונת הבציר, דריכת הענבים תימשך עד עונת הזריעה, והחריש ימשך עד הקציר. שוב, הדרשה דוחה (על סמך הפסוקים מויקרא) מדרשי גנאי, שלפיהם יספיק אדם לאסוף את פירותיו במהירות מפני מיעוטם.}}
אתה אומר דגנך מלא תירשך מלא יצהרך מלא, 
או ואספת דגנך תירושך ויצהרך מפני מיעוט הפירות? 
תלמוד לומר ([[ויקרא כו ה]]&quot;) &quot;והשיג לכם דיש את בציר&quot;, 
מקיש דיש לבציר: מה בציר משאתה מתחיל בו אי אתה יכול להניחו 
אף דיש משאתה מתחיל בו אי אתה יכול להניחו. 
דבר אחר: שיהא חורש {{ב|בשעת|עד שעת}} קציר וקוצר בשעת חריש 
וכן איוב אומר ([[איוב כט יט]]) &quot;וטל ילין בקצירי&quot;. 

דבר אחר: &quot;ואספת דגנך&quot;, למה נאמר? {{הע-שמאל|ר' ישמעאל דורש מהחכם להגביל את עיסוקו בתורה ולהשקיע זמן בעבודת האדמה; רשב&quot;י מפרש את הפסוקים כתוכחה: במצב שישראל חוטאים – ענשם הוא שעליהם לאסוף את היבולים בעצמם. עבודת האדמה היא עונש בעיניו, ואילו המצב הרצוי הוא שהיא תיעשה ע&quot;י הגויים, ואילו ישראל ילמדו תורה; וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] וראו דברי רשב&quot;י גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|במכילתא ויסע ב,]] 'לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן'.}}
לפי שנאמר ([[יהושע א ח]]) &quot;לא ימוש ספר התורה הזה מפיך&quot;, שומע אני כמשמעו? 
תלמוד לומר &quot;ואספת&quot; וגו', דרך ארץ דברה תורה! דברי רבי ישמעאל 
רבי שמעון בן יוחי אומר: אין לדבר סוף! קוצר בשעת קציר, חורש בשעת חריש, 
דש בשעת שרב, זורה בשעת הרוח! אימתי אדם למד תורה? 
אלא כשישראל עושים רצונו של מקום - מלאכתם נעשית על ידי אחרים 
שנאמר ([[ישעיה סא ה]]) &quot;ועמדו זרים ורעו צאנכם&quot; וגו' 
וכשאינם עושים רצון המקום - מלאכתם נעשית על ידי עצמם 
ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשה על ידם, שנאמר ([[דברים כח מח]]) &quot;ועבדת את אויביך&quot; וגו'. 

דבר אחר: &quot;ואספת דגנך תירושך ויצהריך&quot;, {{הע-שמאל|דורש 'ואספת' – כיוסף, שהעשיר את מצרים בכסף ובזהב. ארץ ישראל תייצא לכל הארצות מפירותיה.}}
שתהא ארץ ישראל מלאה דגן תירוש ויצהר, וכל הארצות {{ב|דובאות|מביאות}} למלאות אותה כסף וזהב 
כענין שנאמר ([[בראשית מז יד]]) &quot;וילקט יוסף את כל הכסף&quot; 
ואומר ([[דברים לג כה]]) &quot;וכימיך דבאיך&quot;, שיהיו כל הארצות דובאות כסף וזהב לארץ ישראל. 

דבר אחר &quot;דגנך&quot; כמשמעו, &quot;תירשך&quot; זה היין {{הע-שמאל|מפרש את הפשט של המילים העתיקות &quot;תירושך ויצהרך&quot;.}}
כענין שנאמר ([[ישעיה סה ח]]) &quot;כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול&quot;, 
&quot;יצהרך&quot; זה השמן, כענין שנאמר ([[יואל ב כד]]) &quot;והשיקו היקבים תירוש ויצהר&quot;. 

דבר אחר: דגנך לך, תירושך לך, יצהרך לך, {{הע-שמאל|דורש את כ השייכות, שהיבולים יהיו לישראל, ולא לפולשים כבימי גדעון ובימי חז&quot;ל עצמם.}}
לא כענין שנאמר ([[שופטים ו ג]]) &quot;והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו&quot; 
אלא כענין שנאמר ([[ישעיה סב ח]]-ט) &quot;נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל...
כי מאספיו יאכלוהו והללו את ה', ומקבציו ישתוהו בהר קדשי&quot;.
}}

===פיסקה מג=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא טו-יז'''
([[דברים יא טו]]) &quot;ונתתי עשב בשדך לבהמתך&quot;, שלא תהא מצטער {{ב|למדברות|להוביל את הבהמה למרעה}} {{הע-שמאל|הדרשה מתקשה בביטוי 'עשב בשדך', שלכאורה יעלה העשב במקום היבול המצופה.}}
אתה אומר שלא תהא מצטער למדברות, או אינו אלא &quot;ונתתי עשב בשדך לבהמתך&quot; כמשמעו? 
תלמוד לומר &quot;ואכלת ושבעת&quot; 
הא מה אני מקיים &quot;ונתתי עשב בשדך לבהמתך&quot;? שלא תהא מצטער למדברות 
רבי יהודה בן בבא אומר: &quot;ונתתי עשב בשדך לבהמתך&quot; – {{ב|בין התחומים|בין שדה לשדה}} 
ר' שמעון בן יוחי אומר: &quot;ונתתי עשב בשדך לבהמתך&quot; {{הע-שמאל|רשב&quot;י מפרש שיעלה העשב אבל לא יפחית את היבול העיקרי. דרשתו כאן סותרת את דרשתו לעיל בפיסקה מב.}}
שתהא גוזז ומשליך לפני בהמתך כל ימות הגשמים 
ואתה מונע ידך ממנה קודם לקציר שלשים יום - והיא עושה ואינה פוחתת מדגנה 

רבי אומר: &quot;ונתתי עשב בשדך לבהמתך&quot; - זה פשתן {{הע-שמאל|הפשתן נאכל גם ע&quot;י הבהמה וגם ע&quot;י האדם, אבל בעיקרו הוא מוצר מסחרי המכניס כסף, וכן בתהלים העשב נועד לעבודת האדם ובעבורו קונה החקלאי לחם.}}
וכן הוא אומר ([[תהלים קד יד]]) &quot;מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם להוציא לחם מן הארץ&quot;. 

&quot;ואכלת ושבעת&quot; - סימן טוב לאדם כשבהמתו אוכלת ושבעה {{הע-שמאל|אמנם הבהמה היא שאוכלת, אבל היא חוזרת ותורמת לעבודת התבואה.}}
וכן הוא אומר ([[משלי יב י]]) &quot;יודע צדיק נפש בהמתו&quot;. 
דבר אחר: &quot;ואכלת ושבעת&quot; - כשבהמתך אוכלת ושבעה עובדת בכח האדמה 
שנאמר ([[משלי יד ד]]) &quot;ורב תבואות בכוח שור&quot;. 
דבר אחר: &quot;ואכלת ושבעת&quot; - מן הולדות {{הע-שמאל|אכילת האדם אינה את העשב אלא את ולדות הבהמה.}}
אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר ([[ירמיה לא יא]]) &quot;ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב ה' 
על דגן ועל תירוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר&quot;. 

([[דברים יא טו]]-טז) &quot;ואכלת ושבעת, השמרו לכם פן יפתה לבבכם&quot;, {{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפסוקים טו-טז: דווקא לאחר שתאכל ותשבע עולה הסכנה של מרד בקב&quot;ה. ברכת המזון מתמודדת עם הסכנה של חברת השפע.}}
אמר להם: הזהרו שמא תמרדו במקום! שאין אדם מורד במקום אלא מתוך שובע 
שנאמר ([[דברים ח יב]]-יג) &quot;פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת, 
ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך&quot; 
מהו אומר? ([[דברים ח יד]]) &quot;ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך&quot;! 
כיוצא בו אתה אומר ([[דברים לא כ]]) &quot;כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו זבת חלב ודבש&quot;, 
מהו אומר? &quot;ופנה אל אלהים אחרים&quot;! 
כיוצא בו אתה אומר ([[שמות לב ו]]) &quot;וישב העם לאכול ושתה&quot;, מהו אומר? 
([[שמות לב ח]]) &quot;עשו להם עגל מסכה&quot;! 
וכן אתה מוצא באנשי דור המבול, שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע {{הע-שמאל|לעניין דור המבול, אנשי המגדל ואנשי סדום ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ב|תוספתא סוטה ג ב-ג,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|מכילתא שירה ב.]]}}
מה נאמר בהם? ([[איוב כא ט]]-יג) &quot;בתיהם שלום מפחד... שורו עבר... ישלחו כצאן עויליהם... יבלו בטוב ימיהם&quot; 
היא גרמה להם: ([[איוב כא יד]]-טו) &quot;ויאמרו לאל סור ממנו, מה שדי כי נעבדנו&quot; וגו' 
אמרו: טפה אחת של גשמים היא, אין אנו צריכים לו! ([[בראשית ב ו]]) &quot;ואיד יעלה מן הארץ&quot;! 
אמר להם המקום: בטובה שהיטבתי לכם, בה אתם מתגאים לפני? - בה אני נפרע מכם! 
([[בראשית ז יב]]) &quot;ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה&quot;! 
רבי יוסי בן דורמסקית אומר: הם נתנו עיניהם עליונה ותחתונה כדי לעשות תאותם {{הע-שמאל|ר' יוסי מזהה את חטא דור המבול עם סיפור בני האלוהים ובנות האדם, כלומר בתחום המיני.}}
אף המקום פתח עליהם מעיינות עליונים ותחתונים כדי לאבדם 
שנאמר ([[בראשית ז יא]]) &quot;ביום הזה נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו&quot;. 
וכן אתה מוצא באנשי מגדל, שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע 
מה נאמר בהם? ([[בראשית יא א]]-ב) &quot;ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים 
ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם&quot; 
ואין ישיבה האמורה כאן אלא אכילה ושתיה, 
כענין שנאמר ([[שמות לב ו]]) &quot;וישב העם לאכול ושתה ויקומו לצחק&quot; 
היא גרמה להם שאמרו ([[בראשית יא ד]]) &quot;הבה נבנה לנו עיר&quot; וגו' 
מה נאמר בהם? ([[בראשית יא ח]]) &quot;ויפץ ה' אותם משם&quot;! 
וכן אתה מוצא באנשי סדום, שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע 
מה נאמר בהם? ([[איוב כח ה]]-ח) &quot;ארץ ממנה יצא לחם, מקום ספיר אבניה, 
נתיב לא ידעו עיט, לא הדריכוהו בני שחץ&quot; וגו' 
אמרו אנשי סדום: הרי מזון אצלינו, הרי כסף וזהב אצלינו, נעמוד ונשכח תורת הרגל מארצנו! 
אמר להם המקום: בטובה שהיטבתי לכם אתם מבקשים לשכח תורת הרגל מביניכם? 
אני משכח אתכם מן העולם! 
מה נאמר בהם ([[איוב כח ד]]) &quot;פרץ נחל מעם גר&quot; 
([[איוב יב ה]]-ו) &quot;לפיד בוז... ישליו אוהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל&quot; 
היא גרמה להם &quot;לאשר הביא אלוה בידו&quot;! 
וכן הוא אומר ([[יחזקאל טז מח]]-נ) חי אני נאום ה' אלהים אם עשתה סדם... 
הנה זה היה עון סדם אחותך&quot; כל כך &quot;ויד עני ואביון לא החזיקה ותגבהינה&quot; 

כיוצא בו אתה אומר ([[בראשית יג י]]) &quot;כי כלה משקה&quot;, {{הע-שמאל|הדרשה על 'כולה משקה' – 'ותשקינה' אינה בתוספתא אבל במכילתא (שם) היא נמצאת. הכותרת שם היא 'שבמה שנתגאו לפניו – בו נפרע מהם', ובהקשר זה הדרשה מובנת. כאן הכותרת היא 'שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע', והדרשה אינה מתאימה כאן.
בהמשך עובר המדרש להרחבה בעניין 'אם כך נתן למכעיסיו – קל וחומר לעושי רצונו'.}}
מהו אומר? ([[בראשית יט לג]]) &quot;ותשקין את אביהם יין&quot; 
ומאין היה להן יין במערה? אלא שנזדמן להן לשעה 
וכן הוא אומר ([[יואל ד יח]]) &quot;והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס&quot; {{הע-שמאל|לפי הדרשה היין שבו השתמשו בנות לוט נבע בדרך נס מההרים שבמערה.}}
אם כך נתן למכעיסיו - קל וחומר לעושי רצונו. 

ר' מאיר אומר: הרי הוא אומר ([[אסתר א ו]]) &quot;חור כרפס ותכלת&quot; {{הע-שמאל|דרשת ר' מאיר נמצאת רק בחלק מכתבי היד, ואינה במקבילות. היא מעבירה את המדרש מהדרשה על בנות לוט לסיפור על ר עקיבא המצחק. היא מבוססת על ההנחה של חז&quot;ל שמידה טובה מרובה ממדת פורענות, ומבקשת לאזן ביניהן; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}
וכי מה בא הכתוב ללמדנו עושרו של אחשורוש? אלא אם כך נתן למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו! 

וכבר היו רבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה נכנסים לרומי 
שמעו קול המיה של מדינה מפיטיוליס עד מאה ועשרים מיל {{הע-שמאל|ראו [[מכות כד א]]}}
התחילו הם בוכים ורבי עקיבה מצחק. אמרו לו: עקיבה, מפני מה אנו בוכים ואתה מצחק? 
אמר להם: אתם למה בכיתם? אמרו לו: ולא נבכה? 
שהגוים עובדי עבודה זרה, מזבחים לאלילים ומשתחוים לעצבים - יושבים בטח שלוה ושאנן 
ובית הדום רגליו של אלהינו היה לשריפת אש ומדור לחיות השדה! 
אמר להם: אף אני לכך צחקתי; אם כך נתן למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו! 
שוב פעם אחת היו עולים לירושלם. הגיעו לצופים - קרעו בגדיהם 
הגיעו להר הבית וראו שועל יוצא מבית קדש הקדשים. התחילו הם בוכים ורבי עקיבה מצחק 
אמרו לו: עקיבה, לעולם אתה מתמיה, שאנו בוכים ואתה מצחק! 
אמר להם: ואתם למה בכיתם? אמרו לו: לא נבכה 
על מקום שכתוב בו ([[במדבר א נא]]) &quot;והזר הקרב יומת&quot;, הרי שועל יוצא מתוכו! 
עלינו נתקיים ([[איכה ה יז]]-יח) &quot;על זה היה דוה לבנו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו&quot;! 
אמר להם: אף אני לכך צחקתי: 
הרי הוא אומר ([[ישעיה ח ב]]) &quot;ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו&quot; 
וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? {{הע-שמאל|אוריה בן שמעיה נזכר ב[[ירמיה כו כ]], ור' עקיבא מזהה אותו עם אוריה הכהן; זכריה הנביא עדיין לא נולד בזמן שישעיהו ניבא את נבואתו; ר' עקיבא מזהה את העדים שמזכיר ישעיה עם שתי הדמויות הללו, ומוצא בהתגשמות נבואת החורבן של אוריה אישור לכך שגם נבואת הנחמה שבזכריה תתגשם.}}
מה אמר אוריה? ([[ירמיה כו יח]]) &quot;ציון שדה תחרש וירושלם עיים תהיה, והר הבית לבמות יער&quot;, 
מה אמר זכריה? ([[זכריה ח ד]]) &quot;כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות... ורחבות העיר...&quot; 
אמר המקום: הרי לי שני עדים האלו; אם קיימים דברי אוריה - קיימים דברי זכריה 
ואם בטלו דברי אוריה - בטלים דברי זכריה! 
שמחתי שנתקיימו דברי אוריה, לסוף שדברי זכריה עתידים לבוא! 
בלשון הזה אמרו לו: עקיבה נחמתנו! 

דבר אחר: &quot;ואכלת ושבעת, השמרו לכם&quot;, אמר להם: הזהרו שמא יטעה אתכם יצר הרע ותפרשו מן התורה {{הע-שמאל|כאן הגורם לע&quot;ז אינו האכילה והשפע אלא עצם הפרישה מעבודת הקב&quot;ה: הדרשה אינה מכירה במצב שבו אין לאדם דת, וטוענת שעצם הפרישה מעבודת ה' מובילה את הפורש לע&quot;ז.}}
שכיון שאדם פורש מן התורה - הולך ומדבק בעבודה זרה 
שנאמר ([[שמות לב ח]]) &quot;סרו מהר מן הדרך אשר צויתים - עשו להם עגל מסכה&quot; 
ואומר ([[שמואל א כו יט]]) &quot;אם ה' הסיתך בי ירח מנחה, ואם בני אדם - ארורים הם לפני ה' 
כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה', לאמר לך עבוד אלהים אחרים&quot;! 
וכי תעלה על דעתך שדוד המלך עובד עבודה זרה? 
אלא כיון שפוסק מדברי תורה - הולך ומדבק בעבודה זרה. 

&quot;וסרתם&quot;, מדרך חיים לדרך מות. 

&quot;ועבדתם אלהים אחרים&quot;, וכי אלהים הם? {{הע-שמאל|הכינוי 'אלוהים אחרים' מופיע בלשון המקרא בכמה מקומות. חז&quot;ל העדיפו את הכינוי 'עבודה זרה', וכאן הם מנסים להתמודד עם לשון המקרא שנראית לכאורה כמאשרת את אלוהותם של האלים הזרים. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}
והלא כבר נאמר ([[ישעיה לז יט]]) &quot;ונתון את אלהיהם באש כי לא אלהים המה&quot;, 
ולמה נקרא שמם אלהים אחרים? שמאחרים את הטובה מלבא בעולם. {{הע-שמאל|אחרים מלשון מאוחר. הדרשה משלימה עם הכינוי 'אלוהים', אבל מפרשת 'אחרים' ככינוי גנאי, וכך גם הדרשות הבאות.}}
דבר אחר: &quot;אלהים אחרים&quot; - שעושים את עובדיהם אחרים. 
דבר אחר: &quot;אלהים אחרים&quot; - שאחרים קורים אותם אלוהות. {{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בקשרים בין האלילים לעובדיהם: האלילים מגדירים את עובדיהם, העובדים מגדירים את האלילים, או שהאלילים מכזיבים את העובדים להם.}}
דבר אחר: &quot;אלהים אחרים&quot; - שאחרים הם לעובדיהם 
וכן הוא אומר ([[ישעיה מו ז]]) &quot;אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו&quot;. 
רבי יוסי אומר: למה נקרא שמם &quot;אלהים אחרים&quot; 
שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר, אילו נקראו על שמו היה בהם צורך 
והרי נקראו על שמו - ולא היה בהם צורך! {{הע-שמאל|ר' יוסי מסביר את הביטוי כאשראי שנותן התנ&quot;ך לאלילים, וקורא אותם בשמו של הקב&quot;ה – ולמרות השם המשותף הזה אין באלילים ממש. לפי המדרש עלה האוקיינוס עוד לפני המבול והציף חלקים מהעולם, וראו גם [[בראשית רבה כג ז]].}}
אימתי נקראו על שמו? בימי אנוש בן שת, שנאמר ([[בראשית ד כו]]) &quot;אז הוחל לקרא בשם ה'&quot; 
באותה שעה עלה אוקיינוס והציף שלישו של עולם 
אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם עשיתם מעשה חדש, וקראתם לעצמכם 
אף אני אעשה מעשה חדש ואקרא לעצמי, שנאמר ([[עמוס ה ח]]) &quot;הקורא למי הים וישפכם&quot; וגו' 
רבי יצחק אומר: אילו נפרט שמה של עבודה זרה לא ספקו להם כל עיירות שבעולם. {{הע-שמאל|לאלילים שמות רבים ואין אפשרות לנקוב בשם כולם.}}
רבי אליעזר אומר: למה נקרא שמם &quot;אלהים אחרים&quot;? שמחדשים להם אלוהות בכל יום 
שאם היה של זהב וצריך לו - עושהו של כסף, של כסף - עושהו של נחושת, {{הע-שמאל|סאטירה על הפגאנים שמשנים את אלוהיהם מדי פעם.}}
של נחושת - עושהו של ברזל, ברזל - עושהו של בדיל, בדיל - עושהו של עופרת, 
של עופרת וצריך לו - עושהו של עץ. 
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: צא וראה לשון שתפסה תורה: מולך - כל שתמליכהו עליך אפילו שעה אחת. 
רבי אומר: למה נקרא שמם &quot;אלהים אחרים&quot;? שהם אחרים לאחרון שבמעשים {{הע-שמאל|דורש אלוהי האחרונים – אלוהי האדם שנברא אחרון.}}
שמי שהוא אחרון במעשים קראם אלהות. 

&quot;והשתחויתם להם&quot;, להם אתם משתחוים, לי אי אתם משתחוים {{הע-שמאל|מדגיש את הפעולות הפולחניות הדומות בפולחן האלילים לפולחן הקב&quot;ה, ובדרך אגב מקבל את הדמיון בין האלילים לקב&quot;ה.}}
וכן הוא אומר ([[שמות לב ח]]) &quot;וישתחוו '''לו''' ויזבחו '''לו''' ויאמרו אלה אלהיך ישראל&quot; וגו'. 

אחרים אומרים: אילו לא שיתפו ישראל שמו של מקום בעבודה זרה - כלים היו מן העולם. 
רבן שמעון בן גמליאל אומר: והלא כל המשתף שמו של מקום בעבודה זרה הרי הוא חייב כליה, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז, לפס' יט.]] מחלוקת בשאלה מה יותר חמור: לעבוד לאלילים כשלעצמם או לעבוד לקב&quot;ה באמצעותם.}}
שנאמר ([[שמות כב יט]]) &quot;זובח לאלהים יחרם&quot; וגו'! 

מה תלמוד לומר &quot;אלהים אחרים&quot;? מלמד שעשו להם עגלים הרבה! {{הע-שמאל|דורש את לשון הריבוי של 'אלוהיך ישראל'.}}

וכן הוא אומר ([[דברי הימים ב כט ז]]) &quot;גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות 
וקטורת לא הקטירו ועולה לא העלו בקדש לאלהי ישראל&quot; - מקטרים הם לדבר אחר, {{הע-שמאל|המשך הדרשה על 'והשתחויתם להם'}}
&quot;ועולה לא העלו&quot; - מעלים הם לדבר אחר. &quot;בקודש&quot; לא העלו, בחול העלו. 
&quot;לאלהי ישראל&quot; לא העלו, מעלים הם לדבר אחר. 

אם עשיתם כן ([[דברים יא יז]]) &quot;וחרה אף ה' בכם&quot;, 
משל למלך ששגר את בנו לבית המשתה, והיה יושב ומפקדו ואומר לו: בני אל תאכל יותר מצרכך 
אל תשתה יותר מצרכך, כדי שתבוא נקי לביתך {{הע-שמאל|א&quot;י נמשלת לבית המשתה, שממנו הושלך בן המלך.}}
לא השגיח הבן ההוא, אכל יותר מצרכו ושתה יותר מצרכו והקיא וטנף את בני מסיבה 
נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו לאחר {{ב|פלטורין|הארמון}}! 
כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: הכנסתי אתכם אל ארץ טובה ורחבה 
לארץ זבת חלב ודבש, לאכל מפריה ולשבוע מטובה, ולברך שמי עליה 
לא הייתם בטובה - היו בפורענות: &quot;וחרה אף ה' בכם&quot;. 

&quot;וחרה אף ה' בכם&quot;, שומע אני שהם כלים מן העולם? תלמוד לומר &quot;ועצר את השמים&quot; {{הע-שמאל|דרשת נחמה על החורבן: הפגיעה אינה בחיי היהודים החוטאים אלא ברכושם, בשמיהם ובארצם, שהרי בסוף הפרשה נאמר 'ושמתם... על לבבכם'.}}
מיני פורעניות - הם כלים! וכן הוא אומר ([[דברים לב כג]]) &quot;חצי אכלה בם&quot;, חצי כלים והם אינם כלים 
וכן הוא אומר ([[איכה ד יא]]) &quot;כלה ה' את חמתו שפך חרון אפו&quot; 

נאמר כאן חרי אף, ונאמר להלן ([[שמות כב כג]]) חרי אף 
מה חרי אף האמור להלן חרב - אף חרי אף האמור כאן חרב, {{הע-שמאל|חרון אפו של הקב&quot;ה הוא בחמש הדרכים המנויות כאן.}}
מה ([[ויקרא כו טז]]) חרי אף האמור להלן דבר וחיה רעה - אף חרי אף האמור כאן דבר וחיה רעה, 
מה חרי אף האמור כאן עצירת גשמים וגלות, 
אף ([[שמות כב כג]]) חרי אף האמור להלן עצירת גשמים וגלות 
נמצינו למידים שכל מקום שנאמר חרון אף - חמשה מיני פורעניות הם 
חרב ודבר וחיה רעה ועצירת גשמים וגלות. 

דבר אחר: &quot;וחרה אף ה' '''בכם'''&quot; - ולא באומות העולם {{הע-שמאל|הסבל מופנה דווקא לישראל, כי הם אחראים ומחוייבים לברית עם הקב&quot;ה. עבודת אלילים אינה אסורה, לכאורה, על הגויים.}}
שיהיו אומות העולם שרוים בטובה והם שרוים בפורענות 
אומות העולם אין קוברים בניהם ובנותיהם והם קוברים בניהם ובנותיהם. 

&quot;ועצר את השמים&quot;, שיהו עננים טעונים ועומדים, ואין מורידים אפילו טפת גשמים, {{הע-שמאל|מפרש את הפסוק על פי ויקרא: לא יהיה מטר וגם לא פירות – אפילו במקום שיש אפשרות להשקות.}}
מנין אפילו טללים ורוחות? תלמוד לומר ([[ויקרא כו יט]]) &quot;ונתתי את שמיכם כברזל&quot; 
או בית השלחים יהא עושה פירות? תלמוד לומר &quot;ואת ארצכם כנחושה&quot;. 

&quot;והאדמה לא תתן את יבולה&quot;, אף לא נפלה. {{הע-שמאל|דורש יבולה – נפלה, וראו [[ביאור:משנה פאה פרק ה|פאה ה א.]] בהמשך דורש יבולה-מביא לה. שתי הדרשות טוענות שהארץ לא תניב אפילו את הזרעים שזרעתם בה.
גם עצי המטע לא יניבו, ואפילו לא יהיו ראויים לעצי הסקה.
בסיום הדרשה עוסקת בירידה לחו&quot;ל, שהיתה אתגר ממשי בתקופת הדרשנים, וטוענת שגם היא לא תציל את היורדים מהפורענות.}}
&quot;והאדמה לא תתן את יבולה&quot; - אף מה שאתה מביא לה 
או יהא אילן עושה פירות? תלמוד לומר ([[ויקרא כו כ]]) &quot;ועץ השדה לא יתן פריו&quot; 
או יהו עושים עצים להסיק בהם תנור וכירים? תלמוד לומר &quot;ועץ השדה לא יתן פריו&quot; 
או ילך לחוצה לארץ ויהא שרוי בטובה? 
תלמוד לומר ([[דברים כח כג]]) &quot;והיו שמיך '''אשר על ראשך''' נחשת והארץ '''אשר תחתיך''' ברזל&quot;, בכל מקום. 

דבר אחר: &quot;וחרה אף ה'&quot;, אחר כל היסורים שאני מביא עליכם אני מגלה אתכם, 
קשה גלות, ששקולה כנגד הכל {{הע-שמאל|בכל ארבעת הפסוקים הנדרשים מופיעה הגלות אחרונה, ומכאן שהיא העונש הקשה ביותר. גם כאן האתגר העומד לנגד עיני הדרשנים הוא להוכיח שהגלות היא עונש קשה, בניגוד לדעת רוב הציבור שבחר לרדת לבבל.}}
שנאמר ([[דברים כט כז]]) &quot;ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחימה ובקצף גדול 
וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה&quot;, ואומר ([[ירמיה טו ב]]) &quot;והיה כי יאמרו אליך אנה נצא 
ואמרת אליהם כה אמר ה': אשר למות למות, ואשר לחרב לחרב, ואשר לרעב לרעב, ואשר לשבי לשבי&quot;. 
ואומר ([[עמוס ז יז]]) &quot;כה אמר ה': אשתך בעיר תזנה, ובניך ובנותיך בחרב יפולו, 
ואדמתך בחבל תחולק ואתה על אדמה טמאה תמות, וישראל גלה יגלה מעל אדמתו&quot; 
ואומר ([[ירמיה כב י]]) &quot;אל תבכו למת ואל תנודו לו; בכו בכו להולך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו&quot; 
&quot;אל תבכו למת&quot; - זה יהויקים מלך יהודה; מה נאמר בו? ([[ירמיה כב יט]]) &quot;קבורת חמור יקבר&quot; וגו', 
&quot;בכו בכו להולך&quot; - זה יהויכין מלך יהודה; מה נאמר בו? ([[ירמיה נב לג]]-לד) &quot;ושנה את בגדי כלאו, וארוחתו&quot; וגו' {{הע-שמאל|יהויקים נהרג בא&quot;י ואילו יהויכין הוגלה לבבל. הטענה היא שהראשון עדיף על השני.}}
נמצינו למידים שנבלת יהויקים מלך יהודה, שהיתה מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה 
חביבה מחייו של יהויכין מלך יהודה, שהיה כסאו מעל כסא המלכים ואוכל ושותה בטרקליני מלכים. 

&quot;ואבדתם מהרה&quot; - מיד אני מגלה אתכם ואיני נותן לכם ארכה {{הע-שמאל|דורש 'מהרה'. לעניין אנשי המבול ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה.]]}}
אם תאמרו: אנשי מבול נתן להם ארכה מאה ועשרים שנה! 
אנשי מבול לא היה להם ממי שילמדו, אתם יש לכם ממי שתלמדו!

דבר אחר: &quot;ואבדתם מהרה&quot; - גולה אחר גולה; וכן אתה מוצא בעשרת שבטים - גולה אחר גולה 
וכן אתה מוצא בשבט יהודה ובנימן, גולה אחר גולה {{הע-שמאל|ראו [[ירמיה נב כח]]-ל. התיאור של גולה אחר גולה סותר את הנאמר בדרשה הקודמת על 'מהרה'. רשב&quot;י מסיק שרחמי הקב&quot;ה היו על גולי בית ראשון, קל וחומר על בני תקופתו שלו, ואין למהר ולרדת מתוך יאוש.}}
גלו בשנת שבע לנבוכדנאצר, ובשנת שמונה עשרה, ובשנת עשרים ושלש. 
ר' יהושע בן קרחה אומר: משל {{ב|לליסטיס שנכנס לשדה של בעל הבית|נבוכדנצר נכנס לא&quot;י, השייכת לקב&quot;ה}} 
קצר קופתו - ולא הקפיד בעל הבית, קצר בשבלים - ולא הקפיד בעל הבית, עד שגדש בקופתו ויצא 
וכן הוא אומר ([[ישעיה ח כג]]) &quot;כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל 
ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד. {{הע-שמאל|הפסוק נדרש כמתאר כמה שלבים בגלות, מהראשון עד האחרון.}}
רבי שמעון בן יוחי אומר: אם מי שנאמר בהם &quot;מהרה&quot; לא גלו אלא לאחר זמן 
קל וחומר למי שלא נאמר בהם מהרה. 

דבר אחר: &quot;ואבדתם מהרה, ושמתם את דברי אלה&quot; וגו', 
אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ - היו מצויינים במצות 
שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים, {{הע-שמאל|ראו את המסקנה שהסיק [[רמב&quot;ן על ויקרא יח כה|רמב&quot;ן]] מהדרשה שלפנינו: המצוות בבסיסן אינן מחייבות בחו&quot;ל, ויש לשמור עליהן רק כדי שלא נשכח אותן, כציונים וסימנים!
בהמשך טוען הדרשן שמירת המצוות עשויה להביא לגאולה מיידית, ואין צורך להמתין ל'קץ', בדומה לדעת ר' אליעזר – ראו [[סנהדרין צז ב]].}}
משל למלך בשר ודם שכעס על אשתו, וטרפה בבית אביה 
אמר לה הוי מקושטת בתכשיטיך, שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים 
כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בני היו מצויינים במצות, שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים 
הוא שירמיהו אומר ([[ירמיה לא כ]]) &quot;הציבי לך ציונים&quot; וגו' - אלו המצות שישראל מצויינים בהם, 
&quot;שימי לך תמרורים&quot; - זה חורבן בית המקדש, 
וכן הוא אומר ([[תהלים קלז ה]]-ו) &quot;אם אשכחך ירושלם... תדבק לשוני&quot; וגו', 
([[ירמיה לא כ]]) &quot;שיתי לבך למסילה דרך הלכת&quot;, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל 
ראו באלו דרכים הלכתם ועשו תשובה, מיד אתם חוזרים לעריכם 
שנאמר &quot;שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אלה.&quot; 

דבר אחר &quot;ואבדתם מהרה מעל הארץ&quot;, מעל הארץ הטובה אתם גולים {{הע-שמאל|שתי דרשות על הכינוי לא&quot;י 'הארץ הטובה': לפי הראשונה הטענה היא בדומה לפשט, שא&quot;י טובה מארצות אחרות, ולכן לעולם לא כדאי לוותר עליה; לפי השניה מדובר בארץ התורה, וזה היתרון שלה  על ארצות הגולה.}}
ואין אתם נכנסים לארץ טובה כיוצא בה. 
רבי יהודה אומר: &quot;טובה&quot; זו תורה, 
וכן הוא אומר ([[משלי ד ב]]) &quot;כי לקח טוב נתתי לכם&quot; - בארץ ישראל 
&quot;תורתי אל תעזובו&quot; - בחוצה לארץ. 
}}

===פיסקה מד=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יח'''
([[דברים יא יח]]) &quot;ושמתם את דברי אלה על לבבכם&quot; - זה תלמוד תורה, {{הע-שמאל|לטענה שמדובר במצוות לימוד תורה ראו גם לעיל פיסקה מא, 'ולעבדו – זו תלמוד'.
מצוות לימוד תורה ותפילין נוהגות בחו&quot;ל, שהרי הפסוק נאמר אחרי פס' יז 'ואבדתם מהרה'.}}
&quot;וקשרתם אותם לאות על ידכם&quot; - אלו תפילין. 
אין לי אלא תפילין ותלמוד תורה, שאר מצות שבתורה מנין? 
הרי אתה דן מבנין אב שבין שניהם: לא ראי תפילין כראי תלמוד תורה 
ולא ראי תלמוד תורה כראי תפילין. 
הצד השוה שבהם - שהם מצות הגוף שאין תלויות {{ב|בארץ|באדמה}}, ונוהגות {{ב|בארץ|ישראל}} ובחוצה לארץ 
כך כל מצוות הגוף שאין תלויות בארץ - נוהגות בארץ וחוצה לארץ {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ט|קידושין א ט.]]}} 
ושתלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ, חוץ מן הערלה והכלאים 
רבי אליעזר אומר: אף החדש.
}}

===פיסקה מה=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יח'''
&quot;ושמתם את דברי אלה על לבבכם&quot;, מגיד שנמשלו דברי תורה בסם חיים {{הע-שמאל|דורש 'ושמתם' – סם חיים. 'דברי אלה' – מתפרשים כדברי תורה, כלומר הנושא הוא מצוות לימוד התורה, וראו גם בפיסקה מד.}}
משל למלך שכעס על בנו והכהו מכה רעה, ונתן רטיה על גבי מכתו 
ואמר לו: בני, כל זמן שרטיה זו על גבי מכתך אכול מה שהנאך ושתה מה שהנאך 
ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה נזוק כלום 
אבל אם הגבהת אותה - מיד הוא מעלה נומי 
כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, בראתי לכם יצר הרע, שאין רע הימנו 
([[בראשית ד ז]]) &quot;הלא אם תטיב שאת&quot;; היו עסוקים בדברי תורה - ואינו שולט בכם {{הע-שמאל|התרופה ליצר הרע היא עיסוק בתורה; השיחה של הקב&quot;ה עם קין מתפרשת כך שיצר הרע אורב לעוזבי לימוד התורה בפתח היציאה מבית המדרש, והפסוק ממשלי מתפרש כך שכדי להשקיט את רעבונו של היצר הרע יש להאכיל אותו בדברי תורה, וכך מחלישים אותו. כלומר אחד המניעים ללימוד תורה הוא היצר הרע!}}
ואם פורשים אתם מדברי תורה - הרי הוא שולט בכם 
שנאמר &quot;לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו&quot; - אין משאו ומתנו אלא בך 
אבל אם רצה – אתה תשלט בו, שנאמר &quot;ואתה תמשל בו&quot; 
ואומר ([[משלי כה כא]]-כב) &quot;אם רעב שונאך האכילהו לחם... כי גחלים אתה חותה על ראשו, 
רע הוא יצר הרע, שמי שברא אותו מעיד עליו שהוא רע 
שנאמר ([[בראשית ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע&quot;. 
}}

===פיסקה מו=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יט'''
([[דברים יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; - בניכם ולא בנותיכם דברי רבי יוסי בן עקיבה {{הע-שמאל|ניסוח דברי ר' יוסי מראה שהוא סובר כר' אליעזר, שלא רק פטר נשים מלימוד תורה אלא אף אסר עליהן ללמוד תורה, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד.]]}}

מיכן אמרו: כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מדבר עמו בלשון הקודש ומלמדו תורה {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ב|תוספתא חגיגה א ב.]] דורש 'את בניכם לדבר' - כשהבן מתחיל לדבר.}}
ואם אין מדבר עמו בלשון קודש ואינו מלמדו תורה ראוי לו כאילו קוברו 
שנאמר &quot;ולמדתם אותם את בניכם לדבר - בם&quot;, 

אם למדתם אותם את בניכם – ([[דברים יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot;, {{הע-שמאל|בעניין 'למען יקצרו ימיכם' השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה,]] בעניין כיבוד הורים.
הדרשה אינה מתייחסת לסוף הפסוק, שהיה ניתן לדרוש בו מכלל הן לאו, שאם לא תלמדו את בניכם יקצרון ימיכם בא&quot;י, אבל לא בהכרח יתקצרו חייכם; כלומר יתכן שתאריכו ימים בגלות!}} 
ואם לאו - למען יקצרו ימיכם, שכך דברי תורה נדרשים: מכלל הן לאו ומכלל לאו הן.
}}

===פיסקה מז=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כא'''
([[דברים יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם&quot; - בעולם הזה, &quot;וימי בניכם&quot; – {{ב|לימות המשיח|שהם עדיין בעולם הזה}} 
&quot;כימי השמים על הארץ&quot; - לעולם הבא. 
 
&quot;אשר נשבע ה' לאבותיכם&quot; לתת לכם אין כתוב כאן אלא &quot;לתת להם&quot; {{הע-שמאל|בתחית המתים יקומו אבותינו וינחלו את הארץ.}}
נמצינו למדים תחיית המתים מן התורה. 

&quot;כימי השמים על הארץ&quot; - שיהו פניהם של צדיקים כיום {{הע-שמאל|פני הצדיקים יאירו כמו יום (כשמש). דורש 'כימי' – כמו היום, וראו דרשת רשב&quot;י בהמשך.
לדרשת רשב&quot;י עצמה השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה י|לעיל י,]] שם הנוסח מלא יותר: בתחילה מובאת שם רשימה של שבעה דברים מאירים הנדרשים מהפסוקים דלקמן. הפסוק האחרון, 'ויהי כזית הודו', מלמד על פניהם של הצדיקים שיאירו כמנורת המקדש שהיתה מאירה בשמן זית. לפי דרשת רשב&quot;י יהיו 7 מדרגות בין הצדיקים: מהם שיאירו כחמה ומהם כלבנה וכו'.}}
וכן הוא אומר ([[שופטים ה לא]]) &quot;ואוהביו כצאת השמש בגבורתו&quot; 
רבי שמעון בן יוחי אומר: לשבע שמחות פניהם של צדיקים עתידים להקביל פני שכינה לעתיד לבא, 
ואלו הן: &quot;ואוהביו כצאת השמש בגבורתו&quot;, ([[שיר השירים ו י]]) &quot;יפה כלבנה ברה כחמה&quot; 
([[דניאל יב ג]]) &quot;והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע&quot;, &quot;ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד&quot; 
([[נחום ב ה]]) &quot;כברקים ירוצצו&quot;, ([[תהלים מה א]]) &quot;למנצח על שושנים&quot;, ([[הושע יד ז]]) &quot;ויהי כזית הודו&quot;. 
ואומר ([[תהלים קכא א]]) &quot;שיר למעלות&quot; - למי שעתיד לעשות מעלות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא. 

רבי עקיבא אומר: שיר למעלה אין כתוב כאן, אלא שיר למעלות: שלשים מעלות זו למעלה מזו {{הע-שמאל|ר' עקיבא דורש ל מעלות, כלומר 30 מעלות. רבי דורש גם את לשון הרבים ומגיע ל60 מעלות שונות. העוקץ בדרשה הוא בכך שאין בין הצדיקים קנאה ותחרות, ראו בהמשך.
בסוף הדרשה משווה הדרשן את הצדיקים לכוכבים, שכל אחד מהם מאיר באור משלו; כלומר מספר הדרגות כמספר הצדיקים.}}
רבי אומר: שיר למעלה אין כתוב כאן, אלא שיר למעלות: ששים מעלות זו למעלה מזו! 
או לפי שיש מעלות זו למעלה מזו, שומע אני יש ביניהם איבה ושנאה קנאה ותחרות? 
תלמוד לומר ([[דניאל יב ג]]) &quot;ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד&quot;; 
מה כוכבים אין ביניהם איבה שנאה קנאה ותחרות - כך צדיקים, 
מה כוכבים אין אורו של זה דומה לאורו של זה - כך צדיקים. 

דבר אחר: &quot;ומצדיקי הרבים&quot; - אלו גבאי צדקה. רבי שמעון בן מנסיא אומר: אלו זקנים, 
וכן הוא אומר ([[שופטים ה לא]]) &quot;ואוהביו כצאת השמש בגבורתו&quot;; 
מי גדול: האוהבים או המאהיבים? הוי אומר המאהיבים, 
אם האוהבים &quot;ואוהביו כצאת השמש בגבורתו&quot;, קל וחומר המאהיבים. {{הע-שמאל|מאהיבי הקב&quot;ה הם הפעילים כדי לגרום לרבים לאהבו, והם מצדיקי הרבים: גבאי הצדקה והזקנים.
והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יח|מכילתא נזיקין יח,]] לפס' כ, שם משוה רשב&quot;י בין אוהבי הקב&quot;ה לגרים שהקב&quot;ה אוהב אותם.}} 
([[דניאל יב ג]]) &quot;ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד&quot; 
מה כוכבים רמים ומנוטלים על כל באי העולם - כך הצדיקים, {{הע-שמאל|הדרשה משקפת אמונה באסטרולוגיה, כמקובל בעולמם של חז&quot;ל.}}
מה כוכבים {{ב|רדים|רודים}} ושולטים מסוף העולם ועד סופו - כך הצדיקים, 
מה כוכבים פעמים נכסים פעמים נגלים - כך הצדיקים, 
מה כוכבים כתות כתות שאין להם מנין - כך הצדיקים! 

או בין עושים רצונו של מקום בין אין עושים רצונו של מקום? {{הע-שמאל|הדרשה מבחינה היטב בין צדיקים לרשעי ישראל: אלו ככוכבים ואלו כעפר. והשוו לדרשות המתארות את סבלם של ישראל בהימשלם לעפר, ב[[בראשית רבה סט ה]]}}
תלמוד לומר ([[בראשית כח יד]]) &quot;והיה זרעך כעפר הארץ&quot; 
אם עושים רצונו של מקום הרי הם ככוכבים, ואם לאו הרי הם כעפר הארץ 
וכן הוא אומר ([[מלכים ב יג ז]]) &quot;כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש&quot;. 

דבר אחר: &quot;כימי השמים על הארץ&quot;, שיהו חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים {{הע-שמאל|הצדיקים ישרדו לנצח, מקל וחומר. בהמשך דורש רשב&quot;י קל וחומר מנצחיות התורה, וטוען שהיא נבראה עבור ישראל; וראו [[בראשית רבה א ד]], שמחשבתן של ישראל קדמה לתורה, כר' שמואל בר יצחק ולא כר' בנאי שם.
לעניין הדרשה 'אין עץ אלא תורה' השוו לדרשת רשב&quot;י [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|במכילתא ויסע א.]]}}
וכן הוא אומר ([[ישעיה סו כב]]) &quot;כי כאשר השמים החדשים&quot; וגו' 
והלא דברים קל וחומר: ומה שמים וארץ, שלא נבראו אלא לכבודם של ישראל, חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים 
קל וחומר לצדיקים, שבעבורם נברא העולם! 
רבי שמעון בן יוחי אומר: הרי הוא אומר ([[ישעיה סה כב]]) &quot;כי כימי העץ ימי עמי&quot; 
ואין עץ אלא תורה, שנאמר ([[משלי ג יח]]) &quot;עץ חיים היא למחזיקים בה&quot; 
והלא דברים קל וחומר: ומה התורה, שלא נבראת אלא לכבודם של ישראל, הרי היא קיימת לעולם ולעולמי עולמים 
קל וחומר לצדיקים, שבעבורם נברא העולם! 
רבי יהושע בן קרחה אומר: הרי הוא אומר ([[קהלת א ד]]) &quot;דור הולך ודור בא&quot; {{הע-שמאל|הסדר הנכון היה אמור להיות שהדור – בני אדם צדיקים – עומד לנצח, לפי שתי הדרשות דלעיל, והארץ משתנה; אבל כיוון שלא היו צדיקים הולכים בני האדם ומתים בכל דור.}}
אל תהי קורא כאן אלא &quot;ארץ הולכת וארץ באת ודור לעולם עומד&quot;! 
ולפי ששינו מעשיהם שינה המקום עליהם סידורו של עולם. 

הרי הוא אומר ([[הושע ב א]]) &quot;והיה מספר בני ישראל&quot; וכתוב &quot;כחול הים אשר לא ימד ולא יספר&quot;. 
כשישראל עושים רצונו של מקום – &quot;כחול הים אשר לא ימד ולא יספר&quot; ואם לאו – &quot;והיה מספר בני ישראל&quot;. {{הע-שמאל|הפסוק פותח במספר, שהוא סופי, וממשיך באינסוף. הדרשה קושרת את הסופיות של בני ישראל למצב שאינם צדיקים דיים, בניגוד לפשט הנראה כנבואת נחמה.
פסוקי הפורענות מישעיה ומעמוס מקטינים עוד את מספרם.}}
ואומר ([[ישעיה ל יז]]) &quot;עד אם נותרתם כתורן&quot;, ואומר ([[עמוס ה ג]]) &quot;כי כה אמר ה' העיר היוצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה&quot; 

דבר אחר: &quot;והיה מספר בני ישראל&quot; - זה מספר שמים; &quot;כחול הים&quot; - זה מספר אדם. {{הע-שמאל|פתרון קרוב יותר לפשט:הבחנה בין מספר שמים, כלומר ספירה ע&quot;י הקב&quot;ה – למספר אנושי שאינו יכול להגיע למספרים גדולים כחול הים.}}
}}

===פיסקה מח=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כב'''
([[דברים יא כב]]) &quot;כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת&quot;, למה נאמר? {{הע-שמאל|מפרש תשמרו' – שלא יאבדו, שלא תשכח, ולא במובן של תקיימו ותצייתו. כך מתפרשת הפרשה כעוסקת בלימוד תורה ולאו דווקא בקיומה; והשוו לעיל פיסקה מא.
השמירה על דברי התורה מושווית לשמירה על כסף ועל אוצרות יקרי ערך.}}
לפי שנאמר ([[דברים יא יג]]) &quot;והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי&quot;, 
שומע אני כיון ששמע אדם דברי תורה ישב לו ולא ישנה? 
תלמוד לומר כי אם שמור תשמרון 
מגיד שכשם שאדם צריך להזהר בסלעו שלא תאבד כך צריך להזהר בתלמודו שלא יאבד 
וכן הוא אומר ([[משלי ב ד]]) &quot;אם תבקשנה ככסף&quot;: מה כסף קשה לקנותו כך דברי תורה קשים לקנותם 
או מה כסף קשה לאבדו כך דברי תורה קשים לאבדם? 
תלמוד לומר ([[איוב כח יז]]) &quot;לא יערכנה זהב וזכוכית&quot; 
קשים לקנותם כזהב ונוחים לאבדם ככלי זכוכית. 
 
([[איוב כח יז]]) &quot;ותמורתה כלי פז&quot;, היה רבי ישמעאל אומר: ([[דברים ד ט]]) &quot;רק השמר לך ושמור נפשך מאד&quot; 
משל למלך בשר ודם שצד צפור ונתנה ביד עבדו {{הע-שמאל|הציפור מיועדת לבן המלך, ומכאן ערכה הרב יותר מערכה בשוק, יותר מכלי פז. כך גם התורה בעלת ערך בגלל היחוס שלה לברית בין ישראל לקב&quot;ה.}}
אמר לו: הוי זהיר בצפור זו לבני, אם אבדת אותו - לא תהא סבור צפור באיסר אבדת, אלא כאילו נפשך אבדת 
וכן הוא אומר ([[דברים לב מז]]) &quot;כי לא דבר רק הוא מכם&quot; {{הע-שמאל|גם דברי תורה שנראים ריקים וחסרי משמעות הם חשובים כנפשו של הלומדם.}}
דבר שאתם אומרים ריק הוא – &quot;הוא חייכם&quot;.
 
רבי שמעון בן יוחי אומר: משל לשני אחים שהיו מסגלים אחר אביהם {{הע-שמאל|רשב&quot;י ממשיך במגמה של ההשוואה בין דברי תורה לכסף מתחילת הפיסקה; הפעם בהקשר של חיסכון ואגירה.}}
אחד מצרף דינר ואוכלו, ואחד מצרף דינר ומניחו 
זה שהיה מצרף דינר ואוכלו נמצא אין בידו כלום, וזה שמצרף דינר ומניחו נמצא מעשיר לאחר זמן 
כך תלמידי חכמים למד שנים שלשה דברים ביום, שנים שלשה פרקים בשבת 
שתים שלש פרשיות בחדש - נמצא מעשיר לאחר זמן, ועליו הוא אומר ([[משלי יג יא]]) &quot;וקובץ על יד ירבה&quot;, 

וזה שאומר: היום אני למד, למחר אני למד; היום אני שונה, למחר אני שונה - נמצא אין בידו כלום {{הע-שמאל|האגירה של דברי התורה מושוית לאגירת היבול החקלאי לחדשי החורף.}}
ועליו הוא אומר ([[משלי י ה]]) &quot;אוגר בקיץ בן משכיל, נרדם בקציר בן מביש&quot;, 
ואומר ([[משלי כ ד]]) &quot;מחורף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין&quot; ואומר ([[קהלת יא ד]]) &quot;שומר רוח לא יזרע&quot;, 
ואומר ([[משלי כד ל]]-לא) &quot;על שדה איש עצל עברתי... והנה עלה כולו קמשונים&quot; וגו' {{הע-שמאל|כאן עוברת הדרשה לחובת האחזקה של דברי התורה שכבר נלמדו, המושוית לאחזקת וניכוש השדה.}}
&quot;על שדה איש עצל עברתי&quot; - זה שקנה שדה כבר, &quot;ועל כרם אדם חסר לב&quot; - זה שקנה כרם כבר 
הואיל וקנה שדה וקנה כרם, וקרוי איש וקרוי אדם, למה נקרא עצל וחסר לב? 
שקנה שדה וקנה כרם ולא עמל בהם! מנין שסופו להניח שנים שלשה דברים בפרשה? 
שנאמר &quot;והנה עלה כלו קמשונים&quot;. ומנין שמבקש פתחה של פרשה ואינו מוצא? 
שנאמר &quot;כסו פניו חרולים&quot;, ועליו הוא אומר &quot;וגדר אבניו נהרסה&quot;: 
מתוך שראה שלא עמדה בידו - הוא יושב, מטמא את הטהור ומטהר את הטמא ופורץ גדרם של חכמים, 
מה ענשו של זה? בא שלמה ופירש עליו בקבלה ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; 
הא כל הפורץ גדרם של חכמים - לסוף שפורעניות באות עליו. 

רבי שמעון בן מנסיא אומר: הרי הוא אומר ([[משלי כז ז]]) &quot;נפש שבעה תבוס נופת&quot; 
תלמיד מתחלתו למד כל דבר {{הע-שמאל|תלמיד שלמד הרבה יכול לוותר על הנופת (דבש), כי ההיא כלולה כבר בחומר שלמד; ואילו תלמיד שלמד מעט – אפילו מסורת מוטעית מתוקה בעיניו, ואינו יכול להבחין במרירותה.}}
&quot;ונפש רעבה כל מר מתוק&quot; - לא היה לו אלא מה שלמד. 

דבר אחר: &quot;נפש שבעה תבוס נופת&quot;, {{הע-שמאל|דורש נופת – נפה, וראו את התיאור של ר' עקיבא [[אבות דרבי נתן יח#א|באדר&quot;נ נו&quot;א יח.]] תלמיד מוצלח משקל את התורה (ממיין אותה, מבקרה ועורכה) ובכך משפר אותה, בניגוד לתלמיד המתחיל המכונה 'נפש רעבה' בדרשה הקודמת.}}
מה נפה זו מוציאה קמח בפני עצמו סובין בפני עצמם קיבר בפני עצמו 
כך תלמיד יושב ומברר דברי תורה ומשקלם: איש פלוני אוסר איש פלוני מתיר 
איש פלוני מטמא איש פלוני מטהר. 

רבי יהודה אומר: תלמיד שכחו יפה דומה לספוג, שסופג את הכל {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה טו|אבות ה טו.]] ר' יהודה יוצא כנגד המסתפק במעט דברי תורה.}}
שני לו דומה למוך, שאינו סופג אלא צרכו - זה שאומר &quot;דיי מה ששנה לי רבי&quot;. 

רבי שמעון בן יוחי אומר: הרי הוא אומר ([[משלי ה טו]]) &quot;שתה מים מבורך&quot; וגו' 
שנה ממי שעמך בעיר, ואחר כך הפרש בכל מקום {{הע-שמאל|רשב&quot;י ממליץ לתלמיד ללמוד בעירו מרבו ואחר כך לצאת ולהפיץ את תורתו במקומות רחוקים.}}
וכן הוא אומר ([[משלי לא יד]]) &quot;היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה&quot;. 

רבי שמעון בן מנסיא אומר: הרי הוא אומר &quot;שתה מים מבורך&quot; {{הע-שמאל|דורש 'מבורך' – ממי שבראך; לעניין תורת מינים כמים עכורים השוו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יא|אבות א יא.]]}}
שתה מימיו שבראך, ואל תשתה מים עכורים ותמשך עם דברי מינים. 

רבי עקיבה אומר: הרי הוא אומר &quot;שתה מים מבורך&quot;, 
בור מתחלתו אין יכול להוציא טיפת מים מאליו, לא היה אלא מה שבתוכו {{הע-שמאל|דורש את ההבדל בין בור לבאר: תלמיד מתחיל אינו יודע די כדי ללמד, אלא רק מה שלמד מרבותיו – כבור; אבל לאחר שצבר ידע הוא כבאר וכמעיין, ויכול כל הציבור להיעזר בו וללמוד ממנו. וראו דברי ריב&quot;ז על תלמידיו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ח|באבות ב ח.]]}} 
כך תלמיד מתחלתו לא למד כל דבר - לא היה אלא מה שלמד, 
&quot;ונוזלים מתוך בארך&quot;, דומה לבאר: מה באר מנזלת מים חיים מכל צדדיה 
כך באים תלמידים ולמדים הימינו. וכן הוא אומר ([[משלי ה טז]]) &quot;יפוצו מעינותיך&quot; וגו' 

נמשלו דברי תורה למים: מה מים חיים לעולם - כך דברי תורה חיים לעולם 
שנאמר ([[משלי ד כב]]) &quot;כי חיים הם למוצאיהם&quot; {{הע-שמאל|שורת השוואות בין מים לתורה, בין יין לתורה ולבסוף בין שמן ודבש לתורה.}}
מה מים מעלים את הטמאים מטומאתם - כך דברי תורה מעלים את הטמאים מטומאתם 
שנאמר ([[תהלים קיט קמ]]) &quot;צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה&quot; 
מה מים משיבים נפשו של אדם, שנאמר ([[משלי כה כה]]) &quot;מים קרים על נפש עיפה&quot; 
כך דברי תורה משיבים נפשו של אדם, שנאמר ([[תהלים יט ח]]) &quot;תורת ה' תמימה משיבת נפש&quot; 
מה מים חנם לעולם - כך דברי תורה חנם לעולם, שנאמר ([[ישעיה נה א]]) &quot;הוי כל צמא לכו למים&quot; {{הע-שמאל|לעניין חינם ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחודש ה:]] 'בשלושה דברים ניתנה תורה'.}}
מה מים אין להם דמים - כך דברי תורה אין להם דמים, שנאמר ([[משלי ג טו]]) &quot;יקרה היא מפנינים&quot; 
או מה מים אין משמחים את הלב - כך דברי תורה אין משמחים את הלב? 
תלמוד לומר ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot;. 
מה יין משמח את הלב - כך דברי תורה משמחים את הלב 
שנאמר ([[תהלים יט ט]]) &quot;פקודי ה' ישרים משמחי לב&quot; 
מה יין אי אתה טועם בו טעם מתחלתו וכל זמן שמתישן בקנקן סופו להשביח {{הע-שמאל|לעניין התרבות החכמה של הזקנים ראו [[ביאור:משנה קנים פרק ג#משנה ו|קינים ג סוף ו.]] לעניין כלי החרס המכיל יין השוו לסיפור על ר' יהושע ב[[תענית ז א]]-ב.}}
כך דברי תורה כל זמן שמתישנים בגוף סופם להשביח; שנאמר ([[איוב יב יב]]) &quot;בישישים חכמה&quot; וגו' 
מה יין אי איפשר לו להתקיים לא בכלי כסף ולא בכלי זהב, אלא בירוד שבכלים - בכלי חרס 
כך דברי תורה אין מתקיימים במי שהוא בעיניו ככלי כסף וככלי זהב, 
אלא במי שהוא בעיניו כירוד שבכלים - ככלי חרס 
או מה יין פעמים שהוא רע לראש ורע לגוף, יכול אף דברי תורה כן? 
תלמוד לומר ([[שיר השירים א ג]]) &quot;לריח שמניך טובים&quot; 
מה שמן יפה לראש ויפה לגוף - כך דברי תורה יפים לראש ויפים לגוף 
שנאמר ([[משלי א ט]]) &quot;כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך&quot; וגו' 
ואומר ([[משלי ד ט]]) &quot;תתן לראשך לוית חן&quot; 
נמשלו דברי תורה בשמן ודבש, שנאמר ([[תהלים יט יא]]) &quot;ומתוקים מדבש ונופת צופים&quot;. 

דבר אחר: &quot;כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת&quot;, {{הע-שמאל|דורש 'אם שמור – תשמרון' ו'אם שכוח – תשכח'.}}
מנין אתה אומר שאם שמע אדם דבר מדברי תורה ראשון ראשון ומקיימו 
כשם שראשונים מתקיימים בידו כך האחרונים מתקיימים בידו? 
שנאמר &quot;כי אם שמור תשמרון&quot;, 
ומנין שאם שומע ראשון ראשון ומשכחו, 
כשם שאין הראשונים מתקיימים בידו כך אין האחרונים מתקיימים בידו? 
תלמוד לומר  ([[דברים ח יט]]) &quot;והיה אם שכח תשכח&quot;; אי אתה מעלים עיניך ממנו עד שילך לו 
שנאמר ([[משלי כג ה]]) &quot;התעיף עיניך בו ואיננו&quot;, וכתוב במגילת חסידים &quot;יום תעזבני יומים אעזבך&quot;. {{הע-שמאל|הציטוט הוא ממגילת חסידים – ראו [[ירושלמי ברכות דף סח א]].}}

דבר אחר: &quot;כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת&quot;, 
שמא תאמר: ישנו בני הזקנים, ישנו בני הגדולים, ישנו בני הנביאים? {{הע-שמאל|האחריות על לימוד ושמירת התורה מוטלת על כל ישראל (דורש 'לנו', 'כולכם'), ולא על קבוצה כלשהי בתוכם. ואכן ההיסטוריה מצביעה על ישראלים שהצילו את לימוד התורה.}}
תלמוד לומר &quot;כי אם שמור תשמרון&quot;, מגיד שהכל שוים בתורה 
וכן הוא אומר ([[דברים לג ד]]) &quot;תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב&quot; 
כהנים לוים וישראלים אין כתוב כאן, אלא קהלת יעקב, 
וכן הוא אומר ([[דברים כט ט]]) &quot;אתם נצבים היום כלכם&quot; 
מה {{ב|אילו|אילולי}} זה שעמד וקיים תורה בישראל - לא היתה תורה משתכחת? 
מה אילו לא עמד שפן בשעתו, עזרא בשעתו, רבי עקיבה בשעתו - לא היתה תורה משתכחת? 
ואומר ([[משלי טו כג]]) &quot;ודבר בעתו מה טוב&quot;, דבר {{ב|שאמר זה|שפן, עזרא ור' עקיבא}} - שקול כנגד הכל. 

הרי הוא אומר ([[עמוס ח יב]]) &quot;ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו&quot; {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/עדיות/א|תוספתא עדיות א א,]] דרשה אחרת על אותו פסוק. כאן הוא נדרש לעניין השיטוט לבירור ההלכה.}}
רבותינו התירו שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה על שרץ שנגע בככר, לידע אם תחילה הוא אם שניה.
 
רבי שמעון בן יוחי אומר: אם לומר שהתורה עתידה להשתכח מישראל {{הע-שמאל|רשב&quot;י טוען שמובטח שהתורה לא תישכח, אבל פרטיה עלולים להישכח, וראו תוספתא שם.}}
והלא כבר נאמר ([[דברים לא כא]]) &quot;כי לא תשכח מפי זרעו&quot; 
אלא: איש פלוני אוסר, איש פלוני מתיר, איש פלוני מטמא, איש פלוני מטהר - ולא ימצאו דבר ברור. 

דבר אחר: &quot;כי אם שמור תשמרון&quot;, שמא תאמר הריני למד פרשה קשה, ומניח את הקלה? {{הע-שמאל|חוזר לתחילת הפיסקה. הטענה היא שאין פרשות קלות וחסרות משמעות בתורה.}}
תלמוד לומר ([[דברים לב מז]]) &quot;כי לא דבר רק הוא מכם&quot;: דבר שאתם אומרים ריקן הוא - הוא חייכם! 
שלא תאמר: למדתי הלכות דיי; תלמוד לומר: מצוה, המצוה, כל המצוה; למוד מדרש הלכות והגדות, 
וכן הוא אומר ([[דברים ח ג]]) &quot;כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם&quot; - זה מדרש, 
&quot;כי על כל מוצא פי ה'&quot; - אלו הלכות והגדות 

וכן הוא אומר ([[משלי כז יא]]) &quot;חכם בני&quot; וגו', ואומר ([[משלי כג טו]]) &quot;בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני&quot;. 
רבי שמעון בן מנסיא אומר: אין לי אלא אביו שבארץ, אביו שבשמים מנין? {{הע-שמאל|אביו של הת&quot;ח שמח וגם הקב&quot;ה משתתף בשמחתו.}}
תלמוד לומר &quot;גם אני&quot;, לרבות אביו שבשמים. 

&quot;אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה&quot;, למה נאמר? לפי שנאמר &quot;כי אם שמור תשמרון&quot; {{הע-שמאל|נסיון לאזן בין המצווה ללמוד תורה לבין מצוות מעשיות: השוו פיסקה מא לעיל, שלימוד התורה הוא החשוב ביותר; גם כאן לימוד תורה הוא מצווה, אבל אם גם קיים בפועל – שכרו רב יותר; וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ה|אבות ד ה,]] 'הלומד על מנת לעשות'.}}
שומע אני כיון ששומר אדם דברי תורה, ישב לו ולא יעשה? תלמוד לומר &quot;לעשותה&quot;. תשובתה לעשותה, 
למד אדם תורה - הרי בידו מצוה אחת; למד ושמר - הרי בידו שתי מצות; למד ושמר ועשה - אין למעלה הימנו. 

&quot;לאהבה&quot;, שמא תאמר: הריני למד תורה בשביל שאיקרא חכם, בשביל שאשב בישיבה, {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מא. כאן נוספו פסוקים המאששים את הטענה שלומד התורה אכן זוכה לכבוד ולעשר ומאריך ימים בעולם הזה, וזוכה לחיי העולם הבא – אבל עדיין המניע הישיר של הלומד צריך להיות מתוך אהבת ה'.}}
בשביל שאאריך ימים, לעולם הבא - תלמוד לומר &quot;לאהבה&quot;, למוד מכל מקום וסוף הכבוד לבוא, 
וכן הוא אומר ([[משלי ג יח]]) &quot;עץ חיים היא למחזיקים בה&quot; וגו' 
ואומר ([[משלי ד כב]]) &quot;כי חיים הם למוצאיהם&quot; 
ואומר ([[משלי ד ט]]) &quot;תתן לראשך לוית חן&quot; - בעולם הזה, &quot;עטרת תפארת תמגנך&quot; - בעולם הבא! 
([[משלי ג טז]]) &quot;אורך ימים בימינה&quot; - לעולם הבא; &quot;בשמאלה עושר וכבוד&quot; - בעולם הזה. 

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: עשה דברים לשם פעולתם, דבר בהם לשמם. {{הע-שמאל|ראו אבות שם, בדברי ר' צדוק 'אל תעשם עטרה להתגדל בה' וכו'.}}
הוא היה אומר: ומה בלשצר שנשתמש בכלי בית המקדש, וכלי חול היו 
נעקרו חייו מן העולם הזה ומן העולם הבא 
המשתמש {{ב|בכלי שנברא בו העולם|הוא התורה}} - על אחת כמה וכמה שיעקרו חייו מן העולם הזה ומן העולם הבא! 
}}

===פיסקה מט=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כב'''
([[דברים יא כב]]) &quot;ללכת בכל דרכיו&quot;, אלו הן דרכי מקום? ([[שמות לד ו]]) &quot;ה' אל רחום וחנון&quot;, 
ואומר ([[יואל ג ה]]) &quot;והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot; {{הע-שמאל|הדרשן שואל כיצד יכול אדם להיקרא בשמו של הקב&quot;ה, למרות שהניקוד לפנינו הוא 'יִקְרָא'; אבל השאלה אכן מתאימה לפסוק מ[[ישעיה מג ז]], המצוטט בסוף הדרשה. 
לעניין התשובה, ראו דברי אבא שאול [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|במכילתא שירה ג,]] על 'ואנווהו': 'אֶדָּמֶה לוֹ: מָה הוּא רַחוּם וְחַנּוּן, אַף אַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן.' כאן מרחיבים את העיקרון גם לתארים נוספים של הקב&quot;ה.}}
וכי היאך איפשר לו לאדם לקרא בשמו של מקום? 
אלא נקרא המקום רחום - אף אתה היה רחום; הקדוש ברוך הוא נקרא חנון - אף אתה היה חנון 
שנאמר ([[תהלים קמה ח]]) &quot;חנון ורחום ה'&quot; וגו', {{ב|ועשה מתנות חנם,|ביאור ל'חנון'.}} 
נקרא המקום צדיק, שנאמר ([[תהלים יא ז]]) &quot;כי צדיק ה' צדקות אהב&quot; - אף אתה היה צדיק 
נקרא המקום חסיד, שנאמר ([[ירמיה ג יב]]) &quot;כי חסיד אני נאם ה'&quot; - אף אתה היה חסיד 
לכך נאמר ([[יואל ג ה]]) &quot;והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot; 
ואומר ([[ישעיה מג ז]]) &quot;כל הנקרא בשמי&quot; וגו'; ואומר ([[משלי טז ד]]) &quot;כל פעל ה' למענהו.&quot; 

&quot;ולדבקה בו&quot;, וכי היאך איפשר לו לאדם לעלות למרום ולדבק באש? {{הע-שמאל|השאלה כאן אינה כיצד יכול אדם ללכת בדרכי הקב&quot;ה אלא כיצד הוא יכול להדבק בו. הדרשן מבין בתחילה שמדובר בהדבקות פיזית. התשובה, שקובעת שההידבקות בקב&quot;ה היא באמצעות החכמים, מרחיקת לכת ומציגה הקשר של תחרות ומלחמה בין החכמים לקב&quot;ה, שבה מנצחים החכמים, והשוו [[בבא מציעא נט ב]], 'נצחוני בני'.}}
והלא כבר נאמר ([[דברים ד כד]]) &quot;כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא&quot; 
ואומר ([[דניאל ז ט]]) &quot;כרסיה שביבין דינור&quot;! 
אלא הדבק בחכמים ובתלמידיהם, ומעלה אני עליך כאילו עלית למרום ונטלתה 
ולא שעלית ונטלת בשלום, אלא כאילו עשיתה מלחמה ונטלתה 
וכן הוא אומר ([[תהלים סח יט]]) &quot;עלית למרום שבית שבי&quot;. 

דורשי הגדות אומרים: רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם? למוד הגדה {{הע-שמאל|דרך נוספת להידבק בדרכי הקב&quot;ה היא לימוד האגדה, המגשר על הפער שבין האדם לקב&quot;ה.}}
שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו. 

עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי ([[דברים יא כג]]) &quot;והוריש ה'&quot;. {{הע-שמאל|השוו לעיל סוף פיסקה מא.}}
}}

===פיסקה נ=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כג'''
([[דברים יא כג]]) &quot;והוריש ה'&quot; - ה' מוריש ואין בשר ודם מוריש. 
&quot;את כל הגוים&quot;, שומע אני כמשמעו? תלמוד לומר &quot;האלה&quot;. {{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין הביטוי המרחיב 'כל' לביטוי המצמצם 'האלה'. המדרש מסיק שההרחבה כוללת את מסייעי שבעת העממים אבל לא יותר מכך.}}
אין לי אלא אלה, מנין לרבות את מסייעיהם? תלמוד לומר &quot;את כל הגוים האלה מלפניכם&quot;, 

שתהו אתם רבים והולכים והם מתמעטים והולכים וכן הוא אומר ([[שמות כג ל]]) &quot;מעט מעט אגרשנו מפניך&quot; 
ואומר ([[שמות כג כט]]) &quot;לא אגרשנו מפניך בשנה אחת {{הע-שמאל|לדברי ר' אלעזר נחלת הארץ היתה איטית כי חטאו ישראל, והשוו לדברי רשב&quot;י לעיל פיסקה מב, שטען שגם ברכת החקלאות היא במצב שאין ישראל עושים רצונו של מקום.}}
פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה&quot; דברי רבי יעקב 
אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: או לפי שישראל צדיקים הם, למה יראים מן החיה? 
והלא אם צדיקים הם אין יראים מן החיה! 
שכן הוא אומר ([[איוב ה כג]]) &quot;כי עם אבני השדה בריתך&quot;! 
אם תאמר: מפני מה יגע יהושע כל היגיעה ההיא? 
אלא לפי שחטאו ישראל - נגזר עליהם &quot;מעט מעט אגרשנו מפניך&quot;. 

&quot;וירשתם גוים גדולים ועצומים&quot;, גדולים בקומה, ועצומים בכח. 
&quot;מכם&quot;, אף אתם גדולים ועצומים; אלא שהם גדולים ועצומים מכם. 
רבי אליעזר בן יעקב אומר: משל לאדם שאומר איש פלוני גבור - וזה גבור, אלא שהלה גבור ממנו! 

דבר אחר: &quot;מכם&quot; עוד למה נאמר? והלא כבר נאמר ([[דברים ז א]]) &quot;שבעה גוים רבים ועצומים ממך&quot;, 
מה תלמוד לומר &quot;מכם&quot;? מלמד שאחד משבעה עממים גדול וקשה כנגד כל ישראל {{הע-שמאל|הביטוי בלשון רבים ('מכם') נדרש שכל אחד משבעת העממים היה גדול מישראל, והנצחון עלים היה נס בידי הקב&quot;ה, ראו בתחילת הפיסקה.}}
וכן הוא אומר ([[עמוס ב ט]]) &quot;ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים.&quot; 
}}

===פיסקה נא=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כד'''
([[דברים יא כד]]) &quot;כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו&quot;, 
אם ללמד על תחומי ארץ ישראל - הרי כבר נאמר &quot;מן המדבר והלבנון&quot;. {{הע-שמאל|סדר הכיבוש חשוב ומשפיע על דיני המקום. לפי הדרשה חלה מצווה לכבוש קודם כל את א&quot;י כדי לבער ממנה ע&quot;ז, ורק אח&quot;כ מותר לכבוש מקומות נוספים, ואם שינו את הסדר – אין קדושת א&quot;י חלה על המקומות שכבשו בחו&quot;ל (כגון ארם נהרים וארם צובא).}}
מה תלמוד לומר &quot;כל המקום אשר תדרוך&quot;? 
אמר להם: כל מקום שתכבשו חוץ ממקומות האלו - הרי הוא שלכם, 
או רשות בידם לכבש חוצה לארץ עד שלא יכבשו ארץ ישראל? 
תלמוד לומר ([[דברים יא כג]]) &quot;וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם&quot;, 
ואחר כך &quot;כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו&quot;; 
שלא תהא ארץ ישראל מטמאה בגלולים - ואתם חוזרים ומכבשים חוצה לארץ! 
אלא משתכבשו ארץ ישראל - תהו רשאים לכבש חוצה לארץ, 
הרי שכבשו בחוצה לארץ, מנין שהמצות נוהגות שם? 
הרי אתה דן: נאמר כאן &quot;[לכם] יהיה&quot; ונאמר להלן &quot;יהיה [גבולכם]&quot; 
מה יהיה האמור להלן – {{ב|מצות נוהגות שם,|דורש 'גבולכם'}} אף יהיה האמור כאן - מצות נוהגות שם, 
ואם תאמר: מפני מה כבש דוד ארם נהרים וארם צובה, ואין מצות נוהגות שם? אמרת: דוד עשה שלא כתורה! {{הע-שמאל|קדושת סוריה (ארם נהרים וכו') פחותה מקדושת א&quot;י, ראו [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#ה|תוספתא ב&quot;ק דכלים א, ה.]] הסיבה לכך לפי הדרשה היא שסוריה נכבשה לפני שהושלם כיבוש א&quot;י.}}
התורה אמרה משתכבשו ארץ ישראל תהו רשאים לכבש חוצה לארץ 
והוא לא עשה כן, אלא חזר וכבש ארם נהרים וארם צובה, ואת היבוסי סמוך לירושלם לא הוריש 
אמר לו המקום: את היבוסי סמוך {{ב|לפלטורין|לארמון}} שלך לא הורשת; היאך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובה? 

הרי שכבשו בחוצה לארץ, מנין שכנגדו בים הרי הוא שלהם? {{הע-שמאל|סוגיית הגבול הימי עולה כבר בימי חז&quot;ל! - וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/תרומות/ב#יא|בתוספתא תרומות ב יא.]]
הגבולות של הנהר, המדבר והים הם גבולות מקסימליים, החלים רק אם כבשו את השטח עד לשם '''לאחר''' שכבשו את א&quot;י. במקרה של הים, לפי דברי ר' יהודה, הים עצמו נכלל בא&quot;י, כולל האיים (&quot;הניסין&quot;) שבו.}}
תלמוד לומר &quot;מן המדבר והלבנון&quot;: מן המדבר גבולכם, ואין המדבר גבולכם 
ואם כבשתם - יהי גבולכם, ו&quot;המדבר... גבולכם&quot;, 
&quot;מן הנהר, נהר פרת&quot;: מן הנהר גבולכם, ואין הנהר גבולכם; ואם כבשתם - יהי גבולכם ו&quot;הנהר... גבולכם&quot;, 
&quot;ועד הים גבולכם&quot;, ואין הים גבולכם; ואם כבשתם - יהי גבולכם 
וכן הוא אומר ([[במדבר לד ו]]) &quot;וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול&quot; יהיה גבולכם – ו&quot;הים... גבולכם&quot;. 
נמצית אומר: ([[ביאור:משנה שביעית פרק ו|שביעית ו א:]]) &quot;כל מקום שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב - לא נאכל ולא נעבד 
עולי מצרים - נאכל אבל לא נעבד; אילך ואילך - נאכל ונעבד&quot;. 

תחומי ארץ ישראל עד מקום שהחזיקו עולי בבל, {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שביעית/ד#יא|תוספתא שביעית ד יא:]] רשימה של הערים שבגבול א&quot;י; וראו שם לפיענוח המקומות ביחס לא&quot;י בימינו.}}
פרשת אשקלון, חומות מגדל, שרשן דור וחומות עכו, וראש מגיאתו, וגיאתו עצמו, כברתא 
ובית זניתא, קצרא דגלילא, קבייא דעייתא, מצייא דעבתא, כמותא דביריין, פחורתא דיתר, 
נחלה דאבצל, בית ער מרעשתא, לולא רבתא, כרכא דבר סנגרא, מיסף ספנתא, נקיבתא דעיון 
תרנגלא עילאה דקיסרי, בית סוכות, וינקת, ורקם דחגרא, וטרכונא דזימרא דביתחום ביצרא סקא 
וחשבון, ונחלא דורד, סכותא נימרין, מליה זירזא, ורקם גיאה, וגינייא דאשקלון 
ודרך גדולה ההולכת במדבר. 
}}

===פיסקה נב=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כה'''
([[דברים יא כה]]) &quot;לא יתיצב איש בפניכם&quot;, {{הע-שמאל|אשה עלולה לסכן את ישראל רק בכשפים, כי אינה נלחמת בדרך רגילה; זאת למרות שהמכשף היחיד שניסה לקלל את ישראל בתורה היה גבר.}}
אין לי אלא איש. אומה, ומשפחה, אשה בכשפיה מנין? - תלמוד לומר &quot;לא יתיצב איש&quot;, מכל מקום 
אם כן למה נאמר &quot;איש&quot;? - אפילו כעוג מלך הבשן 
כענין שנאמר ([[דברים ג יא]]) &quot;כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים&quot;. 

&quot;פחדכם ומוראכם&quot;, והלא אם נפחדים הם יריאים הם! {{הע-שמאל|השואל מניח שהאימה פחותה מהפחד ונכללת בו, ומחלק בין הקרובים לרחוקים. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט,]] על פס' טז: '&quot;אֵימָתָה&quot;, עַל רְחוֹקִים, &quot;וָפַחַד&quot;, עַל קְרוֹבִים' וכו'.}}
אלא &quot;פחדכם&quot; על הקרובים, &quot;ומוראכם&quot; על הרחוקים 
וכן הוא אומר ([[יהושע ה א]]) &quot;ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה 
וכל מלכי הכנעני אשר על הים, את אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם - וימס לבבם 
ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל&quot; 
וכן רחב הזונה אומרת לשלוחי יהושע ([[יהושע ב י]]) &quot;כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם, 
ונשמע וימס לבבינו&quot; וגו'. 

תאמר שלא היו אנשי יריחו גדולים וקשים? {{הע-שמאל|העיקרון הפרשני, שאיזכור של מי שהיה בכלל שלא לצורך מלמד שהוא שקול כנגד הכלל – מיושם בשורת הדרשות הזו הן לחיוב, הן לשלילה (שאול ובת פרעה).}}
והלא כבר נאמר ([[יהושע ב א]]) &quot;וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש 
לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו&quot;; יריחו בכלל היתה ולמה יצאת? 
מלמד שהיתה קשה כנגד כולם! 
כיוצא בו אתה אומר ([[במדבר לא ו]]) &quot;וישלח אותם משה אלף למטה לצבא 
אותם ואת פינחס&quot;; פינחס בכלל היה ולמה יצא? מלמד ששקול כנגד כולם! 
כיוצא בו אתה אומר ([[שמות טו א]]) &quot;אז ישיר משה ובני ישראל&quot;; משה בכלל היה ולמה יצא? 
מלמד שהיה שקול כנגד כולם! {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|מכילתא שירה א,]] 'מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל'.}}
כיוצא בו אתה אומר ([[שמואל ב כב א]]) &quot;וידבר דוד לה'... מכף כל אויביו ומכף שאול&quot; 
שאול בכלל היה ולמה יצא? מלמד שהיה שקול כנגד כולם! 
כיוצא בו אתה אומר ([[שמואל ב ב ל]]) &quot;ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל&quot; 
עשהאל בכלל היה ולמה יצא? מלמד שהיה קשה כנגד כולם! 
כיוצא בו אתה אומר ([[מלכים א יא א]]) &quot;והמלך שלמה אהב נשים נכריות... ואת בת פרעה&quot; 
בת פרעה בכלל היתה ולמה יצאת? מלמד שהיה מחבבה יתר מכולם, 
וכלפי חטא שהחטיאה אותו יתר מכולן! 

&quot;יתן ה' אלהיכם&quot; למה נאמר? לפי שנאמר ([[דברים טז טז]]) &quot;שלש פעמים בשנה יראה&quot; וגו' 
שמא יאמרו ישראל: הרי אנו עולים להשתחוות, מי משמר לנו את ארצנו? {{הע-שמאל|השמירה של הארץ מאויבים וגנבים בזמן הרגל היא ע&quot;י האימה המוטלת עליהם, המונעת מהם לחמוד ולכן גם מונעת את גניבת הנכסים והבהמות. הדגם לכך הוא הבקשה של נעמן לקבל ברשות אדמה מא&quot;י.}}
אמר להם המקום: עלו, ושלכם אני שומר 
שנאמר ([[שמות לד כד]]) &quot;ולא יחמד איש את ארצך בעלותך ליראות&quot;. 
אם בעיניו אינה חומדה, כיצד בא ליטול נכסים ובהמה? 
וכן אתה מוצא כשישראל עושים רצונו של מקום מה נעמן אומר לאלישע? 
([[מלכים ב ה יז]]) &quot;ולא יותן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה&quot; 
והלא דברים קל וחומר: אם עפר הרי הוא מתירא ליטול מארץ ישראל שלא ברשות 
כיצד הוא בא ליטול נכסים ובהמה? 

&quot;כאשר דבר לכם&quot;, והיכן דבר? ([[שמות כג כז]]) &quot;את אימתי אשלח לפניך {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|מכילתא פסחא יב.]]}}
והמותי את כל העם אשר תבא בהם&quot;. 
}}</text>
      <sha1>njwmbkw77g0748n5fdm1stml7x7rgho</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419277</id>
      <parentid>1419276</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T06:08:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיסקה מג */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="146967" xml:space="preserve">{{ביאור:ספרי דברים}}
==ספרי דברים לפרשת עקב==
===פיסקה לז=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא י'''
([[דברים יא י]]) &quot;כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה&quot;, {{הע-שמאל|לכאורה מציג הפסוק יתרון של מצרים על פני א&quot;י, שהרי במצרים יש מי נילוס המשקים אותה בלי צורך בגשם. הפיסקה כולה עמלה כדי לטעון שא&quot;י משובחת יותר, כנראה מכמה שיקולים: ההקשר הוא טענה של משה שא&quot;י עדיפה על מצרים; המרגלים שהוציאו דיבה רעה על א&quot;י נענשו; ולשני שיקולים אלו יש לצרף את המצב בימי חז&quot;ל, של מגמת הגירה מא&quot;י לבבל, שחכמים מנסים להיאבק בה.}}
הרי זו נאמרה {{ב|הפסה|להרגיע אותם, להפיס את דעתם}} לישראל בשעה שיצאו ממצרים, שהיו אומרים שמא לא נכנס לארץ יפה כזו? 
אמר להם המקום, &quot;כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים&quot;, 
מגיד שארץ ישראל משובחת ממנה. 
בשבח ארץ ישראל הכתוב מדבר או בשבח ארץ מצרים? 
תלמוד לומר ([[במדבר יג כב]]) &quot;וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים&quot;, {{הע-שמאל|הקדמות של בניין חברון לבניין צוען ע&quot;י חם, ושל בריאת א&quot;י לבריאת שאר העולם ע&quot;י הקב&quot;ה מלמדים שחברון עולה על צוען ושא&quot;י עולה על שאר העולם.}}
צוען מה היה? - מקום מלכות, וכן הוא אומר ([[ישעיה ל ד]]) &quot;כי היו בצוען שריו&quot; וגו', 
חברון מה היתה? פסולת של ארץ ישראל, שנאמר ([[בראשית לה כז]]) &quot;ממרא קרית הארבע היא חברון&quot;, {{הע-שמאל|ראו [[כתובות קיב א]], שחברון היא מקום קברים, ומסיקים שאינה מתאימה לחקלאות.}}
והרי דברים קל וחומר: אם חברון פסולת של ארץ ישראל, 
הרי היא משובחת בשבח ארץ מצרים שמשובחת מכל הארצות. 
קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל! 
ואם תאמר: לא מי שבנה את זו בנה את זו, 
תלמוד לומר ([[בראשית י ו]]) &quot;ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען&quot;, חם, {{ב|לפי|לאחר}} שבנה את זו - בנה את זו! 
איפשר שבנה את הכעור ואחר כך בנה את הנאה? אלא בנה את הנאה ואחר כך בנה את הכעור! 
משל לאדם שבנה שני טרקלינים, אחד נאה ואחד כעור. אין בונה את הכעור ואחר כך בונה את הנאה, 
אלא בונה את הנאה ואחר כך בונה את הכעור; שפסולתו של ראשון מכניס בשני! 
הא לפי שהיתה חברון משובחת ממנה היא נבנת תחילה, 

וכן אתה מוצא בדרכי מקום, שכל מי שחביב קודם את חבירו: 
תורה, לפי שחביבה מכל - נבראת קודם לכל, שנאמר ([[משלי ח כב]]) &quot;ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז&quot; {{הע-שמאל|התורה, א&quot;י ומקדש נבראו לני שאר העולם, והדבר מלמד על חביבותם; לעניין התורה והמקדש ראו גם [[בראשית רבה א ד]], וכאן נוספה א&quot;י.
החביבות של א&quot;י אינה תלויה בנוחות המגורים בה אלא היא חביבות מהותית בעיני הקב&quot;ה ולאו דווקא בעיני אדם. ואכן כאמור בתקופת חז&quot;ל העדיפו רבים את בבל על פניה.}}
ואומר ([[משלי ח כג]]) &quot;מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ&quot;, 
בית המקדש, לפי שחביב מכל - נברא לפני כל, שנאמר ([[ירמיה יז יב]]) &quot;כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו&quot;, 
ארץ ישראל, שחביבה מכל - נבראת לפני כל, שנאמר ([[משלי ח כו]]) &quot;עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל&quot;, 
&quot;ארץ&quot; - אלו שאר ארצות, &quot;וחוצות&quot; - אלו מדברות, &quot;תבל&quot; - זו ארץ ישראל. 
רבי שמעון בן יוחי אומר: &quot;תבל&quot; זו ארץ ישראל, שנאמר ([[משלי ח לא]]) &quot;משחקת בתבל ארצו&quot;, {{הע-שמאל|הכינוי 'תבל' לא&quot;י, היא ארצו של הקב&quot;ה, מוסבר לפי שיש בה תכונות טובות ומושלמות, וכן לפי שיש בה תורה. ההסבר השני שוב חוזר לטענה ששלמות א&quot;י היא שלמות עקרונית ומהותית, ואינה תלויה בתכונות פיזיות.}}
למה נקרא שמה תבל? - שהיא מתובלת בכל, 
שכל הארצות יש בזו מה שאין בזו, ויש בזו מה שאין בזו; אבל ארץ ישראל אינה חסרה כלום, 
שנאמר ([[דברים ח ט]]) &quot;לא תחסר כל בה&quot;. 
דבר אחר: &quot;ארץ&quot; - אלו שאר ארצות, &quot;וחוצות&quot; - אלו מדברות, &quot;תבל&quot; - זו ארץ ישראל, 
למה נקרא שמה &quot;תבל&quot;? - על שם תבל שבתוכה. איזהו תבל שבתוכה? - זו תורה 
שנאמר ([[איכה ב ט]]) &quot;בגוים אין תורה&quot;, מיכן שהתורה בארץ ישראל 

וכן אתה מוצא בסנחריב, כשבא לפתות את ישראל מה אמר להם? {{הע-שמאל|שני נוסחים להוכחה על שבח א&quot;י מדברי סנחריב: אפילו הוא לא התפאר והציג את ארצו כטובה מא&quot;י. רשב&quot;י חוזר בפירוט על אותה הוכחה: סנחריב לא היה שוטה, ולכן לא העז לטעון שארצו טובה יותר.}}
([[מלכים ב יח לב]]) &quot;עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם&quot;, 
אל ארץ יפה מארצכם אין כתוב כאן, אלא אל ארץ כארצכם, 
והלא דברים קל וחומר: אם מי שבא לומר שבחה של ארצו לא אמר גנייה של ארץ ישראל 
קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל. 
רבי שמעון בן יוחי אומר: שוטה היה זה, ולא היה יודע לפתות? 
משל לאדם שהלך לישא אשה, אמר לה: אביך מלך ואני מלך, אביך עשיר ואני עשיר, 
אביך מאכילך בשר ודגים ומשקך יין ישן ואני מאכילך בשר ודגים ומשקך יין ישן - אין זה פתוי, 
כיצד אומר לה? - אביך הדיוט ואני מלך, אביך עני ואני עשיר, 
אביך מאכילך ירק וקטנית ואני מאכילך בשר ודגים, אביך משקך יין חדש ואני משקך יין ישן 
אביך מוליכך למרחץ ברגלך ואני מוליכך {{ב|בגלגטיקא!|אפריון}} 
והלא דברים קל וחומר: אם מי שבא לומר שבחה של ארצו לא אמר גנייה של ארץ ישראל 
קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל. 

הרי הוא אומר ([[דברים ג ט]]) &quot;צידונים יקראו לחרמון שריון והאמרי יקראו לו שניר&quot; {{הע-שמאל|ריבוי שמות למקומות בא&quot;י, החרמון דביר והר נבו - מעיד על הפופולריות שלה. 
ההרים אינם ראויים לעיבוד, ודביר נחשבת כמקום יבש ('ארץ הנגב') ב[[שופטים א טו]]. הדרשות מציגות את הפסולת של א&quot;י כעולה על מקומות אחרים, ומכאן שבדרך הטבע המקומות הללו אינם משובחים.}}
ובמקום אחר הוא אומר ([[דברים ד מח]]) &quot;ועד הר שיאון הוא חרמון&quot;, 
נמצא קרוי ארבעה שמות; וכי מה צורך לבאי העולם לכך? 
אלא שהיו ארבע מלכיות מתכתשות עליו; זו אומרת יקרא על שמי וזו אומרת יקרא על שמי 
והלא דברים קל וחומר: אם פסולת הרי ישראל, ארבע מלכיות מתכתשות עליה 
קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל. 
כיוצא בו אתה אומר ([[יהושע טו מט]]) &quot;ודנה וקרית סנה היא דביר&quot;, 
ובמקום אחר הוא אומר ([[יהושע טו טו]]) &quot;ושם דביר לפנים קרית ספר&quot;, 
נמצאת קרויה שלשה שמות; וכי מה צורך לבאי העולם בכך? 
אלא שהיו שלש מלכיות מתכתשות עליה; זו אומרת תקרא על שמי וזו אומרת תקרא על שמי, 
והלא דברים קל וחומר: אם פסולת ערי ישראל (ארבע) [שלוש] מלכיות מתכתשות עליה 
קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל. 
כיוצא בו אתה אומר ([[דברים לב מט]]) &quot;עלה אל הר העברים הזה הר נבו&quot;, 
ובמקום אחר הוא אומר ([[דברים ג כז]]) &quot;עלה ראש הפסגה&quot;, 
נמצא קרוי שלשה שמות, וכי מה צורך לבאי העולם בכך? 
אלא שהיו שלש מלכיות מתכתשות עליו; זו אומרת יקרא על שמי וזו אומרת יקרא על שמי, 
והלא דברים קל וחומר: אם פסולת הרי ארץ ישראל שלש מלכיות מתכתשות עליו 
קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל. 

הרי הוא אומר ([[ירמיה ג יט]]) &quot;ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים&quot;, {{הע-שמאל|השוואה בין א&quot;י התנ&quot;כית לרומי של ימי חז&quot;ל.
ל31 המלכים המופיעים ב[[יהושע יב]] לא היה, לדברי ר' יהודה, מקום פיזי בא&quot;י, אלא הם מלכו בחו&quot;ל והחזיקו גם בתים בא&quot;י. ר' יהודה מדמה מלכים כמלכי רומי ונציביה, המולכים על אזורים נרחבים.
דורש 'צבי' – רצוי, כמו בארמית.}}
ארץ שעשויה חוילאות חוילאות למלכים ולשלטונים, 
שכל מלך ושלטון שלא קנה בארץ ישראל אומר לא עשיתי כלום. 
רבי יהודה אומר, וכי אחד ושלשים מלך שהיו לשעבר, כולם היו בארץ ישראל? 
אלא כדרך שעושים ברומי עכשו, שכל מלך ושלטון שלא קנה ברומי אומר לא עשיתי כלום 
כך כל מלך ושלטון שלא קנה פלטירות וחוילאות בארץ ישראל אומר לא עשיתי כלום. 

&quot;נחלת צבי&quot;, מה צבי זה קל ברגליו מכל בהמה וחיה - כך פירות ארץ ישראל קלים לבוא מכל פירות ארצות, {{הע-שמאל|שורת דרשות על 'נחלת צבי' שבירמיה. כאן מוזכרים לראשונה פירות א&quot;י כביטוי לשבחה, וגם כאן הדבר תלוי בכך שישראל עושים את התורה.
דרשת 'דבר אחר' מדמה את א&quot;י לצבי, שעורו מתוח, ואם הופשט לא ניתן לחזור ולהכניס את בשרו לתוך העור. הטענה היא שמדובר בנס שהבשר – הנמשל לפירות – רב מלהכנס למקום הפיזי שבו גדל.}}
דבר אחר: מה צבי זה כשאתה מפשיטו אין עורו מחזיק את בשרו 
כך ארץ ישראל אין מחזקת פירותיה בשעה שישראל עושים את התורה, 
מה צבי זה קל לאכל מכל בהמה וחיה - כך פירות ארץ ישראל קלים לאכל מכל הארצות, 
אי קלים לא יהו שמנים? תלמוד לומר ([[דברים יא ט]]) &quot;ארץ זבת חלב ודבש&quot;, שמנים כחלב ומתוקים כדבש {{הע-שמאל|ההוכחה לעניין הפירות אינה מהנסיון אלא מהפסוק, כדרכם הסכולסטית של חז&quot;ל.}}
וכן הוא אומר ([[ישעיה ה א]]) &quot;אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן&quot;, 
מה שור זה אין בו גבוה מקרניו - כך ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות 
או מה שור זה אין בו פסולת מקרניו - כך ארץ ישראל פסולה מכל הארצות? {{הע-שמאל|ניתן לשמוע את המרירות של ברי השיח של הדרשן, הדורשים בגנותה של א&quot;י הפסולה מכל הארצות. גם כאן הטענה שא&quot;י גבוהה היא טענה מדרשית הנסמכת על פסוקים ולא טענה פיזית, וראו [[ביאור: ספרי דברים/דברים#פיסקה כג|לעיל פיסקה כג.]]}}
תלמוד לומר &quot;בקרן בן שמן&quot;, שמנה היא ארץ ישראל, ללמדך שגבוה מחבירו משובח מחבירו, 
ארץ ישראל לפי שגבוהה מכל - משובחת מכל, שנאמר ([[במדבר יג ל]]) &quot;עלה נעלה וירשנו אותה&quot; 
([[במדבר יג כא]]) &quot;ויעלו ויתורו את הארץ&quot;, ([[במדבר יג כב]]) &quot;ויעלו בנגב&quot;, ([[בראשית מה כה]]) &quot;ויעלו ממצרים&quot;. 
בית המקדש שגבוה מכל - משובח מכל; שנאמר ([[דברים יז ח]]) &quot;וקמת ועלית אל המקום&quot; {{הע-שמאל|לשון 'עליה' היא גם בבית המקדש, כמו בא&quot;י.}}
ואומר ([[ישעיה ב ג]]) &quot;והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר בית ה'&quot;, 
ואומר ([[ירמיה לא ה]]) כי יש יום קראו נוצרים... קומו ונעלה ציון&quot;. 
}}

===פיסקה לח=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא י'''
([[דברים יא י]]) &quot;לא כארץ מצרים היא&quot;, ארץ מצרים שותה מן הנמוך וארץ ישראל שותה מן הגבוה, {{הע-שמאל|שורת יתרונות של השקיה במטר לעומת השקיה בהצפה ממי הנהר. הראשון הוא שהגשם ניתן ישירות מהקב&quot;ה;
החיסרון העיקרי של המטר אינו נדון כאן, כמובן – והוא העדר הוודאות שלו.}}
ארץ מצרים: {{ב|נמוך|מהנילוס}} שותה, גבוה אין שותה; ארץ ישראל: נמוך וגבוה שותה. 
ארץ מצרים: נמוך שותה ואחר כך גבוה; ארץ ישראל: שותה נמוך וגבוה כאחת. 
ארץ מצרים: גלוי שותה, {{ב|שאינו גלוי|שתעלת ההשקיה שלו חסומה}} אינו שותה; ארץ ישראל: גלוי ושאינו גלוי שותה. 
ארץ מצרים שותה ואחר כך נזרעת, ארץ ישראל שותה ונזרעת, נזרעת ושותה, שותה בכל יום ונזרעת בכל יום. {{הע-שמאל|אם זורעים במצרים ואחר כך משקים בהצפה מהנילוס – הזרעים נשטפים ואינם צומחים. אבל הגשם בא&quot;י אינו שוטף את הזרעים.}}
ארץ מצרים: אם אתה עמל בה בפסל ובקרדום ונותן שנת עינך עליה, ואם לאו - אין בכך כלום 
אבל ארץ ישראל אינה כן, אלא הם ישנים על מטותיהם והמקום מוריד להם גשמים. {{הע-שמאל|החקלאי במצרים מוותר על שינה כדי לחפור תעלות השקיה ולתחזקן, ואילו בא&quot;י ההשקיה היא טבעית.}}
משל למלך שהיה מהלך בדרך וראה בן טובים אחד ומסר לו עבד אחד לשמשו, 
שוב ראה בן טובים אחר {{ב|מעודן ומפונק ועסוק בפעולה ומכירו ואת אבותיו,|ולכן עולה על הראשון}} 
אמר גזרה שאני עושה {{ב|בידי|בעצמי}} ומאכילו! {{הע-שמאל|המשל מתיחס לשורה הראשונה של ההשוואה: מצרים שותה מהנילוס הנמוך המשרת אותה כעבד, ואילו א&quot;י שותה ישירות מהקב&quot;ה.}}
כך כל הארצות נתנו להן שמשים לשמשן: מצרים שותה מן הנילוס, בבל שותה מן הנהרות 
אבל ארץ ישראל אינה כן, אלא הם ישנים על מטותיהם והמקום מוריד להם גשמים, 

וללמדך שלא כדרכי בשר ודם דרכי מקום: בשר ודם קונה לו עבדים שהם זנים ומפרנסים אותו 
אבל מי שאמר והיה העולם קונה לו עבדים שיהא הוא זן ומפרנסם! {{הע-שמאל|מסקנה נוספת מהמשל הנ&quot;ל.}}
וכבר היו רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק מסובים בבית משתה בנו של רבן גמליאל, 
מזג רבן גמליאל את הכוס לרבי אליעזר ולא רצה לטלו; נטלו רבי יהושע, 
אמר לו רבי אליעזר: מה זה יהושע? בדין שאנו מסובים וגמליאל ברבי עומד ומשמשנו? 
אמר לו רבי יהושע: הנח לו וישמש! 
אברהם גדול העולם שמש מלאכי שרת, וכסבור שהם ערביים עובדי עבודה זרה {{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע&quot;ז, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא, בסוף פרשה א שבמסכת עמלק ב,]] שגם משה למד מאברהם; אבל השוו [[בראשית רבה מח יא]] ואילך, שם יודע אברהם שמדובר במלאכים.}}
שנאמר ([[בראשית יח ב]]) &quot;וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים&quot;, 
והלא דברים קל וחומר: ומה אברהם גדול העולם שמש מלאכי שרת, וכסבור שהם ערביים עובדי עבודה זרה, 
גמליאל ברבי לא ישמשנו? 
אמר להם רבי צדוק: הנחתם כבוד מקום ואתם עסוקים בכבוד בשר ודם! {{הע-שמאל|דברי ר' צדוק מחזירים את הדיון לנושא הדרשה – הגשם שניתן בא&quot;י ישירות מידי הקב&quot;ה.}}
אם מי שאמר והיה העולם משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומגדל צמחים 
ועורך שולחן לכל אחד ואחד, גמליאל ברבי לא ישמשנו? 

אתה אומר לכך בא הכתוב, או לפי שארץ מצרים פסולת כל הארצות הקישה הכתוב לארץ ישראל? {{הע-שמאל|רמז לדרשה אלטרנטיבית בגנותה של א&quot;י, והשוו לעיל פיסקה לז, ההצעה לדרשה שא&quot;י פסולה כקרני השור. כאן הדרשה האלטרנטיבית משווה את א&quot;י למצרים כפסולת ומציעה שהיא עולה על מצרים אבל לא על שאר הארצות. הדרשה שלפנינו מציגה את הדמיון בין גן העדן (בעצים) למצרים (בזרעים), וטוענת שמצרים – ובפרט ארץ גושן בימים שגרו בה ישראל – היתה מבורכת במיוחד, ובכל זאת א&quot;י עדיפה.}}
תלמוד לומר ([[בראשית יג י]]) &quot;כגן ה' כארץ מצרים&quot;, &quot;כגן ה'&quot; - באילנות, &quot;כארץ מצרים&quot; – בזרעים! 
או אינו מקישה אלא למגונה שבה? תלמוד לומר ([[ויקרא יח ג]]) &quot;אשר ישבתם בה&quot;, 
מקום שישבתם בו שנאמר ([[בראשית מז ו]]) &quot;במיטב הארץ&quot;! 
או אינו מקישה אלא לשעת גנותה? תלמוד לומר &quot;אשר יצאתם משם&quot;, 
כשהייתם שם היתה מתברכת בשבילכם, ולא עכשיו, שאין ברכה עליה כדרך שהייתם אתם שם. 

וכן אתה מוצא בכל מקום שהצדיקים הולכים - ברכה באת לרגלם {{הע-שמאל|ראו גם [[בראשית רבה לט]], על הברכה שמזוהה עם אברהם, וכאן לא הזכירו אותה כי היא מובנת מאליה, וראו [[בראשית רבה עג]]. והשוו את הרעיון הכללי ואת דברי ר' אלעזר בר' שמעון [[ביאור:תוספתא/סוטה/י|לתוספתא סוטה י]]}}
יצחק ירד לגרר - ברכה באת לרגליו, שנאמר ([[בראשית כו יב]]) &quot;ויזרע יצחק&quot;, 
ירד יעקב אצל לבן - ברכה באת לרגליו, שנאמר ([[בראשית ל כז]]) &quot;נחשתי ויברכני ה' בגללך&quot;, 
ירד יוסף אצל פוטיפר - ברכה באת לרגליו, שנאמר ([[בראשית לט ה]]) &quot;ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף&quot;, 
ירד יעקב אצל פרעה - ברכה באת לרגליו, שנאמר ([[בראשית מז י]]) &quot;ויברך יעקב את פרעה&quot;, 
במה ברכו? שנמנעו ממנו שני רעב, שנאמר ([[בראשית נ כא]]) &quot;ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם&quot;, 
מה כלכול האמור להלן בשני רעבון הכתוב מדבר, אף כלכול האמור כאן בשני רעבון הכתוב מדבר! {{הע-שמאל|שנות הרעב נפסקו כשירד יעקב למצרים, אבל חזרו לאחר מותו. רשב&quot;י חולק וטוען שלא חזר הרעב למצרים, ור' אלעזר מצדיק את ת&quot;ק – הוא ר' יוסי; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/י|תוספתא סוטה י,]] רעיון דומה במילים אחרות.}}
רבי שמעון בן יוחי אומר: אין זה קדוש השם, שדברי צדיקים קיימים בחייהם ובטלים לאחר מיתתם! 
אמר רבי אלעזר ברבי שמעון רואה אני את דברי רבי יוסי מדברי אבה, 
שזה הוא קדוש השם: שכל זמן שהצדיקים בעולם ברכה בעולם, 
נסתלקו צדיקים מן העולם - נסתלקה ברכה מן העולם. 

וכן אתה מוצא בארון האלהים שירד לבית עובד אדום הגתי, ונתברך בשבילו 
שנאמר ([[שמואל ב ו יב]]) &quot;ויגד למלך דוד לאמר ברך ה' את בית עובד אדום ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים&quot;, 
והלא דברים קל וחומר, ומה ארון: שלא נעשה לא לשכר ולא להפסד אלא לשברי לוחות שבו - נתברך בשבילו, 
קל וחומר לצדיקים שבעבורם נברא העולם. 
אבותינו באו לארץ - באת ברכה לרגלם, 
שנאמר ([[דברים ו יא]]) &quot;ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת ובורות חצובים אשר לא חצבת.&quot; 
רבי שמעון בן יוחי אומר: והלא בידוע שלא מלאתה, שעכשו באת לארץ, 
&quot;ובורות חצובים אשר לא חצבת&quot;, והלא בידוע שלא חצבת, שעכשו באת לארץ, 
([[דברים ו יא]]) &quot;כרמים וזיתים אשר לא נטעת&quot;, והלא בידוע שלא נטעת, שעכשו באת לארץ, 
מה תלמוד לומר מלאת, חצבת, נטעת? - זכותך היא שגרמה!
 
וכן אתה מוצא שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, 
היו אנשי הארץ בונים בתים וחופרים בורות שיחים ומערות נוטעים שדות וכרמים וכל עץ מאכל, {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|מכילתא, פתיחתא דויהי.]] דורש את לשון הנוכח בביטוי 'ואכלת ושבעת'.}}
כדי שיבואו אבותינו לארץ וימצאו אותה מלאה ברכה. 
או לפי שברכה זו עליהם יכול {{ב|יהו|הכנעניים}} אוכלים ושבעים? תלמוד לומר ([[דברים ו יא]]) &quot;ואכלת ושבעת&quot;, 
אתה אוכל ושובע, והם מונעים מנשיהם מבניהם ומבנותיהם, 
כדי שיבואו אבותינו לארץ וימצאו אותה מלאה ברכה, 
זו היא שאמרנו &quot;אשר יצאתם משם&quot;: כשהייתם שם {{ב|היתה|ארץ מצרים}} מתברכת בשבילכם, ולא עכשיו 
שאין ברכה עליה כדרך שהייתם אתם שם. 

אתה אומר לכך בא הכתוב או להקיש ביאתה של זו לביאתה של זו? 
ארץ מצרים הייתם עליה {{ב|מניין שנים שמטים ויובלות,|זמן מוגבל}} יכול אף בארץ כנען כן? 
תלמוד לומר &quot;לרשתה&quot;, לרשתה אתם באים, לא להיות עליה מניין שנים שמטים ויובלות, 
אלא הפרש בין ביאתה של זו לביאתה של זו: ביאת ארץ מצרים רשות, ביאת ארץ ישראל חובה. {{הע-שמאל|הברכה לא&quot;י תלויה בהתנהגות העם – בניגוד לברכה במצרים. כאן לראשונה מוצג חסרון פיזי של ארץ ישראל: הברכה בה תלויה בעם ואינה אוטומטית כמו במצרים.}}
ארץ מצרים, בין שעושים רצונו של מקום ובין שאין עושים רצונו של מקום - הרי לכם ארץ מצרים; 
ארץ ישראל אינו כן, אם אתם עושים רצונו של מקום - הרי לכם ארץ כנען; ואם לאו - הרי אתם גולים מעליה 
וכן הוא אומר ([[ויקרא יח כח]]) &quot;ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה&quot;. 
}}

===פיסקה לט=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יא'''
([[דברים יא יא]]) &quot;והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות&quot;, {{הע-שמאל|הרים קשים לעיבוד חקלאי, ולכן מציעים שבגנות א&quot;י הכתוב מדבר; וראו גם לעיל פיסקה לז, בדרשה על החרמון המכונה 'פסולת של א&quot;י'. אבל הדרשן ורשב&quot;י מוצאים היבט טוב גם בהרים.}} 
בשבח ארץ ישראל הכתוב מדבר! 
אתה אומר כן, או בגנות ארץ ישראל הכתוב מדבר, שמזכיר בה הרים? 
תלמוד לומר &quot;ובקעות&quot;, מה בקעות לשבח אף הרים לשבח; ועוד שנותן טעם בהר - טעם בבקעה, 
שפירות ההר קלים ופירות הבקעה שמנים. 

רבי שמעון בן יוחי אומר: כשהיא בקעה - עושה בית כור, {{הע-שמאל|רשב&quot;י טוען שהשטח בהר הוא גדול יותר, כי הוא מחשב את המדרונות שאינם במישור.}}
כשהוא הר - הרי הוא עושה בית כור מן הצפון, בית כור מן הדרום, בית כור מן המזרח, 
בית כור מן המערב, בית כור מלמעלה, ונמצא חמשה מכופלות! 

שנאמר ([[יחזקאל ה ה]]) &quot;כה אמר ה' אלהים זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות&quot;, {{הע-שמאל|דרשה נפרדת: האם ירושלים היא ארץ או שרק 'סביבותיה ארצות'? – התשובה היא שבא&quot;י יש סוגי קרקעות שונים ומגוונים, וראו גם בפיסקה לז לעיל.}}
ובמקום אחר קורא אותה &quot;ארץ&quot;; כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? 
ארץ שיש בה מיני ארצות הרבה: בית האדמה, בית החולות, בית העפר. 

דבר אחר: &quot;ארץ הרים ובקעות&quot;, מגיד שלא שוו טעם פירות הר לטעם פירות בקעה 
ולא טעם פירות בקעה לטעם פירות הר, 
אין לי אלא שלא שוו טעם פירות הר לטעם פירות בקעה ולא טעם פירות בקעה לטעם פירות הר, 
מנין שלא שוו טעם פירות הר זה לטעם פירות הר אחר, ולא טעם פירות בקעה זו לטעם פירות בקעה אחרת? 
תלמוד לומר &quot;ארץ הרים ובקעות&quot;, הרים - הרים הרבה; בקעות - בקעות הרבה. {{הע-שמאל|חלוקת א&quot;י להרבה הרים ולהרבה בקעות, וכן חלוקתה ל12 שבטים מגדילות את הגיוון שבה, הניכר בפירותיה.}}
רבי שמעון בן יוחי אומר: שתים עשר ארצות נתנו, כנגד שנים עשר שבטי ישראל 
ולא שוו טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה 
ולא טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה! 
ואלו הם: ([[דברים ו י]]-יא) &quot;כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה&quot;, {{הע-שמאל|12 פעמים מופיעה המילה 'ארץ' בפרשיות המספרות בשבח א&quot;י, ורשב&quot;י מסיק שמדובר ב12 ארצות שטעם פירותיהן שונה ומגוון.}} 
&quot;והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה&quot;, &quot;ארץ הרים ובקעות&quot;, &quot;ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה&quot;, 
([[דברים ח ז]]-י) &quot;כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה&quot;, &quot;ארץ נחלי מים&quot;, &quot;ארץ חטה ושעורה&quot;, 
&quot;ארץ זית שמן ודבש&quot;, &quot;ארץ אשר לא במסכנות&quot;, &quot;ארץ אשר אבניה ברזל&quot;, 
&quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot;, &quot;ארץ זבת חלב ודבש&quot; - הרי שתים עשר ארצות 
נתנו כנגד שנים עשר שבטי ישראל, ולא שוו טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה 
ולא טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה, 
תלמוד לומר &quot;ארץ הרים ובקעות&quot;, הרים - הרים הרבה, בקעות - בקעות הרבה. 

רבי יוסי בן המשולם אומר, מנין אתה אומר, שכשם שנותן מטעמים בארץ כך נותן מטעמים בים? 
תלמוד לומר ([[בראשית א י]]) &quot;ולמקוה המים קרא ימים&quot;, {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:משנה מקואות פרק ה#משנה ד|מקואות ה ד,]] וכן [[בראשית רבה ה ח]].}}
והלא ים אחד הוא שנאמר ([[בראשית א ט]]) &quot;יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד&quot;, 
מה תלמוד לומר &quot;ולמקוה המים קרא ימים&quot;? 
מגיד שלא שוה טעם דג העולה מעכו לטעם דג העולה מצידון, ולא העולה מצידון לעולה מפמייס! 

לפי שעפרו של הר קל ושל בקעה שמן, {{הע-שמאל|הבקעה אינה מתמלאת בבוץ, והמים מצמיחים עשב.
לעניין גלוי ושאינו גלוי ראו לעיל פיסקה לח; כאן 'שאינו גלוי' הוא שדה במדרון מזרחי, שאינו גלוי לגשם.
בא&quot;י יש גם השקיה ממי נהר וממי שלגים וממי הטל.}} 
יכול יהיו מים גורשים את העפר למקום בקעה ותהא בקעה מחוסרת מים? 
תלמוד לומר &quot;ארץ הרים ובקעות&quot;, הר לפי מה שהוא ובקעה לפי מה שהיא, 
וכן הוא אומר ([[זכריה י א]]) &quot;שאלו מה' מטר בעת מלקוש... ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה&quot;, 
או לפי שארץ ישראל מכופלת בהרים, יהא גלוי שותה, שאין גלוי אין שותה? 
תלמוד לומר &quot;למטר השמים תשתה מים&quot;, גלוי ושאין גלוי שותה! 
וכן הוא אומר ([[איוב לז יא]]) &quot;אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו&quot;, 
ואומר ([[איוב לז יב]]) &quot;והוא מסבות מתהפך&quot;, שיהו עננים מקיפות אותה ומשקות אותה מכל רוח, 
או לפי ששותה מי גשמים אבל אינו שותה מי שלוחים? 
תלמוד לומר &quot;למטר השמים תשתה מים&quot;, כשהוא אומר &quot;מים&quot; אף מי שלוחים שותה! 
וכן הוא אומר ([[דברים ח ז]]) &quot;כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים&quot;, 
או לפי ששותה מי שלוחים, אבל אינה שותה מי שלגים? 
תלמוד לומר &quot;למטר השמים תשתה מים&quot;, כשהוא אומר &quot;מים&quot; אף מי שלגים שותה! 
וכן הוא אומר ([[ישעיה נה י]]) &quot;כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים&quot;, 
ואומר ([[איוב לז ו]]) &quot;כי לשלג יאמר הוי ארץ&quot;, 
או לפי ששותה מי שלגים, אבל אינה שותה מי טללים? 
תלמוד לומר &quot;למטר השמים תשתה מים&quot;, כשהוא אומר &quot;מים&quot; אף מי טללים שותה! 

דבר אחר: מה גשמים לברכה אף טללים לברכה, {{הע-שמאל|דורש את הסמיכות הנפוצה של טל ומטר, שהטל אינו מעלה מחלות בצמחים אלא משקה אותם, בדומה למטר. בשורה האחרונה מופיע הטל כדימוי לקב&quot;ה ולישראל, כברכה.}}
וכן הוא אומר ([[בראשית כז כח]]) &quot;ויתן לך האלהים מטל השמים&quot;, 
ואומר ([[דברים לב ב]]) &quot;יערוף כמטר לקחי, תיזל כטל אמרתי&quot;, 
ואומר ([[הושע יד ו]]) &quot;אהיה כטל לישראל&quot;, ואומר ([[מיכה ה ו]]) &quot;והיה שארית יעקב כטל מאת ה'&quot;.
}}

===פיסקה מ=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יב'''
([[דברים יא יב]]) &quot;ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה&quot;, וכי אותה בלבד הוא דורש? {{הע-שמאל|דרשה על פרטיקולריות לעומת אוניברסליות. אמנם הקב&quot;ה מחוייב לכל העולם, אבל ההשגחה שלו על העולם היא נספח להשגחתו על ארץ ישראל, עם ישראל, המקדש והר סיני.}} 
והלא כל הארצות הוא דורש, שנאמר ([[איוב לח כו]]) &quot;להמטיר על ארץ לא איש... להשביע שואה ומשואה&quot;, 
ומה תלמוד לומר &quot;ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה&quot;? 
כביכול אין דורש אלא אותה; ובשביל דרישה שדורשה - דורש כל הארצות עמה. 
כיוצא בו אתה אומר ([[תהלים קכא ד]]) &quot;הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל&quot;, 
וכי ישראל בלבד הוא שומר? והלא הוא שומר את הכל 
שנאמר ([[איוב יב י]]) &quot;אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש&quot;, ומה תלמוד לומר &quot;שומר ישראל&quot;? 
כביכול שאינו שומר אלא ישראל; ובשביל שמירה ששומרם - שומר את הכל עמהם. 
כיוצא בו אתה אומר ([[מלכים א ט ג]]) &quot;והיו עיני ולבי שם כל הימים&quot;, 
והלא כבר נאמר ([[זכריה ד י]]) &quot;עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ&quot;, 
ואומר ([[משלי טו ג]]) &quot;בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים&quot;, 
ומה תלמוד לומר &quot;והיו עיני ולבי שם כל הימים&quot;? כביכול אין עיני ולבי אלא שם. 
כיוצא בו אתה אומר ([[תהלים כט ח]]) &quot;קול ה' יחיל מדבר, יחיל ה' מדבר קדש&quot;, 
מה תלמוד לומר? זה ביותר. 

&quot;דורש אותה&quot; - נתנה לדרישה, להפריש ממנה חלה תרומה ומעשרות {{הע-שמאל|החוקים המחייבים הפרשת מתנות חלים רק בא&quot;י.}}
או אף שאר ארצות נתנו לדרישה? תלמוד לומר &quot;אותה&quot;, 
אותה נתנה לדרישה, ולא שאר ארצות נתנו לדרישה. 

דבר אחר: &quot;דורש אותה&quot;, מגיד שנתנה בשכר דרישה {{הע-שמאל|לפי הדרשה א&quot;י מוצגת כשכר על לימוד התורה, בדומה לפשט שבו היא שכר על קיום מצוות, ובניגוד למושג של 'מצוות יישוב א&quot;י', שלפיו היא חובה וטורח המוטל עלינו בניגוד לנוחותנו.}}
שנאמר ([[דברים יא יט]]-כא) &quot;ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם... למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot;, 
ואומר ([[תהלים קה מד]]-מה) &quot;ויתן להם ארצות גוים... בעבור ישמרו חקיו&quot;. 

&quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot;, כתוב אחד אומר &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot;, {{הע-שמאל|הקב&quot;ה מביט תמיד לא&quot;י, וההבדל בין הפסוקים הוא רק בתוצאות של ההבטה הזאת: כשהוא מביט לטובה אין ישראל ניזוקים, וכשהוא מביט לרעה, כשאין ישראל עושים רצונו – הארץ רועדת ונהרסת.
כאן מתחיל המדרש לעסוק בקושי שבמגורים בא&quot;י, הקיים אם אין עושים רצונו.}}
וכתוב אחד אומר ([[תהלים קד לב]]) &quot;המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו&quot;, 
כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? כשישראל עושים רצונו של מקום &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot;, ואינם ניזוקים, 
וכשאין ישראל עושים רצונו של מקום &quot;המביט לארץ ותרעד&quot;. 

לענין טובה הוא אומר &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot;, לענין רעה הוא אומר &quot;המביט לארץ ותרעד&quot;, 
לענין טובה כיצד? היו רשעים בראש השנה ונגזרו עליהם גשמים מועטים - וחזרו בהם, {{הע-שמאל|דורש את הפסוק כולו, כולל הסיום 'מראשית שנה ועד אחרית השנה': למרות שנגזר דין מסויים בראש השנה – ניתן לתקן אותו או לקלקל אותו בהתאם להתנהגות הציבור גם מאוחר יותר.}}
להוסיף עליהם אי איפשר, אלא &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot;, 
מורידם בזמנם ומשלח בהם את הברכה, ומורידם על הארץ כשהיא צריכה להם. 
לענין רעה כיצד? הרי שהיו צדיקים בראש השנה ונגזרו עליהם גשמים מרובים - וחזרו בהם, 
לפחות מהם אי איפשר, אלא &quot;המביט לארץ ותרעד&quot;, 
מורידם שלא בזמנם ושולח בהם את המארה, ומורידם על הארץ שאינה צריכה להם, לימים ולמדברות 
שנאמר ([[איוב כד יט]]) &quot;ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו&quot;, 
מעשים שעשיתם עמדי בימות החמה, שלא הפרשתם תרומה ומעשרות - מנעו מכם את הגשמים. 

&quot;מראשית השנה ועד אחרית שנה&quot;, מגיד שמראשית השנה נגזרו עליה כמה גשמים כמה טללים, 
כמה חמה תזרח עליה, כמה רוחות נושבות עליה. {{הע-שמאל|ראו לעיל, וראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק א#משנה ב|ראש השנה א, ב,]] שם ''''בחג''' נידונים על המים', ולא בראש השנה.}}
דבר אחר: &quot;מראשית השנה&quot; אני אברך אתכם במשא ומתן, בבנין ובנטיעה, באירוסים ובנשואים 
ובכל מה שאתם שולחים בו את ידיכם אני אברך אתכם. {{הע-שמאל|הברכה מראש השנה היא על כל צרכי האדם, ולא רק בגשם. הסגנון, בגוף ראשון - מושפע מ[[שמות כ כא]].}}
דבר אחר: &quot;מראשית השנה ועד אחרית שנה&quot;, וכי יש פירות בשדה מתחלת השנה ועד סופה? 
אלא הם ברשותי ליתן בהם ברכה בבית, כשם שאני נותן בהם ברכה בשדה, 
שנאמר ([[דברים כח ח]]) &quot;יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך&quot;, {{הע-שמאל|הברכה והמארה עשויות להתגשם גם במאוחר, לאחר שהפירות אוחסנו ואפילו לאחר שנאכלו. ברכה מאפשרת התנהגות של מעט כאילו הוא הרבה ומאירה – להפך. כך מנוטרל המושג של יום דין מסויים, וראו גם בדרשה לעיל, 'לעניין טובה' וכו'.}}
ואומר ([[חגי ב יט]]) &quot;העוד הזרע במגורה... מן היום הזה אברך&quot;, 
מנין אף באוצר? שנאמר ([[דברים כח ג]]) &quot;ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה&quot;, 
מנין אף בעיסה? שנאמר ([[דברים כח ה]]) &quot;ברוך טנאך ומשארתך&quot;, 
מנין אף בכניסה וביציאה? שנאמר ([[דברים כח ו]]) &quot;ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך&quot;, 
מנין אף באכילה ובשביעה? תלמוד לומר ([[דברים ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;, 
מנין אף כשירדו לתוך מעיך? תלמוד לומר ([[שמות כג כה]]) &quot;והסירותי מחלה מקרבך&quot;, 
הם ברשותי ליתן בהם ברכה בבית, כשם שאני נותן בהם ברכה בשדה 
לא כינה ורקבובית בפירות, ולא יין מחמיץ, ולא שמן מבאיש 
או, לפי שמדת טובה מרובה ממדת פורענות, 
יכול לא יהו ברשותי ליתן בהם מארה בבית כשם שאני נותן בהם מארה בשדה? 
תלמוד לומר ([[חגי א ט]]) &quot;והבאתם הבית ונפחתי בו&quot;, 
ואומר ([[דברים כח כ]]) &quot;ישלח ה' בך את המארה את המהומה ואת המגערת&quot;, 
מנין אף באוצר? תלמוד לומר ([[דברים כח טז]]) &quot;ארור אתה בעיר&quot;, 
מנין אף בעיסה? תלמוד לומר ([[דברים כח יז]]) &quot;ארור טנאך ומשארתך&quot;, 
מנין אף בכניסה וביציאה? תלמוד לומר ([[דברים כח יט]]) &quot;ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך&quot;, 
מנין אף באכילה ובשביעה? תלמוד לומר ([[ויקרא כו כו]]) &quot;ואכלתם ולא תשבעו&quot;, 
מנין לכשירדו לתוך מעיים? תלמוד לומר ([[מיכה ו יד]]) &quot;וישחך בקרבך&quot;, 
הם ברשותי ליתן בהם מארה בבית כשם שאני נותן בהם מארה בשדה, 
כינה ורקבובית בפירות, ויין מחמיץ ושמן מבאיש. 

רבי שמעון בן יוחי אומר: משל למלך בשר ודם שהיו לו בנים ועבדים הרבה {{הע-שמאל|רשב&quot;י מדגיש שוב את התלות הקיומית של החיים בא&quot;י בקב&quot;ה וברצונו הטוב.}}
והיו נזונים ומתפרנסים מתחת ידו ומפתחות של אוצר בידו, 
כשהם עושים רצונו הוא פותח את האוצר, והם אוכלים ושבעים, 
וכשאין עושים רצונו הוא נועל את האוצר, והם מתים ברעב. 
כך ישראל: כשעושים רצונו של מקום ([[דברים כח יב]]) &quot;יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים&quot;, 
וכשאינם עושים רצונו, מה הוא אומר? 
([[דברים יא יז]]) &quot;וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר&quot;. 

רבי שמעון בן יוחי אומר: ככר ומקל ירדו כרוכים מן השמים, {{הע-שמאל|רשב&quot;י מציג את השכר והעונש במונחים ככר ומקל, ולא כמו ישעיה המשתמש במונחים טוב וחרב.}}
אמר להם: אם עשיתם את התורה - הרי ככר לאכל, ואם לאו - הרי מקל ללקות בו, 
היכן פירושו של דבר? ([[ישעיה א יט]]) &quot;אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו 
ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי ה' דבר&quot;. 
רבי אלעזר המודעי אומר: ספר וסייף ירדו כרוכים מן השמים, {{הע-שמאל|המקור למונחים ספרא וסייפא. הדרשה של ר' אלעזר דורשת את סיפור גן עדן כסיפור נתינת התורה: עץ החיים הוא התורה ולהט החרב הוא העונש למי שאינו שומר אותה.}}
אמר להם: אם עשיתם את התורה הכתובה בזה - הרי אתם ניצולים מזה, 
ואם לאו - הרי אתם לוקים בו. 
היכן פירושו של דבר? ([[בראשית ג כד]]) &quot;ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן 
את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים.
}}

===פיסקה מא=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יג'''
([[דברים יא יג]]) &quot;והיה אם שמע תשמעו אל מצותי&quot;, למה נאמר? {{הע-שמאל|הדרשה מבארת את הפרשה כקשורה למצוות לימוד תורה ולאו דווקא לקיום המצוות בכלל. והשוו לדברי ר' יהושע בן קרחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב ב,]] שהפרשה עוסקת בקיום המצוות.
לפי הדרשה לימוד התורה הוא גם במצוות שאין הלומדים יכולים לקיים באותו הזמן. והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ה|אבות ד ה,]] המעדיפה את הלומד על מנת לעשות על פני הלומד על מנת ללמד.}}
לפי שנאמר ([[דברים ה א]]) &quot;ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם&quot;, 
שומע אני שלא נתחייבו {{ב|בתלמוד|במצוות לימוד התורה התיאורטית}} עד שנתחייבו {{ב|במעשה|בקיום המצוות באופן מעשי}}? 
תלמוד לומר &quot;והיה אם שמע תשמעו אל מצותי&quot;, מגיד שמיד נתחייבו בתלמוד, 
ואין לי אלא מצות עד שלא נכנסו ישראל לארץ, כגון {{ב|בכורות וקרבנות ומעשר בהמה|מצוות שהיו חייבים בהן גם במדבר}} 
מצות משנכנסו ישראל לארץ, כגון {{ב|העומר והחלה ושתי הלחם ולחם הפנים,|שחייבים בהן רק אחרי שנכנסו לא&quot;י}} מנין? {{הע-שמאל|לעניין לחם הפנים – אמנם היו מחוייבים בו גם במדבר, אבל רק לאחר שבעת ימי המילואים (ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז#ב|תוספתא מנחות ז ב;]]) ואילו בלימוד המצווה היו מחוייבים לפני כן- דורש את הכפילות 'שמוע תשמעו'.}}
תלמוד לומר &quot;והיה אם שמע תשמעו אל מצותי&quot;, לרבות שאר מצות. 
אין לי אלא עד שלא כבשו וישבו 
משכבשו וישבו, כגון {{ב|לקט שכחה ופיאה ומעשרות ותרומה שמטים ויובלות,|מצוות התלויות בנחלת הארץ}} מניין? {{הע-שמאל|כאן דורש את 'מצוותי'.}}
תלמוד לומר &quot;והיה אם שמע תשמעו אל מצותי&quot;, להוסיף עליהם מצות אחרות. 

&quot;ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם&quot;, מגיד שמעשה תלוי בתלמוד, ואין תלמוד תלוי במעשה 
וכן מצינו, שענש על התלמוד יותר מן המעשה {{הע-שמאל|הדרשה ממשיכה לפתח את המתח  בין לימוד התורה לקיומה. נראה שהמתח הזה קשור גם למתח בין החכמים לחסידים הראשונים, וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ה|אבות ב ה,]] וכן [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ג#יז|תוספתא מע&quot;ש ג יז.]] ההעדפה בדרשה היא כמובן ללימוד, המזוהה עם אמת, חסד (!) ודעת.}}
שנאמר ([[הושע ד א]]) &quot;שמעו דבר ה' בית ישראל כי ריב לה' עם יושבי הארץ 
כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ&quot;, 
&quot;אין אמת&quot; - אין דברי אמת נאמרים, שנאמר ([[משלי כג כג]]) &quot;אמת קנה ואל תמכור&quot; 
&quot;ואין חסד&quot; - אין דברי חסד נאמרים, שנאמר ([[תהלים קיט סד]]) &quot;חסדך ה' מלאה הארץ&quot; 
&quot;ואין דעת&quot; - אין דברי דעת נאמרים, שנאמר ([[הושע ד ו]]) &quot;נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת&quot;. 

ואומר ([[ישעיה ה כד]]) &quot;לכן כאכול קש לשון אש וחשש להבה ירפה&quot; {{הע-שמאל|הפסוק מישעיה מתאר מצב שבו אוכל הקש את האש, בניגוד למצב הרגיל שבו ההפך מתרחש; וראו [[עובדיה א יח]].}}
וכי יש לך קש שהוא אוכל אש? אלא קש זה הוא עשו הרשע 
שכל זמן שישראל מרפים ידיהם מן (המצות)[התורה] - שולט בהם 
ואומר ([[ירמיה ט יא]]-יב) &quot;מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה 
על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עובר? {{הע-שמאל|דורש 'את תורתי' במובן 'את לימוד תורתי; ובדומה &quot;את תורת ה'&quot; – את לימוד התורה.}}
ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם, ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה&quot; 
ואומר ([[עמוס ב ד]]) &quot;כה אמר ה' על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו 
על מאסם את תורת ה' וחוקיו לא שמרו&quot;. 
וכבר היו רבי טרפון ורבי עקיבה ורבי יוסי הגלילי מסובים בבית עריס בלוד {{הע-שמאל|לפי המסקנה התלמוד גדול כי הוא מביא לידי קיום המצוות; אבל נראה שר' עקיבא מעדיף אפילו תלמוד שאינו מביא למעשה על פני המעשה עצמו. ר' טרפון טוען כשיטת החסידים, והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז,]] ששמעון מעדיף את המעשה על המדרש, וכן [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ט|אבות ג ט,]] הגישה של החסיד ר' חנינא בן דוסא.}}
נשאלה שאלה זו לפניהם: מי גדול, תלמוד או מעשה? אמר ר' טרפון: גדול מעשה! 
ר' עקיבה אומר: גדול תלמוד! ענו כולם ואמרו: גדול תלמוד, שהתלמוד מביא לידי מעשה! 
רבי יוסי הגלילי אומר: גדול תלמוד, שקודם לחלה ארבעים שנה, ולמעשרות חמשים וארבע, {{הע-שמאל|ר' יוסי, בעל &quot;סדר עולם&quot;, מדגיש את העובדה שהתלמוד התקיים לפני המעשה בהרבה מצוות, ומכאן שהוא גדול ממנו. כך גם בתקופת חז&quot;ל, כשהרבה מצוות לא יכלו להתקיים עקב החורבן. ראו בתחילת הפיסקה שהמעשרות ניתנו רק לאחר שחלפו 14 שנים מהכניסה לארץ (שנות הכיבוש והחלוקה), ואילו השביעית התקיימה לאחר עוד שבע שנים והיובל – 49 שנים אחרי חלוקת הארץ.
הדרשה מסתיימת בתיאור השכר על לימוד התורה – שוב בהנחה שהפרשה עוסקת במצוות הלימוד ולא בחובת המעשה.}} 
ולשמטים ששים ואחת, וליובלות מאה ושלש 
וכשם שענש על התלמוד יותר מן המעשה כך נתן שכר על התלמוד יותר מן המעשה 
שנאמר &quot;ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם&quot;, מהו אומר? &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; 
ואומר ([[תהלים קה מד]]-מה) &quot;ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו&quot; וגו'. 

&quot;אשר אנכי מצוה אתכם היום&quot;, {{הע-שמאל|הדגש בדרשה שלפנינו הוא שאין היררכיה בלימוד התורה, וערך הלימוד אינו קשור לזהות האומרו אלא לתוכן הדברים, ובלשון הרמב&quot;ם: 'שמע האמת ממי שאמרה' ([[שמונה פרקים לרמב&quot;ם הקדמה]]). דבר תורה מהקטן שבישראל מוערך כאילו נאמר ישירות מהקב&quot;ה עצמו, המכונה &quot;רועה '''אחד'''&quot; בקריאת שמע.}} 
מנין אתה אומר שאם שמע אדם דבר מפי קטן שבישראל יהא בעיניו כשומע מפי חכם? 
תלמוד לומר &quot;אשר אנכי מצוה אתכם&quot;, 
ולא כשומע מפי חכם, אלא כשומע מפי חכמים, שנאמר ([[קהלת יב יא]]) &quot;דברי חכמים כדרבונות&quot; 
מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה, להביא חיים לבעליה {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ז|תוספתא סוטה ז ז]]}}
כך דברי תורה מכוונים דעתו של אדם לדעת המקום, 
ולא כשומע מפי חכמים, אלא כשומע מפי סנהדרין; שנאמר &quot;בעלי אסופות&quot; 
ואין אסופות אלא סנהדרין, שנאמר ([[במדבר יא טז]]) &quot;אספה לי שבעים איש מזקני ישראל&quot; 
ולא כשומע מפי סנהדרין, אלא כשומע מפי משה, שנאמר ([[קהלת יב יא]]) &quot;נתנו מ'''רועה''' אחד&quot; 
ואומר ([[ישעיה סג יא]]) &quot;ויזכור ימי עולם משה עמו&quot; 
ולא כשומע מפי משה, אלא כשומע מפי הגבורה, שנאמר &quot;נתנו מרועה '''אחד'''&quot;, 
ואומר ([[תהלים פ ב]]) &quot;רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף יושב הכרובים הופיעה&quot; 
ואומר ([[דברים ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' '''אחד'''&quot;. 

הרי הוא אומר ([[שיר השירים ז ה]]) &quot;עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים&quot; {{הע-שמאל|דרשה נוספת בזכותם של חכמים וחשבונותיהם, המתקיימים בבתי המדרש. לפי הדרשה בזכותם תבוא הגאולה ע&quot;י אליהו הנביא.}}
&quot;עיניך&quot; - אלו זקנים המתמנים על הצבור 
וכן הוא אומר ([[ישעיה כט י]]) &quot;כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם&quot;, 
&quot;ברכות&quot; - מה ברכה זו, אין אדם יודע מה שבתוכה - כך אין אדם עומד על דברי חכמים, 
&quot;בחשבון&quot; - בחשבונות שנגמרים בעצה ובמחשבה; היכן נגמרים? בבתי מדרשות, &quot;על שער בת רבים&quot;, 
מה הוא אומר ([[שיר השירים ז ה]]) &quot;אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק&quot; 
אם עשיתם את התורה - קוו לאליהו, שאמרתי לו ([[מלכים א יט טו]]) &quot;לך שוב לדרכך מדברה דמשק&quot; 
ואומר ([[מלאכי ג כב]]–כד) &quot;זכרו תורת משה עבדי... הנה אנכי שולח... והשיב וגו'. 

&quot;לאהבה את ה' אלהיכם&quot;, שמא תאמר: הריני למד תורה בשביל שאעשיר, בשביל שאקרא רבי 
בשביל שאקבל שכר לעולם הבא? תלמוד לומר &quot;לאהבה את ה' אלהיכם&quot;, {{הע-שמאל|לימוד התורה צריך להיות לשם קיום המצווה ולא כדי לזכות בהישגים אחרים, והשוו לסיפור על אלישע בן אבויה ב[[ירושלמי חגיגה ב א]].}}
כל שאתם עושים - לא תהו עושים אלא מאהבה. 

&quot;ולעבדו&quot; - זה תלמוד. אתה אומר זה תלמוד, או אינו אלא עבודה? {{הע-שמאל|לפי הדרשה עבודת ה' היא בעיקר בלימוד התורה. העבודה אינה בקרבנות המקדש, כדעת הצדוקים, שהרי אדם הראשון לא הקריב קרבנות אלא עבד את ה' בגן העדן, ולפי הדרשה עשה זאת בלימוד התורה ובשמירת המצוות. הויכוח עם הצדוקים בעניין זה ניכר, כנראה, כבר [[ביאור:משנה ברכות פרק א|במשנה ברכות א א,]] המזכירה את הכהנים בהקשר של מצוות קריאת שמע - היא מצוות לימוד התורה!}}
הרי הוא אומר ([[בראשית ב טו]]) &quot;ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה&quot; 
וכי מה עבודה לשעבר ומה שמירה לשעבר? הא למדת: לעבדה - זה תלמוד; ולשמרה - אלו מצות! 
וכשם שעבודת מזבח קרויה עבודה - כך תלמוד קרוי עבודה! 
דבר אחר: ולעבדו - זו תפלה; אתה אומר זו תפלה, או אינו אלא עבודה? {{הע-שמאל|דרשה דומה לקודמתה, המסיקה שעבודת ה' היא בתפילה הנעשית בלב. שתי הדרשות מציגות שני תחליפים לעבודת המקדש שאינה יכולה להתקיים אחרי החורבן ואף בגלות בבל. חכמים קבעו שהתפילה היא כנגד התמידים והיא התחליף לפולחן המקדש. הפסוק מתהלים ממחיש את הרעיון הזה, והפסוקים מדניאל מציגים תפילה בבבל כעבודה.}}
תלמוד לומר &quot;בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot;; וכי יש עבודה בלב? הא מה תלמוד לומר &quot;ולעבדו&quot; - זו תפלה! 
וכן דוד אומר ([[תהלים קמא ב]]) &quot;תכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב&quot;, 
ואומר ([[דניאל ו יא]]) &quot;ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתיה וגו' 
ואומר ([[דניאל ו כא]]) &quot;וכמקרביה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענא מלכא ואמר לדניאל 
דניאל עבד אלהא חייא אלהך די אנת פלח ליה בתדירא היכל לשיזבותך מן אריותא&quot; 
וכי יש פולחן בבבל? הא מה תלמוד לומר &quot;ולעבדו&quot; - זו תפלה! 
וכשם שעבודת מזבח קרויה עבודה - כך תפלה קרויה עבודה! 

רבי אליעזר בן יעקב אומר: &quot;ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; - הרי זו אזהרה לכהנים {{הע-שמאל|ר' אליעזר בן יעקב מציג את הפרשנות הכוהנית לעבודה כעבודה במקדש, שהכהנים צריכים להתרכז בזמן ההקרבה 'בכל לבבם', ולחשוב על ששה דברים, ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ד#משנה ו|זבחים ד ו.]]}}
שלא יהא לבם חולק בשעת עבודה. 

דבר אחר: מה תלמוד לומר &quot;בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot;? {{הע-שמאל|דרשה על הכפילות בין פרשת שמע לפרשתנו. כאן מתפרשת הפרשה כחובת העשיה ולא כלימוד תורה, והשוו גם דרשת ר' יהושע בן קרחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב ב.]]
השורה האחרונה מעבירה את הדרשן לפסוק הבא.}}
והלא כבר נאמר ([[דברים ו ה]]) &quot;בכל לבבך ובכל נפשך&quot;? להלן ליחיד, כאן לציבור 
להלן לתלמוד כאן למעשה. הואיל ושמעת - עשה! 
עשיתם מה שעליכם - אף אני אעשה מה שעלי: ([[דברים יא יד]]) &quot;ונתתי מטר ארצכם בעתו&quot;! 
}}

===פיסקה מב=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יד'''
([[דברים יא יד]]) &quot;ונתתי&quot;, אני, לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה לח, 'משל למלך שהיה מהלך בדרך'.}}
&quot;מטר ארצכם&quot;, ולא מטר כל הארצות 
כן הוא אומר ([[איוב ה י]]) &quot;הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות&quot; 
רבי נתן אומר: &quot;בעתו&quot; - מלילי שבת ללילי שבת, כדרך שירדו בימי {{ב|שלמצו|שלומציון}} המלכה 
וכל כך למה? רבי אומר: כדי שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר {{ב|הרי|היכן}} שכר כל המצות 
אלא ([[ויקרא כו ג]]-ד) &quot;אם בחוקותי תלכו... ונתתי גשמיכם בעתם&quot; 
&quot;והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי, ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש&quot;. 

ומנין שנתנה ברכה אחת לישראל שכל הברכות כלולות בה? {{הע-שמאל|ברכת יבולי  השדה כוללת את כל הברכות הגשמיות, ועדיפה על ברכת הכסף.}}
תלמוד לומר ([[קהלת ה ט]]) &quot;אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לא תבואה&quot; 
ואומר ([[קהלת ה ח]]) &quot;ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד&quot; 
מלך זה שולט באוצרות של כסף וזהב, ואינו משועבד אלא ליוצא מן השדה 
הא למדת שנתנה ברכה אחת לישראל שכל הברכות כלולות בה. 

&quot;יורה&quot;, שיורד ומורה את הבריות להכניס פרותיהם ולהטיח גגותיהם ולעשות כל צרכיהם. {{הע-שמאל|דורש יורה מלשון הוראה, פקודה.}}
דבר אחר: &quot;יורה&quot; - שמתכוין לארץ ואינו יורד בזעף. {{הע-שמאל|דורש יורה בניגוד ליורד (בזעף).}}
דבר אחר: &quot;יורה&quot; שיורד ומרוה את הארץ ומשקה עד תהום 
וכן הוא אומר ([[תהלים סה יא]]) &quot;תלמיה רוה נחת גדודיה&quot; {{הע-שמאל|דורש יורה מלשון מרווה.}}

יורה במרחשון ומלקוש בניסן. {{הע-שמאל|דורש בעתו, שאינו מקדים ומאחר.}}
אתה אומר יורה במרחשון ומלקוש בניסן, או יורה בתשרי ומלקוש באייר? 
תלמוד לומר &quot;בעתו&quot;: יורה במרחשון ומלקוש בניסן 
וכן הוא אומר ([[יחזקאל לד כו]]) &quot;והורדתי הגשם בעתו&quot; וגו' 

או מה יורה: משיר פרות שוטף זרעים שוטף גרנות? {{הע-שמאל|דוחה מדרשים שליליים על יורה ומלקוש: יורה מלשון יריה וסקילה, ומלקוש מלשון מעלה סקאין (מביא ארבה).
הפסוק מיואל מוכיח שהיורה הוא גשם ברכה, וסמיכות הביטויים מוכיחה שגם המלקוש הוא ברכה ואינם גשמי זעף כמו שירדו לחוני המעגל, ראו [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ח|תענית ג ח.]]}}
תלמוד לומר &quot;מלקוש&quot;: מה מלקוש לברכה אף יורה לברכה, 
או מה מלקוש, מפיל בתים ועוקר אילנות ומעלה סקאין? 
תלמוד לומר &quot;יורה&quot;: מה יורה לברכה אף מלקוש לברכה 
וכן הוא אומר ([[יואל ב כג]]) &quot;ובני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה&quot;. 

&quot;ואספת דגנך תירושך ויצהריך&quot;, דגנך {{ב|מלא,|מרובה}} תירושך מלא, יצהרך מלא {{הע-שמאל|העבודה בשדה תהיה מרובה: הקציר והדיש ימשכו עד עונת הבציר, דריכת הענבים תימשך עד עונת הזריעה, והחריש ימשך עד הקציר. שוב, הדרשה דוחה (על סמך הפסוקים מויקרא) מדרשי גנאי, שלפיהם יספיק אדם לאסוף את פירותיו במהירות מפני מיעוטם.}}
אתה אומר דגנך מלא תירשך מלא יצהרך מלא, 
או ואספת דגנך תירושך ויצהרך מפני מיעוט הפירות? 
תלמוד לומר ([[ויקרא כו ה]]&quot;) &quot;והשיג לכם דיש את בציר&quot;, 
מקיש דיש לבציר: מה בציר משאתה מתחיל בו אי אתה יכול להניחו 
אף דיש משאתה מתחיל בו אי אתה יכול להניחו. 
דבר אחר: שיהא חורש {{ב|בשעת|עד שעת}} קציר וקוצר בשעת חריש 
וכן איוב אומר ([[איוב כט יט]]) &quot;וטל ילין בקצירי&quot;. 

דבר אחר: &quot;ואספת דגנך&quot;, למה נאמר? {{הע-שמאל|ר' ישמעאל דורש מהחכם להגביל את עיסוקו בתורה ולהשקיע זמן בעבודת האדמה; רשב&quot;י מפרש את הפסוקים כתוכחה: במצב שישראל חוטאים – ענשם הוא שעליהם לאסוף את היבולים בעצמם. עבודת האדמה היא עונש בעיניו, ואילו המצב הרצוי הוא שהיא תיעשה ע&quot;י הגויים, ואילו ישראל ילמדו תורה; וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] וראו דברי רשב&quot;י גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|במכילתא ויסע ב,]] 'לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן'.}}
לפי שנאמר ([[יהושע א ח]]) &quot;לא ימוש ספר התורה הזה מפיך&quot;, שומע אני כמשמעו? 
תלמוד לומר &quot;ואספת&quot; וגו', דרך ארץ דברה תורה! דברי רבי ישמעאל 
רבי שמעון בן יוחי אומר: אין לדבר סוף! קוצר בשעת קציר, חורש בשעת חריש, 
דש בשעת שרב, זורה בשעת הרוח! אימתי אדם למד תורה? 
אלא כשישראל עושים רצונו של מקום - מלאכתם נעשית על ידי אחרים 
שנאמר ([[ישעיה סא ה]]) &quot;ועמדו זרים ורעו צאנכם&quot; וגו' 
וכשאינם עושים רצון המקום - מלאכתם נעשית על ידי עצמם 
ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשה על ידם, שנאמר ([[דברים כח מח]]) &quot;ועבדת את אויביך&quot; וגו'. 

דבר אחר: &quot;ואספת דגנך תירושך ויצהריך&quot;, {{הע-שמאל|דורש 'ואספת' – כיוסף, שהעשיר את מצרים בכסף ובזהב. ארץ ישראל תייצא לכל הארצות מפירותיה.}}
שתהא ארץ ישראל מלאה דגן תירוש ויצהר, וכל הארצות {{ב|דובאות|מביאות}} למלאות אותה כסף וזהב 
כענין שנאמר ([[בראשית מז יד]]) &quot;וילקט יוסף את כל הכסף&quot; 
ואומר ([[דברים לג כה]]) &quot;וכימיך דבאיך&quot;, שיהיו כל הארצות דובאות כסף וזהב לארץ ישראל. 

דבר אחר &quot;דגנך&quot; כמשמעו, &quot;תירשך&quot; זה היין {{הע-שמאל|מפרש את הפשט של המילים העתיקות &quot;תירושך ויצהרך&quot;.}}
כענין שנאמר ([[ישעיה סה ח]]) &quot;כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול&quot;, 
&quot;יצהרך&quot; זה השמן, כענין שנאמר ([[יואל ב כד]]) &quot;והשיקו היקבים תירוש ויצהר&quot;. 

דבר אחר: דגנך לך, תירושך לך, יצהרך לך, {{הע-שמאל|דורש את כ השייכות, שהיבולים יהיו לישראל, ולא לפולשים כבימי גדעון ובימי חז&quot;ל עצמם.}}
לא כענין שנאמר ([[שופטים ו ג]]) &quot;והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו&quot; 
אלא כענין שנאמר ([[ישעיה סב ח]]-ט) &quot;נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל...
כי מאספיו יאכלוהו והללו את ה', ומקבציו ישתוהו בהר קדשי&quot;.
}}

===פיסקה מג=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא טו-יז'''
([[דברים יא טו]]) &quot;ונתתי עשב בשדך לבהמתך&quot;, שלא תהא מצטער {{ב|למדברות|להוביל את הבהמה למרעה}} {{הע-שמאל|הדרשה מתקשה בביטוי 'עשב בשדך', שלכאורה יעלה העשב במקום היבול המצופה.}}
אתה אומר שלא תהא מצטער למדברות, או אינו אלא &quot;ונתתי עשב בשדך לבהמתך&quot; כמשמעו? 
תלמוד לומר &quot;ואכלת ושבעת&quot; 
הא מה אני מקיים &quot;ונתתי עשב בשדך לבהמתך&quot;? שלא תהא מצטער למדברות 
רבי יהודה בן בבא אומר: &quot;ונתתי עשב בשדך לבהמתך&quot; – {{ב|בין התחומים|בין שדה לשדה}} 
ר' שמעון בן יוחי אומר: &quot;ונתתי עשב בשדך לבהמתך&quot; {{הע-שמאל|רשב&quot;י מפרש שיעלה העשב אבל לא יפחית את היבול העיקרי. דרשתו כאן סותרת את דרשתו לעיל בפיסקה מב.}}
שתהא גוזז ומשליך לפני בהמתך כל ימות הגשמים 
ואתה מונע ידך ממנה קודם לקציר שלשים יום - והיא עושה ואינה פוחתת מדגנה 

רבי אומר: &quot;ונתתי עשב בשדך לבהמתך&quot; - זה פשתן {{הע-שמאל|הפשתן נאכל גם ע&quot;י הבהמה וגם ע&quot;י האדם, אבל בעיקרו הוא מוצר מסחרי המכניס כסף, וכן בתהלים העשב נועד לעבודת האדם ובעבורו קונה החקלאי לחם.}}
וכן הוא אומר ([[תהלים קד יד]]) &quot;מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם להוציא לחם מן הארץ&quot;. 

&quot;ואכלת ושבעת&quot; - סימן טוב לאדם כשבהמתו אוכלת ושבעה {{הע-שמאל|אמנם הבהמה היא שאוכלת, אבל היא חוזרת ותורמת לעבודת התבואה.}}
וכן הוא אומר ([[משלי יב י]]) &quot;יודע צדיק נפש בהמתו&quot;. 
דבר אחר: &quot;ואכלת ושבעת&quot; - כשבהמתך אוכלת ושבעה עובדת בכח האדמה 
שנאמר ([[משלי יד ד]]) &quot;ורב תבואות בכוח שור&quot;. 
דבר אחר: &quot;ואכלת ושבעת&quot; - מן הולדות {{הע-שמאל|אכילת האדם אינה את העשב אלא את ולדות הבהמה.}}
אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר ([[ירמיה לא יא]]) &quot;ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב ה' 
על דגן ועל תירוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר&quot;. 

([[דברים יא טו]]-טז) &quot;ואכלת ושבעת, השמרו לכם פן יפתה לבבכם&quot;, {{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפסוקים טו-טז: דווקא לאחר שתאכל ותשבע עולה הסכנה של מרד בקב&quot;ה. ברכת המזון מתמודדת עם הסכנה של חברת השפע; ראו [[דברים ח י]].}}
אמר להם: הזהרו שמא תמרדו במקום! שאין אדם מורד במקום אלא מתוך שובע 
שנאמר ([[דברים ח יב]]-יג) &quot;פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת, 
ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך&quot; 
מהו אומר? ([[דברים ח יד]]) &quot;ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך&quot;! 
כיוצא בו אתה אומר ([[דברים לא כ]]) &quot;כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו זבת חלב ודבש&quot;, 
מהו אומר? &quot;ופנה אל אלהים אחרים&quot;! 
כיוצא בו אתה אומר ([[שמות לב ו]]) &quot;וישב העם לאכול ושתה&quot;, מהו אומר? 
([[שמות לב ח]]) &quot;עשו להם עגל מסכה&quot;! 
וכן אתה מוצא באנשי דור המבול, שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע {{הע-שמאל|לעניין דור המבול, אנשי המגדל ואנשי סדום ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ב|תוספתא סוטה ג ב-ג,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|מכילתא שירה ב.]]}}
מה נאמר בהם? ([[איוב כא ט]]-יג) &quot;בתיהם שלום מפחד... שורו עבר... ישלחו כצאן עויליהם... יבלו בטוב ימיהם&quot; 
היא גרמה להם: ([[איוב כא יד]]-טו) &quot;ויאמרו לאל סור ממנו, מה שדי כי נעבדנו&quot; וגו' 
אמרו: טפה אחת של גשמים היא, אין אנו צריכים לו! ([[בראשית ב ו]]) &quot;ואיד יעלה מן הארץ&quot;! 
אמר להם המקום: בטובה שהיטבתי לכם, בה אתם מתגאים לפני? - בה אני נפרע מכם! 
([[בראשית ז יב]]) &quot;ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה&quot;! 
רבי יוסי בן דורמסקית אומר: הם נתנו עיניהם עליונה ותחתונה כדי לעשות תאותם {{הע-שמאל|ר' יוסי מזהה את חטא דור המבול עם סיפור בני האלוהים ובנות האדם, כלומר בתחום המיני.}}
אף המקום פתח עליהם מעיינות עליונים ותחתונים כדי לאבדם 
שנאמר ([[בראשית ז יא]]) &quot;ביום הזה נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו&quot;. 
וכן אתה מוצא באנשי מגדל, שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע 
מה נאמר בהם? ([[בראשית יא א]]-ב) &quot;ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים 
ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם&quot; 
ואין ישיבה האמורה כאן אלא אכילה ושתיה, 
כענין שנאמר ([[שמות לב ו]]) &quot;וישב העם לאכול ושתה ויקומו לצחק&quot; 
היא גרמה להם שאמרו ([[בראשית יא ד]]) &quot;הבה נבנה לנו עיר&quot; וגו' 
מה נאמר בהם? ([[בראשית יא ח]]) &quot;ויפץ ה' אותם משם&quot;! 
וכן אתה מוצא באנשי סדום, שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע 
מה נאמר בהם? ([[איוב כח ה]]-ח) &quot;ארץ ממנה יצא לחם, מקום ספיר אבניה, 
נתיב לא ידעו עיט, לא הדריכוהו בני שחץ&quot; וגו' 
אמרו אנשי סדום: הרי מזון אצלינו, הרי כסף וזהב אצלינו, נעמוד ונשכח תורת הרגל מארצנו! 
אמר להם המקום: בטובה שהיטבתי לכם אתם מבקשים לשכח תורת הרגל מביניכם? 
אני משכח אתכם מן העולם! 
מה נאמר בהם ([[איוב כח ד]]) &quot;פרץ נחל מעם גר&quot; 
([[איוב יב ה]]-ו) &quot;לפיד בוז... ישליו אוהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל&quot; 
היא גרמה להם &quot;לאשר הביא אלוה בידו&quot;! 
וכן הוא אומר ([[יחזקאל טז מח]]-נ) חי אני נאום ה' אלהים אם עשתה סדם... 
הנה זה היה עון סדם אחותך&quot; כל כך &quot;ויד עני ואביון לא החזיקה ותגבהינה&quot; 

כיוצא בו אתה אומר ([[בראשית יג י]]) &quot;כי כלה משקה&quot;, {{הע-שמאל|הדרשה על 'כולה משקה' – 'ותשקינה' אינה בתוספתא אבל במכילתא (שם) היא נמצאת. הכותרת שם היא 'שבמה שנתגאו לפניו – בו נפרע מהם', ובהקשר זה הדרשה מובנת. כאן הכותרת היא 'שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע', והדרשה אינה מתאימה כאן.
בהמשך עובר המדרש להרחבה בעניין 'אם כך נתן למכעיסיו – קל וחומר לעושי רצונו'.}}
מהו אומר? ([[בראשית יט לג]]) &quot;ותשקין את אביהם יין&quot; 
ומאין היה להן יין במערה? אלא שנזדמן להן לשעה 
וכן הוא אומר ([[יואל ד יח]]) &quot;והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס&quot; {{הע-שמאל|לפי הדרשה היין שבו השתמשו בנות לוט נבע בדרך נס מההרים שבמערה.}}
אם כך נתן למכעיסיו - קל וחומר לעושי רצונו. 

ר' מאיר אומר: הרי הוא אומר ([[אסתר א ו]]) &quot;חור כרפס ותכלת&quot; {{הע-שמאל|דרשת ר' מאיר נמצאת רק בחלק מכתבי היד, ואינה במקבילות. היא מעבירה את המדרש מהדרשה על בנות לוט לסיפור על ר עקיבא המצחק. היא מבוססת על ההנחה של חז&quot;ל שמידה טובה מרובה ממדת פורענות, ומבקשת לאזן ביניהן; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}
וכי מה בא הכתוב ללמדנו עושרו של אחשורוש? אלא אם כך נתן למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו! 

וכבר היו רבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה נכנסים לרומי 
שמעו קול המיה של מדינה מפיטיוליס עד מאה ועשרים מיל {{הע-שמאל|ראו [[מכות כד א]]}}
התחילו הם בוכים ורבי עקיבה מצחק. אמרו לו: עקיבה, מפני מה אנו בוכים ואתה מצחק? 
אמר להם: אתם למה בכיתם? אמרו לו: ולא נבכה? 
שהגוים עובדי עבודה זרה, מזבחים לאלילים ומשתחוים לעצבים - יושבים בטח שלוה ושאנן 
ובית הדום רגליו של אלהינו היה לשריפת אש ומדור לחיות השדה! 
אמר להם: אף אני לכך צחקתי; אם כך נתן למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו! 
שוב פעם אחת היו עולים לירושלם. הגיעו לצופים - קרעו בגדיהם 
הגיעו להר הבית וראו שועל יוצא מבית קדש הקדשים. התחילו הם בוכים ורבי עקיבה מצחק 
אמרו לו: עקיבה, לעולם אתה מתמיה, שאנו בוכים ואתה מצחק! 
אמר להם: ואתם למה בכיתם? אמרו לו: לא נבכה 
על מקום שכתוב בו ([[במדבר א נא]]) &quot;והזר הקרב יומת&quot;, הרי שועל יוצא מתוכו! 
עלינו נתקיים ([[איכה ה יז]]-יח) &quot;על זה היה דוה לבנו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו&quot;! 
אמר להם: אף אני לכך צחקתי: 
הרי הוא אומר ([[ישעיה ח ב]]) &quot;ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו&quot; 
וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? {{הע-שמאל|אוריה בן שמעיה נזכר ב[[ירמיה כו כ]], ור' עקיבא מזהה אותו עם אוריה הכהן; זכריה הנביא עדיין לא נולד בזמן שישעיהו ניבא את נבואתו; ר' עקיבא מזהה את העדים שמזכיר ישעיה עם שתי הדמויות הללו, ומוצא בהתגשמות נבואת החורבן של אוריה אישור לכך שגם נבואת הנחמה שבזכריה תתגשם.}}
מה אמר אוריה? ([[ירמיה כו יח]]) &quot;ציון שדה תחרש וירושלם עיים תהיה, והר הבית לבמות יער&quot;, 
מה אמר זכריה? ([[זכריה ח ד]]) &quot;כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות... ורחבות העיר...&quot; 
אמר המקום: הרי לי שני עדים האלו; אם קיימים דברי אוריה - קיימים דברי זכריה 
ואם בטלו דברי אוריה - בטלים דברי זכריה! 
שמחתי שנתקיימו דברי אוריה, לסוף שדברי זכריה עתידים לבוא! 
בלשון הזה אמרו לו: עקיבה נחמתנו! 

דבר אחר: &quot;ואכלת ושבעת, השמרו לכם&quot;, אמר להם: הזהרו שמא יטעה אתכם יצר הרע ותפרשו מן התורה {{הע-שמאל|כאן הגורם לע&quot;ז אינו האכילה והשפע אלא עצם הפרישה מעבודת הקב&quot;ה: הדרשה אינה מכירה במצב שבו אין לאדם דת, וטוענת שעצם הפרישה מעבודת ה' מובילה את הפורש לע&quot;ז.}}
שכיון שאדם פורש מן התורה - הולך ומדבק בעבודה זרה 
שנאמר ([[שמות לב ח]]) &quot;סרו מהר מן הדרך אשר צויתים - עשו להם עגל מסכה&quot; 
ואומר ([[שמואל א כו יט]]) &quot;אם ה' הסיתך בי ירח מנחה, ואם בני אדם - ארורים הם לפני ה' 
כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה', לאמר לך עבוד אלהים אחרים&quot;! 
וכי תעלה על דעתך שדוד המלך עובד עבודה זרה? 
אלא כיון שפוסק מדברי תורה - הולך ומדבק בעבודה זרה. 

&quot;וסרתם&quot;, מדרך חיים לדרך מות. 

&quot;ועבדתם אלהים אחרים&quot;, וכי אלהים הם? {{הע-שמאל|הכינוי 'אלוהים אחרים' מופיע בלשון המקרא בכמה מקומות. חז&quot;ל העדיפו את הכינוי 'עבודה זרה', וכאן הם מנסים להתמודד עם לשון המקרא שנראית לכאורה כמאשרת את אלוהותם של האלים הזרים. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}
והלא כבר נאמר ([[ישעיה לז יט]]) &quot;ונתון את אלהיהם באש כי לא אלהים המה&quot;, 
ולמה נקרא שמם אלהים אחרים? שמאחרים את הטובה מלבא בעולם. {{הע-שמאל|אחרים מלשון מאוחר. הדרשה משלימה עם הכינוי 'אלוהים', אבל מפרשת 'אחרים' ככינוי גנאי, וכך גם הדרשות הבאות.}}
דבר אחר: &quot;אלהים אחרים&quot; - שעושים את עובדיהם אחרים. 
דבר אחר: &quot;אלהים אחרים&quot; - שאחרים קורים אותם אלוהות. {{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בקשרים בין האלילים לעובדיהם: האלילים מגדירים את עובדיהם, העובדים מגדירים את האלילים, או שהאלילים מכזיבים את העובדים להם.}}
דבר אחר: &quot;אלהים אחרים&quot; - שאחרים הם לעובדיהם 
וכן הוא אומר ([[ישעיה מו ז]]) &quot;אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו&quot;. 
רבי יוסי אומר: למה נקרא שמם &quot;אלהים אחרים&quot; 
שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר, אילו נקראו על שמו היה בהם צורך 
והרי נקראו על שמו - ולא היה בהם צורך! {{הע-שמאל|ר' יוסי מסביר את הביטוי כאשראי שנותן התנ&quot;ך לאלילים, וקורא אותם בשמו של הקב&quot;ה – ולמרות השם המשותף הזה אין באלילים ממש. לפי המדרש עלה האוקיינוס עוד לפני המבול והציף חלקים מהעולם, וראו גם [[בראשית רבה כג ז]].}}
אימתי נקראו על שמו? בימי אנוש בן שת, שנאמר ([[בראשית ד כו]]) &quot;אז הוחל לקרא בשם ה'&quot; 
באותה שעה עלה אוקיינוס והציף שלישו של עולם 
אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם עשיתם מעשה חדש, וקראתם לעצמכם 
אף אני אעשה מעשה חדש ואקרא לעצמי, שנאמר ([[עמוס ה ח]]) &quot;הקורא למי הים וישפכם&quot; וגו' 
רבי יצחק אומר: אילו נפרט שמה של עבודה זרה לא ספקו להם כל עיירות שבעולם. {{הע-שמאל|לאלילים שמות רבים ואין אפשרות לנקוב בשם כולם.}}
רבי אליעזר אומר: למה נקרא שמם &quot;אלהים אחרים&quot;? שמחדשים להם אלוהות בכל יום 
שאם היה של זהב וצריך לו - עושהו של כסף, של כסף - עושהו של נחושת, {{הע-שמאל|סאטירה על הפגאנים שמשנים את אלוהיהם מדי פעם.}}
של נחושת - עושהו של ברזל, ברזל - עושהו של בדיל, בדיל - עושהו של עופרת, 
של עופרת וצריך לו - עושהו של עץ. 
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: צא וראה לשון שתפסה תורה: מולך - כל שתמליכהו עליך אפילו שעה אחת. 
רבי אומר: למה נקרא שמם &quot;אלהים אחרים&quot;? שהם אחרים לאחרון שבמעשים {{הע-שמאל|דורש אלוהי האחרונים – אלוהי האדם שנברא אחרון.}}
שמי שהוא אחרון במעשים קראם אלהות. 

&quot;והשתחויתם להם&quot;, להם אתם משתחוים, לי אי אתם משתחוים {{הע-שמאל|מדגיש את הפעולות הפולחניות הדומות בפולחן האלילים לפולחן הקב&quot;ה, ובדרך אגב מקבל את הדמיון בין האלילים לקב&quot;ה.}}
וכן הוא אומר ([[שמות לב ח]]) &quot;וישתחוו '''לו''' ויזבחו '''לו''' ויאמרו אלה אלהיך ישראל&quot; וגו'. 

אחרים אומרים: אילו לא שיתפו ישראל שמו של מקום בעבודה זרה - כלים היו מן העולם. 
רבן שמעון בן גמליאל אומר: והלא כל המשתף שמו של מקום בעבודה זרה הרי הוא חייב כליה, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז, לפס' יט.]] מחלוקת בשאלה מה יותר חמור: לעבוד לאלילים כשלעצמם או לעבוד לקב&quot;ה באמצעותם.}}
שנאמר ([[שמות כב יט]]) &quot;זובח לאלהים יחרם&quot; וגו'! 

מה תלמוד לומר &quot;אלהים אחרים&quot;? מלמד שעשו להם עגלים הרבה! {{הע-שמאל|דורש את לשון הריבוי של 'אלוהיך ישראל'.}}

וכן הוא אומר ([[דברי הימים ב כט ז]]) &quot;גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות 
וקטורת לא הקטירו ועולה לא העלו בקדש לאלהי ישראל&quot; - מקטרים הם לדבר אחר, {{הע-שמאל|המשך הדרשה על 'והשתחויתם להם'}}
&quot;ועולה לא העלו&quot; - מעלים הם לדבר אחר. &quot;בקודש&quot; לא העלו, בחול העלו. 
&quot;לאלהי ישראל&quot; לא העלו, מעלים הם לדבר אחר. 

אם עשיתם כן ([[דברים יא יז]]) &quot;וחרה אף ה' בכם&quot;, 
משל למלך ששגר את בנו לבית המשתה, והיה יושב ומפקדו ואומר לו: בני אל תאכל יותר מצרכך 
אל תשתה יותר מצרכך, כדי שתבוא נקי לביתך {{הע-שמאל|א&quot;י נמשלת לבית המשתה, שממנו הושלך בן המלך.}}
לא השגיח הבן ההוא, אכל יותר מצרכו ושתה יותר מצרכו והקיא וטנף את בני מסיבה 
נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו לאחר {{ב|פלטורין|הארמון}}! 
כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: הכנסתי אתכם אל ארץ טובה ורחבה 
לארץ זבת חלב ודבש, לאכל מפריה ולשבוע מטובה, ולברך שמי עליה 
לא הייתם בטובה - היו בפורענות: &quot;וחרה אף ה' בכם&quot;. 

&quot;וחרה אף ה' בכם&quot;, שומע אני שהם כלים מן העולם? תלמוד לומר &quot;ועצר את השמים&quot; {{הע-שמאל|דרשת נחמה על החורבן: הפגיעה אינה בחיי היהודים החוטאים אלא ברכושם, בשמיהם ובארצם, שהרי בסוף הפרשה נאמר 'ושמתם... על לבבכם'.}}
מיני פורעניות - הם כלים! וכן הוא אומר ([[דברים לב כג]]) &quot;חצי אכלה בם&quot;, חצי כלים והם אינם כלים 
וכן הוא אומר ([[איכה ד יא]]) &quot;כלה ה' את חמתו שפך חרון אפו&quot; 

נאמר כאן חרי אף, ונאמר להלן ([[שמות כב כג]]) חרי אף 
מה חרי אף האמור להלן חרב - אף חרי אף האמור כאן חרב, {{הע-שמאל|חרון אפו של הקב&quot;ה הוא בחמש הדרכים המנויות כאן.}}
מה ([[ויקרא כו טז]]) חרי אף האמור להלן דבר וחיה רעה - אף חרי אף האמור כאן דבר וחיה רעה, 
מה חרי אף האמור כאן עצירת גשמים וגלות, 
אף ([[שמות כב כג]]) חרי אף האמור להלן עצירת גשמים וגלות 
נמצינו למידים שכל מקום שנאמר חרון אף - חמשה מיני פורעניות הם 
חרב ודבר וחיה רעה ועצירת גשמים וגלות. 

דבר אחר: &quot;וחרה אף ה' '''בכם'''&quot; - ולא באומות העולם {{הע-שמאל|הסבל מופנה דווקא לישראל, כי הם אחראים ומחוייבים לברית עם הקב&quot;ה. עבודת אלילים אינה אסורה, לכאורה, על הגויים.}}
שיהיו אומות העולם שרוים בטובה והם שרוים בפורענות 
אומות העולם אין קוברים בניהם ובנותיהם והם קוברים בניהם ובנותיהם. 

&quot;ועצר את השמים&quot;, שיהו עננים טעונים ועומדים, ואין מורידים אפילו טפת גשמים, {{הע-שמאל|מפרש את הפסוק על פי ויקרא: לא יהיה מטר וגם לא פירות – אפילו במקום שיש אפשרות להשקות.}}
מנין אפילו טללים ורוחות? תלמוד לומר ([[ויקרא כו יט]]) &quot;ונתתי את שמיכם כברזל&quot; 
או בית השלחים יהא עושה פירות? תלמוד לומר &quot;ואת ארצכם כנחושה&quot;. 

&quot;והאדמה לא תתן את יבולה&quot;, אף לא נפלה. {{הע-שמאל|דורש יבולה – נפלה, וראו [[ביאור:משנה פאה פרק ה|פאה ה א.]] בהמשך דורש יבולה-מביא לה. שתי הדרשות טוענות שהארץ לא תניב אפילו את הזרעים שזרעתם בה.
גם עצי המטע לא יניבו, ואפילו לא יהיו ראויים לעצי הסקה.
בסיום הדרשה עוסקת בירידה לחו&quot;ל, שהיתה אתגר ממשי בתקופת הדרשנים, וטוענת שגם היא לא תציל את היורדים מהפורענות.}}
&quot;והאדמה לא תתן את יבולה&quot; - אף מה שאתה מביא לה 
או יהא אילן עושה פירות? תלמוד לומר ([[ויקרא כו כ]]) &quot;ועץ השדה לא יתן פריו&quot; 
או יהו עושים עצים להסיק בהם תנור וכירים? תלמוד לומר &quot;ועץ השדה לא יתן פריו&quot; 
או ילך לחוצה לארץ ויהא שרוי בטובה? 
תלמוד לומר ([[דברים כח כג]]) &quot;והיו שמיך '''אשר על ראשך''' נחשת והארץ '''אשר תחתיך''' ברזל&quot;, בכל מקום. 

דבר אחר: &quot;וחרה אף ה'&quot;, אחר כל היסורים שאני מביא עליכם אני מגלה אתכם, 
קשה גלות, ששקולה כנגד הכל {{הע-שמאל|בכל ארבעת הפסוקים הנדרשים מופיעה הגלות אחרונה, ומכאן שהיא העונש הקשה ביותר. גם כאן האתגר העומד לנגד עיני הדרשנים הוא להוכיח שהגלות היא עונש קשה, בניגוד לדעת רוב הציבור שבחר לרדת לבבל.}}
שנאמר ([[דברים כט כז]]) &quot;ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחימה ובקצף גדול 
וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה&quot;, ואומר ([[ירמיה טו ב]]) &quot;והיה כי יאמרו אליך אנה נצא 
ואמרת אליהם כה אמר ה': אשר למות למות, ואשר לחרב לחרב, ואשר לרעב לרעב, ואשר לשבי לשבי&quot;. 
ואומר ([[עמוס ז יז]]) &quot;כה אמר ה': אשתך בעיר תזנה, ובניך ובנותיך בחרב יפולו, 
ואדמתך בחבל תחולק ואתה על אדמה טמאה תמות, וישראל גלה יגלה מעל אדמתו&quot; 
ואומר ([[ירמיה כב י]]) &quot;אל תבכו למת ואל תנודו לו; בכו בכו להולך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו&quot; 
&quot;אל תבכו למת&quot; - זה יהויקים מלך יהודה; מה נאמר בו? ([[ירמיה כב יט]]) &quot;קבורת חמור יקבר&quot; וגו', 
&quot;בכו בכו להולך&quot; - זה יהויכין מלך יהודה; מה נאמר בו? ([[ירמיה נב לג]]-לד) &quot;ושנה את בגדי כלאו, וארוחתו&quot; וגו' {{הע-שמאל|יהויקים נהרג בא&quot;י ואילו יהויכין הוגלה לבבל. הטענה היא שהראשון עדיף על השני.}}
נמצינו למידים שנבלת יהויקים מלך יהודה, שהיתה מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה 
חביבה מחייו של יהויכין מלך יהודה, שהיה כסאו מעל כסא המלכים ואוכל ושותה בטרקליני מלכים. 

&quot;ואבדתם מהרה&quot; - מיד אני מגלה אתכם ואיני נותן לכם ארכה {{הע-שמאל|דורש 'מהרה'. לעניין אנשי המבול ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה.]]}}
אם תאמרו: אנשי מבול נתן להם ארכה מאה ועשרים שנה! 
אנשי מבול לא היה להם ממי שילמדו, אתם יש לכם ממי שתלמדו!

דבר אחר: &quot;ואבדתם מהרה&quot; - גולה אחר גולה; וכן אתה מוצא בעשרת שבטים - גולה אחר גולה 
וכן אתה מוצא בשבט יהודה ובנימן, גולה אחר גולה {{הע-שמאל|ראו [[ירמיה נב כח]]-ל. התיאור של גולה אחר גולה סותר את הנאמר בדרשה הקודמת על 'מהרה'. רשב&quot;י מסיק שרחמי הקב&quot;ה היו על גולי בית ראשון, קל וחומר על בני תקופתו שלו, ואין למהר ולרדת מתוך יאוש.}}
גלו בשנת שבע לנבוכדנאצר, ובשנת שמונה עשרה, ובשנת עשרים ושלש. 
ר' יהושע בן קרחה אומר: משל {{ב|לליסטיס שנכנס לשדה של בעל הבית|נבוכדנצר נכנס לא&quot;י, השייכת לקב&quot;ה}} 
קצר קופתו - ולא הקפיד בעל הבית, קצר בשבלים - ולא הקפיד בעל הבית, עד שגדש בקופתו ויצא 
וכן הוא אומר ([[ישעיה ח כג]]) &quot;כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל 
ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד. {{הע-שמאל|הפסוק נדרש כמתאר כמה שלבים בגלות, מהראשון עד האחרון.}}
רבי שמעון בן יוחי אומר: אם מי שנאמר בהם &quot;מהרה&quot; לא גלו אלא לאחר זמן 
קל וחומר למי שלא נאמר בהם מהרה. 

דבר אחר: &quot;ואבדתם מהרה, ושמתם את דברי אלה&quot; וגו', 
אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ - היו מצויינים במצות 
שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים, {{הע-שמאל|ראו את המסקנה שהסיק [[רמב&quot;ן על ויקרא יח כה|רמב&quot;ן]] מהדרשה שלפנינו: המצוות בבסיסן אינן מחייבות בחו&quot;ל, ויש לשמור עליהן רק כדי שלא נשכח אותן, כציונים וסימנים!
בהמשך טוען הדרשן שמירת המצוות עשויה להביא לגאולה מיידית, ואין צורך להמתין ל'קץ', בדומה לדעת ר' אליעזר – ראו [[סנהדרין צז ב]].}}
משל למלך בשר ודם שכעס על אשתו, וטרפה בבית אביה 
אמר לה הוי מקושטת בתכשיטיך, שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים 
כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בני היו מצויינים במצות, שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים 
הוא שירמיהו אומר ([[ירמיה לא כ]]) &quot;הציבי לך ציונים&quot; וגו' - אלו המצות שישראל מצויינים בהם, 
&quot;שימי לך תמרורים&quot; - זה חורבן בית המקדש, 
וכן הוא אומר ([[תהלים קלז ה]]-ו) &quot;אם אשכחך ירושלם... תדבק לשוני&quot; וגו', 
([[ירמיה לא כ]]) &quot;שיתי לבך למסילה דרך הלכת&quot;, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל 
ראו באלו דרכים הלכתם ועשו תשובה, מיד אתם חוזרים לעריכם 
שנאמר &quot;שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אלה.&quot; 

דבר אחר &quot;ואבדתם מהרה מעל הארץ&quot;, מעל הארץ הטובה אתם גולים {{הע-שמאל|שתי דרשות על הכינוי לא&quot;י 'הארץ הטובה': לפי הראשונה הטענה היא בדומה לפשט, שא&quot;י טובה מארצות אחרות, ולכן לעולם לא כדאי לוותר עליה; לפי השניה מדובר בארץ התורה, וזה היתרון שלה  על ארצות הגולה.}}
ואין אתם נכנסים לארץ טובה כיוצא בה. 
רבי יהודה אומר: &quot;טובה&quot; זו תורה, 
וכן הוא אומר ([[משלי ד ב]]) &quot;כי לקח טוב נתתי לכם&quot; - בארץ ישראל 
&quot;תורתי אל תעזובו&quot; - בחוצה לארץ. 
}}

===פיסקה מד=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יח'''
([[דברים יא יח]]) &quot;ושמתם את דברי אלה על לבבכם&quot; - זה תלמוד תורה, {{הע-שמאל|לטענה שמדובר במצוות לימוד תורה ראו גם לעיל פיסקה מא, 'ולעבדו – זו תלמוד'.
מצוות לימוד תורה ותפילין נוהגות בחו&quot;ל, שהרי הפסוק נאמר אחרי פס' יז 'ואבדתם מהרה'.}}
&quot;וקשרתם אותם לאות על ידכם&quot; - אלו תפילין. 
אין לי אלא תפילין ותלמוד תורה, שאר מצות שבתורה מנין? 
הרי אתה דן מבנין אב שבין שניהם: לא ראי תפילין כראי תלמוד תורה 
ולא ראי תלמוד תורה כראי תפילין. 
הצד השוה שבהם - שהם מצות הגוף שאין תלויות {{ב|בארץ|באדמה}}, ונוהגות {{ב|בארץ|ישראל}} ובחוצה לארץ 
כך כל מצוות הגוף שאין תלויות בארץ - נוהגות בארץ וחוצה לארץ {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ט|קידושין א ט.]]}} 
ושתלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ, חוץ מן הערלה והכלאים 
רבי אליעזר אומר: אף החדש.
}}

===פיסקה מה=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יח'''
&quot;ושמתם את דברי אלה על לבבכם&quot;, מגיד שנמשלו דברי תורה בסם חיים {{הע-שמאל|דורש 'ושמתם' – סם חיים. 'דברי אלה' – מתפרשים כדברי תורה, כלומר הנושא הוא מצוות לימוד התורה, וראו גם בפיסקה מד.}}
משל למלך שכעס על בנו והכהו מכה רעה, ונתן רטיה על גבי מכתו 
ואמר לו: בני, כל זמן שרטיה זו על גבי מכתך אכול מה שהנאך ושתה מה שהנאך 
ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה נזוק כלום 
אבל אם הגבהת אותה - מיד הוא מעלה נומי 
כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, בראתי לכם יצר הרע, שאין רע הימנו 
([[בראשית ד ז]]) &quot;הלא אם תטיב שאת&quot;; היו עסוקים בדברי תורה - ואינו שולט בכם {{הע-שמאל|התרופה ליצר הרע היא עיסוק בתורה; השיחה של הקב&quot;ה עם קין מתפרשת כך שיצר הרע אורב לעוזבי לימוד התורה בפתח היציאה מבית המדרש, והפסוק ממשלי מתפרש כך שכדי להשקיט את רעבונו של היצר הרע יש להאכיל אותו בדברי תורה, וכך מחלישים אותו. כלומר אחד המניעים ללימוד תורה הוא היצר הרע!}}
ואם פורשים אתם מדברי תורה - הרי הוא שולט בכם 
שנאמר &quot;לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו&quot; - אין משאו ומתנו אלא בך 
אבל אם רצה – אתה תשלט בו, שנאמר &quot;ואתה תמשל בו&quot; 
ואומר ([[משלי כה כא]]-כב) &quot;אם רעב שונאך האכילהו לחם... כי גחלים אתה חותה על ראשו, 
רע הוא יצר הרע, שמי שברא אותו מעיד עליו שהוא רע 
שנאמר ([[בראשית ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע&quot;. 
}}

===פיסקה מו=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יט'''
([[דברים יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; - בניכם ולא בנותיכם דברי רבי יוסי בן עקיבה {{הע-שמאל|ניסוח דברי ר' יוסי מראה שהוא סובר כר' אליעזר, שלא רק פטר נשים מלימוד תורה אלא אף אסר עליהן ללמוד תורה, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד.]]}}

מיכן אמרו: כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מדבר עמו בלשון הקודש ומלמדו תורה {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ב|תוספתא חגיגה א ב.]] דורש 'את בניכם לדבר' - כשהבן מתחיל לדבר.}}
ואם אין מדבר עמו בלשון קודש ואינו מלמדו תורה ראוי לו כאילו קוברו 
שנאמר &quot;ולמדתם אותם את בניכם לדבר - בם&quot;, 

אם למדתם אותם את בניכם – ([[דברים יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot;, {{הע-שמאל|בעניין 'למען יקצרו ימיכם' השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה,]] בעניין כיבוד הורים.
הדרשה אינה מתייחסת לסוף הפסוק, שהיה ניתן לדרוש בו מכלל הן לאו, שאם לא תלמדו את בניכם יקצרון ימיכם בא&quot;י, אבל לא בהכרח יתקצרו חייכם; כלומר יתכן שתאריכו ימים בגלות!}} 
ואם לאו - למען יקצרו ימיכם, שכך דברי תורה נדרשים: מכלל הן לאו ומכלל לאו הן.
}}

===פיסקה מז=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כא'''
([[דברים יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם&quot; - בעולם הזה, &quot;וימי בניכם&quot; – {{ב|לימות המשיח|שהם עדיין בעולם הזה}} 
&quot;כימי השמים על הארץ&quot; - לעולם הבא. 
 
&quot;אשר נשבע ה' לאבותיכם&quot; לתת לכם אין כתוב כאן אלא &quot;לתת להם&quot; {{הע-שמאל|בתחית המתים יקומו אבותינו וינחלו את הארץ.}}
נמצינו למדים תחיית המתים מן התורה. 

&quot;כימי השמים על הארץ&quot; - שיהו פניהם של צדיקים כיום {{הע-שמאל|פני הצדיקים יאירו כמו יום (כשמש). דורש 'כימי' – כמו היום, וראו דרשת רשב&quot;י בהמשך.
לדרשת רשב&quot;י עצמה השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה י|לעיל י,]] שם הנוסח מלא יותר: בתחילה מובאת שם רשימה של שבעה דברים מאירים הנדרשים מהפסוקים דלקמן. הפסוק האחרון, 'ויהי כזית הודו', מלמד על פניהם של הצדיקים שיאירו כמנורת המקדש שהיתה מאירה בשמן זית. לפי דרשת רשב&quot;י יהיו 7 מדרגות בין הצדיקים: מהם שיאירו כחמה ומהם כלבנה וכו'.}}
וכן הוא אומר ([[שופטים ה לא]]) &quot;ואוהביו כצאת השמש בגבורתו&quot; 
רבי שמעון בן יוחי אומר: לשבע שמחות פניהם של צדיקים עתידים להקביל פני שכינה לעתיד לבא, 
ואלו הן: &quot;ואוהביו כצאת השמש בגבורתו&quot;, ([[שיר השירים ו י]]) &quot;יפה כלבנה ברה כחמה&quot; 
([[דניאל יב ג]]) &quot;והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע&quot;, &quot;ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד&quot; 
([[נחום ב ה]]) &quot;כברקים ירוצצו&quot;, ([[תהלים מה א]]) &quot;למנצח על שושנים&quot;, ([[הושע יד ז]]) &quot;ויהי כזית הודו&quot;. 
ואומר ([[תהלים קכא א]]) &quot;שיר למעלות&quot; - למי שעתיד לעשות מעלות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא. 

רבי עקיבא אומר: שיר למעלה אין כתוב כאן, אלא שיר למעלות: שלשים מעלות זו למעלה מזו {{הע-שמאל|ר' עקיבא דורש ל מעלות, כלומר 30 מעלות. רבי דורש גם את לשון הרבים ומגיע ל60 מעלות שונות. העוקץ בדרשה הוא בכך שאין בין הצדיקים קנאה ותחרות, ראו בהמשך.
בסוף הדרשה משווה הדרשן את הצדיקים לכוכבים, שכל אחד מהם מאיר באור משלו; כלומר מספר הדרגות כמספר הצדיקים.}}
רבי אומר: שיר למעלה אין כתוב כאן, אלא שיר למעלות: ששים מעלות זו למעלה מזו! 
או לפי שיש מעלות זו למעלה מזו, שומע אני יש ביניהם איבה ושנאה קנאה ותחרות? 
תלמוד לומר ([[דניאל יב ג]]) &quot;ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד&quot;; 
מה כוכבים אין ביניהם איבה שנאה קנאה ותחרות - כך צדיקים, 
מה כוכבים אין אורו של זה דומה לאורו של זה - כך צדיקים. 

דבר אחר: &quot;ומצדיקי הרבים&quot; - אלו גבאי צדקה. רבי שמעון בן מנסיא אומר: אלו זקנים, 
וכן הוא אומר ([[שופטים ה לא]]) &quot;ואוהביו כצאת השמש בגבורתו&quot;; 
מי גדול: האוהבים או המאהיבים? הוי אומר המאהיבים, 
אם האוהבים &quot;ואוהביו כצאת השמש בגבורתו&quot;, קל וחומר המאהיבים. {{הע-שמאל|מאהיבי הקב&quot;ה הם הפעילים כדי לגרום לרבים לאהבו, והם מצדיקי הרבים: גבאי הצדקה והזקנים.
והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יח|מכילתא נזיקין יח,]] לפס' כ, שם משוה רשב&quot;י בין אוהבי הקב&quot;ה לגרים שהקב&quot;ה אוהב אותם.}} 
([[דניאל יב ג]]) &quot;ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד&quot; 
מה כוכבים רמים ומנוטלים על כל באי העולם - כך הצדיקים, {{הע-שמאל|הדרשה משקפת אמונה באסטרולוגיה, כמקובל בעולמם של חז&quot;ל.}}
מה כוכבים {{ב|רדים|רודים}} ושולטים מסוף העולם ועד סופו - כך הצדיקים, 
מה כוכבים פעמים נכסים פעמים נגלים - כך הצדיקים, 
מה כוכבים כתות כתות שאין להם מנין - כך הצדיקים! 

או בין עושים רצונו של מקום בין אין עושים רצונו של מקום? {{הע-שמאל|הדרשה מבחינה היטב בין צדיקים לרשעי ישראל: אלו ככוכבים ואלו כעפר. והשוו לדרשות המתארות את סבלם של ישראל בהימשלם לעפר, ב[[בראשית רבה סט ה]]}}
תלמוד לומר ([[בראשית כח יד]]) &quot;והיה זרעך כעפר הארץ&quot; 
אם עושים רצונו של מקום הרי הם ככוכבים, ואם לאו הרי הם כעפר הארץ 
וכן הוא אומר ([[מלכים ב יג ז]]) &quot;כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש&quot;. 

דבר אחר: &quot;כימי השמים על הארץ&quot;, שיהו חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים {{הע-שמאל|הצדיקים ישרדו לנצח, מקל וחומר. בהמשך דורש רשב&quot;י קל וחומר מנצחיות התורה, וטוען שהיא נבראה עבור ישראל; וראו [[בראשית רבה א ד]], שמחשבתן של ישראל קדמה לתורה, כר' שמואל בר יצחק ולא כר' בנאי שם.
לעניין הדרשה 'אין עץ אלא תורה' השוו לדרשת רשב&quot;י [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|במכילתא ויסע א.]]}}
וכן הוא אומר ([[ישעיה סו כב]]) &quot;כי כאשר השמים החדשים&quot; וגו' 
והלא דברים קל וחומר: ומה שמים וארץ, שלא נבראו אלא לכבודם של ישראל, חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים 
קל וחומר לצדיקים, שבעבורם נברא העולם! 
רבי שמעון בן יוחי אומר: הרי הוא אומר ([[ישעיה סה כב]]) &quot;כי כימי העץ ימי עמי&quot; 
ואין עץ אלא תורה, שנאמר ([[משלי ג יח]]) &quot;עץ חיים היא למחזיקים בה&quot; 
והלא דברים קל וחומר: ומה התורה, שלא נבראת אלא לכבודם של ישראל, הרי היא קיימת לעולם ולעולמי עולמים 
קל וחומר לצדיקים, שבעבורם נברא העולם! 
רבי יהושע בן קרחה אומר: הרי הוא אומר ([[קהלת א ד]]) &quot;דור הולך ודור בא&quot; {{הע-שמאל|הסדר הנכון היה אמור להיות שהדור – בני אדם צדיקים – עומד לנצח, לפי שתי הדרשות דלעיל, והארץ משתנה; אבל כיוון שלא היו צדיקים הולכים בני האדם ומתים בכל דור.}}
אל תהי קורא כאן אלא &quot;ארץ הולכת וארץ באת ודור לעולם עומד&quot;! 
ולפי ששינו מעשיהם שינה המקום עליהם סידורו של עולם. 

הרי הוא אומר ([[הושע ב א]]) &quot;והיה מספר בני ישראל&quot; וכתוב &quot;כחול הים אשר לא ימד ולא יספר&quot;. 
כשישראל עושים רצונו של מקום – &quot;כחול הים אשר לא ימד ולא יספר&quot; ואם לאו – &quot;והיה מספר בני ישראל&quot;. {{הע-שמאל|הפסוק פותח במספר, שהוא סופי, וממשיך באינסוף. הדרשה קושרת את הסופיות של בני ישראל למצב שאינם צדיקים דיים, בניגוד לפשט הנראה כנבואת נחמה.
פסוקי הפורענות מישעיה ומעמוס מקטינים עוד את מספרם.}}
ואומר ([[ישעיה ל יז]]) &quot;עד אם נותרתם כתורן&quot;, ואומר ([[עמוס ה ג]]) &quot;כי כה אמר ה' העיר היוצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה&quot; 

דבר אחר: &quot;והיה מספר בני ישראל&quot; - זה מספר שמים; &quot;כחול הים&quot; - זה מספר אדם. {{הע-שמאל|פתרון קרוב יותר לפשט:הבחנה בין מספר שמים, כלומר ספירה ע&quot;י הקב&quot;ה – למספר אנושי שאינו יכול להגיע למספרים גדולים כחול הים.}}
}}

===פיסקה מח=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כב'''
([[דברים יא כב]]) &quot;כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת&quot;, למה נאמר? {{הע-שמאל|מפרש תשמרו' – שלא יאבדו, שלא תשכח, ולא במובן של תקיימו ותצייתו. כך מתפרשת הפרשה כעוסקת בלימוד תורה ולאו דווקא בקיומה; והשוו לעיל פיסקה מא.
השמירה על דברי התורה מושווית לשמירה על כסף ועל אוצרות יקרי ערך.}}
לפי שנאמר ([[דברים יא יג]]) &quot;והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי&quot;, 
שומע אני כיון ששמע אדם דברי תורה ישב לו ולא ישנה? 
תלמוד לומר כי אם שמור תשמרון 
מגיד שכשם שאדם צריך להזהר בסלעו שלא תאבד כך צריך להזהר בתלמודו שלא יאבד 
וכן הוא אומר ([[משלי ב ד]]) &quot;אם תבקשנה ככסף&quot;: מה כסף קשה לקנותו כך דברי תורה קשים לקנותם 
או מה כסף קשה לאבדו כך דברי תורה קשים לאבדם? 
תלמוד לומר ([[איוב כח יז]]) &quot;לא יערכנה זהב וזכוכית&quot; 
קשים לקנותם כזהב ונוחים לאבדם ככלי זכוכית. 
 
([[איוב כח יז]]) &quot;ותמורתה כלי פז&quot;, היה רבי ישמעאל אומר: ([[דברים ד ט]]) &quot;רק השמר לך ושמור נפשך מאד&quot; 
משל למלך בשר ודם שצד צפור ונתנה ביד עבדו {{הע-שמאל|הציפור מיועדת לבן המלך, ומכאן ערכה הרב יותר מערכה בשוק, יותר מכלי פז. כך גם התורה בעלת ערך בגלל היחוס שלה לברית בין ישראל לקב&quot;ה.}}
אמר לו: הוי זהיר בצפור זו לבני, אם אבדת אותו - לא תהא סבור צפור באיסר אבדת, אלא כאילו נפשך אבדת 
וכן הוא אומר ([[דברים לב מז]]) &quot;כי לא דבר רק הוא מכם&quot; {{הע-שמאל|גם דברי תורה שנראים ריקים וחסרי משמעות הם חשובים כנפשו של הלומדם.}}
דבר שאתם אומרים ריק הוא – &quot;הוא חייכם&quot;.
 
רבי שמעון בן יוחי אומר: משל לשני אחים שהיו מסגלים אחר אביהם {{הע-שמאל|רשב&quot;י ממשיך במגמה של ההשוואה בין דברי תורה לכסף מתחילת הפיסקה; הפעם בהקשר של חיסכון ואגירה.}}
אחד מצרף דינר ואוכלו, ואחד מצרף דינר ומניחו 
זה שהיה מצרף דינר ואוכלו נמצא אין בידו כלום, וזה שמצרף דינר ומניחו נמצא מעשיר לאחר זמן 
כך תלמידי חכמים למד שנים שלשה דברים ביום, שנים שלשה פרקים בשבת 
שתים שלש פרשיות בחדש - נמצא מעשיר לאחר זמן, ועליו הוא אומר ([[משלי יג יא]]) &quot;וקובץ על יד ירבה&quot;, 

וזה שאומר: היום אני למד, למחר אני למד; היום אני שונה, למחר אני שונה - נמצא אין בידו כלום {{הע-שמאל|האגירה של דברי התורה מושוית לאגירת היבול החקלאי לחדשי החורף.}}
ועליו הוא אומר ([[משלי י ה]]) &quot;אוגר בקיץ בן משכיל, נרדם בקציר בן מביש&quot;, 
ואומר ([[משלי כ ד]]) &quot;מחורף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין&quot; ואומר ([[קהלת יא ד]]) &quot;שומר רוח לא יזרע&quot;, 
ואומר ([[משלי כד ל]]-לא) &quot;על שדה איש עצל עברתי... והנה עלה כולו קמשונים&quot; וגו' {{הע-שמאל|כאן עוברת הדרשה לחובת האחזקה של דברי התורה שכבר נלמדו, המושוית לאחזקת וניכוש השדה.}}
&quot;על שדה איש עצל עברתי&quot; - זה שקנה שדה כבר, &quot;ועל כרם אדם חסר לב&quot; - זה שקנה כרם כבר 
הואיל וקנה שדה וקנה כרם, וקרוי איש וקרוי אדם, למה נקרא עצל וחסר לב? 
שקנה שדה וקנה כרם ולא עמל בהם! מנין שסופו להניח שנים שלשה דברים בפרשה? 
שנאמר &quot;והנה עלה כלו קמשונים&quot;. ומנין שמבקש פתחה של פרשה ואינו מוצא? 
שנאמר &quot;כסו פניו חרולים&quot;, ועליו הוא אומר &quot;וגדר אבניו נהרסה&quot;: 
מתוך שראה שלא עמדה בידו - הוא יושב, מטמא את הטהור ומטהר את הטמא ופורץ גדרם של חכמים, 
מה ענשו של זה? בא שלמה ופירש עליו בקבלה ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; 
הא כל הפורץ גדרם של חכמים - לסוף שפורעניות באות עליו. 

רבי שמעון בן מנסיא אומר: הרי הוא אומר ([[משלי כז ז]]) &quot;נפש שבעה תבוס נופת&quot; 
תלמיד מתחלתו למד כל דבר {{הע-שמאל|תלמיד שלמד הרבה יכול לוותר על הנופת (דבש), כי ההיא כלולה כבר בחומר שלמד; ואילו תלמיד שלמד מעט – אפילו מסורת מוטעית מתוקה בעיניו, ואינו יכול להבחין במרירותה.}}
&quot;ונפש רעבה כל מר מתוק&quot; - לא היה לו אלא מה שלמד. 

דבר אחר: &quot;נפש שבעה תבוס נופת&quot;, {{הע-שמאל|דורש נופת – נפה, וראו את התיאור של ר' עקיבא [[אבות דרבי נתן יח#א|באדר&quot;נ נו&quot;א יח.]] תלמיד מוצלח משקל את התורה (ממיין אותה, מבקרה ועורכה) ובכך משפר אותה, בניגוד לתלמיד המתחיל המכונה 'נפש רעבה' בדרשה הקודמת.}}
מה נפה זו מוציאה קמח בפני עצמו סובין בפני עצמם קיבר בפני עצמו 
כך תלמיד יושב ומברר דברי תורה ומשקלם: איש פלוני אוסר איש פלוני מתיר 
איש פלוני מטמא איש פלוני מטהר. 

רבי יהודה אומר: תלמיד שכחו יפה דומה לספוג, שסופג את הכל {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה טו|אבות ה טו.]] ר' יהודה יוצא כנגד המסתפק במעט דברי תורה.}}
שני לו דומה למוך, שאינו סופג אלא צרכו - זה שאומר &quot;דיי מה ששנה לי רבי&quot;. 

רבי שמעון בן יוחי אומר: הרי הוא אומר ([[משלי ה טו]]) &quot;שתה מים מבורך&quot; וגו' 
שנה ממי שעמך בעיר, ואחר כך הפרש בכל מקום {{הע-שמאל|רשב&quot;י ממליץ לתלמיד ללמוד בעירו מרבו ואחר כך לצאת ולהפיץ את תורתו במקומות רחוקים.}}
וכן הוא אומר ([[משלי לא יד]]) &quot;היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה&quot;. 

רבי שמעון בן מנסיא אומר: הרי הוא אומר &quot;שתה מים מבורך&quot; {{הע-שמאל|דורש 'מבורך' – ממי שבראך; לעניין תורת מינים כמים עכורים השוו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יא|אבות א יא.]]}}
שתה מימיו שבראך, ואל תשתה מים עכורים ותמשך עם דברי מינים. 

רבי עקיבה אומר: הרי הוא אומר &quot;שתה מים מבורך&quot;, 
בור מתחלתו אין יכול להוציא טיפת מים מאליו, לא היה אלא מה שבתוכו {{הע-שמאל|דורש את ההבדל בין בור לבאר: תלמיד מתחיל אינו יודע די כדי ללמד, אלא רק מה שלמד מרבותיו – כבור; אבל לאחר שצבר ידע הוא כבאר וכמעיין, ויכול כל הציבור להיעזר בו וללמוד ממנו. וראו דברי ריב&quot;ז על תלמידיו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ח|באבות ב ח.]]}} 
כך תלמיד מתחלתו לא למד כל דבר - לא היה אלא מה שלמד, 
&quot;ונוזלים מתוך בארך&quot;, דומה לבאר: מה באר מנזלת מים חיים מכל צדדיה 
כך באים תלמידים ולמדים הימינו. וכן הוא אומר ([[משלי ה טז]]) &quot;יפוצו מעינותיך&quot; וגו' 

נמשלו דברי תורה למים: מה מים חיים לעולם - כך דברי תורה חיים לעולם 
שנאמר ([[משלי ד כב]]) &quot;כי חיים הם למוצאיהם&quot; {{הע-שמאל|שורת השוואות בין מים לתורה, בין יין לתורה ולבסוף בין שמן ודבש לתורה.}}
מה מים מעלים את הטמאים מטומאתם - כך דברי תורה מעלים את הטמאים מטומאתם 
שנאמר ([[תהלים קיט קמ]]) &quot;צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה&quot; 
מה מים משיבים נפשו של אדם, שנאמר ([[משלי כה כה]]) &quot;מים קרים על נפש עיפה&quot; 
כך דברי תורה משיבים נפשו של אדם, שנאמר ([[תהלים יט ח]]) &quot;תורת ה' תמימה משיבת נפש&quot; 
מה מים חנם לעולם - כך דברי תורה חנם לעולם, שנאמר ([[ישעיה נה א]]) &quot;הוי כל צמא לכו למים&quot; {{הע-שמאל|לעניין חינם ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחודש ה:]] 'בשלושה דברים ניתנה תורה'.}}
מה מים אין להם דמים - כך דברי תורה אין להם דמים, שנאמר ([[משלי ג טו]]) &quot;יקרה היא מפנינים&quot; 
או מה מים אין משמחים את הלב - כך דברי תורה אין משמחים את הלב? 
תלמוד לומר ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot;. 
מה יין משמח את הלב - כך דברי תורה משמחים את הלב 
שנאמר ([[תהלים יט ט]]) &quot;פקודי ה' ישרים משמחי לב&quot; 
מה יין אי אתה טועם בו טעם מתחלתו וכל זמן שמתישן בקנקן סופו להשביח {{הע-שמאל|לעניין התרבות החכמה של הזקנים ראו [[ביאור:משנה קנים פרק ג#משנה ו|קינים ג סוף ו.]] לעניין כלי החרס המכיל יין השוו לסיפור על ר' יהושע ב[[תענית ז א]]-ב.}}
כך דברי תורה כל זמן שמתישנים בגוף סופם להשביח; שנאמר ([[איוב יב יב]]) &quot;בישישים חכמה&quot; וגו' 
מה יין אי איפשר לו להתקיים לא בכלי כסף ולא בכלי זהב, אלא בירוד שבכלים - בכלי חרס 
כך דברי תורה אין מתקיימים במי שהוא בעיניו ככלי כסף וככלי זהב, 
אלא במי שהוא בעיניו כירוד שבכלים - ככלי חרס 
או מה יין פעמים שהוא רע לראש ורע לגוף, יכול אף דברי תורה כן? 
תלמוד לומר ([[שיר השירים א ג]]) &quot;לריח שמניך טובים&quot; 
מה שמן יפה לראש ויפה לגוף - כך דברי תורה יפים לראש ויפים לגוף 
שנאמר ([[משלי א ט]]) &quot;כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך&quot; וגו' 
ואומר ([[משלי ד ט]]) &quot;תתן לראשך לוית חן&quot; 
נמשלו דברי תורה בשמן ודבש, שנאמר ([[תהלים יט יא]]) &quot;ומתוקים מדבש ונופת צופים&quot;. 

דבר אחר: &quot;כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת&quot;, {{הע-שמאל|דורש 'אם שמור – תשמרון' ו'אם שכוח – תשכח'.}}
מנין אתה אומר שאם שמע אדם דבר מדברי תורה ראשון ראשון ומקיימו 
כשם שראשונים מתקיימים בידו כך האחרונים מתקיימים בידו? 
שנאמר &quot;כי אם שמור תשמרון&quot;, 
ומנין שאם שומע ראשון ראשון ומשכחו, 
כשם שאין הראשונים מתקיימים בידו כך אין האחרונים מתקיימים בידו? 
תלמוד לומר  ([[דברים ח יט]]) &quot;והיה אם שכח תשכח&quot;; אי אתה מעלים עיניך ממנו עד שילך לו 
שנאמר ([[משלי כג ה]]) &quot;התעיף עיניך בו ואיננו&quot;, וכתוב במגילת חסידים &quot;יום תעזבני יומים אעזבך&quot;. {{הע-שמאל|הציטוט הוא ממגילת חסידים – ראו [[ירושלמי ברכות דף סח א]].}}

דבר אחר: &quot;כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת&quot;, 
שמא תאמר: ישנו בני הזקנים, ישנו בני הגדולים, ישנו בני הנביאים? {{הע-שמאל|האחריות על לימוד ושמירת התורה מוטלת על כל ישראל (דורש 'לנו', 'כולכם'), ולא על קבוצה כלשהי בתוכם. ואכן ההיסטוריה מצביעה על ישראלים שהצילו את לימוד התורה.}}
תלמוד לומר &quot;כי אם שמור תשמרון&quot;, מגיד שהכל שוים בתורה 
וכן הוא אומר ([[דברים לג ד]]) &quot;תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב&quot; 
כהנים לוים וישראלים אין כתוב כאן, אלא קהלת יעקב, 
וכן הוא אומר ([[דברים כט ט]]) &quot;אתם נצבים היום כלכם&quot; 
מה {{ב|אילו|אילולי}} זה שעמד וקיים תורה בישראל - לא היתה תורה משתכחת? 
מה אילו לא עמד שפן בשעתו, עזרא בשעתו, רבי עקיבה בשעתו - לא היתה תורה משתכחת? 
ואומר ([[משלי טו כג]]) &quot;ודבר בעתו מה טוב&quot;, דבר {{ב|שאמר זה|שפן, עזרא ור' עקיבא}} - שקול כנגד הכל. 

הרי הוא אומר ([[עמוס ח יב]]) &quot;ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו&quot; {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/עדיות/א|תוספתא עדיות א א,]] דרשה אחרת על אותו פסוק. כאן הוא נדרש לעניין השיטוט לבירור ההלכה.}}
רבותינו התירו שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה על שרץ שנגע בככר, לידע אם תחילה הוא אם שניה.
 
רבי שמעון בן יוחי אומר: אם לומר שהתורה עתידה להשתכח מישראל {{הע-שמאל|רשב&quot;י טוען שמובטח שהתורה לא תישכח, אבל פרטיה עלולים להישכח, וראו תוספתא שם.}}
והלא כבר נאמר ([[דברים לא כא]]) &quot;כי לא תשכח מפי זרעו&quot; 
אלא: איש פלוני אוסר, איש פלוני מתיר, איש פלוני מטמא, איש פלוני מטהר - ולא ימצאו דבר ברור. 

דבר אחר: &quot;כי אם שמור תשמרון&quot;, שמא תאמר הריני למד פרשה קשה, ומניח את הקלה? {{הע-שמאל|חוזר לתחילת הפיסקה. הטענה היא שאין פרשות קלות וחסרות משמעות בתורה.}}
תלמוד לומר ([[דברים לב מז]]) &quot;כי לא דבר רק הוא מכם&quot;: דבר שאתם אומרים ריקן הוא - הוא חייכם! 
שלא תאמר: למדתי הלכות דיי; תלמוד לומר: מצוה, המצוה, כל המצוה; למוד מדרש הלכות והגדות, 
וכן הוא אומר ([[דברים ח ג]]) &quot;כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם&quot; - זה מדרש, 
&quot;כי על כל מוצא פי ה'&quot; - אלו הלכות והגדות 

וכן הוא אומר ([[משלי כז יא]]) &quot;חכם בני&quot; וגו', ואומר ([[משלי כג טו]]) &quot;בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני&quot;. 
רבי שמעון בן מנסיא אומר: אין לי אלא אביו שבארץ, אביו שבשמים מנין? {{הע-שמאל|אביו של הת&quot;ח שמח וגם הקב&quot;ה משתתף בשמחתו.}}
תלמוד לומר &quot;גם אני&quot;, לרבות אביו שבשמים. 

&quot;אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה&quot;, למה נאמר? לפי שנאמר &quot;כי אם שמור תשמרון&quot; {{הע-שמאל|נסיון לאזן בין המצווה ללמוד תורה לבין מצוות מעשיות: השוו פיסקה מא לעיל, שלימוד התורה הוא החשוב ביותר; גם כאן לימוד תורה הוא מצווה, אבל אם גם קיים בפועל – שכרו רב יותר; וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ה|אבות ד ה,]] 'הלומד על מנת לעשות'.}}
שומע אני כיון ששומר אדם דברי תורה, ישב לו ולא יעשה? תלמוד לומר &quot;לעשותה&quot;. תשובתה לעשותה, 
למד אדם תורה - הרי בידו מצוה אחת; למד ושמר - הרי בידו שתי מצות; למד ושמר ועשה - אין למעלה הימנו. 

&quot;לאהבה&quot;, שמא תאמר: הריני למד תורה בשביל שאיקרא חכם, בשביל שאשב בישיבה, {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מא. כאן נוספו פסוקים המאששים את הטענה שלומד התורה אכן זוכה לכבוד ולעשר ומאריך ימים בעולם הזה, וזוכה לחיי העולם הבא – אבל עדיין המניע הישיר של הלומד צריך להיות מתוך אהבת ה'.}}
בשביל שאאריך ימים, לעולם הבא - תלמוד לומר &quot;לאהבה&quot;, למוד מכל מקום וסוף הכבוד לבוא, 
וכן הוא אומר ([[משלי ג יח]]) &quot;עץ חיים היא למחזיקים בה&quot; וגו' 
ואומר ([[משלי ד כב]]) &quot;כי חיים הם למוצאיהם&quot; 
ואומר ([[משלי ד ט]]) &quot;תתן לראשך לוית חן&quot; - בעולם הזה, &quot;עטרת תפארת תמגנך&quot; - בעולם הבא! 
([[משלי ג טז]]) &quot;אורך ימים בימינה&quot; - לעולם הבא; &quot;בשמאלה עושר וכבוד&quot; - בעולם הזה. 

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: עשה דברים לשם פעולתם, דבר בהם לשמם. {{הע-שמאל|ראו אבות שם, בדברי ר' צדוק 'אל תעשם עטרה להתגדל בה' וכו'.}}
הוא היה אומר: ומה בלשצר שנשתמש בכלי בית המקדש, וכלי חול היו 
נעקרו חייו מן העולם הזה ומן העולם הבא 
המשתמש {{ב|בכלי שנברא בו העולם|הוא התורה}} - על אחת כמה וכמה שיעקרו חייו מן העולם הזה ומן העולם הבא! 
}}

===פיסקה מט=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כב'''
([[דברים יא כב]]) &quot;ללכת בכל דרכיו&quot;, אלו הן דרכי מקום? ([[שמות לד ו]]) &quot;ה' אל רחום וחנון&quot;, 
ואומר ([[יואל ג ה]]) &quot;והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot; {{הע-שמאל|הדרשן שואל כיצד יכול אדם להיקרא בשמו של הקב&quot;ה, למרות שהניקוד לפנינו הוא 'יִקְרָא'; אבל השאלה אכן מתאימה לפסוק מ[[ישעיה מג ז]], המצוטט בסוף הדרשה. 
לעניין התשובה, ראו דברי אבא שאול [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|במכילתא שירה ג,]] על 'ואנווהו': 'אֶדָּמֶה לוֹ: מָה הוּא רַחוּם וְחַנּוּן, אַף אַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן.' כאן מרחיבים את העיקרון גם לתארים נוספים של הקב&quot;ה.}}
וכי היאך איפשר לו לאדם לקרא בשמו של מקום? 
אלא נקרא המקום רחום - אף אתה היה רחום; הקדוש ברוך הוא נקרא חנון - אף אתה היה חנון 
שנאמר ([[תהלים קמה ח]]) &quot;חנון ורחום ה'&quot; וגו', {{ב|ועשה מתנות חנם,|ביאור ל'חנון'.}} 
נקרא המקום צדיק, שנאמר ([[תהלים יא ז]]) &quot;כי צדיק ה' צדקות אהב&quot; - אף אתה היה צדיק 
נקרא המקום חסיד, שנאמר ([[ירמיה ג יב]]) &quot;כי חסיד אני נאם ה'&quot; - אף אתה היה חסיד 
לכך נאמר ([[יואל ג ה]]) &quot;והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot; 
ואומר ([[ישעיה מג ז]]) &quot;כל הנקרא בשמי&quot; וגו'; ואומר ([[משלי טז ד]]) &quot;כל פעל ה' למענהו.&quot; 

&quot;ולדבקה בו&quot;, וכי היאך איפשר לו לאדם לעלות למרום ולדבק באש? {{הע-שמאל|השאלה כאן אינה כיצד יכול אדם ללכת בדרכי הקב&quot;ה אלא כיצד הוא יכול להדבק בו. הדרשן מבין בתחילה שמדובר בהדבקות פיזית. התשובה, שקובעת שההידבקות בקב&quot;ה היא באמצעות החכמים, מרחיקת לכת ומציגה הקשר של תחרות ומלחמה בין החכמים לקב&quot;ה, שבה מנצחים החכמים, והשוו [[בבא מציעא נט ב]], 'נצחוני בני'.}}
והלא כבר נאמר ([[דברים ד כד]]) &quot;כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא&quot; 
ואומר ([[דניאל ז ט]]) &quot;כרסיה שביבין דינור&quot;! 
אלא הדבק בחכמים ובתלמידיהם, ומעלה אני עליך כאילו עלית למרום ונטלתה 
ולא שעלית ונטלת בשלום, אלא כאילו עשיתה מלחמה ונטלתה 
וכן הוא אומר ([[תהלים סח יט]]) &quot;עלית למרום שבית שבי&quot;. 

דורשי הגדות אומרים: רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם? למוד הגדה {{הע-שמאל|דרך נוספת להידבק בדרכי הקב&quot;ה היא לימוד האגדה, המגשר על הפער שבין האדם לקב&quot;ה.}}
שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו. 

עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי ([[דברים יא כג]]) &quot;והוריש ה'&quot;. {{הע-שמאל|השוו לעיל סוף פיסקה מא.}}
}}

===פיסקה נ=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כג'''
([[דברים יא כג]]) &quot;והוריש ה'&quot; - ה' מוריש ואין בשר ודם מוריש. 
&quot;את כל הגוים&quot;, שומע אני כמשמעו? תלמוד לומר &quot;האלה&quot;. {{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין הביטוי המרחיב 'כל' לביטוי המצמצם 'האלה'. המדרש מסיק שההרחבה כוללת את מסייעי שבעת העממים אבל לא יותר מכך.}}
אין לי אלא אלה, מנין לרבות את מסייעיהם? תלמוד לומר &quot;את כל הגוים האלה מלפניכם&quot;, 

שתהו אתם רבים והולכים והם מתמעטים והולכים וכן הוא אומר ([[שמות כג ל]]) &quot;מעט מעט אגרשנו מפניך&quot; 
ואומר ([[שמות כג כט]]) &quot;לא אגרשנו מפניך בשנה אחת {{הע-שמאל|לדברי ר' אלעזר נחלת הארץ היתה איטית כי חטאו ישראל, והשוו לדברי רשב&quot;י לעיל פיסקה מב, שטען שגם ברכת החקלאות היא במצב שאין ישראל עושים רצונו של מקום.}}
פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה&quot; דברי רבי יעקב 
אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: או לפי שישראל צדיקים הם, למה יראים מן החיה? 
והלא אם צדיקים הם אין יראים מן החיה! 
שכן הוא אומר ([[איוב ה כג]]) &quot;כי עם אבני השדה בריתך&quot;! 
אם תאמר: מפני מה יגע יהושע כל היגיעה ההיא? 
אלא לפי שחטאו ישראל - נגזר עליהם &quot;מעט מעט אגרשנו מפניך&quot;. 

&quot;וירשתם גוים גדולים ועצומים&quot;, גדולים בקומה, ועצומים בכח. 
&quot;מכם&quot;, אף אתם גדולים ועצומים; אלא שהם גדולים ועצומים מכם. 
רבי אליעזר בן יעקב אומר: משל לאדם שאומר איש פלוני גבור - וזה גבור, אלא שהלה גבור ממנו! 

דבר אחר: &quot;מכם&quot; עוד למה נאמר? והלא כבר נאמר ([[דברים ז א]]) &quot;שבעה גוים רבים ועצומים ממך&quot;, 
מה תלמוד לומר &quot;מכם&quot;? מלמד שאחד משבעה עממים גדול וקשה כנגד כל ישראל {{הע-שמאל|הביטוי בלשון רבים ('מכם') נדרש שכל אחד משבעת העממים היה גדול מישראל, והנצחון עלים היה נס בידי הקב&quot;ה, ראו בתחילת הפיסקה.}}
וכן הוא אומר ([[עמוס ב ט]]) &quot;ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים.&quot; 
}}

===פיסקה נא=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כד'''
([[דברים יא כד]]) &quot;כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו&quot;, 
אם ללמד על תחומי ארץ ישראל - הרי כבר נאמר &quot;מן המדבר והלבנון&quot;. {{הע-שמאל|סדר הכיבוש חשוב ומשפיע על דיני המקום. לפי הדרשה חלה מצווה לכבוש קודם כל את א&quot;י כדי לבער ממנה ע&quot;ז, ורק אח&quot;כ מותר לכבוש מקומות נוספים, ואם שינו את הסדר – אין קדושת א&quot;י חלה על המקומות שכבשו בחו&quot;ל (כגון ארם נהרים וארם צובא).}}
מה תלמוד לומר &quot;כל המקום אשר תדרוך&quot;? 
אמר להם: כל מקום שתכבשו חוץ ממקומות האלו - הרי הוא שלכם, 
או רשות בידם לכבש חוצה לארץ עד שלא יכבשו ארץ ישראל? 
תלמוד לומר ([[דברים יא כג]]) &quot;וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם&quot;, 
ואחר כך &quot;כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו&quot;; 
שלא תהא ארץ ישראל מטמאה בגלולים - ואתם חוזרים ומכבשים חוצה לארץ! 
אלא משתכבשו ארץ ישראל - תהו רשאים לכבש חוצה לארץ, 
הרי שכבשו בחוצה לארץ, מנין שהמצות נוהגות שם? 
הרי אתה דן: נאמר כאן &quot;[לכם] יהיה&quot; ונאמר להלן &quot;יהיה [גבולכם]&quot; 
מה יהיה האמור להלן – {{ב|מצות נוהגות שם,|דורש 'גבולכם'}} אף יהיה האמור כאן - מצות נוהגות שם, 
ואם תאמר: מפני מה כבש דוד ארם נהרים וארם צובה, ואין מצות נוהגות שם? אמרת: דוד עשה שלא כתורה! {{הע-שמאל|קדושת סוריה (ארם נהרים וכו') פחותה מקדושת א&quot;י, ראו [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#ה|תוספתא ב&quot;ק דכלים א, ה.]] הסיבה לכך לפי הדרשה היא שסוריה נכבשה לפני שהושלם כיבוש א&quot;י.}}
התורה אמרה משתכבשו ארץ ישראל תהו רשאים לכבש חוצה לארץ 
והוא לא עשה כן, אלא חזר וכבש ארם נהרים וארם צובה, ואת היבוסי סמוך לירושלם לא הוריש 
אמר לו המקום: את היבוסי סמוך {{ב|לפלטורין|לארמון}} שלך לא הורשת; היאך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובה? 

הרי שכבשו בחוצה לארץ, מנין שכנגדו בים הרי הוא שלהם? {{הע-שמאל|סוגיית הגבול הימי עולה כבר בימי חז&quot;ל! - וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/תרומות/ב#יא|בתוספתא תרומות ב יא.]]
הגבולות של הנהר, המדבר והים הם גבולות מקסימליים, החלים רק אם כבשו את השטח עד לשם '''לאחר''' שכבשו את א&quot;י. במקרה של הים, לפי דברי ר' יהודה, הים עצמו נכלל בא&quot;י, כולל האיים (&quot;הניסין&quot;) שבו.}}
תלמוד לומר &quot;מן המדבר והלבנון&quot;: מן המדבר גבולכם, ואין המדבר גבולכם 
ואם כבשתם - יהי גבולכם, ו&quot;המדבר... גבולכם&quot;, 
&quot;מן הנהר, נהר פרת&quot;: מן הנהר גבולכם, ואין הנהר גבולכם; ואם כבשתם - יהי גבולכם ו&quot;הנהר... גבולכם&quot;, 
&quot;ועד הים גבולכם&quot;, ואין הים גבולכם; ואם כבשתם - יהי גבולכם 
וכן הוא אומר ([[במדבר לד ו]]) &quot;וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול&quot; יהיה גבולכם – ו&quot;הים... גבולכם&quot;. 
נמצית אומר: ([[ביאור:משנה שביעית פרק ו|שביעית ו א:]]) &quot;כל מקום שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב - לא נאכל ולא נעבד 
עולי מצרים - נאכל אבל לא נעבד; אילך ואילך - נאכל ונעבד&quot;. 

תחומי ארץ ישראל עד מקום שהחזיקו עולי בבל, {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שביעית/ד#יא|תוספתא שביעית ד יא:]] רשימה של הערים שבגבול א&quot;י; וראו שם לפיענוח המקומות ביחס לא&quot;י בימינו.}}
פרשת אשקלון, חומות מגדל, שרשן דור וחומות עכו, וראש מגיאתו, וגיאתו עצמו, כברתא 
ובית זניתא, קצרא דגלילא, קבייא דעייתא, מצייא דעבתא, כמותא דביריין, פחורתא דיתר, 
נחלה דאבצל, בית ער מרעשתא, לולא רבתא, כרכא דבר סנגרא, מיסף ספנתא, נקיבתא דעיון 
תרנגלא עילאה דקיסרי, בית סוכות, וינקת, ורקם דחגרא, וטרכונא דזימרא דביתחום ביצרא סקא 
וחשבון, ונחלא דורד, סכותא נימרין, מליה זירזא, ורקם גיאה, וגינייא דאשקלון 
ודרך גדולה ההולכת במדבר. 
}}

===פיסקה נב=== 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כה'''
([[דברים יא כה]]) &quot;לא יתיצב איש בפניכם&quot;, {{הע-שמאל|אשה עלולה לסכן את ישראל רק בכשפים, כי אינה נלחמת בדרך רגילה; זאת למרות שהמכשף היחיד שניסה לקלל את ישראל בתורה היה גבר.}}
אין לי אלא איש. אומה, ומשפחה, אשה בכשפיה מנין? - תלמוד לומר &quot;לא יתיצב איש&quot;, מכל מקום 
אם כן למה נאמר &quot;איש&quot;? - אפילו כעוג מלך הבשן 
כענין שנאמר ([[דברים ג יא]]) &quot;כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים&quot;. 

&quot;פחדכם ומוראכם&quot;, והלא אם נפחדים הם יריאים הם! {{הע-שמאל|השואל מניח שהאימה פחותה מהפחד ונכללת בו, ומחלק בין הקרובים לרחוקים. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט,]] על פס' טז: '&quot;אֵימָתָה&quot;, עַל רְחוֹקִים, &quot;וָפַחַד&quot;, עַל קְרוֹבִים' וכו'.}}
אלא &quot;פחדכם&quot; על הקרובים, &quot;ומוראכם&quot; על הרחוקים 
וכן הוא אומר ([[יהושע ה א]]) &quot;ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה 
וכל מלכי הכנעני אשר על הים, את אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם - וימס לבבם 
ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל&quot; 
וכן רחב הזונה אומרת לשלוחי יהושע ([[יהושע ב י]]) &quot;כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם, 
ונשמע וימס לבבינו&quot; וגו'. 

תאמר שלא היו אנשי יריחו גדולים וקשים? {{הע-שמאל|העיקרון הפרשני, שאיזכור של מי שהיה בכלל שלא לצורך מלמד שהוא שקול כנגד הכלל – מיושם בשורת הדרשות הזו הן לחיוב, הן לשלילה (שאול ובת פרעה).}}
והלא כבר נאמר ([[יהושע ב א]]) &quot;וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש 
לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו&quot;; יריחו בכלל היתה ולמה יצאת? 
מלמד שהיתה קשה כנגד כולם! 
כיוצא בו אתה אומר ([[במדבר לא ו]]) &quot;וישלח אותם משה אלף למטה לצבא 
אותם ואת פינחס&quot;; פינחס בכלל היה ולמה יצא? מלמד ששקול כנגד כולם! 
כיוצא בו אתה אומר ([[שמות טו א]]) &quot;אז ישיר משה ובני ישראל&quot;; משה בכלל היה ולמה יצא? 
מלמד שהיה שקול כנגד כולם! {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|מכילתא שירה א,]] 'מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל'.}}
כיוצא בו אתה אומר ([[שמואל ב כב א]]) &quot;וידבר דוד לה'... מכף כל אויביו ומכף שאול&quot; 
שאול בכלל היה ולמה יצא? מלמד שהיה שקול כנגד כולם! 
כיוצא בו אתה אומר ([[שמואל ב ב ל]]) &quot;ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל&quot; 
עשהאל בכלל היה ולמה יצא? מלמד שהיה קשה כנגד כולם! 
כיוצא בו אתה אומר ([[מלכים א יא א]]) &quot;והמלך שלמה אהב נשים נכריות... ואת בת פרעה&quot; 
בת פרעה בכלל היתה ולמה יצאת? מלמד שהיה מחבבה יתר מכולם, 
וכלפי חטא שהחטיאה אותו יתר מכולן! 

&quot;יתן ה' אלהיכם&quot; למה נאמר? לפי שנאמר ([[דברים טז טז]]) &quot;שלש פעמים בשנה יראה&quot; וגו' 
שמא יאמרו ישראל: הרי אנו עולים להשתחוות, מי משמר לנו את ארצנו? {{הע-שמאל|השמירה של הארץ מאויבים וגנבים בזמן הרגל היא ע&quot;י האימה המוטלת עליהם, המונעת מהם לחמוד ולכן גם מונעת את גניבת הנכסים והבהמות. הדגם לכך הוא הבקשה של נעמן לקבל ברשות אדמה מא&quot;י.}}
אמר להם המקום: עלו, ושלכם אני שומר 
שנאמר ([[שמות לד כד]]) &quot;ולא יחמד איש את ארצך בעלותך ליראות&quot;. 
אם בעיניו אינה חומדה, כיצד בא ליטול נכסים ובהמה? 
וכן אתה מוצא כשישראל עושים רצונו של מקום מה נעמן אומר לאלישע? 
([[מלכים ב ה יז]]) &quot;ולא יותן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה&quot; 
והלא דברים קל וחומר: אם עפר הרי הוא מתירא ליטול מארץ ישראל שלא ברשות 
כיצד הוא בא ליטול נכסים ובהמה? 

&quot;כאשר דבר לכם&quot;, והיכן דבר? ([[שמות כג כז]]) &quot;את אימתי אשלח לפניך {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|מכילתא פסחא יב.]]}}
והמותי את כל העם אשר תבא בהם&quot;. 
}}</text>
      <sha1>i7zjgsuqyaqbllokyaryjlk4rh5g9d2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>456362</id>
    <revision>
      <id>1419299</id>
      <parentid>1286208</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T10:17:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ב</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7107" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי), התשנ&quot;א-1991

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;א, 1235|תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי)|5380)); ((תשנ&quot;ד, 712|תיקון|5586)); ((תשע&quot;ד, 1625|תיקון|7407)); ((תשפ&quot;ב, 3808|תיקון|10505)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 5]] [[=החוק|לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ&quot;א-1991]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם המועצה המדעית, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בחינה&quot; - בחינת רישוי שנקבעה לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק]];
:- &quot;ועדת בחינה&quot; - ועדה שמינה המנהל לפי [[תקנה 7]].

@ 2. מועדי הבחינה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) הבחינה תיערך פעמיים בשנה לפחות.
: (ב) שלושים ימים לפחות לפני מועד הבחינה, יפרסם יושב ראש ועדת הבחינה ברשומות, באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ובעתון יומי אחד לפחות הודעה על מועדי הבחינה, מקומה ומענה של ועדת הבחינה.

@ 3. הגשת בקשה (תיקון: תשנ&quot;ד)
: המבקש להיבחן לפי תקנות אלה, יגיש, לפחות 10 ימים לפני מועד הבחינה, בקשה בכתב לועדת הבחינה באמצעות המנהל (להלן - המבקש); לועדת הבחינה יצרף המנהל אישור כי התמלאו במבקש התנאים הנקובים [[בסעיף 5(ב)(2) לחוק]].

@ 3א. אגרה (תיקון: תשע&quot;ד)
: בעד הגשת בקשה לבחינה לפי [[תקנה 3]], לרבות בקשה לבחינה חוזרת לפי [[תקנה 12]], ישלם המבקש אגרה בסכום של 400 שקלים חדשים.

@ 4. בחינה בכתב
: הבחינה תהיה בכתב בשפה העברית או בכל שפה אחרת לפי שיקול דעתו של יושב ראש ועדת הבחינה. אולם רשאי יושב ראש ועדת הבחינה, בנסיבות מיוחדות, להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בחלק מן הבחינות או בכולן בעל פה.

@ 5. נושאי הבחינה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הבחינה תהיה בנושאים אלה:
: (1) החקיקה הווטרינרית הנוהגת בישראל;
: (2) מחלות כמשמעותן [[בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]], איבחון, מניעה וביעור;
: (3) משק בעלי החיים בישראל ואפיוניו היחודיים;
: (4) הפיקוח הווטרינרי על מוצרים מן החי בישראל;
: (5) רפואת בעלי חיים;
: (6) רווחת בעלי חיים.

@ 6. קורס הכנה
: (א) מבקש להיבחן שהתמלאו בו התנאים הנקובים [[בסעיף 5(ב)(2) לחוק]], רשאי להשתתף בקורס שהכיר בו המנהל, לשם הכנתו לקראת בחינת הרישוי (להלן - הקורס).
: (ב) מי שסיים את הקורס יקבל ציון כללי שישקף את הישגיו בקורס (להלן - ציון מגן).
: (ג) בחישוב ציון תוצאות הבחינה בהתאם [[לתקנה 11]] יובא בחשבון ציון המגן לפי קביעת ועדת הבחינה.

@ 7. ועדת הבחינה
: (א) המנהל ימנה ועדת בחינה של 5 רופאים וטרינרים שהרכבה:
:: (1) שני נציגי המועצה המדעית, לפי המלצת יושב ראש המועצה המדעית;
:: (2) שני נציגי בית הספר לרפואה וטרינרית על שם קורט, לפי המלצת מנהלו;
:: (3) נציג מנהל השירותים הווטרינריים.
: (ב) לכל חבר ימונה ממלא מקום.
: (ג) המנהל ימנה יושב ראש לועדה מבין נציגי המועצה המדעית.
: (ד) הועדה תקבע את סדרי עבודתה.
: (ה) שלושה מבין חברי ועדת הבחינה יהוו קוורום להחלטותיה.

@ 8. תפקידי ועדת הבחינה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: תפקידה של ועדת הבחינה הם:
: (1) לקבוע את מועדי הבחינה;
: (2) לקבוע את השאלות לבחינה;
: (3) לקבוע אם ובאילו חומרי עזר מותר להשתמש בשעת הבחינה;
: (4) למנות בוחנים ומפקחים על הבחינה;
: (5) לקיים את הבחינה;
: (6) לקבוע את תוצאות הבחינה;
: (7) לדווח למנהל על תוצאות הבחינה.

@ 9. הנוהג בבחינה
: לכל נבחן ייקבע מספר והנבחן ירשום על גבי הבחינה את מספרו; לא ירשום נבחן את שמו על גבי דפי הבחינה ולא יתלוש דפים מתוך דפי הבחינה.

@ 9א. סמכויות בוחנים ומפקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: בוחן או מפקח שמונה לפי [[תקנה 8(4)]], רשאי לתת הוראות לנבחנים לשם פיקוח על סדרי הבחינה.

@ 10. משמעת (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) מפקח שיש לו יסוד סביר להניח שנבחן פגע במשמעת לפני מועד הבחינה, במהלכה או אחריה, רשאי להפסיק את בחינתו ולהוציאו מחדר הבחינות;
: (ב) ועדת הבחינה רשאית, אם מצאה שנבחן פגע במשמעת לפני מועד הבחינה, במהלכה או אחריה, בין שהופסקה בחינתו והוצא מחדר הבחינה ובין שלאו, ולאחר שנתנה לנבחן הזדמנות לטעון את טענותיו, לפסול את הבחינה.
: (ג) לעניין תקנה זו, יראו נבחן כמי שפגע במשמעת אם עשה אחד מאלה:
:: (1) החזקת חומר עזר שלא הותר לפי [[תקנה 8(3)]];
:: (2) החזקת אמצעי טכנולוגי, אמצעי תקשורת, אמצעי הקלטה או אמצעי צילום, מכל סוג, שהחזקתם לא הותרה;
:: (3) הפרעה למהלך התקין של הבחינה, לרבות דיבור במהלך הבחינה, יצירת קשר עם נבחן אחר או סיוע לו במהלך הבחינה או לאחריה;
:: (4) אי-מילוי אחר הוראות המפקח או הבוחן.

@ 11. תוצאות הבחינה
: תוצאות הבחינה יצויינו ב&quot;עבר&quot; או &quot;נכשל&quot;.

@ 12. בחינה חוזרת
: נבחן שנכשל בבחינה רשאי להיבחן שוב במועד אחר.

@ 13. אישור על תוצאות הבחינה
: ועדת הבחינה תמסור לנבחן את תוצאות בחינתו בהודעה בדואר רשום שתישלח תוך ששים ימים מיום שועדת הבחינה קבעה את תוצאות הבחינה לפי [[תקנה 8(6)]].

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באב התשנ&quot;א (6 באוגוסט 1991)
&lt;חתימות&gt; א' שמשוני, מנהל השירותים הווטרינריים, במשרד החקלאות</text>
      <sha1>188mj2xd08iitxl6cvwq77y9g2yrzlm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>457419</id>
    <revision>
      <id>1419300</id>
      <parentid>1286209</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T10:30:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419299] תיקון תשפ&quot;ב</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8593" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי), התשנ״א–1991}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״א, 1235|תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 712|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1625|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3808|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 5|סעיף 5}} {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם המועצה המדעית, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחינה“ – בחינת רישוי שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת בחינה“ – ועדה שמינה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}.

{{ח:סעיף|2|מועדי הבחינה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינה תיערך פעמיים בשנה לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שלושים ימים לפחות לפני מועד הבחינה, יפרסם יושב ראש ועדת הבחינה ברשומות, באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ובעתון יומי אחד לפחות הודעה על מועדי הבחינה, מקומה ומענה של ועדת הבחינה.

{{ח:סעיף|3|הגשת בקשה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} המבקש להיבחן לפי תקנות אלה, יגיש, לפחות 10 ימים לפני מועד הבחינה, בקשה בכתב לועדת הבחינה באמצעות המנהל (להלן – המבקש); לועדת הבחינה יצרף המנהל אישור כי התמלאו במבקש התנאים הנקובים {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 5|בסעיף 5(ב)(2) לחוק}}.

{{ח:סעיף|3א|אגרה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לבחינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, לרבות בקשה לבחינה חוזרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}, ישלם המבקש אגרה בסכום של 400 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|4|בחינה בכתב}}
{{ח:ת}} הבחינה תהיה בכתב בשפה העברית או בכל שפה אחרת לפי שיקול דעתו של יושב ראש ועדת הבחינה. אולם רשאי יושב ראש ועדת הבחינה, בנסיבות מיוחדות, להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בחלק מן הבחינות או בכולן בעל פה.

{{ח:סעיף|5|נושאי הבחינה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} הבחינה תהיה בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החקיקה הווטרינרית הנוהגת בישראל;
{{ח:תת|(2)}} מחלות כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}, איבחון, מניעה וביעור;
{{ח:תת|(3)}} משק בעלי החיים בישראל ואפיוניו היחודיים;
{{ח:תת|(4)}} הפיקוח הווטרינרי על מוצרים מן החי בישראל;
{{ח:תת|(5)}} רפואת בעלי חיים;
{{ח:תת|(6)}} רווחת בעלי חיים.

{{ח:סעיף|6|קורס הכנה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש להיבחן שהתמלאו בו התנאים הנקובים {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 5|בסעיף 5(ב)(2) לחוק}}, רשאי להשתתף בקורס שהכיר בו המנהל, לשם הכנתו לקראת בחינת הרישוי (להלן – הקורס).
{{ח:תת|(ב)}} מי שסיים את הקורס יקבל ציון כללי שישקף את הישגיו בקורס (להלן – ציון מגן).
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב ציון תוצאות הבחינה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 11|לתקנה 11}} יובא בחשבון ציון המגן לפי קביעת ועדת הבחינה.

{{ח:סעיף|7|ועדת הבחינה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ימנה ועדת בחינה של 5 רופאים וטרינרים שהרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגי המועצה המדעית, לפי המלצת יושב ראש המועצה המדעית;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגי בית הספר לרפואה וטרינרית על שם קורט, לפי המלצת מנהלו;
{{ח:תתת|(3)}} נציג מנהל השירותים הווטרינריים.
{{ח:תת|(ב)}} לכל חבר ימונה ממלא מקום.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל ימנה יושב ראש לועדה מבין נציגי המועצה המדעית.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את סדרי עבודתה.
{{ח:תת|(ה)}} שלושה מבין חברי ועדת הבחינה יהוו קוורום להחלטותיה.

{{ח:סעיף|8|תפקידי ועדת הבחינה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} תפקידה של ועדת הבחינה הם:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את מועדי הבחינה;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע את השאלות לבחינה;
{{ח:תת|(3)}} לקבוע אם ובאילו חומרי עזר מותר להשתמש בשעת הבחינה;
{{ח:תת|(4)}} למנות בוחנים ומפקחים על הבחינה;
{{ח:תת|(5)}} לקיים את הבחינה;
{{ח:תת|(6)}} לקבוע את תוצאות הבחינה;
{{ח:תת|(7)}} לדווח למנהל על תוצאות הבחינה.

{{ח:סעיף|9|הנוהג בבחינה}}
{{ח:ת}} לכל נבחן ייקבע מספר והנבחן ירשום על גבי הבחינה את מספרו; לא ירשום נבחן את שמו על גבי דפי הבחינה ולא יתלוש דפים מתוך דפי הבחינה.

{{ח:סעיף|9א|סמכויות בוחנים ומפקחים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בוחן או מפקח שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(4)}}, רשאי לתת הוראות לנבחנים לשם פיקוח על סדרי הבחינה.

{{ח:סעיף|10|משמעת|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח שיש לו יסוד סביר להניח שנבחן פגע במשמעת לפני מועד הבחינה, במהלכה או אחריה, רשאי להפסיק את בחינתו ולהוציאו מחדר הבחינות;
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחינה רשאית, אם מצאה שנבחן פגע במשמעת לפני מועד הבחינה, במהלכה או אחריה, בין שהופסקה בחינתו והוצא מחדר הבחינה ובין שלאו, ולאחר שנתנה לנבחן הזדמנות לטעון את טענותיו, לפסול את הבחינה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין תקנה זו, יראו נבחן כמי שפגע במשמעת אם עשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החזקת חומר עזר שלא הותר לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} החזקת אמצעי טכנולוגי, אמצעי תקשורת, אמצעי הקלטה או אמצעי צילום, מכל סוג, שהחזקתם לא הותרה;
{{ח:תתת|(3)}} הפרעה למהלך התקין של הבחינה, לרבות דיבור במהלך הבחינה, יצירת קשר עם נבחן אחר או סיוע לו במהלך הבחינה או לאחריה;
{{ח:תתת|(4)}} אי־מילוי אחר הוראות המפקח או הבוחן.

{{ח:סעיף|11|תוצאות הבחינה}}
{{ח:ת}} תוצאות הבחינה יצויינו ב”עבר“ או ”נכשל“.

{{ח:סעיף|12|בחינה חוזרת}}
{{ח:ת}} נבחן שנכשל בבחינה רשאי להיבחן שוב במועד אחר.

{{ח:סעיף|13|אישור על תוצאות הבחינה}}
{{ח:ת}} ועדת הבחינה תמסור לנבחן את תוצאות בחינתו בהודעה בדואר רשום שתישלח תוך ששים ימים מיום שועדת הבחינה קבעה את תוצאות הבחינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(6)}}.

{{ח:חתימות|כ״ו באב התשנ״א (6 באוגוסט 1991)}}
* '''א׳ שמשוני'''&lt;br&gt;מנהל השירותים הווטרינריים&lt;br&gt;במשרד החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>hoyqhornx71tk985c0vl84qfr29xhrj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461500</id>
    <revision>
      <id>1419190</id>
      <parentid>1410635</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T14:34:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="73606" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לקריאת שמע וברכותיה/&gt;קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ&lt;קטע סוף=כותרת לקריאת שמע וברכותיה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת ערבית בחול/&gt;תְּפִלַּת עַרְבִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת ערבית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לערבית לשבת ויום טוב/&gt;עַרְבִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לערבית לשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לערבית במוצאי שבת/&gt;עַרְבִית לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת&lt;קטע סוף=כותרת לערבית במוצאי שבת/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת מיוחדת לערבית במוצאי שבת/&gt;{{נוסח|[עַרְבִית] לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת|הכותרת בדומה לכותרות אחרות בתוכן העניינים}}&lt;קטע סוף=כותרת מיוחדת לערבית במוצאי שבת/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת ערבית במוצאי שבת/&gt;תְּפִלַּת עַרְבִית לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת ערבית במוצאי שבת/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==קריאת שמע וברכותיה לערבית==

===פסוקים לפתיחה===

====במוצאי שבת (&quot;לדוד ברוך ה' צורי&quot;)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה על פסוקים לפתיחה במוצאי שבת/&gt;במוצאי שבת קוראים את המזמורים הבאים לפני תפילת ערבית (עמ' 191):&lt;קטע סוף=הוראה על פסוקים לפתיחה במוצאי שבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים קמד/טעמים|תהלים קמד]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ד מילים/&gt;לְדָוִד. בָּרוּךְ יְיָ צוּרִי, הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה. חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי, מָגִנִּי וּבוֹ חָסִֽיתִי, הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי. יְיָ, מָה אָדָם וַתֵּדָעֵֽהוּ, בֶּן־אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵֽהוּ. אָדָם לַהֶֽבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר. יְיָ, {{נוסח|הַט־שָׁמֶֽיךָ|בירנבוים=הַט שָׁמֶֽיךָ}} וְתֵרֵד, גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָֽׁנוּ. בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם, שְׁלַח חִצֶּֽיךָ וּתְהֻמֵּם. שְׁלַח יָדֶֽיךָ מִמָּרוֹם, פְּצֵֽנִי וְהַצִּילֵֽנִי מִמַּֽיִם רַבִּים, מִיַּד בְּנֵי נֵכָר. אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָֽׁקֶר. אֱלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִֽׁירָה לָּךְ; בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר {{נוסח|אֲזַמְּרָה־לָּךְ|בירנבוים=אֲזַמְּרָה לָּךְ}}. הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים, הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶֽרֶב רָעָה. פְּצֵֽנִי וְהַצִּילֵֽנִי מִיַּד בְּֽנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָֽׁקֶר. אֲשֶׁר בָּנֵֽינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּֽנְעוּרֵיהֶם, בְּנוֹתֵֽינוּ {{נוסח|כְזָוִיֹּת|=מסורה|בירנבוים=כְזָוִיֹוֹת}}, מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל. מְזָוֵֽינוּ מְלֵאִים, מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן; {{נוסח|צֹאונֵֽנוּ|=מסורה|בירנבוים=צֹאנֵֽנוּ}} מַאֲלִיפוֹת, מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵֽינוּ. אַלּוּפֵֽינוּ מְֽסֻבָּלִים; {{נוסח|אֵין־פֶּֽרֶץ|בירנבוים=אֵין פֶּֽרֶץ}} וְאֵין יוֹצֵאת, וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵֽינוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ס&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים סז/טעמים|תהלים סז]]&lt;קטע סוף=מזמור ס&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ס&quot;ז מילים/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ בִּנְגִינֹת, מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחׇנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ; יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ, סֶֽלָה. לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ. יוֹדֽוּךָ עַמִּים, אֱלֹהִים; יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים; כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם, סֶֽלָה. יוֹדֽוּךָ עַמִּים, אֱלֹהִים; יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ; יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵֽינוּ. יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ {{נוסח|כׇּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ|בירנבוים=כׇּל אַפְסֵי אָֽרֶץ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ס&quot;ז מילים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====בימי חול (&quot;שיר המעלות הנה ברכו&quot;)====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה על פסוקים לפתיחה בימי חול/&gt;במוצאי שבת לפני תפילת ערבית קוראים את המזמורים קמ&quot;ד וס&quot;ז (עמ' 535).{{ש}}יש נוהגים לקרוא את הפסוקים הבאים ולומר חצי קדיש לפני תפילת ערבית אם לא מתפללים מיד לאחר תפילת מנחה:&lt;קטע סוף=הוראה על פסוקים לפתיחה בימי חול/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים קלד/טעמים|תהלים קלד]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ד מילים/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת. שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ. יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ד מילים/&gt;

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות עמנו}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות אשרי אדם}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' הושיע המלך יעננו}}

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===&quot;והוא רחום&quot; ו&quot;ברכו&quot; לערבית===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה לפני והוא רחום/&gt;כאן מתחילה תפילת ערבית לפי עיקר הדין.&lt;קטע סוף=הוראה לפני והוא רחום/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום מילים/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית; וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=והוא רחום מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראת ברכו לש&quot;ץ/&gt;ש&quot;ץ:&lt;קטע סוף=הוראת ברכו לש&quot;ץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכו את ה' המבורך/&gt;בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.&lt;קטע סוף=ברכו את ה' המבורך/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראת ברוך ה' המבורך/&gt;קהל וש&quot;ץ:&lt;קטע סוף=הוראת ברוך ה' המבורך/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' המבורך מילים/&gt;בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=ברוך ה' המבורך מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראת יתברך וישתבח עם הערה/&gt;הקהל בלחש:{{הערה|תפילת &quot;יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח&quot; הייתה מיועדת לאמירה בלחש ע&quot;י הקהל בזמן שהחזן שר באריכות את המילים &quot;בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ&quot;. כיום המנהג הזה כמעט ואינו מוכר, במיוחד לא בארץ ישראל.}}&lt;קטע סוף=הוראת יתברך וישתבח עם הערה/&gt;

&lt;קטע התחלה=יתברך וישתבח מילים/&gt;יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן, וּמִבִּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹֽלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת, בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו; וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כׇּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וְעַד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=יתברך וישתבח מילים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת המעריב ערבים===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת המעריב ערבים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת המעריב ערבים א/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב {{נוסח|עֲרָבִים.|=בירנבוים בתפילת ערבית של חול. אבל להלן בערבית של שבת פיסק &quot;עֲרָבִים;&quot; וכך הדפיס גם במחזורים.}} בְּחׇכְמָה פּוֹתֵֽחַ שְׁעָרִים, וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים, וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִֽיעַ כִּרְצוֹנוֹ. בּוֹרֵא יוֹם וָלָֽיְלָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֽשֶׁךְ, וְחֽשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר, וּמַעֲבִיר יוֹם {{נוסח|וּמֵֽבִיא|בינרבוים=וּמֵבִיא}} לָֽיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה, יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=ברכת המעריב ערבים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברכת המעריב ערבים ב/&gt;אֵל חַי וְקַיָּם, תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ, לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.&lt;קטע סוף=ברכת המעריב ערבים ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת המעריב ערבים הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת אהבת עולם===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת אהבת עולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת אהבת עולם א/&gt;אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהָֽבְתָּ; תּוֹרָה וּמִצְוֺת, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, אוֹתָֽנוּ לִמַּֽדְתָּ; עַל כֵּן, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּשׇׁכְבֵּֽנוּ וּבְקוּמֵֽנוּ נָשִֽׂיחַ בְּחֻקֶּֽיךָ, וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתְךָ וּבְמִצְוֺתֶֽיךָ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הֵם חַיֵּֽינוּ וְאֹֽרֶךְ יָמֵֽינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָֽיְלָה.&lt;קטע סוף=ברכת אהבת עולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברכת אהבת עולם ב/&gt;וְאַהֲבָתְךָ אַל תָּסִיר מִמֶּֽנּוּ לְעוֹלָמִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ברכת אהבת עולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת אהבת עולם הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===קריאת שמע של ערבית===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה לאל מלך נאמן/&gt;יחיד אומר:&lt;קטע סוף=הוראה לאל מלך נאמן/&gt;

&lt;קטע התחלה=אל מלך נאמן מילים/&gt;אֵל מֶֽלֶךְ נֶאֱמָן&lt;קטע סוף=אל מלך נאמן מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=פרשת שמע מקור/&gt;[[דברים ו/טעמים|דברים ו, ד-ט]]&lt;קטע סוף=פרשת שמע מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוק שמע ישראל/&gt;{{נוסח|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל|=בירנבוים בכל המקומות חוץ מעמ' 25, שם פיסק שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל}}, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.&lt;קטע סוף=פסוק שמע ישראל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד/&gt;בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ואהבת הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ואהבת 1/&gt;וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ וּבְכׇל מְאֹדֶֽךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל&lt;קטע סוף=ואהבת 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ואהבת 2/&gt;לְבָבֶֽךָ. וְשִׁנַּנְתָּם {{נוסח|לְבָנֶֽיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם,|=מסורה|בירנבוים=לְבָנֶֽיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם}} בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶֽךָ, וּבְלֶכְתְּךָ&lt;קטע סוף=ואהבת 2/&gt; &lt;קטע התחלה=ואהבת 3/&gt;בַדֶּֽרֶךְ, וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶֽךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ.&lt;קטע סוף=ואהבת 3/&gt;&lt;קטע סוף=ואהבת הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והיה אם שמוע מקור/&gt;[[דברים יא/טעמים|דברים יא, יג-כא]]&lt;קטע סוף=והיה אם שמוע מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=והיה אם שמוע הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והיה אם שמוע עד ובשעריך/&gt;&lt;קטע התחלה=והיה אם שמוע שכר/&gt;וְהָיָה אִם שָׁמֹֽעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ {{נוסח|אֱלֹהֵיכֶם|בירנבוים=אֱלֹהֵיכֶם,}} וּלְעׇבְדוֹ בְּכׇל לְבַבְכֶם וּבְכׇל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶֽךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ. וְנָתַתִּי עֵֽשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּֽךָ; וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ.&lt;קטע סוף=והיה אם שמוע שכר/&gt; &lt;קטע התחלה=והיה אם שמוע עונש/&gt;הִשָּֽמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַֽיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם.&lt;קטע סוף=והיה אם שמוע עונש/&gt; &lt;קטע התחלה=ושמתם את דברי אלה/&gt;וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵֽלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶֽךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּֽרֶךְ, וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ.&lt;קטע סוף=ושמתם את דברי אלה/&gt;&lt;קטע סוף=והיה אם שמוע עד ובשעריך/&gt;

&lt;קטע התחלה=למען ירבו ימיכם/&gt;לְמַֽעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַֽיִם עַל הָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=למען ירבו ימיכם/&gt;&lt;קטע סוף=והיה אם שמוע הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=פרשת ציצית מקור/&gt;[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו, לז-מא]]&lt;קטע סוף=פרשת ציצית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=פרשת ציצית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=פרשת ציצית 1/&gt;וַיֹּֽאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ&lt;קטע סוף=פרשת ציצית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=פרשת ציצית 2/&gt;אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵֽלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם {{נוסח|אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם|בירנבוים=אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם}} אֶת כׇּל מִצְוֺת יְיָ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא תָתֽוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַֽעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כׇּל מִצְוֺתָי; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם.&lt;קטע סוף=פרשת ציצית 2/&gt; &lt;קטע התחלה=פרשת ציצית 3/&gt;&lt;קטע התחלה=אני ה' תחילת הפסוק/&gt;אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֶתְכֶם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים; אֲנִי&lt;קטע סוף=אני ה' תחילת הפסוק/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ה' אלוהיכם/&gt;יְיָ אֱלֹהֵיכֶם&lt;קטע סוף=ה' אלוהיכם/&gt;–&lt;קטע סוף=פרשת ציצית 3/&gt;&lt;קטע סוף=פרשת ציצית הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת גאולה של ערבית===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אמת ואמונה/&gt;&lt;קטע התחלה=המילה אמת/&gt;אֱמֶת&lt;קטע סוף=המילה אמת/&gt; וֶאֱמוּנָה כׇּל זֹאת, וְקַיָּם עָלֵֽינוּ כִּי הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ, וַאֲנַֽחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. הַפּוֹדֵֽנוּ מִיַּד מְלָכִים, מַלְכֵּֽנוּ הַגּוֹאֲלֵֽנוּ מִכַּף כׇּל הֶעָרִיצִים; הָאֵל הַנִּפְרָע לָֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכׇל אֹיְבֵי נַפְשֵֽׁנוּ; הָעֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵֽקֶר, וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר; הַשָּׂם נַפְשֵֽׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵֽנוּ; הַמַּדְרִיכֵֽנוּ עַל בָּמוֹת אֹיְבֵֽינוּ, וַיָּֽרֶם קַרְנֵֽנוּ עַל כׇּל {{נוסח|שׂוֹנְאֵֽינוּ|=כתיב מלא כמו בתיבה שׂוֹנְאֵיהֶם להלן|בירנבוים=שׂנְאֵֽינוּ (שֹׂנְאֵֽינוּ)}}; הָעֹֽשֶׂה לָּֽנוּ נִסִּים וּנְקָמָה בְּפַרְעֹה, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם; הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כׇּל בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם. הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף; אֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע. וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתוֹ; שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בְרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם.&lt;קטע סוף=אמת ואמונה/&gt;

&lt;קטע התחלה=משה ובני ישראל/&gt;משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמְרוּ כֻלָּם:&lt;קטע סוף=משה ובני ישראל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מי כמכה/&gt;מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא.&lt;קטע סוף=מי כמכה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מלכותך ראו בניך/&gt;מַלְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶֽיךָ, בּוֹקֵֽעַ יָם לִפְנֵי משֶׁה; זֶה אֵלִי עָנוּ וְאָמְרוּ:&lt;קטע סוף=מלכותך ראו בניך/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה' ימלוך לעולם ועד/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=ה' ימלוך לעולם ועד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ונאמר כי פדה ה' את יעקב/&gt;וְנֶאֱמַר: כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב, וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּֽנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ונאמר כי פדה ה' את יעקב/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת השכיבנו===

====ברכת השכיבנו לימי חול====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברכת השכיבנו לימי חול הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת השכיבנו א/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת השכיבנו 1/&gt;הַשְׁכִּיבֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לְשָׁלוֹם; וְהַעֲמִידֵֽנוּ, מַלְכֵּֽנוּ, לְחַיִּים; וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ, וְתַקְּנֵֽנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶֽיךָ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ; וְהָגֵן בַּעֲדֵֽנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵֽינוּ אוֹיֵב, דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן; וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵֽינוּ וּמֵאַחֲרֵֽינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ&lt;קטע סוף=ברכת השכיבנו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ברכת השכיבנו 2/&gt;תַּסְתִּירֵֽנוּ; כִּי אֵל שׁוֹמְרֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ אָֽתָּה, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=ברכת השכיבנו 2/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת השכיבנו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברכת השכיבנו ב/&gt;וּשְׁמוֹר צֵאתֵֽנוּ וּבוֹאֵֽנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם&lt;קטע סוף=ברכת השכיבנו ב/&gt;. &lt;קטע התחלה=ברכת השכיבנו לימי חול ג חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד.&lt;קטע סוף=ברכת השכיבנו לימי חול ג חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ברכת השכיבנו לימי חול הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====ברכת השכיבנו לשבת ויום טוב====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת השכיבנו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת השכיבנו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת השכיבנו ב}}{{נוסח|;|=מחזור בירנבוים, אבל בסידור יש כאן פסיק.}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ופרוש עלינו וחתימה/&gt;וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ, וְעַל כׇּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְרוּשָׁלָֽיִם.&lt;קטע סוף=ופרוש עלינו וחתימה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===תוספות לברכות קריאת שמע של ערבית===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====בימי חול: פסוקי &quot;ברוך ה' לעולם&quot; וברכת &quot;המלך בכבודו&quot;====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הוראה עם הערה/&gt;בארץ ישראל לא אומרים את הפסוקים הבאים ולא את הברכה לאחריהם (&quot;המלך בכבודו... על כל מעשיו&quot;), אלא ממשיכים בחצי קדיש בעמ' 199.{{הערה|ראו [http://beta.hebrewbooks.org/9419 ספר ארץ ישראל] לרי&quot;מ טוקצ'ינסקי, עמ' יח.}}&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הוראה עם הערה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם עד נספר תהילתך/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽ‍יִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת {{נוסח|כֹּל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן. יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל; כִּי הוֹאִיל יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם. וַיַּרְא כׇּל הָעָם וַֽיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ: יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הוֹשִׁיעֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. כׇּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ, אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ. כִּי גָדוֹל אַתָּה {{נוסח|וְעֹשֵׂה|=מסורה|בירנבוים=וְעֹשֶׂה}} נִפְלָאוֹת; אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ. וַאֲנַֽחְנוּ, עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר {{נוסח|וָדֹר|=מסורה|בירנבוים=וָדוֹר}} נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם עד נספר תהילתך/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' ביום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' ביום 1/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' ביום לקריאת שמע לילדים/&gt;בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּֽיְלָה; בָּרוּךְ יְיָ בְּשׇׁכְבֵּֽנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ&lt;קטע סוף=ברוך ה' ביום לקריאת שמע לילדים/&gt;; כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים. אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ. &lt;קטע התחלה=בידך אפקיד רוחי/&gt;בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי; {{נוסח|פָּדִֽיתָ|=מסורה|בירנבוים=פָּדִֽיתָה}} אוֹתִי,&lt;קטע סוף=ברוך ה' ביום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ברוך ה' ביום 2/&gt;יְיָ, אֵל אֱמֶת.&lt;קטע סוף=בידך אפקיד רוחי/&gt; אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד, וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=ברוך ה' ביום 2/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' ביום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יראו עינינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יראו עינינו א/&gt;יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=יראו עינינו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יראו עינינו ב/&gt;כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=יראו עינינו ב/&gt; &lt;קטע התחלה=חתימת המלך בכבודו/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ, לְעוֹלָם וָעֶד, וְעַל כׇּל מַעֲשָׂיו.&lt;קטע סוף=חתימת המלך בכבודו/&gt;&lt;קטע סוף=יראו עינינו הכל/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם מילים הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====פסוקים לשבת ויום טוב====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה ל&quot;ושמרו&quot;/&gt;קהל וש&quot;ץ:&lt;קטע סוף=הוראה ל&quot;ושמרו&quot;/&gt;

&lt;קטע התחלה=ושמרו פסוקים/&gt;וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵֽׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם וְאֶת הָאָֽרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.&lt;קטע סוף=ושמרו פסוקים/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לפסוק בשלוש רגלים/&gt;בשלוש רגלים:&lt;קטע סוף=הוראה לפסוק בשלוש רגלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=וידבר משה/&gt;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=וידבר משה/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לפסוקים בראש השנה/&gt;בראש השנה:&lt;קטע סוף=הוראה לפסוקים בראש השנה/&gt;

&lt;קטע התחלה=תקעו בחודש שופר/&gt;תִּקְעוּ בַחֹֽדֶשׁ שׁוֹפָר, {{נוסח|בַּכֵּֽסֶה|=מסורה|בירנבוים=בַּכֶּֽסֶה}} לְיוֹם חַגֵּֽנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.&lt;קטע סוף=תקעו בחודש שופר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לפסוק ביום הכיפורים/&gt;ביום הכיפורים:&lt;קטע סוף=הוראה לפסוק ביום הכיפורים/&gt;

&lt;קטע התחלה=כי ביום הזה/&gt;כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ.&lt;קטע סוף=כי ביום הזה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

====חצי קדיש====

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לתפילת העמידה בשלוש רגלים/&gt;בשלוש רגלים אומרים את תפילת העמידה ליום טוב (עמ' 585).&lt;קטע סוף=הוראה לתפילת העמידה בשלוש רגלים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==קריאת שמע על המיטה==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרת: &lt;קטע התחלה=כותרת לקריאת שמע על המיטה/&gt;קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה&lt;קטע סוף=כותרת לקריאת שמע על המיטה/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת המפיל===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=הוראה לפני ברכת המפיל/&gt;לפני שינה מברכים:&lt;קטע סוף=הוראה לפני ברכת המפיל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברכת המפיל מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכת המפיל לילדים א/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל {{נוסח|עֵינַי|עֵינָי}}, וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי.&lt;קטע סוף=ברכת המפיל לילדים א/&gt; &lt;קטע התחלה=ברכת המפיל לילדים ב/&gt;וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהַי וֵאלֺהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּשְׁכִּיבֵֽנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵֽנִי לְשָׁלוֹם&lt;קטע סוף=ברכת המפיל לילדים ב/&gt;; וְאַל יְבַהֲלֽוּנִי רַעְיוֹנַי, וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהַרְהוֹרִים רָעִים; {{נוסח|וּתְהִי|וּתְהֵא}} מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ. וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּֽוֶת, כִּי אַתָּה הַמֵּאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָֽיִן. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ.&lt;קטע סוף=ברכת המפיל מילים/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===פרשת שמע===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אל מלך נאמן מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ואהבת הכל}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===פסוקים ותפילות לשמירה===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ויהי נועם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור ג' מקור/&gt;[[תהלים ג/טעמים|תהלים ג]]&lt;קטע סוף=מזמור ג' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ג' מילים/&gt;יְיָ, מָה רַבּוּ צָרָי; רַבִּים קָמִים עָלָי. רַבִּים {{נוסח|אֹמְרִים|=מסורה|בירנבוים=אוֹמְרִים}} לְנַפְשִׁי, אֵין יְשׁוּעָֽתָה לּוֹ בֵאלֹהִים, סֶֽלָה. וְאַתָּה, יְיָ, מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי. קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא, וַיַּעֲנֵֽנִי מֵהַר קׇדְשׁוֹ, סֶֽלָה. אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָֽׁנָה, הֱקִיצֽוֹתִי, כִּי יְיָ יִסְמְכֵֽנִי. לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם, אֲשֶׁר סָבִיב שָֽׁתוּ עָלָי. קוּמָה, יְיָ; הוֹשִׁיעֵֽנִי, אֱלֹהַי; כִּי הִכִּֽיתָ אֶת כׇּל אֹיְבַי לֶֽחִי; שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּֽרְתָּ. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=מזמור ג' מילים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת השכיבנו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת השכיבנו ב}}.

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך ה' ביום הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|יראו עינינו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|יראו עינינו ב}}

&lt;קטע התחלה=המלאך הגואל אותי/&gt;הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכׇּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶֽרֶב הָאָֽרֶץ. וַיֹּֽאמֶר: אִם שָׁמֽוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כׇּל חֻקָּיו, כׇּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַֽׂמְתִּי בְמִצְרַֽיִם לֹא אָשִׂים עָלֶֽיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶֽךָ. וַיֹּֽאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן: יִגְעַר יְיָ בְּךָ, הַשָּׂטָן; וְיִגְעַר יְיָ בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָֽיִם; הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ. הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻֽזֵי חֶֽרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּֽחַד בַּלֵּילוֹת.&lt;קטע סוף=המלאך הגואל אותי/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברכת כהנים פסוקים}}

&lt;קטע התחלה=הנה לא ינום/&gt;הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=הנה לא ינום/&gt;

&lt;קטע התחלה=לישועתך קויתי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=לישועתך קויתי ה'/&gt;לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽיתִי, יְיָ.&lt;קטע סוף=לישועתך קויתי ה'/&gt; קִוִּֽיתִי, יְיָ, לִישׁוּעָתְךָ. יְיָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽיתִי.&lt;קטע סוף=לישועתך קויתי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=בשם ה' אלהי ישראל/&gt;בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִימִינִי מִיכָאֵל וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל, וּמִלִּפְנֵי אוּרִיאֵל וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל, וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִֽינַת אֵל.&lt;קטע סוף=בשם ה' אלהי ישראל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קכ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קכח/טעמים|תהלים קכח]]&lt;קטע סוף=מזמור קכ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קכ&quot;ח מילים/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא יְיָ, הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִֽיעַ כַּפֶּֽיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶֽיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶֽפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶֽךָ, בָּנֶֽיךָ {{נוסח|כִּשְׁתִלֵי|=מסורה|בירנבוים=כִּשְׁתִילֵי}} זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ. הִנֵּה כִי כֵן {{נוסח|יְבֹֽרַךְ|=טעמי המקרא|בירנבוים=יְבֹרַךְ}} גָּֽבֶר, יְרֵא יְיָ. יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב {{נוסח|יְרוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=יְרוּשָׁלָֽ‍ִם (!)}} כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶֽיךָ; שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קכ&quot;ח מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=רגזו ואל תחטאו/&gt;רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָֽאוּ; אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹֽמּוּ, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=רגזו ואל תחטאו/&gt;

&lt;קטע התחלה=כותרת לאדון עולם/&gt;אֲדוֹן עוֹלָם&lt;קטע סוף=כותרת לאדון עולם/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אדון עולם הכל}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===קריאת שמע על המיטה לילדים===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרת: &lt;קטע התחלה=כותרת לקריאת שמע לילדים/&gt;קְרִיאַת שְׁמַע לִילָדִים&lt;קטע סוף=כותרת לקריאת שמע לילדים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת המפיל לילדים א}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת המפיל לילדים ב}}.

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ואהבת הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך ה' ביום לקריאת שמע לילדים}}.

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הנה לא ינום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|בידך אפקיד רוחי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|לישועתך קויתי ה'}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==קריאת שמע וברכותיה לשחרית==

===&quot;ברכו&quot; לשחרית===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת ברכו לש&quot;ץ}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכו את ה' המבורך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת ברוך ה' המבורך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך ה' המבורך מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת יתברך וישתבח עם הערה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|יתברך וישתבח מילים}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת יוצר אור לימי חול===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=יוצר אור/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹֽשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם, וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל.&lt;קטע סוף=יוצר אור/&gt;

&lt;קטע התחלה=המאיר לארץ/&gt;הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מָה רַבּוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִֽׂיתָ; מָלְאָה הָאָֽרֶץ קִנְיָנֶֽךָ. הַמֶּֽלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ, צוּר מִשְׂגַּבֵּֽנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ, מִשְׂגָּב בַּעֲדֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=המאיר לארץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=אל ברוך/&gt;אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה, הֵכִין וּפָעַל זׇהֳרֵי חַמָּה, טוֹב יָצַר כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, מְאוֹרוֹת נָתַן סְבִיבוֹת עֻזּוֹ, פִּנּוֹת צְבָאָיו קְדוֹשִׁים, רוֹמְמֵי שַׁדַּי, תָּמִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, עַל שֶֽׁבַח מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ, וְעַל מְאֽוֹרֵי אוֹר שֶׁעָשִֽׂיתָ; יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אל ברוך/&gt;

&lt;קטע התחלה=תתברך צורנו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=תתברך צורנו 1/&gt;&lt;קטע התחלה=תתברך צורנו א/&gt;תִּתְבָּרַךְ צוּרֵֽנוּ, מַלְכֵּֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים; יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים, וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה, יַֽחַד בְּקוֹל, דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶֽלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם&lt;קטע סוף=תתברך צורנו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=תתברך צורנו 2/&gt;גִּבּוֹרִים, וְכֻלָּם עֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם.&lt;קטע סוף=תתברך צורנו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=תתברך צורנו ב/&gt;וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטׇהֳרָה, בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה, וּמְבָרְכִים וּמְשַׁבְּחִים, וּמְפָאֲרִים וּמַעֲרִיצִים, וּמַקְדִּישִׁים וּמַמְלִיכִים–&lt;קטע סוף=תתברך צורנו 2/&gt;&lt;קטע סוף=תתברך צורנו ב/&gt;&lt;קטע סוף=תתברך צורנו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=את שם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=את שם א/&gt;אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, קָדוֹשׁ הוּא. וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַֽיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה&lt;קטע סוף=את שם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=את שם ב/&gt;לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם. בְּנַֽחַת רֽוּחַ, בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה קְדֹשָׁה, כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה:&lt;קטע סוף=את שם ב/&gt;&lt;קטע סוף=את שם הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק קדוש קדוש}}

&lt;קטע התחלה=והאופנים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והאופנים א/&gt;וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ, בְּרַֽעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים.&lt;קטע סוף=והאופנים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והאופנים ב/&gt;לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:&lt;קטע סוף=והאופנים ב/&gt;&lt;קטע סוף=והאופנים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ברוך כבוד}}

&lt;קטע התחלה=לאל ברוך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=לאל ברוך א/&gt;&lt;קטע התחלה=לאל ברוך 1/&gt;לָאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּֽנוּ; לַמֶּֽלֶךְ, אֵל חַי וְקַיָּם, זְמִירוֹת יֹאמֵֽרוּ, וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִֽיעוּ; כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עֹשֶׂה&lt;קטע סוף=לאל ברוך 1/&gt; &lt;קטע התחלה=לאל ברוך 2/&gt;חֲדָשׁוֹת, בַּֽעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵֽעַ צְדָקוֹת, מַצְמִֽיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=לאל ברוך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=לאל ברוך ב/&gt;אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר, וְנִזְכֶּה כֻלָּֽנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.&lt;קטע סוף=לאל ברוך 2/&gt;&lt;קטע סוף=לאל ברוך ב/&gt;&lt;קטע סוף=לאל ברוך הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת יוצר אור לשבת ויום טוב===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|יוצר אור}}

&lt;קטע התחלה=הוראה ליום טוב שחל במשך השבוע/&gt;ביום טוב שלא חל בשבת אומרים:&lt;קטע סוף=הוראה ליום טוב שחל במשך השבוע/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|המאיר לארץ}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אל ברוך}})

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשך ביום טוב שחל במשך השבוע/&gt;ממשיכים &quot;תִּתְבָּרַךְ&quot; בעמ' 341.&lt;קטע סוף=הוראה להמשך ביום טוב שחל במשך השבוע/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לברכת יוצר בשבת/&gt;בשבת אומרים:&lt;קטע סוף=הוראה לברכת יוצר בשבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=הכל יודוך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הכל יודוך א/&gt;&lt;קטע התחלה=הכל יודוך 1/&gt;הַכֹּל יוֹדֽוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחֽוּךָ, וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּיְיָ. הַכֹּל יְרוֹמְמֽוּךָ סֶּֽלָה, יוֹצֵר הַכֹּל, הָאֵל הַפּוֹתֵֽחַ בְּכׇל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח, וּבוֹקֵֽעַ חַלּוֹנֵי רָקִֽיעַ, מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ, וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ, וּמֵאִיר {{נוסח|לָעוֹלָם|לְעוֹלָם}} כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו שֶׁבָּרָא בְּמִדַּת הָרַחֲמִים. הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. הַמֶּֽלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ, צוּר מִשְׂגַּבֵּֽנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ, מִשְׂגָּב בַּעֲדֵֽנוּ. אֵין כְּעֶרְכְּךָ וְאֵין זוּלָתֶֽךָ; אֶֽפֶס בִּלְתֶּֽךָ, וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ.&lt;קטע סוף=הכל יודוך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הכל יודוך ב/&gt;אֵין כְּעֶרְכְּךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=הכל יודוך 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הכל יודוך 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה; וְאֵין זוּלָתְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֶֽפֶס בִּלְתְּךָ, גּוֹאֲלֵֽנוּ, לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ; וְאֵין {{נוסח|דּוֹמֶה|בירנבוים=דּֽוֹמֶה}} לְךָ, מוֹשִׁיעֵֽנוּ, לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.&lt;קטע סוף=הכל יודוך 2/&gt;&lt;קטע סוף=הכל יודוך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הכל יודוך הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=אל אדון/&gt;אֵל אָדוֹן עַל כׇּל הַמַּעֲשִׂים בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כׇּל נְשָׁמָה;{{ש}}גׇּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם דַּֽעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים אֹתוֹ.&lt;קטע סוף=אל אדון/&gt;

&lt;קטע התחלה=המתגאה/&gt;הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה;{{ש}}זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ חֶֽסֶד וְרַחֲמִים לִפְנֵי כְבוֹדוֹ.&lt;קטע סוף=המתגאה/&gt;

&lt;קטע התחלה=טובים מאורות/&gt;טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵֽינוּ יְצָרָם בְּדַֽעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל;{{ש}}כֹּֽחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶֽרֶב תֵּבֵל.&lt;קטע סוף=טובים מאורות/&gt;

&lt;קטע התחלה=מלאים זיו/&gt;מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹֽגַהּ נָאֶה זִיוָם בְּכׇל הָעוֹלָם;{{ש}}שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם.&lt;קטע סוף=מלאים זיו/&gt;

&lt;קטע התחלה=פאר וכבוד/&gt;פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ צׇהֳלָה וְרִנָּה לְזֵֽכֶר מַלְכוּתוֹ;{{ש}}קָרָא לַשֶּֽׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה.&lt;קטע סוף=פאר וכבוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שבח נותנים לו/&gt;שֶֽׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כׇּל צְבָא מָרוֹם, תִּפְאֶֽרֶת וּגְדֻלָּה,{{ש}}שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ–&lt;קטע סוף=שבח נותנים לו/&gt;

&lt;קטע התחלה=לאל אשר שבת הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=לאל אשר שבת 1/&gt;לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכׇּל הַמַּעֲשִׂים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; הִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ; תִּפְאֶֽרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה, עֹֽנֶג קָרָא לְיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶה שֶֽׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי, שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכׇּל&lt;קטע סוף=לאל אשר שבת 1/&gt; &lt;קטע התחלה=לאל אשר שבת 2/&gt;מְלַאכְתּוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּֽחַ וְאוֹמֵר: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, טוֹב לְהוֹדוֹת לַיְיָ. לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כׇּל יְצוּרָיו; שֶֽׁבַח, יְקָר וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לְאֵל מֶֽלֶךְ, יוֹצֵר כֹּל, הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ. שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ יִתְקַדַּשׁ, וְזִכְרְךָ מַלְכֵּֽנוּ יִתְפָּאַר, בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת. תִּתְבָּרַךְ, מוֹשִׁיעֵֽנוּ, עַל שֶֽׁבַח מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ, וְעַל מְאֽוֹרֵי אוֹר שֶׁעָשִֽׂיתָ; יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=לאל אשר שבת 2/&gt;&lt;קטע סוף=לאל אשר שבת הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|תתברך צורנו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|את שם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק קדוש קדוש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והאופנים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ברוך כבוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|לאל ברוך 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|לאל ברוך 2}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת אהבה רבה===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אהבה רבה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אהבה רבה א/&gt;&lt;קטע התחלה=אהבה רבה 1/&gt;אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַֽלְתָּ עָלֵֽינוּ. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ, בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ, וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחׇנֵּֽנוּ וּתְלַמְּדֵֽנוּ. אָבִֽינוּ {{נוסח|הָאָב|=בירנבוים וכך מקובל בנוסח אשכנז בעקבות המתקנים|נוסח אשכנז המקורי=אָב (וכך נשאר בנוסח &quot;ספרד&quot;)}} הָרַחֲמָן,&lt;קטע סוף=אהבה רבה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אהבה רבה 2/&gt;הַמְרַחֵם, רַחֵם עָלֵֽינוּ וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹֽעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כׇּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶֽךָ, בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, וְדַבֵּק לִבֵּֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְיַחֵד לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ, וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי בְשֵׁם קׇדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָֽחְנוּ, נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ.&lt;קטע סוף=אהבה רבה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אהבה רבה ב/&gt;וַהֲבִיאֵֽנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ, וְתוֹלִיכֵֽנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵֽנוּ. כִּי אֵל פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אָֽתָּה, וּבָֽנוּ בָחַֽרְתָּ מִכׇּל עַם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּֽנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה בֶּאֱמֶת, לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.&lt;קטע סוף=אהבה רבה 2/&gt;&lt;קטע סוף=אהבה רבה ב/&gt;&lt;קטע סוף=אהבה רבה הכל/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===קריאת שמע של שחרית===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה לאל מלך נאמן}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אל מלך נאמן מילים}})

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת שמע מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ואהבת הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והיה אם שמוע מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והיה אם שמוע הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית הכל}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

===ברכת גאולה של שחרית===

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אמת ויציב הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אמת ויציב 1/&gt;אֱמֶת וְיַצִּיב, וְנָכוֹן וְקַיָּם, וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן, וְאָהוּב וְחָבִיב, וְנֶחְמָד&lt;קטע סוף=אמת ויציב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אמת ויציב 2/&gt;וְנָעִים, וְנוֹרָא וְאַדִּיר, וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל, וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת, אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּֽנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ. {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם, וּשְׁמוֹ קַיָּם, וְכִסְאוֹ נָכוֹן, וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּֽמֶת. וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים, נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים, לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עַל אֲבוֹתֵֽינוּ וְעָלֵֽינוּ, עַל בָּנֵֽינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵֽינוּ, וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ.&lt;קטע סוף=אמת ויציב 2/&gt;&lt;קטע סוף=אמת ויציב הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=על הראשונים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=על הראשונים א/&gt;עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים דָּבָר טוֹב וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד, אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, חֹק וְלֹא יַעֲבֹר.&lt;קטע סוף=על הראשונים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=על הראשונים ב/&gt;אֱמֶת, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ מֶֽלֶךְ אֲבוֹתֵֽינוּ, גֹּאֲלֵֽנוּ גֹּאֵל אֲבוֹתֵֽינוּ, יוֹצְרֵֽנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵֽנוּ, פּוֹדֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ; מֵעוֹלָם שְׁמֶֽךָ, אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶֽךָ.&lt;קטע התחלה=על הראשונים ב/&gt;&lt;קטע סוף=על הראשונים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=עזרת אבותינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=עזרת אבותינו 1/&gt;עֶזְרַת אֲבוֹתֵֽינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִֽׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶֽךָ, וּמִשְׁפָּטֶֽיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָֽרֶץ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְוֺתֶֽיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת, אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּֽךָ, וּמֶֽלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם. אֱמֶת, אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽׁיעַ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ. כָּל בְּכוֹרֵיהֶם הָרָֽגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאָֽלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַֽעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּֽעְתָּ, וִידִידִים הֶעֱבַֽרְתָּ; וַיְכַסּוּ מַֽיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ אֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת, שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לַמֶּֽלֶךְ, אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים וּמַגְבִּֽיהַּ שְׁפָלִים, מוֹצִיא אֲסִירִים&lt;קטע סוף=עזרת אבותינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=עזרת אבותינו 2/&gt;וּפוֹדֶה עֲנָוִים, וְעוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן, בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ.&lt;קטע סוף=עזרת אבותינו 2/&gt;&lt;קטע סוף=עזרת אבותינו הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|משה ובני ישראל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|מי כמכה}}

&lt;קטע התחלה=שירה חדשה/&gt;שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ עַל שְׂפַת הַיָּם; יַֽחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִֽיכוּ וְאָמְרוּ:&lt;קטע סוף=שירה חדשה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ה' ימלוך לעולם ועד}}

&lt;קטע התחלה=צור ישראל הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=צור ישראל א/&gt;צוּר יִשְׂרָאֵל, קֽוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְדֵה כִנְאֻמֶֽךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=צור ישראל א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=צור ישראל ב/&gt;גֹּאֲלֵֽנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=צור ישראל ב/&gt;&lt;קטע סוף=צור ישראל הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה לתפילת העמידה בשלוש רגלים}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>6vurbk1svssz9ww9hleyamaimy2iszo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461586</id>
    <revision>
      <id>1419184</id>
      <parentid>1419174</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T14:21:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="97922" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]].&lt;קטע סוף=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי {{נוסח|מִיׇּרְדִי־בוֹר|=מסורה (במקף)|בירנבוים=מִיׇּרְדִי בוֹר}}. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת בלבד/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת בלבד/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת בלבד/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת בלבד/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;{{עוגן בשורה|ישתבח ביום חול}}יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. בדורות האחרונים הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל, ולכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מוֹצֵא־רֽוּחַ|בירנבוים=מֽוֹצֵא רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול#ישתבח ביום חול|&quot;יִשְׁתַּבַּח&quot; בתפילה ליום חול]].&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>7da4zb0hfgfrkr4lp0g3smy2a3jav6y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461736</id>
    <revision>
      <id>1419207</id>
      <parentid>1419173</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T17:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18688" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 299-335--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 299/&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה חדשה לומר את ברכות השחר}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 299/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 301/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 301/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 303/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 303/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 305/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 305/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 307/&gt;&lt;קטע סוף=עמוד 307/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 1}}&lt;קטע התחלה=עמוד 309/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 2}}{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 309/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 311/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א ב}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 311/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 313/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 1}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 313/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 315/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 2}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 3}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 315/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 317/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 317/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 319/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}{{ש}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 319/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 321/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת בלבד}}{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ואנחנו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 321/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 323/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 323/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 325/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}&lt;קטע סוף=עמוד 325/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 327/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 327/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 329/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 329/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 331/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|נשמת כל חי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 331/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 333/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו ב}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שוכן עד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|בפי ישרים לכל השנה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 333/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 335/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 335/&gt;

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>s7r8zqhew5ippoohwne3sn225f880r9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461808</id>
    <revision>
      <id>1419198</id>
      <parentid>1346793</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T16:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7574" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף), התשנ&quot;א-1991

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;א, 451|תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)|5325)); ((תשנ&quot;ב, 655|תיקון|5414)); ((תשנ&quot;ג, 998|תיקון|5536)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 59ב(ב)]] [[=החוק|לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;מערכת מרכזית&quot; - מערכת מרכזית, בבית משותף, לחימום מים או להסקה, או משולבת לשתי התכליות האמורות;
:- &quot;בודק&quot; - מי שמנהל האגף לשימור אנרגיה במשרד האנרגיה והתשתית הסמיכו לענין תקנות אלה.

@ 2. הינתקות מהי
: הינתקות ממערכת מרכזית היא ניתוק באמצעות צינור, תעלה או אבזר אחר, של הקשר בינה ובין -
: (1) אם היא מערכת מרכזית להסקה בלבד - כל מיתקן בדירה המיועד להעברה של חום או לפיזור חום;
: (2) אם היא מערכת מרכזית לחימום מים בלבד - כל מיתקן בדירה המיועד להעברת מים חמים מן המערכת המרכזית;
: (3) אם היא מערכת משולבת לחימום מים ולהסקה - המיתקנים כאמור בפסקאות (1) ו-(2).

@ 3. תנאים המאפשרים הינתקות
: (א) בעל דירה בבית משותף המבקש להינתק ממערכת מרכזית רשאי לעשות כן בסייגים האמורים [[בסעיף 59(ב)(א) לחוק]], ורק אם ההינתקות תיעשה בדרך שלא תפגע -
:: (1) באספקת המים החמים או ההסקה לדירות האחרות בבית;
:: (2) בבידוד התרמי של המערכת המרכזית;
:: (3) בתפקוד המערכת המרכזית בשל התקנת אבזר במהלך ההינתקות באופן העלול לגרום להחלדה, לסתימה או לנזילה במערכת;
:: (4) בחזות הבית המשותף.
: (ב) היתה המערכת המרכזית מחוברת בטור לא ניתן יהיה לבצע הינתקות; לענין זה, &quot;מערכת מרכזית מחוברת בטור&quot; - מערכת שבה מחוברות שתי דירות או יותר לאותם קווים ראשיים של הספקה או החזרת מים באותה קומה.

@ 4. תנאים כלליים לביצוע הינתקות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל דירה הרוצה לנתק דירתו ממערכת מרכזית חייב למסור הודעה על כך, בנוסח [[שבתוספת]], לנציגות הבית המשותף, 15 ימים לפחות לפני ביצוע ההינתקות.
: (ב) נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תזמין נציגות הבית המשותף בודק לבדיקה לפני ההינתקות לשם קביעת דרך ביצועה ואחרי ההינתקות לשם אישור תקינות ביצועה; התשלום הכולל לבודק בעד שתי הבדיקות, יהיה כאמור [[בתקנה 1 לתקנות המקרקעין (הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית בבית משותף), התשנ&quot;א-1991]].
: (ג) קביעות הבודק יינתנו בכתב, ונציגות הבית המשותף תמציא עותק מהם לבעל הדירה שהחליט לנתק דירתו מהמערכת המרכזית.
: (ד) באישור ייקבע שההינתקות נעשתה על פי הוראות תקנות אלה, כי מקום הניתוק נסגר בחוט ברזל וחותם וכי המערכת פועלת לאחר ההינתקות כפי שפעלה קודם.

@ 5. תנאים טכניים לאופן ביצוע ההינתקות (תיקון: תשנ&quot;ג)
: (א) ההינתקות ממערכת מרכזית תיעשה על-ידי הסרת קטעי הצנרת המחברים את המערכת המרכזית עם המיתקנים שבדירה, כמפורט להלן:
:: (1) '''מערכת מרכזית להסקה עם זקיפים בחדר מדרגות וברזי ניתוק.'''
::: יש לסגור הברזים, לחתוך את שני הצינורות שבין הברזים לדירה, לפרק מהברזים את קטע הצינור החתוך ולאטום על-ידי הברגת פקקים בקצוות החפשיים של הברזים בכיוון הדירה;
::: בפקקים יהיה קדח בולט בראשם, שדרכו יעבור חוט מתכת עם חותם קבוע המחובר אל נקודה קבועה, שלא ניתנת לפירוק ולהרכבה מחדש;
:: (2) '''מערכת מרכזית להסקה עם זקיפים בין הקומות - ללא ברזי ניתוק.'''
::: יש לרוקן את המים של הזקיפים או של המערכת, לחתוך בשני מקומות את שני הצינורות המחברים את הזקיפים לדירה המתנתקת, להסיר את קטע הצינור החתוך משניהם ולאטום על-ידי ריתוך את הקצוות החתוכים;
:: (3) '''מערכת מרכזית לאספקת מים חמים.'''
::: כאשר קיימים ברזים למחליף החום או ברז ניתוק מהזקיף תיעשה ההינתקות כאמור בפסקה (1); בהעדר ברזים או ברז - תיעשה ההינתקות כאמור בפסקה (2).
: (ב) מקומות הניתוק של המערכת המרכזית, הקדח בפקק והחותם המחובר בחוט ברזל בקדח יהיו גלויים לעין בכל עת ולא תיעשה בניה שתסתיר אותם.

@ 6. הוכחת הינתקות
: בעל דירה הטוען כי דירתו נותקה מן המערכת המרכזית - עליו הראיה.

@ 7. בדיקת הינתקות ובדיקה חוזרת
: (א) נעשתה ההינתקות בתוך הדירה, רשאית נציגות הבית המשותף לדרוש - בהודעה בכתב לבעל הדירה או למחזיק בה, לפי הענין - להכנס לדירה כדי לבדוק את הניתוק, במועד סביר שיתואם בין הצדדים מראש, ובלבד שיחול בתוך 4 ימים מיום מתן ההודעה.
: (ב) סירב בעל הדירה או המחזיק בה, לפי הענין, לאפשר לנציגות הבית המשותף לבצע בדיקה כאמור בתקנת משנה (א), רואים אותו כמי שלא ביצע הינתקות לענין [[+|סעיף 59ב]], ויחולו הוראות [[סעיף 72 לחוק]] בדבר הכרעת המפקח בסכסוך בין בעלי הדירות בבית משותף.
: (ג) בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) רשאית נציגות הבית המשותף לערוך 4 פעמים בשנה לכל היותר.

@ 8. הוראת מעבר
: בעל דירה שניתק דירתו ממערכת מרכזית קודם לתחילתן של תקנות אלה, חייב לדאוג לכך שהניתוק ימלא אחר כל הדרישות על פי תקנות אלה תוך 3 חודשים ממועד תחילתן.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 4(א)]]))) ====
=== הודעה על כוונת הינתקות ===
@ : (((הטופס הושמט).))

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט בכסלו התשנ&quot;א (16 בדצמבר 1990)
&lt;חתימה&gt; יובל נאמן שר האנרגיה והתשתית</text>
      <sha1>jdlv5n0h0cbsd3lpn1v2cpkpd3ibpv2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>462155</id>
    <revision>
      <id>1419240</id>
      <parentid>1347328</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T00:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12104" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ&quot;ד-1984

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 2370|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|4689)); ((תשנ&quot;ד, 218|תיקון|5562)), ((630|תיקון מס' 2|5580)); ((תשנ&quot;ז, 342|תיקון|5806)); ((תשס&quot;ז, 882|תיקון|6589)); ((תשס&quot;ח, 874|תיקון|6670)); ((תשס&quot;ט, 60|תיקון|6719)); ((תשע&quot;ה, 1384|תיקון|7534)).

&lt;מבוא&gt; בהתאם [[+|לסעיף 24(2)]] [[לחוק-יסוד: השפיטה]], ובתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 7(ד)]] [[חוק בתי המשפט=החוק|לחוק השופטים, התשי&quot;ג-1953]] (להלן - החוק), קובעת הועדה לבחירת שופטים (להלן - ועדת הבחירה) כללים מנחים אלה:

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה:
:- &quot;שאלון&quot; - טופס שאלות למבקש שאושר בידי נשיא בית המשפט העליון ובידי שר המשפטים;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל בתי המשפט;
:- &quot;מבקש&quot; - עורך דין שהביע רצונו להתמנות שופט;
:- &quot;מועמד&quot; - שופט או מבקש ששר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון או שלושה חברי ועדת הבחירה כאחד, הציעו מינויו לפי [[סעיף 7(ב) לחוק]];
:- &quot;שופט&quot; - שופט של בית משפט שלום, שופט של בית משפט מחוזי, שופט של בית דין לעבודה או שופט תעבורה.

@ 2. מסמכים שיגיש מבקש (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) בקשת מבקש תיערך בכתב ותוגש למנהל.
: (ב) כל מבקש ימלא שאלון שימסור לו המנהל.
: (ג) לבקשה יצורפו פרסומים שפרסם המבקש וכל חיבור או מסמך אחרים אותם ראה לנכון להביא לפני הועדה.
: (ד) לבקשה יצורף גיליון ציונים מהמוסד שבו למד המבקש לימודי משפטים, זולת אם גיליון הציונים אינו ברשומו של המבקש ואין ביכולתו להשיגו.

@ 3. המצאת פסקי דין (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) שופט של בית משפט שלום או שופט תעבורה, המבקש להתמנות שופט של בית משפט מחוזי, ושופט של בית דין אזורי לעבודה המבקש להתמנות לשופט בית הדין הארצי לעבודה, ימציא לבחירת המנהל כעשרה פסקי דין שנתן במהלך כהונתו.
: (ב) המנהל יעביר עותקים של פסקי הדין והפרסומים לעיונם של חברי ועדת הבחירה שהם שופטים ולכל חבר הועדה אחר שביקש זאת.

@ 4. בחירת ועדת משנה (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: ועדת הבחירה תבחר מבין חבריה ועדת משנה אחת או יותר שחבריה שלושה או יותר, ובה לפחות אחד מאלה: שופט בית המשפט העליון שישמש יושב ראש הועדה, חבר הכנסת ונציג לשכת עורכי הדין; נכלל יותר משופט אחד בועדה יכהן הבכיר ביניהם כיושב ראש הועדה.

@ 5. זימון מבקש לפני ועדת המשנה
: (א) ראה המנהל כי נתקיימו במבקש תנאי הכשירות הקבועים [[בחוק]], יזמן את המבקש להופיע לפני ועדת המשנה.
: (ב) ועדת המשנה רשאית לשוב ולזמן את המבקש להופיע לפניה כל אימת שתמצא זאת לנכון.

@ 6. זימון שופט לפני ועדת המשנה (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) שופט יזומן להופיע לפני ועדת המשנה אם דרש זאת מי שמוסמך על פי [[החוק]] להציע מועמדים או אם ביקש זאת השופט עצמו.
: (ב) שופט שהוא מועמד לכהונה בבית המשפט העליון יזומן להופיע לפני ועדת המשנה.

@ 6א. השתתפות בישיבות ועדת המשנה (תיקון: תשס&quot;ח)
: כל חבר בוועדת הבחירה רשאי להשתתף בישיבות ועדת המשנה.

@ 6ב. הופעת שופט לפני ועדת המשנה (תיקון: תשס&quot;ט)
: שופט בית משפט שלום המועמד לכהונה כשופט של בית משפט מחוזי, יופיע לפני ועדת המשנה לאחר שפורסמה ברשומות הודעה לפי [[סעיף 11ב]] בדבר מועמדותו ולפני שוועדת הבחירה התכנסה לדון במועמדות.

@ 7. רישום פרוטוקול וחוות דעת של ועדת המשנה
: יושב ראש ועדת המשנה ירשום בפרוטוקול דיוניה את הסיווג שנתנה למבקש ויערוך בכתב את חוות דעתה של ועדת המשנה.

@ 8. רשימת מבקשים
: המנהל ימציא לועדת הבחירה רשימה של מבקשים, ערוכה לפי הערכאות שמבקשים להתמנות להן, שתכלול פרטים אישיים של כל מבקש, מועד הופעתו לפני ועדת המשנה והפרטים שנרשמו לגביו לפי [[סעיף 7]] בפרוטוקול ועדת המשנה.

@ 9. מועמדים (תיקון: תשס&quot;ז)
: על המועמדים יחולו ההוראות הבאות:
: (1) המוסמכים להציעם, יודיעו למנהל את שמותיהם;
: (2) המנהל יזמן את המבקש להופיע לפני ועדת המשנה - אם טרם הופיע לפניה, כאמור [[בסעיפים 5]] [[ו-6]] - שבועיים לפחות לפני מועד ישיבת ועדת הבחירה;
: (3) לפני מועד ישיבתה של ועדת הבחירה יביא המנהל לידיעת חבריה את שמות המועמדים;
: (4) בישיבת ועדת הבחירה ישמיע יושב ראש ועדת המשנה את חוות דעתה של ועדת המשנה על המועמד, ואם יושב ראש ועדת המשנה שוב אינו חבר ועדת הבחירה יקרא יושב ראש ועדת הבחירה את חוות דעתה של ועדת המשנה;
: (5)(א) יושב ראש ועדת הבחירה ימסור לחברי ועדת הבחירה 10 ימים לפחות לפני מועד ישיבת ועדת הבחירה את חוות הדעת על המועמד שלוקטו בידו או מטעמו שעובר לישיבה, ובהן דעתם של נשיא בית המשפט המחוזי ונשיא בית משפט השלום במחוז מגוריו של מועמד, וכן דעתם של שופטים אחרים, של הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז האמור ושל כל גורם אחר שהמנהל ראה לנכון לבקש את חוות דעתו או שהמועמד ציין אותו בבקשתו וכן מידע רלוונטי שנתקבל על פי פסקת משנה (ב) [[וסעיפים 11]] [[ו-11ב(ב)]];
:: (ב) היה המועמד עובד המדינה או עובד השירות הציבורי, יבקש המנהל את חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או המנהל הכללי של משרד המשפטים.

@ 10. הופעת מועמד (תיקון: תשס&quot;ח)
: מועמד יזומן להופיע לפני ועדת הבחירה במליאתה אם דרש זאת מי שמוסמך על פי [[החוק]] להציע מועמדים.

@ 11. בדיקת רישומים פליליים ומשמעתיים
: לא יובא ענינו של מועמד לדיון לפני ועדת הבחירה אלא לאחר שהמנהל קיבל לגביו מידע מעודכן מן המשטרה ומשירות הבטחון הכללי, אם היו נגד המבקש הליכים משפטיים בבתי המשפט או בבתי דין ולאחר שבדק עם לשכת עורכי הדין אם היו הליכים משמעתיים של הלשכה נגדו; מידע כאמור יתייחס גם לזיכויים בדין ולתיקים תלויים ועומדים.

@ 11א. מבחנים (תיקון: תשנ&quot;ד)
: התכונות העיקריות הנבדקות והנשקלות לגבי מועמד, ואשר לגביהן מתבקשת גם תגובת מחווי הדעת לפי [[סעיף 9(5)]], הן אלה:
: (1) ידע ומיומנות בתחום המשפט כולל בקיאות משפטית, רב-גוניות בתחומי המשפט השונים, תפיסה משפטית, יסודיות בהכנת החומר המשפטי;
: (2) כושר הבעה וניסוח בכתב ובעל-פה;
: (3) יעילות וכושר ביצוע, לרבות כושר ארגון וניהול, סדר בעבודה, דייקנות, כולל עמידה בלוח זמנים, חריצות, גישה עניינית ותכליתית לעבודה, יעילות והספק בעבודה;
: (4) סמכותיות וכושר לנהל דיון, כושר החלטה והכרעה, ישוב הדעת, הבחנה בין עיקר לבין טפל, התחשבות בכל הנתונים, והיכולת להגיע להחלטות נכונות;
: (5) מזג שיפוטי המתבטא, בין היתר, בסבלנות, בסובלנות, בפתיחות ואופי יציב; שקט נפשי, יכולת עמידה בלחצים, יכולת ליצירת קשר עם אנשים; גינוני משפט;
: (6) אינטגריטי, יושר אינטלקטואלי, הגינות כלפי הזולת, אמות מידה מוסריות, עצמאות בחשיבה ואי-תלות;
: (7) חוכמה ותבונה;
: (8) תדמית המועמד בעיני הזולת בתחום המקצועי ובחיי היומיום;
: (9) מוטיבציה.

@ 11ב. פרסום שמות מועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ז, תשע&quot;ה)
: (א) לא יובא עניינו של מועמד לדיון בפני ועדת הבחירה אלא לאחר שהודעה בדבר היותו מועמד פורסמה ברשומות 45 ימים לפחות לפני המועד הקבוע לדיון במועמדותו.
: (ב) כל אדם רשאי, בתוך 20 ימים ממועד פרסום שמות המועמדים כאמור בכלל משנה (א), לפנות לועדת הבחירה בבקשה מנומקת שלא לבחור במועמד לכהונת שופט, והועדה תנהג בבקשה לפי שיקול דעתה.

@ 12. פרוטוקול דיוני ועדת הבחירה (תיקון: תשס&quot;ח)
: בכל ישיבה של ועדת הבחירה ייערך פרוטוקול אשר ישקף את עיקרי הדברים שנאמרו, לרבות שמות המועמדים שעניינם נדון, תוצאות ההצבעה לגביהם והחלטותיה של הוועדה; נדון עניין אישי של מועמד, יירשמו עיקרי הדברים בלי לפרטם.

@ 13. פרסום החלטה (תיקון: תשנ&quot;ד)
: מיד לאחר קבלת החלטתה תפרסם ועדת הבחירה הודעה על החלטתה.

@ 13א. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 14. בדיקות
: לא יובא ענינו של מבקש, שעל מינויו הומלץ, בפני נשיא המדינה לשם מינויו אלא לאחר שהמועמד עמד בבדיקת כושר רפואי כמשמעותה [[בסעיף 29(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].

@ 15. סודיות (תיקון: תשס&quot;ז)
: דיוניה של ועדת הבחירה ושל ועדותיה ותכנם של השאלונים שהובאו בפני חבריה לצורך הדיונים הם סודיים ולא יגלה משתתף לאיש פרטים עליהם זולת פרוטוקולים שאינם עוסקים במועמדים או בענינים אישיים וזולת דבר המלצתה של הועדה על מינויו של פלוני, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת, דרך כלל או לענין מסוים.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו בתמוז התשמ&quot;ד (26 ביולי 1984)
&lt;חתימות&gt; משה נסים, שר המשפטים, יושב ראש הועדה לבחירת שופטים</text>
      <sha1>9uswoglmdc9ccy6wh3jqxb3v16tggip</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:ויקינתונים של דף</title>
    <ns>10</ns>
    <id>469012</id>
    <revision>
      <id>1419188</id>
      <parentid>1411288</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T14:31:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1344" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;{{{2|{{#property:{{{1}}}|from={{get QID|{{{שם}}}}}}}}}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;

תבנית זו דומה לתבנית [[תב:ויקינתונים|ויקינתונים]], אלא שהתבנית מאפשרת לשאוב מידע בפריט ויקינתונים שונה, לפי שם הערך בוויקיטקסט.

'''שימוש''':
::&lt;nowiki&gt;{{ויקינתונים של דף| 1=קביעה | 2=דריסה | שם=שם של דף בוויקיטסט}}&lt;/nowiki&gt;
#שם של קביעה או מאפיין מוויקינתונים. (חובה)
#דריסה - תוכן השדה המחליף את הקביעה מוויקינתונים. יכול להיות מהצורה &lt;nowiki&gt;{{{פרמטר|}}}&lt;/nowiki&gt; (ואז אם ממלאים את פרמטר - אז הנתון יהיה מקומי, אחרת יילקח מוויקינתונים). אם התוכן של הפרמטר זהה לתוכן של קביעה מוויקינתונים מומלץ להסיר התוכן שמילאנו לפרמטר בצורה מקומית על מנת שערך הקביעה יתעדכן כאשר הנתון יתעדכן בוויקינתונים.
:שם - שם הדף בוויקיטקסט שמפריט הוויקינתונים המקושר אליו ילקח המידע. '''חובה למלא פרמטר זה'''

[[קטגוריה:תבניות ויקינתונים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>n5y7krpoxf4rnhgh1rj02xg23yye8a4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470281</id>
    <revision>
      <id>1419227</id>
      <parentid>1418971</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T19:24:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2221" xml:space="preserve">(ל, א)

(ל, ב)

(ל, ג)

(ל, ד)

(ל, ה)

(ל, ו)

(ל, ז)

(ל, ח)

(ל, ט)

(ל, י)

(ל, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;אל תמשילהו בנעוריו \ ואל תשא לשחיתותיו:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(ל, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כפתן על חי תפגע \ רציץ מתניו שעודנו נער:{{ש}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(ל, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כיף ראשו בנערותו \ ובקע מתניו כשהוא קטן:{{ש}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(ל, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;למה ישקה ומרה בך \ ונולד ממנו מפח נפש:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(ל, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;יסר בנך והכבד עולו \ פן באולתו יתלעבך:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(ל, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;טוב מסכן וחי בעצמו \ מעשיר ונגע בבשרו:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(ל, טו) &lt;קטע התחלה=טו/&gt;חיי שר אויתי מפז \ ורוח טובה מפנינים:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

(ל, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;אין עושר על עושר שר עצם \ ואין טובה על טוב לבב:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(ל, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;טוב למות מחיי שוא \ ונוחת עולם מכאב נאמן:{{ש}}&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(ל, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;טוב למות מחיים רעים \ ולירד שאול מכאב עומד:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(ל, יח) טובה שפוכה על פה סתום \ תנופה מצגת לפני גלול:

(ל, יט) כאשר סירים יחבק נערה ומתאנח \ כן עושה באונס משפט:

(ל, כ) כן נאמן לן עם בתולה \ וייי מבקש מידו:

(ל, כא) אל תתן לדין נפשך \ ואל תכשל בעונך:

(ל, כב) שמחת לבב הם חיי איש \ וגיל אדם האריך אפו:

(ל, כג) פת ...ך ופייג לבך \ וקצפון הרחק ממך:

(ל, כג) ...ג דין \ ואין תעלה בקצפון:

(ל, כד) קנאה ... ימים \ ובלא עת תזקין דאגה:

(ל, כה) שנות לב טוב תחת מטעמים \ ומאכלו יעלה עליו:

''[גירסאות השוליות עוד לא הוקלדו]''


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>n1wssszepryvidwvvtmzt4gongeu9wf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419228</id>
      <parentid>1419227</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T19:26:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2313" xml:space="preserve">(ל, א)

(ל, ב)

(ל, ג)

(ל, ד)

(ל, ה)

(ל, ו)

(ל, ז)

(ל, ח)

(ל, ט)

(ל, י)

(ל, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;אל תמשילהו בנעוריו \ ואל תשא לשחיתותיו:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(ל, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כפתן על חי תפגע \ רציץ מתניו שעודנו נער:{{ש}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(ל, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כיף ראשו בנערותו \ ובקע מתניו כשהוא קטן:{{ש}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(ל, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;למה ישקה ומרה בך \ ונולד ממנו מפח נפש:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(ל, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;יסר בנך והכבד עולו \ פן באולתו יתלעבך:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(ל, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;טוב מסכן וחי בעצמו \ מעשיר ונגע בבשרו:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(ל, טו) &lt;קטע התחלה=טו/&gt;חיי שר אויתי מפז \ ורוח טובה מפנינים:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

(ל, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;אין עושר על עושר שר עצם \ ואין טובה על טוב לבב:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(ל, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;טוב למות מחיי שוא \ ונוחת עולם מכאב נאמן:{{ש}}&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(ל, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;טוב למות מחיים רעים \ ולירד שאול מכאב עומד:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(ל, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;טובה שפוכה על פה סתום \ תנופה מצגת לפני גלול:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(ל, יט) &lt;קטע התחלה=יט/&gt;כאשר סירים יחבק נערה ומתאנח \ כן עושה באונס משפט:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(ל, כ) כן נאמן לן עם בתולה \ וייי מבקש מידו:

(ל, כא) אל תתן לדין נפשך \ ואל תכשל בעונך:

(ל, כב) שמחת לבב הם חיי איש \ וגיל אדם האריך אפו:

(ל, כג) פת ...ך ופייג לבך \ וקצפון הרחק ממך:

(ל, כג) ...ג דין \ ואין תעלה בקצפון:

(ל, כד) קנאה ... ימים \ ובלא עת תזקין דאגה:

(ל, כה) שנות לב טוב תחת מטעמים \ ומאכלו יעלה עליו:

''[גירסאות השוליות עוד לא הוקלדו]''


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>40n6v8paabp5ju9k36vxm11kh6guu6h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419229</id>
      <parentid>1419228</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T19:29:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2637" xml:space="preserve">(ל, א)

(ל, ב)

(ל, ג)

(ל, ד)

(ל, ה)

(ל, ו)

(ל, ז)

(ל, ח)

(ל, ט)

(ל, י)

(ל, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;אל תמשילהו בנעוריו \ ואל תשא לשחיתותיו:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(ל, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כפתן על חי תפגע \ רציץ מתניו שעודנו נער:{{ש}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(ל, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כיף ראשו בנערותו \ ובקע מתניו כשהוא קטן:{{ש}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(ל, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;למה ישקה ומרה בך \ ונולד ממנו מפח נפש:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(ל, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;יסר בנך והכבד עולו \ פן באולתו יתלעבך:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(ל, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;טוב מסכן וחי בעצמו \ מעשיר ונגע בבשרו:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(ל, טו) &lt;קטע התחלה=טו/&gt;חיי שר אויתי מפז \ ורוח טובה מפנינים:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

(ל, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;אין עושר על עושר שר עצם \ ואין טובה על טוב לבב:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(ל, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;טוב למות מחיי שוא \ ונוחת עולם מכאב נאמן:{{ש}}&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(ל, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;טוב למות מחיים רעים \ ולירד שאול מכאב עומד:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(ל, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;טובה שפוכה על פה סתום \ תנופה מצגת לפני גלול:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(ל, יט) &lt;קטע התחלה=יט/&gt;כאשר סירים יחבק נערה ומתאנח \ כן עושה באונס משפט:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(ל, כ) &lt;קטע התחלה=כ/&gt;כן נאמן לן עם בתולה \ וייי מבקש מידו:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

(ל, כא) &lt;קטע התחלה=כא/&gt;אל תתן לדין נפשך \ ואל תכשל בעונך:&lt;קטע סוף=כא/&gt;

(ל, כב) &lt;קטע התחלה=כב/&gt;שמחת לבב הם חיי איש \ וגיל אדם האריך אפו:&lt;קטע סוף=כב/&gt;

(ל, כג) &lt;קטע התחלה=כג/&gt;פת ...ך ופייג לבך \ וקצפון הרחק ממך:{{ש}}&lt;קטע סוף=כג/&gt;

(ל, כג) &lt;קטע התחלה=כג/&gt;...ג דין \ ואין תעלה בקצפון:&lt;קטע סוף=כג/&gt;

(ל, כד) &lt;קטע התחלה=כד/&gt;קנאה ... ימים \ ובלא עת תזקין דאגה:&lt;קטע סוף=כד/&gt;

(ל, כה) &lt;קטע התחלה=כה/&gt;שנות לב טוב תחת מטעמים \ ומאכלו יעלה עליו:&lt;קטע סוף=כה/&gt;

''[גירסאות השוליות עוד לא הוקלדו]''


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>cip7r7ouhzjoobnqks2rk6xhpunba1e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470312</id>
    <revision>
      <id>1419180</id>
      <parentid>1419085</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T13:32:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5942" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א א|ב|א ג|הבהרה=כן|ציטוט=
מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת, וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.}}

== וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ==
=== מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת ===
רש&quot;י מסביר: &quot;ואילו היה קיים, בו הייתי חפץ&quot;. &lt;br&gt;
אולם:
* אלוהים אמר למשה: &quot;וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה, וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ&quot; ([[דברים לב נ]]). אלוהים קבע שמשה לא מתאים לכיבוש הארץ, ותפקידו נגמר. כל אדם: תורם בחייו, ומפנה את המקום ליורשיו להמשיך במלאכה, ככתוב: &quot;לא עליך המלאכה לגמור&quot; ([[משנה אבות ב טז]]).
* לא נעים, שכך יחשוב אלוהים על יהושע שמתחיל את תפקידו. עדיף היה לעודד אותו, ואכן אלוהים אומר &quot;חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה&quot; ([[ביאור:יהושע א ו]]).

יהושע זכר שמשה עלה להר לפני הרבה שנים, לא חזר ארבעים יום, אנשים חשבו שהוא מת, ורצו לבחור מנהיג חדש ([ביאור:שמות לב א]]), והנה הוא שב. יהושע חשב שאלוהים ומשה מנסים את העם פעם נוספת, הן יהושע לא ידע מה אלוהים אמר למשה. למרות שנאמר &quot;וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם&quot; ([[דברים לד ח]]), ייתכן שיהושע חשב, בדאגה או בתקוה, שאלוהים שינה את דעתו, ומשה יופיע ויצטרף, כמנהיג או כיועץ בכיר. אולם אלוהים מודיע לו סופית: &quot;מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת&quot;! היה ממושמע, אסור להסס, אסור לחכות. 

=== וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה ===
&quot;וְעַתָּה&quot; - עכשו, מיד, בלי לחכות ובלי היסוסים.

&quot;קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot; - אלוהים נותן פקודה, ביחיד, ליהושע: אתה אישית תעבור. לא תשלח אחרים למות למענך, זה התפקיד שלך להוביל מקדימה.&lt;br&gt;
אולם אלוהים מיד מוסיף: &quot;אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה&quot; - לא תהיה לבד, כולם יבואו איתך. כמובן עריקים פחדנים יברחו ולא יבאו, אבל זאת לא הבעיה שלך. אתה תלך מקדימה והעם שיהיה מוכן יבוא איתך.&lt;br&gt;
לכן, מיד יהושע מזכיר לנציגי שבט ראובן, גד וחצי מנשה שהם כלולים &quot;[ב]כָל הָעָם הַזֶּה&quot;, ולכן הם חייבים לקיים את הבטחתם למשה כדבריו: &quot;זָכוֹר אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה&quot; ([[ביאור:יהושע א יג]])

=== אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם ===
אלוהים מודיע שהוא &quot;'''נֹתֵן'''&quot;. &lt;br&gt;
כפי שראינו בסיפור יוסף, ככתוב: &quot;וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף&quot; ([[ביאור:בראשית מא מב]]), וגם במגילת אסתר, ככתוב: &quot;וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן&quot; ([[אסתר ג י]]), ''''הנתינה'''' אינה מעבירה בעלות אלא רק רשות זמנית להשתמש בחפץ לשביעות רצון בעל החפץ.

אלוהים הבטיח ונשבע לאברהם, יצחק ויעקב, והכל היה על תנאי אם הם יקימו את הברית. האבות קנו חלקות אדמה, ובני יעקב כבשו את שכם, אולם לא כל הארץ היתה שלהם.&lt;br&gt;
עכשו אלוהים מודיע ליהושע &quot;'''אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם'''&quot; את הארץ.&lt;br&gt;

: '''אדם יכול לתת רק מה ששלו.'''
אלוהים מודיע: אני בראתי את כל הארץ, וחילקתי לעמים מקומות לגור בהם. זה שמישהו גר במקום, או כבש בכוח, לא עושה אותו לבעל הרכוש. כל העמים והממלכות מחזיקים באדמה בצורה זמנית, כרצוני. כל הארץ היא שלי, ואתן אותה כרצוני, כדי להגשים את תוכניתי ללמד את העולם את דרך-אלוהים ואת תורתו.

: '''אלוהים נותן, אבל הוא דורש מחיר. המתנה היא על תנאי, וכל דור ודור חייב להוכיח שמגיע לו להמשיך להחזיק בארץ.'''

יושבי הארץ שמעו את המסר של אלוהים והיתה להם ברירה: לשוב לארצם בצפון, או להלחם בבני ישראל. סביר שרבים ברחו כאשר הם ראו ושמעו את הנצחונות של בני ישראל. אולם אלוהים לא היה מעוניין לעשות את העבודה לבני ישראל. בני ישראל חייבים להלחם ולכבוש את ארצם, לאהוב את ארצם, לטפח אותה ולהפוך אותה בעמל כפיהם &quot;[ל]אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ“ ([[ביאור:שמות ג ח]]).


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א א|ב|א ג}}</text>
      <sha1>h9g392wbhn1291yvl6k7m007lcqi0j9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419181</id>
      <parentid>1419180</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T14:04:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5942" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א א|ב|א ג|הבהרה=כן|ציטוט=
מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת, וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.}}

== וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ==
=== מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת ===
רש&quot;י מסביר: &quot;ואילו היה קיים, בו הייתי חפץ&quot;. &lt;br&gt;
אולם:
* אלוהים אמר למשה: &quot;וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה, וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ&quot; ([[דברים לב נ]]). אלוהים קבע שמשה לא מתאים לכיבוש הארץ, ותפקידו נגמר. כל אדם: תורם בחייו, ומפנה את המקום ליורשיו להמשיך במלאכה, ככתוב: &quot;לא עליך המלאכה לגמור&quot; ([[משנה אבות ב טז]]).
* לא נעים, שכך יחשוב אלוהים על יהושע שמתחיל את תפקידו. עדיף היה לעודד אותו, ואכן אלוהים אומר &quot;חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה&quot; ([[ביאור:יהושע א ו]]).

יהושע זכר שמשה עלה להר לפני הרבה שנים, לא חזר ארבעים יום, אנשים חשבו שהוא מת, ורצו לבחור מנהיג חדש ([[ביאור:שמות לב א]]), והנה הוא שב. יהושע חשב שאלוהים ומשה מנסים את העם פעם נוספת, הן יהושע לא ידע מה אלוהים אמר למשה. למרות שנאמר &quot;וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם&quot; ([[דברים לד ח]]), ייתכן שיהושע חשב, בדאגה או בתקוה, שאלוהים שינה את דעתו, ומשה יופיע ויצטרף, כמנהיג או כיועץ בכיר. אולם אלוהים מודיע לו סופית: &quot;מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת&quot;! היה ממושמע, אסור להסס, אסור לחכות.

=== וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה ===
&quot;וְעַתָּה&quot; - עכשו, מיד, בלי לחכות ובלי היסוסים.

&quot;קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot; - אלוהים נותן פקודה, ביחיד, ליהושע: אתה אישית תעבור. לא תשלח אחרים למות למענך, זה התפקיד שלך להוביל מקדימה.&lt;br&gt;
אולם אלוהים מיד מוסיף: &quot;אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה&quot; - לא תהיה לבד, כולם יבואו איתך. כמובן עריקים פחדנים יברחו ולא יבאו, אבל זאת לא הבעיה שלך. אתה תלך מקדימה והעם שיהיה מוכן יבוא איתך.&lt;br&gt;
לכן, מיד יהושע מזכיר לנציגי שבט ראובן, גד וחצי מנשה שהם כלולים &quot;[ב]כָל הָעָם הַזֶּה&quot;, ולכן הם חייבים לקיים את הבטחתם למשה כדבריו: &quot;זָכוֹר אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה&quot; ([[ביאור:יהושע א יג]])

=== אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם ===
אלוהים מודיע שהוא &quot;'''נֹתֵן'''&quot;. &lt;br&gt;
כפי שראינו בסיפור יוסף, ככתוב: &quot;וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף&quot; ([[ביאור:בראשית מא מב]]), וגם במגילת אסתר, ככתוב: &quot;וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן&quot; ([[אסתר ג י]]), ''''הנתינה'''' אינה מעבירה בעלות אלא רק רשות זמנית להשתמש בחפץ לשביעות רצון בעל החפץ.

אלוהים הבטיח ונשבע לאברהם, יצחק ויעקב, והכל היה על תנאי אם הם יקימו את הברית. האבות קנו חלקות אדמה, ובני יעקב כבשו את שכם, אולם לא כל הארץ היתה שלהם.&lt;br&gt;
עכשו אלוהים מודיע ליהושע &quot;'''אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם'''&quot; את הארץ.&lt;br&gt;

: '''אדם יכול לתת רק מה ששלו.'''
אלוהים מודיע: אני בראתי את כל הארץ, וחילקתי לעמים מקומות לגור בהם. זה שמישהו גר במקום, או כבש בכוח, לא עושה אותו לבעל הרכוש. כל העמים והממלכות מחזיקים באדמה בצורה זמנית, כרצוני. כל הארץ היא שלי, ואתן אותה כרצוני, כדי להגשים את תוכניתי ללמד את העולם את דרך-אלוהים ואת תורתו.

: '''אלוהים נותן, אבל הוא דורש מחיר. המתנה היא על תנאי, וכל דור ודור חייב להוכיח שמגיע לו להמשיך להחזיק בארץ.'''

יושבי הארץ שמעו את המסר של אלוהים והיתה להם ברירה: לשוב לארצם בצפון, או להלחם בבני ישראל. סביר שרבים ברחו כאשר הם ראו ושמעו את הנצחונות של בני ישראל. אולם אלוהים לא היה מעוניין לעשות את העבודה לבני ישראל. בני ישראל חייבים להלחם ולכבוש את ארצם, לאהוב את ארצם, לטפח אותה ולהפוך אותה בעמל כפיהם &quot;[ל]אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ“ ([[ביאור:שמות ג ח]]).


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א א|ב|א ג}}</text>
      <sha1>ggwbbe5i5iu3oc7lt7fvtmqrx4ip89a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419183</id>
      <parentid>1419181</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T14:11:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6038" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א א|ב|א ג|הבהרה=כן|ציטוט=
מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת, וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.}}

== וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ==
=== מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת ===
רש&quot;י מסביר: &quot;ואילו היה קיים, בו הייתי חפץ&quot;. &lt;br&gt;
אולם:
* אלוהים אמר למשה: &quot;וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה, וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ&quot; ([[דברים לב נ]]). אלוהים קבע שמשה לא מתאים לכיבוש הארץ, ותפקידו נגמר. כל אדם: תורם בחייו, ומפנה את המקום ליורשיו להמשיך במלאכה, ככתוב: &quot;לא עליך המלאכה לגמור&quot; ([[משנה אבות ב טז]]).
* לא נעים, שכך יחשוב אלוהים על יהושע שמתחיל את תפקידו. עדיף היה לעודד אותו, ואכן אלוהים אומר &quot;חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה&quot; ([[ביאור:יהושע א ו]]).

יהושע זכר שמשה עלה להר לפני הרבה שנים, לא חזר ארבעים יום, אנשים חשבו שהוא מת, ורצו לבחור מנהיג חדש ([[ביאור:שמות לב א]]), והנה הוא שב. יהושע חשב שאלוהים ומשה מנסים את העם פעם נוספת, הן יהושע לא ידע מה אלוהים אמר למשה. למרות שנאמר &quot;וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם&quot; ([[דברים לד ח]]), ייתכן שיהושע חשב, בדאגה או בתקוה, שאלוהים שינה את דעתו, ומשה יופיע ויצטרף, כמנהיג או כיועץ בכיר. אולם אלוהים מודיע לו סופית: &quot;מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת&quot;! היה ממושמע, אסור להסס, אסור לחכות.

=== וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה ===
&quot;וְעַתָּה&quot; - עכשו, מיד, בלי לחכות ובלי היסוסים.

&quot;קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot; - אלוהים נותן פקודה, ביחיד, ליהושע: אתה אישית תעבור. לא תשלח אחרים למות למענך, זה התפקיד שלך להוביל מקדימה.&lt;br&gt;
אולם אלוהים מיד מוסיף: &quot;אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה&quot; - לא תהיה לבד, כולם יבואו איתך. כמובן עריקים פחדנים יברחו ולא יבאו, אבל זאת לא הבעיה שלך. אתה תלך מקדימה והעם שיהיה מוכן יבוא איתך.&lt;br&gt;
לכן, מיד יהושע מזכיר לנציגי שבט ראובן, גד וחצי מנשה שהם כלולים &quot;[ב]כָל הָעָם הַזֶּה&quot;, ולכן הם חייבים לקיים את הבטחתם למשה כדבריו: &quot;זָכוֹר אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה&quot; ([[ביאור:יהושע א יג]])

=== אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם ===
אלוהים מודיע שהוא &quot;'''נֹתֵן'''&quot;. &lt;br&gt;
כפי שראינו בסיפור יוסף, ככתוב: &quot;וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, '''וַיִּתֵּן''' אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף&quot; ([[ביאור:בראשית מא מב]]), וגם במגילת אסתר, ככתוב: &quot;וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, '''וַיִּתְּנָהּ''' לְהָמָן&quot; ([[אסתר ג י]]). ''''הנתינה'''' אינה מעבירה בעלות אלא רק רשות זמנית להשתמש בחפץ לשביעות רצון בעל החפץ.

אלוהים הבטיח ונשבע לאברהם, יצחק ויעקב, והכל היה על תנאי אם הם יקימו את הברית. האבות קנו חלקות אדמה, ובני יעקב כבשו את שכם, אולם לא כל הארץ היתה שלהם.&lt;br&gt;
עכשו אלוהים מודיע ליהושע &quot;'''אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם'''&quot; את הארץ.&lt;br&gt;

: '''אדם יכול לתת רק מה ששלו.'''
אלוהים מודיע: אני בראתי את כל הארץ, וחילקתי לעמים מקומות לגור בהם. זה שמישהו גר במקום, או כבש בכוח, לא עושה אותו לבעל הרכוש. כל העמים והממלכות מחזיקים באדמה בצורה זמנית, כרצוני. כל הארץ היא שלי, ואתן אותה כרצוני, כדי להגשים את תוכניתי ללמד את העולם את דרך-אלוהים ואת תורתו.

: '''אלוהים נותן, אבל הוא דורש מחיר. המתנה היא על תנאי, וכל דור ודור חייב להוכיח שמגיע לו להמשיך להחזיק בארץ.'''

יושבי הארץ שמעו את המסר של אלוהים והיתה להם ברירה: לשוב לארצם בצפון, או להלחם בבני ישראל. סביר שרבים ברחו כאשר הם ראו ושמעו את הנצחונות של בני ישראל. אולם אלוהים לא היה מעוניין לעשות את כל העבודה לבני ישראל, ותמיד לשלוח לפניהם את הצרעה ([[יהושע כד יב]]). בני ישראל חייבים להלחם ולכבוש את ארצם, לאהוב את ארצם, לטפח אותה ולהפוך אותה בעמל כפיהם &quot;[ל]אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ“ ([[ביאור:שמות ג ח]]).


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א א|ב|א ג}}</text>
      <sha1>dxvr787t33b9e67lduf5xa0h1722zlr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470313</id>
    <revision>
      <id>1419232</id>
      <parentid>1419119</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T19:54:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>משנה ו</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1000" xml:space="preserve">פרק רביעי נערה שנתפתתה - תלמוד בבלי מסכת כתובות

הפרק במשנה: [[ביאור:מעומד/חזל/משנה/כתובות/פרק ד|במהדורה המעומדת ומבוארת]] [[ביאור:משנה כתובות פרק ד|במהדורה המבוארת הרגילה]], [[משנה מסכת כתובות מנוקדת ומעוצבת#מַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת פֶּרֶק רְבִיעִי|ובמהדורה המנוקדת והמעוצבת של דן בארי]]

* [[/משנה א]] ירושת כספי נאנסת שמתה
* [[/משנה ב]] שליטת אב בכספי ילדתו הגרושה והאלמנה
* [[/משנה ג]] עונש על זנות ילדת גיורת
* [[/משנה ד]] זכויות האב על ילדתו: נישואין, משכורת, מציאה, אחריות נדרים.
* [[/משנה ה]] מעבר ילדה נשואה מרשות האב לבעלה.
* [[/משנה ו]] החובה (והמצוה) של הזנת הבנות (והבנים)</text>
      <sha1>bmbdq69skaix7ax5j8o6p70t6ck0h7v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419260</id>
      <parentid>1419232</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T01:14:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1114" xml:space="preserve">פרק רביעי נערה שנתפתתה - תלמוד בבלי מסכת כתובות

הפרק במשנה: [[ביאור:מעומד/חזל/משנה/כתובות/פרק ד|במהדורה המעומדת ומבוארת]] [[ביאור:משנה כתובות פרק ד|במהדורה המבוארת הרגילה]], [[משנה מסכת כתובות מנוקדת ומעוצבת#מַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת פֶּרֶק רְבִיעִי|ובמהדורה המנוקדת והמעוצבת של דן בארי]]

* [[/משנה א]] ירושת כספי נאנסת שמתה
* [[/משנה ב]] שליטת אב בכספי ילדתו הגרושה והאלמנה
* [[/משנה ג]] עונש על זנות ילדת גיורת
* [[/משנה ד]] זכויות האב על ילדתו: נישואין, משכורת, מציאה, אחריות נדרים.
* [[/משנה ה]] מעבר ילדה נשואה מרשות האב לבעלה.
* [[/משנה ו]] החובה (והמצוה) של הזנת הבנות (והבנים)
* [[/משנה ז]] סכומי כתובת גרושה ואלמנה, וחובת הבעל לפדותה מן השבי.</text>
      <sha1>04i0maqc1x8gb5yxjxmb5b7y5nqrr7w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ד/משנה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470318</id>
    <revision>
      <id>1419261</id>
      <parentid>1419071</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T01:18:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>/* מסכת כתובות פרק ד משנה א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11447" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות הדף וכותרות דפי וילנא}}

{{הע-שמאל|להשלים מקורות מקראיים, ויקרא 11 מפותה.  דברים 22 גט. שמות 21 עבד}}

= מסכת כתובות פרק ד משנה א =
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מעומד/חזל/משנה/כתובות/פרק ד|המשנה בהשוואתה במהדורת הביאור המעומד]]}}
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}

::נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה - 
::בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ב|שֶׁל אָבִיהָ|בכת&quot;י קופמן שֶׁלְּאָבִיהָ}}.
::וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.

::עָמְדָה בַדִּין -  
::עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אָב|בכתב יד קופמן: שֶׁלָּאָב}}.
::מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אַחִין|שֶׁלְּאַחִין}}.

::לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -  
::עַד שֶׁמֵּת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל עַצְמָהּ|כת&quot;י ק': שֶׁלְּעַצְמָהּ}}.

::עָמְדָה בַדִּין - 
::עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אָב|בכתב יד קופמן: שֶׁלָּאָב}}.
::...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אַחִין|שֶׁלְּאַחִין}}.
::לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין - 
::עַד '''שֶׁבָּגָרָה''', הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל עַצְמָהּ|כת&quot;י ק': שֶׁלְּעַצְמָהּ}}.

::רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
::אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.

::{{ב|מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ|בכתב יד קופמן: '''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ (עם ו החיבור, לכאורה לדברי רבי שמעון)}}, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא {{ב|גָבְתָה|גָבֲת}}, 
::וּמֵת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.

= תלמוד בבלי על כתובות פרק א משנה א =
== נערה שנתפתתה למדנו כבר ==
::מאי קמ&quot;ל? תנינא! 
::המפתה - נותן שלשה דברים 
::והאונס - ארבעה. 

::המפתה נותן בושת ופגם וקנס 
::מוסיף עליו אונס שנותן את הצער. 
- לאביה - איצטריך ליה. 

לאביה? נמי פשיטא! מדקא יהיב מפתה!! דאי לעצמה? אמאי יהיב? מפתה מדעתה עבד! 
- עמדה בדין איצטריכא ליה, פלוגתא דר&quot;ש ורבנן: 
תנן התם: 
::אנסת ופיתית את בתי!  והוא אומר: לא אנסתי ולא פיתיתי. 
::משביעך אני! ואמר: אמן! ואח&quot;כ הודה: חייב. 
::ר&quot;ש פוטר - שאינו משלם קנס ע&quot;פ עצמו. 
אמרו לו: אע&quot;פ שאינו משלם קנס ע&quot;פ עצמו, אבל משלם בושת ופגם ע&quot;פ עצמו?! 

== סוגיא: הודאת מכחיש המעשה וההעמדה בדין ==
{{הע-שמאל|להשלים מקורות ויקרא ה}}
{{רן| 
בעא מיניה אביי מרבה: 
האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי, והעמדתיך בדין ונתחייבת לי ממון 
והוא אומר: לא אנסתי ולא פיתיתי ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון 
ונשבע, והודה. 
לר' שמעון מאי? 
כיון דעמד בדין - ממונא הואי ומיחייב עליה קרבן שבועה 
או דלמא אע&quot;ג דעמד בדין קנס הוי 
- א&quot;ל: ממונא הוי ומיחייב עליה קרבן שבועה.

{{דפוס וילנא|כתובת|מב|ב|מאי? לאו בשעמד בדין? לא! בשלא עמד בדין...}}
איתיביה 
::ר&quot;ש אומר: יכול 
::האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי, והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי... 
::המית שורך את עבדי, והוא אומר לא המית... 
::או שאמר לו עבדו הפלת את שיני וסימית את עיני, והוא אומר לא הפלתי ולא סימיתי... 
::ונשבע, 
::והודה -  יכול יהא חייב?! 
::ת&quot;ל: 
:::וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל 
:::או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה 
:::- ונשבע על שקר... 
::מה אלו מיוחדין שהן ממון? אף כל שהן ממון! יצאו אלו - שהן קנס.
מאי? לאו בשעמד בדין? 
לא! בשלא עמד בדין. 
והא מדרישא בשעמד בדין סיפא נמי בשעמד בדין? 
דקתני רישא: 
::אין לי אלא דברים שמשלמין עליהם את הקרן, 
::תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמשה והאונס והמפתה ומוציא שם רע מנין? 
::ת&quot;ל: ומעלה מעל - ריבה. 

היכי דמי? אי דלא עמד בדין - כפילא מי איכא? 
אלא פשיטא בשעמד בדין! 
ומדרישא בשעמד בדין, סיפא נמי בשעמד בדין?! 

א&quot;ל: 
יכילנא לשנויי לך רישא בשעמד בדין וסיפא '''בשלא עמד בדין''' - וכולה ר&quot;ש היא. 
ושינויי דחיקי לא משנינן לך. 
דא&quot;כ אמרת לי: ליתני רישא '''ר&quot;ש אומר''', או ליתני סיפא: '''דברי ר&quot;ש'''. 
אלא: כולה בשעמד בדין, ורישא רבנן וסיפא ר&quot;ש. 
ומודינא לך לענין קרבן שבועה - דרחמנא פטריה מ&quot;וכחש&quot;. 
וכי קאמינא '''ממון הוי'''? - להורישו לבניו. 

איתיביה: 
::ר&quot;ש אומר: אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב - הרי הן של עצמה. 
::ואי אמרת ממון הוי להורישו לבניו? לעצמה - אמאי?! דאחין בעי מיהוי!!! 

אמר רבא: 
האי מילתא קשאי בה רבה ורב יוסף עשרין ותרתין שנין. 
ולא איפרק עד דיתיב רב יוסף ברישא ופירקה: 
שאני התם דאמר קרא:  ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף. 
- לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה. 

וכי קאמר רבה ממונא הוי להורישו לבניו - בשאר קנסות. 

אלא מעתה גבי עבד דכתיב:  כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו 
- הכי נמי לא זיכתה תורה לאדון אלא משעת נתינה? 

יתן לחוד ונתן לחוד. 
אי הכי ת&quot;ל וכחש? ת&quot;ל '''ונתן''' מיבעי ליה!! 

אמר רבא כי איצטריך וכחש: כגון שעמדה בדין ובגרה ומתה. דהתם כי קא ירית אביה, מינה דידה קא ירית. 
אי הכי יצאו אלו שהן קנס? ממון הוא!! 

אמר רב נחמן בר יצחק: יצאו אלו ש'''עיקרן''' קנס. 
איתיביה: 
ר&quot;ש פוטר שאינו משלם קנס על פי עצמו. 
טעמא דלא עמד בדין הא עמד בדין דמשלם על פי עצמו קרבן שבועה נמי מיחייב 
?? 

::רבי שמעון - לדבריהם דרבנן קאמר להו! 
::לדידי? אע&quot;ג דעמד בדין - רחמנא פטריה מ&quot;וכחש&quot;. 
::אלא לדידכו? אודו לי מיהת, היכא דלא עמד בדין - דכי קא תבע? קנסא קא תבע! ומודה בקנס פטור. 

::ורבנן - סברי: כי קא תבע? בושת ופגם קא תבע! 

במאי קא מיפלגי? 
א&quot;ר פפא 
ר&quot;ש סבר לא שביק איניש מידי דקיץ ותבע מידי דלא קיץ 
ורבנן סברי לא שביק איניש מידי דכי מודי ביה לא מיפטר ותבע מידי דכי מודה ביה מיפטר 
}}

== המשך הסוגיות ==
{{להשלים}}
&lt;!--
בעא מיניה רבי אבינא מרב ששת 
בת - הניזונת מן האחין, מעשה ידיה למי? במקום אב קיימי מה התם מעשה ידיה לאב ה&quot;נ מעשה ידיה לאחין או דלמא לא דמי לאב התם מדידיה מיתזנא הכא לאו מדידהו מיתזנא א&quot;ל תניתוה אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן מי דמי אלמנתו לא ניחא ליה בהרווחה בתו ניחא ליה בהרווחה למימרא דבתו עדיפא ליה מאלמנתו והאמר רבי אבא א&quot;ר יוסי עשו אלמנה אצל הבת כבת אצל אחין בנכסין מועטין מה הבת אצל אחין הבת ניזונת והאחין ישאלו על הפתחים אף אלמנה אצל הבת אלמנה ניזונת והבת תשאל על הפתחים לענין זילותא אלמנתו עדיפא ליה לענין הרווחה בתו עדיפא ליה מתיב רב יוסף מעשה ידיה ומציאתה אע&quot;פ שלא גבתה מת האב הרי הן של אחין טעמא דבחיי האב הא לאחר מיתת האב לעצמה מאי לאו בניזונת לא בשאינה ניזונת אי בשאינה ניזונת מאי למימרא אפילו למ&quot;ד יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך ה&quot;מ בעבד כנעני דלא כתיב ביה עמך אבל עבד עברי דכתיב ביה (דברים טו, יג) עמך לא כל שכן בתו אמר רבה בר עולא לא נצרכה אלא להעדפה אמר רבא גברא רבה כרב יוסף לא ידע דאיכא העדפה וקמותיב תיובתא אלא אמר רבא רב יוסף מתני' גופא קשיא ליה דקתני מעשה ידיה ומציאתה אע&quot;פ שלא גבתה מציאתה ממאן גביא אלא לאו הכי קאמר מעשה ידיה כמציאתה מה מציאתה בחיי האב לאב לאחר מיתת האב לעצמה אף מעשה ידיה נמי בחיי האב לאב לאחר מיתת האב לעצמה ש&quot;מ איתמר נמי א&quot;ר יהודה אמר רב בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה לעצמה אמר רב כהנא מ&quot;ט דכתיב (ויקרא כה, מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו מתקיף לה רבה ואימא בפיתוי הבת וקנסות וחבלות הכתוב מדבר וכן תנא רב חנינא בפתוי הבת וקנסות וחבלות הכתוב מדבר חבלות צערא דגופא נינהו אמר רבי יוסי בר חנינא

מג עמוד ב
שפצעה בפניה אמר רב זירא אמר רב מתנה אמר רב ואמרי לה אמר רבי זירא א&quot;ר מתנה אמר רב בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה לעצמה דכתיב (ויקרא כה, מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו א&quot;ל אבימי בר פפי שקוד אמרה שקוד מנו שמואל הא רב אמרה אימא אף שקוד אמרה אמר מר בר אמימר לרב אשי הכי אמרי נהרדעי הלכתא כוותיה דרב ששת רב אשי אמר הלכתא כוותיה דרב והלכתא כוותיה דרב:
--&gt;</text>
      <sha1>200gdjjctdymcjf2fi21mdpkxc6fiek</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419262</id>
      <parentid>1419261</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T01:33:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>משנה א</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11767" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות הדף וכותרות דפי וילנא}}

{{הע-שמאל|להשלים מקורות מקראיים, ויקרא 11 מפותה.  דברים 22 גט. שמות 21 עבד}}

= מסכת כתובות פרק ד משנה א =
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מעומד/חזל/משנה/כתובות/פרק ד|המשנה בהשוואתה במהדורת הביאור המעומד]]}}
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}

::נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה - 
::בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ב|שֶׁל אָבִיהָ|בכת&quot;י קופמן שֶׁלְּאָבִיהָ}}.
::וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.

::עָמְדָה בַדִּין -  
::עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אָב|בכתב יד קופמן: שֶׁלָּאָב}}.
::מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אַחִין|שֶׁלְּאַחִין}}.

::לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -  
::עַד שֶׁמֵּת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל עַצְמָהּ|כת&quot;י ק': שֶׁלְּעַצְמָהּ}}.

::עָמְדָה בַדִּין - 
::עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אָב|בכתב יד קופמן: שֶׁלָּאָב}}.
::...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אַחִין|שֶׁלְּאַחִין}}.
::לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין - 
::עַד '''שֶׁבָּגָרָה''', הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל עַצְמָהּ|כת&quot;י ק': שֶׁלְּעַצְמָהּ}}.

::רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
::אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.

::{{ב|מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ|בכתב יד קופמן: '''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ (עם ו החיבור, לכאורה לדברי רבי שמעון)}}, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא {{ב|גָבְתָה|גָבֲת}}, 
::וּמֵת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.

= תלמוד בבלי על כתובות פרק א משנה א =
== נערה שנתפתתה למדנו כבר ==
::מאי קמ&quot;ל? תנינא! 
::המפתה - נותן שלשה דברים 
::והאונס - ארבעה. 

::המפתה נותן בושת ופגם וקנס 
::מוסיף עליו אונס שנותן את הצער. 
- לאביה - איצטריך ליה. 

לאביה? נמי פשיטא! מדקא יהיב מפתה!! דאי לעצמה? אמאי יהיב? מפתה מדעתה עבד! 
- עמדה בדין איצטריכא ליה, פלוגתא דר&quot;ש ורבנן: 
תנן התם: 
::אנסת ופיתית את בתי!  והוא אומר: לא אנסתי ולא פיתיתי. 
::משביעך אני! ואמר: אמן! ואח&quot;כ הודה: חייב. 
::ר&quot;ש פוטר - שאינו משלם קנס ע&quot;פ עצמו. 
אמרו לו: אע&quot;פ שאינו משלם קנס ע&quot;פ עצמו, אבל משלם בושת ופגם ע&quot;פ עצמו?! 

== סוגיא: הודאת מכחיש המעשה וההעמדה בדין ==
{{הע-שמאל|להשלים מקורות ויקרא ה}}
{{רן| 
בעא מיניה אביי מרבה: 
האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי, והעמדתיך בדין ונתחייבת לי ממון 
והוא אומר: לא אנסתי ולא פיתיתי ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון 
ונשבע, והודה. 
לר' שמעון מאי? 
כיון דעמד בדין - ממונא הואי ומיחייב עליה קרבן שבועה 
או דלמא אע&quot;ג דעמד בדין קנס הוי 
- א&quot;ל: ממונא הוי ומיחייב עליה קרבן שבועה.

{{דפוס וילנא|כתובת|מב|ב|מאי? לאו בשעמד בדין? לא! בשלא עמד בדין...}}
איתיביה 
::ר&quot;ש אומר: יכול 
::האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי, והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי... 
::המית שורך את עבדי, והוא אומר לא המית... 
::או שאמר לו עבדו הפלת את שיני וסימית את עיני, והוא אומר לא הפלתי ולא סימיתי... 
::ונשבע, 
::והודה -  יכול יהא חייב?! 
::ת&quot;ל: 
:::וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל 
:::או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה 
:::- ונשבע על שקר... 
::מה אלו מיוחדין שהן ממון? אף כל שהן ממון! יצאו אלו - שהן קנס.
מאי? לאו בשעמד בדין? 
לא! בשלא עמד בדין. 
והא מדרישא בשעמד בדין סיפא נמי בשעמד בדין? 
דקתני רישא: 
::אין לי אלא דברים שמשלמין עליהם את הקרן, 
::תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמשה והאונס והמפתה ומוציא שם רע מנין? 
::ת&quot;ל: ומעלה מעל - ריבה. 

היכי דמי? אי דלא עמד בדין - כפילא מי איכא? 
אלא פשיטא בשעמד בדין! 
ומדרישא בשעמד בדין, סיפא נמי בשעמד בדין?! 

א&quot;ל: 
יכילנא לשנויי לך רישא בשעמד בדין וסיפא '''בשלא עמד בדין''' - וכולה ר&quot;ש היא. 
ושינויי דחיקי לא משנינן לך. 
דא&quot;כ אמרת לי: ליתני רישא '''ר&quot;ש אומר''', או ליתני סיפא: '''דברי ר&quot;ש'''. 
אלא: כולה בשעמד בדין, ורישא רבנן וסיפא ר&quot;ש. 
ומודינא לך לענין קרבן שבועה - דרחמנא פטריה מ&quot;וכחש&quot;. 
וכי קאמינא '''ממון הוי'''? - להורישו לבניו. 

איתיביה: 
::ר&quot;ש אומר: אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב - הרי הן של עצמה. 
::ואי אמרת ממון הוי להורישו לבניו? לעצמה - אמאי?! דאחין בעי מיהוי!!! 

אמר רבא: 
האי מילתא קשאי בה רבה ורב יוסף עשרין ותרתין שנין. 
ולא איפרק עד דיתיב רב יוסף ברישא ופירקה: 
שאני התם דאמר קרא:  ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף. 
- לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה. 

וכי קאמר רבה ממונא הוי להורישו לבניו - בשאר קנסות. 

אלא מעתה גבי עבד דכתיב:  כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו 
- הכי נמי לא זיכתה תורה לאדון אלא משעת נתינה? 

יתן לחוד ונתן לחוד. 
אי הכי ת&quot;ל וכחש? ת&quot;ל '''ונתן''' מיבעי ליה!! 

אמר רבא כי איצטריך וכחש: 
כגון שעמדה בדין ובגרה ומתה. 
דהתם כי קא ירית אביה, מינה דידה קא ירית. 
אי הכי יצאו אלו שהן קנס? ממון הוא!! 

אמר רב נחמן בר יצחק: יצאו אלו ש'''עיקרן''' קנס. 
איתיביה: 
ר&quot;ש פוטר שאינו משלם קנס על פי עצמו. 
טעמא דלא עמד בדין הא עמד בדין דמשלם על פי עצמו קרבן שבועה נמי מיחייב 
?? 

::רבי שמעון - לדבריהם דרבנן קאמר להו! 
::לדידי? אע&quot;ג דעמד בדין - רחמנא פטריה מ&quot;וכחש&quot;. 
::אלא לדידכו? אודו לי מיהת, היכא דלא עמד בדין - דכי קא תבע? קנסא קא תבע! ומודה בקנס פטור. 

::ורבנן - סברי: כי קא תבע? בושת ופגם קא תבע! 

במאי קא מיפלגי? 
א&quot;ר פפא 
ר&quot;ש סבר: 
לא שביק איניש מידי דקיץ, ותבע מידי דלא קיץ.
ורבנן סברי: 
לא שביק איניש מידי דכי מודי ביה לא מיפטר, 
ותבע מידי דכי מודה ביה מיפטר. 
}}

== מעשה ידי בת הניזונת מאחיה ==
{{רן|
בעא מיניה רבי אבינא מרב ששת: 
בת - הניזונת מן האחין, מעשה ידיה למי? 
במקום אב קיימי? 
מה התם מעשה ידיה לאב ה&quot;נ מעשה ידיה לאחין? 

או דלמא לא דמי לאב. 
התם מדידיה מיתזנא. 
הכא לאו מדידהו מיתזנא. 

א&quot;ל תניתוה: 
::אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן. 
מי דמי? 
אלמנתו - לא ניחא ליה בהרווחה. 
בתו - ניחא ליה בהרווחה. 

למימרא דבתו עדיפא ליה מאלמנתו? 
והאמר רבי אבא א&quot;ר יוסי: 
::עשו אלמנה אצל הבת 
::כבת אצל אחין בנכסין מועטין. 
::מה הבת אצל אחין - הבת ניזונת והאחין ישאלו על הפתחים 
::אף אלמנה אצל הבת - אלמנה ניזונת והבת תשאל על הפתחים. 
לענין זילותא אלמנתו עדיפא ליה. 
לענין הרווחה בתו עדיפא ליה. 

מתיב רב יוסף 
::מעשה ידיה ומציאתה אע&quot;פ שלא גבתה 
::מת האב הרי הן של אחין. 
טעמא דבחיי האב. הא לאחר מיתת האב - לעצמה! 
מאי? לאו בניזונת? 
לא! בשאינה ניזונת. 
אי בשאינה ניזונת מאי למימרא? 
אפילו למ&quot;ד יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך 
ה&quot;מ בעבד כנעני דלא כתיב ביה עמך 
אבל עבד עברי דכתיב ביה (דברים טו) עמך 
- לא כל שכן בתו!!! 

אמר רבה בר עולא: לא נצרכה אלא להעדפה. 

אמר רבא: גברא רבה כרב יוסף לא ידע דאיכא העדפה? וקמותיב תיובתא?! 
אלא אמר רבא: רב יוסף - מתני' גופא קשיא ליה. דקתני: 
::מעשה ידיה ומציאתה - אע&quot;פ שלא גבתה... 
מציאתה? ממאן גביא?! 
אלא לאו הכי קאמר: 
::מעשה ידיה '''כ'''מציאתה: 
::מה מציאתה בחיי האב לאב, לאחר מיתת האב לעצמה? 
::אף מעשה ידיה, נמי, בחיי האב לאב, לאחר מיתת האב לעצמה. 
ש&quot;מ. 

איתמר נמי: א&quot;ר יהודה 
אמר רב:
::בת הניזונת מן האחין - מעשה ידיה לעצמה. 
אמר רב כהנא: מ&quot;ט? 
::דכתיב (ויקרא כה) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם. 
::אותם לבניכם - ולא '''בנותיכם''' לבניכם. 
מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו. 

מתקיף לה רבה: ואימא בפיתוי הבת וקנסות וחבלות הכתוב מדבר? 
וכן תנא רב חנינא: 
::בפתוי הבת וקנסות וחבלות הכתוב מדבר. 

}}
{{דפוס וילנא|כתובות|מג|ב|...שפצעה בפניה}}
{{רן|
חבלות? צערא דגופא נינהו!! 
אמר רבי יוסי בר חנינא: שפצעה בפניה. 

אמר '''רב''' זירא אמר רב מתנה: אמר רב: 
ואמרי לה: אמר '''רבי''' זירא א&quot;ר מתנה: אמר רב: 
::בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה לעצמה 
::דכתיב (ויקרא כה) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם. 
::אותם לבניכם - ולא בנותיכם לבניכם. 
::מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו. 

א&quot;ל אבימי בר פפי: שקוד אמרה! 
שקוד? מנו? שמואל?! הא רב אמרה!! 
אימא '''אף''' שקוד אמרה. 

אמר מר בר אמימר לרב אשי 
הכי אמרי נהרדעי: 
הלכתא כוותיה דרב ששת. 

רב אשי אמר: הלכתא כוותיה דרב. 
והלכתא כוותיה דרב:
}}</text>
      <sha1>t5dr54t9md220gli2rh2psmugah2ofy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419263</id>
      <parentid>1419262</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T01:38:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>/* סוגיא: הודאת מכחיש המעשה וההעמדה בדין */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11803" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות הדף וכותרות דפי וילנא}}

{{הע-שמאל|להשלים מקורות מקראיים, ויקרא 11 מפותה.  דברים 22 גט. שמות 21 עבד}}

= מסכת כתובות פרק ד משנה א =
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מעומד/חזל/משנה/כתובות/פרק ד|המשנה בהשוואתה במהדורת הביאור המעומד]]}}
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}

::נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה - 
::בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ב|שֶׁל אָבִיהָ|בכת&quot;י קופמן שֶׁלְּאָבִיהָ}}.
::וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.

::עָמְדָה בַדִּין -  
::עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אָב|בכתב יד קופמן: שֶׁלָּאָב}}.
::מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אַחִין|שֶׁלְּאַחִין}}.

::לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -  
::עַד שֶׁמֵּת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל עַצְמָהּ|כת&quot;י ק': שֶׁלְּעַצְמָהּ}}.

::עָמְדָה בַדִּין - 
::עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אָב|בכתב יד קופמן: שֶׁלָּאָב}}.
::...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אַחִין|שֶׁלְּאַחִין}}.
::לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין - 
::עַד '''שֶׁבָּגָרָה''', הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל עַצְמָהּ|כת&quot;י ק': שֶׁלְּעַצְמָהּ}}.

::רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
::אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.

::{{ב|מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ|בכתב יד קופמן: '''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ (עם ו החיבור, לכאורה לדברי רבי שמעון)}}, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא {{ב|גָבְתָה|גָבֲת}}, 
::וּמֵת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.

= תלמוד בבלי על כתובות פרק א משנה א =
== נערה שנתפתתה למדנו כבר ==
::מאי קמ&quot;ל? תנינא! 
::המפתה - נותן שלשה דברים 
::והאונס - ארבעה. 

::המפתה נותן בושת ופגם וקנס 
::מוסיף עליו אונס שנותן את הצער. 
- לאביה - איצטריך ליה. 

לאביה? נמי פשיטא! מדקא יהיב מפתה!! דאי לעצמה? אמאי יהיב? מפתה מדעתה עבד! 
- עמדה בדין איצטריכא ליה, פלוגתא דר&quot;ש ורבנן: 
תנן התם: 
::אנסת ופיתית את בתי!  והוא אומר: לא אנסתי ולא פיתיתי. 
::משביעך אני! ואמר: אמן! ואח&quot;כ הודה: חייב. 
::ר&quot;ש פוטר - שאינו משלם קנס ע&quot;פ עצמו. 
אמרו לו: אע&quot;פ שאינו משלם קנס ע&quot;פ עצמו, אבל משלם בושת ופגם ע&quot;פ עצמו?! 

== סוגיא: הודאת מכחיש המעשה וההעמדה בדין ==
{{הע-שמאל|להשלים מקורות ויקרא ה}}
{{רן| 
בעא מיניה אביי מרבה: 
האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי, והעמדתיך בדין ונתחייבת לי ממון 
והוא אומר: לא אנסתי ולא פיתיתי ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון 
ונשבע, והודה. 
לר' שמעון מאי? 
כיון דעמד בדין - ממונא הואי ומיחייב עליה קרבן שבועה 
או דלמא אע&quot;ג דעמד בדין קנס הוי 
- א&quot;ל: ממונא הוי ומיחייב עליה קרבן שבועה.

{{דפוס וילנא|כתובת|מב|ב|מאי? לאו בשעמד בדין? לא! בשלא עמד בדין...}}
איתיביה 
::ר&quot;ש אומר: יכול 
::האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי, 
::- והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי... 

::המית שורך את עבדי, 
::- והוא אומר לא המית... 
::או שאמר לו עבדו הפלת את שיני וסימית את עיני, 
::- והוא אומר לא הפלתי ולא סימיתי... 

::ונשבע, והודה -  יכול יהא חייב?! 
::ת&quot;ל: 
:::וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל 
:::או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה 
:::- ונשבע על שקר... 
::מה אלו מיוחדין שהן ממון? אף כל שהן ממון! 
::יצאו אלו - שהן קנס. 

מאי? לאו בשעמד בדין? 
לא! בשלא עמד בדין. 
והא מדרישא בשעמד בדין, סיפא נמי בשעמד בדין? 
דקתני רישא: 
::אין לי אלא דברים שמשלמין עליהם את הקרן, 
::תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמשה והאונס והמפתה ומוציא שם רע - מנין? 
::ת&quot;ל: ומעלה מעל - ריבה. 

היכי דמי? אי דלא עמד בדין - כפילא מי איכא? 
אלא פשיטא בשעמד בדין! 
ומדרישא בשעמד בדין, סיפא נמי בשעמד בדין?! 

א&quot;ל: 
יכילנא לשנויי לך רישא בשעמד בדין וסיפא '''בשלא עמד בדין''' 
- וכולה ר&quot;ש היא. ושינויי דחיקי לא משנינן לך. 
דא&quot;כ אמרת לי: 
::ליתני רישא '''ר&quot;ש אומר''', 
::או ליתני סיפא: '''דברי ר&quot;ש'''. 
אלא: כולה בשעמד בדין, ורישא רבנן וסיפא ר&quot;ש. 
ומודינא לך לענין קרבן שבועה - דרחמנא פטריה מ&quot;וכחש&quot;. 
וכי קאמינא '''ממון הוי'''? - להורישו לבניו. 

איתיביה: 
::ר&quot;ש אומר: אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב - הרי הן של עצמה. 
::ואי אמרת ממון הוי להורישו לבניו? לעצמה - אמאי?! דאחין בעי מיהוי!!! 

אמר רבא: 
האי מילתא קשאי בה רבה ורב יוסף '''עשרין ותרתין שנין'''!! 
ולא איפרק עד דיתיב רב יוסף ברישא ופירקה: 
שאני התם דאמר קרא:  ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף. 
- לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה. 

וכי קאמר רבה ממונא הוי להורישו לבניו - בשאר קנסות. 

אלא מעתה גבי עבד דכתיב:  כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו, 
- הכי נמי לא זיכתה תורה לאדון אלא משעת נתינה? 

יתן לחוד ונתן לחוד. 
אי הכי ת&quot;ל וכחש? ת&quot;ל '''ונתן''' מיבעי ליה!! 

אמר רבא כי איצטריך וכחש: 
כגון שעמדה בדין ובגרה ומתה. 
דהתם כי קא ירית אביה, מינה דידה קא ירית. 
אי הכי יצאו אלו שהן קנס? ממון הוא!! 

אמר רב נחמן בר יצחק: יצאו אלו ש'''עיקרן''' קנס. 
איתיביה: 
ר&quot;ש פוטר שאינו משלם קנס על פי עצמו. 
טעמא דלא עמד בדין הא עמד בדין דמשלם על פי עצמו קרבן שבועה נמי מיחייב 
?? 

::רבי שמעון - לדבריהם דרבנן קאמר להו! 
::לדידי? אע&quot;ג דעמד בדין - רחמנא פטריה מ&quot;וכחש&quot;. 
::אלא לדידכו? אודו לי מיהת, היכא דלא עמד בדין - דכי קא תבע? קנסא קא תבע! ומודה בקנס פטור. 

::ורבנן - סברי: כי קא תבע? בושת ופגם קא תבע! 

במאי קא מיפלגי? 
א&quot;ר פפא 
ר&quot;ש סבר: 
לא שביק איניש מידי דקיץ, ותבע מידי דלא קיץ.
ורבנן סברי: 
לא שביק איניש מידי דכי מודי ביה לא מיפטר, 
ותבע מידי דכי מודה ביה מיפטר. 
}}

== מעשה ידי בת הניזונת מאחיה ==
{{רן|
בעא מיניה רבי אבינא מרב ששת: 
בת - הניזונת מן האחין, מעשה ידיה למי? 
במקום אב קיימי? 
מה התם מעשה ידיה לאב ה&quot;נ מעשה ידיה לאחין? 

או דלמא לא דמי לאב. 
התם מדידיה מיתזנא. 
הכא לאו מדידהו מיתזנא. 

א&quot;ל תניתוה: 
::אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן. 
מי דמי? 
אלמנתו - לא ניחא ליה בהרווחה. 
בתו - ניחא ליה בהרווחה. 

למימרא דבתו עדיפא ליה מאלמנתו? 
והאמר רבי אבא א&quot;ר יוסי: 
::עשו אלמנה אצל הבת 
::כבת אצל אחין בנכסין מועטין. 
::מה הבת אצל אחין - הבת ניזונת והאחין ישאלו על הפתחים 
::אף אלמנה אצל הבת - אלמנה ניזונת והבת תשאל על הפתחים. 
לענין זילותא אלמנתו עדיפא ליה. 
לענין הרווחה בתו עדיפא ליה. 

מתיב רב יוסף 
::מעשה ידיה ומציאתה אע&quot;פ שלא גבתה 
::מת האב הרי הן של אחין. 
טעמא דבחיי האב. הא לאחר מיתת האב - לעצמה! 
מאי? לאו בניזונת? 
לא! בשאינה ניזונת. 
אי בשאינה ניזונת מאי למימרא? 
אפילו למ&quot;ד יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך 
ה&quot;מ בעבד כנעני דלא כתיב ביה עמך 
אבל עבד עברי דכתיב ביה (דברים טו) עמך 
- לא כל שכן בתו!!! 

אמר רבה בר עולא: לא נצרכה אלא להעדפה. 

אמר רבא: גברא רבה כרב יוסף לא ידע דאיכא העדפה? וקמותיב תיובתא?! 
אלא אמר רבא: רב יוסף - מתני' גופא קשיא ליה. דקתני: 
::מעשה ידיה ומציאתה - אע&quot;פ שלא גבתה... 
מציאתה? ממאן גביא?! 
אלא לאו הכי קאמר: 
::מעשה ידיה '''כ'''מציאתה: 
::מה מציאתה בחיי האב לאב, לאחר מיתת האב לעצמה? 
::אף מעשה ידיה, נמי, בחיי האב לאב, לאחר מיתת האב לעצמה. 
ש&quot;מ. 

איתמר נמי: א&quot;ר יהודה 
אמר רב:
::בת הניזונת מן האחין - מעשה ידיה לעצמה. 
אמר רב כהנא: מ&quot;ט? 
::דכתיב (ויקרא כה) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם. 
::אותם לבניכם - ולא '''בנותיכם''' לבניכם. 
מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו. 

מתקיף לה רבה: ואימא בפיתוי הבת וקנסות וחבלות הכתוב מדבר? 
וכן תנא רב חנינא: 
::בפתוי הבת וקנסות וחבלות הכתוב מדבר. 

}}
{{דפוס וילנא|כתובות|מג|ב|...שפצעה בפניה}}
{{רן|
חבלות? צערא דגופא נינהו!! 
אמר רבי יוסי בר חנינא: שפצעה בפניה. 

אמר '''רב''' זירא אמר רב מתנה: אמר רב: 
ואמרי לה: אמר '''רבי''' זירא א&quot;ר מתנה: אמר רב: 
::בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה לעצמה 
::דכתיב (ויקרא כה) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם. 
::אותם לבניכם - ולא בנותיכם לבניכם. 
::מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו. 

א&quot;ל אבימי בר פפי: שקוד אמרה! 
שקוד? מנו? שמואל?! הא רב אמרה!! 
אימא '''אף''' שקוד אמרה. 

אמר מר בר אמימר לרב אשי 
הכי אמרי נהרדעי: 
הלכתא כוותיה דרב ששת. 

רב אשי אמר: הלכתא כוותיה דרב. 
והלכתא כוותיה דרב:
}}</text>
      <sha1>mlsmi3wi047r3hbgrvfnrtcjk7um17n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/משנה/כתובות/פרק ד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470321</id>
    <revision>
      <id>1419208</id>
      <parentid>1419077</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T17:13:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תחילת עבודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3592" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טקסט הכותרת
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
עָמְדָה בַדִּין עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: 
הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין עַד שֶׁמֵּת הָאָב:{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.

2. עָמְדָה בַדִּין '''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''':{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין '''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.

3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ,{{ש}}
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, וּמֵת הָאָב,{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים. 
|| נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה -{{ש}}
בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - שֶׁל אָבִיהָ.{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}
עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}
עַד שֶׁמֵּת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}
עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -
עַד שֶׁבָּגָרָה, הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה,
וּמֵת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים. 
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>4guojk9hs3xpkc3tbbfgoojnpqf6sfh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419209</id>
      <parentid>1419208</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T17:23:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>משנה א</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4796" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טקסט הכותרת
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר בַּתְּפוּסָה.{{ש}}

|| נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה -{{ש}}
בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - שֶׁל אָבִיהָ.{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| עָמְדָה בַדִּין {{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין עַד שֶׁמֵּת הָאָב:{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.

|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}
עַד שֶׁמֵּת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}
עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}
עַד שֶׁבָּגָרָה, הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה

|-
| 2. עָמְדָה בַדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''': הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ,{{ש}}
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, וּמֵת הָאָב,{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.  
|| רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה,{{ש}}
וּמֵת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>bkzxk03an5657rykgg0ynwg1yyb0lcz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419210</id>
      <parentid>1419209</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T17:26:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון כפילות.</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4459" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טקסט הכותרת
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר בַּתְּפוּסָה.{{ש}}

|| נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה -{{ש}}
בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - שֶׁל אָבִיהָ.{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| עָמְדָה בַדִּין {{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין עַד שֶׁמֵּת הָאָב:{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.

|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}
עַד שֶׁמֵּת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה

|-
| 2. עָמְדָה בַדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ,{{ש}}
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, וּמֵת הָאָב,{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.  
|| רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה,{{ש}}
וּמֵת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>mxborb1e6n4dugkx1zfl3m8flj8hih9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419211</id>
      <parentid>1419210</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T17:56:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>עד משנה ה ארצישראלי</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7945" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ משנה כתובות פרק רביעי (נערה שנתפתתה)
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| '''משנה א''' 
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}

|| נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה -{{ש}}
בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁל אָבִיהָ.{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| עָמְדָה בַדִּין {{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה

|-
| 2. עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}'''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
'''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, {{ש}}וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.  
|| רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב, {{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה,{{ש}} וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ד''' || '''משנה ב''' 
|-
| 4. הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ,{{ש}}אֵרְסָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}}- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.{{ש}}
הִשִּׂיאָהּ, וְגֵרְשָׁהּ{{ש}}הִשִּׂיאָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}} -כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.{{ש}}

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.{{ש}}
אָמְרוּ לוֹ:{{ש}}אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ,{{ש}} אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ה''' || '''משנה ג'''
|-
| גִּיּוֹרֶת {{ש}}שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת,{{ש}}הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.{{ש}}
אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.{{ש}}

הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, {{ש}}וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְּבַת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה,{{ש}}אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֶשׁ לָהּ אָב {{ש}}וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'?{{ש}}
יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב' {{ש}}וְאֵין לָהּ אָב?{{ש}}
הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.
לֹא נֶאֱמַר &quot;פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ&quot; {{ש}}אֶלָּא מִצְוָה. 
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ו''' || '''משנה ד''' || '''הלכה ו''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ {{ש}}בַכֶּסֶף וּבִשְׁטָר וּבַבִּיאָה,{{ש}}
וְזַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, {{ש}}וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ,{{ש}}
וּמְקַבֵּל גִּטָּהּ, {{ש}}וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| נִשֵּׂאת,{{ש}}יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל,{{ש}}
שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,{{ש}}וְחַיָּב {{ש}}בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,{{ש}}לֹא יִפְחֹת {{ש}}מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת. 
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ז''' || '''משנה ה''' || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב,{{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הָאָב.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>aju8av8xewf33wk1xp07skdb92gwhyk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419212</id>
      <parentid>1419211</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T18:01:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>משנה ח ארצישראלי</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8566" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ משנה כתובות פרק רביעי (נערה שנתפתתה)
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| '''משנה א''' 
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}

|| נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה -{{ש}}
בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁל אָבִיהָ.{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| עָמְדָה בַדִּין {{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה

|-
| 2. עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}'''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
'''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, {{ש}}וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.  
|| רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב, {{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה,{{ש}} וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ד''' || '''משנה ב''' 
|-
| 4. הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ,{{ש}}אֵרְסָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}}- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.{{ש}}
הִשִּׂיאָהּ, וְגֵרְשָׁהּ{{ש}}הִשִּׂיאָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}} -כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.{{ש}}

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.{{ש}}
אָמְרוּ לוֹ:{{ש}}אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ,{{ש}} אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ה''' || '''משנה ג'''
|-
| גִּיּוֹרֶת {{ש}}שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת,{{ש}}הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.{{ש}}
אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.{{ש}}

הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, {{ש}}וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְּבַת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה,{{ש}}אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֶשׁ לָהּ אָב {{ש}}וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'?{{ש}}
יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב' {{ש}}וְאֵין לָהּ אָב?{{ש}}
הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.{{ש}}
לֹא נֶאֱמַר &quot;פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ&quot; {{ש}}אֶלָּא מִצְוָה. 
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ו''' || '''משנה ד''' || '''הלכה ו''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ {{ש}}בַכֶּסֶף וּבִשְׁטָר וּבַבִּיאָה,{{ש}}
וְזַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, {{ש}}וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ,{{ש}}
וּמְקַבֵּל גִּטָּהּ, {{ש}}וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| נִשֵּׂאת,{{ש}}יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל,{{ש}}
שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,{{ש}}וְחַיָּב {{ש}}בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,{{ש}}לֹא יִפְחֹת {{ש}}מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת. 
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ז''' || '''משנה ה''' || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב,{{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הָאָב.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ח''' ||'''משנה ו''' || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב אֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ.{{ב}}
זֶה מִדְרָשׁ {{ש}}דָּרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,{{ש}}לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה:{{ש}}
&quot;הַבָּנִים יִירָשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ&quot;,{{ש}}מָה הַבָּנִים {{ש}}- אֵינָן יוֹרְשִׁין {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם?{{ש}}
אַף הַבָּנוֹת {{ש}}- לֹא יִזּוֹנוּ {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>qgzflz80hhozk5zwmid3xa90rp9cvxu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419213</id>
      <parentid>1419212</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T18:13:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9627" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ משנה כתובות פרק רביעי (נערה שנתפתתה)
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| '''משנה א''' 
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}

|| נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה -{{ש}}
בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁל אָבִיהָ.{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| עָמְדָה בַדִּין {{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה

|-
| 2. עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}'''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
'''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, {{ש}}וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.  
|| רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב, {{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה,{{ש}} וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ד''' || '''משנה ב''' 
|-
| 4. הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ,{{ש}}אֵרְסָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}}- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.{{ש}}
הִשִּׂיאָהּ, וְגֵרְשָׁהּ{{ש}}הִשִּׂיאָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}} -כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.{{ש}}

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.{{ש}}
אָמְרוּ לוֹ:{{ש}}אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ,{{ש}} אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ה''' || '''משנה ג'''
|-
| גִּיּוֹרֶת {{ש}}שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת,{{ש}}הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.{{ש}}
אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.{{ש}}

הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, {{ש}}וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְּבַת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה,{{ש}}אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֶשׁ לָהּ אָב {{ש}}וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'?{{ש}}
יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב' {{ש}}וְאֵין לָהּ אָב?{{ש}}
הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.{{ש}}
לֹא נֶאֱמַר &quot;פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ&quot; {{ש}}אֶלָּא מִצְוָה. 
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ו''' || '''משנה ד''' || '''הלכה ו''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ {{ש}}בַכֶּסֶף וּבִשְׁטָר וּבַבִּיאָה,{{ש}}
וְזַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, {{ש}}וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ,{{ש}}
וּמְקַבֵּל גִּטָּהּ, {{ש}}וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| נִשֵּׂאת,{{ש}}יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל,{{ש}}
שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,{{ש}}וְחַיָּב {{ש}}בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,{{ש}}לֹא יִפְחֹת {{ש}}מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת. 
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ז''' || '''משנה ה''' || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב,{{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ...
|| הלך האב עם שלוחי הבעל,
|| הלך האב עם שלוחי הבעל, 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הָאָב.
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא ברשות האב.   
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}
[היתה] לה חצר בדרך ולנה בתוכה {{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}שלא לשם נשואין {{ש}}ומתה{{ש}}
אע&quot;פ שכתובתה אצל בעלה {{ש}}- אביה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| {{ש}}מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי 
|| מסר האב לשלוחי הבעל {{ש}}או שמסרו שלוחי האב {{ש}}לשלוחי הבעל{{ש}}
[היתה] לה חצר בדרך {{ש}}ונכנסה ולנה בתוכה{{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}לשם נשואין {{ש}}[ומתה]{{ש}} 
אע&quot;פ שכתובתה אצל אביה {{ש}}- בעלה יורשה! || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| במה דברים אמורים {{ש}}בכתובתה. {{ש}}
אבל בתרומה? {{ש}}אין אוכלת בתרומה {{ש}}עד שתכנס לחופה.
|| בריתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ח''' ||'''משנה ו''' || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב אֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ.{{ש}}
זֶה מִדְרָשׁ {{ש}}דָּרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,{{ש}}לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה:{{ש}}
&quot;הַבָּנִים יִירָשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ&quot;,{{ש}}מָה הַבָּנִים {{ש}}- אֵינָן יוֹרְשִׁין {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם?{{ש}}
אַף הַבָּנוֹת {{ש}}- לֹא יִזּוֹנוּ {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>bfv3z428wk9i7i9wmmvywnxg7grh6aa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419214</id>
      <parentid>1419213</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T18:20:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>תוספתא הלכה ג</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9786" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ משנה כתובות פרק רביעי (נערה שנתפתתה)
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| '''משנה א''' 
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}

|| נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה -{{ש}}
בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁל אָבִיהָ.{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| עָמְדָה בַדִּין {{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה

|-
| 2. עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}'''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
'''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, {{ש}}וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.  
|| רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב, {{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה,{{ש}} וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ד''' || '''משנה ב''' 
|-
| 4. הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ,{{ש}}אֵרְסָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}}- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.{{ש}}
הִשִּׂיאָהּ, וְגֵרְשָׁהּ{{ש}}הִשִּׂיאָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}} -כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.{{ש}}

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.{{ש}}
אָמְרוּ לוֹ:{{ש}}אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ,{{ש}} אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ה''' || '''משנה ג'''
|-
| גִּיּוֹרֶת {{ש}}שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת,{{ש}}הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.{{ש}}
אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.{{ש}}

הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, {{ש}}וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְּבַת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה,{{ש}}אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֶשׁ לָהּ אָב {{ש}}וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'?{{ש}}
יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב' {{ש}}וְאֵין לָהּ אָב?{{ש}}
הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.{{ש}}
לֹא נֶאֱמַר &quot;פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ&quot; {{ש}}אֶלָּא מִצְוָה. 
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ו''' || '''משנה ד''' || '''הלכה ו''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ {{ש}}בַכֶּסֶף וּבִשְׁטָר וּבַבִּיאָה,{{ש}}
וְזַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, {{ש}}וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ,{{ש}}
וּמְקַבֵּל גִּטָּהּ, {{ש}}וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| נִשֵּׂאת,{{ש}}יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל,{{ש}}
שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,{{ש}}וְחַיָּב {{ש}}בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,{{ש}}לֹא יִפְחֹת {{ש}}מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת. 
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ז''' || '''משנה ה''' || '''הלכה ג''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב,{{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
|| בבלי || (ראו סוף ההלכה) || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי || ... || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ...
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל,
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הָאָב.
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא ברשות האב.   
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, ...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך ולנה בתוכה {{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}שלא לשם נשואין {{ש}}ומתה{{ש}}
אע&quot;פ שכתובתה אצל בעלה {{ש}}- אביה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| {{ש}}מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי 
|| מסר האב לשלוחי הבעל {{ש}}או שמסרו שלוחי האב {{ש}}לשלוחי הבעל{{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך {{ש}}ונכנסה ולנה בתוכה{{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}לשם נשואין {{ש}}[ומתה]{{ש}} 
אע&quot;פ שכתובתה אצל אביה {{ש}}- בעלה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| במה דברים אמורים {{ש}}בכתובתה. {{ש}}
אבל בתרומה? {{ש}}אין אוכלת בתרומה {{ש}}עד שתכנס לחופה.
|| בריתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ח''' ||'''משנה ו''' || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב אֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ.{{ש}}
זֶה מִדְרָשׁ {{ש}}דָּרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,{{ש}}לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה:{{ש}}
&quot;הַבָּנִים יִירָשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ&quot;,{{ש}}מָה הַבָּנִים {{ש}}- אֵינָן יוֹרְשִׁין {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם?{{ש}}
אַף הַבָּנוֹת {{ש}}- לֹא יִזּוֹנוּ {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>7nqbbhwhniy57yx60l4zwq2gkq6ril0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419215</id>
      <parentid>1419214</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T18:21:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9792" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ משנה כתובות פרק רביעי (נערה שנתפתתה)
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| '''משנה א''' 
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}

|| נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה -{{ש}}
בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁל אָבִיהָ.{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| עָמְדָה בַדִּין {{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה

|-
| 2. עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}'''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
'''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, {{ש}}וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.  
|| רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב, {{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה,{{ש}} וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ד''' || '''משנה ב''' 
|-
| 4. הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ,{{ש}}אֵרְסָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}}- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.{{ש}}
הִשִּׂיאָהּ, וְגֵרְשָׁהּ{{ש}}הִשִּׂיאָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}} -כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.{{ש}}

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.{{ש}}
אָמְרוּ לוֹ:{{ש}}אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ,{{ש}} אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ה''' || '''משנה ג'''
|-
| גִּיּוֹרֶת {{ש}}שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת,{{ש}}הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.{{ש}}
אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.{{ש}}

הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, {{ש}}וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְּבַת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה,{{ש}}אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֶשׁ לָהּ אָב {{ש}}וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'?{{ש}}
יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב' {{ש}}וְאֵין לָהּ אָב?{{ש}}
הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.{{ש}}
לֹא נֶאֱמַר &quot;פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ&quot; {{ש}}אֶלָּא מִצְוָה. 
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ו''' || '''משנה ד''' || '''הלכה ו''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ {{ש}}בַכֶּסֶף וּבִשְׁטָר וּבַבִּיאָה,{{ש}}
וְזַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, {{ש}}וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ,{{ש}}
וּמְקַבֵּל גִּטָּהּ, {{ש}}וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| נִשֵּׂאת,{{ש}}יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל,{{ש}}
שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,{{ש}}וְחַיָּב {{ש}}בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,{{ש}}לֹא יִפְחֹת {{ש}}מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת. 
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ז''' || '''משנה ה''' || '''הלכה ג''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב,{{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
|| בבלי || (ראו סוף ההלכה) || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי || ... || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ...
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל,
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הָאָב.
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא ברשות האב.   
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך ולנה בתוכה {{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}שלא לשם נשואין {{ש}}ומתה{{ש}}
אע&quot;פ שכתובתה אצל בעלה {{ש}}- אביה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| {{ש}}מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי 
|| מסר האב לשלוחי הבעל {{ש}}או שמסרו שלוחי האב {{ש}}לשלוחי הבעל{{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך {{ש}}ונכנסה ולנה בתוכה{{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}לשם נשואין {{ש}}[ומתה]{{ש}} 
אע&quot;פ שכתובתה אצל אביה {{ש}}- בעלה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| במה דברים אמורים {{ש}}בכתובתה. {{ש}}
אבל בתרומה? {{ש}}אין אוכלת בתרומה {{ש}}עד שתכנס לחופה.
|| בריתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ח''' ||'''משנה ו''' || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב אֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ.{{ש}}
זֶה מִדְרָשׁ {{ש}}דָּרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,{{ש}}לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה:{{ש}}
&quot;הַבָּנִים יִירָשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ&quot;,{{ש}}מָה הַבָּנִים {{ש}}- אֵינָן יוֹרְשִׁין {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם?{{ש}}
אַף הַבָּנוֹת {{ש}}- לֹא יִזּוֹנוּ {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>er5hfzvpe9rb0wh2tt99jqm8eucilag</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419216</id>
      <parentid>1419215</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T18:22:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>עד שתכנס בחופה - מודגש</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9798" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ משנה כתובות פרק רביעי (נערה שנתפתתה)
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| '''משנה א''' 
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}

|| נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה -{{ש}}
בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁל אָבִיהָ.{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| עָמְדָה בַדִּין {{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה

|-
| 2. עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}'''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
'''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, {{ש}}וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.  
|| רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב, {{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה,{{ש}} וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ד''' || '''משנה ב''' 
|-
| 4. הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ,{{ש}}אֵרְסָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}}- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.{{ש}}
הִשִּׂיאָהּ, וְגֵרְשָׁהּ{{ש}}הִשִּׂיאָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}} -כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.{{ש}}

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.{{ש}}
אָמְרוּ לוֹ:{{ש}}אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ,{{ש}} אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ה''' || '''משנה ג'''
|-
| גִּיּוֹרֶת {{ש}}שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת,{{ש}}הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.{{ש}}
אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.{{ש}}

הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, {{ש}}וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְּבַת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה,{{ש}}אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֶשׁ לָהּ אָב {{ש}}וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'?{{ש}}
יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב' {{ש}}וְאֵין לָהּ אָב?{{ש}}
הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.{{ש}}
לֹא נֶאֱמַר &quot;פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ&quot; {{ש}}אֶלָּא מִצְוָה. 
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ו''' || '''משנה ד''' || '''הלכה ו''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ {{ש}}בַכֶּסֶף וּבִשְׁטָר וּבַבִּיאָה,{{ש}}
וְזַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, {{ש}}וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ,{{ש}}
וּמְקַבֵּל גִּטָּהּ, {{ש}}וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| נִשֵּׂאת,{{ש}}יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל,{{ש}}
שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,{{ש}}וְחַיָּב {{ש}}בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,{{ש}}לֹא יִפְחֹת {{ש}}מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת. 
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ז''' || '''משנה ה''' || '''הלכה ג''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב,{{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
|| בבלי || (ראו סוף ההלכה) || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי || ... || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ...
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל,
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הָאָב.
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא ברשות האב.   
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך ולנה בתוכה {{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}שלא לשם נשואין {{ש}}ומתה{{ש}}
אע&quot;פ שכתובתה אצל בעלה {{ש}}- אביה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| {{ש}}מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי 
|| מסר האב לשלוחי הבעל {{ש}}או שמסרו שלוחי האב {{ש}}לשלוחי הבעל{{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך {{ש}}ונכנסה ולנה בתוכה{{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}לשם נשואין {{ש}}[ומתה]{{ש}} 
אע&quot;פ שכתובתה אצל אביה {{ש}}- בעלה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| במה דברים אמורים {{ש}}בכתובתה. {{ש}}
אבל בתרומה? {{ש}}אין אוכלת בתרומה {{ש}}'''עד שתכנס לחופה'''.
|| בריתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ח''' ||'''משנה ו''' || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב אֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ.{{ש}}
זֶה מִדְרָשׁ {{ש}}דָּרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,{{ש}}לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה:{{ש}}
&quot;הַבָּנִים יִירָשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ&quot;,{{ש}}מָה הַבָּנִים {{ש}}- אֵינָן יוֹרְשִׁין {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם?{{ש}}
אַף הַבָּנוֹת {{ש}}- לֹא יִזּוֹנוּ {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>5qsyad06hzrhr3ca17hcw9ysiokioch</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419217</id>
      <parentid>1419216</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T18:30:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>תוספתא</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10285" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ משנה כתובות פרק רביעי (נערה שנתפתתה)
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| '''משנה א''' 
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}

|| נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה -{{ש}}
בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁל אָבִיהָ.{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| עָמְדָה בַדִּין {{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה

|-
| 2. עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}'''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
'''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, {{ש}}וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.  
|| רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב, {{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה,{{ש}} וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ד''' || '''משנה ב''' 
|-
| 4. הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ,{{ש}}אֵרְסָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}}- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.{{ש}}
הִשִּׂיאָהּ, וְגֵרְשָׁהּ{{ש}}הִשִּׂיאָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}} -כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.{{ש}}

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.{{ש}}
אָמְרוּ לוֹ:{{ש}}אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ,{{ש}} אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ה''' || '''משנה ג'''
|-
| גִּיּוֹרֶת {{ש}}שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת,{{ש}}הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.{{ש}}
אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.{{ש}}

הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, {{ש}}וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְּבַת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה,{{ש}}אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֶשׁ לָהּ אָב {{ש}}וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'?{{ש}}
יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב' {{ש}}וְאֵין לָהּ אָב?{{ש}}
הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.{{ש}}
לֹא נֶאֱמַר &quot;פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ&quot; {{ש}}אֶלָּא מִצְוָה. 
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ו''' || '''משנה ד''' || '''הלכה ו''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| יפה כח הבעל {{ש}}מכח האב {{ש}}וכח האב מכח הבעל 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערות
|-
| הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ {{ש}}בַכֶּסֶף וּבִשְׁטָר וּבַבִּיאָה,{{ש}}
וְזַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, {{ש}}וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ,{{ש}}
וּמְקַבֵּל גִּטָּהּ, {{ש}}וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
|| בבלי 
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| נִשֵּׂאת,{{ש}}יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל,{{ש}}
שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,
|| בבלי 
|| יפה כח הבעל {{ש}}שהבעל {{ש}}אוכל פירות בחייה {{ש}}מה שאין כן באב 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| וְחַיָּב {{ש}}בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.
|| בבלי
|| יפה כח האב {{ש}}שהבעל חייב {{ש}}במזונותיה בפרקונה ובקבורתה 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,{{ש}}לֹא יִפְחֹת {{ש}}מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת. 
 || בבלי 
|| מקום שנהגו להספיד {{ש}}- מספיד. {{ש}}מה שאין כן באב. 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ז''' || '''משנה ה''' || '''הלכה ג''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב,{{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
|| בבלי || (ראו סוף ההלכה) || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי || ... || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ...
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל,
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הָאָב.
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא ברשות האב.   
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך ולנה בתוכה {{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}שלא לשם נשואין {{ש}}ומתה{{ש}}
אע&quot;פ שכתובתה אצל בעלה {{ש}}- אביה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| {{ש}}מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי 
|| מסר האב לשלוחי הבעל {{ש}}או שמסרו שלוחי האב {{ש}}לשלוחי הבעל{{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך {{ש}}ונכנסה ולנה בתוכה{{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}לשם נשואין {{ש}}[ומתה]{{ש}} 
אע&quot;פ שכתובתה אצל אביה {{ש}}- בעלה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| במה דברים אמורים {{ש}}בכתובתה. {{ש}}
אבל בתרומה? {{ש}}אין אוכלת בתרומה {{ש}}'''עד שתכנס לחופה'''.
|| בריתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ח''' ||'''משנה ו''' || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב אֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ.{{ש}}
זֶה מִדְרָשׁ {{ש}}דָּרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,{{ש}}לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה:{{ש}}
&quot;הַבָּנִים יִירָשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ&quot;,{{ש}}מָה הַבָּנִים {{ש}}- אֵינָן יוֹרְשִׁין {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם?{{ש}}
אַף הַבָּנוֹת {{ש}}- לֹא יִזּוֹנוּ {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>krfjfieybv17zlqq0orbimkaq21nmvv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419218</id>
      <parentid>1419217</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T18:30:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הלכה א. לא ו</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10285" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ משנה כתובות פרק רביעי (נערה שנתפתתה)
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| '''משנה א''' 
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}

|| נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה -{{ש}}
בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁל אָבִיהָ.{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| עָמְדָה בַדִּין {{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה

|-
| 2. עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}'''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
'''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, {{ש}}וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.  
|| רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב, {{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה,{{ש}} וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ד''' || '''משנה ב''' 
|-
| 4. הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ,{{ש}}אֵרְסָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}}- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.{{ש}}
הִשִּׂיאָהּ, וְגֵרְשָׁהּ{{ש}}הִשִּׂיאָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}} -כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.{{ש}}

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.{{ש}}
אָמְרוּ לוֹ:{{ש}}אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ,{{ש}} אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ה''' || '''משנה ג'''
|-
| גִּיּוֹרֶת {{ש}}שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת,{{ש}}הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.{{ש}}
אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.{{ש}}

הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, {{ש}}וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְּבַת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה,{{ש}}אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֶשׁ לָהּ אָב {{ש}}וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'?{{ש}}
יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב' {{ש}}וְאֵין לָהּ אָב?{{ש}}
הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.{{ש}}
לֹא נֶאֱמַר &quot;פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ&quot; {{ש}}אֶלָּא מִצְוָה. 
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ו''' || '''משנה ד''' || '''הלכה א''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| יפה כח הבעל {{ש}}מכח האב {{ש}}וכח האב מכח הבעל 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערות
|-
| הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ {{ש}}בַכֶּסֶף וּבִשְׁטָר וּבַבִּיאָה,{{ש}}
וְזַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, {{ש}}וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ,{{ש}}
וּמְקַבֵּל גִּטָּהּ, {{ש}}וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
|| בבלי 
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| נִשֵּׂאת,{{ש}}יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל,{{ש}}
שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,
|| בבלי 
|| יפה כח הבעל {{ש}}שהבעל {{ש}}אוכל פירות בחייה {{ש}}מה שאין כן באב 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| וְחַיָּב {{ש}}בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.
|| בבלי
|| יפה כח האב {{ש}}שהבעל חייב {{ש}}במזונותיה בפרקונה ובקבורתה 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,{{ש}}לֹא יִפְחֹת {{ש}}מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת. 
 || בבלי 
|| מקום שנהגו להספיד {{ש}}- מספיד. {{ש}}מה שאין כן באב. 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ז''' || '''משנה ה''' || '''הלכה ג''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב,{{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
|| בבלי || (ראו סוף ההלכה) || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי || ... || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ...
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל,
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הָאָב.
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא ברשות האב.   
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך ולנה בתוכה {{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}שלא לשם נשואין {{ש}}ומתה{{ש}}
אע&quot;פ שכתובתה אצל בעלה {{ש}}- אביה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| {{ש}}מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי 
|| מסר האב לשלוחי הבעל {{ש}}או שמסרו שלוחי האב {{ש}}לשלוחי הבעל{{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך {{ש}}ונכנסה ולנה בתוכה{{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}לשם נשואין {{ש}}[ומתה]{{ש}} 
אע&quot;פ שכתובתה אצל אביה {{ש}}- בעלה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| במה דברים אמורים {{ש}}בכתובתה. {{ש}}
אבל בתרומה? {{ש}}אין אוכלת בתרומה {{ש}}'''עד שתכנס לחופה'''.
|| בריתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''משנה ח''' ||'''משנה ו''' || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב אֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ.{{ש}}
זֶה מִדְרָשׁ {{ש}}דָּרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,{{ש}}לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה:{{ש}}
&quot;הַבָּנִים יִירָשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ&quot;,{{ש}}מָה הַבָּנִים {{ש}}- אֵינָן יוֹרְשִׁין {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם?{{ש}}
אַף הַבָּנוֹת {{ש}}- לֹא יִזּוֹנוּ {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>qv05simvoq4mfx2myglatv7t34swa99</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419219</id>
      <parentid>1419218</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T18:35:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10538" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ משנה כתובות פרק רביעי (נערה שנתפתתה)
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| '''הלכה א''' || '''משנה א'''
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}

|| נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה -{{ש}}
בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁל אָבִיהָ.{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| עָמְדָה בַדִּין {{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה

|-
| 2. עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}'''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
'''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, {{ש}}וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.  
|| רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב, {{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה,{{ש}} וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ד''' || '''משנה ב''' 
|-
| 4. הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ,{{ש}}אֵרְסָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}}- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.{{ש}}
הִשִּׂיאָהּ, וְגֵרְשָׁהּ{{ש}}הִשִּׂיאָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}} -כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.{{ש}}

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.{{ש}}
אָמְרוּ לוֹ:{{ש}}אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ,{{ש}} אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ה''' || '''משנה ג'''
|-
| גִּיּוֹרֶת {{ש}}שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת,{{ש}}הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.{{ש}}
אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.{{ש}}

הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, {{ש}}וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְּבַת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה,{{ש}}אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֶשׁ לָהּ אָב {{ש}}וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'?{{ש}}
יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב' {{ש}}וְאֵין לָהּ אָב?{{ש}}
הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.{{ש}}
לֹא נֶאֱמַר &quot;פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ&quot; {{ש}}אֶלָּא מִצְוָה. 
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ו''' || '''משנה ד''' || '''הלכה א''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| יפה כח הבעל {{ש}}מכח האב {{ש}}וכח האב מכח הבעל 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערות
|-
| הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ {{ש}}בַכֶּסֶף וּבִשְׁטָר וּבַבִּיאָה,{{ש}}
וְזַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, {{ש}}וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ,{{ש}}
וּמְקַבֵּל גִּטָּהּ, {{ש}}וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
|| בבלי 
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| נִשֵּׂאת,{{ש}}יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל,{{ש}}
שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,
|| בבלי 
|| יפה כח הבעל {{ש}}שהבעל {{ש}}אוכל פירות בחייה {{ש}}מה שאין כן באב 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| וְחַיָּב {{ש}}בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.
|| בבלי
|| יפה כח האב {{ש}}שהבעל חייב {{ש}}במזונותיה בפרקונה ובקבורתה 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,{{ש}}לֹא יִפְחֹת {{ש}}מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת. 
 || בבלי 
|| מקום שנהגו להספיד {{ש}}- מספיד. {{ש}}מה שאין כן באב. 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ז''' || '''משנה ה''' || '''הלכה ג''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב,{{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
|| בבלי || (ראו סוף ההלכה) || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי || ... || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ...
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל,
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הָאָב.
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא ברשות האב.   
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך ולנה בתוכה {{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}שלא לשם נשואין {{ש}}ומתה{{ש}}
אע&quot;פ שכתובתה אצל בעלה {{ש}}- אביה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| {{ש}}מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי 
|| מסר האב לשלוחי הבעל {{ש}}או שמסרו שלוחי האב {{ש}}לשלוחי הבעל{{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך {{ש}}ונכנסה ולנה בתוכה{{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}לשם נשואין {{ש}}[ומתה]{{ש}} 
אע&quot;פ שכתובתה אצל אביה {{ש}}- בעלה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| במה דברים אמורים {{ש}}בכתובתה. {{ש}}
אבל בתרומה? {{ש}}אין אוכלת בתרומה {{ש}}'''עד שתכנס לחופה'''.
|| בריתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ח''' ||'''משנה ו''' || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב אֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ.{{ש}}
|| בבלי
|| מצוה לזון את הבנות {{ש}}ואין צריך לומר {{ש}}את הבנים{{ש}} 
רבי יוחנן בן ברוקה אומר: {{ש}}חובה לזון את הבנות.
|| ברייתא מן הבבלי
|-
| זֶה מִדְרָשׁ {{ש}}דָּרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,{{ש}}לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה:{{ש}}
&quot;הַבָּנִים יִירָשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ&quot;,{{ש}}מָה הַבָּנִים {{ש}}- אֵינָן יוֹרְשִׁין {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם?{{ש}}
אַף הַבָּנוֹת {{ש}}- לֹא יִזּוֹנוּ {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>7me9rd2oh3tk22ow11tztpz37qbmo97</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419220</id>
      <parentid>1419219</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T18:37:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10543" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ משנה כתובות פרק רביעי (נערה שנתפתתה)
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| '''הלכה א''' || '''משנה א'''
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}

|| נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה -{{ש}}
בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁל אָבִיהָ.{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| עָמְדָה בַדִּין {{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -{{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.{{ש}}
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה

|-
| 2. עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}'''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
'''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, {{ש}}וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.  
|| רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב, {{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה,{{ש}} וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ד''' || '''משנה ב''' 
|-
| 4. הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ,{{ש}}אֵרְסָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}}- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.{{ש}}
הִשִּׂיאָהּ, וְגֵרְשָׁהּ{{ש}}הִשִּׂיאָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה,{{ש}} -כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.{{ש}}

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.{{ש}}
אָמְרוּ לוֹ:{{ש}}אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ,{{ש}} אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ה''' || '''משנה ג'''
|-
| גִּיּוֹרֶת {{ש}}שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת,{{ש}}הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.{{ש}}
אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.{{ש}}

הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, {{ש}}וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְּבַת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה,{{ש}}אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֶשׁ לָהּ אָב {{ש}}וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'?{{ש}}
יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב' {{ש}}וְאֵין לָהּ אָב?{{ש}}
הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.{{ש}}
לֹא נֶאֱמַר &quot;פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ&quot; {{ש}}אֶלָּא מִצְוָה. 
|| בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ו''' || '''משנה ד''' || '''הלכה א''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| יפה כח הבעל {{ש}}מכח האב {{ש}}וכח האב מכח הבעל 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערות
|-
| הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ {{ש}}בַכֶּסֶף וּבִשְׁטָר וּבַבִּיאָה,{{ש}}
וְזַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, {{ש}}וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ,{{ש}}
וּמְקַבֵּל גִּטָּהּ, {{ש}}וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
|| בבלי 
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| נִשֵּׂאת,{{ש}}יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל,{{ש}}
שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,
|| בבלי 
|| יפה כח הבעל {{ש}}שהבעל {{ש}}אוכל פירות בחייה {{ש}}מה שאין כן באב 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| וְחַיָּב {{ש}}בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.
|| בבלי
|| יפה כח האב {{ש}}שהבעל חייב {{ש}}במזונותיה בפרקונה ובקבורתה 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,{{ש}}לֹא יִפְחֹת {{ש}}מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת. 
 || בבלי 
|| מקום שנהגו להספיד {{ש}}- מספיד. {{ש}}מה שאין כן באב. 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ז''' || '''משנה ה''' || '''הלכה ג''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב,{{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
|| בבלי || (ראו סוף ההלכה) || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי || ... || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ...
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל,
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הָאָב.
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא ברשות האב.   
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך {{ש}}ולנה בתוכה{{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}שלא לשם נשואין {{ש}}ומתה{{ש}}
אע&quot;פ שכתובתה אצל בעלה {{ש}}- אביה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| {{ש}}מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| בבלי 
|| מסר האב לשלוחי הבעל {{ש}}או שמסרו שלוחי האב {{ש}}לשלוחי הבעל{{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך {{ש}}ונכנסה ולנה בתוכה{{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}לשם נשואין {{ש}}[ומתה]{{ש}} 
אע&quot;פ שכתובתה אצל אביה {{ש}}- בעלה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| במה דברים אמורים {{ש}}בכתובתה. {{ש}}
אבל בתרומה? {{ש}}אין אוכלת בתרומה {{ש}}'''עד שתכנס לחופה'''.
|| בריתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ח''' ||'''משנה ו''' || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב אֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ.{{ש}}
|| בבלי
|| מצוה לזון את הבנות {{ש}}ואין צריך לומר {{ש}}את הבנים{{ש}} 
רבי יוחנן בן ברוקה אומר: {{ש}}חובה לזון את הבנות.
|| ברייתא מן הבבלי
|-
| זֶה מִדְרָשׁ {{ש}}דָּרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,{{ש}}לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה:{{ש}}
&quot;הַבָּנִים יִירָשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ&quot;,{{ש}}מָה הַבָּנִים {{ש}}- אֵינָן יוֹרְשִׁין {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם?{{ש}}
אַף הַבָּנוֹת {{ש}}- לֹא יִזּוֹנוּ {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם.
 || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>b616ib24lxtzv0lczwgrez7n36aclkw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419225</id>
      <parentid>1419220</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T19:17:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>בבלי</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12338" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ משנה כתובות פרק רביעי (נערה שנתפתתה)
|-
! נוסח ארצישראלי !! נוסח בבלי !! תוספתא !! ברייתא !! מקור נוסף !! הערות
|-
| '''הלכה א''' || '''משנה א'''
|-
| 1. '''נַעֲרָה''' שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:{{ש}}
בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ש}}שֶׁלְּאָבִיהָ{{ש}}
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.{{ש}}

|| '''נערה''' שנתפתתה:{{ש}} 
בושתה ופגמה וקנסה - {{ש}}של אביה{{ש}} 
והצער - בתפוסה.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| עָמְדָה בַדִּין {{ש}}עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
מֵת הָאָב {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
||  עמדה בדין {{ש}}עד שלא מת האב: {{ש}}הרי הן של אב.{{ש}} 
מת האב {{ש}}הרי הן של אחין.{{ש}} 
לא הספיקה לעמוד בדין {{ש}}עד שמת האב: {{ש}}הרי הן של עצמה. 
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 2. עָמְדָה בַדִּין -{{ש}}'''עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה''': {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.{{ש}}
...מֵת הָאָב: {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.{{ש}}
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין {{ש}}'''עַד שֶׁבָּגָרָה''':{{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
|| עמדה בדין -{{ש}}'''עד שלא בגרה''': {{ש}}הרי הן של אב.{{ש}} 
...מת האב: {{ש}}הרי הן של אחין.{{ש}} 
לא הספיקה לעמוד בדין {{ש}}'''עד שבגרה''' {{ש}}הרי הן של עצמה.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| 3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:{{ש}}
אִם {{ב|לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת {{ש}}עַד שֶׁמֵּת הָאָב|כלומר אם האב לא הספיק לגבות}},{{ש}}
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.{{ש}}
'''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, {{ש}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת, {{ש}}וּמֵת הָאָב, {{ש}}הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.  
||  רבי שמעון אומר{{ש}} 
אם לא הספיקה לגבות {{ש}}עד שמת האב {{ש}}הרי הן של עצמה.{{ש}}
מעשה ידיה ומציאתה {{ש}}אע&quot;פ שלא גבתה, {{ש}}מת האב, {{ש}}הרי הן של אחין.
 || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ד''' || '''משנה ב''' 
|-
| 4. הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ,{{ש}}אֵרְסָהּ וְנִתְאַלְמְנָה{{ש}}- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.{{ש}}
הִשִּׂיאָהּ וְגֵרְשָׁהּ,{{ש}}הִשִּׂיאָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה{{ש}} -כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.{{ש}}

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.{{ש}}
אָמְרוּ לוֹ:{{ש}}'''אִם''' מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ?{{ש}} אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת.
 || המארס את בתו וגרשה,{{ש}}אירסה '''ונתארמלה''' {{ש}}- כתובתה שלו.{{ש}} 
השיאה וגרשה,{{ש}}השיאה ונתארמלה{{ש}} - כתובתה שלה.{{ש}} 

רבי יהודה אומר: {{ש}}הראשונה של אב.{{ש}} 
אמרו לו {{ש}}משהשיאה - אין לאביה רשות בה.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ה''' || '''משנה ג'''
|-
| גִּיּוֹרֶת {{ש}}שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת:{{ש}}הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.{{ש}}
אֵין לָהּ {{ש}}'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.{{ש}}

הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, {{ש}}וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְּבַת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה,{{ש}}אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', {{ש}}וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,{{ש}}
הֲרֵי זוֹ {{ש}}כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֶשׁ לָהּ אָב {{ש}}וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'?{{ש}}
יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב' {{ש}}וְאֵין לָהּ אָב?{{ש}}
הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.{{ש}}
לֹא נֶאֱמַר &quot;פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ&quot; {{ש}}אֶלָּא מִצְוָה. 
|| '''ה'''גיורת {{ש}}שנתגיירה בתה עמה וזינתה:{{ש}}- הרי זו בחנק.{{ש}} 
אין לה {{ש}}'''לא''' 'פתח בית '''ה'''אב' {{ש}}ולא מאה סלע.{{ש}} 

היתה הורתה שלא בקדושה, {{ש}}ולידתה בקדושה,{{ש}} 
הרי זו {{ש}}בסקילה, {{ש}}'''ו'''אין לה '''לא''' 'פתח בית '''ה'''אב', {{ש}}ולא מאה סלע. 

היתה הורתה ולידתה בקדושה {{ש}}
הרי '''היא''' כבת ישראל לכל דבר'''יה'''.

יש לה אב {{ש}}ואין לה פתח בית האב?{{ש}}
יש לה פתח בית האב{{ש}} ואין לה אב?{{ש}} 
הרי זו בסקילה.{{ש}} 
לא נאמר פתח בית '''אב''' {{ש}}אלא '''ל'''מצוה. 
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ו''' || '''משנה ד''' || '''הלכה א''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| יפה כח הבעל {{ש}}מכח האב {{ש}}וכח האב מכח הבעל 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערות
|-
| הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ {{ש}}בַכֶּסֶף וּבִשְׁטָר וּבַבִּיאָה,{{ש}}
'''וְ'''זַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, {{ש}}וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ,{{ש}}
וּמְקַבֵּל גִּטָּהּ, {{ש}}וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
|| האב זכאי בבתו בקידושיה {{ש}}בכסף בשטר ובביאה,{{ש}} 
זכאי במציאתה ובמעשה ידיה {{ש}}'''ובהפרת''' נדריה,{{ש}}  
ומקבל '''את''' גיטה, {{ש}}ואינו אוכל פירות בחייה. 
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| נִשֵּׂאת?{{ש}}יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל,{{ש}}
'''שֶׁהוּא''' אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,
|| נשאת? '''יתר''' עליו הבעל,{{ש}} 
שאוכל פירות בחייה, 
|| יפה כח הבעל {{ש}}שהבעל {{ש}}אוכל פירות בחייה {{ש}}מה שאין כן באב 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| וְחַיָּב {{ש}}בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.
|| וחייב {{ש}}במזונותיה, ובפרקונה וקבורתה.
|| יפה כח האב {{ש}}שהבעל חייב {{ש}}במזונותיה בפרקונה ובקבורתה 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:{{ש}}
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,{{ש}}לֹא יִפְחֹת {{ש}}מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת. 
 ||  רבי יהודה אומר:{{ש}} 
אפי' עני שבישראל {{ש}}לא יפחות {{ש}}משני חלילין ומקוננת.
|| מקום שנהגו להספיד {{ש}}- מספיד. {{ש}}מה שאין כן באב. 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ז''' || '''משנה ה''' || '''הלכה ג''' || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב,{{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
|| לעולם היא ברשות האב, {{ש}}עד שתכנס '''לרשות הבעל לנשואין'''. 
|| (ראו סוף ההלכה) || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| מסר האב לשלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא ברשות הבעל. 
|| ... || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ...
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל,
|| הלך האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הָאָב.
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא ברשות האב.   
|| או שהלכו שלוחי האב {{ש}}עם שלוחי הבעל, {{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך {{ש}}ולנה בתוכה{{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}שלא לשם נשואין {{ש}}ומתה{{ש}}
אע&quot;פ שכתובתה אצל בעלה {{ש}}- אביה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| {{ש}}מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב {{ש}}לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, {{ש}}הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
|| {{ש}}מסרו שלוחי האב {{ש}}לשלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא ברשות הבעל.
|| מסר האב לשלוחי הבעל {{ש}}או שמסרו שלוחי האב {{ש}}לשלוחי הבעל{{ש}}...
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| [היתה] לה חצר בדרך {{ש}}ונכנסה ולנה בתוכה{{ש}}
או שנכנסה לחופה {{ש}}לשם נשואין {{ש}}[ומתה]{{ש}} 
אע&quot;פ שכתובתה אצל אביה {{ש}}- בעלה יורשה! 
|| ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ... || ...
|| במה דברים אמורים {{ש}}בכתובתה. {{ש}}
אבל בתרומה? {{ש}}אין אוכלת בתרומה {{ש}}'''עד שתכנס לחופה'''.
|| בריתא || מקור נוסף || הערה
|-
| '''הלכה ח''' ||'''משנה ו''' || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| הָאָב אֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ.{{ש}}
|| האב אינו חייב במזונות בתו.{{ש}} 
|| מצוה לזון את הבנות {{ש}}ואין צריך לומר {{ש}}את הבנים{{ש}} 
רבי יוחנן בן ברוקה אומר: {{ש}}חובה לזון את הבנות.
|| ברייתא מן הבבלי
|-
| זֶה מִדְרָשׁ {{ש}}דָּרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה{{ש}}לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה:{{ש}}
הַבָּנִים יִירָשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ.{{ש}}מָה הַבָּנִים {{ש}}- אֵינָן יוֹרְשִׁין {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם?{{ש}}
אַף הַבָּנוֹת {{ש}}- לֹא יִזּוֹנוּ {{ש}}אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם.
 || זה מדרש {{ש}}דרש רבי אלעזר בן עזריה{{ש}}לפני חכמים בכרם ביבנה:{{ש}} 
הבנים יירשו והבנות יזונו.{{ש}}מה הבנים {{ש}}- אינן יורשין {{ש}}אלא לאחר מיתת '''האב'''?{{ש}} 
אף הבנות {{ש}}- '''אין ניזונות''' {{ש}}אלא לאחר מיתת '''אביהן'''.
|| תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|-
| ארצישראלי || בבלי || תוספתא || ברייתא || מקור נוסף || הערה
|}</text>
      <sha1>n3g9iug01h38o2dzvv2fi6hzq2dckyt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470338</id>
    <revision>
      <id>1419195</id>
      <timestamp>2022-08-21T16:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1346793] תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8808" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף), התשנ״א–1991}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״א, 451|תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 655|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 998|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 59ב|סעיף 59ב(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מרכזית“ – מערכת מרכזית, בבית משותף, לחימום מים או להסקה, או משולבת לשתי התכליות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק“ – מי שמנהל האגף לשימור אנרגיה במשרד האנרגיה והתשתית הסמיכו לענין תקנות אלה.

{{ח:סעיף|2|הינתקות מהי}}
{{ח:ת}} הינתקות ממערכת מרכזית היא ניתוק באמצעות צינור, תעלה או אבזר אחר, של הקשר בינה ובין –
{{ח:תת|(1)}} אם היא מערכת מרכזית להסקה בלבד – כל מיתקן בדירה המיועד להעברה של חום או לפיזור חום;
{{ח:תת|(2)}} אם היא מערכת מרכזית לחימום מים בלבד – כל מיתקן בדירה המיועד להעברת מים חמים מן המערכת המרכזית;
{{ח:תת|(3)}} אם היא מערכת משולבת לחימום מים ולהסקה – המיתקנים כאמור בפסקאות (1) ו־(2).

{{ח:סעיף|3|תנאים המאפשרים הינתקות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דירה בבית משותף המבקש להינתק ממערכת מרכזית רשאי לעשות כן בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 59|בסעיף 59(ב)(א) לחוק}}, ורק אם ההינתקות תיעשה בדרך שלא תפגע –
{{ח:תתת|(1)}} באספקת המים החמים או ההסקה לדירות האחרות בבית;
{{ח:תתת|(2)}} בבידוד התרמי של המערכת המרכזית;
{{ח:תתת|(3)}} בתפקוד המערכת המרכזית בשל התקנת אבזר במהלך ההינתקות באופן העלול לגרום להחלדה, לסתימה או לנזילה במערכת;
{{ח:תתת|(4)}} בחזות הבית המשותף.
{{ח:תת|(ב)}} היתה המערכת המרכזית מחוברת בטור לא ניתן יהיה לבצע הינתקות; לענין זה, ”מערכת מרכזית מחוברת בטור“ – מערכת שבה מחוברות שתי דירות או יותר לאותם קווים ראשיים של הספקה או החזרת מים באותה קומה.

{{ח:סעיף|4|תנאים כלליים לביצוע הינתקות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דירה הרוצה לנתק דירתו ממערכת מרכזית חייב למסור הודעה על כך, בנוסח {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, לנציגות הבית המשותף, 15 ימים לפחות לפני ביצוע ההינתקות.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תזמין נציגות הבית המשותף בודק לבדיקה לפני ההינתקות לשם קביעת דרך ביצועה ואחרי ההינתקות לשם אישור תקינות ביצועה; התשלום הכולל לבודק בעד שתי הבדיקות, יהיה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית בבית משותף)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות המקרקעין (הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית בבית משותף), התשנ״א–1991}}.
{{ח:תת|(ג)}} קביעות הבודק יינתנו בכתב, ונציגות הבית המשותף תמציא עותק מהם לבעל הדירה שהחליט לנתק דירתו מהמערכת המרכזית.
{{ח:תת|(ד)}} באישור ייקבע שההינתקות נעשתה על פי הוראות תקנות אלה, כי מקום הניתוק נסגר בחוט ברזל וחותם וכי המערכת פועלת לאחר ההינתקות כפי שפעלה קודם.

{{ח:סעיף|5|תנאים טכניים לאופן ביצוע ההינתקות|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} ההינתקות ממערכת מרכזית תיעשה על־ידי הסרת קטעי הצנרת המחברים את המערכת המרכזית עם המיתקנים שבדירה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} '''מערכת מרכזית להסקה עם זקיפים בחדר מדרגות וברזי ניתוק.'''
{{ח:תתת}} יש לסגור הברזים, לחתוך את שני הצינורות שבין הברזים לדירה, לפרק מהברזים את קטע הצינור החתוך ולאטום על־ידי הברגת פקקים בקצוות החפשיים של הברזים בכיוון הדירה;
{{ח:תתת}} בפקקים יהיה קדח בולט בראשם, שדרכו יעבור חוט מתכת עם חותם קבוע המחובר אל נקודה קבועה, שלא ניתנת לפירוק ולהרכבה מחדש;
{{ח:תתת|(2)}} '''מערכת מרכזית להסקה עם זקיפים בין הקומות – ללא ברזי ניתוק.'''
{{ח:תתת}} יש לרוקן את המים של הזקיפים או של המערכת, לחתוך בשני מקומות את שני הצינורות המחברים את הזקיפים לדירה המתנתקת, להסיר את קטע הצינור החתוך משניהם ולאטום על־ידי ריתוך את הקצוות החתוכים;
{{ח:תתת|(3)}} '''מערכת מרכזית לאספקת מים חמים.'''
{{ח:תתת}} כאשר קיימים ברזים למחליף החום או ברז ניתוק מהזקיף תיעשה ההינתקות כאמור בפסקה (1); בהעדר ברזים או ברז – תיעשה ההינתקות כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ב)}} מקומות הניתוק של המערכת המרכזית, הקדח בפקק והחותם המחובר בחוט ברזל בקדח יהיו גלויים לעין בכל עת ולא תיעשה בניה שתסתיר אותם.

{{ח:סעיף|6|הוכחת הינתקות}}
{{ח:ת}} בעל דירה הטוען כי דירתו נותקה מן המערכת המרכזית – עליו הראיה.

{{ח:סעיף|7|בדיקת הינתקות ובדיקה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} נעשתה ההינתקות בתוך הדירה, רשאית נציגות הבית המשותף לדרוש – בהודעה בכתב לבעל הדירה או למחזיק בה, לפי הענין – להכנס לדירה כדי לבדוק את הניתוק, במועד סביר שיתואם בין הצדדים מראש, ובלבד שיחול בתוך 4 ימים מיום מתן ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} סירב בעל הדירה או המחזיק בה, לפי הענין, לאפשר לנציגות הבית המשותף לבצע בדיקה כאמור בתקנת משנה (א), רואים אותו כמי שלא ביצע הינתקות לענין {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 59ב|סעיף 59ב}}, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 72|סעיף 72 לחוק}} בדבר הכרעת המפקח בסכסוך בין בעלי הדירות בבית משותף.
{{ח:תת|(ג)}} בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) רשאית נציגות הבית המשותף לערוך 4 פעמים בשנה לכל היותר.

{{ח:סעיף|8|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} בעל דירה שניתק דירתו ממערכת מרכזית קודם לתחילתן של תקנות אלה, חייב לדאוג לכך שהניתוק ימלא אחר כל הדרישות על פי תקנות אלה תוך 3 חודשים ממועד תחילתן.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)}})}}}}

{{ח:קטע3||הודעה על כוונת הינתקות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}

{{ח:חתימות|כ״ט בכסלו התשנ״א (16 בדצמבר 1990)}}
* '''יובל נאמן'''&lt;br&gt;שר האנרגיה והתשתית
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rgynz8nr5m8li8x0r8ajf5tlygh7dn5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470339</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)" />
    <revision>
      <id>1419196</id>
      <timestamp>2022-08-21T16:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="128" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]</text>
      <sha1>8936qoo3uhm4tu2jel830ml7gl2rg5y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470340</id>
    <revision>
      <id>1419197</id>
      <timestamp>2022-08-21T16:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ד/משנה ה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470341</id>
    <revision>
      <id>1419202</id>
      <timestamp>2022-08-21T16:30:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>בעבודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5806" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{להשלים|כותרות וכו}}

= מסכת כתובות פרק ד משנה ה =
{{דפוס וילנא|מח|א|(לפני המשנה. המשנה מתחילה בסוף העמוד}}
{{דפוס וילנא|מח|ב|(עד שתכנס) לרשות הבעל לנשואין.}}
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
{{הע-שמאל|גרסת כתב היד הארצישראלי של החוקר קופמן שונה מאוד:{{ש}}
לְעוֹלָם הִיא '''בִרְשׁוּת הָאָב''' - עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.{{ש}}
מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל - הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הַבַּעַל'''.{{ש}}
{{ש}}
הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל - הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הָאָב'''.{{ש}}
מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל - הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הַבַּעַל'''.{{ש}}
::לעולם היא '''ברשות האב''' עד שתכנס '''לרשות הבעל לנשואין'''. 
::מסר האב לשלוחי הבעל - הרי היא '''ברשות הבעל'''. 
::הלך האב עם שלוחי הבעל, או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל, 
::הרי היא ברשות '''האב''' 
::מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל - הרי היא '''ברשות הבעל'''.

= תלמוד בבלי על מסכת כתובות פרק ד משנה ה =
{{ביאור:מעומד:גמרא}}
== רשות הבעל לעולם ==
מאי לעולם? לאפוקי ממשנה ראשונה דתנן: 
::הגיע זמן ולא נישאו - אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. 
קמ&quot;ל לעולם.

== מסירת נישואי ילדה עם שליחים ==
{{רן|
מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל וכו':
::אמר רב מסירתה לכל - חוץ מתרומה. 
ורב אסי אמר:  אף לתרומה. 

איתיביה רב הונא לרב אסי, 
ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי: 
::לעולם היא ברשות האב - עד שתכנס לחופה. 
אמר להו רב: 
::לאו אמינא לכו. לא תיזלו בתר איפכא!! 
::יכול לשנויי לכו: מסירתה זו היא כניסתה לחופה. 

ושמואל אמר: לירושתה. 

ר&quot;ל אמר: לכתובתה. 
כתובתה?! מאי היא? - דאי מתה ירית לה. 
היינו דשמואל? 
אמר רבינא: לומר כתובתה מאחר מנה. 

רבי יוחנן ורבי חנינא דאמרי תרוייהו: מסירתה לכל - אף לתרומה.  
מיתיבי: 
::הלך האב עם שלוחי הבעל 
::או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל 
::או שהיתה לה חצר בדרך ונכנסה עמו ללין 
::אע&quot;פ שכתובתה בבית בעלה(!) 
::מתה - אביה יורשה. 

::מסר האב לשלוחי הבעל 
::או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל 
::או שהיתה לו חצר בדרך ונכנסה עמו לשום נישואין 
::אע&quot;פ שכתובתה בבית אביה(!) 
::- מתה? בעלה יורשה. 

::בד&quot;א? לירושתה.  
::אבל לתרומה? אין אשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה! 

תיובתא דכולהו תיובתא!
הא? גופא קשיא! 
אמרת: '''נכנסה עמו ללין''' - טעמא דללין. הא סתמא - לשם נישואין? 
אימא סיפא: '''נכנסה עמו לשם נישואין''' -  הא סתמא - ללין!! 
??

אמר רב אשי סתמי סתמי קתני. 
סתם חצר דידה - ללין. 
סתם חצר דידיה - לנשואין.  

תנא: 
::מסר האב לשלוחי הבעל וזינתה, הרי זו בחנק. 
מנה&quot;מ? 
א&quot;ר אמי בר חמא אמר קרא (דברים כב, כא) לזנות בית אביה פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל ואימא פרט שנכנסה לחופה ולא נבעלה אמר רבא אמר לי אמי חופה בהדיא כתיבא (דברים כב, כג) כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורשה ולא נשואה מאי נשואה אילימא נשואה ממש היינו בתולה ולא בעולה אלא לאו שנכנסה לחופה ולא נבעלה


מתוך: כתובות מט א (עריכה)

ואימא היכא דהדרא לבי נשא הדרא למילתא קמייתא אמר רבא ההוא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל (במדבר ל, י) ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה מה תלמוד לומר והלא מוצאת מכלל אב ומוצאת מכלל בעל אלא הרי שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל ונתארמלה בדרך או נתגרשה היאך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה של זו אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר אמר רב פפא אף אנן נמי תנינא הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה והיא בבית אביה בשלמא נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורסה ולא נשואה בבית אביה למעוטי מאי לאו למעוטי מסר האב לשלוחי הבעל אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא הבא על אשת איש כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין אף על פי שלא נבעלה הבא עליה הרי זה בחנק נכנסה לרשות הבעל בעלמא שמע מינה:</text>
      <sha1>3pdsxivln1wemsauxs2rm0irbm1sf2m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419203</id>
      <parentid>1419202</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T16:31:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסכת כתובות פרק ד משנה ה */ דפוס וילנא...</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5832" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{להשלים|כותרות וכו}}

= מסכת כתובות פרק ד משנה ה =
{{דפוס וילנא|כתובות|מח|א|(לפני המשנה. המשנה מתחילה בסוף העמוד}}
{{דפוס וילנא|כתובות|מח|ב|(עד שתכנס) לרשות הבעל לנשואין.}}
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
{{הע-שמאל|גרסת כתב היד הארצישראלי של החוקר קופמן שונה מאוד:{{ש}}
לְעוֹלָם הִיא '''בִרְשׁוּת הָאָב''' - עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.{{ש}}
מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל - הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הַבַּעַל'''.{{ש}}
{{ש}}
הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל - הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הָאָב'''.{{ש}}
מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל - הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הַבַּעַל'''.{{ש}}
::לעולם היא '''ברשות האב''' עד שתכנס '''לרשות הבעל לנשואין'''. 
::מסר האב לשלוחי הבעל - הרי היא '''ברשות הבעל'''. 
::הלך האב עם שלוחי הבעל, או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל, 
::הרי היא ברשות '''האב''' 
::מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל - הרי היא '''ברשות הבעל'''.

= תלמוד בבלי על מסכת כתובות פרק ד משנה ה =
{{ביאור:מעומד:גמרא}}
== רשות הבעל לעולם ==
מאי לעולם? לאפוקי ממשנה ראשונה דתנן: 
::הגיע זמן ולא נישאו - אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. 
קמ&quot;ל לעולם.

== מסירת נישואי ילדה עם שליחים ==
{{רן|
מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל וכו':
::אמר רב מסירתה לכל - חוץ מתרומה. 
ורב אסי אמר:  אף לתרומה. 

איתיביה רב הונא לרב אסי, 
ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי: 
::לעולם היא ברשות האב - עד שתכנס לחופה. 
אמר להו רב: 
::לאו אמינא לכו. לא תיזלו בתר איפכא!! 
::יכול לשנויי לכו: מסירתה זו היא כניסתה לחופה. 

ושמואל אמר: לירושתה. 

ר&quot;ל אמר: לכתובתה. 
כתובתה?! מאי היא? - דאי מתה ירית לה. 
היינו דשמואל? 
אמר רבינא: לומר כתובתה מאחר מנה. 

רבי יוחנן ורבי חנינא דאמרי תרוייהו: מסירתה לכל - אף לתרומה.  
מיתיבי: 
::הלך האב עם שלוחי הבעל 
::או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל 
::או שהיתה לה חצר בדרך ונכנסה עמו ללין 
::אע&quot;פ שכתובתה בבית בעלה(!) 
::מתה - אביה יורשה. 

::מסר האב לשלוחי הבעל 
::או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל 
::או שהיתה לו חצר בדרך ונכנסה עמו לשום נישואין 
::אע&quot;פ שכתובתה בבית אביה(!) 
::- מתה? בעלה יורשה. 

::בד&quot;א? לירושתה.  
::אבל לתרומה? אין אשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה! 

תיובתא דכולהו תיובתא!
הא? גופא קשיא! 
אמרת: '''נכנסה עמו ללין''' - טעמא דללין. הא סתמא - לשם נישואין? 
אימא סיפא: '''נכנסה עמו לשם נישואין''' -  הא סתמא - ללין!! 
??

אמר רב אשי סתמי סתמי קתני. 
סתם חצר דידה - ללין. 
סתם חצר דידיה - לנשואין.  

תנא: 
::מסר האב לשלוחי הבעל וזינתה, הרי זו בחנק. 
מנה&quot;מ? 
א&quot;ר אמי בר חמא אמר קרא (דברים כב, כא) לזנות בית אביה פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל ואימא פרט שנכנסה לחופה ולא נבעלה אמר רבא אמר לי אמי חופה בהדיא כתיבא (דברים כב, כג) כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורשה ולא נשואה מאי נשואה אילימא נשואה ממש היינו בתולה ולא בעולה אלא לאו שנכנסה לחופה ולא נבעלה


מתוך: כתובות מט א (עריכה)

ואימא היכא דהדרא לבי נשא הדרא למילתא קמייתא אמר רבא ההוא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל (במדבר ל, י) ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה מה תלמוד לומר והלא מוצאת מכלל אב ומוצאת מכלל בעל אלא הרי שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל ונתארמלה בדרך או נתגרשה היאך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה של זו אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר אמר רב פפא אף אנן נמי תנינא הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה והיא בבית אביה בשלמא נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורסה ולא נשואה בבית אביה למעוטי מאי לאו למעוטי מסר האב לשלוחי הבעל אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא הבא על אשת איש כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין אף על פי שלא נבעלה הבא עליה הרי זה בחנק נכנסה לרשות הבעל בעלמא שמע מינה:</text>
      <sha1>ev9e0g64xkaiuxyma2ll2z6l663zcn3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419204</id>
      <parentid>1419203</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T16:32:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תקלדה, הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5839" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{להשלים|כותרות וכו}}


{{דפוס וילנא|כתובות|מח|א|(לפני המשנה. המשנה מתחילה בסוף העמוד}}


= מסכת כתובות פרק ד משנה ה =
{{דפוס וילנא|כתובות|מח|ב|(עד שתכנס) לרשות הבעל לנשואין.}}
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
{{הע-שמאל|גרסת כתב היד הארצישראלי של החוקר קופמן שונה מאוד:{{ש}}
לְעוֹלָם הִיא '''בִרְשׁוּת הָאָב''' - עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.{{ש}}
מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל - הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הַבַּעַל'''.{{ש}}
{{ש}}
הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל - הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הָאָב'''.{{ש}}
מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל - הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הַבַּעַל'''.{{ש}}
}}
::לעולם היא '''ברשות האב''' עד שתכנס '''לרשות הבעל לנשואין'''. 
::מסר האב לשלוחי הבעל - הרי היא '''ברשות הבעל'''. 
::הלך האב עם שלוחי הבעל, או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל, 
::הרי היא ברשות '''האב''' 
::מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל - הרי היא '''ברשות הבעל'''.

= תלמוד בבלי על מסכת כתובות פרק ד משנה ה =
{{ביאור:מעומד:גמרא}}
== רשות הבעל לעולם ==
מאי לעולם? לאפוקי ממשנה ראשונה דתנן: 
::הגיע זמן ולא נישאו - אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. 
קמ&quot;ל לעולם.

== מסירת נישואי ילדה עם שליחים ==
{{רן|
מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל וכו':
::אמר רב מסירתה לכל - חוץ מתרומה. 
ורב אסי אמר:  אף לתרומה. 

איתיביה רב הונא לרב אסי, 
ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי: 
::לעולם היא ברשות האב - עד שתכנס לחופה. 
אמר להו רב: 
::לאו אמינא לכו. לא תיזלו בתר איפכא!! 
::יכול לשנויי לכו: מסירתה זו היא כניסתה לחופה. 

ושמואל אמר: לירושתה. 

ר&quot;ל אמר: לכתובתה. 
כתובתה?! מאי היא? - דאי מתה ירית לה. 
היינו דשמואל? 
אמר רבינא: לומר כתובתה מאחר מנה. 

רבי יוחנן ורבי חנינא דאמרי תרוייהו: מסירתה לכל - אף לתרומה.  
מיתיבי: 
::הלך האב עם שלוחי הבעל 
::או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל 
::או שהיתה לה חצר בדרך ונכנסה עמו ללין 
::אע&quot;פ שכתובתה בבית בעלה(!) 
::מתה - אביה יורשה. 

::מסר האב לשלוחי הבעל 
::או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל 
::או שהיתה לו חצר בדרך ונכנסה עמו לשום נישואין 
::אע&quot;פ שכתובתה בבית אביה(!) 
::- מתה? בעלה יורשה. 

::בד&quot;א? לירושתה.  
::אבל לתרומה? אין אשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה! 

תיובתא דכולהו תיובתא!
הא? גופא קשיא! 
אמרת: '''נכנסה עמו ללין''' - טעמא דללין. הא סתמא - לשם נישואין? 
אימא סיפא: '''נכנסה עמו לשם נישואין''' -  הא סתמא - ללין!! 
??

אמר רב אשי סתמי סתמי קתני. 
סתם חצר דידה - ללין. 
סתם חצר דידיה - לנשואין.  

תנא: 
::מסר האב לשלוחי הבעל וזינתה, הרי זו בחנק. 
מנה&quot;מ? 
א&quot;ר אמי בר חמא אמר קרא (דברים כב, כא) לזנות בית אביה פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל ואימא פרט שנכנסה לחופה ולא נבעלה אמר רבא אמר לי אמי חופה בהדיא כתיבא (דברים כב, כג) כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורשה ולא נשואה מאי נשואה אילימא נשואה ממש היינו בתולה ולא בעולה אלא לאו שנכנסה לחופה ולא נבעלה


מתוך: כתובות מט א (עריכה)

ואימא היכא דהדרא לבי נשא הדרא למילתא קמייתא אמר רבא ההוא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל (במדבר ל, י) ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה מה תלמוד לומר והלא מוצאת מכלל אב ומוצאת מכלל בעל אלא הרי שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל ונתארמלה בדרך או נתגרשה היאך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה של זו אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר אמר רב פפא אף אנן נמי תנינא הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה והיא בבית אביה בשלמא נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורסה ולא נשואה בבית אביה למעוטי מאי לאו למעוטי מסר האב לשלוחי הבעל אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא הבא על אשת איש כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין אף על פי שלא נבעלה הבא עליה הרי זה בחנק נכנסה לרשות הבעל בעלמא שמע מינה:</text>
      <sha1>osojp33py97ftprdb9druepok6390df</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419205</id>
      <parentid>1419204</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T16:42:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>/* מסכת כתובות פרק ד משנה ה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5898" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{להשלים|כותרות וכו}}


{{דפוס וילנא|כתובות|מח|א|(לפני המשנה. המשנה מתחילה בסוף העמוד}}


= מסכת כתובות פרק ד משנה ה =
{{דפוס וילנא|כתובות|מח|ב|(עד שתכנס) לרשות הבעל לנשואין.}}
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טקסט הכותרת
|-
! נוסח התלמוד הבבלי !! הנוסח הארצישראלי
|-
| לעולם היא '''ברשות האב''' {{ש}}עד שתכנס '''לרשות הבעל לנשואין'''. 
|| לְעוֹלָם הִיא '''בִרְשׁוּת הָאָב''' - {{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
|-
| מסר האב לשלוחי הבעל - {{ש}}הרי היא '''ברשות הבעל'''. 
|| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל - {{ש}}הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הַבַּעַל'''.
|-
| הלך האב עם שלוחי הבעל, {{ש}}או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא ברשות '''האב'''  
|| {{ש}}הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל - {{ש}}הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הָאָב'''.
|-
| מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל - {{ש}}הרי היא '''ברשות הבעל'''. 
|| מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל - {{ש}}הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הַבַּעַל'''.
|}

= תלמוד בבלי על מסכת כתובות פרק ד משנה ה =
{{ביאור:מעומד:גמרא}}
== רשות הבעל לעולם ==
מאי לעולם? לאפוקי ממשנה ראשונה דתנן: 
::הגיע זמן ולא נישאו - אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. 
קמ&quot;ל לעולם.

== מסירת נישואי ילדה עם שליחים ==
{{רן|
מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל וכו':
::אמר רב מסירתה לכל - חוץ מתרומה. 
ורב אסי אמר:  אף לתרומה. 

איתיביה רב הונא לרב אסי, 
ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי: 
::לעולם היא ברשות האב - עד שתכנס לחופה. 
אמר להו רב: 
::לאו אמינא לכו. לא תיזלו בתר איפכא!! 
::יכול לשנויי לכו: מסירתה זו היא כניסתה לחופה. 

ושמואל אמר: לירושתה. 

ר&quot;ל אמר: לכתובתה. 
כתובתה?! מאי היא? - דאי מתה ירית לה. 
היינו דשמואל? 
אמר רבינא: לומר כתובתה מאחר מנה. 

רבי יוחנן ורבי חנינא דאמרי תרוייהו: מסירתה לכל - אף לתרומה.  
מיתיבי: 
::הלך האב עם שלוחי הבעל 
::או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל 
::או שהיתה לה חצר בדרך ונכנסה עמו ללין 
::אע&quot;פ שכתובתה בבית בעלה(!) 
::מתה - אביה יורשה. 

::מסר האב לשלוחי הבעל 
::או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל 
::או שהיתה לו חצר בדרך ונכנסה עמו לשום נישואין 
::אע&quot;פ שכתובתה בבית אביה(!) 
::- מתה? בעלה יורשה. 

::בד&quot;א? לירושתה.  
::אבל לתרומה? אין אשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה! 

תיובתא דכולהו תיובתא!
הא? גופא קשיא! 
אמרת: '''נכנסה עמו ללין''' - טעמא דללין. הא סתמא - לשם נישואין? 
אימא סיפא: '''נכנסה עמו לשם נישואין''' -  הא סתמא - ללין!! 
??

אמר רב אשי סתמי סתמי קתני. 
סתם חצר דידה - ללין. 
סתם חצר דידיה - לנשואין.  

תנא: 
::מסר האב לשלוחי הבעל וזינתה, הרי זו בחנק. 
מנה&quot;מ? 
א&quot;ר אמי בר חמא אמר קרא (דברים כב, כא) לזנות בית אביה פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל ואימא פרט שנכנסה לחופה ולא נבעלה אמר רבא אמר לי אמי חופה בהדיא כתיבא (דברים כב, כג) כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורשה ולא נשואה מאי נשואה אילימא נשואה ממש היינו בתולה ולא בעולה אלא לאו שנכנסה לחופה ולא נבעלה


מתוך: כתובות מט א (עריכה)

ואימא היכא דהדרא לבי נשא הדרא למילתא קמייתא אמר רבא ההוא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל (במדבר ל, י) ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה מה תלמוד לומר והלא מוצאת מכלל אב ומוצאת מכלל בעל אלא הרי שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל ונתארמלה בדרך או נתגרשה היאך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה של זו אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר אמר רב פפא אף אנן נמי תנינא הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה והיא בבית אביה בשלמא נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורסה ולא נשואה בבית אביה למעוטי מאי לאו למעוטי מסר האב לשלוחי הבעל אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא הבא על אשת איש כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין אף על פי שלא נבעלה הבא עליה הרי זה בחנק נכנסה לרשות הבעל בעלמא שמע מינה:</text>
      <sha1>5rwqv30cp0r4qcli7w6x93esrgh9p01</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419206</id>
      <parentid>1419205</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T16:57:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>התקדמות</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6847" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{להשלים|כותרות וכו}}

= מקורות מקראיים =
{{דפוס וילנא|כתובות|מח|א|(לפני המשנה. המשנה מתחילה בסוף העמוד}}

{{קטן|[[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כב|פרשיית הבתולים (הוצאת שם רע)]]}}
::...אִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה? לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָ?
::וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ 
::וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים - וָמֵתָה,
::כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת '''בֵּית אָבִיהָ'''.
::וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ! {ס}

{{דפוס וילנא|כתובות|מח|ב|(עד שתכנס) לרשות הבעל לנשואין.}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}

= מסכת כתובות פרק ד משנה ה =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טקסט הכותרת
|-
! נוסח התלמוד הבבלי !! הנוסח הארצישראלי
|-
| לעולם היא '''ברשות האב''' {{ש}}עד שתכנס '''לרשות הבעל לנשואין'''. 
|| לְעוֹלָם הִיא '''בִרְשׁוּת הָאָב''' - {{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס '''לַחֻפָּה'''.
|-
| מסר האב לשלוחי הבעל - {{ש}}הרי היא '''ברשות הבעל'''. 
|| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל - {{ש}}הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הַבַּעַל'''.
|-
| הלך האב עם שלוחי הבעל, {{ש}}או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא '''ברשות האב'''  
|| {{ש}}הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל - {{ש}}הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הָאָב'''.
|-
| מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל - {{ש}}הרי היא '''ברשות הבעל'''. 
|| מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל - {{ש}}הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הַבַּעַל'''.
|}

= תלמוד בבלי על מסכת כתובות פרק ד משנה ה =
{{ביאור:מעומד:גמרא}}
== רשות הבעל לעולם ==
מאי לעולם? לאפוקי ממשנה ראשונה דתנן: 
::הגיע זמן ולא נישאו - אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. 
קמ&quot;ל לעולם.

== מסירת נישואי ילדה עם שליחים ==
=== לפי מסורת בבל ===
{{רן|
מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל וכו':
::'''אמר רב''' מסירתה לכל - חוץ מתרומה. 
::'''ורב אסי אמר''':  אף לתרומה. 

איתיביה רב הונא לרב אסי, 
ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי: 
::לעולם היא ברשות האב - עד שתכנס לחופה. 
אמר להו '''רב''': 
::לאו אמינא לכו. לא תיזלו בתר איפכא!! 
::{{ב|יכול|רב אסי}} לשנויי לכו: מסירתה זו היא כניסתה לחופה. 

::'''ושמואל אמר''': לירושתה. 
}}

=== לפי מסורת ארץ ישראל ===
{{רן|
::'''ריש לקיש''': לכתובתה. 
כתובתה?! מאי היא? - דאי מתה ירית לה. 
היינו דשמואל? 
אמר רבינא: לומר כתובתה מאחר מנה. 

::'''רבי יוחנן''' ורבי חנינא דאמרי תרוייהו: מסירתה לכל - אף לתרומה.  
מיתיבי: 
::הלך האב עם שלוחי הבעל 
::או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל 
::או שהיתה לה חצר בדרך ונכנסה עמו ללין 
::אע&quot;פ שכתובתה בבית בעלה(!) 
::מתה - אביה יורשה. 

::מסר האב לשלוחי הבעל 
::או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל 
::או שהיתה לו חצר בדרך ונכנסה עמו לשום נישואין 
::אע&quot;פ שכתובתה בבית אביה(!) 
::- מתה? בעלה יורשה. 

::בד&quot;א? לירושתה.  
::אבל לתרומה? אין אשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה! 

תיובתא דכולהו תיובתא!
הא? גופא קשיא! 
אמרת: '''נכנסה עמו ללין''' - טעמא דללין. הא סתמא - לשם נישואין? 
אימא סיפא: '''נכנסה עמו לשם נישואין''' -  הא סתמא - ללין!! 
??

אמר רב אשי סתמי סתמי קתני. 
סתם חצר דידה - ללין. 
סתם חצר דידיה - לנשואין.  
}}

== ילדה שאביה השיא בשליחים, וזינתה ==
{{רן|
תנא: 
::מסר האב לשלוחי הבעל וזינתה, הרי זו בחנק. 
מנה&quot;מ? 
א&quot;ר אמי בר חמא אמר קרא: {{קטן|בפרשת הבתולים}} &quot;לזנות בית אביה...&quot; 
פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל ואימא פרט שנכנסה לחופה ולא נבעלה אמר רבא אמר לי אמי חופה בהדיא כתיבא (דברים כב, כג) כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורשה ולא נשואה מאי נשואה אילימא נשואה ממש היינו בתולה ולא בעולה אלא לאו שנכנסה לחופה ולא נבעלה


מתוך: כתובות מט א (עריכה)

ואימא היכא דהדרא לבי נשא הדרא למילתא קמייתא אמר רבא ההוא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל (במדבר ל, י) ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה מה תלמוד לומר והלא מוצאת מכלל אב ומוצאת מכלל בעל אלא הרי שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל ונתארמלה בדרך או נתגרשה היאך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה של זו אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר אמר רב פפא אף אנן נמי תנינא הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה והיא בבית אביה בשלמא נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורסה ולא נשואה בבית אביה למעוטי מאי לאו למעוטי מסר האב לשלוחי הבעל אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא הבא על אשת איש כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין אף על פי שלא נבעלה הבא עליה הרי זה בחנק נכנסה לרשות הבעל בעלמא שמע מינה:</text>
      <sha1>128jvzskwndk5aqvcixub7hsav99aae</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419230</id>
      <parentid>1419206</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T19:45:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>רקע מקראי</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9525" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{להשלים|כותרות וכו}}

= מקורות מקראיים =
{{דפוס וילנא|כתובות|מח|א|(לפני המשנה. המשנה מתחילה בסוף העמוד}}

{{קטן|[[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כב|פרשיית הבתולים (הוצאת שם רע)]]}}
::...אִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה? לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָ?
::וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ 
::וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים - וָמֵתָה,
::כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת '''בֵּית אָבִיהָ'''.
::וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ! {ס}

{{דפוס וילנא|כתובות|מח|ב|(עד שתכנס) לרשות הבעל לנשואין.}}
{{קטן|[[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/במדבר/ל|פרשת הפרת נדרים]]}}
התורה הקדושה מביאה את דין הנדר: 
* לאיש, 
* לנערה ברשות אביה, 
* לנערה ברשות האיש שלה, 
* לאשה עצמאית: גרושה ואלמנה. 
* לאשה נשואה. (כנערה נשואה)
* ומסכמת לגבי נשים. 
::'''אִישׁ'''? כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַי&quot;י... לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ!  כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה!!

::...'''וְאִשָּׁה'''? כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיְ&quot;יָ, וְאָסְרָה אִסָּר '''בְּבֵית אָבִיהָ, בִּנְעֻרֶיהָ'''?
::וְשָׁמַע '''אָבִיהָ''' אֶת נִדְרָהּ... ...וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ?  וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ...
::וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ? ...וַיְ&quot;יָ יִסְלַח לָהּ - כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ.

::וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ, וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ? ...'''וְשָׁמַע אִישָׁהּ'''... וְהֶחֱרִישׁ לָהּ? וְקָמוּ נְדָרֶיהָ...
::וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ? ... וַי&quot;י יִסְלַח לָהּ. 

::וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה? כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ '''יָקוּם עָלֶיהָ'''.

::...וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה? ...וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ, לֹא הֵנִיא אֹתָהּ? וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ...
::וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ? ...וַי&quot;י יִסְלַח לָהּ. 

והסיכום:
::...וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ? וְנָשָׂא אֶת עֲוֹנָהּ..
::אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה יְ&quot;יָ אֶת מֹשֶׁה, 
::- בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, 
::- בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ. {פ}

= מסכת כתובות פרק ד משנה ה =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ פרק ד משנה ה (הלכה ח)
|-
! נוסח התלמוד הבבלי !! הנוסח הארצישראלי
|-
| לעולם היא '''ברשות האב''' {{ש}}עד שתכנס '''לרשות הבעל לנשואין'''. 
|| לְעוֹלָם הִיא '''בִרְשׁוּת הָאָב''' - {{ש}}עַד שֶׁתִּכָּנֵס '''לַחֻפָּה'''.
|-
| מסר האב לשלוחי הבעל - {{ש}}הרי היא '''ברשות הבעל'''. 
|| מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל - {{ש}}הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הַבַּעַל'''.
|-
| הלך האב עם שלוחי הבעל, {{ש}}או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל, {{ש}}הרי היא '''ברשות האב'''  
|| {{ש}}הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל - {{ש}}הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הָאָב'''.
|-
| מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל - {{ש}}הרי היא '''ברשות הבעל'''. 
|| מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל - {{ש}}הֲרֵי הִיא '''בִרְשׁוּת הַבַּעַל'''.
|}

= תלמוד בבלי על מסכת כתובות פרק ד משנה ה =
{{ביאור:מעומד:גמרא}}
== רשות הבעל לעולם ==
מאי לעולם? לאפוקי ממשנה ראשונה דתנן: 
::הגיע זמן ולא נישאו - אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. 
קמ&quot;ל לעולם.

== מסירת נישואי ילדה עם שליחים ==
=== לפי מסורת בבל ===
{{רן|
מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל וכו':
::'''אמר רב''' מסירתה לכל - חוץ מתרומה. 
::'''ורב אסי אמר''':  אף לתרומה. 

איתיביה רב הונא לרב אסי, 
ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי: 
::לעולם היא ברשות האב - עד שתכנס לחופה. 
אמר להו '''רב''': 
::לאו אמינא לכו. לא תיזלו בתר איפכא!! 
::{{ב|יכול|רב אסי}} לשנויי לכו: מסירתה זו היא כניסתה לחופה. 

::'''ושמואל אמר''': לירושתה. 
}}

=== לפי מסורת ארץ ישראל ===
{{רן|
::'''ריש לקיש''': לכתובתה. 
כתובתה?! מאי היא? - דאי מתה ירית לה. 
היינו דשמואל? 
אמר רבינא: לומר כתובתה מאחר מנה. 

::'''רבי יוחנן''' ורבי חנינא דאמרי תרוייהו: מסירתה לכל - אף לתרומה.  
}}

=== ברייתא: ילדה התייחדה עם החתן ומת או מתה בתהליך ===
{{רן|
מיתיבי: 
::הלך האב עם שלוחי הבעל 
::או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל 
::או שהיתה לה חצר בדרך ונכנסה עמו ללין 
::אע&quot;פ שכתובתה בבית בעלה(!) 
::מתה - אביה יורשה. 

::מסר האב לשלוחי הבעל 
::או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל 
::או שהיתה לו חצר בדרך ונכנסה עמו לשום נישואין 
::אע&quot;פ שכתובתה בבית אביה(!) 
::- מתה? בעלה יורשה. 

::בד&quot;א? לירושתה.  
::אבל לתרומה? אין אשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה! 
תיובתא דכולהו תיובתא!

הא? גופא קשיא! 
אמרת: '''נכנסה עמו ללין''' - טעמא דללין. הא סתמא - לשם נישואין? 
אימא סיפא: '''נכנסה עמו לשם נישואין''' -  הא סתמא - ללין!! 
??

אמר רב אשי סתמי סתמי קתני. 
סתם חצר דידה - ללין. 
סתם חצר דידיה - לנשואין.  
}}

== זנות נערה מאורשה באמצעות שליחים - הגדרת: &quot;בבית אביה&quot; ==
{{רן|
תנא: 
::מסר האב לשלוחי הבעל וזינתה, הרי זו בחנק. 
מנה&quot;מ? 
א&quot;ר אמי בר חמא:
::אמר קרא {{קטן|בפרשת הבתולים}}: &quot;לזנות בית אביה...&quot;  - פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל. 
ואימא פרט שנכנסה לחופה ולא נבעלה? 
}}
{{דפוס וילנא|כתובות|מט|א|ואימא היכא דהדרה לבי נשא, הדרא למילתא קמייתא?}}
{{רן|
אמר רבא אמר לי אמי: 
::חופה? בהדיא כתיבא! {{קטן|בברייתא שמסבירה את פרשת הבתולים}} 
::כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש - 
::נערה - ולא בוגרת 
::בתולה - ולא בעולה 
::מאורשה - ולא נשואה. 
מאי נשואה? 
אילימא נשואה ממש? - היינו &quot;בתולה - ולא בעולה.&quot; ?? 
אלא: לאו שנכנסה לחופה ולא נבעלה?

ואימא היכא דהדרא לבי נשא הדרא למילתא קמייתא? 
אמר רבא: ההוא? כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל! 
דתנא דבי רבי ישמעאל:  
::ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה. 
::מה תלמוד לומר? והלא מוצאת מכלל אב ומוצאת מכלל בעל! 
::אלא הרי שמסר האב לשלוחי הבעל, 
::או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל, 
::ונתארמלה בדרך או נתגרשה, 
::היאך אני קורא בה? 
::בית אביה של זו? או בית בעלה של זו? 

::אלא לומר לך: '''כיון שיצאה שעה אחת''' מרשות האב, 
::שוב אינו יכול להפר. 

אמר רב פפא:  אף אנן נמי תנינא! 
::הבא על נערה המאורסה, 
::אינו חייב עד שתהא נערה, בתולה, מאורסה, והיא בבית אביה. 
בשלמא: 
::נערה - ולא בוגרת.
::בתולה - ולא בעולה. 
::מאורסה - ולא נשואה. 
&quot;בבית אביה&quot; -  למעוטי מאי?! 
לאו למעוטי מסר האב לשלוחי הבעל? 

אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא! 
::הבא על אשת איש 
::כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין - 
::אף על פי שלא נבעלה(!) - הבא עליה הרי זה בחנק! 
נכנסה לרשות הבעל בעלמא - שמע מינה!</text>
      <sha1>ibw0j75u7i6yshczxt9d3ncdnv0mlae</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א ג</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470342</id>
    <revision>
      <id>1419221</id>
      <timestamp>2022-08-21T18:43:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5422" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד|הבהרה=כן|ציטוט=
כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה.}}

== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ==
ניתן להבין את המשפט הזה בצורה רחבה ביותר או צרה ביותר.

=== כַּף רַגְלְכֶם ... לָכֶם ===
אלוהים מודיע בגוף שלישי רבים מה הוא יתן לבני ישראל.&lt;br&gt;
לא ברור אם זה מוגבל רק לבני ישראל שנולדו במדבר ועומדים לכבוש את הארץ המובטחת, או שזה פונה לכל עם ישראל לעתיד ולכל הדורות: כל מה שדוד המלך יכבוש, וכל הכיבושים בעבר הירדן, ארם בצפון, ומדבר סיני בזמננו. האם כאשר אנו מבקרים בפריז, גם את זה אלוהים נותן לנו?

כיוון שאנו מקבלים שדברי אלוהים הם אמת מוחלטת, לכן חייבים להבין שאלוהים יתן לנו כאשר זה יהיה צודק ומתאים לתוכניתו - בעבר, בהווה או בעתיד. 

=== תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ===
אלוהים אומר מילים פיוטיות אולם חייבים להבין מה הוא מתכוון.
* האם בזה שישראלי אחד או שנים, יעברו בריצה קלה במקום (בהסתר), המקום מיד עבר לבעלות של בני ישראל? האם כך שמשון כבש את כל ארץ פלישתים?
* האם כאשר הצבא של בני ישראל עובר במקום, המקום ניתן לבני ישראל?
* האם הצבא צריך להלחם?
* האם כאשר הצבא דורך על צואר המקומיים, הורג או מגרש את המסרבים שידרכו עליהם, אז המקום ניתן להם?
* האם כאשר בני ישראל מתישבים במקום, מעבדים את האדמה ומקיימים את חוקי אלוהים, אז המקום ניתן להם?
'''כל התהליך הזה מתחיל בצעד אחד''', הצעד הראשון, אולם אחריו חייבים לבוא צעדים רבים נוספים. ניתן להבין שמדובר בחלק מעם ישראל, שבא בשלום או בכח למקום, שומר על חוקי אלוהים, מתנהג בהגינות אחד לשני ולגר הגר בתוכם, אז אלוהים יביא להם ברכה, והמקום יהיה שלהם, בתקופה הזאת. 

רש&quot;י טוען שמדובר במקומות נוספים מעל ומעבר להבטחה לאברם ולמשה.&lt;br&gt;
אנו רואים את ההבטחה לאברם: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל, נְהַר פְּרָת&quot; ([[בראשית טו יח]]), ולמשה: &quot;בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[דברים א ז|דברים א ז-ח]], ופעם נוספת: &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן, מִן הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם&quot; ([[דברים יא כד]]). &lt;br&gt;
אולם, כידוע, זה לא קרה בכיבוש אלים. בני ישראל לא היו מספיק חזקים לכבוש ולדרוך בגאוה בכל האזור הזה, או אפילו להחזיק בעלות חלקית מתמשכת באזור. הברכה התקיימה בצורה אחרת: בני ישראל הצליחו להתפשט בכל העולם, להקים לעצמם שם והצלחה כלכלית בכל מקום.

=== אוּמה או אֻמָה באיסלם ===
בהתבסס על התנהגות של בני אדם, יש מחשבה שלאחר כיבוש זמני, הם חושבים שהמקום שייך להם לעולם.&lt;br&gt;
כך באיסלם התפתח מושג ''''אוּמה או אֻמָה أمـّة'''' אומה, קהילה (W:אסלאם - מונחים|'''אסלאם - מונחים''']], והמוסלמים טוענים שאדמה שהיתה בבעלות האיסלם חייבת לחזור לבעלותם.

ייתכן שההצדקה לחשיבה הזאת נובעת מהמשפט הזה &quot;כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו&quot;, ופעם שדרכו עליו המקום שייך להם לעד.

=== כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה ===
לא ברור למה אלוהים מצא לנכון לציין שהוא כבר הבטיח את זה למשה. &lt;br&gt;
* האם משה לא כתב את זה ויהושע לא ידע?
* מדוע אלוהים לא מזכיר את הבטחתו לאברם?
* האם ההבטחה נעשת חזקה יותר בגלל שמשה שמע אותה?


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד}}</text>
      <sha1>pij1z8nkdhrh7nyfdtz9ratxlxqu0sy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419222</id>
      <parentid>1419221</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T18:45:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5498" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד|הבהרה=כן|ציטוט=
כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה.}}

== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ==
ניתן להבין את המשפט הזה בצורה רחבה ביותר או צרה ביותר.

=== כַּף רַגְלְכֶם ... לָכֶם ===
אלוהים מודיע בגוף שלישי רבים מה הוא יתן לבני ישראל.&lt;br&gt;
לא ברור אם זה מוגבל רק לבני ישראל שנולדו במדבר ועומדים לכבוש את הארץ המובטחת, או שזה פונה לכל עם ישראל לעתיד ולכל הדורות: כל מה שדוד המלך יכבוש, וכל הכיבושים בעבר הירדן, ארם בצפון, ומדבר סיני בזמננו. האם כאשר אנו מבקרים בפריז, גם את זה אלוהים נותן לנו?

כיוון שאנו מקבלים שדברי אלוהים הם אמת מוחלטת, לכן חייבים להבין שאלוהים יתן לנו כאשר זה יהיה צודק ומתאים לתוכניתו - בעבר, בהווה או בעתיד. 

=== תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ===
אלוהים אומר מילים פיוטיות אולם חייבים להבין מה הוא מתכוון.
* האם בזה שישראלי אחד או שנים, יעברו בריצה קלה במקום (בהסתר), המקום מיד עבר לבעלות של בני ישראל? האם כך שמשון כבש את כל ארץ פלישתים?
* האם כאשר הצבא של בני ישראל עובר במקום, המקום ניתן לבני ישראל?
* האם הצבא צריך להלחם?
* האם כאשר הצבא דורך על צואר המקומיים, הורג או מגרש את המסרבים שידרכו עליהם, אז המקום ניתן להם?
* האם כאשר בני ישראל מתישבים במקום, מעבדים את האדמה ומקיימים את חוקי אלוהים, אז המקום ניתן להם?
'''כל התהליך הזה מתחיל בצעד אחד''', הצעד הראשון, אולם אחריו חייבים לבוא צעדים רבים נוספים. ניתן להבין שמדובר בחלק מעם ישראל, שבא בשלום או בכח למקום, שומר על חוקי אלוהים, מתנהג בהגינות אחד לשני ולגר הגר בתוכם, אז אלוהים יביא להם ברכה, והמקום יהיה שלהם, בתקופה הזאת. 

רש&quot;י טוען שמדובר במקומות נוספים מעל ומעבר להבטחה לאברם ולמשה.&lt;br&gt;
אנו רואים את ההבטחה לאברם: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל, נְהַר פְּרָת&quot; ([[בראשית טו יח]]), ולמשה: &quot;בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[דברים א ז|דברים א ז-ח]]), ופעם נוספת: &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן, מִן הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם&quot; ([[דברים יא כד]]). &lt;br&gt;
אולם, כידוע, זה לא קרה בכיבוש אלים. בני ישראל לא היו מספיק חזקים לכבוש ולדרוך בגאוה בכל האזור הזה, או אפילו להחזיק בעלות חלקית מתמשכת באזור. הברכה התקיימה בצורה אחרת: בני ישראל הצליחו להתפשט בכל העולם, להקים לעצמם שם והצלחה כלכלית בכל מקום.

=== אוּמה או אֻמָה באיסלם ===
בהתבסס על התנהגות של בני אדם, יש מחשבה שלאחר כיבוש זמני, הם חושבים שהמקום שייך להם לעולם.&lt;br&gt;
כך באיסלם התפתח מושג ''''אוּמה או אֻמָה أمـّة'''' אומה, קהילה (W:אסלאם - מונחים|'''אסלאם - מונחים''']], והמוסלמים טוענים שאדמה שהיתה בבעלות האיסלם חייבת לחזור לבעלותם.

ייתכן שההצדקה לחשיבה הזאת נובעת מהמשפט הזה &quot;כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו&quot;, ופעם שדרכו עליו המקום שייך להם לעד.

=== כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה ===
לא ברור למה אלוהים מצא לנכון לציין שהוא כבר הבטיח את זה למשה. &lt;br&gt;
* האם משה לא כתב את זה ויהושע לא ידע?
* מדוע אלוהים לא מזכיר את הבטחתו לאברם?
* האם ההבטחה נעשת חזקה יותר בגלל שמשה שמע אותה?
* האם אלוהים מאלץ את עצמו לקיים את הבטחתו?


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד}}</text>
      <sha1>sekm1s2khn74uow1ey55eputo513nfp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419223</id>
      <parentid>1419222</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T18:54:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* אוּמה או אֻמָה באיסלם */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5513" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד|הבהרה=כן|ציטוט=
כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה.}}

== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ==
ניתן להבין את המשפט הזה בצורה רחבה ביותר או צרה ביותר.

=== כַּף רַגְלְכֶם ... לָכֶם ===
אלוהים מודיע בגוף שלישי רבים מה הוא יתן לבני ישראל.&lt;br&gt;
לא ברור אם זה מוגבל רק לבני ישראל שנולדו במדבר ועומדים לכבוש את הארץ המובטחת, או שזה פונה לכל עם ישראל לעתיד ולכל הדורות: כל מה שדוד המלך יכבוש, וכל הכיבושים בעבר הירדן, ארם בצפון, ומדבר סיני בזמננו. האם כאשר אנו מבקרים בפריז, גם את זה אלוהים נותן לנו?

כיוון שאנו מקבלים שדברי אלוהים הם אמת מוחלטת, לכן חייבים להבין שאלוהים יתן לנו כאשר זה יהיה צודק ומתאים לתוכניתו - בעבר, בהווה או בעתיד. 

=== תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ===
אלוהים אומר מילים פיוטיות אולם חייבים להבין מה הוא מתכוון.
* האם בזה שישראלי אחד או שנים, יעברו בריצה קלה במקום (בהסתר), המקום מיד עבר לבעלות של בני ישראל? האם כך שמשון כבש את כל ארץ פלישתים?
* האם כאשר הצבא של בני ישראל עובר במקום, המקום ניתן לבני ישראל?
* האם הצבא צריך להלחם?
* האם כאשר הצבא דורך על צואר המקומיים, הורג או מגרש את המסרבים שידרכו עליהם, אז המקום ניתן להם?
* האם כאשר בני ישראל מתישבים במקום, מעבדים את האדמה ומקיימים את חוקי אלוהים, אז המקום ניתן להם?
'''כל התהליך הזה מתחיל בצעד אחד''', הצעד הראשון, אולם אחריו חייבים לבוא צעדים רבים נוספים. ניתן להבין שמדובר בחלק מעם ישראל, שבא בשלום או בכח למקום, שומר על חוקי אלוהים, מתנהג בהגינות אחד לשני ולגר הגר בתוכם, אז אלוהים יביא להם ברכה, והמקום יהיה שלהם, בתקופה הזאת. 

רש&quot;י טוען שמדובר במקומות נוספים מעל ומעבר להבטחה לאברם ולמשה.&lt;br&gt;
אנו רואים את ההבטחה לאברם: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל, נְהַר פְּרָת&quot; ([[בראשית טו יח]]), ולמשה: &quot;בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[דברים א ז|דברים א ז-ח]]), ופעם נוספת: &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן, מִן הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם&quot; ([[דברים יא כד]]). &lt;br&gt;
אולם, כידוע, זה לא קרה בכיבוש אלים. בני ישראל לא היו מספיק חזקים לכבוש ולדרוך בגאוה בכל האזור הזה, או אפילו להחזיק בעלות חלקית מתמשכת באזור. הברכה התקיימה בצורה אחרת: בני ישראל הצליחו להתפשט בכל העולם, להקים לעצמם שם והצלחה כלכלית בכל מקום.

=== אוּמה או אֻמָה באסלאם ===
בהתבסס על התנהגות של בני אדם, יש מחשבה שלאחר כיבוש זמני, הם חושבים שהמקום שייך להם לעולם.&lt;br&gt;
כך [[W:אסלאם|'''באסלאם''']] התפתח מושג ''''אוּמה או אֻמָה أمـّة'''' אומה, קהילה ([[W:אסלאם - מונחים|'''אסלאם - מונחים''']]), והמוסלמים טוענים שאדמה שהיתה בבעלותם חייבת לחזור לבעלותם.

ייתכן שההצדקה לחשיבה הזאת נובעת מהמשפט הזה &quot;כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו&quot;, ופעם שדרכו עליו המקום שייך להם לעד.

=== כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה ===
לא ברור למה אלוהים מצא לנכון לציין שהוא כבר הבטיח את זה למשה. &lt;br&gt;
* האם משה לא כתב את זה ויהושע לא ידע?
* מדוע אלוהים לא מזכיר את הבטחתו לאברם?
* האם ההבטחה נעשת חזקה יותר בגלל שמשה שמע אותה?
* האם אלוהים מאלץ את עצמו לקיים את הבטחתו?


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד}}</text>
      <sha1>8tvf7sbjeiiy7mcy737f9blpisrojit</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419224</id>
      <parentid>1419223</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T19:12:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6166" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד|הבהרה=כן|ציטוט=
כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה.}}

== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ==
ניתן להבין את המשפט הזה בצורה רחבה ביותר או צרה ביותר.

=== כַּף רַגְלְכֶם ... לָכֶם ===
אלוהים מודיע בגוף שלישי רבים מה הוא יתן לבני ישראל.&lt;br&gt;
לא ברור אם זה מוגבל רק לבני ישראל שנולדו במדבר ועומדים לכבוש את הארץ המובטחת, או שזה פונה לכל עם ישראל לעתיד ולכל הדורות: כל מה שדוד המלך יכבוש, וכל הכיבושים בעבר הירדן, ארם בצפון, ומדבר סיני בזמננו. האם כאשר אנו מבקרים בפריז, גם את זה אלוהים נותן לנו?

כיוון שאנו מקבלים שדברי אלוהים הם אמת מוחלטת, לכן חייבים להבין שאלוהים יתן לנו כאשר זה יהיה צודק ומתאים לתוכניתו - בעבר, בהווה או בעתיד. 

=== תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ===
אלוהים אומר מילים פיוטיות אולם חייבים להבין מה הוא מתכוון.
* האם בזה שישראלי אחד או שנים, יעברו בריצה קלה במקום (בהסתר), המקום מיד עבר לבעלות של בני ישראל? האם כך שמשון כבש את כל ארץ פלישתים?
* האם כאשר הצבא של בני ישראל עובר במקום, המקום ניתן לבני ישראל?
* האם הצבא צריך להלחם?
* האם כאשר הצבא דורך על צואר המקומיים, הורג או מגרש את המסרבים שידרכו עליהם, אז המקום ניתן להם?
* האם כאשר בני ישראל מתישבים במקום, מעבדים את האדמה ומקיימים את חוקי אלוהים, אז המקום ניתן להם?
'''כל התהליך הזה מתחיל בצעד אחד''', הצעד הראשון, אולם אחריו חייבים לבוא צעדים רבים נוספים. ניתן להבין שמדובר בחלק מעם ישראל, שבא בשלום או בכח למקום, שומר על חוקי אלוהים, מתנהג בהגינות אחד לשני ולגר הגר בתוכם, אז אלוהים יביא להם ברכה, והמקום יהיה שלהם, בתקופה הזאת. 

רש&quot;י טוען שמדובר במקומות נוספים מעל ומעבר להבטחה לאברם ולמשה.&lt;br&gt;
אנו רואים את ההבטחה לאברם: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל, נְהַר פְּרָת&quot; ([[בראשית טו יח]]), ולמשה: &quot;בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[דברים א ז|דברים א ז-ח]]), ופעם נוספת: &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן, מִן הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם&quot; ([[דברים יא כד]]). &lt;br&gt;
אולם, כידוע, זה לא קרה בכיבוש אלים. בני ישראל לא היו מספיק חזקים לכבוש ולדרוך בגאוה בכל האזור הזה, או אפילו להחזיק בעלות חלקית מתמשכת באזור. הברכה התקיימה בצורה אחרת: בני ישראל הצליחו להתפשט בכל העולם, להקים לעצמם שם והצלחה כלכלית בכל מקום.

=== אוּמה או אֻמָה באסלאם ===
בהתבסס על התנהגות של בני אדם, יש מחשבה שלאחר כיבוש זמני, הם חושבים שהמקום שייך להם לעולם.&lt;br&gt;
כך [[W:אסלאם|'''באסלאם''']] התפתח מושג ''''אוּמה או אֻמָה أمـّة'''' אומה, קהילה ([[W:אסלאם - מונחים|'''אסלאם - מונחים''']]), והמוסלמים טוענים שאדמה שהיתה בבעלותם חייבת לחזור לבעלותם.

ייתכן שההצדקה לחשיבה הזאת נובעת מהמשפט הזה &quot;כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו&quot;, ופעם שדרכו עליו המקום שייך להם לעד.

=== כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה ===
לא ברור למה אלוהים מצא לנכון לציין שהוא כבר הבטיח את זה למשה. &lt;br&gt;
* האם משה לא כתב את זה ויהושע לא ידע?
* מדוע אלוהים לא מזכיר את הבטחתו לאברם?
* האם ההבטחה נעשת חזקה יותר בגלל שמשה שמע אותה?
* האם אלוהים מאלץ את עצמו לקיים את הבטחתו?
נראה שהחלוקה לפסוקים אינה נכונה, והחלק הזה של המשפט קשור לפסוק הבא: &quot;כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-מֹשֶׁה, מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]). וכך התחלת המשפט היא רק דרך להתחיל את תאור הגבולות שאלוהים יעד לבני ישראל.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד}}</text>
      <sha1>f672vgn4lhrl4vvknquff85jcql9d3m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419233</id>
      <parentid>1419224</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T22:51:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>פירוש רש&quot;י</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6992" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד|הבהרה=כן|ציטוט=
כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה.}}

== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ==
ניתן להבין את המשפט הזה בצורה רחבה ביותר או צרה ביותר.

=== כַּף רַגְלְכֶם ... לָכֶם ===
אלוהים מודיע בגוף שלישי רבים מה הוא יתן לבני ישראל.&lt;br&gt;
לא ברור אם זה מוגבל רק לבני ישראל שנולדו במדבר ועומדים לכבוש את הארץ המובטחת, או שזה פונה לכל עם ישראל לעתיד ולכל הדורות: כל מה שדוד המלך יכבוש, וכל הכיבושים בעבר הירדן, ארם בצפון, ומדבר סיני בזמננו. האם כאשר אנו מבקרים בפריז, גם את זה אלוהים נותן לנו?

כיוון שאנו מקבלים שדברי אלוהים הם אמת מוחלטת, לכן חייבים להבין שאלוהים יתן לנו כאשר זה יהיה צודק ומתאים לתוכניתו - בעבר, בהווה או בעתיד. 

=== תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ===
אלוהים אומר מילים פיוטיות אולם חייבים להבין מה הוא מתכוון.
* האם בזה שישראלי אחד או שנים, יעברו בריצה קלה במקום (בהסתר), המקום מיד עבר לבעלות של בני ישראל?
* האם כאשר הצבא של בני ישראל עובר במקום, המקום ניתן לבני ישראל?
* האם הצבא צריך להלחם?
* האם כאשר הצבא דורך על צואר המקומיים, הורג או מגרש את המסרבים שידרכו עליהם, אז המקום ניתן להם?
* האם כאשר בני ישראל מתישבים במקום, מעבדים את האדמה ומקיימים את חוקי אלוהים, אז המקום ניתן להם?
'''כל התהליך הזה מתחיל בצעד אחד''', הצעד הראשון, אולם אחריו חייבים לבוא צעדים רבים נוספים. ניתן להבין שמדובר בחלק מעם ישראל, שבא בשלום או בכח למקום, שומר על חוקי אלוהים, מתנהג בהגינות אחד לשני ולגר הגר בתוכם, אז אלוהים יביא להם ברכה, והמקום יהיה שלהם, בתקופה הזאת. 

=== אוּמה או אֻמָה באסלאם ===
בהתבסס על התנהגות של בני אדם, יש מחשבה שלאחר כיבוש זמני, הם חושבים שהמקום שייך להם לעולם.&lt;br&gt;
כך [[W:אסלאם|'''באסלאם''']] התפתח מושג ''''אוּמה או אֻמָה أمـّة'''' אומה, קהילה ([[W:אסלאם - מונחים|'''אסלאם - מונחים''']]), והמוסלמים טוענים שאדמה שהיתה בבעלותם חייבת לחזור לבעלותם.

ייתכן שההצדקה לחשיבה הזאת נובעת מהמשפט הזה &quot;כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו&quot;, ופעם שדרכו עליו המקום שייך להם לעד.

=== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו ===
בפסוק הבא אלוהים מגדיר את שטח האזור שהוא יתן לבני ישראל, ככתוב: &quot;מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]), וכל זאת לאחר שהוא כבר אמר לאברם: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל, נְהַר פְּרָת&quot; ([[בראשית טו יח]]), ולמשה: &quot;בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[דברים א ז|דברים א ז-ח]]), ופעם נוספת: &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן, מִן הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם&quot; ([[דברים יא כד]]). 

אולם, כידוע, זה לא קרה בכיבוש הארץ. בני ישראל לא היו מספיק חזקים לכבוש ולדרוך בגאוה בכל האזור הזה, או אפילו להחזיק בעלות חלקית מתמשכת באזור. 
: '''רש&quot;י''' טוען שמדובר במקומות נוספים מעל ומעבר לתאור [[W:גאוגרפיה|'''הגאוגרפי''']].
ויתכן שרש&quot;י, שהיה בעל אחוזה בצרפת, קרא את הפסוק בצורה רחבה ביותר - לא באלימות, לא כממלכה ולא לזמן מוגבל, אלוהים הודיע שתבוא ברכה לבני ישראל בכל רחבי העולם, בכל מקום שתדרך כף רגלם, הם יקימו לעצמם שם, יפרסמו את אלוהי ישראל וגדולתו, ויביאו ברכה לכל גויי הארצות.

=== כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה ===
לא ברור למה אלוהים מצא לנכון לציין שהוא כבר הבטיח את זה למשה. &lt;br&gt;
* האם משה לא כתב את זה ויהושע לא ידע?
* מדוע אלוהים לא מזכיר את הבטחתו לאברם?
* האם ההבטחה נעשת חזקה יותר בגלל שמשה שמע אותה?
* האם אלוהים מאלץ את עצמו לקיים את הבטחתו?
נראה שהחלוקה לפסוקים אינה נכונה, והחלק הזה של המשפט קשור לפסוק הבא: &quot;כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-מֹשֶׁה, מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]). וכך התחלת המשפט היא רק דרך להתחיל את תאור הגבולות שאלוהים יעד לבני ישראל.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד}}</text>
      <sha1>6ytzflg6k3jn75iifiz6avef6djvp1v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419234</id>
      <parentid>1419233</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T22:56:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6999" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד|הבהרה=כן|ציטוט=
כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה.}}

== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ==
ניתן להבין את המשפט הזה בצורה רחבה ביותר או צרה ביותר.

=== כַּף רַגְלְכֶם ... לָכֶם ===
אלוהים מודיע בגוף שלישי רבים מה הוא יתן לבני ישראל.&lt;br&gt;
לא ברור אם זה מוגבל רק לבני ישראל שנולדו במדבר ועומדים לכבוש את הארץ המובטחת, או שזה פונה לכל עם ישראל לעתיד ולכל הדורות: כל מה שדוד המלך יכבוש, וכל הכיבושים בעבר הירדן, ארם בצפון, ומדבר סיני בזמננו. האם כאשר אנו מבקרים בפריז, גם את זה אלוהים נותן לנו?

כיוון שאנו מקבלים שדברי אלוהים הם אמת מוחלטת, לכן חייבים להבין שאלוהים יתן לנו כאשר זה יהיה צודק ומתאים לתוכניתו - בעבר, בהווה או בעתיד. 

=== תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ===
אלוהים אומר מילים פיוטיות אולם חייבים להבין מה הוא מתכוון.
* האם בזה שישראלי אחד או שנים, יעברו בריצה קלה במקום (בהסתר), המקום מיד עבר לבעלות של בני ישראל?
* האם כאשר הצבא של בני ישראל עובר במקום, המקום ניתן לבני ישראל?
* האם הצבא צריך להלחם?
* האם כאשר הצבא דורך על צואר המקומיים, הורג או מגרש את המסרבים שידרכו עליהם, אז המקום ניתן להם?
* האם כאשר בני ישראל מתישבים במקום, מעבדים את האדמה ומקיימים את חוקי אלוהים, אז המקום ניתן להם?
'''כל התהליך הזה מתחיל בצעד אחד''', הצעד הראשון, אולם אחריו חייבים לבוא צעדים רבים נוספים. ניתן להבין שמדובר בחלק מעם ישראל, שבא בשלום או בכח למקום, שומר על חוקי אלוהים, מתנהג בהגינות אחד לשני ולגר הגר בתוכם, אז אלוהים יביא להם ברכה, והמקום יהיה שלהם, בתקופה הזאת. 

=== אוּמה או אֻמָה באסלאם ===
בהתבסס על התנהגות של בני אדם, יש מחשבה שלאחר כיבוש זמני, הם חושבים שהמקום שייך להם לעולם.&lt;br&gt;
כך [[W:אסלאם|'''באסלאם''']] התפתח מושג ''''אוּמה או אֻמָה أمـّة'''' אומה, קהילה ([[W:אסלאם - מונחים|'''אסלאם - מונחים''']]), והמוסלמים טוענים שאדמה שהיתה בבעלותם חייבת לחזור לבעלותם.

ייתכן שההצדקה לחשיבה הזאת נובעת מהמשפט הזה &quot;כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו&quot;, ופעם שדרכו עליו המקום שייך להם לעד.

=== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו ===
בפסוק הבא אלוהים מגדיר את שטח האזור שהוא יתן לבני ישראל, ככתוב: &quot;מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]), וכל זאת לאחר שהוא כבר אמר לאברם: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל, נְהַר פְּרָת&quot; ([[בראשית טו יח]]), ולמשה: &quot;בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[דברים א ז|דברים א ז-ח]]), ופעם נוספת: &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן, מִן הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם&quot; ([[דברים יא כד]]). 

אולם, כידוע, זה לא קרה בכיבוש הארץ. בני ישראל לא היו מספיק חזקים לכבוש ולדרוך בגאוה בכל האזור הזה, או אפילו להחזיק בעלות חלקית מתמשכת באזור. 
: '''רש&quot;י''' טוען שמדובר במקומות נוספים מעל ומעבר לתאור [[W:גאוגרפיה|'''הגאוגרפי''']].
ויתכן שרש&quot;י, שהיה בעל אחוזה בצרפת, קרא את הפסוק בצורה רחבה ביותר - '''לא באלימות, לא כממלכה ולא לזמן מוגבל, אלוהים הודיע שתבוא ברכה לכל בני-ישראל, בכל רחבי העולם, בכל התקופות, בכל מקום שתדרך כף רגלם''', הם יפרסמו את אלוהי ישראל וגדולתו, ויביאו ברכה לכל גויי הארצות.

=== כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה ===
לא ברור למה אלוהים מצא לנכון לציין שהוא כבר הבטיח את זה למשה. &lt;br&gt;
* האם משה לא כתב את זה ויהושע לא ידע?
* מדוע אלוהים לא מזכיר את הבטחתו לאברם?
* האם ההבטחה נעשת חזקה יותר בגלל שמשה שמע אותה?
* האם אלוהים מאלץ את עצמו לקיים את הבטחתו?
נראה שהחלוקה לפסוקים אינה נכונה, והחלק הזה של המשפט קשור לפסוק הבא: &quot;כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-מֹשֶׁה, מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]). וכך התחלת המשפט היא רק דרך להתחיל את תאור הגבולות שאלוהים יעד לבני ישראל.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד}}</text>
      <sha1>mtv7z9k93fqpccpcijuzzvts5dt1784</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419235</id>
      <parentid>1419234</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T23:06:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7618" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד|הבהרה=כן|ציטוט=
כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה.}}

== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ==
ניתן להבין את המשפט הזה בצורה רחבה ביותר או צרה ביותר.

=== כַּף רַגְלְכֶם ... לָכֶם ===
אלוהים מודיע בגוף שלישי רבים מה הוא יתן לבני ישראל.&lt;br&gt;
לא ברור אם זה מוגבל רק לבני ישראל שנולדו במדבר ועומדים לכבוש את הארץ המובטחת, או שזה פונה לכל עם ישראל לעתיד ולכל הדורות: כל מה שדוד המלך יכבוש, וכל הכיבושים בעבר הירדן, ארם בצפון, ומדבר סיני בזמננו. האם כאשר אנו מבקרים בפריז, גם את זה אלוהים נותן לנו?

כיוון שאנו מקבלים שדברי אלוהים הם אמת מוחלטת, לכן חייבים להבין שאלוהים יתן לנו כאשר זה יהיה צודק ומתאים לתוכניתו - בעבר, בהווה או בעתיד. 

=== תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ===
אלוהים אומר מילים פיוטיות אולם חייבים להבין מה הוא מתכוון.
* האם בזה שישראלי אחד או שנים, יעברו בריצה קלה במקום (בהסתר), המקום מיד עבר לבעלות של בני ישראל?
* האם כאשר הצבא של בני ישראל עובר במקום, המקום ניתן לבני ישראל?
* האם הצבא צריך להלחם?
* האם כאשר הצבא דורך על צואר המקומיים, הורג או מגרש את המסרבים שידרכו עליהם, אז המקום ניתן להם?
* האם כאשר בני ישראל מתישבים במקום, מעבדים את האדמה ומקיימים את חוקי אלוהים, אז המקום ניתן להם?
'''כל התהליך הזה מתחיל בצעד אחד''', הצעד הראשון, אולם אחריו חייבים לבוא צעדים רבים נוספים. ניתן להבין שמדובר בחלק מעם ישראל, שבא בשלום או בכח למקום, שומר על חוקי אלוהים, מתנהג בהגינות אחד לשני ולגר הגר בתוכם, אז אלוהים יביא להם ברכה, והמקום יהיה שלהם, בתקופה הזאת. 

=== אוּמה או אֻמָה באסלאם ===
בהתבסס על התנהגות של בני אדם, יש מחשבה שלאחר כיבוש זמני, הם חושבים שהמקום שייך להם לעולם.&lt;br&gt;
כך [[W:אסלאם|'''באסלאם''']] התפתח מושג ''''אוּמה או אֻמָה أمـّة'''' אומה, קהילה ([[W:אסלאם - מונחים|'''אסלאם - מונחים''']]), והמוסלמים טוענים שאדמה שהיתה בבעלותם חייבת לחזור לבעלותם.

ייתכן שההצדקה לחשיבה הזאת נובעת מהמשפט הזה &quot;כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו&quot;, ופעם שדרכו עליו המקום שייך להם לעד.

=== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו ===
בפסוק הבא אלוהים מגדיר את שטח האזור שהוא יתן לבני ישראל, ככתוב: &quot;מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]), וכל זאת לאחר שהוא כבר אמר לאברם: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל, נְהַר פְּרָת&quot; ([[בראשית טו יח]]), ולמשה: &quot;בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[דברים א ז|דברים א ז-ח]]), ופעם נוספת: &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן, מִן הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם&quot; ([[דברים יא כד]]). 

הפסוק מזכיר את דברי אלוהים לאברם: &quot;קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ: כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה&quot; ([[ביאור:בראשית יג יז]]), והדבר נשמע כמצומם ומוגבל. ואכן במקום לעשות זאת, מיד נאמר: &quot;וַיֶּאֱהַל אַבְרָם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא&quot; ([[ביאור:בראשית יג יח]]) והוא לא התהלך.

ואכן, כידוע, יהושע לא עשה מאמץ לדרוך בכל מקום בארץ, ולא הצליח לכבוש את כל השטח. בני ישראל לא היו מספיק חזקים לכבוש ולדרוך בגאוה בכל האזור הזה, או אפילו להחזיק בעלות חלקית מתמשכת באזור. 

: '''רש&quot;י''' טוען שהפסוק רומז על מקומות נוספים, מעל ומעבר לתאור [[W:גאוגרפיה|'''הגאוגרפי''']].
ייתכן שרש&quot;י, שהיה בעל אחוזה בצרפת, קרא את הפסוק בצורה רחבה ביותר - '''לא באלימות, לא כממלכה ולא לזמן מוגבל, אלוהים הודיע שתבוא ברכה לכל בני-ישראל, בכל רחבי העולם, בכל התקופות, בכל מקום שתדרך כף רגלם''', הם יפרסמו את אלוהי ישראל וגדולתו, ויביאו ברכה לכל גויי הארצות.

=== כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה ===
לא ברור למה אלוהים מצא לנכון לציין שהוא כבר הבטיח את זה למשה. &lt;br&gt;
* האם משה לא כתב את זה ויהושע לא ידע?
* מדוע אלוהים לא מזכיר את הבטחתו לאברם?
* האם ההבטחה נעשת חזקה יותר בגלל שמשה שמע אותה?
* האם אלוהים מאלץ את עצמו לקיים את הבטחתו?
נראה שהחלוקה לפסוקים אינה נכונה, והחלק הזה של המשפט קשור לפסוק הבא: &quot;כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-מֹשֶׁה, מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]). וכך התחלת המשפט היא רק דרך להתחיל את תאור הגבולות שאלוהים יעד לבני ישראל.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד}}</text>
      <sha1>l91q7xtkw1vlr3v4cybu4o56bjt4slt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419236</id>
      <parentid>1419235</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T23:12:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7644" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד|הבהרה=כן|ציטוט=
כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה.}}

== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ==
ניתן להבין את המשפט הזה בצורה רחבה ביותר או צרה ביותר.

=== כַּף רַגְלְכֶם ... לָכֶם ===
אלוהים מודיע בגוף שלישי רבים מה הוא יתן לבני ישראל.&lt;br&gt;
לא ברור אם זה מוגבל רק לבני ישראל שנולדו במדבר ועומדים לכבוש את הארץ המובטחת, או שזה פונה לכל עם ישראל לעתיד ולכל הדורות: כל מה שדוד המלך יכבוש, וכל הכיבושים בעבר הירדן, ארם בצפון, ומדבר סיני בזמננו. האם כאשר אנו מבקרים בפריז, גם את זה אלוהים נותן לנו?

כיוון שאנו מקבלים שדברי אלוהים הם אמת מוחלטת, לכן חייבים להבין שאלוהים יתן לנו כאשר זה יהיה צודק ומתאים לתוכניתו - בעבר, בהווה או בעתיד. 

=== תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ===
אלוהים אומר מילים פיוטיות אולם חייבים להבין מה הוא מתכוון.
* האם בזה שישראלי אחד או שנים, יעברו בריצה קלה במקום (בהסתר), המקום מיד עבר לבעלות של בני ישראל?
* האם כאשר הצבא של בני ישראל עובר במקום, המקום ניתן לבני ישראל?
* האם הצבא צריך להלחם?
* האם כאשר הצבא דורך על צואר המקומיים, הורג או מגרש את המסרבים שידרכו עליהם, אז המקום ניתן להם?
* האם כאשר בני ישראל מתישבים במקום, מעבדים את האדמה ומקיימים את חוקי אלוהים, אז המקום ניתן להם?
'''כל התהליך הזה מתחיל בצעד אחד''', הצעד הראשון, אולם אחריו חייבים לבוא צעדים רבים נוספים. ניתן להבין שמדובר בחלק מעם ישראל, שבא בשלום או בכח למקום, שומר על חוקי אלוהים, מתנהג בהגינות אחד לשני ולגר הגר בתוכם, אז אלוהים יביא להם ברכה, והמקום יהיה שלהם, בתקופה הזאת. 

=== אוּמה או אֻמָה באסלאם ===
בהתבסס על התנהגות של בני אדם, יש מחשבה שלאחר כיבוש זמני, הם חושבים שהמקום שייך להם לעולם.&lt;br&gt;
כך [[W:אסלאם|'''באסלאם''']] התפתח מושג ''''אוּמה או אֻמָה أمـّة'''' אומה, קהילה ([[W:אסלאם - מונחים|'''אסלאם - מונחים''']]), והמוסלמים טוענים שאדמה שהיתה בבעלותם חייבת לחזור לבעלותם.

ייתכן שההצדקה לחשיבה הזאת נובעת מהמשפט הזה &quot;כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו&quot;, ופעם שדרכו עליו המקום שייך להם לעד.

=== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו ===
בפסוק הבא אלוהים מגדיר את שטח האזור שהוא יתן לבני ישראל, ככתוב: &quot;מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]), וכל זאת לאחר שהוא כבר אמר לאברם: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל, נְהַר פְּרָת&quot; ([[בראשית טו יח]]), ולמשה: &quot;בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[דברים א ז|דברים א ז-ח]]), ופעם נוספת: &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן, מִן הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם&quot; ([[דברים יא כד]]). 

הפסוק מזכיר את דברי אלוהים לאברם: &quot;קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ: כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה&quot; ([[ביאור:בראשית יג יז]]), אולם במקום לעשות זאת, אברם לא התהלך אלא התישב, ככתוב: &quot;וַיֶּאֱהַל אַבְרָם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא&quot; ([[ביאור:בראשית יג יח]]).

ואכן, כידוע, גם יהושע לא עשה מאמץ לדרוך בכל מקום בארץ, ולא הצליח לכבוש את כל השטח. בני ישראל לא היו מספיק חזקים לכבוש ולדרוך בגאוה בכל האזור הזה, או אפילו להחזיק בעלות חלקית מתמשכת באזור. 

: '''רש&quot;י''' טוען שהפסוק רומז על מקומות נוספים, מעל ומעבר לתאור [[W:גאוגרפיה|'''הגאוגרפי''']].
ייתכן שרש&quot;י, שהיה בעל אחוזה ויקב יין בצרפת, קרא את הפסוק בצורה רחבה ביותר - '''לא באלימות, לא כממלכה ולא לזמן מוגבל, אלוהים הודיע שתבוא ברכה לכל בני-ישראל, בכל רחבי העולם, בכל התקופות, &quot;[ב]כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף&quot; רגלם ''', הם יפרסמו את אלוהי ישראל וגדולתו, ויביאו ברכה לכל גויי הארצות.

=== כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה ===
לא ברור למה אלוהים מצא לנכון לציין שהוא כבר הבטיח את זה למשה. &lt;br&gt;
* האם משה לא כתב את זה ויהושע לא ידע?
* מדוע אלוהים לא מזכיר את הבטחתו לאברם?
* האם ההבטחה נעשת חזקה יותר בגלל שמשה שמע אותה?
* האם אלוהים מאלץ את עצמו לקיים את הבטחתו?
נראה שהחלוקה לפסוקים אינה נכונה, והחלק הזה של המשפט קשור לפסוק הבא: &quot;כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-מֹשֶׁה, מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]). וכך התחלת המשפט היא רק דרך להתחיל את תאור הגבולות שאלוהים יעד לבני ישראל.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד}}</text>
      <sha1>7rr1vv79jh192rvi3akw2hw49z8p08j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419244</id>
      <parentid>1419236</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T00:01:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7666" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד|הבהרה=כן|ציטוט=
כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה.}}

== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ==
ניתן להבין את המשפט הזה בצורה רחבה ביותר או צרה ביותר.

=== כַּף רַגְלְכֶם ... לָכֶם ===
אלוהים מודיע בגוף שלישי רבים מה הוא יתן לבני ישראל.&lt;br&gt;
לא ברור אם זה מוגבל רק לבני ישראל שנולדו במדבר ועומדים לכבוש את הארץ המובטחת, או שזה פונה לכל עם ישראל לעתיד ולכל הדורות: כל מה שדוד המלך יכבוש, וכל הכיבושים בעבר הירדן, ארם בצפון, ומדבר סיני בזמננו. האם כאשר אנו מבקרים בפריז, גם את זה אלוהים נותן לנו?

כיוון שאנו מקבלים שדברי אלוהים הם אמת מוחלטת, לכן חייבים להבין שאלוהים יתן לנו כאשר זה יהיה צודק ומתאים לתוכניתו - בעבר, בהווה או בעתיד. 

=== תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם ===
אלוהים אומר מילים פיוטיות אולם חייבים להבין מה הוא מתכוון.
* האם בזה שישראלי אחד או שנים, יעברו בריצה קלה במקום (בהסתר), המקום מיד עבר לבעלות של בני ישראל?
* האם כאשר הצבא של בני ישראל עובר במקום, המקום ניתן לבני ישראל?
* האם הצבא צריך להלחם?
* האם כאשר הצבא דורך על צואר המקומיים, הורג או מגרש את המסרבים שידרכו עליהם, אז המקום ניתן להם?
* האם כאשר בני ישראל מתישבים במקום, מעבדים את האדמה ומקיימים את חוקי אלוהים, אז המקום ניתן להם?
'''כל התהליך הזה מתחיל בצעד אחד''', הצעד הראשון, אולם אחריו חייבים לבוא צעדים רבים נוספים. ניתן להבין שמדובר בחלק מעם ישראל, שבא בשלום או בכח למקום, שומר על חוקי אלוהים, מתנהג בהגינות אחד לשני ולגר הגר בתוכם, אז אלוהים יביא להם ברכה, והמקום יהיה שלהם, בתקופה הזאת. 

=== אוּמה או אֻמָה באסלאם ===
בהתבסס על התנהגות של בני אדם, יש מחשבה שלאחר כיבוש זמני, הם חושבים שהמקום שייך להם לעולם.&lt;br&gt;
כך [[W:אסלאם|'''באסלאם''']] התפתח מושג ''''אוּמה או אֻמָה أمـّة'''' אומה, קהילה ([[W:אסלאם - מונחים|'''אסלאם - מונחים''']]), והמוסלמים טוענים שאדמה שהיתה בבעלותם חייבת לחזור לבעלותם.

ייתכן שההצדקה לחשיבה הזאת נובעת מהמשפט הזה &quot;כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו&quot;, ופעם שדרכו עליו המקום שייך להם לעד.

=== כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו ===
בפסוק הבא אלוהים מגדיר את שטח האזור שהוא יתן לבני ישראל, ככתוב: &quot;מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]), וכל זאת לאחר שהוא כבר אמר לאברם: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל, נְהַר פְּרָת&quot; ([[בראשית טו יח]]), ולמשה: &quot;בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[דברים א ז|דברים א ז-ח]]), ופעם נוספת: &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן, מִן הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם&quot; ([[דברים יא כד]]). 

הפסוק מזכיר את דברי אלוהים לאברם: &quot;קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ: כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה&quot; ([[ביאור:בראשית יג יז]]), אולם במקום לעשות זאת, אברם לא התהלך אלא התישב, ככתוב: &quot;וַיֶּאֱהַל אַבְרָם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא&quot; ([[ביאור:בראשית יג יח]]).

ואכן, כידוע, גם יהושע לא עשה מאמץ לדרוך בכל מקום בארץ, ולא הצליח לכבוש את כל השטח. בני ישראל לא היו מספיק חזקים לכבוש ולדרוך בגאוה בכל האזור הזה, או אפילו להחזיק בעלות חלקית מתמשכת באזור. 

: '''רש&quot;י''' טוען שהפסוק רומז שאלוהים יתן גם מקומות נוספים, מעל ומעבר לתאור [[W:גאוגרפיה|'''הגאוגרפי''']].
ייתכן שרש&quot;י, שהיה בעל אחוזה ויקב יין בצרפת, קרא את הפסוק בצורה רחבה ביותר - '''לא באלימות, לא כממלכה ולא לזמן מוגבל, אלוהים הודיע שתבוא ברכה לכל בני-ישראל, בכל רחבי העולם, בכל התקופות, &quot;[ב]כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף&quot; רגלם ''', הם יפרסמו את אלוהי ישראל וגדולתו, ויביאו ברכה לכל גויי הארצות.

=== כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה ===
לא ברור למה אלוהים מצא לנכון לציין שהוא כבר הבטיח את זה למשה. &lt;br&gt;
* האם משה לא כתב את זה ויהושע לא ידע?
* מדוע אלוהים לא מזכיר את הבטחתו לאברם?
* האם ההבטחה נעשת חזקה יותר בגלל שמשה שמע אותה?
* האם אלוהים מאלץ את עצמו לקיים את הבטחתו?
נראה שהחלוקה לפסוקים אינה נכונה, והחלק הזה של המשפט קשור לפסוק הבא: &quot;כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-מֹשֶׁה, מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot; ([[ביאור:יהושע א ד]]). וכך התחלת המשפט היא רק דרך להתחיל את תאור הגבולות שאלוהים יעד לבני ישראל.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ב|ג|א ד}}</text>
      <sha1>qa16mt5kldy9rcxy7z9bcon0d90ib0n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת ביאור:מעומד/חזל/משנה/כתובות/פרק ד</title>
    <ns>107</ns>
    <id>470343</id>
    <revision>
      <id>1419226</id>
      <timestamp>2022-08-21T19:20:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>/* השלמה נדרשת */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="319" xml:space="preserve">== השלמה נדרשת ==

שאר הפרק. 

וכן: תוספתא, ברייתות בבלי, ברייתות ירושלמי. מדרשי הלכה. -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] ♫ [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ה באב ה'תשפ&quot;ב •  22:20, 21 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>6rml9ppkt8oise9b4o8o72558t1o2st</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470344</id>
    <revision>
      <id>1419237</id>
      <timestamp>2022-08-22T00:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1347328] כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13785" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ד–1984}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 2370|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 218|תיקון}}, {{ח:תיבה|630|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 342|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 882|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 874|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 60|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1384|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בהתאם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 24|לסעיף 24(2)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה|לחוק־יסוד: השפיטה}}, ובתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 7|סעיף 7(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|לחוק השופטים, התשי״ג–1953}} (להלן – החוק), קובעת הועדה לבחירת שופטים (להלן – ועדת הבחירה) כללים מנחים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שאלון“ – טופס שאלות למבקש שאושר בידי נשיא בית המשפט העליון ובידי שר המשפטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל בתי המשפט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – עורך דין שהביע רצונו להתמנות שופט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד“ – שופט או מבקש ששר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון או שלושה חברי ועדת הבחירה כאחד, הציעו מינויו לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 7|סעיף 7(ב) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט“ – שופט של בית משפט שלום, שופט של בית משפט מחוזי, שופט של בית דין לעבודה או שופט תעבורה.

{{ח:סעיף|2|מסמכים שיגיש מבקש|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בקשת מבקש תיערך בכתב ותוגש למנהל.
{{ח:תת|(ב)}} כל מבקש ימלא שאלון שימסור לו המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה יצורפו פרסומים שפרסם המבקש וכל חיבור או מסמך אחרים אותם ראה לנכון להביא לפני הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} לבקשה יצורף גיליון ציונים מהמוסד שבו למד המבקש לימודי משפטים, זולת אם גיליון הציונים אינו ברשומו של המבקש ואין ביכולתו להשיגו.

{{ח:סעיף|3|המצאת פסקי דין|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שופט של בית משפט שלום או שופט תעבורה, המבקש להתמנות שופט של בית משפט מחוזי, ושופט של בית דין אזורי לעבודה המבקש להתמנות לשופט בית הדין הארצי לעבודה, ימציא לבחירת המנהל כעשרה פסקי דין שנתן במהלך כהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יעביר עותקים של פסקי הדין והפרסומים לעיונם של חברי ועדת הבחירה שהם שופטים ולכל חבר הועדה אחר שביקש זאת.

{{ח:סעיף|4|בחירת ועדת משנה|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} ועדת הבחירה תבחר מבין חבריה ועדת משנה אחת או יותר שחבריה שלושה או יותר, ובה לפחות אחד מאלה: שופט בית המשפט העליון שישמש יושב ראש הועדה, חבר הכנסת ונציג לשכת עורכי הדין; נכלל יותר משופט אחד בועדה יכהן הבכיר ביניהם כיושב ראש הועדה.

{{ח:סעיף|5|זימון מבקש לפני ועדת המשנה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה המנהל כי נתקיימו במבקש תנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק}}, יזמן את המבקש להופיע לפני ועדת המשנה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המשנה רשאית לשוב ולזמן את המבקש להופיע לפניה כל אימת שתמצא זאת לנכון.

{{ח:סעיף|6|זימון שופט לפני ועדת המשנה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שופט יזומן להופיע לפני ועדת המשנה אם דרש זאת מי שמוסמך על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|החוק}} להציע מועמדים או אם ביקש זאת השופט עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} שופט שהוא מועמד לכהונה בבית המשפט העליון יזומן להופיע לפני ועדת המשנה.

{{ח:סעיף|6א|השתתפות בישיבות ועדת המשנה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} כל חבר בוועדת הבחירה רשאי להשתתף בישיבות ועדת המשנה.

{{ח:סעיף|6ב|הופעת שופט לפני ועדת המשנה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} שופט בית משפט שלום המועמד לכהונה כשופט של בית משפט מחוזי, יופיע לפני ועדת המשנה לאחר שפורסמה ברשומות הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב}} בדבר מועמדותו ולפני שוועדת הבחירה התכנסה לדון במועמדות.

{{ח:סעיף|7|רישום פרוטוקול וחוות דעת של ועדת המשנה}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדת המשנה ירשום בפרוטוקול דיוניה את הסיווג שנתנה למבקש ויערוך בכתב את חוות דעתה של ועדת המשנה.

{{ח:סעיף|8|רשימת מבקשים}}
{{ח:ת}} המנהל ימציא לועדת הבחירה רשימה של מבקשים, ערוכה לפי הערכאות שמבקשים להתמנות להן, שתכלול פרטים אישיים של כל מבקש, מועד הופעתו לפני ועדת המשנה והפרטים שנרשמו לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בפרוטוקול ועדת המשנה.

{{ח:סעיף|9|מועמדים|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} על המועמדים יחולו ההוראות הבאות:
{{ח:תת|(1)}} המוסמכים להציעם, יודיעו למנהל את שמותיהם;
{{ח:תת|(2)}} המנהל יזמן את המבקש להופיע לפני ועדת המשנה – אם טרם הופיע לפניה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} – שבועיים לפחות לפני מועד ישיבת ועדת הבחירה;
{{ח:תת|(3)}} לפני מועד ישיבתה של ועדת הבחירה יביא המנהל לידיעת חבריה את שמות המועמדים;
{{ח:תת|(4)}} בישיבת ועדת הבחירה ישמיע יושב ראש ועדת המשנה את חוות דעתה של ועדת המשנה על המועמד, ואם יושב ראש ועדת המשנה שוב אינו חבר ועדת הבחירה יקרא יושב ראש ועדת הבחירה את חוות דעתה של ועדת המשנה;
{{ח:תת|(5)|(א)}} יושב ראש ועדת הבחירה ימסור לחברי ועדת הבחירה 10 ימים לפחות לפני מועד ישיבת ועדת הבחירה את חוות הדעת על המועמד שלוקטו בידו או מטעמו שעובר לישיבה, ובהן דעתם של נשיא בית המשפט המחוזי ונשיא בית משפט השלום במחוז מגוריו של מועמד, וכן דעתם של שופטים אחרים, של הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז האמור ושל כל גורם אחר שהמנהל ראה לנכון לבקש את חוות דעתו או שהמועמד ציין אותו בבקשתו וכן מידע רלוונטי שנתקבל על פי פסקת משנה (ב) {{ח:פנימי|סעיף 11|וסעיפים 11}} {{ח:פנימי|סעיף 11ב|ו־11ב(ב)}};
{{ח:תתת|(ב)}} היה המועמד עובד המדינה או עובד השירות הציבורי, יבקש המנהל את חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או המנהל הכללי של משרד המשפטים.

{{ח:סעיף|10|הופעת מועמד|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} מועמד יזומן להופיע לפני ועדת הבחירה במליאתה אם דרש זאת מי שמוסמך על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|החוק}} להציע מועמדים.

{{ח:סעיף|11|בדיקת רישומים פליליים ומשמעתיים}}
{{ח:ת}} לא יובא ענינו של מועמד לדיון לפני ועדת הבחירה אלא לאחר שהמנהל קיבל לגביו מידע מעודכן מן המשטרה ומשירות הבטחון הכללי, אם היו נגד המבקש הליכים משפטיים בבתי המשפט או בבתי דין ולאחר שבדק עם לשכת עורכי הדין אם היו הליכים משמעתיים של הלשכה נגדו; מידע כאמור יתייחס גם לזיכויים בדין ולתיקים תלויים ועומדים.

{{ח:סעיף|11א|מבחנים|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} התכונות העיקריות הנבדקות והנשקלות לגבי מועמד, ואשר לגביהן מתבקשת גם תגובת מחווי הדעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(5)}}, הן אלה:
{{ח:תת|(1)}} ידע ומיומנות בתחום המשפט כולל בקיאות משפטית, רב־גוניות בתחומי המשפט השונים, תפיסה משפטית, יסודיות בהכנת החומר המשפטי;
{{ח:תת|(2)}} כושר הבעה וניסוח בכתב ובעל־פה;
{{ח:תת|(3)}} יעילות וכושר ביצוע, לרבות כושר ארגון וניהול, סדר בעבודה, דייקנות, כולל עמידה בלוח זמנים, חריצות, גישה עניינית ותכליתית לעבודה, יעילות והספק בעבודה;
{{ח:תת|(4)}} סמכותיות וכושר לנהל דיון, כושר החלטה והכרעה, ישוב הדעת, הבחנה בין עיקר לבין טפל, התחשבות בכל הנתונים, והיכולת להגיע להחלטות נכונות;
{{ח:תת|(5)}} מזג שיפוטי המתבטא, בין היתר, בסבלנות, בסובלנות, בפתיחות ואופי יציב; שקט נפשי, יכולת עמידה בלחצים, יכולת ליצירת קשר עם אנשים; גינוני משפט;
{{ח:תת|(6)}} אינטגריטי, יושר אינטלקטואלי, הגינות כלפי הזולת, אמות מידה מוסריות, עצמאות בחשיבה ואי־תלות;
{{ח:תת|(7)}} חוכמה ותבונה;
{{ח:תת|(8)}} תדמית המועמד בעיני הזולת בתחום המקצועי ובחיי היומיום;
{{ח:תת|(9)}} מוטיבציה.

{{ח:סעיף|11ב|פרסום שמות מועמדים|תיקון: תשנ״ז, תשס״ז, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יובא עניינו של מועמד לדיון בפני ועדת הבחירה אלא לאחר שהודעה בדבר היותו מועמד פורסמה ברשומות 45 ימים לפחות לפני המועד הקבוע לדיון במועמדותו.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם רשאי, בתוך 20 ימים ממועד פרסום שמות המועמדים כאמור בכלל משנה (א), לפנות לועדת הבחירה בבקשה מנומקת שלא לבחור במועמד לכהונת שופט, והועדה תנהג בבקשה לפי שיקול דעתה.

{{ח:סעיף|12|פרוטוקול דיוני ועדת הבחירה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} בכל ישיבה של ועדת הבחירה ייערך פרוטוקול אשר ישקף את עיקרי הדברים שנאמרו, לרבות שמות המועמדים שעניינם נדון, תוצאות ההצבעה לגביהם והחלטותיה של הוועדה; נדון עניין אישי של מועמד, יירשמו עיקרי הדברים בלי לפרטם.

{{ח:סעיף|13|פרסום החלטה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} מיד לאחר קבלת החלטתה תפרסם ועדת הבחירה הודעה על החלטתה.

{{ח:סעיף|13א||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14|בדיקות}}
{{ח:ת}} לא יובא ענינו של מבקש, שעל מינויו הומלץ, בפני נשיא המדינה לשם מינויו אלא לאחר שהמועמד עמד בבדיקת כושר רפואי כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 29|בסעיף 29(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף|15|סודיות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} דיוניה של ועדת הבחירה ושל ועדותיה ותכנם של השאלונים שהובאו בפני חבריה לצורך הדיונים הם סודיים ולא יגלה משתתף לאיש פרטים עליהם זולת פרוטוקולים שאינם עוסקים במועמדים או בענינים אישיים וזולת דבר המלצתה של הועדה על מינויו של פלוני, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת, דרך כלל או לענין מסוים.

{{ח:חתימות|כ״ו בתמוז התשמ״ד (26 ביולי 1984)}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים&lt;br&gt;יושב ראש הועדה לבחירת שופטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4mzj7gkwui0l1896iv8812347dvzf43</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470345</id>
    <redirect title="שיחה:כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)" />
    <revision>
      <id>1419238</id>
      <timestamp>2022-08-22T00:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="112" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]</text>
      <sha1>nwiveqkokx1xosxgorzcixplj39cu62</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470346</id>
    <revision>
      <id>1419239</id>
      <timestamp>2022-08-22T00:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ד/משנה ו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470347</id>
    <revision>
      <id>1419245</id>
      <timestamp>2022-08-22T00:17:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>עד סוף המשנה!</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17387" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו'}}

{{דפוס וילנא|כתובות|מט|א|(לפני המשנה, הנמצאת בסוף העמוד)}}

= רקע מתוך הספרות התנאיית =
תוספתא: (להשלים)

= מסכת כתובות פרק רביעי משנה ו =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
::האב אינו חייב במזונות בתו! 

::זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה: 
::הבנים יירשו והבנות יזונו. 
::מה הבנים - אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב? 
::אף הבנות - אין ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן. 

= תלמוד בבלי על מסכת כתובות פרק ד משנה ו =
{{ביאור:מעומד:גמרא}}

== בירור החובה והמצווה לאור מקורות תנאיים ==
{{רן|
במזונות בתו - הוא דאינו חייב.  
הא במזונות בנו - חייב? 

בתו נמי: חובה הוא דליכא, 
הא מצוה - איכא? 

מני מתניתין? לא רבי מאיר לא רבי יהודה ולא רבי יוחנן בן ברוקא?! 
דתניא: 
::'''מצוה לזון את הבנות''', קל וחומר לבנים דעסקי בתורה 
::::- דברי רבי מאיר. 

::::רבי יהודה אומר: 
::'''מצוה לזון את הבנים''', וקל וחומר לבנות - משום זילותא. 

::::רבי יוחנן בן ברוקא אומר: 
::חובה לזון את הבנות לאחר מיתת אביהן, 
::אבל בחיי אביהן '''אלו ואלו אינן ניזונין'''. 

מני מתניתין?! 
אי רבי מאיר? הא אמר בנים מצוה?! 
אי רבי יהודה? הא אמר בנים נמי מצוה? 
אי רבי יוחנן בן ברוקא? אפילו מצוה נמי ליכא!! 

}}
{{דפוס וילנא|כתובות|מט|ב|דאפילו בתו - חובה הוא דליכא, הא מצווה איכא.}}
{{רן|
איבעית אימא רבי מאיר, איבעית אימא ר' יהודה, איבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא. 
איבעית אימא ר' מאיר, והכי קאמר: 
::&quot;האב אינו '''חייב''' במזונות בתו&quot; - והוא הדין לבנו. 
::הא '''מצוה  בבתו''' - איכא! קל וחומר {{ב|לבנים|הלומדים תורה}}. 
והאי דקתני בתו? הא קמ&quot;ל דאפילו בתו '''חובה''' הוא דליכא - הא מצוה איכא. 

ואיבעית אימא ר' יהודה. והכי קאמר: 
::&quot;האב אינו '''חייב''' {{ב|במזונות בתו|למרות שעלול להיות ניוול}}&quot; - וכל שכן לבנו. 
::הא '''מצוה בבנו''' - איכא,  וקל וחומר {{ב|לבנות|שעלולות להתנוול}}. 
והא דקתני בתו? הא קא משמע לן דאפילו {{ב|בתו|שעלולה להתנוול}} חובה ליכא. 

ואיבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא. והכי קאמר: 
::&quot;אינו '''חייב''' במזונות בתו&quot; - והוא הדין לבנו, 
::והוא הדין '''דאפילו מצוה נמי ליכא'''. 
ואיידי דבנות - לאחר מיתת אביהן - חובה, 
תנא נמי: &quot;אינו חייב.&quot; 
}}

== תקנות הזנת בנות וההלכה ==
{{רן|
אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש, משום רבי יהודה בר חנינא: 
::באושא התקינו 
::שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים. 

איבעיא להו הלכתא כוותיה או אין הלכתא כוותיה? 
תא שמע:  
::כי הוה אתו לקמיה '''דרב יהודה''', אמר להו: 
::{{ב|יארוד|ערוד - חיה מדברית מסוכנת}} ילדה, {{ב|ואבני מתא|ועל בני העיר}} {{ב|שדיא|זורק (את האחריות)}}?! 

[[תמונה:CrowStealingEgg.jpg|ממוזער|שמאל|150px|עורב גונב ביצים מתוך קן לאחר שהבריח את האם]]
{{הע-שמאל|יתכן שבעורב הידידותי מדובר בקאקים, המתוארים בספרו של הנאצי קונרד לורנץ, טבעת המלך שלמה. [https://www.youtube.com/watch?v=LF77qpbvkxo בסרטון יוטיוב זה] נראים עורבים ייחודיים לאחד מאיי האוקיאנוס השקט. אלו מסייעים לגוזליהם כקהילה ולא רק כהורים. הסרט מציג את העורב הבנאי של יפן, המתמודד מול יחידות אנושיות לסילוק קינים של חברת הרכבת שם. בחלק מהעורבים הגוזלים נותרים עם ההורים במשך חמש שנים! יש להם מילים שונות לאזהרה מפני חתול, אדם, ועיט. יש להם שני סוגי שפה לשימוש ציבורי ופרטי.}}
כי הוה אתו לקמיה '''דרב חסדא''', אמר להו: 
::{{ב|כפו ליה|קשרו לו}} {{ב|אסיתא|סלסלת מזון}} {{ב|בצבורא|בציבור - כדי לבייש אותו}} 
::וליקום ולימא: {{ב|עורבא בעי בניה|העורב רוצה את בניו}}! וההוא גברא לא בעי בניה!! 

ועורבא בעי בניה? 
}}
{{הע-שמאל|במזמור ברכי נפשי: תוך תיאור הטבע הנפלא: &quot;נותן לבהמה לַחְמָה...&quot; כלומר מביא לבהמת הבר באופן טבעי את המזון שהיא צריכה}}
{{רן|
והכתיב:  &quot;...{{ב|לבני עורב אשר יקראו|כלומר לא ההורים מביאים להם את המזון אלא הקב&quot;ה מאכיל אותם בדרך הטבע}}!&quot;  
לא קשיא. הא {{ב|בחיורי|עורבים אפורות, אולי הכוונה לקאקים הנחשבים יותר ידידותיים, אם כי הם רוצחים את חוליהם וזקניהם}} הא {{ב|באוכמי|בעורב השחור - הנודע באכזריותו כלפי גוזלים, גם מבני מינו}}.  

כי הוה אתי לקמיה דרבא, אמר ליה: 
::ניחא לך דמיתזני בניך מצדקה?!! 

ולא אמרן אלא דלא אמיד. 
אבל אמיד? כפינן ליה על כרחיה!! 
כי הא דרבא, 
כפייה {{ב|לרב נתן בר אמי|בגירסת התלמוד שנשמרה לצורך צנזורה בותיקן: לבר אמר, בלי &quot;רב נתן&quot;}}, ואפיק מיניה ד' מאה זוזי לצדקה. 

אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש: 
::באושא התקינו: 
::הכותב כל נכסיו לבניו, 
::הוא ואשתו נזונים מהם. 

מתקיף לה רבי זירא, ואיתימא רבי שמואל בר נחמני: 
::גדולה מזו אמרו - אלמנתו נזונת מנכסיו. 
::הוא ואשתו מיבעיא? 
דשלח רבין באיגרתיה: 
::מי שמת והניח אלמנה ובת? - אלמנתו: ניזונת מנכסיו. 
::נישאת הבת? - אלמנתו ניזונת מנכסיו. 
::מתה הבת? 
::אמר רבי יהודה, בן אחותו של רבי יוסי בר חנינא: 
::על ידי היה מעשה!! ואמרו: ...- אלמנתו ניזונת מנכסיו. 
הוא ואשתו מיבעיא? 

מהו דתימא: התם - הוא דליכא דטרח. 
אבל הכא? נטרח לדידיה ולדידה?! 
קא משמע לן.  
}}
{{דפוס וילנא|כתובות|נ|א|??}}
{{רן|

איבעיא להו: הלכתא כוותיה או לית הלכתא כוותיה? 
תא שמע! 
::דרבי חנינא ור' יונתן הוו קיימי... 
::אתא ההוא גברא, גחין ונשקיה לר' יונתן אכרעיה. 
::אמר ליה ר' חנינא: מאי האי?! 
::אמר ליה:  כותב נכסיו לבניו הוא. ועשיתינהו לזניה! 
}}
[[תמונה:Lasagna (1).jpg|ממוזער|שמאל|250px|ועשיתינהו לזניה!]]
{{רן|
אי אמרת בשלמא לאו דינא, משום הכי עשיינהו! 
אלא אי אמרת דינא! - עשיינהו בעי? 
}}

== עוד תקנות בעניין אישור שימוש בקופת החסד הציבורית ==
{{רן|
א&quot;ר אילעא: 
::באושא התקינו: 
::{{ב|המבזבז|הנותן לצדקה}}? - אל יבזבז יותר מחומש. 

תניא נמי הכי: 
::המבזבז? - אל יבזבז יותר מחומש, שמא יצטרך לבריות. 
::ומעשה באחד שבקש לבזבז ... ולא הניח לו חבירו, 
ומנו? רבי ישבב, 
ואמרי לה רבי ישבב, ולא הניחו חבירו - ומנו? רבי עקיבא. 

אמר רב נחמן ואיתימא רב אחא בר יעקב: 
::מאי קרא? {{קטן|[[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/כח|נדר יעקב בבית אל אחרי הבריחה מחרן]]}} 
::וכל אשר תתן לי? עשר אעשרנו לך. 

והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא? 
אמר רב אשי: אעשרנו לבתרא כי קמא. 

אמר רב שימי בר אשי: 
ושמועות הללו מתמעטות והולכות. וסימניך '''קטנים כתבו ובזבזו'''. 

אמר רב יצחק: 
::באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה. 
::מכאן ואילך יורד עמו לחייו. 
{{ב|איני?!|הן היא?!  כך הוא?}}
והא אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: 
::בציר מבר שית לא תקביל. 
::בר שית - קביל וספי ליה כתורא. 

אין! ספי ליה כתורא, מיהו אינו יורד עמו לחייו, עד לאחר שתים עשרה שנה. 
ואב&quot;א לא קשיא. הא? למקרא. הא? למשנה. 
דאמר אביי: אמרה לי אם: 
::בר שית למקרא. 
::בר עשר למשנה. 
::בר תליסר לתעניתא מעת לעת. 
::ובתינוקת? בת תריסר. 

אמר אביי: אמרה לי אם: 
::האי בר שית, 
::- דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית - לא חיי! 
::מאי אסותיה? מררתא דדיה חיורתא, בשיכרא, נשפייה ונשקייה. 
}}
[[תמונה:Deathstalker_(Leiurus_quinquestriatus)_6.jpg|ממוזער|שמאל|250px|עקצן (עקרב) צהוב בישראל]]
{{הע-שמאל|[https://www.youtube.com/watch?v=DE60ig0CIZc ילד שאחיו מת מעקיצת עקרב, קיבל טיפול שפותח במקסיקו וחייו ניצלו]}}
{{רן|
::האי בר שתא, דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלם שתא - לא חיי. 
::מאי אסותיה? אצותא דדיקלא במיא. נשפייה ונשקייה. 
}}


{{הע-שמאל|גרסת כתבי היד והדפוסים הישנים עדיפה כאן, ונראה שבדפוס וילנא השתבש:{{ש}}
...ותרווייהו איתנהו:  הא דכחיש. הא דבריא.}}
{{רן|
אמר רב קטינא: 
::כל המכניס את בנו פחות מבן שש? רץ אחריו ואינו מגיעו!
איכא דאמרי: 
::- חביריו רצין אחריו ואין מגיעין אותו. 
ותרוייהו איתנהו: חליש וגמיר. 
איבעית אימא: הא דכחיש, הא דבריא. 

אמר רבי יוסי בר חנינא: 
::באושא התקינו: האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה? 
::הבעל מוציא מיד הלקוחות! 

אשכחיה רב יצחק בר יוסף לר' אבהו, דהוה קאי באוכלוסא דאושא. 
אמר ליה: מאן מרה דשמעתא דאושא? 
אמר ליה: 
רבי יוסי בר חנינא. 
- תנא מיניה ארבעין זימנין, ודמי ליה כמאן דמנחא ליה בכיסתיה:
}}

== המשך עניין הזנת הילדות והילדים ==
{{רן|
::'''אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת'''. 
::- וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת? 

::דרשו רבותינו שביבנה, ואמרי לה רבי אליעזר: 
::זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים. 
::רבי שמואל בר נחמני אמר: 
::זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן 

::'''הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד'''. 
::רב הונא ורב חסדא: 
::חד אמר: זה הלומד תורה ומלמדה. 
::וחד אמר: זה הכותב תורה נביאים וכתובים, ומשאילן לאחרים. 

::'''וראה בנים לבניך שלום על ישראל'''. 
::אמר רבי יהושע בן לוי - 
::כיון שבנים לבניך - שלום על ישראל. ...דלא אתי לידי חליצה ויבום. 
::רבי שמואל בר נחמני אמר: 
::כיון שבנים לבניך, שלום על דייני ישראל. דלא אתי לאינצויי.
}}

== הזנת בנים - דיון במשנה ובדרשת רבי אלעזר ==
{{דפוס וילנא|כתובות|נ|ב|יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא}}

'''זה מדרש דרש ר&quot;א לפני חכמים''' כו'

=== מאמרים רמוזים על הזנת בנים ===
==== רב המנונא: אין יורשין אלא מן הקרקע ====
{{רן|
יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא, 
ויתיב רב המנונא וקאמר: 
::כשם שאין הבנים יורשין אלא מן הקרקע 
::כך אין הבנות ניזונות אלא מן הקרקע.
אווש עליה כולי עלמא: 
דשביק ארעא הוא דירתי ליה בניה, 
דלא שביק ארעא לא ירתי ליה בניה? 

אמר ליה רב יוסף: ודלמא כתובת בנין דכרין קאמר מר? 
אמר ליה: מר דגברא רבא הוא, ידע מאי קאמינא!!
}}

==== רב זן מחיטי דעלייה ====
{{רן|
אמר רבי חייא בר יוסף: 
::רב - זן '''מחיטי דעלייה'''. 
איבעיא להו: 
::פרנסה הויא? ומאי עלייה? - מעילוייא דאב.
::וכדשמואל? דאמר שמואל: לפרנסה שמין באב. 
או דלמא 
::מזוני ממש הוה? ומאי עלייה? - מדברים טובים שנאמרו בעלייה. 
::דאמר רב יצחק בר יוסף: בעלייה התקינו שיהו בנות ניזונות מן המטלטלין. 

תא שמע: 
::בידיה דרבי בנאי, {{ב|אחוה|אחיו של}} דרבי חייא בר אבא - הוו מטלטלין דיתמי. 
::אתו לקמיה דשמואל. 
::א&quot;ל: זיל זון!! 

מאי? לאו - למזוני?! וכדרב יצחק בר יוסף סבירא ליה? 
לא! התם לפרנסה הואי. ושמואל לטעמיה. דאמר שמואל: 
::לפרנסה שמין באב. 
}}

==== ביקורת על הגובים =====
{{רן|
הוה עובדא '''בנהרדעא''', ודון דייני דנהרדעא בפומבדיתא. 
ואגבי רב חנא בר ביזנא. 
אמר להו רב נחמן: 
::זילו אהדרו! 
::ואי לא מגבינא לכו לאפדנייכו מינייכו!!

רבי '''אמי ורבי אסי''', סבור למיזן ממטלטלי. 
אמר להו רבי יעקב בר אידי: מילתא דר' יוחנן ור&quot;ל לא עבדו בה עובדא, 
אתון עבדין בה עובדא?!

רבי '''אלעזר''' סבר למיזן ממטלטלין. 
אמר לפניו רבי שמעון בן אליקים: 
::רבי! יודע אני בך שאין מדת הדין אתה עושה, אלא מדת רחמנות.
::אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות!
}}


{{דפוס וילנא|כתובות|נא|א|סוף סוף כל העומד לגזוז}}
{{רן|
ההוא דאתא '''לקמיה דרב יוסף'''. 
אמר להו: הבו לה מתמרי '''דעל בודיא'''! 

אמר ליה אביי: אילו בעל חוב הוה, כי האי גוונא מי הוה יהיב ליה מר? 
- אמר ליה: '''דחזייא''' לבודיא קאמינא. 

סוף סוף כל העומד לגזוז - כגזוז דמי?
- דצריכא לדיקלא קאמינא!
}}

{{רן|
ההוא יתום ויתומה דאתו '''לקמיה דרבא'''.
אמר להו רבא '''העלו ליתום בשביל יתומה'''!
 
אמרי ליה רבנן לרבא: 
והא מר הוא דאמר 
::ממקרקעי ולא ממטלטלי, 
::- בין למזוני בין לכתובה ובין לפרנסה. 
אמר להו אילו רצה שפחה לשמשו מי לא יהבינן ליה? 
כל שכן הכא דאיכא תרתי.
}}

==== ברייתא - הזנת האשה והבנות ====
{{רן|
תנו רבנן: 
::אחד '''נכסים שיש להן אחריות''' ואחד '''נכסים שאין להן אחריות''', 
::מוציאין למזון אשה ולבנות - דברי רבי. 

::רבי שמעון בן אלעזר אומר: 
::נכסים '''שיש להן אחריות''' - 
::מוציאין לבנות מן הבנים, ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנים.

::ולבנים מן הבנות - בנכסים מרובין 
::אבל לא לבנים מן הבנות - בנכסים מועטין. 

::נכסים '''שאין להן אחריות''': 
::מוציאין לבנים מן הבנים, ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנות.
::אבל לא לבנות מן הבנים.
אע&quot;ג דקיימא לן הלכה כרבי מחבירו, 
הכא? הלכה כרבי שמעון בן אלעזר! 
דאמר רבא: 
::הלכתא: ממקרקעי ולא ממטלטלי, 
::- בין לכתובה בין למזוני בין לפרנסה.
}}</text>
      <sha1>70bhnv177w9xmak5sjtf73utkgzz0i3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419246</id>
      <parentid>1419245</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T00:20:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>/* תקנות הזנת בנות וההלכה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17427" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו'}}

{{דפוס וילנא|כתובות|מט|א|(לפני המשנה, הנמצאת בסוף העמוד)}}

= רקע מתוך הספרות התנאיית =
תוספתא: (להשלים)

= מסכת כתובות פרק רביעי משנה ו =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
::האב אינו חייב במזונות בתו! 

::זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה: 
::הבנים יירשו והבנות יזונו. 
::מה הבנים - אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב? 
::אף הבנות - אין ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן. 

= תלמוד בבלי על מסכת כתובות פרק ד משנה ו =
{{ביאור:מעומד:גמרא}}

== בירור החובה והמצווה לאור מקורות תנאיים ==
{{רן|
במזונות בתו - הוא דאינו חייב.  
הא במזונות בנו - חייב? 

בתו נמי: חובה הוא דליכא, 
הא מצוה - איכא? 

מני מתניתין? לא רבי מאיר לא רבי יהודה ולא רבי יוחנן בן ברוקא?! 
דתניא: 
::'''מצוה לזון את הבנות''', קל וחומר לבנים דעסקי בתורה 
::::- דברי רבי מאיר. 

::::רבי יהודה אומר: 
::'''מצוה לזון את הבנים''', וקל וחומר לבנות - משום זילותא. 

::::רבי יוחנן בן ברוקא אומר: 
::חובה לזון את הבנות לאחר מיתת אביהן, 
::אבל בחיי אביהן '''אלו ואלו אינן ניזונין'''. 

מני מתניתין?! 
אי רבי מאיר? הא אמר בנים מצוה?! 
אי רבי יהודה? הא אמר בנים נמי מצוה? 
אי רבי יוחנן בן ברוקא? אפילו מצוה נמי ליכא!! 

}}
{{דפוס וילנא|כתובות|מט|ב|דאפילו בתו - חובה הוא דליכא, הא מצווה איכא.}}
{{רן|
איבעית אימא רבי מאיר, איבעית אימא ר' יהודה, איבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא. 
איבעית אימא ר' מאיר, והכי קאמר: 
::&quot;האב אינו '''חייב''' במזונות בתו&quot; - והוא הדין לבנו. 
::הא '''מצוה  בבתו''' - איכא! קל וחומר {{ב|לבנים|הלומדים תורה}}. 
והאי דקתני בתו? הא קמ&quot;ל דאפילו בתו '''חובה''' הוא דליכא - הא מצוה איכא. 

ואיבעית אימא ר' יהודה. והכי קאמר: 
::&quot;האב אינו '''חייב''' {{ב|במזונות בתו|למרות שעלול להיות ניוול}}&quot; - וכל שכן לבנו. 
::הא '''מצוה בבנו''' - איכא,  וקל וחומר {{ב|לבנות|שעלולות להתנוול}}. 
והא דקתני בתו? הא קא משמע לן דאפילו {{ב|בתו|שעלולה להתנוול}} חובה ליכא. 

ואיבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא. והכי קאמר: 
::&quot;אינו '''חייב''' במזונות בתו&quot; - והוא הדין לבנו, 
::והוא הדין '''דאפילו מצוה נמי ליכא'''. 
ואיידי דבנות - לאחר מיתת אביהן - חובה, 
תנא נמי: &quot;אינו חייב.&quot; 
}}

== תקנות הזנת בנות וההלכה ==
{{רן|
אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש, משום רבי יהודה בר חנינא: 
::באושא התקינו 
::שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים. 

איבעיא להו הלכתא כוותיה או אין הלכתא כוותיה? 
תא שמע:  
::כי הוה אתו לקמיה '''דרב יהודה''', אמר להו: 
::{{ב|יארוד|ערוד - חיה מדברית מסוכנת}} ילדה, {{ב|ואבני מתא|ועל בני העיר}} {{ב|שדיא|זורק (את האחריות)}}?! 
}}

[[תמונה:CrowStealingEgg.jpg|ממוזער|שמאל|150px|עורב גונב ביצים מתוך קן לאחר שהבריח את האם]]
{{רן|
כי הוה אתו לקמיה '''דרב חסדא''', אמר להו: 
::{{ב|כפו ליה|קשרו לו}} {{ב|אסיתא|סלסלת מזון}} {{ב|בצבורא|בציבור - כדי לבייש אותו}} 
::וליקום ולימא: {{ב|עורבא בעי בניה|העורב רוצה את בניו}}! וההוא גברא לא בעי בניה!! 

ועורבא בעי בניה? 
}}
{{הע-שמאל|1=במזמור ברכי נפשי: תוך תיאור הטבע הנפלא: &quot;נותן לבהמה לַחְמָה...&quot; כלומר מביא לבהמת הבר באופן טבעי את המזון שהיא צריכה.{{ש}}
------- {{ש}}
יתכן שבעורב הידידותי מדובר בקאקים, המתוארים בספרו של הנאצי קונרד לורנץ, טבעת המלך שלמה. {{ש}}
------- {{ש}}
[https://www.youtube.com/watch?v=LF77qpbvkxo בסרטון יוטיוב זה] נראים עורבים ייחודיים לאחד מאיי האוקיאנוס השקט. אלו מסייעים לגוזליהם כקהילה ולא רק כהורים. הסרט מציג את העורב הבנאי של יפן, המתמודד מול יחידות אנושיות לסילוק קינים של חברת הרכבת שם. בחלק מהעורבים הגוזלים נותרים עם ההורים במשך חמש שנים! יש להם מילים שונות לאזהרה מפני חתול, אדם, ועיט. יש להם שני סוגי שפה לשימוש ציבורי ופרטי.
}}
{{רן|
והכתיב:  &quot;...{{ב|לבני עורב אשר יקראו|כלומר לא ההורים מביאים להם את המזון אלא הקב&quot;ה מאכיל אותם בדרך הטבע}}!&quot;  
לא קשיא. הא {{ב|בחיורי|עורבים אפורות, אולי הכוונה לקאקים הנחשבים יותר ידידותיים, אם כי הם רוצחים את חוליהם וזקניהם}} הא {{ב|באוכמי|בעורב השחור - הנודע באכזריותו כלפי גוזלים, גם מבני מינו}}.  

כי הוה אתי לקמיה דרבא, אמר ליה: 
::ניחא לך דמיתזני בניך מצדקה?!! 

ולא אמרן אלא דלא אמיד. 
אבל אמיד? כפינן ליה על כרחיה!! 
כי הא דרבא, 
כפייה {{ב|לרב נתן בר אמי|בגירסת התלמוד שנשמרה לצורך צנזורה בותיקן: לבר אמר, בלי &quot;רב נתן&quot;}}, ואפיק מיניה ד' מאה זוזי לצדקה. 

אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש: 
::באושא התקינו: 
::הכותב כל נכסיו לבניו, 
::הוא ואשתו נזונים מהם. 

מתקיף לה רבי זירא, ואיתימא רבי שמואל בר נחמני: 
::גדולה מזו אמרו - אלמנתו נזונת מנכסיו. 
::הוא ואשתו מיבעיא? 
דשלח רבין באיגרתיה: 
::מי שמת והניח אלמנה ובת? - אלמנתו: ניזונת מנכסיו. 
::נישאת הבת? - אלמנתו ניזונת מנכסיו. 
::מתה הבת? 
::אמר רבי יהודה, בן אחותו של רבי יוסי בר חנינא: 
::על ידי היה מעשה!! ואמרו: ...- אלמנתו ניזונת מנכסיו. 
הוא ואשתו מיבעיא? 

מהו דתימא: התם - הוא דליכא דטרח. 
אבל הכא? נטרח לדידיה ולדידה?! 
קא משמע לן.  
}}
{{דפוס וילנא|כתובות|נ|א|??}}
{{רן|

איבעיא להו: הלכתא כוותיה או לית הלכתא כוותיה? 
תא שמע! 
::דרבי חנינא ור' יונתן הוו קיימי... 
::אתא ההוא גברא, גחין ונשקיה לר' יונתן אכרעיה. 
::אמר ליה ר' חנינא: מאי האי?! 
::אמר ליה:  כותב נכסיו לבניו הוא. ועשיתינהו לזניה! 
}}
[[תמונה:Lasagna (1).jpg|ממוזער|שמאל|250px|ועשיתינהו לזניה!]]
{{רן|
אי אמרת בשלמא לאו דינא, משום הכי עשיינהו! 
אלא אי אמרת דינא! - עשיינהו בעי? 
}}

== עוד תקנות בעניין אישור שימוש בקופת החסד הציבורית ==
{{רן|
א&quot;ר אילעא: 
::באושא התקינו: 
::{{ב|המבזבז|הנותן לצדקה}}? - אל יבזבז יותר מחומש. 

תניא נמי הכי: 
::המבזבז? - אל יבזבז יותר מחומש, שמא יצטרך לבריות. 
::ומעשה באחד שבקש לבזבז ... ולא הניח לו חבירו, 
ומנו? רבי ישבב, 
ואמרי לה רבי ישבב, ולא הניחו חבירו - ומנו? רבי עקיבא. 

אמר רב נחמן ואיתימא רב אחא בר יעקב: 
::מאי קרא? {{קטן|[[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/כח|נדר יעקב בבית אל אחרי הבריחה מחרן]]}} 
::וכל אשר תתן לי? עשר אעשרנו לך. 

והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא? 
אמר רב אשי: אעשרנו לבתרא כי קמא. 

אמר רב שימי בר אשי: 
ושמועות הללו מתמעטות והולכות. וסימניך '''קטנים כתבו ובזבזו'''. 

אמר רב יצחק: 
::באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה. 
::מכאן ואילך יורד עמו לחייו. 
{{ב|איני?!|הן היא?!  כך הוא?}}
והא אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: 
::בציר מבר שית לא תקביל. 
::בר שית - קביל וספי ליה כתורא. 

אין! ספי ליה כתורא, מיהו אינו יורד עמו לחייו, עד לאחר שתים עשרה שנה. 
ואב&quot;א לא קשיא. הא? למקרא. הא? למשנה. 
דאמר אביי: אמרה לי אם: 
::בר שית למקרא. 
::בר עשר למשנה. 
::בר תליסר לתעניתא מעת לעת. 
::ובתינוקת? בת תריסר. 

אמר אביי: אמרה לי אם: 
::האי בר שית, 
::- דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית - לא חיי! 
::מאי אסותיה? מררתא דדיה חיורתא, בשיכרא, נשפייה ונשקייה. 
}}
[[תמונה:Deathstalker_(Leiurus_quinquestriatus)_6.jpg|ממוזער|שמאל|250px|עקצן (עקרב) צהוב בישראל]]
{{הע-שמאל|[https://www.youtube.com/watch?v=DE60ig0CIZc ילד שאחיו מת מעקיצת עקרב, קיבל טיפול שפותח במקסיקו וחייו ניצלו]}}
{{רן|
::האי בר שתא, דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלם שתא - לא חיי. 
::מאי אסותיה? אצותא דדיקלא במיא. נשפייה ונשקייה. 
}}


{{הע-שמאל|גרסת כתבי היד והדפוסים הישנים עדיפה כאן, ונראה שבדפוס וילנא השתבש:{{ש}}
...ותרווייהו איתנהו:  הא דכחיש. הא דבריא.}}
{{רן|
אמר רב קטינא: 
::כל המכניס את בנו פחות מבן שש? רץ אחריו ואינו מגיעו!
איכא דאמרי: 
::- חביריו רצין אחריו ואין מגיעין אותו. 
ותרוייהו איתנהו: חליש וגמיר. 
איבעית אימא: הא דכחיש, הא דבריא. 

אמר רבי יוסי בר חנינא: 
::באושא התקינו: האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה? 
::הבעל מוציא מיד הלקוחות! 

אשכחיה רב יצחק בר יוסף לר' אבהו, דהוה קאי באוכלוסא דאושא. 
אמר ליה: מאן מרה דשמעתא דאושא? 
אמר ליה: 
רבי יוסי בר חנינא. 
- תנא מיניה ארבעין זימנין, ודמי ליה כמאן דמנחא ליה בכיסתיה:
}}

== המשך עניין הזנת הילדות והילדים ==
{{רן|
::'''אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת'''. 
::- וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת? 

::דרשו רבותינו שביבנה, ואמרי לה רבי אליעזר: 
::זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים. 
::רבי שמואל בר נחמני אמר: 
::זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן 

::'''הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד'''. 
::רב הונא ורב חסדא: 
::חד אמר: זה הלומד תורה ומלמדה. 
::וחד אמר: זה הכותב תורה נביאים וכתובים, ומשאילן לאחרים. 

::'''וראה בנים לבניך שלום על ישראל'''. 
::אמר רבי יהושע בן לוי - 
::כיון שבנים לבניך - שלום על ישראל. ...דלא אתי לידי חליצה ויבום. 
::רבי שמואל בר נחמני אמר: 
::כיון שבנים לבניך, שלום על דייני ישראל. דלא אתי לאינצויי.
}}

== הזנת בנים - דיון במשנה ובדרשת רבי אלעזר ==
{{דפוס וילנא|כתובות|נ|ב|יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא}}

'''זה מדרש דרש ר&quot;א לפני חכמים''' כו'

=== מאמרים רמוזים על הזנת בנים ===
==== רב המנונא: אין יורשין אלא מן הקרקע ====
{{רן|
יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא, 
ויתיב רב המנונא וקאמר: 
::כשם שאין הבנים יורשין אלא מן הקרקע 
::כך אין הבנות ניזונות אלא מן הקרקע.
אווש עליה כולי עלמא: 
דשביק ארעא הוא דירתי ליה בניה, 
דלא שביק ארעא לא ירתי ליה בניה? 

אמר ליה רב יוסף: ודלמא כתובת בנין דכרין קאמר מר? 
אמר ליה: מר דגברא רבא הוא, ידע מאי קאמינא!!
}}

==== רב זן מחיטי דעלייה ====
{{רן|
אמר רבי חייא בר יוסף: 
::רב - זן '''מחיטי דעלייה'''. 
איבעיא להו: 
::פרנסה הויא? ומאי עלייה? - מעילוייא דאב.
::וכדשמואל? דאמר שמואל: לפרנסה שמין באב. 
או דלמא 
::מזוני ממש הוה? ומאי עלייה? - מדברים טובים שנאמרו בעלייה. 
::דאמר רב יצחק בר יוסף: בעלייה התקינו שיהו בנות ניזונות מן המטלטלין. 

תא שמע: 
::בידיה דרבי בנאי, {{ב|אחוה|אחיו של}} דרבי חייא בר אבא - הוו מטלטלין דיתמי. 
::אתו לקמיה דשמואל. 
::א&quot;ל: זיל זון!! 

מאי? לאו - למזוני?! וכדרב יצחק בר יוסף סבירא ליה? 
לא! התם לפרנסה הואי. ושמואל לטעמיה. דאמר שמואל: 
::לפרנסה שמין באב. 
}}

==== ביקורת על הגובים =====
{{רן|
הוה עובדא '''בנהרדעא''', ודון דייני דנהרדעא בפומבדיתא. 
ואגבי רב חנא בר ביזנא. 
אמר להו רב נחמן: 
::זילו אהדרו! 
::ואי לא מגבינא לכו לאפדנייכו מינייכו!!

רבי '''אמי ורבי אסי''', סבור למיזן ממטלטלי. 
אמר להו רבי יעקב בר אידי: מילתא דר' יוחנן ור&quot;ל לא עבדו בה עובדא, 
אתון עבדין בה עובדא?!

רבי '''אלעזר''' סבר למיזן ממטלטלין. 
אמר לפניו רבי שמעון בן אליקים: 
::רבי! יודע אני בך שאין מדת הדין אתה עושה, אלא מדת רחמנות.
::אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות!
}}


{{דפוס וילנא|כתובות|נא|א|סוף סוף כל העומד לגזוז}}
{{רן|
ההוא דאתא '''לקמיה דרב יוסף'''. 
אמר להו: הבו לה מתמרי '''דעל בודיא'''! 

אמר ליה אביי: אילו בעל חוב הוה, כי האי גוונא מי הוה יהיב ליה מר? 
- אמר ליה: '''דחזייא''' לבודיא קאמינא. 

סוף סוף כל העומד לגזוז - כגזוז דמי?
- דצריכא לדיקלא קאמינא!
}}

{{רן|
ההוא יתום ויתומה דאתו '''לקמיה דרבא'''.
אמר להו רבא '''העלו ליתום בשביל יתומה'''!
 
אמרי ליה רבנן לרבא: 
והא מר הוא דאמר 
::ממקרקעי ולא ממטלטלי, 
::- בין למזוני בין לכתובה ובין לפרנסה. 
אמר להו אילו רצה שפחה לשמשו מי לא יהבינן ליה? 
כל שכן הכא דאיכא תרתי.
}}

==== ברייתא - הזנת האשה והבנות ====
{{רן|
תנו רבנן: 
::אחד '''נכסים שיש להן אחריות''' ואחד '''נכסים שאין להן אחריות''', 
::מוציאין למזון אשה ולבנות - דברי רבי. 

::רבי שמעון בן אלעזר אומר: 
::נכסים '''שיש להן אחריות''' - 
::מוציאין לבנות מן הבנים, ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנים.

::ולבנים מן הבנות - בנכסים מרובין 
::אבל לא לבנים מן הבנות - בנכסים מועטין. 

::נכסים '''שאין להן אחריות''': 
::מוציאין לבנים מן הבנים, ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנות.
::אבל לא לבנות מן הבנים.
אע&quot;ג דקיימא לן הלכה כרבי מחבירו, 
הכא? הלכה כרבי שמעון בן אלעזר! 
דאמר רבא: 
::הלכתא: ממקרקעי ולא ממטלטלי, 
::- בין לכתובה בין למזוני בין לפרנסה.
}}</text>
      <sha1>l3fyvz9edzemv16htis3n38ma7ogi7k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419247</id>
      <parentid>1419246</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T00:25:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>/* תקנות הזנת בנות וההלכה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17526" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו'}}

{{דפוס וילנא|כתובות|מט|א|(לפני המשנה, הנמצאת בסוף העמוד)}}

= רקע מתוך הספרות התנאיית =
תוספתא: (להשלים)

= מסכת כתובות פרק רביעי משנה ו =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
::האב אינו חייב במזונות בתו! 

::זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה: 
::הבנים יירשו והבנות יזונו. 
::מה הבנים - אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב? 
::אף הבנות - אין ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן. 

= תלמוד בבלי על מסכת כתובות פרק ד משנה ו =
{{ביאור:מעומד:גמרא}}

== בירור החובה והמצווה לאור מקורות תנאיים ==
{{רן|
במזונות בתו - הוא דאינו חייב.  
הא במזונות בנו - חייב? 

בתו נמי: חובה הוא דליכא, 
הא מצוה - איכא? 

מני מתניתין? לא רבי מאיר לא רבי יהודה ולא רבי יוחנן בן ברוקא?! 
דתניא: 
::'''מצוה לזון את הבנות''', קל וחומר לבנים דעסקי בתורה 
::::- דברי רבי מאיר. 

::::רבי יהודה אומר: 
::'''מצוה לזון את הבנים''', וקל וחומר לבנות - משום זילותא. 

::::רבי יוחנן בן ברוקא אומר: 
::חובה לזון את הבנות לאחר מיתת אביהן, 
::אבל בחיי אביהן '''אלו ואלו אינן ניזונין'''. 

מני מתניתין?! 
אי רבי מאיר? הא אמר בנים מצוה?! 
אי רבי יהודה? הא אמר בנים נמי מצוה? 
אי רבי יוחנן בן ברוקא? אפילו מצוה נמי ליכא!! 

}}
{{דפוס וילנא|כתובות|מט|ב|דאפילו בתו - חובה הוא דליכא, הא מצווה איכא.}}
{{רן|
איבעית אימא רבי מאיר, איבעית אימא ר' יהודה, איבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא. 
איבעית אימא ר' מאיר, והכי קאמר: 
::&quot;האב אינו '''חייב''' במזונות בתו&quot; - והוא הדין לבנו. 
::הא '''מצוה  בבתו''' - איכא! קל וחומר {{ב|לבנים|הלומדים תורה}}. 
והאי דקתני בתו? הא קמ&quot;ל דאפילו בתו '''חובה''' הוא דליכא - הא מצוה איכא. 

ואיבעית אימא ר' יהודה. והכי קאמר: 
::&quot;האב אינו '''חייב''' {{ב|במזונות בתו|למרות שעלול להיות ניוול}}&quot; - וכל שכן לבנו. 
::הא '''מצוה בבנו''' - איכא,  וקל וחומר {{ב|לבנות|שעלולות להתנוול}}. 
והא דקתני בתו? הא קא משמע לן דאפילו {{ב|בתו|שעלולה להתנוול}} חובה ליכא. 

ואיבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא. והכי קאמר: 
::&quot;אינו '''חייב''' במזונות בתו&quot; - והוא הדין לבנו, 
::והוא הדין '''דאפילו מצוה נמי ליכא'''. 
ואיידי דבנות - לאחר מיתת אביהן - חובה, 
תנא נמי: &quot;אינו חייב.&quot; 
}}

== תקנות הזנת בנות וההלכה ==
{{רן|
אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש, משום רבי יהודה בר חנינא: 
::באושא התקינו 
::שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים. 

איבעיא להו הלכתא כוותיה או אין הלכתא כוותיה? 
תא שמע:  
::כי הוה אתו לקמיה '''דרב יהודה''', אמר להו: 
::{{ב|יארוד|ערוד - חיה מדברית מסוכנת}} ילדה, {{ב|ואבני מתא|ועל בני העיר}} {{ב|שדיא|זורק (את האחריות)}}?! 
}}

[[תמונה:CrowStealingEgg.jpg|ממוזער|שמאל|150px|עורב גונב ביצים מתוך קן לאחר שהבריח את האם]]
{{רן|
כי הוה אתו לקמיה '''דרב חסדא''', אמר להו: 
::{{ב|כפו ליה|קשרו לו}} {{ב|אסיתא|סלסלת מזון}} {{ב|בצבורא|בציבור - כדי לבייש אותו}} 
::וליקום ולימא: {{ב|עורבא בעי בניה|העורב רוצה את בניו}}! וההוא גברא לא בעי בניה!! 

ועורבא בעי בניה? 
}}
{{הע-שמאל|1=במזמור ברכי נפשי: תוך תיאור הטבע הנפלא: &quot;נותן לבהמה לַחְמָה...&quot; כלומר מביא לבהמת הבר באופן טבעי את המזון שהיא צריכה.{{ש}}
------- {{ש}}
יתכן שבעורב הידידותי מדובר בקאקים, המתוארים בספרו של הנאצי קונרד לורנץ, טבעת המלך שלמה. {{ש}}
------- {{ש}}
[https://www.youtube.com/watch?v=LF77qpbvkxo בסרטון יוטיוב זה] נראים עורבים ייחודיים לאחד מאיי האוקיאנוס השקט. אלו מסייעים לגוזליהם כקהילה ולא רק כהורים. הסרט מציג את העורב הבנאי של יפן, המתמודד מול יחידות אנושיות לסילוק קינים של חברת הרכבת שם. בחלק מהעורבים הגוזלים נותרים עם ההורים במשך חמש שנים! יש להם מילים שונות לאזהרה מפני חתול, אדם, ועיט. יש להם שני סוגי שפה לשימוש ציבורי ופרטי.
}}
{{רן|
והכתיב:  &quot;...{{ב|לבני עורב אשר יקראו|כלומר לא ההורים מביאים להם את המזון אלא הקב&quot;ה מאכיל אותם בדרך הטבע}}!&quot;  
לא קשיא. הא {{ב|בחיורי|עורבים אפורות, אולי הכוונה לקאקים הנחשבים יותר ידידותיים, אם כי הם רוצחים את חוליהם וזקניהם}} הא {{ב|באוכמי|בעורב השחור - הנודע באכזריותו כלפי גוזלים, גם מבני מינו}}.  

כי הוה אתי לקמיה דרבא, אמר ליה: 
::ניחא לך דמיתזני בניך מצדקה?!! 

ולא אמרן אלא דלא אמיד. 
אבל אמיד? כפינן ליה על כרחיה!! 
כי הא דרבא, 
כפייה {{ב|לרב נתן בר אמי|בגירסת התלמוד שנשמרה לצורך צנזורה בותיקן: לבר אמר, בלי &quot;רב נתן&quot;}}, ואפיק מיניה ד' מאה זוזי לצדקה. 

אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש: 
::באושא התקינו: 
::הכותב כל נכסיו לבניו, 
::הוא ואשתו נזונים מהם. 

מתקיף לה רבי זירא, ואיתימא רבי שמואל בר נחמני: 
::גדולה מזו אמרו - אלמנתו נזונת מנכסיו. 
::הוא ואשתו מיבעיא? 
דשלח רבין באיגרתיה: 
::מי שמת והניח אלמנה ובת? - אלמנתו: ניזונת מנכסיו. 
::נישאת הבת? - אלמנתו ניזונת מנכסיו. 
::מתה הבת? 
::אמר רבי יהודה, בן אחותו של רבי יוסי בר חנינא: 
::על ידי היה מעשה!! ואמרו: ...- אלמנתו ניזונת מנכסיו. 
הוא ואשתו מיבעיא? 

מהו דתימא: התם - הוא דליכא דטרח. 
אבל הכא? נטרח לדידיה ולדידה?! 
קא משמע לן.  
}}
{{דפוס וילנא|כתובות|נ|א|(מאי האי?) אמר ליה: כותב נכסיו לבניו הוא, ועשיתינהו לזניה.}}
{{רן|

איבעיא להו: הלכתא כוותיה או לית הלכתא כוותיה? 
תא שמע! 
::דרבי חנינא ור' יונתן הוו קיימי... 
::אתא ההוא גברא, גחין ונשקיה לר' יונתן אכרעיה. 
::אמר ליה ר' חנינא: מאי האי?! 
::אמר ליה:  כותב נכסיו לבניו הוא. ועשיתינהו לזניה! 
}}
[[תמונה:Lasagna (1).jpg|ממוזער|שמאל|250px|ועשיתינהו לזניה!]]
{{רן|
אי אמרת בשלמא לאו דינא, משום הכי עשיינהו! 
אלא אי אמרת דינא! - עשיינהו בעי? 
}}

== עוד תקנות בעניין אישור שימוש בקופת החסד הציבורית ==
{{רן|
א&quot;ר אילעא: 
::באושא התקינו: 
::{{ב|המבזבז|הנותן לצדקה}}? - אל יבזבז יותר מחומש. 

תניא נמי הכי: 
::המבזבז? - אל יבזבז יותר מחומש, שמא יצטרך לבריות. 
::ומעשה באחד שבקש לבזבז ... ולא הניח לו חבירו, 
ומנו? רבי ישבב, 
ואמרי לה רבי ישבב, ולא הניחו חבירו - ומנו? רבי עקיבא. 

אמר רב נחמן ואיתימא רב אחא בר יעקב: 
::מאי קרא? {{קטן|[[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/כח|נדר יעקב בבית אל אחרי הבריחה מחרן]]}} 
::וכל אשר תתן לי? עשר אעשרנו לך. 

והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא? 
אמר רב אשי: אעשרנו לבתרא כי קמא. 

אמר רב שימי בר אשי: 
ושמועות הללו מתמעטות והולכות. וסימניך '''קטנים כתבו ובזבזו'''. 

אמר רב יצחק: 
::באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה. 
::מכאן ואילך יורד עמו לחייו. 
{{ב|איני?!|הן היא?!  כך הוא?}}
והא אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: 
::בציר מבר שית לא תקביל. 
::בר שית - קביל וספי ליה כתורא. 

אין! ספי ליה כתורא, מיהו אינו יורד עמו לחייו, עד לאחר שתים עשרה שנה. 
ואב&quot;א לא קשיא. הא? למקרא. הא? למשנה. 
דאמר אביי: אמרה לי אם: 
::בר שית למקרא. 
::בר עשר למשנה. 
::בר תליסר לתעניתא מעת לעת. 
::ובתינוקת? בת תריסר. 

אמר אביי: אמרה לי אם: 
::האי בר שית, 
::- דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית - לא חיי! 
::מאי אסותיה? מררתא דדיה חיורתא, בשיכרא, נשפייה ונשקייה. 
}}
[[תמונה:Deathstalker_(Leiurus_quinquestriatus)_6.jpg|ממוזער|שמאל|250px|עקצן (עקרב) צהוב בישראל]]
{{הע-שמאל|[https://www.youtube.com/watch?v=DE60ig0CIZc ילד שאחיו מת מעקיצת עקרב, קיבל טיפול שפותח במקסיקו וחייו ניצלו]}}
{{רן|
::האי בר שתא, דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלם שתא - לא חיי. 
::מאי אסותיה? אצותא דדיקלא במיא. נשפייה ונשקייה. 
}}


{{הע-שמאל|גרסת כתבי היד והדפוסים הישנים עדיפה כאן, ונראה שבדפוס וילנא השתבש:{{ש}}
...ותרווייהו איתנהו:  הא דכחיש. הא דבריא.}}
{{רן|
אמר רב קטינא: 
::כל המכניס את בנו פחות מבן שש? רץ אחריו ואינו מגיעו!
איכא דאמרי: 
::- חביריו רצין אחריו ואין מגיעין אותו. 
ותרוייהו איתנהו: חליש וגמיר. 
איבעית אימא: הא דכחיש, הא דבריא. 

אמר רבי יוסי בר חנינא: 
::באושא התקינו: האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה? 
::הבעל מוציא מיד הלקוחות! 

אשכחיה רב יצחק בר יוסף לר' אבהו, דהוה קאי באוכלוסא דאושא. 
אמר ליה: מאן מרה דשמעתא דאושא? 
אמר ליה: 
רבי יוסי בר חנינא. 
- תנא מיניה ארבעין זימנין, ודמי ליה כמאן דמנחא ליה בכיסתיה:
}}

== המשך עניין הזנת הילדות והילדים ==
{{רן|
::'''אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת'''. 
::- וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת? 

::דרשו רבותינו שביבנה, ואמרי לה רבי אליעזר: 
::זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים. 
::רבי שמואל בר נחמני אמר: 
::זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן 

::'''הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד'''. 
::רב הונא ורב חסדא: 
::חד אמר: זה הלומד תורה ומלמדה. 
::וחד אמר: זה הכותב תורה נביאים וכתובים, ומשאילן לאחרים. 

::'''וראה בנים לבניך שלום על ישראל'''. 
::אמר רבי יהושע בן לוי - 
::כיון שבנים לבניך - שלום על ישראל. ...דלא אתי לידי חליצה ויבום. 
::רבי שמואל בר נחמני אמר: 
::כיון שבנים לבניך, שלום על דייני ישראל. דלא אתי לאינצויי.
}}

== הזנת בנים - דיון במשנה ובדרשת רבי אלעזר ==
{{דפוס וילנא|כתובות|נ|ב|יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא}}

'''זה מדרש דרש ר&quot;א לפני חכמים''' כו'

=== מאמרים רמוזים על הזנת בנים ===
==== רב המנונא: אין יורשין אלא מן הקרקע ====
{{רן|
יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא, 
ויתיב רב המנונא וקאמר: 
::כשם שאין הבנים יורשין אלא מן הקרקע 
::כך אין הבנות ניזונות אלא מן הקרקע.
אווש עליה כולי עלמא: 
דשביק ארעא הוא דירתי ליה בניה, 
דלא שביק ארעא לא ירתי ליה בניה? 

אמר ליה רב יוסף: ודלמא כתובת בנין דכרין קאמר מר? 
אמר ליה: מר דגברא רבא הוא, ידע מאי קאמינא!!
}}

==== רב זן מחיטי דעלייה ====
{{רן|
אמר רבי חייא בר יוסף: 
::רב - זן '''מחיטי דעלייה'''. 
איבעיא להו: 
::פרנסה הויא? ומאי עלייה? - מעילוייא דאב.
::וכדשמואל? דאמר שמואל: לפרנסה שמין באב. 
או דלמא 
::מזוני ממש הוה? ומאי עלייה? - מדברים טובים שנאמרו בעלייה. 
::דאמר רב יצחק בר יוסף: בעלייה התקינו שיהו בנות ניזונות מן המטלטלין. 

תא שמע: 
::בידיה דרבי בנאי, {{ב|אחוה|אחיו של}} דרבי חייא בר אבא - הוו מטלטלין דיתמי. 
::אתו לקמיה דשמואל. 
::א&quot;ל: זיל זון!! 

מאי? לאו - למזוני?! וכדרב יצחק בר יוסף סבירא ליה? 
לא! התם לפרנסה הואי. ושמואל לטעמיה. דאמר שמואל: 
::לפרנסה שמין באב. 
}}

==== ביקורת על הגובים =====
{{רן|
הוה עובדא '''בנהרדעא''', ודון דייני דנהרדעא בפומבדיתא. 
ואגבי רב חנא בר ביזנא. 
אמר להו רב נחמן: 
::זילו אהדרו! 
::ואי לא מגבינא לכו לאפדנייכו מינייכו!!

רבי '''אמי ורבי אסי''', סבור למיזן ממטלטלי. 
אמר להו רבי יעקב בר אידי: מילתא דר' יוחנן ור&quot;ל לא עבדו בה עובדא, 
אתון עבדין בה עובדא?!

רבי '''אלעזר''' סבר למיזן ממטלטלין. 
אמר לפניו רבי שמעון בן אליקים: 
::רבי! יודע אני בך שאין מדת הדין אתה עושה, אלא מדת רחמנות.
::אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות!
}}


{{דפוס וילנא|כתובות|נא|א|סוף סוף כל העומד לגזוז}}
{{רן|
ההוא דאתא '''לקמיה דרב יוסף'''. 
אמר להו: הבו לה מתמרי '''דעל בודיא'''! 

אמר ליה אביי: אילו בעל חוב הוה, כי האי גוונא מי הוה יהיב ליה מר? 
- אמר ליה: '''דחזייא''' לבודיא קאמינא. 

סוף סוף כל העומד לגזוז - כגזוז דמי?
- דצריכא לדיקלא קאמינא!
}}

{{רן|
ההוא יתום ויתומה דאתו '''לקמיה דרבא'''.
אמר להו רבא '''העלו ליתום בשביל יתומה'''!
 
אמרי ליה רבנן לרבא: 
והא מר הוא דאמר 
::ממקרקעי ולא ממטלטלי, 
::- בין למזוני בין לכתובה ובין לפרנסה. 
אמר להו אילו רצה שפחה לשמשו מי לא יהבינן ליה? 
כל שכן הכא דאיכא תרתי.
}}

==== ברייתא - הזנת האשה והבנות ====
{{רן|
תנו רבנן: 
::אחד '''נכסים שיש להן אחריות''' ואחד '''נכסים שאין להן אחריות''', 
::מוציאין למזון אשה ולבנות - דברי רבי. 

::רבי שמעון בן אלעזר אומר: 
::נכסים '''שיש להן אחריות''' - 
::מוציאין לבנות מן הבנים, ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנים.

::ולבנים מן הבנות - בנכסים מרובין 
::אבל לא לבנים מן הבנות - בנכסים מועטין. 

::נכסים '''שאין להן אחריות''': 
::מוציאין לבנים מן הבנים, ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנות.
::אבל לא לבנות מן הבנים.
אע&quot;ג דקיימא לן הלכה כרבי מחבירו, 
הכא? הלכה כרבי שמעון בן אלעזר! 
דאמר רבא: 
::הלכתא: ממקרקעי ולא ממטלטלי, 
::- בין לכתובה בין למזוני בין לפרנסה.
}}</text>
      <sha1>2p87sv2h2j5zt3g1m7al3jfcoh0fnwg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419248</id>
      <parentid>1419247</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T00:25:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>/* תקנות הזנת בנות וההלכה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17526" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו'}}

{{דפוס וילנא|כתובות|מט|א|(לפני המשנה, הנמצאת בסוף העמוד)}}

= רקע מתוך הספרות התנאיית =
תוספתא: (להשלים)

= מסכת כתובות פרק רביעי משנה ו =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
::האב אינו חייב במזונות בתו! 

::זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה: 
::הבנים יירשו והבנות יזונו. 
::מה הבנים - אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב? 
::אף הבנות - אין ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן. 

= תלמוד בבלי על מסכת כתובות פרק ד משנה ו =
{{ביאור:מעומד:גמרא}}

== בירור החובה והמצווה לאור מקורות תנאיים ==
{{רן|
במזונות בתו - הוא דאינו חייב.  
הא במזונות בנו - חייב? 

בתו נמי: חובה הוא דליכא, 
הא מצוה - איכא? 

מני מתניתין? לא רבי מאיר לא רבי יהודה ולא רבי יוחנן בן ברוקא?! 
דתניא: 
::'''מצוה לזון את הבנות''', קל וחומר לבנים דעסקי בתורה 
::::- דברי רבי מאיר. 

::::רבי יהודה אומר: 
::'''מצוה לזון את הבנים''', וקל וחומר לבנות - משום זילותא. 

::::רבי יוחנן בן ברוקא אומר: 
::חובה לזון את הבנות לאחר מיתת אביהן, 
::אבל בחיי אביהן '''אלו ואלו אינן ניזונין'''. 

מני מתניתין?! 
אי רבי מאיר? הא אמר בנים מצוה?! 
אי רבי יהודה? הא אמר בנים נמי מצוה? 
אי רבי יוחנן בן ברוקא? אפילו מצוה נמי ליכא!! 

}}
{{דפוס וילנא|כתובות|מט|ב|דאפילו בתו - חובה הוא דליכא, הא מצווה איכא.}}
{{רן|
איבעית אימא רבי מאיר, איבעית אימא ר' יהודה, איבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא. 
איבעית אימא ר' מאיר, והכי קאמר: 
::&quot;האב אינו '''חייב''' במזונות בתו&quot; - והוא הדין לבנו. 
::הא '''מצוה  בבתו''' - איכא! קל וחומר {{ב|לבנים|הלומדים תורה}}. 
והאי דקתני בתו? הא קמ&quot;ל דאפילו בתו '''חובה''' הוא דליכא - הא מצוה איכא. 

ואיבעית אימא ר' יהודה. והכי קאמר: 
::&quot;האב אינו '''חייב''' {{ב|במזונות בתו|למרות שעלול להיות ניוול}}&quot; - וכל שכן לבנו. 
::הא '''מצוה בבנו''' - איכא,  וקל וחומר {{ב|לבנות|שעלולות להתנוול}}. 
והא דקתני בתו? הא קא משמע לן דאפילו {{ב|בתו|שעלולה להתנוול}} חובה ליכא. 

ואיבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא. והכי קאמר: 
::&quot;אינו '''חייב''' במזונות בתו&quot; - והוא הדין לבנו, 
::והוא הדין '''דאפילו מצוה נמי ליכא'''. 
ואיידי דבנות - לאחר מיתת אביהן - חובה, 
תנא נמי: &quot;אינו חייב.&quot; 
}}

== תקנות הזנת בנות וההלכה ==
{{רן|
אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש, משום רבי יהודה בר חנינא: 
::באושא התקינו 
::שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים. 

איבעיא להו הלכתא כוותיה או אין הלכתא כוותיה? 
תא שמע:  
::כי הוה אתו לקמיה '''דרב יהודה''', אמר להו: 
::{{ב|יארוד|ערוד - חיה מדברית מסוכנת}} ילדה, {{ב|ואבני מתא|ועל בני העיר}} {{ב|שדיא|זורק (את האחריות)}}?! 
}}

[[תמונה:CrowStealingEgg.jpg|ממוזער|שמאל|150px|עורב גונב ביצים מתוך קן לאחר שהבריח את האם]]
{{רן|
כי הוה אתו לקמיה '''דרב חסדא''', אמר להו: 
::{{ב|כפו ליה|קשרו לו}} {{ב|אסיתא|סלסלת מזון}} {{ב|בצבורא|בציבור - כדי לבייש אותו}} 
::וליקום ולימא: {{ב|עורבא בעי בניה|העורב רוצה את בניו}}! וההוא גברא לא בעי בניה!! 

ועורבא בעי בניה? 
}}
{{הע-שמאל|1=במזמור ברכי נפשי: תוך תיאור הטבע הנפלא: &quot;נותן לבהמה לַחְמָה...&quot; כלומר מביא לבהמת הבר באופן טבעי את המזון שהיא צריכה.{{ש}}
------- {{ש}}
יתכן שבעורב הידידותי מדובר בקאקים, המתוארים בספרו של הנאצי קונרד לורנץ, טבעת המלך שלמה. {{ש}}
------- {{ש}}
[https://www.youtube.com/watch?v=LF77qpbvkxo בסרטון יוטיוב זה] נראים עורבים ייחודיים לאחד מאיי האוקיאנוס השקט. אלו מסייעים לגוזליהם כקהילה ולא רק כהורים. הסרט מציג את העורב הבנאי של יפן, המתמודד מול יחידות אנושיות לסילוק קינים של חברת הרכבת שם. בחלק מהעורבים הגוזלים נותרים עם ההורים במשך חמש שנים! יש להם מילים שונות לאזהרה מפני חתול, אדם, ועיט. יש להם שני סוגי שפה לשימוש ציבורי ופרטי.
}}
{{רן|
והכתיב:  &quot;...{{ב|לבני עורב אשר יקראו|כלומר לא ההורים מביאים להם את המזון אלא הקב&quot;ה מאכיל אותם בדרך הטבע}}!&quot;  
לא קשיא. הא {{ב|בחיורי|עורבים אפורות, אולי הכוונה לקאקים הנחשבים יותר ידידותיים, אם כי הם רוצחים את חוליהם וזקניהם}} הא {{ב|באוכמי|בעורב השחור - הנודע באכזריותו כלפי גוזלים, גם מבני מינו}}.  

כי הוה אתי לקמיה דרבא, אמר ליה: 
::ניחא לך דמיתזני בניך מצדקה?!! 

ולא אמרן אלא דלא אמיד. 
אבל אמיד? כפינן ליה על כרחיה!! 
כי הא דרבא, 
כפייה {{ב|לרב נתן בר אמי|בגירסת התלמוד שנשמרה לצורך צנזורה בותיקן: לבר אמר, בלי &quot;רב נתן&quot;}}, ואפיק מיניה ד' מאה זוזי לצדקה. 

אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש: 
::באושא התקינו: 
::הכותב כל נכסיו לבניו, 
::הוא ואשתו נזונים מהם. 

מתקיף לה רבי זירא, ואיתימא רבי שמואל בר נחמני: 
::גדולה מזו אמרו - אלמנתו נזונת מנכסיו. 
::הוא ואשתו מיבעיא? 
דשלח רבין באיגרתיה: 
::מי שמת והניח אלמנה ובת? - אלמנתו: ניזונת מנכסיו. 
::נישאת הבת? - אלמנתו ניזונת מנכסיו. 
::מתה הבת? 
::אמר רבי יהודה, בן אחותו של רבי יוסי בר חנינא: 
::על ידי היה מעשה!! ואמרו: ...- אלמנתו ניזונת מנכסיו. 
הוא ואשתו מיבעיא? 

מהו דתימא: התם - הוא דליכא דטרח. 
אבל הכא? נטרח לדידיה ולדידה?! 
קא משמע לן.  
}}
{{דפוס וילנא|כתובות|נ|א|(מאי האי?) אמר ליה: כותב נכסיו לבניו הוא, ועשיתינהו לזניה.}}
{{רן|

איבעיא להו: הלכתא כוותיה או לית הלכתא כוותיה? 
תא שמע! 
::דרבי חנינא ור' יונתן הוו קיימי... 
::אתא ההוא גברא, גחין ונשקיה לר' יונתן אכרעיה. 
::אמר ליה ר' חנינא: מאי האי?! 
::אמר ליה:  כותב נכסיו לבניו הוא. ועשיתינהו לזניה! 
}}
[[תמונה:Lasagna (1).jpg|ממוזער|שמאל|120px|ועשיתינהו לזניה!]]
{{רן|
אי אמרת בשלמא לאו דינא, משום הכי עשיינהו! 
אלא אי אמרת דינא! - עשיינהו בעי? 
}}

== עוד תקנות בעניין אישור שימוש בקופת החסד הציבורית ==
{{רן|
א&quot;ר אילעא: 
::באושא התקינו: 
::{{ב|המבזבז|הנותן לצדקה}}? - אל יבזבז יותר מחומש. 

תניא נמי הכי: 
::המבזבז? - אל יבזבז יותר מחומש, שמא יצטרך לבריות. 
::ומעשה באחד שבקש לבזבז ... ולא הניח לו חבירו, 
ומנו? רבי ישבב, 
ואמרי לה רבי ישבב, ולא הניחו חבירו - ומנו? רבי עקיבא. 

אמר רב נחמן ואיתימא רב אחא בר יעקב: 
::מאי קרא? {{קטן|[[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/כח|נדר יעקב בבית אל אחרי הבריחה מחרן]]}} 
::וכל אשר תתן לי? עשר אעשרנו לך. 

והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא? 
אמר רב אשי: אעשרנו לבתרא כי קמא. 

אמר רב שימי בר אשי: 
ושמועות הללו מתמעטות והולכות. וסימניך '''קטנים כתבו ובזבזו'''. 

אמר רב יצחק: 
::באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה. 
::מכאן ואילך יורד עמו לחייו. 
{{ב|איני?!|הן היא?!  כך הוא?}}
והא אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: 
::בציר מבר שית לא תקביל. 
::בר שית - קביל וספי ליה כתורא. 

אין! ספי ליה כתורא, מיהו אינו יורד עמו לחייו, עד לאחר שתים עשרה שנה. 
ואב&quot;א לא קשיא. הא? למקרא. הא? למשנה. 
דאמר אביי: אמרה לי אם: 
::בר שית למקרא. 
::בר עשר למשנה. 
::בר תליסר לתעניתא מעת לעת. 
::ובתינוקת? בת תריסר. 

אמר אביי: אמרה לי אם: 
::האי בר שית, 
::- דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית - לא חיי! 
::מאי אסותיה? מררתא דדיה חיורתא, בשיכרא, נשפייה ונשקייה. 
}}
[[תמונה:Deathstalker_(Leiurus_quinquestriatus)_6.jpg|ממוזער|שמאל|250px|עקצן (עקרב) צהוב בישראל]]
{{הע-שמאל|[https://www.youtube.com/watch?v=DE60ig0CIZc ילד שאחיו מת מעקיצת עקרב, קיבל טיפול שפותח במקסיקו וחייו ניצלו]}}
{{רן|
::האי בר שתא, דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלם שתא - לא חיי. 
::מאי אסותיה? אצותא דדיקלא במיא. נשפייה ונשקייה. 
}}


{{הע-שמאל|גרסת כתבי היד והדפוסים הישנים עדיפה כאן, ונראה שבדפוס וילנא השתבש:{{ש}}
...ותרווייהו איתנהו:  הא דכחיש. הא דבריא.}}
{{רן|
אמר רב קטינא: 
::כל המכניס את בנו פחות מבן שש? רץ אחריו ואינו מגיעו!
איכא דאמרי: 
::- חביריו רצין אחריו ואין מגיעין אותו. 
ותרוייהו איתנהו: חליש וגמיר. 
איבעית אימא: הא דכחיש, הא דבריא. 

אמר רבי יוסי בר חנינא: 
::באושא התקינו: האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה? 
::הבעל מוציא מיד הלקוחות! 

אשכחיה רב יצחק בר יוסף לר' אבהו, דהוה קאי באוכלוסא דאושא. 
אמר ליה: מאן מרה דשמעתא דאושא? 
אמר ליה: 
רבי יוסי בר חנינא. 
- תנא מיניה ארבעין זימנין, ודמי ליה כמאן דמנחא ליה בכיסתיה:
}}

== המשך עניין הזנת הילדות והילדים ==
{{רן|
::'''אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת'''. 
::- וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת? 

::דרשו רבותינו שביבנה, ואמרי לה רבי אליעזר: 
::זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים. 
::רבי שמואל בר נחמני אמר: 
::זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן 

::'''הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד'''. 
::רב הונא ורב חסדא: 
::חד אמר: זה הלומד תורה ומלמדה. 
::וחד אמר: זה הכותב תורה נביאים וכתובים, ומשאילן לאחרים. 

::'''וראה בנים לבניך שלום על ישראל'''. 
::אמר רבי יהושע בן לוי - 
::כיון שבנים לבניך - שלום על ישראל. ...דלא אתי לידי חליצה ויבום. 
::רבי שמואל בר נחמני אמר: 
::כיון שבנים לבניך, שלום על דייני ישראל. דלא אתי לאינצויי.
}}

== הזנת בנים - דיון במשנה ובדרשת רבי אלעזר ==
{{דפוס וילנא|כתובות|נ|ב|יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא}}

'''זה מדרש דרש ר&quot;א לפני חכמים''' כו'

=== מאמרים רמוזים על הזנת בנים ===
==== רב המנונא: אין יורשין אלא מן הקרקע ====
{{רן|
יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא, 
ויתיב רב המנונא וקאמר: 
::כשם שאין הבנים יורשין אלא מן הקרקע 
::כך אין הבנות ניזונות אלא מן הקרקע.
אווש עליה כולי עלמא: 
דשביק ארעא הוא דירתי ליה בניה, 
דלא שביק ארעא לא ירתי ליה בניה? 

אמר ליה רב יוסף: ודלמא כתובת בנין דכרין קאמר מר? 
אמר ליה: מר דגברא רבא הוא, ידע מאי קאמינא!!
}}

==== רב זן מחיטי דעלייה ====
{{רן|
אמר רבי חייא בר יוסף: 
::רב - זן '''מחיטי דעלייה'''. 
איבעיא להו: 
::פרנסה הויא? ומאי עלייה? - מעילוייא דאב.
::וכדשמואל? דאמר שמואל: לפרנסה שמין באב. 
או דלמא 
::מזוני ממש הוה? ומאי עלייה? - מדברים טובים שנאמרו בעלייה. 
::דאמר רב יצחק בר יוסף: בעלייה התקינו שיהו בנות ניזונות מן המטלטלין. 

תא שמע: 
::בידיה דרבי בנאי, {{ב|אחוה|אחיו של}} דרבי חייא בר אבא - הוו מטלטלין דיתמי. 
::אתו לקמיה דשמואל. 
::א&quot;ל: זיל זון!! 

מאי? לאו - למזוני?! וכדרב יצחק בר יוסף סבירא ליה? 
לא! התם לפרנסה הואי. ושמואל לטעמיה. דאמר שמואל: 
::לפרנסה שמין באב. 
}}

==== ביקורת על הגובים =====
{{רן|
הוה עובדא '''בנהרדעא''', ודון דייני דנהרדעא בפומבדיתא. 
ואגבי רב חנא בר ביזנא. 
אמר להו רב נחמן: 
::זילו אהדרו! 
::ואי לא מגבינא לכו לאפדנייכו מינייכו!!

רבי '''אמי ורבי אסי''', סבור למיזן ממטלטלי. 
אמר להו רבי יעקב בר אידי: מילתא דר' יוחנן ור&quot;ל לא עבדו בה עובדא, 
אתון עבדין בה עובדא?!

רבי '''אלעזר''' סבר למיזן ממטלטלין. 
אמר לפניו רבי שמעון בן אליקים: 
::רבי! יודע אני בך שאין מדת הדין אתה עושה, אלא מדת רחמנות.
::אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות!
}}


{{דפוס וילנא|כתובות|נא|א|סוף סוף כל העומד לגזוז}}
{{רן|
ההוא דאתא '''לקמיה דרב יוסף'''. 
אמר להו: הבו לה מתמרי '''דעל בודיא'''! 

אמר ליה אביי: אילו בעל חוב הוה, כי האי גוונא מי הוה יהיב ליה מר? 
- אמר ליה: '''דחזייא''' לבודיא קאמינא. 

סוף סוף כל העומד לגזוז - כגזוז דמי?
- דצריכא לדיקלא קאמינא!
}}

{{רן|
ההוא יתום ויתומה דאתו '''לקמיה דרבא'''.
אמר להו רבא '''העלו ליתום בשביל יתומה'''!
 
אמרי ליה רבנן לרבא: 
והא מר הוא דאמר 
::ממקרקעי ולא ממטלטלי, 
::- בין למזוני בין לכתובה ובין לפרנסה. 
אמר להו אילו רצה שפחה לשמשו מי לא יהבינן ליה? 
כל שכן הכא דאיכא תרתי.
}}

==== ברייתא - הזנת האשה והבנות ====
{{רן|
תנו רבנן: 
::אחד '''נכסים שיש להן אחריות''' ואחד '''נכסים שאין להן אחריות''', 
::מוציאין למזון אשה ולבנות - דברי רבי. 

::רבי שמעון בן אלעזר אומר: 
::נכסים '''שיש להן אחריות''' - 
::מוציאין לבנות מן הבנים, ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנים.

::ולבנים מן הבנות - בנכסים מרובין 
::אבל לא לבנים מן הבנות - בנכסים מועטין. 

::נכסים '''שאין להן אחריות''': 
::מוציאין לבנים מן הבנים, ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנות.
::אבל לא לבנות מן הבנים.
אע&quot;ג דקיימא לן הלכה כרבי מחבירו, 
הכא? הלכה כרבי שמעון בן אלעזר! 
דאמר רבא: 
::הלכתא: ממקרקעי ולא ממטלטלי, 
::- בין לכתובה בין למזוני בין לפרנסה.
}}</text>
      <sha1>eilnudl1datko01bbch1gyngredacdn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419251</id>
      <parentid>1419248</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T00:29:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הקטנת תמונה. אפשור סימן שווה בכתובת יוטיוב שבהערת שמאל</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17528" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו'}}

{{דפוס וילנא|כתובות|מט|א|(לפני המשנה, הנמצאת בסוף העמוד)}}

= רקע מתוך הספרות התנאיית =
תוספתא: (להשלים)

= מסכת כתובות פרק רביעי משנה ו =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
::האב אינו חייב במזונות בתו! 

::זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה: 
::הבנים יירשו והבנות יזונו. 
::מה הבנים - אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב? 
::אף הבנות - אין ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן. 

= תלמוד בבלי על מסכת כתובות פרק ד משנה ו =
{{ביאור:מעומד:גמרא}}

== בירור החובה והמצווה לאור מקורות תנאיים ==
{{רן|
במזונות בתו - הוא דאינו חייב.  
הא במזונות בנו - חייב? 

בתו נמי: חובה הוא דליכא, 
הא מצוה - איכא? 

מני מתניתין? לא רבי מאיר לא רבי יהודה ולא רבי יוחנן בן ברוקא?! 
דתניא: 
::'''מצוה לזון את הבנות''', קל וחומר לבנים דעסקי בתורה 
::::- דברי רבי מאיר. 

::::רבי יהודה אומר: 
::'''מצוה לזון את הבנים''', וקל וחומר לבנות - משום זילותא. 

::::רבי יוחנן בן ברוקא אומר: 
::חובה לזון את הבנות לאחר מיתת אביהן, 
::אבל בחיי אביהן '''אלו ואלו אינן ניזונין'''. 

מני מתניתין?! 
אי רבי מאיר? הא אמר בנים מצוה?! 
אי רבי יהודה? הא אמר בנים נמי מצוה? 
אי רבי יוחנן בן ברוקא? אפילו מצוה נמי ליכא!! 

}}
{{דפוס וילנא|כתובות|מט|ב|דאפילו בתו - חובה הוא דליכא, הא מצווה איכא.}}
{{רן|
איבעית אימא רבי מאיר, איבעית אימא ר' יהודה, איבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא. 
איבעית אימא ר' מאיר, והכי קאמר: 
::&quot;האב אינו '''חייב''' במזונות בתו&quot; - והוא הדין לבנו. 
::הא '''מצוה  בבתו''' - איכא! קל וחומר {{ב|לבנים|הלומדים תורה}}. 
והאי דקתני בתו? הא קמ&quot;ל דאפילו בתו '''חובה''' הוא דליכא - הא מצוה איכא. 

ואיבעית אימא ר' יהודה. והכי קאמר: 
::&quot;האב אינו '''חייב''' {{ב|במזונות בתו|למרות שעלול להיות ניוול}}&quot; - וכל שכן לבנו. 
::הא '''מצוה בבנו''' - איכא,  וקל וחומר {{ב|לבנות|שעלולות להתנוול}}. 
והא דקתני בתו? הא קא משמע לן דאפילו {{ב|בתו|שעלולה להתנוול}} חובה ליכא. 

ואיבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא. והכי קאמר: 
::&quot;אינו '''חייב''' במזונות בתו&quot; - והוא הדין לבנו, 
::והוא הדין '''דאפילו מצוה נמי ליכא'''. 
ואיידי דבנות - לאחר מיתת אביהן - חובה, 
תנא נמי: &quot;אינו חייב.&quot; 
}}

== תקנות הזנת בנות וההלכה ==
{{רן|
אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש, משום רבי יהודה בר חנינא: 
::באושא התקינו 
::שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים. 

איבעיא להו הלכתא כוותיה או אין הלכתא כוותיה? 
תא שמע:  
::כי הוה אתו לקמיה '''דרב יהודה''', אמר להו: 
::{{ב|יארוד|ערוד - חיה מדברית מסוכנת}} ילדה, {{ב|ואבני מתא|ועל בני העיר}} {{ב|שדיא|זורק (את האחריות)}}?! 
}}

[[תמונה:CrowStealingEgg.jpg|ממוזער|שמאל|150px|עורב גונב ביצים מתוך קן לאחר שהבריח את האם]]
{{רן|
כי הוה אתו לקמיה '''דרב חסדא''', אמר להו: 
::{{ב|כפו ליה|קשרו לו}} {{ב|אסיתא|סלסלת מזון}} {{ב|בצבורא|בציבור - כדי לבייש אותו}} 
::וליקום ולימא: {{ב|עורבא בעי בניה|העורב רוצה את בניו}}! וההוא גברא לא בעי בניה!! 

ועורבא בעי בניה? 
}}
{{הע-שמאל|1=במזמור ברכי נפשי: תוך תיאור הטבע הנפלא: &quot;נותן לבהמה לַחְמָה...&quot; כלומר מביא לבהמת הבר באופן טבעי את המזון שהיא צריכה.{{ש}}
------- {{ש}}
יתכן שבעורב הידידותי מדובר בקאקים, המתוארים בספרו של הנאצי קונרד לורנץ, טבעת המלך שלמה. {{ש}}
------- {{ש}}
[https://www.youtube.com/watch?v=LF77qpbvkxo בסרטון יוטיוב זה] נראים עורבים ייחודיים לאחד מאיי האוקיאנוס השקט. אלו מסייעים לגוזליהם כקהילה ולא רק כהורים. הסרט מציג את העורב הבנאי של יפן, המתמודד מול יחידות אנושיות לסילוק קינים של חברת הרכבת שם. בחלק מהעורבים הגוזלים נותרים עם ההורים במשך חמש שנים! יש להם מילים שונות לאזהרה מפני חתול, אדם, ועיט. יש להם שני סוגי שפה לשימוש ציבורי ופרטי.
}}
{{רן|
והכתיב:  &quot;...{{ב|לבני עורב אשר יקראו|כלומר לא ההורים מביאים להם את המזון אלא הקב&quot;ה מאכיל אותם בדרך הטבע}}!&quot;  
לא קשיא. הא {{ב|בחיורי|עורבים אפורות, אולי הכוונה לקאקים הנחשבים יותר ידידותיים, אם כי הם רוצחים את חוליהם וזקניהם}} הא {{ב|באוכמי|בעורב השחור - הנודע באכזריותו כלפי גוזלים, גם מבני מינו}}.  

כי הוה אתי לקמיה דרבא, אמר ליה: 
::ניחא לך דמיתזני בניך מצדקה?!! 

ולא אמרן אלא דלא אמיד. 
אבל אמיד? כפינן ליה על כרחיה!! 
כי הא דרבא, 
כפייה {{ב|לרב נתן בר אמי|בגירסת התלמוד שנשמרה לצורך צנזורה בותיקן: לבר אמר, בלי &quot;רב נתן&quot;}}, ואפיק מיניה ד' מאה זוזי לצדקה. 

אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש: 
::באושא התקינו: 
::הכותב כל נכסיו לבניו, 
::הוא ואשתו נזונים מהם. 

מתקיף לה רבי זירא, ואיתימא רבי שמואל בר נחמני: 
::גדולה מזו אמרו - אלמנתו נזונת מנכסיו. 
::הוא ואשתו מיבעיא? 
דשלח רבין באיגרתיה: 
::מי שמת והניח אלמנה ובת? - אלמנתו: ניזונת מנכסיו. 
::נישאת הבת? - אלמנתו ניזונת מנכסיו. 
::מתה הבת? 
::אמר רבי יהודה, בן אחותו של רבי יוסי בר חנינא: 
::על ידי היה מעשה!! ואמרו: ...- אלמנתו ניזונת מנכסיו. 
הוא ואשתו מיבעיא? 

מהו דתימא: התם - הוא דליכא דטרח. 
אבל הכא? נטרח לדידיה ולדידה?! 
קא משמע לן.  
}}
{{דפוס וילנא|כתובות|נ|א|(מאי האי?) אמר ליה: כותב נכסיו לבניו הוא, ועשיתינהו לזניה.}}
{{רן|

איבעיא להו: הלכתא כוותיה או לית הלכתא כוותיה? 
תא שמע! 
::דרבי חנינא ור' יונתן הוו קיימי... 
::אתא ההוא גברא, גחין ונשקיה לר' יונתן אכרעיה. 
::אמר ליה ר' חנינא: מאי האי?! 
::אמר ליה:  כותב נכסיו לבניו הוא. ועשיתינהו לזניה! 
}}
[[תמונה:Lasagna (1).jpg|ממוזער|שמאל|120px|ועשיתינהו לזניה!]]
{{רן|
אי אמרת בשלמא לאו דינא, משום הכי עשיינהו! 
אלא אי אמרת דינא! - עשיינהו בעי? 
}}

== עוד תקנות בעניין אישור שימוש בקופת החסד הציבורית ==
{{רן|
א&quot;ר אילעא: 
::באושא התקינו: 
::{{ב|המבזבז|הנותן לצדקה}}? - אל יבזבז יותר מחומש. 

תניא נמי הכי: 
::המבזבז? - אל יבזבז יותר מחומש, שמא יצטרך לבריות. 
::ומעשה באחד שבקש לבזבז ... ולא הניח לו חבירו, 
ומנו? רבי ישבב, 
ואמרי לה רבי ישבב, ולא הניחו חבירו - ומנו? רבי עקיבא. 

אמר רב נחמן ואיתימא רב אחא בר יעקב: 
::מאי קרא? {{קטן|[[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/כח|נדר יעקב בבית אל אחרי הבריחה מחרן]]}} 
::וכל אשר תתן לי? עשר אעשרנו לך. 

והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא? 
אמר רב אשי: אעשרנו לבתרא כי קמא. 

אמר רב שימי בר אשי: 
ושמועות הללו מתמעטות והולכות. וסימניך '''קטנים כתבו ובזבזו'''. 

אמר רב יצחק: 
::באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה. 
::מכאן ואילך יורד עמו לחייו. 
{{ב|איני?!|הן היא?!  כך הוא?}}
והא אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: 
::בציר מבר שית לא תקביל. 
::בר שית - קביל וספי ליה כתורא. 

אין! ספי ליה כתורא, מיהו אינו יורד עמו לחייו, עד לאחר שתים עשרה שנה. 
ואב&quot;א לא קשיא. הא? למקרא. הא? למשנה. 
דאמר אביי: אמרה לי אם: 
::בר שית למקרא. 
::בר עשר למשנה. 
::בר תליסר לתעניתא מעת לעת. 
::ובתינוקת? בת תריסר. 

אמר אביי: אמרה לי אם: 
::האי בר שית, 
::- דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית - לא חיי! 
::מאי אסותיה? מררתא דדיה חיורתא, בשיכרא, נשפייה ונשקייה. 
}}
[[תמונה:Deathstalker_(Leiurus_quinquestriatus)_6.jpg|ממוזער|שמאל|120px|עקצן (עקרב) צהוב בישראל]]
{{הע-שמאל|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DE60ig0CIZc ילד שאחיו מת מעקיצת עקרב, קיבל טיפול שפותח במקסיקו וחייו ניצלו]}}
{{רן|
::האי בר שתא, דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלם שתא - לא חיי. 
::מאי אסותיה? אצותא דדיקלא במיא. נשפייה ונשקייה. 
}}


{{הע-שמאל|גרסת כתבי היד והדפוסים הישנים עדיפה כאן, ונראה שבדפוס וילנא השתבש:{{ש}}
...ותרווייהו איתנהו:  הא דכחיש. הא דבריא.}}
{{רן|
אמר רב קטינא: 
::כל המכניס את בנו פחות מבן שש? רץ אחריו ואינו מגיעו!
איכא דאמרי: 
::- חביריו רצין אחריו ואין מגיעין אותו. 
ותרוייהו איתנהו: חליש וגמיר. 
איבעית אימא: הא דכחיש, הא דבריא. 

אמר רבי יוסי בר חנינא: 
::באושא התקינו: האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה? 
::הבעל מוציא מיד הלקוחות! 

אשכחיה רב יצחק בר יוסף לר' אבהו, דהוה קאי באוכלוסא דאושא. 
אמר ליה: מאן מרה דשמעתא דאושא? 
אמר ליה: 
רבי יוסי בר חנינא. 
- תנא מיניה ארבעין זימנין, ודמי ליה כמאן דמנחא ליה בכיסתיה:
}}

== המשך עניין הזנת הילדות והילדים ==
{{רן|
::'''אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת'''. 
::- וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת? 

::דרשו רבותינו שביבנה, ואמרי לה רבי אליעזר: 
::זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים. 
::רבי שמואל בר נחמני אמר: 
::זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן 

::'''הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד'''. 
::רב הונא ורב חסדא: 
::חד אמר: זה הלומד תורה ומלמדה. 
::וחד אמר: זה הכותב תורה נביאים וכתובים, ומשאילן לאחרים. 

::'''וראה בנים לבניך שלום על ישראל'''. 
::אמר רבי יהושע בן לוי - 
::כיון שבנים לבניך - שלום על ישראל. ...דלא אתי לידי חליצה ויבום. 
::רבי שמואל בר נחמני אמר: 
::כיון שבנים לבניך, שלום על דייני ישראל. דלא אתי לאינצויי.
}}

== הזנת בנים - דיון במשנה ובדרשת רבי אלעזר ==
{{דפוס וילנא|כתובות|נ|ב|יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא}}

'''זה מדרש דרש ר&quot;א לפני חכמים''' כו'

=== מאמרים רמוזים על הזנת בנים ===
==== רב המנונא: אין יורשין אלא מן הקרקע ====
{{רן|
יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא, 
ויתיב רב המנונא וקאמר: 
::כשם שאין הבנים יורשין אלא מן הקרקע 
::כך אין הבנות ניזונות אלא מן הקרקע.
אווש עליה כולי עלמא: 
דשביק ארעא הוא דירתי ליה בניה, 
דלא שביק ארעא לא ירתי ליה בניה? 

אמר ליה רב יוסף: ודלמא כתובת בנין דכרין קאמר מר? 
אמר ליה: מר דגברא רבא הוא, ידע מאי קאמינא!!
}}

==== רב זן מחיטי דעלייה ====
{{רן|
אמר רבי חייא בר יוסף: 
::רב - זן '''מחיטי דעלייה'''. 
איבעיא להו: 
::פרנסה הויא? ומאי עלייה? - מעילוייא דאב.
::וכדשמואל? דאמר שמואל: לפרנסה שמין באב. 
או דלמא 
::מזוני ממש הוה? ומאי עלייה? - מדברים טובים שנאמרו בעלייה. 
::דאמר רב יצחק בר יוסף: בעלייה התקינו שיהו בנות ניזונות מן המטלטלין. 

תא שמע: 
::בידיה דרבי בנאי, {{ב|אחוה|אחיו של}} דרבי חייא בר אבא - הוו מטלטלין דיתמי. 
::אתו לקמיה דשמואל. 
::א&quot;ל: זיל זון!! 

מאי? לאו - למזוני?! וכדרב יצחק בר יוסף סבירא ליה? 
לא! התם לפרנסה הואי. ושמואל לטעמיה. דאמר שמואל: 
::לפרנסה שמין באב. 
}}

==== ביקורת על הגובים =====
{{רן|
הוה עובדא '''בנהרדעא''', ודון דייני דנהרדעא בפומבדיתא. 
ואגבי רב חנא בר ביזנא. 
אמר להו רב נחמן: 
::זילו אהדרו! 
::ואי לא מגבינא לכו לאפדנייכו מינייכו!!

רבי '''אמי ורבי אסי''', סבור למיזן ממטלטלי. 
אמר להו רבי יעקב בר אידי: מילתא דר' יוחנן ור&quot;ל לא עבדו בה עובדא, 
אתון עבדין בה עובדא?!

רבי '''אלעזר''' סבר למיזן ממטלטלין. 
אמר לפניו רבי שמעון בן אליקים: 
::רבי! יודע אני בך שאין מדת הדין אתה עושה, אלא מדת רחמנות.
::אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות!
}}


{{דפוס וילנא|כתובות|נא|א|סוף סוף כל העומד לגזוז}}
{{רן|
ההוא דאתא '''לקמיה דרב יוסף'''. 
אמר להו: הבו לה מתמרי '''דעל בודיא'''! 

אמר ליה אביי: אילו בעל חוב הוה, כי האי גוונא מי הוה יהיב ליה מר? 
- אמר ליה: '''דחזייא''' לבודיא קאמינא. 

סוף סוף כל העומד לגזוז - כגזוז דמי?
- דצריכא לדיקלא קאמינא!
}}

{{רן|
ההוא יתום ויתומה דאתו '''לקמיה דרבא'''.
אמר להו רבא '''העלו ליתום בשביל יתומה'''!
 
אמרי ליה רבנן לרבא: 
והא מר הוא דאמר 
::ממקרקעי ולא ממטלטלי, 
::- בין למזוני בין לכתובה ובין לפרנסה. 
אמר להו אילו רצה שפחה לשמשו מי לא יהבינן ליה? 
כל שכן הכא דאיכא תרתי.
}}

==== ברייתא - הזנת האשה והבנות ====
{{רן|
תנו רבנן: 
::אחד '''נכסים שיש להן אחריות''' ואחד '''נכסים שאין להן אחריות''', 
::מוציאין למזון אשה ולבנות - דברי רבי. 

::רבי שמעון בן אלעזר אומר: 
::נכסים '''שיש להן אחריות''' - 
::מוציאין לבנות מן הבנים, ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנים.

::ולבנים מן הבנות - בנכסים מרובין 
::אבל לא לבנים מן הבנות - בנכסים מועטין. 

::נכסים '''שאין להן אחריות''': 
::מוציאין לבנים מן הבנים, ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנות.
::אבל לא לבנות מן הבנים.
אע&quot;ג דקיימא לן הלכה כרבי מחבירו, 
הכא? הלכה כרבי שמעון בן אלעזר! 
דאמר רבא: 
::הלכתא: ממקרקעי ולא ממטלטלי, 
::- בין לכתובה בין למזוני בין לפרנסה.
}}</text>
      <sha1>07pa5yqbinc6dfo4s05ecwyogxoidaf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419252</id>
      <parentid>1419251</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T00:34:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>סיום המשנה.</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17528" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו'}}

{{דפוס וילנא|כתובות|מט|א|(לפני המשנה, הנמצאת בסוף העמוד)}}

= רקע מתוך הספרות התנאיית =
תוספתא: (להשלים)

= מסכת כתובות פרק רביעי משנה ו =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
::האב אינו חייב במזונות בתו! 

::זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה: 
::הבנים יירשו והבנות יזונו. 
::מה הבנים - אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב? 
::אף הבנות - אין ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן. 

= תלמוד בבלי על מסכת כתובות פרק ד משנה ו =
{{ביאור:מעומד:גמרא}}

== בירור החובה והמצווה לאור מקורות תנאיים ==
{{רן|
במזונות בתו - הוא דאינו חייב.  
הא במזונות בנו - חייב? 

בתו נמי: חובה הוא דליכא, 
הא מצוה - איכא? 

מני מתניתין? לא רבי מאיר לא רבי יהודה ולא רבי יוחנן בן ברוקא?! 
דתניא: 
::'''מצוה לזון את הבנות''', קל וחומר לבנים דעסקי בתורה 
::::- דברי רבי מאיר. 

::::רבי יהודה אומר: 
::'''מצוה לזון את הבנים''', וקל וחומר לבנות - משום זילותא. 

::::רבי יוחנן בן ברוקא אומר: 
::חובה לזון את הבנות לאחר מיתת אביהן, 
::אבל בחיי אביהן '''אלו ואלו אינן ניזונין'''. 

מני מתניתין?! 
אי רבי מאיר? הא אמר בנים מצוה?! 
אי רבי יהודה? הא אמר בנים נמי מצוה? 
אי רבי יוחנן בן ברוקא? אפילו מצוה נמי ליכא!! 

}}
{{דפוס וילנא|כתובות|מט|ב|דאפילו בתו - חובה הוא דליכא, הא מצווה איכא.}}
{{רן|
איבעית אימא רבי מאיר, איבעית אימא ר' יהודה, איבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא. 
איבעית אימא ר' מאיר, והכי קאמר: 
::&quot;האב אינו '''חייב''' במזונות בתו&quot; - והוא הדין לבנו. 
::הא '''מצוה  בבתו''' - איכא! קל וחומר {{ב|לבנים|הלומדים תורה}}. 
והאי דקתני בתו? הא קמ&quot;ל דאפילו בתו '''חובה''' הוא דליכא - הא מצוה איכא. 

ואיבעית אימא ר' יהודה. והכי קאמר: 
::&quot;האב אינו '''חייב''' {{ב|במזונות בתו|למרות שעלול להיות ניוול}}&quot; - וכל שכן לבנו. 
::הא '''מצוה בבנו''' - איכא,  וקל וחומר {{ב|לבנות|שעלולות להתנוול}}. 
והא דקתני בתו? הא קא משמע לן דאפילו {{ב|בתו|שעלולה להתנוול}} חובה ליכא. 

ואיבעית אימא רבי יוחנן בן ברוקא. והכי קאמר: 
::&quot;אינו '''חייב''' במזונות בתו&quot; - והוא הדין לבנו, 
::והוא הדין '''דאפילו מצוה נמי ליכא'''. 
ואיידי דבנות - לאחר מיתת אביהן - חובה, 
תנא נמי: &quot;אינו חייב.&quot; 
}}

== תקנות הזנת בנות וההלכה ==
{{רן|
אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש, משום רבי יהודה בר חנינא: 
::באושא התקינו 
::שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים. 

איבעיא להו הלכתא כוותיה או אין הלכתא כוותיה? 
תא שמע:  
::כי הוה אתו לקמיה '''דרב יהודה''', אמר להו: 
::{{ב|יארוד|ערוד - חיה מדברית מסוכנת}} ילדה, {{ב|ואבני מתא|ועל בני העיר}} {{ב|שדיא|זורק (את האחריות)}}?! 
}}

[[תמונה:CrowStealingEgg.jpg|ממוזער|שמאל|150px|עורב גונב ביצים מתוך קן לאחר שהבריח את האם]]
{{רן|
כי הוה אתו לקמיה '''דרב חסדא''', אמר להו: 
::{{ב|כפו ליה|קשרו לו}} {{ב|אסיתא|סלסלת מזון}} {{ב|בצבורא|בציבור - כדי לבייש אותו}} 
::וליקום ולימא: {{ב|עורבא בעי בניה|העורב רוצה את בניו}}! וההוא גברא לא בעי בניה!! 

ועורבא בעי בניה? 
}}
{{הע-שמאל|1=במזמור ברכי נפשי: תוך תיאור הטבע הנפלא: &quot;נותן לבהמה לַחְמָה...&quot; כלומר מביא לבהמת הבר באופן טבעי את המזון שהיא צריכה.{{ש}}
------- {{ש}}
יתכן שבעורב הידידותי מדובר בקאקים, המתוארים בספרו של הנאצי קונרד לורנץ, טבעת המלך שלמה. {{ש}}
------- {{ש}}
[https://www.youtube.com/watch?v=LF77qpbvkxo בסרטון יוטיוב זה] נראים עורבים ייחודיים לאחד מאיי האוקיאנוס השקט. אלו מסייעים לגוזליהם כקהילה ולא רק כהורים. הסרט מציג את העורב הבנאי של יפן, המתמודד מול יחידות אנושיות לסילוק קינים של חברת הרכבת שם. בחלק מהעורבים הגוזלים נותרים עם ההורים במשך חמש שנים! יש להם מילים שונות לאזהרה מפני חתול, אדם, ועיט. יש להם שני סוגי שפה לשימוש ציבורי ופרטי.
}}
{{רן|
והכתיב:  &quot;...{{ב|לבני עורב אשר יקראו|כלומר לא ההורים מביאים להם את המזון אלא הקב&quot;ה מאכיל אותם בדרך הטבע}}!&quot;  
לא קשיא. הא {{ב|בחיורי|עורבים אפורות, אולי הכוונה לקאקים הנחשבים יותר ידידותיים, אם כי הם רוצחים את חוליהם וזקניהם}} הא {{ב|באוכמי|בעורב השחור - הנודע באכזריותו כלפי גוזלים, גם מבני מינו}}.  

כי הוה אתי לקמיה דרבא, אמר ליה: 
::ניחא לך דמיתזני בניך מצדקה?!! 

ולא אמרן אלא דלא אמיד. 
אבל אמיד? כפינן ליה על כרחיה!! 
כי הא דרבא, 
כפייה {{ב|לרב נתן בר אמי|בגירסת התלמוד שנשמרה לצורך צנזורה בותיקן: לבר אמר, בלי &quot;רב נתן&quot;}}, ואפיק מיניה ד' מאה זוזי לצדקה. 

אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש: 
::באושא התקינו: 
::הכותב כל נכסיו לבניו, 
::הוא ואשתו נזונים מהם. 

מתקיף לה רבי זירא, ואיתימא רבי שמואל בר נחמני: 
::גדולה מזו אמרו - אלמנתו נזונת מנכסיו. 
::הוא ואשתו מיבעיא? 
דשלח רבין באיגרתיה: 
::מי שמת והניח אלמנה ובת? - אלמנתו: ניזונת מנכסיו. 
::נישאת הבת? - אלמנתו ניזונת מנכסיו. 
::מתה הבת? 
::אמר רבי יהודה, בן אחותו של רבי יוסי בר חנינא: 
::על ידי היה מעשה!! ואמרו: ...- אלמנתו ניזונת מנכסיו. 
הוא ואשתו מיבעיא? 

מהו דתימא: התם - הוא דליכא דטרח. 
אבל הכא? נטרח לדידיה ולדידה?! 
קא משמע לן.  
}}
{{דפוס וילנא|כתובות|נ|א|(מאי האי?) אמר ליה: כותב נכסיו לבניו הוא, ועשיתינהו לזניה.}}
{{רן|

איבעיא להו: הלכתא כוותיה או לית הלכתא כוותיה? 
תא שמע! 
::דרבי חנינא ור' יונתן הוו קיימי... 
::אתא ההוא גברא, גחין ונשקיה לר' יונתן אכרעיה. 
::אמר ליה ר' חנינא: מאי האי?! 
::אמר ליה:  כותב נכסיו לבניו הוא. ועשיתינהו לזניה! 
}}
[[תמונה:Lasagna (1).jpg|ממוזער|שמאל|120px|ועשיתינהו לזניה!]]
{{רן|
אי אמרת בשלמא לאו דינא, משום הכי עשיינהו! 
אלא אי אמרת דינא! - עשיינהו בעי? 
}}

== עוד תקנות בעניין אישור שימוש בקופת החסד הציבורית ==
{{רן|
א&quot;ר אילעא: 
::באושא התקינו: 
::{{ב|המבזבז|הנותן לצדקה}}? - אל יבזבז יותר מחומש. 

תניא נמי הכי: 
::המבזבז? - אל יבזבז יותר מחומש, שמא יצטרך לבריות. 
::ומעשה באחד שבקש לבזבז ... ולא הניח לו חבירו, 
ומנו? רבי ישבב, 
ואמרי לה רבי ישבב, ולא הניחו חבירו - ומנו? רבי עקיבא. 

אמר רב נחמן ואיתימא רב אחא בר יעקב: 
::מאי קרא? {{קטן|[[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/כח|נדר יעקב בבית אל אחרי הבריחה מחרן]]}} 
::וכל אשר תתן לי? עשר אעשרנו לך. 

והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא? 
אמר רב אשי: אעשרנו לבתרא כי קמא. 

אמר רב שימי בר אשי: 
ושמועות הללו מתמעטות והולכות. וסימניך '''קטנים כתבו ובזבזו'''. 

אמר רב יצחק: 
::באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה. 
::מכאן ואילך יורד עמו לחייו. 
{{ב|איני?!|הן היא?!  כך הוא?}}
והא אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: 
::בציר מבר שית לא תקביל. 
::בר שית - קביל וספי ליה כתורא. 

אין! ספי ליה כתורא, מיהו אינו יורד עמו לחייו, עד לאחר שתים עשרה שנה. 
ואב&quot;א לא קשיא. הא? למקרא. הא? למשנה. 
דאמר אביי: אמרה לי אם: 
::בר שית למקרא. 
::בר עשר למשנה. 
::בר תליסר לתעניתא מעת לעת. 
::ובתינוקת? בת תריסר. 

[[תמונה:Deathstalker_(Leiurus_quinquestriatus)_6.jpg|ממוזער|שמאל|120px|עקצן (עקרב) צהוב בישראל]]
אמר אביי: אמרה לי אם: 
::האי בר שית, 
::- דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית - לא חיי! 
::מאי אסותיה? מררתא דדיה חיורתא, בשיכרא, נשפייה ונשקייה. 
}}
{{הע-שמאל|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DE60ig0CIZc ילד שאחיו מת מעקיצת עקרב, קיבל טיפול שפותח במקסיקו וחייו ניצלו]}}
{{רן|
::האי בר שתא, דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלם שתא - לא חיי. 
::מאי אסותיה? אצותא דדיקלא במיא. נשפייה ונשקייה. 
}}


{{הע-שמאל|גרסת כתבי היד והדפוסים הישנים עדיפה כאן, ונראה שבדפוס וילנא השתבש:{{ש}}
...ותרווייהו איתנהו:  הא דכחיש. הא דבריא.}}
{{רן|
אמר רב קטינא: 
::כל המכניס את בנו פחות מבן שש? רץ אחריו ואינו מגיעו!
איכא דאמרי: 
::- חביריו רצין אחריו ואין מגיעין אותו. 
ותרוייהו איתנהו: חליש וגמיר. 
איבעית אימא: הא דכחיש, הא דבריא. 

אמר רבי יוסי בר חנינא: 
::באושא התקינו: האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה? 
::הבעל מוציא מיד הלקוחות! 

אשכחיה רב יצחק בר יוסף לר' אבהו, דהוה קאי באוכלוסא דאושא. 
אמר ליה: מאן מרה דשמעתא דאושא? 
אמר ליה: 
רבי יוסי בר חנינא. 
- תנא מיניה ארבעין זימנין, ודמי ליה כמאן דמנחא ליה בכיסתיה:
}}

== המשך עניין הזנת הילדות והילדים ==
{{רן|
::'''אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת'''. 
::- וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת? 

::דרשו רבותינו שביבנה, ואמרי לה רבי אליעזר: 
::זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים. 
::רבי שמואל בר נחמני אמר: 
::זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן 

::'''הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד'''. 
::רב הונא ורב חסדא: 
::חד אמר: זה הלומד תורה ומלמדה. 
::וחד אמר: זה הכותב תורה נביאים וכתובים, ומשאילן לאחרים. 

::'''וראה בנים לבניך שלום על ישראל'''. 
::אמר רבי יהושע בן לוי - 
::כיון שבנים לבניך - שלום על ישראל. ...דלא אתי לידי חליצה ויבום. 
::רבי שמואל בר נחמני אמר: 
::כיון שבנים לבניך, שלום על דייני ישראל. דלא אתי לאינצויי.
}}

== הזנת בנים - דיון במשנה ובדרשת רבי אלעזר ==
{{דפוס וילנא|כתובות|נ|ב|יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא}}

'''זה מדרש דרש ר&quot;א לפני חכמים''' כו'

=== מאמרים רמוזים על הזנת בנים ===
==== רב המנונא: אין יורשין אלא מן הקרקע ====
{{רן|
יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא, 
ויתיב רב המנונא וקאמר: 
::כשם שאין הבנים יורשין אלא מן הקרקע 
::כך אין הבנות ניזונות אלא מן הקרקע.
אווש עליה כולי עלמא: 
דשביק ארעא הוא דירתי ליה בניה, 
דלא שביק ארעא לא ירתי ליה בניה? 

אמר ליה רב יוסף: ודלמא כתובת בנין דכרין קאמר מר? 
אמר ליה: מר דגברא רבא הוא, ידע מאי קאמינא!!
}}

==== רב זן מחיטי דעלייה ====
{{רן|
אמר רבי חייא בר יוסף: 
::רב - זן '''מחיטי דעלייה'''. 
איבעיא להו: 
::פרנסה הויא? ומאי עלייה? - מעילוייא דאב.
::וכדשמואל? דאמר שמואל: לפרנסה שמין באב. 
או דלמא 
::מזוני ממש הוה? ומאי עלייה? - מדברים טובים שנאמרו בעלייה. 
::דאמר רב יצחק בר יוסף: בעלייה התקינו שיהו בנות ניזונות מן המטלטלין. 

תא שמע: 
::בידיה דרבי בנאי, {{ב|אחוה|אחיו של}} דרבי חייא בר אבא - הוו מטלטלין דיתמי. 
::אתו לקמיה דשמואל. 
::א&quot;ל: זיל זון!! 

מאי? לאו - למזוני?! וכדרב יצחק בר יוסף סבירא ליה? 
לא! התם לפרנסה הואי. ושמואל לטעמיה. דאמר שמואל: 
::לפרנסה שמין באב. 
}}

==== ביקורת על הגובים =====
{{רן|
הוה עובדא '''בנהרדעא''', ודון דייני דנהרדעא בפומבדיתא. 
ואגבי רב חנא בר ביזנא. 
אמר להו רב נחמן: 
::זילו אהדרו! 
::ואי לא מגבינא לכו לאפדנייכו מינייכו!!

רבי '''אמי ורבי אסי''', סבור למיזן ממטלטלי. 
אמר להו רבי יעקב בר אידי: מילתא דר' יוחנן ור&quot;ל לא עבדו בה עובדא, 
אתון עבדין בה עובדא?!

רבי '''אלעזר''' סבר למיזן ממטלטלין. 
אמר לפניו רבי שמעון בן אליקים: 
::רבי! יודע אני בך שאין מדת הדין אתה עושה, אלא מדת רחמנות.
::אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות!
}}


{{דפוס וילנא|כתובות|נא|א|סוף סוף כל העומד לגזוז}}
{{רן|
ההוא דאתא '''לקמיה דרב יוסף'''. 
אמר להו: הבו לה מתמרי '''דעל בודיא'''! 

אמר ליה אביי: אילו בעל חוב הוה, כי האי גוונא מי הוה יהיב ליה מר? 
- אמר ליה: '''דחזייא''' לבודיא קאמינא. 

סוף סוף כל העומד לגזוז - כגזוז דמי?
- דצריכא לדיקלא קאמינא!
}}

{{רן|
ההוא יתום ויתומה דאתו '''לקמיה דרבא'''.
אמר להו רבא '''העלו ליתום בשביל יתומה'''!
 
אמרי ליה רבנן לרבא: 
והא מר הוא דאמר 
::ממקרקעי ולא ממטלטלי, 
::- בין למזוני בין לכתובה ובין לפרנסה. 
אמר להו אילו רצה שפחה לשמשו מי לא יהבינן ליה? 
כל שכן הכא דאיכא תרתי.
}}

==== ברייתא - הזנת האשה והבנות ====
{{רן|
תנו רבנן: 
::אחד '''נכסים שיש להן אחריות''' ואחד '''נכסים שאין להן אחריות''', 
::מוציאין למזון אשה ולבנות - דברי רבי. 

::רבי שמעון בן אלעזר אומר: 
::נכסים '''שיש להן אחריות''' - 
::מוציאין לבנות מן הבנים, ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנים.

::ולבנים מן הבנות - בנכסים מרובין 
::אבל לא לבנים מן הבנות - בנכסים מועטין. 

::נכסים '''שאין להן אחריות''': 
::מוציאין לבנים מן הבנים, ולבנות מן הבנות, ולבנים מן הבנות.
::אבל לא לבנות מן הבנים.
אע&quot;ג דקיימא לן הלכה כרבי מחבירו, 
הכא? הלכה כרבי שמעון בן אלעזר! 
דאמר רבא: 
::הלכתא: ממקרקעי ולא ממטלטלי, 
::- בין לכתובה בין למזוני בין לפרנסה.
}}</text>
      <sha1>axv18ucljdxv2h3zml6iqir78cjix8q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית כח - מעומד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470348</id>
    <redirect title="ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/כח" />
    <revision>
      <id>1419250</id>
      <timestamp>2022-08-22T00:27:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>Pashute העביר את הדף [[ביאור:בראשית כח - מעומד]] לשם [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/כח]]: למרחב ביאור:מעומד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="73" xml:space="preserve">#הפניה [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/כח]]</text>
      <sha1>92ey81flfhknho7ygkwup7xw2gxwsec</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ד/משנה ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470349</id>
    <revision>
      <id>1419253</id>
      <timestamp>2022-08-22T00:57:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>המשנה השביעית</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14820" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו'}}

= מסכת כתובות פרק רביעי משנה ז =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}

::לא כתב לה כתובה 
::בתולה: גובה מאתים. 
::ואלמנה: מנה - מפני שהוא תנאי בית דין. 

::כתב לה 'שדה שוה מנה תחת מאתים זוז' 
::ולא כתב לה 'כל נכסים דאית לי אחראין לכתובתיך': 
::חייב - שהוא תנאי בית דין. 

::לא כתב לה 'אם תשתבאי - אפרקינך ואותבינך לי לאינתו' 
::ובכהנת -  'אהדרינך למדינתך': 
::חייב - שהוא תנאי בית דין. 

::נשבית - חייב לפדותה. 
::ואם אמר: 'הרי גיטה וכתובתה, ותפדה את עצמה' - אינו רשאי. 

::לקתה - חייב לרפאותה. 
::אמר: 'הרי גיטה וכתובתה, תרפא את עצמה' - רשאי.

==גמרא בבלי על כתובות פרק ד' משנה ז ==

{{ביאור:מעומד:גמרא}}
== המשנה כדעת מי ==
{{רן|
מני? רבי מאיר היא! דאמר: 
::כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה - הרי זו בעילת זנות. 
דאי רבי יהודה? האמר: 
::רצה: כותב לבתולה שטר של מאתים - והיא כותבת: 'התקבלתי ממך מנה' 
::ולאלמנה - מנה, והיא כותבת: 'התקבלתי ממך חמשים זוז'. 
}}
{{דפוס וילנא|כתובות|נא|ב|...יש בהם אחריות נכסים - לא יחזיר}}
{{רן|
אימא סיפא: 
::''כתב לה 'שדה שוה מנה תחת מאתים זוז''' 
::''ולא כתב לה 'כל נכסים דאית לי - אחראין לכתובתיך': חייב - שהוא תנאי בית דין.'' 
אתאן לר&quot;י דאמר: 'אחריות - טעות סופר הוא' 
דאי רבי מאיר? האמר: 'אחריות - לאו טעות סופר הוא'. דתנן: 
::מצא שטרי חוב: 
::אם יש בהן אחריות נכסים - לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן. 
::אין בהן אחריות נכסים - יחזיר, שאין בית דין נפרעין מהן.
::- דברי רבי מאיר 

::וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה - לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן. 
}}
{{הע-שמאל|([[ביאור:בבלי בבא מציעא פרק א - מעומד|שנים אוחזין])תא שמע: '&quot;לאכילת פירות&quot; כיצד? הרי שגזל שדה מחבירו, והרי היא יוצאה מתחת ידו; כשהוא גובה - גובה את הקרן מנכסים משועבדים ופירות גובה מנכסים בני חורין.{{ש}}- היכי דמי? אילימא כדקתני - גזלן ממאן גבי? אלא - לאו כגון שגזל שדה מחבירו ''ומכרה לאחר'' והשביחהִ?{{ש}}
אמר רבא: הכא במאי עסקינן? - [60] כגון שגזל שדה מחבירו מלאה פירות, ואכל את הפירות, וחפר בה בורות שיחין ומערות. בא נגזל לגבות קרן - גובה מנכסים משועבדים {{קטן|בלבד, ואם אין לגזלן המזיק נכסים משועבדים - אינו יכול לגבות את הנזק}}, בא נגזל לגבות פירות - גובה מנכסים בני חורין.{{ש}}
---------------{{ש}}
([[ביאור:בבלי בבא קמא פרק ט - מעומד|הגוֹזֵל עצים]]) פירות ושוה פירות היכי דמי? כגון: שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר, והשביחה. והרי היא יוצאה מתחת ידו. {{קטן|של האחר הקונה המרומה: כי הגזלן נתפס, והנגזל קיבל את שדהו בחזרה על ידי בית הדין. עכשיו הקונה המרומה שלקחו ממנו את שדהו הולך לגזלן המוכר ו}}כשהוא גובה: גובה את הקרן - מנכסים משועבדים {{קטן|אפילו, כלומר: אם אין לגזלן המוכר שדות בני חורין, הקונה המרומה יכול לקחת לו אפילו שדות ששועבדו לאחרים, והאחרים המשועבדים הפסידו את השיעבוד}} , ואת השבח - מנכסים בני חורין {{קטן|בלבד}}.{{ש}}
---------------{{ש}}
([[ביאור:כתובות פרק יב משנה א|פרק 'בראשונה' משנה א]]) אין עושין כתובת אשה מן המטלטלין - מפני תיקון העולם. אמר רבי יוסי: וכי מה 'תקון העולם' יש בזו? אלא: לפי שאין לה קצבה.
}} 
רישא רבי מאיר וסיפא ר' יהודה? 
וכי תימא: כולה ר' מאיר היא, ושאני ליה לר&quot;מ בין כתובה לשטרי... ומי שאני ליה? והתניא: 
::חמשה גובין מן {{ב|המחוררין|המשוחררים, כלומר: יכולים לגבות רק אם יש קרקע מסוימת המשועבדת לחוב}} ואלו הן: 
::{{ב|פירות, ושבח פירות|לפי רש&quot;י מפני תיקון העולם: כי אי אפשר לדעת כמה להקצות}}, 
::והמקבל עליו לזון את בן אשתו ובת אשתו, 
::{{ב|וגט|כלומר שטר}} חוב - שאין בו אחריות, 
::וכתובת אשה - שאין בה אחריות 

מאן שמעת ליה דאמר: 'אחריות - לאו טעות סופר הוא'? - רבי מאיר!
וקתני כתובת אשה?

איבעית אימא רבי מאיר, ואיבעית אימא רבי יהודה.
איבעית אימא רבי יהודה: התם - כתבה ליה 'התקבלתי', הכא - לא כתבה ליה 'התקבלתי'. 
איבעית אימא רבי מאיר: מאי חייב דקתני - מן המחוררין:
}}

== היתר או איסור אנוסה נשואה לבעלה == 
:לא כתב לה וכו':
{{רן|
{{ביאור:ציטוט|איוב, פרשת נערה מאורסה בבמדבר}}
אמר אבוה דשמואל: 
::אשת ישראל שנאנסה אסורה לבעלה 
::- חיישינן שמא תחלתה באונס וסופה ברצון.
איתיביה רב לאבוה דשמואל: '...אם תשתבאי - אפרקינך, '''ואותבינך לי לאינתו''''?! 
- אישתיק. 
קרי רב עליה דאבוה דשמואל (איוב כט) שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם 
מאי אית ליה למימר? בשבויה הקילו! 

ולאבוה דשמואל: אונס דשריא רחמנא - היכי משכחת לה? 
- כגון דקאמרי עדים שצווחה מתחלה ועד סוף. 

ופליגא דרבא - דאמר רבא: 
::כל שתחלתה באונס וסוף ברצון 
::אפילו היא אומרת 'הניחו לו!' - שאלמלא נזקק לה - היא שוכרתו... 
::מותרת.  מאי טעמא? יצר אלבשה. 

תניא כוותיה דרבא 
::(במדבר ה) והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לך אחרת שאע&quot;פ שלא נתפשה - מותרת: 
::ואיזו זו? כל שתחלתה באונס וסופה ברצון. 

תניא אידך 
::והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לך אחרת שאע&quot;פ שנתפשה - אסורה: 
::ואיזו זו? אשת כהן. 

אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל 
::והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לה אחרת שאע&quot;פ שלא נתפשה - מותרת. 
::ואיזו זו? שקידושיה קדושי טעות. 
::- שאפילו בנה מורכב על כתיפה ממאנת והולכת לה. 

אמר רב יהודה: 
::הני נשי דגנבו גנבי - שריין לגוברייהו... 
אמרי ליה רבנן לרב יהודה: 
::והא קא ממטיאן להו נהמא? - מחמת יראה. 
::והא קא משלחן להו גירי? - מחמת יראה. 
::וּדְאִי שבקינהו ואזלן מנפשייהו - אסירן!

:ת&quot;ר:
::שבויי מלכות - הרי הן כשבויין.
::גנובי ליסטות - אינן כשבויין. 

והתניא איפכא? 
מלכות אמלכות - לא קשיא: הא - במלכות אחשורוש, הא במלכות בן נצר. 
ליסטות אליסטות - לא קשיא:  הא - בבן נצר, הא בליסטים דעלמא. 

ובן נצר התם קרי ליה מלך, והכא קרי ליה לסטים? 
{{ב|אין|הן, כלומר כן}}! 
גבי אחשורוש - לסטים הוא, גבי לסטים דעלמא - מלך הוא.
}}

== פדיון שבויות במעמד מיוחד ==
{{דפוס וילנא|נב|א|ממזרת ונתינה לישראל...}}
{{ביאור|ציטוט|המשנה}}
:'''ובכהנת: 'אהדרינך למדינתך' וכו'''':
{{רן|
אמר אביי: 
::אלמנה - לכהן גדול: חייב לפדותה - שאני קורא בה: 'ובכהנת: אהדרינך למדינתך'.
::ממזרת {{ב|ונתינה|או נתינה, כלומר: מבני הנתינים שהצטרפו לעם ישראל כמתואר בסוף [[ספר יהושע]] וב[[ספר עזרא]]}} - לישראל - אינו חייב לפדותה - שאין אני קורא בה: 'ואותבינך לי לאנתו'. 

רבא אמר: 
::כל שאיסור שבייה גורם לה - חייב לפדותה. 
::איסור דבר אחר גורם לה - אינו חייב לפדותה. 

לימא כתנאי? 
::המדיר את אשתו ונשבית:
::רבי אליעזר אומר: פודַהּ - ונותן לה כתובתה. 
::רבי יהושע אומר: נותן לה כתובתה - ואינו פודַהּ. 

::אמר רבי נתן: שאלתי את סומכוס: 
::כשאמר רבי יהושע 'נותן לה כתובתה - ואינו פודה'... 
::כשהדירה - ולבסוף נשבית, או: בנשבית - ולבסוף הדירה? 
::ואמר לי: 
::::לא שמעתי, 
::::ונראין דברים שהדירה - ולבסוף נשבית. 
::::דאי אמרת: 'נשבית - ולבסוף הדירה'? - אתי לאיערומי! 

:מאי? לאו במדיר אשת כהן קמיפלגי? 
ואביי - דאמר כרבי אליעזר, 
ורבא - דאמר כרבי יהושע. 

לא! הכא במאי עסקינן? כגון: שנדרה '''איהי''' - וקיים לה הוא. 
רבי אליעזר סבר: הוא נותן אצבע בין שיניה. 
ורבי יהושע סבר: היא נתנה אצבע בין שיניה. 

אי 'היא נתנה אצבע בין שיניה' - כתובה מאי עבידתה? 
ותו: 
::אמר רבי נתן: שאלתי את סומכוס 
::- כשאמר רבי יהושע: 'נותן לה כתובתה - ואינו פודה', 
::כשהדירה - ולבסוף נשבית? 
::או: בשנשבית - ולבסוף הדירה?  
::ואמר: 'לא שמעתי'... 
ואי דנדרה איהי? 
מה לי: ''הֵדירהּ - ולבסוף נשבית'', 
מה לי: נשבית ולבסוף הֵדירה? 
- אלא: לעולם דאדרה איהו. 

ואביי מתרץ לטעמיה, ורבא מתרץ לטעמיה: 
אביי מתרץ לטעמיה: 
* אלמנה - לכהן גדול: כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה 
* ממזרת ונתינה - לישראל: כולי עלמא לא פליגי דאינו חייב לפדותה. 
* מדיר אשת כהן, נמי: כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה 
::- דהיינו {{ב|אלמנה|לכהן גדול}}... 
כי פליגי? במדיר אשת ישראל: 
* רבי אליעזר - אזיל בתר מעיקרא. 
* ורבי יהושע אזיל בתר בסוף. 

:רבא מתרץ לטעמיה: 
* אלמנה - לכהן גדול, ממזרת ונתינה - לישראל: 
::כולי עלמא לא פליגי '''דאינו חייב''' לפדותה. 
כי פליגי? במדיר - בין אשת כהן ובין אשת ישראל: 
* רבי אליעזר - אזיל בתר מעיקרא, 
* ורבי יהושע - אזיל בתר בסוף:
}}

=== פדיון שבויה בידי יורשים ===
{{ביאור:ציטוט}}
{{רן|
'''נשבית חייב לפדותה וכו':'''

תנו רבנן 
::נשבית בחיי בעלה ואחר כך מת בעלה: 
::הכיר בה בעלה יורשין: חייבין לפדותה. 
::לא הכיר בה בעלה: אין יורשין חייבין לפדותה. 

לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא. 
א&quot;ל רב: הכי אמר חביבי: לית הלכתא כי הא מתניתא, אלא כי הא דתניא: 
::נשבית - לאחר מיתת בעלה: אין היתומין חייבין לפדותה, 
::ולא עוד? אלא: אפילו נשבית בחיי בעלה, ואחר כך מת בעלה: 
::אין היתומין חייבין לפדותה! 
::- שאין אני קורא בה 'ואותבינך לאינתו'. 
}}

=== סכום הכסף לפדיון השבויה ===
{{דפוס וילנא|נב|ב|אין פודין את השבויין}}
{{רן|
תנו רבנן 
::נשבית והיו מבקשין ממנו עד עשרה בדמיה: 
::פעם ראשונה - פודה, מכאן ואילך: רצה פודה, רצה אינו פודה. 
::רבן שמעון בן גמליאל אומר:
::אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהם - מפני תקון העולם. 

::הא בכדי דמיהן - פודין, אע&quot;ג דפרקונה יותר על כתובתה? ורמינהי? 
::נשבית - והיו מבקשין ממנו עד עשרה בכתובתה: 
::פעם ראשונה - פודה, מכאן ואילך: רצה - פודה, רצה - אינו פודה. 
::רבי שמעון בן גמליאל אומר: אם היה פרקונה כנגד כתובתה - פודה, 
::אם לאו - אינו פודה. 

רבן שמעון בן גמליאל - תרי {{ב|קולי|הקלות (על הבעל)}} אית ליה!

=== רפואת אשה ===
{{ביאור ציטוט}}
{{רן|
'''לקתה חייב לרפאותה:'''

תנו רבנן: 
::אלמנה ניזונת מנכסי יתומין, וצריכה רפואה: - הרי היא כמזונות. 

::רבן שמעון בן גמליאל אומר: 
::רפואה שיש לה קצבה - נתרפאת מכתובתה. 
::שאין לה קצבה - הרי היא כמזונות. 

אמר רבי יוחנן: 
::עשו הקזת דם בארץ ישראל - כרפואה שאין לה קצבה. 

קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא - דהות צריכה רפואה. 
כל יומא אתו לקמיה דר' יוחנן. 
אמר להו: איזילו קוצו ליה מידי לרופא. 
...אמר רבי יוחנן: עשינו עצמינו כעורכי הדיינין! 

מעיקרא - מאי סבר? ולבסוף - מאי סבר? 
מעיקרא סבר: (ישעיהו נח, ז) ומבשרך לא תתעלם, 
ולבסוף סבר: אדם חשוב שאני.</text>
      <sha1>m0pqzhagy1dkm3xwhx0dy0od2jsjpe9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419254</id>
      <parentid>1419253</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T00:59:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שורות</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14834" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו'}}

= מסכת כתובות פרק רביעי משנה ז =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}

::לא כתב לה כתובה 
::בתולה: גובה מאתים. 
::ואלמנה: מנה - מפני שהוא תנאי בית דין. 

::כתב לה 'שדה שוה מנה תחת מאתים זוז' 
::ולא כתב לה 'כל נכסים דאית לי אחראין לכתובתיך': 
::חייב - שהוא תנאי בית דין. 

::לא כתב לה 'אם תשתבאי - אפרקינך ואותבינך לי לאינתו' 
::ובכהנת -  'אהדרינך למדינתך': 
::חייב - שהוא תנאי בית דין. 

::נשבית - חייב לפדותה. 
::ואם אמר: 'הרי גיטה וכתובתה, ותפדה את עצמה' - אינו רשאי. 

::לקתה - חייב לרפאותה. 
::אמר: 'הרי גיטה וכתובתה, תרפא את עצמה' - רשאי.

==גמרא בבלי על כתובות פרק ד' משנה ז ==

{{ביאור:מעומד:גמרא}}
== המשנה כדעת מי ==
{{רן|
מני? רבי מאיר היא! דאמר: 
::כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה - הרי זו בעילת זנות. 
דאי רבי יהודה? האמר: 
::רצה: כותב לבתולה שטר של מאתים - והיא כותבת: 'התקבלתי ממך מנה' 
::ולאלמנה - מנה, והיא כותבת: 'התקבלתי ממך חמשים זוז'. 
}}
{{דפוס וילנא|כתובות|נא|ב|...יש בהם אחריות נכסים - לא יחזיר}}
{{רן|
אימא סיפא: 
::''כתב לה 'שדה שוה מנה תחת מאתים זוז''' 
::''ולא כתב לה 'כל נכסים דאית לי - אחראין לכתובתיך': חייב - שהוא תנאי בית דין.'' 
אתאן לר&quot;י דאמר: 'אחריות - טעות סופר הוא' 
דאי רבי מאיר? האמר: 'אחריות - לאו טעות סופר הוא'. דתנן: 
::מצא שטרי חוב: 
::אם יש בהן אחריות נכסים - לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן. 
::אין בהן אחריות נכסים - יחזיר, שאין בית דין נפרעין מהן.
::- דברי רבי מאיר 

::וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה - לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן. 
}}
{{הע-שמאל|([[ביאור:בבלי בבא מציעא פרק א - מעומד|שנים אוחזין])תא שמע: '&quot;לאכילת פירות&quot; כיצד? הרי שגזל שדה מחבירו, והרי היא יוצאה מתחת ידו; כשהוא גובה - גובה את הקרן מנכסים משועבדים ופירות גובה מנכסים בני חורין.{{ש}}- היכי דמי? אילימא כדקתני - גזלן ממאן גבי? אלא - לאו כגון שגזל שדה מחבירו ''ומכרה לאחר'' והשביחהִ?{{ש}}
אמר רבא: הכא במאי עסקינן? - [60] כגון שגזל שדה מחבירו מלאה פירות, ואכל את הפירות, וחפר בה בורות שיחין ומערות. בא נגזל לגבות קרן - גובה מנכסים משועבדים {{קטן|בלבד, ואם אין לגזלן המזיק נכסים משועבדים - אינו יכול לגבות את הנזק}}, בא נגזל לגבות פירות - גובה מנכסים בני חורין.{{ש}}
---------------{{ש}}
([[ביאור:בבלי בבא קמא פרק ט - מעומד|הגוֹזֵל עצים]]) פירות ושוה פירות היכי דמי? כגון: שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר, והשביחה. והרי היא יוצאה מתחת ידו. {{קטן|של האחר הקונה המרומה: כי הגזלן נתפס, והנגזל קיבל את שדהו בחזרה על ידי בית הדין. עכשיו הקונה המרומה שלקחו ממנו את שדהו הולך לגזלן המוכר ו}}כשהוא גובה: גובה את הקרן - מנכסים משועבדים {{קטן|אפילו, כלומר: אם אין לגזלן המוכר שדות בני חורין, הקונה המרומה יכול לקחת לו אפילו שדות ששועבדו לאחרים, והאחרים המשועבדים הפסידו את השיעבוד}} , ואת השבח - מנכסים בני חורין {{קטן|בלבד}}.{{ש}}
---------------{{ש}}
([[ביאור:כתובות פרק יב משנה א|פרק 'בראשונה' משנה א]]) אין עושין כתובת אשה מן המטלטלין - מפני תיקון העולם. אמר רבי יוסי: וכי מה 'תקון העולם' יש בזו? אלא: לפי שאין לה קצבה.
}} 
{{רן|
רישא רבי מאיר וסיפא ר' יהודה? 
וכי תימא: כולה ר' מאיר היא, ושאני ליה לר&quot;מ בין כתובה לשטרי... ומי שאני ליה? והתניא: 
::חמשה גובין מן {{ב|המחוררין|המשוחררים, כלומר: יכולים לגבות רק אם יש קרקע מסוימת המשועבדת לחוב}} ואלו הן: 
::{{ב|פירות, ושבח פירות|לפי רש&quot;י מפני תיקון העולם: כי אי אפשר לדעת כמה להקצות}}, 
::והמקבל עליו לזון את בן אשתו ובת אשתו, 
::{{ב|וגט|כלומר שטר}} חוב - שאין בו אחריות, 
::וכתובת אשה - שאין בה אחריות 

מאן שמעת ליה דאמר: 'אחריות - לאו טעות סופר הוא'? - רבי מאיר!
וקתני כתובת אשה?

איבעית אימא רבי מאיר, ואיבעית אימא רבי יהודה.
איבעית אימא רבי יהודה: התם - כתבה ליה 'התקבלתי', הכא - לא כתבה ליה 'התקבלתי'. 
איבעית אימא רבי מאיר: מאי חייב דקתני - מן המחוררין:
}}

== היתר או איסור אנוסה נשואה לבעלה == 
:לא כתב לה וכו':
{{רן|
{{ביאור:ציטוט|איוב, פרשת נערה מאורסה בבמדבר}}
אמר אבוה דשמואל: 
::אשת ישראל שנאנסה אסורה לבעלה 
::- חיישינן שמא תחלתה באונס וסופה ברצון.
איתיביה רב לאבוה דשמואל: '...אם תשתבאי - אפרקינך, '''ואותבינך לי לאינתו''''?! 
- אישתיק. 
קרי רב עליה דאבוה דשמואל (איוב כט) שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם 
מאי אית ליה למימר? בשבויה הקילו! 

ולאבוה דשמואל: אונס דשריא רחמנא - היכי משכחת לה? 
- כגון דקאמרי עדים שצווחה מתחלה ועד סוף. 

ופליגא דרבא - דאמר רבא: 
::כל שתחלתה באונס וסוף ברצון 
::אפילו היא אומרת 'הניחו לו!' - שאלמלא נזקק לה - היא שוכרתו... 
::מותרת.  מאי טעמא? יצר אלבשה. 

תניא כוותיה דרבא 
::(במדבר ה) והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לך אחרת שאע&quot;פ שלא נתפשה - מותרת: 
::ואיזו זו? כל שתחלתה באונס וסופה ברצון. 

תניא אידך 
::והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לך אחרת שאע&quot;פ שנתפשה - אסורה: 
::ואיזו זו? אשת כהן. 

אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל 
::והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לה אחרת שאע&quot;פ שלא נתפשה - מותרת. 
::ואיזו זו? שקידושיה קדושי טעות. 
::- שאפילו בנה מורכב על כתיפה ממאנת והולכת לה. 

אמר רב יהודה: 
::הני נשי דגנבו גנבי - שריין לגוברייהו... 
אמרי ליה רבנן לרב יהודה: 
::והא קא ממטיאן להו נהמא? - מחמת יראה. 
::והא קא משלחן להו גירי? - מחמת יראה. 
::וּדְאִי שבקינהו ואזלן מנפשייהו - אסירן!

:ת&quot;ר:
::שבויי מלכות - הרי הן כשבויין.
::גנובי ליסטות - אינן כשבויין. 

והתניא איפכא? 
מלכות אמלכות - לא קשיא: הא - במלכות אחשורוש, הא במלכות בן נצר. 
ליסטות אליסטות - לא קשיא:  הא - בבן נצר, הא בליסטים דעלמא. 

ובן נצר התם קרי ליה מלך, והכא קרי ליה לסטים? 
{{ב|אין|הן, כלומר כן}}! 
גבי אחשורוש - לסטים הוא, גבי לסטים דעלמא - מלך הוא.
}}

== פדיון שבויות במעמד מיוחד ==
{{דפוס וילנא|נב|א|ממזרת ונתינה לישראל...}}
{{ביאור|ציטוט|המשנה}}
:'''ובכהנת: 'אהדרינך למדינתך' וכו'''':
{{רן|
אמר אביי: 
::אלמנה - לכהן גדול: חייב לפדותה - שאני קורא בה: 'ובכהנת: אהדרינך למדינתך'.
::ממזרת {{ב|ונתינה|או נתינה, כלומר: מבני הנתינים שהצטרפו לעם ישראל כמתואר בסוף [[ספר יהושע]] וב[[ספר עזרא]]}} - לישראל - אינו חייב לפדותה - שאין אני קורא בה: 'ואותבינך לי לאנתו'. 

רבא אמר: 
::כל שאיסור שבייה גורם לה - חייב לפדותה. 
::איסור דבר אחר גורם לה - אינו חייב לפדותה. 

לימא כתנאי? 
::המדיר את אשתו ונשבית:
::רבי אליעזר אומר: פודַהּ - ונותן לה כתובתה. 
::רבי יהושע אומר: נותן לה כתובתה - ואינו פודַהּ. 

::אמר רבי נתן: שאלתי את סומכוס: 
::כשאמר רבי יהושע 'נותן לה כתובתה - ואינו פודה'... 
::כשהדירה - ולבסוף נשבית, או: בנשבית - ולבסוף הדירה? 
::ואמר לי: 
::::לא שמעתי, 
::::ונראין דברים שהדירה - ולבסוף נשבית. 
::::דאי אמרת: 'נשבית - ולבסוף הדירה'? - אתי לאיערומי! 

:מאי? לאו במדיר אשת כהן קמיפלגי? 
ואביי - דאמר כרבי אליעזר, 
ורבא - דאמר כרבי יהושע. 

לא! הכא במאי עסקינן? כגון: שנדרה '''איהי''' - וקיים לה הוא. 
רבי אליעזר סבר: הוא נותן אצבע בין שיניה. 
ורבי יהושע סבר: היא נתנה אצבע בין שיניה. 

אי 'היא נתנה אצבע בין שיניה' - כתובה מאי עבידתה? 
ותו: 
::אמר רבי נתן: שאלתי את סומכוס 
::- כשאמר רבי יהושע: 'נותן לה כתובתה - ואינו פודה', 
::כשהדירה - ולבסוף נשבית? 
::או: בשנשבית - ולבסוף הדירה?  
::ואמר: 'לא שמעתי'... 
ואי דנדרה איהי? 
מה לי: ''הֵדירהּ - ולבסוף נשבית'', 
מה לי: נשבית ולבסוף הֵדירה? 
- אלא: לעולם דאדרה איהו. 

ואביי מתרץ לטעמיה, ורבא מתרץ לטעמיה: 
אביי מתרץ לטעמיה: 
* אלמנה - לכהן גדול: כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה 
* ממזרת ונתינה - לישראל: כולי עלמא לא פליגי דאינו חייב לפדותה. 
* מדיר אשת כהן, נמי: כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה 
::- דהיינו {{ב|אלמנה|לכהן גדול}}... 
כי פליגי? במדיר אשת ישראל: 
* רבי אליעזר - אזיל בתר מעיקרא. 
* ורבי יהושע אזיל בתר בסוף. 

:רבא מתרץ לטעמיה: 
* אלמנה - לכהן גדול, ממזרת ונתינה - לישראל: 
::כולי עלמא לא פליגי '''דאינו חייב''' לפדותה. 
כי פליגי? במדיר - בין אשת כהן ובין אשת ישראל: 
* רבי אליעזר - אזיל בתר מעיקרא, 
* ורבי יהושע - אזיל בתר בסוף:
}}

=== פדיון שבויה בידי יורשים ===
{{ביאור:ציטוט}}
{{רן|
'''נשבית חייב לפדותה וכו':'''

תנו רבנן 
::נשבית בחיי בעלה ואחר כך מת בעלה: 
::הכיר בה בעלה יורשין: חייבין לפדותה. 
::לא הכיר בה בעלה: אין יורשין חייבין לפדותה. 

לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא. 
א&quot;ל רב: הכי אמר חביבי: לית הלכתא כי הא מתניתא, אלא כי הא דתניא: 
::נשבית - לאחר מיתת בעלה: אין היתומין חייבין לפדותה, 
::ולא עוד? אלא: אפילו נשבית בחיי בעלה, ואחר כך מת בעלה: 
::אין היתומין חייבין לפדותה! 
::- שאין אני קורא בה 'ואותבינך לאינתו'. 
}}

=== סכום הכסף לפדיון השבויה ===
{{דפוס וילנא|נב|ב|אין פודין את השבויין}}
{{רן|
תנו רבנן 
::נשבית והיו מבקשין ממנו עד עשרה בדמיה: 
::פעם ראשונה - פודה, מכאן ואילך: רצה פודה, רצה אינו פודה. 
::רבן שמעון בן גמליאל אומר:
::אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהם - מפני תקון העולם. 

::הא בכדי דמיהן - פודין, אע&quot;ג דפרקונה יותר על כתובתה? ורמינהי? 
::נשבית - והיו מבקשין ממנו עד עשרה בכתובתה: 
::פעם ראשונה - פודה, מכאן ואילך: רצה - פודה, רצה - אינו פודה. 
::רבי שמעון בן גמליאל אומר: אם היה פרקונה כנגד כתובתה - פודה, 
::אם לאו - אינו פודה. 

רבן שמעון בן גמליאל - תרי {{ב|קולי|הקלות (על הבעל)}} אית ליה!
}}

=== רפואת אשה ===
{{ביאור ציטוט}}
{{רן|
'''לקתה חייב לרפאותה:'''

תנו רבנן: 
::אלמנה ניזונת מנכסי יתומין, וצריכה רפואה: - הרי היא כמזונות. 

::רבן שמעון בן גמליאל אומר: 
::רפואה שיש לה קצבה - נתרפאת מכתובתה. 
::שאין לה קצבה - הרי היא כמזונות. 

אמר רבי יוחנן: 
::עשו הקזת דם בארץ ישראל - כרפואה שאין לה קצבה. 

קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא - דהות צריכה רפואה. 
כל יומא אתו לקמיה דר' יוחנן. 
אמר להו: איזילו קוצו ליה מידי לרופא. 
...אמר רבי יוחנן: עשינו עצמינו כעורכי הדיינין! 

מעיקרא - מאי סבר? ולבסוף - מאי סבר? 
מעיקרא סבר: (ישעיהו נח, ז) ומבשרך לא תתעלם, 
ולבסוף סבר: אדם חשוב שאני.
}}</text>
      <sha1>31m1pgy07y8sepad1zx3w9p8ef9d2pg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419258</id>
      <parentid>1419254</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T01:06:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>/* המשנה כדעת מי */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14844" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו'}}

= מסכת כתובות פרק רביעי משנה ז =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}

::לא כתב לה כתובה 
::בתולה: גובה מאתים. 
::ואלמנה: מנה - מפני שהוא תנאי בית דין. 

::כתב לה 'שדה שוה מנה תחת מאתים זוז' 
::ולא כתב לה 'כל נכסים דאית לי אחראין לכתובתיך': 
::חייב - שהוא תנאי בית דין. 

::לא כתב לה 'אם תשתבאי - אפרקינך ואותבינך לי לאינתו' 
::ובכהנת -  'אהדרינך למדינתך': 
::חייב - שהוא תנאי בית דין. 

::נשבית - חייב לפדותה. 
::ואם אמר: 'הרי גיטה וכתובתה, ותפדה את עצמה' - אינו רשאי. 

::לקתה - חייב לרפאותה. 
::אמר: 'הרי גיטה וכתובתה, תרפא את עצמה' - רשאי.

==גמרא בבלי על כתובות פרק ד' משנה ז ==

{{ביאור:מעומד:גמרא}}
== המשנה כדעת מי ==
{{רן|
מני? רבי מאיר היא! דאמר: 
::כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה - הרי זו בעילת זנות. 
דאי רבי יהודה? האמר: 
::רצה: כותב לבתולה שטר של מאתים - והיא כותבת: 'התקבלתי ממך מנה' 
::ולאלמנה - מנה, והיא כותבת: 'התקבלתי ממך חמשים זוז'. 
}}
{{דפוס וילנא|כתובות|נא|ב|...יש בהם אחריות נכסים - לא יחזיר}}
{{רן|
אימא סיפא: 
::''כתב לה 'שדה שוה מנה תחת מאתים זוז''' 
::''ולא כתב לה 'כל נכסים דאית לי - אחראין לכתובתיך': 
::חייב - שהוא תנאי בית דין.'' 
אתאן לר&quot;י דאמר: 'אחריות - טעות סופר הוא' 
דאי רבי מאיר? האמר: 'אחריות - לאו טעות סופר הוא'. דתנן: 
::מצא שטרי חוב: 
::אם יש בהן אחריות נכסים - לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן. 
::אין בהן אחריות נכסים - יחזיר, שאין בית דין נפרעין מהן.
::- דברי רבי מאיר 

::וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה - לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן. 
}}
{{הע-שמאל|1=([[ביאור:בבלי בבא מציעא פרק א - מעומד|שנים אוחזין]])תא שמע: '&quot;לאכילת פירות&quot; כיצד? הרי שגזל שדה מחבירו, והרי היא יוצאה מתחת ידו; כשהוא גובה - גובה את הקרן מנכסים משועבדים ופירות גובה מנכסים בני חורין.{{ש}}- היכי דמי? אילימא כדקתני - גזלן ממאן גבי? אלא - לאו כגון שגזל שדה מחבירו ''ומכרה לאחר'' והשביחהִ?
{{ש}}
אמר רבא: הכא במאי עסקינן? - כגון שגזל שדה מחבירו מלאה פירות, ואכל את הפירות, וחפר בה בורות שיחין ומערות. בא נגזל לגבות קרן - גובה מנכסים משועבדים {{קטן|בלבד, ואם אין לגזלן המזיק נכסים משועבדים - אינו יכול לגבות את הנזק}}, בא נגזל לגבות פירות - גובה מנכסים בני חורין.{{ש}}
---------------{{ש}}
([[ביאור:בבלי בבא קמא פרק ט - מעומד|הגוֹזֵל עצים]]) פירות ושוה פירות היכי דמי? כגון: שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר, והשביחה. והרי היא יוצאה מתחת ידו. {{קטן|של האחר הקונה המרומה: כי הגזלן נתפס, והנגזל קיבל את שדהו בחזרה על ידי בית הדין. עכשיו הקונה המרומה שלקחו ממנו את שדהו הולך לגזלן המוכר ו}}כשהוא גובה: גובה את הקרן - מנכסים משועבדים {{קטן|אפילו, כלומר: אם אין לגזלן המוכר שדות בני חורין, הקונה המרומה יכול לקחת לו אפילו שדות ששועבדו לאחרים, והאחרים המשועבדים הפסידו את השיעבוד}} , ואת השבח - מנכסים בני חורין {{קטן|בלבד}}.{{ש}}
---------------{{ש}}
([[ביאור:כתובות פרק יב משנה א|פרק 'בראשונה' משנה א]]) אין עושין כתובת אשה מן המטלטלין - מפני תיקון העולם. אמר רבי יוסי: וכי מה 'תקון העולם' יש בזו? אלא: לפי שאין לה קצבה.
}} 
{{רן|
רישא רבי מאיר וסיפא ר' יהודה? 
וכי תימא: כולה ר' מאיר היא, 
ושאני ליה לר&quot;מ בין כתובה לשטרי... 
ומי שאני ליה? והתניא: 
::חמשה גובין מן {{ב|המחוררין|המשוחררים, כלומר: יכולים לגבות רק אם יש קרקע מסוימת המשועבדת לחוב}} ואלו הן: 
::{{ב|פירות, ושבח פירות|לפי רש&quot;י מפני תיקון העולם: כי אי אפשר לדעת כמה להקצות}}, 
::והמקבל עליו לזון את בן אשתו ובת אשתו, 
::{{ב|וגט|כלומר שטר}} חוב - שאין בו אחריות, 
::וכתובת אשה - שאין בה אחריות. 

מאן שמעת ליה דאמר: 'אחריות - לאו טעות סופר הוא'? 
- רבי מאיר! וקתני כתובת אשה?

איבעית אימא רבי מאיר, ואיבעית אימא רבי יהודה.
איבעית אימא רבי יהודה: 
התם - כתבה ליה 'התקבלתי', 
הכא - לא כתבה ליה 'התקבלתי'. 

איבעית אימא רבי מאיר: 
מאי חייב דקתני - מן המחוררין:
}}

== היתר או איסור אנוסה נשואה לבעלה == 
:לא כתב לה וכו':
{{רן|
{{ביאור:ציטוט|איוב, פרשת נערה מאורסה בבמדבר}}
אמר אבוה דשמואל: 
::אשת ישראל שנאנסה אסורה לבעלה 
::- חיישינן שמא תחלתה באונס וסופה ברצון.
איתיביה רב לאבוה דשמואל: '...אם תשתבאי - אפרקינך, '''ואותבינך לי לאינתו''''?! 
- אישתיק. 
קרי רב עליה דאבוה דשמואל (איוב כט) שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם 
מאי אית ליה למימר? בשבויה הקילו! 

ולאבוה דשמואל: אונס דשריא רחמנא - היכי משכחת לה? 
- כגון דקאמרי עדים שצווחה מתחלה ועד סוף. 

ופליגא דרבא - דאמר רבא: 
::כל שתחלתה באונס וסוף ברצון 
::אפילו היא אומרת 'הניחו לו!' - שאלמלא נזקק לה - היא שוכרתו... 
::מותרת.  מאי טעמא? יצר אלבשה. 

תניא כוותיה דרבא 
::(במדבר ה) והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לך אחרת שאע&quot;פ שלא נתפשה - מותרת: 
::ואיזו זו? כל שתחלתה באונס וסופה ברצון. 

תניא אידך 
::והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לך אחרת שאע&quot;פ שנתפשה - אסורה: 
::ואיזו זו? אשת כהן. 

אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל 
::והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לה אחרת שאע&quot;פ שלא נתפשה - מותרת. 
::ואיזו זו? שקידושיה קדושי טעות. 
::- שאפילו בנה מורכב על כתיפה ממאנת והולכת לה. 

אמר רב יהודה: 
::הני נשי דגנבו גנבי - שריין לגוברייהו... 
אמרי ליה רבנן לרב יהודה: 
::והא קא ממטיאן להו נהמא? - מחמת יראה. 
::והא קא משלחן להו גירי? - מחמת יראה. 
::וּדְאִי שבקינהו ואזלן מנפשייהו - אסירן!

:ת&quot;ר:
::שבויי מלכות - הרי הן כשבויין.
::גנובי ליסטות - אינן כשבויין. 

והתניא איפכא? 
מלכות אמלכות - לא קשיא: הא - במלכות אחשורוש, הא במלכות בן נצר. 
ליסטות אליסטות - לא קשיא:  הא - בבן נצר, הא בליסטים דעלמא. 

ובן נצר התם קרי ליה מלך, והכא קרי ליה לסטים? 
{{ב|אין|הן, כלומר כן}}! 
גבי אחשורוש - לסטים הוא, גבי לסטים דעלמא - מלך הוא.
}}

== פדיון שבויות במעמד מיוחד ==
{{דפוס וילנא|נב|א|ממזרת ונתינה לישראל...}}
{{ביאור|ציטוט|המשנה}}
:'''ובכהנת: 'אהדרינך למדינתך' וכו'''':
{{רן|
אמר אביי: 
::אלמנה - לכהן גדול: חייב לפדותה - שאני קורא בה: 'ובכהנת: אהדרינך למדינתך'.
::ממזרת {{ב|ונתינה|או נתינה, כלומר: מבני הנתינים שהצטרפו לעם ישראל כמתואר בסוף [[ספר יהושע]] וב[[ספר עזרא]]}} - לישראל - אינו חייב לפדותה - שאין אני קורא בה: 'ואותבינך לי לאנתו'. 

רבא אמר: 
::כל שאיסור שבייה גורם לה - חייב לפדותה. 
::איסור דבר אחר גורם לה - אינו חייב לפדותה. 

לימא כתנאי? 
::המדיר את אשתו ונשבית:
::רבי אליעזר אומר: פודַהּ - ונותן לה כתובתה. 
::רבי יהושע אומר: נותן לה כתובתה - ואינו פודַהּ. 

::אמר רבי נתן: שאלתי את סומכוס: 
::כשאמר רבי יהושע 'נותן לה כתובתה - ואינו פודה'... 
::כשהדירה - ולבסוף נשבית, או: בנשבית - ולבסוף הדירה? 
::ואמר לי: 
::::לא שמעתי, 
::::ונראין דברים שהדירה - ולבסוף נשבית. 
::::דאי אמרת: 'נשבית - ולבסוף הדירה'? - אתי לאיערומי! 

:מאי? לאו במדיר אשת כהן קמיפלגי? 
ואביי - דאמר כרבי אליעזר, 
ורבא - דאמר כרבי יהושע. 

לא! הכא במאי עסקינן? כגון: שנדרה '''איהי''' - וקיים לה הוא. 
רבי אליעזר סבר: הוא נותן אצבע בין שיניה. 
ורבי יהושע סבר: היא נתנה אצבע בין שיניה. 

אי 'היא נתנה אצבע בין שיניה' - כתובה מאי עבידתה? 
ותו: 
::אמר רבי נתן: שאלתי את סומכוס 
::- כשאמר רבי יהושע: 'נותן לה כתובתה - ואינו פודה', 
::כשהדירה - ולבסוף נשבית? 
::או: בשנשבית - ולבסוף הדירה?  
::ואמר: 'לא שמעתי'... 
ואי דנדרה איהי? 
מה לי: ''הֵדירהּ - ולבסוף נשבית'', 
מה לי: נשבית ולבסוף הֵדירה? 
- אלא: לעולם דאדרה איהו. 

ואביי מתרץ לטעמיה, ורבא מתרץ לטעמיה: 
אביי מתרץ לטעמיה: 
* אלמנה - לכהן גדול: כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה 
* ממזרת ונתינה - לישראל: כולי עלמא לא פליגי דאינו חייב לפדותה. 
* מדיר אשת כהן, נמי: כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה 
::- דהיינו {{ב|אלמנה|לכהן גדול}}... 
כי פליגי? במדיר אשת ישראל: 
* רבי אליעזר - אזיל בתר מעיקרא. 
* ורבי יהושע אזיל בתר בסוף. 

:רבא מתרץ לטעמיה: 
* אלמנה - לכהן גדול, ממזרת ונתינה - לישראל: 
::כולי עלמא לא פליגי '''דאינו חייב''' לפדותה. 
כי פליגי? במדיר - בין אשת כהן ובין אשת ישראל: 
* רבי אליעזר - אזיל בתר מעיקרא, 
* ורבי יהושע - אזיל בתר בסוף:
}}

=== פדיון שבויה בידי יורשים ===
{{ביאור:ציטוט}}
{{רן|
'''נשבית חייב לפדותה וכו':'''

תנו רבנן 
::נשבית בחיי בעלה ואחר כך מת בעלה: 
::הכיר בה בעלה יורשין: חייבין לפדותה. 
::לא הכיר בה בעלה: אין יורשין חייבין לפדותה. 

לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא. 
א&quot;ל רב: הכי אמר חביבי: לית הלכתא כי הא מתניתא, אלא כי הא דתניא: 
::נשבית - לאחר מיתת בעלה: אין היתומין חייבין לפדותה, 
::ולא עוד? אלא: אפילו נשבית בחיי בעלה, ואחר כך מת בעלה: 
::אין היתומין חייבין לפדותה! 
::- שאין אני קורא בה 'ואותבינך לאינתו'. 
}}

=== סכום הכסף לפדיון השבויה ===
{{דפוס וילנא|נב|ב|אין פודין את השבויין}}
{{רן|
תנו רבנן 
::נשבית והיו מבקשין ממנו עד עשרה בדמיה: 
::פעם ראשונה - פודה, מכאן ואילך: רצה פודה, רצה אינו פודה. 
::רבן שמעון בן גמליאל אומר:
::אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהם - מפני תקון העולם. 

::הא בכדי דמיהן - פודין, אע&quot;ג דפרקונה יותר על כתובתה? ורמינהי? 
::נשבית - והיו מבקשין ממנו עד עשרה בכתובתה: 
::פעם ראשונה - פודה, מכאן ואילך: רצה - פודה, רצה - אינו פודה. 
::רבי שמעון בן גמליאל אומר: אם היה פרקונה כנגד כתובתה - פודה, 
::אם לאו - אינו פודה. 

רבן שמעון בן גמליאל - תרי {{ב|קולי|הקלות (על הבעל)}} אית ליה!
}}

=== רפואת אשה ===
{{ביאור ציטוט}}
{{רן|
'''לקתה חייב לרפאותה:'''

תנו רבנן: 
::אלמנה ניזונת מנכסי יתומין, וצריכה רפואה: - הרי היא כמזונות. 

::רבן שמעון בן גמליאל אומר: 
::רפואה שיש לה קצבה - נתרפאת מכתובתה. 
::שאין לה קצבה - הרי היא כמזונות. 

אמר רבי יוחנן: 
::עשו הקזת דם בארץ ישראל - כרפואה שאין לה קצבה. 

קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא - דהות צריכה רפואה. 
כל יומא אתו לקמיה דר' יוחנן. 
אמר להו: איזילו קוצו ליה מידי לרופא. 
...אמר רבי יוחנן: עשינו עצמינו כעורכי הדיינין! 

מעיקרא - מאי סבר? ולבסוף - מאי סבר? 
מעיקרא סבר: (ישעיהו נח, ז) ומבשרך לא תתעלם, 
ולבסוף סבר: אדם חשוב שאני.
}}</text>
      <sha1>6qkjzqf2vz4tej34wcmirz6rfterwvn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419259</id>
      <parentid>1419258</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T01:11:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>/* פדיון שבויות במעמד מיוחד */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14881" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו'}}

= מסכת כתובות פרק רביעי משנה ז =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}

::לא כתב לה כתובה 
::בתולה: גובה מאתים. 
::ואלמנה: מנה - מפני שהוא תנאי בית דין. 

::כתב לה 'שדה שוה מנה תחת מאתים זוז' 
::ולא כתב לה 'כל נכסים דאית לי אחראין לכתובתיך': 
::חייב - שהוא תנאי בית דין. 

::לא כתב לה 'אם תשתבאי - אפרקינך ואותבינך לי לאינתו' 
::ובכהנת -  'אהדרינך למדינתך': 
::חייב - שהוא תנאי בית דין. 

::נשבית - חייב לפדותה. 
::ואם אמר: 'הרי גיטה וכתובתה, ותפדה את עצמה' - אינו רשאי. 

::לקתה - חייב לרפאותה. 
::אמר: 'הרי גיטה וכתובתה, תרפא את עצמה' - רשאי.

==גמרא בבלי על כתובות פרק ד' משנה ז ==

{{ביאור:מעומד:גמרא}}
== המשנה כדעת מי ==
{{רן|
מני? רבי מאיר היא! דאמר: 
::כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה - הרי זו בעילת זנות. 
דאי רבי יהודה? האמר: 
::רצה: כותב לבתולה שטר של מאתים - והיא כותבת: 'התקבלתי ממך מנה' 
::ולאלמנה - מנה, והיא כותבת: 'התקבלתי ממך חמשים זוז'. 
}}
{{דפוס וילנא|כתובות|נא|ב|...יש בהם אחריות נכסים - לא יחזיר}}
{{רן|
אימא סיפא: 
::''כתב לה 'שדה שוה מנה תחת מאתים זוז''' 
::''ולא כתב לה 'כל נכסים דאית לי - אחראין לכתובתיך': 
::חייב - שהוא תנאי בית דין.'' 
אתאן לר&quot;י דאמר: 'אחריות - טעות סופר הוא' 
דאי רבי מאיר? האמר: 'אחריות - לאו טעות סופר הוא'. דתנן: 
::מצא שטרי חוב: 
::אם יש בהן אחריות נכסים - לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן. 
::אין בהן אחריות נכסים - יחזיר, שאין בית דין נפרעין מהן.
::- דברי רבי מאיר 

::וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה - לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן. 
}}
{{הע-שמאל|1=([[ביאור:בבלי בבא מציעא פרק א - מעומד|שנים אוחזין]])תא שמע: '&quot;לאכילת פירות&quot; כיצד? הרי שגזל שדה מחבירו, והרי היא יוצאה מתחת ידו; כשהוא גובה - גובה את הקרן מנכסים משועבדים ופירות גובה מנכסים בני חורין.{{ש}}- היכי דמי? אילימא כדקתני - גזלן ממאן גבי? אלא - לאו כגון שגזל שדה מחבירו ''ומכרה לאחר'' והשביחהִ?
{{ש}}
אמר רבא: הכא במאי עסקינן? - כגון שגזל שדה מחבירו מלאה פירות, ואכל את הפירות, וחפר בה בורות שיחין ומערות. בא נגזל לגבות קרן - גובה מנכסים משועבדים {{קטן|בלבד, ואם אין לגזלן המזיק נכסים משועבדים - אינו יכול לגבות את הנזק}}, בא נגזל לגבות פירות - גובה מנכסים בני חורין.{{ש}}
---------------{{ש}}
([[ביאור:בבלי בבא קמא פרק ט - מעומד|הגוֹזֵל עצים]]) פירות ושוה פירות היכי דמי? כגון: שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר, והשביחה. והרי היא יוצאה מתחת ידו. {{קטן|של האחר הקונה המרומה: כי הגזלן נתפס, והנגזל קיבל את שדהו בחזרה על ידי בית הדין. עכשיו הקונה המרומה שלקחו ממנו את שדהו הולך לגזלן המוכר ו}}כשהוא גובה: גובה את הקרן - מנכסים משועבדים {{קטן|אפילו, כלומר: אם אין לגזלן המוכר שדות בני חורין, הקונה המרומה יכול לקחת לו אפילו שדות ששועבדו לאחרים, והאחרים המשועבדים הפסידו את השיעבוד}} , ואת השבח - מנכסים בני חורין {{קטן|בלבד}}.{{ש}}
---------------{{ש}}
([[ביאור:כתובות פרק יב משנה א|פרק 'בראשונה' משנה א]]) אין עושין כתובת אשה מן המטלטלין - מפני תיקון העולם. אמר רבי יוסי: וכי מה 'תקון העולם' יש בזו? אלא: לפי שאין לה קצבה.
}} 
{{רן|
רישא רבי מאיר וסיפא ר' יהודה? 
וכי תימא: כולה ר' מאיר היא, 
ושאני ליה לר&quot;מ בין כתובה לשטרי... 
ומי שאני ליה? והתניא: 
::חמשה גובין מן {{ב|המחוררין|המשוחררים, כלומר: יכולים לגבות רק אם יש קרקע מסוימת המשועבדת לחוב}} ואלו הן: 
::{{ב|פירות, ושבח פירות|לפי רש&quot;י מפני תיקון העולם: כי אי אפשר לדעת כמה להקצות}}, 
::והמקבל עליו לזון את בן אשתו ובת אשתו, 
::{{ב|וגט|כלומר שטר}} חוב - שאין בו אחריות, 
::וכתובת אשה - שאין בה אחריות. 

מאן שמעת ליה דאמר: 'אחריות - לאו טעות סופר הוא'? 
- רבי מאיר! וקתני כתובת אשה?

איבעית אימא רבי מאיר, ואיבעית אימא רבי יהודה.
איבעית אימא רבי יהודה: 
התם - כתבה ליה 'התקבלתי', 
הכא - לא כתבה ליה 'התקבלתי'. 

איבעית אימא רבי מאיר: 
מאי חייב דקתני - מן המחוררין:
}}

== היתר או איסור אנוסה נשואה לבעלה == 
:לא כתב לה וכו':
{{רן|
{{ביאור:ציטוט|איוב, פרשת נערה מאורסה בבמדבר}}
אמר אבוה דשמואל: 
::אשת ישראל שנאנסה אסורה לבעלה 
::- חיישינן שמא תחלתה באונס וסופה ברצון.
איתיביה רב לאבוה דשמואל: '...אם תשתבאי - אפרקינך, '''ואותבינך לי לאינתו''''?! 
- אישתיק. 
קרי רב עליה דאבוה דשמואל (איוב כט) שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם 
מאי אית ליה למימר? בשבויה הקילו! 

ולאבוה דשמואל: אונס דשריא רחמנא - היכי משכחת לה? 
- כגון דקאמרי עדים שצווחה מתחלה ועד סוף. 

ופליגא דרבא - דאמר רבא: 
::כל שתחלתה באונס וסוף ברצון 
::אפילו היא אומרת 'הניחו לו!' - שאלמלא נזקק לה - היא שוכרתו... 
::מותרת.  מאי טעמא? יצר אלבשה. 

תניא כוותיה דרבא 
::(במדבר ה) והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לך אחרת שאע&quot;פ שלא נתפשה - מותרת: 
::ואיזו זו? כל שתחלתה באונס וסופה ברצון. 

תניא אידך 
::והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לך אחרת שאע&quot;פ שנתפשה - אסורה: 
::ואיזו זו? אשת כהן. 

אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל 
::והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת. 
::ויש לה אחרת שאע&quot;פ שלא נתפשה - מותרת. 
::ואיזו זו? שקידושיה קדושי טעות. 
::- שאפילו בנה מורכב על כתיפה ממאנת והולכת לה. 

אמר רב יהודה: 
::הני נשי דגנבו גנבי - שריין לגוברייהו... 
אמרי ליה רבנן לרב יהודה: 
::והא קא ממטיאן להו נהמא? - מחמת יראה. 
::והא קא משלחן להו גירי? - מחמת יראה. 
::וּדְאִי שבקינהו ואזלן מנפשייהו - אסירן!

:ת&quot;ר:
::שבויי מלכות - הרי הן כשבויין.
::גנובי ליסטות - אינן כשבויין. 

והתניא איפכא? 
מלכות אמלכות - לא קשיא: הא - במלכות אחשורוש, הא במלכות בן נצר. 
ליסטות אליסטות - לא קשיא:  הא - בבן נצר, הא בליסטים דעלמא. 

ובן נצר התם קרי ליה מלך, והכא קרי ליה לסטים? 
{{ב|אין|הן, כלומר כן}}! 
גבי אחשורוש - לסטים הוא, גבי לסטים דעלמא - מלך הוא.
}}

== פדיון שבויות במעמד מיוחד ==
{{דפוס וילנא|כתובות|נב|א|ממזרת ונתינה לישראל...}}
{{ביאור:ציטוט|המשנה}}
:'''ובכהנת: 'אהדרינך למדינתך' וכו'''':
{{רן|
אמר אביי: 
::אלמנה - לכהן גדול: חייב לפדותה - שאני קורא בה: 'ובכהנת: אהדרינך למדינתך'.
::ממזרת {{ב|ונתינה|או נתינה, כלומר: מבני הנתינים שהצטרפו לעם ישראל כמתואר בסוף [[ספר יהושע]] וב[[ספר עזרא]]}} - לישראל - אינו חייב לפדותה - שאין אני קורא בה: 'ואותבינך לי לאנתו'. 

רבא אמר: 
::כל שאיסור שבייה גורם לה - חייב לפדותה. 
::איסור דבר אחר גורם לה - אינו חייב לפדותה. 

לימא כתנאי? 
::המדיר את אשתו ונשבית:
::רבי אליעזר אומר: פודַהּ - ונותן לה כתובתה. 
::רבי יהושע אומר: נותן לה כתובתה - ואינו פודַהּ. 

::אמר רבי נתן: שאלתי את סומכוס: 
::כשאמר רבי יהושע 'נותן לה כתובתה - ואינו פודה'... 
::כשהדירה - ולבסוף נשבית, או: בנשבית - ולבסוף הדירה? 
::ואמר לי: 
::::לא שמעתי, 
::::ונראין דברים שהדירה - ולבסוף נשבית. 
::::דאי אמרת: 'נשבית - ולבסוף הדירה'? - אתי לאיערומי! 

:מאי? לאו במדיר אשת כהן קמיפלגי? 
ואביי - דאמר כרבי אליעזר, 
ורבא - דאמר כרבי יהושע. 

לא! הכא במאי עסקינן? כגון: שנדרה '''איהי''' - וקיים לה הוא. 
רבי אליעזר סבר: הוא נותן אצבע בין שיניה. 
ורבי יהושע סבר: היא נתנה אצבע בין שיניה. 

אי 'היא נתנה אצבע בין שיניה' - כתובה מאי עבידתה? 
ותו: 
::אמר רבי נתן: שאלתי את סומכוס 
::- כשאמר רבי יהושע: 'נותן לה כתובתה - ואינו פודה', 
::כשהדירה - ולבסוף נשבית? 
::או: בשנשבית - ולבסוף הדירה?  
::ואמר: 'לא שמעתי'... 
ואי דנדרה איהי? 
מה לי: ''הֵדירהּ - ולבסוף נשבית'', 
מה לי: נשבית ולבסוף הֵדירה? 
- אלא: לעולם דאדרה איהו. 

ואביי מתרץ לטעמיה, ורבא מתרץ לטעמיה: 
אביי מתרץ לטעמיה: 
* אלמנה - לכהן גדול: כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה 
* ממזרת ונתינה - לישראל: כולי עלמא לא פליגי דאינו חייב לפדותה. 
* מדיר אשת כהן, נמי: כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה 
::- דהיינו {{ב|אלמנה|לכהן גדול}}... 
כי פליגי? במדיר אשת ישראל: 
* רבי אליעזר - אזיל בתר מעיקרא. 
* ורבי יהושע אזיל בתר בסוף. 

:רבא מתרץ לטעמיה: 
* אלמנה - לכהן גדול, ממזרת ונתינה - לישראל: 
::כולי עלמא לא פליגי '''דאינו חייב''' לפדותה. 
כי פליגי? במדיר - בין אשת כהן ובין אשת ישראל: 
* רבי אליעזר - אזיל בתר מעיקרא, 
* ורבי יהושע - אזיל בתר בסוף:
}}

=== פדיון שבויה בידי יורשים ===
{{ביאור:ציטוט}}
{{רן|
'''נשבית חייב לפדותה וכו':'''

תנו רבנן 
::נשבית בחיי בעלה ואחר כך מת בעלה: 
::הכיר בה בעלה יורשין: חייבין לפדותה. 
::לא הכיר בה בעלה: אין יורשין חייבין לפדותה. 

לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא. 
א&quot;ל רב: הכי אמר חביבי: לית הלכתא כי הא מתניתא, אלא כי הא דתניא: 
::נשבית - לאחר מיתת בעלה: אין היתומין חייבין לפדותה, 
::ולא עוד? אלא: אפילו נשבית בחיי בעלה, ואחר כך מת בעלה: 
::אין היתומין חייבין לפדותה! 
::- שאין אני קורא בה 'ואותבינך לאינתו'. 
}}

=== סכום הכסף לפדיון השבויה ===
{{דפוס וילנא|כתובות|נב|ב|אין פודין את השבויין}}
{{רן|
תנו רבנן 
::נשבית והיו מבקשין ממנו עד עשרה בדמיה: 
::פעם ראשונה - פודה, מכאן ואילך: רצה פודה, רצה אינו פודה. 
::רבן שמעון בן גמליאל אומר:
::אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהם - מפני תקון העולם. 

::הא בכדי דמיהן - פודין, אע&quot;ג דפרקונה יותר על כתובתה? ורמינהי? 
::נשבית - והיו מבקשין ממנו עד עשרה בכתובתה: 
::פעם ראשונה - פודה, מכאן ואילך: רצה - פודה, רצה - אינו פודה. 
::רבי שמעון בן גמליאל אומר: אם היה פרקונה כנגד כתובתה - פודה, 
::אם לאו - אינו פודה. 

רבן שמעון בן גמליאל - תרי {{ב|קולי|הקלות (על הבעל)}} אית ליה!
}}

=== רפואת אשה ===
{{ביאור:ציטוט|המשנה}}
{{רן|
'''לקתה חייב לרפאותה:'''

תנו רבנן: 
::אלמנה ניזונת מנכסי יתומין, וצריכה רפואה: - הרי היא כמזונות. 

::רבן שמעון בן גמליאל אומר: 
::רפואה שיש לה קצבה - נתרפאת מכתובתה. 
::שאין לה קצבה - הרי היא כמזונות. 

אמר רבי יוחנן: 
::עשו הקזת דם בארץ ישראל - כרפואה שאין לה קצבה. 

קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא - דהות צריכה רפואה. 
כל יומא אתו לקמיה דר' יוחנן. 
אמר להו: איזילו קוצו ליה מידי לרופא. 
...אמר רבי יוחנן: עשינו עצמינו כעורכי הדיינין! 

מעיקרא - מאי סבר? ולבסוף - מאי סבר? 
מעיקרא סבר: (ישעיהו נח, ז) ומבשרך לא תתעלם, 
ולבסוף סבר: אדם חשוב שאני.
}}</text>
      <sha1>c65fpco56a8hnnm40lrpxcl14388d81</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א ד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470350</id>
    <revision>
      <id>1419255</id>
      <timestamp>2022-08-22T01:00:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4599" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ג|ד|א ה|הבהרה=כן|ציטוט=
מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם.}}

== יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם ==
=== גבולות ארץ ישראל ===
בדבריו ליהושע אלוהים מגדיר את גבולות ארץ ישראל שבני ישראל יכולים לכבוש:
* מדרום וממזרח - &quot;מֵהַמִּדְבָּר&quot; - הגדרת גבול מאוד חלשה - מה זה &quot;[[W:מדבר|'''מדבר''']]&quot;, ואיך מגדירים מתי המדבר מתחיל.
* מצפון - &quot;וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת&quot;
* ממערב - &quot;וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ&quot;
שטח נרחב ביותר. ממלכת ישראל בכל התקופות לפחות הגיע לים ולמדבר, אולם לא הגיעה עד נהר הפרת.

אלוהים הגדיר את השטח, אולם על בני ישראל היתה החובה ללכת ולכבוש, ואחר כך להחזיק. לא נראה שהדבר היה אפשרי, במיוחד שאפילו את כנען הם לא הצליחו לכבוש עד דוד המלך.

=== כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים ===
[[W:חתים|לחתים]] היתה ממלכה גדולה וחזקה שהיתה בדרום תורכיה והתפשטה בצפון עירק, באלף השני לפני הספירה. הם שלחו התנחלויות לכנען, וכך הם גרו בחברון ([[ביאור:בראשית כג ג]]), עשו הביא שתי נשים חיתיות ([[ביאור:בראשית כו לד]]), ודוד השתמש באורי החיתי בצבאו. ניתן להבין שבזמן כיבוש הארץ וכתיבת ספר יהושע, החתים היו קיימים.

קשה להאמין שאלוהים הודיע שבני ישראל ינצחו את החתים בארצם ויכבשו את ממלכתם. ייתכן שאם יהושע היה מנסה זה היה קורה, כפי שהים נפתח לפני בני ישראל או שאלוהים שלח את הצרעה, אולם כדי להחזיק ממלכה כזאת נדרש עם גדול, חזק, ואלים.

אלוהים אמר ליהושע שהוא אמר את זה כבר למשה. אולם בדבריו למשה נאמר: &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם&quot; ([[דברים יא כד]]), ועניין &quot;'''כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים'''&quot; לא נאמר למשה. ייתכן שאלוהים שינה את דעתו או שהעורך הוסיף את זה כדי להרחיב את הארץ הנבחרת.

בכל אופן, הכנסת &quot;כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים&quot; מורידה מגודל השטח, כי תוך מספר שנים, אשור תכבוש את החתים, ואז אין יותר &quot;אֶרֶץ הַחִתִּים&quot;, והשטח הצטמצם.

=== יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם ===
'גבול' - קו הפרדה, הקו החיצוני המגדיר או תוחם שטח, קצה, סוף, מחסום, סייג (מילוג).

המילה ברורה - בני ישראל יגיעו רק עד סוף האזור המוגדר ולא יותר.

למעשה יש ניגוד בין דברי אלוהים ליהושע:
* &quot;'''כָּל מָקוֹם''' אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו&quot; ([[ביאור:יהושע א ג]]).
* &quot;מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot;
במשפט הראשון אין הגבלה של אזור - &quot;'''כָּל מָקוֹם'''&quot;, כל מקום על כדור הארץ. ואין הגבלה של זמן - לתמיד. ואין הגבלה של אדם - לכם, לכולכם, לכל בני ישראל.&lt;br&gt;
במשפט השני יש הגבלה לאזור מרבי. אלוהים לא ירשה ליהושע לכבוש מעבר לגבולות האלה. כמובן פחות מזה הוא אפשרי.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ג|ד|א ה}}</text>
      <sha1>rfatyzaqti5qcca35pqtji55hwak4oe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419256</id>
      <parentid>1419255</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T01:01:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* גבולות ארץ ישראל */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4601" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ג|ד|א ה|הבהרה=כן|ציטוט=
מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם.}}

== יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם ==
=== גבולות ארץ ישראל ===
בדבריו ליהושע אלוהים מגדיר את גבולות ארץ ישראל שבני ישראל יכולים לכבוש:
* מדרום וממזרח - &quot;מֵהַמִּדְבָּר&quot; - הגדרת גבול מאוד חלשה - מה זה &quot;[[W:מדבר|'''מדבר''']]&quot;, ואיך מגדירים מתי המדבר מתחיל.
* מצפון - &quot;וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת&quot;
* ממערב - &quot;וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ&quot;
שטח נרחב ביותר. ממלכת ישראל בכל התקופות לפחות הגיעה לים ולמדבר, אולם לא הגיעה עד נהר הפרת.

אלוהים הגדיר את השטח, אולם על בני ישראל היתה החובה ללכת ולכבוש, ואחר כך להחזיק. לא נראה שהדבר היה אפשרי, במיוחד שאפילו את כנען הם לא הצליחו לכבוש עד דוד המלך.

=== כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים ===
[[W:חתים|לחתים]] היתה ממלכה גדולה וחזקה שהיתה בדרום תורכיה והתפשטה בצפון עירק, באלף השני לפני הספירה. הם שלחו התנחלויות לכנען, וכך הם גרו בחברון ([[ביאור:בראשית כג ג]]), עשו הביא שתי נשים חיתיות ([[ביאור:בראשית כו לד]]), ודוד השתמש באורי החיתי בצבאו. ניתן להבין שבזמן כיבוש הארץ וכתיבת ספר יהושע, החתים היו קיימים.

קשה להאמין שאלוהים הודיע שבני ישראל ינצחו את החתים בארצם ויכבשו את ממלכתם. ייתכן שאם יהושע היה מנסה זה היה קורה, כפי שהים נפתח לפני בני ישראל או שאלוהים שלח את הצרעה, אולם כדי להחזיק ממלכה כזאת נדרש עם גדול, חזק, ואלים.

אלוהים אמר ליהושע שהוא אמר את זה כבר למשה. אולם בדבריו למשה נאמר: &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם&quot; ([[דברים יא כד]]), ועניין &quot;'''כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים'''&quot; לא נאמר למשה. ייתכן שאלוהים שינה את דעתו או שהעורך הוסיף את זה כדי להרחיב את הארץ הנבחרת.

בכל אופן, הכנסת &quot;כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים&quot; מורידה מגודל השטח, כי תוך מספר שנים, אשור תכבוש את החתים, ואז אין יותר &quot;אֶרֶץ הַחִתִּים&quot;, והשטח הצטמצם.

=== יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם ===
'גבול' - קו הפרדה, הקו החיצוני המגדיר או תוחם שטח, קצה, סוף, מחסום, סייג (מילוג).

המילה ברורה - בני ישראל יגיעו רק עד סוף האזור המוגדר ולא יותר.

למעשה יש ניגוד בין דברי אלוהים ליהושע:
* &quot;'''כָּל מָקוֹם''' אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו&quot; ([[ביאור:יהושע א ג]]).
* &quot;מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot;
במשפט הראשון אין הגבלה של אזור - &quot;'''כָּל מָקוֹם'''&quot;, כל מקום על כדור הארץ. ואין הגבלה של זמן - לתמיד. ואין הגבלה של אדם - לכם, לכולכם, לכל בני ישראל.&lt;br&gt;
במשפט השני יש הגבלה לאזור מרבי. אלוהים לא ירשה ליהושע לכבוש מעבר לגבולות האלה. כמובן פחות מזה הוא אפשרי.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ג|ד|א ה}}</text>
      <sha1>iokj4nm6v0v6i3cridl5ytctu1tu2z0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419257</id>
      <parentid>1419256</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T01:03:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4607" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ג|ד|א ה|הבהרה=כן|ציטוט=
מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם.}}

== יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם ==
=== גבולות ארץ ישראל ===
בדבריו ליהושע אלוהים מגדיר את גבולות ארץ ישראל שבני ישראל יכולים לכבוש:
* מדרום וממזרח - &quot;מֵהַמִּדְבָּר&quot; - הגדרת גבול מאוד חלשה - מה זה &quot;[[W:מדבר|'''מדבר''']]&quot;, ואיך מגדירים מתי המדבר מתחיל.
* מצפון - &quot;וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת&quot;
* ממערב - &quot;וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ&quot;
שטח נרחב ביותר. ממלכת ישראל בכל התקופות לפחות הגיעה לים ולמדבר, אולם לא הגיעה עד נהר הפרת.

אלוהים הגדיר את השטח, אולם על בני ישראל היתה החובה ללכת ולכבוש, ואחר כך להחזיק. לא נראה שהדבר היה אפשרי, במיוחד שאפילו את כנען הם לא הצליחו לכבוש עד דוד המלך.

=== כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים ===
[[W:חתים|'''לחתים''']] היתה ממלכה גדולה וחזקה שהיתה בדרום תורכיה והתפשטה בצפון עירק, באלף השני לפני הספירה. הם שלחו התנחלויות לכנען, וכך הם גרו בחברון ([[ביאור:בראשית כג ג]]), עשו הביא שתי נשים חיתיות ([[ביאור:בראשית כו לד]]), ודוד השתמש באורי החיתי בצבאו. ניתן להבין שבזמן כיבוש הארץ וכתיבת ספר יהושע, החתים היו קיימים.

קשה להאמין שאלוהים הודיע שבני ישראל ינצחו את החתים בארצם ויכבשו את ממלכתם. ייתכן שאם יהושע היה מנסה זה היה קורה, כפי שהים נפתח לפני בני ישראל או שאלוהים שלח את הצרעה, אולם כדי להחזיק ממלכה כזאת נדרש עם גדול, חזק, ואלים.

אלוהים אמר ליהושע שהוא אמר את זה כבר למשה. אולם בדבריו למשה נאמר: &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם&quot; ([[דברים יא כד]]), ועניין &quot;'''כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים'''&quot; לא נאמר למשה. ייתכן שאלוהים שינה את דעתו או שהעורך הוסיף את זה כדי להרחיב את הארץ הנבחרת.

בכל אופן, הכנסת &quot;כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים&quot; מורידה מגודל השטח, כי תוך מספר שנים, אשור תכבוש את החתים, ואז אין יותר &quot;אֶרֶץ הַחִתִּים&quot;, והשטח הצטמצם.

=== יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם ===
'גבול' - קו הפרדה, הקו החיצוני המגדיר או תוחם שטח, קצה, סוף, מחסום, סייג (מילוג).

המילה ברורה - בני ישראל יגיעו רק עד סוף האזור המוגדר ולא יותר.

למעשה יש ניגוד בין דברי אלוהים ליהושע:
* &quot;'''כָּל מָקוֹם''' אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו&quot; ([[ביאור:יהושע א ג]]).
* &quot;מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot;
במשפט הראשון אין הגבלה של אזור - &quot;'''כָּל מָקוֹם'''&quot;, כל מקום על כדור הארץ. ואין הגבלה של זמן - לתמיד. ואין הגבלה של אדם - לכם, לכולכם, לכל בני ישראל.&lt;br&gt;
במשפט השני יש הגבלה לאזור מרבי. אלוהים לא ירשה ליהושע לכבוש מעבר לגבולות האלה. כמובן פחות מזה הוא אפשרי.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ג|ד|א ה}}</text>
      <sha1>etncessurmy3ousztqmy383zie5sexx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419264</id>
      <parentid>1419257</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T04:06:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4609" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ג|ד|א ה|הבהרה=כן|ציטוט=
מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם.}}

== יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם ==
=== גבולות ארץ ישראל ===
בדבריו ליהושע אלוהים מגדיר את גבולות ארץ ישראל שבני ישראל יכולים לכבוש:
* מדרום וממזרח - &quot;מֵהַמִּדְבָּר&quot; - הגדרת גבול מאוד חלשה - מה זה &quot;[[W:מדבר|'''מדבר''']]&quot;, ואיך מגדירים מתי המדבר מתחיל.
* מצפון - &quot;וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת&quot;
* ממערב - &quot;וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ&quot;
שטח נרחב ביותר. ממלכת ישראל בכל התקופות לפחות הגיעה לים ולמדבר, אולם לא הגיעה עד נהר הפרת.

אלוהים הגדיר את השטח, אולם על בני ישראל היתה החובה ללכת ולכבוש, ואחר כך להחזיק. לא נראה שהדבר היה אפשרי, במיוחד שאפילו את כנען הם לא הצליחו לכבוש עד דוד המלך.

=== כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים ===
[[W:חתים|'''לחתים''']] היתה ממלכה גדולה וחזקה שהיתה בדרום תורכיה והתפשטה בצפון עירק, באלף השני לפני הספירה. הם שלחו התנחלויות לכנען, וכך הם גרו בחברון ([[ביאור:בראשית כג ג]]), עשו הביא שתי נשים חיתיות ([[ביאור:בראשית כו לד]]), ודוד השתמש באוריה החיתי בצבאו. ניתן להבין שבזמן כיבוש הארץ וכתיבת ספר יהושע, החתים היו קיימים.

קשה להאמין שאלוהים הודיע שבני ישראל ינצחו את החתים בארצם ויכבשו את ממלכתם. ייתכן שאם יהושע היה מנסה זה היה קורה, כפי שהים נפתח לפני בני ישראל או שאלוהים שלח את הצרעה, אולם כדי להחזיק ממלכה כזאת נדרש עם גדול, חזק, ואלים.

אלוהים אמר ליהושע שהוא אמר את זה כבר למשה. אולם בדבריו למשה נאמר: &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם&quot; ([[דברים יא כד]]), ועניין &quot;'''כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים'''&quot; לא נאמר למשה. ייתכן שאלוהים שינה את דעתו או שהעורך הוסיף את זה כדי להרחיב את הארץ הנבחרת.

בכל אופן, הכנסת &quot;כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים&quot; מורידה מגודל השטח, כי תוך מספר שנים, אשור תכבוש את החתים, ואז אין יותר &quot;אֶרֶץ הַחִתִּים&quot;, והשטח הצטמצם.

=== יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם ===
'גבול' - קו הפרדה, הקו החיצוני המגדיר או תוחם שטח, קצה, סוף, מחסום, סייג (מילוג).

המילה ברורה - בני ישראל יגיעו רק עד סוף האזור המוגדר ולא יותר.

למעשה יש ניגוד בין דברי אלוהים ליהושע:
* &quot;'''כָּל מָקוֹם''' אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו&quot; ([[ביאור:יהושע א ג]]).
* &quot;מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם&quot;
במשפט הראשון אין הגבלה של אזור - &quot;'''כָּל מָקוֹם'''&quot;, כל מקום על כדור הארץ. ואין הגבלה של זמן - לתמיד. ואין הגבלה של אדם - לכם, לכולכם, לכל בני ישראל.&lt;br&gt;
במשפט השני יש הגבלה לאזור מרבי. אלוהים לא ירשה ליהושע לכבוש מעבר לגבולות האלה. כמובן פחות מזה הוא אפשרי.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א ג|ד|א ה}}</text>
      <sha1>psyy9jsozc2rs67oe54kg7yvlp1l65n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר אילימה/מעין א/תמר א/פרק ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470351</id>
    <revision>
      <id>1419265</id>
      <timestamp>2022-08-22T05:37:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>109.253.177.235</ip>
      </contributor>
      <comment>קצת מהספר</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="406" xml:space="preserve">אחד ירצה שהוא אחד ולא שנים ולא יותר על שנים אלא אחד שאין כיחודו, אחד מן האחדים הנמצאים בעולם, לא כאחד במין שהוא כולל אחדים הרבה ולא כאחד בגוף שהוא שהוא נחלק למחלוקות ולקצוות אלא אחד שאין יחוד אחר כמוהו במציאות עד שמלת אחד בעצם</text>
      <sha1>ijb20yz7lb7wqvwpqrxcyuasri4dlrx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470352</id>
    <revision>
      <id>1419286</id>
      <timestamp>2022-08-22T07:52:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), תשנ&quot;ז-1997  בתוקף סמכותי לפי [[סעיף 2(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - החוק), ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון, אני מצווה לאמור:  @ 1. הגדרה : בצו זה, &quot;נפה&quot; ו&quot;מחוז&quot; - כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה ל...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1853" xml:space="preserve">צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), תשנ&quot;ז-1997

בתוקף סמכותי לפי [[סעיף 2(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - החוק), ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;נפה&quot; ו&quot;מחוז&quot; - כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאורי גבולותיהם, לרבות מימי החופים הסמוכים לגבולות המתוארים.

@ 2. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
: בית משפט שלום מן המנויים בטור א' בתוספת מוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה.

@ 3. תחום השיפוט
: תחום שיפוטו לצורך החוק, של בית משפט לעניני משפחה, כאמור [[בסעיף 2]], יהיה הנפה המפורטת לצידו בטור ב' בתוספת, בכפוף להוראות [[סעיף 4]].

@ 4. סמכות השיפוט בבית המשפט לעניני משפחה
: (א) בית משפט לעניני משפחה מוסמך לדון בכל הנושאים שנקבעו בחוק, למעט בענינים המפורטים [[בסעיף 1(6)(ח)]] לחוק.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט לעניני משפחה בנצרת מוסמך במחוז הצפון למעט נפת עכו לדון גם בענינים המפורטים [[בסעיף 1(6)(ח)]] לחוק.

@ 5. ביטול
: צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בית משפט במחוז הצפון), התשנ&quot;ו-1996 - בטל.

@ 6. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום י&quot;ט באלול התשנ&quot;ז (21 בספטמבר 1997).
תוספת
([[סעיפים 2]] [[ו-3]])</text>
      <sha1>t99kjlc60d1c6z1fs1n2s5elccnahef</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419287</id>
      <parentid>1419286</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T07:54:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2042" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ&quot;ז-1997
&lt;שם אחר&gt; צו בית המשפט לענייני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ&quot;ז-1997

בתוקף סמכותי לפי [[סעיף 2(א) [[=החוק|לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - החוק), ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;נפה&quot; ו&quot;מחוז&quot; - כאמור [[בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאורי גבולותיהם]], לרבות מימי החופים הסמוכים לגבולות המתוארים.

@ 2. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
: בית משפט שלום מן המנויים [[בטור א' בתוספת]] מוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה.

@ 3. תחום השיפוט
: תחום שיפוטו לצורך [[החוק]], של בית משפט לעניני משפחה, כאמור [[בסעיף 2]], יהיה הנפה המפורטת לצידו [[בטור ב' בתוספת]], בכפוף להוראות [[סעיף 4]].

@ 4. סמכות השיפוט בבית המשפט לעניני משפחה
: (א) בית משפט לעניני משפחה מוסמך לדון בכל הנושאים שנקבעו בחוק, למעט בענינים המפורטים [[בסעיף 1(6)(ח) לחוק]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט לעניני משפחה בנצרת מוסמך במחוז הצפון למעט נפת עכו לדון גם בענינים המפורטים [[בסעיף 1(6)(ח) לחוק]].

@ 5. ביטול
: צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בית משפט במחוז הצפון), התשנ&quot;ו-1996 - בטל.

@ 6. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום י&quot;ט באלול התשנ&quot;ז (21 בספטמבר 1997).
== תוספת ==
==== ((([[סעיפים 2]] [[ו-3]]))) ====</text>
      <sha1>h8htyevdme90x6g8jgo25n1kv100gbr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419288</id>
      <parentid>1419287</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T07:58:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2690" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ&quot;ז-1997
&lt;שם אחר&gt; צו בית המשפט לענייני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ&quot;ז-1997

&lt;מקור&gt; 

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2(א)]] [[=החוק|לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - החוק), ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;נפה&quot; ו&quot;מחוז&quot; - כאמור [[בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאורי גבולותיהם]], לרבות מימי החופים הסמוכים לגבולות המתוארים.

@ 2. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
: בית משפט שלום מן המנויים [[בטור א' בתוספת]] מוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה.

@ 3. תחום השיפוט
: תחום שיפוטו לצורך [[החוק]], של בית משפט לעניני משפחה, כאמור [[בסעיף 2]], יהיה הנפה המפורטת לצידו [[בטור ב' בתוספת]], בכפוף להוראות [[סעיף 4]].

@ 4. סמכות השיפוט בבית המשפט לעניני משפחה
: (א) בית משפט לעניני משפחה מוסמך לדון בכל הנושאים שנקבעו בחוק, למעט בענינים המפורטים [[בסעיף 1(6)(ח) לחוק]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט לעניני משפחה בנצרת מוסמך במחוז הצפון למעט נפת עכו לדון גם בענינים המפורטים [[בסעיף 1(6)(ח) לחוק]].

@ 5. ביטול
: צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בית משפט במחוז הצפון), התשנ&quot;ו-1996 - בטל.

@ 6. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום י&quot;ט באלול התשנ&quot;ז (21 בספטמבר 1997).
== תוספת ==
==== ((([[סעיפים 2]] [[ו-3]]))) ====

@ : {|
! בית המשפט !! תחום השיפוט
|-
| בית משפט השלום בנצרת	|| נפת יזרעאל
|-
| בית משפט השלום בצפת	|| נפת כנרת ונפת רמת הגולן
|-
| בית משפט השלום בקרית שמונה || נפת רמת הגולן, תחום עיריית קריית שמונה והמועצות האזוריות מבואות החרמון והגליל העליון
|-
| בית משפט השלום בצפת	|| נפת צפת, למעט תחום עיריית קריית שמונה והמועצות האזוריות מבואות החרמון והגליל העליון
|}</text>
      <sha1>2ps1gp9hzsuomi4r7twayv2p4c9k1m3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419295</id>
      <parentid>1419288</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T08:02:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3150" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ&quot;ז-1997
&lt;שם אחר&gt; צו בית המשפט לענייני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ&quot;ז-1997

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 1222|צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)|5852)); ((תש&quot;ע, 92|תיקון|6821)); ַׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׂ((תשע&quot;ו, 1742|תיקון|7699)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2(א)]] [[=החוק|לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - החוק), ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;נפה&quot; ו&quot;מחוז&quot; - כאמור [[בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאורי גבולותיהם]], לרבות מימי החופים הסמוכים לגבולות המתוארים.

@ 2. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
: בית משפט שלום מן המנויים [[בטור א' בתוספת]] מוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה.

@ 3. תחום השיפוט
: תחום שיפוטו לצורך [[החוק]], של בית משפט לעניני משפחה, כאמור [[בסעיף 2]], יהיה הנפה המפורטת לצידו [[בטור ב' בתוספת]], בכפוף להוראות [[סעיף 4]].

@ 4. סמכות השיפוט בבית המשפט לעניני משפחה
: (א) בית משפט לעניני משפחה מוסמך לדון בכל הנושאים שנקבעו בחוק, למעט בענינים המפורטים [[בסעיף 1(6)(ח) לחוק]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט לעניני משפחה בנצרת מוסמך במחוז הצפון למעט נפת עכו לדון גם בענינים המפורטים [[בסעיף 1(6)(ח) לחוק]].

@ 5. ביטול
: צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בית משפט במחוז הצפון), התשנ&quot;ו-1996 - בטל.

@ 6. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום י&quot;ט באלול התשנ&quot;ז (21 בספטמבר 1997).

== תוספת ==
==== ((([[סעיפים 2]] [[ו-3]]))) ====

@ (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ו)
: {|
! בית המשפט !! תחום השיפוט
|-
| בית משפט השלום בנצרת	|| נפת יזרעאל
|-
| בית משפט השלום בצפת	|| נפת כנרת ונפת רמת הגולן
|-
| בית משפט השלום בקרית שמונה || נפת רמת הגולן, תחום עיריית קריית שמונה והמועצות האזוריות מבואות החרמון והגליל העליון
|-
| בית משפט השלום בצפת	|| נפת צפת, למעט תחום עיריית קריית שמונה והמועצות האזוריות מבואות החרמון והגליל העליון
|}

&lt;פרסום&gt; ב' באלול התשנ&quot;ז (4 בספטמבר 1997)

&lt;חתימות&gt;
* צחי הנגבי, שר המשפטים
* אני מסכים., אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון</text>
      <sha1>sswklsmhmb5lavg0yc7il2xxj23hzcr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419296</id>
      <parentid>1419295</parentid>
      <timestamp>2022-08-22T08:03:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3154" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ&quot;ז-1997
&lt;שם אחר&gt; צו בית המשפט לענייני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ&quot;ז-1997

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 1222|צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)|5852)); ((תש&quot;ע, 92|תיקון|6821)); ַׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׂ((תשע&quot;ו, 1742|תיקון|7699)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2(א)]] [[=החוק|לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - החוק), ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;נפה&quot; ו&quot;מחוז&quot; - כאמור [[בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאורי גבולותיהם]], לרבות מימי החופים הסמוכים לגבולות המתוארים.

@ 2. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
: בית משפט שלום מן המנויים [[בטור א' בתוספת]] מוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה.

@ 3. תחום השיפוט
: תחום שיפוטו לצורך [[החוק]], של בית משפט לעניני משפחה, כאמור [[בסעיף 2]], יהיה הנפה המפורטת לצידו [[בטור ב' בתוספת]], בכפוף להוראות [[סעיף 4]].

@ 4. סמכות השיפוט בבית המשפט לעניני משפחה
: (א) בית משפט לעניני משפחה מוסמך לדון בכל הנושאים שנקבעו [[בחוק]], למעט בענינים המפורטים [[בסעיף 1(6)(ח) לחוק]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט לעניני משפחה בנצרת מוסמך במחוז הצפון למעט נפת עכו לדון גם בענינים המפורטים [[בסעיף 1(6)(ח) לחוק]].

@ 5. ביטול
: צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בית משפט במחוז הצפון), התשנ&quot;ו-1996 - בטל.

@ 6. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום י&quot;ט באלול התשנ&quot;ז (21 בספטמבר 1997).

== תוספת ==
==== ((([[סעיפים 2]] [[ו-3]]))) ====

@ (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ו)
: {|
! בית המשפט !! תחום השיפוט
|-
| בית משפט השלום בנצרת	|| נפת יזרעאל
|-
| בית משפט השלום בצפת	|| נפת כנרת ונפת רמת הגולן
|-
| בית משפט השלום בקרית שמונה || נפת רמת הגולן, תחום עיריית קריית שמונה והמועצות האזוריות מבואות החרמון והגליל העליון
|-
| בית משפט השלום בצפת	|| נפת צפת, למעט תחום עיריית קריית שמונה והמועצות האזוריות מבואות החרמון והגליל העליון
|}

&lt;פרסום&gt; ב' באלול התשנ&quot;ז (4 בספטמבר 1997)

&lt;חתימות&gt;
* צחי הנגבי, שר המשפטים
* אני מסכים., אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון</text>
      <sha1>ai4jfiz4mbblbb62wjvt787gzrpwcjr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470353</id>
    <revision>
      <id>1419289</id>
      <timestamp>2022-08-22T08:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1347330] כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10892" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד׳הב), התשס״ח–2008}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 1605|כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד׳הב)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים#סעיף 12|סעיף 12(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}} (להלן – החוק), קובעת ועדת המינויים (להלן – הוועדה) כללים מנחים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המזכיר“ – עובד מדינה שהשר מינה לכהן בתפקיד מזכיר ועדת המינויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שהביע את רצונו להתמנות קאדי מד׳הב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד“ קאדי מד׳הב או מבקש שהשר, ראש בית הדין לערעורים או שלושה חברי ועדת המינויים כאחד, הציעו מינויו לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים#סעיף 12|סעיף 12(ב) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קאדי מד׳הב“ – חבר בית דין דתי דרוזי או חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שאלון“ – טופס שאלון למבקש שאושר בידי השר.

{{ח:סעיף|2|מסמכים שיגיש מבקש}}
{{ח:תת|(א)}} בקשת מבקש תיערך בכתב ותוגש למזכיר.
{{ח:תת|(ב)}} כל מבקש ימלא שאלון שימסור לו המזכיר.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה יצורפו תעודות ומסמכים שיוכיחו את כשירותו של המבקש למינוי של קאדי מד׳הב על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|החוק}}, מסמכים מקצועיים שכתב המבקש וכל חיבור או מסמך אחר שראה המבקש לנכון להבא לפני הוועדה.

{{ח:סעיף|3|המצאת מסמכים על ידי קאדי מד׳הב}}
{{ח:ת}} קאדי מד׳הב אשר הוצאה מועמדותו לבית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, בידי המוסמכים לכך, ישלח למזכיר בקשה בכתב המפרטת את הכשרתו, עשרה פסקי דין שכתב לאחרונה וכן כל עובדה הנראית לו קשורה למינויו.

{{ח:סעיף|4|בחירת ועדת משנה}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה תבחר מבין חבריה ועדת משנה אחת או יותר, שחבריה שלושה או יותר ובהם לפחות אלה: קאדי מד׳הב, המכהן בבית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, שישמש יושב ראש הוועדה, חבר כנסת ונציג לשכת עורכי הדין; מזכיר הוועדה יהיה גם מזכיר ועדת המשנה.
{{ח:תת|(ב)}} כל חבר בוועדה רשאי להשתתף בישיבות ועדת המשנה.

{{ח:סעיף|5|זימון מבקש לפני ועדת משנה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה המזכיר כי נתקיימו במבקש תנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|בחוק}}, יזמן את המבקש להופיע לפני ועדת המשנה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המשנה רשאית לשוב ולזמן את המבקש להופיע לפניה כל אימת שתמצא זאת לנכון.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש שהוא קאדי מד׳הב יוזמן להופיע לפני ועדת המשנה רק אם דרש זאת מי שהוסמך על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|החוק}} להציע מועמדים או אם ביקש זאת המבקש בעצמו.

{{ח:סעיף|6|רישום פרוטוקול וחוות דעת של ועדת המשנה}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדת המשנה או מי שנתבקש על ידו ירשום את פרוטוקול דיוניה ויערוך בכתב את חוות דעתה של ועדת המשנה באופן ששיקוליה של הוועדה יפורטו באותה חוות דעת, הפירוט יכול להיעשות על ידי הפניה למסמך אחר.

{{ח:סעיף|7|רשימת מבקשים}}
{{ח:ת}} המזכיר ימציא לחברי הוועדה רשימה של מבקשים, ערוכה לפי הערכאות שהם מבקשים להתמנות אליהן, שתכלול פרטים אישים של כל מבקש, מועד הופעתו לפני ועדת המשנה והפרטים שנרשמו לגביו בפרוטוקול ועדת המשנה.

{{ח:סעיף|8|מועמדים}}
{{ח:ת}} על המועמדים יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} המוסמכים להציעם יודיעו למזכיר את שמותיהם;
{{ח:תת|(2)}} המזכיר יזמן את המועמד להופיע לפני ועדת המשנה – אם טרם הופיע לפניה – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, שבועיים לפחות לפני מועד ישיבת הוועדה;
{{ח:תת|(3)}} לפני מועד ישיבת הוועדה יביא המזכיר לידיעת חבריה את שמות המועמדים;
{{ח:תת|(4)}} בישיבת הוועדה ישמיע יושב ראש ועדת המשנה את חוות דעתה של ועדת המשנה על המועמד, ואם יושב ראש ועדת המשנה שוב אינו חבר הוועדה, יקרא יושב ראש הוועדה את חוות דעתה של ועדת המשנה;
{{ח:תת|(5)}} יושב ראש הוועדה ימסור לחברי הוועדה את חוות הדעת על המועמד שלוקטו בידו או מטעמו עובד לישיבה.

{{ח:סעיף|9|הופעת מועמד}}
{{ח:ת}} מועמד יוזמן על ידי מזכיר הוועדה להופיע לפני הוועדה במליאתה אם דרש זאת מי שהוסמך על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|החוק}} להציע מועמדים; דרישה כאמור תוגש ליושב ראש הוועדה שבועיים לפחות לפני מועד כינוסה של הוועדה.

{{ח:סעיף|10|בדיקת רישומים פלילים ומשמעתיים}}
{{ח:ת}} לא יובא עניינו של מועמד לדיון לפני הוועדה אלא לאחר שהמזכיר קיבל לגביו מידע מעודכן מן המשטרה, שירות הביטחון הכללי ורשויות מוסמכות אחרות; אם היו נגד המבקש הליכים משפטיים בבתי המשפט או בבתי דין; ככל שמדובר במועמד שהוא עורך דין, לאחר שבדק עם לשכת עורכי הדין אם היו הליכים משמעתיים של הלשכה נגדו; מידע כאמור יתייחס גם לזיכויים בדין ולתיקים תלויים ועומדים ומידע הנמסר לוועדה לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|11|פרסום שמות מועמדים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יובא עניינו של מועמד לדיון לפני הוועדה אלא לאחר שהודעה בדבר היותו מועמד פורסמה ברשומות 30 ימים לפחות לפני המועד הקבוע לדיון במועמדותו.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם רשאי, בתוך 20 ימים ממועד פרסום שמות המועמדים כאמור בסעיף קטן (א), לפנות לוועדה בבקשה מנומקת שלא לבחור במועמד לכהונת קאדי מד׳הב, והוועדה תנהג בבקשה לפי שיקול דעתה.

{{ח:סעיף|12|פרוטוקול דיוני הוועדה}}
{{ח:ת}} בכל ישיבה של הוועדה ייערך פרוטוקול אשר ישקף את עיקרי הדברים שנאמרו, לרבות שמות המועמדים שעניינם נדון, תוצאות ההצבעה לגביהם והחלטותיה של הוועדה; הרישום יכול להיעשות על ידי הפניה למסמך אחר.

{{ח:סעיף|13|פרסום החלטה ברשומות}}
{{ח:ת}} מיד לאחר החלטתה תפרסם הוועדה הודעה ברשומות על החלטתה.

{{ח:סעיף|14|קרבת משפחה}}
{{ח:ת}} הוועדה לא תמליץ לנשיא המדינה על מינויו של מועמד שבן משפחה מדרגה ראשונה שלו מכהן כקאדי מד׳הב בבית דין שבו הוא מועמד לכהן או בבית דין בדרגה אחרת מזו של בית הדין שבו הוא מועמד לכהן, זולת אם החליטה הוועדה אחרת, מטעמים מיוחדים; בסעיף זה, ”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – הורה, ילד, אח, דוד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופסו או מי ששימש משפחה אומנת של קאדי מד׳הב או שהקאדי מד׳הב היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו.

{{ח:סעיף|15|בדיקות רפואיות}}
{{ח:ת}} לא יובא עניינו של מועמד, שעל מינויו הומלץ, לפני נשיא המדינה לשם מינויו, אלא לאחר שהמועמד עמד בבדיקת כושר רפואי כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 29|בסעיף 29(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף|16|סודיות}}
{{ח:ת}} דיוניה של הוועדה ושל ועדת המשנה שלה ותוכנם של השאלונים שהובאו לפני חבריה לצורך הדיונים הם סודיים ולא יגלה משתתף לאיש פרטים עליהם זולת פרוטוקולים שאינם עוסקים במועמדים או בעניינים אישיים וזולת דבר המלצתה של הוועדה על מינויו של פלוני, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת, דרך כלל או לעניין מסוים.

{{ח:חתימות|א׳ באלול התשס״ח (1 בספטמבר 2008)}}
* '''דניאל פרידמן'''&lt;br&gt;שר המשפטים&lt;br&gt;יושב ראש הועדה למינוי קאדים מד׳הב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>9gz4muwc9vof6ipkw1snhdl33wf302e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470354</id>
    <redirect title="שיחה:כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד&#039;הב)" />
    <revision>
      <id>1419290</id>
      <timestamp>2022-08-22T08:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="153" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]</text>
      <sha1>te3b1v3o3nesymc7sstjc6v5nvpo1ly</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470355</id>
    <revision>
      <id>1419291</id>
      <timestamp>2022-08-22T08:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>